ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:המ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

מה תהיה דוגמה פשוטה ביותר לייצוג מתמטי של המונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי"?[עריכת קוד מקור]

לפני שנים חשבתי שאולי כל מה שהוא מכני וחשמלי הוא דיגיטלי וכל מה שהוא מכני ולא חשמלי הוא אנלוגי אך הסתבר לי שטעיתי; לפעמים קראתי אמרות כגון "דיגיטלי זה בדיד" ו"אנלוגי זה רציף" אבל לפחות לי אישית זה לא ממש עזר להגיע להבנה פרקטית של המונחים.

הבנתי שלמונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי" אין הגדרה בתאוריה כל שהיא בתחום מדעי המחשב ואם אני לא טועה גם אין להם הגדרה בתאוריה לוגית-פורמלית כלשהיא וגם לא בפיזיקה אלא אולי רק הגדרה לא פורמלית בתחום הנדסי הנקרא עיבוד אותות.

קריאת הפתיחים בערך העברי והאנגלי כולל שאילת מומחים בתחומים שונים לא עזרו לי להניח דעתי לגבי כוונת המונחים וההבדל ביניהם ולכן אני חושב שכעת נכון יהיה לי לחפש הסבר דוגמתי-פרקטי ופשוט ביותר למונחים אלה מתחום המתמטיקה.

עם כמה שזה אולי ייתפש אבסורדי, אם "דיגיטלי"="בדיד" אזי ניתן לחשוב שחיבור מספרים טבעיים הוא דוגמה לתהליך "דיגיטלי" ואם "אנלוגי"="רציף" אזי ניתן לחשוב שכפל של מספרים טבעיים או חזקה של מספרים טבעיים לצורך העניין, הם בכללותם דוגמה לתהליך "אנלוגי" ואולי 1+1 או 2*3 יספיקו בכדי להדגים מתמטית את תבנית ההיגיון הכללית של המונחים? אנונימי/ת לא חתמ/ה

תוכן שהוסר על ידי משתמש:אסף השני
הנושא נדון כאן. אסף השני - שיחה 17:38, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
אני פתחתי את השאלה ההיא ששונה מהשאלה הנוכחית. אנונימי/ת לא חתמ/ה
בהחלט לא תשובה דפיניטיבית, אבל אני מעולם לא שעתי את המונחים האלו מחוץ לשני תחומים: עיבוד אותות וחישוב. אני לא בטוח שיש להם הגדרה כלשהי פרט לשני תחומים אלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:55, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
ראשית, אני מעתיק את התשובה מהדיון הקודם: "אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים.". אתה יכול לבחור שלא להאמין או לסמוך, אבל זוהי ההגדרה המדוייקת מתחום עיבוד האותות, כחלק מתורה "לוגית פורמלית" לחלוטין. אני בספק אם מדעי המחשב לא משתמשים בהגדרה דומה. ההגדרה אינה קיימת כנראה בפיזיקה אך גם לא תמצא הגדרה של הנושא בתחום הכימיה, מהסיבה הפשוטה שתחומים אלו אינם עוסקים בנושא זה. לגבי הצעתך לשימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא: לא נתקלתי במודל מקובל מסוג זה, ואינני רואה כל הגיון בו. היות ואתה מודה בעצמך שאינך מבין את הגדרות המושגים, אני מציע שתרחיב מעט את דעתך בנושא לפני שתציע מודלים חדשניים. אסף השני - שיחה 18:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
לא הצעתי "שימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא" ולא הצעתי שום מודל חדשני; חיפשתי תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה ולא הייתי צריך להרחיק לכת בכדי למצוא "בדידות" והמשכיות" מעבר לחיבור טבעי מחד וכפל וחזקה טבעיים מאידך; אזכור תחום הכימיה הוא לדעתי מיותר ויכול להתפרש כמזלזל. ההגדרה שסיפקת בדיון הקודם פשוטה ונוחה עבורי; מכיוון שכל הגדרה בה נתקלתי למונחים אלה ולהבדל ביניהם הייתה כזו שועררה מחלוקת בקהילות אינטרנטיות שונות (או גררה הסברים שזיהיתי כסופר מורכבים וכעמוסים לחינם), הפכתי חשדן כלפי הגדרות כאלה ובמיוחד לכאלה ללא מקור - אולי בגלל שלא ציינת מקור לא עלתה בנפשי על אף שאני זוכר אותה (נזכרתי בה עם קריאת דבריך). אנונימי/ת לא חתמ/ה}
אני אשלים את ההגדרה בתחום המחשוב: מחשב אנלוגי מבוסס על ערכים רציפים. למשל דוגמה פשוטה ולא שימושית בעליל - על שני מוליכים קיים נגד משתנה (פוטנציומטר) ומדי זרם. בהמשך המעגל שני החוטים מצטרפים לחוט בודד ושם יש מד זרם נוסף. על מנת לחשב את 3.5 ועוד 4.3 מכוונים פוטנציומטר אחד עד שמד הזרם שלו מודד 3.5 מיליאמפר, ואת השני עד שהמד מודד 4.3 מיליאמפר. התוצאה, 7.8 מיליאמפר תופיע במד זרם השלישי.
מחשבים אנלוגיים היו בשימוש נרחב, למשל, במלחמת העולם השנייה לחישובי מסלולי פגזים. הם היו מכניים לחלוטין או אלקטרו-מכניים. מחשבים אנלוגיים אלקטרוניים לגמרי היו בשימוש מסוים לאחר מכן.
אני מניח שאת ההגדרה למחשב דיגיטלי אתה מכיר, ואף על פי כן אוסיף אותה למען השלמות. מחשב דיגיטלי מבוסס על שערים לוגיים המקבלים ערכים בדידים. נכון להיום משמעות הערכים הבדידים היא שתחום מתח מסוים יוגדר כ 1 ותחום מתח אחר כ 0 (זה לא רק דיגיטלי אלא גם בינארי, משום שזה הקל ביותר למימוש ולתכנות. כל חשבון דיגיטלי אחר קל לייצג על מערכת בינארית). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:48, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
משתמש:49.230.223.177, הסרתי לאור בקשתך בדף המפעילים את דברי. אם זאת, אני סבור שהמינימום שעליך לעשות לפני פנייה למדור זה היא לקרוא את הערכים בשלמותם ולא רק את הפתיחים. פנייה למדור זה ללא ביצוע מינימום מאמץ מסוג זה היא זלזול בזמנם של המבקרים במדור. בהזדמנות זו אשיב לך גם לגבי הצעתך לגבי "תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה": אני מכיר מעט את התחום, ולא ידוע לי על שום קשר בין חיבור וכפל לאותות דיגיטליים בהתאמה. אין גם קשר בינם לבין "בדידות והמשכיות", שהם מושג אחר מ"דיגיטלי ואנלוגי", כפי שפירטתי בדיון שקישרתי אליו. אסף השני - שיחה 22:20, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
אני לא סבור כך ודוחה את הקביעה הנחרצת בתגובתך כי מניסיוני פתיח גרוע מנבא ערך גרוע; לבקש ממני לקרוא ערך שלם שהפתיח שלו עבורי כמובן לא ברור ולא דידקטי בעליל זה זלזול בזמני שחשוב לי לא פחות מזמנו של אף אחד אחר כאן; אני מזכיר שאם מישהו לא רוצה לקרוא את השאלה ולהגיב לה הוא לא חייב; יש לי רעיון בשבילך, אולי תסיר לגמרי את כל תגובותיך לשרשור הזה; מה שלמדתי ממך כבר למדתי אך באופן כללי אני לא רוצה ללמוד ממך עוד משהו אחד אם הוראתך מתובלת בנחרצות וסרקזם ("עקיצות") שהכנסת כאן כמעט לכל משפט ושאני סבור שמהוות דוגמה רעה לאחרים ואתה הר יודע מה "ענייני יותר" כפי שהשבת למשתמש:גארפילד בדף שיחתך. אנונימי/ת לא חתמ/ה

כעת אני מבין שמספרים מ set מספרים טבעיים מוגדרים בדידים (מכיוון שאין להם המשך שניתן לקבוע שרירותית אלא הם "בודדים" או "עומדים כשלעצמם") ולכן הכפלת מספרים טבעיים תמיד תניב מספר טבעי ולכן כל הגורמים בדידים ו"התהליך בדיד"; כן יש בדוגמת ההכפלה "רצף" של שתיים או יותר פעולות חיבור טבעי אך אין שם גורמים מעוצמת הרצף של set מספרים ממשיים ולכן "זה לא רציף"; אינני הסמכות לקבוע אם יש מקום להתפלספות כאן. אנונימי/ת לא חתמ/ה

לא המספרים הטבעיים בדידים, אלא קבוצת המספרים הטבעיים. אין לזה שום קשר עם העובדה שכפל של מספרים טבעיים הוא מספר טבעי. בהקשרנו, כאשר עוסקים ברציף מול בדיד, המונח "רצף" הוא תאור גרוע לסדרת פעולות. עוזי ו. - שיחה 11:26, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
כן, משתמש:Gil mo תיאר בפני עיקרון זה וחשבתי שהפנמתי אך טעיתי - כעת הפנמתי יותר לעומק שלא מספר טבעי נתון הוא מה שבדיד, אלא קבוצת המספרים הטבעיים כקבוצה. אנסה להימנע משימוש במונח "רצף" לתיאור סדרת פעולות בהקשר "רציף מול בדיד". בתודה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

באילו בעיות רפואיות אדם מדבר קולית עם מעט רעד על אף שאין לו רעד גופני כללי-עקבי או נקודתי-עקבי (כמו ב Bell's Palsy או פרקינסון)?[עריכת קוד מקור]

מדובר על דיבור מעט מאד רועד ולפעמים אולי יהיה חמקמק להבחין בכך שהדיבור נשמע "טיפה רועד" או "טיפה רעוע"; נתקלתי בזה בעיקר אצל אנשים מבוגרים מעל גיל 70. אשמח ללמוד על בעיות אפשריות שיכולות לגרום לזה; אני מניח שמדובר במצב המעיד על בעיה שלפחות בטווח הארוך יכולה לסכן חיים אם לא מטופלת. אנונימי/ת לא חתמ/ה

התנצלות נתניהו - מורה נבוכים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כאן אדם בור המבקש הסבר ״כמו לילדים״: הסבירו לי במילים פשוטות והגיוניות: למה יצא כעס על התנצלות נתניהו בעניין יעקוב אבו אלקיעאן? איך קשורים האינטרסים האנוכיים לכאורה של נתניהו להתנצלות? מדוע הגיעה ההתנצלות בתזמון שהגיעה? ואם לא היה מתנצל, האם לא היו טוענים שנתניהו ״אפילו לא התנצל״? ניסיתי למצוא כתבות וחומר בנושא אך הכול חידתי ולא ברור. תודה רבה! Gil mo - שיחה 20:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

הנה התשובה של אלון עידן ב"הארץ": ההתנצלות של נתניהו בפרשת אום אל־חיראן היא המעשה המחפיר ביותר שלו. דוד שי - שיחה 20:45, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
מצחיק, הטור של אלון עידן הוא זה שהביא אותי לכתוב את השאלה... עידן, כתמיד, אוהב יותר ללהטט עם מילים והמצלול שלהם, ממש כמו שירה, כאשר יש פחות התייחסות לתוכן הפשוט והברור. אם אפשר, אשמח לקבל תשובות פשוטות :) Gil mo - שיחה 21:06, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
בפשטות, ההתנצלות לא הייתה כנה ושימשה כתרגיל פוליטי להפניית האשמות כלפי המפכ"ל, הפרקליטות וכו'. אם נתניהו התנצל ראשון, אי אפשר להאשים אותו בפגיעה בכבוד המשפחה אבל כמו תמיד, זה עשה את ההפך. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:09, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
ואיך יודעים שהיא לא היתה כנה? Gil mo - שיחה 22:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
בהתנצלות כנה נתניהו היה מטלפן תחילה לאלמנה ומתנצל באוזניה, ורק אחר כך ממשיך לטלוויזיה.
בהתנצלות כנה היה מתנצל כבר לפני שנתיים ויותר, שהרי העובדות היו לפניו.
בהתנצלות כנה היה מסתפק בהתנצלות ותו לא, אבל בהופעתו בטלוויזיה ההתנצלות הייתה קצרה מאוד, ואחריה באה התקפה ארוכה על מערכת אכיפת החוק, שנואת נפשו של נתניהו. ההתנצלות לא הייתה יותר מאשר עוד פלטפורמה לנתמיהו להצגת ביקורתו (שהפוזיציה ממנה היא ניתנת, בהיותו נאשם בשוחד, ידועה. דוד שי - שיחה 22:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
זה יותר עושה שכל. מה האירוע שהביא אותו להתנצל בתזמון הזה דווקא? Gil mo - שיחה 23:26, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
שאלה מצוינת. אני שותף לתמיהה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
אתם באמת לא יודעים? אתם לא קוראים עיתונים או ידיעות ברשתות החברתיות? חפשו בגוגל "מייל של שי ניצן" ותבינו מה הביא אותו להתנצל בתזמון הזה דווקא. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 21:39, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
Gabi S., תודה. באמת לא ידעתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:05, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

אביר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה "אביר" הפך לשם נרדף ל"בעל מעלות"? הרי אבירים היו לוחמים, רוצחים, אנסים וכובשים. היו בני המעמד המשעבד ששלחו עיקרים הגונים לקרב. איך הם הפכו לסמל חיובי?

המילה העברית אַבִּיר משתמשת במקורה התנ"כי לתיאור חוזק וחוסן - כך, למשל, התואר "אֲבִיר יַעֲקֹב" נרדף לתואר "צוּר יִשְׂרָאֵל". באשר לאבירים - לפי פתיח הערך: "במהלך המאה ה-12 החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ומוסריות מסוימות, שכיום אנו מכנים אותן תכונות אביריות. אחד מהגורמים שחיזקו את הייחוס הזה הייתה ספרות בסגנון אגדות המלך ארתור, אשר הנחילה את נורמות ההתנהגות האבירית אשר בשינויים כאלה ואחרים הפכו גם לנורמות המקובלות בחברה המערבית של ימינו." אגב, האיכרים לא היו כה הגונים אם הם יצאו למסעות צלב על מנת לטבוח בחסרי ישע. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:59, יום ראשון בשבת, כ"ד באלול ה'תש"ף (IDT).
אם אבירים לא היו כופים עליהם בכוח ללכת למלחמה במקום שהם אפילו לא שמעו עליו, העיקרים היו ממשיכים לעבוד בשדה. העיקרים היו אנשים הגונים שהאבירים לקחו אל מותם בארץ זרה
האיכרים רצו לצאת למסעות הצלב כדי לבזוז את האדמות בירושלים, ולזכות בנכסים - "מסע הצלב הראשון החל ב1096- ויצאו אליו אבירים והמוני איכרים; לכן הוא כונה גם מסע הצלב של האיכרים. היוצאים למסע הצלב לקחו את משפחותיהם עמם, את חפציהם העמיסו על עגלות, ויצאו למזרח, בלא כל ארגון וסדר. כאשר הם התקרבו לטירה או לעיר כלשהי, הם שאלו מתוך תקווה והתלהבות אם זוהי ירושלים, מאחר שלא ידעו היכן נמצאת ירושלים ואיך היא נראית." (משרד החינוך, מסעות הצלב) כך שקשה לומר שהם היו חסרי ישע ו"נלקחו אל מותם בארץ זרה" אליה. גשיחה • כ"ד באלול ה'תש"ף • 13:28, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
קשור חלקית - התכונות ה״אכזריות״ האלה כנראה לא נתפסו כשליליות כל כך בעבר. ב״שיר ביתר״ כתב ז׳בוטינסקי ״...בדם וביזע יוקם לנו גזע גאיון ונדיב ואכזר״. לא רק שהוא מעלה על נס את ה״אכזריות״, אלא שה״גאיון״, שכיום נהוג להגותו ״גאון״ (בניגוד לכללי השפה המתבקשים), משמעו גאה, גאוותן, מתרברב. ערכים משתנים ותפיסות משתנות לאורך הזמן. Eyalweyalw - שיחה 18:23, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
מדובר בקוד התנהגות מסוים שהיה למוסכמה חברתית בימי הביניים, התקופה שבה התקיים מוסד האבירות. אין קשר לאיכרים. איכרים לרב לא השתתפו בקרבות, לפחות לא בתקופה שבה התקיים מוסד האבירות. גילגמש שיחה 19:13, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

זיהוי אדם[עריכת קוד מקור]

שלום, ביום רביעי או חמישי התפרסמה באחד המוספים של "ידיעות" כתבה על מדען חולה בניוון שרירים (אאל"ט ALS) שהחליף/מחליף חלקים בגופו שאינם מתפקדים/לא יתפקדו בעתיד בגלל המחלה בחלקים ביוניים. כך למשל הוא הקליט עצמו במספר רב של מילים, בטונים שונים, על מנת שכשיבוא היום והוא לא יוכל לדבר – מילים שהוא חושב עליהם יתורגמו ממוחו למשפטים בקולו האמיתי, ולא כמו אצל סטיבן הוקינג שקולו נשמע מסונטז. לא הספקתי לקרוא את כל הכתבה, ואיני זוכר את שמו. מישהו מזהה? חזרתישיחה 15:53, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

סטיב מאן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:17, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה! חזרתישיחה 16:39, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
בכלכליסט. שנילי - שיחה 18:49, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
@שנילי – אכן אליו התכוונתי. אין על Peter Scott-Morgan ערך בוויקיפדיה... חזרתישיחה 19:58, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

פיתוח קול למי שלא יודע לשיר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, פיתוח קול יכול לעזור גם לזייפן כרוני לדעת לשיר או שזה רק יכול לשפר את מי שכבר יודע לשיר?

