ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מהו מין החרק שבתמונה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב מצאתי את החרק הזה על פרי בעץ שבחצר ביתי, מישהו יודע מה זה?
תודה
- לי זה נראה כמו גמל שלמה. אני טועה? 2.52.79.130 01:41, 20 במאי 2020 (IDT)
- זה לא נראה כמו גמל שלמה. לשואל, יש קבוצות בפייסבוק שעוסקות בזיהוי חרקים אולי תקבל שם מענה מהיר יותר. Ronam20 - שיחה 01:43, 20 במאי 2020 (IDT)
- אם אני מבחין נכון שהכנפיים שקופות, זה סוג של ארינמל, כנראה עינפז ירוק.--נדב - שיחה 05:45, 20 במאי 2020 (IDT)
- נראה אציל הנענע. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:50, 23 במאי 2020 (IDT)
- אם אני מבחין נכון שהכנפיים שקופות, זה סוג של ארינמל, כנראה עינפז ירוק.--נדב - שיחה 05:45, 20 במאי 2020 (IDT)
- זה לא נראה כמו גמל שלמה. לשואל, יש קבוצות בפייסבוק שעוסקות בזיהוי חרקים אולי תקבל שם מענה מהיר יותר. Ronam20 - שיחה 01:43, 20 במאי 2020 (IDT)
ליים בישראל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
למה בסופרים במרכז אירופה יש ליים בכל סופר כל ימות השנה ובישראל לא?
איפה בכל זאת ניתן להשיג ליים? האם בחנות של מזון אורגני? או אולי יש בתל אביב חנויות של פירות אקזוטיים? שואל השאלות - שיחה 21:01, 19 במאי 2020 (IDT)
- הרבה משתלות מוכרות שתילים של עצי ליים. זה כנראה יותר פשוט מלמצוא ליים במחיר נורמלי בארץ... Nomnomgol - שיחה 15:42, 29 ביוני 2020 (IDT)
- כנראה שהסיבה היא מיעוט ביקוש. אין בעיה מיוחדת בגידול ליים בישראל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:59, 29 ביוני 2020 (IDT)
האם אדם שמן יכול למות מרעב?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אם יש מספיק מים, האם אדם שמן יכול למות מהרעבה? 213.55.220.149 00:41, 20 במאי 2020 (IDT)
- אין לי מומחיות בנושא, אבל התשובה היא כן. יש חומרים שלא מגיעים מפירוק שומן ושרירים חשובים כמו הלב יכולים להיחלש. מקור. Politheory1983 - שיחה 00:50, 20 במאי 2020 (IDT)
- זה נכון. שומן לא מספיק. חומצות השומן כמעט לא עוברות את מחסום הדם-מוח ולכן אם המוח לא מקבל סוכרים מתחיל תהליך של פירוק חלבונים לגופי קטון כדי לספק אנרגייה למוח (תהליך שעלול לגרום לנזקים לשרירים). בנוסף הגוף זקוק לאבות מזון נוספים כגון ויטמינים ועוד מבחוץ. Ronam20 - שיחה
- למעשה, כל יצור חי ימות מרעב אם לא יאכל כלל. 2.52.79.130 01:44, 20 במאי 2020 (IDT)
- כמובן. זה אולי ייקח לו קצת יותר זמן (כחמישה עד שישה שבועות, במקום רק ארבעה שבועות - בהנחה שהוא שותה כנדרש). מן הסתם, אחרי שבועיים וחצי ללא שום אוכל הוא לא ייחשב שמן. הרעב נחקר באופן רציני, לצערנו, במחקר הרעב בגטו ורשה. ולצערנו גם אנשים שמנים מתו מרעב. דני Danny-w - שיחה 15:30, 5 ביולי 2020 (IDT)
- זה לא מדויק. הגוף יכול לייצר גופי קטו גם משומנים, אחרת באמת שהאדם היה מת מהר מאוד מרעב. לגבי השאלה עצמה - כן, גם אדם שמן מאוד ימות מרעב אם ירעב מספיק זמן. גילגמש • שיחה 18:15, 5 ביולי 2020 (IDT)
- כן. והגוף שלנו מתריע על רעב כי משעמם לו? הוא רוצה לומר שאנחנו צריכים אוכל. והרי בלי אוכל נמות. את התשובה היא כן בוודאות. - אני כאן, חבר'ה (למה לא?) - (צריך עזרה, Eitanbb ושיחה) 03:36, 22 ביולי 2020 (IDT)
- זה לא מדויק. הגוף יכול לייצר גופי קטו גם משומנים, אחרת באמת שהאדם היה מת מהר מאוד מרעב. לגבי השאלה עצמה - כן, גם אדם שמן מאוד ימות מרעב אם ירעב מספיק זמן. גילגמש • שיחה 18:15, 5 ביולי 2020 (IDT)
- כמובן. זה אולי ייקח לו קצת יותר זמן (כחמישה עד שישה שבועות, במקום רק ארבעה שבועות - בהנחה שהוא שותה כנדרש). מן הסתם, אחרי שבועיים וחצי ללא שום אוכל הוא לא ייחשב שמן. הרעב נחקר באופן רציני, לצערנו, במחקר הרעב בגטו ורשה. ולצערנו גם אנשים שמנים מתו מרעב. דני Danny-w - שיחה 15:30, 5 ביולי 2020 (IDT)
- למעשה, כל יצור חי ימות מרעב אם לא יאכל כלל. 2.52.79.130 01:44, 20 במאי 2020 (IDT)
- זה נכון. שומן לא מספיק. חומצות השומן כמעט לא עוברות את מחסום הדם-מוח ולכן אם המוח לא מקבל סוכרים מתחיל תהליך של פירוק חלבונים לגופי קטון כדי לספק אנרגייה למוח (תהליך שעלול לגרום לנזקים לשרירים). בנוסף הגוף זקוק לאבות מזון נוספים כגון ויטמינים ועוד מבחוץ. Ronam20 - שיחה
מה השיעים חובשים על הראש?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב היי, לאחרונה הסתקרנתי בשאלה מה המוסלמים השיעים חובשים על הראש. אני מניח שזה איזה שהוא לבוש דתי, וסלחו לי אם זה לא לבוש שיעי אני ממש לא בקי בעולם המוסלמי. לדוגמה, אפשר לראות את "הכובע" הזה על ראשם של עלי חמינאי וחסן נסראללה יימח שמם וזכרם. ניב - שיחה 01:46, 20 במאי 2020 (IDT)
- טורבן. ~~
- מישהו יודע גם איזו "כיפה" האפיפיור חובש? ניב - שיחה 22:02, 20 במאי 2020 (IDT)
- Zucchetto. הוא חובש גם כובעים נוספים: Pope's hat. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:26, 20 במאי 2020 (IDT)
- מישהו יודע גם איזו "כיפה" האפיפיור חובש? ניב - שיחה 22:02, 20 במאי 2020 (IDT)
מה בעצם ההבדל בין נאציזם לפאשיזם?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני מבין שבאיטליה קראו לזה פאשיזם ובגרמניה קראו לזה נאציזם. ההבדל הוא רק בשפה או שהוא עקרוני? 2.52.79.130 01:48, 20 במאי 2020 (IDT)
- פשיזם#בין_פשיזם_לנאציזם. קובץ על יד • שיחה • 04:50, 20 במאי 2020 (IDT)
- הבסיס של הנאציזם הוא פשיסטי. אני חושב שההבדל הוא בגזענות. זה מוסבר בערכים הרלוונטיים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:02, 20 במאי 2020 (IDT)
- נאציזם זה מקרה פרטי של פשיזם. פשיזם זה קדושת המדינה. באידאולוגיה הנאצית יש הרבה סעיפים נוספים מלבד קדושת המדינה. כמו כן, יש גם אידאולוגיות פשיסטיות נוספות מלבד נאציזם, הנפוצה שבהן היא הקומוניזם. הנאצים והקומוניסטים אוהבים להציג את עצמם כהפכים אלה של אלה, אך למעשה יש הרבה דמיון בין התנהלות המשטרים שלהם, בדיוק בגלל הסעיף הזה - קדושת המדינה - שכרוך בהכרח ברמיסת זכויות אדם.--185.175.34.213 23:35, 21 במאי 2020 (IDT)
- קודם כל חשוב להבין שקומוניזם הוא לא פאשיזם, ולא כל צורת משטר אלימה וטוטאליטרית היא פאשיזם. למעשה הקומוניזם והפאשיזם הם הפכים גמורים - בעוד הקומוניזם דגל בהתפשטות, יצירת "דיקטטורה כלל עולמית של הפוליטריון", באי קיומן של מדינות לאום, "פועלי כל העולם התאחדו" וכו', הפאשיסטים מעולם לא דיברו על "אינטרנציונל פאשיסטי", ובכל אומה שבה קמו מפלגות פאשיסטיות הן היו שונות זו מזו, כשכל אחת מהן קשורה לסיפורי העם והתרבות המקומית שלה.
- כפי שנכתב כאן, "פאשיזם" (מגיע מה-"פאשו", פסקס, צרור) היה צורת משטר ש"לא מוגדרת עד הסוף", ולפיכך למעשה כל המשטרים במחצית הראשונה של המאה ה-20 שדגלו בעליונות המדינה על האזרח, "קדושת המדינה/העם" וכו', נחשבים כיום כמשטרים פאשיסטים גם אם לא תפשו את עצמם כך. לעומת זאת, בעוד הנאציזם הוא דוגמה מובהקת למשטר כזה, הוא גם כלל אלמנטים נוספים שלא נכללו ב"פאשיזם הכללי" (אם היה כזה אי-פעם): אנטישמיות קיצונית, לאומנות קיצונית וראיית אומות העולם כמחולקות ל"גזעים" הניתנים לדירוג ללא ביסוס וללא הקשר מציאותי כלשהו.
- ואם כבר, מה שמוזר, בעיניי לפחות, הוא שלאומנים של "עמים נחותים" במזרח אירופה (בעיקר באוקראינה) עד היום משתמשים באלמנטים נאצים בתעמולה שלהם ממניעים אנטישמיים, מה שמראה שהם בורים, אבל גם מראה שהנאצים היו בעיקר אנטישמיים לפני שהיו פאשיסטים "רגילים". נילס אנדרסן - שיחה 11:41, 27 במאי 2020 (IDT)
- נאציזם זה מקרה פרטי של פשיזם. פשיזם זה קדושת המדינה. באידאולוגיה הנאצית יש הרבה סעיפים נוספים מלבד קדושת המדינה. כמו כן, יש גם אידאולוגיות פשיסטיות נוספות מלבד נאציזם, הנפוצה שבהן היא הקומוניזם. הנאצים והקומוניסטים אוהבים להציג את עצמם כהפכים אלה של אלה, אך למעשה יש הרבה דמיון בין התנהלות המשטרים שלהם, בדיוק בגלל הסעיף הזה - קדושת המדינה - שכרוך בהכרח ברמיסת זכויות אדם.--185.175.34.213 23:35, 21 במאי 2020 (IDT)
למה הדינזואורים הלכו על שתיים, אבל הלטות היום הולכות על ארבע?[עריכת קוד מקור]
שמתי לב שהיו הרבה דינוזאורים שהלכו על שתיים. עם זאת כל הלטאות היום מעדיפות להיצמד לקעקע. מדוע? Corvus,(Nevermore) 22:54, 20 במאי 2020 (IDT)
- הלטאות של ההווה אינן צאצאי הדינוזאורים, ובפרט לא אלה שהלכו על שתיים. צאצאי הדינוזאורים הקיימים היום דווקא שמרו על צורת ההליכה על שתי הרגלים האחוריות - העופות. Reuveny - שיחה 08:23, 21 במאי 2020 (IDT)
- חשוב לציין פה שהדינוזאורים פיתחו מבנה עצמות ואגן שאפשרו לרגליהם לנטות מטה. זוחלים מעולם לא פיתחו משהו דומה ולכן רגליהם יוצאות לצדדים ובטנם צמודה לקרקע. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:49, 21 במאי 2020 (IDT)
- במה כה שונים הזוחלים המודרניים מהדינוזוארים? וגם נשמע לי מפתיע מעט בתקופתם היה יתרון לאלו הלכו על שתיים, והיום הוא נעלם. מה נשתנה? Corvus,(Nevermore) 12:29, 22 במאי 2020 (IDT)
- אם אני זוכר נכון, ההבדל היה קיים הרבה לפני הכחדת הדינוזאורים. משפחה ספציפית של דינוזאורים פיתחה שינוי מבני מרחיק לכת בעצמות האגן, שינוי שאפשר את המעבר להליכה על שתי רגליים. יש לזה גם חסרונות. בממוצע, רצים על ארבע מהירים יותר מרצים על שתיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:41, 22 במאי 2020 (IDT)
- אופס, אני רואה ששאלת בעצם מה היתרונות להליכה על שתיים. ישנו יתרון גובה. ישנו יתרון של התמחות הגפיים הקדמיות שמשוחררות מהאילוץ להתאים להליכה, למשל להתאמה לטיפוס על עצים (השינוי בסופו של דבר אפשר התפתחות כנפיים, אבל אבולוציה לא רואה קדימה, כלומר, התפתחות הכנפיים לא הייתה יכולה להיות מחולל השינוי). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 22 במאי 2020 (IDT)
- במה כה שונים הזוחלים המודרניים מהדינוזוארים? וגם נשמע לי מפתיע מעט בתקופתם היה יתרון לאלו הלכו על שתיים, והיום הוא נעלם. מה נשתנה? Corvus,(Nevermore) 12:29, 22 במאי 2020 (IDT)
- חשוב לציין פה שהדינוזאורים פיתחו מבנה עצמות ואגן שאפשרו לרגליהם לנטות מטה. זוחלים מעולם לא פיתחו משהו דומה ולכן רגליהם יוצאות לצדדים ובטנם צמודה לקרקע. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:49, 21 במאי 2020 (IDT)
האם יש כאן ערך על "גביניות"?[עריכת קוד מקור]
הייתי שמח לקרוא על היכן הומצא מאכל זה, מה שמותיו הקולינאריים באנגלית ושפות אחרות ועל גרסאות טבעוניות אפשריות. תודה. ―אנונימי לא חתם
- דניש? לפי ויקימילון, wikt:גבינית. (¯`gal´¯) - שיחה 22:25, 24 במאי 2020 (IDT)
היכן הוא ישב באולם מליאת הכנסת בעת הדיון בכנסת על כינון הממשלה ה־35 והצבעת האמון בה? חזרתי • ∞ • שיחה 15:33, 21 במאי 2020 (IDT)
- הוא לא חבר כנסת, לכן הוא לא צריך לשבת במליאת הכנסת. לאחר הכניסה לתפקיד השר, הוא יושב בשולחן הממשלה. ―אנונימי לא חתם
- כלומר האם רק בעת שיושב ראש הכנסת קרא בשמו להצהיר את הצהרת האמונים – הוא נכנס לאולם המליאה? חזרתי • ∞ • שיחה 18:24, 1 ביוני 2020 (IDT)
חרמות על מדינות[עריכת קוד מקור]
האם מלבד ישראל יש בעולם עוד מדינות מוחרמות?--185.175.34.213 22:13, 21 במאי 2020 (IDT)
- ארצות הברית מחרימה את קובה כבר עשרות שנים. Tzafrir - שיחה 22:37, 21 במאי 2020 (IDT)
- חרם טוטלי כמו שארצות האסלאם מחרימות את ישראל? אי הכרה, חרם על מוצרים, חרם על תחרויות ספורט, איסור טיסות, איסור של האזרחים להיכנס וכיו"ב?--185.175.34.213 23:39, 21 במאי 2020 (IDT)
- סליחה, אבל יש לך בעיה בהגדרות ובמושגים, והכל מתערבב. ראשית, ישראל איננה "מדינה מוחרמת" בהגדרה. יש מדינות שנמנעות מקשרים כלשהם עם ישראל מסיבות שונות, ממש כפי שישראל נמנעת מקשרים עם מדינות מסוימות מסיבותיה-היא. מעבר לכך, יש רמות שונות של קשרים. שנית, לא ברור מה הכוונה ב"ארצות האסלאם". זה מושג מעורפל. אם כוונתך למדינות שדת אזרחיה היא אסלאם, אין חרם מסיבות של דת, אלא מסיבות גיאו-פוליטיות ופנימיות. לישראל יש קשרים עם מדינות שמזוהות משום מה כ"מוסלמיות". האמת היא שיש רק שתי מדינות מוסלמיות שהדת בהן מזוהה עם השלטון המדיני, במובן הזה שחוקי האסלאם (השריעה) הם חוקי המדינה: סעודיה הסונית, ואיראן השיעית. מדינות אחרות, כגון אינדונזיה עם רוב סוני, ואזרבייג'אן עם רוב שיעי, מפרידות בין דת למדינה. גם בסודן (הצפונית) המזוהה אצלינו כמוסלמית, יש בעצם משטר צבאי לא דתי. אזרח אינדונזי למשל, לא יהיה מרוצה אם תגדיר את המדינה שלו "אסלאמית". אינדונזיה היא המדינה עם האוכלוסייה המוסלמית-סונית הגדולה בעולם, ומסיבות גיאו-פוליטיות, היא לא מכירה בישראל במישור הדיפלומטי, אבל יש קשרי מסחר, למשל. דהיינו, לא קיים מה שאתה מכנה "חרם טוטאלי" גורף. פשוט אין דבר כזה.
- חרם טוטלי כמו שארצות האסלאם מחרימות את ישראל? אי הכרה, חרם על מוצרים, חרם על תחרויות ספורט, איסור טיסות, איסור של האזרחים להיכנס וכיו"ב?--185.175.34.213 23:39, 21 במאי 2020 (IDT)
- באשר לכניסת אזרחים, ישראל אוסרת בחוק כניסת אזרחיה למדינות שהיא מגדירה "מדינת אויב", ולהיפך. אשרות כניסה ואישור טיסה במרחב האווירי הריבוני אלה נושאים הנתונים להסכמים דו-צדדיים. מדי פעם יש בעיות עם אשרות כניסה לאירועי ספורט בינלאומיים, אבל גם אז הנושא הוא מדיני וגיאו-פוליטי, ולא מסיבות הקשורות לדת אלא לבעיית ההכרה המדינית. גם במקרים כאלה יש מעורבות של צד שלישי, כגון התאחדות ספורט בינלאומית כלשהי. כי מה לעשות, יש מדינות שלא מכירות בישראל כישות מדינית, אך לעומת ישראל, הרפובליקה של צפון קפריסין, למשל, היא מדינה לא מוכרת, מלבד על ידי שתי מדינות: טורקיה שהקימה אותה כמדינת חסות, ואזרבייג'אן. לכן, המדינה הזו מוחרמת בעולם ולא יכולה לקיים קשרים ישירים כלשהם עם מדינות אחרות. זה לחלוטין לא המצב של ישראל. החרם המשמעותי ביותר על ישראל היה בתקופת "חרם הנפט" שהתחיל אחרי מלחמת יום הכיפורים, ונשבר בהדרגה מתחילת שנות ה-90 ולא מתקיים כיום דה-פקטו. דרום אפריקה של משטר האפרטהייד הוחרמה רשמית בהחלטות בינלאומיות, וכך גם לוב אחרי פרשת לוקרבי. על ישראל מעולם לא הוטל חרם בינלאומי רשמי.--נדב - שיחה 11:15, 22 במאי 2020 (IDT)
מדי צבא בחתונות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בחתונתם של שני הנסיכים הבריטיים, האחים לובשים מדי צבא. למה? בנוסף לכך, המדים שלבשו בחתונתו של ווילאים שונים מאלו שלבשו בחתונתו של הארי. מה הסיבה לכך?
ידוע לי שבארץ בעבר היו חיילים שלבשו מדים בטקס החתונה (אולי זה מורשת מימי המנדט?). האם יש מקומות בעולם בהם עדיין מקובל ללבוש מדים בטקס החתונה - לרמי המעלה או לפשוטי העם?
- עפ"י הערך באנגלית על החתונה, ויליאם מחזיק בדרגות בכמה חיילות ובחר את החליפה האדומה לאחר שהועלה בדרגה בהמשמר האירי כמה חודשים לפני החתונה. זאת מסורת ארוכת שנים לאנשי צבא להתחתן במדים בעיקר בארה"ב ובריטניה. ההעדפה אם להתחתן בחליפה או במדים היא כנראה העדפה אישית אבל המדים משדרים יוקרה וכבוד, במיוחד אם הדרגה גבוהה. כל החתונות המלכותיות האחרונות היו במדים, כולל צ'ארלס, פיליפ ועוד הרבה אחורה. מעניין למה אצלנו זה לא תפס. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:03, 22 במאי 2020 (IDT)
- תודה! מלבד החתן, מה הסיפור של שאר בני המשפחה? בחתונה של וילאם נראה שגם אביו וסבו במדים אדומים, אבל לא כך אצל הארי. ומה שמתשמע מדבריך, זה שהארי בחר את המדים השחורים וביקש מאחיו להגיע כך - וכן להיפך?
התרגלות הגוף לטמפ' מים שונות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב נגיד נכנסים לברכה. קר. אנחנו אומרים - לא נורא, עוד כמה דקות נתרגל. אותו דבר גם במקלחת. השאלה היא כזו: מה זה אומר בעצם שהגוף מתרגל? האם פוטנציאל הפעולה משתנה? האם זה העיבוד המוחי? או אולי משהו אחר... ―אנונימי לא חתם
- נכון, זו תוצאה של עיבוד הקלט. אחרת, המוח יכניס מערכות שונות בגוף, בהתאם לגירויים, למצבים של עירות ודריכות תמידיות, מצב שאינו נכון ואינו בריא, לא תפקודית ולא אנרגטית. פוטנציאל הפעולה עצמו לא משתנה, משום שהוא תוצאה של תגובה בין הקלט (הגירוי) לבין הקולטנים הרלוונטיים. מרכזי העיבוד מגיבים, לרוב, למעברים בין תנאים פיזיקליים, רגשיים ואחרים, ולא לתנאים מתמשכים (בתחומי סף עליון וסף תחתון, כמובן). בנצי - שיחה 12:19, 23 במאי 2020 (IDT)
שאלה (מה המכשיר הזה)[עריכת קוד מקור]
מגישי החדשות או פרשני אירועי ספורט צופים תוך כדי השידור בטלוויזיה קטנה שאפשר לקחת ביד. איך הדבר הזה נקרא? 46.117.17.236 06:31, 22 במאי 2020 (IDT)
- צג טלוויזיה קטן. מה שאנחנו נוהגים לכנות "מוניטור".--נדב - שיחה 11:17, 22 במאי 2020 (IDT)
- אני זוכר שבראיון לפני הרבה שנים ירון לונדון הסביר על הצג שלו (שהונח באלכסון מתחת למרכז הזכוכית של השולחן של לונדון את קירשנבאום ז"ל כך שצופי הטלוויזיה לא רואים אותו אך המגיש כן), והראה שמה שהוא רואה בוא זה את השידור המקביל של הערוץ המתחרה, כך שאם תהיה אצלם קפיצה לשידור ("breaking news") הוא מייד יוכל לדווח על כך ולהשאיר את הצופים אצלו. נילס אנדרסן - שיחה 11:12, 27 במאי 2020 (IDT)
האם התחטבות משמעותית וארוכת טווח תגרום למוות תאי שומן (אפופטוזיס ו\או נקרוזיס)?[עריכת קוד מקור]
שלום,
ברור לי שאדם עם מטבוליזם שומן תקין לא יגיע למצב של כמעט 0% תאי שומן כמו אנשים עם המחלה בשם:
Marfanoid–progeroid–lipodystrophy syndrome
אבל עדיין חשוב לי לשאול האם בכל זאת יש מצב מינורי כל שהוא, או יחסי כל שהוא, שבו התחטבות משמעותית (ירידה משמעותית באחוזי שומן) וגם ארוכת טווח של נניח שנה לפחות, תגרום למוות תאי שומן (אפופטוזיס ו\או נקרוזיס)?
מטרת השאלה להבין האם התחטבות משמעותית וארוכת טווח תגרום לשינוי אנטומי בגוף (פחות תאי שומן באופן מינורי או יחסי אך קבוע) ולא רק לשינוי כמותי בשומן כנוזל רקמתי.
תודה מראש לעוזרים. ―אנונימי לא חתם
- לא. תאי השומן מאבדים נפח אבל נשארים לכל החיים.
שמעתי פעם על פרוצדורה פלסטית להרג תאי שומן על מנת לסייע בחיטוב לכל החיים. אני לא זוכר אם היה מדובר ברעיון בלבד או משהו שהבשיל לפרוצדורה מעשית. אראה אם אני מצליח למצוא על זה משהו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:42, 22 במאי 2020 (IDT)- בחיפוש שטחי מאד, מצאתי ארבע טכניקות לא פולשניות להרג מכוון של תאי שומן. הטכניקות הן הקפאה מקומית, חימום מקומי בלייזר, חימום מקומי במיקרוגל והרג בשימוש בחומצה דאוקסיכולית. כל הטיפולים מסייעים באופן חלקי בלבד, ולעתים כלל לא. הסיכונים נחשבים קטנים. בממוצע מצליחים לקטול כ 20% מתאי השומן באזור שעובר טיפול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:57, 22 במאי 2020 (IDT)
- אילן, הערה לגבי "לכל החיים"; זה כמובן לכל החיים במידה ולא יאובדו מסיבה כל שהיא כגון סיבה טבעית (לא סביר) או סיבה מלאכותית כמו שאיבת שומן או טיפולים אחרים שהזכרת (לא סביר בגלל העלות אבל יותר סביר מסיבה טבעית אני מניח). ―אנונימי לא חתם
- כמובן. סיבות טבעיות גם הן נפוצות, כמו דלקות וחבלות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:00, 23 במאי 2020 (IDT)
- אילן, מעולם לא נתקלתי בדיווח על אפופטוזיס תאי שומן בשל דלקת או חבלה; אני לא יודע אם זה אפשרי; נקרוזיס אפשרי בפציעות ותאונות קשות מאד (אז הוא סביר להניח יקרה לצד נקרוזיס של תאי גוף מסוגים אחרים); אני חושב שבאופן כללי זה לא מאד נפוץ. ―אנונימי לא חתם
- למיטב ידיעתי זה לא נכון, ונקרוזיס עקב כל פציעה נפוץ מאד. המנגנון ברור: מתוך תאים קרועים משתחררים ליזוזומים, הפוגעים בתאים שקרובים לפציעה. תהליך כזה יתקיים גם כשמדובר בתאי שומן. אין להם עד כמה שאני יודע הגנה מיוחדת בפני ליזוזומים. אפופטוזיס זה סיפור אחר - למיטב ידיעתי לא קיים אפופטוזיס עקב פציעה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:58, 24 במאי 2020 (IDT)
- אילן, גם אם טכנית אתה צודק לגבי כל פציעה, התכוונתי להגיד ששינוי אנטומי משמעותי (כזה שנראה בעין בלתי מזוינת) ככלל לא יתרחש אלא אם מדובר בתאונות קשות מאד שיגרמו להמון נקרוזיס ואז כאמור גם רקמות אחרות יפגעו; כלומר הדגשתי את ההיבט הכמותי שהוא כמובן יחסי בהתאם לנתוני גופו של כל אדם. ―אנונימי לא חתם
- אוקי, לא הבנתי שההיבט הכמותי משחק פה תפקיד.
אני סקרן לגבי "עשה זאת בעצמך" של אחת הטכניקות האלה. מכשיר חימום מבוקר לא אמור להיות בעייתי בבנייה עצמית. צריך כמובן לדעת לאיזו טמפרטורה לכוון אותו, כמה זמן יש ליישם אותו על כל אזור, והאם משתמשים במשחה מוליכת חום. ניתן להתחיל עם ניסוי "בקטנה" על אזור קטן. ניסיתי לחפש חומר על זה ומצאתי כמה דברים אבל הם לא מספיק ברורים לי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:37, 24 במאי 2020 (IDT)- לציבור הקוראים; יש לי הרבה כבוד לאילן שמעוני אותו רכשתי במשך שנים בהן אני משתמש דף זה, אך אני קורא לכם לא לנסות את מה שהציע בבית; אני מניח שקשה למצוא פלסטיקאי טוב אבל חימום תאי גוף עד כדי נקרוזיס זה משהו שלפי דעתי אמור להתבצע על ידי רופא מקצועי, מוסמך בתחום הטיפול-חימום הספציפי, אמפתי וראוי לאמון. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- כמובן. אני אלמד על זה הרבה לפני שאשקול לעבור לשלב מעשי, ובכל מקרה יש לי מספיק ידע באלקטרוניקה לגרום ללייזר לפעום בקצב נשלט מלוח ארדואינו. אם בכלל אגש לזה זה יהיה עוד שנה לפחות שאהפוך בזה. אני חושב שלרוב האנשים אין את היכולת המעשית לבנות דבר כזה. על כל פנים האזהרה שלך במקום, והייתי צריך לחשוב על זה בעצמי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:00, 25 במאי 2020 (IDT)
- לציבור הקוראים; יש לי הרבה כבוד לאילן שמעוני אותו רכשתי במשך שנים בהן אני משתמש דף זה, אך אני קורא לכם לא לנסות את מה שהציע בבית; אני מניח שקשה למצוא פלסטיקאי טוב אבל חימום תאי גוף עד כדי נקרוזיס זה משהו שלפי דעתי אמור להתבצע על ידי רופא מקצועי, מוסמך בתחום הטיפול-חימום הספציפי, אמפתי וראוי לאמון. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- אוקי, לא הבנתי שההיבט הכמותי משחק פה תפקיד.
- אילן, גם אם טכנית אתה צודק לגבי כל פציעה, התכוונתי להגיד ששינוי אנטומי משמעותי (כזה שנראה בעין בלתי מזוינת) ככלל לא יתרחש אלא אם מדובר בתאונות קשות מאד שיגרמו להמון נקרוזיס ואז כאמור גם רקמות אחרות יפגעו; כלומר הדגשתי את ההיבט הכמותי שהוא כמובן יחסי בהתאם לנתוני גופו של כל אדם. ―אנונימי לא חתם
- למיטב ידיעתי זה לא נכון, ונקרוזיס עקב כל פציעה נפוץ מאד. המנגנון ברור: מתוך תאים קרועים משתחררים ליזוזומים, הפוגעים בתאים שקרובים לפציעה. תהליך כזה יתקיים גם כשמדובר בתאי שומן. אין להם עד כמה שאני יודע הגנה מיוחדת בפני ליזוזומים. אפופטוזיס זה סיפור אחר - למיטב ידיעתי לא קיים אפופטוזיס עקב פציעה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:58, 24 במאי 2020 (IDT)
- אילן, מעולם לא נתקלתי בדיווח על אפופטוזיס תאי שומן בשל דלקת או חבלה; אני לא יודע אם זה אפשרי; נקרוזיס אפשרי בפציעות ותאונות קשות מאד (אז הוא סביר להניח יקרה לצד נקרוזיס של תאי גוף מסוגים אחרים); אני חושב שבאופן כללי זה לא מאד נפוץ. ―אנונימי לא חתם
- כמובן. סיבות טבעיות גם הן נפוצות, כמו דלקות וחבלות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:00, 23 במאי 2020 (IDT)
- אילן, הערה לגבי "לכל החיים"; זה כמובן לכל החיים במידה ולא יאובדו מסיבה כל שהיא כגון סיבה טבעית (לא סביר) או סיבה מלאכותית כמו שאיבת שומן או טיפולים אחרים שהזכרת (לא סביר בגלל העלות אבל יותר סביר מסיבה טבעית אני מניח). ―אנונימי לא חתם
- בחיפוש שטחי מאד, מצאתי ארבע טכניקות לא פולשניות להרג מכוון של תאי שומן. הטכניקות הן הקפאה מקומית, חימום מקומי בלייזר, חימום מקומי במיקרוגל והרג בשימוש בחומצה דאוקסיכולית. כל הטיפולים מסייעים באופן חלקי בלבד, ולעתים כלל לא. הסיכונים נחשבים קטנים. בממוצע מצליחים לקטול כ 20% מתאי השומן באזור שעובר טיפול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:57, 22 במאי 2020 (IDT)
הכתר ההונגרי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
למה הצלב שעל הכתר ההונגרי עקום? האם זה המצב המקורי שלו או שבאיזשהו שלב הוא התעקם? (ואם זה כך, למה לא מתקנים אותו?) יונת זהב - שיחה 10:33, 22 במאי 2020 (IDT)
- מהערך באנגלית:The cross is attached to the crown in a rough manner, rising from the midriff of Christ in the central enamel plaque at the top of the crown. This addition might have been made during the 16th century. The cross was knocked crooked during the 17th century when the crown was damaged, possibly by the top of the iron chest housing the insignia being hastily closed without the crown having been placed in it properly. The cross has since been left in this slanted position, and is now typically depicted as such.חזרתי • ∞ • שיחה 11:09, 22 במאי 2020 (IDT)
האם לרשות המסים אין גישה מהירה לנתונים יסודיים של חשבונות הבנק של תושבי המדינה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
לפי הבנתי בכתוב כאן לרשות המסים אין בכל רגע נתון מידע לחשבונות הבנק של הנישומים - על סמך זה שעליה לבקש מהמוסדות הפיננסיים גישה, וזה רק במקרים מסוימים. כיצד אם כן יכולה הרשות לאמת את הפרטים שממלאים הנישומים בדוח"ות שנתיים ובהצהרת הון. נכון שיש ברשותה נתונים על החזקת נכסים וכלי רכב, אבל חשבונות הבנק - הכנסות והוצאות של נישומים היא האינדיקציה הטובה ביותר. האם אין בכך פגיעה משמעותית ביכולת של רשות המסים לאמת את הנתונים המדווחים לה?
- אמנם הכתבה ששיתפת היא משנת 2015 וזו אולי לא תשובה אבל בשנת 2020 אני אישית לא הייתי סומך על שום כתבה שטוענת שלרשות המסים אין גישה מיידית כזו; עם כמה שהם מיושנים (לדוגמה, אזרח ישראלי, בין אם תושב ובין אם לא, לא יכול לפתוח ולסגור עסק בישראל באופן מקוון בלי לערב יועץ מס או רואה חשבון בעלויות מטורפות לשתי הפעולות).
- אני בטוח שלפקידים בכירים העובדים בתוך משרדי רשות המסים יש גם את היכולת הטכנית וגם את הסמכות לעשות כן (סמכות - בטח לאחר צו בית משפט); גם אם תאורטית אין להם את היכולת הטכנית הזו, סבורני שיש להם יכולת טכנית נהדרת ליצור קשר מיידי עם בכירי בנקים ובכך להשיג את המידע ואף לשתף מסך ולעבד מידע יחדיו.
- כמו שאתה בטח יודע, גם חשבון בנק הוא נכס (כמו שבית, כלי רכב ודומיין וובי הם נכס) ובחשד להעלמת מס בדו"ח שנתי או הצהרת הון אכן אמור להיבדק נכס זה; כנרמז, אם אין לבכירי רשות המסים גישה מיידית לחשבונות בנק בשנת 2020 זה מאד עצוב שהרי עם כמה שממשלת ישראל שמה פס על אזרחיה כמעט בכל תחום אפשרי, כלל נפוץ הוא שממשלות צריכות מס בכדי להטיב עם אזרחיהן. ―אנונימי לא חתם
- זו תשובה שיש בה השערות משונות, אשמח לתשובה המבוססת על עובדות.
- לגבי הדוח השנתי והצהרת הון: רשות המסים דורשת מהנישום עצמו להביא אישור מהבנק על היתרה בחשבונותיו בסוף השנה. ומה קורה כאשר לנישום חשבונות בשני בנקים והוא מציג יתרות רק בחשבון אחד? לא ברור לי האם יש לרשות המסים אפשרות לוודא זאת מול הבנקים. מובן שיתרות לסוף שנה מציגות חלק מהתמונה, ולא ברור האם יש לרשות המסים דרך לקבל ישירות מהבנק מידע על כל התנועות בחשבון הבנק של נישום. דוד שי - שיחה 07:07, 23 במאי 2020 (IDT)
זיהוי מקום התמונה על כריכת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב ספרו של הרמן ווק, 'התקוה', באחת ממהדורותיו באנגלית (לא זו שעל כריכת המהדורה המוצגת בערך האנגלי של ספר זה, (אנ')). בתמונה רואים מספר אנשים (חיילים ?), כשאחד מהם מראה בידו לכיוון מסוים. מאוד יתכן שמדובר באחד מאתרי הקרבות במלחמת העצמאות, ואף קשורה בפריצת 'דרך בורמה'. ניתן לראות את התמונה האמורה בדף הבא. בנצי - שיחה 12:27, 23 במאי 2020 (IDT)
- תמונה יותר ברורה. חזרתי • ∞ • שיחה 16:29, 23 במאי 2020 (IDT)
- תודה על הקישור לתמונה נוספת, למרות שהקשה על כל תמונה בדף התוצאות אליו קישרתי מגדיל אותה. אבל התמונה נותרה לא מזוהה. מישהו ? בנצי - שיחה 19:50, 24 במאי 2020 (IDT)
- זיהוי התמונה: מדובר בקסטל, ליד מבשרת ציון, שנכבש בתש"ח לאחר קרב קשה. הכביש המתפתל במרכז התמונה הוא הכביש לירושלים (כביש 1 של היום). בתמונה נראים לוחמי ארגון 'ההגנה' לאחר הקרב. בנצי - שיחה 23:36, 24 במאי 2020 (IDT)
- בקסטל נערכו קרבות קשים, אבל רק לאחר כיבושו. הוא נכבש ללא קרב משמעותי פעמיים. בפעם הראשונה (3 באפריל 48) היה ריק, ובפעם השנייה (9 באפריל) היה כמעט ריק, כי כמעט כל לוחמי האיזור היו בהלווייה של מפקדם עבד אל קאדר אל חוסייני, שנהרג שם. נוכחותם בהלווייה מנעה גם תגבורת ערבית לדיר יאסין, מה שאיפשר כיבוש אלים ומיוחצ"ן מאוד של הכפר. ―אנונימי לא חתם
- בנצי ובעלי הידע בהיסטוריה שתי שאלות:
- 1) משיחות עם לוחמי תש"ח הבנתי שהיה הבדל גדול (וחשוב לאנשים מהתקופה ההיא) בין אנשי הגנה לבין אנשי הפלמ"ח. מתוך שהקסטל נכבש על ידי לוחמי פלמ"ח ולא "סתם" אנשי הגנה, אני מניח שכדאי לדייק כאן (או שאני טועה?).
- 2) אי אפשר שלא להבחין בנוף הצחיח, כמעט מדברי, באופק. אני זוכר (במאה ה-21 כמובן) את האזור הזה ירוק ומטופח. מעניין מאוד האם כך נראה הפרוזדור לירושלים בשנת 1948? נילס אנדרסן - שיחה 11:04, 27 במאי 2020 (IDT)
- הפלמ"ח היה יחידה קטנה יותר, מקצועית יותר ולכן מובחרת יותר מהחי"ש הרגיל. בקסטל לחמו גם אנשי פלמ"ח וגם חי"ש. כאמור קרבות הכיבוש (שניהל הפלמ"ח) לא היו משמעותיים (מבחינת לחימה), רק לאחר הכיבוש נערך קרב קשה. ―אנונימי לא חתם
- טוב זה כבר כמובן לא נכון היסטורית. היו מספר קרבות על הקסטל, והם היו קשים ועקובים מדם. רק הקרב האחרון (בו הלכו המגינים להלוויה של אל קאדר אל חוסייני) התנהל ללא מאבק. נילס אנדרסן - שיחה 14:47, 28 במאי 2020 (IDT)
- הכיבוש המקורי היה ללא קרב. הכיבוש לאחר השחרור הערבי שלאחר מות חוסייני היה בקרב לא קשה במיוחד. אבל ביניהם היו, אכן, קרבות קשים על החזקת המקום. Tzafrir - שיחה 21:42, 28 במאי 2020 (IDT)
- טוב זה כבר כמובן לא נכון היסטורית. היו מספר קרבות על הקסטל, והם היו קשים ועקובים מדם. רק הקרב האחרון (בו הלכו המגינים להלוויה של אל קאדר אל חוסייני) התנהל ללא מאבק. נילס אנדרסן - שיחה 14:47, 28 במאי 2020 (IDT)
- הפלמ"ח היה יחידה קטנה יותר, מקצועית יותר ולכן מובחרת יותר מהחי"ש הרגיל. בקסטל לחמו גם אנשי פלמ"ח וגם חי"ש. כאמור קרבות הכיבוש (שניהל הפלמ"ח) לא היו משמעותיים (מבחינת לחימה), רק לאחר הכיבוש נערך קרב קשה. ―אנונימי לא חתם
מה הסיכוי להתקבל לפוסט דוק[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
בחישוב הכי גס ופשוט: מתוך אלו שסיימו ד"ר, כמה אחוז מתקבלים למשרת בתר דוקטורט? 213.55.221.154 17:00, 23 במאי 2020 (IDT)
- אני מניח שאתה מתכוון לאחוז ממסיימי הדוקטורט שמעוניינים/יכולים להמשיך לפוסט-דוק, זה לא כולם. אם תפרט באיזה תחום זה יעזור כי יש הבדלים גדולים בין התחומים. Reuveny - שיחה 22:16, 23 במאי 2020 (IDT)
- לפחות בפיזיקה, ואני מניח שהדבר נכון גם בתחומים קרובים, לא נראה לי שיש כל קושי לקבל משרת פוסטדוק. הבעיה נעוצה במקום אחר: פוסטדוק עושים כדי לקבל משרה אקדמית, ולכן יש חשיבות עצומה לעשות פוסטדוק במקום ספציפי שיאפשר לך את התנאים כדי לעשות פוסטדוק מוצלח באופן חריג. אתה צריך לשאוף למעבדה שנמצאת בטופ של הטופ של תת-התחום שלך. על המשרות הספציפיות הללו יש תחרות קשה יותר, אבל זה מאוד משתנה בין תתי-התחומים. משה פרידמן - שיחה 22:37, 23 במאי 2020 (IDT)
- משה פרידמן, מהניסיון שלי בפיזיקה, כמות המועמדים עולה בהרבה על כמות המקומות הפנויים. מי שמפרסם משרה לרוב מקבל כמה עשרות פניות אם הוא ממקום פחות נחשק וכמה מאות אם מדובר במכוני מחקר בכירים. המצב נראה הפוך: אין מחסור בדוקטורים לפיזיקה. הקושי היחיד הוא של מכוני המחקר: לדעת לברור את האחד שיתקבל.
- לפי האתר הזה כ-30% מבוגרי תואר ד"ר נשארים לפוסט דוק בתחומי מדע והנדסה. וכ-10% מאנשים שעשו פוסט דוק נשארים באקדמיה, למרות שכ-80% רוצים וגם יכולים (על סמך זה שכבר עשו ד"ר) להישאר במחקר. Corvus,(Nevermore) 16:03, 25 במאי 2020 (IDT)
- לעורב: יכול להיות שאני טועה, אבל ההתרשמות שלי היא שאין בעיה לקבל משרה של פוסטדוק למי שלא בורר בכלל. ממה שאני רואה סביבי הרבה אנשים שמסיימים דוקטורט ועדיין לא מוצאים עבודה ממשיכים אצל המנחה שלהם, או מנחה אחר במחלקה, לעשות פוסט דוקטורט עד שימצאו משהו קבוע. אני מכיר גם לא מעט מקרים (כולל אני) של אנשים שעשו פוסט בחו"ל וחזרו לארץ ללא משרה, ובינתיים מצאו ללא קושי מישהו שיחזיק אותם בפוסט דוקטורט עד שהמצב שלהם יתברר. הנתונים שהבאת (לא יודע האם הם אמינים, אבל הם מאוד מתאימים לרושם שאני מקבל) אינם כוללים את הנתון החשוב לשאלה שנשאלה: מהו אחוז הדוקטורים שרוצים להמשיך לפוסט דוקטורט ולא מצליחים. יתרה מכך, מכיוון שרוב גדול של הפוסט דוקטורנטים לא באים לבזבז את הזמן שלהם אלא שואפים למשרה אקדמית, אם הם לא ימצאו פוסט יוקרתי הם לא יעשו פוסט בכלל. משה פרידמן - שיחה 16:26, 25 במאי 2020 (IDT)
- מתוך הכרת התחום דרך בני משפחה וחברים, אני מאשר את דברי משה פרידמן. ועוד משהו, איזה דוקטור היה מוכן לעשות פוסט דוק בכרך סיני ולא מצא מקום? בברכה. ליש - שיחה 16:45, 25 במאי 2020 (IDT)
- ליש, איך להגיד את זה?.. אני. הגשתי מועמדות לפוסט דוק באוניברסיטת צינגהואה וקיבלתי תשובה שלילית. הפרופסור שם קיבל דוקטורנט אחר ואין לו תקציב להעסיק שניים. Corvus,(Nevermore) 16:56, 25 במאי 2020 (IDT)
- טוב, נשמע שמדובר באוניברסיטה מהטופ-שבטופ. בכל מקרה, אני משתתף בצערך. זו תקופה מאוד לא נעימה, וגם אני בסירה הזאת. מאחל לך שתמצא את המקום שלך בקרו. משה פרידמן - שיחה 17:16, 25 במאי 2020 (IDT)
- ליש, איך להגיד את זה?.. אני. הגשתי מועמדות לפוסט דוק באוניברסיטת צינגהואה וקיבלתי תשובה שלילית. הפרופסור שם קיבל דוקטורנט אחר ואין לו תקציב להעסיק שניים. Corvus,(Nevermore) 16:56, 25 במאי 2020 (IDT)
- מתוך הכרת התחום דרך בני משפחה וחברים, אני מאשר את דברי משה פרידמן. ועוד משהו, איזה דוקטור היה מוכן לעשות פוסט דוק בכרך סיני ולא מצא מקום? בברכה. ליש - שיחה 16:45, 25 במאי 2020 (IDT)
- לעורב: יכול להיות שאני טועה, אבל ההתרשמות שלי היא שאין בעיה לקבל משרה של פוסטדוק למי שלא בורר בכלל. ממה שאני רואה סביבי הרבה אנשים שמסיימים דוקטורט ועדיין לא מוצאים עבודה ממשיכים אצל המנחה שלהם, או מנחה אחר במחלקה, לעשות פוסט דוקטורט עד שימצאו משהו קבוע. אני מכיר גם לא מעט מקרים (כולל אני) של אנשים שעשו פוסט בחו"ל וחזרו לארץ ללא משרה, ובינתיים מצאו ללא קושי מישהו שיחזיק אותם בפוסט דוקטורט עד שהמצב שלהם יתברר. הנתונים שהבאת (לא יודע האם הם אמינים, אבל הם מאוד מתאימים לרושם שאני מקבל) אינם כוללים את הנתון החשוב לשאלה שנשאלה: מהו אחוז הדוקטורים שרוצים להמשיך לפוסט דוקטורט ולא מצליחים. יתרה מכך, מכיוון שרוב גדול של הפוסט דוקטורנטים לא באים לבזבז את הזמן שלהם אלא שואפים למשרה אקדמית, אם הם לא ימצאו פוסט יוקרתי הם לא יעשו פוסט בכלל. משה פרידמן - שיחה 16:26, 25 במאי 2020 (IDT)
האם יש התמחות ברפואה במדינות שונות בתחום "היגיינה רפואית"?[עריכת קוד מקור]
הכוונה לרופא שמעבר ללימודי הרפואה שלו והסמכתו כרופא התמחה בנושא חיטוי משטחים ממגוון רחב של מיקרובים (חיידקים, פטריות, נגיפים, פרוטיסטים ואף מיקרו-אנימאלים כגון קרדיות) ופיקוח על צוותי חיטוי וכו'.
- ברור לי שיש רופאים עם מגוון הסמכות בתחומי היגיינה\סניטציה וסמכויות פיקוח נרחבות אך ברצוני לדעת אם יש משהו רשמי כהתמחות רשמית ברפואה (כסוג של מנהל רפואי) המוכרת על ידי משרד בריאות אחד לפחות בפלנטה הזו. ―אנונימי לא חתם
- תודה. ―אנונימי לא חתם
- יש התמחות בבריאות הציבור, לרבות מניעת מחלות, לרבות היגיינה, לרבות חיטוי. ―אנונימי לא חתם
ידית של דלת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב מתי פותחה הדלת הקלאסית שאנחנו מכירים, שמופעלת על ידי ידית? יונת זהב - שיחה 10:12, 24 במאי 2020 (IDT)
- 1878, דף על הפטנט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:35, 24 במאי 2020 (IDT)
פערי מחירים בחברות שנסחרות ביותר מבורסה אחת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
שלום למומחים. לאחרונה התחלתי להתעניין בשוקי ההון ואני מבקש להבין סיטואציה שנתקלתי בה היום. נניח שחברה נסחרת בבורסה בתל אביב וגם בבורסה בניו יורק. ביום ראשון מחיר המניה מזנק בתל אביב ונשאר ללא שינוי בניו יורק (שהרי הבורסה בניו יורק סגורה ביום ראשון). האם יהיה נכון לומר שבמקרה כזה המשקיעים בניו יורק יעוטו על ההזדמנות לקנות את המניה בזול כשהמסחר יפתח ולצפות במידה רבה של וודאות שמחיר המניה יעלה כמו שקרה בבורסה בתל אביב? זה נשמע קל ופשוט מדי אז אני תוהה אם אני מפספס כאן משהו.יודה אווזי - שיחה 18:59, 24 במאי 2020 (IDT)
- ע"ע ארביטראז'. עוזי ו. - שיחה 19:34, 24 במאי 2020 (IDT)
- עם דגש על המשפט:"באופן מעשי, בשווקים המודרניים פעולות איתור הארביטראז'ים מתבצעת על ידי מחשבים ותוכנות, והפערים נסגרים במהירות גבוהה מאד". חזרתי • ∞ • שיחה 03:07, 25 במאי 2020 (IDT)
- היה לי ממש מוזר לקרוא שם שסוחרים דואגים למקם פיזית את המחשבים שלהם בסמוך לבורסות, כדי לקצר את הזמנים. שמעתי שהמסחר האלגוריתמי הוא מהיר, אבל לא חשבתי שהמהירות עד כדי כך קריטית. משה פרידמן - שיחה 12:30, 25 במאי 2020 (IDT)
- החברות הללו השקיעו לא מעט גם בשיפור מערכות המחשוב שלהן כדי להשיג מהירויות תגובה טובות יותר. לדוגמה: לא מעט צווארי בקבוק בליבת לינוקס נפתחו על ידי מפתחים של חברות כאלו או בעקבות דיווחי באגים של צוותי המחשוב שלהם. Tzafrir - שיחה 13:39, 25 במאי 2020 (IDT)
- מתחרים על מילי-שניות. [1]. עוזי ו. - שיחה 14:16, 25 במאי 2020 (IDT)
- היה לי ממש מוזר לקרוא שם שסוחרים דואגים למקם פיזית את המחשבים שלהם בסמוך לבורסות, כדי לקצר את הזמנים. שמעתי שהמסחר האלגוריתמי הוא מהיר, אבל לא חשבתי שהמהירות עד כדי כך קריטית. משה פרידמן - שיחה 12:30, 25 במאי 2020 (IDT)
- עם דגש על המשפט:"באופן מעשי, בשווקים המודרניים פעולות איתור הארביטראז'ים מתבצעת על ידי מחשבים ותוכנות, והפערים נסגרים במהירות גבוהה מאד". חזרתי • ∞ • שיחה 03:07, 25 במאי 2020 (IDT)
מדינות עם שם דומה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב למה יש מדינות רבות עם השם "גינה" על צורותיו השונות? גינאה המשוונית, גינאה הצרפתית, גאנה, גינאה, גוויאנה הצרפתית, גינאה החדשה הגרמנית, פפואה גינאה החדשה, גיאנה ההולנדית ועוד. ניב - שיחה 09:52, 25 במאי 2020 (IDT)
- ראשית כל, יש גינאה (בטבור של אפריקה ואולי במרכז העולם, וחדשה באסיה/אוקיאניה) ויש גיאנה (בצפון דרום אמריקה). לשני השמות מקור שונה. יכול להיות שיש קשר בין גינאה לגאנה, אבל זו רק אחת מההשערות. Tzafrir - שיחה 12:05, 25 במאי 2020 (IDT)
- מסתבר שהיתה פעם את אימפריית גאנה, ומכאן השם של גאנה המודרנית, שזה מעניין בפני עצמו. לגבי שאר השמות, אם ישנן ארצות שכנות שאחת נקראת "הצרפתית" והשניה נקראת "ההולנדית", סביר שמדובר בשם מקומי שכל מדינה אמפריאליסטית בעברה קראה לה על שמה. לגבי שאר המדינות, מאחר וכל אחת מהן באזור אחר של העולם, נראה כי הדמיון ביניהן מקרי בהחלט. נילס אנדרסן - שיחה 10:55, 27 במאי 2020 (IDT)
טיפול בהכשת נחש[עריכת קוד מקור]
כשמגיע לבית חולים אדם שהוכש ע"י נחש והוא לא יודע לתאר איך הנחש נראה (סביר להניח שזה מה שקורה ברוב המקרים), איזה נוגדן הרופא נותן לו? איזה רופא בכלל מטפל בזה?--185.175.34.213 15:05, 26 במאי 2020 (IDT)
- בישראל, יש בסך הכל תשעה מינים של נחשים ארסיים. הידיעה היכן התרחשה ההכשה יכולה למקד בקלות את המטפלים. ההכשות בארץ הם לרוב של צפע מצוי. כדאי לעיין כאן ולראות עד כמה הנחשים שונים זה מזה.
- לא שאלתי על ישראל.--185.175.34.213 09:21, 27 במאי 2020 (IDT)
- הסתכלת במידע בערך הכשת נחש#טיפול? מעבר לכך, בדומה למה שקורה בישראל, גם באיזורים רבים אחרים בעולם מספר הנחשים הארסיים הוא קטן, כך שאיזורי המחייה הם אמצעי סינון ראשוני. תיאור - לא חייב להיות לפרטי פרטים, ממבה ירוקה מזרחית ניתנת להבחנה די בקלות מממבה שחורה. האם הוא ארוך או קצר? מהיר או איטי? איזה סוג זחילה? מעבר לכך, גם הסימפטומים שונים בהכשות שונות. לעיצים אותו נסיוב יכול לשמש כטיפול עבור הכשות של מינים שונים. בהודו למשל, ישנם 4 נחשים ארסיים, ונסיוב נגד ארס שמתאים להכשות של ארבעתם.
- אפשר לקרוא עוד כאן.
- תודה :) ולשאלתי השנייה?--185.175.34.213 14:43, 27 במאי 2020 (IDT)
ניתן להעמיד אדם לדין אם הוא ביצע עבירה בחו"ל?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
היום פורסם בחדשות על אדם שנעצר במסגרת חשד להתעללות בקטינים בכת לב טהור בקנדה. מה שלא מובן לי בכל הסיפור הזה איך מעמידים אותו לדין בישראל על עבירות שנעשו בקנדה? או שהוא מבוקש לקנדה והמדינה דנה בהסגרתו שזה דבר שונה לחלוטין (בכתבה מדובר על כתב אישום שזה דבר שונה). האם זה אומר שאפשר לתבוע ישראלי שביצע עבירה נגד ישראלי במדינה אחרת? (אני שואל באופן כללי ולא למקרה הפרטי שלי שנפלתי להונאה של ישראלית בחו"ל וממש הייתי רוצה לתבוע אותה בזמנו בישראל) ThePupil - שיחה 15:55, 26 במאי 2020 (IDT)
- יש עבירות שאפשר לתבוע אנשים על ביצוען, גם אם בוצעו מחוץ לגבולות ישראל ואפילו לפני שישראל קמה ודוגמה מובהקת היא משפטו של אייכמן. דוגמה מפורסמת נוספת היא משפטו של מרדכי ואנונו, שנשפט על עבירות, שביצע בחו"ל. לא כל עבירה, אך עבירות מסוימות, כן - תלוי בלשון החוק. בברכה. ליש - שיחה 20:22, 26 במאי 2020 (IDT)
- בעיקרון דיני העונשין של ישראל חלים על עבירות שנעשו, במלואן או בחלקן, בתוך ישראל (במובן הרחב, כולל במי החופין ועל כלי שיט וכלי טיס ישראליים). עם זאת יש תחולה במקרים שונים גם על עבירות שנעברו כולן בחו"ל (לפירוט ראה פרק ג' לחוק העונשין). במקרה המתואר כנראה שהתחולה היא מכוח סעיף 15 לחוק שקובע שעבירה שהיא פשע או עוון שנעברה על ידי אדם שהוא אזרח או תושב ישראל בעת העבירה או לאחריה חלים עליה דיני העונשין של ישראל (בסייגים מסוימים). שים לב שהמדובר בדין הפלילי. לגבי תביעות אזרחיות הכללים הם שונים לחלוטין. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:34, 26 במאי 2020 (IDT)
- תודה, החכמתי. לפי מה שכתוב שם נראה שזה לפי "עבירה לפי סימן י׳ לפרק ח׳ שנעברה בקטין או בקשר לקטין" מוחרגת לשפיטה בישראל (יחד עם ריבוי נשים, מתן שוחד לעובד ציבור זר, הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, סחר בבני אדם). אגב, האם אני מבין נכון שאדם שנישא לשתי נשים (זרות / ישראליות?) מרצונן במדינה זרה שבה זה חוקי, עשוי לעמוד לדין על כך בישראל? כי זה סותר לכאורה פסק אחר שראיתי בעבר (לגבי עולי תימן או עיראק שהגיעו לארץ עם שתי נשים. או שישנה החרגה נוספת להחרגה?) ThePupil - שיחה 20:15, 28 במאי 2020 (IDT)
- אתה צודק לגבי ריבוי נישואין. ישראלי נשוי שיתחתן בחו"ל עם אישה נוספת עובר עבירה ויוכל לתת את הדין עליה בישראל גם אם הנישואים השניים היו במדינה המתירה ביגמיה. יש בכך הרבה הגיון, שכן אחרת אדם היה יכול לנסוע למדינה כזאת רק לשם הנישואים, ולחזור כשהוא נשוי בשנית. מי שעולה כשהוא נשוי (כדין) לשתי נשים אינו נתפס על ידי החריג שכן הוא עוסק רק במי שהיה אזרח ישראלי בעת העבירה. אשר לסיפור הקנדי, הוא אינו נכנס לגדרי החריגים שכן סימן י' לפרק ח' עוסק בעבירות זנות ותועבה, כך שלא סביר שזה קשור למקרה שלנו. מצד שני, סביר להניח שבקנדה (או בפרובינציה שבה נעברה לכאורה העבירה) יש איסור על התעללות בילדים כך שלא מתקיים ממילא הסייג של היעדר פליליות כפולה. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:38, 29 במאי 2020 (IDT)
- תודה, החכמתי. לפי מה שכתוב שם נראה שזה לפי "עבירה לפי סימן י׳ לפרק ח׳ שנעברה בקטין או בקשר לקטין" מוחרגת לשפיטה בישראל (יחד עם ריבוי נשים, מתן שוחד לעובד ציבור זר, הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, סחר בבני אדם). אגב, האם אני מבין נכון שאדם שנישא לשתי נשים (זרות / ישראליות?) מרצונן במדינה זרה שבה זה חוקי, עשוי לעמוד לדין על כך בישראל? כי זה סותר לכאורה פסק אחר שראיתי בעבר (לגבי עולי תימן או עיראק שהגיעו לארץ עם שתי נשים. או שישנה החרגה נוספת להחרגה?) ThePupil - שיחה 20:15, 28 במאי 2020 (IDT)
- בעיקרון דיני העונשין של ישראל חלים על עבירות שנעשו, במלואן או בחלקן, בתוך ישראל (במובן הרחב, כולל במי החופין ועל כלי שיט וכלי טיס ישראליים). עם זאת יש תחולה במקרים שונים גם על עבירות שנעברו כולן בחו"ל (לפירוט ראה פרק ג' לחוק העונשין). במקרה המתואר כנראה שהתחולה היא מכוח סעיף 15 לחוק שקובע שעבירה שהיא פשע או עוון שנעברה על ידי אדם שהוא אזרח או תושב ישראל בעת העבירה או לאחריה חלים עליה דיני העונשין של ישראל (בסייגים מסוימים). שים לב שהמדובר בדין הפלילי. לגבי תביעות אזרחיות הכללים הם שונים לחלוטין. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:34, 26 במאי 2020 (IDT)
מישהו הצליח להבין משהו?[עריכת קוד מקור]
התבנית להלן היא תבנית "הערה" של אתר אקו-ויקי ואני מבין שהיא מיוחדת משום שהיא נטולת Lua/Scribunto (אין בה פקודת #invoke):
<includeonly>{{כ}}{{#if:{{{שם|}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{{1|}}}{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}|name={{{שם|}}}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{#ifeq:{{{1|}}}||<div style="border: 2px solid red;">הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
:{{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
'''<span style="color: red;">שימו לב</span>''': אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
:{{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
שימו לב לתוספת "1=".</div>|{{{1}}}}}{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מהווה תחליף עברי לתגי ref.
אני לא מומחה לתחביר MediaWiki ואין לי מושג מה הולך בקוד הזה;
גם אם אני מוחק את הממבו ג'מבו בעברית ומנסה לסדר קצת אני עדיין נשאר עם קוד שזיהיתי כדחוס, מסורבל ולא אינטואיטיבי שגם אין לי רקע להבין במלואו (גם אולי טעיתי ב"עריכה" הזאת):
<includeonly>
{{כ}}
{{#if:{{{שם|}}}
|
{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{{1|}}}
{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}|name={{{שם|}}}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}
{{#ifeq:{{{1|}}}
|
|
</includeonly>
מישהו הצליח להבין משהו? ―אנונימי לא חתם
- התברר לי למה התבנית הזאת מאד לא ברורה - היא הועתקה מויקיפדיה העברית (כמו שחששתי לפניכן). ―אנונימי לא חתם
פחי מיחזור בבית - אנא עצה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בתור משפחה שמעוניינת להשקיע קצת בכדור הארץ, הוספנו למטבח עוד שני פחי מיחזור גדולים (60 ליטר), אחד לאריזות קרטון והשני ליתר האריזות (פלסטיק, קופסאות שימורים וכדומה). הבעיה היא תפיסת המקום, והכיעור ששני הפחים (בנוסף לפח הרגיל) מוסיפים למטבח. ישנם פחים משולבים (שניים באחד) אך הם יחסית קטנים ולא מספיקים לחצי יום, והפחים הגדולים המוצעים למכירה הם פחי חוץ. איך אתם מתנהלים עם המיחזור בבית? האם האהבה העזה לכדוה״א צריכה לסמא את עינינו מהכיעור? Gil mo - שיחה 23:50, 26 במאי 2020 (IDT)
- יש לנו סל מחזור לנייר ולאריזות בארון מתחת לכיור המטבח אותו אנחנו ממינים לפחי המחזור הכחול והכתום שבחדר הזבל בערך פעם ביומיים. בקבוקי זכוכית וצנצנות למיחזור שומרים במזווה ומפנים למחזור בערך פעם בשבוע. יש לנו פח נירוסטה לשאר האשפה שנמצא במטבח כציוד מטבח נאה. במקרים לא רבים שיש קרטונים גדולים או ממש גרוטאות מפנים ביום פינוי הגרוטאות ועד אז באחד החדרים. שנילי - שיחה 00:45, 27 במאי 2020 (IDT)
- הזבל לא עובר ממילא מיון וממחזרים מה שניתן? כך שזה יותר עניין של מודעות ורווח למפעלים פרטיים שמציבים את מתקני האיסוף? (¯`gal´¯) - שיחה 17:23, 30 במאי 2020 (IDT)
אוף-טופיק: שיגור דראגון היום בלילה![עריכת קוד מקור]
נראה לי שיש פה קהל שיתענין:
יהיה שידור לייב של השיגור המאד משמעותי היום ב 23:30
זה שיגור ראשון מזה עשור של בני אדם מארה"ב, שיגור ראשון עם בני אדם של חללית דראגון (של ספייסX) כמובן שאני לחוץ שלא יתפוצצו....
יש ערוץ ישיר של נאסא ויש ערוץ של נאסא ביוטיוב, שניהם יהיו לייב:
https://www.youtube.com/watch?v=21X5lGlDOfg !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:42, 27 במאי 2020 (IDT)
- מרגש מאוד, השאפתנות של אילון מאסק בשיאה ואני לחוץ בדיוק כמוך שלא יתפוצץ...ולצערי הסיכויים לא ממש לטובתו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:31, 27 במאי 2020 (IDT)
- מקסים! מחזיקים אצבעות מלקסנד לחזרה שלנו לחלל!
נילס אנדרסן - שיחה 21:25, 27 במאי 2020 (IDT) - 52 דקות להמראה. נילס אנדרסן - שיחה 22:44, 27 במאי 2020 (IDT)
- בעקבות בעיות מזג אוויר, החליטו לדחות את ההמראה לשבת, מעט מוקדם יותר מהשעה הזאת (30 במאי בשעה 2 בצהריים שעון מזרחי). ממשיכים להחזיק אצבעות! נילס אנדרסן - שיחה 23:22, 27 במאי 2020 (IDT)
- מקסים! מחזיקים אצבעות מלקסנד לחזרה שלנו לחלל!
האם קיימים מעגלים חשמליים בטבע?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם והיכן ניתן למצוא בטבע את תופעת המעגל החשמלי? ישראל - שיחה 20:52, 27 במאי 2020 (IDT)
- הכוונה לברקים?
- הכוונה לזרם חשמלי ישיר או חילופי שמקיים הזורם במעגל סגור. ישראל - שיחה 21:23, 27 במאי 2020 (IDT)
- דגי חשמל למיניהם? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:04, 27 במאי 2020 (IDT)
- תופעות רבות בטבע ניתנות למידול על ידי מודל של מעגל חשמלי. בכלל זה ניתן למצוא מעגלים עצביים בגוף, ברקים כאמור, (כאשר הענן והאדמה יחד מהווים סוללה והאוויר משמש כמוליך), ודגי חשמל כאמור (הסוללה בגוף הדג והקרבן משמש כמוליך). אסף השני - שיחה
- ישנם דגים שמצויידים במערכת חישה מעניינת - סוללה פנימית מקיימת שדה מגנטי קבוע, והם חשים בהפרעות בו. כך הם נשארים קבורים בחול, בלתי נראים, ומזנקים כשמגיע טרף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:44, 29 במאי 2020 (IDT)
- יש גם דוגמאות שאינן מן החי? אורגניזם זה דבר די מורכב. בטבע יותר צפוי למצוא דוגמאות פשוטות, וגם כאלו שאינן ייחודיות לפלנטה הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 18:10, 31 במאי 2020 (IDT)
- נדמה לי שבים בין כל שני גושי מתכת סמוכים, כשהמתכות שונות, יש חילוף יונים מנוגדי מטען, שזה סוג של זרם חשמל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:02, 31 במאי 2020 (IDT)
- אבל בסופו של דבר הזרמים הללו ידעכו די מהר. יש בטבע דוגמאות שונות להצטברות של מטענים שמתפרקים בשלב מסוים (לדוגמה: ברקים). מעגל חשמלי אינו דבר מובן מאליו: זרם זורם ממתח גבוה לנמוך. כדי שמעגל חשמלי ימשיך לזרום, נדרש גם מקור מתח שייקח את הזרם עם המתח הנמוך ויעלה אותו חזרה למתח גבוה. וזה דורש השקעה (מתמשכת) של אנרגיה. Tzafrir - שיחה 21:41, 31 במאי 2020 (IDT)
- נזכרתי. זה לא יגמר עד שעל פיסת מתכת תתכסה בציפוי, או תתכלה. תבדוק עם גוש אבץ וגוש נחושת - לא ישאר מהם כלום, וזה יקח הרבה זמן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:38, 31 במאי 2020 (IDT)
- אבל בסופו של דבר הזרמים הללו ידעכו די מהר. יש בטבע דוגמאות שונות להצטברות של מטענים שמתפרקים בשלב מסוים (לדוגמה: ברקים). מעגל חשמלי אינו דבר מובן מאליו: זרם זורם ממתח גבוה לנמוך. כדי שמעגל חשמלי ימשיך לזרום, נדרש גם מקור מתח שייקח את הזרם עם המתח הנמוך ויעלה אותו חזרה למתח גבוה. וזה דורש השקעה (מתמשכת) של אנרגיה. Tzafrir - שיחה 21:41, 31 במאי 2020 (IDT)
- נדמה לי שבים בין כל שני גושי מתכת סמוכים, כשהמתכות שונות, יש חילוף יונים מנוגדי מטען, שזה סוג של זרם חשמל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:02, 31 במאי 2020 (IDT)
- יש גם דוגמאות שאינן מן החי? אורגניזם זה דבר די מורכב. בטבע יותר צפוי למצוא דוגמאות פשוטות, וגם כאלו שאינן ייחודיות לפלנטה הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 18:10, 31 במאי 2020 (IDT)
רצח בישראל 2019[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
לפי הנתונים הרשמיים, כמה נרצחו בישראל ב2019, וכמה מהם היו נשים? 213.55.221.154 20:01, 28 במאי 2020 (IDT)
- לא מצאתי ל 2019, אבל אם זה יעזור - מצאתי ל 2015 עד 2018, בכתבה במעריב: "ב־2015 נרצחו 111 בני אדם, מהם 28 נשים. ב־2016 נרצחו 104, מהם 26 נשים. ב־2017 נרצחו 121, מהם 21 נשים, ב־2018 נרצחו 116, מהם 20 נשים."
אני לא סגור עד כמה זה אמין. מחד מדובר בכתבה שזועמת על ניפוח מספרי רצח הנשים, מאידך כל הדוגמאות לגבי מקרים ספציפיים שהובאו בכתבה נכונות. על כל פנים נראה שבאופן עקבי מספר הנרצחים גדול פי 4 עד 5 ממספר הנרצחות. זה תואם לנתונים הכלליים שמביא סטיבן פינקר בהמלאכים הטובים של טבענו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:25, 29 במאי 2020 (IDT)
איפה יש מדריך כתיבת קוד מתמטי לחישובים מורכבים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
איפה יש מדריך לכתיבת קוד לוולפרם אלפא? למשל, איך לחשב שם טור.
- גוגל הוא חברו הטוב של המומחה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:19, 29 במאי 2020 (IDT)
האם קורונה מדבקת במים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
יצאה הוראה שפותחים בריכות מכיוון שהקורונה לא מדבקת בבריכה (כנראה בגלל הכלור) מה עם מעיינות טבעיים? יש הרבה פארקים עם בריכות מים מתוקים כגון עיינות צוקים, תל אפק וכו... האם אפשר להידבק בבריכות כאלו?
- מסתבר שאפשר להדבק במעיינות טבעיים. הסיבה שהבריכות לא מדבקות, כפי שכתבת, היא הכלור שבמים. משה פרידמן - שיחה 20:57, 31 במאי 2020 (IDT)
- ברכות כלור לא חסינות לקורונה. הרבה פעמים בבריכות ציבוריות אתה תמצא לפחות בן אדם (בין אם תינוק, ילד או מבוגר) אחד שהטיל את מימיו שם והרבה פעמים רמת הכלור בבריכה לא מאוזנת (אם אתה מריח כלור עוד לפני שנכנסת לבריכה, רמת הכלור לא מאוזנת). Hyuna • שיחה • חציל-צילון • 13:03, 9 ביוני 2020 (IDT)
כיצד מפיקים ערך בויקיפדיה. מי יכול לעזור לי להפיק ערך בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב אני מבקש להפיק ערך הנושא את שמי. מבקש לדעת האם אוכל להשתמש בסיוע של מומחה היודע לערוך את הערך?
- האם אתה אדם בעל חשיבות אנציקלופדית? ואם כן, באיזה תחום? בברכה. ליש - שיחה 14:59, 31 במאי 2020 (IDT)
מדובר ביחיאל חיליק רוזמן
- מצאתי ספר אחד שלו שפורסם בהוצאת ספרים (כנראה לא הוצאה עצמית). קריטריון החשיבות המקובל דורש ספר נוסף שלא בהוצאה עצמית. יתכן שיש כזה, אבל לא מצאתי אותו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:33, 31 במאי 2020 (IDT)
- אילן, זו טעות רווחת: אין קריטריון חשיבות מוסכם לסופרים. יש קריטריון לשוני בוק:לשון#סופרים ומשוררים, שקובע שרק מי שהוציא שני ספרים שלא בהוצאה עצמית יכול להיקרא סופר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:57, 1 ביוני 2020 (IDT)
- תודה, שמזן. אז כל מקרה לגופו? אני יודע שהיו הרבה ויכוחים לאורך השנים. לא נקבעו אפילו קווים מנחים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:08, 1 ביוני 2020 (IDT)
- אילן, זו טעות רווחת: אין קריטריון חשיבות מוסכם לסופרים. יש קריטריון לשוני בוק:לשון#סופרים ומשוררים, שקובע שרק מי שהוציא שני ספרים שלא בהוצאה עצמית יכול להיקרא סופר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:57, 1 ביוני 2020 (IDT)
מלכים חיות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מי מלך החיות? מי מלך הים? מי מלך היער? מי מלך הג'ונגל?
- ע"פ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד ב': "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:08, יום שלישי בשבת, י' בסיוון ה'תש"ף (IDT).
- האריה נחשב למלך החיות, בהסכמה רב-תרבותית. גם סימבה קיבל מכך את מלכותו, ומשכך קיבל גם את התואר "מלך הג'ונגל". קופיקו ניסה לגנוב את התואר "מלך הג'ונגל" לעצמו, אבל כבר מלכתחילה היה נראה כי זה חסר סיכוי. גם "מלך היער" טבעי שיוענק לאריה, והוא כך גם מופיע רבות בספרות, אך דווקא מוכרת בהקשר זה פטריית מלך היער. "מלך הים" הוא תואר פחות מצוי, אך יוענק לרוב ללווייתן או גם לכריש (כריש לבן, או בשמו הנכון: עמלץ לבן). העם המלאי בחר בכל זאת להעניק את התואר ללטימריה, ובשרו הטעים של לוקוס לבן זיכה אף אותו בתואר זה. אנדרסן, בסיפורו המפורסם בת הים הקטנה, עושה אף הוא שימוש בתואר "מלך הים", אך מעניק זאת לאביה של בת הים (אריאל, אצל דיסני). קובץ על יד • שיחה • 14:55, 2 ביוני 2020 (IDT)
האם חוקרי שב"כ עומדים לדין אם הרגו נחקר?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אם במהלך יום עינויים שגרתי, הנחקר מת המתעללות - האם החוקר שאחרי על מותו יועמד לדין? 213.55.224.79 11:40, 1 ביוני 2020 (IDT)
- בהחלט. משה פרידמן - שיחה 12:31, 1 ביוני 2020 (IDT)
- עקרונית, אין היתר בישראל חוק שנותן סמכות לענות נחקר. אבל, אם הנחקר הוא פצצה מתקתקת, עומד לחוקרים סעיף 34יא לחוק העונשין-"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.". כך שהשאלה המשפטית היא האם מה שגרם למותו של הנחקר היה דרוש באופן מיידי מהסיבה הזו. ―אנונימי לא חתם.
איך החיות מייצרות חלבון?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
איך זה שאנחנו זקוקים לחלבונים ואוכלים חיות אחרות, והחיות האחרות הללו לא צריכות לאכול חיות בשביל שיהיו להם שרירים? מאיפה התרנגולת, החזיר ופרה מקבלים את החלבונים שלהם? האם הם מסנטזים אותם מחומצות אמינו שהם מוצאים בחומרים צמחיים? למה אנחנו לא יכולים גם? 213.55.224.79 13:32, 1 ביוני 2020 (IDT)
- חלבונים מיוצרים בריבוזום הנמצא בכמויות גדולות בכל תא: כמיליון. בתאי כבד - חמישה מליון.
