ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 299

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



ג'ירפות - אזור מחיה[עריכת קוד מקור]

פעם קראתי כתבה שאמרה שיש איזה כלל אצל ג'ירפות שאיפה שכם אחת רועה זה אזור טוטליטארי שלה משהו כזה לא זוכרת את הפרטים המדויקים האם זה נכון ומבוסס? מה בדיוק זה אומר ואיך זה מתבטא?

מדובר רק בזכרים זקנים או לא בריאים.

לא הבנתי אפשר פירוט בבקשה?

חובת בידוד למגיעים מחו"ל[עריכת קוד מקור]

אם מישהו מגיע מחו"ל (מדינה אדומה) לישראל לתקופה של פחות משבוע, האם הוא מחויב בבידוד? איפה יש הנחיות מדויקות לזה? שואל השאלות - שיחה 21:29, 12 בנובמבר 2020 (IST)

ניסית לחפש באתר משרד הבריאות לפני ששאלת כאן? רמז: חפש בסעיף "טיסה ממדינות אדומות". ולסיכום: אין קשר בין מספר הימים המתוכננים לשהיה בארץ לחובת הבידוד. Gil mo - שיחה 22:35, 12 בנובמבר 2020 (IST)
לא, לא ניסיתי. האם אתה ניסית? כי אם לא, כנראה שאתה לא באמת עונה. שואל השאלות - שיחה 01:26, 13 בנובמבר 2020 (IST)
ודאי שניסיתי, ובדיוק בסעיף שציינתי נמצאת התשובה, נתתי אותה בפיסקה הקודמת. וכדי לסבר את העין, הנה הקישור Gil mo - שיחה 06:53, 13 בנובמבר 2020 (IST)

למה בכלל צריך תארים אקדמאים שונים?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב בהרבה הודעות דרושים כתובים משהו כמו "דרוש בוגר תואר ראשון במתמטיקה/פיזיקה/מדעי המחשב/חשמל או מקצוע משיק". זה לא פעם אחת, זה פשוט במלא הודעות. אז אולי לא צריך יותר תארים עם התמחות, אלא תואר טכני שבו ילמדו תכונות, פיזיקה בסיסית והרבה מתמטיקה עם דגש על התמרות פורייה וניתוח סטטיסטי? כי אם לאותה משרה יכולים לקבל בוגר של כמעט כל מסלול, אז אולי ההתמחות שלו לא שווה כזה הרבה, מה שחשוב זה הרקע? 213.55.225.26 14:34, 13 בנובמבר 2020 (IST)

מה עם תפקידים יותר מתקדמים ובכירים? ומה עם האקדמיה? יש תחומים בהם יש שימוש בנושאים המתקדמים. אולי יש תפקידים בהם הבסיס שהוא משותף מספיק, או שנדרשת הידיעה שהאדם הוא מספיק בעל יכולת אנליטית. בהרבה מקרים, התואר בכלל לא מכין אותך לשוק העבודה והוא תיאורטי. גם רוב התארים שמנית פה הם תיאורטיים, ואינם משתייכים לתחום עיסוק ספציפי. (¯`gal´¯) - שיחה 16:45, 13 בנובמבר 2020 (IST)
(¯`gal´¯), דווקא לתפקידים בכירים יש דרישות משמעותית פחות נוקשות מבחינת סוג השכלה. וככל שיותר בכיר, ככה ההשכלה רלוונטית פחות משמעותית. ברמה של סוכנות החלל האירופית הוא מהנדס בניין בהשכלתו. Johann-Dietrich Wörner עשה דוקטורט בנושא בטיחות נגד רעידות אדמה. אין לו שום רקע מקצועי בחקר חלל, הנדסת חלל או אפילו הנדסת מכונות. ג'ים בריידנסטין (מנהל נאס"א) הוא בכלל MBA. גם באקדמיה לא נדיר שבוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל יפנה לתואר שני במדעי המחשב. ההבדל בין תארים טכניים הוא לא כזה גדול. מה שמבדיל בעיקר זה קורסים מקצועיים לקראת סוף התואר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:37, 19 בנובמבר 2020 (IST)
מדובר בתפקידים מקצועיים או ניהוליים? לא מכיר את המבנה של ארגון NASA. כי יש תפקידים מקצועיים בכירים שדורשים הסתכלות רחבה והבנה של כלל ההיבטים במערכת ושל התפקידים השונים בתוך הארגון. הבסיס של תארים במדעים מדויקים הוא די דומה. לעבור ממדעי הרוח למדעים מדויקים לדוגמא, ידרוש המון השלמות באקדמיה. אם בוחרים בהכשרה מקצועית בלבד, בקורסים בודדים חיצוניים ולא אקדמיים, מן הסתם שלא. (¯`gal´¯) - שיחה 21:39, 19 בנובמבר 2020 (IST)

״חכם וטיפש״ של אלתמרן - ״שמלת שש וחצי״?[עריכת קוד מקור]

ב״חכם וטיפש״, שיר של אלתרמן משלמה המלך ושלמי הסנדלר, הוא מדבר על ההבדל בין חכם וטיפש המסכימים שניהם שחוכמה אינה חשובה:

לא פעם החכם אומר בעיצבון

שהחכמה היא הבל ורעות רוח.

אך אם הכסיל מיד מסכים שזה נכון,

אולי הוא קצת יותר מדי בטוח.

הוא ממשיך ומדבר על קבצן שגונח בקשיו, ועשיר שגונח בהזדהות, ועל כך שלמרות הדמיון בין הגניחות - עדיין יש הבדל בין זו של הנותן וזו של המבקש. עד כאן - הגיוני. אבל בבית השלישי הוא כותב כך:

הגברת מהרהרת איך להתלבש,

ואיזו מין שמלה תצא חוצץ היא.

כי אם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש,

יוצאת שניה בשמלת שש וחצי.

את הקשר בין שני הבתים הראשונים הבנתי, אבל לא ברורה לי הכוונה פה. מהן ״שמלת שש״ ו״שמלת שש וחצי״? האם אלתרמן מתייחס למחיר (באלפי לירות א״י, אני מנחש...)? או אולי לאורך? אשמח לביאור. Eyalweyalw - שיחה 15:49, 13 בנובמבר 2020 (IST)

שש הוא פשתן בלשון המקרא. להבנתי, ההוספה של החצי זה סלנג כמו שילדים מתרברבים - אני יכול לספור עד מיליון, ואני עד מיליון ואחד. עד אינסוף, ואינסוף ואחד. 45.80.90.84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה
ב"חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" (אסתר א' ו') הכוונה לשיש. חזרתישיחה 19:22, 13 בנובמבר 2020 (IST)
אני מניח שאין הכוונה לשמלה עשויה שיש, לכן אפשר לוותר על הפירוש האחרון. Gil mo - שיחה 23:22, 13 בנובמבר 2020 (IST)
אולי הכוונה היא על משקל "שש ומשי" שמשמש כביטוי לבגדים יקרים על פי אבן שושן. Adif123 - שיחה 17:13, 14 בנובמבר 2020 (IST)
חזרתי, זה לא נוגד את המשמעות של בד יוקרתי, כדוגמת ”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ משלי לא כב. ראה כאן.


שאלה מרתקת. מצאתי רק תשובה חלקית. בגיגול מילות השיר מצאתי משהו שכתב חיים גורי, ככל הנראה במסה בשם "העברית, ראשי פרקים". גורי מספר על כך שדן אלמגור סירב להצעה לעבד מחדש את פזמוני נתן אלתרמן "כי חלילה לו לגעת באות אחת מיצירת המופת הזאת". ואז מעיר גורי: "למען האמת, לא קל למאזין הממוצע להבין את הפנינה העברית הזאת:" ומצטט את שורות השיר: ""הגברת מהרהרת/ איך להתלבש/ ובאיזו מין שמלה תצא חוצץ היא/ כי אם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש/ יוצאת שנייה בשמלת שש וחצי". ואז מביא גורי בסוגריים את ההערה הבאה: "("קליפה" בקבלה - "כוח הטומאה". קליפה הוא גם כינוי לאישה רעה: "גרוני יבש - וי"ש אין טיפה/ ובבית אישה קליפה")". לפי החיפוש שלי, הציטוט "גרוני יבש" וכו' הוא מתירגום של חיים נחמן ביאליק לשיר יידי בשם "תאמר אהיה רב"

במקום אחר מצאתי טענה שקליפה היה כינוי של קסנתיפה אישתו של סוקרטס. (מה שהזכיר למישהו באותו דיון שיר אחר של אלתרמן עם קליפה: "אהבה היא תוך-תוכו של התפוח / אבל בנישואין לוקחים את הקליפה").
בסיכום - לפי גורי קליפה מרמז לטומאה (הקליפות המפורסמות של הקבלה), ולתחרות בין נשים, כנראה נשים רעות. במובן הזה של תחרות, שש יכול לרמז למחיר כפי שכתבת, ואולי גם לאורך ולשעה - שתי נשים מתחרות ביניהן מי תרשים יותר בשמלה שלה , הראשונה יוצאת בשמלת שעולה 6000 (או אורכה שש אמות), והשניה יוצאת (אולי חצי שעה מאוחר יותר, בשש וחצי) בשמלה שמחירה 6500 (או אורכה מרשים יותר). ייתכן ששתי המפלצות בשורות הבאות של השיר ("אם את שתי המפלצות אתה פוגש / כאילו אין הבדל-הבדל בכל זאת יש!") הן אותן שתי נשים. --Ritai - שיחה 04:28, 4 בדצמבר 2020 (IST)

מיז'יניק[עריכת קוד מקור]

הבנתי שביידיש "מיז'יניק" זה הילד הצעיר במשפוחה. מה מקור המילה? 213.55.225.26 00:28, 14 בנובמבר 2020 (IST)

ראה כאן אצל רוביק רוזנטל.

מה הם מנגנוני ההגנה מ Brute force attack לטופס?[עריכת קוד מקור]

לפי למידה שלי על הנושא יש שני סוגי פתרונות עיקריים:

  • קאפצ'ה
  • מנגנון למניעת יותר מ-X נסיונות שליחה ב-Y כמות זמן (למשל, יותר מ-5 נסיונות שליחה ב-10 דקות)

לגבי המנגנון הנזכר - אני מבין שהוא יכול להיות מובנה בטופס או להגיע מתוכנת רקע המנטרת ומגיבה לשימוש בטופס; אשמח לדעת מונח מקצועי לתאר מנגנונים כאלה ואשמח לדעת אם יש עוד סוגי פתרונות מלבד השניים לעיל.

בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם מדובר בטופס שצריך סיסמא כדי להגיש אותו? אם לא, אינני מבין מדוע מדובר ב- Brute force attack. האם ייתכן שהתכוונת ל- התקפת מניעת שירות? אם לא, הרי שסיסמא או מפתח חזקים יספיקו בהחלט. עוד ניתן להקשות על התוקף (כשמדובר במפתח, לא בסיסמה) כך (מהערך האנגלי):
"Brute-force attacks can be made less effective by obfuscating the data to be encoded making it more difficult for an attacker to recognize when the code has been cracked or by making the attacker do more work to test each guess.". אסף השני - שיחה 14:35, 14 בנובמבר 2020 (IST)
במחילה, התבלבלתי בסוג הטופס - כן יש סיסמה (תיקנתי את כותרת השאלה). תודה על הפירוט המועיל והמסייע. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

מי יהיה יורשו של הרב קניבסקי?[עריכת קוד מקור]

כאשר הרב קניבסקי יילך לעולמו, מי יירש את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי?

בציבור הליטאי אין הורשת מינויים כמו אצל אדמו"רים רבים, ומשכך קשה לנבא זאת. לכאורה אלו שאחריו בהיררכיה (כמו הרב גרשון אדלשטיין) יעלו עד למקומו. מקובל לומר (בהלצה חצי רצינית) כי המינוי של ה"מרן" הוא בסמכות יתד נאמן. קובץ על ידשיחה • 21:38, 15 בנובמבר 2020 (IST)
יורשו של הרב קנייבסקי הוא לא יענקי קנייבסקי?david7031שיחה • ד' בכסלו ה'תשפ"א • 00:19, 20 בנובמבר 2020 (IST)
ממש לא
יענקי הוא ה"משמש" שלו - במילים אחרות, המשרת הפרטי...
אף אחד לא חושב שהוא בדרגה להנהיג מישהו, וגם לא ברמה בלימוד תורה. הארמי - שיחה 02:19, 20 בנובמבר 2020 (IST)

להתחתן בלי רבנות[עריכת קוד מקור]

נניח שקוראים ל10 אורחים, בחור שולף טבעת מהכיס ונותן לבחורה ואמור "מקודשת". ללא שום רב ורבנות. לפי ההלכה הזוג נשוי, נכון? עכשיו, אם מביאים מסמכים (עדויות) המעידים על כך שהטקס התקיים כהלכה למשרד הפנים, האם הוא יוכר על ידי הרשויות? 213.55.225.26 16:10, 14 בנובמבר 2020 (IST)

לא. בערך נישואים בישראל כתוב: "מדינת ישראל מתנה רישום של בני זוג כנשואים בכך שהנישואים ייערכו בטקס דתי מוכר, או בתנאי שהזוג מוכר כנשוי במדינה אחרת. ". כלומר, הטקס חייב להיות מוכר.
ואיפה הסתירה? הקידושין נעשו בדוגמה זו בטקס דתי מוכר ועתיק (חתונה יהודית). 213.55.225.26 19:51, 14 בנובמבר 2020 (IST)
לעומת זאת אם ינסו להנשא לאחרים הם יאלצו לעבור גט לחומרא. שנילי - שיחה 20:01, 14 בנובמבר 2020 (IST)
213.55.225.26, "מוכר" בכוונה משפטית, מוכר על ידי המוסמכים לכך מטעם המדינה. לא במובן של טקס מסורתי.
בית-דין רבני יכול לאשר נישואים שנערכו בלי אישור מוקדם, ואלו יכולים להיחשב כנישואים גם מבחינת הרשויות; דוגמה אחת שאני חושב עליה היא נישואי יגאל עמיר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:04, מוצאי שבת, כ"ז בחשוון ה'תשפ"א (IST).
מלבד זאת, הנוסח שעל החתן לומר נקבע בכוונה כדי למנוע מקרים כאלה. החתן אומר, "הרי את מקודשת לי... כדת משה וישראל", וחז"ל פירשו את התוספת האחרונה הזו כהתנייה שהחתן מתנה את חלות הקידושין בהסכמתם של חכמי ישראל. ממילא, אם אין הסכמה של מוסד רבני כלשהו לקידושין, הם מופקעים. לא כל כך אוהבים להשתמש ב"פטנט" הזה, כי זה עלול לגרום לכל מיני בעיות הלכתיות, ולכן, כמו שהוזכר מעלי, אשה שרוצה להינשא לאדם אחר לאחר קידושין כאלה, צריכה בדרך כלל לקבל גט לחומרא. אגב, לא צריך עשרה אורחים. מספיקים שניים שאינם קרובים לחתן או לכלה, ואינם פסולים לעדות. אביתר ג'שיחה • 15:01, 23 בנובמבר 2020 (IST)

מתי החל הדפוס? מתי הודפס הספר הראשון?[עריכת קוד מקור]

בערכים: מהפכת הדפוס, דפוס, תנ"ך גוטנברג, אינקונבולה, ויוהאן גוטנברג - יש תאריכים שונים וסותרים לתחילת הדפוס. אולי אלו סוגי דפוס שונים? (גם אם כן - עדיין יש סתירה בתאריכים). מישהו יכול לעשות סדר? מתייג את אבנר אילנאי דבירותם אמרי אביטן קובץ על יד האלקושי בראנד saifunny H. sapiens אריה ענבר על הטוב Kippi70 איש שלום Shaun The Sheep יאיר הנווט יונתן770י Ewan2 david7031 HaShumai, TheDesertboy, מי-נהר Polskivinnik biegel Alon112 DimaLevinDeror aviבעלי הידע בהיסטוריה ו Laliv g,קובץ על יד, טוויג, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, שני אבנשטיין, Shaun The Sheep, yotamsvoray, Carpatianlynx, yinonk, קפקא, MoriCher, אליגטור, ויקי4800, Danny-w, סיון לבעלי הידע בספרות ינון גלעדי - שיחה 22:50, 14 בנובמבר 2020 (IST)

מכונת הדפוס המפורסמת של גוטנברג היא לא תחילת הדפוס. הוא שינה את האופן בו עשו זאת, הפך את זה ליותר פשוט, זמין וזול. דפוס היה קיים עוד לפני, לגבי הטכניקות, לא יודע מה היו הטכניקות שהיו בשימוש. אני לא יודע אם דפוס נחשב רק כדבר מכני, או שגם העתקה ביד נחשב כדפוס, כי נזירות עסקו בימי הביניים בהעתקת ספרים. (¯`gal´¯) - שיחה 01:18, 15 בנובמבר 2020 (IST)

האם היחס ש הגרמנים לשבויים בריטים באמת היה כל כך טוב?[עריכת קוד מקור]

ראיתי עכשיו את הסרט הבריחה הגדולה (סרט) על מצבע בריחה המוני מסטלאג לופט III. מה שבלט לי במיוחד בסרט זה הכבוד שנותנים הקצינים הנאצים לקצינים הבריטים. קצין בכיר מוזן למשרד מפקד מחנה ומתבקש יפה לא לארגן בריחה. השבויים שרים במקהלה ועוסקים בגינון. ניסיון להתקרב לגדר מסתיים באזהרה במקום בירי. פיר מנהרה שמתגלה לא מזכה את המחנה בענישה קולקטיבית והכי הזוי: עצם זה שהשבויים שניסוי להימלט מוצאים להורג מוצג כאיזה מעשה זוועה ומפקד המחנה מתבייש לספר על זה.

זה עומד בניגוד מוחלט לסרטים רוסיים על אותה התקופה. בהם השבויים מוצאים להורג בירי בלי שום התרעה. כשמנגלה ניסיון בריחה מעמידים את כולם בשורה ומוצאים להורג כל חייל עשירי. כל ניסיון להתקרב לגדר או לשומרים מסתיים מיידית. עבודות פרך שבהם השבויים עובדים כל עוד יכולים. רעב ושוק שחור של מזון. יחס משפיל ומזלזל מצד השומרים.

אז האם הסרט "הבריחה הגדולה" באמת ראיליסטי בהצגת מחנה שבויים בריטי? האם זה מכיוון שבריטים נחשבו לגזע נעלה ביחס לסלבי? 213.55.225.26 16:58, 15 בנובמבר 2020 (IST)

לא ראיתי את הסרט הספציפי שאתה מדבר עליו, אבל מספרים של ניצולים שקראתי אין ספק שהגרמנים הנהיגו חברה מעמדית אצל השבויים והאסירים על בסיס תורת הגזע שלהם. ולברטים היה מעמד גבוהה יותר מעמים סלאבים. מצאתי מקור כאן
הדחף הראשון להבלטת הניגוד הלאומי ניתן באמצעות האידאולוגיה הנאצית שהוחדרה בדרכים רבות למציאות המחנות. אנה פאוולצ'ינסקה מציינת בניתוחה הסוציולוגי על מחנה אושוויץ, כי האסירים במחנה זה סווגו לדרגות על-פי המוצא הלאומי והגזעי. האסירים המועדפים היו גרמנים ה"ארים" (ה- Reichsdeutsche), אחריהם באו האסירים מארצות מערב-אירופה, בהמשך הפולנים והרוסים ובתחתית הסולם- הצוענים והיהודים42. קלאסיפיקאציה זו גם אם לא אומצה במלואה על-ידי כלל האסירים, הרי הייתה בעלת השפעה ניכרת בקרב מרבית בעלי-התפקידים במחנה. לתפקידים בכירים בהירארכיה של האסירים, זה של "זקן המחנה" או הממונה על ענייני העבודה, נתמנו רק אסירים גרמנים ארים. עדים פולנים רבים מספרים כי נאלצו לנהל מערכה ממושכת באושוויץ כדי להגיע למשרות הקובעות במנגנון הפנימי, דבר שעלה בידיהם להשיג בסיכומו של דבר. במחנות רבים לא היו כלל יהודים בעלי-תפקידים. ואילו במחנות אחרים ניתן ליהודים למלא תפקידים בדרג נמוך, להיות "ראשי צריפים" או קאפוס ביחידות-מגורים או בפלוגות-העבודה שהיו בהן אך ורק יהודים או בעיקר יהודים. מן הדין להבהיר כי ממונים יהודים, שהיו אמנם אחוז מבוטל בקרב המון האסירים, לא היו שונים בהתנהגותם, על-כל-פנים לא הצטיינו לטובה לעומת בעלי-התפקידים מבני לאומים אחרים. מעמדו של יהודי בתפקיד היה רופף יותר משל כל אחד אחר ועליו היה כנראה להוכיח את חריצותו וקשיחותו אף ביתר-שאת כדי להחזיק בתפקיד.--109.64.81.153 23:28, 15 בנובמבר 2020 (IST)

למה ריצ'רד סטולמן שם הבהרה משפטית בנוגע לזכויות יוצרים באתר האישי שלו?[עריכת קוד מקור]

http://stallman.org

אני הבנתי מהרצאות שונות של ריצ'רד סטולמן שהוא מתנגד לגמרי לכל הרעיון של זכויות יוצרים; הוא לא רק מתנגד לעצם קיומם של פטנטים (מדעיים, מוזיקליים) אלא לעצם הרעיון של "קניין רוחני" (על כל תוכן טקסטואלי, גם אם מדובר למשל על מתכון או על ספר של יוצר א', אפילו כשאין סיכוי ממשי שיוצר ב' ייצור מתכון או ספר זהה רנדומלית).

עם זאת, בסוף האתר שלו יש הבהרה משפטית מדוקדקת המתחילה בביטוי Copyright (c) YEARS Richard Stallman כאשר שנות-התוקף (YEARS) רבות ונמנות שם כרגע משנת 1996 ועד שנת 2019.

אם הבנתי נכון וסטולמן שולל לגמרי את כל הנושא של זכויות יוצרים אז לא ברור לי למה הוא שם הבהרה משפטית כל שהיא באתר שלו - אני יכול להבין מצב בו הוא פיתח תוכנה וציין רשיון שימוש בקוד המקור שלה כמו רשיון GPL לאו דווקא בגלל שלדעתו זה חשוב אלא אולי כי זה חשוב לחברי קהילה (כי הרי כל תוכנה חופשית היא קהילתית מעצם הגדרתה ויש להצהיר זאת קהילתית איך שהוא), אבל כשזה נוגע לאתר האישי שלו ולתוכן טקסטואלי שאיננו קוד מקור של תוכנה המפותחת קהילתית אלא שקול למתכון או לספר שהוא עצמו כתב, האין רישוי תוכן מצידו הוא שלילה לעיקרון של עצמו?

מודה מראש על עזרה עם זה. אנונימי/ת לא חתם/ה

יתכן שהציטוט הבא מפיו הוא התשובה:
"As for works of opinion and art, I don't think they must be free. I advocate some reforms of copyright for these works but I see no reason to abolish it."
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:19, 15 בנובמבר 2020 (IST)
סטולמן אולי מתנגד בעיקרון לזכויות יוצרים אבל בפועל מכיר בקיומן. הרעיון של copyleft משתמש בזכויות יוצרים דווקא כדי להבטיח זכויות למשתמשים. אבל צריך לזכור גם את ההיסטוריה: אנחנו רגילים לכך זכויות היוצרים מתקבלות בצורה אוטומטית (נדמה לי שזה חלק מאמנת ברן). אבל עברו הרבה שנים עד שארצות הברית הצטרפה לאמנה הזו ועד אז זכויות היוצרים לא היו ניתנות שם בצורה אוטומטית וחייבו רישום מפורש. נדמה לי שעד תחילת שנות השמונים לא היה שכויות יוצרים חלות על תוכנה. בארצות הברית (שהייתה המרכז של התפתחות המחשוב העולמי) הייתה התנגדות אצל תוכניתנים רבים (כולל אנשים מהחוגים שבהם סטולמן הסתובב) לרישום זכויות יוצרים. לכן אפשר למצוא אצלו מאותה תקופה הטפה נגד רישום זכויות יוצרים. אבל במהלך שנות השמונים התברר שקשה להתחמק מזכויות יוצרים ולכן סטולמן החליט בסופו של דבר ללכת על הרעיון של copyleft למערכת ההפעלה גנו שאותה הוא החל לפתח באותו השלב.
אבל יש כאן משהו יותר מהותי: מבחינתו של סטולמן, כל עוד זכויות יוצרים חלות על התוכנה (וזה, לכל צורך מעשי, נצח), הרי שלפי החוק ברירת המחדל היא שאסור לעשות אתה כמעט כלום ללא הרשאה מפורשת. לכן חייבים רישיון. במהלך השנים הבאות הוא הקדיש לא מעט זמן למרדף אחרי מחברי תוכנה כדי שישימו רשיונות על התוכנה שכתבו. אחרת לא יהיה ניתן להשתמש בתוכנות הללו בצורה חוקית. Tzafrir - שיחה 00:49, 16 בנובמבר 2020 (IST)
מה שציינת הזכיר לי איזה סיפור מוכר, על ביל גייטס, שניסה למכור את DOS, בתקופה שבה בכלל לא חשבו שניתן לייצר כסף מתוכנה, וסירבו לקנות ממנו את התוכנה. בכלל, כל המודל שמיקרוסופט עבדה עליו די שינתה את הצורה בה התעשייה עובדת. הם הציעו למכור רק תוכנה ושיתפו פעולה עם IBM, כדי להציע רק מערכת הפעלה, ושהם ייתנו את החומרה. אז המערכת שפיתחו הייתה צריכה להתאים לחומרות שונות (אבל יש איזה סטנדרט שקיים בעקבות זה, IBM compatiable), בשונה מאפל שבנו מחשב שלם. מפה, הם גם ביקשו מיצרניות החומרה את מה שצריך כדי ליצור דרייברים בסיסיים כדי לגרום להתקנים לעבוד בצורה בסיסית כאשר אין דרייבר מותקן. בהקשר להימנעות מזכויות לתוכנה, אני גם זוכר שנתקלתי בעצומה נגד פטנטים בתחום התוכנה, נראה לי שזה קשור איכשהו לקרן לתוכנה חופשית. (¯`gal´¯) - שיחה 01:06, 16 בנובמבר 2020 (IST)
אתה מבלבל בין כמה סיפורים שונים. הראשון היא עוד לפני תקופת הדוס: w:Open Letter to Hobbyists – מכתב שהוא כתב בשנת 1976 והתייחס לתוכנת בייסיק שהוא כתב שרצה על גבי מחשבי Altair 8800. מאוחר יותר בחרה חברת IBM בחברה הצעירה של גייטס, מיקרוסופט, לפיתוח מערכת ההפעלה של המחשב האישי החדש שהיא פיתחה (IBM PC). גייטס ועמיתיו בחרו בחוזה שאיפשר להם גם למכור את מערכת ההפעלה הזו בצורה עצמאית. אבל זו הייתה רק חלק מהסיבה לפריחת „תואמי IBM״: בשלב מסויים ניסו ב־IBM לעבות לתקן מחשוב יותר מוצלח אבל פחות פתוח. זה אפשר ליצרניות האחרות להרים ראש ולעקוף את IBM.
פטנטים הם עניין שונה מזכויות יוצרים ורבים בתעשיית התוכנה (ובפרט בקבוצות שקשורות לתוכנה חופשית) מתייחסים אליהם כמכשול להתקדמויות טכנולוגיות שמעודדות חברות גדולות (שלהן נוח להחזיק את התשתית לרישום מספר רב של פטנטים). המון מאמצי פיתוח מוקדשים היום לעקיפת פטנטים או מה שעשויים להיות פטנטים כי מאוד לא ברור מה מוגן על ידי פטנטים (להבדיל מזכויות יוצרים). Tzafrir - שיחה 08:05, 16 בנובמבר 2020 (IST)
סליחה על הבלבול, היה לי ברור שמה שסיפרתי פה לא יהיה מדויק, כי הסתמכתי על סיפור ששמעתי ממרצה, שסיפר זאת פעם בהרצאה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:45, 16 בנובמבר 2020 (IST)

דיון צדדי בעקבות אזכור אמנת ברן[עריכת קוד מקור]

עד קריאת דברי צפריר לעיל לא הכרתי את אמנת ברן.