יכול. מדובר בתרגול רב, ויש להבין שמדובר במאמץ מתמשך. התוצאות (עם התמדה ורצינות) ניכרות מאד. המחיר לכל שיעור אינו זניח (איני יודע מהו בימינו, אבל אני זוכר מהעבר הרחוק שזה היה דבר יקר), ומוטב לקבוע שני שיעורים בשבוע לפחות ולא אחד. מדובר בהוצאה כספית ניכרת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:20, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
פיתוח קול בעיקר יעצים וייצב את היכולות הקוליות שלך מבחינת הפקת צליל, אך לא בהכרח את השמיעה המוסיקלית שלך. אם זה מה שאדם מחפש, פיתוח קול הוא לאו דווקא המקום הנכון, אלא הוראה והכוונה מוסיקלית כללית. Gil mo - שיחה 16:34, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
אחרי מאה סולפז'ים גם מעדר יפתח שמיעה מוזיקלית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
יש טענה כי כל מי שיש לו יכול לדבר מסוגל לשיר. השאלה היא עד איזו רמה: לרוב אי אשפר מאפס ממש עד למת ביצוע ממש טובה בזמן סביר.

הסרטון של אבו מאזן - לינק למישהו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפתע הוזכר בחדשות סרטון, לכאורה מזוייף, של אבו מאזן - שבו השתמש נתניהו להראות לטראמפ שאבו מאזן קורא לרצח ילדים. חיפשתי ולא מצאתי שום אזכור של הסרטון ברחבי הרשת. האם מישהו מהקוראים היקרים יכול לחלוק איתנו לינק לסרטון המדובר? Gil mo - שיחה 16:04, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

אלקטרוסטטיקה והפרש פוטנציאלים[עריכת קוד מקור]

איך נמדד הפרש פוטנציאלים באלקטרוסטטיקה אם הפרש פוטנציאלים תלוי באנרגיה (בג'ול) בנקודה A במרחב פחות מבנקודה B במרחב? כלומר איך זה נמדד אם אין תנועה מנקודה B לנקודה A? אני מאד מודה מראש על הסבר. אנונימי/ת לא חתמ/ה

פוטציאל זה כמה אנרגיה צריך בשביל להניע מטען חשמלי למרחק מסוים. נמדד בג'ול לקולון או בשמו המוכר יותר - וולט.
אני אישית אוהב להשוות בין חשמל לזרימת מים. נגיד כאשר אתה בבריכה ואתה צולל לעומק, לאט לאט תתחיל להרגיש לחץ באוזניים. הלחץ הזה הוא הכוח המופעל עליך מעצם המשקל של כל המים מעליך. הלחץ הזה דומה למתח (או הפרש פוטנציאלים) שכן נוזל בלחץ גבוה תמיד ישאף לזרום לאזור עם לחץ נמוך יותר יחסית אליו בדיוק כמו זרם חשמלי. אז הפרש פוטנציאלים הוא כמו הפרש לחצים שרוצה להשתוות.
לגבי יכולת מדידה, ישנן מספר שיטות אבל העיקרית והפשוטה ביותר היא עם גלוונומטר, בעצם סליל נחושת המחובר למחט והמונח בין שני מגנטים (הפונים אליו עם קטבים הפוכים) אם מזרימים בסליל זרם הוא ישרה על הסליל שדה אלקטרומגנטי שייצר אינטראקציה עם השדות של המגנטים וייצר פיתול ביחס ישר למתח של הזרם בסליל. אז כן יש זרימה במהלך המדידה, אבל מתכננים אותה להיות נמוכה מאוד עד זניחה בעזרת התנגדות גבוהה בגלוונומטר בשביל שהמכשיר לא ייצר קצר ויסגור מעגל. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:01, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
כהשלמה לתשובה, ניתן גם למדוד הפרש פוטנציאלים ללא תנועה כלל על יד מדידה כמה כוח פועל על מטען הנמצא בשדה. ככל שהפרש הפוטנציאלים בין הגוף הטעון לשדה גדל, כך גם הכוח הפועל על המטען. כפי שציין Lirdon, זו שיטה מאד לא נוחה, וברוב המקרים לא מעשית, ומוטב למדוד בגלוונומטר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:15, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
אם הצלחתי להבין את שניכם נכון, אני מסכם בתמצית שחלקיק חומר יכול להישאר במקומו כחלקיק אלקטרוסטטי ועדיין יהיו בו הפרשי פוטנציאלים (כלומר, הוא עדיין יוכל לצאת מאיזון) בשל כוחות הפועלים עליו מבחוץ באופן שווה (למשל משני כיוונים או מארבע כיוונים). האם זה נכון? אנונימי/ת לא חתמ/ה
כן. לגמרי. למעשה בניסוי "הסטנדרטי" בו מראים למשל שבלון טעון גורם לשערות להמשך אליו, האפקט נוצר בשל מטענים נייחים. אמנם יש זלחגה של מטען, אבל לא היא מה שיוצר את התופעה. הכח הפועל על השערות הוא כוח סטטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה לכם ! אנונימי/ת לא חתמ/ה

איזה תארים דרושים על מנת לעבוד בניהול סיכונים פיננסיים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איזה מומלץ/יכול לעזור? תאור ראשון בכלכלה? מתמטיקה? גם וגם? תואר שני כל שהוא? אשמח למקור. תודה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

מבחינת ידע - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במתמטיקה פיננסית. מה השוק דורש - אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 20:18, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

מספר הפריימים לשנייה הדרוש להראות תנועה חלקה בכל מצב[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לא שאלה אלא תשובה. בדיון קודם ציינתי שבמבדק על טייסים אמריקאים התגלה שהם רואים עד 220 פריימים לשנייה. נשאלתי כיצד זה נבדק.

בניסוי האמור הבהבה תמונה של מטוס לפרק זמן קצר על מסך. התמונה הייתה בשחור לבן, עם קונטרסט גבוה, על רקע אחיד. הגבול נקבע כמשך ההבהוב הקצר ביותר בו הטייסים הצליחו לזהות את דגם המטוס. הגבול בין זיהוי לכשלון בזיהוי היה כשהתמונה הופיעה ל 1/220 של שניה.

חשוב לציין שמדובר במבדק בתנאים כמעט־אידאליים, בשל העובדה שמדובר בפריים בודד. מצד שני הניסוי כלל זיהוי של תמונה מורכבת. כשמדובר היה באבחנה "האם בכלל הופיע משהו על המסך" זמן התגובה ירד על ל(טה דם!) 1/436 של שנייה.

יונת זהב, מסתמא זו תגובה עבורך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה

האם המיקרוביום יכול לפרק אנטיביוטיקה?[עריכת קוד מקור]

נניח ואדם מורח משחה אנטיביוטית על חתך שמנתח תפר לו, במטרה למנוע זיהום חיידקי שיכול להגדיל פצע החתך ולהרחיב צלקת.

האם ייתכן שהחומר האנטיביוטי יהפוך לא מספיק אפקטיבי (או לא אפקטיבי כלל) על ידי המיקרוביום הדרמי בכך שמיקרוביום יפרק את החומר האנטיביוטי ויפיק ממנו מה שיפיק ממנו ובכך יפגע בפוטנטיות שלו לחסל חיידקים פתוגניים? אני מניח שהסיכוי למצב כזה (אם זה בכלל אפשרי) קטן ביותר אבל שואל בכל זאת. אנונימי/ת לא חתמ/ה

אני לא יודע את התשובה, אבל זה נשמע לי סביר. לפי ההגדרה אנטיביוטיקה חודרת לתאי חיידקים. קשה לי להאמין שמולקולות אנטיביוטיקה פשוט תשוטטנה להן בתוך חיידקים בלי שאיזשהו אנזים יפרק אותן לגורמים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:59, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
כן. החיידקים מסוגלים לפרק אנטיביוטיקה או למנוע את פעילותה. ככה נוצרת עמידות לאנטיביוטיקה. גילגמש שיחה 19:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

לוחות סולאריים על הגג -משתלם?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם מבחינה כלכלית זה משתלם לאדם פרטי לרכוש ולהתקין לוחות סולאריים על גג ביתו? מבחינת עלות ההתקנה של המערכת אל מול החיסכון בחשמל. אנונימי/ת לא חתמ/ה

בפעם האחרונה שקראתי על זה - לפני כמעט שנה - השאלה הייתה כמה זמן יעבדו הלוחות הסולאריים לפני שיתקלקלו. אם הם מתפקדים 10 שנים ויותר ההשקעה הופכת לרווח. אם הם מתקלקלים לפני - יש הפסד. צריך לברר מה רמת האמינות של הלוחות בימינו. מן הסתם תוך כדי שנה חלו התפתחויות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
האם המערכת שהם לקחו לצורך החישוב משתמשת במצברים או שהכוונה היא להפעיל מכשירים ביתיים "בזמן אמת"? אני לא מהנדס חשמל, אז לא יודע אם זה אפשרי בכלל לקבל עוצמת זרם מספקת בשביל להפעיל מקרר על ידי לוח סולרי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
בכל מקרה נדרשות סוללות נטענות. האנרגיה מהלוחות הולכת קודם כל למערכת הטעינה, ורק משם את הרשת הביתית.
תפוקת הכוח של פאנלים סולריים (בהנחת יעילות מציאותית של 15%) היא בערך 200 ואט למטר רבוע בשעות הצוהוריים. אם הגג מעל דירה של 80 מטר רבוע מדובר ב 16,000 ואט - הרבה מעבר למה שתצטרך. כמובן, זו תפוקת שיא. צריך לאגור את ההספק העודף לשעות שבהן הקרינה קלושה יותר ולשעות הלילה. זה חישוב ש... לא עשיתי. על פניו אני מעריך שיש די והותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:33, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
תלוי גם כמה שטח גג יש לאדם הפרטי. התקנת כל המערכת בשביל מעט קולטים, לא משתלמת. אולם בשביל הרבה שטח קולטים, היא עשויה כן להשתלם. 23.227.142.187 18:41, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה אלף סאב וואן או אלף סאב זירו במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

ניסיתי לחפש את המונחים אלף סאב וואן ואלף סאב זירו בגוגל ומצאתי תוכן העוסק במקררים, פורטנייט והגרלות; כן מצאתי פרקים בויקיפדיה האנגלית אך הם כללו המון מינוח מקצועי שאינני מכיר.

בתור התחלה אני מבין שישנו set מסוג group של מספרים בשם "אלף" (Alef) ושיש תת קבוצה אלף אפס ותת קבוצה אלף אחד; האם זה נכון? אנונימי/ת לא חתמ/ה

איפה נתקלת במושגים האלה, יעזור לדעת. על פניו, נראה שהכוונה היא אכן לאלף אפס ואלף אחת. חפש בויקיפדיה באנגלית לאינפורמציה עשירה יותר. Gil mo - שיחה 14:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
נתקלתי בהם בתגובה שמישהו כתב על כך שקיימים סטים בדידים כגון N, Z ו-Q שהם ב"Bijection" בינם לבין עצמם וסטים רציפים כגון R ו-𝕀 שהם לא ב"Bijection" בינם לבין עצמם.
ויקיפדיה האנגלית לא עזרה לי כי הערכים בה בנושא כוללים עומס טרמינולוגי-מקצועי רב ממתמטיקה שאינני מכיר. אנונימי/ת לא חתמ/ה
תן הפניה לתגובה שראית. בכל אופן אלף אפס זה כנראה מה שאתה מחפש. Gil mo - שיחה 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מעדיף שלא כי זה יכול לחשוף עלי מידע אישי שאין בכוונתי לחשוף כאן ולדעתי מה שכתבתי אמור להספיק. תודה לך על ההכוונה. אנונימי/ת לא חתמ/ה
אני מקווה לפחות שאני לא יצאתי מהארון בגלל תשובותי אליך. Gil mo - שיחה 16:21, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
לפי דעתי אין פה קשר לארונות. אנונימי/ת לא חתמ/ה

נגזרת[עריכת קוד מקור]

האם בכדי להבין מה זה במתמטיקה אלף אפס נדרש תחילה להבין מה זה אלף אחד או שאין חובה לכך? אודה על תשובה מבעלי ידע בהוראת מתמטיקה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

לא. נדרש תחילה לקרוא את המאמר אודות אלף אפס. Gil mo - שיחה 14:45, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

K (Super) Video Compression Dynamics - KVCD - KSVCD[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לעשות סדר? קיים אצלנו קצרמר נטול מקורות KSVCD - עיון במקושרים אליו בוויקיפדיות אחרות, מעלה אי-אחידות, ואולי תהייה שמדובר בפורמט לא מי יודע מה מקובל, חלק ממשפחת פורמטים רחבה יותר, או משהו לא אנציקלופדי - מישהו יכול להרים את הכפפה? תודה מראש. ביקורת - שיחה 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

כינויי גוף ניטרליים - הצעה לפתרון[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

