ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:המ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:


תוכן עניינים

מקור הכלור בבריכות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם אחת מתרכובות הכלור המוספת לבריכות שחייה לשם חיטויין היא החומר הפעיל באקונומיקה, נתרן תת-כלורי? תודה ויום נעים, אביתר ג' • 16 בינואר 2019, 22:44 (IST)

בדרך כלל משתמשים בסידן תת-כלורי, אבל אין מניעה עקרונית להשתמש בנתרן תת-כלורי, הוא יעבוד באותה הצלחה, למרות שהוא יותר נוטה להתפרק ולשחרר את הכלור, אז ייתכן שגם הוא בשימוש. בברכה, Easy n - שיחה 10:16, 17 בינואר 2019 (IST)
תודה רבה רבה. האם אתה מכיר איזשהו מקור לעניין הזה? אני רוצה לשנות משפט בערך על בריכת שחייה, ונדרש למקור (בפרק הרלוונטי, אני מעוניין לשנות את המשפט "טיהור מימי הבריכה נעשה לרוב על ידי חומרים מחמצנים כגון תרכובות כלור (לדוגמה: נתרן תת-כלורי)" ל"טיהור מי הבריכה נעשה לרוב, על ידי הוספת קפסולות המכילות חומרים מחמצנים, כגון תרכובות כלור (לרוב, סידן תת-כלורי)"). אביתר ג'שיחה • 10:57, 20 בינואר 2019 (IST)

מוזיקה במחזה ״הכפר״[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

הייתי היום במחזה ״הכפר״, ונהניתי מאוד (בין השאר) מהמוזיקה. היו שלוש מנגינות עיקריות - אחת בהתחלה, שנשמעה כשיר עברי; אחת באמצע, שנשמעה איטלקית, ואחת שנוגנה על הפסנתר של משפחת ארדה. בסוף נוגן שיר נוסף שזיהיתי כ״הורה גלילית״. האם המומחה לענייני תיאטרון יוכל לזהות את המנגינות המדוברות? איפה אפשר לחפש מידע כזה באופן כללי? תודה, 185.32.179.108 23:05, 17 בינואר 2019 (IST)

7 יחידות באנגלית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך בחינת הבגרות באנגלית, כתוב "בנוסף יש 7 ו10 יחדות". האמנם? איך ייתכן שאף פעם לא שמעתי על כך? מיכאל.צבאןשיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט • 08:49, 18 בינואר 2019 (IST)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4689798,00.html 2015
זהו מסלול שמיועד רק למסיימי 5 יחידות אנגלית ועוסק כולו בתרגום. בר 👻 שיחה 12:38, 19 בינואר 2019 (IST)

השפעת אדם על האקלים בפולקלור[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מחפש מידע לגבי אמונות ישנות שלפיהם להתנהגות האדם היתה השפעה ישירה או עקיפה על גורמי טבע. לדוגמה יחסים בין גברים גורמים לרעידות אדמה. שנות בצורת נגרמו על ידי חטאים. וכדומה

לדעתי זה נושא רחב וכוללני מכדי שאפשר יהיה לחקור אותו ולגזור מסקנות והכללות בעלות משמעות. בתפיסת העולם של הקדמונים קשרים מעין אלה של אדם-אל(ים)-טבע היו מובנים מאליהם. אם אתה מחפש דוגמאות, אפשר למצוא הרבה כאלה בתנ"ך. המבול למשל. ראובן מ. - שיחה 17:47, 18 בינואר 2019 (IST)
בסין האמינו שהתנהגות לא נאותה של הקיסר היא הגורמת לאסונות טבע. בוויקיפדיה ראיתי את זה מוזכר רק בקצרה, אבל מחוץ לה תמצא מקורות רבים.--Arsenal sin platea - שיחה 08:23, 19 בינואר 2019 (IST)

עזרה במציאת סרט אמריקני שסביר לי להניח שיצא בין שנת 1996 לשנת 2006[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בסרט מוצג אירוע של הפסקת חשמל רחבת היקף שמכסה אזור שלם בארה"ב אם לא את כל ארה"ב (הנופים שזכורים לי הם בעיקר ערבות מעטות עצים כמו בדרום ארה"ב).

רעיונות? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש די הרבה. הראשון שקופץ הוא (The Trigger Effect) יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 20 בינואר 2019 (IST)
אכן, אני משוכנע שלזה התכוונתי. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פי 2[עריכת קוד מקור]

האם המספר -2 (מינוס שתיים) גדול פי שניים מ-(-1) (מינוס אחת) או קטן ממנו פי שניים? --176.230.165.126 12:13, 19 בינואר 2019 (IST)

המספר מינוס שתיים גדול פי שניים מהמספר מינוס אחת. "גדול פי שניים" פירושו שאם נכפיל את המספר בשתיים נקבל את המספר החדש, ומינוס אחד כפול שתיים שווה מינוס שתייםdavid7031שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ט • 20:52, 19 בינואר 2019 (IST)
אומרים שמינוס שמונה גדול פי שתיים ממינוס ארבע, למרות שמינוס שמונה קטן ממינוס ארבע. עברית שפה קשה (אבל זה באשמת המספרים השליליים). עוזי ו. - שיחה 21:14, 19 בינואר 2019 (IST)
ורגע של עברית - יש לומר פי שניים ולא פי שתיים. ראו למשל [2] ו-[3]. יםשיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 12:27, 22 בינואר 2019 (IST)

מה אסור לביטוח לאומי או לבנקים לעקל?[עריכת קוד מקור]

האם החוק הישראלי מגדיר מה בשום פנים ואופן אסור להם לעקל (אני מניח; דיור, ביגוד, מזון, טלפון, מחשב). תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן. אתה מוזמן לעיין בסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:43, 20 בינואר 2019 (IST)

גורלן של תבניות ה"חדש"/"נענה"?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה#גורלן של תבניות ה"חדש"/"נענה"?

מתי ארצות הברית הפכה לכלכלה הגדולה בעולם?[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

מתי ארצות הברית הפכה לכלכלה הגדולה בעולם? בר 👻 שיחה 17:04, 20 בינואר 2019 (IST)

הנה לך סרטון נחמד (באנגלית) מבית Vox מדיה, שמסביר איך הפכה ארצות הברית למעצמת על. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 20:11, 20 בינואר 2019 (IST)
לפי האתר הזה ארה"ב הפכה לכלכלה הגדולה בעולם (במונחי תוצר לאומי גולמי) כבר בסוף המאה ה-19. אמנם בתקופה זו הכלכלות של בריטניה והודו ביחד (אם תצרף אותן ועוד כמה קולוניות זניחות לאימפריה הבריטית) עדיין גדולות יותר. אך עד 1930 ארה"ב עברה בהפרש גדול אפילו את בריטניה והודו ביחד. H. sapiens - שיחה 00:53, 21 בינואר 2019 (IST)
תודה רבה לשניכם 😊 בר 👻 שיחה 17:02, 21 בינואר 2019 (IST)

עיצוב שטרות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש כינוי ספציפי לתחום עיצוב השטרות והמטבעות? (נומיסמטיקה היה הדבר הקרוב ביותר שמצאתי) מנחם.אל - שיחה 21:33, 20 בינואר 2019 (IST)

https://en.wikipedia.org/wiki/Category:Currency_designers

שני דומיינים כמעט זהים[עריכת קוד מקור]

שלום, קניתי דומיין שההבדל בינו לדומיין זהה מהותית הוא מקף.

למשל: "johnadams.com" לעומת: "john-adams.com".

האם מותר לי להשתמש בדומיין השני ולהקים אתר באותו שם רק עם המקף, בהינתן ובעלי הדומיין הראשון (שקנה אותו לפני) לא רשם עליו סימן מסחרי? תודה, 79.181.4.241 05:56, 21 בינואר 2019 (IST)

אם לא מדובר בסימן מסחרי, אני לא סבור שישנה בעיה כלשהיא. עם זאת, איני עורך דין. מתייג את אלי גודין, בן נחום, Lostam, deror_avi, YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם) דגש חזק, Amirosanבעלי הידע במשפטים. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 10:19, 22 בינואר 2019 (IST)
קיים איפשהו איזשהו איסור להפעיל אתרים עם כתובת מבלבלת, כזאת שיכולה לגרום לאנשים להגיע לאתר שלך במקום לאתר שהם רצו. 141.226.15.13 22:48, 28 בינואר 2019 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

מכנסיי גבר שאינם ג'ינס, אינם לייקרה ואינם צ'ינו אך שאינם טריקו ואינם כוללים כפתור, רוכסן או צורך בחגורה כלל[עריכת קוד מקור]

מכנסיי גבר שאינם ג'ינס, אינם לייקרה ואינם צ'ינו אך שאינם טריקו ואינם מצריכים חגורה כלל.

האם המומחה מכיר כאלה שנמכרים בתפוצה נרחבת? תודה ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מכנס דגמ"ח? Corvus‏,(Nevermore)‏
הם לא דורשים חגורה תמיד? ממה הם עשויים? אם אני לא טועה זה סוג של ג'ינס עם מעט לייקרה בצבע שחור. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה לא ג'ינס, זה סוג בד אחר (כותנה לרוב). לא חייבים חגורה, יש דגמ"ח עם גומיה. חפש:דגמ"ח גבר חצי גומי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:35, 21 בינואר 2019 (IST)

עדכנתי את השאלה[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מכנס גבר שאינו ג'ינס, אינו לייקרה ואינו צ'ינו אך שאינו טריקו ואינו כולל כפתור, רוכסן או צורך בחגורה כלל. בקיצור "טריקו אבל לא טריקו". אפילו רק שם של סוג-בגד כזה יעזור לי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לכאורה, מה שמכונה בעברית "מכנסי גומי מלא" (למרות שזה ממש לא דומה למכנסיים שעשויים בעצמם מגומי שבכלל דומים למכנסי PVC) הם אלטרנטיבה לטריקו; הכל כמו טריקו עם סרוך ארוך וללא צורך בחגורה רק ניילוני יותר ומבריק יותר.
גם מכנסי פוליפוני סובב (Spun Poly) הם כאלה וייתכן ש"מכנסי גומי מלא" ו"מכנסי פוליפוני סובב" הם למעשה אותו דבר - אינני מספיק מבין בטקסטיל כדי לקבוע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נורת פלורוסצנט מתנהגת מוזר. יש פה מומחים לנושא?[עריכת קוד מקור]

כשאני מדליק את הנורה, אז היא לא נדלקת בכלל. אבל כשאני מתחיל לסובב אותה סביב צירה הגדול (כשהמחשל דולק), אני מגיע לנקודה בה רואים כתום בצדדים. עוד סיבוב קטן ואני מגיע לנקודה בה היא דולקת בעוצמה מלאה. ואז מכבה, והיא שוב לא דולקת. וחוזר חלילה. אציין שהחלפתי לנורה חדשה כי חשבתי שהבעיה היא נורה שרופה. יש פה מומחה לחשמל? שואל השאלות - שיחה 14:39, 21 בינואר 2019 (IST)

לפי התיאור שלך, אני מבין שמדובר בנורה ארוכה. ניסיטי להחליף את הסטרטר? לא שאני יודע שזה עוזר, אבל זה פשוט יותר לבדוק, מאשר לזרוק הכל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:03, 21 בינואר 2019 (IST)

"טלפון כשר" בדתות שאינן היהדות[עריכת קוד מקור]

האם יש טלפון כשר בדתות שאינן היהדות, כגון בודהיזם, נצרות, אסלאם וכו'? אם המומחה מכיר מאד יעזור לי לקבל קצת ניימדרופינג ואני אקרא על זה בשקיקה בערכים מתאימים. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הערה: לא מצאתי תשובה לכך בערך טלפון כשר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מציעה שתתחילי מנקודה קצת אחרת: מהו מקורו של הטלפון ה"כשר". הרי זה לא שכתוב בתורה "בטלפון כשר בלבד תשתמש"... המקור לטלפון הזה הוא הציווי "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" שמובא במסכת חולין דף מד עמוד ב. כאשר נוצר מצב שהאינטרנט, ללא סינון של "הכיעור והדומה לו" יכול להופיע בכל כיס, נוצרו גם הטלפונים הכשרים כתגובת נגד של התרחקות. באותה מידה התרחקו בעבר מהטלוויזיה בגלל סיבות דומות, אבל לא נמנעו ברבות הימים להקים את ערוץ הידברות. מתוך נקודה זו, צריך לבדוק מה דתות אחרות עושות בעידן המודרני, אם בכלל, בסוגיה זו של 'התרחקות מהכיעור', והאם בכלל היו נסיונות כאלה בעידנים קודמים.ציפי81 - שיחה 03:48, 18 בפברואר 2019 (IST)
האם לאסלאם יש איסור הרהור עבירה, איסור הוצאת זרע לבטלה, מנוהג הצניעות הקיצוני של האיסלאם נראה שיש מודעות לדברים אלו, אינני יודע. אולי כאן אפשר למצוא תשובות לחלק מהשאלות אבי84 - שיחה 10:46, 18 בפברואר 2019 (IST)

מה הן אותן "מטרות איראניות" שישראל תקפה כמה פעמים בשנה האחרונה בסוריה ולמה שאיראן תציב אותן בסוריה בכלל?[עריכת קוד מקור]

תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על פי מה שפורסם מדובר במשלוחי נשק שיועדו לחיזבאללה, במיוחד מיכשור לדיוק טילים. אילן שמעוני - שיחה 13:51, 22 בינואר 2019 (IST)
אבל אילן, בשביל זה צריכים בסיסים ייעודיים ארוכי טווח? אני חושב שיש עוד סיבות שאולי לא פורסמו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הגיוני לשער שיש מטרות נוספות. ללא פרסומים משום צד בנושא, ללא רשת ריגול מובחרת נשאר רק לנחש. מן הסתם תמצא אי-אלו גרסאות בעיתון כמו האינדיפנדנט (אותו אחד שטען שגולדה איימה על ברה"מ בנשק גרעיני ביום הכיפורים, אני באמת לא יודע עד כמה ניתן להתייחס אליו ברצינות) אילן שמעוני - שיחה 19:26, 22 בינואר 2019 (IST)

יש פרטיות בעולם המודרני?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לרגע נפל האסימון. אם לכל מחשב יש IPv4 אז על פניו לשום אדם בעולם אין פרטיות שכן כל מפעיל פורום או שרת יכול לדעת כי מדובר, ככל הנראה, באותו אדם הרושם מאותו IPv4 (ובפועל יכול למצוא אותו) ואלא אם IP של אותו אדם נמצא במרחב ציבורי כמו אוניברסיטה וכו', שגם את נתון זה יכול מהנדס לדעת, כלומר כל עניין הפרטיות, שמירת המידע, מחיקת מידע וכו - הם כולם לא רלוונטים. --192.114.91.248 13:14, 22 בינואר 2019 (IST)

תוציא את האסימון חזרה...קריצה. בתור התחלה, מי שנמצא בארגון מתקשר דרך NAT על גבי ראוטר. אפשר לעקוב אחריו עד לארגון אבל הזיהוי נעצר שם. בתור המשך VPN ופרוקסי אנונימי מכסה יפה את כתובת המקור. לסיום, יש TOR ועוד דברים שעליהם מן הסתם לא חשבתי. אילן שמעוני - שיחה 13:49, 22 בינואר 2019 (IST)
ובנוסף לאמור לעיל, כתובת ה-IP היא בדרך כלל לא שלך אלא של ספק שירות האינטרנט שלך. כל אחד יכול לדעת מי הספק שלך, אבל כדי לגלות מי משתמש בכתובת (במועד מסוים) הוא צריך שיתוף פעולה מהספק, או באמצעות צו משפטי או באמצעות איש קשר שעובד אצל הספק. בברכה, Easy n - שיחה 20:34, 22 בינואר 2019 (IST)
חוץ מזה, הכתובת היא של מכשיר מסויים ברשת מסויימת בזמן שהמכשיר התחבר אליה. מי שיקח את המחשב שלו לבית קפה אחר יקבל כתובת חדשה. אח"כ מישהו אחר שיתחבר מאותו בית קפה יכול לקבל את אותה הכתובת.יואלפ - שיחה 08:29, 23 בינואר 2019 (IST)
וואלה. ניזכרתי שקראתי על האקר שתמיד תקף מסניפים של מקדונלד'ס. לא הצליחו לצוד אותו. אילן שמעוני - שיחה 00:18, 25 בינואר 2019 (IST)

כתוביות[עריכת קוד מקור]

היי. יש איזה מאגר לכתוביות וידאו לשירים? הרגילות, בפורמט srt. אני צריך כתוביות לשיר I will survive ולא בא לי לכתוב הכל מהתחלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 22 בינואר 2019 (IST)

יש דבר כזה, אתה מודע לזה שתהיה בעייה בתזמון, נכון? אילן שמעוני - שיחה 15:21, 22 בינואר 2019 (IST)
ראיתי את זה מייד כשהתחלתי לחפש בגוגל, אבל לא נראה לי שזה נכון, בגלל כל הכוכביות. וכן, לתקן מספרים זה קל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:27, 22 בינואר 2019 (IST)
צודק, לא שמתי לב לכוכביות. אני בדיעה שלהשתמש ב subtitle workshop 4 beta ולהדביק ממקור למלים את השורות יחסוך לך זמן הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה 16:43, 22 בינואר 2019 (IST)

חוב כלל עולמי?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

סליחה אם השאלה ממש דבילית או תמימה. אבל מצאתי כאן טענה לפני העולם בחוב של 184 טריליון דולר. השאלה היא: חוב מול מי?