היכולת החסרה בבני אדם היא היכולת לסנתז תשע חומצות אמינו חיוניות. חומצות אמינו אלה מיוצרות בכלורופלסטים וע"י חיידקי מעיים שלא קיימים בגוף האדם. חומצות אמינו אלו חובה לצרוך במזון. חלבון המכיל את כל התשע נקרא לעתים "חלבון מושלם", כגון האלבומין בביצה. בתזונה צמחוניח או טבעונית יש להקפיד על אכילת מגוון של קטניות המספקות את כל הדרוש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:04, 1 ביוני 2020 (IDT)
אז איך תרנגולת שורת ללא אותו חלבון מושלם? 213.55.224.79 00:29, 2 ביוני 2020 (IDT)
- גם תרנגולת צריכה לצרוך חלבונים מבחוץ (מהצומח או מהחי), החלבונים שהיא אוכלת מתפרקים לחומצות אמינו המשמשות כאבני בניין לחלבונים שמסונתזים בריבוזומים שלה (ביחד עם חמצות אמינו לא חיוניות, המיוצרות על ידיה). Ronam20 - שיחה 00:38, 2 ביוני 2020 (IDT)
- בסופו של דבר ההבדל טמון בקיומם של אנזימים שמאפשרי בניית אותן חומצות אמינו. לטורפים אין את אנזימים אלה מפני שתזונתם ממילא מספקת אותם. הרביבורים חייבים יכולת לייצר אותן, ולתפקיד זה משמשים אותם חיידקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:57, 2 ביוני 2020 (IDT)
- כלומר: כשחומר מסוים שיצור ייצר במקור בעצמו מתקבל מהסביבה, אין מניעה אבולוציונית שמוטציות שונות יגרמו לאובדן היכולת לייצר את החומר. יש צמחים טפילים שמקבלים את הסוכר שלהם מצמחים אחרים ללא צורך בפוטוסינתזה. אנחנו, ורבים מקרובינו, לא יודעים לייצר ויטמין C לעומת בעלי חיים אחרים. Tzafrir - שיחה 17:05, 4 ביוני 2020 (IDT)
חושחש[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
איפה בישראל (איזור תל אביב) ניתן למצוא חושחש? אין אותו בשוק הרגיל. 213.55.224.79 16:51, 1 ביוני 2020 (IDT)
- לחושחש אין ערך מסחרי כי אינו טעים למאכל, לכן אינו מוצג למכירה. במקומות מסוימים (רחובות, קריית עקרון) נשתלו עצים לאורך המדרכות ופירותיהם נושרים ונזרקים לאשפה. בברכה ליש - שיחה 19:45, 1 ביוני 2020 (IDT)
- כמו כן ניתן למצוא אותו בגבולות פרדסים כגדר חיה. ריבת חושחש זה טעים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 1 ביוני 2020 (IDT)
- לחושחש יש ערך מסחרי ככנה לגידול הדרים. בעבר הוא היה השולט בכיפה כיום כבר יש כנות חלופיות אבל אני מאמין שעדיין ניתן למצוא אותו במשתלות הגדולות, לפחות בחלקן. יהודי מהשומרון - שיחה 09:11, 3 ביוני 2020 (IDT)
שאלת MediaWiki[עריכת קוד מקור]
האם ניתן לתרגם תבנית זו לעברית ואם לא, למה לא?
<includeonly>{{#if:{{{refname|}}}
| {{#tag:ref|{{{content|}}}|name={{{refname}}}}}
| {{#tag:ref|{{{content|}}}}}
}}</includeonly>
בנעימים, ―אנונימי לא חתם
- התבנית הזו עברה בהצלחה בדיקות קוד (טסטים) שהכנתי:
<includeonly>{{#תנאי:{{{שם|}}}
| {{#תגית:ref|{{{תוכן|}}}|name={{{שם}}}}}
| {{#תגית:ref|{{{תוכן|}}}}}
}}</includeonly>
- אשמח להערות בונות אם ישנן.
- בנעימים. ―אנונימי לא חתם
- ייתכן שכבר בשחרור 1.35 או 1.36 ניתן יהיה לכתוב "תג" במקום "תגית" (בעקבות תרומה של משתמש:Amire80).
- בנעימים, ―אנונימי לא חתם
תנועת הנוער הרומנית "דרוד"[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
קראתי בערך מנפרד וינקלר שהוא הצטרף לתנועת נוער ציונית בשם "דרוד". אני מבקש לדעת איך הוגים את השם (ואיך נכתב ברומנית), לפחות עד שיהיה לנו ערך על התנועה. מתייג את ליש ואת איוואן. Ijon - שיחה 19:33, 1 ביוני 2020 (IDT)
- זו כנראה תקלדה ומדובר בתנועת הבונים דרור (Mișcarea Tineretului Sionist-Socialist - תנועת הנוער הציוני-סוציאליסטי), שהייתה פעילה ברומניה בין מלחמות העולם. בברכה. ליש - שיחה 19:36, 1 ביוני 2020 (IDT)
- תודה רבה! Ijon - שיחה 00:28, 2 ביוני 2020 (IDT)
האם דוקטור שעובר ללמד בתיכון צריך להשלים תעודת הוראה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מי שמסיים תואר דוקטור הוא בדרך כלל עם ניסיון של 4-5 שנים בהוראה לסוגיה. האם הוא בכל זאת צריך תעודת הוראה אם רוצה ללמד בתיכון?
- כן. יש מסלול שנקרא הסבת אקדמאים להוראה, שזה מסלול מקוצר. עם קבלת תעודת ההוראה הוא רשאי לבצע התמחות (סטאז), ורק עם השלמת ההתמחות יוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון הוראה.
- זכור שהוראת סטודנטים שונה מאשר תלמידי תיכון, לדוקטור אין היכרות עם תוכנית הלימודים, אין הכשרה להתמודד עם בעיות משמעת, לקויות למידה וכו'.
- זה נכון רק בתאוריה. בפועל אם יש לך תואר, אפילו תואר ראשון, יאמצו אותך בשתי ידיים. תיכון בעיר במרכז השתדל מאד לשכנע אותי ללמד מתמטיקה ופיזיקה 5 יח'. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:51, 2 ביוני 2020 (IDT)
- אכן, כמו שאילן אמר, יש מחסור גדול במורים, במיוחד במדעים מדוייקים. אבל בלי רישיון הוראה, המשכורת תהיה הרבה יותר נמוכה. וגם לא נראה לי שאפשר להיות חלק מארגון/הסתדרות המורים. ואי אפשר לצבור במייל השתלמות ועוד...
- המשכורת לא הייתה נמוכה, אבל הובהר לי שבשביל לצבור זכויות אהיה חייב לעשות תעודת הוראה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:00, 3 ביוני 2020 (IDT)
- אכן, כמו שאילן אמר, יש מחסור גדול במורים, במיוחד במדעים מדוייקים. אבל בלי רישיון הוראה, המשכורת תהיה הרבה יותר נמוכה. וגם לא נראה לי שאפשר להיות חלק מארגון/הסתדרות המורים. ואי אפשר לצבור במייל השתלמות ועוד...
- זה נכון רק בתאוריה. בפועל אם יש לך תואר, אפילו תואר ראשון, יאמצו אותך בשתי ידיים. תיכון בעיר במרכז השתדל מאד לשכנע אותי ללמד מתמטיקה ופיזיקה 5 יח'. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:51, 2 ביוני 2020 (IDT)
האם אמריקה שוקעת?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מיליוני חולים, מאות אלפי מתים במספר חודשים. הפגנות אלימות, פרעות, ביזה והפעלת צבא נגד מפגינים. האם ארה"ב בדרך לשקוע? 213.55.224.79 11:37, 3 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא יודע אם יש לנו ערך על כך אבל הניסיון לחזות את העתיד בדרך כלל נכשל. כלומר, יהיו בוודאי תחזיות שיקלעו אבל אין שיטתיות בדבר. דוגמה בולטת היא מומחי הסובייטולוגיה שלא ידעו לחזות את קריסת ברית המועצות, ומנגד מומחים רבים שצפו את קריסת האיחוד האירופי בתוך זמן קצר לאחר המשבר הכלכלי של 2008. אולי זה יקרה בעתיד.
- לשאלה הספציפית, אמנם יש בעיות בארה"ב, והרבה בעיות יסוד צפות לפני השטח, אבל בוודאי לא אבדה תקווה והיו בעיות גם בעבר. יש לה כלים לצאת מצרותיה. דב ט. - שיחה 15:09, 3 ביוני 2020 (IDT)
- אני מסכים עם החלק הראשון של דברי דב ט אך לא עם החלק השני; לדעתי בחלקו השני הוא הכליל ללא בסיס שהרי "יש לה כלים לצאת מצרותיה" תלוי בכל צרה לגופה - ייתכן ולא תוכל לצאת מצרה מסוימת או מכלול צרות ותתפרק. ―אנונימי לא חתם
- ייתכן, זה שיש כלים לא אומר בהכרח שישתמשו בהם, רק שהם לא אבודים. דב ט. - שיחה 22:55, 4 ביוני 2020 (IDT)
- אני מסכים עם החלק הראשון של דברי דב ט אך לא עם החלק השני; לדעתי בחלקו השני הוא הכליל ללא בסיס שהרי "יש לה כלים לצאת מצרותיה" תלוי בכל צרה לגופה - ייתכן ולא תוכל לצאת מצרה מסוימת או מכלול צרות ותתפרק. ―אנונימי לא חתם
- בלי להכניס את טוינבי למרק, ניתן לומר שכל אימפריה התאפיינה בתקופת פריחה ותקופת שקיעה. אם מאמצים דגם זה יתכן שארה"ב הגיעה לשלב השקיעה. אבל אזהרה - האמפריה הרומית חוותה תקופות של עליות וירידות רבות לפני שהגיעה לשקיעה ממנה לא קמה. הכרזה שאנחנו חוזים בשקיעת האימפריה האמריקאית היא השערה בלבד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:01, 3 ביוני 2020 (IDT)
- פיזית, כן. מאז 1992, גובה פני הים עולה בממוצע בכ-3 מ"מ לשנה, כך שכל היבשות, כולל יבשת אמריקה, הולכות ושקעות אט אט במים. אביתר ג' • שיחה • 16:48, 24 ביוני 2020 (IDT)
כבלי רשת[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
החלפתי ראוטר בדירה ומשום מה עכשיו בממד אין wifi, אני לא רוצה להשתמש במגבר. יש לי כבלי רשת שמגיעים עד לחדר הבעייתי, אבל אני רוצה לגלוש שם גם בטבלט. אז אני רוצה לחבר את הכבלי רשת מהראוטר למכשיר אחר שיתן לי גלישה אלחוטית (wifi), מישהו יודע מה אני צריך?
- יש כאן כמה הסברים, אמ;לק. חזרתי • ∞ • שיחה 18:57, 3 ביוני 2020 (IDT)
- תודה, לא ידעתי אפילו מה לחפש..
האם כל התרופות שמשמשות כקו ראשון לטיפול בלחץ דם גבוה גורמות תיאבון מוגבר?[עריכת קוד מקור]
האם כל התרופות שמשמשות כקו ראשון לטיפול בלחץ דם גבוה (hypertension) גורמות תיאבון מוגבר (increased appetite)?
למשל, פרופרנולול היא תרופה נפוצה ביותר לטיפול בלחץ דם גבוה ובבעיות נוספות (שייתכן שאין להן קשר ללחץ דם גבוה) והיא לפי עדויות שונות שקראתי מגבירה תיאבון.
כמו כן, אמלודיפין היא תרופה נפוצה מאד לטיפול בלחץ דם גבוה ולפי חומר שקראתי יש לה תופעת לוואי נדירה של הגברת תיאבון.
אני מבין את ההיגיון בטיעון שתרופות המורידות לחץ דם יגרמו למטבוליזם כללי מעט נמוך יותר אם כי לא משמעותי, אבל אני לא מבין האם כולן או רובן גורמות לתיאבון מוגבר ואם כן אז למה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
כוויות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב מה הדרך הטובה ביותר לטפל בכוויות (מנוזל רותח) מה, באמת? 22:19, 4 ביוני 2020 (IDT)
- אלוורה. מגזין יהלום - שיחה 12:28, 5 ביוני 2020 (IDT)
- מגזין יהלום, אם אינך יודע בוודאות את התשובות, אנא הימנע מלענות לשאלות. תודה! אסף השני - שיחה 14:07, 6 ביוני 2020 (IDT)
- תשובה שגויה ולא אחראית! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:23, 5 ביוני 2020 (IDT)
- ישנן משחות לטיפול בכוויות. הן מונעות זיהום מחד, ומקלות על הכאב מאידך. יש לכסות עם המשחה את כל שטח הכווייה. כמו כל מקרה רפואי שבספק - יש לפנות מייד ליעוץ רפואי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:23, 5 ביוני 2020 (IDT)
אזהרה: המידע בויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
- אילן שמעוני הוא יודע שיש משחות, אבל אתה לא אמרת איזה משחות. מגזין יהלום - שיחה 16:26, 5 ביוני 2020 (IDT)
- "נוזל רותח" - אין דין כוויה ממים רותחים כדין כוויה משמן רותח, ואין דין שפיכת כוס קפה חם חם כדין מקלחת ב- 60 מעלות או התהפכות סיר מלא מים רותחים. היקף הכוויה משנה מאוד את הטיפול. כאן: [2], התוצאה הראשונה של חיפוש המילה "כוויה" במנוע החיפוש החדש "גוגל", יש מגוון הוראות. אסף השני - שיחה 16:16, 6 ביוני 2020 (IDT)
- הפתרון הטוב ביותר לכוויה בשטח קטן (כפי שלרוב קורה) הוא 20 דקות של זרם מים. מנסיון הכוויה עוברת כלא הייתה שמש מרפא - שיחה 22:40, 6 ביוני 2020 (IDT)
- "נוזל רותח" - אין דין כוויה ממים רותחים כדין כוויה משמן רותח, ואין דין שפיכת כוס קפה חם חם כדין מקלחת ב- 60 מעלות או התהפכות סיר מלא מים רותחים. היקף הכוויה משנה מאוד את הטיפול. כאן: [2], התוצאה הראשונה של חיפוש המילה "כוויה" במנוע החיפוש החדש "גוגל", יש מגוון הוראות. אסף השני - שיחה 16:16, 6 ביוני 2020 (IDT)
- אילן שמעוני הוא יודע שיש משחות, אבל אתה לא אמרת איזה משחות. מגזין יהלום - שיחה 16:26, 5 ביוני 2020 (IDT)
שאלה ביסודות התכנות: האם ניתן לצמצם עיבוד קוד לשלושה אופנים בלבד?[עריכת קוד מקור]
שאלה ביסודות התכנות: האם ניתן לצמצם עיבוד קוד לשלושת האופנים להלן בלבד:
- "פיענוח" (interpretation): המחשב מעבד את קלט הקוד (כקוד מקור שאיננו בשפת מכונה) שורה אחר שורה ומחזיר פלט שורה אחר שורה בהתאם
- "קימפול" (compilation): המחשב מעבד את קלט הקוד (כקוד מכונה ש"תורגם" מקוד מקור) בשלמותו ומחזיר פלט בהתאם
- "דינמי" (dynamic): המחשב מעבד חלקים מקוד נתון ב"פיענוח" וחלקים אחרים שלו ב"קימפול"; אני מניח שאם קיים מצב כזה זה יתאים בעיקר לשפות מאד "קרובות לליבה" כמו C (בהם, אם אינני טועה, אפשר לשלב קוד מכונה ישירות בתוך קוד C).
תודה. ―אנונימי לא חתם
- זה פשטני מדי, אבל בתור התחלה, ר’ מפרש (תוכנה). Tzafrir - שיחה 10:09, 5 ביוני 2020 (IDT)
- שלום לך ותודה על ההפניה; קראתי את הערך בו אהבתי את ההדגשה של תרגום כל קוד בסופו של דבר לקוד מכונה התואם לחומרה אך לא אהבתי את ההדגשה של קוד ביניים ומכונות וירטואליות שלדעתי איננו קשור לרדוקציה אפשרית כי הוא ממילא מכומס בפיענוח\קימפול\דינמיקה.
- בתגובה לגוף דבריך; לא הבנתי מה התכוונת שהינו פשטני - הרדוקציה שהצגתי לעיל (שאולי שגויה) או הערך עצמו; כמו כן, אני בספק הערך עונה על השאלה ששאלתי כי איננו מציג רדוקציה מובנית כמו זו לעיל; חשוב לי ללמוד על האם ישנה רדוקציה מקובלת בקרב מהנדסי תוכנה ו\או מדעני מחשב. ―אנונימי לא חתם
- בד"כ החלוקה היא לשפות של קומפילר ושל מפרש. אם כי, יש עוד צורות, כמו bytecode. ציינת זאת, כהמרת קוד לביצוע, כן ניתן להתייחס לזה פשוט כמפרש. כשפה, יש קמפול לשפה הנמוכה, והרצה בעזרת מכונה וירטואלית כמפרש. במקרה של שפת סקריפט, אפשר גם לקמפל את כל הקוד פעם אחת ואז להריץ - זה מה שמנוע V8 עושה. אני חושב שגם פייתון, אך לשפת bytecode. זה הופך הרצה חוזרת למהירה יותר, כמו קריאות מרובות ולולאות. כמובן, שהשיטה לממש את הקומפילר והמפרש מאוד דומה ונשען על אותו יסוד תאורטי. יש עוד צורה שראיתי, WASM נראה שמשתמש בייצוג ביניים של הקוד (או שלזה התכוונת ב"קוד ביניים"). לא ממש הבנתי מה הסברת עם הגישה ה"דינאמית" (בחירת המושג בעייתית, כי כבר יש משמעות אחרת למושג בהקשר של שפות תכנות). אם זה statement מורכב (שיש בו קינון של עוד statements), הוא יתייחס אליו ככזה. לא בהכרח ירידת שורה מגדירה סוף של הצהרה (גם לא בשפות מפורשות, נניח בהגדרה של פונקציה בפייתון). איך זה קשור דווקא ל C? זה נשמע שהתייחסת פה למצב של מפרש. בשפות מקומפלות זה בכלל משנה למתכנת? זה עובר לשפת מכונה ומפה זה רץ על מערכת ההפעלה ועל המעבד באופן native. כבר אין משמעות להרבה דברים שהיו כשזה היה קוד (בטח לא לאיך הקוד פורש בזמן הקומפילציה, כי זה לא משפיע על הריצה של התוכנית כי הכל כבר פוענח. אין דחייה של חישובים מסויימים של הקומפילר למועד מאוחר יותר) - כמו שמות, שנעלמים, רק במצב של debug המידע הזה נשמר וב section אחר בפורמט של ה executable, שלא משפיע על התוכנית, אלא רק מאפשר מעקב. בשפות מפורשות זה נשמר בזיכרון בזמן אמת ואפשר אפילו לקבל קלט של מחרוזת או קטע קוד, לקמפלו ולהריצו כחלק מהתוכנית ולהשפיע על הריצה, גם בהשפעה על משתנים חיים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:48, 6 ביוני 2020 (IDT)
- הי לך גל ותודה על הפירוט הרב; אני מאד מעריך. לגבי "דינאמי" אכן, לא הגדרתי טוב למה התכוונתי - ניסתי לערוך מעט כדי להגדיר טוב יותר למה התכוונתי ולמה קשרתי את זה עם שפת C (אשר מעולם לא כתבתי אפילו משפט בה); אולי תרצה להגיב על זה נקודתית. ―אנונימי לא חתם
- תוכל להיות יותר ספציפי? לא הבנתי על מה אתה מעוניין בפירוט. (¯`gal´¯) - שיחה 19:35, 6 ביוני 2020 (IDT)
- על הגדרתי ל"דינאמי"; האם לדעתך זו הגדרה נכונה? ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב שיש הגדרה שכזו או מצב שכזה. האם למדת תורת הקומפילציה? לגבי שילוב בלוק אסמבלי ב C. אני יודע שמשלבים קוד באסמבלי ולא בשפת מכונה כך שזו לא סתם הטמעה בתוך הקוד. זה אפשרי ונעשה. שילוב של שפות נעשה הרבה פעמים. יש מקרים בהם זה עובד בצורה טבעית כמו פה. זה נקרא language interoperability. איך זה קשור לקמפול לעומת מפרש? בשפות שקורובות לחומרה (לא לליבה) אין שימוש בסקריפט. אני חושב שגם בליבה (קרנל) זה כך. קיימת אפשרות להשתמש בסקריפטים, אך קריאות מערכת הן ברמה נמוכה. יש פקודות שמאפשרות שימוש בקריאות מערכת (הפעלה מה shell של יישומי CLI שפשוט עושים שימוש בקריאות האלה). ניתן לראות בלינוקס, ב bash, דרך man דוקומנטציה של קריאות מערכת, אך הן מיועדות ל C. ניתן, למטרות חיסכון לבצע קמפול של חלק מהקוד. דוגמא שיש לי, במקרה של יצירת אוטומט ל regex בפייתון, ניתן לקמפל את הביטוי ואז להשתמש באובייקט הזה. בכל מקרה זה קורה, אך יש אופציה לעשות שימוש חוזר באותו אוטומט שכבר נוצר. גם המתודה עצמה מכונה "compile". אבל זה קורה בפייתון, שפה שבעצמה מקמפלת הכל ל bytecode לפני ההרצה. היא שפה דינאמית ושפת סקריפט, לכן היא מנהלת הרבה דברים ברקע אודות מחלקות, אובייקטים, משתנים, ברמה שמאפשרת שינוי שלהם בזמן ריצה ושינוי של הקוד במהלך ריצה, כמו הזרקת קוד. גם שפות מקומפלות (אני יודע על CPP ו Java) מחזיקות כזה מידע, אך לא מדובר באותה רמת גמישות. (¯`gal´¯) - שיחה 03:00, 7 ביוני 2020 (IDT)
- הי, לא למדתי את תורת הקומפיילציה כי תמיד כתבתי קודי מקור מפוענחים (כגון סקריפטים) ללא צורך משמעותי בחיסכון רב במשאבים; הבנתי מה שאתה אומר לגבי אסמבלי ויכול להיות שהתבלבלתי ומה שקראתי בעבר הוא שאפשר לשלב קוד מכונה באסמבלי (בדומה לכך שאפשר לשלב אסמבלי ב-C). ―אנונימי לא חתם
- לא יודע לגבי זה, אבל לשלב שפת מכונה זו בעיה, גם בתוך קוד של אסמבלי. תורת הקומפילציה לא קשורה לניהול משאבים. זה יותר קשור לסיבוכיות. פשוט שאלת שאלות לגבי איך קומפילרים עובדים, וכל התשובות לזה נמצאות שם. גם לא ברור לי איך הגעת לתהות לגבי מצב היברידי של עיבוד קוד. (¯`gal´¯) - שיחה 03:40, 7 ביוני 2020 (IDT)
- הי; בחביבות, אני לא מסכים עם הקביעה שאיננה קשורה שהרי במבט פרקטי תוכנה שצריך לפענח תרוץ באופן כללי לאט יותר וזה הופך לעניין רציני אם תבנה מערכת מאד מורכבת כגון משחק תלת מימדי או רובוט מהלך במקום איזו אפליקציה קלילה שכתובה כולה ב HTML-CSS-JavaScript וניליים. לדעתי לא אמור לשנות איך הגעתי לתהות כך :) אבל אם זה משנה אז למיטב זכרוני בעבר כשרציתי להרחיב ידע כללי על ההבדל בין קוד מכונה לקוד אסמבלי פניתי, כמדומני, לאתר Computer Science StackExchange ושם או ששאלתי אם קיימים מקרים בהם קוד מכונה משולב באסמבלי או קוד אסמבלי משולב ב-C זה אפשרי ונעניתי בחיוב או שקראתי שלפחות אחד מהמצבים אפשרי כחלק מתשובה לשאלה אחרת על אסמבלי; בכל מקרה, לצערי עדיין לא ברור לי אם יש רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד (בין אם קוד זה הינו קוד מכונה התואם ל"חומרתו" ובין אם קוד זה מתורגם לקוד מכונה התואם לחומרתו). ―אנונימי לא חתם
- לגבי מעבר בין שפות - זה נכון, אך לא ניתן להתגבר על הבעיות הללו, כי מדובר בהמרה בין פרדיגמות, שזה עניין לוגי, שהמחשב לא מסוגל להמיר לצורה המיטבית. הבנה של זה לא תורמת לשיפור יעילות, אך בחירת השפה המתאימה לפיתוח מוצר היא גם עניין בפני עצמו. לא אמרתי שזה לא אפשרי - אני פשוט לא מכיר וזה מאוד בעייתי לשלב קוד מכונה. לא פירטתי מקודם, אך בקוד כזה הכל עובד עם כתובות, ואפילו עצם ההטמעה עלול לשגע את המערכת, כי מספיק להוסיף הוראה בין 2 הוראות קיימות כדי לשבש הכל, כי התגיות מומרות לכתובות offset ב code segment. לא ממש הבנתי למה הכוונה ב"רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד". (¯`gal´¯) - שיחה 12:41, 7 ביוני 2020 (IDT)
- מעבר לכך: אמנם קוד אסמבלי שקול לשפת מכונה, אבל במעבדים מודרניים יש הבדל בין ההוראות שהם מקבלים בשפת מכונה לבין מה שהם עושים בפועל. מעבדי אינטל מודרניים, לדוגמה, כוללים שכבת תרגום שלמה של מיקרו קוד. לדוגמה, בתחילת 2018 החלו להיחשף חורי אבטחה שמנצלים את העובדה שמעבדים מריצים בפועל קוד שהם לא בהכרח אמורים להריץ ((Speculative execution). Tzafrir - שיחה 13:13, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לגבי "רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד"; אני מבין שישנו "פיענוח" לינארי מהמקטע הפנימי הראשון עד האחרון באופן הדרגתי (מקטע פנימי בהגדרה זו יכול להיות שורה בודדה של קוד המבצע פעולה מהותית אחת ויכול להיות גם מבנה מידע מורכב כגון מערך או פונקציה) ואני מבין שיש גם "קומפיילציה" במסגרתה כל המקטעים הפנימיים מעובדים כמקטע אחד באופן לא לינארי, מה שמאפשר למשל, בקוד מקור, לקרוא לפונקציה טרם הגדרתה; אבל אני מבין שייתכנו גם מצבי ביניים (לא ירדתי לעובי הקורה) ואני מנסה להבין האם את כל מצבי הביניים הללו ניתן "לצמצם" למושג אחד כגון "דינאמי" או מושג אחר, שעליו אשמח לקרוא (אם בכלל קיים מושג כזה). ―אנונימי לא חתם
- הסיבה שאפשר לקרוא לפונקציה לפני שהוגדרה היא כי יש כמה שלבים לקומפילציה. הזיהוי של השמות ותפקידים בקוד נעשה ב lexer, שהוא השלב הראשון. השלב הבא, הוא הסינטקסטי (תחבירי) ולבסוף הסמנטי, שפה נעשית ההמרה לקוד בר-ביצוע. יש גם תהליך של אופטימיזציה. ממליץ לך פשוט ללמוד את תורת הקומפילציה וכהקדמה, אם אינך מכיר, את תורת האוטומטים. לא ממש הבנתי על אילו מצבי ביניים אתה מדבר. יש הבדל רציני בין מערך לבין פונקציה מבחינת הקומפילר. למערך אין שום משמעות מיוחדת בזמן הקומפילציה, הוא מסווג כ identifier. פונקציה זקוקה לעיבוד, כי היא קוד. אולי התכוונת להגדרה explicit של ערכי מערך. (¯`gal´¯) - שיחה 16:53, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני מניח שהאלמוני רומז למונח שפות דינמיות. יש כל מיני שפות תכנות (או ליתר דיוק: מימושים של שפות תכנות) שמעבירות את הקוד הידור חלקי לכל מיני ייצוגי ביניים ולא ישירות לשפת מכונה. אבל זה נכון גם, למשל, למימוש הסטנדרטי של ג'אווה שנחשבת בדרך כלל לשפה מהודרת. Tzafrir - שיחה 18:10, 7 ביוני 2020 (IDT)
- התייחסתי למצב של קמפול קוד במהלך ריצה, הזרקת קוד ושינוי קוד במהלך הריצה. "היא שפה דינאמית ושפת סקריפט...". (¯`gal´¯) - שיחה 20:37, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אהלן גל; המונח "מצבי ביניים" הוא אילתור לשוני שלי לנסות לתאר את התגובות השונות והסותרות שנתקלתי בהן בשאלה ששאלתי לפני זמן רב "האם JavaScript היא מפוענחת או מקומפלת"; אני אישית הבנתי שהיא ככלל מקומפלת (ודבריך על ניתוח lexer-syntax-semantic לדעתי מחזקים זאת) אבל למיטב זכרוני נתקלתי גם בתגובה "גם וגם" ולכן הנחתי שיש איזה שהוא "מצב ביניים" או "מצב אחר" (של עיבוד קוד) שאינני מכיר. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- ראשית כל: לא מדובר על שפה, אלא על מימוש שלה. יכול להיות מימוש של שפה עם מפרש פשוט ויכול להיות מימוש לאותה שפה עם מהדר מלא. אבל באופן כללי כמעט כל המימושים של ג'אווהסקריפט הם כמו שצוין למעלה בערך שפת תכנות דינמית. Tzafrir - שיחה 13:18, 8 ביוני 2020 (IDT)
- לרוב, שפות סקריפט הן מפורשות, אך כיום, כדי לייעל אותן נוקטים בשיטות שמקמפלות אותן לפני ההרצה הראשונית. ציינתי זאת עבור JS - מנוע V8 של גוגל היה הראשון לעשות זאת עבור JS. (¯`gal´¯) - שיחה 17:37, 8 ביוני 2020 (IDT)
- אולי אתה מדבר על en:Just-in-time compilation. (¯`gal´¯) - שיחה 17:49, 8 ביוני 2020 (IDT)
- ראשית כל: לא מדובר על שפה, אלא על מימוש שלה. יכול להיות מימוש של שפה עם מפרש פשוט ויכול להיות מימוש לאותה שפה עם מהדר מלא. אבל באופן כללי כמעט כל המימושים של ג'אווהסקריפט הם כמו שצוין למעלה בערך שפת תכנות דינמית. Tzafrir - שיחה 13:18, 8 ביוני 2020 (IDT)
- אהלן גל; המונח "מצבי ביניים" הוא אילתור לשוני שלי לנסות לתאר את התגובות השונות והסותרות שנתקלתי בהן בשאלה ששאלתי לפני זמן רב "האם JavaScript היא מפוענחת או מקומפלת"; אני אישית הבנתי שהיא ככלל מקומפלת (ודבריך על ניתוח lexer-syntax-semantic לדעתי מחזקים זאת) אבל למיטב זכרוני נתקלתי גם בתגובה "גם וגם" ולכן הנחתי שיש איזה שהוא "מצב ביניים" או "מצב אחר" (של עיבוד קוד) שאינני מכיר. בברכה. ―אנונימי לא חתם
- התייחסתי למצב של קמפול קוד במהלך ריצה, הזרקת קוד ושינוי קוד במהלך הריצה. "היא שפה דינאמית ושפת סקריפט...". (¯`gal´¯) - שיחה 20:37, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני מניח שהאלמוני רומז למונח שפות דינמיות. יש כל מיני שפות תכנות (או ליתר דיוק: מימושים של שפות תכנות) שמעבירות את הקוד הידור חלקי לכל מיני ייצוגי ביניים ולא ישירות לשפת מכונה. אבל זה נכון גם, למשל, למימוש הסטנדרטי של ג'אווה שנחשבת בדרך כלל לשפה מהודרת. Tzafrir - שיחה 18:10, 7 ביוני 2020 (IDT)
- הסיבה שאפשר לקרוא לפונקציה לפני שהוגדרה היא כי יש כמה שלבים לקומפילציה. הזיהוי של השמות ותפקידים בקוד נעשה ב lexer, שהוא השלב הראשון. השלב הבא, הוא הסינטקסטי (תחבירי) ולבסוף הסמנטי, שפה נעשית ההמרה לקוד בר-ביצוע. יש גם תהליך של אופטימיזציה. ממליץ לך פשוט ללמוד את תורת הקומפילציה וכהקדמה, אם אינך מכיר, את תורת האוטומטים. לא ממש הבנתי על אילו מצבי ביניים אתה מדבר. יש הבדל רציני בין מערך לבין פונקציה מבחינת הקומפילר. למערך אין שום משמעות מיוחדת בזמן הקומפילציה, הוא מסווג כ identifier. פונקציה זקוקה לעיבוד, כי היא קוד. אולי התכוונת להגדרה explicit של ערכי מערך. (¯`gal´¯) - שיחה 16:53, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לגבי מעבר בין שפות - זה נכון, אך לא ניתן להתגבר על הבעיות הללו, כי מדובר בהמרה בין פרדיגמות, שזה עניין לוגי, שהמחשב לא מסוגל להמיר לצורה המיטבית. הבנה של זה לא תורמת לשיפור יעילות, אך בחירת השפה המתאימה לפיתוח מוצר היא גם עניין בפני עצמו. לא אמרתי שזה לא אפשרי - אני פשוט לא מכיר וזה מאוד בעייתי לשלב קוד מכונה. לא פירטתי מקודם, אך בקוד כזה הכל עובד עם כתובות, ואפילו עצם ההטמעה עלול לשגע את המערכת, כי מספיק להוסיף הוראה בין 2 הוראות קיימות כדי לשבש הכל, כי התגיות מומרות לכתובות offset ב code segment. לא ממש הבנתי למה הכוונה ב"רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד". (¯`gal´¯) - שיחה 12:41, 7 ביוני 2020 (IDT)
- הי; בחביבות, אני לא מסכים עם הקביעה שאיננה קשורה שהרי במבט פרקטי תוכנה שצריך לפענח תרוץ באופן כללי לאט יותר וזה הופך לעניין רציני אם תבנה מערכת מאד מורכבת כגון משחק תלת מימדי או רובוט מהלך במקום איזו אפליקציה קלילה שכתובה כולה ב HTML-CSS-JavaScript וניליים. לדעתי לא אמור לשנות איך הגעתי לתהות כך :) אבל אם זה משנה אז למיטב זכרוני בעבר כשרציתי להרחיב ידע כללי על ההבדל בין קוד מכונה לקוד אסמבלי פניתי, כמדומני, לאתר Computer Science StackExchange ושם או ששאלתי אם קיימים מקרים בהם קוד מכונה משולב באסמבלי או קוד אסמבלי משולב ב-C זה אפשרי ונעניתי בחיוב או שקראתי שלפחות אחד מהמצבים אפשרי כחלק מתשובה לשאלה אחרת על אסמבלי; בכל מקרה, לצערי עדיין לא ברור לי אם יש רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד (בין אם קוד זה הינו קוד מכונה התואם ל"חומרתו" ובין אם קוד זה מתורגם לקוד מכונה התואם לחומרתו). ―אנונימי לא חתם
- לא יודע לגבי זה, אבל לשלב שפת מכונה זו בעיה, גם בתוך קוד של אסמבלי. תורת הקומפילציה לא קשורה לניהול משאבים. זה יותר קשור לסיבוכיות. פשוט שאלת שאלות לגבי איך קומפילרים עובדים, וכל התשובות לזה נמצאות שם. גם לא ברור לי איך הגעת לתהות לגבי מצב היברידי של עיבוד קוד. (¯`gal´¯) - שיחה 03:40, 7 ביוני 2020 (IDT)
- הי, לא למדתי את תורת הקומפיילציה כי תמיד כתבתי קודי מקור מפוענחים (כגון סקריפטים) ללא צורך משמעותי בחיסכון רב במשאבים; הבנתי מה שאתה אומר לגבי אסמבלי ויכול להיות שהתבלבלתי ומה שקראתי בעבר הוא שאפשר לשלב קוד מכונה באסמבלי (בדומה לכך שאפשר לשלב אסמבלי ב-C). ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב שיש הגדרה שכזו או מצב שכזה. האם למדת תורת הקומפילציה? לגבי שילוב בלוק אסמבלי ב C. אני יודע שמשלבים קוד באסמבלי ולא בשפת מכונה כך שזו לא סתם הטמעה בתוך הקוד. זה אפשרי ונעשה. שילוב של שפות נעשה הרבה פעמים. יש מקרים בהם זה עובד בצורה טבעית כמו פה. זה נקרא language interoperability. איך זה קשור לקמפול לעומת מפרש? בשפות שקורובות לחומרה (לא לליבה) אין שימוש בסקריפט. אני חושב שגם בליבה (קרנל) זה כך. קיימת אפשרות להשתמש בסקריפטים, אך קריאות מערכת הן ברמה נמוכה. יש פקודות שמאפשרות שימוש בקריאות מערכת (הפעלה מה shell של יישומי CLI שפשוט עושים שימוש בקריאות האלה). ניתן לראות בלינוקס, ב bash, דרך man דוקומנטציה של קריאות מערכת, אך הן מיועדות ל C. ניתן, למטרות חיסכון לבצע קמפול של חלק מהקוד. דוגמא שיש לי, במקרה של יצירת אוטומט ל regex בפייתון, ניתן לקמפל את הביטוי ואז להשתמש באובייקט הזה. בכל מקרה זה קורה, אך יש אופציה לעשות שימוש חוזר באותו אוטומט שכבר נוצר. גם המתודה עצמה מכונה "compile". אבל זה קורה בפייתון, שפה שבעצמה מקמפלת הכל ל bytecode לפני ההרצה. היא שפה דינאמית ושפת סקריפט, לכן היא מנהלת הרבה דברים ברקע אודות מחלקות, אובייקטים, משתנים, ברמה שמאפשרת שינוי שלהם בזמן ריצה ושינוי של הקוד במהלך ריצה, כמו הזרקת קוד. גם שפות מקומפלות (אני יודע על CPP ו Java) מחזיקות כזה מידע, אך לא מדובר באותה רמת גמישות. (¯`gal´¯) - שיחה 03:00, 7 ביוני 2020 (IDT)
- על הגדרתי ל"דינאמי"; האם לדעתך זו הגדרה נכונה? ―אנונימי לא חתם
- תוכל להיות יותר ספציפי? לא הבנתי על מה אתה מעוניין בפירוט. (¯`gal´¯) - שיחה 19:35, 6 ביוני 2020 (IDT)
- הי לך גל ותודה על הפירוט הרב; אני מאד מעריך. לגבי "דינאמי" אכן, לא הגדרתי טוב למה התכוונתי - ניסתי לערוך מעט כדי להגדיר טוב יותר למה התכוונתי ולמה קשרתי את זה עם שפת C (אשר מעולם לא כתבתי אפילו משפט בה); אולי תרצה להגיב על זה נקודתית. ―אנונימי לא חתם
- בד"כ החלוקה היא לשפות של קומפילר ושל מפרש. אם כי, יש עוד צורות, כמו bytecode. ציינת זאת, כהמרת קוד לביצוע, כן ניתן להתייחס לזה פשוט כמפרש. כשפה, יש קמפול לשפה הנמוכה, והרצה בעזרת מכונה וירטואלית כמפרש. במקרה של שפת סקריפט, אפשר גם לקמפל את כל הקוד פעם אחת ואז להריץ - זה מה שמנוע V8 עושה. אני חושב שגם פייתון, אך לשפת bytecode. זה הופך הרצה חוזרת למהירה יותר, כמו קריאות מרובות ולולאות. כמובן, שהשיטה לממש את הקומפילר והמפרש מאוד דומה ונשען על אותו יסוד תאורטי. יש עוד צורה שראיתי, WASM נראה שמשתמש בייצוג ביניים של הקוד (או שלזה התכוונת ב"קוד ביניים"). לא ממש הבנתי מה הסברת עם הגישה ה"דינאמית" (בחירת המושג בעייתית, כי כבר יש משמעות אחרת למושג בהקשר של שפות תכנות). אם זה statement מורכב (שיש בו קינון של עוד statements), הוא יתייחס אליו ככזה. לא בהכרח ירידת שורה מגדירה סוף של הצהרה (גם לא בשפות מפורשות, נניח בהגדרה של פונקציה בפייתון). איך זה קשור דווקא ל C? זה נשמע שהתייחסת פה למצב של מפרש. בשפות מקומפלות זה בכלל משנה למתכנת? זה עובר לשפת מכונה ומפה זה רץ על מערכת ההפעלה ועל המעבד באופן native. כבר אין משמעות להרבה דברים שהיו כשזה היה קוד (בטח לא לאיך הקוד פורש בזמן הקומפילציה, כי זה לא משפיע על הריצה של התוכנית כי הכל כבר פוענח. אין דחייה של חישובים מסויימים של הקומפילר למועד מאוחר יותר) - כמו שמות, שנעלמים, רק במצב של debug המידע הזה נשמר וב section אחר בפורמט של ה executable, שלא משפיע על התוכנית, אלא רק מאפשר מעקב. בשפות מפורשות זה נשמר בזיכרון בזמן אמת ואפשר אפילו לקבל קלט של מחרוזת או קטע קוד, לקמפלו ולהריצו כחלק מהתוכנית ולהשפיע על הריצה, גם בהשפעה על משתנים חיים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:48, 6 ביוני 2020 (IDT)
תורת הנסתר של הנצרות[עריכת קוד מקור]
האם לנצרות תורת נסתר כמו הסופיות באיסלאם והקבלה ביהדות?
- לא. מגזין יהלום - שיחה 12:27, 5 ביוני 2020 (IDT)
- מגזין יהלום, אם אינך יודע בוודאות את התשובות, אנא הימנע מלענות לשאלות. תודה! אסף השני - שיחה 14:07, 6 ביוני 2020 (IDT)
- כן, ברור. ולא מעט. יש ערך אנגלי הדן במיסטיקה נוצרית (Christian mysticism). יש תורות נסתר נוצרות המבוססות באופן מובהק על יהדות וקבלה (לדגומה קבלה נוצרית, מרטיניזם(Martinism)) ויש אגודות כמעט ללא השפעות קבליות (אפשר למצוא פה וש כמה רעיונות דומים), כמו מסדר צלב הוורד והרמטיציזם. במהלך אלף השנים האחרונות נולדו מאות מיסטיקנים נוצריים, בין היתר מרגריט מריב אלקוק (Margaret Mary Alacoque), ניקולא פלאמל, אוסוולד קרול(Oswald Croll), אליסטר קראולי, גריגורי רספוטין, אייזק ניוטון ועוד ועוד. Corvus,(Nevermore) 13:54, 5 ביוני 2020 (IDT)
- לא הייתי כ"כ קורא להרמטיקה ולכל מה שהתפתח ממנה (במיוחד לת'למה של קראולי) "מיסטיקה נוצרית". התנועות המיסטיות האלו שאבו בעיקר ממקורות זרים לנצרות, בעיקר ממסורות גנוסטיות, יווניות ומצריות. יש להם גם גרסא משלהם לתורת הקבלה: "קבלה הרמטית" שצמחה במקביל ל"קבלה הנוצרית". אפשר להגיד שחלק מהתנועות שצמחו מהההרמטיקה אפילו שללו את הנצרות. TheStriker - שיחה 18:26, 7 ביוני 2020 (IDT)
- בוודאי שיש תורת נסתר בנצרות. (ממליץ לך לעיין בספריו של דן בראון. הוא מדבר על זה בין השאר). בברכה, דני ―Danny-w (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- דן בראון כותב ספרים מסוגת ספרות בדיונית. במקרה שלו רצוי להתייחס ברצינות לחלק השני של שם הסוגה, למרות טענות סותרות של המחבר. Tzafrir - שיחה 14:27, 15 ביוני 2020 (IDT)
- בוודאי שיש תורת נסתר בנצרות. (ממליץ לך לעיין בספריו של דן בראון. הוא מדבר על זה בין השאר). בברכה, דני ―Danny-w (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
האם הקורונה הגבירה את קצב התמותה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
השאלה לא כזאת טריוואלית: אם לוקחים בחשבון שמרבית החולים הקשים היו בקבוצות סיכון גם למחלות אחרות ובהתחשב בגדול האוכלוסייה, אפשר להניח שחלק גדול מאנשים שנפטרו מנגיף הקורונה היו נפטרים במהלך 2020 כך או אחרת (אני יודע, נשמע מזעזע. אבל ברפואה יש סטטיסטיקות קשות). אז השאלה היא האם אותה תופסת של עוד נגיף קטלני באמת העלתה את שיעור התמותה בצורה מובהקת? כלומר אם נגיד (אנו סתם זורק) מתוך אוכלוסיה של 1000 בני אדם בני 65 עד 100 מתים "באופן רגיל" 80 איש בשנה, האם בעקבות הקורונה ימתו 150 או אלי 81? האם החישוב כבר נעשה? 213.55.224.65 13:32, 5 ביוני 2020 (IDT)
- בודאי. יש אפילו נסיונות להעריך כמה "עודף" תמותה יהיה לאורך שנה שלמה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:13, 5 ביוני 2020 (IDT)
- ברמה יותר פופולרית - מאמר בניו יורק טיימס מן ה-20 האפריל השווה את התמותה הכוללת בשנת 2020 במדינות וערים שונות, שבוע אחר שבוע, לתמותה הכוללת באותן מדינות וערים בשנת 2019. במקומות רבים, התמותה ב-2020 הייתה גדולה, ובהרבה, ממה שמתקבל כשמוסיפים את התמותה מקורונה, כפי שדווחה באופן שוטף, לתמותה של 2019. המשמעות היא שעשרות אלפי אנשים נפטרו מקורונה שלא אובחנה. מאמרים וכתבות נוספים התפרסמו מאוחר יותר, ובוודאי ימשיכו להתפרסם. החיפושים המומלצים בגוגל הם covid missing deaths, ולחילופין - covid excess mortality. --א 158 - שיחה 09:23, 6 ביוני 2020 (IDT)
- קראתי בידיעות שתמותה בקרב זקנים ירדה לעומת השנה שעברה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:21, 7 ביוני 2020 (IDT)
- ברמה יותר פופולרית - מאמר בניו יורק טיימס מן ה-20 האפריל השווה את התמותה הכוללת בשנת 2020 במדינות וערים שונות, שבוע אחר שבוע, לתמותה הכוללת באותן מדינות וערים בשנת 2019. במקומות רבים, התמותה ב-2020 הייתה גדולה, ובהרבה, ממה שמתקבל כשמוסיפים את התמותה מקורונה, כפי שדווחה באופן שוטף, לתמותה של 2019. המשמעות היא שעשרות אלפי אנשים נפטרו מקורונה שלא אובחנה. מאמרים וכתבות נוספים התפרסמו מאוחר יותר, ובוודאי ימשיכו להתפרסם. החיפושים המומלצים בגוגל הם covid missing deaths, ולחילופין - covid excess mortality. --א 158 - שיחה 09:23, 6 ביוני 2020 (IDT)
האם היו מקרים בהם עורכים בויקיפדיה שמו הערת שוליים בתוך הערת שוליים והדבר גרר ביקורת מצד עורכים אחרים?[עריכת קוד מקור]
המקרה היחיד בו זה נראה לי סביר זה לתת "חיזוק" להערה קיימת אך לא בגוף הערך; כלומר לחזק את מהימנות מקור אחד עצמו על ידי מקור אחר; אבל יכול להיות שמבחינה טכנית זה סתם מתסבך את העריכה והופך אותה פחות נגישה ואף אסור לפי הכללים של ויקיפדיות שונות כדי לשמור על פשטות עריכה מקסימלית.
האם היו מקרים בהם עורכים בויקיפדיה שמו הערת שוליים בתוך הערת שוליים והדבר גרר ביקורת מצד עורכים אחרים? ―אנונימי לא חתם
- לא נכון להציב הערת שוליים בתוך הערת שוליים. Ronam20 - שיחה 15:36, 5 ביוני 2020 (IDT)
- יש בערך תאגיד השידור הישראלי הערה בתוך הערה. למעשה הבהרה, שמופיעה בהערות, שיש לה ציטוט מקור. בהקשר לשאלת הכותב, הרבה פעמים מצטטים מקור שעצמו יש לו הפניות למקורות אחרים כציטוטים, אך לא הערת שוליים עם 2 ציטוטים של אחד על השני. יש כמה מקומות שראיתי הערת שוליים אחת שמכילה 2 ציטוטים, אך לא ציטוט אחד שאמור להצדיק מקור ציטוט אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 05:23, 6 ביוני 2020 (IDT)
- ההערה בערך הנ"ל גוררת ביקורת מצדי. ראובן מ. - שיחה 19:51, 6 ביוני 2020 (IDT)
- זה הופיע כמלל. מישהו החליט להעביר את זה להערה כדי לצמצם את הפתיח, שארוך ממילא. איך זה היה אמור להופיע לדעתך? (¯`gal´¯) - שיחה 21:25, 6 ביוני 2020 (IDT)
- לעיתים רחוקות מאוד יצרתי (או ראיתי) הערת שוליים בתוך הערת שוליים. אני לא רואה בעיה בכך כאשר הדבר נחוץ. דוד שי - שיחה 21:59, 6 ביוני 2020 (IDT)
- תשובה לשאלה שבכותרת: כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:22, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לעיתים רחוקות מאוד יצרתי (או ראיתי) הערת שוליים בתוך הערת שוליים. אני לא רואה בעיה בכך כאשר הדבר נחוץ. דוד שי - שיחה 21:59, 6 ביוני 2020 (IDT)
- זה הופיע כמלל. מישהו החליט להעביר את זה להערה כדי לצמצם את הפתיח, שארוך ממילא. איך זה היה אמור להופיע לדעתך? (¯`gal´¯) - שיחה 21:25, 6 ביוני 2020 (IDT)
- ההערה בערך הנ"ל גוררת ביקורת מצדי. ראובן מ. - שיחה 19:51, 6 ביוני 2020 (IDT)
- יש בערך תאגיד השידור הישראלי הערה בתוך הערה. למעשה הבהרה, שמופיעה בהערות, שיש לה ציטוט מקור. בהקשר לשאלת הכותב, הרבה פעמים מצטטים מקור שעצמו יש לו הפניות למקורות אחרים כציטוטים, אך לא הערת שוליים עם 2 ציטוטים של אחד על השני. יש כמה מקומות שראיתי הערת שוליים אחת שמכילה 2 ציטוטים, אך לא ציטוט אחד שאמור להצדיק מקור ציטוט אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 05:23, 6 ביוני 2020 (IDT)
מה ההבדל בין מחלף למפרידן?[עריכת קוד מקור]
―Eitanbb (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
- שטח המפרידן תופס 30% ממחלף; ראה כאן.
יפן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מה מקור המילה יפן? ביפנית זה נשמע שונה. ―אנונימי לא חתם
- רשום בערך יפן כי בעבר היו נוהגים לומר "ניפון", מכאן אפשר לגזור את המילה יפן (Japan). Hyuna • שיחה • חציל-צילון • 22:05, 5 ביוני 2020 (IDT)
למה צריך תואר שלם בשביל מדעי המחשב?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
ברור שלדעת לתכנת זה לא קורס בודד של חצי שנה. לתכנת ברמת המקצוע צריך לדעת לנהל הקצאות זכרון דינמיות, צריך לדעת בדיוק מה ההבדל בין לכתוב קוד ב-C++ או ב-Java. לדעת מתי לבחור להשתמש ב-C ומתי ב-Python. להבין מה קומפילציה ואיך ניגשים לGPU. זה לא עניין של חצי שנה. אבל תואר שלם בזה? תכלס, מחשב זה סוג של מכונה. אז תואר אקדמאי שכל כולו הוא לדעת להפעיל מכונה. 213.55.224.65 13:51, 6 ביוני 2020 (IDT)
- תיכנות זה חלק לא גדול מהתואר. ראה בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:30, 6 ביוני 2020 (IDT)
- אהבתי מאד את הציטוט של דייקסטרה. לא הכרתי אותו:
מדְעי המחשב אינם עוסקים במחשב יותר ממה שאסטרונומיה עוסקת בטלסקופ.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:33, 6 ביוני 2020 (IDT)
- דווקא נתת כמה נקודות טובות. נניח בעניין של הקצאות וכתיבת קוד טוב. לומדים איך מערכת הפעלה עובדת - יש לזה משמעות בנושא של ניהול זיכרון. נכנסים יותר לאיך הדברים עובדים ולא איך משתמשים בהם. זה באמת מבדיל בין מתכנת שטחי שאינו כותב קוד טוב ויעיל למתכנת בעל רקע נרחב. יש גם הרבה רקע תיאורטי, אלגוריתמי שמועיל בהרבה סיטואציות. יש היום הרבה נושאים בעלי רקע מתמטי נרחב שצוברים תאוצה בתעשייה, כמו BIG DATA, שימוש בבינה מלאכותית, המלצות ורשתות חברתיות. לכל מלווה שימוש בגרפים, בבינה מלאכותית ובסטטיסטיקה, דבר שדורש רקע מתמטי. הבנתי שיש גם שימושים לחדוא במקומות מסויימים, אך לא יודע באילו מקרים. בטוח שמש:אילן שמעוני מבין יותר בזה. כדי לעבוד ב fullstack או לבנות תוכנות ניהול מידע ארגוני פשוטות בתכנות ב Windows Forms, לא נדרש הרבה רקע, אבל אפילו כדי לתכנת משחקי מחשב נדרש המון ידע במגוון תחומים (גם אומנותיים (האמת, גם ב front end זה נדרש), גם חישוביים, גם ידע בפיזיקה ליצירת מציאות מדומה). למעשה, זה אחד הנושאים היותר מורכבים. ובד"כ מתכנתים בו ברמה נמוכה כדי לקבל יעילות, כי ממילא העיבוד כבד ודורש גם ויזואליזציה ומשלב תעבורת רשת. (¯`gal´¯) - שיחה 19:45, 6 ביוני 2020 (IDT)
- כמה דברים מהנסיון שלי:
- פיתוח אלגוריתמים למשהו שבכלל לא קיים עדיין. אלגוריתמים שכוללים עיבוד סיגנלים. מדובר בפיתוח תהליך שעדיים לא קיים, שלמעט הרעיון הבסיסי ("כנראה שאפשר לעשות דבר כזה") אין שום דרך ידועה עדיין לעשות אותו.
- ניהול בקרים לאפליקציה שעדיין לא קיימת ולא נעשתה מעולם, בצמוד לאנשי חומרה ופיתוח תוך ניסוי וטעייה, ניסוי ושיפור.
- בניית אפליקציות Real Time שטרם קיימות, תוך אילוצים קשים על זמן ריצה.
- נסיון (שנכשל) לפתח מערכת הפעלה סופר-מוקשחת וסופר-יציבה, שיכולות הבסיס שלה יושבות על מעבד dedicated. זה משהו שחבל לי מאד שלא הושלם, לדעתי הכיוון היה נכון, אבל המשקיעים אבדו את הסבלנות.
זה ככה, מהשרוול. היו עוד דברים - כל הידע בתכנות שבעולם לא מסייע בכאלה. צריך ידע תאורטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:47, 6 ביוני 2020 (IDT)
- תכלס, למה כדי ללמוד תכנות לומדים דברים שלא יעשו את התלמיד מתכנת טוב יותר? זה לא בזבוז זמן? שמש מרפא - שיחה 22:04, 6 ביוני 2020 (IDT)
- כמו מה? Design Patterns נניח מלמדים, שזה כלי לתכנת טוב יותר. בעיקר צריך הגיון ויכולת לפתור בעיות. אני חושב שצריך לעבוד יותר על תכנות מקבילי ומבוזר, שלא זוכה למספיק התייחסות. תכנות קוונטי לא נוגעים כלל, כי זה כיום תיאורתי ודורש רקע פיזיקלי. חבל. P2P ובלוקצ'יין (גם DApps) וארכיטקטורות מבוזרות כמו DB מבוזר. אך לא אוהבים להתמקד בטרנדים באקדמיה. אם כי בכל הקשור למתודולוגיות פיתוח, דווקא ראיתי שכן. על פיתוח אג'ילי דיברו הרבה, אבל לא על כלים בתעשייה, כמו אוטומציה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:37, 6 ביוני 2020 (IDT)
- יש לי רושם שהמראתם עוף, אנסה לרדת לקרקע המציאות. בכניסה לעולם העבודה לאחר סיום לימודים אקדמיים מגלים מהר מאוד שרק חלק קטן מאוד מחומר הלימודים משמש ישירות בעבודה. הלימודים האקדמיים נועדו לפתח כישורים ולהעניק ראייה רחבה, שתורמת בעקיפין ליכולת לעבוד, אבל אינם שימושיים באופן ישיר. דוגמאות:
- מורה למתמטיקה בתיכון נדרש להיות בעל תואר ראשון במתמטיקה, אך ספק אם אי פעם יגיע להשתמש במשהו ממה שלמד לאחר הסמסטר הראשון.
- כל עורך דין מתמחה בתחום מצומצם, אם כך, לא חבל על הזמן שעורך דין שמתמחה בדיני עבודה, למשל, השקיע בלימוד יתר ענפי המשפט?
- כך גם מי שלמד מדעי המחשב ישתמש רק בחלק מכל מה שלמד, ואולי בחלק גדול יותר מזה שבשתי הדוגמאות הקודמות. דוד שי - שיחה 22:53, 6 ביוני 2020 (IDT)
- בהרבה דברים בעולם התכנות יש אבסטרקציה וקופסאות שחורות, נניח לתכנות רשת מספיק לדעת מה זה socket ולא צריך להבין את כל תהליך התקשורת, אם כי זה יעזור באבטחת מידע וביצירת מערכת יותר מאובטחת וחסינת פירצות. גם הרבה פירצות ברמת התוכנה נובעות מבאגים קטנים, מדליפות, מגלישה, דברים שקורים ב low-level. האם זה לא עוזר כן להבין מה קורה בפנים כדי לכתוב קוד יותר טוב? לעיתים יש בעיות שנובעות מאי הבנה מספקת של הפעולה הפנימית של חלקים במערכת ושילובן. (¯`gal´¯) - שיחה 23:16, 6 ביוני 2020 (IDT)
- דוד, לא המראנו (האם זה לא "הגבהתם עוף"? לא משנה). כל הדוגמאות האלו לימוד תכנות בלבד לא היה עוזר, אבל קורסים רבים אחרים - כן. ללא תפיסות שנלמדות בקורסים שאינם תכנות המפתח מוצא את עצמו ללא יכולות וללא כלים להתמודד עם דברים שכאלה. אלו דברים "מהשטח". התואר הכללי מאד "מפתח" כולל בתוכו את כל הטווח מ"מיישם תוכנה" שמקבל משימה מוגדרת היטב ורק צריך לממש אותה בקוד, עד למפתח שצריך להמציא גלגל מסוג חדש לגמרי, ויכולות תכנות הן חלק קטן יחסית במה שיצטרך. הערת שוליים - ברור שלא נעשה שימוש ישיר בכל מה שנלמד. לא ניתן לדעת מראש מה יהיה שימושי ומה לא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:03, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אקדמיה לא נועדה לתת מקצוע. היא נועדה למחקר. ומכאן שהסילבוס הוא זה שיתן לך תשתית אקדמית ולא לעבודה. מצד שני מעסיקים רוצים את הטובים ביותר. הם אלו שהתקבלו לאקדמיה, כי יש סף כניסה גבוה, וכי יש מעבר קורסים קשה. לכן, הדבר נותן עדיפות למחפשים עבודה. ניתן ללמד מישהו עבודה/תכנות ספציפית, אך שם זה ישאר. לאיש לא יהיה מסד לשינוי. זה ויכוח ישן בתעשייה (לא רק במדמ"ח, אלא גם בין הנדסאים למהנדסים למשל). Shannen - שיחה 09:45, 7 ביוני 2020 (IDT)
- שמש מרפא, כתבת תכלס, למה כדי ללמוד תכנות.... אחרי כל הדוגמאות, למה אתה עדיין חושב שללמוד מדמ"ח זה ללמוד תכנות? זה לא. לומדים גם תכנות, אבל התואר לא נועד להכשיר מתכנתים, אלא אנשי מחקר ומפתחים של דברים שעוד לא קיימים ודורשים תאוריה ברמה גבוהה. מה שכן בוגר מדמ"ח ימצא עבודה בתכנות בקלות (יחסית), עם משכורת פתיחה גבוהה יותר ועם אופק קידום מהיר וגבוה יותר, מפני שעצם זה שהצליח לעמוד בתואר (לפחות באוניברסטאות מדובר בתור לא קל) מוכיח שיש לו יכולות טובות עד מצויינות בכל מה שנדרש ממתכנת. רוב בוגרי מדמ"ח שהכרתי לא הסתפקו במשרת תכנות, גם אם בהתחלה נאלצו להסתפק במשרת מתכנת. האופק של בוגר מדמ"ח מאפשר עבודות מעניינות הרבה יותר מאשר "להרביץ קוד". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני חושב שאמרו כאן הכל לפניי, מדעי המחשב לא עוסק כלל בלימוד שפות תכנות. רק הערה אחת למה שנאמר, Design Patterns הם לא חלק ממדעי המחשב, אלא מהנדסת תוכנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:25, 7 ביוני 2020 (IDT)
- ידוע שזה חלק מהנדסת תוכנה. הוא שאל לגבי כלים תאורטיים לשיפור יכולות התכנות. מדעי המחשב בכלל עוסקים רק בתיאוריה ובמתמטיקות שונות. (¯`gal´¯) - שיחה 16:41, 7 ביוני 2020 (IDT)
- זה לא נכון. יש את מעבדת תכנות א' ו ב', קורס תלת ממד וקורס אסמבלר. בטח שכחתי כמה. אבל אתה צודק - זה רק רבע מהתואר (בערך). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:28, 7 ביוני 2020 (IDT)
- התגובה אליי? (¯`gal´¯) - שיחה 18:46, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא מכיר את שני הקורסים הראשונים: מעבדת תכנות וקורס תלת מימד (גרפיקה ממוחשבת?). השני נשמע לי שיש לו בסיס תיאורטי נרחב. לגבי קורס אסמבלי, אצלי זה היה חלק מארכיטקטורת מחשבים 2 (מערכות ספרתיות), כך שזה היה חלק מקורס תיאורטי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:43, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא בטוח לגבי שמו של הקורס שעסק ב 3D, עיבוד, ייצוגים במבני נתונים וכך הלאה. אני כן זוכר שמרוב מטריצות בא לי להקיא. מטריצות ובכלל אלגברה לינארית גרמו לי סבל בל יתואר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:48, 8 ביוני 2020 (IDT)
- זה לא נכון. יש את מעבדת תכנות א' ו ב', קורס תלת ממד וקורס אסמבלר. בטח שכחתי כמה. אבל אתה צודק - זה רק רבע מהתואר (בערך). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:28, 7 ביוני 2020 (IDT)
- ידוע שזה חלק מהנדסת תוכנה. הוא שאל לגבי כלים תאורטיים לשיפור יכולות התכנות. מדעי המחשב בכלל עוסקים רק בתיאוריה ובמתמטיקות שונות. (¯`gal´¯) - שיחה 16:41, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני חושב שאמרו כאן הכל לפניי, מדעי המחשב לא עוסק כלל בלימוד שפות תכנות. רק הערה אחת למה שנאמר, Design Patterns הם לא חלק ממדעי המחשב, אלא מהנדסת תוכנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:25, 7 ביוני 2020 (IDT)
- יש לי רושם שהמראתם עוף, אנסה לרדת לקרקע המציאות. בכניסה לעולם העבודה לאחר סיום לימודים אקדמיים מגלים מהר מאוד שרק חלק קטן מאוד מחומר הלימודים משמש ישירות בעבודה. הלימודים האקדמיים נועדו לפתח כישורים ולהעניק ראייה רחבה, שתורמת בעקיפין ליכולת לעבוד, אבל אינם שימושיים באופן ישיר. דוגמאות:
- כמו מה? Design Patterns נניח מלמדים, שזה כלי לתכנת טוב יותר. בעיקר צריך הגיון ויכולת לפתור בעיות. אני חושב שצריך לעבוד יותר על תכנות מקבילי ומבוזר, שלא זוכה למספיק התייחסות. תכנות קוונטי לא נוגעים כלל, כי זה כיום תיאורתי ודורש רקע פיזיקלי. חבל. P2P ובלוקצ'יין (גם DApps) וארכיטקטורות מבוזרות כמו DB מבוזר. אך לא אוהבים להתמקד בטרנדים באקדמיה. אם כי בכל הקשור למתודולוגיות פיתוח, דווקא ראיתי שכן. על פיתוח אג'ילי דיברו הרבה, אבל לא על כלים בתעשייה, כמו אוטומציה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:37, 6 ביוני 2020 (IDT)
האם יש תפילות עם משורר ידוע?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
קל לראות שתפילות ופיוטים רבים נכתבו שפה מאוד פואטית וגבוהה. מי שכתב אותם היה לא רק אדם מלומד, אלא בעל כישרון שירה. האם בסידור תפילה יש קטעים שאנחנו יכולים להצביע בוודאות על היוצר ההיסטורי שלהם? 213.55.224.5 21:22, 6 ביוני 2020 (IDT)
- בוודאי. עיין לדוגמה בערך תפילת שחרית ובערכים המורחבים. הרבה קטעים מהתפילה מקורם בתנ"ך, או בספרות חז"ל הקדומה - משנה ותלמוד. לדוגמה, תפילת מר בריה דרבנא הנאמרת בסוף תפילת עמידה. פיוטים מאוחרים יותר נשתבצו במקומות שונים בתפילה, כגון לכה דודי של רבי שלמה אלקבץ וידיד נפש של רבי אלעזר אזכרי. ישנם פיוטים רבים, ולא כולם מקובלים, ויש שוני בין נוסחי התפילה השונים. לדוגמה הקליר כתב פיוטים רבים, והיום בעיקר נאמרים בקינות בתשעה באב. אפשר להמשיך ולמנות עוד ועוד. יש לציין שיש תפילות שאנחנו לא יודעים בוודאות מי כתב (לדוגמה: הפיוט אדון עולם), יש תפילות שיש לגביהם מסורות מסוימות (לדוגמה: עלינו לשבח). יש תחום מחקרי שעוסק בזה.
- מרבית הפיוטים הם כאלה. הבולטים שבהם רבי אלעזר הקליר, רבי יהודה הלוי, האבן עזרא (יש לציין שהוא התנגד לסגנון הפייטני המקובל של הקלירי). שמש מרפא - שיחה 22:00, 6 ביוני 2020 (IDT)
דרום קוריאה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם ישנו תיעוד לתקרית בה ירו חיילים אמריקאים על היאכטה של נשיא דרום קוריאה, סינגמן רי?
- אתה נורמלי?! אלה לא היו חיילים אמריקאים, אלא כוחות קומנדו קוריאניים שאומנו על ידי ה-CIA כדי לבצע הפיכה בקוריאה, וכוחות כאלה לא מתעדים כלום, בטח לא בשנת 1953 כשלא היו עדיין מצלמות וידאו. ובכלל, כל הסיפור של הירי על הנשיא מובא באיזה ספר עלום ושנוי במחלוקת ([3]), ובאופן רשמי כל זה לא קרה מעולם. -- גבי (שיחה | תרומות) 23:10, 7 ביולי 2020 (IDT)
האם טענתו של הרב יהושע ענבל היא המיינסטרים ביהדות האורתודוקסית?[עריכת קוד מקור]
הרב יהושע ענבל טען בראיון לפעיל החברתי אלכס צייטלין כי היהדות "לא שוללת קיומם של אחרים" (פרפרזה) כאשר אלכס הביא בפניו את הקושי התאולוגי (בו הודה בראיון אחר עימו פרופסור יואל אליצור) להבין פסוקים המדברים על עבודת אלילים בקרב מלכי ישראל והעם לצד ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על כך לכאורה אל מול פסוקי תנ"ך כגון "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" או פסוקים המדברים על לראות את "פני יהוה".
האם טענתו של הרב יהושע ענבל (שמאד מאד הפתיע אותי) היא המיינסטרים ביהדות האורתודוקסית? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא, בשום צורה. בלי קשר, אשמח לקישור לריאיון הזה, ככל שיש. דגש חזק - שיחה 02:18, 7 ביוני 2020 (IDT)
- סליחה, טעות שלי, הוא לא אמר "היהדות לא שוללת קיום של אלים אחרים" אלא "התורה לא שוללת מציאות של אלים אחרים"; זה נאמר בזמן בדקה 12:15 בראיון זה. ―אנונימי לא חתם
- אמירה מוזרה. ההתפתלות שאחריה לא מוסיפה. פנטין - שיחה 08:55, 7 ביוני 2020 (IDT)
- סליחה, טעות שלי, הוא לא אמר "היהדות לא שוללת קיום של אלים אחרים" אלא "התורה לא שוללת מציאות של אלים אחרים"; זה נאמר בזמן בדקה 12:15 בראיון זה. ―אנונימי לא חתם
- חד משמעית לא. אני לא יכול לחשוב על משהו מאפיין יותר של היהדות מאשר המונותיאיזם. אני גם לא ממש מבין על איזה קושי תיאולוגי מדובר. משה פרידמן - שיחה 09:36, 7 ביוני 2020 (IDT)
- בשאלה מעורבות שתי נקודות.
- א. בוודאי שחלקים נרחבים בעם ישראל עבדו אלילים, ונראה שבדרך כלל זה נעשה לצד עבודת ה'. ובוודאי שהתורה והנביאים שוללים את זה.
- ב. לדברי הרב ענבל, התורה לא שוללת במפורש את קיום של אחרים, שכפופים לה' ונבראו עלי ידו, על אף שאסור לעבוד להם. זה נראה לי נקודה שהיא במידה רבה עניין של טרימינולוגיה. כלומר, אם הם ברואים שכפופים בצורה מוחלטת למי שבראם, באיזה מובן הם? במה הם שונים מהותית מבני האדם, בעלי חיים או כוחות הטבע? ―אנונימי לא חתם
- לגבי א', אני לא רואה איזה קושי תיאולוגי יש בזה. בני ישראל עבדו עבודה זרה, ושפכו דמים, ועינו יתומים, ולקחו שוחד, ועשו עוד הרבה דברים לא טובים. (כמובן, גם עשו הרבה דברים טובים). אין לזה שום קשר לשאלה האם היהדות מכירה בקיומם של אחרים. מבחינת ב', אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אם הכוונה לקיומם של ברואים שאינם בני אדם ויש להם כוחות (כגון מלאכים), אכן, היהדות המסורתית מכירה בקיומם של מלאכים, ולא ניתן לומר שהיא שוללת את קיומם של כוחות כאלו ואחרים. מאידך, מושגות ביהדות שונה מהותית מכל הנ"ל, ואם כי תמיד אפשר להגיד שזה עניין של טרמינולוגיה, זו טרמינולוגיה גרועה ביותר. בוודאי אם מדברים על "יהדות", ולא רק על חמש חומשי התורה. היחס לכל אלילי כנען כהבל מוחלט הוא בסיסי ביותר, לדעתי גם בחומש, אבל בוודאי שבמקרא ובכתבים המאוחרים יותר. משה פרידמן - שיחה 10:29, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לגבי ב', אתה מדבר על מושג מוכר היטב בספרות התורנית שנקרא עבודה זרה בשיתוף. הכוונה לאמונהוקים נותן כח למשמשיו, (כמו גרמי השמים למשל) ולכן צריך לפנות אליהם. מדובר עדיין בעבודה זרה משום שלאלה (וגם למלאכים) אין שום כח עצמי. לגבי דבריו של ענבל, לא שמעתי אך כפי שהובאו כאן הם נוגדים את היהדות בצורה חד משמעית. מדובר בכפירה באחד מי"ג עיקרים. אני מניח שדבריו לא הובנו כראוי.שמש מרפא - שיחה 12:12, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לא, אני ממש לא מדבר על עבודה זרה בשיתוף. ע"ז בשיתוף זה מצב בו עובדים את הכוחות הללו, לא מצב שבו מכירים בקיומם. אין ספק שהיו מחכמי ישראל שהאמינו בקיומם של שדים וכדו'. מלאכים זה גם דבר שמופיע בתורה. לגבי "כוח עצמי" אני לא יודע למה אתה מתכוון, ואני לא חושב שזה רלוונטי. ע"ז בשיתוף אסורה גם כלפי מלאכים ושדים, ללא קשר לשאלה האם יש להם כוח עצמי או לא. משה פרידמן - שיחה 12:24, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לפי ההלכה, הבעת אמונה ביכולת של כח מסויים להרע או להיטיב כמוה כעבודה זרה. ומאוד רלוונטי אם זה כח עצמי או שזה בסה"כ כח שניתן לו בשליחות. מי שמתפלל למלאכים כאמצעי בינו ובין הא-ל לא עובד ע"ז (למרות שלפי ההלכה זה אסור) אבל מי שפונה אליהם כבעל כח, אינו שונה מכל עובדי המזלות הקדמונים שגם האמינו בא-ל עליון.שמש מרפא - שיחה 12:37, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני חולק עליך, אבל אני לא חושב שויקיפדיה היא מקום מתאים לדיונים כגון אלו. משה פרידמן - שיחה 16:34, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לפי ההלכה, הבעת אמונה ביכולת של כח מסויים להרע או להיטיב כמוה כעבודה זרה. ומאוד רלוונטי אם זה כח עצמי או שזה בסה"כ כח שניתן לו בשליחות. מי שמתפלל למלאכים כאמצעי בינו ובין הא-ל לא עובד ע"ז (למרות שלפי ההלכה זה אסור) אבל מי שפונה אליהם כבעל כח, אינו שונה מכל עובדי המזלות הקדמונים שגם האמינו בא-ל עליון.שמש מרפא - שיחה 12:37, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לא, אני ממש לא מדבר על עבודה זרה בשיתוף. ע"ז בשיתוף זה מצב בו עובדים את הכוחות הללו, לא מצב שבו מכירים בקיומם. אין ספק שהיו מחכמי ישראל שהאמינו בקיומם של שדים וכדו'. מלאכים זה גם דבר שמופיע בתורה. לגבי "כוח עצמי" אני לא יודע למה אתה מתכוון, ואני לא חושב שזה רלוונטי. ע"ז בשיתוף אסורה גם כלפי מלאכים ושדים, ללא קשר לשאלה האם יש להם כוח עצמי או לא. משה פרידמן - שיחה 12:24, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לגבי ב', אתה מדבר על מושג מוכר היטב בספרות התורנית שנקרא עבודה זרה בשיתוף. הכוונה לאמונהוקים נותן כח למשמשיו, (כמו גרמי השמים למשל) ולכן צריך לפנות אליהם. מדובר עדיין בעבודה זרה משום שלאלה (וגם למלאכים) אין שום כח עצמי. לגבי דבריו של ענבל, לא שמעתי אך כפי שהובאו כאן הם נוגדים את היהדות בצורה חד משמעית. מדובר בכפירה באחד מי"ג עיקרים. אני מניח שדבריו לא הובנו כראוי.שמש מרפא - שיחה 12:12, 7 ביוני 2020 (IDT)
- משה פרידמן, זה אמנם סוטה מהנושא אבל אין לי מושג על איזה כוחות דיברת - לפחות לא מבחינה "קראית". ―אנונימי לא חתם
- "לא ניתן לשלול" פירושו שלא ניתן לשלול. אין, למשל, במקרא שום דבר נגד קיומם של שדים (מה שזה לא יהיה). משה פרידמן - שיחה 12:00, 7 ביוני 2020 (IDT)
- לגבי א', אני לא רואה איזה קושי תיאולוגי יש בזה. בני ישראל עבדו עבודה זרה, ושפכו דמים, ועינו יתומים, ולקחו שוחד, ועשו עוד הרבה דברים לא טובים. (כמובן, גם עשו הרבה דברים טובים). אין לזה שום קשר לשאלה האם היהדות מכירה בקיומם של אחרים. מבחינת ב', אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אם הכוונה לקיומם של ברואים שאינם בני אדם ויש להם כוחות (כגון מלאכים), אכן, היהדות המסורתית מכירה בקיומם של מלאכים, ולא ניתן לומר שהיא שוללת את קיומם של כוחות כאלו ואחרים. מאידך, מושגות ביהדות שונה מהותית מכל הנ"ל, ואם כי תמיד אפשר להגיד שזה עניין של טרמינולוגיה, זו טרמינולוגיה גרועה ביותר. בוודאי אם מדברים על "יהדות", ולא רק על חמש חומשי התורה. היחס לכל אלילי כנען כהבל מוחלט הוא בסיסי ביותר, לדעתי גם בחומש, אבל בוודאי שבמקרא ובכתבים המאוחרים יותר. משה פרידמן - שיחה 10:29, 7 ביוני 2020 (IDT)
- טענה זו לא עולה בקנה אחד עם עמדת היהדות המקובלת. גם על הפסוקים שבהם משתמע שיש אלים נוספים כמו ”ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים” (ספר דברים, פרק ד', פסוק י"ט) כל הפרשנים מפרשים את הפסוק בצורות שונות המבטלות אפשרות שאכן קיימים אלים אחרים.
- אני מנחש שכוונת הרב ענבל לומר שלא כתוב בפירוש בתנ"ך שאין כוחות נוספים בעולם אפילו שודאי שאין. וגם כך זו טענה מוזרה. נת קייק - שיחה 16:39, 7 ביוני 2020 (IDT)
- אני מכיר טענה שהעבודה לאל השמש, הים, הכוכבים וכו' לא פסולה בגלל שאין ישויות רוחניות כגון מלאכים "שרו של ים" וכדומה, אלא שהן יצירי האל היחיד. Uziel302 - שיחה 23:25, 7 ביוני 2020 (IDT)
- הבהרה: בריאיון שם נאמרה טענה מאד פשוטה: התורה אוסרת לעבוד אלהים אחרים, היא לא טוענת שאין יצורים בעלי כחות כלומר אלים, אלא להיפך, מזכירה שגם האלים הקיימים קטנים מאלהי ישראל או כפופים לו, כמו מי כמוך באלים, אלהי האלהים, וכדו'.
- כל הפסוקים שהבאת מכוונים לאלים או אלהים מלשון חוזק, לא כח אלילי. עיין בפרשי המקרא שם. שמש מרפא - שיחה 21:22, 7 ביולי 2020 (IDT)
- הבהרה: בריאיון שם נאמרה טענה מאד פשוטה: התורה אוסרת לעבוד אלהים אחרים, היא לא טוענת שאין יצורים בעלי כחות כלומר אלים, אלא להיפך, מזכירה שגם האלים הקיימים קטנים מאלהי ישראל או כפופים לו, כמו מי כמוך באלים, אלהי האלהים, וכדו'.