כל רשיונות התוכן ה"בנויים" שאני מכיר הם רישיונות חופשיים (רשות הציבור/קריאייטיב קומונס/הרישיון הציבורי הכללי של גנו) שאמנם לא מעלימים "זכויות יוצרים" אך מורידים את כוחם למינימום.

אבל לגבי רישיונות שבמקום להוריד את כוחם של זכויות יוצרים למינימום מעלים את כוחם למקסימום - האם נכון להתייחס לאמנת ברן (או לכל מסמך דומה) כרישיון תוכן "בנוי" כזה אשר הינו "הפוך" מהרישיונות החופשיים שמניתי כאן? אנונימי/ת לא חתם/ה

אמנת ברן היא הסכם בין מדינות. אמנות כאלו מתורגמות לחוקים (מסוגים ורמות שונות) במדינות השונות. לדוגמה: חוק זכויות יוצרים בישראל. לפי האמנה והחוקים שנוצרו במדינות השונות בעקבותיה, לבעלי זכויות היוצרים יש בעלות מלאה על התוכן וכל שימוש דורש הרשאה מפורשת: רישיון מטעם בעלי זכויות היוצרים. הרישיון יכול להיות פרטי, למשתמש מסוים (רישיון שקיבלת עם מספר סידורי לשימוש בתוכנה), ויכול להיות ציבורי: לכולם (זהו ה־PL שב־GPL). Tzafrir - שיחה 10:52, 16 בנובמבר 2020 (IST)
תודה רבה על הפירוט. אנונימי/ת לא חתם/ה

איפה אפשר ללמוד בויקיפדיה העברית על כלכלה ללא כסף?[עריכת קוד מקור]

הנחת יסוד של הכלכלה המודרנית המערבית (אשר נחלקת מאז שהופיע מושג ה"מדינה" בערך) היא שכסף, בין אם מוחשי (מטבעות\שטרות) ובין אם מדומה (מספר וירטואלי) הוא מוצר חיוני לקיום כלכלה.

אפשר "לסרבל" מערכת המבוססת על הנחת יסוד כזו עם הנחות משנה כאלה:

  • יש צורך בגזבר מרכזי ("בנק מרכזי") שרק לו כביכול הסמכות המוסרית לייצר כסף ולדאוג לחלוקתו באופן "הוגן" (לפי השקפת העולם הכלכלית המקובלת על הממשל) בקרב ציבור עליו הוא אמון בכדי שיהיה לו ערך מינימלי בקרבו
  • יש צורך לסחור גם במצבורים מינרליים שונים (זהב, אבני חן, יהלומים) בכדי "לייצב", מעת לעת, מערכת כלכלית מבוססת כסף
  • יש צורך לסחור בכסף מסוג אחד בעבור כסף מסוג אחר, קרי חלפנות כספים (בהקשר "מטבע חוץ")
  • ברגע שיש מסחר בין שני מדינות ויותר ה"שוק" קובע ערך של המוצרים לעיל (סוגי כספים וסוגי מצבורים מינרליים שונים)

עם זאת, אני יודע שיש תפישות "שוליים" המאתגרות את הנחת היסוד של עצם הצורך בכסף כמוצר לקיום כלכלה ומכאן גם את הנחות המשנה לעיל - תפישות לפיהן אם מסחר הוא בכלל פעולה מוסרית כשלעצמה אזי זה מוסרי לסחור רק במוצרים החיוניים להישרדות הגוף (כגון טריטוריה, מבנים, חומרי בניין, מזון, תרופות ובמובן מודרני גם מוצרי תחבורה, מחשוב ועוד)

איפה אפשר ללמוד בויקיפדיה העברית על כלכלה ללא כסף (או לחלופין איפה אפשר ללמוד בויקיפדיה העברית על "כלכלה מבוססת מוצרים חיוניים להישרדות בלבד" או כל גישה פילוסופית שדומה לזה)?

המונח סחר חליפין הוא מאד כללי ולדעתי מטעה כי הרי גם החלפה של כסף במוצר אחר היא "סחר חליפין" אז לכן אני לא חושב שערך זה אמור להימנות עם הערכים שאני מחפש.

תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

נסה לדלות מידע בערכים אנרכו-פרימיטיביזם, חיים פשוטים ואחרים המסתעפים, משלימים או חופפים. בהצלחה. שנילי - שיחה 09:50, 16 בנובמבר 2020 (IST)
ואני שומע את פעמיה של הוועדה המהפכנית החופשית, חבריה עטויים גלימות פשתן, דנה בשאלה איזה מוצרים אסורים במסחר (מבחינה מוסרית, מציינת בפנקסה נציגת גדודי האכיפה) משום שאינם חיוניים להישרדות הגוף. עוזי ו. - שיחה 11:25, 16 בנובמבר 2020 (IST)
ומאיפה בדיוק השיגה נציגת גדודי האכיפה פנקס?? אסף השני - שיחה 18:33, 16 בנובמבר 2020 (IST)
אני קורא לעוזי ואסף למחוק את תגובותיהם; השאלה ששאלתי כאן היא שאלה רצינית שפורטה היטב ונותנת במה לחשיבה מחוץ לקופסה בנושא בסיסי מאד בחיי כולם כיום ואני רוצה שהשאלה שלי לא תהפוך במה להומור. אנונימי/ת לא חתם/ה
אסף: צרכי המהפיכה תובעים שימוש בכל האמצעים, במיוחד באלו שאוייבי המהפיכה היו רוצים למנוע ממנה בנימוקי שווא.
לאלמוני: בשאלתך הרצינית פירטת היטב את התפישה לפיה מסחר במוצרים שאינם חיוניים להישרדות הגוף אינו מוסרי. זו טענה שיש לה השלכות מעוררות חלחלה, ואם ברצונך ללמוד מנקודת המוצא הזו על כלכלה ללא כסף (ובוויקיפדיה דווקא), כדאי שתחשוב גם עליהן. עוזי ו. - שיחה 21:06, 16 בנובמבר 2020 (IST)
שלום עוזי, אני מתנצל, לא הבנתי למה זה מעורר חלחלה כי בסוף השאלה הדגשתי שאני מחפש את זה או משהו שדומה לזה כדי שיהיה ברור שאני מחפש ללמוד על השקפות שונות בכיוון "כלכלה ללא כסף" ולא על השקפה ספציפית. אולי יש השקפה בכיוון בהן עסקו גם במסחר מעבר לכך ואני לא מבין למה שזה לא יתאים לויקיפדיה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני בעד מחשבה על השקפות מאתגרות, בוויקיפדיה ומחוצה לה. החלחלה מתעוררת רק כשההשקפות האלה מגדירות מה שכל האנושות עושה כלא מוסרי. עוזי ו. - שיחה 23:29, 16 בנובמבר 2020 (IST)
אצלי לא התעוררה חלחלה ואני אגב לא בהכרח קושר זאת עם מוסר - אולי הביטוי "יעילות" יותר יתאים. בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה
"אם מסחר הוא בכלל פעולה מוסרית כשלעצמה אזי זה מוסרי לסחור רק במוצרים החיוניים להישרדות הגוף". עוזי ו. - שיחה 00:49, 17 בנובמבר 2020 (IST)
כן, מסחר יכול להיות הרסני מאד ואולי הוא בכללותו לא מוסרי ויש טיעונים חזקים לכך פילוסופית - לא יודע. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
מסחר אינו הרסני מטבעו. מסחר הוא הדרך בה קבוצות של בני אדם מקבלות משהו בעל ערך עבורן תמורת דבר מה שמצוי אצלן בעודף. מסחר - בצורתו הבסיסית והקדומה שקיימת לפחות מאות אלפי שנים - הוא בפירוש חיובי.
אני מנחש שמסחר מנצל הוא תופעה שהחלה רק כשחברות אדם התחילו להתפצל למעמדות. נראה לי הגיוני שהמעמד השליט ינצל את כוחו לכפות סחר לא הוגן. אבל זו השערה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:22, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אילן לגבי המשפט הראשון בתגובתך - לפי מה שאני מבין עצם הטענה שמסחר אינו הרסני מטבעו זו הנחת יסוד \ דעה ולא אמיתות הכרחית (לי אישית אין דעה בנושא). אנונימי/ת לא חתם/ה
ראשית, אתה טוען שלכסף יש מחיר אך לא מביא עדויות לכך (מנהג הבית כאן הוא להפנות לערכים, או לפחות לערכים חסרים. כי כך אפשר לשפר ערכים. זוהי לדעתי מטרת הדף הזה. תשובה לשאלות היא מטרה משנית). קל מאוד למצוא מחיר (כלכלי, סביבתי, טביעת רגל פחמנית, או לפי כל מדד רצוי אחר) לשיטה מסוימת. הבעיה היא מהו המחיר לאי שימוש בשיטה. כי אם לא נשתמש בה נצטרך לשנות את המנהגים שלנו. יהיו לנו מנהגים אחרים וגם להם יהיו מחירים. מעבר לכך יש הנחה שמרנית (לא במובן של הערך בוויקיפדיה אלא במובן המילולי) – כאשר משנים משהו יש כל מיני השפעות לוואי שקשה לצפות אותן מראש. דוגמה ידועה: ארנבים באוסטרליה. אני אישית, בתור אדם שאינו חוקר מקצועי, חושב שמסחר אינו הרסני מעצם טיבו. יש פעולות אנושיות שונות שיכולות להיות הרסניות והן יכולות להגיע עם מסחר אבל גם עם פעילות אנושית שלא קשורה למסחר. מכיוון שלא נימקת את דעתך, אני רואה עצמי פטור מהצורך לנמק את דעתי. Tzafrir - שיחה 10:49, 20 בנובמבר 2020 (IST)
כלכלת מתנה הוא הערך הקרוב ביותר שמצאתי למה שאתה אולי מחפש. אסף השני - שיחה 08:17, 17 בנובמבר 2020 (IST)
על לא דבר, שמחתי לעזור! אסף השני - שיחה 19:53, 18 בנובמבר 2020 (IST)

חיסון לקורונה[עריכת קוד מקור]

15,000 איש קיבלו את החיסון של מודרנה, מהם 5 בלבד נדבקו בקורונה - אבל באופן ספונטני ו"טבעי". כמה היו נדבקים ללא מסכות וריחוק חברתי, חמישים, אלפיים? מדוע במודרנה (ופייזר) לא חושפים את הנסיינים לסביבה בה נעדרו חיסון יידבקו בקורונה בוודאות גבוהה מאוד? רק כך נדע מה החיסון הזה שווה. זה חשוב מדי ואם ה-FDA לא מסכימה לפטור את נסייני הפלסבו מההדבקה, אז לעזאזל איתה! אפשר לעשות את הניסוי גם בלי אישור ה-FDA (גם אם מחוץ לארה"ב) ומי שלא רוצה שלא יקנה. דניס

זה לא יעבור ועדת הלסינקי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:49, 17 בנובמבר 2020 (IST)
בגלל זה משווים את מי שקיבלו חיסון למי שלא קיבלו חיסון מאותן אוכלוסיות בלבד. הניסוי נערך בסמיות כפולה: עורכי הניסוי הנפיקו חיסוני דמה (פלצבו) שנראים בדיוק כמו חיסונים רגילים אבל לא מחסנים נגד מחלות. הרופאים בשטח לא ידעו אם מי שהתחסן קיבל חיסון אמיתי או פלצבו. למי שלא קיבל חיסון באותם תנאים היה סיכוי גבוה בהרבה להידבק וזה המספר המשמעותי. Tzafrir - שיחה 06:37, 17 בנובמבר 2020 (IST)
15,000 קיבלו חיסון, 15,000 קיבלו מים. אי אפשר להגיד לשתי הקבוצות "צאו לבלות", כי 15,000 עם המים לא מוגנים כלל, ו-15,000 עם החיסון – החיסון לא נבדק בעבר. אף אחד מה-30,000 לא יודע מה הוא קיבל – ועליהם להמשיך בשגרת הקורונה. חזרתישיחה 09:53, 17 בנובמבר 2020 (IST)
השיטה היא שמחכים לאבחון של 100 חולי קורונה בין המשתתפים בניסוי, ואז בודקים מי מהם קיבל את החיסון ומי קיבל פלסבו. במקרה התאורטי של חיסון שלא שווה כלום, נמצא שהחלוקה היא חצי חצי. במקרה התאורטי של חיסון מושלם, נמצא שכל המאובחנים קבלו פלסבו. בניסוי הנוכחי, 95 מ-100 המאובחנים קבלו פלסבו, ורק חמישה קבלו את החיסון. --א 158 - שיחה 11:40, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אז זה לא אומר כלום. חשבתי שמדביקים אותם בנגיף, מזריקים להם אותו לגוף, כדי לבדוק האם החיסון עובד. כרגע, כשאנחנו במשטר של ריחוק חברתי, אנשים שהגיעו לניסוי בחיסון כנראה יישמרו במיוחד על הנחיות ריחוק חברתי, אז ברור שאין כמעט נדבקים. כנראה שיותר מעניין הפער בין הנדבקים בין קבוצת הביקורת לקבוצת מקבלי החיסון. (¯`gal´¯) - שיחה 15:48, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אולי להיפך? בסבירות של 50% הם מחוסנים, אז משמעת הקורונה שלהם דווקא תקטן. חזרתישיחה 01:31, 18 בנובמבר 2020 (IST)
היית לוקח את הסיכון הזה שקיבלת את הפלצבו בסבירות די גבוהה? בוא נגיד שמי שהלכו להתנדב לקבל את החיסון הם לא מתנגדי חיסונים או מכחישי קורונה. גם נתנו את החיסון לאנשים בריאים, זה גם משפיע על התוצאות, וגם מערער על מי האנשים שהלכו לניסוי, שלא ידוע עד כמה הוא בטוח. (¯`gal´¯) - שיחה 04:47, 18 בנובמבר 2020 (IST)
גל, בניגוד למה שכתבת, אני לא מוצא סיבה למה אנשים שקיבלו את החיסון ישמרו על ריחוק יותר מאשר פעם. אנחנו יודעים שגם אנשים זהירים נדבקים, ולכן מספיק לבדוק את ההדבקה הטבעית של כל הנסיינים. התוצאה היתה שמי שקיבל את החיסון האמיתי נדבק פחות, ברמת מובהקות גבוהה במיוחד. אותי זה שכנע. Gil mo - שיחה 09:26, 18 בנובמבר 2020 (IST)
מה זה "מאשר פעם"? הכוונה שלי הייתה שנסיינים כנראה יהיו אנשים שמקפידים יותר על הנחיות הריחוק, מאשר מכחישי קורונה. בארה"ב בכלל יש כאלה בהשפעת טראמפ שלא שומרים בכלל, לא עוטים מסכה ועורכים מסיבות הדבקה. אנשים כאלה לא ישתתפו בניסוי, כי אינם מאמינים בקיום נגיף קורונה, וחושבים שזו איזו קונספירציה להחדיר לנו מי-יודע-מה לגוף, משהו שקשור לסדר עולמי חדש (צ'יפים, זוכרים? ו-5G?). באופן כללי, זו בעיה להתמודד עם המגפה במדינות דמוקרטיות, כי קשה ליצור הגבלות על זכויות היסוד שמעוגנות בחוקה (וטוב שכך, בימים רגילים). אבל קשה ככה לראות את ההשפעה של החיסון בחזרה לשגרה, שזו מטרת החיסון, בין היתר. הנתונים כנראה היו משקפים את יעילות החיסון הרבה יותר טוב אם היו מתנדבים שאינם מקפידים כלל על ההנחיות, שזה המצב שבו החיסון אמור להיבדק, כי בזה הוא ייבחן בסופו של דבר. לגבי הפער, האמת שבדקתי רגע אחרי ההודעה האחרונה ששלחתי, בהנחה שאני לא טועה באופן החישוב, יצא שגם הפער יוצא 94.5%. אין ספק שיש השפעה לחיסון, לגבי רמת היעילות, בהתחשב באופי הניסוי, אני לא יודע האם המספר שמציגים באמת מצליח לשקף את יעילותו. צריך לזכור שיש פה גם אלמנט שיווקי ומסחרי. יש אינטרס לחברות להראות רמת יעילות גבוהה, וכולם אומרים שמדובר במספרים מאוד גבוהים ולא רגילים גם לחיסונים שקיימים לווירוסים שיש לנו ניסיון רב-שנים איתם. (¯`gal´¯) - שיחה 20:35, 18 בנובמבר 2020 (IST)
אני די בטוח שיהיה קשה לגייס נסיינים ״שאינם נזהרים״ - מה הקריטריון לגיוס? יתרה מזאת, מועמדים לניסוי ישנו התנהגות ויתחילו לא להיזהר - רק כדי להיכנס לניסוי. כך שנסיינים שהם מקבוצת אוכלוסיה ״רגילה״ עדיפים במקרה כזה. לגבי מספרי ההצלחה הגבוהים - נכון שיש אלמנט מסחרי, אבל מצד אחד אני בטוח (אם כי לא בדקתי) שיש פיקוח חיצוני מחמיר לגבי התוצאות, ומצד שני - נניח שהתוצאות אינן 95% אלא ״רק״ 80%. האם לא היית מסכים לקבל את החיסון? אני ודאי שכן. Gil mo - שיחה 23:11, 18 בנובמבר 2020 (IST)
עובר אישור של ה-FDA. לא יודע אם הם נוכחים ומפקחים בזמן הניסויים. לא יודע לגבי ההחלטה הזו, שאוטומטית תהיה השפעה פסיכולוגית שתגרום למשתתפים להיות פחות זהירים. וגם 80% נחשב גבוה, על חיסוני שפעת הבנתי שמדברים על 70%. ואני מעדיף לא להיות בין הראשונים שייקבלו את החיסון, מעדיף לראות קודם את ההשפעה, אם מתגלים בטווח הארוך השפעות שלא היו ידועות, וכנראה שזה בכלל לא תהיה בחירה, אלא קודם כל ייתנו את החיסונים לקבוצות הסיכון. להכריח להתחסן לא יהיה ניתן, אבל אומרים שגם לא יהיה נדרש לחסן את כולם כדי לעצור את ההתפשטות - אותו רעיון של חיסון העדר, לחסום בצורה מספקת את ההעברה, על ידי מספיק אנשים באוכלוסייה (בפיזור הגיוני כמובן) שלא יוכלו להעבירו הלאה, וזה ייעצר בהם. כרגע יש בעיה אחרת, כל מיני אנשי מקצוע בכירים מדברים נגד החיסון (לא בטוח, יכול להיות שזה רק על ספוטניק 5), לא מתכוון ליורם לס, כמובן. (¯`gal´¯) - שיחה 00:13, 19 בנובמבר 2020 (IST)
וצריך גם לזכור שהמשתתפים בניסוי אינם אוכלוסיה רגילה מעצם השתתפותם בניסוי. הם מקבלים טיפול רפואי טוב מהמקובל בגלל תשומת הלב הטובה יותר. זה דומה לאפקט הות'ורן ומוכר במחקר הרפואי.
בכל מקרה, אנחנו כאן בארץ לא נהיה בין הראשונים שנקבל חיסונים (למעט קבוצה קטנה יחסית). עד שיגיעו הכמויות הגדולות נהיה כבר כמעט שנה לאחר תחילת הניסויים הללו. Tzafrir - שיחה 08:45, 19 בנובמבר 2020 (IST)
לא קראתי את כל הדיון, אבל ברדיו אמרו שתוך 192 שנדבקו 8 היו בקבוצת אמת והשאר בקבוצת ביקורת. לא זוכר אצל איזו משתי החברות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:30, 19 בנובמבר 2020 (IST)

יש הטייה נקבית למונח "פרא אדם"?[עריכת קוד מקור]

ואם כן אז מה היא? "פרא אישה"? "פראת אדם"? אנונימי/ת לא חתם/ה

נשאר ״פרא אדם״ (לדוגמא: ״היא ממש פרא אדם״). Gil mo - שיחה 15:41, 17 בנובמבר 2020 (IST)
"פרא" הוא חיית מדבר. משכך, "פרא אדם" הוא אדם המתנהג כחיית המדבר. (בהקשר של הגר וישמעאל הרב יעקב מדן מסביר שהכוונה שישמעאל יהיה חופשי כחיות במדבר). לכן, גם אישה, היא פרא אדם. david7031שיחה • ד' בכסלו ה'תשפ"א • 00:14, 20 בנובמבר 2020 (IST)
מה עם פרה אדומהקריצה? שמיה רבהשיחה • ו' בכסלו ה'תשפ"א • 18:47, 21 בנובמבר 2020 (IST)
חלק מהחוקרים מפרשים את "פרא" במשמעות של פריון, כמו עוד חילופי גזרת הל"ה שבמקרא. למרות זאת, מקובל להשתמש במונח כפי שהוא גם לנקבה. בשביל הצליל הצורם, אפשר לשים ליד את "תת אדם". קובץ על ידשיחה • 19:49, 23 בנובמבר 2020 (IST)

האם ישראל נקראת מדינה קפיטליסטית או סוציאליסטית?[עריכת קוד מקור]

איך זה מתבטא בהתנהלות הכלכלית שלה?

ישראל הייתה קפיטליסטית מלכתחילה, עם כל הכלכלה הריכוזית והנכסים הממשלתיים הרבים ועם כל האיים הקיבוציים שבתוך -תוכם הייתה התנהלות עם מגמה שיתופית ושיוויונית . הכלכלה מבוססת בעיקר על כלכלת שוק. סוציאליסטית- אינני יודע מה הכוונה. המדינות שבהן שלטו או שולטות מפלגות סוציאל-דמוקרטיות הן גם כן קפיטליסטיות שבה שגשגו אנשי עסקים ותעשיינים וסוחרים פרטיים. גם המדינות עם משטר פאשיטסי היו מבוססות על כלכלה קפיטליסטית . השונות היו הכלכלות הקומוניסטיות לשעבר וכמה בהווה , שקראו לעצמן "סוציאליסטיות" שם רוב אמצעי הייצור וגם המסחר היו בידי המדינה ולא היו מורשים עסקים פרטיים אלא במקרה הכי טוב במידה פחותה מאוד. אני התערבתי בדיון כמישהו שחי שנים רבות במדינה לא קפיטליסטית שקראה לעצמה סוציאליסטית,. כמובן עלינו להתיעץ עם מומחים בכלכלה. Ewan2 - שיחה 00:52, 18 בנובמבר 2020 (IST)
אני לא חושב שיש משמעות לשאלה. רוב המדינות (או לפחות: מדינות המערב) שואפות מצד אחד לקיים שוק חופשי ומצד שני מספקות רשת בטחון מסוימת לאזרחים בצורת מדינות רווחה בדרגה זו או אחרת. כמוכן מגבילים את השוק החופשי עם כל מיני הגבלים עסקיים כדי למנוע מכל מיני מונופולים להשתלט על תחומים בכלכלה בצורה לא הוגנת. Tzafrir - שיחה 08:35, 19 בנובמבר 2020 (IST)

האם יש עוד הסברים ליקום עם אנטרופיה נמוכה מלבד יקום מחזורי?[עריכת קוד מקור]

שמעתי את הפיזיקאי שון קרול אומר בדיון עם הפילוסוף ויליאם ליין קרייג משהו כמו "אנחנו לא יודעים למה ליקום בתחילתו הייתה אנטרופיה נמוכה".

ההסבר המדעי היחיד שאני מכיר לאנטרופיה נמוכה (ברמה של תחילת יקום או דחיסות חומר גבוהה ביותר) הוא יקום מחזורי אך האם יש עוד הסברים מדעיים לכך?

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האמת היא שאף אחד לא באמת יודע מה היה בתחילת היקום, ובעיקר למה זה היה. התיאריות המודרניות (במיוחד זו המקובלת על שון קרול, שעליה הוא מדבר בספריו) מדברות על יקום מתפשט, ולא מחזורי. אמנם חלק מגדולי המדענים בכל הזמנים, ובראשם אינשטיין, רצו להאמין שהיקום מחזורי, למעשה הוגן לומר שכבר לאחר גילוי תופעת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל של כל הגלקסיות שמחוץ לצביר "שלנו" הוסרה תאוריית היקום המחזורי מה"מיין סטרים" המקובל כיום בקרב החוקרים. כדי שהיקום יהיה מחזורי, צריך כוח שימשוך את החלקיקים בחזרה ל"מרכז היקום", אך התופעה שקוראת היא בדיוק להיפך: כל הגלקסיות למעשה מתרחקות אלו מאלו, ובמהירות הולכת וגוברת (או, שהיקום עצמו מתרחב, כמו בלון, תלוי איך מסתכלים על זה).
לגבי האנטרופיה, מאחר והיא כל הזמן עולה והיקום מתקרר (כלומר, ציר הזמן מתקדם בכיוון אחד ברור), הסיקו שבעבר היתה כנראה אנטרופיה גבוהה יותר ושהיקום היה דחוס וחם יותר. אם "הופכים" את ציר הזמן, ניתן להגיע ליקום שחם באופן אינסופי וקטן בגודל אינסופי, וזה היקום של "המפץ הגדול". אנטרופיה היא דרך נחמדה לתאר את כיוון הזמן קדימה, ולכן אין כל כך משמעות לאנטרופיה ביקום מחזורי (שכן הזמן יאלץ לחזור אחורה, וזה יוצר הרבה יותר מדי פרדוקסים...). נילס אנדרסן - שיחה 22:30, 19 בנובמבר 2020 (IST)
יש תיאוריה כזו לגבי סוף היקום, שהופרכה. אני חושב שייחסו זאת להאטה בקצב ההתפשטות וכניעה לכוח המשיכה שייתגבר על זה ויוביל לקריסה של כל החומר לנקודה אחת, אז לא יודע עד כמה זה קשור לאנטרופיה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:18, 20 בנובמבר 2020 (IST)

האם הארמית היא השפה הקרוב היותר לעברית?[עריכת קוד מקור]

האם יש שפות שדומות יותר לעברית מאשר ארמית? הם היו בעבר? אני מבין את הקושי של לדבר על דיאלקטים שונים של עברית לאורך ההיסטוריה בהתחשב בכך שהשפה לא היתה בשימוש נרחב לאורך תקופה. 213.55.225.26 15:33, 18 בנובמבר 2020 (IST)

עברית שייכת למשפחת שפות כנעניות, אך שאר השפות במשפחה נכחדו בתור שפות מדוברות וקיימות בתעודות ארכיאולוגיות בלבד. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:54, יום רביעי בשבת, ב' בכסלו ה'תשפ"א (IST).
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לפי הסיווגים המקובלים (בהשקפה גנאולוגית של הבלשנות הדיאכרונית), הארמית היא כנראה השפה היחידה המדוברת כיום, מלבד העברית, במשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות. לגבי שפות נכחדות, תת-משפחה של קבוצה זו היא השפות הכנעניות שהארמית אינה חלק ממנה, והעברית כן. פיניקית ואדומית למשל, שייכות גם כן. R.G. - שיחה 18:04, 18 בנובמבר 2020 (IST)
אפשר לראות לדוגמא את מצבת מישע שכתובה במואבית. אנונימי/ת לא חתם/ה

תהיות על שיטת שולצה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 299/מצב נניח ויש הצבעה עם שיטת שולצה ובה עומדים לבחירה שלוש אופציות. נניח והאופציה המועדפת עליי היא אופציה א'. אם אני אצביע א' בלבד, אז ככה אני אתן פחות סיכויים לאפשרויות ב' ו-ג' להיבחר? מצד שני, אם אצביע למשל "אגב" ואדרג את שאר החלופות, לפחות אוכל להשפיע (במידה כזו או אחרת) על התוצאה אם אופציה א' לא תיבחר. אחכה לתשובות, ניב - שיחה 16:45, 18 בנובמבר 2020 (IST)

דייקת בדבריך. אסף השני - שיחה 19:56, 18 בנובמבר 2020 (IST)
אבל אז אני אהיה בדילמה. מצד אחד אני רוצה להאפיל על הסיכויים של האופציות שאיני מעוניין בהן להיבחר, ומצד שני אני רוצה לתת את הדעת על האופציות האחרות במידה והאופציה המועדפת עליי לא תיבחר (אני לא יכול לחזות מה ייבחר ומה לא, בהנחה שאני מצביע בשלב מוקדם ביותר). ניב - שיחה 23:02, 18 בנובמבר 2020 (IST)
אתה מתבקש לדרג את ההצעות לפי סדר העדפתך. אם אין לך שום העדפה בין ב’ לבין ג’ ואתה מעדיף את א’ על שתיהן, אתה יכול להצביע א[בג] או בקיצור א. אבל אם יש לך העדפה כלשהי בין ב’ לבין ג’, כדאי שתדרג ביניהן. הרעיון הבסיסי של שיטת שולצה ושיטות דומות היא להימנע מהשפעה של שיקולים זרים (מה שמכונה הצבעה אסטרטגית) – תמיכה באפשרות פחות עדיפה כדי לקדם אפשרות שאתה מעדיף יותר. זה נמנע, בין השאר, בעזרת המידע הנוסף שאתה מספק. Tzafrir - שיחה 08:31, 19 בנובמבר 2020 (IST)

האם תיתכן ריבית בשיעור לא אחוזי?[עריכת קוד מקור]

אני מבין שאם אדם חייב למישהו 20 שקל ללא ריבית אך בטרם שילם לו את החוב לווה ממנו עוד 20 שקל אז הצטבר לו חוב של 40 ש"ח ללא ריבית (ובכך נבדלת הצטברות מריבית).