חוב כמו שאני מבין אותו, זה מצב בו מישהו נתן לי דבר מה (כסף במקרה זה) ואני נדרש להחזיר לו אותו בהמשך. כך שלמעשה אם לוקחים גם אותי (שלקח) וגם אותו (שנתן), בהסתכם המאזן הוא אפס. איך יתכן שכל העולם יחדיו חייב? מי הגורם מולו נמצאים בחובות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:19, 22 בינואר 2019 (IST)

העתיד. יש לזה דוגמה די טובה אצל הררי. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 22 בינואר 2019 (IST)
תשובתך לא ברורה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 22 בינואר 2019 (IST)
יכול להיות גדול למדי גם כאשר . עוזי ו. - שיחה 21:21, 22 בינואר 2019 (IST)
לא מדובר פה במאזן, מדובר רק על הצד החייב, ולא הצד של הנושה – ירח אפלשיחה 21:48, 22 בינואר 2019 (IST)
אנסה להיות ברור יותר. נתחיל ממקרה של אדם פרטי. הוא סבור שיש פוטנציאל גדול לדוכני משקאות מוגזים, אך אין לו כסף לבנות דוכנים אלו.
האיש מצליח לשכנע את הבנק שמדובר בהשקעה כדאית, והבנק רושם לזכותו צ'ק..
האם חייב להיות בכספת הבנק כיסוי לאותו צ'ק? על פי החוק - לא. הלימת ההון של הבנק היא 10% בלבד, כלומר הבנק מחוייב להחזיק בכספת שלו רק עשירית מההתחייבויות שלו. כל עוד לא קופצים נושים שזכאים ליותר מ-10% מהתחייבויות הבנק הכל בסדר.
על כל פנים, במקרה שלפנינו אין הון בכספת הבנק מול אותם מספרים פורחים באוויר שאותם התחייב הבנק לספק לאותו אדם. אז למי שייך החוב? במבט ראשון ניתן לטעון שלאותו אדם. אך בבדיקה מעמיקה יותר, הכסף אותו העניק הבנק כלל לא קיים. אז ממי נמשך כסף זה?
ובכן, מהעתיד. ליתר דיוק, מהרווחים העתידיים של דוכני המשקאות. האם עד כאן הכל מובן? אילן שמעוני - שיחה 22:25, 22 בינואר 2019 (IST)
מובן יותר. ומעניין. במיוחד לאור כך שלמעשה מראה שחלק גדול מהעסקים המתחלים (שמשתמשים בכספים שהם הלוו מהבנק) למעשה משתמשים בכסף "וירטואלי" שלא היה קיים לפני שהם ביקשו אותו ולא יהיה קיים עד שהעסק שלהם יניב רווחים. והאם המצב שבו קיימת הלוואה "מהעתיד" היא מצב מסוכן או פסול במידת מה? כלומר, נראה שהשיטה פועלת כהלכה: עסקים לוקחים הלוואות, חלקם מצליחים, רובם בסוף מחזירים את מרבית ההשקעה לטובת הבנק בדרך זו או אחרת. אז אולי: מה רע בחובות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:58, 23 בינואר 2019 (IST)
הבעייה בחובות לעתיד היא שיש סיכוי שהחוב לא יוחזר. דוכני המיצים פשטו את הרגל למשל. אז נתקעים עם חוב שהפך לממשי - אמנם הכסף שהושקע הוא וירטואלי, אבל מאחר שהוא הומר לערך ממשי (הקבלן שבנה את הדוכנים, העובדים שקיבלו שכר, ארנונה ומסי עירייה וכך הלאה) ולכן לכסף ממשי.
בתקופה של צמיחה במשק הסיכון ביצירת חוב לעתיד נמוך. כעובדה גם אם חוב כזה הופך לממשי פה ושם הרי סך החובות מניבים תשואה. כמובן, בתנאים כאלה הבנקים ירצו להשקיע עוד כסף וירטואלי בעסקים ממשיים. אם אני זוכר נכון, אלו תקופות שהחוב בהן מתנפח, אך הדאגה בגינו מועטה. אבל - אם הצמיחה נעצרת, או הופכת לשלילית, כל המשק נכנס לחרדה מובנת מהחוב שממשיך לצמוח ולא נראה שיהיה לו כיסוי. עסקים פושטים רגל. יותר אנשים פונים לבנק לממש את הכסף שכביכול יש לו - אבל בשל הלימת הון של 10% הכסף הזה אינו קיים. בנקים פושטים רגל - וזה כבר ממש גרוע, לפחות על פי ההשקפה הנפוצה.
לא בטוח שההשקפה הנפוצה הזו נכונה. באיסלנד, בעקבות משבר הסאב-פריים, חל אותו תהליך של פשיטת רגל בבנקים. להבדיל ממדינות אחרות באיסלנד הממשלה לא נתנה יד לחילוץ הבנקים (מה שהופך את החוב לחוב של הציבור) ופשוט נתנה להם לפשוט רגל ולהתרסק. מאחר ולאנשים ועסקים רבים היה חוב כלפי אותם בנקים, חובות אלו נמחקו. במקום להוסיף לחוב של הציבור החוב של ציבור הצטמצם כהוגן, מה שאפר לציבור התאוששות כלכלית וחזרה מהירה לצמיחה של כלל המשק האיסלנדי, והתוצאות היו טובות.
כלכלת השקעות קפיטליסטית מזכירה פיזיקה של סרטים מצויירים- אפשר לרוץ באוויר בתנאי שלא מסתכלים למטה. זה אולי נשמע מופרע, אבל זו עובדה שזה עובד (הרבה) יותר טוב מכל שיטה כלכלית אחרת, ובפרט משיטת המרקנטיליזם. אילן שמעוני - שיחה 14:04, 23 בינואר 2019 (IST)
עובד יותר טוב = יותר תפוקה ויותר יעילות (כלכלית). אבל הבעיה היא שדבר יעיל יותר הוא גם דבר יותר פגיע להפרעה. לדוגמה מכונית מרוץ שנוסעת על כביש חלק במהירות גבוה יותר יותר פגיעה לאבן קטנה בכביש. הכלכלה שלנו תלויה במידה רבה באנרגיה מתכלה (עדיין רוב האנרגיה המסופקת כיום), במשאבים מתכלים (כמו ריכוזי אשלג ופוספט לצרוך הכנת דשן כימי) ובתפקוד תקין של המערכת האקולוגית (בייצור חמצן, בוויסות טמפרטורה ושמירה על ריכוזי כלל מחזורי החומרים בצורה שתאפשר חיים). תוך בערך 200 שנה הצלחנו להגיע לכמה משברים בתחום הזה (הכחדה המונית ומשבר אקלים). המערכת הנוכחית בנויה על הנחה של צמיחה כלכלית מתמדת - גידול בתוצר לנפש (יותר משאבים וזבל לנפש) וגידול האוכלוסיה. האזרח דרור - שיחה 13:49, 31 בינואר 2019 (IST)
אגב, באיסלנד הפתרון הצליח כי אזרחי המדינה קיבלו את כספם, על חשבון המפקידים הבריטים באופן שהציל את כלכלת איסלנד הקטנה בלי לפגוע יותר מידי בכלכלה הבריטית הגדולה. אני לא בטוח שזה היה כל כך מוצלח אם כל אזרחי איסלנד היו מאבדים את חסכונותיהם ביום בהיר אחד.יהודי מהשומרון - שיחה 10:07, 3 בפברואר 2019 (IST)

מה ההבדל בין זוהר לנוצץ למבריק?[עריכת קוד מקור]

?--141.226.122.107 19:29, 22 בינואר 2019 (IST)

זוהר: מפיק אור משל עצמו (בזכות תהליך פנימי כלשהו, כגון זרם חשמלי). נוצץ ומבריק זה אותו דבר להבנתי. המשמעות היא "מחזיר אור עם בליעה מועטה מאוד". Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 22 בינואר 2019 (IST)
עד כמה שאני מבין, מבריק זה משטח שמחזיר אור ללא פיזור (כמו מראה, אבל לא בהכרח את כל האור) או עם מעט פיזור, ונוצץ זה משטח בהיר (כלומר מחזיר הרבה אור) ומבריק (כלומר עם פיזור נמוך). בברכה, Easy n - שיחה 20:28, 22 בינואר 2019 (IST)

מישהו אוכל בשר סנאיים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אצלנו היהודים בגלל הכשרות אין הרבה סוגי בשר, אבל מה מקובל בעולם? בערכים בויקיפדיה יש מעט מידע (תעשיית הבשר, בשר עוף, בשר בקר, בשר חתול, בשר חזיר וממש מעט נוספים). איך אני יכול להגיע למידע מקיף יותר על הרגלי צריכת הבשר בעולם - האם יש כאלו שאוכלים שרצים, קופים, מכרסמים וכדומה? האם יש רק כמה סוגים בודדים שנפוצים למאכל? כמו כן מעניין אותי אלו סוגי בשר נפוצים באיזורים מערביים ואלו במדינות העולם השלישי, וגם, מה נחשב משובח יותר ומה לא ראוי למאכל. --47.21.53.50 07:19, 23 בינואר 2019 (IST)

[4] כן. 129.69.140.138 16:45, 23 בינואר 2019 (IST)
בפרו אוכלים שרקנים. בכנסיה בקוסקו יש ציור של הסעודה האחרונה שזו בה המנה העיקרית [5] ‏«kotz» «שיחה» 07:35, 24 בינואר 2019 (IST)

בסיס אוקטלי יש לנסח בעברית בסיס שביעוני?[עריכת קוד מקור]

בסיס אוקטלי יש לנסח בעברית בסיס שביעוני? לא מצאתי שום תוצאה ל"בסיס שביעוני" עם מרכאות בגוגל. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בסיס אוקטלי זה בסיס שמונה, אבל מגם בעברית נהוג להגיד אוקטלי – ירח אפלשיחה 08:04, 23 בינואר 2019 (IST)
סליחה, צודק. התבלבלתי בגלל ה 0 עד 7 בזמנו. אם אני מבין נכון צריך להגיד בסיס הפטאדי לבסיס 7 (heptad). בכל מקרה, שוב תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בסיס שמונה. 141.226.15.13 22:51, 28 בינואר 2019 (IST)

למה מאלי עניה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

עפ"י הערך בויקיפדיה מאלי היא אחת הארצות העניות ביותר בעולם למרות שהיא עשירה במשאבים וגם השלטון שם חופשי ומסודר (יחסית לאפריקה). אז למה היא ענייה? יהודי מהשומרון - שיחה 08:39, 23 בינואר 2019 (IST)

תשובה לא רצינית: לאחר מבט בערך מדד הפיתוח האנושי הבנתי שהסיבה היא צבעי הדגל. פתאום שמתי לב למתאם המעניין בין נוכחות של צבע בדגל (מתאם כמותי, מן הסתם: ככל שהצבע תופס יותר מהדגל) למצבה של הארץ לפי מדדים שונים. מישהו רוצה לנסות לחקור את זה? Tzafrir - שיחה 09:11, 23 בינואר 2019 (IST)
באופן פרדוקסלי, משאבי טבע במדינה בדרך-כלל לא מועילים לצמיחה כלכלית שלה. H. sapiens - שיחה 11:28, 23 בינואר 2019 (IST)
לאחר העצמאות של המדינה, הממשלה יצרה כמה מפעלים בבעלות המדינה במגזרים שנחשבו חשובים מבחינה אסטרטגית. חוסר היעילות והשחיתות של חברות בבעלות המדינה, כמו גם התשתית הענייה ורמת ההשכלה הנמוכה ביותר של אנשים פגעו בצמיחת המשק. מהויקי הגרמנית. 129.69.140.138 13:22, 23 בינואר 2019 (IST)
אם אני זוכר נכון כל המדינות שכלכלתן מבוססת על יצוא חומרי גלם או תוצר חקלאי עניות. הסבר אפשרי הוא שמחד רוב ייצור הערך הוא עיבוד אותם חומרי גלם למוצרים ומאידך בהכרח מדובר על מדינות לא מפותחות - שהרי אם היו מפותחות לא היו מסתמכות על יצוא חומרי גלם בלבד. מדינות לא מפותחות מתאפיינות באוכלוסייה נמוכת השכלה, וכפועל יוצא בשלטון לא יציב וברמת שחיתות גבוהה. זו רק השערה שלי. אילן שמעוני - שיחה 13:53, 23 בינואר 2019 (IST)
זה לא נכון שכל המדינות שכלכלתן מבוססת על יצוא חומרי גלם או תוצר חקלאי עניות. בטבלה בערך מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי ניתן לראות שקטר שנייה בעולם בתמ"ג לנפש, איחוד האמירויות הערביות חמישית וכוויית שביעית. אך במדד הפיתוח האנושי (המשקלל גם בריאות, חינוך וכו') מדינות אלו נמוכות בהרבה. כמו כן נמצא מתאם שלילי בין עושר במשאבי טבע לבין צמיחה כלכלית. H. sapiens - שיחה 15:03, 23 בינואר 2019 (IST)
ארצות הברית וסין עשירות גם הן במחצבים. מדינה שכלכלתה מתבססת כמעט רק על ייצוא חומרי גלם נמצאת בבעיה – זה אומר ששאר המשק לא התפתח. Tzafrir - שיחה 15:29, 23 בינואר 2019 (IST)

בחזרה לשאלה המקורית, מעניין לציין שבימי הביניים יצאו לאימפריית מאלי מוניטין כאימפריה העשירה בעולם, בזכות עושרה בזהב ובזכות התפקיד המרכזי שלה בסחר חוצה סהרה. כאשר מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי עלה לרגל למכה בשנים 1324–1326, הוא הביא איתו כל כך הרבה זהב שערכו ירד מאוד ב"בורסת" קהיר וברוב העולם המוכר דאז. אבל בעת החדשה, הסחר חוצה סהרה לא היה מסוגל להתחרות בסחר האירופי דרך הים, והזהב משך כובשים חיצוניים (מלך מרוקו במאה ה-16 ולאחר-מכן שלטון קולוניאלי צרפתי). זו אולי הבעייה המרכזית עם משאבים ואוצרות טבע: הם ניתנים לניצול ע"י שלטון כיבוש ו/או מעמד שליט מקומי, בלי להשקיע בפיתוח שאר הכלכלה והחברה. H. sapiens - שיחה 08:26, 26 בינואר 2019 (IST)

תודה רבה לכולם יהודי מהשומרון - שיחה 13:23, 28 בינואר 2019 (IST)
בלי להכיר את מאלי, יש שילוב של כמה תהליכים. תהליך אפשרי אחד נקרא "קללת המשאבים" שבעצמו מורכב מכמה תאוריות - תת פיתוח של המשק, וממשלה מושחתתת יותר שלא צריכה להתאמץ לפתח את המשק והון אנושי כי היא בכל מקרה מקבלת מס. (מחלה הולנדית זה עוד תת הסבר בתוך הנושא הזה). תהליך אחר הוא ירידה בחשיבות של משאבי טבע ותעשייה בגלל עליית החשיבות של מוצרים מוגמרים וכלכלת שירותים. (ובחלק מהדברים - תהליכי ייעול של מחזור מתכות) . יש גם ענפים שעוסקים בשאלות כאלה - כלכלת פיתוח וחלקים מכלכלה מוסדית. בין היתר - הספר "מדוע אומות נכשלות" - והטענה שאיכות המוסדות החברתיים (אוסף גדול של מוסדות - לא רק הממשל) משפיעה מאד על יכולות הפיתוח של המדינה - לדוגמה בארצות הברית וסין היו\ יש במשך מאות שנים מוסדות די מוצלחים. האזרח דרור - שיחה 13:57, 31 בינואר 2019 (IST)

למה בישראל משלמים אינטרנט גם לתשתית וגם לספק. מה ההבדל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה מספק הספק ומה עושה התשתית שהם חברות שונות? למה לא קמות חברות מאחדות הכל לפשוט "אינטרנט" בלי כאבי ראש לצרכן?