- אני מכיר טענה שהעבודה לאל השמש, הים, הכוכבים וכו' לא פסולה בגלל שאין ישויות רוחניות כגון מלאכים "שרו של ים" וכדומה, אלא שהן יצירי האל היחיד. Uziel302 - שיחה 23:25, 7 ביוני 2020 (IDT)
שטחי A, B, C[עריכת קוד מקור]
האם עד להתנתקות גם ברצועת עזה הייתה חלוקה לשטחי A, B, C ? התשובה לכך אינה ברורה מהערכים העוסקים בכך. דוד שי - שיחה 11:55, 9 ביוני 2020 (IDT)
- לא ממש. בהסכם "עזה ויריחו תחילה" (אוסלו א') כל שטחי הרצועה למעט היישובים הישראליים הפכו לשטחי איי. בתוך גוש קטיף הייתה סוג של מובלעת בתוך מובלעת בשם המואסי שאוכלסה כמדומני על ידי שבט בדואי ואני לא בטוח מה היה הסטטוס שלה. DGtal - שיחה
- והיישובים הישראלים, האם הם נחשבו לשטח C? דוד שי - שיחה 07:18, 10 ביוני 2020 (IDT)
- בפועל כן. אני לא יודע לומר בוודאות אם השתמשו בהסכם הרשמי באותם מינוחים או לא גם לרצועה אבל בפועל הכל תיפקד שם בדיוק כמו שטחי סי. DGtal - שיחה 09:45, 10 ביוני 2020 (IDT)
- והיישובים הישראלים, האם הם נחשבו לשטח C? דוד שי - שיחה 07:18, 10 ביוני 2020 (IDT)
ציטוט מילה ראשונה בעמוד, בסוף העמוד שלפני כן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בספרות ישנה אנו פוגשים הרבה ספרים שבכל עמוד בספר מופיעה בתחתיתו מילה הפותחת את העמוד הבא. מה שם התופעה? והאם ברור לנו מה הסיבות לכך? 37.142.4.233 12:01, 9 ביוני 2020 (IDT)
- קוראים לזה שומר הדף, עיין/ני שם. DGtal - שיחה 13:53, 9 ביוני 2020 (IDT)
- מכיר את זה מספרי "תנ"ך מלא", תמיד חשבתי (או הסבירו לי) שזה נועד להקל על הקריאה בעת מעבר מסוף העמוד לזה שאחריו. עכשיו אני רואה שכך גם כתוב בערך באנגלית. חזרתי • ∞ • שיחה 18:21, 9 ביוני 2020 (IDT)
- אבל תסתכל על הציטוט שהביאו שם. הוא מחזק את מה שתמיד חשבת. משה פרידמן - שיחה 23:41, 9 ביוני 2020 (IDT)
- מכיר את זה מספרי "תנ"ך מלא", תמיד חשבתי (או הסבירו לי) שזה נועד להקל על הקריאה בעת מעבר מסוף העמוד לזה שאחריו. עכשיו אני רואה שכך גם כתוב בערך באנגלית. חזרתי • ∞ • שיחה 18:21, 9 ביוני 2020 (IDT)
האם ארה"ב היא אימפריה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני לא מדבר ספציפית על פריסת כוחות מחוץ לארה"ב ותקיפות נגד מדינות מתפתחות. אני מדבר על המבנה הפנימי של מדינות בעלות מערות חוקים שונות (ולפעמים סותרות) וכוחות מזוינים לכל מדינה. כך שכולם כפופים בכל זאת לבירה. האם זה בפני עצמו הופך את ארה"ב לאימפריה? 213.55.224.218 12:23, 9 ביוני 2020 (IDT)
- מבחינת ההגדרה הפורמלית, ארה"ב אינה אימפריה אלא מעצמה. עם זאת, קיימות התייחסויות רבות לארה"ב כאימפריה (למשל האמפייר סטייט בילדינג). מבחינת יכולת ההשפעה שלה על מדינות זרות ארה"ב תופסת את המקום שתפסו אימפריות בעבר (כך גם היה ברוסיה הסובייטית). לא קיימים צבאות זרים תחת פיקוד ארה"ב. כיום ארה"ב מחזיקה כוחות צבא במדינות זרות רק תוך הסכמה. בעבר היו מצבים אחרים, כמו למשל השילטון ביפן אחרי תבוסתה במלחמת העולם ה-2. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:30, 9 ביוני 2020 (IDT)
- הערה קטנה לדברים למעלה - Empire State הוא כינוי של מדינת ניו יורק. ראה הערך בנושא בויקיפדיה האנגלית. --א 158 - שיחה 12:09, 10 ביוני 2020 (IDT)
- לא. זה הופך את ארצות הברית לפדרציה. זו המשמעות של השם: „ארצות הברית״ או United States: מדינות שונות (במקור: 13 המושבות) התאגדו ביחד ליצירת ישות מדינית אחת. חלק מהסמכויות נמצאות אצל השלטון המרכזי, וחלק אצל המדינות. דוגמה אחרת לפדרציה שסיפחה אליה בהדרגה חברות מסביבותיה: שווייץ. Tzafrir - שיחה 13:03, 9 ביוני 2020 (IDT)
- על פי ויקיפדיה, אימפריה היא ריבונות פוליטית השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני. המיעוטים האתניים והתרבותיים בארה"ב אינם מתגוררים בשטחים נפרדים מהאוכלוסיה הכללית (למעט שמורות אינדיאנים מוגדרות) וההבדלים התרבותיים בין המיעוטים והרוב בארה"ב אינם כה רחבים, כך שקשה להגדיר אותה כאימפריה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:01, יום שישי בשבת, כ' בסיוון ה'תש"ף (IDT).
האם אזרח ישראלי יכול להיות תושב ארעי?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אם לאיש יש אזרחות ישראלית ותושבות בחו"ל, והוא מעוניין להתגורר בישראל לתקופה קצרה של מספר חודשים, האם הוא יכול לקבל סטטוס של תושב ארעי? Corvus,(Nevermore) 15:13, 9 ביוני 2020 (IDT)
- לאיזה צורך בדיוק? תושבות היא סטאטוס פחות או יותר עובדתי (איפה מרכז חייו של אדם). כשמדברים על תושב ארעי או תושב קבע הכוונה בדרך כלל לזכות לשבת במדינה. לתושב ארעי יש זכות מוגבלת בזמן לשבת בה ואילו תושב קבע רשאי לשבת בה ללא הגבלה (למרות שבמצבים מסויימים ניתן לאבד את הזכות). אזרח בישראל רשאי מלכתחילה לשבת בה מכוח אזרחותו כך שההבחנה בין תושב ארעי לתושב קבע אינה רלוונטית לגביו. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:43, 9 ביוני 2020 (IDT)
ויקיפדיה בשפה סבואנו[עריכת קוד מקור]
שלום, יש לשפה כ-21 מיליון דוברים, ולוויקיפדיה בשפה הזו יש 5.3 מיליון ערכים, מקום שני אחרי אנגלית, לפני שפות אחרות עם פי כמה וכמה דוברים. 181 עורכים פעילים, עם כמו עריכות כוללת בערך כמו אצלנו. מה אני מפספס? חזרתי • ∞ • שיחה 00:21, 10 ביוני 2020 (IDT)
- זה בגלל שימוש בבוט Lsjbot שמתרגם אוטומטית מאנגלית. מסתבר שגם האיכות בהתאם. אגב לשוודית הרבה פחות דוברים וגם שם יש מספר גבוה של ערכים בגלל שימוש בבוט הנ"ל. שמש מרפא - שיחה 00:49, 10 ביוני 2020 (IDT)
- תודה. חזרתי • ∞ • שיחה 01:08, 10 ביוני 2020 (IDT)
- זה דבר נחמד שיכול לחסוך עבודה. האם זה היה יכול להיות מועיל ליצור המון ערכים כאלו איפשהו בצד (במרחב הטיוטה או במקום דומה) ולהעביר אותם לאט לאט למרחב השם? משהו ממש נחמד היה יצירה יותר חכמה של ערך לפי פריט ויקינתונים קיים. אני בטוח שבתחומים שונים אפשר לתת התחלה לא רעה (בפרט: תבנית ואולי כמה קבוצות). זה רעיון כל כך מתבקש שאני בטוח שאני לא הראשון שחשב עליו וכל כך מסובך ואין לי מושג אם מישהו התחיל לממש. Tzafrir - שיחה 09:37, 10 ביוני 2020 (IDT)
- הרעיון טוב בתיאוריה אבל היישום שלו מאוד מאוד בעייתי. בסבואנו כבר דיווחתי על עשרות רבות של ערכים כפולים - 2 ובמקרה אחד אפילו 4 ערכים על אותו נחל או הר או יישוב וכד', וכל זה רק כשהתעסקתי עם השטח הקטן יחסית של ישראל. הסיבה שבגללה נוצרו הכפילויות הוא שמאגרי המידע ממנו הוא שואב את הנתונים ההתחלתיים לא באמת איכותיים ואז יש המון המון רעש וטעויות, ברמה שכבר הופכת את זה ללא מועיל על גבול הממש מזיק. DGtal - שיחה 09:44, 10 ביוני 2020 (IDT)
- מאגרי המידע לא שופרו בעקבות הריצות של הוויקיפדיות האמורות? Tzafrir - שיחה 09:51, 10 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא יודע לומר בוודאות אבל נראה כאילו שאבו מהמאגרים אבל לא שלחו פידבק משמעותי חזרה. DGtal - שיחה 11:48, 11 ביוני 2020 (IDT)
- מאגרי המידע לא שופרו בעקבות הריצות של הוויקיפדיות האמורות? Tzafrir - שיחה 09:51, 10 ביוני 2020 (IDT)
- הרעיון טוב בתיאוריה אבל היישום שלו מאוד מאוד בעייתי. בסבואנו כבר דיווחתי על עשרות רבות של ערכים כפולים - 2 ובמקרה אחד אפילו 4 ערכים על אותו נחל או הר או יישוב וכד', וכל זה רק כשהתעסקתי עם השטח הקטן יחסית של ישראל. הסיבה שבגללה נוצרו הכפילויות הוא שמאגרי המידע ממנו הוא שואב את הנתונים ההתחלתיים לא באמת איכותיים ואז יש המון המון רעש וטעויות, ברמה שכבר הופכת את זה ללא מועיל על גבול הממש מזיק. DGtal - שיחה 09:44, 10 ביוני 2020 (IDT)
- זה בגלל שימוש בבוט Lsjbot שמתרגם אוטומטית מאנגלית. מסתבר שגם האיכות בהתאם. אגב לשוודית הרבה פחות דוברים וגם שם יש מספר גבוה של ערכים בגלל שימוש בבוט הנ"ל. שמש מרפא - שיחה 00:49, 10 ביוני 2020 (IDT)
איך זה שתינוקות בגיל יניקה אינם סובלים מצפדת?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
לפי מה שהבנתי, בחלב אין ויטמין C. אם כך, כיצד תינוקות, שכל תזונתם מגיעה מחלב, אינם סובלים מחוסר בוויטמין C ומצפדת (בפרט, תינוקות אנושיים או גורי קופים, מינים שאינם מסוגלים לייצר ויטמין C בגופם, וחייבים לצרוך אותו במזונם). לחילופין, אם ויטמין C קיים בחלב בכמות מספקת, מדוע ימאים לקחו איתם באניות מיץ לימון או תפוחים בתוך חביות של מים מחוטאים בכלור, ולא (נגיד) חלב עמיד או גבינות קשות, מזון שמצד אחד מכיל את ויטמין ה-C שבחלב, ומצד אחד לא מתקלקל תקופה ארוכה?
תודה, אביתר ג' • שיחה • 16:30, 10 ביוני 2020 (IDT)
- הרכב חלב אם שונה ועשיר הרבה יותר מחלב רגיל. הדבר נכון גם לפרות - החלב שמופק מיד אחרי לידה, שנקרא קולוסטרום, עשיר הרבה יותר. בחלב אם אנושי יש כ 5 מיליגרם ויטמין C ב 100 גרם חלב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:05, 10 ביוני 2020 (IDT)
- בתקופה המדוברת לא הייתה אפשרות לייצר חלב עמיד ובלאו הכי אין בו ויטמין C עד כמה שידוע לי. לא ידוע לי על חיטוי חביות בכלור בתקופה הנדונה. גילגמש • שיחה 19:07, 10 ביוני 2020 (IDT)
- חלב פרה מכיל מה שעגל יונק צריך ולא מה שתינוק אנושי צריך. עגל יכול לייצר ויטמין C ולכן חלב פרה לא חייב לכלול אותו. לעומת זאת, חלב אנושי חייב לכלול אותו. מעבר לכך: האם ויטמין C לא היה מתפרק גם בחלב עמיד מועשר בויטמין C אם היה כזה? Tzafrir - שיחה 04:39, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא יודע. יש סיבה שבגללה לא מעשירים חלב בוויטמין C יתכן שזה בגלל בעיית מסיסות או אולי ויטמין C משנה את טעמו של החלב. גילגמש • שיחה 05:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
- חלב פרה מכיל מה שעגל יונק צריך ולא מה שתינוק אנושי צריך. עגל יכול לייצר ויטמין C ולכן חלב פרה לא חייב לכלול אותו. לעומת זאת, חלב אנושי חייב לכלול אותו. מעבר לכך: האם ויטמין C לא היה מתפרק גם בחלב עמיד מועשר בויטמין C אם היה כזה? Tzafrir - שיחה 04:39, 11 ביוני 2020 (IDT)
- בתקופה המדוברת לא הייתה אפשרות לייצר חלב עמיד ובלאו הכי אין בו ויטמין C עד כמה שידוע לי. לא ידוע לי על חיטוי חביות בכלור בתקופה הנדונה. גילגמש • שיחה 19:07, 10 ביוני 2020 (IDT)
- (אני מניח שהתכוונת לצפדינה, לא לצפדת) Ronam20 - שיחה 20:22, 10 ביוני 2020 (IDT)
- Ronam20, הנחת נכון. טעות שלי.
- אילן שמעוני, אני רוצה להיות בטוח שהבנתי: בחלב אם אנושי, קולוסטרום או לא קולוסטרום, יש ויטמין C בכמות מספקת לתינוק. בחלב פרה, קולוסטרום או לא קולוסטרום, אין ויטמין C? פשוט הכנסת הקולוסטרום למשוואה קצת בלבלה אותי.
- צודק, לא הייתי צריך להכניס אותו. חלב אם (אנושי) מכיל ויטמין C !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:07, 13 ביוני 2020 (IDT)
- גילגמש, אני לא יודע אם ניתן להסתמך על אי המטמון בתור תיעוד אמין למה שימאים עשו בתקופה ההיא, אבל לפי מיטב זכרוני, מסופר שם, ששמרו על התפוחים מריקבון על ידי זה ששמו את התפוחים בתוך חבית של מים מוכלרים. אחד הגיבורים מתחבא בתוך החבית, וכך שומע את בעל רגל העץ מתכנן לבגוד. לגבי החלב, מה שאתה אומר זה שבחלב פרה אין ויטמין C, כך שלא משנה מה נעשה איתו, חלב עמיד, גבינה קשה, כל דבר אחר, לא נוכל להשתמש בחלב הזה כמקור לוויטמין C, נכון? אביתר ג' • שיחה • 09:48, 11 ביוני 2020 (IDT)
- זה ספר הרפתקאות. איזה מן מקור זה? חוץ מזה שהספר נכתב במאה ה19. לגבי ויטמין C בחלב: אפשר לעיין בטבלת הרכב הכימי של החלב. יש טבלה מסודרת מאוד באתר החקלאות האמריקאי. הינה לינק למוצר של חברה מסוימת, אבל ההרכב הכימי לא משתנה במידה משמעותית ([4]). אפשר לראות שיש שם כמות מזערית. כפי שאמרתי, אני לא חושב שאפשר להעשיר חלב ניגר בוויטמין C. אילו אפשר היה אני בטוח שיצרנים היו עושים את זה כדי לנפח את כיסיהם. גילגמש • שיחה 10:19, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אעיר עוד שוויטמין C נהרס בפסטור, כך שגם אילו היה מספיק ויטמין C בחלב פרה, הוא היה מאבד מערכו. Ronam20 - שיחה 15:47, 11 ביוני 2020 (IDT)
- זה ספר הרפתקאות. איזה מן מקור זה? חוץ מזה שהספר נכתב במאה ה19. לגבי ויטמין C בחלב: אפשר לעיין בטבלת הרכב הכימי של החלב. יש טבלה מסודרת מאוד באתר החקלאות האמריקאי. הינה לינק למוצר של חברה מסוימת, אבל ההרכב הכימי לא משתנה במידה משמעותית ([4]). אפשר לראות שיש שם כמות מזערית. כפי שאמרתי, אני לא חושב שאפשר להעשיר חלב ניגר בוויטמין C. אילו אפשר היה אני בטוח שיצרנים היו עושים את זה כדי לנפח את כיסיהם. גילגמש • שיחה 10:19, 11 ביוני 2020 (IDT)
הבדל בין שווא נע לסגול וצירי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בעלי הידע בעברית, כיצד ניתן לדעת מתי יש לנקד מילה בשווא נע או בסגול וצירי? תודה. --Adif123 - שיחה 20:58, 10 ביוני 2020 (IDT)
- יותר מעניין מתי משתמשים בחטף ומה ההבדלים בין הניקודים שיש להם אותו צליל (זה לא סתם, כי המציאו את זה כדי לתעד את אופן ההגייה של התנ"ך) - קמץ לעומת פתח, סגול לעומת צירי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:07, 11 ביוני 2020 (IDT)
- השאלה של פותח הדיון לא ניתנת לתשובה ברורה, זה כמו לשאול מתי משתמשים בז' (חזיר) ומתי בצ' (חציר).
- לדברי גל: במרבית המקרים חטף הוא הרחבה של שווא באותיות גרוניות. קשה לבטא שווא נע באותיות גרוניות ולכן באות גרונית, במקום שאמור לבוא שווא נע (או שווא בינוני, אבל שווא בינוני הוא סוגיה בפני עצמה) יבוא חטף. לגבי ההבדלים בין תנועות שנשמעות זהות, יש בזה כמה אסכולות, אבל נוח להסביר את זה כחמש תנועות מקבילות: קמץ גדול / פתח, צירה/סגול, חיריק מלא / חיריק חסר, חולם / קמץ קטן, שורוק/קֻבוץ. הראשונה שבכל זוג היא תנועה גדולה, והשנייה היא תנועה קטנה. בלי להיכנס לנוסחי ההגייה הקדומים, גם במקור ההגייה המקובלת בעברית המודרנית, יש הבדל ביניהן, והתנועה הגדולה אמורה להיות ארוכה מעט יותר ממקבילתה הקטנה. דגש חזק - שיחה 01:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
- דגש חזק, כלומר התשובה היא שצריך פשוט לדעת ואין דרך להסיק ממבנה המילה או גורם אחר? --Adif123 - שיחה 12:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אפשר להסתייע במשקל. דגש חזק - שיחה 12:57, 11 ביוני 2020 (IDT)
- "צריך פשוט לדעת" כמובן, השאלה היא למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לדעת". ודאי שמסיקים זאת ממבנה המילה, אבל צריך להכיר את כללי הניקוד (לדעת - אין פרושו שצריך להכיר מקרה פרטי של כל מילה). השאלה כאמור כללית מדי. דרך אגב, טעות נפוצה היא לחשוב ששווא נע נשמע כמו תנועת e (כמו סגול וצרי בהגייה מודרנית), אבל בהגייה מודרנית במקרים רבים הוא יישמע חסר תנועה (למשל כָּתְבָה), ולעומת זאת גם שווא נח (שהיסטורית היה חסר תנועה) עשוי להישמע עם תנועה (למשל שָׁמַטְתָּ, מַעְבָּדָה).
דגש חזק, למה אתה קורא "ההגייה המקובלת בעברית המודרנית" כשאתה טוען שהיה אמור להיות הבדל באורכי התנועות? יש לך סימוכין לזה? ככל הזכור לי, המונחים "תנועה גדולה" ו"תנועה קטנה" הם מונחים היוריסטיים שמיועדים להקל על השליטה בכללי הניקוד, ויש ביניהם התאמה עם מה שהמחקר הדיאכרוני רואה בתור התגלגלות של תנועות שהיו ארוכות וקצרות בהתאמה מבחינה היסטורית, אבל מקובל להסכים שעוד בעברית הטברנית כבר לא היו הבדלי אורך בין התנועות האלו. R.G. - שיחה 12:13, 12 ביוני 2020 (IDT)- בשליפה אין לי סימוכין, אבל זה די ברור. Ronam20 יוכל לעזור לכך.
- הדוגמאות שהבאת הן שיבוש נפוץ, אך אין בכך כדי להשליך על ההגדרה. צריך לומר מַעְ־בָּדָה (בהנחת השווא שבע'), כָּ־תְבָה (בהנעת השווא שבת'). העובדה שאנשים הוגים לא נכון לא הופכת את ההגייה לנכונה. דגש חזק - שיחה 12:19, 12 ביוני 2020 (IDT)
- שווא נע וחטפים מסמנים תנועות שהיו קצרות במקור (כלומר בזמן התקנת הניקוד). סימוכין לכך תוכל למצוא בכל חיבור העוסק בדקדוק השפה העברית (ראה לדוגמה כאן בעמוד 34. אין לכך קשר למונחים "תנועה גדולה" ו"תנועה קטנה"). Ronam20 - שיחה 12:50, 12 ביוני 2020 (IDT)
- על כך אין מחלוקת. הסימוכין שביקשתי היו בעניין הבדלי אורך פונטיים בין תנועות "גדולות" ו"קטנות" בעברית המודרנית ואינן נוגעות לשווא הנע והחטפים (אני לא באמת מצפה לסימוכין אגב, מדובר בבלבול רווח ביותר, ומצער מאוד שהמונחים האלו הובילו לדיסאינפורמציה רחבה כ"כ בתחום הזה). R.G. - שיחה 14:00, 12 ביוני 2020 (IDT)
- אי אפשר להביא סימוכין למה שאינו קיים. ובכך אתה צודק. אין תנועות גדולות וקטנות בעברית מודרנית (וגם לא בהגייה הספרדית, שהיא המקור להגיית התנועות בעברית המודרנית). המדקדקים של ימה"ב השתמשו במונחים האלה, אבל כנראה לא הייתה להם משמעות פונטית בהגייה המסורתית פועל. Ronam20 - שיחה 15:01, 12 ביוני 2020 (IDT)
- על כך אין מחלוקת. הסימוכין שביקשתי היו בעניין הבדלי אורך פונטיים בין תנועות "גדולות" ו"קטנות" בעברית המודרנית ואינן נוגעות לשווא הנע והחטפים (אני לא באמת מצפה לסימוכין אגב, מדובר בבלבול רווח ביותר, ומצער מאוד שהמונחים האלו הובילו לדיסאינפורמציה רחבה כ"כ בתחום הזה). R.G. - שיחה 14:00, 12 ביוני 2020 (IDT)
- ה"הגדרה" שלך עלומה, והחלוקה להברות שאתה מציג היא כלי דקדוקי ולא משקפת הגייה בפועל בעברית המודרנית. הדוגמאות שהבאתי הן בכל מקרה המחשה לכך שלא ניתן לגזור כיצד יש לנקד מילה על פי אופן הגייתה בעברית בת זמננו (ואתה יכול לקרוא לה שיבוש של הגייה תקנית על פי הגדרה עלומה כלשהי, אבל לא זה מקדם את הנקודה). R.G. - שיחה 14:00, 12 ביוני 2020 (IDT)
- שווא נע וחטפים מסמנים תנועות שהיו קצרות במקור (כלומר בזמן התקנת הניקוד). סימוכין לכך תוכל למצוא בכל חיבור העוסק בדקדוק השפה העברית (ראה לדוגמה כאן בעמוד 34. אין לכך קשר למונחים "תנועה גדולה" ו"תנועה קטנה"). Ronam20 - שיחה 12:50, 12 ביוני 2020 (IDT)
- "צריך פשוט לדעת" כמובן, השאלה היא למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לדעת". ודאי שמסיקים זאת ממבנה המילה, אבל צריך להכיר את כללי הניקוד (לדעת - אין פרושו שצריך להכיר מקרה פרטי של כל מילה). השאלה כאמור כללית מדי. דרך אגב, טעות נפוצה היא לחשוב ששווא נע נשמע כמו תנועת e (כמו סגול וצרי בהגייה מודרנית), אבל בהגייה מודרנית במקרים רבים הוא יישמע חסר תנועה (למשל כָּתְבָה), ולעומת זאת גם שווא נח (שהיסטורית היה חסר תנועה) עשוי להישמע עם תנועה (למשל שָׁמַטְתָּ, מַעְבָּדָה).
- אפשר להסתייע במשקל. דגש חזק - שיחה 12:57, 11 ביוני 2020 (IDT)
- דגש חזק, כלומר התשובה היא שצריך פשוט לדעת ואין דרך להסיק ממבנה המילה או גורם אחר? --Adif123 - שיחה 12:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
הבנת ההבדל בין הוצאה לפועל של תוכנה לבין הרצה של תוכנה[עריכת קוד מקור]
מקריאה כללית קיבלתי את הרושם שלעתים המונחים "הוצאה לפועל של תוכנה" (execution) ו"הרצה של תוכנה" (running - במובן של זמן ריצה) מבולבלים, למרות שלבלבל בינהם זו טעות:
הבנתי ש-running הוא כל כולו execution אם:
- מריצים קוד מכונה תואם-חומרה ישירות
- מריצים קוד כל שהוא שעובר קימפול לקוד מכונה בזמן ריצה (ייתכן שמדובר יהיה בקימפול מקוד מכונה X לקוד מכונה Y)
אבל הבנתי ש-running הוא רק חלק מ-execution אם:
- מקפלים ומריצים (כשני שלבים נפרדים של ההוצאה לפועל)
- מפענחים, מקמפלים ומריצים (כשלושה שלבים נפרדים של ההוצאה לפועל)
האם בתמצית הבנתי נכון? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- באופן כללי מדובר על שני מונחים נרדפים. אני לא אתפלא אם בהקשרים מסוימים נמצאו להם משמעיות שונות במקצת. Tzafrir - שיחה 10:44, 11 ביוני 2020 (IDT)
- לא בדקתי את זה לעומק, אבל לי זה נשמע ש running מתייחס לתהליך במערכת ההפעלה ו execution לביצוע הקוד במעבד. (¯`gal´¯) - שיחה 20:21, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אני מודה שבכתיבת השאלה התכוונתי לרמת מערכת ההפעלה בלבד (מה קורה במעבד רחוק ממני כמרחק אנדרומדה משביל החלב). ―אנונימי לא חתם
- התכוונתי ש execution זה החלק בו ההוראות נשלחות למעבד לביצוע ומבוצעות בפועל. גם, אם תשים לב, זו הטרמינולוגיה - במערכת הפעלה, מתייחסים למצבי התהליך, כאשר הוא מבוצע במעבד הוא נקרא "running", ובמעבד גם יש כמה שלבים שהמעבד מבצע, כששלב הביצוע נקרא "execute". (¯`gal´¯) - שיחה 20:49, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אוקיי, אז להבנתי ניתן לאמר ש process נתון יכול לכלול execution שכולו runtime ויכול לכלול execution שרק בחלקו הוא runtime; האם לדעתך זה תיאור תמציתי נכון? ―אנונימי לא חתם
- לא באופן כללי. במקומות שונים יש שימוש במושגים שונים של run ושל execute. לדוגמה, במערכת ההפעלה UNIX ותואמותיה, יש קריאת מערכת בשם exec (אנ') להפעלת תוכנית, ואילו Running הוא אחד מהמצבים של תהליך (כשהוא עובד מול המעבד. רוב הזמן הוא מחכה לפלט). אבל, לדוגמה, בממשק על ממשק התהליכונים של ג’אווה, פעולת ההרצה נקראת run. למילים הללו יש משמעויות שונות בהקשרים שונים. Tzafrir - שיחה 15:50, 12 ביוני 2020 (IDT)
- אני זוכר שכמשתמשים בזה, זה לא מייצר תהליך, לדוגמא ניתן להשתמש בזה בתכנות מקבילי: ליצור תהליך חדש (בעזרת fork) ולהצמיד לו תוכנית לביצוע, שתחליף את הקוד שהתהליך עוסק בו. (¯`gal´¯) - שיחה 18:24, 12 ביוני 2020 (IDT)
- אוקיי, הבנתי. דיברת על כך שדווקא Java לא פועלת לפי החוקיות הזו. ב Java ה run שייך לממשק IRunnable, לא בהכרח למחלקת Thread. אך זה עדיין מראה משמעות שונה למושג. (¯`gal´¯) - שיחה 18:32, 12 ביוני 2020 (IDT)
- לא באופן כללי. במקומות שונים יש שימוש במושגים שונים של run ושל execute. לדוגמה, במערכת ההפעלה UNIX ותואמותיה, יש קריאת מערכת בשם exec (אנ') להפעלת תוכנית, ואילו Running הוא אחד מהמצבים של תהליך (כשהוא עובד מול המעבד. רוב הזמן הוא מחכה לפלט). אבל, לדוגמה, בממשק על ממשק התהליכונים של ג’אווה, פעולת ההרצה נקראת run. למילים הללו יש משמעויות שונות בהקשרים שונים. Tzafrir - שיחה 15:50, 12 ביוני 2020 (IDT)
- אוקיי, אז להבנתי ניתן לאמר ש process נתון יכול לכלול execution שכולו runtime ויכול לכלול execution שרק בחלקו הוא runtime; האם לדעתך זה תיאור תמציתי נכון? ―אנונימי לא חתם
- התכוונתי ש execution זה החלק בו ההוראות נשלחות למעבד לביצוע ומבוצעות בפועל. גם, אם תשים לב, זו הטרמינולוגיה - במערכת הפעלה, מתייחסים למצבי התהליך, כאשר הוא מבוצע במעבד הוא נקרא "running", ובמעבד גם יש כמה שלבים שהמעבד מבצע, כששלב הביצוע נקרא "execute". (¯`gal´¯) - שיחה 20:49, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אני מודה שבכתיבת השאלה התכוונתי לרמת מערכת ההפעלה בלבד (מה קורה במעבד רחוק ממני כמרחק אנדרומדה משביל החלב). ―אנונימי לא חתם
מינימום ומקסימום בהון העצמי, או מקסימום ומינימום בהלוואת משכנתה[עריכת קוד מקור]
נחשפתי אתמול למשהו שקצת הפתיע אותי, והייתי רוצה לוודא שהבנתי נכון. לפי מה שהכרתי עד היום, כשלוקחים הלוואת משכנתה לדיור, צריך שיהיה הון עצמי של לכל הפחות 25% מערך הנכס, כלומר יש אפשרות לבנק להלוות לכל היותר 75% מערך הנכס. אך אתמול ראיתי משהו הפוך: כשהכנסתי מחיר של נכס באחד הבנקים, הוצג שם איזשהו גרף בהתייחס למחיר זה, ודובר שם על סכום הלוואה מינימלי וסכום הלוואה מקסימלי, שהבנק מוכן לתת. עכשיו, סכום הלוואה מקסימלי, מוכר וידוע, אלו אותם 75% מערך הנכס, שנקבעו בעידן סטנלי פישר. אך מה זה סכום הלוואה מינימלי? מה פתאום שיהיה אחוז מינימלי שאני יכול ללוות לצורך קניית דירה? ואם כמעט כל הסכום בידי ואני מעוניין להשלים את הסכום בהלוואת משכנתה? האם קיים אחוז כזה, או שזוהי איזשהי החלטה פרטית של הבנק? ובאילו אחוזים מדובר? יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 10:15, 11 ביוני 2020 (IDT)
- רק הערה; אולי אותו "סכום מינימלי" מיועד להבטיח תשואה גבוהה מריבית בדומה לעמלת פירעון מוקדם. ―אנונימי לא חתם
- אולי הבנק לא ירצה להתעסק בבדיקות ואישורים ונטילת סיכון במכירת נכס ששווה 2 מיליון ש"ח, עבור הלוואה של 50 אלף. עוזי ו. - שיחה 18:11, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אוקיי. אבל זו איזושהי מדיניות פרטית של הבנק, ולא איסור גורף מצד בנק ישראל או איזו רגולציה אחרת. זה מה שרציתי לבדוק. אני מניח שגם מצד הלקוח שקונה את הנכס, יהיה מאד טיפשי לקחת משכנתא ולשעבד את הנכס, כאשר הוא יכול ללוות הלוואה רגילה ולא לשעבד את הנכס. כל היתרון של המשכנתא הוא רק בסכומים הגבוהים, כאשר האפשרות להלוואה רגילה לא קיימת או קיימת בריבית מאד גבוהה ולא כדאית. אביתר ג' • שיחה • 13:57, 14 ביוני 2020 (IDT)
חולים מאומתים ולא מאומתים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בעניין קורונה, מה ההבדל בין חולה מאומת ל״סתם״ חולה? או שהמילה ״מאומת״ נועדה רק לחיזוק ולמען הסר ספק, כמו הביטוי ״עצירה בכל ארבעת הגלגלים״? Gil mo - שיחה 11:36, 11 ביוני 2020 (IDT)
- מדברים על זה שישנם חולים שהווירוס מקנן בגופם ולא מודעים לכך, משום שאין להם שום תסמינים. מלבד זאת, ישנם חולים כאלה שמפגינים תסמינים, אך לא ברור שהם חולי קורונה, משום שלא עברו את הבדיקות שמאמתות את המחלה, או שקיבלו false negative בבדיקות. לכן, כשמציגים סטטיסטיקות לגבי כמות החולים, חשוב להדגיש שהכמות הידועה לנו של חולים, קטנה יותר מהכמות "האמתית" של החולים, ולכן אומרים שכמות החולים המאומתים היא X, ולא שכמות החולים היא X, מה שלא נכון. אביתר ג' • שיחה • 13:48, 11 ביוני 2020 (IDT)
- העובדה הזו תמיד נכונה גם לפני עידן הקורונה, לא? מדוע לא אומרים למשל, ״יש לי עין עצלה מאומתת״, ״אני חולה סוכרת מאומת״? Gil mo - שיחה 13:59, 11 ביוני 2020 (IDT)
- הרבה לפניכן היה מונח של „חולה מאושר״, לדוגמה: בצבא הוא זה שקיבל גימלים. מקום אחר שבו יש בהחלט משמעות לאימות הוא הכרה במצב רפואי כרוני מול הביטוח הלאומי. אבל בדרך כלל זה מונח ששימושי עבור רופאים ולא עבורך, ולכן הוא נחסך ממך. Tzafrir - שיחה 18:40, 11 ביוני 2020 (IDT)
- העובדה הזו תמיד נכונה גם לפני עידן הקורונה, לא? מדוע לא אומרים למשל, ״יש לי עין עצלה מאומתת״, ״אני חולה סוכרת מאומת״? Gil mo - שיחה 13:59, 11 ביוני 2020 (IDT)
- שאלה עוד יותר חשובה: איך קוראים לביטוי שיש בו חזרה מחזקת אבל מיותרת, כמו "עצירה בכל ארבעת הגלגלים"? אני מציע פולימורון (מיוונית: ריבוי מטופש, כפי שאוקסימורון היא טיפשות חדה). עוזי ו. - שיחה 18:09, 11 ביוני 2020 (IDT)
- עוזי, ״מורון״ זה לא טיפש אלא ״קהה״. אוקסימירון פירושו ״חד קהה״. וכבר יש שם לזה, באנגלית Redundancy (אין מינוח בעברית, אני מניח ש״יתירות״ יהיה התרגום הנכון). דוגמאות נוספות: ״קבלו מתנה בחינם״, ״חולה מאומת״ ואפילו, נשבע לך, ״בדיקת מהירות גלישה עם מבחן ה-Speed Test של בזק״. Gil mo - שיחה 18:24, 11 ביוני 2020 (IDT)
- נתקלתי גם בפרסומת המאיצה בנו "להתחדש עם משקפיים חדשים", בצבא הכרתי את "פס הסס"ל (=סרט סימון לבן) הלבן" ואת ה"צמב"רים (=צמיגים בוערים) הבוערים", ומהעולם הדתי היידישי הכרתי את ה"לצטע מים אחרונים וואסער" ואת "גוט יום טוב". אביתר ג' • שיחה • 10:06, 17 ביוני 2020 (IDT)
- מורון הוא קהה-שכל, כלומר טיפש. יתירות הוא תאור עובדתי, בלי המרכיב העוקצני של אוקסימורון. אני מוכן להתפשר על אליתיומורון (כסיל מטופש): "קבלו מתנה בחינם" הוא ביטוי אליתיומורוני. עוזי ו. - שיחה 18:35, 11 ביוני 2020 (IDT)
- מצאתי! פלאונזם, מה דעתך? אם כי ההצעה שלך קולעת לא פחות. Gil mo - שיחה 18:47, 11 ביוני 2020 (IDT)
- הופתעתי לטובה... אבל בפלאונזם חסר המרכיב הביקורתי. אני מאמץ את אליתיומורון בתור פתרון המשוואה הכימית X = פלאונזם + עקימת אף. עוזי ו. - שיחה 21:07, 11 ביוני 2020 (IDT)
- מצאתי! פלאונזם, מה דעתך? אם כי ההצעה שלך קולעת לא פחות. Gil mo - שיחה 18:47, 11 ביוני 2020 (IDT)
- מורון הוא קהה-שכל, כלומר טיפש. יתירות הוא תאור עובדתי, בלי המרכיב העוקצני של אוקסימורון. אני מוכן להתפשר על אליתיומורון (כסיל מטופש): "קבלו מתנה בחינם" הוא ביטוי אליתיומורוני. עוזי ו. - שיחה 18:35, 11 ביוני 2020 (IDT)
- נתקלתי גם בפרסומת המאיצה בנו "להתחדש עם משקפיים חדשים", בצבא הכרתי את "פס הסס"ל (=סרט סימון לבן) הלבן" ואת ה"צמב"רים (=צמיגים בוערים) הבוערים", ומהעולם הדתי היידישי הכרתי את ה"לצטע מים אחרונים וואסער" ואת "גוט יום טוב". אביתר ג' • שיחה • 10:06, 17 ביוני 2020 (IDT)
- עוזי, ״מורון״ זה לא טיפש אלא ״קהה״. אוקסימירון פירושו ״חד קהה״. וכבר יש שם לזה, באנגלית Redundancy (אין מינוח בעברית, אני מניח ש״יתירות״ יהיה התרגום הנכון). דוגמאות נוספות: ״קבלו מתנה בחינם״, ״חולה מאומת״ ואפילו, נשבע לך, ״בדיקת מהירות גלישה עם מבחן ה-Speed Test של בזק״. Gil mo - שיחה 18:24, 11 ביוני 2020 (IDT)
האם צמחונות בריאה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני יודע שקשה לענות על השאלה בלי אידאולוגיה, אבל שואל מתוך רצון לקבל מידע מדעי ככל האפשר. האם תפריט שאינו כולל בשר (לרבות דג) הוא בריא בהשוואה לתפריט המשלב בשר (דג, עוף, בקר) עם פחמימות (לחם, פסטה, דייסה, קוואקר)?
האספקטים הבריאותיים שאני מתעניין בהם הם (א) השמנה (ב) מחסור/עודף של ערכים תזונתיים כלשהם (ג) תחושת רעב (ד) הרגשה גופנית באופן כללי לאורך זמן (כובד, תשישות, כדו'). תודה למי שיודע לענות. שואל השאלות - שיחה 15:02, 11 ביוני 2020 (IDT)
- האדם אוכל בשר במשך מיליוני שנים (להבדיל ממוצרי חלב, שם רק אלפי שנים), לכן הבשר הוא חלק חשוב בתזונה - אבל לא בכמויות ובתדירות שמקובל היום, אלא הרבה הרבה פחות. אם עוברים לתזונה צמחונית בלבד, חשוב לבדוק עם איש מקצוע שהגוף מקבל את כל התזונה הנחוצה מהצומח. ―אנונימי לא חתם
- אפשר להתקיים באופן בריא על תזונה צמחונית בתנאי שמקפידים על כללים מסוימים. יש לאכול מגוון רחב של קטניות על מנת לקבל את תשע חומצות האמינו שהגוף אינו מסוגל לסנתז, ויש לקבל תוסף B12. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:44, 11 ביוני 2020 (IDT)
- אה, שמתי לב שאתה מדבר על צמחונות, לא טבעונות. ביצים מספקות את כל מה שקשה להשיג מהצומח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:05, 13 ביוני 2020 (IDT)
- אני חולק על התשובה של ידידי המלומד. התשובה לשאלה המקורית היא לא אחידה, ויש התייחסות שונה לכל אחד מהסעיפים:
- השמנה - בשר, כמו למשל המבורגר או סטייק, מכיל בדרך כלל כמות גבוהה של שומן, וגורם להשמנה גבוהה יותר ביחס לתזונה צמחונית. דגים וחזה עוף דלים יותר בשומן, אבל רוב אוכלי הבשר מעדיפים דווקא המבורגר, קבב ושווארמה.
- חוסרים תזונתיים - על פי אגודת התזונאים האמריקאית, תזונה צמחונית או טבעונית יכולה להכיל את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים לגוף, ואין בבשר "מרכיבי קסם" מיוחדים.
- תחושת רעב - כאשר אוכלים מאכלים עשירים בחלבון, זה תורם לתחושת שובע. כאן מובילה התזונה הבשרית.
- הרגשה גופנית באופן כללי לאורך זמן (כובד, תשישות, כדו') - המחקרים המדעיים לא מספקים תשובה חד-משמעית בנושא זה, אבל הדעה הרווחת בקרב תזונאים נותנת עדיפות בסעיף זה לתזונה צמחונית או טבעונית. יכול להיות שזה קשור לתכולת השומן הגבוהה בתזונה בשרית.
- התוצאה היא 3:1 לטובת הצמחונות. -- גבי (שיחה | תרומות) 23:01, 7 ביולי 2020 (IDT)
- תשובה יצירתית:
- השמנה: זה באמת תלוי מה אתה אוכל. אם תאכל תזונה עשירה בלחם ובורקס, תשמין גם מתזונה צמחונית.
- חוסרים תזונתיים: בתפריט צמחוני וטבעוני יש במקרים רבים יותר המלצה להיוועץ בתזונאים. בשר, חלב וביצה מכילים באופן כללי את מה שהגוף צריך ואילו מזונות צמחיים דורשים עבודת איזון מסובכת יותר.
- Tzafrir - שיחה 07:07, 8 ביולי 2020 (IDT)
- אני חולק על התשובה של ידידי המלומד. התשובה לשאלה המקורית היא לא אחידה, ויש התייחסות שונה לכל אחד מהסעיפים:
- אה, שמתי לב שאתה מדבר על צמחונות, לא טבעונות. ביצים מספקות את כל מה שקשה להשיג מהצומח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:05, 13 ביוני 2020 (IDT)
האם באסלאם יש קונספט של "דין באטל" ("דת לא תקפה" אני מניח), לגבי היהדות והנצרות?[עריכת קוד מקור]
האם באסלאם יש קונספט של "דין באטל" ("דת לא תקפה" אני מניח), לגבי היהדות והנצרות?
זהו מונח שהזכיר חוקר האסלאם מרדכי קידר בראיון לאלכס צייטלין אך לא מצאתי כל מקורות למונח זה בעברית או באנגלית וקונספט זה מתנגש עם קונספט "עם הספר" (אהל אל כיתאב); תודה. ―אנונימי לא חתם
איך אפשר לשעתק דף ויקיפדי לתוך תבנית אימייל?[עריכת קוד מקור]
יש לי דף MediaWiki שמכיל כותרות וטבלאות וברצוני לשעתק אותו (דרך ה URL שלו) כתבנית לאימיילים;
כלומר, ברצוני לשלוח אימיילים עם HTML שמבוסס על דף ה MediaWiki הזה ואז לערוך את ה HTML הזה בתוך ה email_client.
האם יש דרך מקובלת לכך? בתודה, ―אנונימי לא חתם
דמות משפיעה שלא פוגשים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
רציתי לשאול מה המונח המקצועי לדמות שמשפיעה מאוד על הסיפור אבל לעולם לא פוגשים אותה. חשבתי כדוגמה על שיפרה (אשתו של גרי) מהפיג'מות. האם יש עוד דוגמאות או שזה מקרה ייחודי? תודה רבה.--147.161.15.31 02:51, 12 ביוני 2020 (IDT)
- זה נראה כמו מקרה פרטי של מקגאפין. בברכה, Easy n - שיחה 09:30, 12 ביוני 2020 (IDT)
- אולי ג'ון בוסלי בהמלאכיות של צ'רלי. חני וחדווה, אשתו וחמותו של אשר בן חורין. חזרתי • ∞ • שיחה 13:24, 12 ביוני 2020 (IDT)
- מחכים לגודו היא הדוגמה הקלאסית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:07, 15 ביוני 2020 (IDT)
- אלוהים בסיפורי המקרא או בחלקם (?) Gil mo - שיחה 16:20, 15 ביוני 2020 (IDT)
האם בערבית ספרותית יש מילים עבריות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני לא מדבר על השפעות של עברית מודרנית על הניב המקומי. אני מדבר על ערבית ספרותית קלאסית. האם ידועות מילים שהן לא סתם "באות ממקור משותף", אלא ממש מילים עבריות מושאלות? 213.55.224.155 12:08, 12 ביוני 2020 (IDT)
- לפחות לפי הערכות בלשנים, יש מילים בודדות כאלה, לא ממש שמישות כיום, אבל מתועדות. הסיבה היא שהעברית היא התפתחות מאוחרת יחסית כשפה שמית. מעבר לזה, משום הקרבה בין שתי השפות, לא תמיד ניתן לזהות מילים כאלה באופן חד משמעי. במקורות ערביים מוכרת המילה "ממזיר" (ممزير) במשמעות של צאצא לנישואים לא לגיטימיים (ממזר). משום מה, אזור דיר-אלבלח' ברצועת עזה מוכר בשם "אל-דארום" (الداروم) כגלגול של "דרום", עם יידוע ערבי. אפשר להניח שמילים כגון "משיח" (בערבית: מסיח) או "מלאך" (בערבית: מלאכ) גם הן מילים עבריות שנדדו לערבית, אבל זה לא ודאי. יש מילים שעוברות משפה אחת לשנייה על ידי תיווך של שפה שלישית. בכל מקרה, התשובה לשאלתך היא חיובית. יש מילים כאלה, אבל מועטות מאד באופן יחסי.--נדב - שיחה 22:32, 14 ביוני 2020 (IDT)
- נדב, תוכל בבקשה להרחיב בעניין ההתפתחות המאוחרת. לכאורה ערבית היא שפה שמית מאוד מאוחרת, ראה למשל בויקיאנגלית: Linguists generally believe that "Old Arabic" (a collection of related dialects that constitute the precursor of Arabic) first emerged around the 1st century CE. בתקופה זו העברית הייתה כבר שפה ותיקה ביותר, עם ספרות מפוארת ומתועדת היטב. אני מתקשה לראות באיזה מובן "צעירותה" היחסית של העברית יכלה לשמש פקטור בהקשר זה. בפרט שהארמית, שאיננה מוקדמת באופן מובהק לעברית, השפיעה מאוד על השפה הערבית. משה פרידמן - שיחה 12:01, 15 ביוני 2020 (IDT)
איך ניגבו את הצואה בתקופת בית ראשון?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
ביוון ורומא העיתקות השתמשו בספוג על מקל שהיה עובר חיטוי בחומץ. בסין העתיקה, השתמשו במקל במבוק. מה עשו בממלכת ישראל ויהודה? האם יש תיעוד? 213.55.224.155 14:12, 12 ביוני 2020 (IDT)
- לא יודע מה היה בבית ראשון, אבל בזמן המשנה השתמשו ב"אבנים מקורזלות" (לפי רש"י חדות, לפי פרשנות אחרת הכוונה לאבנים "רכות") או בשברי כלי חרס. שמש מרפא - שיחה 18:31, 12 ביוני 2020 (IDT)
- מאז קוראים לזה חרא-סים! (סטגדיש)(לא שלי)!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:04, 13 ביוני 2020 (IDT)
- אזכיר שבתורה נכתב ”וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ” (ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ד). זה לא עונה לשאלה, אבל קשור קשר הדוק. דוד שי - שיחה 21:58, 13 ביוני 2020 (IDT)
- אם כבר לקחת את זה לכיוון הומוריסטי - [5], ויש גם סרטון אינפורמטיבי על נייר טואלט - [6] (זה מדבר על תקופות יותר מתקדמות). (¯`gal´¯) - שיחה 00:41, 14 ביוני 2020 (IDT)
- אם רוצים לדעת איך נהגו בימי קדם, מומלץ לבדוק איך נוהגים עמים/שבטים החיים כמו בימי קדם. איך נוהגים בדואים בסיני, איך נוהגים בושמנים, איך נוהגים שבטים באמזונס. הניחוש שלי הוא שהם משתמשים במה שיש, עשבים, עלים או שכלל לא מנגבים. בברכה. ליש - שיחה 07:11, 14 ביוני 2020 (IDT)
- מאז קוראים לזה חרא-סים! (סטגדיש)(לא שלי)!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:04, 13 ביוני 2020 (IDT)
כנראה ניגבו עם מה שיש (אבנים קטנות, עשבים). וכנראה הריחו בהתאם. אני מזכיר שהם לא התקלחו כל יום, לא היה להם דיאודורנט, לא בהכרח החליפו בגדים בתדירות גבוהה, לא צחצחו שיניים - וייתכן שהיגיינת השיניים שלהם הייתה נוראית. נכון אתה רואה את האנשים בתוכנית הטלויזיה "הישרדות"? אז ככה, אבל לא 42 יום אלא כל החיים. בוא נאמר, שמי שעומד לחזור בזמן לתקופות העתיקות (ולא רק אצל היהודים. אצלנו עוד טבלו ושטפו ידיים), עומד די לסבול מהריח. 
Danny-w - שיחה 11:08, 15 ביוני 2020 (IDT)
- הטענות לפיהן אנשים בעולם העתיק לא התרחצו או הסריחו או חיו כמו ב"הישרדות" איננן נכונות. אני לא יודע באיזה אמצעים השתמשו לניגוב הישבן אבל סבון, בושם וכיוצא באלה דברים מוכרים בעולם העתיק. גילגמש • שיחה 16:34, 15 ביוני 2020 (IDT)
- הכי הגיוני שהם ניגבו עם היד, הרבה יותר נוח מלנגב עם אבנים (מי רוצה לנגב עם אבן?) ולכן יש גם מצוות נטילת ידיים כמו שקורה היום בהודו מנגבים עם היד ונוטלים ידיים בקערת מים ליד. Assafn • שיחה 22:27, 15 ביוני 2020 (IDT)
- אין ספק שניגבו עם אבנים ועפר. ישנן בהלכה הקלות מיוחדות כדי להקל על אנשים בעניין זה. משה פרידמן - שיחה 14:27, 16 ביוני 2020 (IDT)
- הכי הגיוני שהם ניגבו עם היד, הרבה יותר נוח מלנגב עם אבנים (מי רוצה לנגב עם אבן?) ולכן יש גם מצוות נטילת ידיים כמו שקורה היום בהודו מנגבים עם היד ונוטלים ידיים בקערת מים ליד. Assafn • שיחה 22:27, 15 ביוני 2020 (IDT)
מריחואנה - מספר שאלות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
כל השאלות הן לאור מאמרה של מרים אדלסון.
- האם ישנו מחקר שמוכיח ששימוש בסם מסויים עלול להוביל לשימוש בסם אחר (למשל, האם ניקוטין מוביל לשימוש במריחואנה, האם מריחואנה מובילה לשימוש בקוקאין)?
- האם ישנו מחקר שמוכיח שהשימוש במריחואנה מעלה את הסיכויים לשימוש באופיואידים?
- האם ישנו מחקר שמוכיח כי שימוש במריחואנה בקרב ילדים הוביל לירידה ברמת האיי. קיו.?
(שי • מנשמע?) מה, אין? 11:48, 13 ביוני 2020 (IDT)
- השאלה שלך שגויה. היא שגויה כי גם בלי לבדוק אני די בטוח שיש מחקר שבוצע במקום כלשהו שמוכיח את אחת הטענות האלה. כדי להגיע לרמת ודאות גבוהה יש צורך לסקור מספר רב של מחקרים. לדבר כזה קוראים מטה אנליזה וגם אותן נתן לסכם כדי להגיע לדרגת ודאות גבוהה אפילו יותר. עם זאת, חשוב לציין שככל שמבקשים לקבל תשובה מדויקת יותר, כך יש לסקור מספר רב יותר של מטה אנליזות וזה כמובן דורש זמן כי חלק מהמחקרים נערכים לאורך שנים רבות. לכן, תלוי מה התשובה שאתה רוצה לקבל. אם מספיק לך "מוכיח במידה רבה" אז אפשר לחפש מטה אנליזות במאגרי מידע רפואיים (למשל בpubmed) אבל אם אתה רוצה רמת ודאות גבוהה מאוד כדאי לפנות לספריית קוקרן. גילגמש • שיחה 11:54, 13 ביוני 2020 (IDT)
- האופן בו היא מציגה את זה שגוי מעיקרו. השאלה היא לא כמה ממשתמשי הסמים הקשים התחילו במריחואנה, אלא כמה ממשתמשי המריחואנה עברו לסמים קשים. אם רוב מכריע (נאמר 99%) ממשתמשי המריחואנה לא עברו לסמים קשים אז שימוש במריחואנה אינו מוביל לשימוש בסמים קשים (אחרת אחוז העוברים ממריחואנה לסמים קשים היה גבוה). באותה מידה ניתן לומר שנשימה גורמת לשימוש בסמים קשים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:19, 13 ביוני 2020 (IDT)
- קושי נוסף נעוץ בכך שהמריחואנה היום אינה המריחואנה מלפני שנים - הצמח שונה כדי לקבל אחוזים גבוהים יותר של החומר הממסטל, לכן מחקרים מלפני שנים אינם מעידים בהכרח על המצב הנוכחי. המשך שינוי הצמח מוביל בהדרגה להפיכת המריחואנה לסם יותר ויותר חזק עם כל המשמעויות הנלוות לכך. בברכה. ליש - שיחה 21:28, 13 ביוני 2020 (IDT)
- בדקתי את זה. גם בעבר היו תוצרים (סוגים של חשיש, וכמובן שמן קנאביס) שהכילו יותר חומר פעיל מסוגים קיימים. בעוד שההצהרה לגבי אחוז החומר הפעיל במריחואנה נכונה ברובה, תמיד היו תוצאים נפוצים חזקים יותר מכל מה שיש למריחואנה להציע, כולל מריחואנה של היום. שמן קנאביס מכיל 60%-70% של THC. חשיש אדום - 40-45 אחוזים. חשיש מרוקאי - 30-35 אחוזים. כל זה בלי להתייחס לעובדה שאפשר פשוט לעשן יותר על מנת להגיע למה שרוצים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:09, 14 ביוני 2020 (IDT)
- לפי קנאביס (סם) יש מחקר שהראה ירידה ב־IQ אצל נערים שצרכו מריחואנה, ומחקר נוסף שהראה ירידה מתונה יותר וגם אז רק אצל הצרכנים הכבדים יותר. Tzafrir - שיחה 22:28, 13 ביוני 2020 (IDT)
- ובכל זאת לא ברור מתיאור המחקר אם הוא לקח בחשבון שאולי אלה עם נטייה למנת משכל נמוכה (מסיבות סוציו-אקונומיות למשל) הם אלה שצרכו קנאביס בגיל 13. מעבר לזה, המאמר של אדלסון כתוב וערוך בצורה מאוד עממית, לא מעמיקה ולא משכנעת. Gil mo - שיחה 10:40, 15 ביוני 2020 (IDT)
- לאחר מכן נערך מחקר מעמיק ורחב יותר שהפריך את תוצאות המחקר הראשון, צפריר ציין שהוא קיים אך לא הרחיב. למריחואנה השפעה מדידה-בקושי על אינטיליגנציה. משתמשים כבדים הראו תוצאה מובהקת, אבל לא ברור ולא הוכח קשר של סיבה ותוצאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:38, 15 ביוני 2020 (IDT)
- אני חושב שהסיכום הוא שמבין הסמים, פרט לקפה מריחואנה היא הסם שהשפעותיו השליליות הן הקטנות ביותר. זה לא אומר שאין השפעות שליליות (ציינתי חלק מהן בערך) אבל לעניות דעתי המדיניות הקיימת מטופשת ומזיקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:40, 15 ביוני 2020 (IDT)
- מעבר לזה, פיסקה שלמה ולא רלוונטית הוקדשה לנזק אצל ילדים ונוער. שכחה אדלסון לציין שגם שיעור תאונות הדרכים אצל נהגים ילדים בני 13 הוא גבוה במיוחד, ואת המסקנה שלה מכך. Gil mo - שיחה 16:16, 15 ביוני 2020 (IDT)
- לנערים בני 13 אסור לנהוג ברכב ממונע. Tzafrir - שיחה 08:28, 17 ביוני 2020 (IDT)
- בדיוק לזה גיל התכוון.... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:20, 17 ביוני 2020 (IDT)
- לנערים בני 13 אסור לנהוג ברכב ממונע. Tzafrir - שיחה 08:28, 17 ביוני 2020 (IDT)
- מעבר לזה, פיסקה שלמה ולא רלוונטית הוקדשה לנזק אצל ילדים ונוער. שכחה אדלסון לציין שגם שיעור תאונות הדרכים אצל נהגים ילדים בני 13 הוא גבוה במיוחד, ואת המסקנה שלה מכך. Gil mo - שיחה 16:16, 15 ביוני 2020 (IDT)
- ובכל זאת לא ברור מתיאור המחקר אם הוא לקח בחשבון שאולי אלה עם נטייה למנת משכל נמוכה (מסיבות סוציו-אקונומיות למשל) הם אלה שצרכו קנאביס בגיל 13. מעבר לזה, המאמר של אדלסון כתוב וערוך בצורה מאוד עממית, לא מעמיקה ולא משכנעת. Gil mo - שיחה 10:40, 15 ביוני 2020 (IDT)
מהו ההבדל העיקרי בין המהפכה הצרפתית לשאר המהפכות שמזכיר מחבר הספר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מהו ההבדל העיקרי בין המהפכה הצרפתית לשאר המהפכות שמזכיר מחבר הספר ולטר גראב
- שיעורי בית? לפחות תקרא את השאלה. 87.71.127.63 17:49, 15 ביוני 2020 (IDT)
האם מוכרים בישראל פיצה אמתית?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני מדבר על פיצה איטלקית אמתית: בצק פשוט (קמח, מים, שמן זית, שמרים), מרודד חלק, עם דופן עבה ורך, ולא על לחמניה בעובי 3 ס"מ ששוחה בשמן קנולה. עם מוצרלה ובזיליקום, ולא עם שטויות כמו תערובת תירס וטונה מקופסות שימורים... ולא אחת שמוכרים במשולשים בקיוסק, אלא אחת שמגישים שלמה במסעדה. האם יש דבר כזה בישראל? שואל השאלות - שיחה 20:48, 16 ביוני 2020 (IDT)
- אתה מתכוון, אני חושב, לפיצה נפוליטנית. אם לזה אתה מתכוון, אז חיפוש מילים אלה יגלה שלל מקומות שמכינים אותה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:47, 16 ביוני 2020 (IDT)
- מהי פיצה אמתית? העגבניות הגיעו לאירופה במאה ה־16. עם השנים נוצר באזורים שונים בדרום איטליה מאכל בשם „פיצה״ שהיה מאפה של בצק עם רוטב עגבניות מעליו. זוהי הפיצה האמתית. הטענה הנפוליטנית היא שבשנת 1889 נאפתה לראשונה פיצה עם גבינה לכבוד מלכת איטליה, אבל אין עדויות ברורות לכך שהמוצרלה נוספה כחלק סטנדרטי לפיצה באותו שלב. יכול להיות שהגבינה הפכה לחלק מהפיצה דווקא בארצות הברית. Tzafrir - שיחה 08:26, 17 ביוני 2020 (IDT)
- והחל משנות ה-60 בערך (ואולי עוד לפניכן במאה ה-20) נפוצה פיצה טבעונית שהפכה במיוחד פופולארית מאז שנת 2010). בברכה. ―אנונימי לא חתם
- מהי פיצה אמתית? העגבניות הגיעו לאירופה במאה ה־16. עם השנים נוצר באזורים שונים בדרום איטליה מאכל בשם „פיצה״ שהיה מאפה של בצק עם רוטב עגבניות מעליו. זוהי הפיצה האמתית. הטענה הנפוליטנית היא שבשנת 1889 נאפתה לראשונה פיצה עם גבינה לכבוד מלכת איטליה, אבל אין עדויות ברורות לכך שהמוצרלה נוספה כחלק סטנדרטי לפיצה באותו שלב. יכול להיות שהגבינה הפכה לחלק מהפיצה דווקא בארצות הברית. Tzafrir - שיחה 08:26, 17 ביוני 2020 (IDT)
- יש כמה מקומות שמגישים פיצה כמו שתיארת בישיבה, למשל פיצה פיליפ ברחוב קרליבך בתל-אביב, או כל סניף של רשת המסעדות ג'ויה. -- גבי (שיחה | תרומות) 10:22, 22 ביוני 2020 (IDT)
האם קיימת תבנית כלשהיא לרוח?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם קיימת תבנית כיוונית כל שהיא לרוח, או שזה רנדומלי? אני מתכוון לשאול אם בבוקר הרוח היא מכיוון מסויים, בצהריים מכיוון אחר, ובלילה מכיוון שלישי, או שהכל רנדומלי ולא צפוי מראש (אני לא מדבר על תחזיות למזג האוויר, אלא לדפוסים בסיסיים של כיווני זרימת רוח. תודה ThePupil - שיחה 06:29, 17 ביוני 2020 (IDT)
- אתה מוזמן לקרוא את הערך רוח, ובפרט את הפרקים כוון הרוח ועוצמתה, רוח ים ומשטר רוחות גלובלי, שבערך. אינני מומחה גדול, אך לפי מה שכתוב בערך קיימות ארבע מגמות:
- זרימת אוויר במעגלים, עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני, ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי, וזאת למרחקים קצרים
- זרימת אוויר אנכית לקו הגבול שבין אזור לחץ גבוה לאזור לחץ נמוך, וזאת למרחקים יותר ארוכים
- זרימת אוויר מהים ליבשה ביום, ומהיבשה לים בלילה
- לולאות אוויר וזרמי סילון בין הקטבים לקו המשווה
- אביתר ג' • שיחה • 10:44, 17 ביוני 2020 (IDT)
- תודה אביתר. קראתי את הערך רוח לפני כתיבת השאלה ולא הצלחתי להבין תשובה לשאלתי. ThePupil - שיחה 16:02, 17 ביוני 2020 (IDT)
- ואחרי מה שכתבתי זה יותר מובן? אביתר ג' • שיחה • 16:20, 21 ביוני 2020 (IDT)
- תודה אביתר. קראתי את הערך רוח לפני כתיבת השאלה ולא הצלחתי להבין תשובה לשאלתי. ThePupil - שיחה 16:02, 17 ביוני 2020 (IDT)
מהו המונח ל invoice בעברית (בהנחה שאיננו "קבלה") ואם יש גם אותו וגם את "קבלה" אז למה צריך "חשבונית מס"?[עריכת קוד מקור]
למיטב הבנתי רשויות המס בישראל דורשות מבעל עסק חוקי הרשום אצלם להוציא קבלה בלבד (כ"קבלה על תשלום") אם הוא עוסק פטור וקבלה + "חשבונית מס" (או פשוט "חשבונית") אם הוא עוסק מורשה.
עם זאת, במדינות בהן אנגלית היא שפה עיקרית מקובל המונח invoice בכדי לתאר מסמך שלעתים נשלח ללקוח בטרם הלקוח שילם על עבודה ומטרתו להעיד על שהוזמנה ובוצעה עבודה ונדרש עליה תשלום ולכן רק לאחר שהתקבל תשלום שולחים קבלה על תשלום הנקראת receipt ואולי גם חשבונית מס או איזה שהוא tax document אחר.
בתמצית, במדינות דוברות אנגלית ייתכן שיש 3 מסמכים ובישראל יש רק 2 כאשר בעלי עסקים הרשומים בישראל שולחים מסמך המעיד על קבלת תשלום גם אם טרם קיבלו תשלום בפועל שזה קצת איך לאמר, מוזר.
מהו המונח ל invoice בעברית (בהנחה שאיננו "קבלה") ואם יש גם אותו וגם את "קבלה" אז למה צריך "חשבונית מס"? ―אנונימי לא חתם
- חשבון עסקה היא מסמך לא מחייב מצד שלטונות המס. הוא בשימוש מי שמנהל ספריו בשיטה חד צדדית ומחויב ברישום בספרים והוצאת חשבונית מס רק בעת התשלום בפועל. שנילי - שיחה 14:58, 17 ביוני 2020 (IDT)
- אני חושב שלא ברורה לי כוונתך ב"מנהל ספריו בשיטה חד צדדית" (הרי מצד אחד כל עוד הכנסתו של אדם לא נבדקה על ידי רשויות המס ספריו בהקשר זה הם חד צדדיים ומצד שני רוב העסקים הרשומים כן נבדקים אפילו אם פעם ב). ―אנונימי לא חתם
- בניהול ספרי חשבונות יש שיטה חד צדדית ושיטה דו צדדית. דוד שי - שיחה 22:05, 17 ביוני 2020 (IDT)
- אני חושב שלא ברורה לי כוונתך ב"מנהל ספריו בשיטה חד צדדית" (הרי מצד אחד כל עוד הכנסתו של אדם לא נבדקה על ידי רשויות המס ספריו בהקשר זה הם חד צדדיים ומצד שני רוב העסקים הרשומים כן נבדקים אפילו אם פעם ב). ―אנונימי לא חתם
עוגת גבינה מלוחה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם יש שם לדבר כזה: כמו עוגת גבינה רגילה, רק בלי סוכר כלל. במקום זה מוסיפים קצת מלח, אולי בצל ותבלינים. איך הייתם קוראים לדבר כזה? שואל השאלות - שיחה 15:59, 17 ביוני 2020 (IDT)
- פשטידה? אסף השני - שיחה 20:21, 17 ביוני 2020 (IDT)
- מאיפה המתכון הזה מגיע? מה זה ״רגילה״? יש כמה וכמה סוגי עוגת גבינה (שמרים, אפויה, לא אפויה,...) Gil mo - שיחה 15:20, 18 ביוני 2020 (IDT)
חישוב קלוריות -> מסת גוף[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
נניח מישהו איבד 500 קלוריות. כמה גרם מסת גוף הוא איבד? אני יודע שזה לא קשר לינארי פשוט, אבל הערכת סדר גודל: כמה גרם זה בערך? שואל השאלות - שיחה 16:31, 17 ביוני 2020 (IDT)
- מה זאת אומרת איבד 500 קלוריות? אם באופן חד פעמי הוא צרך 500 קלוריות פחות מבדרך כלל אז מדובר באיבוד משקל זניח של כמה עשרות גרמים (פחות ממאה). אם הוא יתמיד, הוא יכול לצפות להורדה של בערך 1-2 ק"ג לחודש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:25, 17 ביוני 2020 (IDT)
האם יש פילוסופים שהציעו שייתכן שמתישהו כל מציאות קיימת תפסיקנה להתקיים לנצח?[עריכת קוד מקור]
האם יש פילוסופים שהציעו שייתכן שמתישהו כל מציאות קיימת (המרחב הפיזיקלי שלנו כולל מציאויות מרחביות אפשריות אחרות, "פיזיות" או "מטאפיזיות") תפסיקנה להתקיים לנצח (ולכן לא תהיה יותר מציאות "איפה שהוא" כי פשוט לא יהיה כלום)?
אם כן, האם טענה זו הייתה נתונה לביקורת בולטת ואם כן מה היא הביקורת הבולטת? ―אנונימי לא חתם
- זו טענה פיזיקלית, לא פילוסופית. ראה מות החום של היקום. עוזי ו. - שיחה 18:22, 17 ביוני 2020 (IDT)
- במות החום המציאות ממשיכה להתקיים, רק לא מתרחשים בה תהליכים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:27, 17 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:עוזי ו. אני בספק שאתה צודק שזו טענה פיזיקלית גרידא; אני מכיר את מושג מות החום של היקום אבל למיטב הבנתי הוא נוגע רק ליקום הספציפי שלנו שמתרחב בתוך מרחב (ספק אין סופי) שייתכן שלפחות עוד יקום אחד מתרחב בו או התרחב בו בעבר.
- אבל, ייתכן ויש מרחבים אחרים מעבר למרחב שלנו שהם "ערוץ" אחר לגמרי של מציאות (אולי מסוימים יגידו שאלו אלוהים, גן עדן וגיהנום אך אני אישית מטיל ספק בכך) ואני שואל האם יש מצב שמרחב יחיד קיים, או, שניים או יותר מרחבים קיימים לגמרי יפסיק\ו להתקיים כך שבגלל אי קיום לא תהיה כל אנרגיה (גם לא אנרגיית חומר) או נפש כל שהיא - איפה שהוא; "סוף כל המציאויות" או "היעלמות הנצח" (כאשר נצח בהקשר זה יכול להיות המרחב עצמו, אלוהים, או שניהם); האם יש פילוסופים שהציעו את זה ואם כן מה הייתה הביקורת? ―אנונימי לא חתם
- על מנת שהטרנסצנדנטי יפסיק להתקיים, נדרש שהוא יתקיים בזמן כלשהו. התכונה "קיום" חלה רק על הקונטינגנטי ולא על הטרנסצנדנטי. היתכנות לאי־קיום של הקונטינגנטי היא עניין טריוויאלי. מציאות או אי־מציאות של הטרנסצנדנטי היא עניין לדיון פורה הפרוש לאורכה ולרוחבה של הפילוסופיה האנושית. פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני. עלמה/יאיר • שיחה 06:28, 18 ביוני 2020 (IDT)
- לגבי טענה 1 - תאורטית זה נכון עבור כל דבר.
- לא זיהיתי ראיות לטענה "התכונה "קיום" חלה רק על הקונטינגנטי ולא על הטרנסצנדנטי" בטח כשלוא סופק ניתוח מושגי (קרי הגדרה מספיק מדויקת) למה הכוונה בשני המונחים הבומבסטיים האלה (אני מכיר הגדרות סבירות להן אך בדיון נקודתי כמובן נהוג לבצע ניתוח מושגי מצד כל דן); לגבי המשפט "פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני" מעבר לכך שלדעתי הוא מצריך ראיה חזקה בשל נחרצותו, אני חושב שהוא לא תורם לשיח הנוכחי. ―אנונימי לא חתם
- לא רק שהאלמוני מדייק, הקביעה ש"פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני" היא בבירור שגויה.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:38, 18 ביוני 2020 (IDT)
- על מנת שהטרנסצנדנטי יפסיק להתקיים, נדרש שהוא יתקיים בזמן כלשהו. התכונה "קיום" חלה רק על הקונטינגנטי ולא על הטרנסצנדנטי. היתכנות לאי־קיום של הקונטינגנטי היא עניין טריוויאלי. מציאות או אי־מציאות של הטרנסצנדנטי היא עניין לדיון פורה הפרוש לאורכה ולרוחבה של הפילוסופיה האנושית. פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני. עלמה/יאיר • שיחה 06:28, 18 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא מבין את האמירה ש"המציאות ממשיכה להתקיים" אם לא קורה בה ולא יכול לקרות בה כלום. עוזי ו. - שיחה 17:17, 18 ביוני 2020 (IDT)
- האם עץ שנופל ביער וכ"ו. הדוֹגמה המדעית היא שקיימת מציאות אובייקטיבית, וקיומה לא תלוי לא במציאותו של צופה - וגם לא בשאלה אם מתרחש בה משהו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ומהצד השני במכניקת הקוונטים נראה שיש השפעה לצופה, אך לא בהכרח שמדובר בעניין של תפיסה או תודעה שמשפיעים (יש גם טענות כאלה, מחשבה משפיעה על המציאות, בהיבט הקוונטי. לא בטוח כמה הן מקובלות). יכול להיות שזה קשור לתופעה שקשורה בעצם הצפייה שמשפיעה על פוטונים וגורמת לזה (אני לא פיזיקאי). איך מיישבים את הבעיה הזו? ראיתי שגם בהגדרות שפיתחו בהתחלה היו בעיות עם הצופה וקשר לנפש (כתוב על כך בקצרה בערך פרשנות קופנהגן). יש טענה שאומרת שהיקום וחוקי הפיזיקה התקיימו לפני המפץ הגדול (אם כי לא היה זמן), והטענה מסבירה את איך חוקי הפיזיקה גרמו להיווצרות היקום ולמה זה בהכרח קרה והיקום לא במצב שאין בו כלום. זה דווקא מתאר פה את המצב ההפוך, אבל גם טוען שגם לפני המפץ הגדול לא בדיוק היה מצב שבו אין מציאות. לא זוכר איפה קראתי את זה, זה היה באיזו כתבה באינטרנט - ברור שהסבירו יותר לעומק. כנראה שהטענה הזו לא מסתמכת על האפשרות לריבוי יקומים, כי זה נותן הסבר אחר להיווצרות של יקומים. לגבי אם לא קורה במציאות כלום - מפרשים את זה תמיד בתאוריה לגבי סופו של היקום כסופו של הזמן, אבל גם במקרה כזה, שאין אנרגיה ותנועה, עדיין יש מרחב וחומר, אז המציאות עדיין קיימת. אם מסתכלים על יקום בתפיסה של ריבוי יקומים, אז הממברנה שהיא היקום עדיין קיימת. היא תפסיק להתקיים אם הממברנה תפסיק להתקיים. לא יודע אם זה בכלל אפשרי. בכל מקרה, גם אם יש יקום בודד, עדיין חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים וגם הגדלים הפיזיקליים שמגדירים את קיומו. שאלה מעניינת, האם ברב-יקום יש זמן ואפשרות למסע בזמן והאם הוא יגיע לקצו מתישהו? (¯`gal´¯) - שיחה 03:42, 19 ביוני 2020 (IDT)
- האם עץ שנופל ביער וכ"ו. הדוֹגמה המדעית היא שקיימת מציאות אובייקטיבית, וקיומה לא תלוי לא במציאותו של צופה - וגם לא בשאלה אם מתרחש בה משהו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 18 ביוני 2020 (IDT)
- במות החום המציאות ממשיכה להתקיים, רק לא מתרחשים בה תהליכים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:27, 17 ביוני 2020 (IDT)
תשובה לשאלה המקורית: האם היו פילוסופים שהציעו? בטח. היו הרבה פילוסופים שהציעו מגוון רעיונות. לחלק מהם יש גם איזשהו קשר למציאות. דתות שונות כוללות את הרעיון של בריאת העולם. ואז עולה השאלה: מה היה לפני זה? אחת התשובות הספקולטיביות אך מקוריות לשאלה הזו היא „לא היה זמן״. הזמן עצמו נברא עם בריאת העולם. נדמה לי שזה טיעון שהיה מקובל, בין השאר, על לא מעט תאולוגים נוצריים בימי הביניים. מכאן, משיקולי סימטריה, אפשר לשער שאם זמן יכול להתחיל, הוא יכול גם להיפסק (למה? ככה) ואני בטוח שהיו כמה פילוסופים ששיערו את זה. Tzafrir - שיחה 10:27, 19 ביוני 2020 (IDT)
- צר לי אולי לבאס בהגידך שזו לא תשובה לשאלתי המקורית כי שאלתי על רעיון ספציפי שלמיטב הבנתי אף אחד לא התייחס אליו כעת; ההפרדה בין זמן למרחב ואנרגיה לדעתי לא רלוונטית לשאלה שלי כי אני שאלתי על מצב שבו הכל מפסיק להתקיים בכל המקומות שבהם קיים משהו (ואולי גם במרחבים נפרדים, נניח מטא-פיזיים, אם קיימים). ―אנונימי לא חתם
- האם קריסת היקום מהשפעת הכבידה נחשב מבחינתך? זו הייתה אחת התאוריות לגבי סוף היקום. לאחר מכן, ע"פ התאוריה, נוצר מפץ גדול ויקום חדש. לא זוכר מה קורה למרחב ע"פ התאוריה. מאז גילו גורמים נוספים שמשפיעים ושינו את התאוריה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:45, 21 ביוני 2020 (IDT)
- צר לי אולי לבאס בהגידך שזו לא תשובה לשאלתי המקורית כי שאלתי על רעיון ספציפי שלמיטב הבנתי אף אחד לא התייחס אליו כעת; ההפרדה בין זמן למרחב ואנרגיה לדעתי לא רלוונטית לשאלה שלי כי אני שאלתי על מצב שבו הכל מפסיק להתקיים בכל המקומות שבהם קיים משהו (ואולי גם במרחבים נפרדים, נניח מטא-פיזיים, אם קיימים). ―אנונימי לא חתם
ארבע קושיות על כדורגלנים ושירות בצה"ל[עריכת קוד מקור]
קראתי את ערכיהם של הכדורגלנים עומר אצילי ודור מיכה ולא מצאתי בהם שום התייחסות לשירותם בצה"ל, ובגיל המקובל לשירות זה המשיכה להתפתח קריירת הכדורגל שלהם. שאלותי:
- האם השחקנים הנ"ל שירתו בצה"ל, ורק בגלל רשלנותנו המידע לא הגיע חערך?
- אם לא שירתו, האם יש הסדר כולל, מעין "בעיטתו אומנותו", למתן פטור משירות צבאי לכדורגלנים מצטיינים?