אני מבין שכיום במצבים בהן נגבית ריבית היא בדרך כלל נגבית על סכום כסף (חיובי או שלילי) והסכום המוגדל מריבית שמתקבל תמיד יכול להיות מספר שלם או מספר לא שלם:
אם אחוז הריבית הוא למשל 1% והסכום ההתחלתי הוא 100 אז בחודש העוקב הסכום יהיה 101 (מספר שלם) אך בחודש השני הוא יהיה 102.01 (מספר לא שלם) בחודש השני 103.0301 (מספר לא שלם) וכן הלאה.

עם זאת, עסקה במסגרתה "תפוח שנלקח ולא הוחזר עליו תפוח עד סוף החודש יגרור להכפלת קרן ההלוואה ב-2" כך שאם עד סוף החודש העוקב לא הוחזר תפוח הלווה יצטרך להחזיר שני תפוחים ואם עד החודש העוקב לא החזירם יצטרך להחזיר ארבעה ועם עד החודש העוקב לא החזירם יצטרך להחזיר שמונה וכן הלאה; למיטב הבנתי במקרה הזה, בניגוד למקרי ריבית "קלאסיים" - כאן אין הכפלה באחוז (אפשר להפוך את התפוחים לחצאי תפוחים ונישאר עם אותה תבנית היגיון).

האם בספרות הכלכלה יש הבחנה בין ריבית לפי שיעור אחוזי לבין ריבית שלא בשיעור אחוזי ואם כן מה המינוח? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

למה זו לא הכפלה באחוז? זו ריבית של 100% וכל חודש מוכפלת הכמות שתצטרך לשלם. מה, באמת? 10:57, 19 בנובמבר 2020 (IST)
אם כל חודש חוב החוב יתפח בתפוח אחד בלבד מבחודש שעבר אז אני מניח שנכון להגיד שבכל חודש חוב יש קפיצה של 100% בחוב (אם הלווה היה חייב תפוח אחד - 100% בחודש החוב השני יהיה חייב 200% בגלל קפיצה של 100%) אבל ברגע שמכפילים ב-2 אני לא בטוח שקפיצה של 100% זה נכון. אנונימי/ת לא חתם/ה
שים לב שהאחוזים מחושבים בכל פעם לפי החוב הנוכחי, ולא לפי החוב המקורי. כלומר, אם לקחתי תפוח, ויש ריבית של 100% בחודש, לאחר חודש אני חייב שני תפוחים. לאחר חודשיים אני צריך להוסיף 100% מהחוב שהיה לי לאחר חודש, שהוא כפי שאמרנו שני תפוחים. לכן, החוב לאחר חודשיים יהיה ארבעה תפוחים. לאחר שלושה חודשים ה 100% יחושבו על ארבעת התפוחים, ולכן לאחר שלושה חודשים אני אהיה חייב שמונה תפוחים וכן הלאה. משה פרידמן - שיחה 12:01, 19 בנובמבר 2020 (IST)

יש שתי צורות חישוב ריבית. ריבית פשוטה, בה נעשה חישוב רגיל שבו הריבית מחושבת על הקרן פעם אחת במועד הפירעון, או ריבית דריבית שבה הריבית מחושבת תקופתית ומתווספת לקרן כך שהריבית מחושבת גם על הריבית. ראו ריבית שנילי - שיחה 12:56, 19 בנובמבר 2020 (IST)

אם אני לא טועה, השאלה שלי מציגה הבחנה (גם אם אין לה שם פורמלי) בין שני "תתי סוגים" של ריבית פשוטה ולא עוסקת כלל בריבית דריבית. האם אתה מסכים? אנונימי/ת לא חתם/ה
"אם אחוז הריבית הוא למשל 1% והסכום ההתחלתי הוא 100 אז בחודש העוקב הסכום יהיה 101 (מספר שלם) אך בחודש השני הוא יהיה 102.01 (מספר לא שלם) בחודש השני 103.0301 (מספר לא שלם) וכן הלאה." זה בדיוק חישוב ריבית דריבית. לגבי דוגמת התפוחים שוב מדובר בריבית דריבית, שכפי שכבר נאמר לעיל אחוז הריבית הנומינלית הוא 100. שנילי - שיחה 14:18, 19 בנובמבר 2020 (IST)
שנילי, אם אני לא טועה מה שכינית ריבית פשוטה מכונה עמלה מהוונת. אנונימי/ת לא חתם/ה
אתה טועה.היוון היא פעולה חישובית שמטרתה לקבוע את הערך הנוכחי של תשלום שאמור להתקבל בעתיד. מופיע בחישוב פרמטר מחיר הכסף שבדר"כ מבוסס על ריבית לגיוס כספים. שנילי - שיחה 17:54, 19 בנובמבר 2020 (IST)
אם כך אני מבין שההבדל בין ריבית פשוטה לבין עמלה מהוונת הוא שבמקרי עמלה מהוונת מחשבים את התשלום הסופי פרו-אקטיבית ביום חתימת עסקת הריבית (סכום הקרן + הריבית שאמורה להתקבל) ושבמקרי ריבית פשוטה מחשבים את התשלום הסופי רטרו-אקטיבית ביום פירעון עסקת הריבית (סכום הקרן + הריבית שהתקבלה). אנונימי/ת לא חתם/ה
צר לי, המושגים שאתה משתמש בהם הם לא כאלה שאני מכיר ואני מתקשה לענות. אני לא יודע מה זה עמלה מהוונת כמושג. ריבית אינה תשלום רטרואקטיבי אלא תשלום עבור הכסף על פני זמן מסוים ולכן החישוב נעשה לכאורה בסוף התקופה. אפשר לחשב אותה ואף לשלם אותה בתחילת התקופה או לכל אורך חיי ההלוואה, ביחד עם הקרן או בנפרד. מידע נרחב תמצא בערך לוח סילוקין. בהצלחה. שנילי - שיחה 13:54, 20 בנובמבר 2020 (IST)

חוקי הדואר הרוסי בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20[עריכת קוד מקור]

אני מחפש ידע על חוק מסויים (שאולי היה קיים ואולי לא) ברוסיה בתקופת המינהל הראשי לדואר וטלגרף או קצת לפניה, או (מקסימום) 3 שנים אחרי הפסקת קיומה (בתחילת קיום ברית המועצות). ניחשתי ממקור מסויים שהיה חוק שחייב אזרחים לשלוח דברי דואר דווקא דרך הגוף הממשלתי - (לא ברורה הסיבה: אולי כלכלית, אולי 'קומוניסטית'). המקור מספר על אדמו"ר חסידי (רבי שלום בער שניאורסון מחב"ד) שגר ברוסיה ושלח דואר על ידי שליח פרטי, אך מכיוון שמאוד הקפיד על 'דיני ממונות', הוא קנה בול וקרע אותו. אם מישהו יכול לתת מידע על חוק שכזה או דומה לזה, או לתת הסבר (תורני) אחר לסיפור, אשמח לתגובה. מתייג את אבנר אילנאי דבירותם אמרי אביטן קובץ על יד האלקושי בראנד saifunny H. sapiens אריה ענבר על הטוב Kippi70 איש שלום Shaun The Sheep יאיר הנווט יונתן770י Ewan2 david7031 HaShumai, TheDesertboy, מי-נהר Polskivinnik biegel Alon112 DimaLevinDeror aviבעלי הידע בהיסטוריה, בעלי הידע בחב"ד, בר, Ofek j, Nivkorkos, saifunny, Yuvalby07, DimaLevin, Kulystab, Ewan2, דן וינקלר, דויד ר., נילס, לימון-שחור, biegel, Alon112 barak a, TheDesertboy Deror aviבעלי הידע במדינות העולם וDimaLevin, IKhitron, יואל, Eldadבעלי הידע ברוסית. ינון גלעדי - שיחה 21:41, 19 בנובמבר 2020 (IST)

לא מכיר חוק כזה. עם זאת ב־1843 נקבע לראשונה באימפריה תעריף דואר אחיד למשלוח תכתובות (למעט דואר בינלאומי), ללא קשר למרחק, מה שאפשר לפשט באופן משמעותי את דמי הדואר ואיסוף התכתובות. עד שנות 1860 לא היה חובה לשלוח דרך המדינה, ב־1864, הממשלה באימפריה הרוסית הנהיגה תשלום חובה על התכתבות חוץ עם בולי דואר. ב־16 באפריל 1918, על מנת לרכז את פעילות הדואר, כמו גם כדי להילחם בחרם על ידי הטלגרף ועובדי הדואר של המשטר הקודם, הוצא צו על ארגון ניהול עסקי הדואר והטלגרף ואלה הפכו לחלק משירות הדואר הסובייטי, אם כי השירות נתקל בקשיים לוגיסטיים מובנים במהלך מלחמת האזרחים. הצו אסר במפורש על כל גופי המשטר הסובייטי להתערב בענייני הדואר (כל רצון כזה היה צריך להגיש לוועדת הדואר ולממשל, כחלק מהתהליך לריכוז סמכויות תחת גוף אחד). ב־1919 משלוח דואר הפך לחינמי. ייתכן שמכאן נובע מקור הסיפור החסידי. DimaLevin - שיחה 22:01, 19 בנובמבר 2020 (IST)
מש:DimaLevin, תודה רבה על כל המידע המחכים. כתבת: 'ייתכן שמכאן נובע מקור הסיפור החסידי' לא הצלחתי להבין מדבריך, איזה תקופה יכולה להוות הסבר לסיפור. תוכל להסביר טיפה יותר. ינון גלעדי - שיחה 23:03, 19 בנובמבר 2020 (IST)
הנוהג שסיפרתי עליו היה תקף משנת 1864 עד לפרוץ המהפכה, בזמן המהפכה הרוסית ועד 1919 שירות הדואר סבל מאנרכיה ולא היה נוהל מסודר. בשנת 1919 המשלוח הפך לחינמי. DimaLevin - שיחה 23:05, 19 בנובמבר 2020 (IST)
מש:DimaLevin, סליחה שאני שואל שוב, אבל לא הבנתי מה המקור האפשרי לסיפור החסידי, לדעתך. מה התכוונת במילים "ב-1864 הממשלה באימפריה הרוסית הנהיגה תשלום חובה על התכתבות חוץ עם בולי דואר"? מה הכוונה 'תשלום חובה'? אני אסביר את שאלתי. לא ידועה לי כל הקפדה תורנית ממונית ביהדות, המחייבת אדם להשתמש בשירותי דואר של מדינה מסויימת. ולכן אני מניח שהיה משהו בחוק שחייב זו ואז הייתה הקפדה תורנית לעשות זאת בגלל שהחוק חייב זאת (בהלכה זה נקרא דינא דמלכותא דינא). לא הצלחתי להבין האם מהנתונים ההיסטוריים שהבאת מצאת הסבר תורני לסיפור החסידי שהבאתי. ינון גלעדי - שיחה 23:14, 19 בנובמבר 2020 (IST)
אני מניח שהאדמו"ר הרש"ב הקפיד לשלוח למראית עין באמצעות דואר ממשלתי, לאור הכנסת חובת תשלום על משלוח באמצעות בולי דואר ולכן גם הרבי עשה זאת, אבל איני בטוח אם זה המקור אך זו הנחה שלי. הרבי הרש"ב חי ברוסיה עד מותו ולכן אני יוצא מנקודת הנחה שאולי החובה שהנהיגה הממשלה אילצה אותו לבצע את המשלוח בדואר, אך אני מעט מסתייג מלחשוב כך כי לפי הסיפור נראה שהשתמש בשליח פרטי אך לא ברור מתי זה קרה. אם זה קרה לפני המהפכה, אז ייתכן שהגיוני שיעשה זאת ואין לזה שום קשר לקומוניסטים. אם עשה זאת בזמן המהפכה, אז לא היתה לו סיבה לשמור על דיני ממונות כי הייתה מלחמת אזרחים ולא היה שירות דואר פעיל באופן סדיר וזה לא משנה כיצד שלח את התכתובות שלו. DimaLevin - שיחה 23:27, 19 בנובמבר 2020 (IST)
לא הבנתי עד הסוף, אבל תודה בכל זאת. ינון גלעדי - שיחה 00:00, 20 בנובמבר 2020 (IST)
האמת שאני מכיר את הסיפור הזה על החפץ חיים. אבל יש לו גם סיפור מסגרת. שפעם החפץ חיים בא להעיד עדות אופי על אחד מתלמידיו. וכדי שהשופט יבין מי העד, סיפר עורך הדין לשופט את הסיפור עם הבול (על הח"ח). שאל אותו השופט: וכי אתה מאמין לסיפור הזה? ענה לו העו"ד: לא. אבל עליי ועליך לא מספרים סיפורים כאלו.david7031שיחה • ד' בכסלו ה'תשפ"א • 00:11, 20 בנובמבר 2020 (IST)
בשאלות בנושא הדואר כדאי גם לתייג את משתמש:RimerMoshe שמא יוכל לחוו"ד גם כן. מי-נהר - שיחה 16:15, 20 בנובמבר 2020 (IST)

(קחו בחשבון שני דברים נוספים, אחד מה נשלח בדואר? לעיתים רבות נשלח כסף בפרט לא"י. אני חושב שד"ר מורגנשטרן כותב על זה בהקשר לאחד הסיבות של מאסר אחד מאדמורי חבד אבל זה היה קודם לכן, שהוא נאסר באשמת העברת כספים לא"י מאחר שזה היה אסור כי הייתה מלחמה בין רוסיה לעותמאנים. איני מצוי כעת בפרטים אז אני לא מדייק עמכם הסליחה. בכל אופן גם מכתב של מילים יכול להיות בעיה כשמעבירים משהו בין מדינות אויב. אז כאשר מדברים על שאלה של כיצד מתנהג מנהיג עם משלוח דואר כלומר האם ולמה ישלח אותו בדואר ממשלתי, יכול להיות שזה גם חלק מהסיפור... ) מי-נהר - שיחה 16:20, 20 בנובמבר 2020 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

ינון גלעדי, הסיפור הרבה יותר פשוט ממה שעלה במהלך הדיון עד כאן. לדואר הרוסי, כמו לכל יתר שירותי הדואר בעולם במאות השנים האחרונות, היה מונופול על העברת דברי דואר בתוך גבולות המדינה. מבחינה חוקית אסור היה לאיש להעביר מכתבים שלא באמצעות הדואר הממלכתי הרשמי של אותה המדינה, וכל מי שעשה זאת, ונתפס, היה צפוי לקנסות ואף לעונשי מאסר (תלוי בתקופה ובחומרת העבירה). למרות האיסור, היו כמובן אלו שפעלו בניגוד לחוק, מסיבות שונות ומשונות, והפעילו "מנגנונים" פרטיים להעברת מכתבים, החל משליח פרטי (כמו בסיפור על האדמו"ר) וכלה במנגנוני דואר מורכבים שהצליחו לפעול למרות התנגדות השלטון (דוגמת שירותי הדואר הזר שהופעלו על ידי המעצמות הזרות בשטחי האימפרייה העות'מאנית בחסות הסכמי הקפיטולציה).

המיוחד בסיפור הנוגע לאדמו"ר הוא לא העובדה שהוא הפר את החוק ושלח מכתב האמצעות שליח פרטי, אלא שהוא החליט "לפצות" את הממשלה הרוסית על אובדן ההכנסה שגרם לה ולקרוע בול דואר אותו רכש במחיר מלא.

וקצת יותר בהרחבה...

שירותי הדואר המודרניים כפי שאנו מכירים אותם כיום החלו להתגבש במדינות שונות בעולם החל מן המאה ה-17, ובעיקר במהלך המאה ה-18. מיד עם הקמת המנגנון של העברת דברי הדואר דאגה המדינה לחוקק חוקים שהעניקו לה בלעדיות על הפעלת שירות הדואר. צריך להכין כי שירותי הדואר לאורך כל השנים היו רווחיים מאוד לגורם שעסק בכך, והמדינה ביקשה להבטיח לעצמה את מקור ההכנסה המשמעותי הזה.

במקרים רבים התירה המדינה לגורמים פרטיים להפעיל שירותי דואר משלימים, כאלו שלא סופקו על ידי השירות הממלכתי ולא התחרו בו. כך לדוגמה, בתקופה בה שירותי הדואר הממלכתיים הובילו דברי דואר רק אל בית הדואר המרכזי בעיר ולא חילקו את המכתבים לבתי הנמענים, מותר היה להקים שירותי דואר שיובילו מכתבים בין בית הלקוח ובין בית הדואר הרשמי, או בין בתי התושבים בתוך אותו היישוב. על פי כלל זה פעלו במדינות דוגמת אנגליה וארצות הברית מאות שירותי דואר עירוניים פרטיים שהובילו מכתבים בתוך גבולות העיר. ברוסיה, שם פעל הדואר הממלכתי (שהיה כפוף במאה ה-19 למשרד הדואר) רק בין הערים הגדולות ולא סיפק שירות למרחב הכפרי, הופעלו בחסות משרד הפנים שירותי דואר כפריים שהובילו את המכתבים מן היישובים הכפריים אל בתי הדואר שבערים הראשיות וחילקו את המכתבים שאספו מבתי הדואר אל בתי התושבים בכפרים (שירותי דואר אלו נודעו בכינוי "דואר זמסטבו"). על שירות דואר שכזה, אחד מני רבים, שפעל בדרום אמריקה תוכל לקרא בערך הבולים של מרידה (ונצואלה). כל השירותים המשלימים האלו פעלו כל זמן שלא התחרו בשירות הממשלתי אלא השלימו אותו, וכאשר התרחב השירות הממשלתי וסיפק את השירות שקודם לכן ניתן על ידי הגורם הפרטי, נאלץ שירות הדואר הפרטי להפסיק לפעול.

היו גם מצבים בהם התירה המדינה לגופים פרטיים להתחרות בליבת שירות המונופול הממשלתי, אולם לרוב היא הטילה על משתמשי השירות הפרטי המתחרה עלות כספית נוספת שנועדה לפצות על אובדן הכנסות המדינה. שתי דוגמאות למצבים שכאלו תוכל לקרא הערכים הפרש הקטן (בולאות) ו-בול אישור הובלה.

האדמו"ר, בקנס שגזר על עצמו בקריעת בול הדואר, עשה בפועל מעשה הדומה למתואר בשני הערכים האחרונים שציינתי. הוא שילם פעמיים את עלות המשלוח, פעם לשליח (הלא חוקי) שהוביל אותו בפועל ופעם לממשלה באמצעות קריעת בול הדואר אותו רכש בכסף מלא.

חשוב לזכור כי למרות ההצדקה העצמית של האדמו"ר, בעיני השלטון הרוסי הוא עדיין היה עבריין, שפעל בניגוד לחוק. אם השליח נושא המכתב הפרטי היה נתפס, גם הליח וגם השולח היו צפויים לעונשים כבדים. RimerMoshe - שיחה 18:41, 21 בנובמבר 2020 (IST)

תודה תודה למש:RimerMoshe. זה בדיוק מה שניחשתי מלכתחילה. אתה יודע באיזה שנה נחקק חוק זה? והאם ניתן למצוא היכן שהוא באינטרנט צילום של נוסח החוק האוסר על משלוח דבר דואר באופן פרטי?? שאלה שניה אישית-ויקיפדית אשאל אותך בדף השיחה שלך. ינון גלעדי - שיחה 19:00, 21 בנובמבר 2020 (IST)
ינון גלעדי, אני לא יודע להצביע על המועד המדוייק בו נחקק חוק הדואר ברוסיה, ואיזה תיקון בדיוק היה תקף בזמנו של האדמו"ר. שירות הדואר המודרני הראשון של רוסיה הוקם במאה ה-17 בימי הצאר פטר הגדול, ועבר מספר רב של תיקונים וגילגולים במשך הזמן. RimerMoshe - שיחה 19:49, 21 בנובמבר 2020 (IST)

ציור ביהדות[עריכת קוד מקור]

האם ליהודי מאמין מותר לצייר? האם מותר לעשות פלסים ותמונות באופן אמנותי?

תמונות כן, פסלים לא: לפי שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קמ"א, סעיפים ד'-ז' והמפרשים שם, אסור ליצור דמות מלאך, אדם, אריה, שור ונשר באופן בולט (כמו בפסל או בתבליט) אך מותר באופן שאינו בולט (כמו בציור או צילום). שמש, ירח וכוכבים אסורים בכל אופן ושאר החיות והצמחים מותרים בכל אופן. ניתן ליצור צורות אסורות באופן לא שלם (למשל, פסל אדם ללא אף או צילום שמש מבעד לעננים). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:20, יום שישי בשבת, ד' בכסלו ה'תשפ"א (IST).
משתמש:דג ירוק, שאלת המשך, ברשותך. אם אמן יהודי יוצר פסל שאסור על פי ההלכה, והוא מוצב במקום ציבורי, האם זה פוגע ברגשותיהם של יהודים מאמינים שעוברים ליד הפסל? תודה, -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:28, 27 בנובמבר 2020 (IST)
היה את המקרה בו אנשי תנועת דרך חיים הדתית הציבו פסל של נשיאת העליון דאז נאור מול מתחם סינמה סיטי ירושלים (שאגב, מלא בפסלים גם הוא בלי לעורר התנגדות מיוחדת), אז כנראה שהרגש הדתי פחות חזק בהקשר הזה... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:40, מוצאי שבת, י"ב בכסלו ה'תשפ"א (IST).
תודה. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 20:01, 28 בנובמבר 2020 (IST)

שרירים בבטן[עריכת קוד מקור]

למה "אופניים" (תרגיל בו שוכבים על הגב ומסובבים את הרגליים) מרגישים דווקא את שרירי הבטן? האם בבטן יש שרירים שמזיזים את הרגליים? 213.55.225.26 11:18, 20 בנובמבר 2020 (IST)

כן, יש בבטן שרירים שמזיזים את הרגלים. למשל שריר הכסל והמותניים. יש גם שרירים בישבן שתפקידם להזיז את הרגלים. כמו כן, בתרגיל כזה שרירי הבטן והגב שומרים על יציבות הגוף ולכן משתתפים בתרגיל. גילגמש שיחה 11:51, 20 בנובמבר 2020 (IST)

שפות מוזרות שמציעה מערכת ההפעלה windows 10[עריכת קוד מקור]

שלום,

התקנתי 2 מקלדות שאני עובד עליהן (מלבד אנגלית במחשב חדש), והאפשרות הראשונה שהמערכת הציעה לי היתה האפשרות הבאה: English (Sweden). מתוך סקרנות הצצתי בהצעות נוספות שהמערכת הציעה לי, וקיבלתי שלל התאמות מוזרות בין שפות ומדינות שהקשר ביניהן מקרי בהחלט.

האם מישהו כאן יודע להסביר מה זה בכלל אומר, "אנגלית של שוודיה"? חשבתי עד היום שיש "אנגלית בריטית" ו"אנגלית אמריקאית" ו"אנגלית קנדית", או "צרפתית צרפתית" או "צרפתית קנדית" וכו'. לא ידעתי שיש אנגלית של מדינות שלא דוברות אנגלית. נילס אנדרסן - שיחה 13:45, 20 בנובמבר 2020 (IST)

מדובר רק על מקלדת או על הגדרות מקומיות (locale) כלליות אחרות? Tzafrir - שיחה 20:45, 20 בנובמבר 2020 (IST)
ידוע לי על הבדלים בפרישת המקלדת. לדוגמה, באנגלית (ארה"ב), שיפט+2 ייתן @. לעומת זאת, בפריסה של אנגלית (הממלכה המאחודת), שיפט+2 ייתן ". ייתכן שזה גם קשור לאיות של מילים, סגנון התאריך (21.11.2020 לעומת 11.21.2020) כפי המקובל במדינה הזו.
מבחינת סגנון התאריך ודברים כאלו, יש לכך הגדרה אחרת (אצלי באמת זה מוגדר "11.22.2020"). יכול להיות שזה באמת משחק של סגנון המקלדת, כי עכשיו אני שם לב שבאמת כתוב "US keyboard" ולא "English keyboard" (לעומת "Hebrew keyboard"). חוץ מזה, "אנגלית אמריקאית" מציעה כל מני אפשרויות של שמע ובדיקת איות, ש"אנגלית שוודית" או "אנגלית ישראלית" לא מציעה. טוב, בכל מקרה זה מעניין. תודה. נילס אנדרסן - שיחה 01:46, 22 בנובמבר 2020 (IST)

פילוסופיה של חשיבה כמותית[עריכת קוד מקור]

נניח והיה מין שדומה לבני אדם כמעט בכל בפלנטה אחרת שגודלה פי עשרה מכדור הארץ,

האם במקום לנטות לחשוב כמותית במונחים של "מאית" (מנקודת התחלה עד ל-100%) סביר להניח שהם היו נוטים לחשוב כמותית במונחים של "אלפית" (מנקודת התחלה עד ל-1000%)?

