ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:המ)
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10



אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף


האם לעקוף פקק זאת עבירה?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


נניח שיש בכביש 4 נתיבים. שניים ישר ושניים פונים שמאלה. נהג הרכב האדום בתמונה הזאת מחליט שאין לו כוח לחכות ועובר לנתיב הימני יותר. חולף על פני מספר רכבים כחולים העומדים ברמזור ומבקש להשתלב שוב בשמאלי.

האם הפעולה שהוא עשה מנוגדת לחוק? מבחינת התנהגות, ברור שזה חזירות והפרעה לתנועה הממשיכה ישר. אבל השאלה היא האם יש פה עבירה של ממש. 2A10:8012:11:D91C:1128:66BF:6878:57B0 16:22, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

סעיף 36 ד לתקנות התעבורה: "בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר." Shannen - שיחה 20:46, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@Shannen‏: 36 (ד) לא רלוונטי. למרות התמרון שמוצג בתרשים – הכניסה לצומת, המעבר בו והיציאה ממנו הם כן בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס הרכב האדום לצומת. הנתיבים בתרשים בקטעים שבהם צוירו המכוניות – ממש אינם חלק מהצומת. כמובן שיש כאן עבירה על 21 (ב) "כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –" (1): "יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך", ובהתאם לנסיבות ייתכן גם (3) "יפריע את התנועה ולא יעכבנה". גם 40 (א) יכול להיות רלוונטי: "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". 87.69.242.88 09:09, 10 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי גם לפי סעיף 21 ב לתקנות התעבורה: "כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם."
למה זמנו של העוקף יקר יותר משל הממתינים? כאשר הוא חותך אותן, הוא מקפח את זכותם. ישנה אכיפה במקרים כאלו - מכר עשה תעלול דומה וחזר חזרה לנתיב המיועד כמה מאות מטרים לפני הסוף, קיבל דו"ח, ביקש להישפט וטען שהוא טעה בנתיבים, הקנס הוקטן אך לא בוטל.

שם פרטי "שטרני"[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


שמעתי לא מזמן שם פרטי ממש יפה של אשכנזייה חרדית: "שטרני" (Shterny). קל לזהות את המילה "שטרן" במובן של כוכב. ואני מאמין שהשם הזה במקור הוא קיצור של "אסתר".

חיפוש בגוגל מראה שמדובר בשם יהודי יחסית נפוץ. אבל בחיים לא שמעתי אותו בישראל. גוגל נותן מעט מאוד תוצאות חיוביות.

אז השאלה היא : למה הוא לא כזה נפוץ בישראל? והאם הוא מקושר ספציפית לחרדים אשכנזים (כמו "זעליג", "מנדל" ו"זלמן")?

בישראל, בין השנים 1948-2022 חיו (או חיות) 677 נשים בעלות שם זה: 443 בשם "שטערנא", 148 בשם "שטרנא" ועוד 86 בשם "סטערנא". המידע לקוח מכאן (נתוני הלמ"ס). לא פגשתי מישהי בעלת שם זה שלא מגיעה מרקע אשכנזי (ולרוב חרדי). דרך אגב, בקובץ הנ"ל אפשר לראות שמות נוספים, שעל אף שיש פחות נשים עם שם זה, לי זה נראה נפוץ יותר - אבל מבחן ההיכרות האישית הוא מוטה, ומבחן גוגל גם מוטה כנגד אוכלוסיה חרדית, שפחות משתמשת ברשת.
כן, הוא מקושר לחרדים, בעיקר לחב"ד שהייתה להן רבנית כזאת. פירוש השם מופיע בכמה עשרות תוצאות בגוגל. 2A01:6500:A045:213E:97D5:6F17:90D0:5402 13:12, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חניה ליד נתב"ג[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מה המקום הקרוב ביותר לנתב"ג שבו אפשר לחנות בחינם ללא הגבלת זמן?

הטריק שאני רוצה הוא כלהלן: חונים בחינם בעיר סמוכה. מזמינים מונית לנמל. כעבור שבוע וחצי חוזרים ומוזמנים מונית עד לרכב החונה.

האם זה אפשרי, ואם כן: איפה חונים והאם זה באמת משתלם יותר מחנייה בנתב״ג עצמו? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

נסה באיירפורט סיטי או בסביבת להב 433. חנייה פתוחה עולה 45 ש"ח ליום, ומקורה 80 ש"ח ליום. 87.69.242.88 19:00, 10 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני יכול לספר לך, אבל אני אני אצטרך להרוג אותך: אם אני אכתוב כאן מהו המקום, המקום יתמלא והתשובה תהיה שגויה. Tzafrir - שיחה 19:26, 10 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ריבית בנק[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

לפי אתר בנק ישראל, הריבית היא 2.75%. אבל בנקים פרטיים (כמו דיסקונט והפועלים) מציעים פיקדון ב-3% שנתית ומעלה.

איך זה יתכן?

ראה בערכים ריבית בנק ישראל וריבית פריים. דוד שי - שיחה 08:27, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

לווין נופל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


לווין פג תוקף יכול ליפול לאנשים על הראש? 79.178.239.113 23:23, 10 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כן. לא קרה עד עכשיו, והסיכוי נמוך, אבל אפשרי בהחלט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:00, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זה כמובן אפשרי, אבל מאוד לא סביר. ראשית, אנחנו לא חושבים על זה ביומיום שלנו, אך כדור הארץ נקרא הפלנטה הכחולה לא לחינם: אם עצם כזה ייפול, כנראה שהוא ייפול לאוקינוס. הימים והאוקינוסים מהווים כ-71 אחוזים משטח הפנים של כוכב הלכת שלנו, ואנשים, כידוע, לא חיים על פני המים. אם להאמין לאתר קוורה, כ-95 אחוזים מבני האדם חיים רק בכ-10 אחוזים מפני שטח הפנים של כדור הארץ. שנית, לווין מצוי (לרוב) מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ (כלומר מעל שכבת המזוספירה). משמעות הדבר היא כי נפילה של עצם כמו לווין בשל המשיכה של כוכב הלכת תיגמר כמעט תמיד בשריפת האובייקט הרבה מעל הראשים שלנו (ראה כוכב נופל כדוגמה לכך). שלישית, עצמים בטבע נוטים להסתובב. נפילה אנכית על הראש של אנשים, ללא התערבות מלאכותית, היא כנראה בלתי אפשרית פיזיקלית. אז כן, זה אפשרי תיאורתית, אבל הסיכוי לכך נמוך עד לא קיים במציאות. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 01:55, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא נכון. דעיכת מסלול היא תהליך בלתי נמנע.
השאלה אם לוויין כלשהו יותר עצם גדול דיו שישרוד את הכניסה-חזרה (rerentry) תלויה במבנה הלוויין. כנראה מיני לוויינים יישרפו לגמרי ללא פגיעה, ובודאי שננו לוויינים. זה מותיר הרבה מאוד לוויינים ומשגרים שכן יפלו עד הקרקע מתישהו, וכמובן שעם כל שיגור נוסף הסיכויים הזעירים מתווספים.
בשורה התחתונה - אם ממשיכים לשגר זה יקרה מתישהו. בדומה לסיכוי שגשר יפול למישהו על הראש הסיכון לאדם ספציפי הוא אפסי, אבל הסיכוי לאדם כלשהו הוא 100%. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:46, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כן, אבל מפעילי לוויינים בעיקרון מחויבים לדאוג שהם יסיימו את חייהם בצורה מסודרת ולא על פני היבשה (איפה בדיוק? חלק מאמנה כלשהי?) Tzafrir - שיחה 17:45, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הסקיילאב נפלה על אוסטרליה. חלקים של משגרים סיניים נופלים ביבשה כל הזמן. אם יש "מחוייבים" שכזה, איזושהי אמנה, אז לא תמיד מתייחסים אליה ברצינות.
מעבר לזה, תקלות תמיד קורות ויקרו (כמו שנפל גשר על הראש). ככל שעובר הזמן הסיכויים הקטנים לאסון נאספים, ומתישהו זה חייב לקרות. אין דבר כזה טכנולוגיה שבטוחה ב 100%. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:56, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הרחבה קטנה - הסיבה שהאמריקאים משגרים מפלורידה היא בדיוק זו - שאם שיגור יכשל השברים יפלו לאוקיינוס האטלנטי. אבל לא רק האמריקאים משגרים. אם אני זוכר נכון האירופים משגרים גם הם ממקום בטוח, אבל הרוסים, הסינים וגם אנחנו - לא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:58, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מה הם הסוגים של פלינדרומים?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת_משתמש:נעם דובב. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אטיקוס מקונסטנטינופול[עריכת קוד מקור]

מתי נפטר ?

אני לא צריך את זה בשביל היורצייט אלא בשביל בוט השנים. תודה ‏dMy‏ • שיחה • 10:04‏, 12/11/2022

לפי המקור בקישורים החיצוניים, 10.10.426. אין לי מושג אם אמין. והנה מקור אחר שנותן את אותו תאריך, רק ב-425 (וזה ספר שיצא לפני ויקיפדיה). יש ברשת גם דברים אחרים...

קבוצה שוכללת זוחלים וגם עופות[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


כידוע לי קבוצת ה"דינוזאור" כוללת בתוכה גם זוחלים (נכחדים) וגם עופות.

מה הקובצה שקיים היום שכוללת גם דינוזאורים (כלומר עופות) וגם זוחלים? 2A10:8012:11:D91C:6C7D:9369:2F2E:42D 23:18, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זאורופסידה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:31, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מה הפשט[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בשיטסל הם מרבים להשתמש בביטוי "מה הפשט" בשפת הדיבור, במשמעות של "מה אתה מתכוון". מצד אחד, המשמעות ברורה. מצד שני: האם חרדים באמת משתמשים בביטוי זה בשפת היום-יום? 2A10:8012:11:D91C:6C7D:9369:2F2E:42D 23:31, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אתייג את משתמש:דגש. 2001:44C8:460F:3674:4463:E6FF:FE41:C74B 12:04, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הביטוי בשימוש רב. לאו דווקא במשמעות של "מה *אתה* מתכוון", אלא כשאלה "מה ההסבר לזה" / "מדוע זה ככה". דגש - שיחה 12:09, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
"מה זאת אומרת". 2A01:6500:A045:213E:97D5:6F17:90D0:5402 13:13, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תכנות[עריכת קוד מקור]

לפעמים אפשר להגדיר קריאה לפונקציה לפני אותה פונקציה ולא אחריה. זכור לי שהדבר אפשרי למשל בשפת JavaScript.

אם אני לא טועה המון סטודנטים לתכנות מכנים את המצב הזה "קימפול" אבל זה לא קימפול (תרגום משפה אחת לשפה אחרת, ככלל נמוכה יותר) אלא יכולת של התוכנה לחשב איזה קוד אמור לבוא אחרי איזו קוד, אפילו אם הוא מופיע לפניו.