האם זה קיים במקומות נוספים בעולם? 213.55.211.106 01:19, 24 בינואר 2019 (IST)

זאת כנראה המצאה ישראלית, שקיימת רק בישראל, כדי שחברות יוכלו להרוויח יותר כסף. בפגישות עם משקיעים מחו"ל קשה להסביר את ההיגיון שבפיצול. לקהל הרחב בארץ מסבירים שהתשתית היא החיבור הפיזי לרשת, והספק מספק יוזר וסיסמה שנחוצים לחיבור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
והזכרת לי שנשיא העליון לשעבר מאיר שמגר סיפר, שבילדותו תחת כיבוש גרמניה הנאצית הגיעו חיילים לבצע חיפוש אלים בבית המשפחה, והאבא ניסה להרגיע אותם והסביר שהמשפחה עולה לפלסטינה, "הבית של היהודים". אז החיילים שאלו אותו "ומה אתם היהודים תעשו שם, תרמו אחד את השני?". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההפרדה הזו נועדה למנוע מספקיות התשתית (ובפרט בזק) להשתלט גם על החיבור לאינטרנט. באותה מידה נמנע מבזק לספק שירותי שיחות בינלאומיות ונוצרו מספר ספקים שונים (שלושה, בשלב ראשון), ואומנם נוצרה תחרות טובה בתחום ומחירי השיחות הבינלאומיות בארץ הפכו לזולים למדי. באותה מידה שוק החיבור לאינטרנט נפתח להרבה ספקיות, לא בהכרח ענקיות, ונוצרה שם תחרות טובה. השוו את זה לארצות הברית שבה בחלק גדול מהמקומות יש ספק אינטרנט אחד שמה שהוא מספק זה מה שיש ואי אפשר להתווכח אתו. Tzafrir - שיחה 06:42, 24 בינואר 2019 (IST)
אחזור לשאלה שנשאלה: תשתית, בהקשר זה, הוא הקו המחבר בין הצרכן לבין ספק שירותי האינטרנט. ספק שירותי האינטרנט מחזיק שרתים שבקצה קו זה המחוברים לרשת האינטרנט העולמית. אלה שני מוצרים שונים, ולכן אין הכרח לרכוש אותם אצל ספק אחד כחבילה אחת (אם כי ניתן לעשות זאת. פרטנר, למשל, מספקת באזורים מסוימים את שני השירותים). דוגמה משוק אחר: אפשר לקנות לחם מספק אחד וחמאה מספק אחר, ואפשר גם לקנות לחם מרוח בחמאה מספק אחד. אזכיר שבשוק הסלולר בישראל המגמה הפוכה מזו שמבקש השואל: בראשית ימיו קנינו מחברת התקשורת (פלאפון, סלקום וכו') מכשיר + קישוריות בחבילה אחת, ואילו בשנים האחרונות מקובל לרכוש מכשיר מספק אחד וקישוריות מספק אחר, ועדיין ניתן גם לרכוש את שניהם מספק אחד. דוד שי - שיחה 07:18, 29 בינואר 2019 (IST)

הדוגמה של הלחם וחמאה לא עושה שכל. לחם וחמאה זה מוצרים שונים שנצרכים ביחד או לחוד. "תשתית אינטרנט" (מהבית עד לשרת הקרוב) ו"ספק אינטרנט" (המהשרת הראשון עד לשרתים הבאים) הם חלק מאותו המוצר: שירותי אינטרנט לצרכן. אין לשם שום שימוש כמוצרים נפרדים מכיוון שהם לא יכולים לפעול כמוצר עצמאי. ובכל מקרה הרכיבים הטכניים השונים של המוצר היחיד שאותו מקבל הצרכן (שירותי אינטרנט) הם לא עניין שצריך להיות נושא עניין של היוזר (שלרוב לא מבין בפרטים הטכניים וגם מהווה טרף קל של המחשק הזה של להפיל את האשמה בבעיות אחד על השני ). ברוב עולם אין את השיטה המוזרה הזו.

ראשיתו של המטבע[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך מטבע מיוחס המטבע הראשון ללידיה. ישנם מטבעות מזמן הפרעונים? ראו Deben (unit)

ישנם מספר מטבעות ששמם מתייחס ליחידת משקל: לדוגמה: שקל, פאונד ופני. שקל היה במקור יחידת משקל (בתנך מופיעים שקלי כסף ושקלי זהב במקומות שונים. מדובר על כמות כסף או זהב שמשקלה הוא כך וכך שקלים). מטבעות (דרכמות?) מופיעים בתנך רק בספרים מאוד מאוחרים מהתקופה הפרסית. הפרסים החריבו את ממלכת לידיה זמן לא רב לאחר המצאת המטבע שם וירשו ממנה את הרעיון, כולל שם המטבע (נכון?)
מטבע הוא במקור פיסת זהב או כסף שמשקלה ידוע היטב. טובעים את פני השליט על פניה כדי ששינוי צורתה (כדי לקחת ממנה זהב או כסף) יהיה מעשה יותר אסור. לאחר זמן לא רב הוסיפו למטבעות גם שוליים בצורה ברורה, כדי שאי אפשר יהיה לגרד משם יותר מדי. וכך אפשר לשלם ביחידות מוגדרות במקום להחזיק כל הזמן מאזניים ומשקולות להתחיל לשקול בכל פעם שמשלמים. Tzafrir - שיחה 09:14, 24 בינואר 2019 (IST)
תודה, לפי מה שאני מבין כדי להשתמש ב"שקל" וdeben היה צריך מאזנים, ובלידיה הומצא שאין צורך להשתמש במאזניים.אבי84 - שיחה 23:20, 24 בינואר 2019 (IST)
היה אמצעי תשלום נוסף שלא דרש שקילה, אבל בהחלט לא היה מטבע: בשומר השתמשו בקערית בגודל תקני ואחיד (מצאו מאות אלפים מהן. ארכאולוגים כבר לא טורחים לחשוף ולאסוף אותן). שתי קעריות כאלה של חיטה היו שכר יום לפועל בדרג הנמוך ביותר. אילן שמעוני - שיחה 00:13, 25 בינואר 2019 (IST)

תודה. אבי84 - שיחה 14:20, 27 בינואר 2019 (IST)

אילן שמעוני אתה יכול לתת פרטים נוספים? זה מופיע בויקיפדיה זרה אולי? מה הגודל של היחידה הנ"ל? תודה ‏«kotz» «שיחה» 08:06, 29 בינואר 2019 (IST)
Kotz, ראה (en:Beveled rim bowl) וגם תמונה !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 13:55, 29 בינואר 2019 (IST)

האם אפשר לקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בסניף שלא מקושר לכתובת מגורים הרשומה במשרד הפנים?[עריכת קוד מקור]

שלום למומחה, אשמח לדעת אם אפשר לקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בסניף שלא מקושר לכתובת המגורים הרשומה במשרד הפנים. למשל, פלוני מוגדר במשרד הפנים כמי שמתגורר בתל אביב אך בוחר ללכת לסניף חיפה לצורך העניין. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם אפשר לקנות מנייה בחברה בלי להחזיק בחשבון בנק?[עריכת קוד מקור]

אם אני לא טועה כלל הבנקים בישראל נקראים "בנקים מסחריים" כי הם מאפשרים לסחור במניות. אבל הישנה דרך בטוחה ויעילה לקנות מניות בחברות גם ללא חשבון בנק בבנק מסחרי? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"בנק מסחרי הוא בנק הרשאי לקבל פיקדונות לחשבון עובר ושב" [6]. עוזי ו. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
תודה, מרענן, ומה לגבי מסחר במניות? האם זה אכן אפשרי ללא בנקים בכלל המדינות? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
גם ההסבר שצורף לשאלה שבכותרת וגם התשובה שגויות. עירבוב מושגים שאינם קשורים לשום דבר. התשובה לשאלה שבכותרת היא כן.--כ.אלון - שיחה 17:37, 24 בינואר 2019 (IST)
כ.אלון, אם אתה עושה תשובה כשאתה עונה אולי עדיף שלא תענה. בניגוד אליך לא הייתי ארוגנטי אלא כתבתי "אם אני לא טועה", לכן הלנה על טעות בזו האגרסיביות מכוערת ומיותרת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מניין למניח התבנית ששכחתי לחתום? (נכון שנמנעתי מלחתום; לא שכחתי). אני מציע לשנות את שם התבנית ל"לא חתם". עוזי ו. - שיחה 20:06, 24 בינואר 2019 (IST)
עוזי, לא אני נחתי אך אני מסכים עימך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הנחתי זאת בטעות. מקווה שכעת הנחתי את דעתך. ראובן מ. - שיחה 20:31, 24 בינואר 2019 (IST)
אני שמח לגלות שיש תבנית {לא חתם}. הצצה בדף השיחה מגלה שהיא נולדה משום שלפני עשר שנים ויומיים מישהו כבר העלה את אותה תהיה. עוזי ו. - שיחה 21:48, 24 בינואר 2019 (IST)
עוזי ו. סיקרנתני. התואיל לחשוף מדוע לא חתמת? בתודה, חתול. אילן שמעוני - שיחה 00:11, 25 בינואר 2019 (IST)
אני לא אוהב להכנס לדיון עם השואל האלמוני שלא מצליח לשאול בלי להציג הנחות יסוד מופרכות. (ובגלל השכיחות של התופעה הזו בדף הזה, תמיד נדמה לי שזה אותו אלמוני.) עוזי ו. - שיחה 09:50, 25 בינואר 2019 (IST)
אני הצלחתי מספיק פעמים בחיי לשאול שאלה בלי להציג הנחת יסוד מופרכת. לפעמים אני מוסיף הנחת יסוד תוך שאני מציין מדוע היא אולי שגויה כי לדעתי היא לפחות במראית עין קשורה לנושא (בנק מסחרי לעומת סחר במניות דרך בנק או במט"ח). בקיצור האסוציאציה אפשרית ולא הביישן למד. מעבר לכך אני בעד באופן כללי לשאול שאלות באופן טהור, מבלי לספוח להן הנחות יסוד או שאלות משניות ואין לי מושג איך פועלים אחרים בויקיפדיה.

האם קריאה הורסת את הראיה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שמתי לב שאנשים רבים במוסדות להשכלה גבוהה הם עם משקפיים. אחוז גדול בהרבה מהממוצע. האם זה כי אנשים הרסו לעצם את הראיה על ידי כך שקראו ספרים בגיל מוקדם? 213.55.176.136 01:48, 27 בינואר 2019 (IST)