השאלה נכתבת לאור נסיונות רבים ומגושמים למצוא דרך להשתמש בצורה נייטרלית בכינוי גוף, כגון שימוש בתצורה מרוכבת (״את/ה״ או ״שלהן.ם״), שימוש בפונט מיוחד (ומבלבל מאוד) שניתן לקרוא אותו בשתי צורות, ועוד ועוד. לפי הצעתי, כינויי גוף ניטרליים יהיו תמיד לפי צורת נקבה. לי כגבר ממש לא יפריע לקרוא טקסט שממוען אלי וכתוב כך, ובלבד שתנוח דעתן של הנשים שמרגישות פגיעה/קיפוח. האם יהיה ניתן לקבל קונצנזוס להצעה כזו? Gil mo - שיחה 14:54, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה שלך לא ברורה. אתה מתכוון שגוף סתמי יהיה נקבה כברירת מחדל במקום זכר כפי שמקובל היום, ואז זה "יחשב לנייטרלי"? כלומר שברירת המחדל תהיה "חייבות למצוא חיסון", "מישהי זרקה פסלות ביער" ו"אעמוד למשמר עד שתגדנה לי לעזוב"? איך זה שונה מהותית מצורת זכר שמקובלת כיום? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
הדוגמאות נכונות. זה שונה מהותית, כי לנשים יש בעיה עם הפנייה בלשון זכר בגלל שנים של החלשה וקיפוח. לגברים (אולי) לא תהיה בעיה לקבל את הפנייה בלשון נקבה (נתתי כדוגמה אותי). Gil mo - שיחה 16:20, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
זו השפה, והיא אכן בעייתית. לא ברור למה צריך מין לכל שם עצם שקיים. באנגלית, המין הוא דבר זניח ומתבטא במילים בודדות. באספרנטו פתרו את הבעיה ויצרו 3 צורות - זכר, נקבה וניטרלי, שמתבטאים בסיומות, כנהוג בשפה הזו, לאפשר מוטציות פשוטות למילים. הייתה שם איזו מן מהפכה מגדרית, שדאגה לשנות חלק מהתחביר בשפה לצורך זה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
גל, אתה מדבר על שמות עצם. אני מדבר על כינויי גוף. Gil mo - שיחה 17:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
גם וגם. דיברתי על מין בכלל בשפה. תסתכל מה קורה באספרנטו. שם טיפלו בזה בשני המקרים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
מין "שלישי" ניטרלי הוא ממש לא המצאה חדשה, ובטח שלא של אספרנטו. כאן יש מפת עולם לפי כמות המינים בשפה. חלק ממש גדול משפות אירופה משתמשות במין ניטרלי (לרוב לתיאור חפצים ולא בני אדם). דווקא שימוש בניירלי במקום זכר/נקבה כשמדברים על אנשים נשמע מוזר ואף יכול להתפרש כפוגעני (בערך כמו "משהו דופק בדלת", במקום "מישהו").Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:36, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
ואם מדובר במישהו לא ידוע? לעיתים תדבר על איזשהו גורם עלום, שאינך יודע האם הוא זכר או נקבה. עדיף במקרה כזה להשתמש במין ניטרלי, מאשר להניח הנחות, ייתכן שגויות. לא הכרתי זאת משפות אחרות, נראה שאתה מתייחס להתייחסות לחפצים, לא שונה מ it באנגלית. זה גם קיים בעברית ("זה" ו"זו"). גם יכול להיות מקרים של מגדרים מיניים שאינם בינאריים, ואיך שאדם בוחר להגדיר את עצמו. הייתה אפילו איזו הצעה להוספת כינויי גוף כאלה, לא זוכר איפה. יכול להיות באנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 17:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
יכול לספר שברוסית התייחסות לאדם שמינו אינו ידוע במין נייטרלי אינה תקינה לשונית(я пришло) ואף תחשב לבלתי ראויה, כי מרמזת להתייחסות לאדם כאל חפץ דומם ובלתי מוגדר (ולא סתם "לא בינרי". בערך כמו לקרוא לטרנסקסואל "הדבר הזה" בעברית. ממש לא הולם). ברירת המחדל הלשונית היא זכר במקרה ואין מידע שמדובר בנקבה. בגרמנית קיימת תופעה מעניינת שבה תינוק הוא נייטרלי (das baby) וגם ילדה (!) היא ניטרלי (das mädchen), ילד הוא זכר (der junge) ומבוגרים הם רק נזכר או נקבה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:57, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
ההסבר שלך לא ברור. יש מין ניטרלי לפנייה לבני אדם, לא לחפצים, בשפות שציינת? מוזר שיהיה קיים שכזה ואסור יהיה להשתמש בו, כי הוא לא מכבד ולא נכון תחבירית. (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
ברוסית, המין נייטרלי משמש לתיאור חפצים/מצבים בלבד ושימוש בו בהתייחס לאדם היא בגדר אירוניה או שגיאה לשונית. חפצים/מושגים יכולים להיות זכר, נקבה או ניטרלי. אנשים רק זכר או נקבה.
בגרמנית, המין הנייטרלי משמש למקרים נדירים בלבד לתיאור בני אדם. לדגומה צורת הקטנה היא ניטרלית ו"תינוק" מילה ניטרלית. חפצים/מושגים יכולים להיות זכר, נקבה או ניטרלי. אנשים רק זכר או נקבה. ל"מין שלישי" יש כבר תפקיד בלשני ושימוש רחב בשפה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:34, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

לא נמצא קשר= נמצא שאין קשר?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

במדעים אוהבים להגיד "לא נמצא קשר בין א' לבין ב'". האם הכוונה היא שנמצא כי אין קשר? נגיד עשו מבחן ונכשלו בו 20 אחוז מהבנים ו19.5 אחוז מהבנות והמורה אומר "לא נמצא קשר בין הצלחה במבחן לבין מין". האם אפשר להסיק מזה שהוא מצא שאין קשר בין מידת ההצלחה לבין מין הנבחן? שואל השאלות - שיחה 16:48, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

לא נמצא קשר = לא נמצאה הוכחה לקשר ישיר או עקיף; נמצא שאין קשר = הוכח כי אין השפעה ישירה או עקיפה. מן הסתם שיותר קשה להראות שאין קשר, מאשר לטעון שלא נמצא קשר, כלומר ההוכחה אינה מוחלטת ונדרשת חקירה יותר מעמיקה, כדי לנסות ולהגיע למסקנה חד-משמעית. בדוגמא שנתת, לא ניתן להסיק זאת, אלא אם כן תמצא מהו הגורם שיכול להשפיע ואיך הוא מושפע מהפרמטרים השונים שבחנת. ולא ניתן על סמך ניסוי בודד להסיק מזה משהו. ייתכן שזה מקרי. עושים שימוש בסטטיסטיקה כדי לנתח תוצאות של ניסויים. לא מכיר את זה מספיק, כדי להעמיק בנושא. זה קשור לשיטה המדעית, הדרך בה נותנים תוקף להשערה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
שני הביטויים מאד דומים. בדוגמה שנתת, המספרים מוכיחים שאין קשר בין הצלחה לבין מין. אבל יכול להיות שאם יעשו מבחנים נוספים, אולי על חומר שונה, או בשנתון שונה, אז ימצאו קשר, לכן האמירה "לא נמצא קשר" מתייחסת לניסוי הספציפי שנעשה במחקר המדעי. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
כשלא מוצאים משהו, זה לא מוכיח שהוא איננו. זה רק מחזק את ההשערה שהוא איננו, במידה שהנחה כזו בכלל קיימת. לדוגמה, מרקו לא מצא את אמא שלו במשך עשרות רבות של פרקי הסדרה "הלב". אם כי זה לא הוכיח שאין לו אמא. תודה. 23.227.142.187 18:39, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך אלף אפס[עריכת קוד מקור]

מקריאת משפט הפתיחה של הערך עוצמה (מתמטיקה) אני מבין שעוצמה היא מספר המתאר גודל של set (אני מניח שגודל של set זה מספר הגורמים ב set).

אני מתקשה להבין למה בערך אלף אפס המונח מוגדר מצד אחד כעוצמת המספרים הטבעיים ועוצמה אין סופית אך מצד שני הקטנה ביותר; אם אלף אפס זה "ביטוי מייצג" לגודל קבוצת המספרים הטבעיים וגודל זה הינו אינסופי אז הוא לא יכול להיות "קטן ביותר" או "גדול ביותר" כי כל גודל אין סופי נתון אחר יהיה שווה לו --- אלא אם מגדירים אותו ככזה פרדוקסלית ומציינים את זה, אך בערך תואר מצב מהותי.

הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך אלף אפס? אם כן אזי ניתן ליישבה אם במקום לציין "עוצמה אין סופית" יצוין משהו כמו "עוצמה שמתייחסים אליה פרקטית כאין סופית על אף שאין הכרח שהיא אין סופית" ; בתודה אנונימי/ת לא חתמ/ה

יש גדלים שונים של אינסוף. קרא לדוגמא על המלון של הילברט, שממחיש זאת על המספרים הממשיים לעומת הטבעיים. זה סרטון מעניין שנתקלתי בו ממזמן שעוסק בנושא. ואם זה מעניין אותך, תלמד את תורת הקבוצות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
המלון של הילברט לא מתעסק עם הממשיים.. בשביל זה צריך את האלכסון של קנטור. אני לא מכיר שום דרך פשוטה להראות שאי אפשר לסדר את הטבעיים מול הממשיים. אם יש דרך פשוטה כזו אני ממש אשמח לדעת. תודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:10, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
עוזי ו., יש דרך פשוטה להראות שעוצמת הרצף גדולה מעוצמת הטבעיים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:22, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
כן, התבלבלתי, כי שמעתי רק חלק מהסיפור ממרצה, וראיתי את הסרטון של טד שמדבר על זה, ושם בסוף דובר על הממשיים. לגבי עוצמת הרצף, בסרטון שצירפתי יש הפנייה לסרטון אחר שמראה הוכחה של זה. לא ראיתי את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
ההוכחה (הפשוטה יחסית) מבוססת על כך שאם תכתוב למשל רצף של עשרה מספרים 0 או 1 בעשר שורות - אם תרצה למצוא רצף של עשרה מספרים שלא נמצא לא בטור ובלא בשורה מה שצריך לעשות זה להתחיל מהאלכסון וכל מספר לשנות למספר אחר וכך וודאי תגיע לסדרת מספרים שלא נמצאת על הלוח (כי המספר הראשון שלה שונה מהמספר הראשון של השורה הראשונה, והמספר השני שלה שונה מהמספר השני של השורה השנייה וכו' כך שזה לא דומה לשום שורה).
כעת, נניח בשלילה שאפשר להתאים בין כל המספרים הממשיים למספרים הטבעיים (כלומר שלכל מספר ממשי נוכל להתאים מספר טבעי כלשהוא) נסדר את המספרים הממשיים בשורה ליד המספרים הטבעיים. סתירה! אני יכול למצוא מספר ממשי שלא כלול ברשימה! המספר שהוא השינוי של הספרה הראשונה בשורה הראשונה, ושינוי של הספרה השנייה בשורה השנייה וכו' וכו' באלכסון. משמע שאי אפשר להתאים בין המספרים הממשיים למספרים הטבעיים משמע שהממשיים הם אינסוף גדול יותר. מ.ש.ל (מקווה שהיה פשוט) אליה. גשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
אליה. ג, נו, מה שהבאת זה בדיוק האלכסון של קנטור. זה לא מה שאני מחפש. מה שאני מחפש זה משהו כמו המלון של הילברט. משהו שיהיה קל להראות גם למי שמשוואה ריבועית גורמת לו להתקף חרדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:15, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
א. המלון של הילברט מוכיח שאפשר לסדר טבעיים מול שלמים אבל לא מוכיח שא"א מול אירציונליים ב. זו דרך מאוד מאוד פשוטה (אולי בכתב זה נראה יותר מסובך), מה אתה רוצה? הוכחה יותר פשוטה מזו? אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 08:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
נראה לי שאתה לא קורא מה שכתבתי. אתה לא מחדש לי שהמלון של הילברט לא מוכיח שלא ניתן לסדר טבעיים מול אירציונליים - למעשה כתבתי זאת למעלה. אין טעם להעלות משהו שכבר הועלה.
כן, אני רוצה הוכחה נגישה יותר. אף פעם לא יצא לך ללמד תיכוניסטים שלומדים מתמטיקה 3 יחידות, או אפילו מחוננים מכיתה ה' או ו'? בשבילם האלכסון של קנטור קשה מאד לתפיסה.
הגדוּלה של המלון של הילברט היא שזו הוכחה מאד נגישה, למעט השלב האחרון (הם לא יודעים ש 1. יש אינסוף ראשוניים. 2. גורמי החילוק של חזקות של מספר ראשוני תמיד יהיו הראשוני בלבד.) כמעט כל אחד מכיתה ה' ומעלה יבין אותה.
אני מחפש משהו שנגיש כמו המלון של הילברט ונותן את התוצאה של האלכסון של קנטור. זו לא חוכמה שמי שיש לו חשיבה מתמטית בסיסית קולט בקלות את האלכסון. החוכמה היא להביא את זה למי שלא יקלוט את האלכסון, בלי יומיים של לימוד שהוא לא יעשה מפני שזה קשה לו.
אולי אין דבר כזה - בשביל זה אני שואל ומנסה לברר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
קשה לי להאמין שתמצא נימוק פשוט. אתה רוצה להוכיח שקבוצה מסויימת אינה ניתנת לסידור. ההוכחה מוכרחה להגיד "נניח שהצלחת לסדר את הקבוצה ברשימה. אבל אם כך נוכל לבנות איבר של הקבוצה שאינו נמצא ברשימה שלך". הוכחה כזו (מטא-)מוכרחה להיות הוכחת האלכסון של קנטור. עוזי ו. - שיחה 17:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
כל ההוכחות של "לא ניתן לסדר את א' מול ב'" הן בדרך השלילה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
לאו דווקא: אפשר להוכיח שקבוצה B אינה בת מניה על ידי שנראה שהיא שוות עוצמה לקבוצה C, שעליה אנחנו כבר יודעים שאינה בת מניה... אבל אתה מחפש הוכחה "ראשונה". אני לא חושב שתוכל לעקוף את האלכסון של קנטור (אם כוללים במושג הזה גם את פרדוקס ראסל; אני יכול להסביר מדוע אפשר לראות בזה מקרה פרטי). עוזי ו. - שיחה 00:02, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה אלף אחד במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

לצערי אין כאן ערך בשם זה וגם אין על זה כמעט חומר באינטרנט בעברית (לא כזה שנגיש לי אישית לפחות) וערכים בויקיפדיה האנגלית כוללים כמות גדולה של טרמינולוגיה מקצועית במתמטיקה גבוהה שאינני מכיר.

לאחר שאני מאמין שהצלחתי להבין מה זה אלף אפס במתמטיקה, ברצוני לשאול כאן מה זה אלף אחד במתמטיקה?

בבקשה רבה הסבר נגיש ופשוט ככל הניתן; בתודה מראש על סיוע; אנונימי/ת לא חתמ/ה

אלף אחד הוא העוצמה הקטנה ביותר הגדולה ממש מאלף אפס. כלומר, זוהי העוצמה האינסופית השניה בגודלה. בדומה לזה מוגדרים אלף שתיים, אלף שלוש, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 20:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
א1 היא עוצמת הרצף. ועוזי ו. אין הוכחה שאין שום עוצמה בין א0 לא1, זו אקסיומה שניתן לקבל או לא לקבל, זו בעצם השערת הרצף.--Eitan110 - שיחה 23:18, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
להיפך. א1 היא העוצמה הבאה אחרי א0, והשערת הרצף אומרת שזו עוצמת הרצף. עוזי ו. - שיחה 10:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
א1 היא העוצמה של המספרים שאין שום שבר של מספרים שלמים שנותן אותם (מספרים אירציונליים). יש הוכחה יפה שמראה שאי אפשר לסדר את האירציונליים מול המספרים הטבעיים (1,2,3....עד אינסוף) וזו בעצם ההוכחה שיש עוצמות שונות של אינסוף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:07, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
ראה לעיל. אתה מתאר את עוצמת הרצף ולא את א1. עוזי ו. - שיחה 10:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אם להוסיף על דברי הפרופ', ייתכן והתבלבלתם עם , שהיא עוצמת הרצף. ראו ב (מתמטיקה). Veritas94 - שיחה 01:46, 17 בספטמבר 2020 (IDT)

בדואים לבנים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בישראל יש בדואים שצבע עורם בהיר מאוד, קרוב לאירופאי. מאיפה הגיעו הגנים האירופאים לשבטים בדואים? 213.55.225.67 22:31, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ככל הנראה מהצלבנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
למה דווקא מהם? מאיפה ההנחה שכל ה„לבנים״ הם אירופאים? חסרים פולשים אחרים מאזורים צפוניים (וגם אז: מאיפה ההנחה הזו?) Tzafrir - שיחה 09:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
מדריך אמר לי בטיול. אתה צודק שזה לא מקור רציני. בשביל לקבל מסקנה דפיניטיבית צריך מחקר גנטי. על כל פנים זה הסבר הגיוני שמתיישב עם העובדות שיש. מדובר על פלישה המונית מתועדת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:19, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
משתמש:אילן שמעוני - הטענה איננה נכונה וגם לא סבירה. ראשית, הפלישה הצלבנית הייתה קטנה מאוד בממדים דמוגרפיים. היו פה לא יותר מ100-150 אלף צלבנים בשטח שכולל חלקים מירדן, הרשות הפלסטינית, ישראל, לבנון וחלק מסוריה. זה מעט מאוד אנשים. בנוסף, לא ידוע לי על נישואי תערובת רבים בינם לבין המוסלמים. כעת לעניין הגנטי - לא סביר שגן לצבע עור בהיר ישמר במשך מאות שנים בלי שידולל באוכלוסיה הגדולה שבאה לאחר מכן. מדובר בגן רציסיבי ולכן סביר להניח שלאחר כמה דורות כמעט כל הצאצאים היו שחומים. מכאן שהטענה לפיה הגוון הבהיר מגיע דווקא מהצלבנים לא מחזיקה מים. מאיפה בכל זאת מגיע הגוון הבהיר? יתכן שמדובר בהגירה מצפון אפריקה (צפון אפריקאים רבים הם בהירי עור) או אולי מהגרים אירופאים אחרים. יתכן גם שמדובר בהטיה סטטיסטית. אדם בהיר עור בולט בתוך קהל של שחומי עור בדיוק כמו ששחום עור בולט בקהל של בהירי עור. לכן, למרות מספרם הקטן יתכן שפשוט בגלל ההטייה נראה בטעות שמספרם גדול יותר מאשר מספר האמיתי בפועל. גילגמש שיחה 09:05, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