- אם יש כזה הסדר, מדוע אין הסדר דומה לדוגמניות מצטיינות?
- אם אין כזה הסדר, מדוע כל אלה שמקפידים לציין "לא שירתה בצה"ל" בערכי זמרות ודוגמניות לא עושים זאת בערכי כדורגלנים? דוד שי - שיחה 22:17, 17 ביוני 2020 (IDT)
- הנושא לא מוכר לי. שיטוט בגוגל הביא אותי לכתבה הזו והזו, ולזו עבור דור מיכה. נראה לי שזה אומר שהם היו ספורטאי מצטיין. יש קריטריונים די מפורטים כאן וכאן. דוגמנות אינה נראית אופציה, אבל דברים אחרים שעלו לכותרות לאחרונה כן. ―2a01:6500:a043:8342:f1a1:c7a4:80ca:7038 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- תודה. אם כך, זה מחדל שלנו שעניין שירותם בצה"ל כלל לא מוזכר בערכיהם. דוד שי - שיחה 06:44, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ומה בכלל רלוונטי לציין אם פלוני/ת שירתו בצה״ל או לא? ימחקו הנתונים האלה לאלתר! Gil mo - שיחה 15:21, 18 ביוני 2020 (IDT)
- כאשר פלוני הקדיש שנים אחדות מחייו לשירות בצה"ל, זהו פרט ביוגרפי שראוי לציינו. משקלו גדל ככל שהשירות ארוך יותר. דוד שי - שיחה 17:32, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ואם חו״ח לא שירת בצה״ל, האם זה גם פרט שראוי לציינו? מעבר לכך, האם לכל אדם שיש לו ערך בויקיפדיה כתוב המידע הזה? השאלה רטורית והתשובה היא לא (רנדומלית נפלתי על נעמי לשם). Gil mo - שיחה 16:16, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אם לא שירת בצה"ל אין צורך לציין זאת, כשם שלא נציין שלא למד נגינה בפסנתר ולא ביקר באנטארטיקה. אנחנו מציינים מה אדם עשה, ולא מציינים מה לא עשה.
- אחד מעקרונות היסוד של ויקיפדיה הוא: אנחנו כותבים רק מה שאנחנו יודעים (לא כל מה שאנחנו יודעים) ולא כותבים מה שאיננו יודעים. דוד שי - שיחה 07:00, 20 ביוני 2020 (IDT)
- קצת סותר את מה ששאלת במקור: דוד שי 1: ״האם רק בגלל רשלנות המידע לא הגיע לערך״? דוד שי 2: ״אנחנו כותבים רק מה שאנחנו יודעים״. מצד אחד חשוב לך שעניין השירות הצבאי שלהם יהיה כתוב, מצד שני חשוב שאם לא יודעים אין צורך לכתוב. (או אולי היית ציני בשאלה 1 שלך)?
- מעבר לזה, אני מסכים איתך שמיותר לכתוב ״לא שירתה בצה״ל״, ולכן הבה נמחק את המקומות בהם כתוב ״לא שירתה בצה״ל״. מה דעתך? Gil mo - שיחה 12:20, 21 ביוני 2020 (IDT)
- ואם חו״ח לא שירת בצה״ל, האם זה גם פרט שראוי לציינו? מעבר לכך, האם לכל אדם שיש לו ערך בויקיפדיה כתוב המידע הזה? השאלה רטורית והתשובה היא לא (רנדומלית נפלתי על נעמי לשם). Gil mo - שיחה 16:16, 19 ביוני 2020 (IDT)
- כאשר פלוני הקדיש שנים אחדות מחייו לשירות בצה"ל, זהו פרט ביוגרפי שראוי לציינו. משקלו גדל ככל שהשירות ארוך יותר. דוד שי - שיחה 17:32, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ומה בכלל רלוונטי לציין אם פלוני/ת שירתו בצה״ל או לא? ימחקו הנתונים האלה לאלתר! Gil mo - שיחה 15:21, 18 ביוני 2020 (IDT)
- תודה. אם כך, זה מחדל שלנו שעניין שירותם בצה"ל כלל לא מוזכר בערכיהם. דוד שי - שיחה 06:44, 18 ביוני 2020 (IDT)
מסכים כמובן עם דוד שי. המקרה יוצא הדופן הוא, כאשר אי השירות בצה"ל הוא חלק משמעותי מפרסומו של האדם והביוגרפיה שלו. (דוגמת מייקל לואיס). ויקיפדיה אמורה לשתף את הידע הרלוונטי הקיים. בברכה, דני. Danny-w - שיחה 19:05, 5 ביולי 2020 (IDT)
- דוד שי כותב ״אם לא שירת בצה"ל אין צורך לציין זאת״, ועם זה גם אני מסכים. לכן הצעתי: ״מיותר לכתוב ״לא שירתה בצה״ל״, ולכן הבה נמחק את המקומות בהם כתוב ״לא שירתה בצה״ל״״. Gil mo - שיחה 09:56, 7 ביולי 2020 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם כוחות בריטיים או צרפתיים נלחמו בפועל נגד מצריים?
- כן: מבצע מוסקטר#הקרב על התעלה: הבריטים והצרפתים כבשו את הערים שבפתח התעלה והחלו להתקדם לאורך התעלה, אבל נאלצו לעצור בעקבות לחץ בינלאומי (הסכמה נדירה של שתי מעצמות העל החדשות). Tzafrir - שיחה 22:50, 17 ביוני 2020 (IDT)
Autonomous system (AS) eavesdropping[עריכת קוד מקור]
שאלה לגבי הכתוב פה: כתוב "אם AS קיים בשני הצדדים...". הניסוח נראה לי מוזר. תקנו אותי אם אני טועה, אבל אין דבר כזה שמחשב עם כתובת IP לא נמצא ב AS כלשהו. למה בדיוק הכוונה בשיטה? האם הכוונה שמתחילים ומסיימים באותו AS או שהשיטה המתוארת עובדת אחרת? לא הצלחתי למצוא מידע על השיטה. ובאופן כללי, האם בתוך AS ניתן לנטר מסלול של פאקטה? או שבכל מקרה ידרש איזשהו שיתוף פעולה מצד הנתבים כדי לעשות זאת? (¯`gal´¯) - שיחה 04:15, 18 ביוני 2020 (IDT)
האם המשטרה יכולה לעשות שימוש במצלמות כדי לאכוף עבירות קלות כמו השלכת מסטיק?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם מותר למשטרה להשתמש במצלמות שברשותה או ברשות העיריות כדי לאכוף עבירות קלות במיוחד. נניח אדם משליך מסטיק ברחוב ומצלמה מזהה זאת, מותר למשטרה לשלוח שיטור משולב כדי לקנוס אותו?
אם כן, איפה הגבול עובר? במה זה שונה מ-1984?
- בעיקרון המשטרה אמורה לעסוק בעבירות חמורות ועבירות קלות - כל עבירה לגופה ואם יש ראיות, להשתמש בהן. מעבר לזה, המציאות כופה על המשטרה סדר עדיפויות, לכן היא תשתמש בכוח האדם העומד לרשותה בצורה תבונית.
- מה כל זה קשור לספר 1984? כנראה לא הבנת את מה שקראת בספר, כי הוא לא עוסק בהבדלה בין עבירות קלות לעבירות קשות. אגב, עבירה קלה בחברה מסוימת עשויה להיחשב קשה בחברה אחרת. בברכה. ליש - שיחה 10:30, 18 ביוני 2020 (IDT)
- נראה לי שהוא התכוון באופן כללי לאכיפה ע"י מעקב אחר אזרחים, בלי קשר לחומרת העבירה, אם כי יש במשטרים אפלים נטייה להיטפל גם לעבירות מינוריות, או כאלה שקשורות לחופש הפעולה והמחשבה של האזרח. (¯`gal´¯) - שיחה 11:16, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ליש דייק. ב 1984 המטרה של המצלמות אינה שיטור, אלא כפיית תודעה כוזבת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:47, 18 ביוני 2020 (IDT)
- אוסיף עוד נקודה: על פי מדיניות אפס סובלנות שיוחסה לרודי ג'וליאני, ראש עירית ניו יורק, חוסר טיפול ב"ניפוץ חלונות" ובעבירות "קלות" אחרות, יכול להביא לדרדור לעבירות קשות. אביתר ג' • שיחה • 12:11, 18 ביוני 2020 (IDT)
- קראתי בריפרוף מאמר שהסתכם בכך שהטענה של ג'וליאני הוכחה אמפירית. לצערי אני לא זוכר את שמו. אם זה מאד מעניין מישהו אני ממליץ לו לחטט בגוגל סקולר אחרי מאמרים עם שמו של ג'וליאני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:20, 18 ביוני 2020 (IDT)
- לפי w:Broken windows theory, הטענה שנוה במחלוקת. כאנקדוטה, מקור השם הוא בעוד ניסוי לא אקדמי של פיליפ זימברדו, אותו חוקר ידוע שכהרגלו רץ לספר לעיתונאים במקום לנסות לעבור ביקורת עמיתים. Tzafrir - שיחה 22:55, 18 ביוני 2020 (IDT)
- נכון, אבל מצד שני הרעיונות שלו לניסויים מעניינים. אני חושב שעדיף איתו מאשר בלעדיו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:49, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא בטוח. היו לו רעיונות והוא לא נתן לעובדות לבלבל אותו. למרות זאת הוא קיבל הילה של מדען מכובד. בגלל הקורונה נאלצים עכשיו לעשות כל מיני קיצורי דרך בתהליך המדעי. זה לא ממש רצוי, אבל סובלים את זה. אבל בטח שזו לא צריכה להיות הנורמה. אבל האם אנחנו צריכים לקבל החלטות על סמך ניסויים עם n=2 (החלונות השבורים) או n=14 (ניסוי הכלא) עם בקרה מאוד גרועה? Tzafrir - שיחה 17:34, 19 ביוני 2020 (IDT)
- נכון, אבל מצד שני הרעיונות שלו לניסויים מעניינים. אני חושב שעדיף איתו מאשר בלעדיו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:49, 19 ביוני 2020 (IDT)
- לפי w:Broken windows theory, הטענה שנוה במחלוקת. כאנקדוטה, מקור השם הוא בעוד ניסוי לא אקדמי של פיליפ זימברדו, אותו חוקר ידוע שכהרגלו רץ לספר לעיתונאים במקום לנסות לעבור ביקורת עמיתים. Tzafrir - שיחה 22:55, 18 ביוני 2020 (IDT)
- קראתי בריפרוף מאמר שהסתכם בכך שהטענה של ג'וליאני הוכחה אמפירית. לצערי אני לא זוכר את שמו. אם זה מאד מעניין מישהו אני ממליץ לו לחטט בגוגל סקולר אחרי מאמרים עם שמו של ג'וליאני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:20, 18 ביוני 2020 (IDT)
- אוסיף עוד נקודה: על פי מדיניות אפס סובלנות שיוחסה לרודי ג'וליאני, ראש עירית ניו יורק, חוסר טיפול ב"ניפוץ חלונות" ובעבירות "קלות" אחרות, יכול להביא לדרדור לעבירות קשות. אביתר ג' • שיחה • 12:11, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ליש דייק. ב 1984 המטרה של המצלמות אינה שיטור, אלא כפיית תודעה כוזבת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:47, 18 ביוני 2020 (IDT)
- נראה לי שהוא התכוון באופן כללי לאכיפה ע"י מעקב אחר אזרחים, בלי קשר לחומרת העבירה, אם כי יש במשטרים אפלים נטייה להיטפל גם לעבירות מינוריות, או כאלה שקשורות לחופש הפעולה והמחשבה של האזרח. (¯`gal´¯) - שיחה 11:16, 18 ביוני 2020 (IDT)
- יש חברה שיש לה מידע על המון עברות מהירות של נהגים, והיא משום מה לא טורחת להעביר אותו למשטרה. Tzafrir - שיחה 22:58, 18 ביוני 2020 (IDT)
- הכוונה לוייז? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:49, 19 ביוני 2020 (IDT)
- הרבה לפניה: דרך ארץ. Tzafrir - שיחה 09:52, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אילן שמעוני, לכאורה התשובה לשאלתך פשוטה. אם Waze או דרך ארץ היו מדווחות על עברות מהירות של נהגים, המון נהגים היו פשוט מצביעים בגלגלים ולא היו משתמשים ב-Waze או בכביש 6, אלא אם כן הם היו ממש מוכרחים. חברות פרטיות לא אוהבות להפסיד כסף, ורק אם הן מוכרחות או שיש נגדן סנקציות מספיקות (ובד"כ גם וגם), הן חושפות מידע שעלול להבריח את הלקוחות. אביתר ג' • שיחה • 16:27, 24 ביוני 2020 (IDT)
- הרבה לפניה: דרך ארץ. Tzafrir - שיחה 09:52, 19 ביוני 2020 (IDT)
- הכוונה לוייז? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:49, 19 ביוני 2020 (IDT)
האם מותר למשטרה להשתמש במצלמות כדי לקנוס אזרחים על בגלל עבירות קלות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב איחדתי עם הדיון הקודם לצורכי בהירות, Tzafrir - שיחה 10:39, 20 ביוני 2020 (IDT) אני מנסח את עצמי מחדש כי לא הבינו אותי בפעם הקודמת.
האם מותר למשטרה להשתמש במצלמות כדי לקנוס אזרחים על בגלל עבירות קלות?
נניח אדם משליך מסטיק ברחוב ומצלמה מזהה זאת, מותר למשטרה לשלוח שיטור משולב כדי לקנוס אותו?
- אולי תסביר לאיזה מצלמות אתה מתכוון.
- מצלמות של המשטרה ושל העיריות בשטחים ציבוריים. נניח גינה ציבורית או רחוב כלשהו שמצולמים כדרך קבע על ידי המשטרה או העירייה.
כבישים בארץ שעוברים בתוואי של דרכים עתיקות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
ידוע לי על כמה כבישים שעוברים על תוואי של דרכים עתיקות בלבנט. נניח, כביש 60, שחופף ברובו (או לפחות חפף, לפני כל המעקפים) את דרך ההר, או כביש 35 הירדני, שחופף ברובו את דרך המלך. הייתי רוצה לשמוע על עוד כבישים "מודרניים" שחופפים תוואי של דרכים עתיקות. מלבד זאת, האם ידוע מהו הכביש "המודרני" שחופף למסלולה של הדרך העתיקה ביותר? אביתר ג' • שיחה • 12:24, 18 ביוני 2020 (IDT)
- דרך הים עברה בתוואי כללי שממזרח לביצות החוף. כלומר: בערך בין כביש 4 לכביש 6 של היום. Tzafrir - שיחה 22:57, 18 ביוני 2020 (IDT)
- ברמות השבים, כמה עשרות מטרים מערבה לכביש 4 נמצאת דרך הסולטן (דרך? רחוב? לא זוכר בדיוק). לפי השלט ששם, היא עוברת בנתיב שבה עברה הדרך בימי הטורקים מיפו לדמשק. Tzafrir - שיחה 17:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
- תוואי כביש 412 עובר על דרך ישנה שעקפה את חולות ראשון לציון. Assafn • שיחה 12:11, 19 ביוני 2020 (IDT)
- כביש ואדי מילק הוא תוואי שהתפצל מדרך הים. --EldadHe - שיחה 20:03, 20 ביוני 2020 (IDT)
ג'ינג'ים[עריכת קוד מקור]
למה ג'ינג'ים מקריחים בגיל צעיר?. ולמה כולם מקריחים?. 79.181.98.184 20:40, 18 ביוני 2020 (IDT)
- האם התופעה שאתה מתאר בכלל מוכרת במציאות? קריסטופר היווג'ו ( Kristofer Hivju) הוא לא ילד כבר די מזמן והוא ג'ינג'י לחלוטין. צ'אק נוריס הוא די ג'ינג'י וגם הוא עם שיער מלא. מאיפה הטענה מגיעה? Corvus,(Nevermore) 21:11, 18 ביוני 2020 (IDT)
- רוב הג'ינג'ים שאני רואה קרחים. ואולי אלה מדביקים שיער. מאיפה לך לדעת. 79.181.98.184 21:14, 18 ביוני 2020 (IDT)
- לא חושב שהטענה הזאת לגבי ג'ינג'ים נכונה (יש לך איזשהו מקור לטענה הזו? אילו אנשים ראית? מוכרים?), אבל באופן כללי, הגן שקשור לג'ינג'ים מקושר לעוד כמה תופעות, שניתן לראות אצל ג'ינג'ים, כמו נמשים, רגישות לאור שמש. והקרחה היא עניין גנטי. קיים קשר גנטי להקרחה לקבוצות אתניות שונות. יש כמובן עוד גורמים שמשפיעים על הקרחה שאינם גנטיים, ולכן ניתן למנוע הקרחה שנובעת מהסיבות האלו. (¯`gal´¯) - שיחה 02:56, 19 ביוני 2020 (IDT)
- רוב הג'ינג'ים שאני רואה קרחים. ואולי אלה מדביקים שיער. מאיפה לך לדעת. 79.181.98.184 21:14, 18 ביוני 2020 (IDT)
רפורמות מוצעות לעברית מודרנית[עריכת קוד מקור]
האם יש פה ערך על רפורמות מוצעות לעברית מודרנית?
ידוע לי שבתקופת היישוב היו שניסו ליצור עברית משולבת בעברית או מעין "שפה שמית" או משהו כזה. ברור לי שייתכנו כל מיני רפורמות לעברית כמו להפוך את העברית לחסרת מגדר (שפה ג'נדרלס) וברור לי שיש טעם גם לקיים שיח על הוספת אותיות לאלפבית עברי.
אשמח לקרוא ערך שמנסה לתת תמצית של רפורמות שונות שזכו לסיקור או לפרסום משמעותי (לאו דווקא "אקדמי"). בתודה. ―אנונימי לא חתם
- ראה בבקשה את הערך עברית ישראלית וערכים נוספים המקושרים בתבנית שמופיעה בתחתית הערך. גילגמש • שיחה 10:15, 19 ביוני 2020 (IDT)
הסכנה בצפייה בליקוי חמה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב לקראת הליקוי החלקי שעומד לקרות בראשון ראיתי מספר אזהרות שלא להסתכל על השמש ישירות, והבנתי שזה תקף גם שלא בליקוי. מהי בדיוק הסכנה? מה עלול לקרות? איך אוכל לאלתר משהו שדרכו אוכל להסתכל בליקוי (הבנתי שמשקפי שמש לא מועילים כנגד אותה 'סכנה')? יונת זהב - שיחה 12:24, 19 ביוני 2020 (IDT)
- מומלץ לא לאלתר ולא להשתמש במשקפי שמש. אפשר לרכוש משקפי ליקוי חמה או להסתכל דרך זכוכית רתכים (מספר 14 אאל"ט). טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:39, 19 ביוני 2020 (IDT)
- זו לא 'סכנה' במרכאות, אלא סכנה אמיתית לנזק בלתי הפיך לתאי הקשתית, שיהיה מיידי וחמור בצפייה דרך משקפת. עוזי ו. - שיחה 14:08, 19 ביוני 2020 (IDT)
- הסכנה בליקוי היא גדולה יותר מהסתכלות ישירה בשמש, מכיוון שלרוב אנחנו לא בוהים בשמש, אלא מורידים את העיניים מהר. בליקוי יש משהו מעניין, אז אנחנו ממשיכים להסתכל לאורך זמן. הקשתית שמקבלת משמעותית יותר קרינה מסף הרגישות שלה מאבדת תאים ובכך למעשה הרגישות שלה נפגעת. הנזק הוא לזמן ארוך(אם אני לא טועה הוא הפיך, אבל לקוח זמן שיקום ארוך). בקיצור, אם העיניים שלך יקרות לך, עדיף להוציא מספר שקלים על משקפיים מיוחדים לליקוי חמה. Corvus,(Nevermore) 14:28, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אני אדייק את השאלה שלי: מה בדיוק הנזק שקורה לעין, וממה הוא נגרם? יונת זהב - שיחה 16:14, 19 ביוני 2020 (IDT)
1. ברשתית העין אין עצבים רגישים לחום. הרשתית עשויה להיצלות ולא תהיה תחושת כאב.
2.מסנן לאור נראה לא בהכרח מסנן ארכי גל אחרים. ספציפית - אינפרה אדום - קרינת חום שצגרום לכוויה ברשתית, ואולטראסגול - קרינה מיננת שגורמת נזק לתאים ומעלה מאד את הסיכוי לסרטן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:29, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אילן, קרינת אולטרה-סגול אינה מייננת, אבל גורמת לנזקים (בהקשר של סרטן, מדובר ביצירת דימרים של תימידין). Ronam20 - שיחה 16:32, 19 ביוני 2020 (IDT)
- דווקא כן. העל-סגול הוא קרינה מייננת. Corvus,(Nevermore) 16:51, 19 ביוני 2020 (IDT)
- מיננת בחלק העליון של אולטרה סגול C. אבל בתחום של אורכי הגל הארוכים יותר היא לא נחשבת לקרינה מייננת (ועדיין גורמת לנזקים בלי יינון). Ronam20 - שיחה 17:05, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אם כבר החלטת לדייק, אז גם זה לא נכון. אנרגייה היינון של צזיום נמצאת בתחום UVA. ככל שאורך הגל מתקצר עוד ועוד יסודות ניתנים ליינון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:27, 20 ביוני 2020 (IDT)
- טוב, אולי. אבל לא כ"כ רלוונטי לעניין האפקט הביולוגי (ולרוב לא מתייחסים אל UVA כקרינה מייננת, מפני שהיא לא מייננת בדרך כלל). Ronam20 - שיחה 21:28, 20 ביוני 2020 (IDT)
- לא אולי - בטוח. אבל מכיון שצזיום (כמעט) ולא קיים בגוף ואין לו אף תפקיד ביוכימי, אנרגיית היינון שלו באמת לא רלוונטית. אם יש לך כוח לעבור על כל היסודות החופשיים שנמצאים בגוף וכל המולקולות החיוניות, ולכל אלה לברר את אנרגיית היינון, תתקבל תשובה ודאית. הנתונים קיימים, אבל זה הרבה מאד עבודה. מדובר על עשרות אלפי מולקולות שונות. יותר בטוח להניח ש-UVB מיינן מולקולות בגוף, זו הנחה סבירה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:33, 21 ביוני 2020 (IDT)
- טוב, אולי. אבל לא כ"כ רלוונטי לעניין האפקט הביולוגי (ולרוב לא מתייחסים אל UVA כקרינה מייננת, מפני שהיא לא מייננת בדרך כלל). Ronam20 - שיחה 21:28, 20 ביוני 2020 (IDT)
- אם כבר החלטת לדייק, אז גם זה לא נכון. אנרגייה היינון של צזיום נמצאת בתחום UVA. ככל שאורך הגל מתקצר עוד ועוד יסודות ניתנים ליינון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:27, 20 ביוני 2020 (IDT)
- מיננת בחלק העליון של אולטרה סגול C. אבל בתחום של אורכי הגל הארוכים יותר היא לא נחשבת לקרינה מייננת (ועדיין גורמת לנזקים בלי יינון). Ronam20 - שיחה 17:05, 19 ביוני 2020 (IDT)
- דווקא כן. העל-סגול הוא קרינה מייננת. Corvus,(Nevermore) 16:51, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אילן, קרינת אולטרה-סגול אינה מייננת, אבל גורמת לנזקים (בהקשר של סרטן, מדובר ביצירת דימרים של תימידין). Ronam20 - שיחה 16:32, 19 ביוני 2020 (IDT)
- (כתבתם "קשתית", התכוונתם אולי לרשתית?) ראובן מ. - שיחה 18:26, 19 ביוני 2020 (IDT)
- חשיפה ממושכת לקרינת UV יכולה להביא לפגיעה בכל חלקי העין - בקרנית ובעדשה (גם בקשתית). הרשתית ממוקמת מאחור ולכן פחות חשופה לפגיעה ישירה של קרינת UV, אבל זה לא אומר שהיא לא פגיעה (ויש מחקרים שמראים פגיעות בה, לפחות במנגנונים עקיפים). Ronam20 - שיחה 21:28, 20 ביוני 2020 (IDT)
- נ"ב אני מניח שקודמיי אכן התכוונו לרשתית (לפי התיאור שלהם. ובכלל בדרך כלל כשמתארים את סכנת ההבטה בליקוי החמה מתייחסים לרטינופתיה, הפגיעה ברשתית). Ronam20 - שיחה 21:37, 20 ביוני 2020 (IDT)
- חשיפה ממושכת לקרינת UV יכולה להביא לפגיעה בכל חלקי העין - בקרנית ובעדשה (גם בקשתית). הרשתית ממוקמת מאחור ולכן פחות חשופה לפגיעה ישירה של קרינת UV, אבל זה לא אומר שהיא לא פגיעה (ויש מחקרים שמראים פגיעות בה, לפחות במנגנונים עקיפים). Ronam20 - שיחה 21:28, 20 ביוני 2020 (IDT)
אביזר נפוץ שמספק הגנה נאותה לצפייה בליקוי שמש הוא משקפי רתכים, אגב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:36, 19 ביוני 2020 (IDT)
תגליות מדעיות לא שימושיות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם קיימות תגליות מדעיות שלמשך של יותר ממאה שנים לא נמצא להם שום שימוש פרקטי? כלומר משהו שהתגלה לפני 1920 ועדיין לא קיימת שום טכנולוגיה שמשתמשת במידע שהתגלה? שואל השאלות - שיחה 16:02, 19 ביוני 2020 (IDT)
- גאוס הוכיח בסביבות 1800 שכל מספר טבעי שאינו נותן שארית 7 בחלוקה לשמונה ניתן להצגה כסכום של שלושה ריבועים. עוזי ו. - שיחה 16:53, 19 ביוני 2020 (IDT)
- והנה הפכת את התגלית הזו לשימושית: השתמשת בה כדי לתת תשובה לשאלה ב"הכה את המומחה". דוד שי - שיחה 06:56, 20 ביוני 2020 (IDT)
- נדמה לי שגילוי של כל מיני גופים שמימיים לא משמש שום טכנולוגיה (לפחות לעת עתה), אבל הם שימושיים לכל מיני מחקרי המשך באסטרונומיה ואסטרופיזיקה. --EldadHe - שיחה 20:07, 20 ביוני 2020 (IDT)
- אולי לגילוי שהארץ כדורית לא היה שימוש במשך יותר ממאה שנה. השימוש הפשוט של הגילוי הזה, הקפת כדור הארץ, נעשה יותר מאלף שנה לאחר התגלית. אני לא ממש בטוח, בגלל שההבנה של כדוריות הארץ כנראה סייעה ביצירת מפות, אבל ייתכן שגם לזה לקח יותר ממאה שנה. ―אנונימי לא חתם
- גם לתגלית מאדים, עוד מימי קדם, לא היה שימוש עד תוכנית מארינר. --EldadHe - שיחה 19:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
- גילו בעולם העתיק והכירו הרבה כוכבים (אוריון, הפליאדות, קבוצות הכוכבים בזודיאק שעדיין משתמשים בשמות שנתנו להם), גם כמה מכוכבי הלכת היותר קרובים לשמש. למה זה לא היה שימושי? השמיים שימשו לניווט, לנדידה, לחקלאות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:36, 23 ביוני 2020 (IDT)
- השימוש לניווט היה בקבוצות כוכבים ולא באמת בכוכבים ספציפיים. היוצא דופן הוא כוכב הצפון, רק שהשימוש בו היה כמצפן בלבד ולא בתכונותיו ככוכב. --EldadHe - שיחה 08:50, 23 ביוני 2020 (IDT)
- עדיין לא חושב שגילוי של כוכב ספציפי, כמו במקרה הזה הוא ממש הכוונה פה. מתגלים מידי יום כוכבים ופלנטות מחוץ למערכת השמש. אין לזה שום שימוש כיום. ההכיוון במקרה הזה יהיה יותר התחום שנוצר עבור גילוי כוכבים והמשמעות והשימוש של גילוי כוכבים באופן כללי עבור בני אדם, במקרה הזה הנושא הוא אסטרונומיה והגופים שמימיים. בעת העתיקה הייתה גם משמעות דתית לכוכבים, אסטרולוגיה אז נחשבה לדבר מקובל, ונלמדה גם באקדמיה כחלק מלימודי רפואה. גם כוכבי הלכת היוו חלק מהנושא ולא רק קבוצות הכוכבים. גם מתגלים הרבה מינים פה בכדה"א, לא תמיד יש לזה שימוש עבור בני האדם. מחקר וגנטיקה אולי, קשרים לאבות קדמונים והתפתחות סוגים של מינים והשפעת הסביבה. לפעמים ביומימטיקה, חקר של שימושים פוטנציאלים להישגים של הטבע. (¯`gal´¯) - שיחה 22:48, 23 ביוני 2020 (IDT)
- השימוש לניווט היה בקבוצות כוכבים ולא באמת בכוכבים ספציפיים. היוצא דופן הוא כוכב הצפון, רק שהשימוש בו היה כמצפן בלבד ולא בתכונותיו ככוכב. --EldadHe - שיחה 08:50, 23 ביוני 2020 (IDT)
- גילו בעולם העתיק והכירו הרבה כוכבים (אוריון, הפליאדות, קבוצות הכוכבים בזודיאק שעדיין משתמשים בשמות שנתנו להם), גם כמה מכוכבי הלכת היותר קרובים לשמש. למה זה לא היה שימושי? השמיים שימשו לניווט, לנדידה, לחקלאות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:36, 23 ביוני 2020 (IDT)
- גם לתגלית מאדים, עוד מימי קדם, לא היה שימוש עד תוכנית מארינר. --EldadHe - שיחה 19:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
- אולי לגילוי שהארץ כדורית לא היה שימוש במשך יותר ממאה שנה. השימוש הפשוט של הגילוי הזה, הקפת כדור הארץ, נעשה יותר מאלף שנה לאחר התגלית. אני לא ממש בטוח, בגלל שההבנה של כדוריות הארץ כנראה סייעה ביצירת מפות, אבל ייתכן שגם לזה לקח יותר ממאה שנה. ―אנונימי לא חתם
- הקיטור למשל היה מוכר מימי קדם ולא ממש בשימוש. דב ט. - שיחה 00:10, 24 ביוני 2020 (IDT)
שיטת שיווק בשם Four-Walls Marketing - מי מכיר? מי יודע?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב שיטה זו, המוכרת גם כ"Neighborhood Marketing" היא אסטרטגיית שיווק (לרוב של עסקים קטנים) הפונה אל הצרכנים בעלי ההשפעה המיידית והקרובה על הצלחת המוצר/שירות, נמצאים ברדיוס מצומצם מאד מהעסק (במושגים אמריקאיים: עד 15 מייל), ואליהם - רק אליהם - יופנה הפרסום. כל זאת באמצעים ומקורות שנמצאים בהישג יד. הדוגמה המקובלת לשיווק כזה: מכירה למאושפזים בבתי חולים. האם מוכר מושג בעברית? תרגום מילולי? משהו אחר? ראו למשל Four-Walls Marketing Plan --נדב - שיחה 18:34, 19 ביוני 2020 (IDT)
- ההתרשמות שלי: טכניקת שיווק: מציאת שם קליט כדי לפרסם את המוצר (ספרים והדרכות). Tzafrir - שיחה 21:20, 19 ביוני 2020 (IDT)
האם יש מפחלץ בני אדם בישראל?[עריכת קוד מקור]
אני לא רוצה למות, אבל יום יבוא ואמות. האם יש מפחלצי בני אדם בארץ? ואם לא בארץ מישהו יודע מה הבירוקרטיה של להטיס את הגופה לפחלוץ במדינה זרה? החשש שלי שאפול לחברה קדישה שתרצה להאכיל את התולעים עם הגופה שלי, או ממשרד הבריאות שיקצור את אבריי, ולא אוכל לשמר את הגופה שלי לעולמי עד. ―77.127.87.184 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- פחלוץ בני אדם אינו חוקי במרבית אם לא בכלל מדינות העולם. כמו כן אני בספק אם תמצא אדם אחד שיסכים לעשות את זה (מקור). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:14, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אין חוק שאוסר על פחלוץ גופות אדם בישראל, כפי שאין חוק שאוסר שריפת גופות. ―77.127.87.184 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- שוב, אני בספק שבכלל תמצא מישהו שיסכים לפחלץ אדם. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:20, 19 ביוני 2020 (IDT)
- יש לי דיי הרבה כסף. למה שמפחלץ רגיל בעצם לא יסכים? חייב להיות אדם אחד בעולם שיסכים לפחלץ לי את הגופה. ―77.127.87.184 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- היה מקרה של מישהו מהארץ שרצה לזרוק את גופתו לים, וזה לא היה פשוט (מבחינה חוקית). בשלב הראשון אסרו עליו להשאיר את גופתו בחוץ לעוף השמיים וחיית השדה (מה שאומר שמגדלי שתיקה של הזורואסטרים לא יכולים להיות חוקיים בארץ) משיקולי זיהום הסביבה: על שלמה אבני: כתבה בדה מרקר ופרק של סיפור ישראלי. Tzafrir - שיחה 21:14, 19 ביוני 2020 (IDT)
- שוב, אני בספק שבכלל תמצא מישהו שיסכים לפחלץ אדם. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:20, 19 ביוני 2020 (IDT)
- אין חוק שאוסר על פחלוץ גופות אדם בישראל, כפי שאין חוק שאוסר שריפת גופות. ―77.127.87.184 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
אוקיי הגעתי למסקנה שאני אשיג אפקט דומה אם אני אחליף את הדם שלי בפורמלין. להבנתי זה מה שעשו בגופות... התערוכה. מישהו איך אני יכול להשיג פורמלין לשימוש ביתי? ―77.127.87.184 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- היכן לדעתך יחזיקו את גופתך המפוחלצת/משומרת? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:06, 20 ביוני 2020 (IDT)
- שאלה יותר מעניינת: כיצד ניתן לוודא שהמפחלץ לא יסחור באיברים אחרי שימלא את הגופה בכותנה? מנחם.אל - שיחה 10:53, 21 ביוני 2020 (IDT)
- אתרום חלקי לנושא המאקברי הזה. אולי אתם מתכוונים לחניטה? ולעניין האיסור בחוק, נדמה לי שאין בחוק גם איסור על קניבליזם אבל אני לא מאמין שהשלטונות והציבור יראו זאת בעין יפה. שנילי - שיחה 11:02, 21 ביוני 2020 (IDT)
- הכי פשוט לעשות אמבטיה בחנקן נוזלי ולסגור עניין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:11, 22 ביוני 2020 (IDT)
- אתרום חלקי לנושא המאקברי הזה. אולי אתם מתכוונים לחניטה? ולעניין האיסור בחוק, נדמה לי שאין בחוק גם איסור על קניבליזם אבל אני לא מאמין שהשלטונות והציבור יראו זאת בעין יפה. שנילי - שיחה 11:02, 21 ביוני 2020 (IDT)
- שאלה יותר מעניינת: כיצד ניתן לוודא שהמפחלץ לא יסחור באיברים אחרי שימלא את הגופה בכותנה? מנחם.אל - שיחה 10:53, 21 ביוני 2020 (IDT)
אני מרגיש שיש פה הרבה זלזול לגבי הרצונות שלי. ואם הייתי רוצה שישרפו את הגופה שלי, אז הייתם מכבדים? אדם רוצה לשמור על הגופה שלו מפני השחתה. ומה שאתם עושים זה לפרסם על זה שיסחרו באברים שלי?
- זה גם עניין שלך מול יורשיך. במקרה של שרפה, נשארת צנצנת קטנה עם אפר. במקרה של גופה: מה יעשה אתה בעתיד? ועוד דורותיים–שלושה? (וכן, גם קבורה באדמה תופסת מקום יקר). Tzafrir - שיחה 16:24, 23 ביוני 2020 (IDT)
- יש לי מספר דירות בתל אביב. אורה לשים אותי באחת מהן ולנעול אותה לעולמי עד.
- הזכרת לי את המסורת ההזויה שיש באינדונזיה. חונטים את המתים וממשיכים לבלות עם הגופה כאילו היא בין החיים. קריפי. איזה תועלת יש בשימור הגופה בימינו? גם אז זה היה טקסי. האמינו בתחיית המתים וקשרו את זה לכך. חניטה לא תעזור כל כך להחיות אדם. יש מי שחושב על להקפיא את הגופה אחרי המוות כי אולי בעתיד ימצאו טכנולוגיה להחיות אדם. גם ההקפאה גורמת נזק לרקמות שלא ניתן כיום לתקן. יש שמועה כזאת על "דיסני". (¯`gal´¯) - שיחה 20:55, 25 ביוני 2020 (IDT)
- סתם ניחוש, אולי זה היה גם קשור לתיעוד של האדם - איך היה נראה, כי לא היה צילום. כנראה שאז גם תיעוד אומנותי (ציור, בתקופות האלה כנראה בחריטה, כמו אצל המצרים או פיסול, אני חושב שזה היה יותר כמונומנטים, לאלים, למלכים) לא היה זמין לכולם. הייתה גם תקופה שבה היו מצלמים תמונה עם אדם לאחר מותו, כי צילום לא היה נגיש ורצו איזו מזכרת מהמת. היום יש כבר חשיבה לכיוון של העלאת תודעה כדרך להתגבר על המוות. אני חושב שזה סוג של שכפול. זה לא ממשיך לקיים את האדם שנפטר באמת. (¯`gal´¯) - שיחה 21:03, 25 ביוני 2020 (IDT)
- אין לי מושג בפלחוץ אבל אענה על שאלתו של מנחם.אל. לא ניתן לקצור אבר ולשמור אותו במשך זמן רב ללא חיבורו לגוף חי. אחד החומרים שאוזלים במהירות הרבה ביותר הוא חמצן. אם אין העברת חמצן, האבר ימות תוך זמן מה. יש אברים שמסוגלים להתקיים מספר שעות ללא חיבור לכלי דם זמין, אבל זה לא פרק זמן ארוך. לכן, בשביל קצירת אברים מקצועית נדרש חדר ניתוח מסודר עם אמצעי קירור וכמובן גוף זמין שאפשר להשתיל בו את האבר כדי לחבר את האבר לאספקת דם חדשה. לכן, מפלחץ שהוא סביר להניח לא כירורג לא יצליח לשמר את האבר. גילגמש • שיחה 21:15, 25 ביוני 2020 (IDT)
- יש לי מספר דירות בתל אביב. אורה לשים אותי באחת מהן ולנעול אותה לעולמי עד.
מדוע בוטלה הויקיפדיה בקלינגונית?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
בעבר הייתה ויקיפדיה בקלינגונית והוחלט לבטל אותה. מה היה הנימוק? --EldadHe - שיחה 20:15, 20 ביוני 2020 (IDT)
- The existence of the Klingon project was divisive and led to entrenched debates over fairness and parity with other languages, and particularly with other constructed languages. There are several dozen constructed languages that have an equally strong case for the existence of a Wikipedia, depending on the criteria used. Among the problems was the existence of interwiki links from the main page and other articles, which some Wikipedians felt detracted from the scholarly appearance of the project. Ultimately, the interwiki links from other languages to Klingon were dropped, long before the Klingon Wikipedia was locked.The project never attracted a community, in part because the fictional origin of the language means that there are no real-world speakers in existence who could form a community. Work was limited by the fact that the Klingon vocabulary is closed and incomplete, leaving no way to discuss many important topics without circumlocutions. There was ongoing discussion of the future of the project at meta, on mailing lists, and during board meetings.
מקור
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:21, 20 ביוני 2020 (IDT) - היא הועברה לויקיה אם אני לא טועה. גם שונה הלוגו בעקבות הסרת ויקיפדיה קלינגונית. (¯`gal´¯) - שיחה 03:13, 21 ביוני 2020 (IDT)
אבטלה וריח גוף[עריכת קוד מקור]
בספרו של ג'ורדן פיטרסון 12 כללים לחיים, עמ' 309 (במהדורה העברית), מספר המחבר על חברו כריס שגורלו לא שפר עליו, ובין היתר הוא כותב כך: "כריס התקלח לעיתים תכופות, אבל ריח גופו נספג במגבות ובסדינים ודבק בהם גם לאחר כביסה. זהו ריח גוף טבעי הנודף מאדם במצבים קיצוניים של היעדר הרמוניה בין גוף לנפש. מכרה שלי, עובדת סוציאלית, שבמקרה הכירה גם את כריס, סיפרה לי על הריח הזה. כולם במקום עבודתה ידעו עליו, אף כי הקפידו לשוחח עליו רק בלחש בינם לבין עצמם. הם קראו לזה "צחנת האבטלה הכרונית". האם אומנם כך? תודה לעונים. 89.139.118.212 17:01, 21 ביוני 2020 (IDT)
- נראה לי מוזר ולא שמעתי על כך. יכולות להיות סיבות שונות לריח גוף חריג של אדם זה או אחר. וכמובן שזה יכול להשתלב עם הטיית אישוש של העובדים הסוציאליים. Tzafrir - שיחה 17:14, 21 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא הייתי סומך על מישהו שכתב ספר עם עצות לחיים, ואחר כך התמכר לכדורים נגד דיכאון והגיע לסכנת מוות, אושפז ברוסיה, הוכנס לתרדמת... לגמרי לא אמין. -- גבי (שיחה | תרומות) 23:24, 22 ביוני 2020 (IDT)
תיעוד גרסאות במדיה-ויקי[עריכת קוד מקור]
האם שינויים באלמנטים שאינם דפים מתועדים, לדוגמא לוגו הויקי, באנרים (כמו אלה שמופיעים לעיתים בפרויקטי ויקימדיה - על סקר שנתי, תחרויות, כנסים, מימון המונים), רשימת מעקב ועוד? ושאלה לגבי ההיסטוריה של ויקיפדיה - בעבר מחיקת דפים הייתה מחיקה ממשית - האם המידע עצמו לא גובה בצורה מסויימת ע"י ויקימדיה בחוות השרתים שלהם, או שהמידע הזה באמת הלך לאיבוד? (¯`gal´¯) - שיחה 17:51, 21 ביוני 2020 (IDT)
תקע צרפתי בשקע ישראלי[עריכת קוד מקור]
שלום
האם תקע צרפתי מתאים לשקע ישראלי בלי מתאם? ―אנונימי לא חתם
- אם אתה מתכוון לתקע הלא מוארק (יורופלאג) - כן. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 20:49, 21 ביוני 2020 (IDT)
- תודה!
פרסית, כתיב וקרי?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
זכורני ששמעתי פעם על תופעה מעניינת בפרסית, שהתרחשה מאז ההתאמה של הכתב שלה לאלפבית הערבי: ישנן מילים בפרסית שעל פי הכתיב שלהן, אמורות להיות מבוטאות בצורה מסוימת, כמו שהמילה נאמרת בערבית, אך בפועל הן מבוטאות כמו תרגום המילה הערבית לפרסית. אתן דוגמה. נניח שבעברית היו מאמצים את מערכת הכתב הלטינית, והיינו כותבים "dog", אך קוראים ומבטאים את המילה כאילו היה כתוב "kelev". האם קיים משהו כזה בפרסית? האם קיים משהו כזה בשפה אחרת?
מתייג את בעלי הידע בפרסית ואת בעלי הידע בבלשנות.
אביתר ג' • שיחה • 19:29, 21 ביוני 2020 (IDT)
- מהמעט שאני יודע, נראה שתופעה כזו התרחשה דווקא עם פרסית אמצעית (הרובד בשפה שקדם למפגש עם הערבית) ובפרט עם כתבי פהלוי (אנ'), ר’ גם w:Heterogram (linguistics). Tzafrir - שיחה 15:06, 22 ביוני 2020 (IDT)
- אביתר ג', אתה בוודאי מתכוון לפרסית אמצעית, שם הכתב היה מעין סורית והנאמר היה בפרסית. לדוגמה, המילה "שֵׁם" נכתבה באותיות סוריות ŠM אבל ההגייה הייתה nām; מילית היחס להבעת הדאטיב נכתבה MN ונהגתה az. חבל שאי אפשר להראות את הכתב עצמו פה, אבל אפשר למצוא דוגמאות במרשתת בקלות. סיון ל - שיחה 15:20, 22 ביוני 2020 (IDT)
- יש תופעה פחות קיצונית, של צורת כתיב שלא משקפת את ההגייה הנוכחית, אלא הגייה קדומה. בנוסף, המלים העבריות נכתבות באידיש בכתיב העברי, אף שלפי כללי הכתיב של האידיש הן אמורות להיכתב אחרת. וראה עוד כאן. ―אנונימי לא חתם
- בהקשר היידי מעניינים דוברי יידיש סובייטים שביקשו לנתק את השפה מהמורשת העברית שלה, שזוהתה עם הדת ועם העבר, ולפיכך שינתה את צורת הכתב של מילים שמקורן עברי. כך למשל, כתב העת של התנועה נקרא "דער עמעס". שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:12, 22 ביוני 2020 (IDT)
- תודה רבה לכולם. אביתר ג' • שיחה • 18:06, 22 ביוני 2020 (IDT)
- סיון ל, יש מאמרים שאת מכירה, המדברים על הנושא הזה? מילים שנכתבות בצורה אחת ונקראות בצורה אחרת, נשמע לי כמו דבר שמתאים לקטע "הידעת?", אבל אני צריך מקורות ודוגמאות לשם כך. אביתר ג' • שיחה • 16:06, 24 ביוני 2020 (IDT)
- אביתר ג', בתחום של פרסית/איראנית יש כמובן הרבה מחקרים, למשל: Skjærvø, P. O. (2007). Introduction to Pahlavi. Cambridge, Mass; Skjærvø, P. O., “Iran iv. Iranian Languages and Scripts,” in Encyclopædia Iranica XIII/3, 2006, pp. 344-77; Nyberg, H. S. (1964).A manual of Pahlavi(Vol. 1). Otto Harrassowitz Verlag; MacKenzie, D. N. 1971. A Concise Pahlavi Dictionary; Henning, W. B., “Mitteliranisch,” In: Handbuch der Orientalistik I, IV, 1. Leiden-Cologne, 1958. סיון ל - שיחה 09:53, 25 ביוני 2020 (IDT)
- סיון ל, יש מאמרים שאת מכירה, המדברים על הנושא הזה? מילים שנכתבות בצורה אחת ונקראות בצורה אחרת, נשמע לי כמו דבר שמתאים לקטע "הידעת?", אבל אני צריך מקורות ודוגמאות לשם כך. אביתר ג' • שיחה • 16:06, 24 ביוני 2020 (IDT)
- תודה רבה לכולם. אביתר ג' • שיחה • 18:06, 22 ביוני 2020 (IDT)
- בהקשר היידי מעניינים דוברי יידיש סובייטים שביקשו לנתק את השפה מהמורשת העברית שלה, שזוהתה עם הדת ועם העבר, ולפיכך שינתה את צורת הכתב של מילים שמקורן עברי. כך למשל, כתב העת של התנועה נקרא "דער עמעס". שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:12, 22 ביוני 2020 (IDT)
- יש תופעה פחות קיצונית, של צורת כתיב שלא משקפת את ההגייה הנוכחית, אלא הגייה קדומה. בנוסף, המלים העבריות נכתבות באידיש בכתיב העברי, אף שלפי כללי הכתיב של האידיש הן אמורות להיכתב אחרת. וראה עוד כאן. ―אנונימי לא חתם
- אביתר ג', אתה בוודאי מתכוון לפרסית אמצעית, שם הכתב היה מעין סורית והנאמר היה בפרסית. לדוגמה, המילה "שֵׁם" נכתבה באותיות סוריות ŠM אבל ההגייה הייתה nām; מילית היחס להבעת הדאטיב נכתבה MN ונהגתה az. חבל שאי אפשר להראות את הכתב עצמו פה, אבל אפשר למצוא דוגמאות במרשתת בקלות. סיון ל - שיחה 15:20, 22 ביוני 2020 (IDT)
מחזור הורמונלי גברי, קיים כזה דבר?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
קראתי בכמה מקומות על קיומו של מחזור גברי, המתבטא בתנודות מחזוריות של רמת הטסטוסטרון בדם. אתן לדוגמה את שלוש תוצאות החיפוש הראשונות שקיבלתי כשגיגלתי "מחזור גברי". מדובר במקורות בעלי אמינות לא מי יודע מה. וואלה, ynet ו-mako נותנים בדרך כלל מדע פופולרי להמונים, במקרה הטוב, ורציתי לדעת מהי האמת בעניין זה. האם באמת קיימת איזושהי מחזוריות קבועה ברמת הטסטוסטרון בדם אצל גברים, והאם באמת היא מתבטאת בכך שבזמן ירידה ברמת הטסטוסטרון, הגבר עצבני, עייף וללא "מצב רוח"?
תודות ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • 14:57, 22 ביוני 2020 (IDT)
- כנראה שלא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
- אין דבר כזה או לפחות הדבר לא הוזכר אפילו פעם אחת בבית ספר לרפואה. גילגמש • שיחה 20:43, 22 ביוני 2020 (IDT)
- מסתבר שיש מחזור יומי. אצל רוב הגברים כמויות הטסטוסטרון גבוהות יותר בבוקר. אבל יש הרבה דברים שאפשר לשלוט בהם לווסת את כמות הטסטוסטרון. תרגול פיזי מאומץ למשל. לעומת זאת אם מאיזו סיבה שלא תהיה אתה רוצה להוריד את כמות ההורמון כל מה שצריך זה להכנס ללחץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:34, 22 ביוני 2020 (IDT)
- מחזור יומי יש לא רק בטסטוסטרון. זה לא משהו יוצא דופן. גילגמש • שיחה 21:36, 22 ביוני 2020 (IDT)
- יש טענה שיש כל מיני מחזורים, זה לא מוכח מדעית ונחשב פסאודו-מדע. זה נקרא ביוריתמוס. (¯`gal´¯) - שיחה 04:53, 23 ביוני 2020 (IDT)
- למה לא מוכח? הורמוני סטרס הם כנראה הדוגמה הטובה ביותר. בשעת דחק הם עולים. כשהסכנה חולפת הם יורדים. אינסולין מגיב לארוחות ויש עוד דוגמאות רבות. זה פשוט לאו דווקא מחזוריות קבועה אם כי יש הורמונים שעולים לקראת הבוקר כדי להעיר את האדם ולאפשר את קיומו עד הארוחה הבאה. גילגמש • שיחה 10:32, 24 ביוני 2020 (IDT)
- התכוונתי לדוגמא שנתתי. לא מחשיבים את זה כדבר רציני ומקובל בקהילה המדעית. (¯`gal´¯) - שיחה 20:47, 25 ביוני 2020 (IDT)
- למה לא מוכח? הורמוני סטרס הם כנראה הדוגמה הטובה ביותר. בשעת דחק הם עולים. כשהסכנה חולפת הם יורדים. אינסולין מגיב לארוחות ויש עוד דוגמאות רבות. זה פשוט לאו דווקא מחזוריות קבועה אם כי יש הורמונים שעולים לקראת הבוקר כדי להעיר את האדם ולאפשר את קיומו עד הארוחה הבאה. גילגמש • שיחה 10:32, 24 ביוני 2020 (IDT)
יש קשר בין מזג האוויר לקורונה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם מזג האוויר משפיע על התפשטות הקורונה? בהתחלה דובר הרבה האפשרות הזו, ואפילו על אפשרות של דעיכה מוחלטת של המחלה בקיץ. בינתיים, יש התפשטות של קורונה במדינות עם תנאי חום קיצוניים (כווית, קטאר). האם יש מסקנות ברורות יותר בנושא? ―אנונימי לא חתם
- ככל הנראה אין השפעה למזג האוויר עצמו, פרט לנטייה של אנשים להיות במקומות סגורים כשקר וכשחם (מיזוג). בפעם האחרונה שבדקתי, המחוזות שנפגעו הכי קשה בברזיל הם המחוזות החמים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:01, 22 ביוני 2020 (IDT)
- זמן ההישרדות של הנגיף על משטחים ובאוויר לא מושפע מהחום? ואם כן, זה לא משפיע על ההדבקה? ―אנונימי לא חתם
- קראתי הרבה דיווחים סותרים על הסוגיות האלו. אני חושב שמה שקובע הוא השורה התחתונה - ובשורה התחתונה הנגיף הראה שהוא מדבק מאד ללא תלות חזקה בחום/קור. בצפון איטליה ובבלגיה הוא הדביק ביעילות במזג אוויר קר, בארה"ב באקלים ממוזג, בברזיל כשחם. אם כושר ההדבקה שלו מושפע מאקלים, זו לא השפעה חזקה דיה לרסן אותו.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:44, 22 ביוני 2020 (IDT)
- גם מקסיקו היא עכשיו אחת המדינות המוכות ביותר. בפברואר עלו טענות שווא (למשל של פרופ' אודי קימרון) כאילו יש לצפות להתנהגות עונתית של הנגיף, כך שיכה בחצי הכדור הצפוני בחורף שלנו ובדרומי ביוני-אוגוסט. דפוס כזה יכול להתפתח בעתיד אך לא קיים בנגיף שרק התפרץ. יש מחקרים על השפעה מסוימת על ההדבקה, אבל ככל הנראה זה לא גורם מרכזי. עלתה גם טענה שהמחלה נוטה להיות מעט חמורה פחות בקיץ (כנ"ל, זה יכול להיות גורם אחד מרבים). דב ט. - שיחה 00:04, 24 ביוני 2020 (IDT)
- קראתי הרבה דיווחים סותרים על הסוגיות האלו. אני חושב שמה שקובע הוא השורה התחתונה - ובשורה התחתונה הנגיף הראה שהוא מדבק מאד ללא תלות חזקה בחום/קור. בצפון איטליה ובבלגיה הוא הדביק ביעילות במזג אוויר קר, בארה"ב באקלים ממוזג, בברזיל כשחם. אם כושר ההדבקה שלו מושפע מאקלים, זו לא השפעה חזקה דיה לרסן אותו.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:44, 22 ביוני 2020 (IDT)
- זמן ההישרדות של הנגיף על משטחים ובאוויר לא מושפע מהחום? ואם כן, זה לא משפיע על ההדבקה? ―אנונימי לא חתם
מאיפה פרות ועזים מקבלות סידן?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
חלב הוא מוצר עשיר בסידן. לטורפים לרוב אין בעיה להשיג סידן ממישהו אחר שכבר השיג אותו... אבל המזון הרגיל של עזים ופרות הוא דשא לסוגיו. האם הדשא מכיל סידן? שאלה די זהה יכולה להישאל לגבי ברזל. Corvus,(Nevermore) 15:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
- השנקל שלי - קטניות ואלפלפה מכילים סידן. אני לא יודע לגבי ברזל. בנוסף, יש אוכלי עשב שאוכלים עצמות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:09, 22 ביוני 2020 (IDT)
- יש כמויות גדולות יחסית של סידן וברזל בכל הירקות הירוקים, כמו כרוב, ברוקולי, קייל, בצל ירוק ונבטים שונים. לא מצאתי ערכים תזונתיים של דשא, אבל הגיוני שגם בו יש מספיק סידן וברזל. כמו כן חשוב לזכור שמערכת העיכול של בעלי חיים שונה מזו של האדם. בעלי חיים מסוגלים לפרק את הצלולוז בתאי הצמח ולעכל טוב יותר את הצמחים, ולהפיק מהם את הדרוש לגופם. -- גבי (שיחה | תרומות) 20:25, 22 ביוני 2020 (IDT)
- צריך להפריד בין חיות בטבע (למשל עיזי בר, או פרות מזנים לבשר שרועות בשטחים פתוחים) ובין גידול בהמות לחלב. נקבות היונקים בטבע מיצרות חלב רק בסמוך להמלטה ולשם כך משתמשות במאגרי הסידן שבגופן. לשם הנקה במשך חודשיים בשנה אין צורך במזון עשיר בסידן. לעומת זה בהמות משק הנחלבות מידי יום, מיצרות חלב כ-10 חודשים בשנה ולשם כך יש צורך במזון עשיר בסידן, אחרת יגרמו להן נזקים גופניים חמורים. בדרך כלל מספקים לבהמות תערובת מזון שמותאמת לצרכים שלהן ומכילה כמות נאותה של סידן (וכן זרחן ומינרלים נוספים). אותו הדבר נכון גם לגבי תרנגולות מטילות שזקוקות לכמות סידן גדולה כדי להטיל ביצה בכל יום, לעומת תרנגולות בטבע (או לבשר) שלא מטילות כל הזמן ולא צריכות כמות חריגה של סידן. בברכה, Easy n - שיחה 20:36, 22 ביוני 2020 (IDT)
- צלולוזה זה ברור. אני שואל לגבי מינרלים. מצאתי כאן את הערכים המינרליים של דשא. ברזל לא מצוין משום מה, אבל סידן, אשלגן, מגנזיום ונתרן כן. מעניין: אם אדם שאוכל דשא ומתקשה לאכל את התאית, האם את המינרלים הוא כן יצליח לספוג? Corvus,(Nevermore) 20:38, 22 ביוני 2020 (IDT)
- הוא לא יגיע ל(כמעט) כל המינרלים. בשביל זה צריך בלעיסה לפצח את דפנות כל התאים. העסיס שתצליח להוציא יכלול חלק זעום ממה שיש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:30, 22 ביוני 2020 (IDT)
- יש אנשים ששותים בכל יום מיץ עשב חיטה, כנראה שזו פצצת מינרלים. -- גבי (שיחה | תרומות) 23:20, 22 ביוני 2020 (IDT)
- האם הם מברכים לפני כן ברכת "בורא הבלנדר"?
. זה בהחלט פתרון לסוגיית הלעיסה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:40, 23 ביוני 2020 (IDT)
- האם הם מברכים לפני כן ברכת "בורא הבלנדר"?
- יש אנשים ששותים בכל יום מיץ עשב חיטה, כנראה שזו פצצת מינרלים. -- גבי (שיחה | תרומות) 23:20, 22 ביוני 2020 (IDT)
- הוא לא יגיע ל(כמעט) כל המינרלים. בשביל זה צריך בלעיסה לפצח את דפנות כל התאים. העסיס שתצליח להוציא יכלול חלק זעום ממה שיש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:30, 22 ביוני 2020 (IDT)
האם חתימה דיגיטלית על קבלות וחשבוניות היא הונאה?[עריכת קוד מקור]
בכדי למנוע הטיה, אני מבקש ממי שעובד עבור משרדי ראיית חשבון עם דיגיטליזציה של קבלות וחשבוניות לא להגיב.
מחד, לא זיהיתי צורך להשתמש בחתימה דיגיטלית כי לדעתי מספיק שהמסמך יישלח מהאימייל של משרד ראיית חשבון רשום ומוכר על ידי רשויות המס בישראל; מאידך, השירות הזה עולה כסף ולכן התעורר אצלי החשד שמא מדובר בהונאה או סוג של סחיטה.
אני מבקש לדעת האם חתימה דיגיטלית על קבלות וחשבוניות היא הונאה? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- הונאה או סחיטה? טוב שאתה לא חושד שמדובר בסוג של רצח מדרגה שלישית או השלכת פסולת לחופי הכינרת. עוזי ו. - שיחה 10:19, 23 ביוני 2020 (IDT)
- חתימה דיגיטלית נועדה למנוע הונאה, בכך שהיא מבטיחה שקבלה שקיבלת היא אכן המקורית שהוציא נותן הקבלה, ולא עברה שינוי (כידוע, קל מאוד לשנות מסמך ממוחשב שאינו חתום דיגיטלית). מי שנותן את השירות של חתימה דיגיטלית מתפרנס מכך. אם אתה סבור שהתעריף גבוה מדי, אתה מוזמן להציע אותו במחיר נוח יותר. דוד שי - שיחה 10:38, 23 ביוני 2020 (IDT)
- חסר לך פרט מרכזי. נניח שבעלי חברת "פילים לישראל" רכשו מחברת "תקע לשקע" מטושים לחדק הפיל. חברת הפילים קיבלה חשבונית מס דיגיטלית, שאותה היא צריכה להגיש בסוף השנה בשביל הכרה בהוצאה. איך רואה החשבון ורשות המסים יֵדעו שזו הקבלה המקורית והסכום לא נופח? דגש חזק - שיחה 10:44, 23 ביוני 2020 (IDT)
- אם המסמך נשלח ללקוח פעם אחת ממשרד ראיית חשבון (ממערכת אוטומטית כמובן), עדיין לא ברור לי איזו בעיה באה לפתור חתימה דיגיטלית. ―אנונימי לא חתם
- הלקוח צריך להעביר את הקבלה לרואת החשבון. דגש חזק - שיחה 11:00, 23 ביוני 2020 (IDT)
- הבנתי; בנוסף אני מבין מתגובתך שאם המשרד שמספק שירותי יצירת קבלה וניהול ספרים ללקוח הוא גם משרד ראיית החשבון שלו, אין הצדקה לשלם לו על קבלה דיגיטלית. ―אנונימי לא חתם
- בהחלט. העלות למפיק של חתימות דיגיטליות אינה גבוהה, והיא לא פּר קבלה - מדובר בתשלום קבוע שעבור עסק אינו תשלום מהותי. גביית כסף על כל קבלה בנפרד היא פשוט תוספת מופרכת למחיר השרותים של רואה החשבון. בנוסף - האם מהותי שהקבלות תהיינה קשות מאד לזיוף? אם לא, אין סיבה לחתום אותן כלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
- אילן, האם לדעתך במקרים רבים אין טעם לחתום דיגיטלית מסמכי עסקה (למשל בעסקאות של עשרות עד מאות שקלים) ואם כך, אז איפה לדעתך עובר הגבול? ―אנונימי לא חתם
- אין לי מושג, אני יודע שאין צורך בחתימה דיגיטלית בחשבוניות למס הכנסה ומע"מ (לפחות עד לפני שנה פלוס, כשבדקתי). האם אפשר לעקוץ אותך אם הקבלה מזוייפת? ההגיון שלי הוא שאם אין סיכון כספי אם זה זיוף, אז אין צורך בחתימה דיגיטלית. בכל מקרה תשלום לכל חתימה בנפרד או תשלום של יותר מעשרים שקל לשנה עבור שירות חתימה דיגיטלית זזה העלאת מחיר במסווה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:29, 24 ביוני 2020 (IDT)
- אילן, האם לדעתך במקרים רבים אין טעם לחתום דיגיטלית מסמכי עסקה (למשל בעסקאות של עשרות עד מאות שקלים) ואם כך, אז איפה לדעתך עובר הגבול? ―אנונימי לא חתם
- בהחלט. העלות למפיק של חתימות דיגיטליות אינה גבוהה, והיא לא פּר קבלה - מדובר בתשלום קבוע שעבור עסק אינו תשלום מהותי. גביית כסף על כל קבלה בנפרד היא פשוט תוספת מופרכת למחיר השרותים של רואה החשבון. בנוסף - האם מהותי שהקבלות תהיינה קשות מאד לזיוף? אם לא, אין סיבה לחתום אותן כלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
- הבנתי; בנוסף אני מבין מתגובתך שאם המשרד שמספק שירותי יצירת קבלה וניהול ספרים ללקוח הוא גם משרד ראיית החשבון שלו, אין הצדקה לשלם לו על קבלה דיגיטלית. ―אנונימי לא חתם
- הלקוח צריך להעביר את הקבלה לרואת החשבון. דגש חזק - שיחה 11:00, 23 ביוני 2020 (IDT)
- אם המסמך נשלח ללקוח פעם אחת ממשרד ראיית חשבון (ממערכת אוטומטית כמובן), עדיין לא ברור לי איזו בעיה באה לפתור חתימה דיגיטלית. ―אנונימי לא חתם
- קל מאד לזייף את פרטי אימייל כך שכביכול נישלח מכתובת בדויה. זה לא דורש לא ידע מעמיק ולא כלי האקינג מתוחכמים. חתימה דיגיטלית היא חיה מסוד שונה לגמרי. היא מסתמכת על הצפנה אסימטרית, שהמפתחות שלה שמורים היטב בשרתים ממוגנים מאד. תוכנת הקצה (לקוח האימייל, למשל ג'ימייל או אאוטלוק (בלעחס)), מפעיל נוהל פשוט למדי שמוודא חד משמעית שהאימייל אכן נשלח ממי שטוען ששלח אותו.
חתימה דיגיטלית היא כורח המציאות מאחר ומסמכים רבי משקל נשלחים בדואל.
השיטה לא חסינה מפרצות, אבל הן מרוכזות בצד השולח. אם האקר השתלט על המחשב של מי ששולח הודעות ושולח משם מה שבא לו, זו פריצה לכל דבר ועניין. אבל זו פריצה שדורשת ידע, כלים ומשאבים. למחשב של אדם שמקפיד על כללי בטיחות בסיסיים - ססמאות נורמליות, עדכון מערכת ההפעלה לעתים קרובות, והמנעות הפעלת תוכנות שלא עוברות, למשל, את מבחן וירוסטוטאל יהפוך את הפריצה למשימה לא קלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:00, 23 ביוני 2020 (IDT)- אנקדוטה - במיקרוסופט מישהו פישל בענק ומפתח חתימה שלהם נחשף. זה היה יכול לגרום נזקים אדירים. תתארו לעצמכם שאתה באים להתקין עדכון תוכנה של מיקרוסופט, העדכון מגיע עם "מחבר מאומת: מקירוסופט" ובעצם זה סוס טרויאני או וירוס. במקרה ההוא כנראה ש(במזל) לא היו נזקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:33, 24 ביוני 2020 (IDT)
אקינטור[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:כיכר העיר#אקינטור
תוכנית הסיפוח[עריכת קוד מקור]
בלי קשר לדעות פוליטיות, מה בעצם תוכנית הסיפוח אמורה לשנות בשטח, אם תצא לפועל? Nirvadel - שיחה 18:30, 23 ביוני 2020 (IDT)
- אין עדיין מפה רשמית או הסכמה בקואליציה על תוכנית סיפוח רשמית, לכן לא ניתן עדיין לדעת במה מדובר בדיוק. בהנחה שזאת תוכנית אמיתית ולא ספין. ―אנונימי לא חתם
- [7], יצא היום. (¯`gal´¯) - שיחה 22:25, 23 ביוני 2020 (IDT)
- במקרה כזה יחול המשפט הישראלי בשטח. לא עוד צו אלוף, ותפיסה לוחמתית שמגבילה את הזכויות של התושבים הישראלים במקום. כמו כן מעמדם של הפלסטינים שבשטח המדובר יהיה כנראה כשל הערבים תושבי מזרח ירושלים או שיקבלו אזרחות מלאה. Ronam20 - שיחה 23:10, 23 ביוני 2020 (IDT)
האם יש יסודות אובייקטיביים בבלשנות?[עריכת קוד מקור]
קיבלתי את הרושם שסוגי הביטויים להלן זמינים בשפות רבות:
- שם עצם (noun) כגון ים
- כינוי רמז ראשוני (primary demonstrative) כגון זה
- כינוי רמז שניוני (secondary demonstrative) כגון הינו
- תואר השם (adjective) כגון עמוק --- תיאור מצב הנוטה לסטטיות
- סמל חיבור (conjunction) כגון ו
- תואר הפועל (adverb) כגון בסערה --- תיאור מצב הנוטה לשינוי
- This sea is deep and stormy
- וייתכן שעוד ביטויים כגון ביטויי גוף (אני, את\ה), ביטויי סובייקטיביות (חושב\לדעתי) ביטויי הסכמה (כן, לא) ביטויי לוגיקה (אם X אז Y) ועוד.
הייתי רוצה לדעת מהם כל הביטויים שנחלקים בין כל השפות הטבעיות שהתפתחו בקרב בני אדם בכדור הארץ, בהנחה שיש קונצנזוס על כך כיום (שאולי ישתנה בעתיד). ―אנונימי לא חתם
- המונח הוא "אוניברסלים לשוניים" (אנ'). ראה גם דקדוק אוניברסלי. R.G. - שיחה 10:14, 24 ביוני 2020 (IDT)
- מה שמנית פה הם חלקי הדיבר. (¯`gal´¯) - שיחה 04:56, 25 ביוני 2020 (IDT)
האם יש מדד לדימיון שפות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אם מישהו יודע רוסית, הוא יכול להבין בקלות בלרוסית ועם קושי קטן אוקראינית. אם מישהו דובר איטלקית, הוא יצליח להבין ספרדית. אבל אם מישהו דובר ערבית, הוא לא יבין עברית. אבל דובר אמהרית מקבל יתרון לא קטן אם הוא צריך ללמוד ארמית (ביחס לדובר גרמנית לדוגמה). האם יש לתכונה הזאת מדד מספרי או לפחות שם? Corvus,(Nevermore) 19:39, 24 ביוני 2020 (IDT)
- משפחת שפות? (¯`gal´¯) - שיחה 04:54, 25 ביוני 2020 (IDT)
- נחוצה מטריקה. עוזי ו. - שיחה 10:33, 25 ביוני 2020 (IDT)
- (¯`gal´¯), לא. Corvus,(Nevermore) 12:24, 25 ביוני 2020 (IDT)
- לא חושב שיש, אך אפשר לעשות. רק לפי איזה מדד? הכי פשוט לפי אוצר מילים: אחוז המילים הזהות - מילה תחשב זהה רק אם היא בעלת אותה משמעות. כלומר, ייתכן שקיימת מילה בעלת ייצוג פונטי זהה, אך משמעותה שונה, אך זה לא ייחשב. פה המדד כנראה יהיה באחוזים. אם זה למשהו יותר מורכב כמו התחביר, זה יותר בעיה. ניתן לייצג פורמלית דקדוק של שפה (עם CFG, כמו בשפות תכנות. כל התחום של שפות פורמליות הומצא במקור על סמך שפות טבעיות ועל ידי בלשנים), אך איך תמדוד דמיון בין תחבירים שונים? גם יכול להיות שיש כמה צורות הגיוניות לסדר מילים במשפט כך שהמשמעות תישמר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:44, 25 ביוני 2020 (IDT)
- כל מקרה לגופו, ואין כללים אחידים. משפחת שפות מתבססת על מבנה המשפטים, על דמיון בדקדוק. לא בהכרח על מילים זהות, ובוודאי שלא על אופן הביטוי/ההיגוי של אותן מילים. דובר איטלקית אמנם יכול להבין חלק מהמילים הכתובות בצרפתית (יש דימיון ממשי במילים ובמבנה המשפט), אך לא יוכל כלל לבטא אותן ולא יוכל להבין אותם משמיעה. בנוגע לאנגלית וגרמנית, למשל, למרות השיוך למשפחת השפות הגרמאניות, דובר אנגלית שאין לו היכרות מוקדמת עם גרמנית, לא יוכל להבין את השפה. במקרה של השפות הסלאביות, יש דמיון רב יותר. כל שפה לגופה, אך אדם שדובר רוסית יוכל להבין אוקראינית. (ובוודאי בלארוסית). כמו שמובן לקוראי הטקסט הזה, דוברי עברית לא מבינים ערבית משמיעה או מקריאה. אילו הייתה לנו שיטת כתיב זהה, ייתכן שהיינו מבינים יותר בקלות. ועדיין יש מרחק בין השפות. Danny-w - שיחה 09:22, 1 ביולי 2020 (IDT)
- Danny-w, די חזרת על השאלה במילים שלך. מה שאני ואתה אומרים הוא "שפות מאותה המשפחה" לאו דווקא מצביע על דימיון חד. אבל האם קיים כלי המספק ממד אובייקטבי יחסית לדימיון ושוני של שפות השייכות לאותה המשפחה? כלומר כלי שיגיד שבלרוסית ורוסית הן מאוד קרובות, אבל תיגרינית לא מאוד קרובה לעברית? Corvus,(Nevermore) 13:03, 1 ביולי 2020 (IDT)
- לא ידוע לי על כלי כזה. אולי לאחרים פה יש תשובה אחרת. בברכה, דני Danny-w - שיחה 14:46, 1 ביולי 2020 (IDT)
- אז איך מילים נדדו בין שפות אם לא ע"פ קרבה? (¯`gal´¯) - שיחה 19:23, 1 ביולי 2020 (IDT)
- לא ידוע לי על כלי כזה. אולי לאחרים פה יש תשובה אחרת. בברכה, דני Danny-w - שיחה 14:46, 1 ביולי 2020 (IDT)
- Danny-w, די חזרת על השאלה במילים שלך. מה שאני ואתה אומרים הוא "שפות מאותה המשפחה" לאו דווקא מצביע על דימיון חד. אבל האם קיים כלי המספק ממד אובייקטבי יחסית לדימיון ושוני של שפות השייכות לאותה המשפחה? כלומר כלי שיגיד שבלרוסית ורוסית הן מאוד קרובות, אבל תיגרינית לא מאוד קרובה לעברית? Corvus,(Nevermore) 13:03, 1 ביולי 2020 (IDT)
- כל מקרה לגופו, ואין כללים אחידים. משפחת שפות מתבססת על מבנה המשפטים, על דמיון בדקדוק. לא בהכרח על מילים זהות, ובוודאי שלא על אופן הביטוי/ההיגוי של אותן מילים. דובר איטלקית אמנם יכול להבין חלק מהמילים הכתובות בצרפתית (יש דימיון ממשי במילים ובמבנה המשפט), אך לא יוכל כלל לבטא אותן ולא יוכל להבין אותם משמיעה. בנוגע לאנגלית וגרמנית, למשל, למרות השיוך למשפחת השפות הגרמאניות, דובר אנגלית שאין לו היכרות מוקדמת עם גרמנית, לא יוכל להבין את השפה. במקרה של השפות הסלאביות, יש דמיון רב יותר. כל שפה לגופה, אך אדם שדובר רוסית יוכל להבין אוקראינית. (ובוודאי בלארוסית). כמו שמובן לקוראי הטקסט הזה, דוברי עברית לא מבינים ערבית משמיעה או מקריאה. אילו הייתה לנו שיטת כתיב זהה, ייתכן שהיינו מבינים יותר בקלות. ועדיין יש מרחק בין השפות. Danny-w - שיחה 09:22, 1 ביולי 2020 (IDT)
- לא חושב שיש, אך אפשר לעשות. רק לפי איזה מדד? הכי פשוט לפי אוצר מילים: אחוז המילים הזהות - מילה תחשב זהה רק אם היא בעלת אותה משמעות. כלומר, ייתכן שקיימת מילה בעלת ייצוג פונטי זהה, אך משמעותה שונה, אך זה לא ייחשב. פה המדד כנראה יהיה באחוזים. אם זה למשהו יותר מורכב כמו התחביר, זה יותר בעיה. ניתן לייצג פורמלית דקדוק של שפה (עם CFG, כמו בשפות תכנות. כל התחום של שפות פורמליות הומצא במקור על סמך שפות טבעיות ועל ידי בלשנים), אך איך תמדוד דמיון בין תחבירים שונים? גם יכול להיות שיש כמה צורות הגיוניות לסדר מילים במשפט כך שהמשמעות תישמר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:44, 25 ביוני 2020 (IDT)
קורונה[עריכת קוד מקור]
איך ייתכן, אחרי חצי שנה של התפשטות בעולם, שרוב המתים המדווחים הם ממדינות מפותחות? כמה באמת מתו במדינות מתפתחות? ―אנונימי לא חתם
- בשביל לדעת מי מת ממה צריך לערוך בדיקות. הקמת מערך בדיקות גדול זה עסק יקר. לכן, מדינות עניות בדרך כלל לא מסוגלות להקים מערך בדיקות גדול. מכאן שמספר החיוביים שמוצגים במדינות עניות הוא ככל הנראה שגוי. אפילו במדינות עשירות לא בדקו את כל האנשים הרלוונטיים אז על מדינות עניות אין מה לדבר אפילו. גילגמש • שיחה 21:19, 24 ביוני 2020 (IDT)
- אי אפשר להעריך לפי מספר המתים הכללי יחסית לכמה שהיה צפוי ללא קורונה? ―אנונימי לא חתם
- תגובה מאלמוני אחר: לפי דעתי יש קשר הדוק לתזונה; במדינות שכונו לא אחת "מתפתחות" כגון ויאטנאם (שלמיטב ידיעתי איש לא מת בה מקורונה) ובתאילנד הקרובה אליה (שדווח כי 58 איש מתו בה מקורונה) התזונה הנפוצה היא תזונה עשירה ביותר הכוללת את כל אבות המזון בכל ארוחה ועם תרבות אכילה של 3 ארוחות סדורות ביום לצד מעט יחסית חנויות ג'אנק פוד; פקטור התזונה כמעט ולא נחקר. כמובן שגם היגיינה, גיל וקבוצות סיכון משחקים תפקיד אך העיקרון לפיו מערכת חיסונית תלויה בתזונה הוא עיקרון חד משמעי. ―אנונימי לא חתם
- וייטנאם היא דוגמא מצוינת לבלימת התפשטות הנגיף באמצעות צעדים דרקוניים שקשה לאכוף במדינות מפותחות [8],[9].
- כשמזייפים נתוני תמותה (כמו באיראן וברוסיה) או לא מתעדים מקרי מוות בבתים (כמו באמזוניה) מקבלים הערכת-חסר של היקף התמותה.
- רבים בארצות הברית ובברזיל סובלים מהשמנת-יתר [10] המגבירה את הסיכון לסיבוכים אצל חולי קורונה [11].
- בזהירות המתבקשת כשמדובר במחלה חדשה שהביולוגיה שלה עדיין לא מובנת כהלכה, אפשר להציע כי אנשים החשופים כרונית למחוללי מחלות עשויים להיות מועדים פחות ללקות בסערת ציטוקינים חריפה.