בהמשך לדיון הקודם, השאלה צריכה להיות "האם אחוז בעלי המשקפיים במוסדות להשכלה גבוהה גבוה מן האחוז שלהם באוכלוסיה הכללית"? עוזי ו. - שיחה 11:10, 27 בינואר 2019 (IST)
כן. 213.55.176.136 16:27, 27 בינואר 2019 (IST)
התשובה לשתי השאלות אינה פשוטה, ואפשר להתחיל עם הערך האנגלי על קוצר ראייה (הערך העברי לא מפורט מספיק). אמל"ק: מסתמן שקריאה רבה בילדות מעלה במקצת את הסבירות לקוצר ראייה והזדקקות למשקפיים, אבל השפעה זו אינה גדולה וישנם גורמי סיכון גדולים באותה מידה או יותר, כגון שהייה מרובה בחדר, מחוץ לאור שמש ובתאורה גרועה, וכמובן גורמים תורשתיים. שהייה מרובה בחוץ באור שמש בתקופת הילדות מצטיירת כאסטרטגיה טובה למניעת משקפיים אפילו כנגד קריאה בגיל מוקדם (באופן אישי עבד אצלי עד גיל 50, מאז אני נזקק למשקפי קריאה כמו רוב האנשים בגיל דומה). בנוגע למתאם עם השכלה גבוהה, אפילו בהנחה שיש כזה (לא ראיתי נתונים, ולא מתאים אלי אישית) הוא לא בהכרח מראה על סיבתיות ("קריאה בילדות הורסת את הראייה") ואפשר גם לחשוב על סיבתיות בכיוון הפוך ("משקפופרים מילדות משקיעים פחות בספורט ויותר בלימודים"). H. sapiens - שיחה 20:27, 27 בינואר 2019 (IST)
הקשר בדיוק, אבּל בּוּל, הפוך!. ישנו מתאם, שאושר במחקרים רבים, בין אינטליגנציה לקוצר ראייה[1]. כלומר, למי שנולד עם נטייה גנטית לאינטיליגנצייה גבוהה יש סיכוי גבוה יותר באופן מובהק לפתח מיופּיה בהמשך חייו. Σiη Stαleze! אילן שמעוני - שיחה 19:06, 28 בינואר 2019 (IST)
"הפוך" למה? המאמר שקישרת אליו מעלה השערה שאתרי גנום המשפיעים על מנת משכל ואתרי גנום המשפיעים על קוצר ראייה נמצאים סמוך זה לזה על הגנום, ולכן חלק ממקור המתאם ביניהם הוא גנטי. אתרים כאלו (בוודאי למנת משכל וקרוב לוודאי גם לקוצר ראייה) אינם ידועים, אבל בסבירות גבוהה יש רבים מאוד מהם שכל אחד תורם רק חלק קטן מן האפקט, לכן הייתי אומר שההשערה הזו בעייתית. המאמר (לפחות באבסטרקט, לא הצלחתי לקבל גישה לגוף המאמר) לא טוען שההשערה נבדקה, המסקנה שלו מנוסחת בעזרת המילה suggest, והוא מעריך שההשפעה גם גנטית וגם סביבתית. להבנתי זה לא פוסל ולא מאשר השפעה של קריאה בילדות על קוצר ראייה. H. sapiens - שיחה 15:05, 29 בינואר 2019 (IST)
  1. ^ [1]
"הפוך" מכיוון שסביר שהאינטיליגנציה הגבוהה תתגלה שנים לפני המיופייה. אשר לשימוש במילה suggest, בתור מישהו שעבר באקדמיה אתה מכיר את המובן שלה בהקשר למאמרים ולמטא-מאמרים ולא זקוק לעזרה שלי, ולסיכום, אני יודע שיש לך את הכלים לאתר את המאמרים המלאים, להבין את דרגת המובהקות ולדעת במה מדובר. אין לי כוונה להאכיל אותך בכפית. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 20:04, 29 בינואר 2019 (IST)
לא מצאתי קישור להורדת המאמר בקישור שלך לפאבמד וגם לא בעזרת גוגל סקולר וגם לא באתר כתב העת (שבינתיים שינה את שמו?) כך שבאמת אין לי גישה אליו. הצלחתי להיכנס למאמר הזה שהמאמר שלך מסתמך עליו. במאמר זה נבדקו כ-1,200 ילדים בני 10-12 בסינגפור. התוצאות די סבוכות ולא היה לי זמן להתעמק בהן, אך באופן כללי מדדים שונים של קוצר ראייה היו במתאם חלש עם IQ לא מילולי (מבחן רייבן), עם מספר הספרים שהילד קרא בשבוע, ועם קוצר ראייה בהורים (כלומר תורשה). כל אלו כבר נמצאו במחקרים קודמים. הממצא החדש שהמאמר טוען לו הוא שאחרי שמנפים את הקריאה והתורשה עדיין נשאר קצת מתאם בלתי-מוסבר עם IQ. המאמר לא מציע השערה ברורה להסברת המתאם הזה. בשביל לקחת את התוצאות בפרופורציות הנכונות: המודל הסטטיסטי שסיכם יחד את ההשפעות של גיל, זוויג, בית-ספר, IQ, קוצר ראייה בהורים ומספר הספרים הנקראים, עדיין הסביר פחות מ-12% מהשונות הנצפית בקוצר הראייה. IQ הסביר משהו כמו 2% ומספר הספרים הנקראים הסביר קצת יותר מ-1%. H. sapiens - שיחה 22:30, 29 בינואר 2019 (IST)
כך הבנת את הסיכום Nonverbal IQ may be an independent risk factor of myopia, and this relationship may not be explained merely by increased reading (books per week) among myopes. An interesting observation is that nonverbal IQ may be a stronger risk factor for myopia compared with books read per week. The complexity of the relationships between nonverbal IQ, reading, and myopia warrant additional studies to clarify any cause-effect relationship? !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 19:28, 30 בינואר 2019 (IST)
באמת, זה נהייה מביך (עבורך): [7], [8], [9], [10]. מה קרה לך, בַּלִיתַ פליט? מילא שאני זוכר לך סכין בגב, אבל פה מדובר על מדע ומחקר, תחום שאתה מוכשר בו. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 19:34, 30 בינואר 2019 (IST)
הקדמתי וכתבתי כבר בתגובתי הראשונה שהעסק לא פשוט. לא ציפיתי שיקללו אותי בירושלמית. ארבעת המאמרים שהפנית אליהם עכשיו הם משנות ה-80 וה-90. מאז חלו לפחות שלוש התפתחויות משמעותיות בנושא. ראשית: closenear work (כלומר פעילות שדורשת מיקוד קרוב של העיניים לזמן ממושך, למשל קריאה) אשר לפחות במאמרים אלו נטען שאין עדויות טובות להשפעה שלה על קוצר ראייה, בשנת 2013 התפרסמה מטא-אנליזה מעודכנת שכן מראה השפעה שלה על קוצר ראייה. שנית: ההסבר הגנטי החביב על המאמרים שהפנית אליהם הוא פליורטופיה, היינו שהגן לאינטליגנציה והגן לקוצר ראייה במקרה שוכנים זה לצד זה בגנום וכתוצאה מכך יש מתאם ביניהם. אך מאז התברר שגם אינטליגנציה וגם קוצר ראייה אינם נקבעים ע"י אתר גנטי יחיד, אלא ע"י אתרים גנטיים רבים (בנוסף לגורמים סביבתיים) וזה מקשה על הסברים פליוטרופיים, כי גם אם אתר גנטי אחד או אפילו כמה שמשפיעים על אינטליגנציה נמצאים במקרה לצד כמה אתרים גנטיים שמשפיעים על קוצר ראייה, קשה לראות איך זה יספיק למתאם משמעותי. שלישית: גם IQ וגם שיעורי קוצר ראייה עולים בעשרות השנים האחרונות, לפחות באסיה, בשיעור שקשה מאוד להסביר עם תורשה. H. sapiens - שיחה 22:31, 30 בינואר 2019 (IST)
באיזה סלנג ציפית שיקללו אותך? ההסבר הפליוטרופי אינו מעלה ואינו מוריד. המחקרים הראו מתאם חזק בין אינטיליגנציה ומייופיה, וההסבר הפליוטרופי בא כהצעה לסיבתיות. זה לא משנה אם הוא הסבר נכון או שגוי - המתאם החזק, ולכן הסבירות הגבוהה לסיבתיות, נשארים שניהם.
עניין נוסף הוא העלייה עם הזמן באינטיליגנציה (אפקט פלין) ובשכיחות מייופיה. גם פה אינני רואה בעייה. עקומת ההתפלגות הנורמלית זזה ימינה, המתאם למייופייה זז ימינה, ועדיין הוא קיים. מה שנותר הוא אותו מטא-מחקר. באמת אינני יודע איך להגיב לגביו, להבנתי הוא לוקה באותו כשל לוגי שמקורו באי-הפרדה של התוצאות מהתפלגות האינטיליגנציה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 1 בפברואר 2019 (IST)
השאלה כפי שנשאלה הייתה על סיבתיות ולא על מתאם. קל לחשוב על הסברים אפשריים לקשר סיבתי בין קריאה לקוצר ראייה (לשני הכיוונים). קשה יותר לחשוב על הסברים לקשר סיבתי בין אינטליגנציה לקוצר ראייה. מתאם בלבד בין אינטליגנציה לקוצר ראייה יכול תאורטית להגרם ע"י סיבות רבות, בינן כאלו שמערבות קריאה, למשל, אינטליגנציה->קריאה מרובה->קוצר ראייה, ו/או קוצר ראייה->קריאה מרובה->אינטליגנציה. H. sapiens - שיחה 11:20, 2 בפברואר 2019 (IST)
איך לדעתך יכול לעבוד קשר סיבתי כזה? מיקוד לראייה מקרוב מושג ע"י השרירים שסביב העדשה, בעוד שמיופיה נגרמת מעיוות של גלגל העין כולו. איך הראשון מביא לשני? גם ההערה על "סיבתיות ולא מתאם" - המחקר רחוק מלהיות דפניטיבי בשאלת הסיבתיות, כפי שראית בעצמך. מתאם חזק זה כל מה שמוסכם עליו בשלב זה, ומתאם חזק בהחלט מהווה מוטיבציה לכך שסיבתיות היא סבירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:11, 2 בפברואר 2019 (IST)
אני לא מתמצא בפיזיולוגיה של גלגל העין אבל חלקים רבים בגוף (כולל עצמות) עוברים הסתגלות לתנאי סביבה או להתנהגות נפוצה. נערכו גם ניסויים בחיות מעבדה אשר הראו התפתחות קוצר ראייה כהסתגלות לעדשות. בכיוון ההפוך הסיבתיות יכולה להיות התנהגותית: סביר שלפחות אחוז מסויים של ילדים קצרי ראייה שנזקקים למשקפיים (מסיבות תורשה נניח) נוטים פחות לפעילות כמו ספורט ויותר לפעילויות כמו קריאה ולימודים. איך לדעתך יכול לעבוד קשר סיבתי בין אינטליגנציה לקוצר ראייה? H. sapiens - שיחה 11:39, 3 בפברואר 2019 (IST)
האם קריאה הורסת את הראייה? להפך! ראייה עשויה בהחלט לשפר את הקריאה. ראובן מ. - שיחה 12:21, 1 בפברואר 2019 (IST)

קונספט ה"בורסה"[עריכת קוד מקור]

שלום למומחה ! מבקש לדעת מהו התיעוד הראשון על הקמת "בורסה" של יהלומים, ניירות ערך, או כל דבר אחר ומה בעצם אומר המושג "בורסה". תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בתור התחלה: בורסה לניירות ערך#אטימולוגיה. Tzafrir - שיחה 16:31, 27 בינואר 2019 (IST)
אני לא חושב שנכון להתחיל משם, זה פרק ממש קצר שלא מסביר מה נעשה בתוך בורסות באופן כללי על אף אספקת האטימולוגיה של המילה עצמה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מהמעט שידוע לי, מושג החברה בע"מ, המנייה והבורסה למניות כולן המצאות בריטיות מהמאה ה-15. אפילו בזה אני לא בטוח. Σiη Stαleze! אילן שמעוני - שיחה 00:35, 28 בינואר 2019 (IST)

זיהוי שיר או נעימה[עריכת קוד מקור]

אני מדבר על שיר או נעימה המופיעה ברקע פרסומת ל-חיש-גד' המושמעת לאחרונה ברדיו. מישהו מכיר / מזהה ? בנצי - שיחה 14:26, 28 בינואר 2019 (IST)

‏ Ottawan - T'es OK. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 15:14, 28 בינואר 2019 (IST)
'את בסדר ?'. תודה לך. בנצי - שיחה 16:25, 28 בינואר 2019 (IST)

טיסות פנים[עריכת קוד מקור]

היי. יש אתר מרוכז, כנראה של משרד התחבורה, בו ניתן לראות לוח כל הטיסות הפנים ישראליות, של כל החברות? חברה, מוצא, יעד, יום בשבוע, שעה, זמן טיסה משוער? ושיתעדכן כשמתווספות טיסות חדשות, כמו בשבוע הבא? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:26, 29 בינואר 2019 (IST)

היי יגאל, נסה כאן. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 17:57, 29 בינואר 2019 (IST)
תודה, אבל זה בכלל לא זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:03, 29 בינואר 2019 (IST)
נראה לי שיש לך שם באתר אפשרות של חיפוש מתקדם לפי תאריך ולפי חברה יגאל. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 00:33, 30 בינואר 2019 (IST)
זאת בדיוק הבעיה, שבכל חברה זה אחרת. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:29, 30 בינואר 2019 (IST)

יגאל, מה דעתך על [11] ‏«kotz» «שיחה» 08:35, 30 בינואר 2019 (IST)

תודה, אבל זה חלקי ביותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:29, 30 בינואר 2019 (IST)

גובה קצבת נכות באיחוד האירופאי (גרמניה)[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה גובה קצבת נכות לאדם שנקבע לו נכות של בין 80 למאה אחוז? האם זה שמנה אם זה נפשי או פיזי? האם הוא חייב לגור בגרמניה בשביל להיות זכאי לסכום זה או לצורך העיניין ישראל שהיא לא באיחוד/מדינה אחרת שהיא כן באיחוד האירופאי מספיק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה אוקטבה זה שישה טונים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אוקטבה זה ההפרש בין צליל לצליל שגבוה ממנו פי 2. המרווח הזה מחולק לשנים עשר חצאי טונים. מי קבע שזה יהיה ככה? ולמה? ‏185.32.178.4 21:09, 29 בינואר 2019 (IST)

אוקטבה זה 8 ולא 6 טונים. רק במוזיקה 12 חצאים הם לא 6 שלמים (בגלל זה אין קליד שחור בפסנתר בין כל שני קלידים לבנים). מי שקבע היו בעיקר יוהאן סבסטיאן באך ועוד כמה מוזיקאים ובוני כלי מקלדת בתקופתו. הם הגיעו למסקנה ש-12 חצאי הטונים האלו מספיקים להם בשביל לנגן את כמעט כל המלודיות שהם הכירו בסביבתם, בזיופים מינימלים. אילו הם היו חיים בהודו או בפרס, למשל, 12 לא היו מספיקים להם, והם היו צריכים גם שלישי ורבעי טונים. H. sapiens - שיחה 23:01, 29 בינואר 2019 (IST)
אוקטבה זה שישה טונים שבהם יש שמונה תווים. בכל מקרה תודה על התשובה. 2A01:6500:A043:9F0B:6004:C7A4:10C4:3D00 22:56, 31 בינואר 2019 (IST)
השאלה לא מדויקת והתשובה לא נכונה. הסיבה העיקרית לכך שיש 12 חצאי טונים באוקטבה היא הכמעט שוויון . כשמכפילים תדר של צליל ב-2 מקבלים עלייה של אוקטבה. כאשר מכפילים ב-1.5, מקבלים קווינטה. כאשר מכפילים פעמיים ב-1.5 מקבלים את הקווינטה של הקווינטה והצליל הזה הוא טון אחד מעל האוקטבה הראשונה של הצליל המקורי. אם ממשיכים את התהליך 12 פעמים מגיעים לראשונה לתדר שהוא מאוד קרוב לאוקטבה של הצליל המקורי, האוקטבה השביעית. מכיוון שמרווח הקווינטה נשמע נעים לאוזן והמוזיקאים המערביים אהבו להשתמש בו להרמוניות שלהם, הם חילקו את האוקטבה ל-12 מרווחים של חצאי טונים, כך שלכל אחד מ-12 הצלילים קיימת קווינטה וכל צליל מהווה קווינטה של צליל אחר. נשארה הבעייה של חוסר הדיוק בכמעט שוויון, ואותה פתרו באמצעות כיוון מושווה, שבו הקווינטה איננה פי 1.5 מהצליל המקורי אלא ואז באופן טריוויאלי מתקיים ש-12 קווינטות יוצרות בדיוק 7 אוקטבות ומגדירות את 12 חצאי הטונים של המוזיקה המערבית. בברכה, Easy n - שיחה 14:23, 1 בפברואר 2019 (IST)
מעגל הקווינטות ללא ספק חשוב בשביל היכולת לבצע טרנספוזיציה של כל מלודיה לכל סולם. אבל מה החשיבות שלו לעצם היכולת לנגן כל מלודיה (בסולם הכי נוח)? אני אציג זאת כך: כשאני מנגן שיר בסולם דו מז'ור, ברור שזה חשוב שדו וסול נמצאים במרווח של קווינטה, אבל האם זה חשוב שסי במול ומי במול גם הם במרווח של קווינטה? H. sapiens - שיחה 10:05, 2 בפברואר 2019 (IST)
מוזיקה היא לא רק מלודיה. במוזיקה עתיקה, השלב הראשון ביצירת הרמוניות היתה שירה או נגינה בקווינטות. כדי לבצע את זה אתה צריך שיהיו לך את הקווינטות של כל הצלילים ביצירה. בברכה, Easy n - שיחה 21:51, 2 בפברואר 2019 (IST)
תודה, לא הכרתי את זה. H. sapiens - שיחה 11:41, 3 בפברואר 2019 (IST)

האם ביטול תושבות או ביטול אזרחות מבטלים חובות לביטוח לאומי?[עריכת קוד מקור]

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חובות קיימים זה בטוח לא יבטל. לכל היותר החובות יפסיקו לגדול, וגם בזה אני לא בטוח. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 07:17, 31 בינואר 2019 (IST)
שלום מיכאל. למה אתה לכאורה כה בטוח שחובות קיימים שתי הפעולות לא יבטלו? (אני יכול להבין למה ביטול תושבות לא ייבטל אבל למה אתה בטוח לגבי ביטול אזרחות?). תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כי אם ביטול אזרחות היה מבטל גם חובות, אנשים היו לוקחים הלוואות ענק ואז מבטלים אזרחות. אפשר גם לחשוב על כך אחרת: האזרח הוא לקוח של המדינה. אם תיכנס למסעדה ותאכל, תתצטרך לשלם. אם תפסיק לאכול ותלך, עדיין יהיה עליך לשלם את החובות הקיימים. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ט • 05:29, 1 בפברואר 2019 (IST)
אזרחות אינה רלוונטית לעניין ביטוח לאומי בישראל, הנתון הקובע הוא תושבות. מעבר לכך אני מסכים עם מיכאל.צבאן, ואוסיף שגם צעד קיצוני יותר, של מוות, לא מבטל חובות אלה (הם הופכים לחובות של העיזבון). דוד שי - שיחה 05:47, 1 בפברואר 2019 (IST)
ובכן, אז כעת נכנסים לשאלה של איך המדינה תדע שהחייב הוא החייב. תשובנ אפשרית היא מנגנון זיהוי פנים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דוד שי ואם בעזבון אין מספיק כסף כדי לכסות את החובות? האם יש מנגנון של "פשיטת רגל" לעזבונות? ‏«kotz» «שיחה» 21:50, 2 בפברואר 2019 (IST)
לא יודע. דוד שי - שיחה 21:57, 2 בפברואר 2019 (IST)
בנסיבות רגילות, אין מה לעשות, לא ניתן לגבות יותר מהעזבון. מנהל העזבון מחלק אותו לאחר כיסוי הוצאות הקבורה בין הנושים, ומה שנשאר ליורשים. בנסיבות מסוימות אפשר לתבוע את היורשים, אם ניסו להסתיר את הירושה מהנושים (ואז כל יורש יכול לשלם עד גובה העזבון כולו גם אם ירש רק חלק)[12]. דב ט. - שיחה 12:45, 3 בפברואר 2019 (IST)

האם ישנם דורבנים ביפן?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אנבל לי - שיחה 01:01, 30 בינואר 2019 (IST)

לא. מנחם.אל - שיחה 12:20, 30 בינואר 2019 (IST)
תודה :) אנבל לי - שיחה 06:14, 3 בפברואר 2019 (IST)

הבנת פרידגמת ה OOP בתכנות[עריכת קוד מקור]

אני לא מתכנת ב-OOP אבל לומד מתוך עניין אישי ואתגר אינטלקטואלי על הקונספט. ניסיתי לתאר מה שהצלחתי להבין מפרדיגמת ה OOP בתכנות דרך ה pseudocode הבא:

Class(Language) --- Extension(Semite) --- INSTANTIATION;Object(Hebrew)

Class(Language) --- Extension(Semite) --- Extension(Hebrew) --- INSTANTIATION;Object(Ancient_Hebrew)

האם הצלחתי להבין באופן בסיסי את הקונספט?