ספינקס זה כרוב?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ספינקס יווני

האם הכרובים שהיו בבית המקדש ועל ארון הברית הם למעשה ספינקסים? 213.55.225.67 00:28, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

ר' לעיל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:55, יום רביעי בשבת, כ"ז באלול ה'תש"ף (IDT).
כרובים הם יצורים מכונפים. יש להם מקבילות ככל הנראה במסופוטמיה. הספינקס מוכר מהמיתולוגיה היוונית ושם אין לו כנפיים. Tzafrir - שיחה 08:59, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
Tzafrir, למה אתה אומר את זה? ספינקס הוא יצור מכונף. ראה תמונות כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:41, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
Corvus, איפה במצריים או ביוון היה ספינקס מכונף? (שלא לדבר על כך שאין קשר ברור בין היצור המצרי ליווני). Tzafrir - שיחה 14:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
הספינק היווני תמיד מתואר כבעל ראש אישה, כנפי עוף וגוף אריה. ראה תמונה מצורפת. נראית כמו הנקבה של כרוב בבלי, שהיה תמיד מזוקן. הספינקס המצרי כנראה באמת היה יצור קצת אחר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:31, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
ספינקס הוא לא כרוב אבל לא נכון לומר שאין קשר בין הפיסול היווני למזרח התיכון. אני מפנה ליוון הארכאית#פיסול. אני רואה ששכחתי להוסיף הערות שוליים לערך הזה כשכתבתי אותו ואולי כדאי לחפש פעם נוספת את הספרות, אבל הדברים נתמכים במקורות המופיעים בערך. גילגמש שיחה 17:20, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

הים בסגר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני גר 350 מטר מהים, מותר לי להיכנס אליו? 2.55.15.89 02:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

כן אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 13:37, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
לא. מותר לך ללכת לחוף הים, אבל הכניסה לים אסורה בסעיף האם ניתן יהיה לעסוק בפעילות ספורטיבית?. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:39, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

ביקור שרון בר הבית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מדוע ביקורו של אריאל שרון בהר הבית עורר גל אלימות?

הערבים טוענים לבעלות על הר הבית ושוללים כל זיקה לשייכות היהודית (שמוכחת בכל הממצאים הארכיאולוגים). ביקורו של אריאל ועוד כמה חברי כנסת, היה ביקור "ממלכתי" של המדינה ולדידם של הערבים, זה אחד מהנסיונות של מדינת ישראל לקבוע בעלות על הר הבית. ובכלל, רוב הפיגועים שנעשו היו בשם אל אקצא. כל זה נובע מכך שלערבים קיימת שנים רבות עלילה שהם חושבים שמדינת ישראל רוצה להרוס את אל אקצא. הם מנסים להוכיח זאת בשלל קונספירציות כמו מכשיר שיגרום שם רעידות אדמה, הם טוענים שהחפירה הארכיאולוגית בכותל הדרומי נעשתה בנסיון למוטט את אל אקצא (כמובן שכל הטיעונים האלו חסרי כל בסיס מוכח). (להרחבה עיין בספריו של נדב שרגאי "עלילת 'אל אקצא בסכנה' ו'טרור אל אקצא'). אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 11:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
מה לגבי קבוצה מחתרתית שבאמת ניסתה להרוס את מסגד אל אקצא? (¯`gal´¯) - שיחה
קודם כל בשביל להבהיר - הם ניסו לפוצץ את כיפת הסלע, לא את אל אקצא. דבר שני, כמובן שיש קבוצות קטנות בארץ שכן רוצות את זה ורוצות גם להקים את בית המקדש (מה שגם להם אין בעיה עם אל אקצא אל רק עם כיפת הסלע שהיא לא עומדת בראש מעיניהם של הערבים.) אך כפי שוודאי ידוע לך, זה לא נמצא ברשימת המטלות לממשלה, וממשלת ישראל ממש לא רוצה את זה. אדרבה! מאז שמשה דיין מסר את הר הבית לערבים השתנה הסטטוס קוו לרעתנו במידה עצומה! ואצל הערבים רק השתפרה החזקתם בהר, כך שלטענות שמדינת ישראל כרשות רוצה לפוצץ את אל אקצא אין כל ביסוס. מה שגם, אתה יכול להבין בעצמך שטענותיהם מופרכות - לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באיזור הכנרת אחד השייחים שלהם אמר שזה מכשיר של ישראל שגרם לזה, וזה היה ניסוי לקראת רעידת אדמה מכוונת באל אקצא. תאה יכול להבין לבד עד כמה שזה מופרך.. אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אנחנו ציוויליזציה טיפוס 1 ולא סיפרו לנו? אולי על הדרך נפתור את בעיות האקלים? מה ההבדל בין כיפת הסלע למסגד? (¯`gal´¯) - שיחה 15:24, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
א. לא הבנתי את הפאנצ'.
ב. כיפת הסלע היא בצבע זהב ומסגד אל-אקצא הוא בצבע כסף. זהו אחד ההבדלים הגורמים להם לא להיות דבר אחד. למאי נפקא מינה? אל אקצא היא הקדושה הרבה יותר ובשמה הערבים עושים את כל הפיגועים - כמובן שהערבים וודאי רוצים את כל הרחבה, אך הטריגר לאינתיפאדות (ובעיקר אינתיפאדת אל אקצא) והפיגועים הוא אל אקצא, לא כיפת הסלע. בכל אופן, כל הוויכוח הזה לא קשור כי כבר הבהרתי את החילוק בין המדינה לארגונים בודדים. אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
השאלה הזו הייתה להרחבת הידע האישי שלי. לא הכרתי זאת. לציוויליזציה טיפוס 1 היכולת הטכנולוגית לשלוט ולתמרן את מזג האוויר ושאר תופעות הטבע. ניסויים גרעינים לא עלולים להוביל גם לרעידת אדמה מלאכותית? זה לפחות מה שדווח בהקשר של ניסויי הגרעין בצפון קוריאה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
ושכחושבים על זה, מוזר שדווקא מבנה מוסלמי הוא הסמל הכי אייקוני של ירושלים. אפילו בשיר "ירושלים של זהב" רואים זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 15:51, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
הגיוני, אחרי הכל כיפת הסלע נבנתה על המקום שהיה בית המקדש..אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 16:00, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה Bijection במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי תרגום במילון, לא מצאתי ערך ולא מצאתי שום הסבר בעברית; הערך האנגלי מקשר לערך פונקציה חד-חד-ערכית ועל ואני לא הסמכות לקבוע אם הקישור מויקינתונים נכון.

אשמח לדוגמה פשוטה ככל הניתן ללא מתמטיקאים למה זה Bijection. תודה מראש על עזרה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

Bijection זה אכן פונקציה חד-חד-ערכית ועל אתה רוצה הסבר מה זה? אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 13:22, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אם בא לך לפנק את המתעניינים בהסבר פשוט לפי ניסוחך שיזרח פה כשמש ואולי יסייע למי שלא הבין את הערך זה לפי דעתי יהיה נפלא ואני אישית רוצה זאת. אנונימי/ת לא חתמ/ה
במילים פשוטות, לכל תמונה יש מקור אחד בדיוק. זה גם התנאי להפיכות של פונקציה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
גל, האם התכוונת לתת אנלוגיה לתמונות בWikiCommons ולמקורות שלהם? אם כן, בהפיכה אתה מתכוון "לכל מקור יש תמונה אחת בדיוק?" כי אז זה לא נכון (כמו שאתה יודע היטב) אז אנא נסה לנסח מחדש מה התכוונת להגיד. בתודה. אנונימי/ת לא חתמ/ה
מקור הוא איבר מהתחום של הפונקציה ותמונה הוא איבר מהטווח של הפונקציה. אלה המושגים. (¯`gal´¯) - שיחה 01:00, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
"פונקציה חד-חד-ערכית ועל" מקבוצה A לקבוצה B היא התאמה של האיברים אחד לאחד. יש התאמה כזו אם ורק אם הקבוצות הן באותו גודל (שוות עוצמה). עוזי ו. - שיחה 15:13, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אם ורק אם לא שייך פה, הניסוח הנכון היה רק אם אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
בהנחה שאתה מתייחס לתגובה שלי - הניסוח הנכון הוא כפי שכתבתי, אם ורק אם. עוזי ו. - שיחה 17:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אם ורק אם משמע שאם הקבוצות באותה עוצמה - הפונקציה הפיכה וזה ממש לא נכון! זריך גם שמשוואת הפונקציה תהיה טובה ועוד קריטריונים. לכן לוגית, הניסוח הנכון הוא רק אם כלומר שחייבים את הקריטריון של עוצמות שוות - אבל וודאי שזה לא מספיק וצריך עוד דברים. אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 18:14, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
שים לב שעוזי כתב - יש התאמה כזו אם ורק אם הן באותו גודל (ולא - התאמה היא חח״ע ועל אם ורק אם הקבוצות באותו גודל). Eyalweyalw - שיחה 18:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
שנפתח דיון חדש בלוגיקה? :) לגופו של עניין - זה לא משנה שהוא כתב יש התאמה, הרי בסופו של דבר אני טוען שה"אם" שגוי. המשפט יש התאמה אם הן באותו גודלשווה לטענה שאם הן באותו גודל יש התאמה - וזה כמובן לא נכון. אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 19:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
צר לי, אין פה דיון לוגי, רק קריאה זהירה. עוזי כתב - ״יש התאמה כזו [פונקציה חח״ע ועל, א״ו] אם ורק אם הקבוצות הן באותו גדולות [צ״ל ׳גודל׳, א״ו]״. הטענה הזו נכונה, בשני הכיוונים. יש פונקציה חח״ע ועל בין שתי קבוצות אם ורק אם הן שוות עוצמה. אין זה דיון לוגי, וכל התפלספות שתכניס פה ותרמוז שעוזי (שאני מתלמידיו) אינו יודע לוגיקה לא תקדם אותנו. קרא את דבריו של עוזי בזהירות הנדרשת, במקום לזנק למסקנות, ותן לו את הכבוד (שמגיע לו!) שהוא בקיא בהבדל בין ״אם״ ו״רק אם״. Eyalweyalw - שיחה 20:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מנסה להבין איפה הטעות שלכם - במתמטיקה או בלוגיקה. אתה מסכים איתי שזה שהתמונה והמקור הן בעלות עוצמה זהה לא מעיד על כך שהפונקציה הפיכה? אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:41, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
צודק, סליחה. טעות שלי בהבנה. אליה. גשיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:50, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
(לא דיברתי על אף פונקציה). עוזי ו. - שיחה 23:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

אתר wikiand.com[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה משמש האתר הזה, מה המהות שלו? Nirvadel - שיחה 10:40, 17 בספטמבר 2020 (IDT)

למכור את הדומיין (כתובת אתר) wikiand.com. שלם להם את הסכום והשם רשום על שמך (אם זו לא רמאות). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:15, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
נדמה לי שהכוונה היא לאתר wikiwand.com. על פי האתר, המטרה שלהם היא ליצור חווית ויקיפדיה מודרנית; אישית לא התרשמתי במיוחד, אבל גם מהעיצוב החדש של ויקיפדיה לא התרשמתי אז מה אני בכלל מבין? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:53, יום חמישי בשבת, כ"ח באלול ה'תש"ף (IDT).
אם אתה מדבר על מה שעשו פה בוויקיפדיה העברית, אז כן, זה גרוע, הייתה שיחה על זה והבעיות בזה. לא ברור למה לא ביטלו את זה בינתיים, לפחות עד שיפתרו את הבעיות. (¯`gal´¯) - שיחה 16:22, 17 בספטמבר 2020 (IDT)

מה ההבדל בין פונקציה ברוב ככל שפות התכנות לבין פונקציה בתחום המתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

כתבתי כמה פונקציות בשפות תכנות, עם שמות ובלי שמות ובצורות שונות (למשל ב JavaScript, גם בצורה הרגילה וגם עם arrow syntax) וקראתי לפונקציות בצורות שונות.

עם זאת, אף פעם לא למדתי על מושג הפונקציה במתמטיקה ואשמח לקבל הסברים תכנותיים (אם ישנם) לאמרות כגון אלה:

  1. "הוצאת פונקציה מתמטית מקבוצה אחת לאחרת" או בגרסה אחרת "קבוצה שיש פונקציה מתמטית ממנה לקבוצה אחרת ; אינני מכיר דוגמה לכך ממעט התכנות שעשיתי עם Bash ו JavaScript
  2. "Y הוא פונקציה של X" ; דוגמה אפשרית אחת מתכנות שחשבתי עליה היא שפונקציה X מכילה ב scope שלה את פונקציה Y ודוגמה אפשרית שנייה היא פונקציה אחת היוצרת פונקציה אחרת דרך בינה מלאכותית
  3. בפתיח הערך משתנה מקרי המונחים "משתנה" ו"פונקציה" הוצגו כהיינו הך, אבל לא זכור לי מקרה מתכנות שבו משתנה ופונקציה הם היינו הך ; אני זוכר מקרים רבים בהם הם שני מבני קוד נפרדים לחלוטין (כגון function y) ו var x

מודה מראש על הסברים. אנונימי/ת לא חתמ/ה

במתמטיקה (פורמלית) נהוג לראות בפונקציות כבמעין "קופסה שחורה", כאשר לעיתים ישנו ארגומנט (או ארגומנטים) שנכנסים לתוך ה"קופסה השחורה", ומתקבלת איזה שהיא תוצאה (לפי הפעולה שהפונקציה מבצעת). משתנה מקרי הוא מושג מעט חמקמק יותר, שכן הוא מתחום תורת ההסתברות.
את הפירוש של "y הוא פונקציה של x" קל יותר להסביר מתחום הפיזיקה, בפרט מכניקה קלאסית. נניח שאתה נמצא בתל אביב, ורוצה להגיע לירושלים. בעזרת הפונקציה הפשוטה ביותר: x(t) = x_0 + v*t אני יכול לקבוע, בכל רגע נתון, היכן אתה נמצא. כאן את תפקיד ה-"x" משחק הזמן (t), ואת תפקיד ה-"y" משחק המיקום (x), את המיקום הראשוני אני קובע מראש, ואני מניח כאן גם שמהירות קבועה לצורך הפשטות. למעשה, אומרים שזהו "מיקום כפונקציה של הזמן", כלומר, אני יכול לבחור כל זמן שהוא, ולדעת היכן אתה נמצא.
דוגמה אחרת יכולה להיות קו פשוט ליניארי: y(x) - m*x+n. גם כאן אני מניח שאני יודע את השיפוע ואת נקודת האפס, למען הפשטות. גם כאן אני יכול להגיד, שאם אבחר x כלשהו, אני אקבל את ה-y המתאים לו (גם כאן אומרים "גובה כפונקציה של המרחק").
דוגמה מסובכת יותר תהיה למשל y(x,z) = 1/2*(x+z) שזוהי כמובן הדרך לחשב ממוצע בין מספרים. למשל, נניח שהמספרים שלי הם x=1, z=3 אז הממוצע הוא 2, וזה אכן תהינה גם הפלט של הפונקציה הזו. גם כאן אומרים "הממוצע החשבוני כפונקציה של 2 הארגומנטים".
קצת לגבי תכנות: בתכנות פונקציות מקבלות שמות שונים (אני לא בטוח מה השמות העבריים, אבל יש "הבדל" בין method לבין function). ההבדל הוא בעיקר באופן השימוש: "מתודה" בדרך כלל יותר מכוונת תכנות מונחה-עצמים, בעוד ש"פונקציה" היא יותר תכנות פרוצדורלי (רשימת פקודות זו אחר זו). אגב, בשפות רבות אפשר "לשחק" עם הפונקציות, ולפעמים אפשר גם להשתמש בהן בצורה מחוכמת כארגומנט לכל דבר.
אני לא משוכנע איך זה עובד ב JavaScript, אבל ב-Java אתה בהחלט יכול (ורצוי) להשתמש בפונקציות ("מתודות") בעלות שמות זהים אך עם ארגומנטים שונים, או לעשות קומבינציות של משתנים ופונקציות. הדבר אפשרי (קצת פחות) בפייתון, וכמובן גם בשפות אחרות כמו C או C++.
אני ממש מקווה שהצלחתי לענות לך על השאלה. אם לא, אשמח לחידוד Face-smile.svg. נילס אנדרסן - שיחה 04:54, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
יש קשר היסטורי אך אין קשר ישיר. חלק גדול ממתכנני שפות התכנות היו בעלי השכלה מתמטית טובה. אחת משפות התכנות הראשונות שנכתבו הייתה LISP. בליספ יש „פונקציות״. אבל הן באמת פונקציות: יש להן פלט וקלט מוגדר והן ככלל לא מחביאות בתוכן מצב פנימי (תכנות בדרך זו מכונה עד היום תכנות פונקציונלי. גם בג’אווהסקריפט זה אפשרי ונוח לשימוש במקרים רבים). בשפת תכנות אחרת, אלגול, השתמשו לאותו תפקיד במה שנקרא שגרות או פרוצדורות. לא לגמרי ברור לי איך התרחש מעבר השם. בשפת פסקל, לדוגמה, יש גם פונקציה (שיש לה פלט) וגם פרוצדורה (שאין לה פלט). ההבדל בין השניים הוא די מלאכותי. בתחביר של שפת C לא מוזכרות פונקציות או פרוצדורות אבל נדמה לי שהחל משלב מסוים כולם קראו להם „פונקציות״, למרות שהן היורשות של הפרוצדורות של אלגול, מבחינה תחבירית. Tzafrir - שיחה 08:29, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