איך נקראת היכולת הזאת של שפות תכנות מסוימות? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

יכול להיות שהכוונה היא ל-en:Include directive#Header files? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 10:54, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ראו כאן Shannen - שיחה 04:02, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הגעתי קצת מאוחר לענות, אבל בכל זאת - זה נקרא hoisting, אבל זה גם די תלוי - נניח את פייתון פחות מעניין אם הפונקציה באמת קיימת כאשר אתה מגדיר פונקציה שבה יש קריאה לאיזושהי פונקציה אחרת (נניח אם אתה עושה את זה ב REPL). (¯`gal´¯) - שיחה 00:57, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם יש סיכוי לבחירות שישיות?[עריכת קוד מקור]

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

קרוב לוודאי, השאלה היא מתי, כנראה בעוד ארבע שנים. דוד שי - שיחה 08:23, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
התכוונתי לשאול אם יש סיכוי שזה יקרה תוך פחות מארבע שנים כחלק מה"משבר" הפוליטי הנוכחי? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
או שבטוח סופית אי אפשר להוריד את ביבי כאשר יש לו 64 מנדטים? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לא "מורידים" ראשי ממשלה בדמוקרטיה. מה שיכול להתחרש זה שאחת ממפלגות החרדים או הציונות הדתית תפרוש מהקואליציה (או לא תכנס מראש). ואם רה"מ לא יצליח לגבש קואליציה אלטרנטיבית: יהיה עוד סבב בחירות. עד כמה זה תסריט סביר? לא ממש. אבל בכנסת שלנו שום דבר לא ניתן לצפיה מראש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:14, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מאחל לכל ראשי הממשלה, אלה שהיו ואלה שיהיו, בריאות טובה ואריכות ימים, אבל יש לזכור שכבר "הורידו" ראש ממשלה בישראל. דוד שי - שיחה 19:39, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אוי נו באמת, ברור שבמילה "הורידו" לא התכוונתי לרצחיתו של ראש ממשלה כל שהוא אלא להדחתו מתפקידו, אולי מוטב היה שהייתי כותב הדיחו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מילה מקובלת יותר היא: מפילים. Tzafrir - שיחה 14:51, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הקדמת הבחירות בישראל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


מספרית: כמה ממשלות שרדו 4 שנים מלאות וכמה נפלו עקב הקדמת הבחירות?

ראשית אין לממשלה תקופת כהונה קצובה. ממשלה ממשיכה לכהן מרגע הבעת האמון בה ועד שמוקמת ממשלה חדשה בעקבות בחירות, התפטרות הממשלה, הבעת אי אמון בממשלה או אירוע השקול להתפטרות הממשלה (התפטרות ראש הממשלה, נבצרותו או פטירתו, צו לפיזור הכנסת). הממשלה יכולה להיות מושבעת סמוך מאוד לתחילת כהונתה של הכנסת (ממשלת ישראל העשרים וחמש הושבעה ביום התכנסות הכנסת השלוש עשרה) או במרחק מכך (וכך קורה אם המדובר בממשלה שמושבעת לאחר שממשלה קודמת שהושבעה באותו כנסת הפסיקה לכהן). מהצד השני גם בחירות אינן מפסיקות את כהונת הממשלה, וממשלת ישראל השלושים וארבע שכיהנה חמש שנים ושלוש מערכות בחירות היא הדוגמה המובהקת לכך. תקופת הכהונה הקצובה היא של הכנסת, וכאן מתוך 24 כנסות שכיהנו עד כה שש כנסות (2, 3, 5, 6, 7, 11) כיהנו את כל התקופה (למעשה הבחירות לכנסות הרביעית והשמינית נערכו מאוחר יותר ממה שהיה צפוי בשעה שנבחרו הכנסות השלישית והשביעית). כל שאר הכנסות התפזרו לפני המועד. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:59, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חזרה על שאלה[עריכת קוד מקור]

Vista-Ym.png משתמש זה נוהג לחזור על עצמו



Vista-Ym.png משתמש זה נוהג לחזור על עצמו

מצב טיפול: חדש

האם ע"פ כללי ויקיפדיה, מותר לחזור על שאלה שנשאלה בעבר ולא קיבלה מענה מספק(בתקווה שהפעם תתקבל תשובה מלאה ומקיפה)? באם כן, מהו פרק הזמן המינימלי לחכות לקבלת מענה לפני הפירסום המחודש?

יותר פשוט לשאול את השאלה, ולא לשאול האם מותר לשאול שאלה 718smiley.svg ולא, אין "כלל" לכך. מצד שני, כולנו אנושיים, ואם אותה השאלה תישאל שוב ושוב, זה יכול להיות מעצבן, אבל אם זה בגבול הטעם הטוב, אז הכל בסדר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 10:57, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה על המענה. אז השאלה שלי נוגעת להכרת מדינות ערביות ומוסלמיות במדינת ישראל כיום: כמה מדינות מוסלמיות (ו/או בעלות רוב מוסלמי) מכירות כיום רשמית במדינת ישראל ומקיימות קשרים דיפלומטיים איתנו? וכמה מתוכן הן מדינות ערביות (ו/או בעלות רוב ערבי)? בנוסף, אם אפשר בבקשה למנות אותן, אודה לכם/ן מאוד.
כמו כן, בתגובה להצעה לברר בערך יחסי החוץ של ישראל, אכן עברתי עליו אך לא קיבלתי מענה מדוייק לשאלותיי - לא כתוב *כמה מדינות מוסלמיות* מכירות בישראל, ולא כתוב *כמה מדינות ערביות* מכירות בישראל; ומן הסתם גם אין רשימה שלהן (יש רשימות אחרות וכלליות שפחות רלוונטיות לשאלותיי).
בתודה מראש.
זה אומר שרשימה כזו לא קיימת, אז תכין אחת בעצמך. הנה מקום טוב להתחיל ממנו. צריך לעשות רשימה של כל המדינות בעולם שהם מוסלמיות (ו/או בעלות רוב מוסלמי), ורשימה של מדינות ערביות (ו/או בעלות רוב ערבי), ואז לראות מה הסטטוס שלהם ברשימה שקישרתי אליה. יש בערך 200 מדינות בעולם - וזה נראה לי יותר מידי לצפות לטוב ליבם של אחרים שיעשו עבורך את העבודה.
אין הרבה ערביות: מרוקו, מצרים, סודן, ירדן, איחוד האמירויות ובחריין. אפשר בדוחק להוסיף את צ'אד. מוסלמיות: צריך להוסיף לרשימה את אריתראה (חצי), צ'אד (חצי), ניגריה (חצי) (וכך גם אולי מדינות מרכז־אפריקאיות נוספות), אלבניה, קוסובו, בוסניה והרצגובינה (חצי), טורקיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, אוזבקיסטן, קירגיזיסטן, טורקמניסטן וטג'יקיסטן. Tzafrir - שיחה 21:15, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קודם כל תודה רבה על המענה. שנית, שאלתי פה כי הנחתי שאם קיימים מידע/רשימה בנושא, הם יהיו בויקיפדיה מן הסתם...
שלישית, במחילה, אך למה כוונתך ב"חצי"? הכרה בישראל היא דבר בינארי הרי - או שמכירים בנו או שלא. האין זאת כך? אלא אם כן התכוונת בתשובתך ליחסים דיפלומטיים איתנו, שזה לא מה שביקשתי לברר, אלא על עצם ההכרה במדינה.
חצי מוסלמית. Tzafrir - שיחה 08:11, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פיקדון על בקבוקים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום רב, אני גר בקריית אתא ואני רוצה להבין איפה ואיך אפשר לקבל פיקדון על בקבוקים משומשים? הבנתי שתל אביב ישנן מכונות ייעודיות אשר קולטות בקבוקים ופולטות מטבעות. איפה מוצאים מכונות שכאלה באזור הקריות? 2A10:8012:11:D91C:2D1F:631A:D672:7CC3 10:36, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

נסה בסניפי רשתות השיווק הגדולות בקריית אתא. 87.69.242.88 12:26, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הן לא פולטות כסף, אלא מדפיסות תו נייר עם המגיע לך. בנצי - שיחה 23:28, 24 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

שיר עם תמונתו של סשקה פוליטרוק[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


זכור לי משהו במעומם: קליפ פשוט וישן, שבו שרים מספר זמרים צעירים (אולי להקה צבאית?) וברקע תצלומים היסטוריים. ביניהם התמונה קובץ:Sashka Politruk 10 03 1949.jpg. האם מישהו במקרה מזהה על מה אני מדבר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:24, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

התכנית הפלנחניק של להקת הנח"ל הייתה על רקע של תצלומים מתקופת הפלמ"ח, אבל מרפרוף בקליפ לא ראיתי את התצלום הזה. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:13, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

איתור סרטון של TED[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום,

מדובר בסרטון שדן בקבלת החלטות ומדגים זאת על־ידי מספר מצבי חרום בהתנהלות הפעלת מסוט ידני ע"י נתב אנושי של רכבת. למשל – רכבת מתקרבת למסעף: ימינה – המסילה הראשית לשם מנותבת הרכבת לפי מסלול הקו שלה; שמאלה – למסילה משנית שאינה בשימוש. עובד חברת הרכבת שעומד ליד המסעף ויש ביכולתו להסיט את הרכבת למסילת המשנה השמאלית מבחין שעל המסילה הראשית הימנית שבהמשך דרכה של הרכבת עומד תקוע אוטובוס עם 50 נוסעים, שיהרגו בוודאות אם הרכבת תמשיך במסלולה המתוכנן (נהגי הקטר לא יכולים לראות את האוטובוס שתקוע על המסילה; הנהג ונוסעי האוטובוס לא מבחינים ברכבת המתקרבת במהירות לעברם וגם לא יכולים להיחלץ מהאוטובוס). אותו עובד גם מבחין שעל מסילת המשנה השמאלית עומד איש תחזוקה שמבצע עבודת תחזוקה כלשהי; איש התחזוקה עובד כשגבו מופנה לאחור והוא חובש אוזניות שמונעות לחלוטין את האפשרות שישמע את שאון הרכבת המתקרבת לכיוון המסוט (הרכבת כלל לא אמורה להיות מוסטת לעברו). אם העובד שעומד ליד המסוט לא יעשה כלום – יהרגו 51 אנשים בוודאות; אם יפעיל את המסוט – ייהרג רק אדם אחד. כיצד עליו לפעול?

אודה אם מישהו ימצא את הסרטון (יש בו עוד מצבים עם רכבת), ואתם מוזמנים גם להביע את דעתכם בסוגיה.

תודה, 87.69.242.88 13:03, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ראה דילמת הקרונית. עוזי ו. - שיחה 13:42, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה! 87.69.242.88 14:28, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@עוזי ו.: הרגתי 76 אנשים אונליין... 87.69.242.88 17:50, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
סרטונים אפשריים: [1], [2], [3]. מצאתי באמצעות חיפוש - "ted" "Trolley problem".