אני זוכר מעט מימי לימודי: OOP בנוי על הפרדה בין מבני הנתונים לאלגוריתמים שעובדים עם הנתונים. למיטב הבנתי בחלוקה שתארת יש שתי שגיאות - עירוב בין הנתונים לאלגוריתמים, וראייה של קינון ואנקפסולציה של ישויות שאינן ניתנות לסידור הררכי. קח את זה בערבון מוגבל, זה מה שאני זוכר מלפני 30 שנה כמעט. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה
אילן, יש מצב שהתכוונת לתכנות פונקציונאלי ולא טעיתי?... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. כוונתי לתכנות מונחה אובייקטים. שוב, הכל בע"מ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:06, 30 בינואר 2019 (IST)

ההיקף האפשרי של מלחמה גרעינית, בשיא המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

על-פי תרחישים סבירים, מה היה היקף החורבן המרבי שהיה מתרחש במקרה של עימות גרעיני בין ארה"ב לברה"מ בשיא המלחמה הקרה? ישנה תפיסה כאילו העולם היה בסכנת השמדה כללית, אבל האם זה אכן היה כך, או שהחורבן במקרה של מלחמה כוללת היה מוגבל רק לחלקים מסוימים מהכדור ואילו חלקים אחרים, כגון אפריקה או אוסטרליה, לא היו מותקפים ישירות, וגם לא מושמדים כתוצאה עקיפה מהתקפות על איזורים אחרים (במובן של הפיכתם לבלתי ניתנים לאכלוס אנושי). דב ט. - שיחה 16:15, 30 בינואר 2019 (IST)

הערך חורף גרעיני עוסק בהשלכה הידועה ביותר, אבל הוא נכתב במבט מאוחר מאוד ולא כולל כמעט את נקודת המבט של שנות השיא של המלחמה הקרה. מעבר לכך עצם החורבן של מספר גדול של ערים מרכזיות ייצור מהומה גדולה ובעיות מאוד רציניות לקיום שלנו: התרבות שלנו משגשגת מאוד בין השאר גם בשל קשרי הגומלין ההדוקים בין חלקים שונים. אוסטרליה היא אמנם אי אבל מחוברת בקשר מסחר גם לשאר העולם. Tzafrir - שיחה 17:52, 30 בינואר 2019 (IST)
אקרא, תודה. כוונתי בהשמדה היא להשמדה ממש של בני האדם, אם מהטילים או מהשלכותיהם הפיזיות (כגון נשורת גרעינית), לא לבעיות אחרות, שיכולות להיות קשות מאד, שבוודאי ייגרמו לחצי =מהעולם אם החצי השני ייחרב. דב ט. - שיחה
ברור שאנשים ישרדו איכשהו ברבים מהתסריטים, אבל התרבות תספוג מכה מאוד רצינית. יש לנו ערך קטן על אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה ואני בטוח שתרחישים כאלו מוכרים מסדרות טלוויזיה מהשנים האחרונות. סתם דוגמה קטנה: האם נצליח לשמור על רמת הגיינה סבירה? לדוגמה: אספקה סדירה של נייר טואלט של מים זורמים באיכות מספיק טובה וטיפול בביוב שמגיע משם. אם זה לא יקרה, נחלה יותר ויותר אנשים ימותו צעירים. Tzafrir - שיחה 20:17, 30 בינואר 2019 (IST)
אני מביא את ההערכות של קרסון קירני: תאוריית החורף הגרעיני הופרכה. נזקי קרינה יהיו מצומצמים מאד ביחס להפחדות (למען האמת זה זכה לחיזוק ניכר בצ'רנוביל ופוקושימה). הנזק העיקרי מנשק גרעיני הוא ההדף, שאחראי ל 90% מהקורבנות.
אם מקבלים את השקפותיו של קירני (אחרי הכל הוא היה חלק מפרוייקט הגרעין האמריקאי, וכרופא שהה בהירושימה ונגאסאקי) עיקר הקורבנות יהיו תוצאה של קריסת התשתית. הרשת הבלתי נראית שמשנעת אוכל וצרכים רפואיים תשותק כמעט כליל. משחק ההשרדות שיבוא בעקבות :זאת יהיה קטלני הרבה יותר מקורבנות הפצצות עצמן. כתזכורת, מרד אן-לושאן, הקטסטרופה האיומה ביותר בתולדות האנושות - שישית מאוכלוסיית העולם נמחקה - גבה את החלק הארי של קורבנותיו באופן זה בדיוק - קריסת תשתיות ורעב המוני.
אבל הידע בימינו מבוזר הרבה יותר. מאחר ובסוף המאה ה-19 התקיימו יחידות אוטארקיות רבות, ניתן להניח שזו תהיה נקודת השפל אליה ייפול העולם המתועש.
העולם השלישי יוותר, קרוב לודאי, ללא פגע.
אז - שוב בהנחה שמקבלים את דעותיו של קירני - מדובר על מוות המוני בעיקר במדינות המתועשות, אבל לא הכחדה. נסיגה לטכנולוגיה של סוף המאה ה-19, ולא לתקופת האבן, יאמר איינשטיין מה שיאמר. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 19:25, 30 בינואר 2019 (IST)
אני חושב שהעולם השלישי הוא כבר יותר ויותר מתועש. יותר מחצי מאוכלוסיית העולם כבר אינה חקלאית. וגם החקלאים משולבים יותר ויותר בכלכלה העולמית. Tzafrir - שיחה 20:17, 30 בינואר 2019 (IST)
כן. יש אפשרות שדווקא קטסטרופה גרעינית תפנה את הזירה לעולם השלישי ותביא לפריצה לקדמת הבמה. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה
אז לְמה אנחנו מחכים. ראובן מ. - שיחה 12:29, 1 בפברואר 2019 (IST)
(משתמש:ראובן מ., נקד בבקשה את האות ל במשפט שכתבת... — דגששיחה 12:32, 1 בפברואר 2019 (IST))
בעוד כמה עשרות שנים ניתפגר בכל מקרה. אין סיבה למהר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:25, 1 בפברואר 2019 (IST)
ההחלטות בנושא התקבלו ע"י ארה"ב ובריה"מ, ומבחינתן הרס של הערים המרכזיות בארה"ב או בבריה"מ בהתאמה זה "סוף העולם". בהתחשב בתגובה האוטומטית של היריב, מדובר על השמדה הדדית ולכן זה לא בוצע. למרות שהיו כמה מקרים של התרעות שווא על שיגורים בגלל תקלות טכניות, וקצינים זוטרים החליטו (בניגוד לפקודות) לא לבצע שיגור תגובה, מה שמנע אסונות גדולים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וכרגיל, כמו כל פעם שעולה הנושא: מיקלט רגיל או ממ"ד מגן בצורה מצויינת על החוסים. במקום שני כל שהות במבנה סגור, ואם נלעכדתם בחוץ הלך עליכם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:12, 30 בינואר 2019 (IST)
תודה, אילן. הרגעת. קירני לא מוזכר כלל בחורף גרעיני אגב. דב ט. - שיחה 09:04, 31 בינואר 2019 (IST)
נזק אפשרי נוסף לחורף גרעיני הוא זיהום גרעיני מחומרים רדיואקטיביים. במיוחד שחלקים יכולים להגיע למזון. כאשר זה במקום אחד מוגבל זה חצי צרה - אפשר לייבא מזון ממקום אחר. כאשר זה הרבה מקומות - המצב יותר בעייתי. במדינה מודרנית כיום כמו ישראל או ארה"ב רק 1% הם חקלאים. לכן הרבה מהידע דווקא לא מבוזר - אלא אם כן מדובר על ידע על שיווק או עיצוב אתרי אינטנט. וכמובן שחקלאות תעשייתית דורשת חלקי חילוף לטרקטורים, נפט, חומרי הדברה, דשן כימי, משאבות מים. דשן כימי דורש כרייה והפקה של פוספט ואשלג והפקה של אמוניה מגז טבעי. בעיה נוספת היא שלא רק נסוגים טכנולוגית אלא יש בעיה להחזיק בחיים את גודל האוכלוסיה. לדוגמה פתאום אפשר להאכיל רק חצי מהאוכלוסיה - אז בנוסף לבעיית הרעב יש פתאום גם בעיה של מעשי שוד או מלחמות מיליציות. בנוסף לכך יש בעיה של פליטים שגורמים ל"הטבעת סירות ההצלה המלאות" - "סירת הצלה" שיכולה לתפקד באופן תאורטי טובעת בגלל שפליטים מסירה אחרת מנסים להכנס אליה (דיימונד בהסבר על קריסת אימפריות באמריקה). ספרים בנושא - התמוטטות של דיימונד, ככלות העשב, פטיש השטן. קיים גם פרוייקט כמו "סט הרכבה לכפר הגלובלי" הרעיון הוא לספק תוכניות ל-50 כלים בסיסיים בתחומי חקלאות ותעשייה - כמו טרקטור, טורבינת רוח,קומביאין, שולחן ריתוך, מנוע קיטור, מחרטה, ועוד.האזרח דרור - שיחה 14:11, 31 בינואר 2019 (IST)
שני מקרי-אמת שראוי שכולם ידעו:
א. בהירושימה כמעט כולם התעלמו מהאזעקה, אזעקות הפכו לשיגרה. אדם אחד (שכחתי את שמו אבל הוא מצויין בספרו של קירני) נכנס בכל זאת למקלט, אבל אפילו הוא לא טרח לסגור את הדלת. הוא היה במרחק 150 מטרים בלבד מגראונד זירו. הדלת הפתוחה עלתה לו במחלת קרינה שממנה התאושש אחרי ארבעה חודשים. פרט למחלת הקרינה ולחרשות חלקית הוא יצא ללא פגע, ומת בעשור הקודם בשיבה טובה.
ב. בנגאסקי אישה שהתה במבנה של בנק, שהיה בנוי למעשה כמקלט עם קירות בטון מזויין (על מנת להקשות על גניבות מן הסתם). היא הייתה במרחק 300 מטר בלבד מגראונד זירו, ויצאה ללא פגע.
אני לא יודע איפה בדיוק להכניס את התוכן הזה - והמסקנה לגבי מיקלטים/ממ"דים - אבל זה צריך להיות איפשהו בערכים המתאימים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:28, 1 בפברואר 2019 (IST)
שכנעת אותי לרוץ למקלט בשעת מתקפה גרעינית. השאלה האקדמית היא אם לא היו אנשים שנכנסו למקלט, מתו בכל זאת (מייד או מתופעות לוואי), והתפרסמו פחות מהניצולים שתיארת. אני מניח שגם בלי השתדלות מיוחדת, לא מעט אנשים נמצאו במקרה בשעת המתקפה בתוך מבנים חזקים, כמו אותה אשה מנגסקי (אפילו באותו בנק ממש היא בוודאי לא היתה לבד). כולם ניצלו מהאסון והשלכותיו הבריאותיות? דב ט. - שיחה 09:17, 3 בפברואר 2019 (IST)
לא מכל ההשלכות הבריאותיות - נושא הנשורת והקרינה לא היה ידוע, ואנשים יצאו מהר מדי מהמקלטים ומהבתים המוגנים.
אין שום קסם במקלטים - כאמור 90% היו קורבנות הדף, עוד 4% (יש ויכוח על 1 אחוז לכאן או לשם, לא תמיד ניתן להבחין בין כוויות חום לכוויות קרינה, במיוחד כשמדובר בקורבנות שכבר נקברו וכל מה שנותר זה מסמך רפואי, שבד"כ נכתב בחיפזון ולא הזכיר דבר פרט לשם, תאריך ושעת הפטירה ולפעמים סיבת המוות) היו קורבנות כוויות חום, והיתר (4-6 אחוזים) נפגעי קרינה. מקלט רגיל, שהוא מקלט הדף ועל הדרך גם חוסם קרינה תרמית, קרינת בטא וגמא - פשוט שם את החוסה ברמת הגנה מושלמת כמעט כל עוד הוא לא היה קרוב לגראונד זירו עד כדי ריסוק מעוצמת הפיצוץ. רק נייטרונים וקרינת אלפא יעברו את הקירות, וגם הם יחסמו חלקית.
לידע כללי, קרינה ונשורת - נשורת יורדת לקרקע בין שעה ל-12 שעות אחרי הפיצוץ (תלוי בגובה הפיצוץ). הקרינה בגללה יורדת בעקומה מעריכית. מי שסבלני די הצורך להמתין במקלט/ממד יומיים, ואז לצאת ומייד (תוך שעה) להתפנות מהאזור, יצא ללא פגע כמעו בודאות. במידה ויש להשאר במקלט יותר מכך, שבועיים הם פרק הזמן בו תרד רמת הקרינה לרמה שתאפשר יציאה רגועה ופעילות של יממה בלי סיכון ניכר, כלומר יש יממה ליציאה רגועה מהאזור הנגוע, מה שאפשרי אפילו בהליכה. על כל פנים שבועיים כבר דורשים מקלט/ממד מצויידים במים, אוכל וצרכים סניטריים.
כל המספרים האלה הם תחת הנחה שמדובר בפיצוץ גרעיני בודד. בהפצצות חוזרות ונשנות המספרים גרועים יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:54, 3 בפברואר 2019 (IST)

יונים[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע ממה ניזונות היונים? נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 16:26, 30 בינואר 2019 (IST)

בעיקר זרעים, חרקים ופירות. היקף התזונה מהשלישייה הזאת משתנה בהתאם לבית הגידול (מישורים = זרעים, יערות = פירות). מנחם.אל - שיחה 21:25, 30 בינואר 2019 (IST)
מה ההקף של אכילת חרקים? זה תלוי במינים? באזור? נדנד - שיחה 21:26, 30 בינואר 2019 (IST)
תלוי בשיטת ליקוט המזון. מינים שנוהגים לשהות יותר על הקרקע במטרה לאכול זרעים, ייתקלו בהתאם בכמות רבה יותר של תולעים וחרקים. יש רק מין אחד בפולינזיה הצרפתית שאצלו אכילת החרקים היא ברמות משמעותיות. מנחם.אל - שיחה 21:35, 30 בינואר 2019 (IST)
זת'ומרת שכשיונה רגילה רואה חרק היא אוכלת אותו מיד? הכל תלוי בזמינות? נדנד - שיחה 21:37, 30 בינואר 2019 (IST)
מניח שכן, אבל מן הסתם זה גם תלוי בסוג ובגודל החרק (בעיקר זחלים, תולעים ועשים). מנחם.אל - שיחה 21:51, 30 בינואר 2019 (IST)
אוקיי. תודה רבה רבה עזרת לי מאד! נדנד - שיחה 21:52, 30 בינואר 2019 (IST)
בתיכון למדתי ביולוגיה מוגבר, וכחלק מהלימודים התלווינו לעובדי גן החיות בחיפה. "זכיתי" להתלוות לבחור שאחראי על האכלת היונים. היו לו ארגז עצום עם אלפי מקקים חיים בפנים. הוא היה לוקח קופסא גדולה, מכניס את היד לארגז, ממלא את הקופסא במקקים, הולך עם זה אל כלוב היונים, ושם שופך את זה על הרצפה. היונים הסתערו על המקקים האלה ובלעו אותם בשקיקה כאילו זה הדבר הכי טעים בעולם. זה היה מזעזע.--185.175.33.44 15:14, 1 בפברואר 2019 (IST)

האם למילה sucks יש משמעות מינית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם למילת הסלנג האנגלי sucks, במשמעות של משהו לא יוצלח יש משמעות מינית (כלומר קונוטציה למין אוראלי)? תודה. 213.55.211.26 21:43, 31 בינואר 2019 (IST)

כן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר למצוא בחיפוש קל המון דיונים באינטרנט על מקור הביטוי הזה. האזכור הכי מוקדם שלו במשמעות "לא יוצלח" היא משנת 1913 [13] ורק בשנת 1928 הוא תועד בהקשר של מין אוראלי [14], ומאז המשמעות המינית ממשיכה להיות חלק מהביטוי. בקישור האחרון ניתן ההסבר הבא: "מציצה נחשבת לחוויה נעימה, כמו למשל מציצת סוכרייה על מקל, אבל השימוש בביטוי בסלנג אמריקאי מתייחס למציצה מהצד המוצץ, בהקשר של כניעה, מיזוגיניה והומופוביה, כחוויה מינית שלילית בדרך מלוכלכת כלשהי."