הוצאת פונקציה מתמטית[עריכת קוד מקור]

אנחנו רגילים שפונקציה מקבלת מספרים כקלט ומוציאה מספר כפלט, זו פונקציה מקבוצת המספרים הממשיים אל קבוצת המספרים הממשיים, אבל פונקציה יכולה להיות מקבוצה כלשהי אל קבוצה כלשהי. הפונקציה גימטריה, למשל, מקבלת רצף אותיות עבריות כקלט, ומוציאה את ערכן המספרי. הפונקציה "בחירת מלכת היופי" מקבלת כקלט קבוצה של נשים ומוציאה כפלט אחת מהן. כיוון שכך, חלק מההגדרה של פונציה הוא קביעת התחום שלה (הערכים שהיא מקבלת כקלט) והטווח (הערכים האפשריים שהיא יכולה לקבל).

הדבר נכון גם בפונקציה בשפת תכנות. הנה רשימת פונקציות בשפת PL/I, חלקן מוגדרות על מספרים, וחלקן על עצמים אחרים, כגון מחרוזות. דוד שי - שיחה 13:14, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
האם להבנתך זה כך ברוב-ככל שפות התכנות או רק במיעוטן? יצא לי להעביר פרמטרים לפונקציה וארגומנטים לקריאה שלה וייתכן שאף ביצעתי תהליך של "פונקציה מתמטית" עם פונקציית תכנות בלי לקרוא לזה "תהליך פונקציה מתמטית" ולכן אני שואל זאת. אנונימי/ת לא חתמ/ה

לאילן שמעוני: למה לדעתך להשוות בין פונקציה מתמטית לתכנותית זה רעיון רע? אנונימי/ת לא חתמ/ה

אני לא אילן שמעוני, אבל במקרים רבים המושג „פונקציה״ בתכנות מדבר על „שגרה״ (פרוצדורה). מעבר לכך, יש במדעי המחשב פונקציות שלא מתנהגות כמו פונקציה מתמטית: יש פונקציה שלא מקבלת אף פרמטר ומחזירה בכל פעם בתגובה ערך אקראי. קל מאוד גם להחביא מצב בתוך הפונקציה וליצור פונקציה שלא מקבלת אף פרמטר ומחזירה בכל קריאה ערך שגדול באחד מהערך הקודם שהיא החזירה. קל מאוד לממש את מה שהצעתי ברוב השפות הסבירות. אבל לא כל כך ברור איך להגדיר אותן בתור פונקציה מתמטית.
השם הוא אותו שם. יש להם היבטים דומים מסוימים אבל היבטים אחרים מאוד שונים. Tzafrir - שיחה 14:46, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
זה עוד מאפיין של תכנות פונקציונלי - דטרמיניסטיות. מה גורם לאימוץ טרמינולוגיה שגויה שכזו? פרט להקשר ההיסטורי? למה שפות כמו JS ו-PHP מאמצות בתוך השפה את המילה השמורה function בהקשר השגוי של פרוצדורות? אם כי, כיום מלמדים על ההבדל וטורחים לציין שמדובר בפרוצדורות (או מתודות) ולא בפונקציות, בפרט שכיום נעשה שימוש גם בתכנות פונקציונלי, ראיתי בעיקר תחשיב למבדא, יש עוד מימושים לכך? (¯`gal´¯) - שיחה 15:44, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
זה רעיון רע מפני שזה פשוט דברים שונים לגמרי. ההגדרה של פונקציה בתכנות שונה לגמרי מההגדרה של פונקציה במתמטיקה. יש חפיפה מסויימת, אבל היא במידה 0.
פונקציה מתמטית יכולה לעבוד אל/מ קבוצות אינסופיות. פונקציה במחשב - לא. אפילו עם ניקח מחשב דמיוני בעל אינסוף זיכרון, לכל היותר הוא יוכל לטפל בקבוצות ניתנות למנייה, שהרי לכל תא בזכרון יש כתובת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:02, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
אילן, תודה אבל למה שמחשב תאורטי עם אינסוף זיכרון ולכן אין סוף תאים ואין סוף כתובות לא יוכל לטפל בקבוצות שאינן בנות מנייה? אנונימי/ת לא חתמ/ה
מעצם ההגדרה שלכל תא זיכרון יש כתובת, כל תאי הזיכרון הם בני מנייה - פשוט סדר אותם בסדר עולה על פי הכתובות.
קבוצות שאינן בנות מנייה דורשות מספר סודר, או אומגה, מעבר ל א אפס. במחשב לא יהיה דבר כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:11, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
ולמה פונקציה שמוגדרת כנוסחה או ביטוי מתמטי לא תוכל להיות מקבליה לפונקציה מתמטית? ממילא, כל הגדרה של קבוצה אינסופית מוגדרת על פי כלל כלשהו שאיבריה מקיימים. למעט ההגבלה שמחשב אינו מסוגל לטפל בייצוג אינסופי של מספרים, וכך גם אי-רציונלים נחתכים ומיוצגים בסוף כמספר רציונלי, או נקודה צפה ליתר דיוק. אם כי יש מערכות שמאפשרות עבודה עם מספרים כאלה, ועם מתמטיקה סימבולית. (¯`gal´¯) - שיחה 01:29, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
אתה נשאר עם ההגבלה של הייצוג החלקי, שהופך כל מספר לרציונלי, וגם מהם (הרציונליים) קבוצה סופית בלבד ניתנת לייצוג.
לכל מחשב יש מגבלה קשיחה על כל חקירה של מספרים גדולים מאד וגם מדויקים מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:30, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
כן, אבל ייצוג המספר בהתאם לבסיס הנבחר הוא קבוצה בת מנייה (פונקציה מכל מספר שלם שמייצג מיקום לערכו בייצוג המספר), אז על זיכרון אינסופי זה דווקא כן אמור לעבוד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:37, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
מי אמר שחייבים בסיס נבחר? יש גם משתנה באורך משתנה (Arbitrary-precision arithmetic). עדיין קיימת המגבלה המעשית של גודל הזיכרון. Tzafrir - שיחה 17:59, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
לא ממש הבנתי את הקישור שצירפת - זה עוסק בייצוג מספרים ממשיים בזיכרון של מחשב. דיברתי על בסיס ספירה (radix). לגבי גודל הזיכרון, זה בתגובה לטענה שאילן העלה, על מה קורה כאשר עובדים עם מחשב בעל זיכרון אינסופי. בכל מקרה זו בעיה, כי לא ניתן לבצע חישוב בזמן סופי על קלט אינסופי, אפילו לא למלא את תוכן הזיכרון. (¯`gal´¯) - שיחה 21:49, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
השורה התחתונה היא שכל עוד מה שיש הוא מכונות טיורינג, מדובר על משהו מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. אני לא בא להקטין את ההישגים המדהימים של מדעי המחשב, אבל מדובר בתחום מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. מי יודע, אולי מתישהו יעלו על רעיון מבריק לנצל סופרפוזיציה קוונטית בודדת לייצוג מיידי של מספר אירציונלי ללא הגבלה או משהו דומה - אבל עד יבוא יום יש פער בלתי ניתן לגישור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:58, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
ולמה סביבות לחישוב מתמטיקה סימבולית שיודעות לעבוד עם מספרים אי-רציונליים מבלי לפרקם לייצוג עשרוני, וגם לשטח את התוצאה של פעולות בין מספרים כאלה, כאשר הם נשארים בייצוג כתלות באופרטור או בייצוג של קבועים מתמטיים, לא מספק? ואיך מחשוב קוונטי פותר את הבעיה? עדיין לא ניתן להכיל ייצוג אינסופי ולבצע איתו פעולות חישוביות בזמן סופי. (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
אינני מכיר את הסביבות שאתה מדבר עליהן, אבל - האם הן מסוגלות לחלק שני מספרים שלכל אחד מהם יש יותר מ10 בחזקת 80 ספרות? לקבוע האם מספר בן 10 בחזקת 517 ספרות מתחלק ב 16022236204009818131831320183 ללא שארית, או במידה ולא, מה השארית?
לא הזכרתי מחשב קוונטי. בדומה לביט, קיוביט מחזיק ספרה אחת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:39, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
לפי קישור מהקישור שהבאתי, מספרים שלמים בפייתון כבר מתנהגים כך ללא צורך בתגבור. אז הנה הדגמה:
import random
max = 10**537
divisor = 16022236204009818131831320183
n = random.randint(max, max*10)
print("reminder is {} (in {} / {})".format(n % divisor, n, divisor))
והתוצאה: reminder is 6886632449929987088790342262 (in 2588172622462052046061065398344876483767509681838659513187801441832940886761244291174877017261851550020630612218054699090669433846767034379521125330750435086576798173497557667096249681648556749313153735663629975424300317449631389394846667988376819941458526860700424420098519013953842660995631017935656827236094782548858934362011754721880845434096345387771850645218054075614707883742274321348069791362799596572291565178566751910174774369468304168269054857130973780867539726017432783971490303538684217111901142207560812824099742770345838830 / 16022236204009818131831320183) ‏ Tzafrir - שיחה 13:11, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
מגניב! איפה הגבול שלה? היא מסוגלת לטפל במספרים בהם החזקה גדולה בסדר גודל (בין 10 בחזקת 5160 ל 5170)? ושאלת השאלות - איך היא עושה את זה? על פניו אין מספיק מקום בזיכרון! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
מה שתיארת נשמע כמו מגבלת זכרון, לא קשור כבר לייצוג אינסופי של מספר, וכן - פייתון היא שפה מטורפת, וזו אחת הסיבות שהיא שימושית בקרב מתמטיקאים וביישומי datascience. אם אתה מעוניין בדוגמא, אז חבילת sympy (שהיא חלק מערכת scipy לשימושים מתמטיים וגם לניתוח מידע רב, גם בעזרת קירובים באנליזה נומרית ולא רק לפתרונות אנליטיים) לפייתון עושה זאת די טוב. יש לה כמה תקלות, כמו בעיות בצמצום של מקרים מסויימים, אבל היא מסוגלת לעשות את מה שפירטתי קודם. יש כמובן עוד סביבות כאלה, כמו wolfram ו matlab. (¯`gal´¯) - שיחה 20:58, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
נראה לי ששכחת כאן משהו מאוד בסיסי: ב־n ביטים של זכרון אפשר לייצג ‎2^n מספרים שונים. כלומר: כדי לייצג את כל המספרים עד n מספיקים בערך logn ביטים (בבסיס 2). ‎10^5160 זה בערך ‎2^17200, כלומר מספר כזה מיוצג לפחות בבקצת יותר משני קילובייטים של זכרון. עדיין די מעט. יש לי הרגשה שאם ננסה לבדוק את הגבולות, המגבלה המעשית יותר תהיה זמן חישוב ולא זכרון. Tzafrir - שיחה 21:58, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
Tzafrir, תודה. אתה צודק כמובן. Galzigler, מגבלת הזכרון גוררת את מגבלת הייצוג. נניח שמדובר על מחשב עם 16Gb זיכרון (זיכרון פנוי). תוכל לייצג בו לכל היותר טבעיים, ואפילו לא אירציונלי אחד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

בקשת הבהרה שנמחקה מן הערך קבוצה בת מנייה[עריכת קוד מקור]

בפתיח הערך קבוצה בת מנייה נכתב המשפט הבא:

ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו

אם כל גורם "ממספר את עצמו" (כלומר אם למשל "1" תואם ל"1") אזי למה בכלל "למספר את איבריה" על ידי "התאמת מספר טבעי ייחודי" ולא פשוט להציג את איברי הקבוצה כמו 1,2,3,4,5 ; הכוונה לשאול, האין אותו "מספור" גורמים גורם לכפילות? אנונימי/ת לא חתמ/ה

בעת כתיבת השאלה אני חושב שהבנתי את התשובה: לא בכל קבוצה תהיה הופעה לינארית של גורמים כגון 1,2,3,4,5 (או 0,1,2,3,4 לצורך העניין) אלא ייתכן למשל הצירוף 1,90,25,32,95 שימוספר/יימנה כ-1,2,3,4,5 וזה גם מסביר את השם "קבוצה בת-מנייה" כלומר ניתן למנות את איבריה; לדעתי שווה להבהיר שזו הכוונה ב"מספור" בפתיח שם (שווה להבהיר גם שב"ייחודי לו" הכוונה למשל לספירה מבסיס אפס או לספירה מבסיס אחד). אנונימי/ת לא חתמ/ה
קבוצה יכולה להיות גם תושבי מדינת ישראל, שלכל אחד מהם מותאם מספר זהות ייחודי לו (לא בהכרח 1, 2, 3, וכו'). "ייחודי לו" פירושו שאין מצב שלשני איברים בקבוצה הותאם אותו מספר (בדוגמה שהבאתי: אין שני אנשים עם אותו מספר זהות). דוד שי - שיחה 16:58, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
כן, זה לא סותר את דברי; למעשה אני מכיר את זה פרקטית מתכנות כבר כמה שנים ממקרים של Array key => Array value ופעמים רבות יצרתי מערכים בבסיס מנייה מסוים ורצתי עליהם עם לולאה וביצעתי פעולה לכל איטרציה וכו' אך משום מה בעת קריאת הערך לא קישרתי בין המידע הכללי מ"מתמטיקה" למידע הקונקרטי מ"תכנות", אולי בגלל שחשבתי שהכותב התכוון למספר את 1 ל-1, את 2 ל-2 בלבד וכן הלאה (ולא לשום דבר אחר). אנונימי/ת לא חתמ/ה
assosiative array דומה להגדרה מפורשת (explicit) של פונקציה, שאפשרי רק כאשר מדובר בקבוצות סופיות. (¯`gal´¯) - שיחה 15:57, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
קבוצת השברים (מספרים רציונליים) היא בת מניה, ואינה המספרים הטבעיים.
הרעיון להשוות בין מושג הםונקציה בתכנות לפונקציה מתמטית הוא רעיון רע. ישנן למשל קבוצות שכלל לא ניתנות לייצוג מלא בתכנות ובמתמטיקה הן אבן יסוד - לדוגמה קבוצת הממשיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:49, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

איך נכון להגדיר קבוצה לא בת מנייה?[עריכת קוד מקור]

פתיח הערך קבוצה בת מנייה עזר לי להבין שבתורת הקבוצות, קבוצה בת מנייה היא קבוצה שעוצמתה שווה לעוצמה של תת-קבוצה כלשהי של קבוצת המספרים הטבעיים, כלומר ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו; המספור של כל איבר בקבוצה יכול להיות בבסיס מסוים (כגון עם מנייה מבסיס 0 או מנייה מבסיס 1 וכן הלאה) ואז נקבל מבנים כגון:

0 = a
1 = b

או:

1 = a
2 = b

עם זאת, אני לא בטוח (או לא יודע) איך נכון להגדיר קבוצה לא בת מניה; מכיוון שאין כאן ערך בשם זה ואני גם לא מכיר מינוח מקצועי רלוונטי אני מבקש הסבר פשוט ככל הניתן לקבוצה לא בת מנייה כל שהיא (רצוי הכי טריוויאלית ממטלות היום יום שאפשר להביא כדוגמה ועם מינימום גורמים, רק לצורך מסירת תבנית ההיגיון מאחורי המונח).