האם שפה אנושית היא תמיד בעלת היגיון מעגלי?[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לשאול אותי "איך אתה מגדיר מוצר" ואני אשיב לו "משהו שמייצרים אותו". זה לא מעגלי? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

האם שפה אנושית היא בעלת הגיון? Tzafrir - שיחה 12:06, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
השפה האנושית מוגבלת (מהי ערימת חול?). מוצר – משהו שמכינים אותו למטרה מסויימת. 87.69.242.88 15:00, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
סבבה, אך האם יש בה היגיון מעגלי? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לא. 87.69.242.88 22:43, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הפוך. ההגיון בהכרח מעגלי. לא ניתן להגדיר מונחים בסיסיים בלי להשתמש בעצמם, בדיוק כמו במתמטיקה, מושגי יסוד לעולם מוגדרים באופן מעגלי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:34, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@אילן שמעוני: מושגי יסוד לעולם אינם מוגדרים. 87.69.242.88 19:26, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
נשאר לך רק להסיק שמסיבה זו ממש גם שפה אינה יכולה להחלץ ממלכודת המעגליות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:55, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כל הקונספט של הגדרה נמצא בסכנה של נסיגה אינסופית אם מבינים את המונח "הגדרה" כהעמדת מושג חדש על גבי מושגים קיימים. מתישהו מגיעים למושגים שלא ניתנים להגדרה או שהם מובנים מאליו, אחרת מסתבכים בנסיגה אינסופית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 00:09, 18 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כן, אבל שפה אנושית גם לא מתקרבת לזה. הלא כן? או בשפת הדיבור כלשהי: לא, ואללה.
„מוצר״ הוא מונח בשפה. אנחנו מבינים אותו גם ללא צורך בהגדרה המילונית. במילון שלנו, מוצר הוא „מצרך המופק בידי יצרן בבית חרושת, מפעל, שדה חקלאי וכיוצא בזה ומוצע לצרכן במחיר נקוב״ (ויש שם עוד הגדרה). ההגדרה המילונית היא דרך לוודא שאותה משמעות מילה שמובנת לנו מובנת גם לאחרים: בלי מילונים או בכלל תקן של כתיבה, השפה יכולה להתפתח ולהתפצל לאטה בין קהילות שונות. אבל זה לא ממש רלוונטי להבנה האינטואיטיבית של משמעות המילה. Tzafrir - שיחה 09:46, 18 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

יצאתי מבולבל. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

נראה לי שהבנת את משמעות המילה „מוצר״ גם בלי לקרוא את ההגדרה במילון. בין אם היא מוגדרת במילון בהגדרה מעגלית (כמו שכתבת בהתחלה) ובין אם לאו (כמו ההגדרה הנוספת שציטטתי). ובכלל, בשפה האנושית אין תמיד הגיון. לדוגמה: הגלגולים שעברה המילה „נורא״: זה נראה הגיוני להגיד שאני מפחיד אוהב שוקולד? Tzafrir - שיחה 15:50, 20 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זימון למשפט צבאי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם יכולים לזמן אזרח ("חייל מילואים") למשפט צבאי? האם חייבים התרעה מראש?

ניקח מקרה של מילואימניק שעשה שבוע מילואים, במהלכו הוא שבר עציץ של מפקד הבסיס וחזר הביתה. המפקד מתרגז ויום אחרי שהמילואמניק משתחרר דורש מקצינת הקישור להביא אותו במיידית להישפט מולו.

באותו היום קצינת הקישור מתקשרת אליו ודורשת עוד היום להגיע לבסיס למשפט. האם הדבר אפשרי בכלל? שואל השאלות - שיחה 15:48, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

(הבהרה: לא יעוץ משפטי. פשוט קראתי ברשת שיהיה מישהו שהמג"ד שלו זימן אותו למשפט ללא שום צו מילואים. תוהה אם המג"ד עובר על החוקים)

תלוי אם העציץ היה מפקדו של חייל המילואים (כגון מש"ק ממטרות). ראה חוק השיפוט הצבאי, סעיף 11. עוזי ו. - שיחה 16:53, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
דווקא לא תלוי. סעיף 11 לחש"צ עוסק בתחולת החוק על איש מילואים כשאינו בשירות. לכן איש מילואים שהשתחרר ומחוץ לבסיס תופס את המפקד שעצבן אותו ומכה אותו, עשוי להישפט בבית דין צבאי. על עבירה שביצע חייל במהלך שירותו (סדיר, קבע או מילואים), החוק חל באופן מלא בכל מקרה במהלך שירותו (סעיף 4) והוא עשוי לעמוד לדין בפני בית דין צבאי גם לאחר שחרורו (סעיף 6). כמובן על שבירת עציץ לא מעמידים בפני בית דין צבאי, כך שאנו מדברים על דין משמעתי. האפשרות לשפוט חייל בדין משמעתי לאחר סיום שירותו מוסדרת בסעיפים 176-173. לגבי איש מילואים שעבר עבירה במהלך שירותו כמו בשאלה, הכלל הוא שמותר לשופטו תוך שלושה חודשים מסיום השירות שבו הוא עבר עבירה. המשפט יהיה כשאיש המילואים בשירות פעיל (כשלפי הוראות הזימון למילואים אם יש אפשרות לשפוט אותו במסגרת שירות מילואים רגיל הוא לא ייקרא למילואים רק לצורך המשפט). אם הוא מזומן למילואים רק לצורך המשפט, הקריאה צריכה להיות בהתראה רגילה של מילואים. אמיר מלכי-אור - שיחה 10:50, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מה הסכסוך הכי דומה לסכסוך הישראלי פלסטיני?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום לכולם, רציתי לשאול מה לדעתכם הסכסוך המתועד (שיכול להיות בין עמים, קבוצות אתניות, ישויות פוליטיות וכו') הכי דומה לסכסוך הישראלי פלסטיני (מבחינת העובדות ההיסטוריות).

אני מודע כמובן לעובדה שבלתי אפשרי לענות על שאלה כזאת באופן ניטרלי לחלוטין ומנותק מההשקפה הפוליטית של העונה, אבל בכל זאת כיוון שהאתר הזה מלא באנשים עם ידע בהיסטוריה וניסיון בכתיבה השואפת לנטרליות, הייתי שמח לשמוע את תשובתכם לשאלה זאת.

תודה רבה

מהם העובדות ההיסטוריות, לשיטתך, בסכסוך הישראלי פלסטיני?
כמה סכסוכים עם מספר נקודות דמיון: סהרה המערבית, צפון קפריסין. יש גם מי שיציינו את טיבט, וצ'צ'ניה. Tzafrir - שיחה 10:45, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לדעתי הסכסוך ההיסטורי בחבל קוסובו של סרביה (קראתי איפשהו שלטענת סרביה, העם הסרבי עצמו הגיע במקור מהחבל) הוא הכי דומה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
ר’ קרב קוסובו. באופן כללי ההבדל העיקרי בין בוסנים לסרבים הוא הדת. שפתם די דומה. אולם חבל קוסובו הוא אזור שהיה בעבר הרחוק סרבי בעיקרו והפך בזמן האימפריה העותמנית לאלבני בעיקרו (אבל עדיין מעורב. גם לאחר המלחמה האחרונה נשארה שם אוכלוסיה סרבית ניכרת). Tzafrir - שיחה 09:57, 18 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם אתה מניח שהאשכנזים בישראל הם צאצאי הסורבים והמזרחים הם צאצאי הערבים אין סכסוך דומה בעולם
לא קיים מקרה קרוב. אין מקרה נוסף בו עם שגורש לפני אלפי שנים שמר גם על נוכחות (קטנה, אבל תמידית) בחבל הארץ שגורש ממנה, וגם על זיקה מתמדת. עמים גורשו לעתים תכופות בהיסטוריה, אבל למיטב ידיעתי כולם התפרקו מזהותם האתנית לאחר כמה דורות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:37, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ישנם אלו המגדירים את ישראל כקולוניאליזם התיישבותי ומשווים בין הסכסוך הישראלי־פלסטיני לבין דוגמאות נוספות (ההשוואה האהובה על התעמולה הפלסטינית – מלבד ההשוואה של ישראל לאפרטהייד הדרום אפריקאי – היא השלטון הצרפתי על אלג'יריה, בעיקר כי הוא הסתיים בהפסד של הקולוניאליסטים ובנצחון ערבי) בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:45, יום חמישי בשבת, כ"ג בחשוון ה'תשפ"ג (IST).
הם כמובן יכולים להאכיל את עצמם אגדות כמה שהם רוצים, בדומה לאגדה שהעולם המערבי גנב את כל הידע שהעלה אותו לבכורה העולמית מהאימפרייה הערבית ז"ל. זה לא מתיישב עם המציאות אבל זה לא מעניין אותם. חשיבה קורבנית מכחישת-מציאות היא מאפיין של העולם הערבי בכלל והפלסטינים בפרט, והיא הסיבה העיקרית שהעולם הערבי כולו במקום המפגר והאלים שהוא נמצא בו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:03, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, אם להאמין לתקשורת, הרוסים מאמצים ממש בימינו נרטיב קורבני מקביל. אם זה נכון אני חושד שהם יגיעו לאותו המצב שיש בשכונה שלנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
אני חושב שניתן להגיד שאין כמעט חבל ארץ על־פני הפלנטה שלנו שלא היה בו (או מתרחש כעת) מאבק בין מספר לאומים (או שבטים, או עמים) שונים. בני־אדם הם כמו נמלים, יש להם צורך להיאבק על כל פיסת קרקע פוריה. לפעמים מדובר בעמים בעלי קרבה אתנית (כמו מלחמות סקונה בין שוודיה ודנמרק) ולעיתים מדובר בעמים בעלי מרחק מסוים (כמו אירלנד וצפון־אירלנד), ולעיתים אלו עמים שונים לחלוטין (כמו המתיישבים הלבנים בצפון אמריקה והאינדיאנים). אם מניחים את האצבע על קרקע מסוימת על גבי מפת־העולם, סביר מאוד שיש יותר מקבוצה אחת שטוענת לשליטה היסטורית, ערכית וצודקת על השטח הזה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:56, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

קטגוריה על משחקי קופסה שניתן לשחק לבד[עריכת קוד מקור]

חלק ממשחקי הקופסה ניתן לשחק לבד.

האם יש פה קטגוריה המוקדשת למשחקים כאלה?

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

לא. יש בוויקיפדיה באנגלית קטגוריה דומה. 87.69.242.88 22:56, 19 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני יודע שמשתמש:נעם דובב עסק רבות עם קטגוריות כאן ואולי ירצה ליצור קטגוריה כזאת מתי שהוא. 2001:44C8:4609:634:88F6:56FF:FE2B:D761 09:51, 20 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יצרתי את קטגוריה:משחקים לשחקן יחיד.
רבים ממשחקי המחשב הם משחקים לשחקן יחיד, אבל כיוון שהם רבים כל כך לא שייכתי אותם לקטגוריה, אבל באנגלית יש את en:Category:Single-player video games. דוד שי - שיחה 11:17, 20 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תרומתך מוערכת, אישית אשמח גם לקטגוריה "משחקים שניתן לשחק לבד" שייתכן ותכלול גם משחקים שניתן לשחק עם שני שחקנים או יותר אך גם ניתן לשחק לבד. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

הגנה מן הצדק[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


איך הטיעון של "הגנה מן הצדק" הוא הגיוני בכלל? הרי מהות הטיעון הזה הוא שהמואשם הוא עבריין, אבל תהליך ההרשעה שלו פגום. כלומר יש פה הודאה בכך שהנאשם אכן עבר על החוק.

איך הדבר קביל בכלל? אם לדוגמה הבעיה היא אכיפה בררנית: אז יש להגביר את האכיפה גם נגד עבריינים אחרים. אם הטיעון הוא שהחקירה עצמה היתה גרועה, אז צריך לשפר את תהליך החקירה, ולשפוט מחדש. אם היה סוכן שהדיח את הנאשם לביצוע עבירה, אז גם הסוכן עצמו עבריין. אבל זה לא פוטר את הנאשם מאחריות (אם הסוכן הסמוי אמר לי לגנוב. מעכשיו מותר לי?).

אז איך זה נימוק בכלל?