העיר הארוכה בעולם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ראיתי בגוגל מפות שאורכה של העיר מג'ורו באיי מרשל הוא כ-50 קילומטרים. האם זו העיר הארוכה בעולם? מלך הצבים - שיחה 00:01, 2 בפברואר 2019 (IST)

העיר עם השטח הגדול בעולם היא מקסיקו סיטי. שטחה הוא 1,499 קמ״ר. כלומר אם העיר הזו עגולה, הקוטר שלה הוא 43.7 ק״מ. מהו אורכה בפועל? מעבר לכך: נראה לי שיש מטרופולינים גדולים הרבה יותר. Tzafrir - שיחה 01:01, 2 בפברואר 2019 (IST)
הערים עם השטח הגדול בעולם נמצאות בסין. המובילה הרשמית היא צ'ונגצ'ינג עם 82,400 קמ"ר, פי ארבעה משטח ישראל, ועם שטחים כפריים רבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
רשום בערך על צ'ונגצ'ינג שזו לא באמת העיר בעלת השטח הגדול בעולם מכיוון שלא כולה אזור עירוני ובנוי. מלך הצבים - שיחה 21:54, 2 בפברואר 2019 (IST)
גם במג'ורו יש חלקים חקלאיים על פי צילום לוויין. אני חושב שקשה מאד לענות על השאלה מאחר ואין הגדרה ברורה הייכן נגמרת עיר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:07, 2 בפברואר 2019 (IST)
במג'ורו, כפי שתוכל לראות בצילומי הלוויין בגוגל מפות, יש מבנים לצד כל אורך הכביש. מלך הצבים - שיחה 22:29, 2 בפברואר 2019 (IST)
לא. ישנם שני שטחים מסומנים, ירוקים, ללא מבנים לצידם (כלומר נמשכים מחוף הלגונה ועד חוף האוקיינוס) וללא עצים- כמעט בודאות שטחים חקלאיים. בנוסף יש גם עצים נטועים בשורות וטורים, ככל הנראה מטע. לקינוח יש אזורים של יישוב דליל מאד, דליל הרבה יותר מפרברים של בתים צמודי קרקע. גם במג'ורו הגדרת הגבול המוניציפלי (כל האי למעשה) אינה חופפת להגדרת יישוב עירוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:40, 3 בפברואר 2019 (IST)

מדוע ישמעאל ועשיו הודחו מהשושלת של העם הנבחר?[עריכת קוד מקור]

--185.175.33.44 15:52, 2 בפברואר 2019 (IST)

הסיבה "הטקטית" (האנושית) היא שהאימהות של יצחק (שרה) ושל יעקב (רבקה) רצו להחליט בעצמן מי יקבל את הבכורה, ולכן ביצעו תמרון מתוחכם ואכזרי שסילק את היורשים המיועדים. הסיבה "האסטרטגית" (האלוהית) היא שה' (שמכוון את כל הפעילות האנושית) לא רצה יורשים אגרסיביים ואלימים, אלא דווקא יורשים תמימים ורגועים - כלומר ה' מדגיש מה התכונות שחשובות לו במנהיג. ההעדפה של תמימות על אלימות, ושל בנים צעירים על בכורים, היא עוד ביטוי למהפכנות של היהדות, בוודאי בתקופה הקדומה בה הסיפור נכתב. שים לב שגם היום המנהיגים המיועדים מדגישים אגרסיביות, ולא נעימות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה רבה! :) --185.175.34.85 14:27, 3 בפברואר 2019 (IST)

מנהרה ביזנטית שנחשפה בירושלים בזמן האחרון[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע או מכיר מנהרה ביזנטית שנחשפה לאחרונה בירושלים, מתחת לגן משחקים ? אשמח על פרטים נוספים, כולל כתבה או מאמר בעניין זה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:01, 2 בפברואר 2019 (IST)

הנה: גיא עזרא, ‏מאגר מים התגלה מתחת לגן משחקים בירושלים, באתר "סרוגים", מתאריך ט"ז בשבט ה'תשע"ט. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:17, מוצאי שבת, כ"ז בשבט ה'תשע"ט (IST).

גיליתי כיצד לכסות את הגירעון של המדינה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אם בנק ישראל אחראי על הדפסת השטרות של השקל החדש, ובפעם האחרונה שבדקתי הגירעון התקציבי של ישראל היה בן כ-40 מיליארד ש"ח, למה שלא ידפיס 40 מיליארד ש"ח ויכסה לעצמו את הגירעון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני ממש לא מומחה בכלכלה, לכן אתייג את Yuri, Geagea, Ovedc, Nizzan Cohen, hagay1000, Ldorfman, Yoavd, דן וינקלר, א. שראל, Orielnoבעלי הידע בכלכלה. אני חושב שאם בנק ישראל ידפיס כל כך הרבה כסף אז הערך של הש"ח יצנח ואז תהיה אינפלציה או דברים כאלה. אני מקווה שלא יצאתי טמבל עכשיו. ניב - שיחה 19:42, 2 בפברואר 2019 (IST)
לא, לא יצאת טמבל, אתה צודק. אם יהיו יותר מדי שטרות ומטבעות במחזור אז תהיה אינפלציה. מלך הצבים - שיחה 21:51, 2 בפברואר 2019 (IST)
ניב אכן צודק. הדפסת כסף לא יכולה להיעשות ללא הגבלה. יש צורך בכיסוי באמצעות סחורות שצריכות להמצא בידי המדינה (לכן, בין היתר, אזרחיהן של מדינות "עשירות" נחשבים לבעלי ממון רב יותר מאלה שבמדינות שאין להן משאבים). הדפסת כסף ללא הגבלה אכן עלולה לגרום בסופו של דבר לאינפלציה, מכיוון ששוויים של השטרות ירד. חשוב על מצב בו לכולם במדינה מסויימת יש הרבה כסף (נניח, אם הדפסנו הרבה וחילקנו "ככה סתם" לאזרחים). אז, יהיה מי שירצה לגבות סכום גבוה יותר על מוצרים שהוא מוכר, כדי להיות "עשיר" יותר מאחרים. במצב כזה, כוח הקנייה בכל שטר שכבר יש לך בארנק, הופך לקטן יותר. זה, בגדול, הסיפור. אני מניח שיש תשובה מקצועית לשאלתך בין הערכים בוויקיפדיה (כן - זה דורש קצת קריאה והלוואי והפתרון לכל העניין היה פשוט כל כך). אנסה לאתר הסבר פשוט, אולי בסרטון, ולקשר לכאן. אם לשואל היה שם-משתמש בוויקיפדיה, היה יכול להיות לי קל יותר ליידע אותו כשאמצא משהו כזה... Ldorfmanשיחה 22:03, 2 בפברואר 2019 (IST)
כולכם צודקים. כאשר לאחר מלחמת העולם הראשונה חויבה גרמניה לשלם סכום עתק כקנס על הנזקים שגרמה, הקנס הוגדר במרקים. גרמניה הדפיסה כמויות עצומות של שטרות, ערף הכסף צנח והיתה היפר אינפלציה. בין היתר השווי הריאלי של החוב התאפס, כי הוא שולם במרקים חסרי ערך. הנזק לתושבים ולמדינה היה עצום. --‏Yoavd‏ • שיחה 22:36, 2 בפברואר 2019 (IST)
מסכים עם ניב. דן וינקלר - שיחה 22:47, 2 בפברואר 2019 (IST)
אכן, הדוגמא של גרמניה שבין מלחמות העולם זאת דוגמא קיצונית. הם הגיעו למצב שבו הולכים למכולת עם מזוודות של כסף...
מצד שני, לא הכול אבוד. עוד לא מאוחר להחזיר לשלטון את מי שהוציא את המדינה מהגרעון בקדנציה הקודמת... רק אומר.--185.175.33.44 22:51, 2 בפברואר 2019 (IST)
המצב בונצואלה היום דומה - הולכים עם ערימות ענק של שטרות. הגיעו למצב המגוחך שיש יותר נייר בשטרות שדרושים לרכישת נייר טואלט מאשר בחבילת נייר הטואלט. ההשלכות ברורות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:17, 3 בפברואר 2019 (IST)

אבל הכסף המודפס לא יועבר ישיר לאזרחים. הוא יועבר בתוך הבנקים, מבלי לצאת החוצה. איך הוא יגרום לאינפלציה? 213.55.211.84 10:50, 5 בפברואר 2019 (IST)

זה לגמרי לא משנה. אם לאזרחים יש הרבה כסף (מזומן, או רשום בחשבון הבנק), אז שווי הכסף יורד. שאלה פשוטה של ביקוש והיצע. למשל: אם אני מציע למכירה דירה והלקוחות מציעים לי הצעות בסכומים של 100-200 אלף שקל, אני כמובן אמכור למי שיציע 200,000 וזה יהיה שווי הנכס.אבל אם יהיה הרבה יותר כסף בשוק, הלקוחות ירשו לעצמם להציע הצעות גבוהות יותר. (כי יש להם יותר כסף. במזומן, בחשבון בנק או בכל אופן אחר. לא משנה.) נניח 300-400 אלף שקל, ומחיר הדירה יעלה ל400 אלף שקל. הדבר הזה יקרה לכל המוצרים.המחירים יעלו ויזדקקו לכפול כסף כדי לקנות אותם. שזה נקרא במילים אחרות שערך הכסף ירד. יהודי מהשומרון - שיחה 13:39, 5 בפברואר 2019 (IST)

ערכים של פאי והנדסת בניין, בעולם העתיק[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

קראתי, שהבבלים ועמים נוספים בעולם העתיק, חישבו את יחס הקוטר וההיקף כ3. (אם המקור שעליו הסתמכתי שגוי, תקנו אותי). השאלה, האם הם (או לפחות חלקם), ידעו שזה קירוב, והכירו ערכים מדוייקים יותר, או לא.

חשבתי, שאולי ישנם שימושים מעשיים, שיכולים להוכיח על הידע הזה. וכאן אני מגיע לשאלה - האם מפעלי הבנייה בעולם העתיק הצריכו ידע מתמטי מדוייק יותר? האם ישנו שימוש מעשי אחר שהצריך ידע כזה?

זה הוביל אותי לשאלה נוספת - האם הייתה הנדסת בניין בעולם העתיק? אני מניח שכפרי רגיל שבנה את ביתו לא הזמין מהנדס, אלא בנה בערך כפי שראה את בית אביו, או שינה קצת, עם היגיון בסיסי [נניח, תקרה גדולה יותר מצריכה קורות עבות יותר], ובד"כ זה עבד, [ולפעמים לא]. אבל מה עם מפעלי בנייה גדולים יותר ועמידים יותר? היה תחום שיטתי של הנדסת בניין? אם כן, מה הוא כלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין ספק שהייתה הנדסת בניין בעולם העתיק מהסיבה הפשוטה שנבנו מבנים ברמת מורכבות שמחייבת הנדסת בניין. גם הערך של פיי היה ידוע לפני כ-4,000 שנה בקרוב טוב בהרבה - 25/8, שהוא 3.125. אני משער שלצורכי בנייה בעולם העתיק היה די בזה. עד עידן הנאורות ארכיטקטורה והנדסת בניין נחשבו לאותו תחום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:24, 2 בפברואר 2019 (IST)
לפי פאי אצלנו נאמר ש"קירובים לפאי היו ידועים עוד בבבל ובמצרים העתיקה". לפי הערך המקביל באנגלית קירובים אלה עמדו, כפי שציין אילן, על 3.125. (לגבי מצרים הזכירו עוד ערכים אפשריים, 22/7 וביטוי ששווה בערך 3.16). דב ט. - שיחה 09:24, 3 בפברואר 2019 (IST)
לעומת זאת, בערך היסטוריה של המתמטיקה מופיע - "לבבלים היו גם מספר הישגים בגאומטריה. הקירוב לפאי שהוזכר לרוב בכתביהם היה אמנם 3, פחות מדויק מהקירוב המצרי, אך הם מצאו קירוב טוב ביותר לשורש ריבועי של 2". אם נניח שהכתוב בשני הערכים נכון, הרי שהיו בבליים שידעו ערך מדוייק יותר, אך הרוב השתמשו בערך 3, מה שמחזיר אותי לשאלה, האם המקורות שהשתמשו בערך שלוש היו מודעים גם הם לערכים מדוייקים יותר, ורק העדיפו להשתמש במספר מעוגל, או לא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש גמרא במסכת סוכה (דף ח) שדנה ביחס בין הקף העיגול להקף הריבוע החוסם או החסום. הגמרא שם מניחה שפאי = 3 ושורש 2 =1.4 . לפי ההנחות האלו הגמרא מגיעה למסקנא שמימרא של רבי יוחנן יוצאת מדויקת רק בקירוב. אבל אם מחשבים לפי ערכים אמיתיים של פאי ושל שורש 2 מגיעים לערכים קרובים בהרבה, כך שייתכן שרבי יוחנן כן ידע כמה זה פאי david7031שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ט • 12:10, 4 בפברואר 2019 (IST)
הגמרא הזו נכתבה בערך אלפיים שנה אחרי התקופות שהדיון עוסק בהם, וכמה מאות שנים אחרי שפאי היה ידוע בקירוב טוב מאוד. רבי יוחנן היה יכול למצוא את הערך של פאי אצל כל מלומד עם ידע בגיאומטריה. ניתוח של הגמרא על בסיס דיוקים גיאומטריים כנראה מפספס משהו מאוד בסיסי בהבנה של הדיון. משה פרידמן - שיחה 17:07, 5 בפברואר 2019 (IST)

״השם המלא שמור במערכת״?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מדוע מקפידים לציין ״השם המלא שמור במערכת״ במאמרי עיתונים? Gil mo - שיחה 13:53, 3 בפברואר 2019 (IST)

מכיוון שנכון לרגע פרסום הכתבה יש חיסיון, אך יכול להיות שבהמשך יותר לפרסם את השם. מה שנותן לקוראים מעין "תקווה" וידיעה שלעיתון יש מקורות ושהם לא סתם ממציאים. מלך הצבים - שיחה 14:01, 3 בפברואר 2019 (IST)
העיתון מדגיש בכך שהמדובר באדם שהמערכת יודעת מיהו, כלומר הטענות שמובאות מפיו ושיכול להיות שנתמכות באמירות על מעמדו כמקור הידיעה, למשל אם מצויין שהוא עובד בעיריה שעליה מדובר בכתבה, נבדקו (או לפחות היו יכולות להיבדק) בידי העיתון. כלומר יש כאן אמירה לקורא: "אתה אמנם לא יכול לבחון את העובדות לגבי האדם הזה באופן ישיר כדי להחליט אם אתה מאמין לו, אבל אנחנו עשינו את זה". אמיר מלכי-אור - שיחה 09:35, 4 בפברואר 2019 (IST)

בניית שדה תעופה שלישי בצפון[עריכת קוד מקור]

בינואר 2019 נפתח שדה התעופה רמון ועם הזמן ייכנסו אליו עוד חברות תעופה.