הפניה לערך על רעיון פילוסופי כזה או לכל הפחות דעת המוחמה תוערך מאד ואני מודה עליה מראש; בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

מטרת השאלה[עריכת קוד מקור]

מטרת השאלה למצוא הסבר ללמה בני אדם נוטים לחשוב במונח ה"מאית" במקום במונחים "עשירית" ו"אלפית" (ברור שהם יכולים לחשוב בהם אבל למה הנטייה הכללית למאיות קיימת); גם אולי לא צריך להרחיק לכת לפלנטות אחרות אבל זו גישה מיוחדת. אנונימי/ת לא חתם/ה

סדר הגודל בו משתמשים תלוי מאד במה שמסתכלים עליו. למשל, בזיהומים מסתכלים הרבה פעמים דווקא ביחידת "חלקים למיליון", כי אלו הגדלים האופיניים לזיהומים. עליית מניות בבורסה נמדדת באחוזים כי העליות האופיניות הן בסדר גודל זה. מלבד זו, יחידת המאית (או המספר מאה) היא פחות או יותר סדר הגודל איתו יכול אדם להתמודד, ומעבר לזה רק מסוגלים לתפוס שהמספר הוא קטן מאד או גדול מאד. ספציפית, אין שום ראייה לקשר לגודל הפלנטה, וקשר כזה אינו סביר כי האדם איננו "מרגיש" את גודל הפלנטה עליה הוא חי, וודאי שזו שלא תשפיע על בחירת סדר הגודל של חלוקות מקובלות. אסף השני - שיחה 11:57, 21 בנובמבר 2020 (IST)
כמוכן, אני לא יודע למה מקובל להשתמש באחוז, אך יש סימון מקובל לחלק האלף (או תוספת בשיעור חלק האלף) – פרומיל. ועדיין, אין קשר לגודל עצמו. אחוז ופרומיל הם מידות של יחס (בין מספרים). Tzafrir - שיחה 14:30, 21 בנובמבר 2020 (IST)
כשאתה מרחיק לכת עד מינים שונים ופלנטות אחרות, כדאי לזכור שהתשובה לשאלה למה בכלל בסיס עשרוני, שהוא מעין תנאי מקדים ליחידות חלקיות כמו "מאית", "אלפית" וכד', היא לא כל-כך טריוויאלית. ספרות בבליות למשל משתמשות בבסיס 60 (שהוא אמנם גם מבוסס על בסיס דצימלי, אבל יחידות כמו "מאית" ו"אלפית" הן לא משהו שנוח לייצג ולעבוד איתו). תרבויות של מין אדם עם 12 אצבעות למשל היו עשויות לעשות שימוש ביחידות מידה מאוד שונות ממה שאנחנו רגילים למצוא. R.G. - שיחה 19:56, 21 בנובמבר 2020 (IST)

חיסון בשיטת mrna והשכפול הטבעי של הוירוס[עריכת קוד מקור]

בחיסון בשיטת mRNA מולקולת הmRNA גורמת לתאי הגוף ליצר חלבון שנמצא בוירוס. איך הוירוס עצמו מייצר לעצמו את החלבון? גם הוא גורם לתאי הגוף ליצר אותו באמצעות mRNA? אנונימי/ת לא חתם/ה

יש מספר סוגי נגיפים, חלקם משתמשים באופן ישיר ב- RNA: נגיף RNA. בכל מקרה, נגיפים אינם מכילים אמצעי ייצור חלבון כלל ומשתמשים תמיד בתא הנגוע לצורך זה, כאשר RNA - שמקורו בנגיף או בתא הנגוע - תמיד מסייע בתהליך. אסף השני - שיחה 08:03, 22 בנובמבר 2020 (IST)
אולי תמצא עניין כאן: סיווג בולטימור, המסווג את הנגיפים בהתאם לטכניקת השכפול. אסף השני - שיחה 08:11, 22 בנובמבר 2020 (IST)

ריח של שריפה אחרי גשם.[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב. האם מישהו כאן מכיר את התופעה המדוברת? מה אתם אומרים. אוזון או משהו אחר? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 20:18, 21 בנובמבר 2020 (IST)

ראה פטריכור. אולי הכוונה לזה. Adif123 - שיחה 21:36, 22 בנובמבר 2020 (IST)

בידוד לשבים מחו"ל[עריכת קוד מקור]

אם מישהו עם אזרחות ישראלית שהה במדינה אדומה תקופה ארוכה ומעוניין לחזור לישראל לחופשה, האם הוא יכול לשהות בבידוד בבית של המשפחה שלו בישראל או שחייב לעבור את הבידוד במלונית?

התשובות על כל ענייני ההתנהגות בזמן קורונה (כולל תשובה לשאלתך) נמצא באתר משרד הבריאות. Gil mo - שיחה 08:01, 23 בנובמבר 2020 (IST)

פרסום רכב ביד 2[עריכת קוד מקור]

איזה סיבה יש למישהו לפרסם רכב למכירה ולמחוק את מספר הרישוי שמופיע בתמונה? Nirvadel - שיחה 08:59, 23 בנובמבר 2020 (IST)

מחשש לשימוש לרעה במידע, זיופים וכיוצ"ב. שנילי - שיחה 09:00, 23 בנובמבר 2020 (IST)
לא הבנתי, איזה פרטים חסויים יכולים להיות. הרי אני יכול לראות אותך נוהג ברכב ולדעת את המספר שלו. אז מה זה משנה אם אתה מוכר את הרכב או לא? Nirvadel - שיחה 23:07, 23 בנובמבר 2020 (IST)
אני מנחש שזה מטעמי חשש לגנבת זהות. במודעה מופיע שם המוכר ומספר הטלפון שלו, והמפרסם בוחר להקשות על מי שינסה לקשר בין מספר הרכב למספר הטלפון. אם אתה רואה אדם נוהג ברכב, אתה לא יודע מה מספר הטלפון או מספר תעודת הזהות שלו. ככל שתפרסם פחות פרטים מספריים על עצמך, יהיה יותר קשה לגנוב את הזהות שלך. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:21, 27 בנובמבר 2020 (IST)

האם פירות בשוק צריכים להיות מסוכמנים כמכילים סוכר?[עריכת קוד מקור]

יש את עיגולי הסימון (החדשים יחסית) למצורי מזון המכילים שמן, סוכר ומלח. פירות, אגוזים וזיתים בשוק פטורים מחוק זה? כי כל פרי בשל שמכבד את עצמו מכיל סוכר בכמות גדולה. גרעינים, אגוזים ושומשום יודעים באחוז שמן לא קטן. זיתים וחמוצים לימיהם הרבה פעמים נמכרים מלוחים. האם המוצרים הללו אמורים להימכר עם הסימון המזהיר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:33, 23 בנובמבר 2020 (IST)

הסימון נעשה על מזון ארוז. פירות וירקות (כולל אגוזים) לא מעובדים אינם מחוייבים בסימון תזונתי (ובכלל זה בסימון האדום). אגב, אין סימון לגבי שמן אלא לגבי שומן רווי, ולמיטב ידיעתי גרעינים ואגוזים אינם כוללים שומן רווי. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:07, 23 בנובמבר 2020 (IST)
אוקי, הבנתי. ואגוזים בהחלט מכילים שומן רווי. בוטן מכיל 7% שומן רווי, אגוז מלך 6%, גרעיני חמנית כ-4% (אני מדבר על אחוז מתוך כלל מסת הגרעין). פחות או יותר אלו סדרי הגדול של שומן רווי בטבע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:43, 23 בנובמבר 2020 (IST)

שבכה על חזיתות של כלי רכב[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לתופעה מעניינת: על כל המכוניות, מכל היצרניות, שאני ראיתי, יש מין שבכה או רשת בחזית. לעיתים מתחת לסמל היצרן, לעיתים מתחת ללוחית הרישוי, ולעיתים מתחת לשניהם. בחלק מהמקרים השבכה הזו הייתה סמלית וקטנה, בחלק – יותר גדולה, אך תמיד הייתה שבכה כזו. חשבתי שזה רק אלמנט עיצובי, אך זה שהאלמנט הזה מופיע בכל סוגי הרכב שראיתי קצת פורך את המחשבה הזו. אז, האם השבכה הזו היא אלמנט עיצובי גרידה או שיש לה איזשהו תפקוד בפעולת הרכב? יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:28, 23 בנובמבר 2020 (IST)

נ"ב, שלל דוגמאות: אאודי, טויוטה, סקודה, מרצדס, BMW, פורד ופולקסוואגן

חלק של הרדיאטור של המנוע, ע"מ לקררו. Shannen - שיחה 17:50, 23 בנובמבר 2020 (IST)
אכן, אלמנט מעוצב (ולא עיצובי) שמטרתו הזרמת כמות גדולה יותר של אוויר לצורך סילוק עודפי חום מתא המנוע ומערכותיו. מנועים מודרניים עובדים בעומסים, והם בעלי הספקים גבוהים במיוחד הדורשים פינוי עודפי חום משמעותיים בנוסף על הרדיאטור המסורתי--כ.אלון - שיחה 18:00, 23 בנובמבר 2020 (IST)
מעניין לציין שגם לרוב כלי הרכב החשמליים יש את הסבכה הזו, וזה באמת אלמנט עיצובי בלבד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:56, 23 בנובמבר 2020 (IST)

האם בנושא רישוי תוכן יש השקפה רדיקלית יותר מ-Copyleft?[עריכת קוד מקור]

אני אישית מבין שתומכי Copyleft לא מתנגדים לרעיונות זכויות יוצרים ורישוי תוכן אלא שהם פשוט תומכים ביצירת רשיונות תוכן קהילתיים וחופשיים שמורידים את כמות זכויות היוצרים (או את כוח זכויות היוצרים) למינימום.

אבל האם יש השקפה רדיקלית יותר אשר שוללת לחלוטין את הרעיון של זכויות יוצרים (ואולי גם את הרעיון של רישיונות תוכן קהילתיים)?

בתודה וברכה אנונימי/ת לא חתם/ה

פיראטיות? וורז? אנרכיסטים שבעד אנונימיות, כנראה, כי בלי זהות ובלי שלטון אי אפשר לאכוף כל דבר שקשור בבעלות על קניין ובפרט על משהו מנטלי. (¯`gal´¯) - שיחה 00:57, 24 בנובמבר 2020 (IST)
להבנתי וורז === Warez, הזכרת לי מונח שלא שמעתי הרבה זמן. אנונימי/ת לא חתם/ה
אכן זה הפך לפחות נפוץ. הפלטפורמות למדו להתאים את עצמן לשוק האינטרנטי, והפכו את זה ליותר נדיר. אם כי יש המון שירותי צפייה ישירה פיראטיים כיום, במקום הורדות ושיתוף קבצים, שגם לא נעלם לחלוטין מהנוף. (¯`gal´¯) - שיחה 09:02, 24 בנובמבר 2020 (IST)
אבל גם התוכנה החופשית הפכה להיות זמינה ואיכותית הרבה יותר. ומצד שני, הרבה יותר תוכנה נמצאת במקומות פחות זמינים: על שרתים מרוחקים או על מחשבים מוגבלים (טלפונים ניידים וכדומה). Tzafrir - שיחה 09:50, 24 בנובמבר 2020 (IST)
אני מניח שאתה מדבר על SaaS. חלק מהם הם גם קוד פתוח, וגם לאלו שלא לרוב יוצאת גרסה פתוחה שמתחרה בהם. יש גם תופעה כזו, שמי שמפתח מתחרה פתוח, גם מציע בעצמו שירותי ענן בתשלום, או שהוא לא לגמרי פתוח (open-core). אבל לא דיברתי פה על תוכנה, אלא יותר על אמנות, תרבות ומדיה בכלל. רוב השיתוף מבוסס על אלו. היום יש פחות פיראטיות תוכנה, וגם אתרי הקראקים יחסית דעכו בהתאם. גם כיום תוכנות שכן בתשלום מתבססות באיזשהי מידה על ענן או על אקטיבציה כדי להקשות על התקנות פיראטיות, לדוגמא אדובי. (¯`gal´¯) - שיחה 23:49, 24 בנובמבר 2020 (IST)
התשובה לשאלה „האם יש״ [באינטרנט] היא בדרך כלל „כן״. אני חושב שלא מדובר כאן על יותר או פחות רדיקלי מ־copyleft. הדברים תלויים בהקשר. אחת הסיסמאות בהקשרים הללו היא מידע רוצה להיות חופשי. זה קשור במידה רבה לתוכן חופשי ולא בהכרח לתוכנה חופשית. לדוגמה: יש מאבק על הנגשת מאמרים מדעיים: במקור הם היו מפורסמים בכתבי עת מדעיים מנייר. עם הזמן השתלטה קבוצה של מוציאים לאור על הפצתם ולמרות שכולם זמינים באינטרנט, עדיין נדרשים מנויים יקרים כדי לגשת אליהם. חוקרים באוניברסיטאות עשירות יכולים לגשת אליהם, אך לא כל אחד. וזה למרות שכתבי העת לא מממנים את המחקר עצמו.
אז מצד אחד נוצר מאבק „אקטיביסטי״ או „פיראטי״ (תלוי באיזה צד אתה) להנגשת המאמרים שלא מאחורי חומות תשלום. לדוגמה, מעשיו של אהרון שוורץ וכן אתר Sci-Hub. מצד שני יש גם מאבק חוקי לפתרון הבעיה. לדוגמה: יש יותר ויותר כתבי עת שמפרסמים את המאמרים בגישה חופשית. הידוע ביניהם הוא PLoS. גם אם רבים מהם בשוליים מפוקפקים למדי, עדיין המגמה הזו מתגברת. נדמה לי שמדינות שונות (או לפחות דרכי מימון שונות) מתנות את מענקי המימון שלהן בפרסום זמין לציבור. Tzafrir - שיחה 09:48, 24 בנובמבר 2020 (IST)
וכך בעצם לחוקרים באוניברסיטאות עשירות יש יכולת טובה יותר לפרסם בגישה חופשית (כי כתבי העת ה"חופשיים" כמו PLOS גובים אלפי דולרים למאמר מהמחבר) וחוקרים באוניברסיטאות עניות יותר או ללא תקציבי מחקר שמנים נמנעים מכך ומאמריהם נפוצים פחות ומצוטטים פחות. יופי של פתרון. Reuveny - שיחה 18:31, 24 בנובמבר 2020 (IST)

תשתיות אינטרנט בישראל[עריכת קוד מקור]

האם מדינת ישראל מתקדמת או מפגרת בתחום של תשתיות אינטרנט פיזיות (שרתים, חיבורים, ראוטרים וכד') ביחס לעולם המערבי (מרכז אירופה, מדינות מפותחות באמריקה)? שואל השאלות - שיחה 21:22, 23 בנובמבר 2020 (IST)

מפגרת לאללה. מקום 72 מקור עדכני. בסביבות עשירית מהמהירות בטייואן.... זה צפוי להשתפר מאד כשאנשים יתחילו להתחבר לסיבים אופטיים. אני מחכה בקוצר רוח לחיבור ברחוב שלי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:58, 23 בנובמבר 2020 (IST)
למה סיב אופטי יהיה יותר מהיר? מה איכותי בו יותר מהתשתיות של היום? הארמי - שיחה 00:47, 24 בנובמבר 2020 (IST)
אני חושב שיש בו פחות התנגדות ופחות שגיאות מהפרעות אלקטרומגנטיות (כשמקבצים יחד הרבה מאוד כבלים). דווקא למדתי על זה ואני לא זוכר מה בדיוק צוין לגבי עדיפות של סיב אופטי מבחינת מהירות. (¯`gal´¯) - שיחה 00:53, 24 בנובמבר 2020 (IST)
1. אורך גל קצר יותר = מהירות העברה גבוהה יותר. אורך הגל של אור קצר.
2. חשמל חשוף להפרעה אלקטרומגנטית בשל חוק לנץ. בעת שהזרם במוליך עולה נוצר זרם נגדי. התוצאה (בין השאר) היא שסיגנל הנישא על גבי תדירות גבוהה מאד חשוף יותר לתופעה.
3. ממילא גל אלקטרומגנטי באורך הגל של אור נראה הוא - אור ... Face-tongue.svg
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:03, 24 בנובמבר 2020 (IST)
ועדיין, צריך לזכור שהתקשורת היא צינור והתעבורה זורמת הכי מהר שצוואר הבקבוק הצר ביותר מאפשר. הכנסת סיבים אופטיים מעבירה את צוואר הבקבוק מקום אחד הלאה. זה יכול להיות חיבורים שונים בתוך הארץ, חיבורים לחו״ל, וכדומה. Tzafrir - שיחה 09:54, 24 בנובמבר 2020 (IST)
ישנה תעבורה גדולה בתוך הארץ, ובארץ החיבורים בין הספקים מהירים מאד. תעבורה פנים ארצית לא מהווה בעיה. החל מימי הIIX העליזים תעבורה פנימית בארץ, בין כל הגורמים, מקבלת רוחב פס עצום.
שרתי אקמאי (אולי זה התקדם מאז, אבל בכל מקרה זה קיים) מקיימים מטמון חכם שמכיל הרבה מאד מהחומר שאנשים מעוניינים להגיע אליו. לדוגמה, אם אני זוכר נכון תוכניות נטפליקס באות משרתים בארץ.
צוואר הבקבוק יהיה בגישה לחו"ל. למשל הרבה שיחות וידאו במקביל יצרו בעיה. אבל בכל מקרה יש שדרוג שנמשך מזה 30 שנה כמעט גם בתשתיות לחו"ל.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:52, 24 בנובמבר 2020 (IST)
בתור אחד שלא מבין יותר מדי בטכנולוגיה, אבל כן בפיזיקה: למה בכלל צריך מוליכים וסיבים אופטיים? למה לא להחליף את כל התשתית במשדרים וקולטים בתחום הרדיו עד מיקרוגל ולהעביר מידע במהירות C?‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:54, 24 בנובמבר 2020 (IST)
1. מלאי התדרים מוגבל. כשמדובר על רשתות לטווח קצר - ווייפי, בלוטוס - זה לא מהווה בעייה. אבל אם תמלא את האוויר בשידורי מיקרוגל מלאי התדרים פשוט יגמר.
2. בכל מקרה מאחר ותדירות האור גבוהה מתדירות מיקרוגל אפשר לשדר בו בקצבים גבוהים הרבה יותר.
אני מניח שיש עוד סיבות, אבל שצי אלה די בהן. זה שמידע יעבור במהירות האור בטל בשישים מול קצבי התשדורות בסיב אופטי. זה שמלאי התדרים מוגבל הופך את הרעיון לבלתי מעשי.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:39, 24 בנובמבר 2020 (IST)
בנוסף: מהירות האור לא רלוונטית לרוחב הפס. היא יכולה להיות רלוונטית להשהיה. מה שרלוונטי לרוחב הפס הוא התדר שבו משתמשים. ככל שהתדירות גבוהה יותר, יש אפשרות להעביר יותר מידע. אבל יש כל מיני בעיות טכניות. אור נראה לא יכול לעבור דרך קירות (אפשר לסדר לו אוסף ייעודי של מראות. קוראים לזה סיב אופטי). כבר בתחום גלי מיקרו חלקם כבר לא עובר דרך קירות ולכן אנחנו מוגבלים שמה שאפשר לקודד על גלי מיקרו. Tzafrir - שיחה 19:29, 24 בנובמבר 2020 (IST)
בישראל נהוגות 2 שיטות התחברות לאינטרנט. הראשונה, PPPoE (אנ') משומשת אצל בזק, שהתשתית שלה בנויה על מרכזיות DSL והרחבותיה (ADSL,‏ VDSL (אנ') ו-VDSL2, לעסקים מעל 200 מגה בזק מספקים את התשתית דרך G.fast) והשנייה היא L2TP (אנ') אשר משומשת אצל הוט ומתבססת על תשתית כבלים. לשתיהן יש את היתרונות והחסרונות שלהן: למרכזיות בזק יש מגבלה די נוקשה על המרחק של המרכזיה מבית הלקוח - ככל שהמרחק עולה, כך האות בין הלקוח למרכזייה נחלש ובהתאם המהירות המקסימלית קטנה. כך נוצר מצב אבסורדי שיש מקומות בארץ שתשתי בזק מסוגלת לספק עד 15 מגה בפועל למרות שתיאורטית היא יכולה לספק מעבר ל-100 מגה בקלות. היתרון במרכזיות בזק שכל קו משומש ללקוח אחד בלבד והוא אינו משותף. בהוט לעומת זאת, אין שום מגבלת מרחק כה נוקשה אך מהצד השני הקו משותף לכלל הדיירים באותו הבניין, כלומר ככל שיותר לקוחות יהיו מחוברים לאותו הקו, המהירות של כולם תתחלק וכולם יקבלו מהירות נמוכה וגם הפרעות על הדרך (ניתוקים וכו', סטיגמה שמאפיינת את הוט כבר שנים רבות). בסיבים אופטיים, השטויות האלו לא קיימות - אות מסיב אופטי יכול לנוע קילומטרים רבים בלי לאבד מכוחו, הקו אינו משותף והתמיכה התיאורטית של תשתית סיבים היא לכיוון ה-100 גיגה-ביט לשנייה ומעלה (בניגוד ל-VDSL2 לדוגמה שתומכת עד 200 מגה). כמובן שסיבים אופטיים מספקים גם משהו שלא קיים בתשתיות הישנות וזה חיבור סימטרי. כבלים ו-DSL לא מסוגלים לספק חיבור סימטרי אמיתי, בדומה לרשתות סלולרי. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 18:17, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אין לי מושג לגבי כבלים, אבל DSL וסלולר יכולים לספק חיבור סימטרי, זה רק עניין של בחירה איך לחלק את רוחב הפס בין שני הכיוונים (ראה למשל en: Symmetric digital subscriber line). בברכה, Easy n - שיחה 22:56, 25 בנובמבר 2020 (IST)
ב-ADSL,‏ VDSL ו-VDSL2 שבזק משתמשים בהם אין יכולת לחיבור סימטרי אמיתי (ב-ADSL בתקן החדיש ביותר זה 24 מגהביט הורדה ו-3.3 מגהביט העלאה, ב-VDSL זה 55 מגהביט הורדה ו-3 מגהביט העלאה וב-VDSL2 זה 200 מגהביט הורדה ו-100 מגהביט העלאה). ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 13:26, 26 בנובמבר 2020 (IST)

האם מצוות תכלת היא המצווה היחידה שבטלה לחלוטין כיום מבחינת דת משה?[עריכת קוד מקור]

אני מבין בין היתר מקריאת הערך חידוש התכלת בעת החדשה כי המסורת לאיך צבעו פתילי בגד ארבע כנפות ב"תכלת" אבדה וכיום יש מסורות שונות בקרב האורתודוכסים, הקראים והשומרונים כאשר המסורות האורתודוכסית והשומרונית דומות אך שתיהן שונות מהקראית בכך שהקראים תמיד צובעים ב"תכלת" ארבעה פתילים (אחד מכל כנף - ללא תלות במקור הצבע).

אני מבין שמצוות תכלת היא חלק ממערך גדול יותר של מצוות שבטלו לחלוטין להבדיל ממצוות שבמקומות וזמנים מסוימים בטלו באופן זמני כגון מצוות התלויות בארץ ישראל ו\או מצוות התלויות בבית המקדש (אם כי ניתן להסיק שאם יהיו אנשי דת משה בעת שכדור הארץ יפסיק להתקיים אז גם מצוות התלויות בארץ ישראל יבוטלו לחלוטין למרות שמבחינת דת משה אין חובה להקים בית מקדש דווקא בירושלים וממילא לפי דעה חלק ממצוות התלויות במקדש יתבטלו בשל הברית החדשה שניבא ירמיהו הנביא או הגאולה).

האם מצוות תכלת היא המצווה היחידה שבטלה לחלוטין כיום מבחינת דת משה? אנונימי/ת לא חתם/ה

מצוות התכלת לא בטלה לחלוטין: כמוזכר בערך חידוש מצוות התכלת, ישנם יהודים אורתודוכסיים שחידשו את התכלת החל משנת 1888, וגם שאר האורתודוכסים מאמינים שיום יבוא והתכלת תחזור (היא הכרחית לבניין בית המקדש השלישי); אם ברצונך להתייחס לתכלת כמצווה שהתבטלה ניתן להוסיף לה את הנבואה והחיוב להישמע לה. ישנן מצוות שאינן חלק מתרי"ג מצוות משום שהן ניתנו לשעתן והתבטלו, למשל עשיית ארון הברית ושמן המשחה (בניגוד לשאר כלי המקדש אין חיוב לעשותם מחדש אם אינם בנמצא, אלא יש להסתדר בלעדיהם), הקרבה בבמות, או מצוות הקשורות במן. בתורה שבעל פה ניתן למצוא את תקנת טבילת עזרא שנחשבת בטלה כיום, או את המועדים המוזכרים במגילת תענית שבטלה אף היא. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:56, יום שלישי בשבת, ח' בכסלו ה'תשפ"א (IST).
אם אני מבין נכון את דבריך, מבחינה יהודית אורתודוכסית יש מחלוקת בשאלה אם המצווה בטלה או לא (כלומר אין תמימות דעים אם המצווה בטלה או לא). האם לפי דעתך הבנתי נכון? בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אם כוונתך לתכלת, אז לא: ישנה מחלוקת לגבי זהות התכלת, בין אלו שמאמינים שהחילזון נגנז ויתגלה מחדש רק עם בוא המשיח ובין אלו שמאמינים שהחילזון מצוי (בשם דיונון הרוקחים או בשם ארגמון קהה קוצים) וניתן להפיק ממנו את התכלת גם היום - ראה על כך בערך חידוש מצוות התכלת; בין כך ובין כך כולם מודים שמצווה זו עדיין קיימת, כמו שהנבואה תחזור לימות המשיח. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:23, יום חמישי בשבת, י' בכסלו ה'תשפ"א (IST).
לפי דעתי ניתן להבין את הערך באופנים שונים והוא כתוב לפחות בחלקו בצורה מבלבלת; כך למשל, בפתיח נכתב "המסורת על זהותו המדויקת של בעל החיים אבדה במהלך השנים" אז אם כך אפשר להבין שלפי הטוענים זאת המצווה בטלה לפחות באופן זמני. אולי תסכים שהערך זקוק לקצת עריכה. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

האם מתחילים לכתוב ספר? מדמויות או מהעלילה? או פשוט מכתיבת הפרק הראשון?[עריכת קוד מקור]

נניח יש לי רעיון יפה לפתיח דרמטי. בפתיח יש כמה דמויות לא חשובות שעומדות למות ולהציג את הנבל המרכזי.

השאלה עכשיו היא בשביל להפוך את זה לסיפור של ממש, מה השלבים הבאים? האם צריך קודם כל להגדיר את הדמויות המרכזיות שיפעלו? לפתח את הסיפור? כלומר לבנות מין סכימה לסיפור בסגנון: הנבל הורג. הגיבור מגלה שמשיהו מהמשפחה שלו נהרג ומחליט לנקום. הגיבור לומד אמנות לחימה. הגיבור מתחיל במרדף אחרי הנבל. הנבל נהרג בקרב קונג פו (סתם כתבתי פה סיפור מוחרטט סטייל סרט פח. לא על זה הסיפור שלי). או שאולי ישר לכתוב את הפרק הראשון, אחריו להתחיל לחשוב מה יהיה הפרק השני וכן הלאה? או שבהתחלה צריך לבנות עולם ולהגדיר חוקים (בסגנון "סופרמן הכל יכול עד שנוגע באבן ירוקה")?

מה השיטה להתחיל?