כדאי להתחיל בקריאת הערך הגנה מן הצדק. דוד שי - שיחה 07:32, 20 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קראתי לפני ששאלתי פה.
מנהל תקין במדינה בעלת ערכים דמוקרטים מתבצע בהליך סדור, בכללי משחק הידועים מראש לכל הצדדים. כמו כן, משפט במדינה דמוקרטית מתנהל על פי חוקים ותקדימים, ולא על פי אמות־הצדק, שכן החוק מנוסח באופן כזה שגבולות הפירוש שלו מועטות יותר מפירוש של "צדק", שהינו מושג אבסטרקטי וסובייקטיבי לחלוטין. על כן, גם אם בוצעה עבירה, אך כללי המשחק לא שוחקו (כגון תהליך המשפט היה לא תקין, כמו לקיחת שוחד או דברים מהסוג הזה, או שהחקירה התנהלה ממניעים זרים, ואין סוף לאפשרויות הללו), אי אפשר להרשיע אדם בביצוע העבירה. בנוסף, לרוב יש למדינה (=התובע) כוח הרבה יותר גדול, הן במשאבי כוח־אדם והן בניסיון והכרת החוקים היטב, אלמנטים שפחות מאפיינים את האזרח (=הנתבע) הפשוט. על כן, יש הגיון בחיוב הליך תקין.
לגבי השאלה של "האם זה צודק", זו שאלה סובייקטיבית שקשה לתת עליה מענה ללא הכנסת הדעה האישית של המשיב. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:47, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בתנאים מסויימים אכיפת החוק עשוייה להפוך מכלי בשירות הצדק לכלי בשירות הרשע. למשל - כאשר מפעילים חוק שבד"כ לא נאכף כלפי אדם מסויים ככלי לנקמה או לסחיטה. לגבי הטענה שיגבירו אכיפה גם במקרים אחרים - 1. אין לבית המשפט שום אפשרות לדאוג שזה יקרה. הוא יכול לדון רק במקרים שהובאו לפניו, ואם המשטרה לא חוקרת במקרים אחרים, והפרקליטות לא מגישה כתבי אישום, אין לו מה לעשות. 2. בחלק מהחוקים, הנזק מאכיפה רחבה שלהם יהיה גדול מהתועלת. הרבה חוקים מנוסחים בצורה דרקונית, ורק הפעלת שיקול דעת באכיפה יוביל לתוצאה סבירה. דוגמא נוספת - כאשר יש מריבה בין שני שכנים, שגולשת מדי פעם למעשי אלימות משני הצדדים, אכיפה חד צדדית עלולה להיות חמורה בהרבה מהעדר אכיפה. כי אז, הצד שיודע שהמשטרה לא אוכפת כלפיו את החוק, ידע שהוא יכול לפעול בלי חשש מהמשטרה, שלא אוכפת את החוק כלפיו, ובלי חשש מהשכן שיפחד להגיב בגלל המשטרה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

"מנחה" בפתוחה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

להבנתי בפתוחה יש תפקיד בשם "מנחה" שהוא מין הכלאה בין מתרגל למרצה. מישהו יכול למצוא מידע מה תפקיד זה כולל, ומה בערך השכר? אני עשיתי גוגל ולא קיבלתי תשובה. 192.114.23.221 16:15, 20 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ניתן לעיין באתר הפתוחה כאן, ובהסכמים הקיבוציים. תחילה מועסקים כמורים מן החוץ (שכר קבוע בכל האוניברסיטאות, אפשר למצוא בגוגל את הלוחות), ולאחר מכן ישנה אופציה לעבור למסלול של עמית הוראה.
אבל מה התשובה? מה תפקיד זה כולל, ומה בערך השכר? 192.114.23.221 16:36, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תפקיד המנחה בפתוחה הוא בהחלט מעין שילוב בין מרצה למתרגל. הפן של התרגול בא תוך כדי הקניית החומר, כשהמנחה מחליט מה, כמה ומתי ירצה לתרגל בהקשר של החומר הנלמד, תוך כדי ההרצאה. זה בעיקר תלוי מקצוע, כי אם אקח מקצוע הומני כדוגמת קולנוע, אז לפעמים התרגול של השאלות הוא קטן יותר ביחס לשאר השיעור, על אף שההרצאה כוללת הרבה שיח בין המרצה לסטודנטים על החומר הנלמד. לעומת זאת, במקצוע ריאלי כמו מתמטיקה, התרגול נלווה לכל תהליך ההקניה, או לפחות לרובו. הרצאה נמשכת למיטב ידיעתי גג שלוש שעות, כאשר המנחה מחויב להביא חצי שעה של הפסקה בטווח של השיעור. המנחה אחראי בין היתר לדחיית תאריכי הגשה לעבודות, בדיקתם ועזרה בשאלות בנושאים שונים בפורום של אתר הקורס. לגבי שכר, אני לא יודע. ארז האורזשיחה 17:19, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

איך לבצע הפניית wildcard ב-.htacess?[עריכת קוד מקור]

למשל, אני רוצה שכל מה שהינו:

example.com/he/NAME
יפנה אל
example.com/NAME.

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

קובץ htaccess הוא קובץ הגדרות שמשמש בשרת אפאצ'י. מדובר על קובץ הגדרות שאינו חלק מקובץ ההגדרות הכללי אלא נקרא כל פעם בזמן ביצוע הבקשה (ולכן נוח יותר לשימוש, אבל גם מועד יותר לטעויות, ויש דברים שונים שאי אפשר לעשות אותו). לא לגמרי ברור לי מה נדרש כאן, אבל אני מפנה אותך לדף המקרים הפשוטים שבהם לא נדרש שימוש בתותח הכבד של mod_rewrite (שאר אותו מסמך).
(אני מקווה שמהתשובה הזו יש כבר מספיק מילות מפתח להתקדם הלאה) Tzafrir - שיחה 12:02, 21 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ניסיתי לקרוא את הדוקומנטציה שקישרת אליה (שהייתה לי קשה לקריאה) אך לא מצאתי בה איך אני יכול לבצע את wildcard redirect שאני רוצה לבצע.
מה שקורה זה שהיה לי URL prefix שנקרא he/ וכעת כל מי שמגיע ל URL עם he/ מקבל Not found 404 ולכן אני צריך להפנות את הדף עם he/ לדף ללא he/.
לדוגמה, אני רוצה שכל מי שיגיע אל example.com/he/some_webpage יופנה מיידית אל example.com/some_webpage. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

צוות התמיכה של חברת האחסון נתן לי את תבנית הקוד ההבאה לשים ב .htaccess וזה פתר את הבעיה.

RewriteCond %{HTTP_HOST} ^example\.com$ [OR]
RewriteCond %{HTTP_HOST} ^www\.example\.com$
RewriteRule ^he\/?(.*)$ "https\:\/\/example\.com\/$1" [R=301,L]

מישהו מתנדב להסביר איך עובד הקוד הזה? יש פה שני תנאים ועוד חוק Rewrite שלא ברור לי איך הוא עובד. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

🤣 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:59, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מה מצחיק?... ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מידת הידידותיות של השפה והקוד. בלי לדעת את הפרטים זה נראה כמו"תנאי א, או תנאי ההיפך מ א', תעשה אחד מאלה". משהו משהו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:45, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מסכים שמידת הידידותיות של השפה הזו, Apache Perl Compatible Regular Expressions היא נמוכה ביותר. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני אישית חיכיתי לנסות לקרוא מהאלמוני מה הוא כן הבין. יש כאן משימת שכתוב לא טריוויאלית. נוח מאוד להוסיף או לשנות. פחות נוח לקצץ, כי צריך לדעת איך להתעלם ממה שכבר כולל את הסיומת.
שתי השורות הראשונות מוודאות שאנחנו מסתכלים על בקשות רלוונטיות: רק בקשות שמתייחסות לשם שלנו.
השורה השלישית היא חוק שכתוב שמופעל אם התנאים הקודמים מתקיימים. בקשות שמתאימות לביטוי הראשון משוכתבות לביטוי השני. בסוגריים מרובעים, כמה אפשרויות נוספות: R: לעשות redirect מפורש עם הודעת w:HTTP 301 – Moved Permanently. הדגל השני הוא L – זה השכתוב האחרון לבקשה הנוכחית (למקרה של בקשה מהסוג של ‎/he/he). Tzafrir - שיחה 15:35, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הסינטקס של printf הוא משחק ילדים ליד זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:01, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

איך נקרא מכשיר הסופר כמה קולות נשמעים?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

הייתי רוצה לגלות לילדים כמה מהם מדברים בעת ובעונה אחת (עשרות). תודה shoshie8שיחה • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ג • 06:32, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם יש בכלל מכשיר כזה? אני יודע על מעבדה שבה מתקיים מחקר בנושא קרוב. עוזי ו. - שיחה 20:15, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם ישראל ערוכה לקלוט מיליוני עולים במלחמת עולם שלישית?[עריכת קוד מקור]

יש פרוייקטים של בנייה לצורך זאת? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אין אפילו בניה לקליטה של אלו שנולדים פה באופן סדיר... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:58, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כלל האצבע טוען שלא קיימת מדינה בעולם שערוכה לקלוט מיליוני עולים, לא כל שכן מדינת ישראל. בכדי לקלוט כמות כזו של אנשים, יש להכין עבורם שיכון ראוי ותזונה ראויה, שלא לדבר על אפשרויות תעסוקה, חינוך, רפואה, שירותים ציבורים ודברים בסיסיים נוספים שהכרחיים לשמירת קיום חיים נורמליים, גם אם מדובר במאורע זמני. ישנן מדינות רבות שיש באפשרותן להכיל, מילולית, כמות גדולה נוספת של אוכלוסיה, אך ישראל קטנה מדי וצפופה מדי לשם כך.
אם ניקח את אירוע הפליטים מאוקראינה כמקרה קיצון אקטואלי (ונשתעשע קצת במספרים ובנפנופי ידיים), מתוך כ-7.8 מיליון פליטים במצטבר (הערכה מאת אתר מאגרי הנתונים Statista הכוללת את האוקראינים שעברו לרוסיה), הפליטים מחולקים בין המדינות השונות ולא כולם הגיעו לאותו המקום. אם נחסיר את אלו שעברו לרוסיה (מסיבות שונות), פולין היא ללא ספק המדינה קולטת העלייה הגדולה ביותר (כ-1.5 מיליון איש), וראש הממשלה שלה התגאה בכך ש"אף פליט לא גר באוהל" (יתכן שאני טועה, לא הצלחתי למצוא את הקישור לכך כעת). אנו רואים שמדינה בעלת כ-37.5 מיליון תושבים קלטה בהצלחה כ-1.5 מיליון פליטים. בחישוב גס (וללא התחשבות בגודל השטח של המדינה הפולנית שכמובן משפיע), אם היה מדובר בישראל (עם כ-9.36 מיליון תושבים), המספר מתאים לכ-380 אלף עולים בלבד (α=0.04). שאר המדינות, בהשוואה, קלטו מאות אלפים או עשרות אלפים בלבד. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:33, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בגלי העלייה בקום המדינה מדינת ישראל הכפילה את האוכלוסייה תוך שנה וחצי. המדינה הייתה אז הרבה פחות צפופה, אבל הרבה יותר ענייה. זה לא היה פשוט כלל, והיה לזה מחיר לא קל (במיוחד עבור העולים), אבל זה כנראה מראה שזה הרבה מאוד עניין של רצון. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

תוספת זמן במשחקי כדורגל במונדיאל 2022[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אחרי שחזרו לשחק בתקופת הקורונה האחרונה (Covid19) היתה תקופה קצרה שהשופטים החלו להוסיף תוספות זמן ארוכות ביותר (מעל 10 דקות), אך הניסיון לשינוי בשיטה לא החזיק מעמד, וברוב הליגות הבכירות באירופה חזרו לתוספות זמן מסורתיות (3-4 דקות). שמתי־לב שבמונדיאל שהחל לפני מספר ימים חזרו לתוספות זמן ארוכות במיוחד, כשהמשחק בין אנגליה ואיראן זכה ללא פחות מ-25 דקות הארכה במצטבר (15 דקות במחצית הראשונה, ועוד 10 דקות במחצית השניה). למי שאינו בקיא בחוקי המשחק - כדורגל משוחק בשתי מחציות, כשכל מחצית אורכת 45 דקות (ברוטו). המשמעות היא שתוספת הזמן במשחק של אנגליה היא הוספה של לא פחות מ-55% ממחצית "סטנדרטית", או כ-127% ממשחק סטנדרטי (של 100%).