- התפלגות הגילאים במדינות מתפתחות רבות מוטה לטובת גילאים צעירים בהשוואה להתפלגות הגילאים במדינות מפותחות, בהן יולדים פחות וחיים יותר שנים. ככל הנראה הנגיף קטלני יותר עבור קשישים, אם כי אובחנו בינתיים נזקים קשים ותמידיים גם בצעירים שהחלימו מקורונה.
- אני מניח שיש עוד כמה וכמה סיבות טובות. ליאור पॣ • ד' בתמוז ה'תש"ף • 18:44, 25 ביוני 2020 (IDT)
- תגובה מאלמוני אחר: לפי דעתי יש קשר הדוק לתזונה; במדינות שכונו לא אחת "מתפתחות" כגון ויאטנאם (שלמיטב ידיעתי איש לא מת בה מקורונה) ובתאילנד הקרובה אליה (שדווח כי 58 איש מתו בה מקורונה) התזונה הנפוצה היא תזונה עשירה ביותר הכוללת את כל אבות המזון בכל ארוחה ועם תרבות אכילה של 3 ארוחות סדורות ביום לצד מעט יחסית חנויות ג'אנק פוד; פקטור התזונה כמעט ולא נחקר. כמובן שגם היגיינה, גיל וקבוצות סיכון משחקים תפקיד אך העיקרון לפיו מערכת חיסונית תלויה בתזונה הוא עיקרון חד משמעי. ―אנונימי לא חתם
- אי אפשר להעריך לפי מספר המתים הכללי יחסית לכמה שהיה צפוי ללא קורונה? ―אנונימי לא חתם
- במדינות לא מפותחות אין שום אפשרות לקבל נתונים שרלבנטיים למציאות. זה דורש מערכת בריאות רחבה, מתקדמת, וביצוע בדיקות רבות. אם תבדוק באתר העולמי לפי בדיקות למליון תושבים, תגלה שבמדינות המתפתחות מספר הבדיקות מגוחך. המסקנה הישירה היא - אין נתונים. אי אפשר לייחס לסטטיסטיקות היפות האלה שום משמעות. מן הסתם מספר המתים בהן מכפיל בכמה מונים את מספר המתים העולמי הרשמי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:33, 25 ביוני 2020 (IDT)
- מסתובב ביוטיוב סרטון של נשיא טנזניה מטיל ספק בכל עניין הקורונה, לטענתו הם שלחו מיץ פאפיה לבדיקת קורונה, ושמו עליו תווית עם שם של בן אדם וקיבלו תוצאה חיובית (הוא עושה שם סטנדאפ שלם על כל החומרים ששלחו לבדיקה וחזרו חיוביים, ובלבד ששמו תווית של שם אדם) ורומז לקונספירציה עולמית. (מה שאולי קרה שם, זה שאנשי בית החולים מכרו את ערכות הבדיקה בשוק השחור, והמציאו תוצאות רנדומליות) והאמינות בהתאם. בטורקמניסטן נאסר בחוק (כולל סנקציות משטרתיות) להזכיר את המילה "קורונה" ולכן לא היה שם אפילו חולה קורונה אחד. Ronam20 - שיחה 23:43, 25 ביוני 2020 (IDT)
- הוצאת הקורונה אל מחוץ לחוק זה צעד מעניין גילגמש • שיחה 05:00, 26 ביוני 2020 (IDT)
- מסתובב ביוטיוב סרטון של נשיא טנזניה מטיל ספק בכל עניין הקורונה, לטענתו הם שלחו מיץ פאפיה לבדיקת קורונה, ושמו עליו תווית עם שם של בן אדם וקיבלו תוצאה חיובית (הוא עושה שם סטנדאפ שלם על כל החומרים ששלחו לבדיקה וחזרו חיוביים, ובלבד ששמו תווית של שם אדם) ורומז לקונספירציה עולמית. (מה שאולי קרה שם, זה שאנשי בית החולים מכרו את ערכות הבדיקה בשוק השחור, והמציאו תוצאות רנדומליות) והאמינות בהתאם. בטורקמניסטן נאסר בחוק (כולל סנקציות משטרתיות) להזכיר את המילה "קורונה" ולכן לא היה שם אפילו חולה קורונה אחד. Ronam20 - שיחה 23:43, 25 ביוני 2020 (IDT)
- בקיצור מתו כבר מיליונים בעולם מהמגפה וימותו עוד מיליונים. 5.22.135.137 14:53, 23 ביולי 2020 (IDT)
ביטול המזומן בישראל מחד לצד רשות המסים הישראלית ממסכת את כל חשבונות הבנק בישראל מאידך[עריכת קוד מקור]
נניח לרגע שהמזומן בישראל יתבטל - רק הנחה תאורטית בלי להתדיין על עצם ההנחה.
האם כבר מאותו יום שהמזומן יתבטל, קבלות וחשבוניות יהפכו מיותרות לחלוטין ויבוטלו גם הן בהנחה ולרשות המסים יש גישה מלאה לתנועות הכלכליות של כל אזרח? ―אנונימי לא חתם
- לא. משום ש: (א) חשבונית מופקת על ביצוע עסקה, גם לפני התשלום. (ב) העובדה שעסק שילם 1,000 ש"ח לחנות לא מוכיחה על כך שמדובר בהוצאה מוכרת – צריך לפרט את מהות ההוצאה (ג) יש צורך בפירוט מע"מ, מסי קנייה ופירוטים אחרים. דגש חזק - שיחה 13:37, 25 ביוני 2020 (IDT)
- הי ותודה; לגבי סעיף א' - לפי מה שאני מבין מה שמונפק טרם תשלום, אם בכלל מונפק, הינו חשבון עסקה (invoice) ואולי למסמך זה התכוונת. לגבי סעיף ב' - מניסיוני המון קבלות לא כוללות פירוט מספיק אם בכלל על עסקה, אך כמובן שניתן יהיה להחליף זאת בפירוט על מהות תשלום כנפוץ באפליקציות בנקאיות ואני מניח שזה אפשרי גם למע"מ באם מחושב אוטומטית (עם אפשרות לעריכה ידנית) אם כי לגבי מסים אחרים אין לי דעה. ―אנונימי לא חתם
- לא. לדוגמה: לרפי יש חשבון במכולת השכונתית וכל 1 בחודש הוא פורע אותו. כל פעם שהוא קונה לחם, המחשב (או המוכר, באופן ידני) מוציא חשבונית מס. בחשבונית כלול 1. פרטי העסק 2. סכום העסקה 3. מע"מ. את החשבונית רושם המוכר כעסקה. ב-1 לחודש מגיע רפי למכולת, משלם 4,000 ש"ח ומקבל קבלה על כך ששילם 4,000 ש"ח. את ארבעת אלפי השקלים רושם המוכר כהכנסה.
- לעומת זאת, יהודה מגיע למכולת, וקונה לחם וחלב ומשלם במזומן. הוא מקבל מסמך שמהווה גם חשבונית מס וגם קבלה. המוכר רושם עסקה בסך של 7.50 ש"ח (לצורכי מע"מ) ומצהיר על הכנסה של 7.50 ש"ח (לצורכי מס הכנסה). דגש חזק - שיחה 19:36, 25 ביוני 2020 (IDT)
- אני לא יודע מספיק על מערכת המיסוי הנפוצה כדי להסיק למה לא להפוך את כל העצמאים לעוסקים פטורים ובכך לפטורם מלהוציא חשבונית מס כהצהרה למס הכנסה כך שיוציאו רק קבלות על תשלום כהצהרה למע"מ עד להודעה חדשה (שזה אולי יהיה צעד סביר בכלכלה תאורטית כפי שמתואר בכותרת). ―אנונימי לא חתם
למה לא עובדת לי רשימת המעקב?[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#למה לא נפתחת לי רשימת המעקב?
האם ידועות דרכים תזונתיות להאיץ את פעילות המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם?[עריכת קוד מקור]
האם ידועות דרכים תזונתיות להאיץ את פעילות המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם?
כלומר, האם ישנן דרכים תזונתיות לגרום ליותר ביוסינתזה טבעית של אנדוקנבינואידים (בעיקר CBDיים) בגוף האדם, ללא כל קשר לצריכת פרחים, עלים ושרף של זני קנאביס אינדיקה, סאטיבה או רודרליס?
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- ראשית כל: ערכים: קנאבידיול. אין לנו ערך על המערכת האנדוקנבואידית (אנ'). מה הכוונה ב„האצת המערכת״? באופן כללי מערכות בגוף האגם נמצאות בשיווי משקל והוצאה משיווי משקל אינה מומלצת (זהו כלל אצבע שיש לו, כמובן, הרבה חריגים בהתאם לנסיבות מקומיות). Tzafrir - שיחה 11:36, 26 ביוני 2020 (IDT)
- הכוונה ב"האצת המערכת" היא לגרום ליותר ביוסינתזה טבעית של אנדוקניבואידים (בעיקר CBDיים) אך מבלי ליטול קנאביס (למעט אולי שמן זרעי קנאביס אשר למיטב ידיעתי שונה מאד משמן קנאביס שהופק מכל חלק אחר של הצמח). ―אנונימי לא חתם
גיל הבגרות והעצמאות האנושי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם יש איזו השערה באיזה גיל אדם פרה-היסטורי שהוא צייד-לקט הפך להיות עצמאי (=ללא תלות באחרים למחייתו)? ומה קורה בנושא הזה אצל ציידים-לקטים מודרניים? 2A01:6500:A039:8918:2380:7259:BDCC:FF22 15:25, 26 ביוני 2020 (IDT)
- אני מניח שאתה מתכוון לגיל שבו אדם מוגדר כבוגר על ידי החברה שבה הוא חי ובהתאם יש לו חובות וזכויות (אף אדם באף חברה לא יכול להתקיים "ללא תלות באחרים למחייתו"). קשה לענות על השאלה משרידים ארכאולוגיים. אצל ציידים-לקטים מודרניים יש מגוון גדול של מידת העצמאות של ילדים, החל בחברות שבהן הילדים לא עושים כלום עד גיל העשרה וכלה בחברות שמוציאות את הילדים ללקט ולעזור כבר בגיל 6-7. יש פרק מעניין (אך לא מקיף) על ילדות בחברות מסורתיות בספר של ג'ארד דיאמונד, העולם עד אתמול. סביר להניח שאצל ציידים-לקטים פרהיסטוריים היתה תמונה דומה, לפחות אלה שזהים או דומים לנו מבחינה פיזית. Reuveny - שיחה 15:40, 26 ביוני 2020 (IDT)
מיהו חבר הכנסת הוותיק ביותר בהווה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב אני יודע שמבחינה רשמית הוותיק ביותר הוא עמיר פרץ, אבל אני שואל מיהו חה"כ הוותיק ביותר ושאינו עזב זמנית/התפטר/לא נבחר, כלומר בעל כהונה רצופה. זה מוציא מהמשוואה את בנימין נתניהו, משה גפני, צחי הנגבי. אולי התשובה היא אחמד טיבי? ניב - שיחה 23:16, 26 ביוני 2020 (IDT)
- ישראל כ"ץ? Ronam20 - שיחה 22:59, 27 ביוני 2020 (IDT)
- ישראל כ"ץ מכהן ברציפות מ-18/11/98. יש מצב. חזרתי • ∞ • שיחה 17:54, 28 ביוני 2020 (IDT)
על איזו המצאה מדובר?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב ראיתי את הכתבה הבאה: אדם קיטורי, עברי אנכי, 8 במאי 1868. אני תוהה האם מדובר בהמצאה שיש לה המשכיות היום או שמדובר ברעיון שכשל במרוצת הזמן? --EldadHe - שיחה 05:52, 27 ביוני 2020 (IDT)
- מנוע הקיטור הומצא במאה ה-17. לעניות הבנתי, הרעיון הוא רובוט שפועל על קיטור. מאז כבר הומצאו מנועי דלק נוזלי, גז וחשמל.--נדב - שיחה 09:34, 27 ביוני 2020 (IDT)
- אני דווקא מבין שמדובר על איזו חליפת קיטור שתאפשר לאדם לבצע משימות באופן מהיר, רק שלא כ"כ זוכר את זה קורה בפועל חוץ מבמדע בדיוני... אבל אולי לא הבנתי נכון. --EldadHe - שיחה 09:57, 27 ביוני 2020 (IDT)
- בהחלט מדע בדיוני. מנוע קיטור שמסוגל להפיק כוח די הצורך +פחם +מים כבד וגדול הרבה מעבר למה שאדם יכול לשאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:46, 27 ביוני 2020 (IDT)
- מאחר שכך, אני חושב שאולי מדובר בהמצאה אחרת. הרי מה שתיארנו אפילו לא היה מסוגל לעבור את שלב הניסוי הראשוני. --EldadHe - שיחה 09:39, 28 ביוני 2020 (IDT)
- מדובר פשוט בסיפור דמיון, או בדיה, שמישהו לקח ברצינות. כמו הטורקי המכני.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:18, 28 ביוני 2020 (IDT)
- התיאור הוא של מעין קטר, שקושרים אותו לעגלות, שמעוצב בצורת אדם. לא משהו מנותק מהרמה הטכנולוגית באותה תקופה. הנקודה המוזרה היא שיש לו רגלים ולא גלגלים. ―אנונימי לא חתם
- הרבה מעבר ליכולת הטכנולוגית של אותה תקופה. לבוסטון דיינמיקס לקח שנים של מחקר ופיתוח להגיע לרובוט דמוי אדם שלא נופל. הליכה אנושית היא עניין מוזר. למעשה מדובר בנפילה קדימה כל צעד, שנבלמת על ידי רגל שמושטת קדימה. לא פלא שקופי אדם לא מסוגלים ללכת בינקותם, להבדיל מיונקים רבים (דומני שכולם אוכלי עשב), שדקה לאחר ההמלטה כבר הולכים, וחמש דקות נוספות והם משתוללים. לדעתי אין שום סיכוי שיכלו לבנות משהו כזה דאז. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:07, 13 ביולי 2020 (IDT)
- התיאור הוא של מעין קטר, שקושרים אותו לעגלות, שמעוצב בצורת אדם. לא משהו מנותק מהרמה הטכנולוגית באותה תקופה. הנקודה המוזרה היא שיש לו רגלים ולא גלגלים. ―אנונימי לא חתם
- מדובר פשוט בסיפור דמיון, או בדיה, שמישהו לקח ברצינות. כמו הטורקי המכני.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:18, 28 ביוני 2020 (IDT)
- מאחר שכך, אני חושב שאולי מדובר בהמצאה אחרת. הרי מה שתיארנו אפילו לא היה מסוגל לעבור את שלב הניסוי הראשוני. --EldadHe - שיחה 09:39, 28 ביוני 2020 (IDT)
- בהחלט מדע בדיוני. מנוע קיטור שמסוגל להפיק כוח די הצורך +פחם +מים כבד וגדול הרבה מעבר למה שאדם יכול לשאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:46, 27 ביוני 2020 (IDT)
- אני דווקא מבין שמדובר על איזו חליפת קיטור שתאפשר לאדם לבצע משימות באופן מהיר, רק שלא כ"כ זוכר את זה קורה בפועל חוץ מבמדע בדיוני... אבל אולי לא הבנתי נכון. --EldadHe - שיחה 09:57, 27 ביוני 2020 (IDT)
משרד הדיגיטל הלאומי[עריכת קוד מקור]
אני יודע שמתן שמות למשרדי ממשלה, ובפרט למשרדי הממשלה שהוקמו בעת האחרונה, הוא משימה מאתגרת. בכל זאת, יש לי שאלה: מדוע רק משרד הדיגיטל הוא "משרד הדיגיטל הלאומי"? וכי משרד האוצר אינו "משרד האוצר הלאומי"? ומשרד הביטחון אינו "משרד הביטחון הלאומי"? האם השם "משרד הדיגיטל הלאומי" מרמז שבכל הפעלה או כיבוי של מחשב הוא ישמיע את "התקוה"? דוד שי - שיחה 06:34, 27 ביוני 2020 (IDT)
- לדעתי זה כדי לצחוק על המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, שהם הוקמו ביחד ואחד עוסק במדינה והשני רק בקהילה... --EldadHe - שיחה 06:49, 27 ביוני 2020 (IDT)
- אולי, הדיגיטל הלאומי הוא תחום מצומצם מתוך הדיגיטל, ורק בו המשרד עוסק. ―אנונימי לא חתם
- כנראה זה חלק משירותים עבור המדינה (כך שבמקור היה אמור להיות באחריות משרד האוצר), בשונה נניח ממטה הסייבר הלאומי, שפונה גם לתעשייה, לא בהכרח רק בתחום ההייטק, אלא לכל שימוש וניהול באמצעות מערכות ממוחשבות, גם בפיתוח, אבל גם בתשתיות. השם קצת דבילי, אולי היה עדיף "תשתיות אלקטרוניות", או "תשתיות תקשורת", או סתם "תקשוב", לא שם לקוי שאומץ בתחום השיווק ומתייחס בד"כ למדיה חברתית. (¯`gal´¯) - שיחה 14:15, 1 ביולי 2020 (IDT)
- אולי, הדיגיטל הלאומי הוא תחום מצומצם מתוך הדיגיטל, ורק בו המשרד עוסק. ―אנונימי לא חתם
ניקיון פי הטבעת אצל בעלי חיים ואצל לקטים ציידים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
איך פי הטבעת של בעלי חיים לא דורש ניקוי אחרי הפרשת צואה כמו אצל בני אדם, ומה קורה אצל בני אדם כמו לקטים ציידים? 80.246.139.175 15:56, 27 ביוני 2020 (IDT)
- ודאי שהוא דורש ניקוי. אני לא יודע לגבי בעלי חיים אחרים, אבל גם חתולים וגם כלבים מלקקים את פי הטבעת על מנת לנקות אותו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:37, 27 ביוני 2020 (IDT)
- נזכרתי במשהו - חלק מהחיות (זכורים לי סוסים, עיזים ו-וומבט) פולטים צואה יבשה וקשה ולא זקוקים לניקוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:30, 27 ביוני 2020 (IDT)
- ולשאר לרוב לא אכפת.. ברוך [ShoobyD] • שיחה – 03:52, 29 ביוני 2020 (IDT)
- קשה לי להאמין. שאריות צואה על עור דק ורגיש כמו האנוס גורמים לפריחה ודלקות, כפי שכל הורה לתינוק יודע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:59, 29 ביוני 2020 (IDT)
- ולשאר לרוב לא אכפת.. ברוך [ShoobyD] • שיחה – 03:52, 29 ביוני 2020 (IDT)
- נזכרתי במשהו - חלק מהחיות (זכורים לי סוסים, עיזים ו-וומבט) פולטים צואה יבשה וקשה ולא זקוקים לניקוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:30, 27 ביוני 2020 (IDT)
מה גודל הערך החציוני בוויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]
אם נסדר את כל הערכים בוויקיפדיה העברית לפי הגודל, מה יהיה גודלו של הערך שנמצא בדיוק באמצע?
- ב-2009 ההתפלגות היתה כמופיע משמאל. עוזי ו. - שיחה 16:46, 29 ביוני 2020 (IDT)
תוכנת SaaS להוצאת מסמכי עסקה אשר הינה א-פוליטית[עריכת קוד מקור]
שלום למומחה,
אני מחפש תוכנת SaaS להנפקת מסמכי עסקה (כגון חשבון עסקה וקבלה על תשלום) אשר הינה א-פוליטית, כלומר, לא תלויה ברשות המס של אף מדינה ולכן כל אדם בכל מדינה יכול להשתמש בה בלי בעיה חוקית באופן כללי.
מאפיינים[עריכת קוד מקור]
תוכנת SaaS כזו צריכה להיות:
- FOSS (אנ')
- Gratis (אנ')
- מאפשרת חתימה דיגיטלית של מסמכי עסקה
- מתקשרת עם שרת אימייל כך שתאפשר שליחת מסמכי עסקה ללקוח באימייל
- מאפשרת יצירת גיבוי של כל ניהול הספרים עד נקודת זמן מסוימת (למשל, בקובץ zip)
בקשתי מהמומחה[עריכת קוד מקור]
האם המומחה מכיר מיזם כזה? ―אנונימי לא חתם
- למיטב ידיעתי תוכנת הנה"ח שמנהלת את ספרי החשבונות של העסק לרבות הנפקת מסמכי מס, זקוקה לאישור שלטונות המס ועלכן אינה יכולה להיות אוניברסלית. שנילי - שיחה 20:54, 29 ביוני 2020 (IDT)
- אני חושב שזה נכון כל עוד לא פונים במוצהר לקהל בין לאומי. ―אנונימי לא חתם
ציפור חולפת: Stopping vs. staging[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
נתקלתי במאמר זה Stopping vs. staging: The difference between a hop and a jump . מוכר לי בעברית המונח "חולף" לתיאור מעבר של ציפור בעת נדידה, מאתרי רביה לאתרי חריפה. האם נוסחו 2 מונחים שונים לעצירה קצרת טווח ולעצירה ארוכת טווח (קיימים פרמטרים נוספים, כמתואר במאמר)? דליק כלבלב - שיחה 21:13, 28 ביוני 2020 (IDT)
חידוד ההבדל בין תוצר לאומי גולמי לתוצר מקומי גולמי[עריכת קוד מקור]
מן הכתוב בפתיח הערך תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) אני מבין שהמונח הזה בדרך כלל מחליף את המונח תוצר לאומי גולמי (תל"ג) כי בדרך כלל "מקום" בהקשר מדידות כלכליות, פירושו מדינה.
אילו עוד "מקומות" מלבד "מדינה" מודדים עם המונח תמ"ג? כלומר, מה בדרך כלל יבוא בסדר העדיפויות מיד אחרי "מדינה"? תודה. ―אנונימי לא חתם
- "תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) הוא מונח כלכלי המציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות (מוצרים) והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים, כמו מדינה.". כלומר - זה יכול להתייחס למחוז, או יבשת וכיוצא באלה. דוגמה לשימוש מועיל להגדרה - בדיקת תמ"ג באיזוא הסאהל, שעובר תהליך מידבור מהיר, שמביא לעוני ולרעב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:20, 30 ביוני 2020 (IDT)
סלנג מקומי בישראל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני מחפש דוגמאות להבדלי הגייה או מילות סלנג מקומי בישראל. לדוגמה "טוש" ו"לורד" באיזורים שונים בארץ יש להם משמעות שונה (בשבילי "לורד" הוא טוש מאוד עבה). יש הבדל בין "בוחן" לבין "בחן" בין חיפה ותל אביב. אני רוצה עוד דוגמאות. שואל השאלות - שיחה 15:19, 30 ביוני 2020 (IDT)
- גוגואים - אג'ואים. המלך הכחול • יצירת קשר • מיזם ביכורים 15:22, 30 ביוני 2020 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: אג'ואים וגוגואים; אבויויו ושק קמח; לאפה ואש תנור; במבליק וליקריץ; שערות סבתא וימבמבם. ועד כאן בינתיים מירושלים. דגש חזק - שיחה 15:26, 30 ביוני 2020 (IDT)
- מעניין שדווקא ירושלים היא הבולטת בעגה מקומית. האם יש משהו תל-אביבי או חפאי מובהק? שואל השאלות - שיחה 15:39, 30 ביוני 2020 (IDT)
מוחק ומחק, מתיים ומאתיים(א פתוחה). שמש מרפא - שיחה 00:12, 1 ביולי 2020 (IDT)
- ניב גלילי. חזרתי • ∞ • שיחה 00:22, 1 ביולי 2020 (IDT)
- וגם קוקו שקר וקוקו בלוף, ומציצה מול סוכריה על מקל (מסיבות מובנות זה הולך ונעלם...). סיון ל - שיחה 08:14, 1 ביולי 2020 (IDT)
- מילת סלנג רחובותית בלבד שלצערי נכחדה כמעט לגמרי: דוּפִּיַה עבור צינור (דו-פיה). ג'ולות מול בלורות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:13, 1 ביולי 2020 (IDT)
- בילדותי הרחוקה באילת, היו קוראים לשקית הקטנה שמלאה במיץ - "יאללה". ―אנונימי לא חתם
- מהדק ושדכן; קרטיב וארטיק קרח; חיי שרה וחממות; עט עיפרון, עיפרון חודים, עיפרון מכני ועיפרון שפיצים; ניילונית ושמרדף; אבן נייר ומספריים, אבניירו, שה, אבן ג'וק ואבן שוק. (אולי גם חתולים במלרע וחתולות במלעיל?) Nomnomgol - שיחה 11:22, 5 ביולי 2020 (IDT)
למה שוברים כוס בחתונה בירושלים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
שבירת הכוס היא נוהג שמקושר לזכר ירושלים. הוא מתכתב עם תהלים קל"ז. כל המנהג מרמז שירושלים הושמדה ומה שנשאר ממנה זה הזכרון. אבל ירושלים כיום היא חיה, יהודית, נגישה, וקלה להשגה. למה צריך לזכור את ירושלים בראש שמחתך, כשאתה למעשה נמצא במרכז ירושלים? אפשר בהחלט לשמוח בירושלים הבנויה. שואל השאלות - שיחה 15:37, 30 ביוני 2020 (IDT)
- המנהג נועד להעלות את חורבן ירושלים הפיזי, כמו התוכני. פיזית ירושלים הקדומה היא זו שבין החומות והיא רחוקה מלהיות יהודית ונגישה, ומבחינה תוכנית רוב בני היהדות האורתודוקסית לא רואים בבניין ירושלים הנוכחי את תכלית השלמות. דגש חזק - שיחה 15:57, 30 ביוני 2020 (IDT)
- אחד המנהגים הכושלים. כולם יודעים שהיוונים שוברים צלחות והיהודים שוברים כוס כדי להתחיל את החגיגה. Tzafrir - שיחה 16:02, 30 ביוני 2020 (IDT)
- כלומר, שבירת כוס היא למעשה העתקה מתרבות יוון? האם הם שוברים כלי מטבח בחתונה דווקא? שואל השאלות - שיחה 16:13, 30 ביוני 2020 (IDT)
- לא. זה סתם קשר מקרי. אבל נראה לי שאצל לא מעט אנשים שבירת הכוס מקושרת עם חגיגה ולא עם אבל, בניגוד למטרתה. Tzafrir - שיחה 16:22, 30 ביוני 2020 (IDT)
- מקור המנהג במעשה שמסופר בתלמוד (ברכות דף ל' עמוד ב'), שם אמורא שבר כוסות (באופן ספונטני) בכדי למעט את שמחת החוגגים ולהזכירם את חורבן ירושלים. התוספות שם כתבו שזהו מקור המנהג, שרווח כבר בזמנם, לשבור כוס בחתונה. האם המנהג היווני גם כן מוקדם כל כך? זה מעניין. פנטין - שיחה 19:26, 30 ביוני 2020 (IDT)
- לא. זה סתם קשר מקרי. אבל נראה לי שאצל לא מעט אנשים שבירת הכוס מקושרת עם חגיגה ולא עם אבל, בניגוד למטרתה. Tzafrir - שיחה 16:22, 30 ביוני 2020 (IDT)
- כלומר, שבירת כוס היא למעשה העתקה מתרבות יוון? האם הם שוברים כלי מטבח בחתונה דווקא? שואל השאלות - שיחה 16:13, 30 ביוני 2020 (IDT)
- אחד המנהגים הכושלים. כולם יודעים שהיוונים שוברים צלחות והיהודים שוברים כוס כדי להתחיל את החגיגה. Tzafrir - שיחה 16:02, 30 ביוני 2020 (IDT)
רק הערה באשר לכותרת – שוברים כוס בכל מקום,לא רק בירושלים. דגש חזק - שיחה 15:58, 5 ביולי 2020 (IDT)
- לא הבנת את כוונת הכותרת. כוונתה, תינח - בדוחק - ששוברים מחוץ לירושלים, אבל מה הטעם לשבור כשאתה בתוך ירושלים והיא בנויה לתלפיות לנגד עיניך [להבנת השואל, אם כי השבת לו יפה מאד]. אגב. לרוב מיד אחרי שבירת הכוס, הנוכחים פורצים בתשואות מזל טוב וצהלולים, ויש שהעירו (ספר שדי חמד) ששבירת הכוס היא לאות אבל ואין הצהלה מתאימה בדיוק באותו הרגע. השוחט - שיחה 16:27, 5 ביולי 2020 (IDT)
- פעם המנהג היה לשים אפר על ראש החתן היכן שמניחים תפילין (לזכר הנאמר: "לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר"), אך מכיון שרבו היהודים שאינם מניחים תפילין מדי יום וממילא הם לא יזכו לאיחול 'פאר תחת אפר', לכן נהגו לשבור כוס כדי לזכור את חורבן ירושלים. בני • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ף • 20:50, 20 ביולי 2020 (IDT)
האם גוף האדם תמיד מייצר חלבונים מחומצות אמינו, או שהוא יכול לקחת חלבון "כפי שהוא" מחיה?[עריכת קוד מקור]
אני לא אופתע לגלות שיש מלא מולקולות זהות שיש הן בשריר פרה והן בשריר אדם. האם כשטורף אוכל בשר, הוא קודם מפרק את החלבונים לחומצות אמינו ואז מרכיב כחלק מהשריר שלו, או שהוא יכול לקחת את מולקולות החלבון בשלמותן ולהשתמש בהם לבניין (או פעילות ביו-כימית כלשהי)? שואל השאלות - שיחה 16:12, 30 ביוני 2020 (IDT)
- אנזימי הקיבה והמעיים מפרקים חלבונים לפפטידים קצרים ולבסוף לחומצות אמינו בודדות, הנספגות במחזור הדם. איני יודע איזה חלבונים מצליחים לחדור למחזור הדם ישירות מהחניכיים, אך לעניות דעתי מדובר בתקלה ולא בתכונה - אינך רוצה שחלבונים פתוגניים או סתם פריונים זרים ישוטטו לך במחזור הדם. ככלל, הגישה בגוף היא לפרק חלבונים ולבנות אותם מחדש, במקום לתחזק חלבונים קיימים לאין קץ. כנראה שהעלות המטבולית העודפת הכרוכה בכך נמוכה מעלות הפנסיה התקציבית לחלבונים מקשישים. יום טוב, ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תש"ף • 12:53, 2 ביולי 2020 (IDT)
מניה שוחט[עריכת קוד מקור]
אמת או שקר: מניה שוחט היתה חשודה ברצח? ―213.55.225.195 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- ראה מניה שוחט: דודה ישראלית טובה, מהפכנית רוסיה נועזת, או רוצחת?. חזרתי • ∞ • שיחה 16:26, 1 ביולי 2020 (IDT)
- מעניין אם השאלה הזו היא בעקבות מערכון של "היהודים באים" שעלה כמה לפני כמה ימים. (¯`gal´¯) - שיחה 03:38, 2 ביולי 2020 (IDT)
- נראה שדמותה הולכת להופיע שם גם בהמשך. כדאי להבהיר את זה בערך. Tzafrir - שיחה 08:21, 2 ביולי 2020 (IDT)
- מניה שוחט הייתה מהפכנית, אישה חזקה, משכילה, חילונית ודעתנית, בתקופה שבה הציפייה מנשים הייתה ללדת ילדים ולשתוק. היא לא שתקה - בשום רגע מחייה. יש כאלה שקשה להם להתמודד עם זה, אז הם ממציאים סיפורים. אז זהו, שלא: מניה שוחט לא הייתה רוצחת. היא כן הייתה אישה חזקה וקשוחה, לוחמת, ואף פמיניסטית, בתקופה שהפמיניזם עדיין לא היה קיים (לא הוגדר). היא בהחלט הקדימה את זמנה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 15:38, 5 ביולי 2020 (IDT)
- נראה שדמותה הולכת להופיע שם גם בהמשך. כדאי להבהיר את זה בערך. Tzafrir - שיחה 08:21, 2 ביולי 2020 (IDT)
ולעניין תוכנית המערכונים "היהודים באים", מדובר בתוכנית מערכונים. לא בשיעור היסטוריה. אני גם די בטוח שרות וסטהיימר לא סידרה ככה את החיילים הבריטים (בקישור) כשהגיעה לארץ ישראל כנערה ניצולת שואה. אבל זה מצחיק. > דני Danny-w - שיחה 19:12, 5 ביולי 2020 (IDT)
- Danny-w, ברור שהיהודים באים אינה מקור אמין. אבל ר’ המאמר שמקושר למעלה. מה דעתך עליו כמקור? Tzafrir - שיחה 19:26, 5 ביולי 2020 (IDT)
- תשובה: תודה על הקישור. קראתי אותו בעיון. אכן מוזכרת שם הטענה שמניה שוחט רצחה אדם, וכמה פסקאות אחר כך כתוב שהיא "שוחררה ממעצר מכיוון שהשופט החוקר לא מצא ראיות נגדה, וכעבור שנתיים ציינו בעיתון דבר כי חקירת המשטרה לא הוכיחה כלום נגדה." כלומר: אינה רוצחת. אילו היה החוק מתייחס אליה כאל רוצחת, היו מתייחסים אליה בהתאם. והחוק הרי בדק. ניתן לציין בערך את החשדות, ולהביא את הטור הנ"ל כמקור. לא ניתן לטעון שהיא הייתה רוצחת. אני חוזר על דבריי מקודם: מניה שוחט הייתה אישה חזקה, כנראה לא רק נפשית אלא גם פיזית, שהתנהגה באופן שונה מאוד מהמצופה מנשים באותה תקופת זמן (וייתכן שגם כיום). זה שלה, ואת זה אי אפשר לקחת ממנה. לגבי הטענה שהייתה רוצחת - נשאיר את זה למערכונים שצוחקים עליה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 22:34, 22 ביולי 2020 (IDT)
האם ניתן לחתום קבצי תמונה ווידאו בחתימה דיגיטלית?[עריכת קוד מקור]
תודה. ―אנונימי לא חתם
- הפורמטים הנפוצים לא תומכים בחתימה דיגיטלית. ישנם טריקים שונים שמאפשרים סימון ברמת אבטחה נמוכה (כמו למשל לנצל אינדקס של הפלטה בקבצי GIF ו PNG) וישנן צורות סטגנוגרפיה מתקדמות בשימוש בתוכנות יעודיות, למיטב ידיעתי אלו תוכנות יקרות. בכל מקרה - צילום מסך רגיל של התמונה או הוידאו וקידוד מחדש יעיפו את החתימה הסטגנוגרפית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:58, 1 ביולי 2020 (IDT)
- טעות שלי, קראתי את השאלה הפוך. על כל קובץ ניתן לחתום דיגיטלית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:00, 1 ביולי 2020 (IDT)
למה מנוע חשמלי נחלש עם הזמן ומה זאת אומרת מנוע נשרף[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב לפי ניסיוני מנועים חשמליים נחלשים עם הזמן, למשל השואב שואב חלש יותר ולפעמים אומרים שהמנוע נשרף למשל מנוע של מזגן שמפסיק לעבוד. לפי מה שאני יודע מנוע חשמלי זה בסה"כ גוף מתכת מלופף בחוטי חשמל מוליכים. נשמע כמו מנגנון פשוט מה גורם לכך שהוא מתחיל לעבוד חלש יותר? יש דרך לתקן את זה? ומה זה נשרף? אם איזה רכיב חשמלי נשרף למשל בלוח הפיקוד קל להחליף אותו אבל אני מבין שהכוונה שהמנוע עצמו נפגע?
- מנוע חשמלי מורכב מרוטור הבנוי מסליל, וגוף משרה קבוע שיכול להיות בנוי גם מסליל או ממגנט כלשהו. מגנטים יכולים לאבד מכוחם עם הזמן. סוגי מנועים מסויימים משתמשים במברשות, אלה יכולות להינזק עם הזמן ודורשות החלפה. לעתים מסבים במנוע ניזוקים ועל ידי זה יוצרים חיכוך המאט את המנוע. במנועים זולים יותר יכולים אף לא להשתמש במסבים כלל אלא בתותבים הניזוקים מהסיבוב עם הזמן. אלה נוטים ליצור רעש ורטט עם הזמן.
- אבל למעלה מ-50 אחוז מתקלות המנוע נגרמות מהידרדרות החומר המבודד שאורך חייו מוגבל והבלאי עליו הוא לא רק משימוש אלא גם מהסביבה. עלייה של 10 מעלות בטמפרטורה צפויה לקצר את אורך חיי הבידוד בחצי. נזק לבידוד ייצר פיחום בתוך גוף המנוע שייצר שכבה של חומר העלול להתערב בפעולת המנוע, לגרום לחיכוך פנימי וכדומה. אבל בסופו של דבר הידרדרות של הבידוד תגרום לקצר, לשרפיה של הסלילים ועל ידי כך ל"מותו" של המנוע. חלק מהדברים הללו ניתן לשפץ ולמנוע על ידי אחזקה שותפת או מחזורית. אבל, ובמיוחד במנועים זולים וקטנים המאמץ לא יהיה שווה את ההשקעה הכספית של פתיחת המנוע, ניקוי, החלפת רכיבים, התקנה מחדש, בדיקות וכדומה.
- ישנם מנועים חשמליים בני הרבה עשורים שעדיין עובדים, אבל זה לא המנועים במוצרי צריכה שחלקם אף מתוכננים להיכשל בסוף חיי המדף. גם עם לא היה את ההתיישנות המתוכננת, שיפוץ מנועים חשמליים הוא לא פשוט ולא כדאי במוצרים פשוטים וזולים. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:53, 1 ביולי 2020 (IDT)
- כשלים בסלילי העוגן ניתן לתקן על ידי מלפפי מנועים. קל למצוא אותם בחיפוש. המחיר מוצדק אך ורק אם מדובר בתיקון מוצר יקר למדי. אסכם את דברי Lirtdn ושלי עם אופציות התיקון: נזק לסלילים - ליפוף. נזק למיסבים - החלפת מיסבים. פחמים שחוקים - החלפת פחמים, לא תמיד אפשרי כי פחמים מיוצרים באלפי או עשרות אלפי מודלים שונים. צירים שחוקים - אין תיקון. ציר עוגן עקום או שבור - למעט מנועים יקרים מאד אין תיקון. עלות התיקון היא חריטת ציר חדש והתקנתו בלחץ במקום הציר הפגום. מגנטים - בדרך כלל קיימים במנועים חלשים, בעיקר בזרם יש כמו בצעצועים. ישנם יוצאי דופן. למעט יוצאי הדופן אין טעם להחליף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:24, 1 ביולי 2020 (IDT)
התפריט של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב למה התפריט של ויקיפדיה נמצא בצד ימין בלבד במקום בצד ימין ובצד שמאל כמו שהיה לי פעם? איך לשנות את זה? ―ליאון12 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- ליאון12: העדפות ⟸ מראה ⟸ עיצוב ⟸ "מחוץ לזמן". חזרתי • ∞ • שיחה 16:14, 1 ביולי 2020 (IDT)
זה לא עובד למרות שכבר היה לי את הרקע של המחוץ לזמן
- מוזר, בדקתי אצלי וזה עובד. מציע שתעביר פסקה זו לוויקיפדיה:דלפק ייעוץ. חזרתי • ∞ • שיחה 18:22, 1 ביולי 2020 (IDT)
למה אנשים כל כך מלאים רגשי אשם בנוגע להכחדת מינים?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
יש תופעה מוכרת לפיה אנשים ממש מלאים רגשי אשם על אך שמיני בעלי חיים נכחדו בעקבות פעילות אנושית. אבל כאשר מין בעלי חיים אחד הורג את האחר, אז זה סוג של מובן מאיליו: יש אבולוציה ודינוזאורים נכחדו, מלא יונקים נכחדו, מלא ציפורים נכחדו וכדומה. אבל כשזה מגיע למין הhomo שגרם להכחדה של ממוטים, אז זה אסון נורא. ואם פילים צפון אפריקאים וקרנפים לבנים נכחדו, אז - אנשים הם רעים והורסים את הטבע. אבל למה? האבולוציה נעצרה והכחדת מינים הפכה מתופעת טבע לבעית מוסר? האם זה סוג של ייסורי מצפון שאנחנו מין מעצב סביבה מאוד חזק? 213.55.220.34 12:24, 2 ביולי 2020 (IDT)
- כנראה כי אנחנו לא חלק מהטבע, אלא מעצבים אותו כרצוננו, הורסים אזורי מחייה, ומשנים את פני הפלנטה, בדרכים שאנחנו עדיין לא מבינים. לחלק מן המינים האלו יש חשיבות במערכת האקולוגית, שבסוף ישפיעו גם עלינו לרעה, כמו הדבורים. גם ההכחדה ע"י מינים היא לא מודעת והיא חלק מציד למטרת מזון, בעוד בני האדם מכחידים ביודעין ולא למטרת מזון, גם במקרה של ציד בלתי חוקי. לרוב זה תעשיות שהורסות להם את אזור המחיה ע"י זיהום שגורם להם למוות. לדוגמא, זיהום מנפט. היה כזה לפני כמה שנים בערבה. ראינו את מימדי הנזק, אך זה היה קורה גם בים, עד שגרינפיס פעלו נגד התופעה הזו. אפשר אז גם להגיד, למה צריך להקים שמורות ושימור של בעלי חיים בסכנת הכחדה ע"י גני חיות ובתי חולים לחיות בר? חוץ מזה, יש כמה סוגים של הכחדה. הדינוזאורים נכחדו בהכחדה המונית, כחלק מאסון טבע, לא בהשפעת מינים אחרים. יש מינים שנכחדו כי הם הפכו למין אחר. גם פה לא ניתן להאשים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:54, 2 ביולי 2020 (IDT)
- אחד מהמאפיינים של מין האדם (עוד מימי ההומו ארקטוס) הוא שבאופן קבוע יש לנו נטייה לכרות, אקולוגית, את הענף עליו אנו יושבים. Galzigler, זה קרה הרבה לפני שהתפתחנו להיות "לא חלק מהטבע". זה כן חלק מהטבע, הטבע ההרסני של מין האדם. אני לא חושב שיש איזשהו טעם בתחושת אשמה. יש טעם בחינוך מקיף ללמד שגם אם לא אכפת לרובנו ממינים אחרים, אנחנו על הדרך דופקים את עצמנו כמו שניצל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:34, 2 ביולי 2020 (IDT)
- אתה מדבר על הממותות? כי כבר אז צדו בעזרת כלים, כמו חנית. אז לא הייתה מודעות לאפשרות של הכחדה ולכן לא הייתה האשמה, כמו שמתואר פה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:07, 2 ביולי 2020 (IDT)
- נהפוך הוא. האדם זה המין היחיד בטבע שבאמת מתעניין בשימור מינים אחרים, לרבות אלו המסוכנים לו (טיגריסים לדגומה). העדות לכך לדוגמה השיחה הזאת. לרוב המינים האחרים נטולי יכולת להשמיד זה את זה. אבל כשיש את האפשרות, אז מין אחד יכחיד את האויב הביולוגי שלו. השאלה היא מדוע אנחנו כל כך רוצים להפלות בין הכחדת מין אחד על ידי פעילות אנוש, לבין הכחדה של מין אחר על ידי אחר. למה המקרה הראשון גורם לכך כך הרבה רגש שלילי, בזמן השני גורם רק לאדישות? 213.55.220.34 17:55, 2 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שמשמרים גם מינים שלא נפגעו באופן ישיר מהשפעת האדם. האדם הציל כמה זנים מהכחדה, באמצעות טיפוח הזן בגני חיות. השיחה פה התייחסה להכחדה בתקופות קדומות. את הדינוזאורים לא יכולנו להציל, כי לא היינו קיימים אז, וכנראה שלא היינו מתפתחים אם הם עדיין היו קיימים. גם לשחזר את הגנים שלהם כמו ב"פארק היורה" זה לא אפשרי, כי חומר אורגני לא שורד כ"כ הרבה זמן. הבנתי שגם מה שעשו שם עם ענבר, זה לא מדויק. (¯`gal´¯) - שיחה 18:05, 2 ביולי 2020 (IDT)
- הממותות, העצלן הענק, הסוסים באמריקות - יש עשרות אם לא מאות, רובם יונקים גדולים.
לא צריך טכנולוגיה מעבר לנשק של תקופת האבן ושימוש באש. האבורג'ינים באוסטרליה חוללו גל הכחדה עצום לפני 40,000 שנה, ועל הדרך הפכו את כל אוסטרליה למדבר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:16, 2 ביולי 2020 (IDT)
- הממותות, העצלן הענק, הסוסים באמריקות - יש עשרות אם לא מאות, רובם יונקים גדולים.
- נזכרתי שגם הוקמה תיבת נח מודרנית לשימור הצומח בעולם, במקרה של אסון אפוקליפטי. (¯`gal´¯) - שיחה 18:18, 2 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שמשמרים גם מינים שלא נפגעו באופן ישיר מהשפעת האדם. האדם הציל כמה זנים מהכחדה, באמצעות טיפוח הזן בגני חיות. השיחה פה התייחסה להכחדה בתקופות קדומות. את הדינוזאורים לא יכולנו להציל, כי לא היינו קיימים אז, וכנראה שלא היינו מתפתחים אם הם עדיין היו קיימים. גם לשחזר את הגנים שלהם כמו ב"פארק היורה" זה לא אפשרי, כי חומר אורגני לא שורד כ"כ הרבה זמן. הבנתי שגם מה שעשו שם עם ענבר, זה לא מדויק. (¯`gal´¯) - שיחה 18:05, 2 ביולי 2020 (IDT)
- אחד מהמאפיינים של מין האדם (עוד מימי ההומו ארקטוס) הוא שבאופן קבוע יש לנו נטייה לכרות, אקולוגית, את הענף עליו אנו יושבים. Galzigler, זה קרה הרבה לפני שהתפתחנו להיות "לא חלק מהטבע". זה כן חלק מהטבע, הטבע ההרסני של מין האדם. אני לא חושב שיש איזשהו טעם בתחושת אשמה. יש טעם בחינוך מקיף ללמד שגם אם לא אכפת לרובנו ממינים אחרים, אנחנו על הדרך דופקים את עצמנו כמו שניצל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:34, 2 ביולי 2020 (IDT)
- למה אנחנו מתייחסים לרצח באופן שונה מאשר למוות מזקנה? עוזי ו. - שיחה 17:33, 2 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שהתשובה לשאלה המקורית היא שאנשים כיום בתרבות המערבית מעריכים את הגיוון של הטבע שקיים בכדור הארץ ולא רוצים שהגיוון הזה יאבד. עולם בלי קרנפים לבנים, טיגריסים ופנדות יהיה עולם משעמם יותר ופחות אסתטי. Reuveny - שיחה 20:19, 2 ביולי 2020 (IDT)
שאלה כרומוזומית[עריכת קוד מקור]
איך קוראים למצב שבו יש כרומוזומים מוגדלים, לעומת כרומוזום רגיל (לא הפיכה לשלישיה, אלא שהכרומוזום יותר ארוך מאשר כרומוזום רגיל)? לא הצלחתי למצוא, אז פניתי לכאן. Euro know - שיחה 12:48, 2 ביולי 2020 (IDT)
למה אנשים מזייפים בשירה?[עריכת קוד מקור]
מה השיבוש הנפוץ ביותר שגורם לזמרי קריוקי להיות כה גרועים? מה התקלה? הם פשוט לא מקצועיים ומומחים בשירה ליאון12 - שיחה 13:57, 3 ביולי 2020 (IDT)
שתי בטריות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בשימוש יומיומי לרוב המכשירים שיצא לי לפגוש בחיים, דרושות 2 בטריות. לרוב 2 בטריות AA או 2 בטריות AAA. השאלה היא – מדוע 2?
לא ניתן היה לייצר בטריה אחת, חזקה/גדולה פי 2? אני מניח שיש עיקרון מעשי וסיבה הגיונית שעומדת מאחורי העניין הזה, אך אני לא יודע מה היא.
--185.175.33.252 23:28, 2 ביולי 2020 (IDT)
- מחיפוש באינטרנט: [12]. (¯`gal´¯) - שיחה 00:28, 3 ביולי 2020 (IDT)
- כמובן שניתן לייצר כאלה. אמנם הראקציה האלקטרו-כימית בין אנודה, קתודה ואלקטרוליט ספציפיים יוצרת תמיד אותו מתח, אך ניתן לארוז 2 סוללות מחוברות בטור בתוך מארז יחיד. הסיבה היחידה לכך שלא קיים מוצר כזה היא שפורמט בטריות AA ו AAA מקובל מזה שנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:32, 3 ביולי 2020 (IDT)
- סטנדרטים קיימים בדיוק בגלל שהם מקלים על תכנון מוצרים, כי יש סוללות קיימות בכל מקום והן זמינות לצרכנים. לייצר סוללות עם תאים מרובים מדובר על ייצור סטנדרט חדש יקטין את הזמינות של הסוללות. שיקול נוסף שאני רואה הוא ששתי סוללות מאפשרות איזושהי גמישות בתצורת התקנתם מבחינת התאים המחזיקים אותם. אפשר לשים אותם אחד אחרי השני, או אחד ליד השני. בעוד סוללה עם שני תאים תוגבל לתצורה אחת בלבד. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:23, 3 ביולי 2020 (IDT)
- על פניו זה הגיוני, אבל עובדה שהיו פורמטים נוספים- בטריות 4.5 וולט, 6 וולט, 9V וה"בתולה" של מכשיר הקשר. בגלל אלה נראה לי שזו תוצאה של תקן מיושן שהתקבע, כמו מקלדות QWERTY. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:47, 3 ביולי 2020 (IDT)
- לא. זה תוצאה שהצגובות הכימיות נותנות 1.5 וולט. תםתח סוללה של 9 וולט מה תגלה שם? מארז של 6 סוללות של של 1.5 וולט. אז בשביל מה לבזבז זמן עבודה ומשאבים בשביל לייצר את זה כמארז מסובך, כשאפשר לשים כמה בטריות בטור במכשיר? eman • שיחה • ♥ 21:59, 3 ביולי 2020 (IDT)
- ידוע, ידוע...
השאלה המקורית היתה על מדוע אין סוללה של 2X1.5 בהמשך לירדון הציע הצעה הגיונית - שנצמדים לסוללות 1.5 בודדות בשביל גמישות, ובהמשך אמרתי שהיו פורמטים נוספים, כלומר - זה לא רק בשביל לאפשר גמישות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 4 ביולי 2020 (IDT)- במד מתח/זרם/התנגדות אנלוגי ישן יש סוללה של 22.5 וולט בגודל של סוללה 9 וולט. לא נראה לי שהיא מורכבת מ-15 תאים. חזרתי • ∞ • שיחה 17:41, 4 ביולי 2020 (IDT)
- על פי המיפרט הזה היא אכן מורכבת מ 15 תאים של 1.5. לא ידעתי שיש דברים כאלה. חפירונת העלתה שהיו פורמטים "מוזרים" נוספים של מתח מעל 12V, כולל למשל 48V
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:14, 5 ביולי 2020 (IDT)
- על פי המיפרט הזה היא אכן מורכבת מ 15 תאים של 1.5. לא ידעתי שיש דברים כאלה. חפירונת העלתה שהיו פורמטים "מוזרים" נוספים של מתח מעל 12V, כולל למשל 48V
- במד מתח/זרם/התנגדות אנלוגי ישן יש סוללה של 22.5 וולט בגודל של סוללה 9 וולט. לא נראה לי שהיא מורכבת מ-15 תאים. חזרתי • ∞ • שיחה 17:41, 4 ביולי 2020 (IDT)
- על פניו זה הגיוני, אבל עובדה שהיו פורמטים נוספים- בטריות 4.5 וולט, 6 וולט, 9V וה"בתולה" של מכשיר הקשר. בגלל אלה נראה לי שזו תוצאה של תקן מיושן שהתקבע, כמו מקלדות QWERTY. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:47, 3 ביולי 2020 (IDT)
- סטנדרטים קיימים בדיוק בגלל שהם מקלים על תכנון מוצרים, כי יש סוללות קיימות בכל מקום והן זמינות לצרכנים. לייצר סוללות עם תאים מרובים מדובר על ייצור סטנדרט חדש יקטין את הזמינות של הסוללות. שיקול נוסף שאני רואה הוא ששתי סוללות מאפשרות איזושהי גמישות בתצורת התקנתם מבחינת התאים המחזיקים אותם. אפשר לשים אותם אחד אחרי השני, או אחד ליד השני. בעוד סוללה עם שני תאים תוגבל לתצורה אחת בלבד. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:23, 3 ביולי 2020 (IDT)
- כמובן שניתן לייצר כאלה. אמנם הראקציה האלקטרו-כימית בין אנודה, קתודה ואלקטרוליט ספציפיים יוצרת תמיד אותו מתח, אך ניתן לארוז 2 סוללות מחוברות בטור בתוך מארז יחיד. הסיבה היחידה לכך שלא קיים מוצר כזה היא שפורמט בטריות AA ו AAA מקובל מזה שנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:32, 3 ביולי 2020 (IDT)
באגים בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
כשאני פותח ערך חדש זה קופץ לי למטה? ולמה רשימת המעקב מופיעה באלכסון לתמונה שלי במקום לידה? ―אנונימי לא חתם
- מה הבעיה ואיפה היא מתרחשת (במחשב, בנייד, בטאבלט), ובאיזה דף. Ronam20 - שיחה 14:00, 3 ביולי 2020 (IDT)
כמה אנשים נמצאים במצב של חרדה קלינית או דיכאון?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב קראתי היום ששליש מתושבי ארצות הברית נמצאים במצב של חרדה קלינית או דיכאון. (מקור) האם התבצע סקר דומה בישראל? האם יש גוף שבודק מדי פעם כמה אנשים נמצאים במצב של חרדה קלינית או דיכאון? -- גבי (שיחה | תרומות) 17:02, 3 ביולי 2020 (IDT)
- ממש היום עניתי על סקר כזה. נדמה לי של מכון ויצמן. שמש מרפא - שיחה 17:27, 3 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על קצה החוט! במכון דוידסון (שהוא חלק ממכון וייצמן) מנסים עכשיו לאמוד את הפרמטרים האלה [13]. יהיה מעניין לראות את התוצאות. תודה, -- גבי (שיחה | תרומות) 19:05, 3 ביולי 2020 (IDT)
- ממש היום עניתי על סקר כזה. נדמה לי של מכון ויצמן. שמש מרפא - שיחה 17:27, 3 ביולי 2020 (IDT)
האם בשביל להוריד שומנים, חייבים ירידת סוכר?[עריכת קוד מקור]
האם על מנת שהגוף יצרוך את מצבורי השומן הישבני הוא צריך להיות במצב שאין מספיק סוכר בדם? כי העדיפות שפירת האנרגיה לפי הבנתי היא סוכרים פשוטים->פחמימות מורכבות->שומנים->חלבונים. שואל השאלות - שיחה 19:54, 3 ביולי 2020 (IDT)
- ירידה ברמת השומן בגוף היא נושא מורכב, ודורש טיפול ייחודי לכל אדם שמנסה לרדת במשקל, לכן קשה לספק מענה לשאלה שלך. קודם כל, לא קיימת בכלל אפשרות שהגוף יצרוך את מצבורי השומן הישבני ולא את מצבורי השומן האחרים. כל דיאטה או תוכנית אימונים תגרום לירידה ברמת השומן בכל חלקי הגוף במידה דומה. שנית, השרשרת שתיארת היא לא מדויקת ולא יודעים עליה מספיק, לכן לא מוכרת כיום דרך פשוטה שבה אפשר להגיד לגוף "תפסיק בבקשה לצרוך פחמימות מורכבות ותתחיל לשרוף שומנים". יש אמנם מחקרים שמנסים לזהות שיטות כאלה, על סמך ניסויים בעכברים, ואכן נטען בהם שנדרשת ירידה ברמת הסוכר בדם כדי שהגוף יצרוך שומנים [14] אבל הם ראשוניים בלבד ואני לא ממליץ להסתמך עליהם.
- ההמלצה שלי לטיפול במצב שתיארת היא שילוב של דיאטת הרזייה מותאמת אישית המתוכננת על ידי תזונאית מוסמכת, יחד עם ביקורים סדירים בחדר כושר ובניית תוכנית אימונים מותאמת אישית על ידי מדריך כושר מוסמך. -- גבי (שיחה | תרומות) 07:58, 4 ביולי 2020 (IDT)
למה רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית לא מאוחדות?[עריכת קוד מקור]
הן עושות דברים מאד דומים - תקנון והנהלה של תעופה אזרחית ובעיקר שדות תעופה אזרחיים ומה שקשור בהם מהותית, אז למה לא לאחד ביניהן? אני בטוח שבעידן ה web ומחשוב הענן זה בכלל אמור להיות די קל בהשוואה למשל נניח ל-25 שנה אחורה. אשמח לתמצית בנושא.
תודה רבה מראש ! ―אנונימי לא חתם
- בתמצית: רת"א היא גוף רגולטורי, רש"ת גוף ביצועי. שנילי - שיחה 14:58, 4 ביולי 2020 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
- מכיוון שגם בחברות רבות יש גופים רגולטוריים וגופים ביצועיים ועדיין הם מחלקות שונות באותה חברה, שואלני מה הכוח העיקרי המונע איחוד? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ניגוד עניינים. אם אותו הגוף אמון על התפעול וגם על הביקורת של עצמו, אי אפשר לבטוח בשום דבר שהוא עושה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:02, 6 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא בטוח שההכללה הזו תמיד נכונה אבל אני מאמין שאתה צודק - להבנתי מדובר על גופים ציבוריים הקשורים ישירות בתחומים עם רווח כספי עצום ולכן סביר שיש מקום להפרדה כזו. ―אנונימי לא חתם
- ניגוד עניינים. אם אותו הגוף אמון על התפעול וגם על הביקורת של עצמו, אי אפשר לבטוח בשום דבר שהוא עושה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:02, 6 ביולי 2020 (IDT)
- מכיוון שגם בחברות רבות יש גופים רגולטוריים וגופים ביצועיים ועדיין הם מחלקות שונות באותה חברה, שואלני מה הכוח העיקרי המונע איחוד? תודה. ―אנונימי לא חתם
שאלות בבלשנות[עריכת קוד מקור]
שאלה ראשונה[עריכת קוד מקור]
האם יש רדוקציה של כל השפות הטבעיות האנושיות ל פונמות, מבנה שפתי (כגון משפט או פסקה), טונים וחלקי הדיבור ואולי משהו נוסף?
שאלה שנייה[עריכת קוד מקור]
איך בני אדם יכולים להבדיל בכלל בין שאלה, להצעה, לפקודה?
הסבר לשאלה:
נניח שמישהי אומרת לזוגה "תפתח את החלון" - הוא יכול להבין את זה רגשית כבקשה כהצעה או כפקודה; תלוי כמובן מה הולך בנפשו; אבל ברמה הלוגית, לפחות לפי דעתי, אין באמת דרך לקבוע מה זה אלא אם צוין במפורש "בבקשה", "בהצעה" או שזו פשוט פקודה ("עשה כך").
אבל השאלה הזאת יותר עמוקה כי גם אם מוסיפים את המילים האלה, איך הם באמת "מעבירים מסרים" כאלה ומה הם בכלל המסרים האלה (כלומר, איך לא מגיעים להיגיון מעגלי בקשרם - "בקשה היא בקשה", "הצעה היא הצעה"); ייתכן שהמוח האנושי בנוי להבחין בין אלו מבחינה ביולוגית ו\או רוחנית אבל הטענות שכן בלתי ניתנות להפרכה ולכן אני מתקשה להבין איך מבחינה מדעית גרידא לא מגיעים לאבסורד כשמנסים להסביר מה זה בקשה או הצעה שאולי בכלל אפשר להבין אותם רק דרך הנפש (כמתואר בערך החדר של מרי). ―אנונימי לא חתם
- מבדילים ביניהם לפי האינטונציה והטון, דבר שלא עובר דרך הכתב. בעיה בפני עצמה בעידן הזה, כמו הבעות ושפת גוף, אך להם מצאו פתרון כלשהו. בבקשה ובהצעה יש בחירה חופשית ובדרישה אין. בקשה והצעה נבדלים כנראה בהקשר. בהצעה יש חוות דעת אישית, בעוד בבקשה אין, רק דרישה להוצאה לפועל של פעולה. נראה לי שקווליה מתייחס לחוויה סובייקטיבית שלא ניתן לתאר במילים, אך משותפת לכולם, כמו במקרה של מרי, איך מתארים צבע, שהוא אינטרפרטציה של חלק מאורכי הגל ע"י המוח, אך אינו מייצג את האופן בו הוא מתקיים במציאות, אלא רק במוח. הבנה מעמיקה יותר של המוח אולי תחשוף יותר אור על איך מייצרים חוויה של צבע. בטוח שבפילוסופיה עסקו בשאלות כאלו בהקשר של שפה. בלשנות זה לא התחום שלי, אז אני לא יכול לענות לשאלה הראשונה, אבל אני חושב שזה כן משותף. בהקשר של תחביר, קיימת טענה לקיומו של דקדוק אוניברסלי. ובהקשר לחלקי הדיבר יש אוניברסלים לשוניים. השאר הם חלקים בהגייה, זה כבר פיזיולוגי, אז נראה לי שזה כן אוניברסלי. (¯`gal´¯) - שיחה 16:55, 4 ביולי 2020 (IDT)
- יש מצב שבמקרה של הגייה זה לא כזה אוניברסלי. נזכרתי שיש שפות של קליקים באפריקה. ייתכן ששם זה שונה. אני חושב ש IPA מכסה את כל הנושא הזה, של הגייה, כולל התייחסות לנושאים כאלה, כמו אינטונציה. לצערי, אני לא מכיר את זה. חבל שלא מלמדים את זה בישראל. (¯`gal´¯) - שיחה 16:58, 4 ביולי 2020 (IDT)
- בעברית יש הבדל שלא רבים מייחסים לו חשיבות בדבריהם: "תפתח חלון" – עתיד; "פתח חלון" – ציווי. חזרתי • ∞ • שיחה 17:47, 4 ביולי 2020 (IDT)
- בעברית מודרנית אין בפועל ציווי. יש רק עתיד, שמשמש גם לציווי. „תפתח חלון״ יכול להיות גם ציווי. Tzafrir - שיחה 17:53, 4 ביולי 2020 (IDT)
- מעניין. יש לזה מקור? חזרתי • ∞ • שיחה 20:44, 4 ביולי 2020 (IDT)
- מערכת הפועל בעברית. אני דווקא הכרתי את זה כזמן נפרד משיעורי לשון. (¯`gal´¯) - שיחה 22:01, 4 ביולי 2020 (IDT)
- זו לא עברית. כנס לחדר זו בורות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:29, 4 ביולי 2020 (IDT)
- לא הבנתי על מה הגבת, חזרתי. איפה היה כתוב "כנס לחדר"? דגש חזק - שיחה 23:39, 4 ביולי 2020 (IDT)
- הגבתי על ההפניה למערכת הפועל בעברית, ששם יש קישור להציווי החדש שמכשיר את "כנס לחדר". צורם. חזרתי • ∞ • שיחה 23:45, 4 ביולי 2020 (IDT)
- גועל נפש. דגש חזק - שיחה 23:52, 4 ביולי 2020 (IDT)
- "היכנס", לא "כנס". ולא הבנתי איפה זה מופיע. (¯`gal´¯) - שיחה 01:33, 5 ביולי 2020 (IDT)
- לא משנה. מצאתי על מה דיברת. זו השמטה של החלק של אותיות האית"ן במילה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:35, 5 ביולי 2020 (IDT)
- גועל נפש. דגש חזק - שיחה 23:52, 4 ביולי 2020 (IDT)
- הגבתי על ההפניה למערכת הפועל בעברית, ששם יש קישור להציווי החדש שמכשיר את "כנס לחדר". צורם. חזרתי • ∞ • שיחה 23:45, 4 ביולי 2020 (IDT)
- לא הבנתי על מה הגבת, חזרתי. איפה היה כתוב "כנס לחדר"? דגש חזק - שיחה 23:39, 4 ביולי 2020 (IDT)
- זו לא עברית. כנס לחדר זו בורות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:29, 4 ביולי 2020 (IDT)
- מערכת הפועל בעברית. אני דווקא הכרתי את זה כזמן נפרד משיעורי לשון. (¯`gal´¯) - שיחה 22:01, 4 ביולי 2020 (IDT)
- מעניין. יש לזה מקור? חזרתי • ∞ • שיחה 20:44, 4 ביולי 2020 (IDT)
- בעברית מודרנית אין בפועל ציווי. יש רק עתיד, שמשמש גם לציווי. „תפתח חלון״ יכול להיות גם ציווי. Tzafrir - שיחה 17:53, 4 ביולי 2020 (IDT)
- בעברית יש הבדל שלא רבים מייחסים לו חשיבות בדבריהם: "תפתח חלון" – עתיד; "פתח חלון" – ציווי. חזרתי • ∞ • שיחה 17:47, 4 ביולי 2020 (IDT)
- יש מצב שבמקרה של הגייה זה לא כזה אוניברסלי. נזכרתי שיש שפות של קליקים באפריקה. ייתכן ששם זה שונה. אני חושב ש IPA מכסה את כל הנושא הזה, של הגייה, כולל התייחסות לנושאים כאלה, כמו אינטונציה. לצערי, אני לא מכיר את זה. חבל שלא מלמדים את זה בישראל. (¯`gal´¯) - שיחה 16:58, 4 ביולי 2020 (IDT)
אינני יודע איך גל מבדיל בין אינטונציה לטונים אך הטענה שטונים לא עוברים בכתב איננה בהכרח נכונה; ב"שפות טונאליות" יש דרכים להבחין בהם דרך מערכות הכתב (אם כי לאדם חירש אולי לא תהיה אותה משמעות קוולית לסימונים אלה כמו לשאר האוכלוסיה). ―אנונימי לא חתם
- אני לא. בעברית אין הבדל. ציינתי שניתן לתעד זאת בכתב, נניח באמצעות IPA. לא מכיר איך זה מתבטא בשפות כאלה. למה זה קוואלי, אם אפשר באמצעות סימונים די ברורים להראות את זה, גם בלי קשר למערכת כתב של שפה ספציפית. אני חושב שאפשר אפילו באמצעות תווי נגינה אפשר להציג זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 7 ביולי 2020 (IDT)
- התכוונתי לקוולי במובן של שמיעה; כלומר, שאדם נטול שמיעה לגמרי מלידה, ככלל לא יוכל לחוש איך זה נשמע, אלא אם יכולת השמיעה תהפוך אפשרית עבורו. ―אנונימי לא חתם
- אז כן, זה די שקול ל"החדר של מרי", רק לשמיעה. אבל חלק מהחירשים מסוגלים לדבר ולקרוא שפתיים, אז הם כן מסוגלים להבין, בדרך אחרת אמנם, את הטונים. ואגב, בעניין הזה של הקשר להגייה של מילים בשפות, בהתחלה דיברת בכלל על אינטונציה של שאלה ועל זה עניתי. לזה אין ייצוג בכתיבה, מלבד אולי סימן שאלה, אך יש משמעויות נוספות בדיבור לאינטונציה, שמשפיעות על המשמעות, על הרגש, על הכוונה, שאין להם כלל ביטוי בכתב. (¯`gal´¯) - שיחה 15:48, 7 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שלא נכון לקשור אינטונציה עם שאלת ההבחנה כי אטימולוגית אינטונציה קשורה עם טונים; כנ"ל גם עם סימני קריאה וסימני שאלה. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי למה לא. איפה הבעיה? הרי יש הבחנה באמצעות האינטונציה. אפשר להגיד שאלת "האם" ללא מילה זו בהתחלה, כך שתישמע כמשפט ולא כשאלה, אך באינטונציה שעולה כלפי סוף המשפט, וזה יובן שמדובר בשאלה. לא הבנתי מה ההבחנה שלך בין אינטונציה לטון - לפי הערך, ההבדל הוא ביחידות עליהן זה מוחל. (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 8 ביולי 2020 (IDT)
- ההבדל שעשיתי (שאולי הוא הטרודוקסי) הוא אטימולוגי גרידא - הביטוי "טון" כלול בביטוי "אינטונציה" (אינ-טונ-ציה) ולכן אני אישית נמנע להציג את הביטוי "אינטונציה" כנוגע להצגת משפט כשאלה\הצעה (במקום פקודה). ―אנונימי לא חתם
- זה רק עניין של טרמינולוגיה? אז איך תקרא לזה? אינטרטונציה? (¯`gal´¯) - שיחה 17:22, 8 ביולי 2020 (IDT)
- אני התכוונתי רק ל"אטימולוגיה"; אני לא יודע איך אקרא לזה; השאלה איך לקרוא לזה (מונח להבחנה בין "שאלה" לבין "הצעה" לבין "פקודה" הוא מונח שאני לא מכיר) היא לדעתי שאלה טובה. ―אנונימי לא חתם
- מצטער, לא מבין אותך. בערך en:Intonation (linguistics) מוזכר בפירוש בפסקת הפתיחה העניין עם שאלות לעומת הצהרה. הצעה נבדלת מהצהרה בתוכן, זה כבר עניין יותר סמנטי. לפקודה יש נימה שמוכרת לכל חייל. (¯`gal´¯) - שיחה 18:19, 9 ביולי 2020 (IDT)
- אני התכוונתי רק ל"אטימולוגיה"; אני לא יודע איך אקרא לזה; השאלה איך לקרוא לזה (מונח להבחנה בין "שאלה" לבין "הצעה" לבין "פקודה" הוא מונח שאני לא מכיר) היא לדעתי שאלה טובה. ―אנונימי לא חתם
- זה רק עניין של טרמינולוגיה? אז איך תקרא לזה? אינטרטונציה? (¯`gal´¯) - שיחה 17:22, 8 ביולי 2020 (IDT)
- ההבדל שעשיתי (שאולי הוא הטרודוקסי) הוא אטימולוגי גרידא - הביטוי "טון" כלול בביטוי "אינטונציה" (אינ-טונ-ציה) ולכן אני אישית נמנע להציג את הביטוי "אינטונציה" כנוגע להצגת משפט כשאלה\הצעה (במקום פקודה). ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי למה לא. איפה הבעיה? הרי יש הבחנה באמצעות האינטונציה. אפשר להגיד שאלת "האם" ללא מילה זו בהתחלה, כך שתישמע כמשפט ולא כשאלה, אך באינטונציה שעולה כלפי סוף המשפט, וזה יובן שמדובר בשאלה. לא הבנתי מה ההבחנה שלך בין אינטונציה לטון - לפי הערך, ההבדל הוא ביחידות עליהן זה מוחל. (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 8 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שלא נכון לקשור אינטונציה עם שאלת ההבחנה כי אטימולוגית אינטונציה קשורה עם טונים; כנ"ל גם עם סימני קריאה וסימני שאלה. ―אנונימי לא חתם
- אז כן, זה די שקול ל"החדר של מרי", רק לשמיעה. אבל חלק מהחירשים מסוגלים לדבר ולקרוא שפתיים, אז הם כן מסוגלים להבין, בדרך אחרת אמנם, את הטונים. ואגב, בעניין הזה של הקשר להגייה של מילים בשפות, בהתחלה דיברת בכלל על אינטונציה של שאלה ועל זה עניתי. לזה אין ייצוג בכתיבה, מלבד אולי סימן שאלה, אך יש משמעויות נוספות בדיבור לאינטונציה, שמשפיעות על המשמעות, על הרגש, על הכוונה, שאין להם כלל ביטוי בכתב. (¯`gal´¯) - שיחה 15:48, 7 ביולי 2020 (IDT)
- התכוונתי לקוולי במובן של שמיעה; כלומר, שאדם נטול שמיעה לגמרי מלידה, ככלל לא יוכל לחוש איך זה נשמע, אלא אם יכולת השמיעה תהפוך אפשרית עבורו. ―אנונימי לא חתם
חקירה אפידמיולוגית - קורונה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
- איך נראית חקירה זו מלבד איתור מקומות השהייה של החולה בשבועיים האחרונים? Nirvadel - שיחה 20:47, 4 ביולי 2020 (IDT)
- בערך המקביל באנגלית יש חלק מהמידע: Public health surveillance. -- גבי (שיחה | תרומות) 18:36, 5 ביולי 2020 (IDT)
זיהוי של איש אשכולות מפורסם[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
שלום לכולם,
אני זוכר שבזמנו קראתי על אוטודידקט ואיש אשכולות בריטי מפורסם (אם אני לא טועה היה מדען), שהסתגר בביתו למשך חמש שנים ורק קרא ספרים.
אח"כ הוא העיד שזו הייתה התקופה המשמעותית ביותר לרכישת ההשכלה שלו.
האם מישהו יודע את שמו?
רוב תודות.
- ומי סיפר שרכש את עיקר ההשכלה שלו בזמן החופשות מאיטון? עוזי ו. - שיחה 11:36, 5 ביולי 2020 (IDT)
- יש קשר בין השניים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:15, 6 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי ו., אני עדיין סקרן לדעת מה התשובה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 8 ביולי 2020 (IDT)
- גם אני. אני זוכר את הציטוט, אבל לא מצליח לאתר את הבעלים, אפילו בעזרת הרשת כולה. עוזי ו. - שיחה 23:29, 8 ביולי 2020 (IDT)
- באופן מפתיע כנראה שיש קשר בין שתי השאלות שנשאלו. מי סיפר שרכש את עיקר ההשכלה שלו בזמן החופשות מאיטון? נראה לי שזה היה ג'ורג' אורוול. זאת אמירה שמתאימה מאד לסגנון שלו, ותואמת את קורות חייו. אבל כמו עוזי, לא הצלחתי למצוא לכך סימוכין במרחבי המרשתת, אז יש סיכוי טוב שהוא אמר את זה בראיון כלשהו בעיתון או בטלוויזיה, או שזאת אמירה שמופיעה באחת מהביוגרפיות שנכתבו עליו ועדיין לא זלגה לאתרי הציטוטים. וזה מקשר אותנו לשאלה הראשונה, ומזכיר לנו שאם האינטרנט הוא ים של מידע, אז יש בספריות מרחבים של אוקיינוסים שעדיין לא קוונו. -- גבי (שיחה | תרומות) 09:14, 10 ביולי 2020 (IDT)
- גם אני. אני זוכר את הציטוט, אבל לא מצליח לאתר את הבעלים, אפילו בעזרת הרשת כולה. עוזי ו. - שיחה 23:29, 8 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי ו., אני עדיין סקרן לדעת מה התשובה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 8 ביולי 2020 (IDT)
- יש קשר בין השניים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:15, 6 ביולי 2020 (IDT)
- עכשיו שמתי לב לקטגוריה:אוטודידקטים בריטים. Tzafrir - שיחה 14:21, 8 ביולי 2020 (IDT)
- Like
. אחלה קטגוריה, אבל לא מצאתי שם מישהו שמתאים לתאור של האלמוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:44, 8 ביולי 2020 (IDT)
- Like
עין הקורא - הוצאת ספרים וחנות ספרים בחיפה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם מישהו יודע מה היה שמו המלא של הבעלים? שם משפחתו - ישראל. אמיר בן-עמרם - שיחה 17:54, 6 ביולי 2020 (IDT)
האם לשר בלי תיק יש משרד ואנשים?[עריכת קוד מקור]
האם לשר בלי תיק יש משרד שר בלי תיק ואנשים שכפופים לו (כגנון מזכירות, מנהלה, נהגים, עוזרים פרלמנטריים)? מה הערכה הכספית לעלות של שר בלי תיק לחודש? 213.55.220.105 19:36, 6 ביולי 2020 (IDT)
- שר בלי תיק#תפקידים וזכויות. חזרתי • ∞ • שיחה 20:39, 6 ביולי 2020 (IDT)
- לאור היצירתיות שהופגנה בשמות המשרדים בממשלת ישראל השלושים וחמש, אני מתפלא שממשיך להתקיים המושג "שר בלי תיק". ברוח המשרד למשאבי המים, מה הבעיה לפתוח משרד לכל אחד מהיסודות: שר המימן, שר ההליום וכו', ואחר כך להמשיך לתרכובות. שר הפחמן הדו-חמצני, למשל, חשוב לא פחות מהשר למשאבי המים. זה מעלה את השאלה: האם עולם הכימיה עשיר מספיק, כך שכל אחד מאזרחי ישראל שהוא גם תושב בה יקבל מינוי לשר של תרכובת כלשהי? אם כן, במקום לתת לילד מספר זהות עם הולדתו, שזה צעד המשדר יובש פקידותי, ניתן לילד את שם התרכובת שהוקצתה לו, וכך נהפוך למעצמת כימיה. כשם שיש לנו כעת איסור על כהן לשאת גרושה, נאסור נישואים בין תרכובות שבבואן במגע זו עם זו נגרם פיצוץ. דוד שי - שיחה 18:26, 11 ביולי 2020 (IDT)
כליאת שווא - למה העונש המקסימלי כל כך נמוך?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בדקתי עכשיו את העונש המקסימלי לפי החוק הישראלי על עבירה זו, ציפיתי שהוא יהיה לפחות 10 שנים או אולי אפילו 16 שנים, אבל משום מה הוא רק 3 שנים (ובתנאים מסוימים 5 שנים). איך זה הגיוני? אם אדם כולא מישהו למשך שנים רבות, זה לא פחות חמור מהעבירות החמורות ביותר שיש בספר החוקים, אבל כל עוד הוא לא מתעלל בו בדרך נוספת, לכאורה לפי החוק לא ניתן יהיה לגזור עליו יותר מ-3 שנות מאסר.