מה לגבי שדה תעופה בצפון המדינה? יש תוכניות על הנייר לפחות? יש ערך?

תודה למומחה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מוזמן לעיין בערך המאבק נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:36, 4 בפברואר 2019 (IST)

למה נעלי ריצה שטוחות?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה נעלי ריצה שטוחות? להבדיל מנעלי ריקוד או נעלים אחרות?--89.139.161.205 16:40, 4 בפברואר 2019 (IST)

זה נראה לך קל לרוץ על עקבי סטילטו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:35, 4 בפברואר 2019 (IST)
מומלץ לקרוא את "נולדנו לרוץ" של כריסטופר מקדוגל. לטענתו, יש סיבות טובות לחשוב שעדיף לרוץ שטוח ממש (כלומר, יחף לגמרי). יש לו גם הרצאת TED על זה. שווה צפייה.
ובאותו שְווּנְג, להזכיר שהאנתרפולוג פיאלקובסקי טוען שבזכות הריצה אנחנו אינטיליגנטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:16, 7 בפברואר 2019 (IST)
נעלי ריקוד אינן שטוחות? Tzafrir - שיחה 15:44, 10 בפברואר 2019 (IST)

מה ההבדל בין סלופארק לפנגו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מבחינת עלויות ואפשרויות שימוש לשם חנייה בכחול לבן? האם זה שניהם תופסים בדיוק לאותם מקומות? אותם ערים ובתוך אותם ערים?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סיר שרוף[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היי, איך מגיעים למצב שסיר נראה שרוף מצדדיו החיצוניים? האם זה אופייני למתכות מסוימות ולא לאחרות? וגם, האם זהו משהו שניתן לנקותו או שזה שינוי של ממש בחומר שלא ניתן לשחזרו למצב המקורי? תודה!

שתי אפשרויות: 1. פיח (בעיקר אם השתמשו בסיר מעל מדורה), קשה לנקות, הפיח ממש מתחבר טוב למתכת ולא נמס בחומרי ניקוי. אפשר לקרצף עם ברזלית את השכבה החיצונית, אבל זו עבודה קשה. 2. שמן שרוף (בעיקר אם תבשיל שמנוני גלש מהסיר), מסיר שומנים איכותי אמור לעשות את העבודה, זהירות, הוא עלול לגרום נזק לעור הידיים. הכי גרוע - פיח כתוצאה משמן שממש נשרף על דפנות הסיר (שמן גלש והתלקח). זרוק את הסיר וקנה חדש. בברכה, Easy n - שיחה 12:48, 6 בפברואר 2019 (IST)
תמיד אפשר להרכיב גלגל מברשת נחושת על מקדחה ופשוט לגרד את הכל. זה כמובן משאיר שריטות - חשבון שלך אם אתה מעדיף סיר עם שמן שחור שרוף, או סיר עם שריטות, או לרכוש חדש. עם סירים יקרים אני מעדיף את האפשרות השנייה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:12, 6 בפברואר 2019 (IST)
לשאלה השנייה, מהתרשמות שלי, זה אופייני הרבה יותר לסירי אלומיניום מאשר לסירי נירוסטה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חומצה ריבונוקלאית[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש פה מבינים בביולוגיה? ההפניה חומצה ריבונוקלאית מגיעה לrRNA ולא לRNA. אני חושב לשנות, אבל אני לא מבין גדול בבגיולוגיה/ביוכימיה ככה שאני לא בטוח. יש ביולוג בקהל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:40, 6 בפברואר 2019 (IST)

להערכתי תקלדה. תיקנתי. H. sapiens - שיחה 17:09, 6 בפברואר 2019 (IST)
מעולה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:42, 6 בפברואר 2019 (IST)

מספר הקישורים הפנימיים באתר ויקי[עריכת קוד מקור]

שאל אותי מישהו אם יש אפשרות לעקוב אחרי מספר הקישורים הפנימיים באתר ויקי נתון (הוא לא שאל בשביל ויקיפדיה, אבל זה מסקרן), לא מצאתי אם יש משהו מובנה כזה בסטטיסטיקות. אבל האם זה בכלל אפשרי (או פרויקט כבד מדי)? ביקורת - שיחה 11:42, 7 בפברואר 2019 (IST)

אפשר למצוא טבלה של מספר הקישורים בכל הוויקיפדיות ב[15] או כגרף זמן לוויקיפדיה מסוימת.[16] אם רוצים להשיג את זה לאתר ויקי מסוים, אז באמצעות גישה לבסיס הנתונים אפשר לחלץ את זה בשאילתה. ערן - שיחה 01:10, 11 בפברואר 2019 (IST)
תודה רבה ערן. ביקורת - שיחה 09:10, 12 בפברואר 2019 (IST)

גואנפצין - אופן נטילה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש


האם התרופה נלקחת באופן חד פעמי כמו ריטלין למשל או שצריך לתחזק וההשפעה מצטברת כמו סטרטרה?

אשמח לקבל תשובה עם מקור.

תודה רבה.

האם מדעי החברה נחשבים למדע באמת?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

חוץ מהשם "מדעי החברה", הוא הופך את התחום למדעי? 213.55.184.211 00:22, 8 בפברואר 2019 (IST)

מדעי החברה משתמשים בשיטה המדעית, לכן הם מדע. Reuveny - שיחה 09:28, 8 בפברואר 2019 (IST)
יתכן ששואל השאלה התכוון לשאול האם מדובר במדע מדויק, ואם כן, אז התשובה היא לא. ישראל - שיחה 22:49, 9 בפברואר 2019 (IST)
איך תורה לא מדויקת יכולה לעמוד בשיטה המדעית? 213.55.211.5 15:05, 10 בפברואר 2019 (IST)
מה הקשר? קרא את השיטה המדעית. Reuveny - שיחה 21:21, 10 בפברואר 2019 (IST)
אני אצטט מתוך הערך א)" אחד הכלים החשובים ביותר בשיטה המדעית היא המתמטיקה, המאפשרת תיאור כמותי ומדויק של הנתונים ותצפיות " ב) "חלק מהמחקרים בתחומים כדוגמת פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה שלהם, משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק." ג) "הקיצוניים יותר שבין הסוציולוגים טוענים ש"השיטה המדעית" היא לא יותר ממיתוס שנועד לתת לגיטימציה לידע המדעי בקרב הציבור ולהסתיר את ה"לכלוך" שלמעשה מאפיין את הפעילות המדעית. ". ומכאן השאלה. 213.55.211.5 00:15, 12 בפברואר 2019 (IST)
לשיטה המדעית יש קבלות. המחשבים שבהם שנינו משתמשים והמרשתת שמחברת אותם. אבל גם בתחום מדעי החברה. אפקט דאנינג-קרוגר הוא דוגמה אחת לתופעה שנמדדה בצורה אמפירית. בהתחלה רק על קבוצת הדגימה המתבקשת של סטודנטים לפסיכולוגיה באוניברסיטה אמריקאית, אבל בהמשך התברר שזה הרבה יותר אוניברסלי וחל על מגוון רחב של תחומים. וזו רק דוגמה אחת. הידע המדעי כולל הרבה לכלוך, אבל גם דרכים די יעילות לנפות אותו בסופו של דבר. Tzafrir - שיחה 13:37, 12 בפברואר 2019 (IST)
לגבי סעיף א', אין סתירה. רוב "מדעי החברה" משתמשים בשיטות כמותיות ובמבחנים סטיסטיים לתיאור התצפיות ולניתוח המצאים שלהם, ועדיין לא מדובר במדע מדויק מפני שהעולם וההתנהגות האנושית הם מורכבים. בכל אופן, השימוש בשיטות כמותיות לא אמור להגדיר את השיטה המדעית בפני עצמו אלא הוא מאפיין נפוץ שלה. לגבי ב' ו-ג', יש המון דוגמאות למדע גרוע, זה לא משנה, זה עדיין מדע. Reuveny - שיחה 20:35, 12 בפברואר 2019 (IST)

איך אפשר להשיג המון כולסטרול בארוחה אחת בלי לאכול בשר עופות, צאן וחזיר?[עריכת קוד מקור]

בהנחה והאדם אוכל רק ביצים ולעתים גם חיות מים אך אלרגי ללקטוז. תודה רבה למומחה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הרבה חלמונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:42, 9 בפברואר 2019 (IST)
לשם מה? למיטב הבנתי הגוף בכל מקרה יוצר את הכולסטרול שהוא זקוק לו (זהו חומר שנמצא בקרום התא, לדוגמה). Tzafrir - שיחה 11:14, 10 בפברואר 2019 (IST)
צפריר, יש אנשים שסובלים מאי ספיקה סאב-קלינית עד קלינית של ייצור כולסטרול, זו בעיה מטבולית קיימת אך נדירה בהשוואה לעודף כולסטרול. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יכולים להיות רעמים וברקים בזמן שלג?[עריכת קוד מקור]

?--185.175.34.213 19:48, 9 בפברואר 2019 (IST)

כן, אבל זה לא נפוץ במיוחד. יש שם לתופעה - ThunderSnow. לפרטים נוספים נסה את (Thundersnow)
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:07, 10 בפברואר 2019 (IST)

למה אי אפשר לשלול את הפסיכולוגיה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

קראתי בערך על פסיכלוגיה שיש מי שטען שהיא כמו דת או מרקסיזם - כי לא ניתן לשלול אותה. על מה זה מתבסס הטיעון הזה שאי אפשר לשלול אותה? ולמה במדע מה שאי אפשר לשלול פחות "נחשב"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני יודע שעל הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, טענו שלא ניתן להפריכה, מאחר שניתן להסביר באמצעותה כל סוג של התנהגות, ללא יוצא מן הכלל, ואי אפשר להכנס לתודעה של מישהו ולהוכיח, אפילו באופן תיאורטי, שמניעיו אינם פסיכואנליטיים. בכל אופן, נדמה לי, שיש שיטות פסיכולוגיות שכן ניתנות להפרכה. ישראל - שיחה 22:46, 9 בפברואר 2019 (IST)
נחלק את הפסיכולוגיה לשני חלקים: מודלים של הנפש, ושיטות טיפול.
מודלים של הנפש לא ניתן לבחון בניסוי. לא ניתן לקחת את מודל הנפש של פרויד ולהעמיד ניסוי שיבדוק אם הוא נכון או לא.
לעומת זאת שיטת טיפול ניתן לבחון בכלים סטטיסטיים וסרגלי מבחן. ניתן לבדוק עד כמה פסיכואנליזה של פרוייד שיפרה את מצבם של מטופלים. ניתן להגיע לתוצאות דוגמת "טיפול CBT מאפשר שיפור תפקודי ניכר" ו"טיפול דינמי המשולב בטיפול תרופתי משפר את מצבם של חולי דיכאון"
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:04, 10 בפברואר 2019 (IST)
מודלים של הנפש בהחלט ניתן להעמיד בניסוי. יש לנו שלד של ערך על פסיכולוגיה קוגניטיבית וזהו שם כולל לתחום שבו הושגה במאה השנים האחרונות התקדמות רבה בהבנת דרכי הפעולה של הנפש או המוח או איך שלא תקרא לזה. מעלים מודל שממנו נובעות מסקנות כמותיות ומנסים להפריך את המסקנות הללו בניסויים: כך עובדת השיטה המדעית. אם המסקנות (הניבויים) לא הופרכו, יש לנו ביטחון גדול יותר בנכונותם, וגם ביטחון גדול יותר בנכונות המודל שממנו הם נבעו. פסיכולוגיה אינה רק פסיכולוגיה קלינית. Tzafrir - שיחה 11:12, 10 בפברואר 2019 (IST)
ולשאלתי השנייה למה זה בעייתי במדע שיש טיעון שאי אפשר לשלול אותו?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ר’ הפרכה#עקרון ההפרכה של פופר. Tzafrir - שיחה 15:35, 10 בפברואר 2019 (IST)
הערה שאינה עונה באופן ישיר על השאלה, אך בהחלט רלוונטית - גם על תיאוריות בפיזיקה ניתן לומר דברים דומים. כפי שנאמר, הנחות היסוד בפסיכואנליזה אינן ניתנות לבדיקה (אלא אם יש לך דרך למצוא את האיד והאגו במוחם של אנשים), אבל פסיכואנליזה (או לפחות כזו מוצלחת) יכולה לספק תוצאות ואף ניבויים; הדוגמה הפשוטה היא כפי שהוזכר, "פסיכואנליזה זו וזו משפרת את מצבם של חולים כאלה וכאלה באופן מדיד כזה וכזה". כל זאת נאמר פה, ורציתי להוסיף שהמצב מקביל מאוד בתחומים בפיזיקה מיקרוסקופית. המודל הסטנדרטי או אפילו מודל האטום של בוהר או סתם תורת הקוונטים מניחים כולם הנחות לא-טריוויאליות שלא ניתן לבדוק אותן לעומק. איש מעולם לא ראה אלקטרון, קווארק או גלואון במו עיניו, ממש כפי שאיש לא ראה את האגו ואת האיד. הביטחון שלנו בקיומם נובע מהניבויים המדוייקים שהם מייצרים - ולכן כשפיזיקאי אומר "אלקטרונים קיימים" כוונתו היא "קיומם של אלקטרונים מסביר היטב את התוצאות שנצפו במעבדה". כיום המצב הוא שכל הסבר ששולל את קיומם של אלקטרונים יניח הנחות רבות אחרות וייכשל מיד במבחן התער של אוקהאם, ולכן אנחנו אומרים בבטחה ש"יש אלקטרון". Eyalweyalw - שיחה 21:16, 11 בפברואר 2019 (IST)
פיינמן, למשל, התעקש ש"אלקטרון הוא רק תאוריה שבאמצעותה מסבירים...". אנמי לא יודע אם זו הייתה הגישה שלו באופן כללי - להתייחס לעצמים פיזיקליים כתאורייה בלבד, או שהוא ייחד את זה לחלקים תת-אטומיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:17, 12 בפברואר 2019 (IST)
אם כי אני לא חולק על הטענה שהמושגים הפיזיקליים הבסיסיים הם בסך הכל מושגים מתמטיים המשמשים כבסיס לתיאוריה שמסבירה תוצאות ניסיוניות, ולא משקפים בהכרח מציאות פיזקלית, אני חושב שההשוואה לפסיכולוגיה היא מוגזמת בהקשר זה. זה לא רק שלא ניתן למצוא את האגו. הפער בין יכולת הניבוי של המושג המופשט הזה, ליכולת הניבוי בשימוש במושג "אלקטרון" למשל, בכמה וכמה מובנים, הוא עצום. היכולת לבנות תיאוריה ברורה, עם אקסיומות ומסקנות וניבויים ברורים כמעט שאינה קיימת. רמת המובהקות של הניסויים לא מתקרבת בכלל לזו הקיימת במדעים המדוייקים. רמת המובחנות של תיאוריה אחת מחברתה שונה לחלוטין. אני מאוד מעריך את אילן ולא מתכוון לקחת לרמה האישית, אבל רק אשתמש בדוגמא שלו: איך אפשר להשוות בין הטענה "טיפול CBT מאפשר שיפור תפקודי ניכר" לבין השאלה (חיפשתי משהו קצר מהכה את המומחה מדעים מדוייקים) "האם היקום מתרחב למרות המושך הגדול"? ואני מתייחס רק מבחינת היכולת לבדוק את השאלה באופן מדעי טהור. משה פרידמן - שיחה 20:37, 13 בפברואר 2019 (IST)
ההערה האחרונה שלי התייחסה אך ורק לתגובה שלפניה, ובתור סוג של אנקדוטה או דוגמה. לא כיוונתי (במקרה הז) להשוואה מול הפסיכולוגיה. היה לי אי אז ויכוח עם משתמש בשם דניאל שהתעקש שפיינמן לא אמר את מה שאמר, או לא התכוון למה שאמר או משהו כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:20, 13 בפברואר 2019 (IST)