השאלה היא, האם מדובר בחוק או תקנון חדש שנכנס לתוקפו בטורניר זה, והאם צפויות לכך השלכות גם למשחקי הליגות הרגילות? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:02, 22 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

@אנדרסן, מדובר בהוראה ספציפית שניתנה לשופטי המונדיאל, כנראה כהרצה לקראת ההמשך. אם אכן בפיפ"א יגיעו למסקנה שזה עובד, אני מניח שיכריזו על זה בוועידת פיפ"א הבאה.
בכל מקרה, לדעתי, הפתרון היחיד הוא מעבר לשעון ברוטו, כמו בכדורסל, בו השעון נעצר בכל פעם שהמשחק נעצר, והמחציות יתקצרו ל-35 דקות נטו. 2A01:6500:A046:213E:97D5:5FC4:4AE3:5402 11:06, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ישיבה ובית מדרש הבדל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


מה ההבדל?

ישיבה היא מוסד בעוד בית מדרש הוא חדר. בכל ישיבה יש בית מדרש אחד לפחות בו מתקיימים הסדרים והשיעור הכללי; לעומת זאת, אין צורך שיתקיימו לימודים סדירים בבית מדרש כדי שייקרא כך, וכיום רוב בתי הכנסת (אלו שלא נעולים מעבר לשעות התפילה) משמשים גם כבית מדרש. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:57, יום רביעי בשבת, כ"ט בחשוון ה'תשפ"ג (IST).

מבקש סיוע בשינוי שם ערך[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: טופל

היי, מתנצל ממש על הטירחה, אני פשוט לא מצליח לעשות זאת בעצמי. כתבתי ערך על זיאד עומרי, תחת הכותרת זיאד עמרי. אני לא מצליח לשנות את הכותרת ולהוסיף לה את האות ו'. אין לי את הוותק הנדרש כדי לעשות זאת, וכנראה שלא הבנתי כיצד נכון יהיה להשתמש בתבנית שינוי שם (כתבתי בשיחה, ללא מענה). אודה מראש לסיוע מהמנוסים שבקוראים, מניח שזה עניין פעוט עבורכם. תודה מראש! Yaniv1983 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

שלום Yaniv1983. מה שצריך לכתוב זה את הדבר הבא: {{ס:שינוי שם|זיאד עומרי}}. הוספתי את זה עבורך בדף השיחה של הערך. להבא, כדאי לבקש בקשות מסוג זה בוק:חממה או בוק:דלפק ייעוץ. הכה את המומחה פחות מתאים Face-smile.svg בהצלחה בהמשך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 00:42, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם מדובר בערך חדש, אין צורך בדיון – בפרט כשכותב הדף מבקש את השינוי ואין סיבה להתנגד לתיקון מינורי. העברתי, אבל במקרה כזה כן היה נכון לבקש בוק:במ. (לידיעת משתמש:אנדרסן) דגש - שיחה 00:48, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא עד הסוף מדויק. כמי שעוסק בדברים הללו, כבר היו מקרים לא מעטים שערך נכתב בשם אחד, והועבר לשם אחר רק לאחר דיון, אף שעברו שעות מרגע שנכתב. ראה למשל את שיחה:מגדלנה אנדשון#תעתיק שמה. הערך פורסם על ידי דוד שי (מפעיל מערכת) ב-25 בנובמבר 2021 בשעה 03:13 דקות. באותו היום, בשעות הבוקר (07:14) דוד כתב בדף השיחה שהוא חושב שהשם שהוא כתב לא מדויק. חיכינו עם העברת השם עד שעות הלילה, למרות תמימות דעים שלי, של משה ושל לוגי (כולנו מתעתקים משוודית דרך קבע), כולל העזרה של פורבו שהביא דוד שי. בזכות כך שחיכינו, הגיע הפרסי, ובשעות הערב של אותו היום (18:43) כתב שלדעתו זה לא התעתיק הנכון. אלדד (מפעיל + בירוקרט בדימוס) הצטרף למצדדי אנדשון בשעות הלילה (22:35). השם שונה לבסוף ברוב מכריע לאחר מספר ימים (בוצע על ידי ברק (מפעיל מערכת) ב-30 בנובמבר 2022 בשעה 15:56). כפי שקל לראות כאן, במקרה שבו הערך כבר מפורסם, עדיף להמתין כמה ימים עד להעברתו, אף שברור ל(כמעט) כולם ששם הערך שגוי, כולל כל המתעתקים הקבועים משוודית + כותב הערך + פורבו. (לידיעת משתמש:דגש). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 01:00, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה גדולה לכולכם! מעריך מאוד את העזרה. התקשיתי למצוא את המקום הנכון לבקש אותה. Yaniv1983 - שיחה 19:00, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הצדעת היטלר[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


שמתי לב שיש כמה צילומים (לא מעט) של היטלר מצדיע הפוך. כלומר לא עם היד קדימה בזווית למעלה, עם היד לאחור. כמו פה ופה ופה. מישהו יכול להסביר מאיפה ההצדעה הזאת נובעת? שמעתי טענה שזה אומר "אתם מאחורי". אבל לא מצאתי מקור.

קודם כל, כל הכבוד על הבחנת העין החדה. אכן, היטלר היה הפיהרר של גרמניה הנאצית, משמע הוא לא היה "אדם רגיל". על כן, אפשר לחשוב על 2 אפשרויות המתקבלות על הדעת:
  1. קצת כמו (להבדיל אלפי הבדלות) שהמנון הממלכה המאוחדת הוא שיר למלכה (או למלך), והמונרך עצמו לא שר אותו, כך ההצדעה הנאצית היא הצדעה לפיהרר, ולא הפוך. עם זאת, זה לא חד־משמעי: אם תצפה בסרט המפורסם מיום הולדתו ה-50 של היטלר בברלין (ובכלל, ממצעדים שסקר מול הוורמכט), הוא מצדיע לחיילים שלו, כאשר הוא משאיר את ידו מתוחה במאוזן. ראה כאן למשל. אחת התמונות הכי מזוהות עם הצורר הנאצי היא זו, שגם בה הוא נראה עם היד מתוחה קדימה.
  2. אפשרות שניה היא שמדובר בעצלות. אם תביט בתמונות ובסרטים של ראשי המשטר הנאצי, וביחוד של הדרג הפוליטי, תראה שההצדעה שלהם דומה במקצת להצדעת היטלר. רק במסגרת טקסים רשמיים, או כאשר היה צריך להדגיש את המחויבות למשטר, הם הקישו בעקביהם זה בזה, והצדיעו ביד מתוחה. ברוב המקרים, הם הצדיעו בחצי־הצדעה, עם היד לאחור.
אני לא יודע להגיד איזה מהאפשרויות נכונה, אם בכלל, אבל התרשמתי מאוד מהיכולת להבחין בדברים הקטנים־לכאורה האלה, שמלמדים אותנו לעיתים על זהותו ואישיותו של האויב הנורא ביותר לעולם המערבי. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 00:35, 23 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קראת את הערך על מועל היד באנגלית (אנ')? מוסבר שם (כולל הפניות למקורות שונים, מקורות 14, 31, 70) שזו הצדעה שמראה על קבלה ואישור מצד המנהיג (ובעלי דרגות גבוהות).

התקנת 'וואטסאפ' ווב על המחשב[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם קיימת היום אפשרות להתקין את היישום ישירות למחשב, ללא תיווכו של טל' סלולארי ? בנצי - שיחה 23:24, 24 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

בפעם האחרונה שבדקתי, לא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:08, 25 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ישנה אפשרות להוריד למחשב אמולטור, אם כי אז לא צריך ווצאפ ווב. david7031שיחה • ג' בכסלו ה'תשפ"ג • 10:14, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
איך מקבל האמולטור "מספר טלפון" וכיצד הודעה מנותבת אליו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:18, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כדי להרשם לשירות יש צורך במספר טלפון שיכול לקבל הודעת SMS עם הקוד להרשמה. ההודעה מנותבת אל האמולטור בדיוק כפי שהיא מנותבת לאפליקציה על טלפון סלולרי שמחובר לרשת באמצעות Wifi ללא גלישה סלולרית. אני השתמשתי במשך שנים בוואטסאפ על אמולטור כאשר מספר הטלפון היה של טלפון "טיפש" עם שירות Prepaid. בברכה, Easy n - שיחה 10:02, 28 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

לחץ בצמיגים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


בכמה הגיוני שהלחץ בצמידים ירד בחודש? האם הגיוני שזה יורד מ-32 ל-28?

קרה לי רק בצמיגים ישנים טרם החלפה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:39, 25 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גרמנים ידעו על הפיתרון הסופי?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

גרמנים פשוטים שגרו בעיר וכפר. לא ס"ס ולא חברי מפלגה בכירים: הם ראו שהשכנים היהודים שלהם נעלמו. רבים כמובן ראו שהיו מעצרים וכולם שמעו שהמשטרה מחפשת אחרי יהודים שמתחבאים.

השאלה היא מה הם חשבו שקורה לאותם היהודים לאחר שהם נתפסים? האם הגרמנים הפשוטים הבינו שכל השכנים היהודים שלו נרצחו? 2A10:8012:D:928:4823:1E19:BD96:2446 23:04, 26 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הגרמנים הפשוטים, לא מפגרים בשכלם, ידעו שמדינתם עוסקת ברצח קבוצות אוכלוסייה ובהם מפגרים, חולי נפש, נכים קשים, יהודים, קומוניסטים, חלק מהצוענים (חסרי מגורי קבע) וקבוצות דתיות מסוימות. הדברים לא נאמרו במפורש, לא הכריזו "אנו מחסלים את המפגרים", אך הכל ידעו מה קורה והיה להם נוח לא להכריז, כדי שבבואה יום התבוסה יוכלו להתכחש לידיעה. בברכה. ליש - שיחה 13:55, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ראה בערך באנגלית ובמקורותיו (אנ'). השאלה היא גם אם הם חשבו על זה, או במילותיו של ההיסטוריון אוטו דב קולקה - היתה להם "אדישות תהומית", וזה לא עניין אותם בכלל (הרחבה בערך עליו). קישור לכתבה שגם מתייחסת לדעות של היסטוריונים שונים, בעברית. מקור נוסף באנגלית, ועוד אחד.
זאת שאלה? האם חייל גרמני פשוט, שרואה איך יורים ביהודים, ברחוב או ביער, חשב על זה? סיפר על כך למשפחתו? שלח צילומים עם גופות? כתב על כך ביומנו? כל ההתחכמויות האלה נועדו לצמצם את אשמת העם הגרמני. בברכה. ליש - שיחה 16:56, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כנראה שמה שכתבתי לא היה ברור מספיק: כאשר הנאצים 'שלחו יהודים למזרח', נראה שלא הטריד את האזרחים הנאצים מה קרה איתם במזרח, הרי עכשיו נוצר להם מרחב מחיה ראוי. במיוחד שמנגנון התעמולה הנאצי ניסה להסתיר את מה שקרה במחנות ההשמדה (שלא היו בגרמניה). בעיניי הם עדיין אשמים - זה לא שהם התנגדו למה שקרה שם, או למה שקרה בשטחם. הם בהחלט תמכו בנאצים, ולאחר מלחמת העולם עשו מאמצים להסתיר זאת. לגבי החיילים הפשוטים, אפשר לעיין בספרו של דניאל גולדהגן, תליינים מרצון בשירות היטלר, שם מתוארת יחידת מילואים משטרתית גרמנית והחלק שהם נטלו בשואה - בהתהלבות, מרצון - על אף שיכלו לא להשתתף בפועל ולא היה קורה להם כלום, רובם המוחלט בחרו להשתתף ברצח והתעללות ביהודים. גולדהגן טוען שזה מעיד על אנטישמיות ייחודית לגרמנים, כתגובה להיסטוריון כריסטופר בראונינג שטען שהם רק מילאו פקודות, וההשתתפות ברצח נבעה מתוך צייתנות. במהדורה העברית של ספרו 'אנשים רגילים', יש תגובה למחקרו של גולדהגן. כדאי למי שמתעניין בנושא לקרוא את הספרים הללו ולא להסתמך כאן על הפרשנות שלי.
ואולי הבהרה נוספת: השאלה המקורית נשאלה על 'גרמנים פשוטים'. להבנתי, גרמנים פשוטים ידעו פחות מאשר 'בריטים פשוטים', כי בגרמניה לא היה חופש ביטוי + מנגנוני תעמולה שבאופן אקטיבי ניסוי לצמצם את הידיעה של מה שקורה במחנות בהשמדה. לעומת זאת, בעלות הברית ידעו מה קורה במחנות ההשמדה - ראו לדוגמה את יאן קרסקי.