מישהו פה יודע איך זה הגיוני? האם במצב של כליאה ממושכת, ניתן יהיה להגיד שהכולא עבר את עבירת כליאת שווא פעמים רבות (נניח, כל פעם שהוא פגש את האדם הכלוא ולא שחרר אותו, זו עבירה נוספת?)? האם במדינות אחרות העונש המקסימלי הוא גבוה יותר, או שיש עבירה נפרדת על כליאה ממושכת?
תודה לעונים. אוריאל, Orielno - שיחה 11:32, 7 ביולי 2020 (IDT)
- עכשיו מצאתי שיש עבירת "חטיפה" (למעשה, יש שורת עבירות כאלו). הפשוטה שבהן שאינה כוללת תנאים נוספים, היא עם עונש של 10 שנות מאסר:
- "369. הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים."
- אבל עדיין זה לא מסתדר לי. כי עדיין, אם מישהו לא חוטף אדם ולא גורם לו ללכת למקום כלשהו, אלא כולא את האדם במקום שאותו אדם הלך אליו באופן עצמאי, ומחזיק את אותו אדם באותו מקום במשך שנים... אז העונש המקסימלי הוא רק 3 שנים?... אוריאל, Orielno - שיחה 11:37, 7 ביולי 2020 (IDT)
- ואם אבקש מהקוראים לבדוק אם יוצאת מהברז קולה, ומישהו מהם יקום ויבדוק, האם דיני מאסר עשר שנים, על כך שפיתיתי אדם "באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו"? עוזי ו. - שיחה 10:11, 8 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי, העונשים הקבועים בחוק הם עונשים מקסימליים.
- אגב, העונש המקסימלי על צריכה עצמית של סמים או החזקה לשימוש עצמי או גידול לשימוש עצמי היא גם כן 3 שנים.
- העונשים המקסימליים על הטרדה מינית הם בין 2 שנים ל-4 שנים (תלוי לפי איזה סעיף).
- חוק העונשין סעיף 35. (א) "בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה."
- אם אתה שואל למה בכלל מה שתיארת נחשב עבירה פלילית? אז התשובה היא שיש הרבה מאוד דברים טריוויאליים שמבחינה טכנית יכולים להיחשב עבירה פלילית עם עונש מאסר של כמה שנים (למשל, להציע למישהי לצאת איתך פעם שנייה אחרי שהיא מסרבת. אפילו אם זה בהודעה בטלפון, טכנית יכול להיחשב "הטרדה מינית", וכן לתת לחבר כאפה קטנה יכול להיחשב "תקיפה"), אבל החוק קובע שאי אפשר לתבוע על "זוטי דברים":
- חוק העונשין סעיף 34יז. "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך." אוריאל, Orielno - שיחה 11:43, 8 ביולי 2020 (IDT)
- דברי ההרגעה האלה על זוטי דברים אינם פותרים את הבעיה, אלא מכפילים אותה.
- המקרא אינו יוצא מדי פשוטו. מי ש"מפתה אדם באמצעי תרמית" ללכת ממקום למקום (!!) מבצע פשע חמור הנקרא בספר החוקים שלנו "חטיפה". החוק מוסר בידי פרשניו את הכוח להאשים בחטיפה, ולהעניש בעונש מאסר ארוך, גם אם הפושע קורא למישהו לחדר הסמוך כדי לקבל כוס מים קרים. אותו חוק גם מוסר בידי הפרשנים האלה את הכוח לבטל את האשמה בטענה שאלו זוטי דברים.
- הם זקוקים לכוח להחיות (אלו רק "זוטי דברים") משום שנתנו להם את הכוח להמית (ביצעת "חטיפה"). אבל לשם מה הם זקוקים לשניהם?
- ומי שחושב שההגדרה הרחבה הזו מיוחדת לסעיף החטיפה, מוזמן לעיין בחוקים העוסקים בשוחד או הפרת אמונים. (והנה הגענו לקרקע יציבה - באל"ב - ומותר באחת להפסיק לחשוב). עוזי ו. - שיחה 13:28, 8 ביולי 2020 (IDT)
- למתמטיקאי יהיה קשה אולי לקבל את זה, אבל שום דבר הנוגע לאנושי לא ניתן להגדרה מדויקת, וכמובן שצדק, מוסר וחוק נכנסים תחת כלל זה. (כן, אני יודע שהשתמשתי בשלילה כפולה. גם זו דוגמה לאיך האנושי - שפה - לא מציית לכללי הלוגיקה הפורמליים). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:44, 8 ביולי 2020 (IDT)
- החוקים מתווים מסגרת כללית. מעבר לכך יש תקדימים של בתי משפט. אם המחוקקים לא מרוצים מהתקדימים של בתי המשפט, הם יכולים לשנות את החוק. מהעובדה שהחוק לא השתנה, אפשר להסיק שהניסוח סביר. אבל אם יש לך הצעה לשינוי חקיקה, אתה מוזמן להציע. Tzafrir - שיחה 14:11, 8 ביולי 2020 (IDT)
- זו טענה גנרית (+אד הומינם ליתר בטחון) שאינה מתייחסת לנושא. לשם מה זקוקה ההגדרה של חטיפה לכלול את האפשרות של פיתוי אדם באמצעי תרמית ללכת ממקום למקום? עוזי ו. - שיחה 16:35, 8 ביולי 2020 (IDT)
- למה אד הומינם (מעבר לעובדה שעוסקים כאן באנשים)? אתה חושב שחסר כאן עוד סייג או משהו דומה? אם כן, אני ממליץ לך לנסות לבדוק את הדיונים שקדמו לחקיקה. יש סיכוי לא רע שכבר חשבו על דברים כאלו והיו סיבות טובות לבחור בניסוח הנוכחי. Tzafrir - שיחה 17:26, 8 ביולי 2020 (IDT)
- ("למתמטיקאי יהיה קשה אולי לקבל את זה"; אבל אני רגיל...) עוזי ו. - שיחה 18:15, 8 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי ו., מכיוון שיכולים להיות מקרים כאלה, אם אפתה אותך להגיע לדירה שבה אני אנעל אותך, אז זו חטיפה וגם כליאת שווא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:33, 10 ביולי 2020 (IDT)
- גם אם תנעל אותי בדירה שלי זו תהיה חטיפה. החטיפה היא בנעילה ולא בפיתוי לזוז ממקום למקום. עוזי ו. - שיחה 12:01, 10 ביולי 2020 (IDT)
- ואם קיימות עדויות חד משמעית להונאה אבל לא לכליאה? אני נאחז בקש כאן, אבל זה קש ממש גדול ועשוי ננו צינוריות פחמן. למשל את אל קופון הצליחו להרשיע רק בעברות מס. לא קשה לדמיין ממצב בו הפרקליטות משוכנעת שהייתה חטיפה, אבל החלק היחיד בה שניתן להוכיח מעבר לספק סביר הוא ההונאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:13, 10 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי, הפוך. החטיפה אינה בנעילה (זאת לכל היותר כליאת שווא) אלא בפיתוי. אדם שמציע לילד לללכת איתו למקום אחר שבו ייתן לו ממתקים חוטף אותו מהרגע שבו הילד הולך איתו גם אם לא כלא אותו בשום שלב. ההנחה היסודית של המחוקק היא שכפיית הישארות במקום שאליו הגעת באופן חופשי היא חמורה פחות מהבאת אדם למקום כנגד רצונו. האם החוק יכול היה להיות מנוסח בצורה אחרת, למשל כדי לכלול את שני המקרים באותה עבירה? ודאי. צריך לזכור שהחלק המיוחד של חוק העונשין שלנו הוא במידה רבה עדיין חקיקה מנדטורית שמבוססת על ניסוח של החוק המקובל באנגליה שנעשה בקווינסלנד לפני כ-130 שנה, והוא רחוק מלהיות מושלם. מדי פעם הכנסת מחוקקת מחדש את אחד הנושאים בו כך שיהיה בנוי בצורה מסודרת ועם עבירות מנוסחות כהלכה (הדוגמה האחרונה היא עבירות ההמתה) אך זה תהליך ממושך ביותר. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:39, 11 ביולי 2020 (IDT)
- ואם קיימות עדויות חד משמעית להונאה אבל לא לכליאה? אני נאחז בקש כאן, אבל זה קש ממש גדול ועשוי ננו צינוריות פחמן. למשל את אל קופון הצליחו להרשיע רק בעברות מס. לא קשה לדמיין ממצב בו הפרקליטות משוכנעת שהייתה חטיפה, אבל החלק היחיד בה שניתן להוכיח מעבר לספק סביר הוא ההונאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:13, 10 ביולי 2020 (IDT)
- גם אם תנעל אותי בדירה שלי זו תהיה חטיפה. החטיפה היא בנעילה ולא בפיתוי לזוז ממקום למקום. עוזי ו. - שיחה 12:01, 10 ביולי 2020 (IDT)
- למה אד הומינם (מעבר לעובדה שעוסקים כאן באנשים)? אתה חושב שחסר כאן עוד סייג או משהו דומה? אם כן, אני ממליץ לך לנסות לבדוק את הדיונים שקדמו לחקיקה. יש סיכוי לא רע שכבר חשבו על דברים כאלו והיו סיבות טובות לבחור בניסוח הנוכחי. Tzafrir - שיחה 17:26, 8 ביולי 2020 (IDT)
- זו טענה גנרית (+אד הומינם ליתר בטחון) שאינה מתייחסת לנושא. לשם מה זקוקה ההגדרה של חטיפה לכלול את האפשרות של פיתוי אדם באמצעי תרמית ללכת ממקום למקום? עוזי ו. - שיחה 16:35, 8 ביולי 2020 (IDT)
- ואם אבקש מהקוראים לבדוק אם יוצאת מהברז קולה, ומישהו מהם יקום ויבדוק, האם דיני מאסר עשר שנים, על כך שפיתיתי אדם "באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו"? עוזי ו. - שיחה 10:11, 8 ביולי 2020 (IDT)
לגבי "פיתוי אדם" וגו' אני מניח שכוונת המחוקק להגדיר מעשה חטיפה גם אם לא נעשה בכוח. שנילי - שיחה 09:03, 10 ביולי 2020 (IDT)
- יש לי הרגשה שאתם מתקשים להבין את מהות השאלה. השאלה היא כזו: מדוע לגרום לבן אדם ללכת ממקומו (בלי למנוע ממנו לשוב אליו) יותר חמור מלמנוע מבן אדם לזוז ממקומו (גם אם הוא הביא את עצמו אליו). דגש חזק - שיחה 11:30, 12 ביולי 2020 (IDT)
- המצב שתיארת הגיוני. באופן כללי חטיפה של אדם ללא רצונו למקום אחר, חמורה יותר מהחזקתו במקום שאליו הגיע מרצונו. כמובן שנסיבות המקרה ומשך הזמן ישפיעו על האישום ועל העונש. ―אנונימי לא חתם
השפעות הלניסטיות על היהדות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם יש דוגמאות להשפעת תרבות יוון על הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום? שואל השאלות - שיחה 18:16, 7 ביולי 2020 (IDT)
- למיטב זכרוני (קראתי בספר ממזמן, אז אתם מוזמנים לתקן אותי) שהרבנים הראשונים העתיקו את השיטה של הפילוסופים היוונים. רב היה מטייל ומטיף ובסוף אוסף חבורה של חסידים שהיו מזדנבים אחריו ואולי גם מפיצים את דרשותיו. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:30, 7 ביולי 2020 (IDT)
- מי הם "הרבנים הראשונים"? אולי אתה מתכוין לאדמו"רים. אם כן זה כ-2000 שנה לאחר התקופה ההליניסטית וקשה לקשר ביניהם. שמש מרפא - שיחה 21:10, 7 ביולי 2020 (IDT)
- ליל הסדר מתנהל בסגנון של סימפוזיון יווני. משה פרידמן - שיחה 20:22, 7 ביולי 2020 (IDT)
- [15] [16] [17]. 5.102.236.72 08:37, 9 ביולי 2020 (IDT)
- הידעת? חוק ארכימדס מופיע במשנה (ערכין ה, א). 08:46, 9 ביולי 2020 (IDT)
- ודייק, חוק ארכימדס אינו נוגע רק לנפח הנדחה אלא לכח העילוי. אסף השני - שיחה 12:19, 9 ביולי 2020 (IDT)
- הידעת? חוק ארכימדס מופיע במשנה (ערכין ה, א). 08:46, 9 ביולי 2020 (IDT)
- [15] [16] [17]. 5.102.236.72 08:37, 9 ביולי 2020 (IDT)
קומה מספר 0[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב האם המנהג לכנות את הקומה הראשונה בבניין "קומה מספר 0" הוא תקני מבחינה לשונית או מתמטית. לכאורה אין היגיון בזה, שהרי זאת הקומה הראשונה.
- בערך מספר סודר כתוב ש-0 הוא גם מספר סודר. מה המשמעות של זה (אם האובייקט הוא מספר 0 משמע שהוא לא קיים, אז אם כך מה המשמעות של ספירה סידורית לגביו), והאם זה רלוונטי לספירה של פריטים כמו קומות וכדומה. מבקר המדינה - שיחה 07:10, 10 ביולי 2020 (IDT)
- נראה לי שלא יצא לך לכתוב בשפת C. Tzafrir - שיחה 08:25, 10 ביולי 2020 (IDT)
- למה דווקא ב-C? זה נכון לכל שפת תכנות, רק לא לפסאודו-קוד מתמטי. ההגיון מאחורי זה פשוט וקשור ל-offset. לגבי ספירה, נהוג להתחיל לספור מ-1, כי סופרים פריטים ואין סיבה להתחיל מכלום, וכסופרים לאחור לסיים באפס, כי מסירים פריטים, ונותרים בסוף ללא דבר. (¯`gal´¯) - שיחה 21:42, 11 ביולי 2020 (IDT)
- מכיוון שזה מבלבל אנשים ומכיוון ששפות תכנות נכתבו עבור אנשים, שפות תכנות שונות, כגון פסקל החלו לספור מ־1. Tzafrir - שיחה 23:56, 11 ביולי 2020 (IDT)
- אוקיי, לא מכיר את השפה, די ישנה. השפות הראשונות נשענו על עקרונות מתמטיים וניסו לחקות רעיונות מתמטיים (בהתחלה חישוב פונקציונלי היה פופואלרי ואז נעלם, והיום חזר, אך ככלי עזר ולא כפרדיגמה העיקרית), והגישה הייתה שונה מאיך שבפועל המחשב עובד (הפרדיגמה האימפרטיבית). אולי בגלל זה? כיום הגישה שונה, ויותר קרובה לאופן שבו פועל המחשב, וזה יותר יעיל, אם כי למתמטיקה עדיין חשיבות רבה בעולם התוכנה (למרות שיש מי שחושבים שלא כך המצב) ובשנים האחרונות זה רק הועצם, עם כניסה של טרנדים חדשים בתחום ה Data Science. כמובן שבתחומי האבטחה והסייבר גם יש המון שימוש במתמטיקה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:47, 12 ביולי 2020 (IDT)
- מכיוון שזה מבלבל אנשים ומכיוון ששפות תכנות נכתבו עבור אנשים, שפות תכנות שונות, כגון פסקל החלו לספור מ־1. Tzafrir - שיחה 23:56, 11 ביולי 2020 (IDT)
- למה דווקא ב-C? זה נכון לכל שפת תכנות, רק לא לפסאודו-קוד מתמטי. ההגיון מאחורי זה פשוט וקשור ל-offset. לגבי ספירה, נהוג להתחיל לספור מ-1, כי סופרים פריטים ואין סיבה להתחיל מכלום, וכסופרים לאחור לסיים באפס, כי מסירים פריטים, ונותרים בסוף ללא דבר. (¯`gal´¯) - שיחה 21:42, 11 ביולי 2020 (IDT)
- נראה לי שלא יצא לך לכתוב בשפת C. Tzafrir - שיחה 08:25, 10 ביולי 2020 (IDT)
- אינני בלשן או מתמטיקאי, אז אענה מנסיוני כדייר בקומה 0: נוח להשתמש בספרה הזאת בשביל לציין את קומת הכניסה. כשמובילים אליך ספה צריך לעלות 0 קומות ולקומה 1 שמעליי צריך לעלות 1 קומות. מתחתיי יש שתי קומות נוספות שמסומנות כמינוס 1 ומינוס 2 (מהכניסה יורדים אליהן קומה אחת או שתיים, בהתאמה), ומעליי ארבע קומות (1 עד 4) והגיוני לסמן את קומת הכניסה כ-0. Reuveny - שיחה 10:28, 10 ביולי 2020 (IDT)
- זה גם עובד וגם הגיוני. השווה את ציר הגובה של הבניין לציר ה-Y במערכת צירים קרטזית. --א 158 - שיחה 11:35, 10 ביולי 2020 (IDT)
- נראה לי הגיוני גם מבחינה לשונית. נניח בלוח שנה, השנה הראשונה היא שנת אפס, המאה הראשונה היא מ-0 עד 99. (¯`gal´¯) - שיחה 21:19, 11 ביולי 2020 (IDT)
- בפועל זה לא נכון, כי האפס התגלה רק במאה הרביעית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:42, 11 ביולי 2020 (IDT)
- ואכן כל דקדקן יודע שהאלף השלישי החל בשנת 2001 והחגיגות לתחילתו היו מוקדמות בשנה. Tzafrir - שיחה 23:56, 11 ביולי 2020 (IDT)
- כן, מוזר שלא החליטו לתקן זאת בשלב מסוים. ועל הדרך אולי להוסיף את ה-1 המיוחל ולהפוך את השנה ל-12020. (¯`gal´¯) - שיחה 00:47, 12 ביולי 2020 (IDT)
- ואכן כל דקדקן יודע שהאלף השלישי החל בשנת 2001 והחגיגות לתחילתו היו מוקדמות בשנה. Tzafrir - שיחה 23:56, 11 ביולי 2020 (IDT)
- לפי איך שאני רואה את זה יש שני צורות למספר וזה תלוי בקומת הכניסה אם קומת נכניסה היא לובי בלבד אז בדרך כלל היא תמוספר 0 או כ או ק אם יש דירות בקומת הכניסה אז בדרך כלל היא תמוספר 1 Gutter • שיחה 13:13, 12 ביולי 2020 (IDT)
- בפועל זה לא נכון, כי האפס התגלה רק במאה הרביעית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:42, 11 ביולי 2020 (IDT)
- מבחינה מקצועית קומת הכניסה היא קרקע, או כניסה או אפס. הקומה שמעליה היא קומה 1, ומתחתיה מינוס 1. בשפה לא מקצועית, נפוץ להתייחס לקומת הכניסה כקומה 1. ―אנונימי לא חתם
ביקורת על המונחים "מדינות מפותחות" ו"מדינות מתפתחות"[עריכת קוד מקור]
האם יש חוקרי מדע המדינה ו\או כלכלה שביקרו מינוח זה בטענה שהוא מטעה \ גזעני \ פוגע בשיתוף פעולה כלכלי בטווח הארוך וכדומה?
אשמח לדעת על ביקורת הנתפשת כרצינית בעולם האקדמי.
בתודה. ―אנונימי לא חתם
מה משמעות אשרור תיקון לחוקת ארה"ב, שהתקבל כבר, ע"י מדינה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מיסיסיפי, למשל, אישררה את התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית (ביטול העבדות) רק ב- 1995, למעלה מ- 100 שנה לאחר שאושר. האם הסטטוס החוקי במיסיסיפי היה שונה במשהו בעניין זה? האם לאישרורו משמעות פרקטית (לא סמלית) כלשהי? אסף השני - שיחה 11:28, 10 ביולי 2020 (IDT)
- תיקונים לחוקת ארצות הברית דורשים, מעבר לרוב מיוחד בבתי הקונגרס, גם אישרור על ידי שלושה רבעים ממדינות הברית. אם תיקון כבר אושר על ידי מספיק מדינות, אישורו על ידי מדינות נוספות הוא סמלי בלבד. החוקה תקפה לכל מדינות הברית. Tzafrir - שיחה 11:51, 10 ביולי 2020 (IDT)
- סעיף 5 לחוקת ארצות הברית קובע כי "כל אימת ששני שלישים בשני הבתים יראו צורך בדבר, יציע הקונגרס תיקונים לחוקה זו, או – על פי בקשת בתי המחוקקים של שני שלישים מן המדינות – יכנס ועידה להצעת תיקונים, ובשני המקרים יהיו (התיקונים) תקפים לכל כוונה ומטרה כחלק מחוקה זו, אחרי שיאושרו על ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים מן המדינות, או על ידי ועידות בשלושה רבעים מן המדינות, בהתאם לאחד משני אופני האישור שרשאי הקונגרס להציע, בתנאי שתיקון שייעשה לפני שנת אלף שמונה מאות ושמונה לא יפגע בשום פנים בסעיפי משנה הראשון והרביעי של הפיסקה התשיעית בסעיף הראשון, ושממדינה לא תישלל, בלא הסכמתה, זכות ההצבעה השווה בסנאט". כלומר, מרגע ששלושה רבעים מן המדינות (38 מ-50 המדינות כיום) אישררו את התיקון, הוא נכנס לתוקף כחלק מהחוקה. נראה לי שאישור מאוחר יותר הוא רק סמלי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:52, 10 ביולי 2020 (IDT)
תקופות בחייו של ג'קי צ'אן מבחינה פילמוגרפית[עריכת קוד מקור]
ג'קי צ'אן השתתף (אולי לפעמים כיוצר) באולי למעלה מ-175 סרטים. הסרטים מתוארים לפי תקופה (שנות ה-60 ואליך) בערך:
https://en.wikipedia.org/wiki/Jackie_Chan_filmography#1960s
מעניין אותי למה בערך המקושר רשימת הסרטים בהם השתתף בשנות ה-70 ארוכה משמעותית מאלו שבהם השתתף בשנות ה-60 ה-80 וה-90.
ועוד יותר מעניין אותי לקבל תמצית כללית על עבודתו משנות ה-60 עד שנות ה-90 בלבד; למשל, מה היו הסרטים הטובים והמצליחים ביותר שלו הן בסין והן מאוחר יותר במדינות "מערביות" בין טווחי שנים אלה? תודה. ―אנונימי לא חתם
Diversity, Equity, and Inclusion (DEI) statement[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
שאלה בתרבות התקינות הפוליטית האמריקאית: מה זה אומר אם במסמכי הרשמה שצריך להגיש לתפקיד באוניברסיטה יש סעיף
- "Brief Diversity, Equity, and Inclusion (DEI) statement detailing personal experiences, professional skills, and/or willingness to engage in activities that will advance DEI in the field"
בשבילי זה אוסף מילים נטולות תוכן ממשי. אבל בתרבות אמריקאית כנראה יש לזה משמעות. מישהו יודע איך המסמך שהם דורשים אמור להיראות? יש דוגמאות גנריות ל-Diversity, Equity, and Inclusion (DEI) statement שמתקבל? אני אמור לשפוך שאני בן אוהב בני מיעוטים? לספר שאני מהמזרח התיכון ולכן לא מיוצג מספיק באקדמיה? מה הרעיון? Corvus,(Nevermore) 16:43, 10 ביולי 2020 (IDT)
- בדף הבא [18] יש הגדרה עבור כל אחד משלושת המונחים. למשל, מגוון כולל לא רק גזע, אתניות ומגדר, אלא גם גיל, לאום, דת, מוגבלות, נטייה מינית, זהות מגדרית, מעמד סוציו אקונומי, רקע חינוכי, מצב משפחתי, שפה, מראה גופני, וכן רעיונות, נקודות מבט וערכים שונים.
- מה שהם מצפים זה שתספר איך קידמת כל אחד מהערכים האלה בתחומי המחקר האקדמיים שלך. לא אמירה כללית כמו "אני אוהב דרוזים" אלא "קלטתי תלמידת תואר שני דרוזית למעבדת המחקר ודאגתי שתקבל מילגה מתאימה". או למשל, "צוות הפיתוח בתחום המחקר שאני חלק ממנו מורכב מ-12 חברי צוות, חציו גברים וחציו נשים, מגיל 22 עד 70". נראה לי שזלזול בערכים האלה יניב יחס דומה. -- גבי (שיחה | תרומות) 17:53, 10 ביולי 2020 (IDT)
- ואיך אדם שמעולם לא היה בעמדה של קבלת עובדים או תפקיד ניהולי אמור לענות על שאלה כזאת? הם מתעדפים אנשים פעילים פוליטית עם עמדות זהות לשלהם, שהשתתפו בהפגנות לטובת מיעוטים אני מניח. השאלה היא מה אפשר לכתוב אם אין לך ניסיון פוליטי או ניהולי? יש דוגמאות למכתבים גנריים כאלה? Corvus,(Nevermore) 18:51, 10 ביולי 2020 (IDT)
- אין לי דוגמה למכתב גנרי, אבל הדוגמה השנייה שנתתי למעלה (צוות הפיתוח) ממחישה כיצד מישהו שאינו בתפקיד ניהולי יכול בכל זאת להציג פעילות שקשורה למגוון מגדרי וגילאי. אפשר למצוא דוגמאות דומות בקלות. בכל מקרה, אשמח לעזור לך, לעבור על הטפסים שאתה ממלא, להעיר מה אפשר לתקן, להציע מה לכתוב בסעיפים שונים, וכדומה. המייל שלי מופיע בדף המשתמש. בברכה, -- גבי (שיחה | תרומות) 23:39, 10 ביולי 2020 (IDT)
- ואיך אדם שמעולם לא היה בעמדה של קבלת עובדים או תפקיד ניהולי אמור לענות על שאלה כזאת? הם מתעדפים אנשים פעילים פוליטית עם עמדות זהות לשלהם, שהשתתפו בהפגנות לטובת מיעוטים אני מניח. השאלה היא מה אפשר לכתוב אם אין לך ניסיון פוליטי או ניהולי? יש דוגמאות למכתבים גנריים כאלה? Corvus,(Nevermore) 18:51, 10 ביולי 2020 (IDT)
- הנה עמדתה (הפרטית) של סגנית הנשיא של האיגוד האמריקאי למתמטיקה בנוגע לריקבון המוסרי שמאפשר דרישות מחוצפות כאלה. עוזי ו. - שיחה 18:56, 10 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על הקישור. תודות לגברת הבנתי ממדובר בחיבור שעלי לכתוב והוא יוערך לפי קריטריונים מספריים מוגדרים, כפי שמצאתי כאן. לדוגמה לכתוב שלדעתי התארגנות של קבוצת זיקה עם רקע גזעי זהה זה רע - יגורר ציון רע. ולדבר על גיוון בנושא לאום בלי להזכיר גזע ומין - יגרור ציון רע. אני חושב קריטריונים ברורים ביד אפשר פחות או יותר לדעת לאיזה סוג חיבור הם מתכוונים. Corvus,(Nevermore) 19:56, 10 ביולי 2020 (IDT)
האם פתיחת עסק בישראל מחייבת חשבון בנק בישראל?[עריכת קוד מקור]
נתון אדם המחזיק אזרחות ישראלית (ללא תושבות ישראלית) שאיננו מחזיק חשבון בנק בישראל.
האם פתיחת עסק בישראל מחייבת חשבון בנק בישראל?
תודה ופרגון למומחה על סיוע. ―אנונימי לא חתם
- בצעתי בדיקה מהירה ב"חוק רישוי עסקים" ולא מצאתי שם הוראה כזו. לעניות דעתי יהיה קשה מאוד לעסק להתנהל ללא חשבון בנק בישראל. חזרתי • ∞ • שיחה 17:38, 11 ביולי 2020 (IDT)
- אשמח לדעת למה אתה סבור שיהיה זה מאד קשה? הרי יש פתרונות תשלום כמו Google Pay / Paypal ואחרים שהם מאד "גלובליים". ―אנונימי לא חתם
- האם לקוחות העסק יהיו רק כאלה שמשלמים במזומן או ב-Paypal ודומיו? מה עם אלה שירצו לשלם בצ'ק או בכרטיס אשראי? ואת המיסים החלים על העסק (לפחות מס הכנסה ומע"מ, אולי גם ארנונה) תשלם רק במזומן? ומה עם תשלום לספקים (אני לא בטוח שחברת החשמל מקבלת תשלום ב-Paypal)? דוד שי - שיחה 21:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
- זה כמובן תלוי בשיקוליו של כל בעל עסק; אני אישית כמעט מעולם לא גביתי מזומן ומעולם לא גביתי שיק. לדעתי התשלומים הנוגעים לעסק הם מחוץ לשאלתי כי אני שואל רק על גבייה מלקוחות; אז הבעיה האולי יחידה שאני מזהה (בהתאם להקשר השאלה) היא חיוב כרטיסי חיוב. ―אנונימי לא חתם
- האם לקוחות העסק יהיו רק כאלה שמשלמים במזומן או ב-Paypal ודומיו? מה עם אלה שירצו לשלם בצ'ק או בכרטיס אשראי? ואת המיסים החלים על העסק (לפחות מס הכנסה ומע"מ, אולי גם ארנונה) תשלם רק במזומן? ומה עם תשלום לספקים (אני לא בטוח שחברת החשמל מקבלת תשלום ב-Paypal)? דוד שי - שיחה 21:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
- אשמח לדעת למה אתה סבור שיהיה זה מאד קשה? הרי יש פתרונות תשלום כמו Google Pay / Paypal ואחרים שהם מאד "גלובליים". ―אנונימי לא חתם
האם פתיחת עסק בישראל מחייבת תושבות ישראלית?[עריכת קוד מקור]
נתון בעל אזרחות ישראלית שאיננו בעל תושבות ישראלית המעוניין לפתוח עסק בישראל (בין אם מרחוק דרך ייפוי כוח לעורכ\ת דין ובין אם מקרוב בהגעה לביקור זמני בישראל).
האם בעל אזרחות ישראלית במצב זה מותר על פי החוק הישראלי לפתוח עסק בישראל או שמא עליו לרכוש מעמד תושב בישראל לצורך זאת?
תודה ופרגון למומחה על סיוע. ―אנונימי לא חתם
- אני לא מומחה שניתן לסמוך עליו בעניין זה, אבל להבנתי אין שום איסור על אזרח ישראל שאינו תושב בה לפתוח עסק בישראל. דוגמה: לב לבייב אינו תושב ישראל, אך יש לו עסקים מסועפים בה. כמוהו יש בוודאי עוד רבים.
- כיוון שבעל העסק אינו תושב ישראל אך הוא מפיק הכנסה בה, בעל העסק יחויב במס הכנסה בישראל בלי ליהנות מנקודות זיכוי, כלומר ישלם מס גבוה יותר (וסביר שגם במקום תושבותו יצטרך להצהיר על הכנסה זו, ולמנוע כפל מס). לעניין ביטוח לאומי, יבוטח כתושב חוץ, כלומר רק בחלק קטן מענפי הביטוח. דוד שי - שיחה 17:58, 11 ביולי 2020 (IDT)
- מס הכנסה רלוונטי רק אם מדובר בבעל נכסים בישראל (להוציא חשבון בנק כנכס), לא כן? ―אנונימי לא חתם
- גם עסק הוא נכס (בתקווה שאינו נטל), גם כאשר אין לו נכסים פיזיים (מבנה, מכונות, מלאי וכו'). כאשר לעסק יש רווחים, ובעל העסק מושך אותם (או חלקם) כמשכורת או כדיבידנד, הוא חייב במס הכנסה על הכנסתו. דוד שי - שיחה 21:48, 11 ביולי 2020 (IDT)
- אני הבנתי שלא מדובר על כל רווח: למשל, אם מישהו הוא עצמאי שמרוויח 5,000 ש"ח בחודש והוא מוציא 2,500 ש"ח בחודש, לא יהיה לו כל תשלום למס הכנסה או שתשלום כזה יהיה מינורי מאד (למיטב זכרוני הצהרה שנתית למס הכנסה בישראל זה אחת לחמש שנים והיא רלוונטית רק לבעלי נכסי נדל"ן וכלי רכב). אשמח לדעת אם טעיתי במשהו. ―אנונימי לא חתם
- זה מחזיר אותנו לדברי הקודמים: בזכות נקודות הזיכוי, תושב ישראל משלם מס הכנסה רק כשהכנסתו החייבת היא מעל כ-4,500 ש"ח לחודש. תושב חוץ (שאינו עובד זר) אינו זכאי לנקודות זיכוי, ולכן הוא חייב במס הכנסה כבר מהשקל הראשון להכנסתו החייבת.
- עצמאי חייב בהגשת דו"ח שנתי (רשות המסים) לפקיד השומה מדי שנה, מעצם היותו עצמאי, בלי קשר לנכסיו. דוד שי - שיחה 07:44, 12 ביולי 2020 (IDT)
- הבנתי. למיטב זכרוני דו"ח שנתי הוא רק למע"מ והצהרת הון היא רק למס הכנסה (והיא היא מבוצעת אחת ל-5 שנים) אם כי פתיח הערך הצהרת הון סותר ידיעה זו לעניין מס הכנסה ומציין את רשות המסים בכללותה כמי שבדרך כלל תדרוש הצהרת הון (ולא רק את מס הכנסה). ―אנונימי לא חתם
- דו"ח שנתי מוגש לפקיד השומה, והוא מכיל את כל הפרטים הנחוצים לחישוב מס הכנסה על הנישום, ולפיו מחושב מס זה. הצהרת הון מוגשת לפי דרישה (לא בהכרח מדי חמש שנים) ומטרתה להציג את ההון של הנישום, כדי לוודא שהגידול בו, בהשוואה להצהרה הקודמת, תואם את המידע שמסר בדוחות השנתיים שלו. גידול לא מוסבר בהון יעלה חשד להעלמת הכנסות. דוד שי - שיחה 16:52, 12 ביולי 2020 (IDT)
- הבנתי. למיטב זכרוני דו"ח שנתי הוא רק למע"מ והצהרת הון היא רק למס הכנסה (והיא היא מבוצעת אחת ל-5 שנים) אם כי פתיח הערך הצהרת הון סותר ידיעה זו לעניין מס הכנסה ומציין את רשות המסים בכללותה כמי שבדרך כלל תדרוש הצהרת הון (ולא רק את מס הכנסה). ―אנונימי לא חתם
- אני הבנתי שלא מדובר על כל רווח: למשל, אם מישהו הוא עצמאי שמרוויח 5,000 ש"ח בחודש והוא מוציא 2,500 ש"ח בחודש, לא יהיה לו כל תשלום למס הכנסה או שתשלום כזה יהיה מינורי מאד (למיטב זכרוני הצהרה שנתית למס הכנסה בישראל זה אחת לחמש שנים והיא רלוונטית רק לבעלי נכסי נדל"ן וכלי רכב). אשמח לדעת אם טעיתי במשהו. ―אנונימי לא חתם
- גם עסק הוא נכס (בתקווה שאינו נטל), גם כאשר אין לו נכסים פיזיים (מבנה, מכונות, מלאי וכו'). כאשר לעסק יש רווחים, ובעל העסק מושך אותם (או חלקם) כמשכורת או כדיבידנד, הוא חייב במס הכנסה על הכנסתו. דוד שי - שיחה 21:48, 11 ביולי 2020 (IDT)
- מס הכנסה רלוונטי רק אם מדובר בבעל נכסים בישראל (להוציא חשבון בנק כנכס), לא כן? ―אנונימי לא חתם
האם פלסטינאים לומדים באוניברסיטת אריאל?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם יש סטודנטים פליסטינאים (ערבים המתגוררים באיו"ש בדרך קבע) באוניברסיטת אריאל? אם כן, כיצד הם מגיעים לאריאל מהשטחים? 213.55.220.205 00:26, 11 ביולי 2020 (IDT)
- באופן תיאורטי פלסטינים מהגדה המערבית ללא אזרחות ישראלית יכולים לבקש אשרת סטודנט (אשרת א-1 או א-2) וללמוד באוניברסיטה ישראלית, בדומה לסטודנטים ממדינות אחרות. באופן תיאורטי הם גם יכולים לקבל היתר כניסה לישראל, להיכנס לירושלים דרך מחסום קלנדיה ומשם לנסוע לאריאל באוטובוס.
- באופן מעשי עומדים בפני סטודנט כזה מכשולים רבים מספור. מבחן התאוג'יהי אינו מוכר בישראל כתעודת בגרות לצרכי לימודים אקדמאים, וסטודנט כזה ייאלץ ללמוד עברית ולהיבחן במבחני בגרות, בניגוד לסטודנטים ממדינות מערביות. אחר כך הוא חייב להגיש בקשה ללימודים למינהל האזרחי [19], לקבל אישור מגורמי הביטחון, ובמקרה הטוב הוא יקבל היתר לימודים רק לחצי שנה, שיחודש במידת הצורך. וכמובן צריך גם שהאוניברסיטה תקבל אותו ללימודים, מה שקורה לעיתים נדירות.[20]
- אז באופן תיאורטי פלסטינים מהגדה המערבית יכולים ללמוד באוניברסיטה ישראלית, אבל באופן מעשי מספר הסטודנטים האלה שואף לאפס. -- גבי (שיחה | תרומות) 19:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
- זה לא נשמע לי כמו "מכשולים אינספור", וזה בוודאי לא קשור ספציפית לאוניברסיטת אריאל. עשרות אלפי פלסטיניים מקבלים אישורים לעבודה בישראל ובישובים ביהודה ושומרון, ועובדים בה במשך שנים ארוכות. אתה מכיר שזה קשה יותר לסטודנטים? האם אתה מכיר נתונים על כך שרק לעיתים נדירות סטודנט פלסטיני מצליח להתקבל לאוניברסיטת אריאל? נראה מהמרשתת שבפועל יש שם סטודנטים פלסטיניים מהגדה המערבית, ושאכן מספרם קטן. אבל לא ברור בכלל האם הסיבה לכך היא שיש קושי להתקבל או שאין רצון להרשם לאוניברסיטה הממוקמת בהתנחלות בלתי חוקית לתפיסתם (ולתפיסת הסביבה בה הם חיים). משה פרידמן - שיחה 01:23, 12 ביולי 2020 (IDT)
- תן לי בבקשה את הכתובת של החנות שבה קנית משקפיים ורודות, גם אני רוצה. -- גבי (שיחה | תרומות) 10:46, 12 ביולי 2020 (IDT)
- חבל שאתה לא מגיב בצורה עניינית, אבל זו זכותך. משה פרידמן - שיחה 11:40, 12 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא חושב שהאוניברסיטאות מקשות במיוחד על קבלת פלסטינאים, אבל היתר כניסה לישראל ניתן בדרך כלל (יש מקרים חריגים) רק לנשואים עם ילדים מעל גיל מסוים (משתנה לפי המצב הבטחוני), כך שלרוב הסטודנטים קשה מאוד (עד כדי בלתי אפשרי) לקבל היתר כזה. לסטודנטים לתארים מתקדמים, שגילם מן הסתם גבוה יותר וסביר שהם בעלי משפחה, יותר קל. בברכה, Easy n - שיחה 11:41, 13 ביולי 2020 (IDT)
- ייתכן, אבל זה דבר שצריך לבסס על עובדות (אותן אינני מכיר) ולא על השערות. משה פרידמן - שיחה 12:17, 13 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא חושב שהאוניברסיטאות מקשות במיוחד על קבלת פלסטינאים, אבל היתר כניסה לישראל ניתן בדרך כלל (יש מקרים חריגים) רק לנשואים עם ילדים מעל גיל מסוים (משתנה לפי המצב הבטחוני), כך שלרוב הסטודנטים קשה מאוד (עד כדי בלתי אפשרי) לקבל היתר כזה. לסטודנטים לתארים מתקדמים, שגילם מן הסתם גבוה יותר וסביר שהם בעלי משפחה, יותר קל. בברכה, Easy n - שיחה 11:41, 13 ביולי 2020 (IDT)
- חבל שאתה לא מגיב בצורה עניינית, אבל זו זכותך. משה פרידמן - שיחה 11:40, 12 ביולי 2020 (IDT)
- תן לי בבקשה את הכתובת של החנות שבה קנית משקפיים ורודות, גם אני רוצה. -- גבי (שיחה | תרומות) 10:46, 12 ביולי 2020 (IDT)
- זה לא נשמע לי כמו "מכשולים אינספור", וזה בוודאי לא קשור ספציפית לאוניברסיטת אריאל. עשרות אלפי פלסטיניים מקבלים אישורים לעבודה בישראל ובישובים ביהודה ושומרון, ועובדים בה במשך שנים ארוכות. אתה מכיר שזה קשה יותר לסטודנטים? האם אתה מכיר נתונים על כך שרק לעיתים נדירות סטודנט פלסטיני מצליח להתקבל לאוניברסיטת אריאל? נראה מהמרשתת שבפועל יש שם סטודנטים פלסטיניים מהגדה המערבית, ושאכן מספרם קטן. אבל לא ברור בכלל האם הסיבה לכך היא שיש קושי להתקבל או שאין רצון להרשם לאוניברסיטה הממוקמת בהתנחלות בלתי חוקית לתפיסתם (ולתפיסת הסביבה בה הם חיים). משה פרידמן - שיחה 01:23, 12 ביולי 2020 (IDT)
חלק מהתשובות כאן עונות או מנסות לענות על שאלה אחרת: האם סטודנט פלסטיני המתגורר בשטחים יכול ללמוד באוניברסיטה בישראל ואילו השאלה נשאלה על לימודים באוניברסיטה ישראלית בשטחים. אוסיף לשאלה: האם תושב שטחים יכול לנוע בשטחי C בצורה חופשית? שנילי - שיחה 11:56, 13 ביולי 2020 (IDT)
- בשטח C יש עשרות מחסומי צה"ל קבועים וארעיים ועוד מאות דרכים חסומות (מקור: [21]), שמטרתם מניעה תנועה חופשית של פלסטינים בשטחי C הקרובים לישובים יהודיים, בהם אריאל. כפי שכתבתי למעלה, באופן תיאורטי סטודנט מסלפית או מאיסכאכא (הסמוכות לאריאל) יכול לבקש אשרת סטודנט, להיבחן לתעודת בגרות ישראלית, לבקש היתר כניסה לישראל, להגיש בקשה ללימודים למינהל האזרחי (תראה את הטופס [22] ותבין לבד מה הסיכוי שהבקשה תאושר), ואז לנסוע שעה וחצי עד למחסום קלנדיה, להיכנס לירושלים, ומשם לנסוע עוד שעה וחצי לאריאל באוטובוס. יש יותר חדי קרן בעולם מסטודנטים פלסטינים באוניברסיטת אריאל. -- גבי (שיחה | תרומות) 19:21, 13 ביולי 2020 (IDT)
שתי מכות למומחה בנושא בירה[עריכת קוד מקור]
ראשית תודה מראש על עזרה בנושא.
1) למה יש בירות מסוימות בצבע זהב בוהק הגובל ב"זרחני" בעיקר כשהן קרות? כלומר, האם זה בגלל צבע מאכל?
2) למה מוסיפים כשות (Hops) כמעט לכל בירה?
בנועם ―אנונימי לא חתם
למה החול בים לא בוצי?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב בשונה מאגמים, החול בים מרגיש אחיד ולא בוצי או טובעני. מה הסיבה לכך?
- בדרך כלל, אחוז חומרים נוספים בחול פרט לדו תחמוצת הצורן, למשל חרסית. החול בים מכיל כמעט אך ורק דו תחמוצת צורן, אינני יודע למה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:44, 12 ביולי 2020 (IDT)
האם תרזה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם היו אנשים שהחלימו בעקבות הטיפולים של האם תרזה? להבנתי הטיפולים שלה בעיקר הפיצו מחלות. 213.55.220.205 01:17, 12 ביולי 2020 (IDT)
- ועל מה מבוססת ה"הבנה" הזו? עוזי ו. - שיחה 01:47, 12 ביולי 2020 (IDT)
- מידע דומה (פחות חריף) מופיע בהאם תרזה#ביקורת. המקור לטענות לא ברור שם. לא מופיעה שם הביקורת על התנגדותה להפלות. Tzafrir - שיחה 09:39, 12 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי ו., מדובר בטענה מאוד מאוד מוכרת, ראה לדוגמה כאן וכאן. "ביתי חולים" שלה נקראו באופן פומבי "ביתי גוססים" (Kalighat Home for the Dying), ככה שדי לגיטמי לשאול אם מישהו שרד איפעם טיפול רפואי שכזה. Corvus,(Nevermore) 12:58, 13 ביולי 2020 (IDT)
בומברדיה ישראל[עריכת קוד מקור]
סליחה על העצלנות שלי, אבל: מי מנהל את בומברדייה ישראל? ר’ שיחה:בומברדייה. Tzafrir - שיחה 09:34, 12 ביולי 2020 (IDT)
- ערן כהן החליף את יוסי דסקל,[ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001271717 ראו ] שנילי - שיחה 12:02, 12 ביולי 2020 (IDT)
למה לא השתמשו במסילה כנתיב תחבורה ציבורית במקום רכבת? (חוץ מהסיבה הנדושה של "זיהום אוויר"...) המלך הכחול • יצירת קשר • מיזם ביכורים 10:51, 12 ביולי 2020 (IDT)
מה ההבדל בין "ניהול ספרים", "הנהלת חשבונות" ו"הנפקת מסמכי עסקה"?[עריכת קוד מקור]
מכל הלמידה האישית שלי הבנתי שאין הבדל מהותי בין המונחים והם בפועל מתארים את אותה קבוצת פרקטיקות בדיוק, אך אולי פספסתי משהו. ―אנונימי לא חתם
- הכתוב בערך הנהלת חשבונות (וההסתעפויות ממנו) נותן תמונה ברורה של המושגים, כדלקמן:"הנהלת חשבונות (בראשי תיבות: הנח"ש או הנה"ח) הוא תחום העוסק בתיעוד פעילותה הפיננסית של ישות חשבונאית באמצעות רישום התנועות הכספיות והלא כספיות שלה [כגון תנועות מלאי (תוספת שלי)]. בין עסקאות אלו ניתן למנות מכירות, רכישות, קבלות, הכנסות ותשלומים." - "ניהול ספרים" היא הרישומים הנדרשים על פי החוק והפרקטיקה ו"הנפקת מסמכי עסקה" מתייחסת להוצאת חשבונית מס, וקבלות, ואידך זיל גמור. שנילי - שיחה 16:46, 12 ביולי 2020 (IDT)
האם אימייל שנשלח דרך שרת אימייל "תקני" כגון Gmail או Hotmail הוא תמיד חתום דיגיטלית?[עריכת קוד מקור]
האם אימייל שנשלח דרך שרת אימייל "תקני" כגון Gmail או Hotmail הוא תמיד חתום דיגיטלית
ואם כן, האם אדם שמנהל ספריו דרך תוכנה לוקאלית (כלומר תוכנה המותקנת על מערכת ההפעלה שלו ושאיננה תוכנת SaaS) יוצא ידי חובה בשליחת "מסמך עסקה חתום דיגיטלית" אם ישלח את המסמך דרך שרת אימייל כזה?
ההיגיון שלי אומר שלא, כי מסמך האימייל עצמו אולי חתום דיגיטלית אך לא מסמכים המכומסים בו (כגון מסמך הקבלה) אבל אולי אני טועה ועצם השימוש בשרת אימייל כזה הופך גם מסמכים המכומסים בו ל"חתומים דיגיטלית" (אם לא, מעקף סביר אולי יהיה ניהול ספרים דרך שרת האימייל עצמו - כלומר האימייל עצמו יהווה קבלה). ―אנונימי לא חתם
לא. אם היה חתום דיגיטלית היה קישור לבדיקת אותנטיות. יתר על כן, בתצוגת מקור אין סימן וזכר לחתימה דיגיטלית.אני חוזר בי. דברים השתנו מאז הפעם האחרונה שבדקתי מקור. יש חתימה דיגיטלית בג'מייל.- אני חוזר בי מזה שחזרתי בי. החתימה רק נוגעת לאותנטיות השרתים, ולא לתוכן. תוכן האימייל אינו חתום.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:43, 12 ביולי 2020 (IDT)
- ונניח שהוא היה חתום. מה זה מבטיח? זוהי טענה שתוכן ההודעה נוצר על ידי בעלי חשבון כלשהו בשרת זה או אחר. למי יש גישה לחשבון? ומה זה אומר שטרחת לכתוב הודעה? זה לא מסובך ליצור הודעת דואר חתומה (יש את S/MIME ויש את PGP. שניהם עובדים נהדר גם ללא צורך בשרת. אז מה? לשם השוואה, יש כל מיני מוסדות שישמחו לספק לך תעודות שמראות שלמדת לימודים אקדמאיים. תקבל תעודה יפה שתוכל לתלות על הקיר. אז מה? Tzafrir - שיחה 17:40, 12 ביולי 2020 (IDT)
- צפריר, לא הצלחתי להבין את דבריך: אם אדם מוציא קבלה מתיבת אימייל ייעודית שמשמשת להוצאת קבלות בלבד והתוכן חתום דיגיטלית איפה הבעיה? קל וחומר איפה הבעיה אם אותו אדם הודיע שעשה כן בשיחת טלפון שאז גם יש חתימה דיגיטלית וגם יש טלפוניה שזה לדעתי הכי רחוק שעוסק עצמאי יכול ללכת מבחינת שליחה מאובטחת. ―אנונימי לא חתם
- צפריר, אני מתנצל, הבנתי לא נכון את דברי אילן; חשבתי שהוא טען שגם תוכן האימייל נחשב "חתום" אך מקריאת דבריו שוב הבנתי שרק "האימייל עצמו" חתום ולא תוכנו.
- אילן, האם אתה בטוח שזה המקרה לגבי כל שרתי האימייל ללא יוצא מן הכלל?... ―אנונימי לא חתם
- לא בטוח. בדקתי רק דואר שעבר דרך שרתי ג'ימייל. ב"קוד המקור" שלו היתה חתימה דיגיטלית עבור כל שרת דרכו הועברה ההודעה, אבל כל השרתים במקרה הזה היו שרתי גוגל. המשמעות - לא ניתן באמצעות זיוף ליצור מצג שההודעה עברה דרך שרת גוגל שלא עברה דרכו. לעומת זאת תוכן המייל, ככל הנראה כולל ממי נשלח, לא היה חתום דיגיטלית. כלומר נראה שזהות השולח אינה ודאית וניתנת לזיוף, ובנוסף, בודאות לא ניתן לדעת שתוכן ההודעה לא עבר שינוי מאז שנשלחה באמצעות התקפה מסוג man in the middle.
הדרך לבדוק נוחכות/העדרות חתימה היא פשוטה למדי. בכל לקוחות המייל שאני מכיר קיימת אפשרות view original, view source או ניסוח דומה. נציץ בחלק מהמקור של הודעה שעברה דרך שרת ג'ימייל:
- לא בטוח. בדקתי רק דואר שעבר דרך שרתי ג'ימייל. ב"קוד המקור" שלו היתה חתימה דיגיטלית עבור כל שרת דרכו הועברה ההודעה, אבל כל השרתים במקרה הזה היו שרתי גוגל. המשמעות - לא ניתן באמצעות זיוף ליצור מצג שההודעה עברה דרך שרת גוגל שלא עברה דרכו. לעומת זאת תוכן המייל, ככל הנראה כולל ממי נשלח, לא היה חתום דיגיטלית. כלומר נראה שזהות השולח אינה ודאית וניתנת לזיוף, ובנוסף, בודאות לא ניתן לדעת שתוכן ההודעה לא עבר שינוי מאז שנשלחה באמצעות התקפה מסוג man in the middle.
- אילן, האם אתה בטוח שזה המקרה לגבי כל שרתי האימייל ללא יוצא מן הכלל?... ―אנונימי לא חתם
- צפריר, אני מתנצל, הבנתי לא נכון את דברי אילן; חשבתי שהוא טען שגם תוכן האימייל נחשב "חתום" אך מקריאת דבריו שוב הבנתי שרק "האימייל עצמו" חתום ולא תוכנו.
- צפריר, לא הצלחתי להבין את דבריך: אם אדם מוציא קבלה מתיבת אימייל ייעודית שמשמשת להוצאת קבלות בלבד והתוכן חתום דיגיטלית איפה הבעיה? קל וחומר איפה הבעיה אם אותו אדם הודיע שעשה כן בשיחת טלפון שאז גם יש חתימה דיגיטלית וגם יש טלפוניה שזה לדעתי הכי רחוק שעוסק עצמאי יכול ללכת מבחינת שליחה מאובטחת. ―אנונימי לא חתם
- ונניח שהוא היה חתום. מה זה מבטיח? זוהי טענה שתוכן ההודעה נוצר על ידי בעלי חשבון כלשהו בשרת זה או אחר. למי יש גישה לחשבון? ומה זה אומר שטרחת לכתוב הודעה? זה לא מסובך ליצור הודעת דואר חתומה (יש את S/MIME ויש את PGP. שניהם עובדים נהדר גם ללא צורך בשרת. אז מה? לשם השוואה, יש כל מיני מוסדות שישמחו לספק לך תעודות שמראות שלמדת לימודים אקדמאיים. תקבל תעודה יפה שתוכל לתלות על הקיר. אז מה? Tzafrir - שיחה 17:40, 12 ביולי 2020 (IDT)
ARC-Authentication-Results: i=1; mx.google.com;
dkim=pass header.i=@google.com header.s=20161025 header.b=PH5lbfOl;
spf=pass (google.com: domain of 3cvvpxgwkec0wxanyuh-dcxbpxxpun.lxvrujw.pjvrwp.mxxvpvjru.lxv
scoutcamp.bounces.google.com designates 209.85.220.69 as permitted sender) smtp.mailfrom=3CvVPXgwKEC0WXaNYUh-dcXbPXXPUN.LXVRUJW.PJVRWP.MXXVPVJRU.LXVscoutcamp.bounces.google.com;
dmarc=pass (p=REJECT sp=REJECT dis=NONE) header.from=google.com
Return-Path: <3CvVPXgwKEC0WXaNYUh-dcXbPXXPUN.LXVRUJW.PJVRWP.MXXVPVJRU.LXVscoutcamp.bounces.google.com>
Received: from mail-sor-f69.google.com (mail-sor-f69.google.com. [209.85.220.69])
by mx.google.com with SMTPS id f7sor4828933ilf.86.2020.02.21.07.19.38
- כמו שניתן לראות זהות השרתים בדרך, החל ב mx.google.com, זרועה חתימות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:32, 14 ביולי 2020 (IDT)
אותיות קטל בשמות הבניינים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מה המקור לשימוש באותיות קטל בשמות הבניינים בעברית, ולמה דווקא הם?
- שאין בהן תופעות לשוניות מיוחדות, כגון החטפות ...גגל משפט זה לתשובה מלאה ―אנונימי לא חתם
- דומני שהבלשנים הגרמנים במאה ה-18 היו אלה שהתחילו להשתמש בקט"ל לייצוג השורשים בשפות השמיות. הייתרון, כמו שענה קודמי, אין בעייה לדגוש אותן והן לא נחטפות או מושמטות (אבל היה אפשר לבחור גם אותיות אחרות עמידות באותה מידה). Ronam20 - שיחה 03:33, 13 ביולי 2020 (IDT)
פנס ראש ותעלומת הלוּמֶן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב אני מחפש פנס ראש לריצה בלילה. באתרים שונים מתייחסים לעוצמת התאורה באופן שונה. לדוגמא, כאן עוצמת התאורה המקסימלית היא 360 לומן, בעוד שבעלי אקספרס (הקישור שלי נחסם) מדברים על 10000 לומן, פי 30. בשני המקרים מדברים על פנסי ריצה טובים. האם מתכוונים לאותן יחידות? Gil mo - שיחה 16:08, 12 ביולי 2020 (IDT)
- מתכוונים לאותן יחידות, אלא שבמקרה השני אין אמת בפרסום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:41, 12 ביולי 2020 (IDT)
- היתכן? רוב הפנסים ב-עלי ואפילו באמזון הם בעלי עוצמת תאורה של מעל 4000... Gil mo - שיחה 18:18, 12 ביולי 2020 (IDT)
- נשמע גבוה מדי. נורות ביתיות לא עוברות בדרך כלל את ה-2,000 לומן ואורות גבוהים של מכונית הם בדרך כלל מתחת ל-1,500 לומן (אבל באלומה צרה בהרבה משל נורה ביתית). בבברכה, Easy n - שיחה 11:32, 13 ביולי 2020 (IDT)
- אתה יכול לקנות פנס ראש טוב בלמטייל. אמור להיות בכל עיר סניף. מָגָזִין יַהֲלוֹם - מֵיזַם הָעִטּוּר הַחָדְשִׁי - שִׂיחָה 11:36, 13 ביולי 2020 (IDT)
- נשמע גבוה מדי. נורות ביתיות לא עוברות בדרך כלל את ה-2,000 לומן ואורות גבוהים של מכונית הם בדרך כלל מתחת ל-1,500 לומן (אבל באלומה צרה בהרבה משל נורה ביתית). בבברכה, Easy n - שיחה 11:32, 13 ביולי 2020 (IDT)
- היתכן? רוב הפנסים ב-עלי ואפילו באמזון הם בעלי עוצמת תאורה של מעל 4000... Gil mo - שיחה 18:18, 12 ביולי 2020 (IDT)
האם יש סימון לוגי פורמלי ל"מכמס את" (או משהו שקרוב לזה?)[עריכת קוד מקור]
האם יש סימון לוגי פורמלי ל"מכמס את" (או משהו שקרוב לזה?)
למשל; מערכת ABC מכמסת בתוכה את A,B,C,D,E,F,G,H,I,J,K,L,M,N,O,P,Q,R,S,T,U,V,W,X,Y,Z.
אך במקום לכתוב "מכמסת בתוכה את" פשוט הייתי כותב את אותו "סימן כימוס" תאורטי.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- השאלה שלך חוזרת על המונח המסתורי "כימוס" ארבע פעמים, אבל אינה מסבירה אותו. אולי תסביר את כוונתך במלים אחרות. עוזי ו. - שיחה 13:03, 13 ביולי 2020 (IDT)
- מסתבר שיש כזה ערך, ראה כימוס. שנילי - שיחה 13:44, 13 ביולי 2020 (IDT)
- שנילי, אני בספק שהתכוונתי להגדרה שניתנת בערך המקושר. עוזי, אני אישית מבין את המונח בהקשר כללי כמתאר מצב בו גורם אחד "כולל בתוכו" משמעות גורמים אחרים כמו ש a-z ב regex יכלול בתוכו משמעות כל האותיות האנגליות ה lowercased מ a עד z. אני מחפש ייצוג מקוצר של ההסבר המילולי הזה דרך כתיב מדעי מקובל ("פורמלי") כל שהוא. ―אנונימי לא חתם
- ודאי שיש. A={1,2,3,4,5} !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:39, 14 ביולי 2020 (IDT)
- תודה; אם זה בהקשר תכנות אז הייתי קורא לזה array אבל אם זה בהקשר לוגיקה פורמלית \ מתמטיקה אז אינני יודע אם הביטוי array תקף. ―אנונימי לא חתם
- קבוצה. עוזי ו. - שיחה 19:26, 13 ביולי 2020 (IDT)
- מוזר שאינו מכיר זאת. תורת האוטומטים בנויה על היכרות עם תורת הקבוצות. גם אלפבית (סיגמה) מוגדר שם כך. (¯`gal´¯) - שיחה 22:50, 13 ביולי 2020 (IDT)
- גל לדעתי זה לא מוזר והטענה שזה מוזר לא תורמת לשיח, מטה אותו לחינם וגורמת נזק מערכתי ותדמיתי. ―אנונימי לא חתם
- אני לא רואה איזה נזק זה גורם לתדמית שלך. זה נזק למוניטין של המוסד שאצלו אתה עובר את הקורס. גל צודק שזה ממש מוזר ופסול שבדרך לא מלמדים מונחים וסימונים בסיסיים של תורת הקבוצות. זה לעשות צחוק מהעבודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:39, 14 ביולי 2020 (IDT)
- לא בהכרח לשלי ואני גם לא בהכרח עובר איזה שהוא קורס; לדעתי זה כלל לא מוזר כי גישתי להוראה שונה רדיקלית משל שניכים; לפי דעתי דווקא לימוד פרקטי של מה זה מערך הוא קונקרטי/בסיסי יותר ממה זה קבוצה ומה פירוש גורם X מכיל את Y ו Z ומה הסימון לכך (הסימן הנידון להלן). ―אנונימי לא חתם
- בעגה המתמטיקאית המונח של קבוצה מוכר היטב (אני הכרתי אותו מלמודים בתיכון ואולי גם קודם. דיאגרמת ון והמושגים הבסיסיים של קבוצות הם משהו שילדים בבית ספר יסודי יכולים להבין בקלות). עבור תוכניתנים, Array (מערך (מבנה נתונים)) מתייחס בדרך כלל לא לקבוצה אלא לקבוצה סדורה. Tzafrir - שיחה 15:16, 15 ביולי 2020 (IDT)
- צפריר, אתה למדת זאת בתיכון אך לדעתי רבים לא; אני לא מזהה איך המונח דיאגרמת ון (שאני מכיר שנים רבות, אולי עוד מן הילדות) קשור לשאלה המקורית על "מהו המונח ל'משהו מכמס את משהו'" (שלמיטב הבנתי כולם כאן מסכימים שזה "קבוצה"); לגבי הבדל בין "קבוצה" ל"קבוצה סדורה", לדעתי זה לא בסיסי. ―אנונימי לא חתם
- „קבוצה סדורה״ אכן אינו המונח המקובל. יותר מקובל להשתמש בשמות כמו „מערך״ או „וקטור״. אבל רציתי לתת שם שמסביר את הקשר לקבוצה: אוסף איברים עם סדר. לכן יכולות להיות גם חזרות. לימוד עצמאי זה מקובל ולגיטימי. אבל מטיל עליך את החובה ללמוד מושגים חדשים שבהם אתה נתקל. קידוש של הבורות אינו לגיטימי. השתמשת כאן בשני מונחים („כימוס״, Array) בצורה שגויה לכן לא יזיק לך ללמוד קצת על מה מדברים. מעבר לכך, הפשטה היא יכולת חשובה בתכנות וחשוב לדעת לתת שמות לדברים (שיום). Tzafrir - שיחה 15:24, 16 ביולי 2020 (IDT)
- צפריר, אתה למדת זאת בתיכון אך לדעתי רבים לא; אני לא מזהה איך המונח דיאגרמת ון (שאני מכיר שנים רבות, אולי עוד מן הילדות) קשור לשאלה המקורית על "מהו המונח ל'משהו מכמס את משהו'" (שלמיטב הבנתי כולם כאן מסכימים שזה "קבוצה"); לגבי הבדל בין "קבוצה" ל"קבוצה סדורה", לדעתי זה לא בסיסי. ―אנונימי לא חתם
- מסכים שאפשר לדעת להשתמש ב regex בלי ללמוד את הנושא, ויש כאלה. באמת שאלתי את עצמי האם אתה בעל רקע אקדמי או לא, כי לא חסר מתכנתים ללא תואר. אבל דווקא את הקורס הזה אפשר למצוא באופן מקוון בחינם, שמקיף את תורת האוטומטים, קומפילציה וחישוביות וסיבוכיות. ויש הבדל בין קבוצה למערך. לקבוצה אין סדר ואין חזרות. המקבילה המתמטית תהיה וקטור (במקרה שמדובר באותה קבוצה, או טאפל, במקרה שמערבבים כמה קבוצות), שהוא פרט ממכפלה קרטזית של קבוצות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:55, 15 ביולי 2020 (IDT)
- בעגה המתמטיקאית המונח של קבוצה מוכר היטב (אני הכרתי אותו מלמודים בתיכון ואולי גם קודם. דיאגרמת ון והמושגים הבסיסיים של קבוצות הם משהו שילדים בבית ספר יסודי יכולים להבין בקלות). עבור תוכניתנים, Array (מערך (מבנה נתונים)) מתייחס בדרך כלל לא לקבוצה אלא לקבוצה סדורה. Tzafrir - שיחה 15:16, 15 ביולי 2020 (IDT)
- לא בהכרח לשלי ואני גם לא בהכרח עובר איזה שהוא קורס; לדעתי זה כלל לא מוזר כי גישתי להוראה שונה רדיקלית משל שניכים; לפי דעתי דווקא לימוד פרקטי של מה זה מערך הוא קונקרטי/בסיסי יותר ממה זה קבוצה ומה פירוש גורם X מכיל את Y ו Z ומה הסימון לכך (הסימן הנידון להלן). ―אנונימי לא חתם
- אני לא רואה איזה נזק זה גורם לתדמית שלך. זה נזק למוניטין של המוסד שאצלו אתה עובר את הקורס. גל צודק שזה ממש מוזר ופסול שבדרך לא מלמדים מונחים וסימונים בסיסיים של תורת הקבוצות. זה לעשות צחוק מהעבודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:39, 14 ביולי 2020 (IDT)
- עוזי, מצאתי בערך קבוצה סימן (שלא מופיע כטקסט אז אינני יכול להעתיקו) שקיבל שם את האינטרפטציה
נמצא ב - / שייך ל -. לא מצאתי אותו בערך האנגלי שכן מביא גרסאות טקסטואליות. ―אנונימי לא חתם- ? (¯`gal´¯) - שיחה 19:46, 14 ביולי 2020 (IDT)
- כן, אשמח לדעת שם סימן זה באנגלית ולקרוא עליו. ―אנונימי לא חתם
- בראש הערך קבוצה (מתמטיקה) (כמו בראש ערכים רבים אחרים מהתחום) יש קישור לסימון מתמטי. לערך הזה יש ערך מקביל באנגלית וגם בשפות אחרות. Tzafrir - שיחה 06:45, 15 ביולי 2020 (IDT)
- מצאתי גרסה טקסטואלית בערך List of mathematical symbols; עם הסימונים השונים:
- בראש הערך קבוצה (מתמטיקה) (כמו בראש ערכים רבים אחרים מהתחום) יש קישור לסימון מתמטי. לערך הזה יש ערך מקביל באנגלית וגם בשפות אחרות. Tzafrir - שיחה 06:45, 15 ביולי 2020 (IDT)
- כן, אשמח לדעת שם סימן זה באנגלית ולקרוא עליו. ―אנונימי לא חתם
- ? (¯`gal´¯) - שיחה 19:46, 14 ביולי 2020 (IDT)
- גל לדעתי זה לא מוזר והטענה שזה מוזר לא תורמת לשיח, מטה אותו לחינם וגורמת נזק מערכתי ותדמיתי. ―אנונימי לא חתם
- מוזר שאינו מכיר זאת. תורת האוטומטים בנויה על היכרות עם תורת הקבוצות. גם אלפבית (סיגמה) מוגדר שם כך. (¯`gal´¯) - שיחה 22:50, 13 ביולי 2020 (IDT)
- קבוצה. עוזי ו. - שיחה 19:26, 13 ביולי 2020 (IDT)
- תודה; אם זה בהקשר תכנות אז הייתי קורא לזה array אבל אם זה בהקשר לוגיקה פורמלית \ מתמטיקה אז אינני יודע אם הביטוי array תקף. ―אנונימי לא חתם
- ודאי שיש. A={1,2,3,4,5} !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:39, 14 ביולי 2020 (IDT)
- שנילי, אני בספק שהתכוונתי להגדרה שניתנת בערך המקושר. עוזי, אני אישית מבין את המונח בהקשר כללי כמתאר מצב בו גורם אחד "כולל בתוכו" משמעות גורמים אחרים כמו ש a-z ב regex יכלול בתוכו משמעות כל האותיות האנגליות ה lowercased מ a עד z. אני מחפש ייצוג מקוצר של ההסבר המילולי הזה דרך כתיב מדעי מקובל ("פורמלי") כל שהוא. ―אנונימי לא חתם
- מסתבר שיש כזה ערך, ראה כימוס. שנילי - שיחה 13:44, 13 ביולי 2020 (IDT)
- ∈
- ∉
- ∌
- ∋
שנראה לי שהתהפכו פה משמאל-לימין בגלל כיווניות. ―אנונימי לא חתם
- סימן השייכות מייצג יחס בינארי לא סימטרי, ולכן יש לו שני מופעים - מימין לשמאל ומשמאל לימין (כמו > ו-<). זה לא קשור לכיוון הכתיבה של השפה העברית. עוזי ו. - שיחה 12:05, 15 ביולי 2020 (IDT)
- אם אני מדביק את הסימן הראשון מן הרשימה בדף שהוא Left-To-Right (כגון google.com) אני מקבל את ה"מזלג" הזה פונה לימין, אך אם אני מדביק אותו בדף Right-To-Left (כגון הדף הנוכחי) אז הוא מופיע לי פונה לשמאל ; האם אתה עדיין סבור שאין קשר? ―אנונימי לא חתם
- אני לא אחראי להדבקות ולאופן שבו אתה גורם לסימן להיות מוצג על המסך. הסימן עצמו קיים בשני המופעים. עוזי ו. - שיחה 14:20, 15 ביולי 2020 (IDT)
- יש סימנים שמוצגים בצורה שונה בהתאם לאותיות שמסביבם. אם אני רוצה לכתוב שלאות א’ יש ערך קטן מזה של האות ב’ (לדוגמה: בגימטריה) אני יכול לכתוב: א < ב. עם אותיות לטיניות: A < B. הסימן הוא בדיון אותו סימן, אך מוצג הפוך. מה שמבלבל הוא שהמקלדת (לפחות אצלי) הופכת בין הסימנים < ו־> כשאני עובר לעברית. כלומר: באנגלית, המקש יפיק סימן „גדול מ־״ אך בעברית: סימן „קטן מ־״ (וכן גם מקשי סוגרים למיניהם) Tzafrir - שיחה 15:16, 15 ביולי 2020 (IDT).
- רק הערה: אני הדבקתי את הסימן בשדות שלמיטב ידיעתי היו ריקים מתווים אחרים (בתיבת החיפוש של גוגל וכאן בשורה חדשה). ―אנונימי לא חתם
- גם סוגריים לפעמים עושות אותה בעיה. אפשר להעתיק טקסט בעברית עם סוגריים, והן יתהפכו כשיועתקו למקום אחר. אולי זה קידוד? יכול להיות שיש גם תווי בקרה שמשפיעים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:24, 15 ביולי 2020 (IDT)
- רק הערה: אני הדבקתי את הסימן בשדות שלמיטב ידיעתי היו ריקים מתווים אחרים (בתיבת החיפוש של גוגל וכאן בשורה חדשה). ―אנונימי לא חתם
- אם אני מדביק את הסימן הראשון מן הרשימה בדף שהוא Left-To-Right (כגון google.com) אני מקבל את ה"מזלג" הזה פונה לימין, אך אם אני מדביק אותו בדף Right-To-Left (כגון הדף הנוכחי) אז הוא מופיע לי פונה לשמאל ; האם אתה עדיין סבור שאין קשר? ―אנונימי לא חתם
שאלה לגבי עריכת מחקר במדעי החברה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב אני מעוניין לבדוק קשר/לא קשר בין ביקורים בבית קפה למשתנה אחר - למשל תאריך ביקור בסופר הקרוב וחשיפה לפרסומת של הבית קפה. אמרו לי שצריך להסתכל רק על מי שביקר הרבה פעמים בבית קפה במשך תקופה מסויימת, ולא אדם שמבקר פעם ב.. השאלה היא למה? למה הביקורים צריכים להיות דחופים בשביל להסיק מסקנות? מה יקרה אם אקח אדם שפעם אחת היה בסופר ואולי במקרה נכנס לבית קפה?
אינטואיטיבית ברור שכל צריך לעשות, השאלה למה? מה ההגדרה המדעית למונח שקובע שכך צריך להיות?
―אנונימי לא חתם
- שאלתך לא לגמרי ברורה, מה שאלת המחקר? השאלה האם מי שנוהגים לבקר בבית הקפה נוהגים לבקר גם בסופר הסמוך אינה כמו השאלה האם סמיכות של שני המוסדות מגבירה ביקורים הדדיים בשניהם. שנילי - שיחה 13:52, 13 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על התשובה, השאלה היא: האם הפרסומת (לבית הקפה) בסופר הסמוך מגבירה את הביקורים בבית קפה הסמוך. אני רוצה להתמקד במיוחד באופן לקיחת הנתונים, למה חשוב שזה יהיה מספר ביקורים בסופר ולאחר מכן בקפה/ לא בקפה בזמן מוקצב ולא ביקורים בודדים בלבד? אני מניח שיכול להיות עיניין של מקריות אם מדבור על ביקורים בודדים שלא מספיקים בקביל להגיע למסקנות. בכל מקרה מעניין אותי לקרוא מדעית על איזה הגדרה מסתמכים בשביל ההנחה שהביקורים לא צריכים להיות בודדים, אלה מספר ביקורים (בזמן קצוב) ―אנונימי לא חתם
- במחילה, השאלה משקפת חוסר ידע במחקר כמותי. אנסה לתרגם אותה למושגים אקדמיים:
- תודה על התשובה, השאלה היא: האם הפרסומת (לבית הקפה) בסופר הסמוך מגבירה את הביקורים בבית קפה הסמוך. אני רוצה להתמקד במיוחד באופן לקיחת הנתונים, למה חשוב שזה יהיה מספר ביקורים בסופר ולאחר מכן בקפה/ לא בקפה בזמן מוקצב ולא ביקורים בודדים בלבד? אני מניח שיכול להיות עיניין של מקריות אם מדבור על ביקורים בודדים שלא מספיקים בקביל להגיע למסקנות. בכל מקרה מעניין אותי לקרוא מדעית על איזה הגדרה מסתמכים בשביל ההנחה שהביקורים לא צריכים להיות בודדים, אלה מספר ביקורים (בזמן קצוב) ―אנונימי לא חתם
- השערת מחקר: פרסומת לבית קפה בתוך סופר, משפיעה על מספר הקונים בסופר שביקרו באותו בית קפה.
- שאלת מחקר: באיזו מידה משפיעה הפרסומת על החלטת הקונים בסופר לבקר בקפה? (אף פעם לא שואלים "אם" או "האם").
- משתנה בלתי תלוי: מספר קונים בסופר.
- משתנה תלוי: מספר הקונים בסופר שמבקרים בקפה.
- משתנה מסביר: פרסומת לקפה בתוך הסופר.
- לשאלתך: אתה רוצה לעשות תצפית מדעית כדי לבדוק תופעה שבה משתנה חיצוני מסביר קשר בין שני משתנים, לפי השערתך. לכן, מקרים בודדים לא יספיקו, כי צריך להוכיח שלא מדובר במקריות שיכולה להיות מושפעת מהרבה גורמים שלא ידועים לך (מרחק, החלטה מוקדמת, נשים/גברים, גיל, מצב סוציו-אקונומי, יום בשבוע/שעה ביום, יש/אין רכב פרטי וכו'). במחקר כמותי צריך להוכיח עקביות בין מקרים באמצעות הכללה שתבהיר שאכן מדובר בתופעה שבה יש קשר מובהק בין המשתנים, ואז להסביר מה גורם או משפיע על הקשר, כלומר, למה קונים בסופר מבקרים בקפה. בנוסף, אתה צריך להוכיח שהפרסומת שהיא שהשפיעה, ולא למשל, סמיכות המקומות או הסיבות האחרות שציינתי. כמו כן, יש צורך בקבוצת ביקורת, דהיינו: קונים בסופר כאשר אין פרסומת לקפה.