אני מניח שמלמדים זאת, תבדוק את הנושא, בטוח יש גם מקורות מקוונים וספרים בנושא כתיבת סיפורת. חבל שבשיעורי ספרות בתיכון לא עוסקים בנושא, אלא רק באמצעים רטוריים ומשמעויות נסתרות, ולא בכיוון העלילה. לי נשמע הגיוני (ואני חושב שיצא לי לשמוע על זה) שמתחילים מיצירת הדמויות וההיסטוריה של כל אחת, ומשם בוחרים איך לשלב את הדמויות בעלילה. גם מאיפה קו העלילה יתחיל. ולגבי יצירת עולם, זה נקרא conworld. גם על זה ניתן למצוא מידע, אבל אני חושב שזה יותר רלוונטי לנושא של fictional universe, אם כי כזה יכול להתקיים גם אם ממקמים את העלילה בעולם האמיתי, לדוגמא בפנטזיה, כשיש תרבויות נסתרות, עם חוקים ומקומות משלהם, נניח במימד שאינו נגיש לכולם, כמו ב"הארי פוטר", ובכלל כנראה בכל יצירה שעוסקת בקסם, אפילו במיתולוגיה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:59, 24 בנובמבר 2020 (IST)
ישנן מספר גישות לכתיבה יוצרת:
Planner - מישהו שמתכנן הכל מראש, החל מכל הדמויות וכל העלילה וכלה בעולם וכדומה, הכל מסודר לפני שהם כותבים מילה ראשונה של הסיפור עצמו.
Pantser - מישהו שפשוט כותב ככל העולה על דעתו ואיך הסיפור זורם לו באותו רגע ומסדר את כל השאר אחרי זה בשלב העריכה.
Planster - מישהו שמשלב את שתי הגישות, יעני מסדר את הדמויות ואת עיקרי העלילה אבל לא דבק בזה וכותב גם מה שעולה בדעתו באותו רגע.
בגדול כל גישה היא בסדר, רק צריך לדאוג שהמוצר בסופו הוא טוב, כל השאר הוא שולי, אין איזה דבר שהוא חובה או משהו כזה. תעשה\י מה שמתאים לסגנון שלך . ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:41, 25 בנובמבר 2020 (IST)
הנה מקום טוב להתחיל ממנו את כתיבת הספר שלך: נניח שיש לי. עוזי ו. - שיחה 19:56, 28 בנובמבר 2020 (IST)

האם הפסים על בגד ארבע כנפות והשזירות שאינן "פתיל תכלת" הם שני הידורי מצווה שונים?[עריכת קוד מקור]

מכייון שהמצווה בתורה לא מתארת פסים מכל סוג (על הבגד עצמו) וגם לא מתארת שזירות נוספות מלבד ארבעה פתילי תכלת, האם נכון להסיק שהוספת שני המאפיינים הללו לבגד ארבע כנפות זה הידור מצווה?

בתודה וברכה,

אנונימי/ת לא חתם/ה

הפסים הם לכל היותר הידור מצווה. החוטים שאינם תכלת הם חלק מהמצווה. החובה מבוססת על הפסוק "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך" שנאמר בספר דברים, בנוסף לציווי על פתיל תכלת, שנאמר בספר במדבר. אנונימי/ת לא חתם/ה
שמחתי לקרוא את המענה הקולע ועל תיקון טעותי בנוגע לגדלים ("שזירות"). אנונימי/ת לא חתם/ה
יש לי חשד שיש כאן מעט בלבול מונחים. המצווה כוללת הטלת פתילים לבנים ופתילי תכלת על פינות הבגד. בימינו, רבים אינם קושרים פתילי תכלת, מסיבות שונות. שני החלקים האלו הם מצווה מדאורייתא.
שתי תוספות שנוספו לתפילין במהלך הדורות הם הפסים שנארגו בגוף הטלית, והגדילים (בצורה דומה למה שמופיע כאן בתמונה) שהם הארכה של חוטי השתי בלי חוטי הערב, וקשירה שלהם עם עצמם. שני אלה, בהנחה שהם יפים, נחשבים להידור מצווה, ולאריגת החוטים יש גם שנתנו טעמים שונים. הבלבול חל, לדעתי, כיוון שגם הטלת הפתילים מ כונה בתורה גדילים, כינוי שנ יתן בעברית המדורנית לקשירת חוטי השתי בסוף האריגה.

יד שמאל לא יודעת[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לבדוק את הייחוס של רשימות המלכים בשמאל (ממלכה עתיקה)? האם יאדי הייתה ממלכה נפרדת עם שושלת נפרדת (כמו בערך האנגלי) או שמדוברת על אותה הממלכה? ר’ שיחה:שמאל (ממלכה עתיקה) (שתי הטענות הראשונות שלי שם שגויות). למי שלא מכיר את הערך: מדובר על ממלכה עתיקה, ארמית בעיקרה, ושמות מלכים שונים מגלים דמיון מפתיע לשמות תנכיים מוכרים. Tzafrir - שיחה 09:35, 25 בנובמבר 2020 (IST)

לפי מה מחליטים אם משהו אמנות או לא?[עריכת קוד מקור]

לפי מה נקבע אם משהו מהווה אמנות או לא? לדגומה, שלושה ציורים: א, ב, ג. האם שלושתם מהווים אמנות? קל להבחין שאחד מהם הוא זיוף לא יוצלח(אני הכנתי), אבל סביר להניח שאף אדם לא שימים לב שאחד מהם הוא זיוף כן מוצלח ולא באמת עבודה של רותקו. אז איך קובעים בימנו אם מדובר באמנות בכלל (אני לא מדבר על טובה/גרועה) או נוכלות? רק לפי מיהו היוצר? או שיש דרך להעריך את היצירה לפי היצירה עצמה? הרי בדוגמה שהבאתי אף מבקר אמנות לא ידע להגיד שזאת לא אחת היצירות של רותקו שהוא עצמו לא הכיר. ובציור המגניב שלי לא ברור למי יש את הסמכות להגיד שאני לא יצרתי אמנות. אולי זה הסגנון הייחודי שלי שבמקרה מושפע מגדולי המאה ה-20? אז האם יש איזו דרך להעריך מה אמנות אמתית ומה מרמה? 213.55.225.42 13:59, 25 בנובמבר 2020 (IST)

התשובה היא שאין באמת דרך להחליט אם יצירה כלשהי היא אומנות או לא, כי אנחנו לא יודעים כל כך להגדיר מה זה בכלל אומנות, וזה משתנה מתרבות לתרבות ומתקופה לתקופה. הדוגמה הקיצונית ביותר של יצירות אומנות ששנויות במחלוקת לגבי "מידת האומנות" שלהן הן, כנראה, אותם בריסטולים לבנים שתלויים במרכז פומפידו בפריס במסגרת תערוכות של אומנות מודרנית, ומהצד השני ציוריו ופסליו של ליאונרדו דא וינצ'י (כמו המונה ליזה) שנחשבים ללא ספק לפאר היצירה של הרנסנס. נילס אנדרסן - שיחה 15:52, 25 בנובמבר 2020 (IST)
הדוגמה של לאונרדו היא חשובה מכיוון שבתקופתו איש לא הטיל ספק שהפסל של דוד (מיקלנג'לו) הוא אמנות. בתוקפתם אף אחד לא היה מתייחס לתמונות שהצגתי כאמנות כלל, אלא היה מניח שמדובר בניסוי צבע על קנבס, שאמן עשה לפני שמתחיל ציור. בציורים בסגנון של רותקו, השאלה אם מדובר באמנות דווקא כן נשאלת על ידי אנשים בני התקופה בה הציור נוצר. בתקופת הרנסנס אף אחד לא היה צריך להגדיר אמנות, כי היה ברור שציור של דייגו ולסקס היא יצירת אמנות. המנדט לקבוע מהי אמנות ניתן על ידי אקדמיה לאמנות (במובן הרחב) ועל ידי מזמין הציור (אמנות היתה עסק כלכלי תמיד). אבל בימנו, מי נותן את המנדט לקבוע אם צינור חלוד שמצאתי במזבלה וצבעתי בירוק הוא אמנות או לא? אנונימי/ת לא חתם/ה
לא רק צינור חלוד שצבעת בירוק. יש בתוך ה"מיינסטרים" של חובבי אומנות רבים שאלה, האם ציוריו של פיקאסו נחשבים יצירות אומנות? האם עבודתיו של אנטוני גאודי הם אומנות? האם אומנות מודרנית היא יותר או פחות אומנות מהעבודה הקלאסית? היום (בעידן המודרני) הדברים הרבה יותר מורכבים, ויצירות ייתלו לא אחת במוזיאונים גם אם הן לא נחשבות "יצירות מופת" בעיני רבים אחרים, ולא מעט תיאטראות בעולם יציגו "הצגות תיאטרון" שחורגות מכל מוסכמה שהיא (אמנע מלהזכיר שמות, ברשותך). נראה אם כך שגם אם קיים מוסד עליון כלשהו בצרפת או באנגליה, לא נראה שמישהו הולך בעקבות החלטותיו. בנימה אישית, אם לדעתך הבעת מסר או אמת פנימית כלשהי על ידי צביעה של צינור חלוד בירוק, זה כנראה נחשב לאומנות לגיטימית. האם מישהו ירכוש את היצירה בכסף? כנראה שלא. Face-smile.svg נילס אנדרסן - שיחה 17:34, 25 בנובמבר 2020 (IST)
בשביל ליצור נדרשות מהאמן איכויות מסוימות כמו יצירתיות, כישרון ויכולת טכנית. אחר כך אפשר לדבר על אמת פנימית וכדומה, ועל שאלות פילוסופיות של "מה זו אמנות". זה נכון גם אם עבודה מסוימת אינה מפגינה, כשלעצמה, את מלוא הפוטנציאל של האמן. יש הבדל בין אמן שבוחר ליצור יצירה פשוטה (כביכול), לבין מי שלא מסוגל ליותר מזה. ראובן מ. - שיחה 13:04, 27 בנובמבר 2020 (IST)
בדוגמאות שנתתי פה, האם יש לך דרך להבדיל בין חוסר כישרון("לא מסוגל ליותר מזה") לבין בחירת יצירה פשוטה? אני לא מסוגל לראות את הדבר הבסיסי שהתייחסת אליו: איכויות כמו יצירתיות, כישרון ויכולת טכנית. יצירתיות של מלבנים גדולים בצבעים שונים מוטלת בספק. כישרון זו הגדרה רחבה, גם הוא לא נצפה באף אחת מהדוגמאות. יכולת טכנית שואפת לאפס (באו נשווה רק את היכולת הטכנית שנדרשה לצייר את דיג טונה). אז אולי אף אחת מהדוגמאות היא לא באמת אמנות, אלא פשוט נוכלות? 213.55.225.42 13:28, 27 בנובמבר 2020 (IST)
אמנות היא תמיד תלוית קונטקסט. יצירות האמנות של הרנסנס מביעות מסרים דתיים עמוקים וכל חלק בהן משדר מסר כלשהו לקתולי המאמין. זה קונספט שונה מ"אמנות" במובן שאתה כנראה חותר אליו (הנאה אסתטית גרידא). אם צבעת כמה פסים על בד ותלית ומישהו הבין את המסר, הרי זו אמנות שמביעה משהו. Reuveny - שיחה 20:55, 25 בנובמבר 2020 (IST)

מי החליט איך יסדרו את מקשי המקלדת?[עריכת קוד מקור]

איך החליטו איפה תהיה כל אות? האם כל יצרניות המקלדות מיד זרמו עם הצורה הזו? אנונימי/ת לא חתם/ה

ראה כאן. זה מעניין דווקא. נילס אנדרסן - שיחה 15:44, 25 בנובמבר 2020 (IST)
ואם מעניין אותך על הסידור ספציפית בעברית, יש סרטון של "כאן" בנושא. עדיין לא ברור לי האם השמועה על הסידור כדרך להאט את הכתיבה במכונות הכתיבה כדי למנוע תקיעה היא נכונה או לא. (¯`gal´¯) - שיחה 19:38, 25 בנובמבר 2020 (IST)
איפה אני אוכל לראות את הסרטון? הארמי - שיחה 12:04, 26 בנובמבר 2020 (IST)
יש גם פרק של דורון פישלר בנושא בפודקאסט המצוין שלו "המובן מאליו".david7031שיחה • י' בכסלו ה'תשפ"א • 15:19, 26 בנובמבר 2020 (IST)
ראה כאן.david7031שיחה • י' בכסלו ה'תשפ"א • 15:20, 26 בנובמבר 2020 (IST)

כמה אקדמאים יש בארץ?[עריכת קוד מקור]

מה אחוז הישראלים שיש להם תואר ראשון? מה אחוז האנשים שיש להם תואר שני ומה אחוז הישראלים בעלי תואר דוקטור?

ב-2009 היו כ-33,000 בעלי תואר שלישי [1]; כ-1500 מקבלים תואר שלישי מדי שנה [2]. אפשר להניח שבעלי תואר שלישי גם עוזבים את הארץ בכיוון זה או אחר. עוזי ו. - שיחה 10:56, 26 בנובמבר 2020 (IST)

השילוש הקדוש בנצרות[עריכת קוד מקור]

3enighed-heb.svg

האם יש הכרח לוגי ל"לידה מבתולה" בשביל השילוש? אנונימי/ת לא חתם/ה

לא. ובאופן כללי, אין שום דבר שהגיוני מבחינה לוגית בשילוש (אלא אם מדובר בחתול של שרדינגר, שמאפשר "להיות" ו-"לא להיות" בו-זמנית). ראה את הגרף הבא ותיווכח בכך בעצמך... נילס אנדרסן - שיחה 12:35, 12 בדצמבר 2020 (IST)

תשתיות ניקוז בישראל[עריכת קוד מקור]

מדוע מדינת ישראל סובלת מבעיות ניקוז כאלה קשות? אי אפשר להגיד שהאקלים השתנו באופן פתאומי. או שעונת הגשמים מפתיעה מישהו באמצע נובמבר. אבל כל שנה כמעט יש בעיות ניקוז כבדות, ברמת מאות אלפי שקלים של נזק (אולי מיליונים) לרכוש, הצפות ושיבושי תנועה, וכד'. וגם הבעיות לא התחילו שנה שעברה. אני זוכר בעיר שלי (ק. אתא) היו בעיות ניקוז (נהרות שחצו את העיר) עוד לפני 20 שנה, והם דווקא תוקנו, לפני כ-10 שנים.

רק הערה: יש קונצנזוס מדעי לגבי קיומו של משבר אקלים עולמי המבוסס על ראיות מוחשיות ביותר הזמינות לחקירה במגוון אזורים בעולם אך בעיקר במדינות מתועשות גם למי שאינו מדען כגון אובדן שטחי חורש טבעי בקנה מידה נרחב (בשל כריתה, בירוא, מדבור ועוד הנתמך גם מראיות עקיפות כגון התמעטות אוכלוסיות בעל חי ולא רק צומח, בשטחים טבעיים), זיהום תעשייתי בכלל וזיהום אוויר בפרט, פיצוץ אוכלוסין ועוד. בהתאם למצב הגיאו-פוליטי השורר כיום במזה"ת סביר להניח שיש לו גרסה חריפה במיוחד במזה"ת בו כמעט כל מדינה היא הרוסה אקולוגית ומסוכסכת עם כל שכנותיה ואין שיתוף פעולה בתחומים אקולוגיים. לא ברור איך אתה מגדיר "פתאומי" בהקשר זה אך זאת עובדה קיימת שיש או שלפחות ייתכנו שינויי אקלים קיצוניים, יהיה מקורם טבעי או מלאכותי או שניהם גם יחד. אנונימי/ת לא חתם/ה
כי העיריות והמועצות המקומיות לא באמת משקיעות בשדרוג תשתיות הניקוז. אגב, זה לא רק קורה בישראל, זה קורה בהרבה מקומות בעולם. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 12:57, 26 בנובמבר 2020 (IST)
הכוונה בפתאומי: שינוי מפתיע מאוד בתקופה מאוד קצרה. לדגומה, כמות הגשמים ב2020 היא פי 4 ממוצע הגשמים בשנים 2010-2020. טמפרטורה מינימלית בחודש ינואר 2021 בתל אביב היא מינוס 8. וכדו'. במציאות השינויים באקלים במרכז הארץ הם לא כאלה קיצוניים באי אפשר לצפות להם מראש. וכמות הגשמים היא לא בלתי צפויה לעונה.
אני בספק שהחלק האחרון של דבריך נכון; יתרה מכך, לפי דעתי הנתונים הנוכחיים מלמדים על שינוי איטי יציב שתואם לעוד ועוד הרס סביבתי בעולם שמקורו דווקא ב-100 השנים האחרונות אם כי הגיע לכדי קיצוניות בדיוק ב-5 השנים האחרונות. אנונימי/ת לא חתם/ה
בישראל יש ימי גשם מעטים מאוד אך עמוסים מאוד במשקעים, מה שיצריך תשתיות ניקוז יקרות מאוד כדי להכיל. המדינה מעדיפה (לפחות בינתיים) לספוג נזקים של הצפות זמניות, מאשר להשקיע מיליארדים רבים בתשתיות שאמורות לשמש לימים בודדים, זה הרבה יותר זול. אנונימי/ת לא חתם/ה

למה יש הייפ כל כל גדול סביב כדורגל?[עריכת קוד מקור]

יש איזהשהו הסבר ללמה דווקא הספורט הזה זכה לכזו תהודה עולמית? אני אישית לא מצליח להבין מה כזה מלהיב בספורט הזה, אבל עובדה שדווקא מכל ענפי הספורט דווקא כדורגל נחשב לדבר שהכי מלהיב אנשים ברחבי העולם וכל דבר שקורה בתחום נהיה לסנסציה עולמית. די אפשר להגיד את זה גם על כדורסל ובמידה מסוימת על בייסבול ופוטבול (בעיקר בארה"ב) אבל ההייפ סביב הכדורגל הרבה יותר גדול מאשר ההייפ סביב כל מה שהזכרתי.

על החתום 147.161.15.70 14:58, 26 בנובמבר 2020 (IST)

בקצרה, כי זהו אחד מענפי הספורט המפתיעים ביותר שבו הכל יכול להשתנות בעניין של רגע והפתעות ומתח ודרמות ואמוציות שכיחות בו יותר לעומת ענפי ספורט אחרים, לפחות באירופה (בארצות הברית דווקא יסכימו איתך ולא יבינו את ההייפ סביב הכדורגל). פעמים רבות שהמזל משחק תפקיד בכדורגל, כמו במקרה שבו יוון זכתה ביורו 2004. בנוסף, קבוצות כדורגל בדרך כלל נתמכות על ידי בסיס אוהדים או מחנות פוליטיים וגזעיים והמטען הרגשי הזה מוסיף מאוד וגולש לענפים אחרים דווקא מהכדורגל. כמו במקרה של פרטיזן בלגרד נגד הצבא האדום בלגרד, מחנות האוהדים בכדורגל נאבקים זה בזה בכדורסל בעקבות העימות בין המחנות בכדורגל. מהסיבה הזו זכייתה של בני סכנין בגביע המדינה בזמנו היוותה סנסציה והמגזר יצא מכליו וכך גם בקלאסיקו הספרדי בין ריאל מדריד הספרדית הממסדית לברצלונה הקטאלונית והבדלנית. מצד שני, לפי ד"ר אילן תמיר, אולי זאת הסיבה לכך DimaLevin - שיחה 15:20, 26 בנובמבר 2020 (IST)
מבין סוגי הספורט הקבוצתי כדורגל דורש ככל הנראה את התשתיות הבסיסיות ביותר: כדור ומגרש: שער (ספורט) אפשר לסמן גם עם אבנים. הדרישות הבסיסיות מהכדור יותר נמוכות גם מסוגי ספורט אחרים (הערה: זה נכון גם לכדור יד?) ולכן הוא יכל לצבור שחקנים בקרב כל שכבות האוכלוסייה.
כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בעולם ואולי בגלל זה יש הכי הרבה מקרים דווקא של יצרים בקרב אוהדי כדורגל. אבל לא חסרות גם התנגשויות יצריות של אוהדי קריקט מהודו ומפקיסטן, לדוגמה.
העובדה שמשחקי כדורגל „מפתיעים״ נראית לי חסרון ולא יתרון (הערה: אני לא חובב ספורט). Tzafrir - שיחה 15:36, 26 בנובמבר 2020 (IST)

ריבית פשוטה, לעומת ריבית פריים, לעומת ריבית 100%[עריכת קוד מקור]

אם אני מבין נכון:

  • בריבית פשוטה (חודשית), אם לווה לווה 1,000 ש"ח ושיעור הריבית הוא 1% אזי בחודש העוקב החוב לפירעון יהיה 1,100 ש"ח ועל כל חודש עיכוב יתווסף 1% מקרן ההלוואה אל עצמה כך שאם היה חודש עיכוב לאחר מכן יצטרך להחזיר 1,200 ש"ח, אם היו חודשיים עיכוב לאחר מכן יצטרך להחזיר 1,300 וכן הלאה עד פירעון החוב (חיבור קרן ההלוואה בתוצאות ריבית)
  • בריבית פריים (חודשית), אם לווה לווה 1,000 ש"ח ושיעור הריבית הוא 1% אזי בחודש העוקב החוב יהיה 1,010 אך בחודש השני הוא יהיה 1,020.1 בחודש השני 1,030.301 וכן הלאה עד פירעון החוב (הכפלת קרן ההלוואה בשיעור ריבית XOR הכפלת תוצאת ריבית בשיעור ריבית)
  • הכפלה של קרן הלוואה XOR תוצאת ריבית ב-2 היא ריבית ב-100% (למיטב הבנתי ריבית כזו בדרך כלל לא נגבית על כסף כי לא פרקטי לגבותה על כסף)

אלה הן שאלותיי:

  1. האם יש מקרים בהם שיעור הריבית (פשוטה/פריים) משתנה גם לאחר תחילת עסקת הריבית (כלומר בין תחילתה לבין סופה) ואם כן המונח המקצועי למצב כזה?
  2. מהו המונח המקצועי מספרות הבנקאות לתאר ריבית ב-100% בהנחה ויש ומה תהיה דוגמה למצב של גביית ריבית כזו (כל זה בהנחה ויש מצב בלתי סביר כזה)?

בתודה מראש ובברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כפי שקורה יותר מדי פעמים בדף הזה, השאלה קורסת מעומס יתר של הנחות שגויות. אין קשר בין "ריבית פריים" לריבית חודשית; אתה רוצה לשאול על ריבית חודשית, אז לשם מה לתת לה כותרת שאינה שייכת לכאן. גם המלה XOR אינה מתאימה; אם אתה רוצה לומר ששתי האפשרויות נכונות, אמור זאת (ועדיף להמנע גם מזה - לשם מה להעמיס עוד הנחות על שאלה תמימה). התשובות לשאלותיך: 1. ריבית שאינה קבועה נקראת "ריבית משתנה". 2. חכמי הבנקאות לא מצאו לנכון לתת שם מקצועי מיוחד לריבית של 100% דווקא. עוזי ו. - שיחה 17:47, 26 בנובמבר 2020 (IST)
לא הבנתי מה שגוי בדברי כי ריבית פריים יכולה להיות חודשית כמו שהיא יכולה להיות שנתית (תלוי מה נקבע). ואגב לא הבנתי מה רע ב XOR. אנונימי/ת לא חתם/ה
ריבית פריים יכולה להיות חודשית, אבל ריבית חודשית זה מושג פשוט וכללי, וריבית פריים היא מושג כלכלי מורכב וספציפי. אם אינך יודע מהי ריבית פריים, מדוע אתה משתמש בביטוי בשאלה? אם אתה מבקש ללמוד דברים חדשים, השאלה צריכה להתמקד במה שאינך יודע ולא להפגין ידע שאיננו. XOR אינו מלה בעברית, ולו היית מחליף את הצירוף הזה במקבילה העברית הנכונה היית רואה שהוא אינו מתאים לאופן שבו אתה משתמש בו. עוזי ו. - שיחה 19:13, 26 בנובמבר 2020 (IST)
האם מבחינתך טעיתי בהגדרת המושג "ריבית פריים"? כי אם כן אני מבקש להצביע על טעות. לגבי XOR, למה או-בלבד לא מתאים? הרי או ש(בשלב הראשון) מכפילים את קרן ההלוואה בשיעור הריבית או ש(בשלב השני ואילך) מכפילים את תוצאת הריבית בשיעור הריבית, כלומר זה או-בלבדי, אבל לא ו\או במובן של OR. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני מניח שהתכוונת לכתוב ריבית דריבית במקום ריבית פריים. אין לי מושג למה התכוונת במונח XOR‏. Tzafrir - שיחה 19:20, 26 בנובמבר 2020 (IST)
תודה, אכן התכוונתי לריבית דריבית אבל חיפשתי ביטוי חד מילתי ואם אני לא טועה ריבית פריים היא הביטוי החד מילתי הטוב ביותר שיש לכך, אם טעיתי אשמח ללמוד. השבתי לגבי XOR למעלה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אין שום קשר בין ריבית הפריים שהיא ריבית המשמשת כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות מסוגים שונים כגון הלוואות ופיקדונות, שנקבעת בידי כל בנק עבור עסקה שבטיפולו, ובישראל היא נגזרת מריבית בנק ישראל – לבין איך מחשבים את הריבית ואת ההחזרים: ריבית פשוטה, ריבית דריבית או לפי סולם שפיצר. והחישוב שביצעת ב"אם לווה לווה 1,000 ש"ח ושיעור הריבית הוא 1% אזי בחודש העוקב החוב לפירעון יהיה 1,100 ש"ח" – גם שגוי וגם לא ניתן לחישוב כי לא ציינת האם שיעור הריבית הוא לחודש, יום, רבעון או שנה. חזרתישיחה 20:18, 26 בנובמבר 2020 (IST)
למה שגוי? בכוונה לא ציינתי מסגרת זמן כדי להציג מצב בו השיעור קבוע וממשיך (חודשית - כמו שציינתי) בלי סוף. אנונימי/ת לא חתם/ה
שגוי בעליל כי שיעור ריבית של 1% לשנה זו ריבית בסכום של כ-83 אגורות אחרי חודש; ואם התכוונת ששיעור הריבית הוא 1% לחודש – אז סכום הריבית אחרי חודש הוא 10 שקלים. בכל מקרה – לא 100 שקלים. "זמן המסגרת" אינו קשור להאם שיעור הריבית הוא חודשי או שנתי, והאם הריבית היא פשוטה או ריבית דריבית.
לשאלה מס' 1 המקורית שלך: "ריבית הפריים" היא ריבית שיכולה להשתנות במהלך חיי ההלוואה בהתאם לשינוי שחל בריבית לפי בנק ישראל או הבנק/הגורם המלווה. "ריבית פשוטה" אינה משהו שניתן לשאול לגביו את השאלה שלך, כי המושג "ריבית פשוטה" מתייחס לאופן החיוב ולא לשיעור הריבית הקבוע או משתנה.
לשאלה 2: הריבית יכולה להיות גם 174%, ואין צורך במושג מיוחד לזה. וכתבת: "כל זה בהנחה ויש מצב בלתי סביר כזה". למה לא סביר? כבר היינו בסרט הזה בישראל בשנת 1984, שבה שיעור הריבית היה דו ספרתי – לחודש! אך מסתבר שטעיתי בהערכה: באותה שנה הריבית האפקטיבית הייתה 771% לשנה... חזרתישיחה 20:49, 26 בנובמבר 2020 (IST)
  • לגבי העשרה שקלים במקום מאה שקלים, כן התבלבלתי, אבל עדיין לא ברור לי מה שגוי בעליל אם אני לא מדבר כלל על שנה אלא על הכפלה של סכום חוב בשיעור ריבית נתון אחת לחודש בלי סוף (בלי סכימה לשנה או לפרק זמן אחר)?
  • לגבי "ריבית פשוטה" אינה משהו שניתן לשאול לגביו את השאלה שלך, כי המושג "ריבית פשוטה" מתייחס לאופן החיוב ולא לשיעור הריבית הקבוע או משתנה" ; משפט זה לא ברור לי; צריכה להיות תבנית כללית ל"ריבית פשוטה" שמבדילה אותה מסוגי ריבית מורכבים יותר - אחרת אין טעם במילה "פשוטה"; מה שאני הצגתי זה הצורה הפשוטה ביותר של ריבית שאני מכיר - המלווה מסכם עם הלווה שעל 1000 יחזיר לו 10% כך שבחודש העוקב יצטרך להחזיר 1100 ובכל חודש שאינו מחזיר הסכום ימשיך לתפוח ב-10% כך שיצטרך להחזיר 1200 וכן הלאה. לאיזה 'אופן חישוב' אתה התכוונת?
אנונימי/ת לא חתם/ה
השגיאה שלך היא בכך שלא ציינת על איזה תחום זמן מוגדרת הריבית שציינת, אך בהמשך המשפט התייחסת אליה דווקא במונחים של חודשים. ריבית תמיד צריכה להיות מוגדרת על ידי אחוז + הזמן עליו היא מוגדרת. בכל מקרה, התשובות לשאלותיך הן "כן, שם המושג הוא "ריבית משתנה" ו "אין מושג כזה".אסף השני - שיחה 08:20, 29 בנובמבר 2020 (IST)
שלום אסף, מכיוון שכתבתי "(חודשית)" בתחילת כל אחת משתי הדוגמאות, אני לא מבין למה טענת שרק בהמשך הדוגמה התייחסתי לריבית כחודשית. אנונימי/ת לא חתם/ה
צודק. היות וזה הפריע גם לי וגם למשתמש חזרתי, כנראה שזה מבלבל משתמשים מאותגרים, אולי כדאי לשים את זה בטקסט עצמו עבורם ולא רק בכותרת. אסף השני - שיחה 10:53, 29 בנובמבר 2020 (IST)
אז אני מבין שלא שגיתי בשגגה של לא להגדיר מתי מתווסף לחוב סכום-תואם-שיעור-ריבית. להבא אמנע מלהשתמש בסוגריים בהגדרה כזו. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
לסכום-תואם-שיעור-ריבית קוראים ריבית. עוזי ו. - שיחה 22:52, 29 בנובמבר 2020 (IST)
אפשר ואפשר גם לדייק יותר לכאורה במחיר של עוד כמה מילים - כאן לפי דעתי זה היה טוב. אנונימי/ת לא חתם/ה

מחסור ברופאים נובע מתנאי קבלה גובהים ללימודי רפואה?[עריכת קוד מקור]

יש מצב אחד מחסור ברופאים ומצב בו על כל רופא יש יותר עומס מאשר משרה מלאה. וגם תורים לא הגיוניים לרופא מומחה.