בתודה, אנונימי/ת לא חתמ/ה

כפי שמתבקש מהשם, ההגדרה היא על דרך השלילה: קבוצה אשר לא קיים אף מיפוי חד־חד־ערכי ועל מקבוצת המספרים הטבעיים אליה. איך מוכיחים שלא קיים אף מיפוי כזה? שאלה טובה. אבל הזכרנו כבר דרך אחת כזו להוכיח את זה לקבוצה אחת מסוימת. Tzafrir - שיחה 11:32, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אתה יכול לחשוב על זה כך: קבוצה אינה בת מניה אם לא ניתן למנות את כל איבריה בסדרה אינסופית . זו קבוצה שיש בה כל כך הרבה איברים, כך שכל סדרה שכזו בהכרח מפספסת את חלקם (רובם למעשה). כפי שצפריר כתב, הדוגמה המוכרת ביותר לקבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצת המספרים הממשיים. דוגמה נוספת היא אוסף הנקודות בישר. דניאל 14:35, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה דניאל; תגובתך עזרה לי להבין את החלוקה הכללית לקבוצות שונות טוב יותר; לא היה ברור לי מדברי צפריר שהדוגמה המוכרת ביותר לקבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה מספרים ממשיים ויתרה מכך בדיוק בערך זה נתקלתי בדיאגרמה נפלאה זו שעזרה לי לגמרי למפות קבוצות יסוד במתמטיקה:
בברכה. אנונימי/ת לא חתמ/ה
שמחתי לעזור. שים לב שצפריר קישר לערך האלכסון של קנטור שמכיל הוכחה (נפלאה) לעובדה שהממשיים אינם בני מנייה. אני חייב לציין שאני לא מחבב את הדיאגרמה שקישרת אליה מכיוון שהיא יוצרת את הרושם שיש משהו מיוחד בחלוקת הממשיים לרציונליים ואי-רציונליים (אבל לא נוקטת באותה חלוקה במקרה של השלמים, שניתן לחלקם באותה מידה לטבעיים ושליליים). נכון יותר היה לייצג את הרציונליים כעיגול נוסף שמכיל את השלמים ומוכל בממשיים. בנוסף נוצר הרושם שהממשיים מתחלקים שווה בשווה בין רציונליים ולאי-רציונליים, כשבפועל כמעט כל הממשיים הם אי-רציונליים (מכיוון שאינם בנייה מנייה, בניגוד לרציונליים). דניאל 17:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל גם הטבעיים, השלמים והרציונליים באותו גודל (או עוצמה?), ובעייתי להציג זאת בדיאגרמה שנועדה להציג רק הכלות בין השדות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
לא הבנתי את ההערה. דניאל 15:51, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
המטרה של התרשים אינה להראות סדרי גודל של הקבוצות, אלא רק את היחסים שיש בין קבוצות (במקרה הזה מדובר רק בהכלות). זאת המטרה של דיאגרמות ון, לא? אני חושב שהיה יותר אסתטי להציג את האי-רציונליים כעוד קבוצה, כמעגל. קיים לה גם איזשהו סימון, בדומה לשאר השדות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
  1. לא טענתי שהתרשים אמור להראות סדרי גודל ואיני חושב שהוא צריך לעשות זאת. טענתי שההצגה של הרציונליים והאי-רציונליים כשני חצאים היא שמייצרת את הרושם המוטעה של גודל שווה.
  2. להציג את האי-רציונליים כעוד עיגול תהיה טעות, מכיוון שהם בדיוק כל מה שנמצא מחוץ לעיגול של הרציונליים.
  3. רק הרציונליים והממשיים הם שדות. הטבעיים, השלמים והאי-רציונליים אינם שדות.
  4. הצגת האי-רציונליים היא שגויה. הטבעיים, השלמים, הרציונליים והממשיים הן הקבוצות החשובות (בשל המבנה האלגברי שלהן). אין סיבה להזכיר את המשלימים שלהן: המספרים השליליים, הרציונליים הלא שלמים והאי-רציונליים. לאלו אין תכונות מעניינות כקבוצות בפני עצמן. דניאל 00:33, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

האם גם לנוצרים ולמוסלמים יש גניזה לכתבי קודש בלויים?[עריכת קוד מקור]

לבד מהיהודים, יש עוד הרבה אנשים, שהדת שלהם יש ספרי קודש. כך למשל הנוצרים והמוסלמים. האם גם אצלם, ספר קודש שהתבלה הולך למשהו כמו גניזה? ואם כן, למה לא מצאתי על זה שום עדות?

תודה2.53.130.10 12:12, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

באסלאם יש כמה מנהגים בעניין: בהחלט יש לכבד את כתבי הקודש ולא סתם לזרוק לאשפה. יש מקומות בהם ממש גונזים את הספרים, אפשר למחות (לגרד) את הכתוב (זה מתאים יותר כשכותבים על קלף או על גליון עבה), אפשר לקבור בצורה מכבדת, ואפילו לשרוף. אפשר לקרוא על זה כאן:Joseph Sadan, "Genizah and Genizah-like Practices in Islamic and Jewish Traditions: Customs Concerning the Disposal of Worn-out Sacred Books in the Middle Ages, According to an Ottoman Source," Bibliotheca Orientalis 43 (1986), 36-58 וגם כאן. סיון ל - שיחה 11:30, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

מצב: חדש

האם דמוקרטיה מפחיתה את כמות המלחמות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם מדינות דמוקרטיות נוטות פחות לפתוח במלחמות? אני יודע שארה"ב ורוסיה ידועות במדיניות מאוד כובשנית, אבל כל אחת מהן היא דמוקרטיה בעיקר על הנייר ובמציאות לעם אין אפשרות ממשית להשפיע על המדיניות בצורה ניכרת. אם מוציאים את מעצמות העל מחוץ משאלה, האם דמוקרטיה מפחיתה את כמות המלחמות? 213.55.224.210 13:14, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

היות שקבעת כבר שארה"ב היא לא דמוקרטיה איזו תשובה אתה מצפה לקבל? גילגמש שיחה 13:19, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אין כמעט מלחמות בין מדינות דמוקרטיות לבין עצמן, בפרט מאז מלחמת העולם השנייה. ר’ w:List of wars between democracies, להשוואה, w:List of wars: 1990–2002‏. Tzafrir - שיחה 14:37, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
מגניב. זה אומר שאם נותנים לעם לבחור את מנהיגיו באופן חופשי, הסיכוי שהממשל יפתח במלחמה הולך וקטן.
מה שמגניב זו ההבנה הסלקטיבית שלך. ארצות הברית מדינה סופר דמוקרטית לפי כל מדד. השאלה שאלה רק על מלחמות של דמוקרטיות נגד דמוקרטיות. ארצות הברית נלחמה נגד מדינה דמוקרטית אחרת אך ורק במלחמת העצמאות שלה. אבל בכל זאת דרשת להוציא אותה מהרשימה של הדמוקרטיות, כדי שהיא לא תקלקל לך את המסקנות הכמותיות. ועכשיו אתה מסיק מהמסקנות הכמותיות, שהדמוקרטיות נמנעות ממלחמות בכלל, ולא רק נגד דמוקרטיות אחרות. גם הסקת שזה מגניב. כך לא מנהלים שום דיון רציני.77.126.67.127 16:31, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אם ארה"ב ורוסיה נחשבות לדמוקרטיה היא דיון אחר. שתיהן יודעות לנהל בחירות בצורה בה לעם אין אפשרות מלאה לבטא את דעתו ואחוז ניכר מהעם אינו פעיל פוליטית כי יודע שלקולות שלו אין משמעות. לצורך השאלה הזאת אני מוציא אותם מהמשוואה כי השאלה באה לבדוק אם עם חופשי יבחר מרצונו החופשי לצאת למלחמה. לצורך זה נדרש משטר בו העם יוכל לבחור אם לצאת למלחמה או לא. המערכת הפוליטית בארה"ב ורוסיה לא עונות על קריטריון זה. 213.55.225.157 16:52, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
בארצות הברית לאזרחים יש השפעה רבה מאוד על השלטון. דמוקרטיות מנהלות הרבה מלחמות נגד דיקטטורות. הדמוקרטיות של מזרח אירופה גם ניהלו מלחמות אלו באלו. מדור "הכה את המומחה" לא נועד לדון בפנטזיות. 23.227.142.187 17:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
קבעת זאת בגלל דרך הבחירה שעובר דרך חבר האלקטורים, ולא בצורה ישירה? (¯`gal´¯) - שיחה 17:07, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אזרח אמריקני מצביע לראשות העיר שלו, למועצת העיר שלו, לראשות מדינת המשנה שלו, לבית המחוקקים של מדינת המשנה שלו, לשני בתי המחוקקים של הפדרציה, לאלקטורים של נשיא הפדרציה, ובחלק מהמקרים גם מצביע בפריימריז של אחת ממפלגות הפדרציה ובפריימריז של אחת המפלגות במדינת המשנה. יש לו גם יכולת ביטוי מעולה בכלי תקשורת רבים ויכולת הפגנה מאוד חופשית. אם זו לא דמוקרטיה, אז אין בכלל דמוקרטיות בעולם. 23.227.142.187 17:15, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
השואל עונה בעצמו ומתווכח על התשובה. לכן אין לדיון הזה מקום בדף "הכה את המומחה". 23.227.142.187 17:19, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
רוסיה אינה מדינה דמוקרטית. קיומן של בחירות בלבד (לא שברוסיה הבחירות חופשיות) אינו הופך מדינה לדמוקרטית Nirvadel - שיחה 21:17, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה בדיד ורציף במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

מה הופך גורם לבדיד או רציף ומה הופך תהליך מתמטי ל"רציף" (היותו מערב גורם לא-בדיד אחד לפחות?)? בתודה אנונימי/ת לא חתמ/ה

התפלגות בדידה (¯`gal´¯) - שיחה 16:20, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה. אנונימי/ת לא חתמ/ה
ביקשתי הבהרה בסוף פתיח הערך. אנונימי/ת לא חתמ/ה
בדיד עוסק בקבוצות בנות מנייה, רציף עוסק בקבוצות מעוצמת הרצף. דוגמה לא פורמלית: כאשר אתה הולך על המדרכה, ההליכה שלך רציפה, משום שרגליך יכולות לעמוד בכל נקודה של המדרכה. אם, לעומת זאת, תבחר ללכת על העמודים שמפרידים בין המדרכה לכביש, הליכתך תהיה בדידה, משום שרגליך יכולות לעמוד רק על העמודים (שניתן למספר אותם, 1, 2, 3, וכו'). דוד שי - שיחה 15:46, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
מכיוון שניתן למספר גם מרצפות המרכיבות מדרכה בסידור סימטרי (בין אם אדם עומד על מרצפה ענקית אחת בכל פעם או על שתיים בכל פעם, למשל), האין צעידה עליהן גם היא "תהליך מתמטי בדיד"? אנונימי/ת לא חתמ/ה
אנסה להסביר באמצעות דוגמה אחרת: נניח שאתה רוצה לעלות מקומת קרקע (שגובהה 0 מ' מעל פני הים) לקומה כלשהי (שגובהה 100 מ' מעל פני הים), ויש לך שתי אפשרויות: או לעלות במדרגות, או לעלות ברמפה. נניח גם שאתה לא בכושר, ולא תוכל לבצע את כל העלייה במכה אחת, ותצטרך לעצור באמצע הדרך לנוח, לפחות פעם אחת. בוא נתמקד כרגע בנקודת העצירה הראשונה בלבד:
  • אם בחרת במדרגות - מספר האפשרויות לעצירה הוא בדיד: אתה יכול לעצור לנוח על המדרגה הראשונה, על המדרגה השנייה, על המדרגה השלישית... המדרגות לא ממוספרות, אבל אתה יכול למספר אותן בעצמך.
  • אם בחרת לעלות ברמפה - מספר האפשרויות לעצירה הוא רציף: כל מספר ממשי בין 0 לבין 100 יכול להיות הנקודה שבה בחרת לעצור לנוח (כאשר המספר מייצג את הגובה שלך במטרים מעל פני הים בנקודת העצירה). וגם אם תנסה - לא תוכל למצוא דרך למספר את כל נקודות העצירה השונות שעל הרמפה. זה פשוט לא אפשרי.
מקווה שזה עוזר... שנה טובה, יוניון ג'ק - שיחה 19:26, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
נניח שיש 100 מדרגות שחילקתי ל-4 רבעים ונחתי בכל מדרגה אחרונה מתוך כל רבע; אני מניח שגם את הרמפה אפשר למספר אם נחלק אותה לארבעה רבעים וננוח בסוף של כל רבע, לכן אני עדיין מתקשה להבין את ההבדלים אליהם התכוונתם בין בדיד לרציף; אני מתחיל לקבל את הרושם שבכל הנוגע למונחים "בדיד" ו"רציף" אין כל הבדל אובייקטיבי וכל הבדל כזה הוא סובייקטיבי לחלוטין; אני טועה בכך? אנונימי/ת לא חתמ/ה
אתה טועה. מקור הטעות היא זו: זה נכון שאפשר לחלק את הרמפה לארבעה רבעים. אבל חלוקה זו איננה רלוונטית. כי אתה עדיין יכול לעצור באמצע הדרך, בכל נקודה שבין 0 ל-100. וזה בכלל לא משנה לאיזה רבע שייך כל נקודה. את כל נקודות העצירה האלו לא ניתן למספר (1, 2, 3, ....) יוניון ג'ק - שיחה 12:18, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אי אפשר לחלק את הרמפה לרבעים, כי בכל רמת דיוק תקבל תוצאה שונה. שנילי - שיחה 12:36, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אפשר לחלק. אבל מה זה ייתן בדיוק?! יוניון ג'ק - שיחה 13:58, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל אם אין חלוקה לרמפה אני מניח שאיפה נמצא ה-0 שלה וה-100 שלה (נקודת ההתחלה) זה סובייקטיבי לחלוטין. אנונימי/ת לא חתמ/ה

בעניין הדוגמה שנתן משתמש:יוניון ג'ק לעיל[עריכת קוד מקור]

אני בספק שהצלחתי להבין את ההבדל מן הדוגמה; תחילה אני צריך להבין אם בהקשר "בדיד ורציף" המתמטיקה עוסקת רק ב:

  • גורמים בדידים
  • גורמים רציפים
  • תהליכים בדידים
  • תהליכים רציפים
  • שילוב מסוים של שניים או יותר מאפשרויות אלה