ביצת יען בראש צריח במסגד[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

קראתי עכשיו בערך על המסגד הגדול של ג'נה שבראשם של הצריחים מונחת ביצת יען. מה פשר? למה הניחו ביצת יען בראש הצריחים? Yuvalbab - שיחה 10:25, 10 בפברואר 2019 (IST)

ראו יען הנגב#ביצי היענים וגם בבתי כנסיות נהגו כך ראו כאן, ביחוד ביהדות תימן.אבי84 - שיחה 11:11, 10 בפברואר 2019 (IST)
לא חשבתי שלאהיל יש תפקיד שימושי דומה. Tzafrir - שיחה 11:16, 10 בפברואר 2019 (IST)

הדימוי העדין של אנגלים וצרפתים[עריכת קוד מקור]

האנגלים והצרפתים הביאו סבל כמעט לכל העולם ואחראים למותם של מיליונים רבים. איך זה שדווקא לשני העמים האלה נוצר דימוי של עמים עדינים ו"לפלפים"?--185.175.34.213 19:54, 11 בפברואר 2019 (IST)

קצת קשה לי לדבר על עדינות של חברה בה היתה נהוגה תלייה, גרירה וביתור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:04, 11 בפברואר 2019 (IST)
זו בדיוק הנקודה של השואל. R.G. - שיחה 18:51, 12 בפברואר 2019 (IST)
בדיוק התיאור של נורברט אליאס - תהליך התירבות#הלווייתן של הובס ותהליך התירבות - חברות שלוות אך עצורות, המסוגלות לאלימות רבה יותר מכל מה שקדם להן.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 12 בפברואר 2019 (IST)

האם אזרחי ישראל שאין להם חשבון בנק יכולים לקבל הבטחת הכנסה או קצבת נכות?[עריכת קוד מקור]

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

וושינגטון[עריכת קוד מקור]

רק עכשיו קלטתי שהעיר וושינגטון לא נמצאת בארץ וושינגטון, הן אפילו לא גובלות! אז לאיזו ארץ שייכת העיר וושינגטון?? זה לא כתוב לא בויקיפדיה העברית ולא באנגלית.--185.175.34.213 09:37, 13 בפברואר 2019 (IST)

ראה וושינגטון די. סי., העיר אינה נמצאת בשטח אחת ממדינות ארצות הברית, אלא שייכת ישירות לשלטון המרכזי הפדרלי. דב ט. - שיחה 09:49, 13 בפברואר 2019 (IST)
וושינגטון (מדינה) (מדינה, ולא ארץ) הוקמה עשרות שנים לאחר הקמת העיר והמחוז האוטונומי. יש גם את יורקטאון שלא נמצאת במדינת ניו יורק, קולורדו, וירג'יניה ובטח עוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 13 בפברואר 2019 (IST)
הדוגמה הטובה ביותר היא שקנזס סיטי היא העיר הגדולה ביותר במדינת מיזורי. בברכה, Easy n - שיחה 14:45, 13 בפברואר 2019 (IST)

האם רוב המזרחים הם ספרדים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם רוב המזרחים הם ספרדים? מה ההבדל ביניהם? 84.108.88.30 14:53, 13 בפברואר 2019 (IST)

הנושא לא מכוסה כיאות בוויקיפדיה. הוא מוסבר באופן חלקי ביהדות ספרד.
לשאלה הראשונה התשובה היא כן, המונחים חופפים במידה רבה, אך הם אינם זהים.
הכינוי "מזרחי" ליהודים הוא חדש יחסית. המושג "ספרדי" קדם לו. לפני כמה דורות נחלקו הקהילות היהודיות לפי מנהגיהן ומסורותיהן הדתיות. הקבוצות הגדולות היו האשכנזים והספרדים (לצדן היו קהילות נוספות - יהדות תימן ויהדות איטליה למשל). אבהיר שעיקרי האמונה, המסורת וכתבי הקודש היו זהים, אבל היו הבדלים בפרטים, למשל האם מותר לאכול קטניות בפסח או כמה שעות אחרי אכילת בשר יש להימנע ממוצרי חלב, ומהו נוסח התפילה. היו גם נוסחים ומנהגים מקומיים בתוך שתי הקבוצות.
המנהג הספרדי מקורו ביהדות ספרד של ימי הביניים, שהיתה מרכז הלכתי חשוב. לאחר גירוש ספרד התפזרו היהודים בעיקר במזרח התיכון ובבלקן, והשפיעו רבות על מנהג הקהילות הקיימות באותם מקומות. המנהג הספרדי גם התקבל (בשינויים מסוימים) בקהילות כמו קהילת עיראק, שלא קלטה מגורשים מספרד במספר רב.
היו גם קהילות של ספרדים במערב אירופה, למשל בהולנד, והיו גם קהילות של אשכנזים במזרח, למשל באלכסנדריה. אך ככלל רוב יהודי המזרח נהגו לפי מנהג ספרד ורוב יהודי אירופה לפי מנהג אשכנז.
הכינוי "מזרחי" הוא כינוי חדש יחסית (לפניו השתמשו לעתים ב"עדות המזרח"). הוא לא מתייחס להלכה הדתית (כלומר למנהגי הדת) אלא לארץ המוצא. יהודים מזרחיים הם יהודים שמוצא משפחותיהם מארצות המזרח התיכון. דב ט. - שיחה 16:56, 13 בפברואר 2019 (IST)
לאיזו קטגוריה משתייכים יהודי הקווקז וגאורגיה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:17, 13 בפברואר 2019 (IST)
אני חושב שההגדרות קשורות יותר לשיוך הלכתי, בני עדות המזרח, ככלל קשורים יותר לרמב"ם ושולחן ערוך, ראו קבלת הוראות מרן, ולכן קווקז ובוכרה גם משתייכים לבני עדות המזרח. אבל אולי אני טועה ולא הכל קשור להלכה.אבי84 - שיחה 21:51, 13 בפברואר 2019 (IST)
הלכתית יהדות גאורגיה קרובה במנהגיה לספרדים (אם כי היתה שם קהילה אשכנזית קטנה). אני לא בטוח אם הם הזדהו בעבר כספרדים, או ראו עצמם כעדה נבדלת. ראה דברי נתן אליהשווילי: "כיתות ומפלגות לא היו בתוכם ולא היה הבדל בין יהודי ליהודי בהשקפתו על הדת וביחוסו לאלהיו. נוסח התפילה היה ספרדי כבשאר קהילות ספרד." [17] דב ט. - שיחה 14:02, 14 בפברואר 2019 (IST)
רוב המזרחים מזוהים עם המנהג הספרדי ביהדות. אולם לרוב היהודים המזרחים (שמוצאם מתימן, עיראק, פרס, הודו, קווקז, בוכרה, אתיופיה, וחלק מיהודי סוריה, מצרים, לבנון לוב, תוניסיה ומרוקו) אין קשר עם גלות ספרד ופורטוגל.מבחינה זו אינם יהודים ספרדים ופורטוגלים, לא דיברו לדינו או ז'ודזמו (יהודית שפניולית)וכו'. לעומת זאת היהודים הספרדים והפורטוגלים שלא חיו במזרח התיכון ובצפון אפריקה אלא בבלקן , איטליה, הולנד, ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, לא ראו עצמם ואינם רואים עצמם מזרחים. יהודי טורקיה הם מבחינה זו מקרה גבולי כי חיו גם במזרח התיכון וגם בבלקן,יכולים להיחשב גם "מזרחים" וגם "אירופיים". ארצות הקווקז כמו גאורגיה, ארמניה וצפון אזרבייג'אן וכן דגסטן מבחינות מסוימות נחשבות גם כן למעשה לחלק מאירופה. ההבדל הוא שהיהודים ההרריים ויהודי צפון אזרבייג'ן המקוריים חיו בסביבה מוסלמית בעוד שיהודי גאורגיה וארמניה בסביבה נוצרית Ewan2 - שיחה 18:33, 14 בפברואר 2019 (IST)

האם יידיש הוא דיאלקט של גרמנית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יידיש יכולה להיחשב לדיאלקט של גרמנית? 213.55.184.217 00:43, 14 בפברואר 2019 (IST)

לפי ויקיפדיה באנגלית, יש בדבר חילוקי דעות. משה פרידמן - שיחה 00:51, 14 בפברואר 2019 (IST)

תגדיר מהו דיאלקט

אפשר לקרוא בערך ניב (סיווג שפה) בוייקיפדיה, אפשר לקרוא גם על השפה הגרמנית, על הדיאלקטים הבוואריים והאחרים שלה. יידיש מתבססת על ניב או ניבים מסוימים של השפה הגרמנית אבל יש לה ייחודיות - מבחינת אלפבית, אוצר מלים היסודי שלה (80% גרמני, השאר עברי וסלאבי), איפיונים דקדוקיים ואופי לאומי, ההופכת אותה לשפה. יש שהחשיבו אותה לשפה "מעורבת" כמו המלטזית, אבל זו נקודה שנויה במחלוקת.Ewan2 - שיחה 18:55, 14 בפברואר 2019 (IST)

האם סכום הבטחת הכנסה ליחיד וקצבת אברך ליחיד זהות?[עריכת קוד מקור]

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ממש לא. יש כאן ערבוב. אין דבר כזה 'קצבת אברך'. יש מיגלה שאותה הוא מקבל מהכולל. את גובה המילגה קובע כל כולל לעצמו. חלק קטן מהמילגה, כ700 שח, ממומן על ידי המדינה, ואת השאר משלים הכולל מתרומות וכד'. בנוסף לכך הייתה תקופה שבה חלק מהאברכים קיבלו מהמדינה 'הבטחת הכנסה', שאח"כ נקראה בשמות שונים עד שבוטלה לגמרי, עיין בערך הבטחת הכנסה. כדי לקבל אותה היה צריך לעמוד בתנאים מאוד נוקשים שרוב האברכים לא עמדו בהם. למיטב זכרוני זה היה משהו כמו 3 ילדים, והכנסות של שני בני הזוג (פרט למילגת האברך), של עד אלף ומשהו שקל, לא להחזיק רכב, ועוד. על כל פנים, גם בזמנו היא הייתה שונה מהבטחת הכנסה רגילה. הסכום שלה היה נמוך מסכום של הבטחת הכנסה של מובטלים ובנוסף היא נתנה דרך משרד הדתות או החינוך ולא דרך המוסד לביטוח לאומי. יהודי מהשומרון - שיחה 13:20, 17 בפברואר 2019 (IST)

שמות משפחה בארץ[עריכת קוד מקור]

ממתי יש בארץ שמות משפחה לכולם? האם זהו חוק של ימי המנדט הבריטי או שכבר לפניו היו שמות משפחה? ואם לפניו: ממתי בדיוק? Tzafrir - שיחה 18:25, 15 בפברואר 2019 (IST)

במפקדי מונטיפיורי שנערכו לפני הבריטים כבר נהגו לרשום שמות משפחה. Shannen - שיחה 12:42, 17 בפברואר 2019 (IST)
האם ייתכן שמדובר בנוהג שהתחילו מונטיפיורי וסיעתו בעצמם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא חושב שהיו שמות משפחה במובנם כיום לכלל התושבים בתקופה העות'מנית, הטורקים עצמם הגדירו שם משפחה כחובה חוקית רק בתקופה הרפובליקה, לפני כן הסתדרו עם כינויים שונים. דב ט. - שיחה 11:05, 18 בפברואר 2019 (IST)

מה רוצים מרוסיה?[עריכת קוד מקור]

שוב ושוב טענות שהיא הטתה בחירות בארה"ב, עומדת מאחורי מחאת האפודים הצהובים בצרפת ואא"ט אף מתערבת בבחירות בישראל. כל זה נשמע לי כמו קונספירציה מוזרה במיוחד. למה שממשלת רוסיה תתעסק בסוגיות האלה? יש להם מספיק בעיות משל עצמם (למשל, אבטלה ואלכוהוליזם במחוזות שונים ועוד). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השיקולים שלהם איך ואיפה להתערב מורכבים. בתמונה הגדולה, למרות הבעיות בבית רוסיה עודנה מעצמה בינלאומית, שיש לה עניין רב להשפיע על הנעשה במדינות אחרות בכל מיני צורות. באוקראינה ובגאורגיה היא התערבה צבאית במישרין ובאמצעות ארגונים שחימשה; בסוריה היא מפעילה את חיל האוויר שלה וכוחות נוספים לטובת המשטר, ובמדינות אחרות שפחות נוח לכבוש או להפציץ היא פועלת בדרכים אחרות. (גם מעצמות ומדינות אחרות, כולל ישראל, מתערבות בעניינים הפנימיים של אחרים, עקרונית זה לא מיוחד לרוסיה).
נזכור גם שהמצוקות הפנימיות תלויות במישרין גם בהתנהלות העולם. למשל, המדיניות של נשיא צרפת מקרון לצמצם את צריכת הנפט (כדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית) רעה לרוסיה, שכלכלתה תלויה מאד במחיר הנפט. הסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה בגלל כיבוש חצי האי קרים רעות לכלכלה הרוסית. דב ט. - שיחה 10:55, 18 בפברואר 2019 (IST)
תודה דב, בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך מוסיפים שפה נוספת לערך?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך אני יכולה להוסיף עמוד עם שפה נוספת לערך? למשל אמן שמופיע רק בעברית ורוצה להוסיף גם באנגלית רוני מייזלר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

בתפריט הצידי יש קישור בשם "פריט ויקינתונים", שמוביל למיזם (ויקינתונים) שבו אפשר להוסיף את התרגומים שיש עבור הערך בשפות השונות. בוחרים שם עברים ואז מחפשים את שם הערך בשפה הרצויה ולוחצים Publish. תוך דקה בערך זה אמור להתעדכן בכל הויקיפדיות. מומלץ להשתמש גם בתבנית אישיות מתאימה בערך, כדי שזה ימשוך ערכים גלובליים באופן אחיד (כמו תאריך לידה, תחום עיסוק וכד'). הקסגון - שיחה 00:26, 19 בפברואר 2019 (IST)

ויקיטרנד[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בדף הזה [18] אפשר למצוא את הטרנדים הבולטים ביותר בחיפוש בויקיפדיה ביום/שבוע/חודש האחרון. משום מה, נראה שהערך מקף זוכה לכמות צפיות בסדר גודל מפלצתי ויותר מאשר כל ערך אחר. האם זה ייתכן? מה הרקע? יםשיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 13:27, 20 בפברואר 2019 (IST)

הסכם עודפים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם בהסכם עודפים המפלגה הקטנה יכולה בהכרח לקבל את המנדט הנוסף? נניח הליכוד וכולנו חותמות על הסכם עודפים. האם כולנו יכולה לזכות במנדט נוסף Nirvadel - שיחה 13:38, 20 בפברואר 2019 (IST) "יכולה" – "בהכרח" זה אוקסימורון. ולשאלתך: אם הליכוד וכולנו חותמים על הסכם עודפים, לאחר שכל אחת קיבלה את המנדטים הטבעיים שלה, מאחדים אותן לכדי מפלגה אחת. אם מהשאריות נוסף מנדט, המפלגה בעלת המדד למנדט הגבוה יותר תקבל אותו (מדד למנדט = מספר הקולות חלקֵי מספר המנדטים המבוקש). שיטה זו נותנת יתרון קל לבעלי מספר מנדטים גבוה, אך הוא יבוא לידי ביטוי בעיקר בפער מנדטים גבוה במיוחד, או בפער קולות נמוך בשאריות. דגש — 15:03, 20 בפברואר 2019 (IST)