אבל מצד שני תנאי הקבלה לרפואה גבוהים מאוד, דבר שמונע ממרבית הסטודנטים להתקבל ללימודי רפואה במוסד בו הם מעוניינים. האם שני הנתונים קשורים? במילים אחרות: אין מספיק רופאים כי כל כך קשה להתקבל לרפואה?

אם כך, האם לא הגיוני להוריד את תנאי הקבלה ובכך להעלות את כמות הרופאים? אנונימי/ת לא חתם/ה

כרגע הבעיה העיקרית במערכת אינה מחסור ברופאים, אלא מחסור בתקנים, כלומר משרות של רופאים (תקציב למשכורות). התוצאה היא שיש רופאים שרוצים לעבוד ולא יכולים. בנוסף יש מחסור צפוי ברופאים (כשיהיו תקנים נורמליים). החשש מהורדת תנאי הקבלה הוא כמובן ירידה ברמת ההכשרה של הרופאים וברמתם האישית. אנונימי/ת לא חתם/ה
אינני מומחה, אך אני חושב שהתשובה שניתנה איננה נכונה. אין רופא מובטל. לא בטוח שהייתי רוצה להיות מטופל עם רופא שתנאי הקבלה שלו נמוכים במיוחד. אני חושב שהבעייה היא מס' פקולטות ומס' המקומות בבתי חולים להתמחות בהם. זה הכל קשור בסופו של יום בכסף רב. Shannen - שיחה 05:01, 27 בנובמבר 2020 (IST)
הבעיה איננה מחסור בתקנים (אם כי המצב דורש שיפור כמובן) וגם לא תנאי הקבלה הנוקשים. אם כל הישראלים בוגרי בתיה"ס לרפואה בארץ ובחו"ל היו עובדים במערכת לא היתה בעיה. העניין הוא שמדובר בקריירה תובענית מאוד ובעשור+ הראשון - משלבת שעות בלתי אפשריות להורים לילדים קטנים עם משכורת לא גבוהה ותנאי עבודה לא מזהירים. לא מעטים נושרים בדרך או מחליפים קריירה. Reuveny - שיחה 09:42, 27 בנובמבר 2020 (IST)
Shannen, תנאי הקבלה הם בעיקר פסיכומטרי ובגרות. ציון פסיכומטרי אינו משקף את איכות ההכשרה, אלא נועד לסינון מועמדים בלבד. איש לא מדבר על הורדת דרישות בחינות במהלך ההכשרה. ככה שבסופו של דבר הדרישות הם עניין של מדיניות והם פונקציה של מקומות פנויים באותו הסמסטר. מכירים אנשים שלא התקבלו בסמסטר אחד וכן התקבלו בסמסטר לאחר מכן מבלי לעשות עוד פסיכו'.
Reuveny, מה הכוונה? אתה מכיר אנשים עם תואר ברפואה או רופאים לשעבר שעובדים במקומות אחרים? כמו מה? מעבדות רפואה?
כן, מכיר רופאים לא מעטים שמאסו בתנאים האלה ויצאו ממערכת הרפואה הציבורית, ובמקרים מסויימים החליפו מקצוע. Reuveny - שיחה 12:52, 27 בנובמבר 2020 (IST)
סיימתי לימודי רפואה אז אני מכיר קצת את הנושא. המחסור ברופאים הוא בינלאומי. לא רק בישראל חסרים רופאים. המחסור חמור במיוחד בפריפריה. בארץ זה עוד מילא כי גם הפריפריה הרחוקה ביותר לא נמצאת במרחק גדול ממרכז הארץ. יש מדינות שבהן המרחק מהפריפריה למרכזים רפואיים גדולים יכול להיות אלפי קילומטרים. רק תחשבו מה זה לעלות על טיסה בשביל בדיקת MRI. הבעיה נובעת ממספר גורמים: אורך הלימודים והקושי הכרוך בלימודי רפואה. בנוסף, יש כמובן גם סף קבלה גבוה למדי. זה גורם לפרישה של חלק מהסטודנטים במהלך הלימודים ומעבר לפקולטות אחרות. הלימודים נמשכים גם לאחר סיום האוניברסיטה בהתמחות. לכן, לימודי רפואה ארוכים הרבה יותר מלימודים של מקצוע אחר. התמחות + סטז'+לימודים באונ' - זה חוצה בקלות רף של עשר שנים ויכול להגיע גם לחמש עשרה שנים. זה המון זמן.
בכל הזמן הזה שכרו של רופא הוא נמוך למדי. אמנם במהלך ההתמחות יש המון שעות עבודה כך שהשכר הגלובלי לא נמוך אבל תשלום פר שעה לא רחוק מהמינימום. היות שחלק ניכר מאלה שמסוגלים להתקבל לרפואה ולסיים את בית הספר לרפואה מסוגלים להתקבל גם למקצועות ההייטק, יש כל הזמן נשירה של רופאים להייטק. השכר אטרקטיבי והרבה יותר מהיר וגם השעות נוחות בהרבה. בעיות אלה לא קשורות למדינה מסוימת. גם באירלנד יש תופעה זהה וגם במדינה פחות מתקדמת כמו רוסיה. על זה יש להוסיף קושי בירוקרטי. אין מספיק תקנים למתמחים. לא אכנס כרגע לסיבות אבל יש רופאים שסיימו סטז' וטרם התחילו להתמחות בדבר מה. אני לא יודע אם זה קיים במדינות אחרות. דבר נוסף שמשפיע על מספר הרופאים הוא שכר. יש מדינות שבהן שכרם של רופאים גבוה יותר מאשר במדינות אחרות. כך למשל רופאים ממרכז אירופה נוטים לנטוש את מדינתם ולעבור למדינות עשירות יותר במערב. כתוצאה מכך, מדינות מרכז אירופה מזימינות רופאים ממזרח אירופה ולאלה כבר אין מאיפה להזמין. זה מחריף את המחסור. התופעה קיימת גם בארץ. אם אבחר להגר לארה"ב השכר שלי יוכפל מעצם זה שעברתי למדינה אחרת. הדבר הזה מושך רופאים רבים ויש נטישה של רופאים ישראלים לארה"ב ולמדינות עשירות אחרות. כאן זה לא שונה מכל הגירה אחרת ממניעים כלכליים.
ואחרון חביב - המצב לא הולך להשתנות. קשה להכשיר רופאים. זה נורא יקר (הינה לינק לYNET - [3]) ואי אפשר להוסיף תקנים בקלות. זה לא רק העלות הישירה האדירה (כחצי מיליון לראש) זה גם שדות קליניים כי רופאים זקוקים לבית חולים אוניברסיטאי כדי ללמוד. ולכן הוספה של פקולטה לרפואה דורשת לא רק תקנים באוניברסיטה, אלא צריך להקים גם בתי חולים חדשים או להכשיר קיימים להוראה אקדמית. זה מוסיף עלות אדירה למערכת. היות שהתקציב מוגבל, לא תהיה תוספת גדולה של סטודנטים באוניברסיטאות ישראליות ובגלל הסיבות האחרות שציינתי המחסור צפוי להמשך. גילגמש שיחה 11:47, 29 בנובמבר 2020 (IST)

ללמוד ללמד מכונה[עריכת קוד מקור]

האם ניתן ללמוד למידת מכונה לבד בבית? או שזה משהו מורכב שדורש הכשרה מקצועית ברמת קורסים ושעות לימוד ארוכות? (נניח ויש רקע בכתיבת קוד ואלגוריתמים פשוטים) שואל השאלות - שיחה 12:39, 27 בנובמבר 2020 (IST)

ניתן ללמוד בבית. מובן שככל תשקיע שעות לימוד ארוכות יותר, תדע יותר. אסף השני - שיחה 17:08, 27 בנובמבר 2020 (IST)
יש קורסים מקוונים, כמו בעוד הרבה נושאים בתחום מדעי המחשב ותכנות, רובם בתשלום, אם כי יש גם חינמיים. (¯`gal´¯) - שיחה 21:38, 27 בנובמבר 2020 (IST)
שלום, מה ההבדל בין למידת מכונה לבינה מלאכותית ? משתמש:אסף השני משתמש:Galzigler
         --Ritai - שיחה 03:39, 5 בדצמבר 2020 (IST)
למידת מכונה היא תת תחום של בינה מלאכותית. תחומי עיסוק נוספים של הבינה המלאכותית תוכל למצוא כאן. אסף השני - שיחה 14:12, 5 בדצמבר 2020 (IST)
תודה --Ritai - שיחה 00:41, 6 בדצמבר 2020 (IST)

רידוד שורות בגיליון נתונים[עריכת קוד מקור]

אני לא משתמש הרבה בזה (אני אישית מעדיף SQL), אבל אני כרגע צריך לעשות שימוש בזה. לא הצלחתי למצוא פתרון, לבצע שרשור של טווח דו-מימדי לווקטור חד-מימדי, ע"פ שורות. כל פתרונות השרשור שמצאתי סוכמות הכל לתא בודד. אני מעוניין לעבוד עם פונקציית מערך, כלומר שנפרשת על פני כמה תאים באופן אוטומטי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:43, 27 בנובמבר 2020 (IST)

אם אתה עובד עם אקסל, ב"תפוז" יש תותחים. חזרתישיחה 00:53, 28 בנובמבר 2020 (IST)
Google Sheets, ולכן לא מעוניין בפתרון בעזרת מאקרו, אלא בעזרת פונקציות מובנות. (¯`gal´¯) - שיחה 03:19, 28 בנובמבר 2020 (IST)
אגב, בעיה דומה הייתה לי עם ביצוע SUMIF (שמרדד תוצאות בעצמו) עבור ריבוי רשומות, וכיוון ש-SUMIF בעצמו מקבל טווח, אז לא ממש ניתן לגרום לו לעשות זאת, אבל יש פתרון לזה בעזרת כפל מטריצות (MMULT), אבל זה לא עובד מן הסתם עם טקסט. ניסיתי בכל מקרה, כי פעולות כפל בין טקסט לבין בוליאני כן מוגדרות בגיליון נתונים, אבל זה לא קיבל את זה, כנראה בגלל הצירוף של המידע. הוא התריע על בעיה עם פונקציית MINUS. (¯`gal´¯) - שיחה 03:28, 28 בנובמבר 2020 (IST)
לשרשור התאים A2 עד F2, למשל, אתה יכול להשתמש בגוגל שיטס בפונקציה Concatenate(A2:F2). תוכל למצוא כאן הסברים נוספים על שרשור תאים. אם אתה צריך לבצע פעולה יותר מורכבת (למשל, לשרשר את התאים רק אם הערך בתא הוא לא מספר זוגי), אז תצטרך ללמוד להשתמש בפונקציות מערך של גוגל שיטס (תתחיל מכאן). בברכה, -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 14:26, 28 בנובמבר 2020 (IST)
זה לא מה שאני מחפש, אני רוצה לשרשר טבלה דו-מימדית, ושהשרשור יהיה לכל אחת מהשורות, כך שהתוצאה תהיה וקטור חד-מימדי. צריך פה פונקציית מערך. (¯`gal´¯) - שיחה 18:32, 28 בנובמבר 2020 (IST)
שמתי למעלה קישור שמסביר איך ליצור פונקציית מערך בגוגל שיטס. אם תיתן דוגמה לנתונים ולתוצאה הרצויה, אולי אוכל לעזור לך קצת יותר. אפשר גם במייל. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 20:01, 28 בנובמבר 2020 (IST)
אני כבר למדתי איך לעבוד עם פונקציות מערך ונתקלתי כבר בלינק שצירפת, בפועל לתת אוסף במקום תוצאה בודדת (בד"כ ע"י טווח), ולעטוף ב-ArrayFunction (או עם הקיצור ctrl+shift+enter). דבר נוסף שיש לציין, המידע שאני לוקח הוא תוצאה מתוך פונקציה ולא ידועים מראש מימדי הטבלה, כך שפתרון כמו
ArrayFunction(A2:A & " " & B2:B)

לא יעזור. המטרה היא לשרשר את כל אחת מהשורות בנפרד, ולקבל עמודה בודדת. (¯`gal´¯) - שיחה 20:51, 28 בנובמבר 2020 (IST)

תנסה אולי את הנוסחה הבאה: ArrayFormula(concatenate(A2:A, " ", B2:B)) -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 21:22, 28 בנובמבר 2020 (IST)
איך זה יעזור כאשר לא ידוע מראש כמות העמודות וכשהטבלה היא נתון מחושב? (¯`gal´¯) - שיחה 04:49, 29 בנובמבר 2020 (IST)
אני חשבתי גם על האפשרות פשוט להוסיף בסוף כל שורה אישזהו מפריד ואז להשתמש בפונקציות מתאימות כדי להפריד, אבל אני לא יודע איך אפשרי לגרום לפונקציה המקורית להוסיף תו כלשהו בסוף כל שורה. (¯`gal´¯) - שיחה 04:56, 29 בנובמבר 2020 (IST)
זה לא כזה מסובך. אתה יכול למצוא את מספר העמודות בכל שורה (קישור: [4]) ואז להשתמש במספר העמודות בתוך נוסחה שמייצרת שרשור של כל שורה לאיבר המתאים בווקטור. בהצלחה, -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 22:09, 29 בנובמבר 2020 (IST)
שמתי לב עכשיו שלא חייבים לדעת כמה עמודות יש בכל שורה, אלא פשוט לדעת להשתמש בפונקציה המתאימה של גוגל שיטס. במקרה שלך, הנוסחה =textjoin(" ", true, 2:2) תשרשר את כל התאים של שורה 2 עם רווח ביניהם. הרצת הנוסחה על כל שורה בנפרד תייצר את הווקטור שאתה מחפש, ובלי להשתמש אפילו בפונקציית מערך. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 07:32, 30 בנובמבר 2020 (IST)
מצאתי כבר דרך למצוא מספר שורות, כי הייתי צריך את זה. זה בכל מקרה לא עוזר כשרוצים להחיל את זה על משהו דו-מימדי בעזרת פונקציית מערך. בכל מקרה הסתדרתי כבר בעצמי, אבל לצערי זה עובד רק ב Sheets, כי השתמשתי ב SPLIT, ונראה שתוכנות אחרות לא אימצו את הפונקציה הזו, פתרונות עקיפים שמצאתי לאקסל היו מאוד מסובכים ותלויים בכתובות תאים בגליון. (¯`gal´¯) - שיחה 08:55, 30 בנובמבר 2020 (IST)

מאין לקוחה נעימת הפתיחה של "ערב טוב ישראל"?[עריכת קוד מקור]

הכוונה היא לתוכנית הרדיו ששודרה בגלצ.

האם הכוונה לבוקר טוב ישראל (תוכנית רדיו)? לא זכורה לי תוכנית ערב. Gil mo - שיחה 15:17, 29 בנובמבר 2020 (IST)
בהחלט הייתה תוכנית ערב, אבל היא נסגרה מזמן, כשירון וילנסקי עבר מלילה לערב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:13, 30 בנובמבר 2020 (IST)

אתיופים עם צלב על הראש[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שיש אתיופים עם קעקוע של צלב על הראש. מאיפה זה בא?

אני מניח שמשתמש:ליאור ידע לענות. גילגמש שיחה 18:37, 29 בנובמבר 2020 (IST)
שאלה טובה ותשובה ברורה אין. התווית תו על המצח נזכרת לראשונה בפרק ט' של ספר יחזקאל: "(...) עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהִתְוִיתָ תָּו עַל-מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים, הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, עַל כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת, הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ. וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי, עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ: (...) זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל-כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-עָלָיו הַתָּו אַל-תִּגַּשׁוּ(...)" (יחזקאל ט ד'-ו'). כלומר, כשם שביציאת מצרים פסח הקב"ה על בתי האנשים שמזוזותיהם סומנו בדם זבח הפסח, כך בחזון יחזקאל פסח המשחית על האנשים שעל מצחיהם הותווה תו (כנראה בדיו). לטענת פרופ' מאיר בר-אילן, מדובר באות העברית תו ממש, הנראית כמו Phoenician taw.svg או כמו PhoenicianT-01.png בכתב העברי הקדום. כפי שסוקר פרופ' בר-אילן במאמרו, התיאור הזה מספר יחזקאל משתקף הן בהלכה הרבנית ובספרות ההיכלות והן בחזון יוחנן מימי ראשית הנצרות, למשל: "אַל־תְּחַבְּלוּ אֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־הָעֵץ עַד אִם־חָתַמְנוּ אֶת־עַבְדֵי אֱלֹהֵינוּ עַל־מִצְחוֹתָם" (חזון יוחנן ז ג), "וַיֵּאָמַר לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יַשְׁחִיתוּ (...) כִּי אִם־אֶת־בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם חוֹתַם הָאֱלֹהִים בְּמִצְחוֹתָם" (חזון יוחנן ט ד). לטענת ג'ניפר ג'ונסון ([5],[6]), פסוקים אלה בחזון יוחנן הניעו את המונטניסטים הנוצריים לקעקע את עצמם כעבדי האל במאה הרביעית לסה"נ. לטענתה, במאה השמינית לסה"נ קיימות עדויות לקעקוע סמלים נוצריים על ידיהם של נזירים קופטיים במצרים. לדבריה, יש חוקרים הסבורים כי המנהג הגיע למצרים מהנצרות באתיופיה, שם הטביעו צלבים על המצח, הרקה ופרקי הידיים. בתקופה זו צצים לראשונה שני מניעים נוספים לקעקוע צלב על המצח: כאות השתייכות לנצרות בסביבה מוסלמית עוינת (כפי שמציינת ג'ונסון) וכדי שהקעקוע הבולט יפחית את ערכה של הנערה המקועקעת מבחינת חוטפי עבדים מוסלמיים (כפי שמציין מקור בלתי מוסמך באתר קוורה). אציין כי חטיפת עבדים מאתיופיה למדינות מוסלמיות נמשכה עמוק אל תוך התקופה המודרנית: יוסף הלוי העיד כי "הפלשים נתונים בפחד גדול לבל ייחטפו ילדיהם ואינם מרשים להם להתרחק מטווח ראייה" (עמוד 50) ואחד מלוחמי המוסד שהיה מעורב במבצע נמל בית נשאל על ידי מבריח כיצד הוא מצליח להעמיס את עבדיו לספינה ללא התנגדות (מקור: שכחתי). בספר משנת 1220 שחיבר בישוף עכו בעת מסע הצלב החמישי הוא מותח ביקורת על המנהג להטביע צלבים על המצח של תינוקות באמצעות ברזל מלובן, כמו גם על הטבעת צלבים על הברכיים והרקות של ילדים. ([7]). הבישוף מונה שתי סיבות לכך: כאמצעי לטהר את התינוקות בעזרת אש רוחנית וכאמצעי לבדל את עצמם מהמוסלמים הסובבים אותם. הבלוגר שהביא את עדות הבישוף הזו מסייג אותה באמצעות ספר קופטי משנת 1239, בו מובהר כי צילוק הפנים נהוג אצל החבשים והנוביים ולא אצל הקופטים [8]. לעניות דעתי, מפשט הכתוב בספר משנת 1239 אי אפשר להסיק שמדובר דווקא בהטבעת צלבים על המצח, ולא בדרכים מגוונות אחרות לצילוק הפנים, הנהוגות עד היום בקרב קבוצות אתניות שונות באתיופיה ובסודאן (ראו למשל [9],[10],[11]). בשרשור בלתי מוסמך זה נטען כי בזמן מלחמות הקיסר יוהנס במהדייה בסודאן, הוא ציווה על הנוצרים לקעקע צלב על מצחם כדי להקל על חייליו לזהות את המוסלמים ולטבוח בהם. לא הצלחתי להצליב את הטענה האלמונית הזו עם מקורות אמינים, אולם איני מומחה בקי בקורות המלחמה המהדית מלבד השלכותיה האיומות על יהודי אתיופיה.
אני מניח שקוראינו מתעניינים לא רק בנעשה באתיופיה, אלא גם בקעקועים על פניהן של יהודיות שעלו מאתיופיה לישראל. הספרות על כך מועטה ביותר ([12], [13]) וההסברים המוצעים בה הם:
  1. הסתרת הזהות היהודית בסביבה נוצרית עוינת (נטען גם כאן וכאן).
  2. הגנה מפני עין הרע / הגנה מפני שדים / רפואה עממית.
  3. יופי.
לעניות דעתי ההסבר הראשון - הסתרת הזהות היהודית - רלוונטי רק לארבעים השנים האחרונות. כל עוד חיו ביתא ישראל בכפריהם בצפון אתיופיה, זהותם היהודית היתה ידועה היטב לשכניהם בין כה וכה. גם הפרס מוקרה נותרו מנודים הן מצד שכניהם הנוצרים והן מצד קהילות האם היהודיות שלהם. כמו כן, בעוד שפרופ' הגר סלמון ופרופ' יאן אבינק מתארים בהשתאות את קעקועי הנשים (שניהם מצוטטים כאן) לא זכור לי אזכור של קעקועים מן הסוג הזה על ידי הנוסעים הרבים שבאו במגע עם יהודיות מאתיופיה עד אז: לא אצל השפחות היהודיות שנפדו מן המאה ה-15 ואילך, לא אצל היהודים שפגש ג'יימס ברוס ובעקבותיו אנטואן ד'אבדי, יוסף הלוי, הנרי אהרן שטרן, מרטין פלאד, יעקב פייטלוביץ', וולף לסלאו, משה בר-יודא, ג'ף הלפר, דונלד לוין, יעל כהנא ועוד רבים אחרים. יתכן בהחלט שזכרוני בוגד בי, אך קיימת אפשרות שקעקועי המצח נעשו נפוצים רק משעה שיהודים נאלצו להסתיר את זהותם הרחק מכפריהם - במחנות הפליטים בסודאן ובפחונים באדיס אבבה ובגונדר. ההסבר השני - רפואה עממית והגנה מפני עין הרע ושדים - נטוע ככל הנראה בתרבות האמהרית והטיגרינית ומקורו כאמור בנבואת יחזקאל. ההסבר השלישי - יופי - הולם כמדומני קעקועים בצורת מחרוזת סביב הסנטר והצוואר, הנקראים תוקוראט ומתועדים כאן. ההסבר הרביעי - הגנה מפני חטיפה לעבדות - מסביר לעניות דעתי את המנהג האמהרי והטיגריני ולא את חיקויו אצל ביתא ישראל בשלהי המאה העשרים.
אבקש להוסיף כי במאמר זה נטען כי היחס העוין בו נתקלו המקועקעות בישראל הניע אותן להסיר את הקעקוע, בין היתר על ידי עקירת העור המקועקע בעצמן (תמונה 3 במאמר זה). אקווה כי תשובתי זו, הלוקה באריכות-יתר, תסייע להפחית את היחס העוין, ולו כלפי עולה אחת. שבת שלום, ליאור पॣ • י"ז בכסלו ה'תשפ"א • 15:26, 3 בדצמבר 2020 (IST)
וואו, איזו תשובה מושקעת. המידע שאספת יכול להיות בסיס לערך? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:15, 3 בדצמבר 2020 (IST)
בשמחה, לך על זה (:
בינתיים קוששתי עוד שני מקורות המרחיבים מעט על קעקועי נשים יהודיות:
א. הרב ד"ר שרון שלום מתייחס לקעקועים בספרו "מסיני לאתיופיה" - ראה נא בכתובת https://photos.app.goo.gl/7EiTw8MvU7XdpJcw6
ב. אחד המרואיינים של יאן אבינק מתאר בעמודים 27-28 כיצד הפציר בנשים יהודיות באזור טיגראי להפסיק ללכת למקעקעים נוצריים, כמתואר שם. העדות נוגעת לשנים 1971-1981, בהן רוב יהודי אתיופיה עדיין גרו בכפריהם. למותר לציין כי ביקורים מהסוג הזה אינם עולים בקנה אחד עם מצוות אטאנקון, גם אם מקעקעים פרח או כל צורה אחרת שציין המרואיין.
בהצלחה! ליאור पॣ • י"ח בכסלו ה'תשפ"א • 15:05, 4 בדצמבר 2020 (IST)
ליאור תשובה יפה מאוד. תודה, השכלתי! נילס אנדרסן - שיחה 12:39, 12 בדצמבר 2020 (IST)

האם הפסטפריאניזם היא דת?[עריכת קוד מקור]

חשבתי על הצעה לבדיקה האם אכן יכולים לטעון שהם מאמינים בדת זו ויש להם זכות ככל שאר הדתות או לא. האם הם מנחילים את האמונה בה לצאצאיהם? האם גם בניהם מאמינים בזה מכח מסורת מאבותיהם? אם כן הרי יש להם זכות כשאר הדתות. אבל אם לא, זה מוכיח שאינו אלא היתול. האם המבחן הזה תקין?--213.8.112.230 18:21, 29 בנובמבר 2020 (IST)