בברכה אנונימי/ת לא חתמ/ה

איך אתה קופץ לאיבר הבא בתור - כאשר מדובר בבדיד, זה די פשוט לעבור לאיבר הבא, כאשר אתה בציר רציף, איך תעשה זאת? אולי משל אכילס והצב יוכל לעזור בהבנה? לגבי תהליכים - אולי סכום סדרה (בדיד) לעומת סכום בעזרת אינטגרל (רציף)? (¯`gal´¯) - שיחה 17:14, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
מתמטיקה הוא תחום נרחב מאוד. ישנם ענפים שבהם עוסקים במספרים/עצמים/קבוצות/איברים שהם בדידים (למשל: מתמטיקה בדידה) וישנם ענפים שבהם עוסקים במספרים/עצמים/קבוצות/איברים רציפים. יוניון ג'ק - שיחה 20:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
האם נכון להגיד שישנם תהליכים מתמטיים "בדידים" או "רציפים"? בברכה אנונימי/ת לא חתמ/ה
מה זה בדיוק תהליך מתמטי?! יוניון ג'ק - שיחה 12:07, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה על בקשת ההבהרה הזו ! ובכן, ב"תהליך מתמטי" התכוונתי לכל משהו שקורה מתמטית כגון נוסחה או "תרגיל" שאדם או מחשב "מעבד", כלומר כל "תהליך" או "תרחיש" שהוא מתמטי במהותו או בעיקרו; האם נכון לשוח על "תהליכים" כאלה? אנונימי/ת לא חתמ/ה
אתה מתכוון למשהו כמו אלגוריתם, לצורך פתירה של בעיות מסוג מסוים? יוניון ג'ק - שיחה 19:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
כן; האם הגיוני לשוח על "אלגוריתם בדיד" או "אלגוריתם רציף"? אנונימי/ת לא חתמ/ה
לשואל המקורי, הנה הדגמה פשוטה: במקרה הבדיד, המספר הבא אחרי 2 הוא, לדוגמא, 3. במקרה הרציף, מה לדעתך המספר הבא אחרי 7.42424242 (שלוש נקודות) ? אם הצלחת למצוא תשובה, אנחנו במקרה בדיד. אם לא, רציף. Gil mo - שיחה 00:44, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
שלום Gil mo, אני אישית הייתי מעגיל את המספר 7.42424242 מעלה ל 7.5 לפחות אבל אני לא בטוח שטרם העיגול נכון פורמלית להגדירו רציף וזאת בהתאם לתגובות לשאלתי זו: וק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float. אנונימי/ת לא חתמ/ה
המספר לכשלעצמו אינו רציף או בדיד, אלא הקבוצה אליה הוא משתייך. במסגרת המספרים הממשיים, אין לך את ״האיבר הבא״ למספר שציינתי (בוודאי לא 7.5. מה עם 7.43 למשל? 7.4249?). יותר מהכל, אנא הסבר מה מסגרת השאלה שלך, לאן אתה חותר להגיע? Gil mo - שיחה 11:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
המשפט הראשון בדבריך עזר לי מאד לעשות סדר בסיסי - כעת אני מבין שלא נכון לשוח על גורמים\אובייקטים\מספרים "בדידים" או "רציפים" אלא על קבוצות "בדידות" או "רציפות".
אני מבין למה ציינת 7.4249 ו 7.43 במקום 7.5 שהייתי "מוטה" להציע כתשובה אפשרית כי בחיי האישיים אני באופן כללי מעדיף לעבוד עם מספרים שהם כמה שיותר "שלמים" או "סימטריים" (לא יודע איזה מינוח עדיף).
לגבי מה מסגרת השאלה או לאן אני חותר להגיע - אני רוצה להבין אם יש הגדרה אחת וחד משמעית למונחים "בדיד" ו"רציף" במתמטיקה, מעין מכנה משותף לכל מגוון המונחים המתמטיים שהביטוי "בדיד" או "רציף" (או שני הביטויים יחדיו) נכללים בהם או אולי קשורים בהם כגון מתמטיקה בדידה כולל מרחב בדיד וכן זמן בדיד וזמן רציף, קו ישר, מרחב מטרי שלם, קשירות, פונקציה רציפה ואולי גם "רצף המספרים הבלתי רציונליים והרציונליים".
בברכה אנונימי/ת לא חתמ/ה
מדוע פיצלת את הדיון? השבתי לשאלתך זו בוק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float. אם התשובה אינה מספקת בעיניך, השב שם. דניאל 19:28, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
השאלה הנוכחית כללית; השאלה שקישרת אליה קשורה ספציפית להקבלה המילולית שהנחתי שקיימת (והתברר לי ממך שטעיתי) בין בדיד ורציף לבין מספר שלם ו float בהתאמה. בברכה. אנונימי/ת לא חתמ/ה
כשמחפשים משמעות רחבה למושגים אנליטיים כדאי להבין אותם במסגרת טופולוגיה. נקודה מבודדת במרחב טופולוגי היא נקודה המהווה קבוצה פתוחה בפני עצמה. כדי להבין מדוע היא נקראת כך, אפשר לצמצם את ההסתכלות למרחבים מטריים: שם נקודה p היא מבודדת (לפי ההגדרה לעיל) אם קיים אפסילון קטן כל כך עד שאין אף נקודה אחרת שמרחקה מ-p קטן מאפסילון. המרחב כולו הוא מרחב בדיד אם כל הנקודות שלו מבודדות. לדוגמא, קבוצת השברים {חצי, שליש, רבע, ...} היא מרחב בדיד, על אף שהמרחק מנקודה לנקודות הסמוכות לה הולך וקטן.
רציפות היא מושג מורכב יותר, והוא אינו "ההיפך" מבדידות. על הציר הממשי משתמשים במונח "קבוצה רציפה" (בצורה לא מדוייקת) כדי לתאר קטע. בהקשר רחב יותר ראה פונקציה רציפה. הקשר בין המושגים הוא שמרחב הוא בדיד אם ורק אם כל פונקציה ממנו היא רציפה. עוזי ו. - שיחה 20:37, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

איך השפעת הספרדית נעלמה?[עריכת קוד מקור]

תשובה: לא הייתה תרופה ולא היה חיסון. אך אחרי 30 מיליון שמתו במחלה, וכנראה עוד עשרות או מאות מיליונים שחלו ולא מתו, נוצרה כנראה חסינות עדר. המחיר - ללא ספק - היה גבוה מדי. Danny-w - שיחה 16:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

1. אמנם לא היה חיסון מלאכותי. אבל האוכלוסיית בני האדם פיתחה חיסון טבעי.
2. אוכלוסיית נגיפי השפעת משתנה כל הזמן. כך שהזנים שלה נוצרים ונכחדים כל הזמן. 23.227.142.187 18:32, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

מצב: חדש

איסור כניסה לים בסגר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

רלוונטי גם לספורט ימי יחידני כמו גלישה? 94.159.193.178 21:50, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

טעינת טלפון סלולרי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

א. האם הטענת טלפון סלולרי בשקע מסוים, לעומת טעינתו בשקע אחר יכול להשפיע על המהירות שבה נגמרת הסוללה? ב. למה לפעמים הסוללה שלי נגמרת מהר יותר, ללא תלות בכמה היה שימוש בטלפון? --Nirvadel - שיחה 13:25, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

א. לא, אלא אם השקע מקולקל או לא תקני. ב. יש אפליקיציות שפועלות ברקע, למשל עדכוני תוכנה: וגם איכות הקליטה משפיעה על צריכת ההספק, כאשר ככל שהקליטה גרועה יותר צריכת ההספק גדולה יותר. אסף השני - שיחה 17:04, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

עוד לקט שאלות! והפעם: חום, לחות, אוויר, כלבים וסגר[עריכת קוד מקור]

1. מהו החלק הכי חם של העולם- מרכז אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון אפריקה או דרום ארה"ב?
2. האם בעלי חיים שלא מזיעים, כמו כלבים, מרגישים הבדל בלחות? האם גם מבחינתם עומס החום עולה ביחס ישר ללחות?
3. האם לאוויר יש מסה? לכאורה, התשובה ברורה- אוויר הוא חומר, ולכל חומר יש מסה, שהרי [מסה = כמות החומר]. אבל אם אמנם לאוויר יש מסה, מתבקשת השאלה הבאה- אם נשים על המשקל כדור או בלון חלול מלא באוויר, האם המשקל יראה לנו רק את מסת הכדור/בלון עצמו, או גם את מסת האוויר שבפנים? ובכלל- אם לאוויר יש מסה, למה כשאין כלום על המשקל מלבד אוויר, המשקל מראה "0"?
4. מה הקטע של כלבים להריח את השתן של מי שהיה באותו מקום כמה שעות לפני כן? איזה מידע נותן להם הריח של השתן ומה הם עושים עם המידע הזה?
5. האם אי פעם הוטל סגר על אוכלוסייה כלשהי לפני העת החדשה? האם זה בכלל היה אפשרי?--185.175.34.213 19:59, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

אענה על שאלות שאינן סטטיסטיקה פשוטה שקל לגלות בחיפוש בגוגל.
כלבים מזיעים כי הם שומרים על טמפ' גוף קבועה. יצורים שלא שומרים על טמפ' קבועה הם בעלי דם קר. הם צריכים את השמש כדי להתחמם.
לאוויר יש מסה. המאזניים לא מראים את המסה הזאת כי הם לא רגישים דיים למשקל נמוך כל כך. אם ישתמשו במאזניים רגישים הם יראו את משקל האוויר.
כלבים מריחים שתן ודברים אחרים כדי לדעת איזה כלב עבר שם. כלב הוא חיה טריטוריאלית (בדומה ליונקים רבים אחרים) וכלבים זכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם.
כן, סגר הוא המצאה מימי הביניים לפחות (יתכן שהיה גם בעת העתיקה, אך הדבר לא ידוע לי). וכן, היה אפשרי בהחלט. גילגמש שיחה 20:33, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
1. מרכז העולם.
2. כלבים „מזיעים״ דרך הלשון, לכן נראה לי שלחות האוויר משפיעה על יכולתם להתקרר.
3. כשאין כלום המשקל מראה 0 כי הוא מכויל לכך. הוא צריך להתעלם גם מהמשקל של רכיבים שונים שלו.‏
5. מצור הוא סגר. מצור היה בשימוש כבר מהעת העתיקה.
Tzafrir - שיחה 22:20, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
1. המזרח התיכון וצפון אפריקה כוללים לא מעט הרים. אני לא מכיר מספיק טוב את מרכז אוסטרליה, אבל נראה לי ששם יש פחות. דרום ארצות הברית (לפחות החלק שמזרחי למיסיסיפי) די נמוך, למיטב זכרוני. אז אני מהמר על אחד משניהם. Tzafrir - שיחה 22:25, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
5. עוצר היה דבר מקובל בימי הביניים ברחבי אירופה, ואף לפני כן. ראה ערך בויקיפדיה האנגלית. ראה גם כאן. וכאן. אולי יש כאן מומחים יותר גדולים ממני בהיסטוריה, אך יש לי יסוד להניח שזה מוקדם יותר מתוך טקסטים - מהמקורות שהבאתי נראה שהשלטונות לא אהבו שהאזרחים מסתובבים בלילה. בשיר השירים יש שומרים שתופסים את הרעיה מסתובבת בלילה ומכים אותה. בהלכות חנוכה, זמן סיום הדלקת נרות הוא כשתכלה רגל מן השוק, וניתן להבין זאת שיש שעה שבה כל האזרחים מתכנסים לתוך הבתים. וכמובן יש להזכיר גם את המלאח והגטו.
לאוויר יש מסה, אבל המאזניים אינן צריכות להרים אותו משום שהן שקועות באטמוספירה מכל הכיוונים. נסה לנתק משטח כנגד ואקום כדי להבין שאי אפשר להתעלם מהלחץ האטמוספירי - בערך 10 טון למ"ר! (בערך שלנו כתוב משום מה שהלחץ הזה אינו מורגש משום שהתרגלנו אליו). עוזי ו. - שיחה 23:02, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה שציינת זאת. תוקן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:27, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
קל למדי להיווכח במשקל האוויר אם שוקלים במאזניים כדורגל מנופח היטב לכדורגל מפונצ'ר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:29, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
בכדורגל מנופח האוויר דחוס? Tzafrir - שיחה 11:56, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
כן. למעשה עם משקל של מטבח שמפריד לגרמים תגלה את ההבדל. אוויר שוקל יותר ממה שנדמה לנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:25, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

מהי ההגדרה של המושג גבול אקלימי?[עריכת קוד מקור]

אני לא מוצאת תשובה בשום מקום, ובאתרים שכן מצאתי כתוב שזה גבול טבעי, אבל הייתה לי שאלה אחרת בשיעורי הבית על גבול טבעי ואני לא חושבת שזאת אמורה להיות אותה התשובה. 79.182.47.190 20:54, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

המושג "גבול טבעי" מתייחס בדרך כלל לגבולה של מדינה מסוימת. בהקשר זה "גבול טבעי" הוא מכשול טבעי גדול כמו נהר או רכס הרים שתוחם את שטח המדינה. לרוב, זה יהיה גבול קל להגנה. מכאן גם הטענה שגבולה "הטבעי" של צרפת הוא נהר הריין והשאיפה של הצרפתים להגיע לגבול זה מהמאה ה17 והלאה. אני לא בטוח מה הוא גבול אקלימי אם כי הדעת נותנת שהכוונה להחלפה בין אקלים מסוים לאקלים אחר (למשל הגבול בין אקלים טרופי לסוב-טרופי). בכל אופן, זה לא "גבול טבעי". גילגמש שיחה 21:17, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מקווה שאני זוכר היטב את שיעורי הגיאוגרפיה בבי"ס... אלכסנדר זופאן וולדימיר קפן קבעו גבולות אקלימיים שבה בחנו מס' משתנים (חום, צחיחות וכיוצ"ב). בישראל זה בערך מצפון לבאר שבע (בין האקלים הממוזג לאקלים ים תיכוני קיץ-חם. Shannen - שיחה 10:33, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

עזרה - זיהוי סדרת ספרים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, זכור לי לפני כ-30 שנה סדרת ספרים בבית הורי. הספרים היו לקט סיפורים קצרים מלווים באיורים (ככל הזכור לי הן מקור והן תרגום), בעיצוב כריכה לבן, בחזית איור ששייך לאחד הסיפורים בקובץ ומעוטר בפסים אנכי צהוב. הסדרה כללה משהו כמו 6-7 כרכים בכריכה קשה, כל אחד עם פחות ממאה דפי כרומו, ונמכרו יחד בקופסת קרטון ייעודית בעלת עיצוב דומה. גודל הספרים היה קצת פחת מ-A4 ובצורה ריבועית. לא מצליחה לזכור אם הסיפורים היו מנוקדים, נוטה לחשוב שכן. אשמח אם מישהו כאן יוכל לזהות לי באיזה קובץ מדובר. אנונימי/ת לא חתמ/ה

האם זכור לך שם או תוכן של לפחות אחד הסיפורים? מה היה אופי הסיפורים, לאיזה גיל? Gil mo - שיחה 23:06, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
לצערי לא זוכרת שמות יותר מידי. הסיפורים היו לגילאי בית ספר יסודי, יותר הכיתות הגבוהות. ככל הזכור לי זה יצא בהוצאת ספרים מכובדת, הקיבוץ המאוחד או משהו בסגנון. אנונימי/ת לא חתמ/ה

וואלה[עריכת קוד מקור]

שלום לכם עורכי וויקיפדיה. מה הוא פירוש המילה וואלה שהפכה להיות סלנג מעברית? האם היא קריאת הפתעה? קריאת תמיהה?. מכה"כ, amikamraz, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, המקיסט, מגזין יהלום, אנונימי מדי ‏ אולי תדעו?. 79.182.81.68 17:56, 21 בספטמבר 2020 (IDT) נו.. מכה"כ, amikamraz, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, המקיסט, מגזין יהלום, אנונימי מדי79.182.81.68 18:06, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

וואלה בערבית (والله) משמעותה: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים! חַי אֱלֹהִים!" (האות ו' בהתחלה אינה ו' החיבור אלא ו' של שבועה). לסלנג העברי נכנסה כקריאת התפעלות. Amikamraz - שיחה
התרגום לעברית הוא בחיי או תאמת. Diamond Magazine מגזין יהלום שיחה ☎ 18:50, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

אתר מראה[עריכת קוד מקור]

מהו האתר הזה ואיך אתרי מראה עובדים בצורה כזו שהתוכן כאן מעותק אוטומטית אחרי שינוי?. Diamond Magazine מגזין יהלום שיחה ☎ 20:07, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

עיצובה של ויקיפדיה מקודד בקבצי CSS. עם סט שונה של CSS-ים מתקבל עיצוב שונה למרות שהתוכן נשאר זהה.
אגב, אני לא מכיר בדיוק את הפרוצדורה, אבל משתמשים רשומים יכולים להשתמש ב CSS פרטי משלהם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:19, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
עריכת תת-דף משתמש בשם global.js ו-global.css במטא-ויקי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:35, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

האם טבעונות מזיקה לבריאות?[עריכת קוד מקור]

האם דייטה טובענית "טבעית" (ללא תוספי תזונה כמו אבקת חלבון, ברזל וויטמינים) לאורך תקופה קצרה של כחודש יכולה לפגוע בבריאות האדם? 213.55.225.157 00:38, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

תזונה טבעונית דורשת הקפדה יתרה על גיוון מקורות חלבון בשביל לקבל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות. בפועל מדובר על צריכה של כמה מיני קיטניות - שעועית, חומוס, סויה ועדשים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:50, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
כמו כן יש להקפיד על רמת וויטמין B12 - מה שמצריך בד"כ תוספת בכדורים. אסף השני - שיחה 17:03, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

האם מריה הקדושה היא אלה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מרים, אימא של ישו: האם היא נחשבת לאלה? היא בת זוגתו של האל העתיק שעיבר אותה ברך נסית. היא אימו של האל הצעיר. מופיעה בפסלים ותמונות רבים. נוצרים רבים נוטים להפנות את תפילותיהם אליה והיא מופיעה על קמעות ובברכות.