- יש לא מעט מחקרים כלכליים כאלה בתחומים שקשורים לשיווק, משום שיצרנים, נותני שירותים, משווקים ורשתות שיווק מתבססים עליהם. לכן, כדאי לך לבדוק אם קיימים מחקרים קודמים בנושא, ולא להמציא את הגלגל.--נדב - שיחה 15:03, 14 ביולי 2020 (IDT)
- עניין נוסף: יתכן שהפרסומת תביא קונים בסופר לבקר בקפה, אבל לא באותו יום, לא מיד אחרי הקנייה. אפשר לבדוק את זה?--נדב - שיחה 15:29, 14 ביולי 2020 (IDT)
- יש לא מעט מחקרים כלכליים כאלה בתחומים שקשורים לשיווק, משום שיצרנים, נותני שירותים, משווקים ורשתות שיווק מתבססים עליהם. לכן, כדאי לך לבדוק אם קיימים מחקרים קודמים בנושא, ולא להמציא את הגלגל.--נדב - שיחה 15:03, 14 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה. מאוד מעריך את העזרה. רק משתנה בלתי תלוי יכול להיות גם חלק מהתלוי? חשבתי שהמשתנה הבלתי תלוי הוא רק אלו שביקרו בבית קפה. זה ברור שזה נובע מתוך אלו שביקרו בסופר כי זאת אוכלסיית המחקר שלי איך שקוריאם לזה (אני בודק רק על אלו שהיו בסופר). ―אנונימי לא חתם
- תראה, אני לא יודע באיזו מסגרת אתה רוצה לעשות את המחקר. באופן בסיסי, בודקים קשר בין שני משתנים, שכל אחד מהם הוא מעין איבר במשוואה, ואינם נובעים זה מזה. השאלה היא מה בדיוק אתה בודק, ולפי זה אתה מגדיר מה השאלה, מה האוכלוסייה הנבדקת, ואיך אתה רוצה לבדוק. בקשר שאתה רוצה לבדוק בין הקונים בסופר לאלה שמבקרים בקפה, יכולים להיות אלף ואחד משתנים שיכולים להשפיע, ואתה צריך לחשוב איך אתה מבודד אותם מהמשוואה שלך. לגבי השאלה: אתה רוצה לבדוק כמה מתוך הקונים בסופר ביקרו אחר כך בבית הקפה, ומכיוון שאתה לא בודק מה משפיע על מספר הקונים בסופר, זה המשתנה הבלתי תלוי, משום שזה מספר קבוע מראש שאתה בודק. אתה מכניס את המשתנה החיצוני, שהוא הפרסומת, ואז בודק כמה מהקונים בסופר ביקרו בקפה, והמספר הזה יכול להשתנות בהתאם למשתנים שמתערבים בקשר, ולכן זה המשתנה התלוי, כי הוא תלוי במשתנים מתערבים שונים. אוכלוסיית המחקר שלך היא הקונים בסופר, ואתה רוצה לבדוק כמה מהם ביקרו אחר כך בקפה, ואם לפרסומת הייתה השפעה על המגמה הזו. זו הסיבה שלא מספיק לבדוק מקרה אחד או מקרים בודדים, כי אתה צריך לבדוק לאורך זמן את השפעת הפרסומת על תנועה מהסופר לקפה. זו ממש תצפית סטטיסטית, ולשם כך צריך ידע בסטטיסטיקה ושיטות מחקר של מדעי החברה. אתה כמובן יכול לחבר שאלון (כמותי או איכותני), למצוא לקוחות שגם קנו בסופר וגם ביקרו בקפה, ולבקש מהם לענות. אבל אז אתה צריך לקבוע גם את קבוצת האוכלוסייה הנבדקת, כי על כל קבוצה יכולים להשפיע גורמים שונים. אתן לך דוגמא: רשת סופרים באנגליה מצאה שגברים בני 25 עד 40 שבאו לקנות בירה בסופשבוע, קנו גם חיתולים. אז האם השאלה היא מה הקשר בין בירה לחיתולים? לא בטוח. צריך למצוא מה המשתנה שהשפיע על הקשר בין השניים. תלוי מה אתה רוצה לבדוק ומה אתה שואל בהתאם לכך, כי משתנים שונים משפיעים על קשרים שונים, והתוצאות יכולות להשתנות. אתה יכול לבדוק נשים או גברים למשל, והתוצאות יהיו שונות, אבל אם לא תבחין בין נשים לגברים, תקבל תוצאה שלישית ושונה. בקיצור, זה לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב. יש בעלי מקצוע שמתפרנסים יפה ממחקרי שוק כאלה, כי השאלה אם כדאי לשים בסופר פרסומת לבית קפה, היא שאלה של השקעה כספית וכדאיות.--נדב - שיחה 19:45, 14 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה. מאוד מעריך את העזרה. רק משתנה בלתי תלוי יכול להיות גם חלק מהתלוי? חשבתי שהמשתנה הבלתי תלוי הוא רק אלו שביקרו בבית קפה. זה ברור שזה נובע מתוך אלו שביקרו בסופר כי זאת אוכלסיית המחקר שלי איך שקוריאם לזה (אני בודק רק על אלו שהיו בסופר). ―אנונימי לא חתם
פירוק קירור מעבד של מחשב ישן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אז ככה, הגיע אליי מחשב ישן מאוד (פנטיום 4 מתחילת שנות ה2000) ואני מעוניין "להחזיר אותו לחיים" וכצעד ראשון החלטתי לנקות כל מה שהיה בפנים כולל החלפת משחה טרמית. הבעיה היא הקירור שאין לי מושג איך בכלל מתחילים להתעסק איתו, זה קירור ישן של חברה בשם avc והוא מגיע עם שני קליפסים מברזל שפשוט לא זזים מהמקום לא משנה מה אני עושה, זה תוקע אותי ממש. אני אובד עצות... מישהו כאן מכיר ו/או התעסק פעם עם דבר כזה ויודע איך מפרקים? הקירור נראה בדיוק ככה https://www.amazon.com/Cooling-Heatsink-bracket-Pentium-Socket/dp/B00VAMU6L0 בדיוק מה שמוכרים שם באמזון יש לי. ואין שום דבר באינטרנט שמסביר איך מתעסקים עם דבר כזה
תודה לעונים
- התעסקתי עם זה בעבר הרחוק; אאז"נ ואאל"ט את שני הקליפסים דוחפים למטה ואז הצידה (פנימה או החוצה, לא זוכר). ספר עם הצלחת. חזרתי • ∞ • שיחה 22:22, 13 ביולי 2020 (IDT)
- אפשרות נוספת היא פשוט לא להתעסק עם זה, ולהוסיף מאווררים למארז עצמו או להחליף למאווררים עוצמתיים/גדולים יותר. במקרים רבים זה אינו בעייתי.{{כנראה שצילום ברור של המעבד+הרדיאטור, מזויות שונות, יסייע לתת לך עיצה מבוססת יותר. העלה את התמונות לGoogle drive, שתף אותן משם, והדבק פה את כתובות השיתוף (בדוק קודם אצלך שכתובות השיתוף הן אכן של התמונות הרצויות ולא של שומדבר אחר.) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:45, 14 ביולי 2020 (IDT)
מדוע "אוני" נחשבת למילה גסה?[עריכת קוד מקור]
אין זו פעם ראשונה שאני נתקל בהשחתה כזו של מסנן אינטרנט: החלפת המילה "אוניברסיטת" במילה "ברסיטת", כאילו במילה "אוני" יש ניבול פה או כפירה בעיקר. כידוע בברכתו לראובן אמר יעקב: ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי”, ולא נחשוד ביעקב שניבל פיו או כפר בעיקר ח"ו. אם כך, מדוע מסנן האינטרנט מסנן את "אוני"? הייתכן שזה בגלל פירוש רש"י למילים "ראשית אוני"? דוד שי - שיחה 19:52, 13 ביולי 2020 (IDT)
- לדתיים יש רשימת החלפות בעורכי הטקסט שלהם. נתקלתי בעבר בטקסט בו הוחלפה המילה ״פעמיים״ ל-״פעמה׳ם״, כלומר, השם הקדוש ״יי״ הוחלף ב-״ה׳״. Gil mo - שיחה 00:37, 14 ביולי 2020 (IDT)
- זו סתם בורות, יי זה כינוי שנמצא בסידורים. היחס אליו בדיוק כמו אל ה'.שמש מרפא - שיחה 16:15, 14 ביולי 2020 (IDT)
יש לעדכן את המסנן ללמוד מאותו יעקב ולשנות כל "אוניברסיטת" ל"ימינברסיטת". 5.22.128.109 19:56, 13 ביולי 2020 (IDT)
- זה בודק המילים של המכלול. לדעתי זה פשוט בגלל הקרבה למילה 'אונס'. כבר מזמן רציתי לבקש מהם לתקן את זה. בע"ה אעשה זאת כעת. שמש מרפא - שיחה 08:57, 14 ביולי 2020 (IDT)
האם יש ויטמינים בצואה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אנחנו אוכלים ויטמנים כל הזמן, והגוף לא מתמלא בהם. המסקנה היא שהם חייבים לצאת החוצה. כלומר, הצואה שלנו מלאה בוויטמינים? ―אנונימי לא חתם
- תוכל למצוא ויטמינים ותוצריהם בצואה ובשתן. Ronam20 - שיחה 00:46, 14 ביולי 2020 (IDT)
- זו לא חלק מהמטרה של דשן, שמגיע בד"כ מצואה? (¯`gal´¯) - שיחה 22:16, 14 ביולי 2020 (IDT)
קוד להפעלת מנגנון מכני[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
כאשר הקלדה או הקשה של צירוף ספרות מפעילה מנגנון מכני, לאיזו הגדרה של המילה "קוד" מתייחס הדבר?--נדב - שיחה 14:10, 14 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שבעברית נכון יותר להשתמש במילה "סיסמה". אבל אני לא בטוח. בכל מקרה ברור שבשפה המדוברת אומרים "קוד", והמשמעות היא צירוף של סימנים שמאפשר את פתיחת המנגנון. משה פרידמן - שיחה 17:24, 14 ביולי 2020 (IDT)
מילים קשות בעברית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
כשאירופאים (דוברים גרמנית, איטלקית, אנגלית) מבקשים מילה שקשה להגות בעברית, איזו דוגמה כדאי לתת? מה שחשבתי זה לדוגמה "שפשוף" (אבל מסתבר שזה דווקא קל), "מעיין" (בגלל הדאבל A ) ו"החמצה" (בגלל ה' וח' וצ').
יש לכם עוד רעיונות? חשוב שאלו יהיו מילים אמתיות ולא סתם המצאות סטייל "גנן גידל דגן בגן" בשביל לשבור את הלשון. שואל השאלות - שיחה 17:26, 14 ביולי 2020 (IDT)
- מכחיש, למדתי. דגש חזק - שיחה 17:33, 14 ביולי 2020 (IDT)
- העלאה. יוצא שזה Haa'laa כלומר הָלָה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:29, 14 ביולי 2020 (IDT)
- האירופאים שונים זה מזה. לגרמנים יש צ וגם עיצור די קרוב ל-ח. אם אתה מחפש מילים עם ח': חכמולוג, חיכוכיך, חרחוריך וכו'. Ronam20 - שיחה 18:36, 14 ביולי 2020 (IDT)
- האם בכל השפות המשתמשות באלפבית הלטיני יש בעייה עם כפל תנועות? אני מתרשם שכן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:08, 14 ביולי 2020 (IDT)
הוספת 'נ' למילה יעקב ביידיש - שאלה לבלשנים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב קיימת תופעה ביידיש של הוספת 'נ' למילים משורש עברי כמו: יעקב / יענקב (יענקל), דאגה / דאנגה, וזאת לשם הקלת ההגייה. כיצד מכנים הבלשנים תופעה זו? האם יש תופעות דומות בעברית או באנגלית? תודה לעונים. 109.186.110.222 20:35, 14 ביולי 2020 (IDT)
- התופעה של יעקב > ינק'ל מקורה כנראה בדיאלקטים של יהודי איטליה (ואולי גם בדיאלקט הולנדי?) שבה האות העברית ע' הייתה מבוטאת כ-נ' וילונית (נ' שנהגית בחלק האחורי של הפה), ומשם כנראה היא נשאלה ליידיש. פרימו לוי, מתאר בספר הטבלה המחזורית את הדיאלקט של יהודי פיימונטה, ובין השאר הוא מזכיר שהיהודים שם קראו לכנסייה tônevà, ומוסיף שאף שיש למילה צליל עברי הוא לא חושב שיש למילה משמעות. לפי האמור לעיל דווקא יש. Ronam20 - שיחה 00:50, 15 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על תשובתך. כלומר, 'תועבה' הפך ל'תונבע'. אבל שתי הדוגמאות האחרות שהבאתי, 'דאגה' שהופך ל'דאנגה' ו'מעשה' שהופך ל'מענשה' מלמדים שאין כאן תופעה של ה'ע' בדווקא, ונראה שיש כאן תופעה רחבה יותר. 109.186.110.222 11:22, 15 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא מכיר "דאנגה". אולי מישהו אחר יוכל לענות. Ronam20 - שיחה 01:07, 16 ביולי 2020 (IDT)
- בינתיים מצאתי גם 'יאנדס'/'יהנדס' ביידיש שמובנו 'יהדות', ובעיקר, מצפון ומוסר יהודי. 109.186.110.222 11:17, 16 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא מכיר "דאנגה". אולי מישהו אחר יוכל לענות. Ronam20 - שיחה 01:07, 16 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על תשובתך. כלומר, 'תועבה' הפך ל'תונבע'. אבל שתי הדוגמאות האחרות שהבאתי, 'דאגה' שהופך ל'דאנגה' ו'מעשה' שהופך ל'מענשה' מלמדים שאין כאן תופעה של ה'ע' בדווקא, ונראה שיש כאן תופעה רחבה יותר. 109.186.110.222 11:22, 15 ביולי 2020 (IDT)
כמה חיות אוכל אדם בממוצע לשנה?[עריכת קוד מקור]
האם יש הערכה כמה חיות פר אדם נהרגות לצורך מאכל במשך שנה? אני מתכוון לכך שאדם לא אוכל חייה אחת ביום. בשר של פרה אחת מספיק לתקופה של יותר משנה-שנתיים.
- זה משתנה ממקום למקום. משרד החקלאות מפרסם את הנתונים של ישראל כל שנה לפני ראש השנה. בשנה האחרונה זה היה 19.2 קילו דגים, 15.4 קילו בשר, ו-64.9 קילו עוף (מקום ראשון בOECD, בפער!). לOECD יש נתונים של כל החברות בו. יונת זהב - שיחה 12:14, 15 ביולי 2020 (IDT)
עד כמה רחוק ניתן ללכת (ועדיין להישאר פרקטיים) בחתימה דיגיטלית של אימיילים?[עריכת קוד מקור]
אני מבין שאפשר "לחתום דיגיטלית" כמעט "הכל" באימייל; למשל:
- שרת האימייל (אין לי מושג קלוש מה אומר "לחתום את שרת האימייל עצמו")
- תוכן האימייל
- מקור השליחה (אין לי מושג קלוש מה אומר "לחתום את מקור השליחה")
- חותם זמן השליחה (אין לי מושג קלוש מה אומר "לחתום חותם זמן")
האם יש עוד משהו שאפשר לחתום באימייל וכן האם תמיד ניתן יהיה לפקפק בחתימה כזאת בגלל אופציה ל MITM attack? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- צרופות? חזרתי • ∞ • שיחה 07:21, 15 ביולי 2020 (IDT)
- מה זה צרופות בהקשר זה? ―אנונימי לא חתם
- קבצים מצורפים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:40, 16 ביולי 2020 (IDT)
- קבצים מצורפים דינם כדין תוכן האימייל. אם התוכן חתום, ממילא גם הקבצים חתומים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:52, 16 ביולי 2020 (IDT)
- וכששומרים את הצרופה במחשב ואחר כך מעבירים אותה – היא נשארת חתומה? חזרתי • ∞ • שיחה 21:15, 16 ביולי 2020 (IDT)
- לא. תהליך החתימה על תוכן כולל חישוב שנערך על התוכן כולו, שהצרופה היא רק חלק ממנו. כשאתה מעביר, או שולח אותה שוב, ערך החישוב הקודם כבר לא יתאים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:32, 16 ביולי 2020 (IDT)
- חזרתי, רק עכשיו עלה על דעתי שאולי אתה מחפש פתרון מעשי. יש חבילת תוכנה בשם md5deep. בניגוד לשמה היא לא משתמשת ב md5, שהוכח כלא־בטוח. נדמה לי שהיא משתמשת ב SHA-2 או SHA-3.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:42, 16 ביולי 2020 (IDT)- אני לא מחפש כלום... בסך הכול ניסיתי לענות לשואל על "האם יש עוד משהו שאפשר לחתום באימייל?" חזרתי • ∞ • שיחה 23:27, 16 ביולי 2020 (IDT)
- חזרתי, רק עכשיו עלה על דעתי שאולי אתה מחפש פתרון מעשי. יש חבילת תוכנה בשם md5deep. בניגוד לשמה היא לא משתמשת ב md5, שהוכח כלא־בטוח. נדמה לי שהיא משתמשת ב SHA-2 או SHA-3.
- לא. תהליך החתימה על תוכן כולל חישוב שנערך על התוכן כולו, שהצרופה היא רק חלק ממנו. כשאתה מעביר, או שולח אותה שוב, ערך החישוב הקודם כבר לא יתאים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:32, 16 ביולי 2020 (IDT)
- וכששומרים את הצרופה במחשב ואחר כך מעבירים אותה – היא נשארת חתומה? חזרתי • ∞ • שיחה 21:15, 16 ביולי 2020 (IDT)
- קבצים מצורפים דינם כדין תוכן האימייל. אם התוכן חתום, ממילא גם הקבצים חתומים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:52, 16 ביולי 2020 (IDT)
- קבצים מצורפים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:40, 16 ביולי 2020 (IDT)
- מה זה צרופות בהקשר זה? ―אנונימי לא חתם
- לא ניתן לזייף חתימה דיגיטלית מבלי להשיג איכשהו את המפתחות (אחד מהמספרים הראשוניים מהם ייוצר המפתח). התקפת MITM חסרת תועלת, מפני שללא המפתחות אין לו אפשרות לזייף את החתימה.
- נראה לי שהרשימה שערכת מכסה את כל האפשרויות, אבל בלי נדר.
- אם מעניין אותך - לחתום על שרת האימייל פרושו שהחתימה מאשרת ששרת האימייל דרכו עברה ההודעה אינו ניתן לפיברוק. לא ניתן לזייף שההודעה עברה דרך שרת A בעוד שלמעשה עברה דרך שרת B. לחתום על מקור השליחה פרושו שהחתימה מאשרת שההודעה נוצרה בתוכנת האימייל של האדם החתום, ולא ניתן לזייף שההודעה נוצרה על ידי אדם אחר. חתימה של זמן השליחה פרושה שלא ניתן לפברק את זמן השליחה, כלומר לטעון באימייל שההודעה נשלחה בזמן אחר מהזמן בו היא באמת נשלחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:08, 15 ביולי 2020 (IDT)
חיות אוכלות אדם[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב לפי הערכים האלה [ 1 2 ], אריות, זאבים ונמרים תוקפים בני אדם רק כאשר הם חולים/חלשים/רעבים.
- למה סתם ככה הם לא טורפים בני אדם? הרבה יותר קל לצוד איש מאיזה צבי. (בטוח יש זהירות נרכשת מאדם עם נשק חם, אבל זה משהו מאוד חדש. מה היה לפני כן?)
- שני בעלי החיים שמצוין עליהם שהם רואים באדם טרף הם הטיגריס ודוב הקוטב. שני אלה הם הטורפים הגדולים במשפחתם. האם האדם פשוט גדול מדי לכל השאר? יונת זהב - שיחה 11:44, 15 ביולי 2020 (IDT)
- נראה לי שחיות שטורפות אנשים באופן קבוע נוטות לא לשרוד, ולכן גם לא להעביר את היכולת הזו (אם בלימוד ואם בתורשה) לחיות אחרות. Tzafrir - שיחה 11:59, 15 ביולי 2020 (IDT)
- לטורפים גדולים כאריות, זאבים וכו' יחסי גומלין ממושכים (קנה מידה של מיליוני שנים) עם בני אדם, החל משחר האנושות. במהלך רוב הזמן היה הרבה יותר קל ומשתלם לצוד "איזה צבי" מאשר אדם והטורפים למדו והסתגלו לזה. בני האדם נדירים יותר בנוף מפני שהם אוכלי כל ולא חיות עדר אוכלי עשב; הם ממוגנים הרבה יותר טוב ויוכלים לדאוג לעצמם. הוצע שהומו ארקטוס היה יכול להבריח אריות מהטרף שלהם על ידי זריקת אבנים, ובוודאי שאף אריה בכושר טוב לא יסתכן מול קבוצה נחושה של ציידים-לקטים חמושה בחניתות. ב-100,000 השנים האחרונות לערך כבר יש עדויות ספוראדיות לקטל טורפים גדולים בידי בני אדם, אולי למטרות הגנה, חיסול הציידם המתחרים או פעילות פולחנית כלשהי. כאן יש דוגמה נאה שפורסמה באפריל האחרון: ציד וביתור של חתוליים גדולים במערה בדרום אפריקה לפני כ-60,000 שנה. Reuveny - שיחה 23:00, 15 ביולי 2020 (IDT)
- באופן טבעי כיום הם לא טורפים בני אדם. אם הם מתחילים מסיבה כלשהי יש סכנה שהם ימשיכו, כי הם מבינים שזה קל, ולכן ציידים מקומיים מנסים לאתר אותם ולהרוג אותם, כדי שלא ימשיכו. בגלל שממילא האדם כמעט הכחיד אותם בטבע, אלה מצבים נדירים. ―אנונימי לא חתם
- התשובה של צפריר משוריינת בעקרונות הברירה הטבעית. טורף בעל נטייה לטרוף בני אדם, כמו הנמר שנחרב, יכחד. בתוך תחום המין הפרטים בעלי נטייה לרתיעה מבני אדם הם בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד. תקופת ההתאמה לא ארוכה דיה על מנת לסנן את האפשרות לטריפת בני אדם לאפס, אבל צמצמה אותה במידה ניכרת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:59, 16 ביולי 2020 (IDT)
- תיקון לאלמוני: אין חובה להשתמש בנשק חם. חנית די בה על מנת להפוך כל תקיפת אדם (שלא ממארב) לפציעה חמורה. ספיגת חיצים של בני אדם (אם תוך נסיון טריפה או כל מצב אחר) תלמד מהר מאד את החיה לחשוש מבני אדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:04, 16 ביולי 2020 (IDT)
- הייתי מנחש שמעבר לאבולוציה, יש כאן גם עניין של למידה. טורפים רבים נפגשים עם האדם בהקשרים מפחידים, ליד אש, רעש, כלי רכב, כלי ציד ולומדים לפחד ולשמור מרחק. Ronam20 - שיחה 01:06, 16 ביולי 2020 (IDT)
חופש חברתי ופיתוח טכנולוגי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם יש קשר סטטיסטי מובהק בין רמת ההתפתחות הטכנולוגית של החברה לבין רמת החופש שלה? כלומר במדינות דיקטטוריות כבדות יש פיגור טכנולוגי כבד ביחס למדינות בהן יש מידת חופש גדולה יותר? שואל השאלות - שיחה 16:09, 15 ביולי 2020 (IDT)
- מה לגבי סין? אולי זה קשור לעוני ולהשכלה, במדינות שאתה מדבר עליהן. השלטון דווקא נעזר באמצעים טכנולוגיים, כאמצעי דיכוי. אולי לדת יש גם קשר, כי היא בד"כ מתנגדת לקדמה, וחלק מהמדינות הללו נשענות על הדת כאידאולוגיה של המשטר. אפשר לראות זאת אפילו אצלנו, בפלגים הקיצוניים. דווקא במדינות דיקטטוריות יש לרוב גישה מסוימת לאינטרנט, ורבים עושים שימוש ב TOR, כדי להיחשף לעולם החיצוני ולמידע לא מצונזר. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 15 ביולי 2020 (IDT)
- מהכירות שלי עם סינים, סין של היום משמעותית פחות מפחידה ממה שזה נראה לאדם מערבי. נכון שעוקבים אחריך כל הזמן והממשלה יודעת מה צבע התחתונים שלך, אבל כל עוד אתה לא מנסה "לקפוץ מעל הפופיק", לרשויות לא באמת אכפת מהחיים הפרטיים שלך. אתה חייב לעבור מבחנים בנושאים מרתקים כמו "הכנס שלישי של המפלגה הקומוניסטית הסינית" ו"ההבדל בין מטריאליזם דיאלקטי ומטריאליזם היסטורי", כשאתה עושה תואר בפיזיקה ועל הבלוק שלך יהיה תלוי שלט אדום יפה "העם הסיני מודה למועצת העיר על תיקון הרחוב". אבל במציאות היום-יום, החיים שלך יתנהלו בדיוק אותו דבר: אתה הולך לעבודה, מקבל משכורת, חוזר הביתה למשפחה, גולש באינטרנט דרך טלפון סיני, קונה אוכל בסופר, נפגש עם חברים. רמת החיים בערים כמו שאנגחאי ובייג'ינג גבוהה מאוד ולאזרח סיני בערים אלו יש גישה לתרבות מגוונת מאוד (אפילו יש מועדוני מטאל) . Corvus,(Nevermore) 13:14, 16 ביולי 2020 (IDT)
- עד השנים האחרונות היה בסין מנהג שהשליט מתחלף כל עשר שנים, כדי לא לחזור על ריכוז כל הכוח בידי מאו אחד. שי ג'ינפינג ביטל את הכלל הזה ומגביר את הפיקוח. אין אפשרות לבקר את השלטונות. הבעיה הבסיסית עם זה היא שחיתות. לשלטונות אין תמריצים מספיק חזקים להלחם בריכוז הכוח. דוגמה מובהקת לבעיה בריכוז הכוח והשחיתות שהוא יוצר היא רוסיה. יש לה הרבה כסף מנפט. אבל קשה לחברות לפעול שם ללא שימון של המון גופים מסחריים. בסין המצב פחות חמור, אבל יש שם מערכת ריכוזית שמעודדת מאוד חברות מסוימות שהשלטון חפץ בייקרן. Tzafrir - שיחה 14:34, 16 ביולי 2020 (IDT)
- מהכירות שלי עם סינים, סין של היום משמעותית פחות מפחידה ממה שזה נראה לאדם מערבי. נכון שעוקבים אחריך כל הזמן והממשלה יודעת מה צבע התחתונים שלך, אבל כל עוד אתה לא מנסה "לקפוץ מעל הפופיק", לרשויות לא באמת אכפת מהחיים הפרטיים שלך. אתה חייב לעבור מבחנים בנושאים מרתקים כמו "הכנס שלישי של המפלגה הקומוניסטית הסינית" ו"ההבדל בין מטריאליזם דיאלקטי ומטריאליזם היסטורי", כשאתה עושה תואר בפיזיקה ועל הבלוק שלך יהיה תלוי שלט אדום יפה "העם הסיני מודה למועצת העיר על תיקון הרחוב". אבל במציאות היום-יום, החיים שלך יתנהלו בדיוק אותו דבר: אתה הולך לעבודה, מקבל משכורת, חוזר הביתה למשפחה, גולש באינטרנט דרך טלפון סיני, קונה אוכל בסופר, נפגש עם חברים. רמת החיים בערים כמו שאנגחאי ובייג'ינג גבוהה מאוד ולאזרח סיני בערים אלו יש גישה לתרבות מגוונת מאוד (אפילו יש מועדוני מטאל) . Corvus,(Nevermore) 13:14, 16 ביולי 2020 (IDT)
- במחשבה שנייה, יכול להיות שיש איזשהו קשר בין חופש לבין טכנולוגיה וקדמה, כי המטרה של טכנולוגיה היא בסופו של דבר להקל על החיים ולהנגיש ידע. איזה אינטרס יש למשטר טוטליטארי לקדם את זה? בעיקר כלכלי (האמת, בזה זה לא שונה משלטון דמוקרטי, ששם גם האינטרס הוא דומה). סין לרוב עוסקת ביצור מוצרי צריכה, אבל לא בחדשנות. אם כי, גם בהשוואה לעולם, רוב החדשנות עדיין מגיעה מארה"ב. ומאיפה כל הידע על התרבות הסינית? (¯`gal´¯) - שיחה 18:21, 16 ביולי 2020 (IDT)
תבנית כתב עילי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
לאן הוא נעלם. או שאף פעם לא היה? (יש בויקיטקסט עם הקוד הפשוט הזה:
<sup><small><small>{{{1}}}</small></small></sup>
תודה -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 19:47, 15 ביולי 2020 (IDT)
- Pashute: זה ממש פשוט. בסרגל הכלים של תיבת העריכה – לחץ על "מתקדם". חזרתי • ∞ • שיחה 00:45, 16 ביולי 2020 (IDT)
- אבל אני מבקש תבנית ולא קוד.
- וגם שואל אם לא הייתה תבנית כזו בעבר ונמחקה. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ג' באב ה'תש"ף • 17:24, 24 ביולי 2020 (IDT)
- @Pashute: לא הייתה תבנית {{כתב עילי}} ולא הייתה תבנית {{הגבהה}} (זה שם הכפתור בתיבת העריכה). אם אתה חושב שתבנית כזו נחוצה – הצע אותה באולם הדיונים. איני רואה שום צורך בתבנית – ובוודאי לא עם פעמיים
<small>. חזרתי • ∞ • שיחה 00:53, 25 ביולי 2020 (IDT)- אין צורך לדון ביצירת תבנית כזו, או לבקש רשות ממישהו. אם נראה לך שהתבנית נחוצה, חוש חופשי ליצור אותה. בחר שם מתאים. עדיף לא להשתמש ב-small, (ולמעשה גם לא sup) אלא להעביר את הגודל הרצוי כפרמטר לתבנית, נגיד הערך באחוזים. זה ייראה משהו כזה לא בדוק.
<span style="vertical-align: super; font-size: {{{גודל|40}}}%;">{{{1}}}</span>
- אם אינך חש בנוח ליצור תבנית בעצמך, אפשר בהחלט לבקש את יצירתה באולם הדיונים. אם אתה עושה זאת, נסה להוסיף תיעוד, ושים את התבנית בקטגוריה:תבניות עיצוב וסגנון של טקסטים. עלה והצלח. קיפודנחש 03:29, 25 ביולי 2020 (IDT)
- @קיפודנחש: זה מה שכתוב באולם הדיונים: "דף זה משמש לדיונים מקדימים ליצירת תבניות חדשות מכל סוג, --- כדי שהקהילה תחווה דעתה בנוגע להצעה, כך שתהיה הסכמה על הצורך בתבנית, העיצוב המוצע לה, והערכים שבהם תוכלל". סתם כתוב? אות מתה? חזרתי • ∞ • שיחה 15:36, 25 ביולי 2020 (IDT)
- אכן לכך מיועד הדף. אין להבין מכך שכל תבנית חדשה מחייבת דיון בדף. הצץ ב[23] - רוב התבניות החדשות נוצרות בלי דיון. קיפודנחש 21:51, 25 ביולי 2020 (IDT)
- ממה שזכור לי, אולם הדיונים נועד במקור לתבניות מידע/ניווט, שמופיעות בערכים רבים ויש להן השפעה משמעותית על התוכן והעיצוב שלהם. אפשר לדון בו גם על תבניות מסוגים אחרים, אבל זה לא חובה. ראובן מ. - שיחה 22:29, 25 ביולי 2020 (IDT)
- @קיפודנחש: זה מה שכתוב באולם הדיונים: "דף זה משמש לדיונים מקדימים ליצירת תבניות חדשות מכל סוג, --- כדי שהקהילה תחווה דעתה בנוגע להצעה, כך שתהיה הסכמה על הצורך בתבנית, העיצוב המוצע לה, והערכים שבהם תוכלל". סתם כתוב? אות מתה? חזרתי • ∞ • שיחה 15:36, 25 ביולי 2020 (IDT)
- אין צורך לדון ביצירת תבנית כזו, או לבקש רשות ממישהו. אם נראה לך שהתבנית נחוצה, חוש חופשי ליצור אותה. בחר שם מתאים. עדיף לא להשתמש ב-small, (ולמעשה גם לא sup) אלא להעביר את הגודל הרצוי כפרמטר לתבנית, נגיד הערך באחוזים. זה ייראה משהו כזה
- @Pashute: לא הייתה תבנית {{כתב עילי}} ולא הייתה תבנית {{הגבהה}} (זה שם הכפתור בתיבת העריכה). אם אתה חושב שתבנית כזו נחוצה – הצע אותה באולם הדיונים. איני רואה שום צורך בתבנית – ובוודאי לא עם פעמיים
הטרדת היתושים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מצוי אצלי מאד שהיתוש מתחיל לזמזם באוזניי, כשאני כמעט נרדם בדגש על "כמעט". כשאני מתחיל לחפש את היתוש כדי ללוכדו הוא נעלם עד שאני כבר בטוח שהוא לא נמצא בחדר, ושוב הוא חוזר לזמזם באוזניי כשאני כמעט ישן ומעיר אותי. מה דחוף לו? הרי הוא לא יכול כך לעקוץ אותי אלא רק להטריד, איך הוא יודע שאני נרדם ולמה הוא לא מבין שעוד לא נרדמתי לגמרי?--213.8.112.230 21:40, 15 ביולי 2020 (IDT)
- יתושים מרגישים את הפחמן הדו-חמצני שאתה פולט בנשימה. קצב הנשימה שלך משתנה כשאתה על סף הירדמות מה שכנראה מושך את היתושה. Ronam20 - שיחה 00:51, 16 ביולי 2020 (IDT)
שאלה בסיסית באלקטרוניקה - ON/OFF[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני רוצה ליצור באמצעות מטריצה וטרנזיסטורים, לחצן שכשאני לוחץ עליו פעם אחת הוא ידליק לד, וכשאני לוחץ פעם שניה, הוא יכבה אותו. האם אני יכול לעשות זאת בלי שימוש במקרו בקר? אני רוצה ליצור שערי NOR או AND מטרנזיסטורים. המעגל אמור להיות מבוסס על פליפ פלופ S-R אלא שאני רוצה שמתג אחד יפעיל פעם את SET ופעם את RESET.--213.8.112.230 21:50, 15 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שזה מה שאתה מחפש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:55, 16 ביולי 2020 (IDT)
טרם נסקרו עריכותי בערך הנהלת חשבונות חד-צידית אז אני שואל שאלה מרכזית כאן[עריכת קוד מקור]
הערך הנהלת חשבונות חד-צידית מכיל בסך הכל שתי פסקאות; אני מצטט את הפסקה הראשונה:
הנהלת חשבונות חד-צִדית היא שיטה לביצוע הנהלת חשבונות במסגרתה נרשמות תנועות רק מ"צד אחד" של הפעילות הפיננסית - ההכנסות וההוצאות, אשר נותנת מידע רק על רווח והפסד; מה שמ"צד שני" כגון אופן התשלום (מזומן, אשראי, המחאה בנקאית וכו) אינו נרשם.
האם "הצד האחד" ו"הצד השני" שמתוארים בפסקה הם באמת מה שהם (הכנסות והוצאות לעומת אופני התשלום שלהן)?
בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתם
- התיאור לעיל אינו נכון. ראה דף שיחת הערך. שנילי - שיחה 07:12, 16 ביולי 2020 (IDT)
שיטת קביעת גובה הארנונה[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
למה גובה הארנונה למגורים נקבע לפי גודל הנכס. הרי הארנונה היא מס על השירותים שהרשות המקומית מספקת לתושבים. איך שטח הנכס קשור לשירותים האלה. ההיגיון אומר שמספר הדיירים הוא הקריטריון החשוב לעניין, ודווקא אליו לא מתייחסים בקביעת היקף הארנונה. מבקר המדינה - שיחה 08:05, 16 ביולי 2020 (IDT)
- מנסים להמנע ממס גולגולת. עוזי ו. - שיחה 09:37, 16 ביולי 2020 (IDT)
- קודם כל, ישנם שירותים שאינם תלויים כלל במספר הנפשות. טאטוא רחובות יתבצע באותו היקף אם גרים בכל דירה ברחוב שבע נפשות ואם גר בה אדם יחיד. שנית, אינטואיטיבית, יש מתאם לא רע בין גודל הנכס לבין מספר הנפשות שגרות בו. חריגים לכך הם מקרים שבהם מדובר באנשים אמידים מאוד, שנוטים להתגורר בנכסים גדולים יותר יחסית למספר הנפשות ואנשים עניים שאצלם המצב עשוי להיות הפוך. כלומר גודל הנכס משקף גם את מספר הנפשות תוך הטלת מס כבד יותר בממוצע על עשירים מאשר על עניים. שלישית, זה פשוט. נכנסים לנכס פעם אחת, מודדים אותו ואתה יודע איך לחשב את הארנונה לנצח. לעומת זאת, איך אתה יודע לחשב את מספר הנפשות המתגוררות בבית מסויים? בוא נסתכל לרגע על דירה. בתחילת השנה מתגורר בה יצחק לבדו. אחרי חודש וחצי הוא מתחתן עם רבקה והיא עוברת לגור איתו.לקראת סוף השנה נולדים להם תאומים. אז איך לחשב את מספר הנפשות? האם זה אחת כפי שהיה בתחילת השנה או ארבע כפי שהיה בסופה? וכמובן, אם יעקב צריך לשלם יותר לפי מספר הנפשות, למה שהוא ידווח לעיריה על כך שהמספר גדל? אמיר מלכי-אור - שיחה 11:23, 16 ביולי 2020 (IDT)
- כדי להוזיל את מחיר המים. חזרתי • ∞ • שיחה 21:05, 16 ביולי 2020 (IDT)
- קודם כל, ישנם שירותים שאינם תלויים כלל במספר הנפשות. טאטוא רחובות יתבצע באותו היקף אם גרים בכל דירה ברחוב שבע נפשות ואם גר בה אדם יחיד. שנית, אינטואיטיבית, יש מתאם לא רע בין גודל הנכס לבין מספר הנפשות שגרות בו. חריגים לכך הם מקרים שבהם מדובר באנשים אמידים מאוד, שנוטים להתגורר בנכסים גדולים יותר יחסית למספר הנפשות ואנשים עניים שאצלם המצב עשוי להיות הפוך. כלומר גודל הנכס משקף גם את מספר הנפשות תוך הטלת מס כבד יותר בממוצע על עשירים מאשר על עניים. שלישית, זה פשוט. נכנסים לנכס פעם אחת, מודדים אותו ואתה יודע איך לחשב את הארנונה לנצח. לעומת זאת, איך אתה יודע לחשב את מספר הנפשות המתגוררות בבית מסויים? בוא נסתכל לרגע על דירה. בתחילת השנה מתגורר בה יצחק לבדו. אחרי חודש וחצי הוא מתחתן עם רבקה והיא עוברת לגור איתו.לקראת סוף השנה נולדים להם תאומים. אז איך לחשב את מספר הנפשות? האם זה אחת כפי שהיה בתחילת השנה או ארבע כפי שהיה בסופה? וכמובן, אם יעקב צריך לשלם יותר לפי מספר הנפשות, למה שהוא ידווח לעיריה על כך שהמספר גדל? אמיר מלכי-אור - שיחה 11:23, 16 ביולי 2020 (IDT)
הקשר בין גובה הוצאות העסק לתמחור המוצרים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
יש טענה מקובלת שגובה הוצאות התקורה של עסק יש לו השפעה על תמחור המוצרים או השירותים. למשל ששכר מינימום גבוה מביא לייקור מחירים.
- האם יש בזה היגיון, או שרק גובה עלות המכר צריך להשפיע על התמחור.
- לכאורה ההיגיון אומר שהיקף הוצאות התקורה לא אמור להשפיע על המחירים, כי אם ייקור המוצרים יגדיל את הרווח הגולמי כדאי לייקרם ללא קשר להיקף הוצאות התקורה, ואם הרווח הגולמי לא יגדל - מה התועלת בייקור. האם זה נכון. מבקר המדינה - שיחה 11:42, 16 ביולי 2020 (IDT)
- לא בטוח שהבנתי את השאלה. האם במונח "הוצאות תפעוליות" אתה כולל רק את ההוצאות של מכירה ושיווק והנהלה וכלליות (המבדילות בין רווח גולמי ורווח תפעולי), או שמבחינתך גם עלות המכר נכללת בהוצאות התפעוליות? יש גם נושאים של ביקוש בשוק, גם של תחרות מול עסקים אחרים, גם של אספקת סל מוצרים וגם של טווח קצר מול טוווח ארוך. קביעת מחירים לא תלויה רק בעלויות. במקרים מסוימים יצרן יכול להחליט להשאיר את מחיר המוצר בעינו גם כשעלות המכר שלו עולה. גם כי אינו רוצה לאבד נתח שוק למתחרים וגם כי התקורה שלו (פחת, שכ"ד, ארנונה, הנהלה וכלליות) לא משתנה ולכן הוא מוכן להסתפק ברווח גולמי נמוך על המוצר. בטווח הבינוני והארוך הוא צריך לבחון היטב את מצבו ומצב השוק ולהחליט האם הוא ממשיך לייצר מוצר שאולי יש בו רווח גולמי אך יש בו הפסד תפעולי. מפעל יכול להחליט ולהשאיר גם מוצר הפסדי שכזה אם הוא רוצה להמשיך לספק ללקוח חשוב שרוצה סל מוצרים שלם שבו רוב המוצרים הם רווחיים.אודי - שיחה 23:48, 16 ביולי 2020 (IDT)
- אודי הכוונה שלי היתה להשפעה של גובה הוצאות התקורה על התמחור. שיניתי את ניסוח השאלה שיהיה יותר ברור.
- לגבי מה שכתבת, אכן ברור שגובה עלות המכר הוא לא הקריטריון היחיד לקביעת המחיר, אבל הוא שיקול עיקרי בעניין. השאלה שלי האם גם לגובה הוצאות התקורה יש משמעות לגבי תמחור המוצרים והשירותים. מבקר המדינה - שיחה 01:08, 17 ביולי 2020 (IDT)
- לפני עייני המנהל אמורים להיות שני התמחירים: ללא תקורות וכולל תקורות, הכל ללא שולי רווח. הוא קובע את המחיר לפי הפרמטרים שציינתי קודם ותוך ידיעה שיתכן והוא מפסיד בתמחיר כולל תקורות. מנסיוני הצנוע הפקטור המרכזי בקביעת המחיר בהתייחס לתקורות הוא מצב הפירמה.פירמה חזקה ורווחית מתחמרת את מוצריה כולל התקורות ודורשת שיהיה לה רווח תפעולי. פירמה חלשה שנלחמת על חייה מתפשרת ומוותרת על התקורות, העיקר להמשיך להתגלגל ולשמור על נתח השוק. כך-החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים עוד יותר.אודי - שיחה 18:17, 17 ביולי 2020 (IDT)
- לא בטוח שהבנתי את השאלה. האם במונח "הוצאות תפעוליות" אתה כולל רק את ההוצאות של מכירה ושיווק והנהלה וכלליות (המבדילות בין רווח גולמי ורווח תפעולי), או שמבחינתך גם עלות המכר נכללת בהוצאות התפעוליות? יש גם נושאים של ביקוש בשוק, גם של תחרות מול עסקים אחרים, גם של אספקת סל מוצרים וגם של טווח קצר מול טוווח ארוך. קביעת מחירים לא תלויה רק בעלויות. במקרים מסוימים יצרן יכול להחליט להשאיר את מחיר המוצר בעינו גם כשעלות המכר שלו עולה. גם כי אינו רוצה לאבד נתח שוק למתחרים וגם כי התקורה שלו (פחת, שכ"ד, ארנונה, הנהלה וכלליות) לא משתנה ולכן הוא מוכן להסתפק ברווח גולמי נמוך על המוצר. בטווח הבינוני והארוך הוא צריך לבחון היטב את מצבו ומצב השוק ולהחליט האם הוא ממשיך לייצר מוצר שאולי יש בו רווח גולמי אך יש בו הפסד תפעולי. מפעל יכול להחליט ולהשאיר גם מוצר הפסדי שכזה אם הוא רוצה להמשיך לספק ללקוח חשוב שרוצה סל מוצרים שלם שבו רוב המוצרים הם רווחיים.אודי - שיחה 23:48, 16 ביולי 2020 (IDT)
מה זה "להסתכם לאפס"?[עריכת קוד מקור]
אפשר דוגמה פשוטה שלא כמו בפתיח הארוך והכבד של הערך "משחק סכום אפס"?
אגב, האם "להסתכם לאפס" קשור למונח א-סימפטוטי? ―אנונימי לא חתם
- "משחק סכום אפס הוא... מצב שבו הרווח של צד אחד מאוזן על ידי הפסדו של הצד האחר, כך שסכום הרווח וההפסד של כל הצדדים הוא אפס". הכוחות הפועלים על עצם נייח מסתכמים לאפס. המספרים השלמים ממינוס 3 ועד 3 מסתכמים לאפס. מושג הסכום מתייחס בדרך כלל לקבוצה סופית; אין לזה קשר לאסימפטוטה. עוזי ו. - שיחה 20:23, 16 ביולי 2020 (IDT)
- אני מניח שבילבלתי את זה עם אסימפטוטה בגלל הביטוי "שואף לאפס" בערך עליה:
אסימפטוטה של פונקציה ממשית היא קו ישר המתקרב לגרף הפונקציה באופן כזה שהמרחק ביניהם שואף לאפס כאשר מתרחקים מראשית הצירים לאינסוף.
- מלחמה (משחק קלפים) בין שני שחקנים. חזרתי • ∞ • שיחה 21:12, 16 ביולי 2020 (IDT)
- מה שאתה מרוויח, יריבך מפסיד. למשל התערבות על כסף. למשל משחק גוגואים קלאסי - אתה הפסדת 3 גוגואים ויריבך הרוויח אותם. למשל פוקר (בלי מארח שגובה מס). התערבות על סטירה, למשל, היא לא משחק סכום 0; יריבך קיבל סטירה ואתה את הסיפוק לסטור לו - אין פה בדיוק קיזוז. אסף השני - שיחה 21:39, 16 ביולי 2020 (IDT)
- גניבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:50, 16 ביולי 2020 (IDT)
- רק אם אתה לא נתפס... חזרתי • ∞ • שיחה 23:28, 16 ביולי 2020 (IDT)
למה דווקא אפס?[עריכת קוד מקור]
למה לדבר בכלל על "אפס" ועל "הסתכמות לאפס" (או סכימה לאפס) ולא פשוט על איזון --- ירידה מסוימת בערך Y במשתנה X ועלייה זהה לה בערך Y במשתנה X (למשל, משתנה X הכיל ערך 5, מאוחר יותר הכיל ערך 6 ואחר כך חזר להכיל את ערך 5); אני מבין שאין פה "אפס" כמספר אלא "איזון".
- אפס מיוחד אך ורק כי הוא מייצג "כלום" או "חזרה לנקודת מוצא". המשחק יכול להסתכם ל10 וההתקדמות שלך ביום יכולה להסתכם ל100 מטר. Corvus,(Nevermore) 13:01, 17 ביולי 2020 (IDT)
הנהלת חשבונות כפולה[עריכת קוד מקור]
בערך הנהלת חשבונות כפולה נכתב:
תנועות החובה והזכות מחולקות לכרטיסים כך שבסוף השנה כל התנועות צריכות להסתכם לאפס
אני מניח שזה לא "מתחלקות ל" אלא "מתוארות ב" אבל גם אם כן; כתוב "כך ש" - למה "כך ש"?
זה נראה לי כאילו אין קשר בין ההנחה למסקנה; כלומר, עצם העובדה שסך תנועות אלו מתוארות בכרטיסים (אם בכלל יש תנועות חובה ולא רק זכות) לא מכריח כשלעצמו שהן יסתכמו לאפס.
- „בסוף השנה״ נראה לי מיותר. המאזן צריך להישמר בכל רגע נתון. כל העברה (לדוגמה: תשלום) מיוצגת כהפחתה מ„חשבון״ אחד והוספה ל„חשבון״ אחר. Tzafrir - שיחה 09:56, 17 ביולי 2020 (IDT)
- המאזן לא יכול להישמר בכל רגע, מכיוון שטראנזקציות לוקחות זמן. החשיבות של "כל שנה" כנראה נובעת הכך שיש להגיש דוח מס הכנסה פעם בשנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:03, 17 ביולי 2020 (IDT)
- אילן, אני חושב שזה מאד תלוי בסוג העסק: אפילו בעסקי און ליין מסוימים (לאו דווקא "ישראלים") תהיה העדפה לחיוב מיידי וגם קשה להעריך מה תהיה תרבות התשלומים בעתיד. אני חושב שצפריר התכוון שיש שאיפה למאזן שמור מקסימלית גם אם זה לא קורה בפועל. ―אנונימי לא חתם
- המילים „בסוף השנה״ כבר לא כתובות שם. אני לא מבין גדול בחשבונאות, אבל לפי מה שאני מבין, הרישום הכפול הוא רישום של כל העברה (לדוגמה: תשלום) פעמיים: במקום שממנו הוא יצא ולמקום שאליו הוא הלך. לכן כשמסכמים את כל החשבונות (בכל זמן נתון), מקבלים 0, כי כל תשלום נרשם, לפי הגדרה, כחיוב בחשבון אחד וכזיכוי זהה בחשבון אחר. Tzafrir - שיחה 14:30, 18 ביולי 2020 (IDT)
- אילן, אני חושב שזה מאד תלוי בסוג העסק: אפילו בעסקי און ליין מסוימים (לאו דווקא "ישראלים") תהיה העדפה לחיוב מיידי וגם קשה להעריך מה תהיה תרבות התשלומים בעתיד. אני חושב שצפריר התכוון שיש שאיפה למאזן שמור מקסימלית גם אם זה לא קורה בפועל. ―אנונימי לא חתם
- המאזן לא יכול להישמר בכל רגע, מכיוון שטראנזקציות לוקחות זמן. החשיבות של "כל שנה" כנראה נובעת הכך שיש להגיש דוח מס הכנסה פעם בשנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:03, 17 ביולי 2020 (IDT)
משתמשים ועורכים[עריכת קוד מקור]
מישהו יכול להגיד לי כמה משתמשים רשומים לוויקיפדיה, וכמה מהם פעילים בתכלס? אני לא מדברת על רשימה שמית, אלא על מספרים. אשמח גם לדעת היכן אני יכולה למצוא מידע כזה. תודה. Tmima5 - שיחה 23:31, 16 ביולי 2020 (IDT)
- אם הכוונה לוויקיפדיה העברית, מיוחד:סטטיסטיקות. (¯`gal´¯) - שיחה 23:41, 16 ביולי 2020 (IDT)
- 3,120/661,206. חזרתי • ∞ • שיחה 23:41, 16 ביולי 2020 (IDT)
- רוב תודות ל חזרתי. זה בדיוק הנתון שחיפשתי. Tmima5 - שיחה 01:29, 17 ביולי 2020 (IDT)
- Tmima5, את יכולה להוסיף את הקוד
{{NUMBEROFACTIVEUSERS}}/{{NUMBEROFUSERS}}לדף שלך, ובכל פעם שתרענני את הדף – תקבלי מידע עדכני: 3,361/1,159,473. חזרתי • ∞ • שיחה 13:02, 17 ביולי 2020 (IDT)
- Tmima5, את יכולה להוסיף את הקוד
- רוב תודות ל חזרתי. זה בדיוק הנתון שחיפשתי. Tmima5 - שיחה 01:29, 17 ביולי 2020 (IDT)
מודל ברטרנד מניח אינפורמציה מלאה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב אשמח גם למקור לתשובה. תודה. ―אנונימי לא חתם
חי[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
למה יש נוהג בקרב ערסים לענות שרשרת עם כיתוב "חי"?
- אני מנחש שמדובר על שרשרת חמסה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 17:50, 18 ביולי 2020 (IDT)
- אני חושב שיש לזה שימוש בגימטריה (נדמה לי 18 או 21) לא בטוח.
―אנונימי לא חתם
איך מתכוונים להתמודד בעולם עם העלייה בשימוש בתשלומי QR וכרטיסי חיוב?[עריכת קוד מקור]
כסף מזומן הופך בקרב רבים היום פחות ופחות נפוץ: אם נשים את משבר הקורונה בצד לרגע יש יותר גלובליות בעסקים וגם יותר תיירות מלפני נניח 15 שנים.
איך ארגוני בנקאות בינלאומיים ממליצים להתמודד עם זה? הרי לא הגיוני לחייב 2.5 אחוז מכל עסקה על ידי אזרח X במדינה Y אם נעשתה עם כרטיס, קל וחומר אם נעשתה עם סמארטפון וקוד QR.
אולי יש שיח על הקמת בנק בינלאומי? ―אנונימי לא חתם
- איך זה יפתור את הבעיה? גם בלי בנק בכלל, עם ביטקוין, עדיין יש עמלה על טרנזקציות. (¯`gal´¯) - שיחה 03:33, 20 ביולי 2020 (IDT)
- בנק בינלאומי יוכל לתקנן כמה אחוזים לגבות מעסקה (משני צדיה) לפי מדרגות כסף במטבע מסוים, אני מניח. ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב שיש אינטרס למדינות לתמוך בקיום של בנק בינלאומי. גם, אני מניח שזה ידרוש שיהיה מטבע בינלאומי ולבטל בנקים מרכזיים. יש כמה בעיות ברעיון של מטבע אחד לכל העולם (יש כתבות בנושא, רואים שגם במקרה של ביטקוין זה יצא מכלל שליטה, אבל בעיקר כי זה בועה, לא בגלל הבעיות הנלוות למטבע בינלאומי, כי לא סוחרים בביטקוין באמת, זה מדיום להעברה של כסף באופן אנונימי, ועבור חלק השקעה כדי להרוויח משינויים בשער המטבע). גם, לצורך העניין, למה לא הוקם משרד פטנטים בינלאומי בחסות האו"ם, שייקל על ממציאים לרשום פטנטים ולאכוף, במקום לסבך את זה דרך מאות משרדי פטנטים ברחבי העולם, עם ההקלה היחידה שהיא אמנה שמאפשרת הגנה זמנית. יש אינטרס כלכלי להשאיר את הדברים האלה בידיהם. במקרה של פטנטים, זה נותן בדיוק את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו כשהמציאו את הפטנט, אני חושב בעת העתיקה, ויש מי שמרוויח מזה ומנצל את זה לטובתו. (¯`gal´¯) - שיחה 03:33, 22 ביולי 2020 (IDT)
- בנק בינלאומי יוכל לתקנן כמה אחוזים לגבות מעסקה (משני צדיה) לפי מדרגות כסף במטבע מסוים, אני מניח. ―אנונימי לא חתם
מה הם המסמכים העיקריים שמייצר רואה חשבון?[עריכת קוד מקור]
ידוע לי שמנהל חשבונות מגיש את רישומיו (המכונים "מאזן בוחן" אני מניח) לרואה חשבון לקראת סוף כל תקופה חשבונאית (כגון שנה) בכדי שרואה החשבון ינתחם, יבקרם (במידת הצורך) ולבסוף יכין ויגיש דו"חות שונים לרשות המס הרלוונטית.
הבנתי, בין היתר מן הערך הנהלת חשבונות כי רואה החשבון מייצר מסמכים אלה:
מה הם המסמכים העיקריים שמייצר רואה חשבון?
האם זה רק השלושה הללו או שמא יש משהו נוסף? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- ראוי לשבח נסיונך ללמוד חשבונאות באמצעות הוויקיפדיה. אם אכן זו כוונתך למה שלא תקח או תקחי קורס חשבונאות או למצער תקרא/י ספרי לימוד חשבונאות? שנילי - שיחה 20:35, 18 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה. אני מאמין גדול בחינוך פתוח ומעדיף להשקיע זמן בניסיון לתרום תקלדות\הגהות\ויקיזציה ועוד לערכים קיימים בנושא (כמו גם ליצור דוקומנטציה על חלקים לא ברורים בהם) בכדי לדאוג שהידע יהיה נגיש לכמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר. ―אנונימי לא חתם
- אף לא אחד מהנ"ל מייצר רואה החשבון. חזרתי • ∞ • שיחה 07:16, 19 ביולי 2020 (IDT)
- משתמש:חזרתי, לדעתי תגובתך היא עוד עדות למצב המזעזע של הערכים בנושא. תודה לך. ―אנונימי לא חתם
- וברשותך אני גם אצטט את הקטע המדובר שממנו הבנתי כך (שלא אני כתבתי וגם לא ערכתי):
- משתמש:חזרתי, לדעתי תגובתך היא עוד עדות למצב המזעזע של הערכים בנושא. תודה לך. ―אנונימי לא חתם
- אף לא אחד מהנ"ל מייצר רואה החשבון. חזרתי • ∞ • שיחה 07:16, 19 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה. אני מאמין גדול בחינוך פתוח ומעדיף להשקיע זמן בניסיון לתרום תקלדות\הגהות\ויקיזציה ועוד לערכים קיימים בנושא (כמו גם ליצור דוקומנטציה על חלקים לא ברורים בהם) בכדי לדאוג שהידע יהיה נגיש לכמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר. ―אנונימי לא חתם
רואה החשבון ייעזר במאזן הבוחן ובספר החשבונות בכדי להכין דוח רווח והפסד ומאזן.
אנונימי יקר, שוב תודה על מאמציך לשפר את הערכים בתחום החשבונאות. ראוי שערכים אלה יערכו על ידי מי שמבינים בנושא. ליקוט חלקי מידע לצורך שיפור ערכים, ללא הבנה בסיסית לפחות בנושא, אינה יעילה ובעיקר אינה מבטיחה אמינות. שנילי - שיחה 07:59, 19 ביולי 2020 (IDT)
- המשפט "ראוי שערכים אלה יערכו על ידי מי שמבינים בנושא" הוא זלזול במיזם הויקיפדי כשנאמר בצורה כה כללית; להזכירך, באינציקלופדיה חופשית מותר לכל משתמש לתרום תרומות בטווח הנכון ולמישהו כמוני שאיננו חשבונאי נכון בהחלט וגם מומלץ בהחלט לערוך ערכי חשבונאות בצורה השווה לכל המשתמשים כגון תקלדות\הגהות\ויקיזציה ועוד וגם מותר לי לשאול שאלות בהכה את המומחה על חלקים בלתי ברורים שלהם. לא רק שלא ענית לשאלה והטית דיון שפתחתי אלא גם בתגובתך האחרונה כתבת דברים לא נכונים ונוזקים. ―אנונימי לא חתם
- אני חושב ששניכם צודקים באופן חלקי. וויקיפדיה מסתמכת הרבה על כך שאין מחסומים לעריכה ושאפשר לשפר כל ערך. גם המשוב של מי שאינם מהתחום חשוב. מצד שני, שנילי צודק בכך שנדרשת הבנה סבירה בתחום לכתיבת תוכן. זה לא אומר שהערך הזה חייב להיכתב על ידי רואי חשבון מוסמכים. אם יש לך זמן לצלול לתחום ולנסות להבין על מה מדובר, בהחלט תוכל לכתוב עליו (וכמובן שערכים צריכים להתבסס על מקורות ולא על ידע אישי). אבל כל עוד אתה חוזר ושואל אחרים ולא לומד בעצמך, זה רומז שאתה לא מספיק מכיר את התחום ולא יודע אפילו איך לחפש מידע. ושוב, אני מעריך מאוד את המשוב שלך. הערך על הנהלת חשבונות, לדוגמה, הוא כיום ערך טכני למרות שיש לו פוטנציאל להיות ערך מלא ונגיש יותר. Tzafrir - שיחה 08:32, 19 ביולי 2020 (IDT)
- אוי נו, הטענה שאני "לא יודע לחפש מידע" כך בצורה כללית היא שטויות גמורות - חיפשתי ומצאתי המון מידע בחיי מחומר לימוד טוב ולא מכבודי לתת כאן דוגמאות; אם הערכים כאן בנושא הזה היו סבירים ו\או היו נערכים בצורה סבירה למרות שכתובים בהם אבסורדים כעולה מהערת משתמש:חזרתי לעיל ומציטוטים קודמים כאן, לא הייתי מצטט את אותם אבסורדים ושואל עליהם שאלות נקודתיות שמותר לי לשאול ונשאלו בגבול הטעם הטוב ושאיש לא חייב לענות על אחת מהן. ―אנונימי לא חתם
- אני חושב ששניכם צודקים באופן חלקי. וויקיפדיה מסתמכת הרבה על כך שאין מחסומים לעריכה ושאפשר לשפר כל ערך. גם המשוב של מי שאינם מהתחום חשוב. מצד שני, שנילי צודק בכך שנדרשת הבנה סבירה בתחום לכתיבת תוכן. זה לא אומר שהערך הזה חייב להיכתב על ידי רואי חשבון מוסמכים. אם יש לך זמן לצלול לתחום ולנסות להבין על מה מדובר, בהחלט תוכל לכתוב עליו (וכמובן שערכים צריכים להתבסס על מקורות ולא על ידע אישי). אבל כל עוד אתה חוזר ושואל אחרים ולא לומד בעצמך, זה רומז שאתה לא מספיק מכיר את התחום ולא יודע אפילו איך לחפש מידע. ושוב, אני מעריך מאוד את המשוב שלך. הערך על הנהלת חשבונות, לדוגמה, הוא כיום ערך טכני למרות שיש לו פוטנציאל להיות ערך מלא ונגיש יותר. Tzafrir - שיחה 08:32, 19 ביולי 2020 (IDT)
- המשפט "ראוי שערכים אלה יערכו על ידי מי שמבינים בנושא" הוא זלזול במיזם הויקיפדי כשנאמר בצורה כה כללית; להזכירך, באינציקלופדיה חופשית מותר לכל משתמש לתרום תרומות בטווח הנכון ולמישהו כמוני שאיננו חשבונאי נכון בהחלט וגם מומלץ בהחלט לערוך ערכי חשבונאות בצורה השווה לכל המשתמשים כגון תקלדות\הגהות\ויקיזציה ועוד וגם מותר לי לשאול שאלות בהכה את המומחה על חלקים בלתי ברורים שלהם. לא רק שלא ענית לשאלה והטית דיון שפתחתי אלא גם בתגובתך האחרונה כתבת דברים לא נכונים ונוזקים. ―אנונימי לא חתם
האם מחלה נפשית יכולה להיות שמחה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
בדרך כלל זה נראה שהפרעות נפשיות שונות גורמות לאנשים למצוקה קשה. האם יש מקרים שבהם ההפרעה היא כזאת שדווקא גורמת לאדם להיות שמח? אני לא מדבר על צוק דכאוני והיסטריית צחוק. אלא שמחה בלתי נשלטת אמתית. או שהשאלה שלי היא בסגנון "האם רגל שוברה יכולה להיות כייפית"?
- מאניה דיפרסיה. שנילי - שיחה 20:28, 18 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא חושב שאנשים שנמצאים בתקופת מאניה הם שמחים. אולי משהו שמאפשר להדחיק את המצב הרע הנוכחי ולאפשר חיים במציאות דמיונית אחרת, שמחה יותר, יכולים לגרום למשהו כזה. גילגמש • שיחה 20:49, 18 ביולי 2020 (IDT)
- אולי המצב בתסמונת ויליאמס יעניין את השואל.
- היפומאניה יכולה להיות שמחה ונמרצת עם הרגשה טובה, יכולה להיות גם עצבנית וחסרת סבלנות . גם מאניה יכולה להיות שמחה (יש גם מאניה עצבנית מאוד), אבל שמחה זאת נראית לסובבים חריגה, לא במקום, כמו אצל מישהו ששתה אלכוהול או ספידים, מלווה במעשים בלתי שקולים של התבדחויות וצחוקים , הוצאות כספיות מוגזמות, פעלתנות ומרץ מוגזמים, לפעמים הרסנית, גורמת לנזקים רבים חומריים וחברתיים. אחרי תקופה בא הדיכאון שהוא לעיתים קרובות עקשן, ולפעמים מסוכן לעצמו. חולי מניה דפרסיה המכירים טוב את מחלתם, מתגעגעים למצבי היפומניה , אך לא כך כך למאניה שהיא הרסנית.Ewan2 - שיחה 02:01, 19 ביולי 2020 (IDT)
- היפומניה גם היא מצב מאד לא רצוי. כושר השיפוט לקוי מאד (רוצה לומר, מנסים להפעיל שיקול דעת, אבל מסקנות שיקול הדעת פגומות). וישנה נטייה להתפרצויות זעם ואפילו לאלימות בשל דברים של מה בכך. לא־בכדי מצבו הטבעי של אדם אינו היפומניה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:09, 19 ביולי 2020 (IDT)
- אני לא חושב שאנשים שנמצאים בתקופת מאניה הם שמחים. אולי משהו שמאפשר להדחיק את המצב הרע הנוכחי ולאפשר חיים במציאות דמיונית אחרת, שמחה יותר, יכולים לגרום למשהו כזה. גילגמש • שיחה 20:49, 18 ביולי 2020 (IDT)
Common_knowledge_(logic בחיים האמיתיים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב אני מסתכל על הגדרות כמו Common knowledge למשל בויקיפדיה האנגלית. אני מתעניין בכל מצב שהוא שהרעיון של Common knowledge יכול לקרות במציאות/להשפיע על מאורע כל שהוא. אם זה בתחום הכלכלה, הביולוגיה, הניהול או כל תחום אפשרי. האם קיים תחום כל שהוא שמושפע מהרעיון הזה? https://en.wikipedia.org/wiki/Common_knowledge_(logic) ―אנונימי לא חתם
- כן. הינה פוסט מעניין של דר אורבך בנושא הזה: [24]. גילגמש • שיחה 20:48, 18 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה, לא מצאתי קשר בין הגדרת COMMON KNOWLEDGE בתורת המשחקים למאמר. הגדרה קצרה לקומן נולג: אני יודע שX, אתה יודע שX, אני יודע שאתה יודע שX, אתה יודע שאני יודע שX וכו.... ―אנונימי לא חתם
- זה מושג בסיסי בלוגיקה אפיסטמית. למשל, "גילוי נאות" אינו צריך לכלול דברים שהם "מן המפורסמות" (גילוי נאות: כותב תגובה זו הוא מתמטיקאי תלת-ממדי). עוזי ו. - שיחה 23:25, 19 ביולי 2020 (IDT)
- אתה קיים רק בזמן קצר אינפיניטיסימלית? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:09, 20 ביולי 2020 (IDT)
- אבל יש לו איזה שהיא השפעה על הכלכלה? הביולוגיה? כל דבר? בהתאם להגדרה שנכתבה פה לCOMMON KNOWLEDGE בתורת המשחקים. ―אנונימי לא חתם
יש כאן מומחה שיכול לתת לי מראי מקומות על תעלומת השנים החסרות? שמש מרפא - שיחה 22:48, 18 ביולי 2020 (IDT)
- מה התעלומה כאן? סדר עולם מתבסס על מסורות מימי התנאים. הייתה להם מסורת שגויה שבית המקדש השני היה קיים למשך 420 שנים. Tzafrir - שיחה 22:56, 18 ביולי 2020 (IDT)
- ראשית, זה לא 'מתבסס' על מסורות מימי התנאים אלא נכתב ע"י התנא רבי יוסי בן חלפתא. ולגוש"ע, זו תעלומה כי זה חור שחור בהיסטוריה (ובארכיאולוגיה) היהודית, דבר שאין לו אח ורע. שמש מרפא - שיחה 23:21, 18 ביולי 2020 (IDT)
- כפי שצפריר ניסה להסביר לך, ההסבר הוא פשוט חישוב שגוי. אין שום חור שחור מבחינה מדעית. גילגמש • שיחה 09:39, 19 ביולי 2020 (IDT)
- זה לא רק חישוב, זה תקופה שלמה ללא שום תיעוד מימות עזרא ועד שמעון הצדיק. מכל התקופה הזו לא נשארה שום היסטוריה יהודית משום כיוון. כמו"כ אין כמעט ממצאים ארכיאולוגיים ארץ-ישראלים. זה לא משהו שאפשר לפטור במחי יד. שמש מרפא - שיחה 14:06, 19 ביולי 2020 (IDT)
- כפי שצפריר ניסה להסביר לך, ההסבר הוא פשוט חישוב שגוי. אין שום חור שחור מבחינה מדעית. גילגמש • שיחה 09:39, 19 ביולי 2020 (IDT)
- ראה - ד"ר חיים חפץ, "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחודש" ובספר מקרא וארכיאולוגיה, פרקים כח-כט ונספח לד ―אנונימי לא חתם
- התחלתי לקרוא את הראשון. הוא מתייחס רק ל„היסטוריונים יווניים״ ומתעלם מאוסף גדול אחר של עדויות שמשתלבות בתארוך הזה (תיארוך פחמן-14, כתובות רבות שנמצאו במקומות שונים, תיארוך לפי שכבות באתרים שונים, ועוד). Tzafrir - שיחה 10:38, 19 ביולי 2020 (IDT)
- תודה לאנונימי. מחקרו של חפץ אכן בעייתי מכמה סיבות, לכן חיפשתי פתרון אחר. שמש מרפא - שיחה 14:24, 19 ביולי 2020 (IDT)
- התחלתי לקרוא את הראשון. הוא מתייחס רק ל„היסטוריונים יווניים״ ומתעלם מאוסף גדול אחר של עדויות שמשתלבות בתארוך הזה (תיארוך פחמן-14, כתובות רבות שנמצאו במקומות שונים, תיארוך לפי שכבות באתרים שונים, ועוד). Tzafrir - שיחה 10:38, 19 ביולי 2020 (IDT)
- ראשית, זה לא 'מתבסס' על מסורות מימי התנאים אלא נכתב ע"י התנא רבי יוסי בן חלפתא. ולגוש"ע, זו תעלומה כי זה חור שחור בהיסטוריה (ובארכיאולוגיה) היהודית, דבר שאין לו אח ורע. שמש מרפא - שיחה 23:21, 18 ביולי 2020 (IDT)
אגף בכיר[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב מה הוא -? מה ההבדל בינו לבין סתם אגף? מדוע הוא מכונה "בכיר"? האם המילה "בכיר" נועדה ללטף לפקידים את האגו? לדוגמה, "אגף בכיר בחינות" [[משתמש:אנבה|אנבה]] - שיחה 00:39, 19 ביולי 2020 (IDT)
- זו שאלה ל"רבעון הארץ-ישראלי להיסטוריה של הנומנקלטורה של הביורוקרטיה" (ואם אין צריך להיות). עוזי ו. - שיחה 15:51, 19 ביולי 2020 (IDT)
- הוא אחראי על סמחח"מ. חזרתי • ∞ • שיחה 20:52, 19 ביולי 2020 (IDT)
- לא על מדור חרט"ט בבל"ת במטכ"ל? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:17, 20 ביולי 2020 (IDT)
- לא, בדיוק עכשיו הבועלים עושים שם שיבוצים. חזרתי • ∞ • שיחה 23:21, 20 ביולי 2020 (IDT)
- שמעתי שהוקם צוות בין-משרדי שעובד על הקמת אגף בכיר חלופי ואגף חלופי בכיר (אל תתבלבלו, אלה שני מושגים שונים בתכלית). דוד שי - שיחה 05:03, 22 ביולי 2020 (IDT)
- לא, בדיוק עכשיו הבועלים עושים שם שיבוצים. חזרתי • ∞ • שיחה 23:21, 20 ביולי 2020 (IDT)
- לא על מדור חרט"ט בבל"ת במטכ"ל? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:17, 20 ביולי 2020 (IDT)
מישהו מבין במזגנים?[עריכת קוד מקור]
שלום. מישהו יכול להסביר לי למה כשאדליק מזגן על 17 מעלות אצטנן, אבל כשהטמפרטורה ברחוב 17 די נעים? מה הכוונה במעלות של המזגן? ―אנונימי לא חתם 00:49, 19 ביולי 2020 (IDT)
- כשיש פער משמעותי בין האקלים במיזוג לאקלים בטבע, הגוף עלול להיפגע, כי גוף האדם לא התפתח להתמודדות עם שינויי מעלות מהירים וקיצוניים, אלא לשינויים הרבה יותר איטיים, כמו בטבע בשעות היום והלילה. אם הגוף נמצא באקלים של 17 מעלות, והוא עובר מיידית לאקלים של 30 מעלות בחוץ, או להיפך, הוא עלול להיפגע. טכנית יש בגוף מערכת "בקרת אקלים", שמנסה לשמור על חום כשקר, ולקרר כשחם, אבל היא לא עובדת מיידית אלא בהדרגה, לכן במעבר מהיר וקיצוני עלול להיגרם נזק. ―אנונימי לא חתם
- זה לא מה שנשאל וגם ההסבר שניתן איננו מדויק. לגבי השאלה, קרא בבקשה את הערך הסעת חום גילגמש • שיחה 18:14, 19 ביולי 2020 (IDT)
מי הקים את חברת מחשבת הישראלית?[עריכת קוד מקור]
המידע הזה לא מצוין בערך מחשבת (חברה) כבר זמן רב - איש לא עדכן מי היו האנשים מאחורי החברה הנפלאה הזו שלמיטב זכרוני תרגמה משחקי קווסט דוגמת שוליית המכשף לעברית; מיזם מאד גרנדיוני דאז שגם הצליח. ―אנונימי לא חתם
למה היהודים מתלוננים על אנטישמיות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
העם העשיר ביותר בעולם, בעל נכסים, עסקים והשפעה אדירים כמעט בכל העולם מציג את עצמו כנרדף וסובל. למה בעצם? הרגל, מסורת או פאבליק ריליישנז?
- פשוט כי זו המציאות. עד היום. בעיקר במדינות נוצריות ומוסלמיות. משה פרידמן - שיחה 09:41, 19 ביולי 2020 (IDT)
- אין דבר כזה "העם העשיר בעולם". בדיוק כמו בארה"ב, העושר הזה נמצא אצל מעטים, ורוב העם ממש לא עשיר. באופן דומה - ההשפעה. האם כל היהודים המשפיעים מושכים לאותו כיוון? איך אפשר לטעון את זה כשג'ורג' סורוס תומך בסיום ה"כיבוש", משפחת רוטשילד בכלל לא מתעניינת במה שקורה בישראל? זו חשיבה גזענית, שלוקחת פרטים בודדים ומכילה אותם על כלל היהודים. בושה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:54, 19 ביולי 2020 (IDT)
- כשהיהודים עניים אומרים שהם נטל על הכלכלה, וכשהם בעלי מעמד אומרים שהם משתלטים על העולם. ע"ע הפרוטוקולים של זקני ציון ,תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים ועוד.שמש מרפא - שיחה 14:28, 19 ביולי 2020 (IDT)
- זה הרבה יותר פשוט ויומיומי מזה. לכו אל בירות התרבות של החברה המערבית. לונדון. פריז. ברלין. ההמלצה היא שלא להסתובב שם ברחוב עם סממנים יהודיים מובהקים. אני לא חושב שיש עוד עם שממליצים לו להסתיר את זהותו כשהוא מסתובב ברחובות הערים הללו. כשהייתי בציריך (!) בשבת הייתי צריך לעבור תחקיר בטחוני אצל שומר חמוש + חבר קהילה לפני שיכולתי לצטרף לתפילת השבת. חוויה דומה הייתה לי בבורדו (צרפת). זה פשוט הזוי ובלתי נתפס שיש מציאות כזו במדינות המערב בימינו, בפרט במדינות שאין להם שום סכסוך ישיר עם העם היהודי או מדינת ישראל. משה פרידמן - שיחה 14:58, 19 ביולי 2020 (IDT)
- גם עם גדול ובימינו בעל כוח והשפעה כמו הסינים זכו בארצות מסוימות בתור מיעוט למעמד של שנואים, רדופים וקרבן לפרעות, למשל באינדונזיה . יש מדינות באירופה עד היום , כמו באזורים באיטליה, שבהם הכפריים, שלא ראו מעולם יהודי, כנראה על רקע מסורות עממיות ואגדות קשורות לנצרות, מאמינים למשל שליהודים יש זנב , בהיותם דומים לשדים. הפחד מלהציג בפומבי סממנים יהודים באירופה עלה באופן ניכר אחרי העלייה בחשיבות המיעוטים המוסלמים בארצות אירופה והרדיקליזציה בקרבתם. למשל בשנות ה-1970-1980 יכולת לראות בקיוסקים לעיתונים בארצות מערביות עיתונים ישראלים לצד עיתונים טורקים, פינים, בסקים, הודיים, סינים או ערבים . כיום כמעט אין בעל קיוסק שיעז להחזיק עיתון עם אותיות עבריות, מחשש לתגובות תגמול מצד מוסלמים קנאים מקומיים או זרים או אוהדים מקומיים וזרים של העניין הפלסטיני. דרך אגב, גם עמים אחרים בעלי גורל שונה מזה של היהודים רואים עצמם קרבנות של זרים, ומרגישים רדופים בסביבות זרות. גם כמיעוט וגם בתור מדינות מקופחות או שנואות Ewan2 - שיחה 03:24, 20 ביולי 2020 (IDT)
- אתה מבלבל כך כך הרבה בשאלה שקשה למצוא מאיפה להתחיל.... היסטורית ה"עם העשיר בעולם" חי רוב הזמן בשכונות העוני. בגטאות צפופים ובתחום המושב. מדינות אירופה חוקקו הגבלות מיוחדות ליהודים שנועדו להבדיל אותם ולדכא. ככה שגם אם לא נכנסים לאירועים ענקיים כמו גירוש ספרד וכל החוקים הנאציים למיניהם, לא קשה להבין שיהודים סבלו מיחס מפלה לאורך ההיסטוריה.