מה זה הכלי הזה?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


דוקרן דק המסתלסל וחוזר למקומו מהערך רצח יורי וולקוב יאצקין52 - שיחה 20:46, 27 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חזבאללה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


איזה יחסים יש אם בכלל בין חיזבאללה לבין ארגוני הטרור הפלסטיניים השונים?--2A00:A040:196:303F:60E3:EE08:F6D5:AB3C 16:30, 28 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פרג מאכל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


מהו בדיוק מין הפרג ממנו מתקבלים זרעי פרג הנמכרים למאכל? האם זה "פרג מרדים" המשמש גם להפקת סמים?

ניסיון יפה וולטר וויט (אולי ואולי לא גנבתי את הבדיחה הזאת מחומבבה בדיסקורד) ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 19:07, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גנבת זהות היא לא בדיחה, שוקומוקה. עשרות ויקיפדים נפגעים מכך מדי שנה. חומבבה - שיחה 19:16, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תשובה עניינית - זה לא אותו מין פרג, אבל גם הוא מכיל אופיום. כשבת דודה שלי הייתה בת 5 היא אכלה הלקט או שניים ונרדמה ליומיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:28, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אתה בטוח שזה לא אותו האחד? נראה כאילו ששמות "פרג מרדים", "פרג האופיום" ו"פרג תרבותי" מדברים על אותו הצמח בדיוק. בניגוד לנגיד לזני פרע כמו פרג אגסי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:55, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הפעם האחרונה ששמעתי ממנה את הסיפור הייתה לפני 20 שנים כמעט (היו שם ויקיפדים נוספים בקהל, אגב) ויש לזכור שהיא הייתה ילדה ממש קטנה בזמן האירוע, כך שלא ניתן להיות בטוחים בפרטים. על כל פנים היא אמרה שהיה מדובר בפרג משדה של פרג למאכל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:50, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם ליסינג משתלם?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

ניתן לשכור לתקופה קצובה רכב חדש במקום לקנות. אם קונים, אז ערך הרכב יורד עם הזמן.

אז איזו אפשרות עולה יותר: לקנות ואז למכור, או להשכיר (כעבור אותה התקופה בדיוק)?

כדי לענות על שאלה זו יש לספק את כל המספרים הרלוונטיים: מחיר הרכב בעת רכישתו ובעת מכירתו, הריבית שיש לשלם על הלוואה לרכישת הרכב, מחיר השכירות, מרכיבים נוספים שנכללים במחיר הליסינג (טסט, ביטוח, טיפול במוסך), ואז להשוות עלויות. דוד שי - שיחה 08:33, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אני בטוח שיש מומחים שעשו את החישוב ויודעים לספר. לא?

אתה צודק. הם עובדים בחברות השכרת הרכב. עמית - שיחה 11:46, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא משתלם. את משלמת מקדמה ועוד תשלומים חודשיים וכעבור שלוש שנים נותרת ללא רכב, או רוכשת אותו או צריכה לערוך חוזה חדש. אם תקני רכב בן 3 שנים תוכלי להנות ממנו ולמכור אותו כשתרצי. ליסינג למעשה זה נוחות ועל נוחות את צריכה לשלם.
לא מדויק. יש שני סוגי ליסינג: ליסינג מימוני, שהוא עניין כספי בלבד, וליסינג תפעולי, שכולל טיפול מלא ברכב (מה שקראת לו "נוחות", ואולי ראוי לקרוא לזה "פינוק"). דוד שי - שיחה 19:40, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם פצצת אטום פגה תוקף?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אם הרכיבו את הפצצה בשנת 1980 נגיד, האם כעבור 40 שנה היא עדיין תהיה פעילה?

כי קודם כל יש בה חומר רדיואקטיבי שמתפרק עם הזמן. אז חלק מהחומר כבר דעך. אבל כנראה שעם זמן מחצית חיים של אלפי שנים זה לא כזה נורא. יותר משמעותי זה כל המכשור מסביב שחטף שטף של קרינה מייננת במשך 40 שנה. האם זה יכול לפגוע במנגנונים עד לרמה שהפצצה תהפוך לבלתי שמישה? 192.114.23.221 14:12, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אם זכרוני לא מטעני, יש פג תוקף לפצצות אטום. פצצת פלוטוניום צריכה החלפה של החומר הבקיע כל עשר שנים לערך. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:41, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אתה זוכר נכון. גם פצצות אורניום מתיישנות ודורשות החלפה של החומר הבקיע, אבל אינני יודע אחרי כמה זמן. הריכוז הגבוה של אורניום 235 מאיץ את ההתיישנות מעבר לזמן מחצית החיים הנורמלי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:26, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זיהוי יחידה צבאית וזמן[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם אתם יכולים לשייך את החייל הזה ליחידה וזמן? אני מנסה לזהות את תג היחידה והנשק ולא מצליח. הזמן אמור להיות כנראה סוף שנות ה-90.

התג הוא התג הקודם של חיל החינוך והנוער, הנשק הוא גליל, ככל הנראה עם קנה קצר ועם קת מקופלת. בברכה, Easy n - שיחה 19:04, 30 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@Easy n, סליחה על הבורות, אבל למה יש לו תג? לא לובשים תג רק על א? ולמה נראה שעל הכומתה שלו אין סיכה?
כנראה שזה טירון אז הוא לא יודע שלא שמים תג על ב
אבל לטירון לא אמורה להיות כומתה שחורה, אז זה לא נראה לי הסבר סביר.
זה יותר נראה לי מישהו ששלחו אותו לאבטח משהו (תחנת אוטובוס למשל). Shannen - שיחה 11:23, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תחנת רכבת תל אביב אוניברסיטה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם תחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה נסגרת בלילה למעבר של הולכי רגל (מהאוניברסיטה למרכז הירידים)?

יהודי רוצה להיפטר ממסמכים והמגרסה שלו שפכה לאגר[עריכת קוד מקור]

TO DO: לגזור את המסמכים לחתיכות גדולות, להוסיף דפי עיתון מקומטים (הסחת דעת), להוסיף נוזל שניתן לקנות בסופרמרקט, לקשור בשקית פלסטיק ולזרוק. איזה נוזל מתאים? 3.14159 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

השאלה היא איזה יהודי. נוזל שיתאים לחסיד גור לא יתאים לברסלבר. תן עוד פרטים. 2A0D:6FC7:50B:6A6F:3E87:252C:2DFE:A6AD 17:39, 1 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא עדיף פשוט השיטה הישנה שמוכרת אלפי שנים: לשרוף את המסמכים? מתאים לכל יהודי. אם הוא שומר שבת, אז המגבלה היחידה היום שבוע בו הוא שורף. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 1 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הזכיר לי משהו מצחיק: בחברה שעבדתי, ה-CTO היה משמיד מסמכים חשובים באמצעות השריה בגיגית מים וגזירת העיסה עם הידיים לפיסות קטנות ולפח Im-yahoo.svg. הוא לא סמך אף פעם על המגרסות... מנחם.אל - שיחה 20:53, 1 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
פליטת הפד"ח, מה עליהן? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:23, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר סירופ מייפל (כשר) ולאכול הכל אסף השני - שיחה 11:37, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

היסטוריה של כנען[עריכת קוד מקור]

נחשפתי לדעה שמה שגרם לחורבן ערים כנעניות בעת העתיקה היה הפלישה העברית לכנען ולא משבר אקלים. האם יש דעה מחקרית כזאת?

זה מה שכתוב בספר שופטים בתנ"ך. העמדה הזאת לא כל כך מקובלת במחקר מודרני. בוודאי לא כהסבר גורף ויחיד. גילגמש שיחה 20:24, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ספר שופטים או ספר יהושוע (או שניהם)? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
ראה התנחלות השבטים#ארכאולוגיה של תקופת ההתנחלות, ארכאולוגיה מקראית#כיבוש הארץ.
כן, גם בספר יהושוע. אולי למעשה בעיקר בספר יהושוע. גילגמש שיחה 18:21, 3 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הערה: אמנם התיאור של ספר יהושע לא מקובל במחקר, אבל לא מדובר על הסברים סותרים. כלומר, אם אמנם הייתה פלישה של בני ישראל , מה גרם לה? בעיקרון גם גורמים אקלימיים היו יכולים להיות מעורבים בגורמים לכך.
בהחלט מקובל במחקר שמשבר תקופת הברונזה המאוחרת נגרם לפחות בחלקו מפלישה של עמים ושבטים שונים לאזור (לדוגמה: גויי הים). אבל מה גרם להם לנדוד ולפלוש? השערה די סבירה היא ששינויי אקלים קשורים לכך. ו/או להחלשתן של הארצות שבדרך (לדוגמה: רצף של בצורות שהחלישו את יכולת עמידתן). זה דוגמה להסבר אקלימי (ידוע לי שהוא הועלה כאפשרי בשנים האחרונות. אין לי מושג עד כמה הוא מקובל). Tzafrir - שיחה 14:29, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ריצוף גנטי[עריכת קוד מקור]

למה זה נקרא ריצוף? מה הקשר ל"רצפה"? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

מלשון "רצף". Shannen - שיחה 05:05, 3 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
באנגלית: Sequence (ולא floor).
ריצפה היא משטח שמרוצף באבנים. זוהי המשמעות המקורית, מעברית תנכית. מכאן, בהשאלה, נוצרה המשמעות החדשה של רֶצֶף. ר’ בוויקימילון רצפה וכן רצף שמראה את התפתחות המילה. ויקימילון הוא כלי מועיל וכדאי להשתמש בו. Tzafrir - שיחה 08:36, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
חייב להודות שלפני השאלה פה, כששמעתי "ריצוף גנטי", דמיינתי הרכבת פסיפס על הרצפה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:44, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אבי מעוז[עריכת קוד מקור]

האם הוא בעד חינוך דתי-מדעי או רק דתי? למשל, האם הוא מתנגד לאבולוציה? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

בהתבסס על הציבור אותו הוא מייצג (ולא על היכרות אישית), לימוד מדעים הוא משהו שהוא תומך בו. ספציפית לגבי אבולוציה, כדאי לעיין בערך יחס היהדות לתורת האבולוציה#מצדדים באבולוציה המוכוונת בידי האל#הראי"ה קוק, שהוא הוגה הדעות המרכזי של הזרם אליו משתייך מעוז. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אבולוציה מוכוונת על ידי האל היא כמובן לא אבולוציה שמוכוונת על ידי השען העיוור. Tzafrir - שיחה 14:20, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חשיבה אי-רציונלית[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם חשיבה מיסטית והסברים אי-רציונליים הם בטבע האדם או שזאת תכונה נלמדת?