האם היא יכולה להיחשב לאלילה נוצרית? שואל השאלות - שיחה 16:28, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

לא. רבע נצנץ - שיחה 16:30, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
זה שישו נולד לאל לא אומר שאמו אינה אנושית. לא חסרים סיפורים מהמיתולוגיה היוונית לדוגמה, על בניו הרבים של זאוס, חלקם גם עם נשים אנושיות. אבל קרוב עוד יותר לעולמו התרבותי של ישו: הסיפור על לידת שמשון בקדמוניות היהודים די דומה למערכון של היהודים באים. וכמובן הסיפור על מעשה בני האלוהים שמוזכר בקצרה בספר בראשית לפני המבול אבל היה נפוץ בחוגים שונים באותה תקופה. מעבר לכך מריה היא קדושה ומתפללים אליה כמו לקדושים אחרים. יש בהחלט טעם להשוות בין קדושים בנצרות לאלילים מדרגים שונים בדתות פוליתאיסטיות. אבל מבחינה פורמלית המדרג ברור. Tzafrir - שיחה 00:41, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
אני יודע שיש הרבה דוגמאות לנשים בנות תמותה שהיו לבנות זוג לאלים. אבל עם מריה יש עוד עניין: היא מושא פולחן. פסליה ניצבים במקדשים ונוצרים רבים נוטים להתפלל אליה ולבקש ממנה ברכה. בנצרות המזרח-אירופאית מקובל גם לנשק איקונה של מריה כחלק מפולחנה. אם אינני טועה, לפי האמונה היא לא נפטרה כמו בני תמותה, אלא עלתה לשמים, כלומר הצטרפה לבנה, כלומר מין "האלה האם". בגלל זה השאלה - מה מבדיל אותה מהותית מהרה ואשרה (אלה)? שואל השאלות - שיחה 14:35, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

מידע שאינו קול בשידור רדיו[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפי מה שאני מבינה מהערך רדיו, האותות מתורגמים רק לשמע. אבל באוטו הרדיו מזהה באיזה תחנה מדובר וכותב את השם באנגלית, ולכן אני מבינה שעובר עוד מידע שמפורש לטקסט על המסך. האם אני צודקת? אם לא, איך הרדיו באוטו יודע באיזה תחנה מדובר? תודה.

מערכת רדיו דאטא שושושושון - שיחה 22:34, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
בהשלמה לזה, לכל תדר רדיו אפשר להוסיף יכולות לשליחת נתונים ספרתיים. פשוט בגלל הסטנדרד שבו הפנו טווח תדרי AM ו-FM לא מוצפנים לרדיו ובגלל שתדרים אלו לא כוללים מאפיינים מאוד רצויים לתקשורת ספרתית, לא משתמשים בהם לזה לרוב. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:50, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

עיצוב לוגו בתלת מימד[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום וברכה, אני רוצה לעצב לוגו כמו של ויקיפדיה עם אותיות אחרות. יש תוכנה חינמית שיכולה לעשות את זה (או מישהו פה שיודע לעשות את זה) SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! מתייג: קובץ על יד, Mikey641, arielinson, קרלוס, itzuvit, רונאלדיניו המלךישראל קלרשיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 12:55, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

אאל"ט ניתן ליצור מודל דומה בבלנדר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:38, יום רביעי בשבת, ה' בתשרי ה'תשפ"א (IDT).
למען ההגינות יש לציין שללמוד בלנדר זו השקעה רבה רבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:56, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! אילן שמעוני, אתה צודק. זואכן תוכנה מאוד מסובכת. --ישראל קלרשיחה • ו' בתשרי ה'תשפ"א • 09:33, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
אני חושב שמצאתי פתרון מעשי עבורך, בתנאי שאתה מסוגל לתאר באופן מדןייק את מה שאתה מעוניין בו באנגלית פשוטה (ברצינות, ממש פשוטה). מעצבים גרפיים הודים מציעים לעשות עבודות מסוג זה ממש בזול. מעצבת שהיא במקרה קרובת משפחה שלי העבירה חצי מפרוייקט תלת מימד שעשתה להודי תמורת 7$. שילמה לו בפייפאל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:43, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
לוגו תלת מימדי אפשר לעשות גם בפוטושופ, שהיא תוכנה די קלה ללמידה. בר 👻 שיחה 10:16, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

מה ההבדל בין פרמטר לקריטריון?[עריכת קוד מקור]

אני מבין שבאופן כללי פרמטר הוא רכיב של מערכת שהמערכת תלויה בו (בלי רכיב זה המערכת לא תהיה אותה מערכת); דוגמה לכך זה משתנה חשוב בתוכנה או רשות מס של ממשלה נתונה.

אני בנוסף לכך מבין שקריטריון הוא "תנאי מבחין" ותהיתי אם "לעמוד בקריטריון" זה "להחזיק פרמטר" מסוים.

תמהני איך המומחה יסביר את ההבדל. אנונימי/ת לא חתמ/ה

אני ממליץ בחום לשואל להיעזר במילון טרם כתיבת שאלות כאן. עדיף מילון אנגלי - זמין יותר ועשיר יותר, והתשובה תהיה ממצה ומקיפה יותר מתשובת המומחה המזדמן. Gil mo - שיחה 12:43, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
לא כל שאלה שאולי אשאל כאן מצריכה שאבדוק במילון מהי הגדרת מונח\ים עליהם אני שואל (וזה נכון לכל אדם למעשה) ; אינך יודע מה אני יודע ולכן לדעתי זה חסר בסיס ומזלזל להציג אותי כמי שצריך לבדוק במילון לפני שהוא שואל כאן שאלה כך בצורה כללית ; אני חושב שסיפקתי כאן הגדרה נכונה למה זה פרמטר ולדעתי זה בסיס מספיק לשאול כאן מה ההבדל בין שני המונחים ; טרם כתיבת השאלה ידיעתי שקריטריון הוגדר כ"תנאי מבחין" (ערכתי את דברי להסביר זאת) ועדיין רציתי דעה חיצונית לגבי ההבדל בין שני המונחים. אם תערוך את דבריך בהתאם אמחק תגובה זו. אנונימי/ת לא חתמ/ה
קריטריון הוא התנאי שבו צריך לעמוד הפרמטר. למשל, אחד מהפרמטרים במידות מזוודה הוא ״אורך״. בנמל התעופה, הקריטריון להכנסת מזוודה לתאי האיחסון הוא שהאורך יהיה קטן מ... Gil mo - שיחה 15:32, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
אין הרבה קשר. "קריטריון" הוא תנאי. לדוגמה, אם אתה עומד בקריטריון של לשקול מעל 80 קילו בגובה של פחות מ-1.65, אתה מוגדר כבעל עודף משקל.
פרמטר הוא מונח המתאר את הדברים הלא קבועים במערכת שאתה חוקר. בדוגמה הקודמת, הפרמטרים לקביעת עודף משקל הם: 1) מסת הגוף 2) גובה הגוף. כלומר אתה בונה מין "מודל" שמקבל נתונים משתנים (פרמטרים) ויודע לקבוע תוצאות לפי תנאים מוגדרים (קריטריונים). Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:22, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

האם תנאי וקריטריון ("תנאי מבחין") הם תמיד מונחים מקבילים?[עריכת קוד מקור]

אם אני מבין נכון תנאי הוא מונח כללי: תנאי יכול להיות תנאי עיקרי ("מבחין"), כלומר כזה שחובה לעמוד בו; או, תנאי משני, כלומר כזה שלא חובה לעמוד בו אך עמידה בו תתן עדיפות (כמו בגיוס עובדים). בדקתי כמה מילונים אך מבדיקתי לא עלה הבדל כמו זה שהצגתי בין "תנאי עיקרי" ל"תנאי משני".

האם תנאי וקריטריון ("תנאי מבחין") הם תמיד מונחים מקבילים? כלומר האם נכון להסיר את המילה "מבחין" ולהישאר עם "תנאי" וזהו? אנונימי/ת לא חתמ/ה

בתודה. אנונימי/ת לא חתמ/ה

מאוד תלוי בקונטקסט. איפה אתה רוצה להשתמש במונחים האלה למשל? Gil mo - שיחה 23:52, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
עבורי זה לא עניין של איפה אלא שימוש כללי: אני מנסה לברר מה נפוץ בכללי. אנונימי/ת לא חתמ/ה
זאת שאלה של סמנטיקה והיא יכולה להשתנות בין הקשרים שונים. "תנאי" ו"קריטריון" זה כמעט אותו דבר. ההבדל היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא ש"קריטריון" תמיד משמש כמין שאלה ("האם X גדול מ-8?") שהתשובה עליה משפיעה על תוצאת המבחן שאתה מעביר על הנתונים שלך. "תנאי" יכול להיות גם נתון של המערכת הנחקרת. לדוגמה "תנאי התחלה" הוא שם כללי למצב ראשון שממנו אתה מתחיל לחקור מערכת שהמצב שלה משתנה עם הזמן. אתן דוגמה:
כשאתה זורק כדור, תנאיי ההתחלה שלך הם כיוון ומיהירות הזריקה והמיקום ממנו אתה זורק. פרמטרים של מיקום ומהירות הכדור משתנים עם זמן, עקב פעילות של כוח הכובד. ברגע שהכדור עומד בקריטריון של "מהירות =0 וגם גובה=0", הניסוי מסתיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:34, 25 בספטמבר 2020 (IDT)

קטגוריות מוסתרות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה אני לא רואה אותן יוותר?

@ליאון12: בדקת ש"הצגת קטגוריות מוסתרות" מסומן בהעדפות – מראה – אפשרויות מתקדמות? חזרתישיחה 21:17, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור]

האם בתקופת המנדט הנהגת הישוב העברי נבחרה בהצבעה על ידי העם או לא? 213.55.225.203 01:36, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

כן, ראו אספת הנבחרים. שנילי - שיחה 14:31, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

הסכם אברהם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למעמד החתימה הגיע ראש ממשלת ישראל, אך מדינות ערב שלחו רק את שרי החוץ. למה לא באו המנהיגים בעצמם? או לחילופין מדוע ישראל לא שלחה במקום את שר החוץ שלה? בר 👻 שיחה 10:12, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

ההנחה שלי: בחריין ואיחוד האמירויות הערביות הן מונרכיות אבסולוטיות, כלומר בראשן עומד מלך בעל סמכויות ביצועיות. אני מאמין שאותם מלכים פחות עסוקים בניהול יחסי החוץ שלהם ולכן הם האצילו את הסמכות לחתום על ההסכם אל שרי החוץ שלהם. כמו כן, יכול להיות שככה הוחלט במו"מ המקדים בין ירושלים לאבו דאבי ומנאמה. לגבי השאלה מדוע לא שלחה ישראל את שר החוץ, התשובה תהיה פוליטית לחלוטין. נראה לך שנתניהו ייתן לאשכנזי שנוא-נפשו את התהילה הזו של חתימה על הסכמי שלום היסטוריים? ניב - שיחה 14:17, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
בסדר אבל גם לאותם מונרכים יש ראשי ממשלות. אם הדרג הישראלי שמגיע הוא ראש ממשלה אז הוא אמור להיפגש עם מקביליו. בר 👻 שיחה 14:19, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
מראש סוכם שהחתימה תהיה בדרג שרי חוץ. אבל נתניהו לא רצה לתת לשר החוץ שלו לקבל קצת קרדיט (אפילו כשהסתבר ששר החוץ הוא זה שחייב לחתום על ההסכם). Tzafrir - שיחה 15:02, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
לא ידעתי שזה היה הסיכום, חידשת לי. בר 👻 שיחה 16:56, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

סוגי קומדיה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש סגנונות שונים מאוד שקוראים להם "קומדיה". האחד כולל משחק מוגזם ולא מציאותי (90% מסרטי ג'ים קרי) עם סיפור לא הגיוני ומופרך. והשני הוא סיפור מצחיק שנראה מציאותי עם משחק טבעי, כלומר סיפור שיכול להתרחש במציאות, אבל מעורר צחוק. לדגומה פלישוק, האחרות המוצלות שלי, להתראות לנין.

ברור שאין גבול חד וחלק. השאלה היא איך קוראים לשני הסוגים הללו? כי זה סוגות שונות, שהמשותף להם הוא שהן מצחיקות את הצופה. 213.55.225.203 18:16, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

יש הרבה יותר משני סגנונות קומדיה. הראשון שציינת נכלל בסוגת הסלאפסטיק (פרצופים מצחיקים, מצבים מוגזמים, וכדומה). מעבר לזאת יש קומדיות אימה, קומדיות שחורות, קומדיות נעורים, דרמה-קומדיה, קומדיית מצבים ועוד ועוד - ותודה לצפריר על הכנסת הקישורים. Gil mo - שיחה 20:40, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

איך קרניבורים מקבלים סוכר?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

קרניבור שאוכל בשר בלבד, איך הוא מקבל סוכרים? 213.55.225.203 20:52, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

צמח פצצת הסירחון[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

זוגתי נזכרה שבילדותה בירושלים, הילדים היו מלקטים איזשהו צמח ומשתמשים בו כפצצות סירחון על ידי פתיחתו. האם מישהו יודע/זוכר באיזה צמח מדובר? משיטוט באינטרנט מצאתי צמח תרמילי כזה, אך הוא גדל במזרח אסיה ולא בישראל. Gil mo - שיחה 21:00, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

אסייע בתיאור: אם זהו אותו צמח, הרי שהוא היה כמין שרביט דק וארוך, שבמרכזו תרמיל קטן. פתיחתו ומעיכת התרמיל הייתה מפיקה סירחון. פנטין - שיחה 23:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
צחנן מבאיש אסף השני - שיחה 11:17, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה אסף! Gil mo - שיחה 15:05, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

איזה פרי או משקה מייצג את סין?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש לי חבר סיני ואני רוצה הקדיש לו קוקטייל. יש לי שם (chinise vacation) אבל אין לי רעיון לגבי מה להוסיף לו בשביל שהוא יחשב ל"סיני".213.55.225.203 12:25, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

האם הדלקת נרות זה תחילת הצום?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם זמני הדלקת הנרות הם זהים לזמני תחילת הצום? 213.55.225.203 13:03, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

את הנר(ות) מדליקים לפני זמן תחילת הצום. חזרתישיחה 13:19, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

חמציץ נטוי[עריכת קוד מקור]

חשקה נפשי שייגדל בגינתי. מה עלי לעשות? חזרתישיחה 13:26, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

להעביר כמה פקעות. הוא גדל בקלות ואין צורך בטיפול מיוחד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:57, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה. חזרתישיחה 17:52, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה משמעות הקרבת אישה בפסוק "וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ" (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ח') ו"שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ" (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ו)? האם כוונה להקרבת אדם? 213.55.225.203 18:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

לא. אִשֶּׁה הוא קורבן חיה, מלשון אש. שים לב לניקוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:06, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית תסמונות גנטיות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום אני מחפש לתרגם מאנגלית תסמונת גנטית של ערך שלא קיים, רציתי לדעת איך האם יש בוחקחדחה העברית תבנית עריכה לתסמונות גנטיות כדי שאוכל לתרגם בהתאם?