- לגבי היום, מוסדרות יהודים הם מוקד למתקפות. בדיוק כמו שמשה פרידמן ציין, יש אבטחה חמושה על אירועים יהודיים בגולה. נתקלתי לא פעם במאבטח בציריך וגם בפראג. וזה לא סתם. אם תעיין בערכים פיגוע הירי במוזיאון היהודי של בלגיה, הפיגוע במרכול היהודי בפריז, פיגועי הירי בקופנהגן (2015), פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, פיגועי הירי בדרום צרפת (2012) תראה שבמאה ה-21 אירופה אינה מקום בטוח ליהודים. Corvus,(Nevermore) 13:13, 20 ביולי 2020 (IDT)
- לכן השאלה: אם אירופה של היום היא כל כך נוראית ליהודים, מה מונע מהם פשוט לקנות כרטיס טיסה כיוון אחד למדינת ישראל ולא לחזור לעולם למקום שבו הם כל כך נרדפים ושנואים כביכול? אבל לא רק שזה לא קורה, אלא שיהודים ישראלים רבים (שלא להגיד המונים) מוציאים דרכונים אירופאים, נוסעים בהמוניהם לאירופה ומתגוררים בה. רוב היהודים של צרפת וגרמניה של היום הם מהגרים וצאצאי מהגרים שבאו אחרי מלחמת העולם השנייה ועד עצם היום הזה. אז מה מושך אותם כל כך למקום כל כך מפחיד מבחינת אנטישמיות? מישהו יכול להסביר לי את הפרדוקס הזה? פותח השאלה 188.64.207.133 10:28, 21 ביולי 2020 (IDT)
- קודם כל, המציאות הפשוטה באירופה היא שהקהילות היהודיות המסורתיות דועכות. אירופה היא לא מקום טוב ליהודים שחיים בקהילות יהודיות ולכן הן נעלמות. רבים מהיהודים שכן חיים באירופה מעדיפים את החיים שם על פני החיים במדינת ישראל, כפי שהם תופסים אותה, או לכל הפחות הפער לא מספיק עבורם כדי לעבור. רובם לא מזדהים כיהודים בפומבי באופן רגיל. אירופה איננה "מקום כל כך מפחיד" אם אתה לא עוטה סממנים יהודיים. ספציפית גרמניה וצרפת היו מוקדי הגירה ליהדות בריה"מ וצפון אפריקה בהתאמה עקב נסיבות והזדמנויות פוליטיות, והיהודים הגיעו לשם ממדינות בהן מצב האנטישמיות לא עדיף. מבחינת הגירה מישראל לאירופה, ברוב המוחלט של המקרים מדובר על אנשים שאינם מפגינים את זהותם היהודית בפומבי ובמכלול השיקולים סגנון החיים האירופאי יותר אטרקטיבי בעיניהם ביחס לסגנון החיים בארץ. ועוד דבר חשוב: זה לא שבמדינת ישראל אין אנטישמיות, וזה לא שאין סיכון בלחיות כיהודי במדינת ישראל. בסוף אנשים בוחרים בין אלטרנטיבות כפי שהם תופסים אותן. משה פרידמן - שיחה 11:31, 21 ביולי 2020 (IDT)
- לכן השאלה: אם אירופה של היום היא כל כך נוראית ליהודים, מה מונע מהם פשוט לקנות כרטיס טיסה כיוון אחד למדינת ישראל ולא לחזור לעולם למקום שבו הם כל כך נרדפים ושנואים כביכול? אבל לא רק שזה לא קורה, אלא שיהודים ישראלים רבים (שלא להגיד המונים) מוציאים דרכונים אירופאים, נוסעים בהמוניהם לאירופה ומתגוררים בה. רוב היהודים של צרפת וגרמניה של היום הם מהגרים וצאצאי מהגרים שבאו אחרי מלחמת העולם השנייה ועד עצם היום הזה. אז מה מושך אותם כל כך למקום כל כך מפחיד מבחינת אנטישמיות? מישהו יכול להסביר לי את הפרדוקס הזה? פותח השאלה 188.64.207.133 10:28, 21 ביולי 2020 (IDT)
גאבאפנטינואידים לעומת תוסף גאבא[עריכת קוד מקור]
קיימות תרופות גאבאפנטינואידים כגון גבפנטין ופריגבלין; תרופות אלה הן אגוניסטיות לקולטן גאבא בררנית.
עם זאת, חומר המוצא שלהן גאבא זמין כתוסף תזונה בכלל מדינות העולם
מהו עיקר הבדל בין גאבאפנטינואידים לבין תוסף גאבא מבחינת תופעות לוואי? ―אנונימי לא חתם
- לגבי גבפנטין, למיטב ידיעתי היא לא נקשרת לקולטני גאבא בכלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:10, 20 ביולי 2020 (IDT)
- לגבי גאבא כחומר מוצא - גבפנטין מיוצר בתהליך תעשייתי. גם אם בתהליך משתמשים בגאבא כחומר מוצא, זה לא מוביל לכך שבהכרח בגוף מתבצעת תגובה מקבילה. אנסה לראות אם יש חומר דפניטיבי בנושא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:15, 20 ביולי 2020 (IDT)
- אין שימוש בגאבא בייצור גבפנטין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:28, 20 ביולי 2020 (IDT)
האם ישראל נמצאת במצב מלחמה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם יש כרגע מדינה שבאופן רשמי נמצא במצב מלחמה עם ישראל? 213.55.221.146 12:20, 20 ביולי 2020 (IDT)
- כן. סוריה. ראה יחסי ישראל-סוריה. מבקר המדינה - שיחה 14:07, 20 ביולי 2020 (IDT)
- הכרזת מלחמה#הכרזות מלחמה שתקפות עד היום: לבנון, סוריה ועיראק. Tzafrir - שיחה 14:10, 20 ביולי 2020 (IDT)
- רשמית לבנון, סוריה ועיראק. בפועל הזירה בעיראק פחות משמעותית מהזירות האחרות - אבל עדיין קיימת. TheDesertboy - יום טוב - שיחה 16:18, 20 ביולי 2020 (IDT)
- ישראל אף פעם לא הייתה במצב ללא מלחמה. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 16:57, 20 ביולי 2020 (IDT)
- אם אני לא טועה, חקיקות החירום בכנסת (או אולי אני טועה בשם?) מביאות את ישראל למצב החירום. Euro know - מדיניות סרטי הקולנוע - מדיניות הפורנוגרפיה - שיחה 17:02, 20 ביולי 2020 (IDT)
- מצב המלחמה תלוי בהכרזת המדינות העוינות. מצב החירום הוא הכרזה ישראלית. אין קשר ממשי בין השניים. במאמר מוסגר, לטעמי מצב החירום אותו מכריזה הכנסת שוב ושוב הוא מגוחך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:13, 20 ביולי 2020 (IDT)
- יהלום, מצב מלחמה הוא הוא הכרזת מלחמה שעדיין בתוקף. מתוך ה5 (עיראק, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון) שנלחמו איתנו באופן ישיר (ולא החמאס, לוב, איראן וכל שאר הגורמים שבאופן עקיף הם במלחמה איתנו כי לא הוכרזה מלחמה). בכללי על אף ה"מוזרות" מלחמה מלחמה (אני חס וחלילה לא מזלזל במבצע צוק איתן או עמוד ענן או כל שיט אחר שהיה) לא הייתה כבר 14 שנים. יש הבדל בין מבצע עם ארגון שהוא מפלגת שלטון (במקרה הזה גם טרור). יש הבדל בין מדינת אויב להכרזת מלחמה TheDesertboy - יום טוב - שיחה 15:57, 22 ביולי 2020 (IDT)
- מצב המלחמה תלוי בהכרזת המדינות העוינות. מצב החירום הוא הכרזה ישראלית. אין קשר ממשי בין השניים. במאמר מוסגר, לטעמי מצב החירום אותו מכריזה הכנסת שוב ושוב הוא מגוחך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:13, 20 ביולי 2020 (IDT)
- אם אני לא טועה, חקיקות החירום בכנסת (או אולי אני טועה בשם?) מביאות את ישראל למצב החירום. Euro know - מדיניות סרטי הקולנוע - מדיניות הפורנוגרפיה - שיחה 17:02, 20 ביולי 2020 (IDT)
- ישראל אף פעם לא הייתה במצב ללא מלחמה. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 16:57, 20 ביולי 2020 (IDT)
- רשמית לבנון, סוריה ועיראק. בפועל הזירה בעיראק פחות משמעותית מהזירות האחרות - אבל עדיין קיימת. TheDesertboy - יום טוב - שיחה 16:18, 20 ביולי 2020 (IDT)
האם היו קומוניסטים ששמחו כאשר הק.ג.ב. עצר אותם?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב במאמר שקראתי היום, מישהו טוען שקומוניסטים רבים היו משוכנעים באמת ובתמים שהקומוניזם הופך את העולם לטוב יותר, ואם הם נעצרו על ידי הק.ג.ב. בהאשמות שווא אז הם שמחו לקבל את דינם למען המהפכה. [25]
האם יש מקור לטענה הזו? -- גבי (שיחה | תרומות) 14:41, 20 ביולי 2020 (IDT)
- הכתבה לא ממש נסמכת על מקורות ואפילו עושה טעיות גסות. "[...] שנידונו על ידי הק.ג.ב. ": הק.ג.ב. היה גוף משטרתי (ללא סמכות שיפוטית) ולכן איש לא "נידון" על ידי ק.ג.ב. . ה-ק.ג.ב. הוקם ב-1954, ככה ש" למען המהפכה" הוא מופרך (הכוונה למהפכת אוקטובר ב-1917 סביר להניח). לא הייתי מייחס יותר מדי חשיבות לטענה עם שגיאות כה גסות. Corvus,(Nevermore) 14:52, 20 ביולי 2020 (IDT)
- הקג"ב הוקם בשנות ה20. הסובייטים פשוט אהבו לחליף את שמו של הארגון, זה הכל. לפעמים העבירו אגפים ממקום למקום (דומה קצת להעברת יחידות שונות ממשרד למשרד בבמשלת ישראל). גילגמש • שיחה 06:28, 21 ביולי 2020 (IDT)
- הניסוח במאמר קצת עילג, אבל הכוונה ברורה: הוא טוען שהיו ברוסיה אנשים רבים שהאמינו בקומוניזם עד כדי כך שאפילו אם אנשי המשטרה החשאית של השלטון טפלו עליהם האשמות שווא, אז הם עדיין קיבלו את זה בשמחה, סוג של "טוב לסבול בעד ארצנו". אני מנסה להבין האם באמת היו אנשים כאלה, או שזה קרה רק בדימיונו של כותב המאמר. -- גבי (שיחה | תרומות) 07:47, 21 ביולי 2020 (IDT)
- לא סביר להניח שהיו מזוכיסטים כאלה, אבל לך תדע. גילגמש • שיחה 07:51, 21 ביולי 2020 (IDT)
- נראה לי כמות האנשים ששמחו ממעצר באשמת בגידה שווה פחות או יותר לכמות האנשים ששמחו מאונס. משפחותיהם של עצורים נחשבו לאויבי העם, לרבות ילדיהם ואפילו נכדיהם. בויקי רוסית (רו') תוכל למצוא רשימה של קציני צבא בכירים שנכלאו באשמת בגידה בשנים 1937-1938. זה בערך שקול לכלוע ולהוציא להורג את כל הקצינים בצה"ל מדרגת אל"מ ומעלה כשהמדינה השכנה הולכת ומתחמשת. אף מפקד בר דעת לא חשב לרגע שמדובר מצבע הגיוני. Corvus,(Nevermore) 16:33, 22 ביולי 2020 (IDT)
- הניסוח במאמר קצת עילג, אבל הכוונה ברורה: הוא טוען שהיו ברוסיה אנשים רבים שהאמינו בקומוניזם עד כדי כך שאפילו אם אנשי המשטרה החשאית של השלטון טפלו עליהם האשמות שווא, אז הם עדיין קיבלו את זה בשמחה, סוג של "טוב לסבול בעד ארצנו". אני מנסה להבין האם באמת היו אנשים כאלה, או שזה קרה רק בדימיונו של כותב המאמר. -- גבי (שיחה | תרומות) 07:47, 21 ביולי 2020 (IDT)
- הקג"ב הוקם בשנות ה20. הסובייטים פשוט אהבו לחליף את שמו של הארגון, זה הכל. לפעמים העבירו אגפים ממקום למקום (דומה קצת להעברת יחידות שונות ממשרד למשרד בבמשלת ישראל). גילגמש • שיחה 06:28, 21 ביולי 2020 (IDT)
איך להוסיף תבנית אישיות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב שלום רב, מבקשת להוסיף דף אישיות חדש. זקוקה להדרכה איך לבצע זאת. תודה
- המקום הוא בדלפק ייעוץ. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 17:00, 20 ביולי 2020 (IDT)
למה ליברליזם הפך למילה נרדפת לסובלנות?[עריכת קוד מקור]
בשפת הדיבור, כשאדם אומר שהוא ליברלי, הוא למעשה מתכוון לכך שהוא סובלני (ולא נניח שהוא אקטיבי להשוואת זכויות למיעוטים, שזה גם רק חלק מהמהות של המושג הזה). גם בארה"ב, מתייחסים לשתי גישות פוליטיות: שמרני וליברלי. איך זה קרה? כל מי שתומך בקיום של דמוקרטיה מודרנית (ליברלית) אמור להיות ליברלי, לפי הגדרה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:57, 20 ביולי 2020 (IDT)
- ליברל פירושו תומך חופש. כך הליברל יתמוך במתן חוםש רב יותר בנושאים כמו הפלות, מוסד הנישואין, צריכת סמים ועוד. כל אלה עומדים בניגוד לשמרנות, התומכת בסייגים רבים יותר. שמש מרפא - שיחה 01:37, 21 ביולי 2020 (IDT)
- חופש ושוויון, אבל מבחינה פוליטית. במה מה שתיארת שונה מסובלנות כלפי דעות שונות, אורחות חיים שונים וקבוצות אוכלוסיה שונות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:52, 21 ביולי 2020 (IDT)
- הליברליזם הקלאסי (בשונה ממובנו בארה"ב כיום) מאפשר חופש לא רק בדברים שמוסכמים על דעתו של הליברל, אלא גם בדברים שמנוגדים לעמדתו. כך יתכן שהליברל עצמו יתנגד להפלות, אבל יאפשר את הדבר הזה בגלל הסבלנות שהוא מפגין כלפי דעות אחרות. כי הרי קל לצדד בדבר שהאדם עצמו תומך בו. גילגמש • שיחה 06:08, 21 ביולי 2020 (IDT)
- זה עדיין מתיישב עם ההגדרה של סובלנות. יכול להיות שתקבל קבוצות ודעות מסוימות בגלל חיבה או הסכמה, או למרות שאינך מסכים איתם, שזה חלק יותר מהותי מההגדרה לסובלנות, שגם מקטר המילה מגיע ממשמעות של לסבול את האחר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:23, 21 ביולי 2020 (IDT)
- הליברליזם הקלאסי (בשונה ממובנו בארה"ב כיום) מאפשר חופש לא רק בדברים שמוסכמים על דעתו של הליברל, אלא גם בדברים שמנוגדים לעמדתו. כך יתכן שהליברל עצמו יתנגד להפלות, אבל יאפשר את הדבר הזה בגלל הסבלנות שהוא מפגין כלפי דעות אחרות. כי הרי קל לצדד בדבר שהאדם עצמו תומך בו. גילגמש • שיחה 06:08, 21 ביולי 2020 (IDT)
- חופש ושוויון, אבל מבחינה פוליטית. במה מה שתיארת שונה מסובלנות כלפי דעות שונות, אורחות חיים שונים וקבוצות אוכלוסיה שונות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:52, 21 ביולי 2020 (IDT)
- מסכים איתך שיש קצת בלבול בין מונחים לא לגמרי חופפים. ליברל זה תומך חופש וסובלני זה המתנגד לכל אפליה של אנשים על סמך מאפיינים שונים. יש קשר בין השניים, כי אם אתה תמוך בחופש של האדם להיות מה שהוא (הומו, מוסלמי, מעריץ נלהב של מוזיקת פח, צועני, פרופסור למדעי התנהגות), אתה גם אמור לדעת לקבל בסובלנות את כל הביטויים של החופש הזה. Corvus,(Nevermore) 20:34, 21 ביולי 2020 (IDT)
- הבלבול קיים גם בין דמוקרטיה לליברליזם. לאחרונה מדברים הרבה על פגיעה בדמוקרטיה וצמצומה, כאשר הכוונה היא לעקרונות המנחים, שהם למעשה הליברליזם. המושג "דמוקרטיה", במקור, מתייחס להכרעה בהצבעה, אם כי גם בהקשר זה נלווים כל מיני עקרונות, כמו בחירות דמוקרטיות והכרעת הבוחר, קבלת החלטות בצורה דמוקרטית בפרלמנט ובממשלה ולא ע"י שליט יחד, ריבוי מפלגות. (¯`gal´¯) - שיחה 04:51, 24 ביולי 2020 (IDT)
באיזה בית משפט ניתן להגיש תביעה נגד משרד החוץ?[עריכת קוד מקור]
עברתי על כתבות בנושא והבנתי שהכתובת היא בית המשפט המחוזי אך אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתם
- אאל"ט – לפי נושא התביעה. ראה דוגמה כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 08:14, 21 ביולי 2020 (IDT)
2 אבטיחים, אבל לא באותו ויקינתונים[עריכת קוד מקור]
לא ידעתי איפה לשאול, אבל מישהו הבין למה אבטיח אחד מופרד מאבטיח אחר? זה נראה בשבילי שזה אותו אבטיח. אותו דבר. רק לאחד הוסיפו "פשוט" ולאחר הוסיפו "תרבותי". Euro know - מדיניות סרטי הקולנוע - מדיניות הפורנוגרפיה - שיחה 15:55, 21 ביולי 2020 (IDT)
- לכאורה דף השיחה נותן את התשובה - שאחד מדבר על הפרי של הצמח והשני מדבר על הצמח עצמו, אבל שניהם בדיוק אותו הדבר... HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:52, 21 ביולי 2020 (IDT)
- בשאר המקרים, אין הבחנה ביניהם. הערך אודות פרי (או ירק) מתייחס לצמח שמניב אותו וגם לתוצרים שלו. כך שלחפש על פרי מסויים הרבה פעמים ייתן מידע גם על העץ עצמו ואופן הרבייה שלו, האקלים בו גדל ועוד, בנוסף על מאפיינים של הפרי. למה פה זה שונה? (¯`gal´¯) - שיחה 20:37, 21 ביולי 2020 (IDT)
למה סרטים לא ישראליים יוצאים יום לפני בארץ?[עריכת קוד מקור]
תמיד רציתי לדעת (אם כי בתור ילד קטן נהנתי מאוד מהעובדה שאני אוכל לראות את הסרט בקולנוע הקרוב לביתי בהקדם האפשרי) מדוע סרטים שיוצאים לקולנוע תמיד יוצאים יום קודם לכן כאן? מה מיוחד במדינה שיחסית לשאר העולם (9 ורבע מיליון זו מדינה קיקיונית במובן של כמות הצפיות והאפשרות להרוויח מהסרט), למה וממתי הדבר ככה? בברכה TheDesertboy - יום טוב - שיחה 22:18, 21 ביולי 2020 (IDT)
- רוב הסרטים לא יוצאים קודם בישראל, חברת ההפצה מחליטה איפה ומתי משיקולים שונים, ייתכן שיש קשר לכך שבהוליווד פועלים יהודים רבים שמעריכים את ישראל, ישראל אכן מיוחדת ויש בה 10 מיליון איש, היא אינה קיקיונית, הקהל העיקרי כיום הוא סין ודיגיטל, בברכה, ―אנונימי לא חתם
- ראה הסרט קדימה, משפחת סופר-על 2, מכוניות 2, איירון מן 2, דדפול 2, עידן הקרח: מסלול התנגשות, המבול (סרט), עידן הקרח 4: יבשת בתנועה, ריו 2, אקס-מן: אפוקליפסה, אליס מבעד למראה, לפגוש את הרובינסונים, זה: חלק 2 וכן הלאה. 10 מיליון זה ניפוח כי אני מעט הפרזתי בטעות ב9 ורבע. ואני זלזלתי בנו לא במובן של קיקיונית נקודה (מבחינת צבאית אנחנו מעצמה מזרח תיכונית, מבחינת ממשל אנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, יש אפילו סילקון ואדי ואת המשרדים של אינטל לא רחוק מהבית שלי אבל מה עם צרפת, איטליה, הממלכה המאוחדת, ספרד, ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והיד עוד נטויה? ואין קשר (ישראל היא לא מדינה שמוגדרת כתאוקרטיה או רפובליקה אסלאמית נוסח יהדות שהיהודים בחו"ל מחשיבים אותה כאומה מוערכת, עובדה שהם לא עלו עדיןי. וארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי לא מלאות ברבבות של יהודים (לצערנו האנטישמיות מביאה אותם לארץ שהם לא תמיד משתלבים כאן). בעיקרון מבחינת חשיפה לקהלי ידע ישראל היא עוד כמה אלפי דולרים מסכנים. אז עדיין אין לי תשובה. בברכה גם לך TheDesertboy - יום טוב - שיחה 21:29, 22 ביולי 2020 (IDT)
- אולי זו תופעה מדומה, שנובעת מכך שהשמש שוקעת בישראל לפני שהיא שוקעת באירופה ובארצות הברית? עוזי ו. - שיחה 20:35, 22 ביולי 2020 (IDT)
- הסיבה שבישראל סרטים חדשים יוצאים לעיתים קרובות יום לפני שהם יוצאים במדינות אירופה ובארה”ב, היא שבדרך כלל סרטים חדשים יוצאים למסכים בערב שלפני סוף השבוע ובישראל סוף השבוע מתחיל יום לפני תחילת סוף השבוע במדינות אירופה ובארה”ב. בברכה, Easy n - שיחה 20:45, 22 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על התשובה. אבל יש מקרים שזה עניין של שבוע ואפילו שבועיים, בעיקרון עניתם לי על רוב המקרים! תודה TheDesertboy - יום טוב - שיחה 21:29, 22 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על התשובה. אבל יש מקרים שזה עניין של שבוע ואפילו שבועיים, בעיקרון עניתם לי על רוב המקרים! תודה TheDesertboy - יום טוב - שיחה 21:29, 22 ביולי 2020 (IDT)
- הסיבה שבישראל סרטים חדשים יוצאים לעיתים קרובות יום לפני שהם יוצאים במדינות אירופה ובארה”ב, היא שבדרך כלל סרטים חדשים יוצאים למסכים בערב שלפני סוף השבוע ובישראל סוף השבוע מתחיל יום לפני תחילת סוף השבוע במדינות אירופה ובארה”ב. בברכה, Easy n - שיחה 20:45, 22 ביולי 2020 (IDT)
מה ההבדל בין ליברליזם לליברטאניזם?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
מה ההבדל בין ליברליזם לליברטאניזם?
- ראה בערכים. כעיקרון ליברליזם זה עקרון המנחה את המשטרים המערביים כיום, שמכיל בתוכו את ערכי זכויות האדם, חירות ושוויון, ועקרונות נוספים שמגנים על הדמוקרטיה ומקובלים כיום, כמו שלטון החוק והפרדת רשויות. ליברטריאניזם עוסק בהגברת חירויות הפרט על ידי הפחתת מעורבות המדינה בחיי הפרט, כמו על ידי הפחתת חסמים רגולטוריים. אני חושב שזה קרוב לאנרכיזם. בכל מקרה, זה לא נמצא על הקשת הפוליטית במקום ברור, יש שמחשיבים את זה שמאל ויש שימין. יש גם תיאור אחר של הנטייה הפוליטית כבעלת שני צירים, כדי למקם את התפיסה הזו, זה מופיע בערך. (¯`gal´¯) - שיחה 17:56, 23 ביולי 2020 (IDT)
איך להגות את סלנג העברית עלאבאבעלנה?[עריכת קוד מקור]
אם אני לא טועה בניסוח, הבנתי שיצחק רבין היה אומר את זה בכדי לתאר חוסר סדר. ―אנונימי לא חתם
מה ההבדל המקובל בין "תשלום" לבין "תקבול" בעברית?[עריכת קוד מקור]
בכל הזדמנות בה נתקלתי בשתי המונחים יחדיו - "מה ששולם" ו"מה שהתקבל" חשבתי שיש איזה נוהג מוזר לכתובם יחדיו; למרות זאת, האם ישנו הבדל רשמי\מהותי בין "תקבול" לבין "תשלום" בעברית? ―אנונימי לא חתם
- אני מציע שתקרא כל ספר בסיסי בחשבונאות או בהנהלת חשבונות. שילם תשלום או קיבל תקבול. Shannen - שיחה 17:28, 24 ביולי 2020 (IDT)
- תודה על ההסבר הקולע. בחביבות, אני מעדיף לא להמר על איכותם של חומרי לימוד (וגם אם לי גישה נוחה לספרות קונקרטית בעברית או אנגלית) בנושא ; מצחיק שאפשר להפוך את "תקבול" דו צדדית בקלות אם נגיד שהלקוח קיבל מוצר או שירות כ"תקבול" במקום שנגיד כפי שתיארת שהמוכר\ת קיבל\ה את התשלום כ"תקבול". ―אנונימי לא חתם
תקציב חד/דו שנתי. למה זה חשוב[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני לא מבין מה המהומה ולמה יש בכלל עניין ציבורי בנושא, עד לרמת משבר בקואליציה. מה זה משנה אם מאשרים תקציב דו שנתי או חד שנתי? אני מנסה להבין באמת על מה השיח. שואל השאלות - שיחה 15:55, 23 ביולי 2020 (IDT)
- תקציב המדינה חשוב מאוד לפעולתה התקינה. בעקבות משברים קודמים שבהם התקציב לא עבר בזמן, נוסף לחוקת המדינה (חוקי היסוד) שוט: אם התקציב לא עובר בזמן, הכנסת מתפזרת. תקציב חד שנתי מספק לנתניהו נקודת יציאה מהממשלה לפני שגנץ יקבל את ראשות הממשלה. לעניין נימוקים ענייניים: נתניהו הוא כמעט היחיד שהשתמש בעבר בתקציבים דו שנתיים, גם מתי שרוב המומחים המליצו נגדם. הכנת התקציב מתחילה בשנה רגילה בקיץ, ולכן סביר שאם מדובר על תקציב שיעבור רק בסוף אוגוסט, אפשר להעביר את התקציב הבא בספטמבר. אם הממשלה הזו לא תצליח להעביר תקציב, הרי שאנחנו נהיה על תקציב טייס אוטומטי במשך יותר משנה. Tzafrir - שיחה 16:40, 23 ביולי 2020 (IDT)
- לא הבנתי למה יש קונפליקט בין כחול לבן לבין הליכוד בנושא. מה המחלוקת? למה אותה החלופה הצפויה בין בני לבין ביבי רלוונטית לשאלה של חד/דו שנתי? מה התסריט הרע עבור כל אחד מהם במקרה של קבלת עמדת השני? שואל השאלות - שיחה 17:10, 23 ביולי 2020 (IDT)
- זה לא מעביר אוטומטית את התפקיד לגנץ? הוחלט שבמקרה של הליכה לבחירות לפני מועד הרוטציה, הרוטציה תתקיים במועד ההחלטה על הליכה לבחירות. ולמה צריך את הסכמת הליכוד כדי להעביר תקציב אם זה עובר בכנסת? ולמה שירצה ללכת לבחירות? המצב לא מאפשר את זה, יודע שלא ממש אכפת לו לזרוק עוד 2 מיליארד על חשבון הציבור, אבל הסקרים לא ממש לטובתו בגלל המצב הכלכלי, חלק בגלל המגבלות וראייה של סכנה לדמוקרטיה, נניח עם חוקים שעוקפים את הכנסת. האופוזיציה עולה בסקרים עם כל יום שעובר. למה זו אפשרות בכלל ללכת לבחירות אחרי בחירות, ולא לקבל את הכרעת הבוחר? אני חושב שהאופוזיציה (כולל כחול לבן והעבודה) יכולה לחזור לאיים נגד הליכה לבחירות בהחזרת האפשרות של העברת חוק למניעת כהונה תחת משפט פלילי, שיחול מהכנסת הבאה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:46, 23 ביולי 2020 (IDT)
- לא הייתה הכרעה של הבוחר בבחירות האחרונות. אולי נתניהו רוצה סיכוי אחרון להטלת הקוביות לפני שיתחיל שלב ההוכחות במשפטו. שלב של דיונים כמעט יום־יומיים בבית המשפט שידרשו הרבה מזמנו. וכמובן שנדרשת הסכמה של הליכוד (כמו של לפחות מכעט כל חברות הקואליציה) להעביר את התקציב בכנסת: צריכים רוב וקשה לקושש לכך קולות מהאופוזיציה. Tzafrir - שיחה 10:20, 24 ביולי 2020 (IDT)
- הכרעת הבוחר היא הרכב הכנסת, לא הממשלה והעומד בראשה. אני חושב שבעקבות המצב העגום שראינו שלא מקבלים את תוצאות הבחירות, שצריך לתקן את חוקי היסוד כך שכנסת לא תוכל להתפזר לתקופה מסויימת מעת השבעתה, גם אם לא כוננה ממשלה, נניח לשנתיים, אך לאפשר יותר הזדמנויות לנסות להקים ממשלה, ושלא מכל דבר קטן יהיה אפשר להגיע לבחירות (חוק התקציב, הפלת ממשלה בניסיון להקים חדשה שנכשל), זה מערער את היציבות, בטח שיש מי שמשתמש בזה כקלף מיקוח ומאיים בכל דבר להוביל לבחירות. איך יעזרו לו בחירות נוספות, ואיך בכלל ניתן לקיים בחירות במצב הנתון? הוא מעוניין בניסיון נוסף לחוקק חוקים שיגנו עליו, כמו החוק הצרפתי ופסקת התגברות? למה זה קשה יותר להשיג הסכמה על התקציב מהאופוזיציה? בד"כ אין הסכמה לכך? נכון לעכשיו רואים לפחות ש"יש עתיד" באותה דעה כמו "כחול לבן". הם לא יכולים להשיג את הרוב הנדרש? (¯`gal´¯) - שיחה 20:01, 24 ביולי 2020 (IDT)
- לא הייתה הכרעה של הבוחר בבחירות האחרונות. אולי נתניהו רוצה סיכוי אחרון להטלת הקוביות לפני שיתחיל שלב ההוכחות במשפטו. שלב של דיונים כמעט יום־יומיים בבית המשפט שידרשו הרבה מזמנו. וכמובן שנדרשת הסכמה של הליכוד (כמו של לפחות מכעט כל חברות הקואליציה) להעביר את התקציב בכנסת: צריכים רוב וקשה לקושש לכך קולות מהאופוזיציה. Tzafrir - שיחה 10:20, 24 ביולי 2020 (IDT)
- מבחינה מקצועית עדיף תקציב חד שנתי, בוודאי בתקופת משבר כמו כעת, שבה עוד יותר קשה לדעת מה יהיה בעתיד הרחוק. פוליטית תקציב דו שנתי מחזק את השרידות של הממשלה, מה שמשרת את כחול לבן ומגדיל את סיכויו של בני גנץ להיות ר"מ. תקציב חד שנתי מאיים על יציבות הממשלה, ולכן משרת פוליטית את נתניהו. לכן כחול לבן התעקשה על תקציב דו שנתי בהסכם הכניסה, ונתניהו מנסה להשתמש בקורונה כסיבה לבטל זאת. ―אנונימי לא חתם
- רק מוזר שמי שטוען את זה הוא מי שהעביר את התקציב הנוכחי (תקציב 2019, שעדיין בתוקף) במרץ 2018. בפעם הקודמת שהיה צורך ליצור תקציב למספר חודשים קטן, ב־2013, הומצא הרעיון של תקציב דו שנתי. וגם אז היה צורך לטפל במשבר כלכלי. Tzafrir - שיחה 10:20, 24 ביולי 2020 (IDT)
- העניין הוא גם האפקט שיוצרת הכניעה לכאורה לתקציב זה או אחר, הרי כפי שאנחנו יודעים להסכם קואליציוני אין תוקף משפטי והדבר הוכרע לא פעם בבגץ, טכנית זה הסכם המבוסס על אמון (דבר מאוד נדיר למציאה בביצה הפוליטית של ישראל) פעם ראש הממשלה שמיר אמר משהו בסגנון "מצדי, אתה יכול לתלות אותו על הקיר" על הסכם מסוג זה. כחול לבן נכנעה כבר בעניין שתחילה סוכם כי מי שמפזר את הכנסת מפסיד את ראשות הממשלה והיא מועברת ישירות לאדם השני אבל הדבר נגנז לאחר בקשת הליכוד, אחרי זה היה את העניין עם הפונדקאות והועדת חקירה לשופטים והכל נראה (הן בצדק והן לא בצדק) שנתניהו משחק עם כחול לבן ו"מתעלל" בהם בלי שהם יגנו (איך אומרים פרשנים?הקלפים כולם אצל נתניהו ולגנץ נגמרו הכדורים באקדח). לכן מלבד העובדה שאם לא יהיה תקציב מדינה עד סוף אוגוסט המדינה הולכת לבחירות (בנתיים נראה שאף אחד מהצדדים לא נלהב לרוץ לזה, נתניהו במשבר אמון חסר תקדים מצד הימין על אף שיש לגוש הימין מספר של 64 מנדטים לפחות יש את העניין שבנט כבר בשמיים של הסקרים (אם כי הוא דומה לשמעון פרס בעניין הסקרים אבל 11-15 מנדטים לימינה לא מתעכלים טוב בבטנו של נתניהו). לכן גם בלי רצונם של הצדדים לבחירות יהיו כאלו. תוסיף לזה את המשבר אמון הנוסף בין העם לממשלה (הטענות על היותה מנותקת,פחות יעילה ממשלת המעבר (אם כי זה בגלל שיש הפעם כנסת פעילה וממשלה דו ראשית) ועל המצב המשפטי של אחד העומדים בראשה). אסכם את החפירה שלי ואגיד שבחירות בנובמבר הם שפל מוסרי וזלזול בציבור שרעב ללחם ולא רוצה להצביע בפעם ה4 תוך פחות משנתיים, זוכרים שבבחירות במרץ היו בקושי 20 קלפיות לחולי קורונה בערך?הפעם היום הזה יגרום לעלייה חסרת תקדים (אם יהיו כמו בפעמים הקודמות בערך 60-70% הצבעה) זה יתגלגל למוות המוני של הציבור. בברכה ומקווה שקראת עד הסוף TheDesertboy - יום טוב - שיחה 15:33, 27 ביולי 2020 (IDT)
- בכלל, חלק מהצרות של ישראל, היא כי הגענו למגפה אחרי משבר פוליטי, שנתן את השפעתו. גם כלכלית זה לא תרם להוציא מיליארדים על 3 סבבי בחירות. המדינה בגירעון גם בלי ההוצאה המיותרת הזו, שהשאירה את המדינה ללא הנהגה מתפקדת יותר מידי זמן. אחרי כל הנזק מכך שלא היה תקציב מדינה, הוא עוד מעוניין למשוך את העניין ולהוסיף על זה גם בחירות. אין לי מושג איך ינהלו בחירות תחת קורונה. פתאום לא יהיה סגר? יתנו לכולם להידבק? או שהמשטרה בחסות ההתערבות הפסולה של אוחנה תברור אזרחים, כדי שנתניהו ישיג תוצאות שיהיה נאות בעיניו ואז יהיה אפשר להכתיר סופית שאנחנו לא דמוקרטיה? (¯`gal´¯) - שיחה 20:38, 28 ביולי 2020 (IDT)
- העניין הוא גם האפקט שיוצרת הכניעה לכאורה לתקציב זה או אחר, הרי כפי שאנחנו יודעים להסכם קואליציוני אין תוקף משפטי והדבר הוכרע לא פעם בבגץ, טכנית זה הסכם המבוסס על אמון (דבר מאוד נדיר למציאה בביצה הפוליטית של ישראל) פעם ראש הממשלה שמיר אמר משהו בסגנון "מצדי, אתה יכול לתלות אותו על הקיר" על הסכם מסוג זה. כחול לבן נכנעה כבר בעניין שתחילה סוכם כי מי שמפזר את הכנסת מפסיד את ראשות הממשלה והיא מועברת ישירות לאדם השני אבל הדבר נגנז לאחר בקשת הליכוד, אחרי זה היה את העניין עם הפונדקאות והועדת חקירה לשופטים והכל נראה (הן בצדק והן לא בצדק) שנתניהו משחק עם כחול לבן ו"מתעלל" בהם בלי שהם יגנו (איך אומרים פרשנים?הקלפים כולם אצל נתניהו ולגנץ נגמרו הכדורים באקדח). לכן מלבד העובדה שאם לא יהיה תקציב מדינה עד סוף אוגוסט המדינה הולכת לבחירות (בנתיים נראה שאף אחד מהצדדים לא נלהב לרוץ לזה, נתניהו במשבר אמון חסר תקדים מצד הימין על אף שיש לגוש הימין מספר של 64 מנדטים לפחות יש את העניין שבנט כבר בשמיים של הסקרים (אם כי הוא דומה לשמעון פרס בעניין הסקרים אבל 11-15 מנדטים לימינה לא מתעכלים טוב בבטנו של נתניהו). לכן גם בלי רצונם של הצדדים לבחירות יהיו כאלו. תוסיף לזה את המשבר אמון הנוסף בין העם לממשלה (הטענות על היותה מנותקת,פחות יעילה ממשלת המעבר (אם כי זה בגלל שיש הפעם כנסת פעילה וממשלה דו ראשית) ועל המצב המשפטי של אחד העומדים בראשה). אסכם את החפירה שלי ואגיד שבחירות בנובמבר הם שפל מוסרי וזלזול בציבור שרעב ללחם ולא רוצה להצביע בפעם ה4 תוך פחות משנתיים, זוכרים שבבחירות במרץ היו בקושי 20 קלפיות לחולי קורונה בערך?הפעם היום הזה יגרום לעלייה חסרת תקדים (אם יהיו כמו בפעמים הקודמות בערך 60-70% הצבעה) זה יתגלגל למוות המוני של הציבור. בברכה ומקווה שקראת עד הסוף TheDesertboy - יום טוב - שיחה 15:33, 27 ביולי 2020 (IDT)
- רק מוזר שמי שטוען את זה הוא מי שהעביר את התקציב הנוכחי (תקציב 2019, שעדיין בתוקף) במרץ 2018. בפעם הקודמת שהיה צורך ליצור תקציב למספר חודשים קטן, ב־2013, הומצא הרעיון של תקציב דו שנתי. וגם אז היה צורך לטפל במשבר כלכלי. Tzafrir - שיחה 10:20, 24 ביולי 2020 (IDT)
רווחי סרטים[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
שאלה אולי קצת מטומטמת, אבל... כשכותבים שסרט מסוים הכניס, למשל, 100 מיליון דולר ועלה 80, הכוונה ש 20 המיליון העודפים נכנסו ל...? חברת ההפקה? המפיצים? בתי הקולנוע? מי בעצם מתעשר מהצלחה של סרטים (פרט כמובן לשחקנים והיוצרים המשתכרים בלי קשר לכמה הסרט הספציפי הכניס). 89.139.216.236 00:01, 24 ביולי 2020 (IDT)
- בתי הקולנוע נשכרים ממכירת הכרטיסים. לא חושב שזה משפיע עליהם. אני חושב שהשאלה הזו די כללית, הכסף מרווחי החברה הולך כמו בכל עסק שמרוויח. אני חושב שהמפיצים הם נותני שירות לחברת ההפקה, בשונה מבטלוויזיה שהם הלקוחות והמזמינים של ההפקה (רפרנטים הם מי שעוסקים בגישור בין גופי הטלוויזיה לבין חברות הפקה והתוכן עצמו). זה גם מאוד הגיוני שהכסף מגיע אל חברת ההפקה, היא זו שהשקיעה והוציאה את הכסף על הפקת הסרט וצריכה לכסות את ההוצאה הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 02:38, 24 ביולי 2020 (IDT)
- באופן אישי, אף פעם לא הבנתי למה צריך מפיצים לסרטי קולנוע - מה בדיוק תפקידם? למה חברת ההפקה לא מסוגלת להגיע אל בתי הקולנוע בעצמה? גם בארה"ב, המפיצים הם חברות שבעצמן עוסקות בקולנוע ובטלוויזיה, והן שולטות בשוק הזה. אולי כי יש להן יותר כוח, אולי הן בעלים של חלק מרשתות הקולנוע, או שחברות הפקה מעדיפות לעשות מיקור חוץ ללוגיסטיקה, להידברות עם בתי הקולנוע וליח"צ שנלווה לזה ולחברות האלה יש את האמצעים ואת המחלקות שעוסקות בשיווק הסרטים. (¯`gal´¯) - שיחה 02:44, 24 ביולי 2020 (IDT)
- בתי הקולנוע מרוויחים בעיקר מפופ־קורן. יש להם גם רווחים קטנים הרבה יותר מכרטיסים. Tzafrir - שיחה 10:23, 24 ביולי 2020 (IDT)
- מה לגבי פרסומות לפני שידור הסרט? ואם זה המצב, איך יש כל מיני הנחות דרך כל מיני גורמים שונים וימים של כרטיס ב-10 ש"ח? (¯`gal´¯) - שיחה 19:49, 24 ביולי 2020 (IDT)
בניין גבוה?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
בניין גבוה?--79.178.195.135 02:42, 24 ביולי 2020 (IDT)
- מה בדיוק השאלה? האם בניין הוא גבוה? בקשת דוגמה לבניין גבוה? אסף השני - שיחה 09:17, 24 ביולי 2020 (IDT)
אם זאת שאלת כן/לא, אז לדעתי כן. בניין הוא גבוה. Corvus,(Nevermore) 15:47, 24 ביולי 2020 (IDT)
- אם הבניין נמוך, אז הוא לא גבוה. חזרתי • ∞ • שיחה 18:49, 24 ביולי 2020 (IDT)
- מסכים עם חזרתי, אם כי יש לציין שגם בניין נמוך הוא גבוה בהשוואה להוביט, גם כזה הנחשב גבוה. לוגי יבש 5 - שיחה 18:11, 25 ביולי 2020 (IDT)
שאלות על מושג החברה כפי שהוא מוגדר ברוב מדינות העולם כיום[עריכת קוד מקור]
ניסיתי לקרוא באתרי ארגונים ועסקים פרטיים על המושגים חברה וחברה בע"מ ויצאתי מבולבל מאד - כמעט כל אתר ניסח את הדברים בצורות עמומות או לא ברורות ובלי דוגמאות פרקטיות.
סיוע המומחה יוערך בעניין שאלות אלה:
- האם ברוב מדינות העולם כיום, כל 'חברה' היא 'חברה בע"מ'?
- האם ברוב מדינות העולם כיום, גם 'חברה פרטית' וגם 'חברה ציבורית' יכולות להיות 'בע"מ'?
- ברוב מדינות העולם כיום, שבהן כן יש הבחנה ברורה בין 'חברה' ל'חברה בע"מ', מה היא בכלל מהות ההבדל?
- לא כל חכרה היא חברה בע"מ. Shannen - שיחה 17:34, 24 ביולי 2020 (IDT)
- תודה לך, אני נשאר עם שאלה 2 ו-3. ―אנונימי לא חתם
- יש גם הבדלים באנגלית במשמעות של בע"מ, יש Inc, Ltd, אני חושב שיש גם עוד אחד. (¯`gal´¯) - שיחה 19:51, 24 ביולי 2020 (IDT)
- אענה על שאלה 3: בגדול ההבדל הוא שבחברה בע"מ רק נכסי החברה משועבדים לחובותיה, בעוד לבעל\י החברה או השליטה עצמו אין שום אחריות אישית. שמש מרפא - שיחה 00:06, 26 ביולי 2020 (IDT)
- תשובה נהדרת לשאלה 3, תודה לך ! ―אנונימי לא חתם
- אענה על שאלה 3: בגדול ההבדל הוא שבחברה בע"מ רק נכסי החברה משועבדים לחובותיה, בעוד לבעל\י החברה או השליטה עצמו אין שום אחריות אישית. שמש מרפא - שיחה 00:06, 26 ביולי 2020 (IDT)
האם כיום ברוב מדינות העולם מותר להעסיק עובדים בלי חברה?[עריכת קוד מקור]
האם כיום ברוב מדינות העולם מותר להעסיק עובדים בלי חברה (פרטית\ציבורית וכן בע"מ או שלא בע"מ)? בתודה ―אנונימי לא חתם
דתיים ותחבורה ציבורית בחו"ל[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
האם בחו"ל הדתיים משתמשים בתחבורה ציבורית ביום שבת? הרי הנהג הוא גוי והתחבורה פועלת ללא שיהודי יפעיל דבר או יסוגר מעגל חשמלי בעצמו, כמו מעלית שבת. מישהו יודע איך נהוג? שואל השאלות - שיחה 15:52, 24 ביולי 2020 (IDT)
- ככל הידוע לי הפוסקים האורתודוקסים אוסרים זאת, בגלל בעיית התשלום, בגלל טלטול ברשות הרבים (ולפעמים גם תחום שבת) וכן בגלל מראית עין (שלא ידוע אם שילמת בשבת או לא), ומעשה חול. Ronam20 - שיחה 16:13, 24 ביולי 2020 (IDT)
- דתיים? אילו דתיים? אנגליקנים, פרסביטריאנים, רסטפארים? בוודאי שהם משתמשים בתחבורה ציבורית בשבת. אם אתה מתכוון ליהודים אורתודוקסים, הרבנים אוסרים כמובן, אך אומדנא דמוכח שה-Trainspotters רואים אורתודוקסים גם בשבתות. AddMore-III - שיחה 16:52, 24 ביולי 2020 (IDT)
האם לכתוב המשך לסיפור נחשב הפרת זכויות?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
נגיד החלטתי לכתוב בעצמי ספר המשך להשיר של אש וקרח. האם זאת עבירה?
- fanfic נחשב הפרת זכויות יוצרים (לדוגמא doujinshi). בד"כ זה לא נאכף. אפילו תרגום יכול להיות הפרה. לעיתים זה כן נעשה בצורה חוקית, זה נקרא סופר צללים. זה גם תלוי עד כמה קיים דמיון ליצירה המקורית. יש גם יצירות שאינן באופן מוצהר קשורות ליצירה אחרת, אבל מהווים הפרת זכויות בגלל הדמיון. (¯`gal´¯) - שיחה 03:14, 25 ביולי 2020 (IDT)
על כמה ערכים בויקיפדיה העברית הנוחו תבניות שכתוב, עריכה, ללא מקורות, מחפש מקורות ויתום?[עריכת קוד מקור]
תודה. ―אנונימי לא חתם
- תבניות אלו מצרפות את הערך לקטגוריה שעוסקת בזה, כך שניתן לבדוק בקטגוריות המתאימות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:29, 28 ביולי 2020 (IDT)
איך ספר חשבונות יכול לסייע גם בסנריו חשבונאי פשוט של יחס 1:1 בין הזמנות לקבלות?[עריכת קוד מקור]
דוגמה אחת לפחות מאד תעזור. ―אנונימי לא חתם
- אחרי נסיון ללמוד על הנושא הבנתי שהיחס לא באמת משנה (אם כי אולי עוזר להסביר איך ספר חשבונות מסייע):
- נניח באמת שיחס הזמנות-קבלות הוא 1:1; ספר חשבונות לא מתאר יחס זה אלא מתאר בעיקר כמה, מתי, איך ומדוע כסף נכנס דרך העסק ו\או יצא בגללו; רישום זה מטרתו התנהלות כספית סדורה עם העסק.
- ספר חשבונות יכול לתת תיאור מינימילי (רק "כמה") אך ככלל ייתאר לפחות "כמה מתי ומדוע".
- ייתכן שבעסק שיש בו רק צורת תשלום חוקית אחת כגון העברה בנקאית בבנק דיגיטלי לא היה צורך בספר חשבונות כי חשבון הבנק היה מתפקד כ"ספר חשבונות" אך ככלל אין עסקים כאלה וגם בעתיד תאורטי לפחות בו אין מזומן לא בהכרח תהיה רק צורת תשלום חוקית אחת.
- אשמח לדעת אם טעיתי במשהו בתשובה של עצמי לעיל. ―אנונימי לא חתם
פרסית וצרפתית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב כשצפיתי בסדרה טהרן, שמתי לב שכשהאיראנים מאחלים "תודה" או "בתיאבון" הם אומרים "מרסי" ומילה שנשמעת מאוד דומה ל"בון א-פטיט" (בהתאמה). עכשיו, אי אפשר שלא לעשות הקבלה בין הפרסית לצרפתית. מדובר בשתי תרבויות שונות למדי, אז איך יכול להיות שמילים צרפתיות חדרו לשפה הפרסית העתיקה? צרפת מעולם לא כבשה את איראן, כך שאין באיראן דהיום השפעות קולוניאליות צרפתיות (בניגוד למדינות כמו אלג'יריה או מאלי). אתייג את בעלי הידע בתרגום ושפות ואת אלדד. ניב - שיחה 15:11, 25 ביולי 2020 (IDT)
- מרסי זה גם בטורקית. (¯`gal´¯) - שיחה 18:28, 25 ביולי 2020 (IDT)
- צרפתית היא השפה שחדרה הכי חזק לפרסית, אחרי ערבית. ―אנונימי לא חתם
- מהמעט שאני זוכר: במאה ה־19 צרפתית הייתה שפת התרבות המועדפת. החל מאמצע המאה ה־19 החלה להגיע השפעה מערבית לאיראן. אמנם המעצמות השכנות היו רוסיה ובריטניה, אך הצרפתית נחשבה לשפה המועדפת על האליטה. Tzafrir - שיחה 08:48, 26 ביולי 2020 (IDT)
- אגב טהרן, המילה בפרסית לסרטן (המחלה) היא ״סרטן״... מניין? Gil mo - שיחה 11:09, 26 ביולי 2020 (IDT)
- "סרטן" מערבית. ―אנונימי לא חתם
- ומה מקור המילה בערבית? Gil mo - שיחה 16:43, 26 ביולי 2020 (IDT)
- גם אני שאלתי את עצמי כשראיתי את הסדרה. מתברר שבשפות רבות המקור הוא המילה "סרטן", על שם החיה (המונח האנגלי, cancer, מקורו במילה היוונית לסרטן). מתוך הערך על המחלה: "גלנוס מציין שסרטן השד נקרא כך בשל הדמיון לצורה של סרטן, כאשר כלי הדם המקיפים את הגידול מזכירים את רגלי הסרטן". שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 15:40, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- ומה מקור המילה בערבית? Gil mo - שיחה 16:43, 26 ביולי 2020 (IDT)
- "סרטן" מערבית. ―אנונימי לא חתם
- צרפת שלטה בסוריה ובלבנון מאז מלחמה"ע הראשונה. אך נראה שמדובר בתופעה קדומה יותר. וראו רשימת מלים שאולות מצרפתית בויקיפדיה האנגלית. לדעתי כדאי לחפש כאן למרות החשש למזימות קשר ו"זייאוניסט פלוט" (חלקת אדמה ציונית) את ידה של חברת כי"ח והחברה היהודית הגבוהה והעשירה. פרס היתה מרכז מסחר גדול לתבלינים ולמרבדים וכלים עם יהודי הודו בקוצ'ין ומלבר ועם סין ודרומ"ז אסיה. עשיתי בדיקה מהירה והנה התוצאה הראשונה בגוגל - המדברת על 1873 כשנה בה החלה גישת ארגון זה אל פרס ופועלה שם. (האתר נקרא אירניקא אונליין, אל תשאלו אותי מה זה...) -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ה' באב ה'תש"ף • 16:35, 26 ביולי 2020 (IDT)
- צרפתית הייתה השפה של בני התרבות באותה התקופה שבה האליטה האיראנית החלה להיחשף למערב. Tzafrir - שיחה 21:00, 26 ביולי 2020 (IDT)
ההתנתקות כעונש משמיים[עריכת קוד מקור]
האם בקרב הציונות הדתית יש קולות הרואים בהתנתקות עונש משמיים? ועל מה? ומה המצב בקרב זרמים שאינם שייכים לציונות הדתית? 2.52.75.203 20:42, 25 ביולי 2020 (IDT)
- קללת ההתנתקות - צירוף מקרים או יד אלוהים? וויי נט
- ומצד שני יש גם את שאלת ההתנתקות של שרון, שהוחזק חי ומאותרג עד לרגע האחרון 58% מהדתיים - שרון נענש בגלל ההתנתקות (אין לי ספק שזה הפוך - העונש שלו היה ההתנתקות, והוא הוחזק חי כדי לבצעו. ...)
- אחי היה בחתונה חרדית בארה"ב, ומישהו אמר שמשיח כנראה מגיע. אחד מחסידי סאטמאר הגיב: כל פעם שמשיח מגיע דברים כאלו קורים!
- היחס החרדי אכן היה של עונש למתנחלים.
- עונש על הליכתם עם הציונים - כולל עמדותיהם האנטי חרדיות לעתים של הציונים הדתיים והתחברותם למערכת המשטרה והמשפט העוינות לעתים את החרדים, לפי תפישתם עד כדי אלימות נגד חרדים.
- עונש על הליכתם עם הציונים - בדגש על קידוש האדמה והצבא על חשבון "לימוד התורה".
- עונש על אי התבדלותם - בעיקר בנושא "צניעות" (ולעומתו "שחרור האישה") לבוש ומראה (גזיזת הזקן, תספורת מראה וביגוד מערבי)
- עונש על עמדותיהם הפוליטיות נגד החרדים.
- הנה מאמר על כך מיד יצחק בן צבי.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ה' באב ה'תש"ף • 16:54, 26 ביולי 2020 (IDT)
מה זה עקרון האייקוניות ועיקרון ההטרוגניות?[עריכת קוד מקור]
יכולים להגדיר את עיקרון האייקוניות ועיקרון ההטרוגניות בבלשנות? (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ה' באב ה'תש"ף • 16:23, 26 ביולי 2020 (IDT)
איך עובדת רתכת?[עריכת קוד מקור]
איך עובדת רתכת? ניסיתי לקרוא את הערך, אבל הוא לא אומר הרבה. אשמח לפירוט, יונת זהב - שיחה 16:49, 26 ביולי 2020 (IDT).
- ר’ ריתוך. Tzafrir - שיחה 17:01, 26 ביולי 2020 (IDT)
- ראיתי, זה לא הסביר הרבה. אני מתכוון ספציפית לרתכת עם קשת חשמלית. יונת זהב - שיחה 17:19, 26 ביולי 2020 (IDT)
- עדכנתי עכשיו את רתכת, מהערך באנגלית. מקווה שזה עוזר. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ו' באב ה'תש"ף • 21:39, 26 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה! שאלה שנותרה לי - האם נסגר מעגל חשמלי? אם כן, מאיפה לאיפה? אם לא, איך זה עובד? יונת זהב - שיחה 11:20, 27 ביולי 2020 (IDT)
- נסגר. אלקטרודה אחת היא אלקטרודת הריתוך והשנייה ידית הארקה (תפס) המחוברת לעוּּבּד המרותך או לשולחן ריתוך ממתכת עליו מונח העובד. שנילי - שיחה 12:29, 27 ביולי 2020 (IDT)
- תודה רבה! שאלה שנותרה לי - האם נסגר מעגל חשמלי? אם כן, מאיפה לאיפה? אם לא, איך זה עובד? יונת זהב - שיחה 11:20, 27 ביולי 2020 (IDT)
- עדכנתי עכשיו את רתכת, מהערך באנגלית. מקווה שזה עוזר. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ו' באב ה'תש"ף • 21:39, 26 ביולי 2020 (IDT)
- ראיתי, זה לא הסביר הרבה. אני מתכוון ספציפית לרתכת עם קשת חשמלית. יונת זהב - שיחה 17:19, 26 ביולי 2020 (IDT)
אותיות אית"ן[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
באיזו כיתה אמורים ללמוד אותיות אית"ן ולמה לא מלמדים. 213.55.224.92 20:56, 26 ביולי 2020 (IDT)
- דוברי עברית לומדים את השימוש באותיות אית"ן בכיתה א', כמו שאר האותיות. תלמידים שאינם דוברי עברית אינם לומדים אותן כלל, כי הן כמעט תמיד אינן שימושיות בשפות שאינן עברית (פשט ליידיש ומספר שפות יהודיות אחרות). אסף השני - שיחה 22:08, 26 ביולי 2020 (IDT)
- אני מניח מהתשובה שלך שלא למדת את הנושא, אחרת היית מבין מיידית במה מדובר. אותיות אית"ן הוא נושא די חשוב בלשון העברית ואני רוצה לדעת באיזה גיל התלמידים אמורים ללמוד אותו, אם בכלל. יתכן שחוסר ההכרות שלך נובע מכך שלא למדת כלל את הפרק הזה בלשון? כי יש תחושה שאותיות אית"ן לא נלמדות כמו שצריך. 213.55.224.92 00:31, 27 ביולי 2020 (IDT)
- לא בכיתה א' זה בטוח, אבל אני מניח שמלמדים אותן ביסודי, ביחד עם הזמנים וההטיות שלהם. אני לא זוכר כל כך (בכל זאת עבר עשור) אז אשמח אם תתקנו אותי. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 00:38, 27 ביולי 2020 (IDT)
- ממה שזכור לי זה כן נלמד ביסודי, אני מניח שבשיעורי לשון (או עברית), לא הבנת הנקרא, לא בכיתה א'. זה חוזר בהמשך בלימודי לשון בכיתות הגבוהות יותר, כשמעמיקים יותר לתוך מבנה השפה העברית. (¯`gal´¯) - שיחה 02:05, 27 ביולי 2020 (IDT)
- אני אישית למדתי בכיתה ג' וכמו הנאמר למעלה הדבר חזר בהרחבה בתחילת חטיבת הביניים. TheDesertboy - יום טוב - שיחה 19:35, 27 ביולי 2020 (IDT)
- ממה שזכור לי זה כן נלמד ביסודי, אני מניח שבשיעורי לשון (או עברית), לא הבנת הנקרא, לא בכיתה א'. זה חוזר בהמשך בלימודי לשון בכיתות הגבוהות יותר, כשמעמיקים יותר לתוך מבנה השפה העברית. (¯`gal´¯) - שיחה 02:05, 27 ביולי 2020 (IDT)
- לא בכיתה א' זה בטוח, אבל אני מניח שמלמדים אותן ביסודי, ביחד עם הזמנים וההטיות שלהם. אני לא זוכר כל כך (בכל זאת עבר עשור) אז אשמח אם תתקנו אותי. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 00:38, 27 ביולי 2020 (IDT)
- אני מניח מהתשובה שלך שלא למדת את הנושא, אחרת היית מבין מיידית במה מדובר. אותיות אית"ן הוא נושא די חשוב בלשון העברית ואני רוצה לדעת באיזה גיל התלמידים אמורים ללמוד אותו, אם בכלל. יתכן שחוסר ההכרות שלך נובע מכך שלא למדת כלל את הפרק הזה בלשון? כי יש תחושה שאותיות אית"ן לא נלמדות כמו שצריך. 213.55.224.92 00:31, 27 ביולי 2020 (IDT)
האם מאזן בוחן רלוונטי רק לעסק שהנהלת החשבונות שלו היא כפולה?[עריכת קוד מקור]
מכל הקריאה שערכתי כאן בויקיפדיה העברית ובאתרים אחרים, הגעתי למסקנה שמאזן בוחן רלוונטי רק לעסק שהנהלת החשבונות שלו היא כפולה; כלומר שבכל דף חשבון (הנהלת חשבונות) בספר חשבונות בהקשרו יש שני טורים או לחלופין שתי כרטיסיות (אחת ל"חובה" ואחת ל"זכות").
האם מאזן בוחן רלוונטי רק לעסק שהנהלת החשבונות שלו היא כפולה?
אני שואל כי זה לא צוין במוצהר בשום דף שקראתי בנושא ואני רוצה לוודא שאני לא טועה. ―אנונימי לא חתם
האם עמים כנעניים התפתחו ישירות מתוך התרבות הנאטופית?[עריכת קוד מקור]
או שמא הייתה תרבות ביניים מובחנת בין שני אלו? ―אנונימי לא חתם
- התשובה הקצרה - לא. הסבר: אני מניח שהכוונה ב"עמים כנעניים" היא לדוברי שפה שמית-מערבית (דומה לעברית) שחיו ברוב הלבנט החל מהאלף השני לפני הספירה לפחות, כפי שמראה התיעוד ההיסטורי. אנשי התרבות הנאטופית חיו כ-8,000 שנה לפניהם ולאחר מכן הופיעו בישראל תרבויות נאוליתיות וכלקוליתיות. השפה של כל הנ"ל איננה ידועה כמובן (תרבויות פרהיסטוריות) אז קשה לענות על השאלה בוודאות. מבחינת התרבות החומרית והסמלית היו שינויים מרחיקי לכת בין סוף הנאטופית לתקופה ה"כנענית", לפעמים עם השפעות תרבויותיות שבבירור זרות ללבנט ואולי מעידות על חדירה של אוכלוסייה אחרת והתערבבות חוזרת ונשנית עם יושבי הארץ (למשל כלי בית ירח שמקורם כנראה בקווקז). מחקר פלאוגנטי של שלדי אדם מהתרבות הכלקוליתית המאוחרת הראה שיש בהם אלמנט נאוליתי מקומי (שאולי עבר מהנאטופית) לצד סמנים ברורים של אוכלסיות זרות, אולי מצפון הלבנט ומהקווקז. כלומר, סביר להניח שלא מדובר בהתפתחות ישירה מ-12,000 לפני זמננו עד 4000 לפני זמננו (כמו בכל מקום אחר בעולם, בעצם). ―Reuveny (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- תודה רבה ראובני. ―אנונימי לא חתם
- Reuveny הגיע הזמן לערך כלים = אנשים? ―אנונימי לא חתם
- זה פולמוס חשוב בארכאולוגיה (האם ועד כמה שרידי הכלים מייצגים עממים או קבוצות מובחנות של אנשים) וכדאי שייכתב עליו ערך. לא בדקתי אם יש בוויקיפדיות האחרות - שאלת ה-pots vs. people. Reuveny - שיחה 17:08, 28 ביולי 2020 (IDT)
- נראה שיש קשר לערך הזה (Migrationism and diffusionism). שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 15:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- זה פולמוס חשוב בארכאולוגיה (האם ועד כמה שרידי הכלים מייצגים עממים או קבוצות מובחנות של אנשים) וכדאי שייכתב עליו ערך. לא בדקתי אם יש בוויקיפדיות האחרות - שאלת ה-pots vs. people. Reuveny - שיחה 17:08, 28 ביולי 2020 (IDT)
- Reuveny הגיע הזמן לערך כלים = אנשים? ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה ראובני. ―אנונימי לא חתם
האם "מקור" ו"נאמן למקור" הם מונחים תקפים בהנהלת חשבונות דיגיטלית?[עריכת קוד מקור]
האם "מקור" ו"נאמן למקור" הם מונחים תקפים בהנהלת חשבונות דיגיטלית (ואם כן אז איך מאששים את זה, אולי דרך סוג ספציפי מאד של חתימה דיגיטלית)? ―אנונימי לא חתם
זחלי זבוב פירות וכשרות[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
כיום הפירות בסופר הם מן הסתם מרוססים בקוטלי חרקים. אבל פירות אורגניים, לרבות פירות יער אמתיים (כלומר לא מגידולים חקלאיים) מלאים בזחלים ותולעים. זבובי פירות אוהבים להטיל את ביציהם בפירות רכים.
אז איך יהודי שומר כשרות אמור להגיב לכך, או איך הוא פתר את הבעיה בתקופה שלפני הריסוס ההמוני? האם מותר לפי ההלכה לאכול פטל מהיער, אם היתה בו תולעת? האם יין מלא בזבובים (מחזה רגיל לייצור יין) יהיה פסול מבחינת כשרות? 213.55.221.35 22:01, 28 ביולי 2020 (IDT)
- מדאורייתא אם רוב הפירות לא נגועים מותר לאכול ללא בדיקה, כיוון שהולכים אחר רוב. חז"ל הצריכו בדיקה במקרה של מיעוט המצוי, דהיינו אם יש סיכוי סביר שתיתקל בתולעת. אבל צריך לזכור שחלק גדול מהחרקים יובאו לכאן יחד עם הפירות עם התקדמות היבוא . לגבי יין אם זה טחון ולא ניכר מותר, אלא שגם כאן חז"ל אסרו ביטול איסור לכתחילה. שמש מרפא - שיחה 01:31, 29 ביולי 2020 (IDT)
מה קרה לויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]
למה התצוגה הפכה למשובשת? 213.55.221.35 22:16, 28 ביולי 2020 (IDT)
- אתה גולש ממחשב או מטלפון? נראה שהתצוגה במחשב הותאמה לטלפון. ―אנונימי לא חתם
- תראה בשיחת עמוד ראשי. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 22:38, 28 ביולי 2020 (IDT)
- @213.55.221.35 @מגזין יהלום: ראו כאן, והגיבו שם. חזרתי • ∞ • שיחה 23:32, 28 ביולי 2020 (IDT)
- חזרתי אני הגבתי. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 23:33, 28 ביולי 2020 (IDT)
- @213.55.221.35 @מגזין יהלום: ראו כאן, והגיבו שם. חזרתי • ∞ • שיחה 23:32, 28 ביולי 2020 (IDT)
- תתקנו בבקשה. עלתה לי גרסת מובייל במחשב נייד. 213.55.221.35 00:27, 29 ביולי 2020 (IDT)
- תראה בשיחת עמוד ראשי. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 22:38, 28 ביולי 2020 (IDT)
האם יש הגדרה גלובאלית למושג hook בתכנות?[עריכת קוד מקור]
האם יש הגדרה גלובאלית למושג hook בתכנות, כזו שתקפה לכל שפות התכנות ללא יוצא מן הכלל?
אישית הייתי מגדיר hook גלובאלית כך:
תגובה מסוימת לאיוונט מסוים, מבלי לשנות את שכבת הקוד שגרמה לאיוונט להתרחש
אך אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתם
- האמת שלא הכרתי את המושג, אך כן הכרתי יישומים שלו, אחרי שקראתי, כמו בווקטור הפסיקות ובזיהוי בדיבאגר. יש ערך על זה, Hooking. מזכיר קצת code injection. (¯`gal´¯) - שיחה 20:23, 29 ביולי 2020 (IDT)
עתיד האנושות בעולם של מכונות[עריכת קוד מקור]
העולם הופך ליותר ויותר אוטומטי. מופעים רובוטים בכל מקום(מכונת כביסה, מדיח כלים ושואב אבק רובוטי רק דוגמאות זריזות). אנשים מקבלים כמובן מאליו שאנחנו מצבעים פחות ופחות פעולות פיזיות. פעם במפעלים היו 50 איש שהרכיבו מכשיר אחד. היום יש 10 מכונות ו-2 אנשים שמפעילים אותם. פעם פועל טוב היה גבר שרירי שמסוגל להרים מאה קילו. היום כל העמסה כבדה נעשית על ידי מנופים, מגלזות וכדו'. כבר היום מופעים חניות אוטומטיות ללא מוכר. בארה"ב כבר יש רובוט שמסיע הזמנות מחנות אינטרנט לבית הלקוח. שכאשר יפתחו סוף סוף רכב אוטונומי, אז כלל הנהגים יאבדו את העבודה שלהם.
כיום עבודות שנעשות על ידי אנשים ללא השכלה תיכונית היא לרוב עבודה שיכולה להיעשות על ידי מכונות אוטומטיות תחשבו שרוב האנשים אין להם בגרות, או שגם אם יש, אז הם למעשה עסוקים במקצועות שהם ביצוע פעילות טכנית, כמו שטיפת כלים, הגשת מזון, תיקון, שיפוץ, פעילות שגרתית במפעל, ניקיון, העברת קניות בקופה. יש בחברה רוב שאין להם שום כישרון שהם יכולים להפוך למקצוע.
האם בעתיד צפויה אבטלה גבוהה ואנשים ללא השכלה לא יסתדרו כי אין להם תפקיד? מה אם זה יהיה רוב האוכלוסיה תהיה למעשה כמו היום: אנשים עם השכלה נמוכה, שאינם מסוגלים לתכנת, לעצב, להנדס, לחשב? הרי כישרונות לא יופיעו פתאום. תחשבו כמה זה מסוכן לחיות בעולם של העתיד. מה אנשים הללו יעשו? שואל השאלות - שיחה 17:37, 29 ביולי 2020 (IDT)
- ממליץ לצפות בסרטון על אוטומציה של kurzgesagt, הוא עונה על השאלה וסוקר היסטורית למה המצב כעת שונה מבעבר. (¯`gal´¯) - שיחה 19:37, 29 ביולי 2020 (IDT)
- או שאולי ידרשו עבודות חדשות? עזרה בבניית אתרים, יעוץ בחיפוש מידע, ועוד. ר’ גם לודיטים. בעקבות המהפכה התעשייתית נוצרה מערכת חינוך שסיפקה את הידע שאפשר לילדי הפועלים לעסוק במקצועות המורכבים יותר של התעשייה. Tzafrir - שיחה 09:31, 30 ביולי 2020 (IDT)
- מתקיים דיון ער בסוגיה, ורבים גורסים שהפתרון הוא מתן הכנסה בסיסית לכל האזרחים. ביל גייטס הציע שהכנסה זו תמומן ממיסוי על משתמשי הרובוטיקה. בפינלנד נערך ניסוי בחלוקת הכנסה בסיסית, ובשווייץ נעשה משאל עם בו שללו השווייצרים את ההצעה להנהיג זאת בשווייץ. בברכת השוויצרים אוהבים גבינה ויהודים, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 30 ביולי 2020 (IDT)
בהקשר זה, מעניין לראות איך המשבר הנוכחי משפיע על התעסוקה: העשירונים 3-6 נפגעים הרבה יותר מאשר שני העשירונים הנמוכים. [26]. עוזי ו. - שיחה 21:22, 30 ביולי 2020 (IDT)
האם לשון הרע חייב להיות שקר?[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
נגיד פרסמתי הודעה שבה אני חושף התנהגות מאוד לא מוסרית של פוליטיקאי (לא באמת. סתם דגומה). ונושא הפרסום מגיש תלונה על לשון הרע. אם מתברר שהפרסום שלי נכון בהחלט, האם התביעה יכולה בכל זאת להאשים איתי בהפרת חוק איסור לשון הרע? Corvus,(Nevermore) 19:52, 29 ביולי 2020 (IDT)
- זה מה שעיתונאים ועיתונות חוקרת עושים, לא? תמיד אומרים שאם האיומים והטענות לשקרים או הטייה של העובדות של הצד הנפגע נגמרים בתגובה לתקשורת וברשתות החברתיות, ולא בתביעת דיבה, כנראה שאין עילה והדבר הוא אמת, כי אמיתות הטענות צריכות להיבדק בביהמ"ש אם תוגש תביעה כזו. (¯`gal´¯) - שיחה 20:20, 29 ביולי 2020 (IDT)
- @Corvus: ראה את ההגנות בסעיפים 14-15. חזרתי • ∞ • שיחה 21:29, 29 ביולי 2020 (IDT)
- יש לציין שעל פי ההלכה היהודית שממנה מגיע הביטוי "לשון הרע" רק דבר אמיתי נכלל בגדר "לשון הרע", כשהדבר שקר הוא נהפך ל"הוצאת שם רע". דרדק - שיחה 21:33, 29 ביולי 2020 (IDT)
- לא. חלה עליך הגנת "אמת דיברתי". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:22, 31 ביולי 2020 (IDT)
- מתוך הערך הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע : "אם הפרסום הוא אמת וגם יש בו עניין ציבורי". (ההדגשה שלי). תצטרך להוכיח כנראה גם שאותה התנהגות מאד לא מוסרית יש בה עניין ציבורי. אסף השני - שיחה 09:18, 31 ביולי 2020 (IDT)
- במקרה של פוליטיקאי זה נראה לי טריויאלי, אבל אני לא עורך דין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:20, 31 ביולי 2020 (IDT)
- מתוך הערך הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע : "אם הפרסום הוא אמת וגם יש בו עניין ציבורי". (ההדגשה שלי). תצטרך להוכיח כנראה גם שאותה התנהגות מאד לא מוסרית יש בה עניין ציבורי. אסף השני - שיחה 09:18, 31 ביולי 2020 (IDT)
העלאה חלקית של יישום לזיכרון[עריכת קוד מקור]
בד"כ כשרוצים לחסוך בהעלאה של המון קוד לזיכרון, כשזה לא נדרש, מחלקים אותו לספריות וטוענים אותן דינאמית, ואז יש ריבוי של קבצים. האם ניתן לעשות זאת על קבצי הרצה, כאשר הקובץ הוא יחיד? נדרשת התערבות של גורם חיצוני, כמו מערכת ההפעלה או מכונה וירטואלית, אך האם הם עושים זאת? נניח בקריאה של קבצים זה נעשה, כמו בארכיונים וסרטוני וידאו. בארכיון קוראים את מערכת הקבצים, וכאשר נדרש לחלץ קובץ מסויים, מבצעים פרוצדורה שמחלצת רק אותו, מבלי לקרוא את כל הקובץ. לא יודע איך זה עובד עם דחיסת הנתונים. אני יודע שב JVM, קבצי ה JAR הם למעשה ZIP, שמכילים קבצי class, שהם ספריות מקומפלות. אז האם הם נטענים דינאמית במהלך הריצה, באופן חסכוני, כדי לא להעלות את כלל התוכנית לזיכרון? גם מערכת ההפעלה לא מעלה הכול, אם אני זוכר נכון, יש שימוש בדפים (פייגינג), כדי להעלות באופן חלקי, ואם מנסים להגיע לחלק מסויים, נוצרת קריאת page fault ואז הוא מועלה, אבל זה לא לקבצים, אבל גם בקריאת קבצים, לא הכל מועלה בבת אחת. (¯`gal´¯) - שיחה 20:35, 29 ביולי 2020 (IDT)
להגיע לאשוויץ[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296/מצב
אני רוצה לבקר במחנה ומוזיאון שם. לאיזו עיר בפולין צריך להגיע? מאיפה יש סיורים מאורגנים? 213.55.221.94 22:45, 29 ביולי 2020 (IDT)
זה נמצא בעיר אושוויצ'ים בדרום מערב פולין
- דרך העיר קרקוב, שהיא עיר מעניינת בפני עצמה ומצדיקה טיול. לגבי ההגעה לאושוויץ, ראה בהסבר כאן. בהצלחה Danny-w - שיחה 15:02, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
פלשתינה וארץ ישראל - מבלבל מאוד[עריכת קוד מקור]
נתקלתי בערך הזה (בהתחלה, נתקלתי דווקא במקדונית). מה ההבדל בינו לבין ארץ ישראל? הרי הם אותו דבר, לא? הרי גם יכלתי לשאול את אותה שהאלה לגבי המנדט הבריטי. PRIDE! - שיחה 01:41, 30 ביולי 2020 (IDT)
- המנדט הבריטי הוא שלטון, לא שטח גיאוגרפי. כנראה שההבדל הוא בהקשר, כנראה בעיקר היסטורי, ויש הבדלים באזורים, לפחות לפי המפות שמוצגות בערכים השונים. (¯`gal´¯) - שיחה 03:03, 30 ביולי 2020 (IDT)
- המנדט הבריטי נקרא בכל השפות „מנדט על פלסטינה״, בפרט כך הוא גם נקרא באופן רשמי באנגלית ובערבית. רק בעברית התקבל השם „פלשתינה–א"י״ כשם הארץ הרשמי בעקבות דרישה מפורשת של התנועה הציונית. בפרט זהו גם השם של חבל הארץ בהצהרת בלפור. זה היה השם המקובל, או לפחות אחד השמות המקובלים, של חבל הארץ הזה. Tzafrir - שיחה 09:19, 30 ביולי 2020 (IDT)
- בשפות שונות יכול להיקרא חבל ארץ בשם שונה. צרפת, ספרד, יוון ומצריים בעברית ובאנגלית? Shannen - שיחה 19:25, 31 ביולי 2020 (IDT)
- לא מובנת השאלה. המילים צרפת, ספרד, יוון ומצריים (וכן פרס), הם שמות גיאוגרפיים שמופיעים כבר במקרא. איך הם אמורים להיות קשורים לשפה האנגלית? סמי20 - שיחה 04:24, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- בשפות שונות יכול להיקרא חבל ארץ בשם שונה. צרפת, ספרד, יוון ומצריים בעברית ובאנגלית? Shannen - שיחה 19:25, 31 ביולי 2020 (IDT)
- גבולות "פלסטינה" - שהיא מונח שנטבע בתקופת השלטון הרומי בארץ - לפני כאלפיים שנה, שונים אפילו מגבולות פלסטינה המנדטורית; קל וחומר שהם שונים מגבולות "ארץ ישראל" - כמונח שקדם לזה הרומי - ושמוזכר כבר במקרא; רק כדי לשבר את האוזן: גבולות "ארץ ישראל" לא חרגו יותר מאשר מזרחה לרבת עמון (לכן אגב העיר הירדנית זרקא איננה חלק מארץ ישראל המקראית) - ויותר מאשר צפונה לעיר עכו (לכן אגב נהריה איננה חלק מארץ ישראל המקראית) - ויותר מאשר דרומה לאשקלון או מקסימום לדימונה (ולכן אגב אילת איננה חלק מארץ ישראל המקראית). התלכדות הגבולות היחידה, היא בגבול המערבי - שהוא תמיד היה ונשאר הים התיכון. סמי20 - שיחה 04:19, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
האם בחשבונאות, בדרך כלל, המונחים "חובה" ו"זכות" מקבילים באופן מוחלט למונחים "הוצאות" ו"הכנסות"?[עריכת קוד מקור]
תודה. ―אנונימי לא חתם
מי הנביא האחרון שדיבר עם ה'?[עריכת קוד מקור]
ממש דיבר ("וידבר ה'"). לא כמו מלאכי "משא דבר ה'" וכיוצ"ב. Shannen - שיחה 12:09, 31 ביולי 2020 (IDT)
- לכאורה יחזקאל. בזכריה מוזכר דו-שיח עם המלאך , אך לא עם ה'. שמש מרפא - שיחה 13:30, 31 ביולי 2020 (IDT)
- תיקון: גם בזכריה מופיע "ויהי דבר ה' אלי". שמש מרפא - שיחה 14:38, 31 ביולי 2020 (IDT)
- אין זה אומר שה' דיבר עימו, אלא שהוא מקריא את המסר. משפט דומה יש במלאכי. כך שזאת עדיין פרשנות. Shannen - שיחה 17:58, 31 ביולי 2020 (IDT)
- תיקון: גם בזכריה מופיע "ויהי דבר ה' אלי". שמש מרפא - שיחה 14:38, 31 ביולי 2020 (IDT)