זאת דת פארודית גילגמש שיחה 18:28, 29 בנובמבר 2020 (IST)
דת אינה גנטית ואין כל מחוייבות להאמין בה מתוקף מסורת אבותיך או להנחיל אותה לצאצאיך. הדת אולי פרודית אך המבחן אינו תקין. אסף השני - שיחה 20:53, 29 בנובמבר 2020 (IST)
המבחן היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא, ״האם זו דת מוכרת בעולם כדת רצינית״? Gil mo - שיחה 00:53, 30 בנובמבר 2020 (IST)
מה זה מוכרת בעולם כרצינית? יש אינספור כתות שהעולם שהציבור אינו מתייחס אליהם ברצינות. אני חושב שחלק מהרעיון של דת פרודית היא לעורר את השאלות הללו. זה שמישהו רואה בגיחוך הליכה על מים או קריעת ים סוף- מוכיח שיהדות ונצרות הם לא דתות? איך בדיוק ללכת עם מסננת פסטה על הראש שונה מהותית מלחבוש טורבן? Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:34, 30 בנובמבר 2020 (IST)
אסביר את כוונתי בשאלה. הדמוקרטיה מעוניינת להכיר בזכויות של כל הדתות, בלי התייחסות להגיון להאמין בהם. גם אם בעיני רוב העולם דת מסויימת מגוחכת, היא זכאית להכרה בגלל שיש מיעוט שמאמינים בה. ההנחה העומדת בבסיס השאלה היא שזה תלוי אם אכן אותו מיעוט באמת מאמין בה, לכן הצעתי את המבחן הנ"ל. הרי מי שלא באמת מאמין לא ילמד את זה את בניו, וכן להיפך מי שמאמין ודאי ילמד את בניו. זה שייתכן שהילד יאמר "אם אבא שלי לבש מסננת פסטה, אני מעדיף ללבוש מגש פיצה" לא משנה את התמונה. אבל אם יאמר "הרי זה מגוחך, למה להשתטות בפני כולם כדי לצחוק על דתות אחרות?" זה לא נחשב בכלל לדת.81.5.20.53 08:17, 30 בנובמבר 2020 (IST)
יש מדינות שהכירו בזה כדת. יש כמה אנשים שהצטלמו לתעודת זהות עם מסננת פסטה על הראש ממניעים דתיים. ויש מי שתופס בזה משום מה כדבר רציני ולא פארודיה. (¯`gal´¯) - שיחה 08:48, 30 בנובמבר 2020 (IST)
יש כל מיני דתות עם כל מיני תפיסות. הדת הבהאית, למשל, רק מאפשרת לצאצאי המאמינים את הזכות לבחור להצטרף לדת בעצמם בגיל 15. ייתכן שדת מסויימת דווקא תדגיש את חשיבות הבחירה של האינדיווידואל בדת בעצמו - לא נראה הרבה מאמינים לדתות כאלו, כנראה, אך כדתות הן לגיטימיות לחלוטין. ובצד השני, מי ששם מסנן פסטה על הראש חושב שהוא עושה טוב - מאיזושהי סיבה - פארודית או לא? אחרת לא היה עושה זאת, לא? ואם הוא חושב שהוא עושה טוב, לא יעביר לבניו את המסר הזהה, לפי לוגיקת המבחן? ומי שמצביע למפלגה מסויימת? ומי שמעלים מס? אסף השני - שיחה 09:07, 30 בנובמבר 2020 (IST)
וחוץ מזה. אסף השני - שיחה 09:29, 30 בנובמבר 2020 (IST)
עורב, לשאלתך מהי ״דת רצינית״: קודם כל, מדברים על דת ולא על כת כמו שכתבת. ״רצינית״ פירושו שיש קבוצה מספיק רחבה של אנשים שמקיימים את הלכות הדת, שיש לה הכרה מבוססת, ושיש לה תיעוד מספיק נרחב. נוסף לכך, דת שהמאמין בה עושה זאת בלב שלם - למשל, אותה אם שהצטלמה עם ילדיה עם סירים על הראש לא תשלח אותם לבית הספר כך בטענה שזו דתם, נכון? היא הצטלמה כך ״just to make a point״. להבדיל, השומרונים כולל ילדיהם הולכים ברחוב עם שמלות. Gil mo - שיחה 12:40, 30 בנובמבר 2020 (IST)
מה ההבדל בין דת לכת פרט לגודל של מעגל החברים בה, וכפועל יוצא הכרה פורמלית בה? (¯`gal´¯) - שיחה 22:15, 30 בנובמבר 2020 (IST)
גל, ראה דת, כת. Gil mo - שיחה 00:17, 1 בדצמבר 2020 (IST)
"כת היא מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו." (¯`gal´¯) - שיחה 01:50, 1 בדצמבר 2020 (IST)
הציטוט מדוייק מילה במילה, איך הוא עונה לשאלה? Gil mo - שיחה 16:48, 1 בדצמבר 2020 (IST)
זה אומר שההבדל העיקרי, אם לא היחיד, הוא בגודל קהל התומכים, ומכך בכוח ובעוצמה שיש לגופי הדת. (¯`gal´¯) - שיחה 10:32, 2 בדצמבר 2020 (IST)
השאלה היא בנושא דת, לא כת, ולכן אין מה להתייחס לכתות בדיון זה. Gil mo - שיחה 11:21, 2 בדצמבר 2020 (IST)
התייחסתי למשהו שהעלית. (¯`gal´¯) - שיחה 12:51, 2 בדצמבר 2020 (IST)
לא העליתי דבר הקשור בכת, עורב הזכיר כתות וציינתי שאין מה לדבר על כתות. Gil mo - שיחה 13:19, 2 בדצמבר 2020 (IST)
אציין כי בספרות הראשונים היתה זו טענה רווחת לביסוס עיקרי האמונה, שכן אלו - על פי המסורת - עברו מאב לבנו, ואין חשש שאחד האבות בשרשרת שיקר לבנו. כך למשל כותב ספר העיקרים: "וזה, כי הקבלה הנמשכת מן האב לבן, אי אפשר שתכזב בשום פנים, כי לא יבחר שום אדם להנחיל את בנו שקר, והאב הראשון שקיבל מן הנביא, אם לא שידע שהיה הנביא איש אמת - לא היה מנחיל דבריו לבנו, ובן בנו לבנו, וכן עד היום". פנטין - שיחה 20:31, 30 בנובמבר 2020 (IST)
נשמע כמו דוגמתיות. (¯`gal´¯) - שיחה 22:15, 30 בנובמבר 2020 (IST)
להיפך, אי אפשר שזה יהיה שקר כי כל אחד בודק את מה שהוא מעביר לבנו. אמנם זה היה נכון אם היתה רק דת אחת כזו. עכשיו שיש הרבה דתות על כל אחד מוטל לברר מהי הדת האמיתית. בכל אופן לגבי נושא השאלה אם אכן יש דתות שנחשבות מבחינה משפטית אפילו שמאמיניהן לא אומרים לבניהם שהיא האמת אלא מעודדים אותם לחשוב בעצמם והבנים באמת לא תמיד מאמינים, כנראה שהמבחן כושל.--213.8.65.37 22:48, 1 בדצמבר 2020 (IST)
לא הבנתי את המשפט האחרון. דת וחשיבה ביקורתית אלה לא דברים שהולכים יד ביד, לצערנו, אחרת היו מקבלים את טיעוני המדע, לא רק כשזה מקדם את הטיעון שלהם. ואכן יש בעיה מוכרת, אם דת אחת היא אמת, זה אמר שכל השאר הן שקר, וכולן טוענות שהן האמת, וכולן מבוססות על טענות בלתי ניתנות להפרכה. (¯`gal´¯) - שיחה 10:32, 2 בדצמבר 2020 (IST)
שתי ההתייחסויות האחרונות מרדדות את מהות הדת והתפיסה האמונית, ומנסות לבחון דת בכלים מדעיים. למשל, לא נכון לומר ש״אם דת אחת היא אמת, זה אומר שכל השאר הן שקר״, כיוון שכל דת מדברת על מערכת אחרת והן אינן בהכרח מתנגשות אחת בשניה (למשל, מישהו יגיד לך שגלידה היא המאכל הכי טעים בעולם, והשניה תגיד שדווקא חומוס אבו שוקרי הוא המאכל הכי טעים. אף אחד לא משקר כאן). Gil mo - שיחה 12:41, 2 בדצמבר 2020 (IST)
אני חושב שבין רוב הדתות קיים ויכוח לגבי האמת, בפרט לגבי מיתוסים מסויימים ויישויות אלוהיות, ודמויות מסויימות, אנושיות ולא אנושיות. (¯`gal´¯) - שיחה 12:51, 2 בדצמבר 2020 (IST)
דוגמה: לוח השנה שלנו כולל מחזור של חודשים (בערך 30 ימים) ושל שבועות. המחזור של החודשים מסונכרן על השנים, אבל המחזור של השבועות לא מסונכן עם השנים: כל שנה מתחילה ביום שונה מקודמתה. זה די בעייתי. אם כבר הזכרתי אנשים שהמציאו דתות: כשכמה היפים מקליפורניה ייסדו דת חצי פרודית, היה להם שכל ליצור לה לוח שנה (אנ') שלא חוזר על השגיאה הזו.
לכאורה די פשוט לתקן את הבעיה: נמשיך עם מחזור שבועי כרגיל. יש בשנה קצת יותר מ־7×52=364 ימים. אז נשמור על 364 ימים במסגרת של שבועות וחודשים רגילים, ואת היום הנוסף, או השניים הנוספים נשייך כיום חופש נפרד (סוף השנה) שלא שייך לאף שבוע.
כמו כל הדברים ההגיוניים והפשוטים, ברור שזה לא עובד. הסיבה היא שהמחזור של שבעה ימים מקודש. יש יום אחד בשבוע שהוא יום קודש לאל. לכן אסור לקטוע את המחזור המקודש של שבעת הימים. מה שמוזר הוא שאנשים שונים לא ממש מסכימים מהו אותו יום מקודש: שבת, כגרסת היהודים וחלק קטן מהנוצרים, יום ראשון, כגרסת הנוצרים, יום שישי כגרסת המוסלמים? והרי מדובר על יום חשוב ומקודש. אם לא נשמור על השבת, יחרב העולם (או משהו כזה). אז אם הם לא מסכימים איתנו על זהות היום המקודש, הם כופרים גמורים!
וזה לא סתם. מחלוקות על לוח השנה הם סמל לפילוג בין קבוצות שונות. לשומרונים יש לוח שנה שונה במקצת. הצדוקים והפרושים היו חלוקים על לוח השנה. ובשני המקרים מדובר גם על מועדי פולחן (עד היום זבח פסח השומרוני לא מתקיים בהכרח ביום של חג פסח היהודי), כלומר: הפרה של הסדר. קבוצה אחת מתייחסת למשנתה ככופרת.
מה שטוב הוא שאף אחת מהקבוצות הללו (בגרסה מספיק קיצונית שלה) לא שולטת כאן ומתייחסת ברצינות לכפירה הזו. Tzafrir - שיחה 04:20, 5 בדצמבר 2020 (IST)
(¯`gal´¯) אתה בטוח במה שאתה אומר? הרי לפי מה שידוע לי כל דת מתווכחת עם דתות אחרות או לא מתייחסת אליהן. אפשר לבדוק טיעונים של איזו דת משכנעים יותר. מאידך לטעון שכל הדתות שקר, נראה מוזר, הרי לא סתם קם אדם בבוקר והחליט להמציא דת וכולם האמינו לו. לגבי הטיעון שהובא בשם ספר העיקרים אמרתי שהוא בעצם מעודד חשיבה ביקורתית, לא שאכן הדתות כיום באמת לא דוגמטיות.213.8.65.37 12:40, 4 בדצמבר 2020 (IST)
בהחלט היו כמה אנשים שקמו בבוקר והחליטו להמציא דת. דוגמאות ממאתיים השנים האחרונות: ג'וזף סמית' הבן, הלנה בלוואצקי, ל. רון האברד וקלוד וריון. תחילת הנצרות לא מתועדת מספיק טוב. נראה שיש רובד יותר קדום בסיפורי ישו שבו הוא נחשב כמשיח מבית דוד (וגם זה: לא ברור עד כמה זה היה בימי חייו), אולם לאחר זמן מה (כמה דורות או אולי אפילו דור אחד) הוא הפך להיות בן האלוהים ואלוהי. כמוכן, זה שהמון אנשים אומרים שהם ראו משהו, לא אומר שהוא אכן התרחש. Tzafrir - שיחה 13:38, 4 בדצמבר 2020 (IST)
להמציא דת חדשה היום זה לא דבר קשה. השאלה איך התחילו הדתות בעולם. היהדות מציעה השערה הגיונית. מה שכולם ראו ודאי היה, אפשר להתווכח על הפרשנות. ראו. מי שרוצה להרחיב אפשר לראות שם, יש שם גם הנחה שניתנת להפרכה ולא הופרכה (המדע לעולם לא יבין הסבר לכל התופעות בעולם).--יהודה „ שיחה < כ"א בכסלו ה'תשפ"א • 09:35, 7 בדצמבר 2020 (IST)

האם תוחמים הלוואות בריבית דריבית חודשית למסגרת זמן כגון שנה?[עריכת קוד מקור]

הבנתי שבבנקים שונים מקובל לתחום הלוואה בריבית דריבית חודשית במסגרת זמן כגון שנה קלנדרית; כלומר מצופה מהלקוח להחזיר את קרן ההלוואה + ריבית בכל חודש עד שנה קלנדרית.

אם עברה שנה והלקוח לא עמד בתשלום של החודש ה-12 (נניח) ממילא החוב ימשיך להתקיים ולגדול בגלל ריבית דריבית - אלא אם תבוצע מחיקת חוב; האם תוחמים הלוואות בריבית דריבית חודשית למסגרת זמן כגון שנה (איזו בעיה תחימה כזו באה לפתור)? אנונימי/ת לא חתם/ה

אכן מקובל שחישוב ריבית דריבית הוא על בסיס חודשי – אך לא מקובל לתחום הלוואה למסגרת זמן כגון שנה קלנדרית. משך ההלוואה יכול להיות מיום אחד עד עשרות שנים, ואינו חייב להיות לתקופות "עגולות" של שנים שלמות. מהלקוח מצופה לעמוד בתנאי ההלוואה כפי שנחתמו בהסכם בינו לבין הבנק; בהסכם ניתן לקבוע שהן הקרן והן הריבית ישולמו בתשלום אחד במועד פירעון ההלוואה, או שהריבית תשולם כל חודש והקרן בתשלומים רבעוניים, או כל קומבינציה אחרת שמוסכמת על שני הצדדים. כל חוב (של קרן, ריבית או שניהם) פשוט צובר ריבית בהתאם לתנאי ההלוואה וזהו. בקיצור לא תוחמים כלום לשנה ואין בעיה שצריך לפתור. צר לי, יש לך כנראה חוסר הבנה בסיסי בנושא של הלוואות, וההסברים שלי מהם מתוך ניסיון בנקאי של עשרות שנים. חזרתישיחה 18:30, 30 בנובמבר 2020 (IST)
אין לי שום חוסר הבנה בסיסי בנושא של הלוואות (בטח ב"הלוואות" התכוונת לעסקאות ריבית שהן עסקאות שאינני עושה ואינני רוצה מאום עם ספקיהן) - מותר לא לדעת דברים ולשאול ואפשר ללמוד ולהתקדם הלאה. הסכם לפיו קרן ההלוואה והריבית ישולמו במועד אחד לא קשור בהכרח לריבית דריבית אז למה הזכרת את זה? אנונימי/ת לא חתם/ה
אם אתה רוצה ללמוד, אז במקום לשאול "למה לתחום למסגרת זמן של שנה", שאל "האם תוחמים למסגרת זמן של שנה". יגידו לך "לא", ואפשר יהיה לעבור לשאלה הבאה. עוזי ו. - שיחה 20:11, 30 בנובמבר 2020 (IST)
אני בדרך כלל מעדיף לפעול כך, הייתה לי טעות ניסוח; תיקנתי. אם הנחת שאני בכללי מחליף "האם עושים X" ב"למה עושים X" בשאלותי - טעית. אנונימי/ת לא חתם/ה
אין מושג כזה "הלוואות חודשיות". נסח את שאלתך מחדש. חזרתישיחה 09:20, 1 בדצמבר 2020 (IST)
ברור לי שברור לך שבצירוף מילים זה התכוונתי להלוואה אשר ריבית מתווספת עליה כל חודש אך תיקנתי בעקבות הערתך ל"הלוואות בריבית דריבית חודשית". בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
התשובה: לא. לא תוחמים למסגרת זמן שבלונית, אלא לפי צורכי הלווה והסכמת המלווה. כל הלוואה יכולה להיות למשך זמן כלשהו מיום אחד ועד עשרות שנים. חזרתישיחה 10:47, 1 בדצמבר 2020 (IST)

אנטומיית האדם במדינות שונות[עריכת קוד מקור]

היי. תגידו, יכול להיות שבמדינות שונות יש לבני אדם אנטומיה שונה, בגלל הבדלי סביבה, או בגלל אבולוציה מקבילה? כי כל מי שנולד בברית המועצות יודע שאסור לאכול באותה ארוחה מלפפונים וחלב (למשל, סלט וכוס קפה), שזיפים וחלב (למשל, מילקשייק), בננות וחלב (למשל, גלידה), דג מלוח וחלב (למשל, דג מלוח עם פירה), כי לחלק מהאנשים מדובר בחומר משלשל חזק, ולשאר זה יגרום להרעלת כיבה. ולא מדובר באגדה אורבנית, רבים שלא נזהרו חוו את זה, כולל אותי, ויש אזהרות רופאים רבות. ובארץ, ככל שאני מבין, אף אחד לא שמע על זה בכלל. כאילו שמדובר בסוגים שונים של בני אדם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:27, 30 בנובמבר 2020 (IST)

אני יודע שיש הבדלים מסויימים אצל בני אדם ממוצא אפריקאי, לדוגמא מרכז הכובד שלהם נמצא יותר גבוה. לא זוכר איפה, אבל ממש לאחרונה ראיתי משהו על קבוצה מסויימת עם יותר סבילות לקור בגובה, כי מסוגלים לנצל יותר טוב חמצן. יצא לי לשמוע על עוד כמה כאלו, אבל אני לא זוכר כרגע. לא יודע האם זה נחשב ממש אנטומיה שונה, זה לא מתייחס לרמה יותר גבוהה, כלומר לאיברים ולמערכות הגוף ולא להבדלים מינוריים בתפקוד שלהם, נניח סוג דם וצבע עור אינם מתייחסים לאנטומיה? (¯`gal´¯) - שיחה 22:12, 30 בנובמבר 2020 (IST)
אם תגיד לי שבניו זילנד יש סוג דם ABC, או שאין שם רזוס, זאת אנטומיה שונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:25, 30 בנובמבר 2020 (IST)
IKhitron, אתה מתאר תופעה פיזיולוגית ולא אנטומית. אני לא מודע לשונות אנטומית בין בני אדם אבל יתכן שיש משהו קטן וזניח שאין לו השפעה מהותית על התפקוד. משתמש:Galzigler, גם התופעה שתיארת היא פיזיולוגית. הסיבולת היא לא לקור אלא לאוויר דל בחמצן. גם אדם שחסר גנטיקה מתאימה יכול להגיע לאזור גבוה, להתאמן שם ולצבור יכולת אירובית מתקדמת. ספורטאים רבים משתמשים בשיטה זו. גילגמש שיחה 22:26, 30 בנובמבר 2020 (IST)
או קיי. מושגים ברפואה זה לא שלי. אבל אני לא מבין איך זה אפשרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:29, 30 בנובמבר 2020 (IST)
יש שוני גנטי בין בני אדם וחלק מזה קשור לאזור גאוגרפי מסוים. יתכן שבאזור גאוגרפי מסוים גנים מסוימים ימצאו ביטוי רב יותר. כך למשל ילידי אירופה מסוגלים בדרך כלל לעכל חלב בקלות אבל ילידי מזרח אסיה מתקשים פעמים רבות עם עיכול חלב בגיל מבוגר. חסר להם אנזים מסוים. גילגמש שיחה 22:57, 30 בנובמבר 2020 (IST)
האם יש ביסוס לחלק מהאמיתות הללו? Tzafrir - שיחה 09:56, 1 בדצמבר 2020 (IST)
בהחלט יש הבדלים אנטומיים בין בני אדם. אם נשים רגע בצד את ההבדל המוכר והידוע בין זכרים ונקבות, יש הבדלים קטנים נוספים. אולי הדוגמה המוכרת היא שיני בינה, שלא לכל אדם יש, ומספר השיניים הקבועות (נקראות לפעמים בשם המשונה "שיני בשר") אצל הומו ספיינס נע בין 28 ל-32. הבדלים נוספים מופיעים בעצמות, כמו למשל עצם העוקץ שבנויה מאיחוי של שלוש עד חמש עצמות, וכן בגידים מסוימים - אחת מאצבעות כף היד (לא זכורה לי איזו - נדמלי הזרת) מונעת על ידי שניים או שלושה גידים, אצל אנשים שונים. לגבי "במדינות שונות" - הניסוח משונה. ברור שהאנטומיה של אדם שייכת לגופו ולא לתעודת הזהות שלו - הגירה מארץ אחת לשנייה לא תצמיח או תגרום להיעלמות שן בינה, או לשינוי מספר העצמות המאוחות בעוקץ. לכל היותר אפשר לשאול על הבדלים סטטיסטיים - אולי לרוב היפנים שלושה גידים באצבע ולרוב הפינים רק שניים, אבל גם ביפן וגם בפינלנד יש אנשים עם שלושה ואנשים עם שניים.
לגבי "כל מי שנולד בברית המועצות יודע שאסור..." - השאלה הזו לא עוסקת באנטומיה או בפיזיולוגיה, אלא באמונות תפלות. בכפר שלנו היה ידוע שאסור לשתות מים אחרי שאוכלים אבטיח, ומי שמעז להיכנס לבריכה (בכפר של סבי זה היה "לנהר") אחרי שאכל מלפפון, מת במקום. שני האיסורים הללו מבוססים על כלום, בדומה לאיסורים שיגאל הזכיר: בהחלט יש אנשים בעלי רגישות ללקטוז (בכל מדינה, אם כי גם כאן יתכנו הבדלים סטטיסטיים), וכדאי להם להימנע או למעט בצריכת חלב - את המלפפון אפשר לשמור לבדיחה אחרת. לפי הערך, רגישות ללקטוז באירופה וצפון אמריקה יש בערך ל-20% מהאוכלוסייה, ובסין, ל-90% (מדובר בוויקיפדיה בעברית, ויש להתייחס למידע בחשדנות, אבל לא יקשה עליך למצוא מקורות אמינים יותר), ואולי זה עונה במידה מסוימת על שאלתו של יגאל, אם נתעלם מהבלבול בין אנטומיה לפיזיולוגיה. קל מאד למצוא "מקורות" שתומכים באמונות התפלות הללו, מה שיותר קשה זה למצוא מקורות אמינים, ובפרט, מחקר רפואי (יש לזכור שלא כל מאמר שחתום עליו אדם המתהדר בתואר "דוקטור" הוא "מחקר"). עצתי: בפעם הבאה שתפגוש רופא בנסיבות מקצועיות (למשל בדיקה שנתית), שאל אותה על האיסורים הללו. קיפודנחש 19:53, 1 בדצמבר 2020 (IST)
יש גם הבדלים סטטיסטיים מאד משמעותיים בהתפלגות סוגי הדם. עוזי ו. - שיחה 20:05, 1 בדצמבר 2020 (IST)
ההבדלים האנטומיים שצוינו לא קשורים לאזור מגורים. יש מגוון רחב מאוד של הבדלים אנטומיים כמו מסלול שונה של כלי דם, מספר שונה של עצמות, צורה שונה של עצמות ושל אברים פנימיים ועוד. אפילו באדם בודד יתכנו הבדלים אנטומיים כמו רגליים באורך שונה. כל זה לא קשור לגאוגרפיה. אני לא חושב שגוון עור ומאפיינים חיצוניים אחרים נחשבים להבדלים אנטומיים. גילגמש שיחה 05:02, 2 בדצמבר 2020 (IST)
בוודאי יש הבדלים בין החלב במדינות שונות. ‏«kotz» «שיחה» 12:34, 2 בדצמבר 2020 (IST)
אלו עובדות רפויות מתועדות בספרות מקצועית, לא אמונות תפלות. אתה מדבר על בדיחות, אבל בצד השני הבדיחה הוא שאנשים לא יודעים את זה, מאמינים שאין קשר בין הרגשה רעה לאוכל שאכלו, פשוט לא קישרו בין לבין. אין לזה שום קשר לרגישות ללקטוז. אין צורך לשאול רופאים, שמעתי את זה מספיק מהם במחצית הראשונה של חיי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:22, 3 בדצמבר 2020 (IST)
לכולן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:18, 3 בדצמבר 2020 (IST)
דרוש מקור. Tzafrir - שיחה 13:44, 4 בדצמבר 2020 (IST)

רכב: חשמל מול דלק[עריכת קוד מקור]

1. מה עולה יותר: נסיעה של קילומטר אחד ברכב חשמלי חדש או קילומטר אחד ברכב דלק מסורתי חדש (אני כותב חדש מכיוון שהישנים סובלים מבלאי והשוואה יכולה להיות לא הוגנת)?

2. מבחינת עולות יצור של רכבים מקטגוריה זהה (רכב משפחתי, גודל בינוני): מה עולה יותר לייצר?

3. כמה שעות נסיעה מחזיקה סוללה בין הטענות בהשוואה למכיל דלק? אני יודע שפה אולי השוואה קצת לא הוגנת מכיוון שניתן להטעין את הרכב "בבית" ובשביל דלק צריך להגיע לתחנה במיוחד.