לצורך העניין, דגומה להסבר רציונלי: הגשם יורד בעקבות יחס מסוים של טמפרטורה, לחץ ולחות האוויר. הסבר מיסטי: רקדנו סביב המדורה ושרנו שיר לאל הגשם. ולכן יוקד גשם.


ילדים לומדים מההורים שלהם לתת הסברים לתופעות. בטבע האדם (הצעיר) להקשיב להורים שלו ולקבל את מה שהם מלמדים כמובן מאיליו. האם יתכן שאם ילד ילמד אך ורק הסברים רציונליים, הוא לא ילך לכיוון המיסטי? או שגם הסברים מיסטיים הם חלק מטבע האדם? 2A10:8012:D:928:5116:F5A7:3F53:BCE1 20:16, 3 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כלולה באוניברסלים האנושיים, כך שזו תכונה מולדת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:28, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
האם רציונלי בעיני השואל להסביר שאל הגשם יצר יחס מסוים של טמפרטורה, לחץ ולחות אוויר, ולכן יורד גשם?

המטבח הסיני[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. האם קיימים מאכלים או חומרים שנחשבים לא ראויים לצריכה בבישול הסיני? לדוגמה, אני מנחש שהרבה אנשים בישראל לא יסכימו לטעום בשר כלבים אפילו אם הם אינם שומרי כשרות. האם קיימים חומרי בישול שנחשבים נחותים או מגעילים מדי לשימוש במטבח הסיני, בדומה לבשר כלבים בישראל? תודה, יודה אווזי - שיחה 00:05, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

בניגוד למה שחושבים במערב, המטבח הסיני ברובו לא כזה אקזוטי ומטורף. הבשר שתפגוש לרוב יבוא מעופות, פרות, חזירים. הלחם יהיה מחיטה, לא מאורז. רוטב סויה וחריפות משתנים ממחוז למחוז. באופן כללי, המבטח הסיני אינו אחיד ויש הרגלי אכילה שונים מאוד בין איזור לאיזור. בשר כלב יעורר בחילה ברוב הסינים החיים באזורים המפותחים. הכלבים נאכלים לרוב באיזורים: Guangxi, Guangdong, Yunnan ונדיר לפגוש אותו במקומות אחרים (היסטורית, כן היה בעבר). פסטיבל יולין הידוע לשמצה זוכה לביקורת רבה לא רק במערב, אלא גם בסין. בשר עטלפים שהפך לסוג של ויראלי (pun intended) לא רק שלא פופולרי, אלא כנראה יעורר רתיעה בקרב רוב אוכלוסיית סין. מדובר בחייה שרוב הסינים לא יגעו בה. בנוסף, מסורתית ברוב המחוזות, סינים לא צורכים מוצרי חלב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:05, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

המצב הכלכלי של רוסיה לפני ואחרי עלייתו של פוטין[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם שלטונו של פוטין שיפר את המצב הכלכלי של רוסיה? האם רוסיה לפני שנת 2000 ואחרי שנת 2020 שונה מבחינה "הצלחה כלכלית"? אני יודע שקיימת בעיה שקשה להפריד בין שני גורמים שהם הזמן עצמו (כי כלכלות מתפתחות עם הזמן) והשלטון שקובע מדניות כלכלית. אבל בכל זאת, האם יש גורם נייטרלי יחסית שחקר את הנושא? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

יש לנו ערך על כלכלת רוסיה. לפוטין היה תזמון מוצלח: הוא קיבל רוסיה במצב גרוע, ובתחילת שלטונו עלו מחירי הנפט. לכן עד סביבות 2012 מצבה הכלכלי של רוסיה השתפר. יש לכלכלת רוסיה בעיות רבות שלפחות חלקן קשורות להתנהלותו של פוטין. Tzafrir - שיחה 13:31, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

איך זה שביבי תומך במצעד הגאווה בירושלים?[עריכת קוד מקור]

הרי ביבי הוא ימני שמרן מסורתי הנמצא בברית פוליטית עם חרדים ודתיים לאומיים, רוב תומכיו, מן הסתם, מתנגדים למצעד הגאווה בירושלים. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

לפי מה ההנחה האחרונה? שים לב למחאה האחרונה של ראשי ערים שונים בנושא, כולל של ראשי ערים מהליכוד (אבל לא של כולם. בפרט לא מירושליים ופתח תקווה, לדוגמה). Tzafrir - שיחה 13:23, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לפי זה שביבי עומד בראש מפלגה ימנית, שמרנית, מסורתית מובהקת, אם רוב תומכיו אינם כאלה בעצמם אז לא ברור לי מה מניע אותם לבחור בו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
בנימין נתניהו נמצא בקצה השמאלי של הקואליציה המתגבשת, ולכן הוא מנסה לשמר שאריות של המשטר הקודם. דוד שי - שיחה 14:04, 4 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כי אפשר להיות ימין, שמרן, מסורתי ולתמוך בחופש הביטוי.
אישית אני לא חושב שזו שאלה רק של חופש ביטוי. אבל מה דעתו האישית של ביבי -- אין לי מושג. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שיש פה סתירה, שנובעת בעיקר מהעמימות רבה שיש במונח "ימין" בהקשר של פוליטיקה ישראלית. לרוב ימין פוליטי תומך בליברליזם כלכלי (כלומר הפרטה ומצמצום התערבות הממשל בכלכלה), בניגוד לשמאל שמאמין בסוציאליזם (כלומר תמיכה ממשלתית בשכבות החלשות, אחריות חברתית). בישראל מפלגות החרדים שנמצאות בצד הימני של המפה דווקא תומכות במדיניות הסוציאלית שמזוהה לרוב עם השמאל. מבחינת התערבות הממשל בענייני הפנים כמו דת, תרבות, שפה וכד' יוצא שדווקא השמאל הישראלי הוא היותר ליברלי ותומך בקבלת השונה ורפורמות, בניגוד לימין השמרן יותר. הליכוד מנסה לרקוד על שתי החתונות. מצד אחד הוא תומך כביכול בהפרטה של המשק וכלכלה חופשית. ומצד שני, הוא תומך במפלגות השמרניות שהאידאולוגיה שלהם כולל תקצוב ממשלתי של עסקים לא יצרניים. אז הליכוד נתקע במחצית הדרך ומנסה לרצות את כל הצדדים: גם את הליברלים וגם את השמרנים. ואז באים החלטות קשות כמו מצעד הגאווה בירושלים, והליכוד צריך לגבש מדיניות תוך כדי ריצה.
זה מצעד, אז "הליכוד צריך לגבש מדיניות תוך כדי הליכה", ולא "תוך כדי ריצה". אביתר ג'שיחה • 10:43, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
האמת, אני לא רואה שום רתיעה מהנושא בימין הישראלי בכלל, כל עוד מדובר בחלק החילוני שלו, והליכוד היא מפלגה חילונית ברובה. לאנשים כאלו זה פשוט מהווה בעיה. או אישו. בתור הוכחה ויזואלית אני יכול להזכיר את חגיגת המונים ברחובות ירושליים בעקבות זכייתה של בית"ר בעוד אליפות, לפני שנים. והתמונות בערוצי הטלוויזיה בשידור חי על חגיגה שהפכה לכפולה, עם אושר על פני אנשים וקריאות שמחה ברחבי העיר, כשכרוז החגיגה הודיע שהרגע דנה אינטרנשנל זכתה באירוויזיון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:26, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ההנחה שביבי הוא שמרן ומסורתי פשוט איננה נכונה, והשאלה מעיקרה אינה נשאלת. התו השמיניהבה נשוחח 14:41, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ישובים ותיקים בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מי הוא היישוב היהודי הוותיק בארץ ישראל בעת החדשה (מלבד ארבע ערי הקודש)? Yishaybg - שיחה 08:47, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ככל הנראה ראשון לציון. שנילי - שיחה 08:55, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם המושבות? Shannen - שיחה 11:19, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ברשתות החברתיות כתוב שפתח תקווה כלל לא קיימת. 87.69.242.88 17:16, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

נראה שיש על כך ויכוח. ראו הערת שוליים 4 בערך ראשון לציון. גם ראש פינה מסתובבת באותם זמנים. שנילי - שיחה 14:36, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מקוה ישראל, אם מחשיבים אותו כיישוב. שושושושון - שיחה 17:52, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הגדר "יישוב יהודי", הגדר "ותיק". האם הרשימה בעליות מגורשי ספרד ופורטוגל#מפת היישובים שבהם יהודים בארץ ישראל במאה הט"ז רלוונטית? האם יהודים שהתגוררו בעכו, יפו, עזה רלוונטיים? כפר יאסיף? פקיעין?
ישוב ותיק, ומכאן בפרט: מיושב ברציפות. זה פוסל את שפרעם, עזה ושכם. אפשר בדוחק לכתוב פקיעין, אפשר לכתוב כנראה יפו (שכנראה ננטשה בתחילת המאה ה־19 ויושבה מחדש במהלכה). מקווה ישראל: תשובה טובה, אם אכן יישוב. פתח תקווה: ננטשה ויושבה מחדש, ללא יואל מוישה סלומון, בשנת 1883. ראש פינה: יושבה מחדש בדצמבר 1882. ראשון לציון: יולי 1882 (לפי ערכיהם). Tzafrir - שיחה 19:10, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה לכולם. Yishaybg - שיחה 22:56, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הפרטת מערכת החינוך[עריכת קוד מקור]

האם מערכת החינוך בישראל מופרטת? (חרדי, חילוני ,סרוג, אסלאמי, נוצרי).

איזה אנשי ציבור מוכרים בישראל תומכים בהפרטה מלאה של מערכת החינוך בישראל? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

משה פייגלין תומך בשיטת השוברים בחינוך, שיכולה (אך לא מוכרחת) להיות קשורה להפרטה של החינוך. אביתר ג'שיחה • 10:45, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מגדריזם/ג'נדריזם[עריכת קוד מקור]

הערך מציג את התפישה ככזו לפיה יש רק שני מגדרים. הופתעתי לקרוא זאת, כי אני מכיר את התפישה ככזו לפיה יש אינסוף מגדרים. מי צודק? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

בשונה מתפיסות אחרות, תפיסה זו מתייחדת בכך שהיא מאמינה בקיומם של שני מגדרים בלבד.
מגדרים. התו השמיניהבה נשוחח 14:43, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אז איך נקראת התפישה לפיה יש אין סוף מגדרים בין לבין גבר ואישה? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מוזמן לקרוא את הערך מגדר ולגלות. התו השמיניהבה נשוחח 15:11, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
האם כבודו קרא את הערך? לא מצאתי שם את המידע הזה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
הערך הזה מפנה לכל הערכים הרלוונטיים, כמו זהות מגדרית. התו השמיניהבה נשוחח 13:17, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
סבבה, אבל אתה בטוח שיש שם תיאוע לתפישה כזאת? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

דעת היפוקרטס על האסטרולוגיה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בכמה מקומות מביאים את הציטוט הבא בשמו של היפוקרטס:

A physician without a knowledge of Astrology has no right to call himself a physician

או בתרגום אחר:

He who does not understand astrology is not a doctor but a fool.