אני יודע שכל תשובה זה "תלוי ב..., תלוי מ..", אבל אני רוצה הערכה של סדרי גדול. לא מספר מדויק בשקלים. 213.55.224.171 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

לשם שינוי, התוצאות ברורות מאד:
1. פשטות מכנית: מכונית חשמלית פשוטה הרבה יותר מכנית ומכילה פחות מעשירית מהחלקים הנעים של מכונית מבוססת דלק.
2. משטר חלוקת מקור אנרגייה יעיל יותר: הטורבינות בתחנות כוח יעילות יותר (דומני שב 20%) ממנועי בעירה פנימית.
3. דווקא נושא ההטענה כאוב מאוד. אמנם מכוניות חשמליות בנות ימינו מציעות טווח בסדר הגודל של מכונית בנזין, אבל ההטענה לוקחת זמן ארוך בשני סדרי גודל. ברוב המקומות לא ניתן להציב יחידת הטענה ביתית (רוב הבתים המשותפים בהם החנייה היא ברחוב). אם יתממש החזון של תאי דלק, או להבדיל יצרני הרכב יצליחו להחליט על תקן אחיד שיאפשר החלפת סוללות בתחנה, הנקודה המאד כואבת הזו תיפתר. בינתיים מדובר בחיסרון גדול למכוניות החשמליות הקיימות.
4. בטיחות - מכונית חשמלית קל לתכנן כך שמרכז הכובד יהיה נמוך מאד ביחס למכונית בעירה פנימית. פועל יוצא הוא אחיזה ושליטה טובות הרבה יותר.
5. יעילות אנרגטית - מנועים חשמליים יעילים הרבה יותר בהמרת אנרגית לאנרגייה קינטית.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:18, 2 בדצמבר 2020 (IST)

מעניין מאוד מה שכתבת. אז צוואר הבקבוק הוא לא אורך חיי הסוללה, אלא פיזור סביר של נקודת הטענה. כי אם גם עלות היצור נמוכה יותר וגם עלות התנועה נמוכה יותר (קרי יעילות המנוע), אז חוקי השוק בסוף יגרמו לכך שדווקא האופציה החסכונית יותר תהיה הדומיננטית. יתכן שאותה הבעיה של הטענה תיפטר טכנולגית ברגע שיהיה אחוז גדול מספיק של רכבים חשמליים על הכביש. 213.55.224.171 19:26, 2 בדצמבר 2020 (IST)

עד שלא יהיה פתרון יעיל, מהיר ונוח לטעינת סוללות הרכב – אני לא רואה מעבר המוני לרכב חשמלי. אולי כבישים חשמליים יגרמו לכך. חזרתישיחה 19:52, 2 בדצמבר 2020 (IST)
הפתרונות - תאי דלק וסוללות ניתנות להחלפה מהירה - כבר קיימים. השאלה אם יצרני הרכב יבינו את החשיבות של תקינה משותפת לפתרון הזמין יותר (סוללות להחלפה בתחנות דלק) ומחקר משותף - להפוך את תאי הדלק שכבר קיימים ועובדים היטב במעבדה למוצר בייצור המוני.
רכב חשמלי יציל חיי אלפים שמתים מדי שנה ממחלות ריאה. הקשר בין זיהום אוויר ממנועים לשורה של מחלות הוכח מזמן. זו תהיה טרגדיה אם צרות אופקים של יצרנים תמנע את המעבר ההמוני למכוניות חשמליות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:12, 2 בדצמבר 2020 (IST)
משום מה החלפת סוללה בעמדות הטענה נשמע לי קצת פתרון "לא כיף". אני בא עם רכב חדש וסוללה בת חודש וחצי שבדיוק נגמרת. משלם. ומקבל בתמורה סוללה טעונה בת שנתיים שבקושי מחזיקה מטען לאורך זמן. נשמע כמו עסקה רעה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:51, 4 בדצמבר 2020 (IST)
אתה מגיע לתחנה ומבקש סוללה. בתחנה אתה מקבל סוללה שצריכה לספק לך לפחות 300 קילומטרים (סתם דוגמה. בטח אמור להיות מדד יותר סביר). או שאולי תשלם על הסוללה בדיוק לפי הקיבולת שלה (אני בטוח שאפשר למצוא דרכים זולות ופשוטות למדוד את זה, אם זה יהיה חשוב לצרכנים). Tzafrir - שיחה 13:15, 4 בדצמבר 2020 (IST)
בדיוק. כמו שבתדלוק אתה משלם לפי ליטרים - כלומר כמה אנרגיה כימית את רוכש - כך ב"תדלוק" לפי סוללה אתה משלם לפי המטען (אמפר-שעה) שיש בסוללה. ההחלפה עצמה תדרוש ציוד יעודי (הסוללות מן הסתם תהיינה כבדות, ולהתחשמל מהן זה גזר דין מוות) אבל זה לא שונה מכך שתדלוק דורש ציוד יעודי - משאבת דלק.
בדמיון גדול לכך שלכלים חשמליים (מברגות למשל) אין תקינה וכל יצרן מייצר סוללה עם פרופיל שונה משיקולי רווחיות ונתח שוק, כך גם קורה בסוללות מכוניות חשמליות. אבל היצרנים יורים לעצמם ברגל - איכשהו (כמו מקרים רבים מאד שראיתי בתעשייות שונות) מחליטי ההחלטות לא קולטים שמדובר במכשול גדול מאד למכירות מכוניות חשמליות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:53, 5 בדצמבר 2020 (IST)

האם באמת יש קשר בין מזון לבין סרטן?[עריכת קוד מקור]

יש מלא כתבות על כל מיני "כרובית מפחיתה את הסיכוי לסרטן השד", "נקניקיות מגבירות את הסיכון לסרטן המעי" וכד'. אבל האם זה אמתי כל זה? אני לא מדבר על לזלול כמויות ענק של ג'אנק פוד, שיגרור השמנת יתר שבזמנה מעלה סיכון למלא מחלקות. אני מדבר על אכילה של מזון בכמות סבירה ובאיכות סבירה. האם באמת אם אכלתי ברוקולי הבריאות שלי השתפרה? אני תמיד מטיל בספק את הדבר הזה. ושוב, אני לא מדבר על זלילה של כמויות מסחריות של מזון מהיר, אלא על הכנת אוכל ביתי שנאכל בכמות הגיונית. 213.55.224.49 20:55, 2 בדצמבר 2020 (IST)

ממה שאני יודע (גילוי נאות, אין לי רקע בתחום הרפואה), יש כמה דברים שצריך לדעת, יש מנגנון להגבלת החלוקה בתאים שמונע סרטן, אבל גם גורם להזדקנות. זה קשור לקצוות של הכרומוזומים שמתקצרים עם כל חלוקה. בתאים סרטניים, זה לא קורה. אבל יש כמובן בעלי חיים שלא חווים הזדקנות, והרפואה מנסה לעשות שימוש בזה. בגוף יש מנגנון שמסוגל לזהות ולהשמיד תאים סרטניים, ולמי שיש חוסר באנטי-אוקסידנטים, הגוף אינו מסוגל להשמיד את אותם תאים, שקיימים אצל כל אחד במידה מסויימת, כלומר זה שיש לך בגוף תאים סרטניים לא אומר שאתה חולה בסרטן. ושמעתי לאחרונה, שקיים הבדל בין אותם תאים שהגוף מזהה לבין אלו שלא, שהם גורמים לסרטן, ישנם תאים שיודעים להתחבא מהמערכת החיסונית והם סרטניים והם גורמים לסרטן. (¯`gal´¯) - שיחה 03:49, 3 בדצמבר 2020 (IST)
מצד אחד, תזונה יכולה להשפיע על הבריאות. הדוגמה הטובה ביותר שעולה בראשי היא טלק (אם הוא מכיל סיבי אזבסט). מצד שני, כלל אצבע לא רע לגבי כותרת בענייני מדע בעיתונות הכללית: היא שגויה בצורה מהותית. הבעיה הבסיסית היא שתהליך המחקר הוא תהליך אטי של זיקוק ידע: באופן כללי מחקר אחד בלי ששוחזר או בוסס במחקרי המשך, עדיין לא מבסס ידע מדעי במידת ודאות רבה (יש לנו ערכים על זה? ר’ לדוגמה כאן). אבל לעיתונות זה לא מתאים. עיתונות צריכה חדשות. הדבר האידאלי מבחינתה הוא מחקרים בודדים פורצי דרך. דבר שבאופן כללי לא קיים. זכור לי ששמעתי (אבל אני לא מוצא כרגע) שחוקר לקח ספר בישול רגיל ומצא שעל בערך חצי מהרכיבים בו יש בספרות המדעית מאמרים שטוענים שהוא טוב לבריאות ועל בערך חצי (עם חפיפה די גדולה) יש מאמרים שטוענים שהוא לא טוב לבריאות. יש המון רעש ואי ודאות וצריך לראות עד כמה כל טענה מבוססת.
התהליך באופן כללי הוא: יש המון חוקרים שעובדים על המון מחקרים. לפעמים שומעים עליהם ישירות. אבל בדרך כלל מי שמתווך את המידע הזה לציבור הרחב היא יחידת יחסי הציבור של המוסד האקדמי שבו הם עובדים (והסכמנו כבר קודם שכמעט כולם עובדים במוסדות אקדמיים). העבודה הזו חשובה, כי חשוב להביא לידיעת הציבור ידע מדעי. אבל לפעמים כבר שם מתחיל התהליך של הצהבת הידיעה.
חלק מאותן ידיעות על מחקרים יתחילו להסתובב ולהתפרסם גם במקומות אחרים. בשלב מסוים ידיעה כזו תגיע גם למדור המדע של העיתון. בחלק מהעיתונים יש לכתב המדע יכולת לבדוק ולהעירך פרסומים, ובחלק גם לא. וגם לאחר שהכתב העביר ידיעה, היא מגיעה למערכת והמערכת מוסיפה לידיעה כותרת ותמצית שיעינו יותר את הקוראים. הנה דוגמה של מישהו שמכיר את התחום וידע איך ליצור כותרת שקרית ומופרכת.
אז כאשר רואים כותרת כזו צריך בתור התחלה להתעלם ממנה ולראות מה כתוב בכתבה עצמה. ואז להתחיל לראות על מה היא מבוססת. כשיש מחקרים שמעוררים מספיק תהודה כדי להגיע לעיתונות, הם לרוב כבר ינותחו קודם במקומות אחרים. ואפשר גם לנסות לבדוק את המאמר המקורי. במקרים רבים הטענות שלו חלשות בהרבה. Tzafrir - שיחה 07:23, 3 בדצמבר 2020 (IST)
יש קשר בין מזון לבין סרטן ומחלות אחרות אבל לא כדאי לקבל את המידע מהעיתונות. עדיף להתעדכן מאנשי מקצוע או לחלופין לבדוק את ההמלצות של משרד הבריאות לתזונה מאוזנת. גילגמש שיחה 08:40, 3 בדצמבר 2020 (IST)
הגישה שלי היא שכל עוד אין עודף חומרים מזיקים, שומן וסוכר בדיטה, ואין מחסור כרוני באף מינרל וויטמין: הגוף ידע בעצמו לאזן את היתר. אבל מצד שני, לא בטוח מהו חומר מזיק ומהו חומר בריא. ולכן השאלה. האם באמת חוקרי הרופאה גילו חומר אכיל שבאופן מובהק מעלה את הסיכון לסרטן (אני מניח שכן: בדומה לעשן סיגריות) ומוריד את הסיכון לסרטן (ופה אני כבר לא בטוח). לדעתי זה קצת קשה להוכחה סטטיסטית וקלינית שדווקא אכילת כרובית הצילה אדם ממחלה. אני רואה שגם הגישה שלכם היא ספקנות דומה לשלי. 213.55.224.49 15:34, 3 בדצמבר 2020 (IST)

פוסט-דוק באוניברסיטת תל אביב באמת כזה עני?[עריכת קוד מקור]

לפי אתר מכון ויצמן, השכר לפוסט-דוק הוא כ-9.5 אלף ש"ח, אבל לפי אתר אוניברסיטת תל אביב, השכר הוא כ-5.7 אלף ש"ח. האם יש פה איזושהי אי-הבנה, או שבאמת ההבדלים כה משמעותיים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:06, 2 בדצמבר 2020 (IST)

מלגה ולא שכר. אין פה אי הבנה, אלה ההבדלים. Reuveny - שיחה 09:22, 3 בדצמבר 2020 (IST)
השם פחות רלוונטי, בסוף החודש המספר הוא הדבר החושב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:53, 3 בדצמבר 2020 (IST)
המלגה המזערית באת"א היא 5.7 אש"ח וניתן להגדילה עד 200% מכך, או במקרים חריגים 225%. במכון ויצמן מלגת הבסיס גבוהה יותר, ובהתאמה ניתן להגדילה עד 125% ולהשלימה ממקורות חיצוניים לכדי 140%. יחי הישראבלוף. ליאור पॣ • י"ז בכסלו ה'תשפ"א • 15:33, 3 בדצמבר 2020 (IST)
מה הישראבלוף? Reuveny - שיחה 20:44, 3 בדצמבר 2020 (IST)
הייתי מצפה שמאה אחוזי מלגה ישקפו פחות או יותר את המלגה החציונית שמקבלים הזכאים לה. בפועל מקבלים אצלנו 175% מלגה, שזו דרך תמוהה משהו להציע מלגה דומה לזו המוצעת במכון ויצמן.
בכל אופן, בשלב זה המדינה לא גובה מס הכנסה מכספי המלגה, מה שמשתלם במיוחד כשבן/בת הזוג עובד/ת. שבת שלום, ליאור पॣ • י"ח בכסלו ה'תשפ"א • 15:16, 4 בדצמבר 2020 (IST)
Reuveny, ליאור אני באופן כללי רואה שהאחוזים הם חרטה מוזרה. באוניברסיטה העברית מציינים גובה מקסימלי של 10 עד 10.5 אלף המהווים 275% ו 175% מאיזשהו מספר חסר משמעות (כי די ברור שאף אחד לא מרוויח 100% שהם 3600 ש"ח). נראה לי תמוהה כל הסיפור. אם המשחק באחוזים זה לא לצורך העלמת מס, אז למה זה טוב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:29, 4 בדצמבר 2020 (IST)
אני לא מבין למה לחפש קונספירציות ומשחק באחוזים. זה דווקא מאוד פשוט. האוניברסיטה העשירה נותנת מלגת פוסט-דוק גבוהה ומכובדת, אוניברסיטה פחות עשירה נותנת מלגת בסיס נמוכה ומצפה מהמנחים להשלים מתקציבם. זה הכל. Reuveny - שיחה 20:39, 4 בדצמבר 2020 (IST)

מסך טאץ'-ברייל[עריכת קוד מקור]

בשל טבעם מסכים יכולים לקבל קלט דרך טאץ' אך לא להציג פלט כטאץ' לפחות בצורה ישירה שהרי המסך מוצק ללא גמישות אבל מעניין אותי אם יש מסך שעל אף היותו מוצק ללא גמישות הוא עדיין יכול "להתנהג" בצורה כזאת שאם אדם עיוור יגע בו בחלק שבו מוצג בו טקסט, האדם העיוור יוכל לקרוא את הטקסט כברייל לכל דבר ועניין.

האם יש מסך כזה (שאני מניח שנכון לכנות "טאץ'-ברייל" ואשמח לדעת מהו שם מקצועי)?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כבר עיינת בערך כתב ברייל? יש שם פירוט על "ברייל בעידן המחשב". אפשר לעיין גם בערכים מקבילים באנגלית, כמו זה.
במירב הצניעות אני אומר לך שאם אני לא טועה עיינתי בעבר בערך כתב ברייל ללא קשר לשאלה כאן אך אני דוחה את ההנחה שזה נדרש בהקשר לשאלתי ואני צריך להיות מתוחקר על זה כי שאלתי על נושא ייעודי שקשור בכתב ברייל ולא על כתב ברייל עצמו.
הערך האנגלי שקישרת אליו לא רלוונטי לי כי אני מחפש שיטה שקשורה במסך חלק ופועלת על עיקרון דומה לרטט בדומה לרטט הרגיל המושמע בעת הקלקה על מקלדת וירטואלית במסארטפון אך כמובן שמדובר ברטט מורכב יותר ; במצב כזה - הרטט יהווה חלופת מגע הן לראייה והן לשמיעה למישהו שהוא גם עיוור בעיוורון מלא וגם חירש בחירשות מלאה אבל גם מעוניין להשתמש במכשיר שמשווק בשיווק כללי אך נגיש לו. אנונימי/ת לא חתם/ה
לפני כמה שנים פורסם על מסך שמסוגל להעביר תחושות של מרקם, כמו מים לדוגמא. אני חושב שזה קשור איכשהו לדיסני. כבר אז חשבתי שזה יכול לשמש עבור ברייל, אם כי זה לא היה הכיוון של היוצרים של המוצר. (¯`gal´¯) - שיחה 12:35, 6 בדצמבר 2020 (IST)

סודה, מהו מקור שמה[עריכת קוד מקור]

אני שואל על כל החומרים שנקראים סודה, סודה לכביסה, סודה לשתייה, סודה קאוסטית ומי סודה. מה מקורה של המילה "סודה" בכל החומרים הללו? לכאורה, הייתי אומר שה"סודה" מקורה ביוני הנתרן (=סודיום) שישנם בחומרים הללו, אבל במי סודה אין בהכרח יוני נתרן.

תודות לעונים. אביתר ג'שיחה • 10:52, 3 בדצמבר 2020 (IST)

הבנתי את מקור הטעות שלך. אתה מתייחס לצורת המלח של סודה לשתיה. מלח הוא תרכובת יונית. אבל לנתרן אין תפקיד ב"סודה". כשאומרים סודה מתכוונים לביקרבונרט שהוא הדבר שמופיע אחרי הנתרן בנוסחה הכימית. גילגמש שיחה 14:33, 3 בדצמבר 2020 (IST)
לפי המילון, מקור השם מי סודה הוא בכך שבמקור הכינו אותם מסודה לשתיה. בערך שלנו זה לא מופיע (או לפחות: לא במפורש. זה נרמז בפתיח). Tzafrir - שיחה 16:04, 3 בדצמבר 2020 (IST)
גילגמש, אם ביקרבונט (-HCO3) או קרבונט (H2CO3) נקראים "סודה", אז מה עם סודה קאוסטית (NaOH)? למה היא נקראת סודה? לי ברור שמקור השם הוא במלחי הנתרן של הקרבונטים הללו. רק מה שלא ברור לי זה איך מי סודה נקראו כך. אין בהם בהכרח נתרן. אביתר ג'שיחה • 18:13, 3 בדצמבר 2020 (IST)
עזוב את הנתרן. החלק הפעיל גם בסודה קאוסטית הוא החלק השני, שלא קשור לנתרן. זה בלאו הכי לא מופיע בצורה כזאת בתמיסה. זה מתמוסס ליונים. גילגמש שיחה 21:56, 3 בדצמבר 2020 (IST)
ובכל זאת, למרות שהנתרן אינו החלק בפעיל, ולמרות ההתמוססות ליונים, המלח קרוי על שמו של הנתרן, סודיום. כך, למשל, פוטאסיום ביקרבונאט איננו קרוי סודה: והסודה הקאוסטית אינה מכילה ביקרבונאט אך קרויה סודה. היוצא מן הכלל בעניין זה הוא משקה הסודה, שקיבל את שמו, כאמור מעלה, משום שבמקור הכינו אותם מסודה לשתיה. אסף השני - שיחה 18:35, 5 בדצמבר 2020 (IST)
כאן. "carbonated water was known as soda water until World War II, due to the sodium salts it contained." אסף השני - שיחה 18:58, 5 בדצמבר 2020 (IST)
תודה לך, אסף השני.

האם ייתכן שאדם בוגר (אך לא קשיש) יהפוך נמוך יותר בגלל אי ספיקה או חסר של ויטמין D?[עריכת קוד מקור]

אני מבין שכל מצב של קיפוזיס גורע גובה, במידת מה, מאדם.

קראתי בערך קיפוזיס כי ייתכן קיפוזיס השייך לתזונה (Nutritional Kyphosis) שיכול לנבוע ממחסור במזון המכיל ויטמינים כגון ויטמין D (כמובן שבניגוד לויטמינים אחרים מסוימים ויטמין D יכול להגיע גם מאור השמש ולא רק ממזון).

האם ייתכן שאדם מבוגר (אך לא קשיש) יהפוך נמוך יותר בגלל אי ספיקה (insufficiency) או חסר (deficiency) של ויטמין D?

אני מדגיש שאני לא שואל על אדם שטרם הגיע ל"סגירת היקפים" טבעית אלא על אדם שכבר סיים תקופה טבעית כזו (אך גם איננו קשיש) ויש לו אי ספיקה או אף חסר של ויטמין D.

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כן, זה אפשרי. זה קורה כשיש שברי דחיסה בעמוד השדרה. גילגמש שיחה 12:45, 3 בדצמבר 2020 (IST)
הפנייה לערך או לכל הפחות ניים דרופינג של המונח המקצועי הרלוונטי לתיאור שברי דחיסה כאלה (במיוחד בהקשר ויטמין D אם ישנו) מאד יסייע. אנונימי/ת לא חתם/ה
הקשר הוא עקיף. ויטמין D נדרש לספיגת סידן. סידן הוא רכיב בעצמות. אם אין מספיק סידן בתזונה או אין מספיק ויטמין D שיעזור לו להספג במערכת העיכול הוא לא יגיע לעצמות. לדבר כזה קוראים אוסטאופורוזיס. בדרך כלל נדרשים תנאים נוספים לקיום המחלה, אבל באופן עקרוני אפשר להגיע לזה גם אם לא מקבלים ויטמין D. בעקרו של דבר זאת מחלה של קשישים אבל אם אדם צעיר לא יקבל ויטמין D או לא יצרוך מספיק סידן המחלה עשויה לפרוץ בגיל צעיר יותר. דבר כזה יכול לקרות למשל במקרים של אנורקסיה. אנורקטים מצמצמים מאוד את מגוון המזונות שהם אוכלים (למעשה אוכלות כי 90% מהלוקות באנורקסיה הן נשים). בגלל הצמצום הקיצוני של המזון וסוגיו יתכן שאדם כזה יגיע לחוסר משמעותי בסידן ויגיע לאוסטאופורוזיס בגיל צעיר יותר. גילגמש שיחה 14:24, 3 בדצמבר 2020 (IST)

האם מאז תחילת משבר הקורונה בישראל הייתה עלייה משמעותית בצריכת ויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]

אינטואיטיבית מן הסתם התשובה היא כן - יותר מפוטרים, יותר בחל"ת, אז יש ליותר אנשים זמן פנוי לקרוא ערכים ואולי אפילו גם לתרום, אבל מה מראות הסטטיסטיקות שלכם כאן בויקיפדיה העברית? יש כאן דף מידע פנימי בנושא? אנונימי/ת לא חתם/ה

אפשר לבדוק פה: ויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים ובקישורים החיצוניים שמופיעים שם. נתונים סטטיסטיים אודות ויקיפדיה נאספים באופן מרוכז. נדמה לי שזה נמצא במטה (https://meta.wikimedia.org/wiki/Main_Page) גילגמש שיחה 14:31, 3 בדצמבר 2020 (IST)
את הדף שהזכרת אני מכיר אך אני מחפש עבודת חקירה פנימית שבוצעה מאת משתמש רשום בויקיפדיה העברית שהצליב נתונים שונים ולקח בחשבון הטיות מדידה שונות על התרומה לויקיפדיה העברית בהקשר זה. יתכן ששאלתי מעט מקדימה את זמנה - ייתכן שרק עוד נניח 4 או 6 חודשים יהיה זמן טוב לפרסם דף חקירה פנימית כזה. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא נהוג לפרסם מחקר סטטיסטי פנימי מעמיק. את המידע יש לחפש במטה או במקום דומה. שם אמורים להיות גרפים שמלפחים את כל הנתונים האלה. גילגמש שיחה 15:07, 3 בדצמבר 2020 (IST)

מה מונע מיהדות אתיופיה לעלות לארץ?[עריכת קוד מקור]

לכאורה, על פי חוק השבות כל יהודי לעלות לארץ. ולמרות זאת יש מחנות עולים באתיופיה שגרים שם אנשים. לכאורה, שום דבר לא מונע מהם לקחת מטוס ולנחות בישראל ולעלות לארץ. אז מדוע זה מצריך את התערבות הממשלה?--Exx8 - שיחה 23:53, 3 בדצמבר 2020 (IST)

ממש ממש לא נכון ש"על פי חוק השבות כל אדם יכול לעלות לארץ". חזרתישיחה 00:42, 4 בדצמבר 2020 (IST)
לפי חוק השבות יהודים זכאים לאזרחות ישראלית (גם אם לא זכאים אוטומטית לכרטיס טיסה לארץ) ולסל קליטה. אולם לפי הערך פלאשמורה בני העדה הזו לא נחשבים יהודים לפי חוק השבות (יש על הערך תבנית שכתוב בשל חוסר דיוק). Tzafrir - שיחה 07:37, 4 בדצמבר 2020 (IST)

האם ניתן לשחזר כרטיס סים (מספר טלפון) שאבד?[עריכת קוד מקור]

אם איבדתי סים, האם יש אופציה לקבל בחזרה את אותו המספר, או שסים=מספר טלפון? 213.55.224.111 18:16, 4 בדצמבר 2020 (IST)

אפשר לפנות לשרות הלקוחות של המפעיל הסלולרי והם יכולים לבטל את הקיים ולשלוח אחד חדש. סים משוייך למספר טלפון. Tzafrir - שיחה 19:20, 4 בדצמבר 2020 (IST)
ברור שאפשר להזמין סים חדש. זאת לא השאלה. השאלה היא האם לאחר אבודן הסים אפשרי לשחזר את המספר הקודם? 213.55.224.111 19:32, 4 בדצמבר 2020 (IST)
כן. השיוך של סים למספר טלפון נקבע אצל המפעילה הסלולרית. Tzafrir - שיחה 03:08, 5 בדצמבר 2020 (IST)

הפריצה למערכת שירביט והמשא והמתן עם הקראקרים[עריכת קוד מקור]

אם אני מבין נכון הפורצים השיגו גישה לכלל או כל מחשבי שירביט, שיעתקו למחשבים של עצמם את כלל או כל המידע והפיצו ברבים מה שבררו ממנו.

  1. למה הם טירגטו דווקא את שירביט (בגלל המון לקוחות עובדי מדינה?)
  2. ממה שירביט הייתה מפסידה יותר, מהכופר לפורצים או מתביעות לאחר חשיפת פרטים בגלל אי תשלום הכופר?
  3. אם לפורצים מספר טלפון וחשבון ווטסאפ (כך הבנתי מתצלומי מסך מהתכתבות עימם שפורסמו בתיקשורת) איך זה שמספר הטלפון לא מהווה קצה חוט לאתר את מיקום הימצאותם (גם אם רכשו אותו במדינה X אך כבר עזבו למדינה Y זה עדיין משהו - הרי כשאדם קונה SIM במדינה נתונה הוא חייב להציג מסמך זהות כל שהוא)?

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

לגבי 3, ישנן דרכים רבות לאפשר תקשורת אנונימית דרך מספר טלפון. ישנן אפליקציות לחיוג וקבלת שיחות דרך מחשב, ישנן תוכנות להשתלטות מרחוק על הטלפון (אלא וגם אלה לגיטימיות לגמרי). אם הסים נרכש עם פרטים מזויפים, כרטיס דביט חד פעמי וכך הלאה, אין שום אפשרות מעקב מעבר לאיתור האנטנה הסלולרית דרכה הועברה השיחה - וזאת בהנחה שאתה מצליח להשיג את שיתוף הפעולה של ספק הסלולר המקומי. יחד עם אנונימיות הטלפון באה גם אנונימיות הווצאפ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:40, 5 בדצמבר 2020 (IST)
סתם מציין, לגבי סעיף 2, תשלום הכופר לא מבטיח שההסכם יכובד, בטח כשהם מאחורי מעטה של אנונימיות. לא חסרים מעשי נוכלות שנעשו ב TOR, על עסקאות בביטקוין שלא ניתן לאתר ולעקוב אחרי מסלול העברת הכסף. יש כל מיני הבטחות שלא מקוימות שם, כדי לעקוץ אנשים, בחלק מהמקרים בצדק, על עסקאות מפוקפקות שיש שם. חלק נועד לתפוס אנשים שעושים עסקאות קרימינליות. (¯`gal´¯) - שיחה 22:39, 7 בדצמבר 2020 (IST)

כמה ראשי ממשלה התחלפו בבחירות בישראל?[עריכת קוד מקור]

כלומר היה מצב שבו ראש ממשלה מכהן הוא אחד המועמדים, אבל הוא מפסיד בבחירות. 213.55.224.111 18:28, 4 בדצמבר 2020 (IST)

יצחק שמיר הפסיד בערך בבחירות לכנסת האחת עשרה (תוצאתן הייתה תיקו עם יתרון קל למערך). יצחק שמיר הפסיד שוב בבחירות לכנסת השלוש עשרה. שמעון פרס („הלוזר״) הפסיד בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה אם כי הוא לא היה ראש הממשלה הנבחר אלא המחליף של יצחק רבין. המנצח בנימין נתניהו הפסיד בתורו בבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה. וגם המנצח ההוא, אהוד ברק, הפסיד בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001. אז ארבעה ראשי ממשלות הוחלפו בסך הכל חמש פעמים. ורק בתקופה שבין 1984–2001.
אחרים: דוד בן-גוריון התפטר פעמיים ובסוף הפסיד בבחירות לכנסת השישית בחירות למחליפו לוי אשכול, משה שרת התפטר כדי שבן גוריון יוכל לחזור. אשכול נפטר. גולדה מאיר, יצחק רבין ומנחם בגין התפטרו. רבין (סיבוב שני) נרצח. אריאל שרון יצא לנבצרות (רפואית). אהוד אולמרט התפטר. Tzafrir - שיחה 03:29, 5 בדצמבר 2020 (IST)