באתר הזה גם כתוב שהיפוקרטס התעקש שתלמידיו ילמדו אסטרולוגיה, מהסיבה הזו.


האם מישהו יודע מה המקור לציטוט הזה? איפה היפוקרטס כתב זאת?

תודה אלי 2A01:6500:A038:E4B9:6EC1:3151:397:ABCD 12:38, 5 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אני לא מכיר את המקור לציטוט אבל לדעתי היפוקרטס לא השאיר כתבים כלשהם אחריו וכל מה שידוע עליו הגיע ממקורות שהזכירו אותו. אפשר להתחיל לנבור בספרות העתיקה כדי להגיע למקור הציטוט הזה אבל סביר להניח שהוא פשוט יוחס להיפוקרטס בלי לבדוק יותר מדי אם אכן אמר את הדברים. בלי קשר, חשוב להדגיש בהקשר זה, שהמדעים המדויקים לא היו מפותחים בעת העתיקה. לכן, העיסוק באסטרולוגיה מהבחינה הזאת לא היה חריג מבחינת בני הזמן והמקום. זה לא נחשב למשהו יוצא דופן. בנוסף, הידע על גוף האדם היה מוגבל ביותר. כמו כן, טיפול מאגי על ידי לחשים, קסמים, קמעות וכיוצא באלה דברים היה מקובל מאוד בעת העתיקה ונחשב לחלק מהמיינסטרים. לכן, סביר שהיפוקרטס אמר דברים דומים לזה. גילגמש שיחה 09:17, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בוויקיציטוט האנגלי מביאים ציטוט (מתוך ספר של כתביו שנכתב בשנת 1849) שמתייחס, אם אני מבין אותו נכון (ואני בכלל לא בטוח שאני מבין אותו נכון), לתחומי הידע האחרים (אסטרונומיה, אסטרולוגיה ומטאורולוגיה [מה שבא מהשמיים: מטאורים או גשם], ואחרים) כמתבססים על ידע שאי אפשר לאמת ולכן כוללים הנחות מיותרות וכנראה שגויות. Tzafrir - שיחה 10:09, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה. ראשית, אין זה קשור לזה שהמדעים המדויקים לא היו מפותחים, ואין זה קשור לזה שהיו להם (בכל התחומים כמעט) הנחו מיותרות ושגיאות. זה קשור לשאלה האם הם האמינו במיסטיקה. נכון שבעולם העתיק זה היה נפוץ מאוד, אבל מה שמוזר לי, זה שהרמבם, שהיה "חסיד" של המדע היווני, והעריץ את פילוסופי יוון, משתמש כ"תנא דמסייע" בעובדה (ע"פ דבריו) שחכמי יוון, שהם החכמים האמיתיים, מעולם לא כתבו ספר בענייני אסטרולוגיה, ולא האמינו בקמעות וכו'. כמובן שיכול להיות שהיו ספרי יוונים שלא הגיעו לידיו. אבל ככלל, רוב ספריהם הגיעו אלינו בתרגומים לטיניים שתורגמו מתרגומים ערביים שהרמבם הכיר. אם יש למישהו עוד מידע אשמח לשמוע. אלי 2A01:6500:A038:E4B9:6EC1:3151:30F:86A1 21:40, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פרוגרסיביסם מגדרי[עריכת קוד מקור]

מה הם מאפייניו? יש מחקר בנושא?

האם שרה נתניהו באמת אמרה "שתישרף המדינה"?[עריכת קוד מקור]

תודה.

מתוך ויקיציטוט: "נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה הזאת תישרף." ~ בשיחת טלפון עם פעיל ליכוד, 2002 (מקור)‏ Tzafrir - שיחה 10:12, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
שרה נתניהו: "נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה הזאת תישרף", באתר וואלה!‏, 5 בספטמבר 2002. 87.69.242.88 16:47, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גזעים נוספים בארהב[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


בתקופת ההפרדה הגזעית בארה"ב איך התייחסו לגזרים אחרים? לפי הכללים מה היה גורלם של ערבים, סינים, הודים או אינדונזים מבחינת ביתי ספר, מקום ישיבה בתחבורה ציבורית, בחירת רציפי רכבת וכדו'?

Nearly 70 years before Topeka’s Linda Brown and others challenged restrictive school laws on behalf of African Americans, sparking the legal battle that resulted in the landmark Supreme Court decision Brown v. Board of Education, 8-year-old Mamie Tape of San Francisco, and her persistent parents, did the same for Chinese-American students.

Their case, Tape v. Hurley, resulted in one of the most important civil rights decisions you’ve likely never heard of.

היה מקרה משפטי פורץ דרך בבית המשפט העליון של קליפורניה שבו בית המשפט מצא את הדרתה של תלמידה סינית אמריקאית מבית ספר ציבורי על בסיס מוצאה בלתי חוקית. המקרה קבע למעשה כי ילדי מיעוטים זכאים ללמוד בבית ספר ציבורי בקליפורניה

עקמת צוואר (סקוליוזיס)[עריכת קוד מקור]

עקמת צוואר לצד שמאל אמורה לכאוב בצד ימין, לא? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

הכל בהתאם למצב קליני. באופן עקרוני, העצבים עוברים דקוזציה (en:https://en.wikipedia.org/wiki/Medullary_pyramids_(brainstem)#Decussation) אבל לא נובע מפה שפגיעה בצד שמאל של הגוף תורגש בצדו הימני. אם העקמת גדולה מאוד יתכן שיווצר לחץ כזה על העצבים שיהיה כאב גם בצד הנגדי לעקמת. הכל בהתאם לקורלציה קלינית. גילגמש שיחה 12:58, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הערך אליו קישרת אינו קיים... ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
צודק. טעות ביצירת הקישור: en:Medullary pyramids (brainstem)#Decussation גילגמש שיחה 16:00, 6 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אריאל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם אזרח פשוט (לא חייל/איש ביטחון) יכול להגיע ברכבו הפרטי מתל אביב לאריאל? האם צריך דרכון/מסמכים כלשהם?

הרכבת להוגוורטס עוברת גם שם.
וברצינות, לא צריך שום דבר ואפשר להגיע בכל דרך שתרצה; ברכב, באוטובוס, באופניים וברגל. התו השמיניהבה נשוחח 13:19, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@התו השמיני: בחזרה עוברים במעבר "חוצה שומרון". חובה מסמך זיהוי תקף. 87.69.242.88 17:10, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אבל לפי המפה הכביש אמור לחצות את גדר ההפרדה, לא? לא בודקים מסמכים במעבר? הפחד הגדול זה שיתנו לך להיכנס, אבל בחזור יגידו שאין לך ת.ז. או משהו. האם ניסית וראית שהכניסה לשטחים באמת חופשית?
ראה בגוגל: כניסה ליהודה ושומרון חופשית, חזרה לישראל דרך מחסום לישראלים בלבד... 87.69.242.88 17:19, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא באמת בודקים את התעודות שלך, בגדול. חובה לשאת עליך מסמך זיהוי בכל מקרה אם אתה נכנס עם רכב. התו השמיניהבה נשוחח 17:25, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@התו השמיני: ההנחיות בכניסה לישראל – "המעבר מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים". 87.69.242.88 17:32, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
פעמים אחדות נסעתי לאריאל ברכב פרטי בכביש 5 (פעם אחרונה לפני כעשר שנים), ולא זכור לי שנדרשתי לתעודה כלשהי. דוד שי - שיחה 17:53, 7 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הנסיעה מתל אביב לאריאל ברכב פרטי היא על כביש 5, שהוא כביש מהיר, עם שטח הפרדה בנוי ולפחות דו-נתיבי. כאשר נוסעים מתל-אביב לאריאל, אין שום מכשול פיזי שמונע את הנסיעה. בכיוון ההפוך יש מעבר (שנקרא חוצה שומרון), האמור למנוע כניסה של פלסטינים ללא היתר לישראל (מכונים בשם 'שב"חים' - שוהים בלתי חוקיים). מעבר זה דומה למעבר הקיים בכניסה לנתב"ג, גם מבחינת ההתנהלות. רשמית, יכולים לדרוש ממך תעודה מזהה כלשהי - שבכל מקרה אתה אמור לשאת תמיד, כאמור בחוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982:

תושב שמלאו לו 16 שנים, חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו.

בפעל (ובדומה לנתב"ג) רוב מוחלט של הנהגים אינם נדרשים להציג אף מסמך, והדבר היחיד שנדרש מהם הוא להוריד את חלון הנהג.
אני לומד באוניברסיטת אריאל ונוסע כל שבוע לשם, אין שום בעיה. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 14:28, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

לאיזה ארגון ממשלתי בישראל יש את הכוח לשתק את ויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]

בעבר שיתקו את ויקיפדיה הטורקית.

האם דבר כזה יכול לקרוא בישראל ואם כן מצד איזה גוף? לאיזה גוף, לפחות תאורטית, יש את היכולת לכך? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אולי הצנזורה הצבאית או בג"ץ? בגדול גם ויקיפדיה מקפידה לא לפרסם דברים שנמצאים תחת צו איסור פרסום. התו השמיניהבה נשוחח 10:54, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מה שהתכוונתי לשאול זה איך זה יכול להיעשות בצורה אגרסיבית, בלי שמתכנתים של ויקימדיה יעשו את זה (אבל גם בלי תקיפה מכוונת של האקרים). עם עדיין לא הייתי ברור אני שואל מי יכול **לחסום** את ויקיפדיה העברית חסימה טוטאלית מבחוץ? איגוד האינטרנט הישראלי? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
ספקי אינטרנט יכולים טכנית, ואין לי ספק שיעשו זאת תחת צו בית משפט, שהדבר עמוק בתחום שיפוטו.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:01, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש אפשרות להוציא להם צווים לחסום שירותים ברמת מערכת DNS. זה נעשה לא פעם בעבר. היעילות של זה מוגבלת כי משתמשים בארץ לא חייבים להשתמש בשרת DNS ישראלי. אפשר גם לחסום תעבורה לשרתי הרשת ישירות, ובמקרה של ויקיפדיה זה כנראה יהיה יעיל יחסית כי קרן ויקימדיה מאחסנת את שירותיה בעצמה (אבל לנסות לחסום רק את ויקיפדיה העברית ברמה הזו, ולא ויקיפדיות אחרות, יהיה הרבה יותר מסובך אם בכלל אפשרי). גם חסימה כזו אפשר לעקוף, בעזרת VPN.‏ Tzafrir - שיחה 14:21, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

סטטיסטיקה של חללי טרור ישראלים לפי שנה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם מישהו מכיר מקור בוויקיפדיה או מחוצה לה שנותן טבלאות או גרפים המציגים כמות של חללי טרור ישראלים בהתפלגות לפי שנה ולפי ארגון הטרור המבצע. נחוצים לי נתונים לפחות מאז שנת הקמתו של פת"ח ב-1959. רוב תודות, אביתר ג'שיחה • 14:00, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]