ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 138

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

גזענות דוחה בתגוביות של כתבה באתר "וואלה!"[עריכת קוד מקור]

איזו אישה אחת חרטה על אחד העמודים בקולוסיאום את ראשי התיבות EIAAP, המייצגים את שמות בעלה וילדיה. אחרי שסיימתי לקרוא את הכתבה גוללתי מטה כהרגלי על מנת לקרוא תגוביות (טוקבקים) וזה היה ממש עצוב. התגוביות מחלקות לשלוש קבוצות: קבוצה אחת מאשימה אותה שהיא אשכנזית אליטיסטית שמאלנית שמחפשת להוציא לישראל שם רע. קבוצה שנייה מאשימה אותה שהיא מזרחית ברברית מצביעת ליכוד וחסרת-תרבות שהשחיתה את העמוד כנקמה על כך שהרומאים הרסו את בית המקדש ימים ימימה. הקבוצה השלישית, הנורמלית ביותר, מביעה את הזדעזעותה מהתגובות העדתיות והגזעניות הללו. מה קורה לנו? מה זה השיסוי האלים הזה? לא כתבו בכתבה כלום על המוצא שלה. ניב - שיחה 23:32, 26 באפריל 2019 (IDT)

לעולם אל תצפה לנימוס-יתר מטוקבקיסטים. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ט • 09:08, 28 באפריל 2019 (IDT)
לצערי גם אצלנו נשמעות האשמות דומות (גם על עמדות שזכו לרוב בהצבעה), והמפעילים אינם עושים הרבה למגר את זה, כך שמה לנו להזדעזע מטוקבקים בוואלה. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ט • 10:09, 28 באפריל 2019 (IDT)
הטוקבקים בכל האתרים שאני מבקר בהם - כולל הארץ ורבים אחרים - מעוררים דחייה. כמובן לא כולם אבל חלק לא קטן ובהמון כתבות. אני לא מדבר על חוסר נימוס סתם אלא על גזענות בוטה, גסות בלתי נסבלת, שנאה פתולוגית ליריבים פוליטים ולפעמים לסתם ידוענים, הסתה לאלימות, וגם דברים שאי-אפשר להסביר אלא כביטוי למופרעות נפשית הדורשת טיפול, ולא במה ציבורית. הבוקר למשל נתקלתי בטוקבק ששיבח את הרוצח מבית הכנסת בסן דייגו, באתר הארץ. להבנתי אין תופעה מקבילה לזו בעולם בהיקפה (ובחוסר הסינון). דב ט. - שיחה 19:04, 28 באפריל 2019 (IDT)
איזה משוב שלילי יש לתגיביות בשפה לא מתאימה? ליתר דיוק: מה אתה עושה אם אתה נתקל בתגובית שאתה מסכים בערך עם הכיוון שלה אבל לא עם צורתה? Tzafrir - שיחה 15:04, 29 באפריל 2019 (IDT)
האישה ביצעה מעשה ונדליזם ואכן ראויה לכל גינוי, בנוסף התקשורת האיטלקית כנראה מצאה אוזניים קשובות וגזעניות אחרת קשה להסביר למה המקרה קיבל כזה הד תקשורתי באיטליה בעוד מקרים אחרים מתרחשים ומסתיימים ללא הצהרות לתקשורת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
צפריר, לא יודע, מדובר בדברים שאינם בסיס לדיון בכלל. איך אפשר להגיב למישהו שחושב שמבצע הטבח בבית הכנסת הוא די בסדר? בגדול זה די דוחף אותי למרבה הצער להתנזר כליל מאתרי החדשות הישראלים (גם ככה אני גולש בשגרה רק בהארץ+דה מארקר, שלעת עתה יש לי מנוי אליהם, ובגלובס). היו פניות למו"ל הארץ עמוס שוקן שיפעיל סינון מינימלי, אך הוא מצדיק גם תגובות קיצוניות מאד, בשם חופש הביטוי. דב ט. - שיחה 13:21, 30 באפריל 2019 (IDT)
מה יש להלין על הטוקבקים? ראש הנחש הוא מערכת העיתון, שבוחרת לתת במה למרצה בבצלאל לשבח קריקטורה אנטישמית מובהקת: זאב אנגלמאיירעיוור עם כיפה, וכלב נקניק, באתר הארץ, 28 באפריל 2019. שילוב מנצח בין הרשעות הטבועה במערכת הארץ ובורות בהיסטוריה היהודית מבית היוצר של בצלאל. רוע וטיפשות מתנקזים למערכת עיתון קטנה שמפיקה הרבה רעל. Liad Malone - שיחה 19:03, 30 באפריל 2019 (IDT)
מה יש להלין על טוקבקים אם בדיון על רמתם הירודה של הטוקבקים, מישהו טורח להשתמש בביטויים מבזים כגון „ראש הנחש״? Tzafrir - שיחה 19:07, 30 באפריל 2019 (IDT)
אולי הכינוי "ראש הנחש" הוא לא מנומס ומסיט את תשומת הלב מהנושא העיקרי, אך שוקן לא יכול לבוא בטענות על כך. מי שמצדיק קריקטורה נאו-נאצית שלא יתפלא שהוא הופך ללא-לגיטימי. והנה הסבר למה הקריקטורה של הניו יורק טיימס היא לא אנטישמית גרידא אלא נאצית באופיה: הנאצים פרסמו בשנות ה-40 קריקטורה דומה מאוד בה במקום דונלד טראמפ מופיע וינסטון צ'רצ'יל שמובל כעיוור על ידי היהודים (כולל האף הארוך והסממנים הדתיים). – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:55, 30 באפריל 2019 (IDT)
הנושא שלנו כאן אינו „הארץ״ אלא טוקבקים. כמובן שכשאתה רואה את הארץ אתה לא יכול להתאפק והופך את זה לנושא הדיון הראשי. מעבר לכך, עורך מדור הדעות אינו עמוס שוקן אלא אלון עידן. מעבר לכך, הקמת כאן דחליל נחמד (הקריקטורה של הנאצים). כשלים לוגיים בטיעונים הופכים את הדיונים ללפחות מועילים. Tzafrir - שיחה 22:09, 30 באפריל 2019 (IDT)
כתבתי על "הארץ" כי אני קורא בעיקר בו, וכי כי המו"ל שלו מנהל דיאלוג עם קוראים בטוויטר וזירות אחרות ולכן עמדתו ידועה. בווינט ובוואלה יש טוקבקים מזעזעים לא פחות (בגלובס לא נתקלתי בטוקבקים שהיה ראוי לצנזר). גם בהארץ יש גם טוקבקים נוראים מימין, לא רק משמאל (וחלק לא מזוהים פוליטית, סתם דוחים). דב ט. - שיחה 10:10, 1 במאי 2019 (IDT)

לפני שנתיים אבל רק עכשיו ראיתי[עריכת קוד מקור]

https://www.facebook.com/hananbenari/videos/1243163655796375/ שיר שנקרא "ויקיפדיה". Dahlia - שיחה 22:58, 28 באפריל 2019 (IDT)

Dahlia, יש על השיר הזה ערך בויקיפדיה...--שלום1234321שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 07:24, 29 באפריל 2019 (IDT)

California scientists have found a way to translate thoughts into computer-generated speech[עריכת קוד מקור]

לא בדיוק מחשבות: הוראות של המוח לשרירי הדיבור (אם הבנתי נכון). ואני לא מזלזל בחשיבות ההתקדמות הזו. Tzafrir - שיחה 15:02, 29 באפריל 2019 (IDT)
Tzafrir, תודה על ההבהרה. צחי לרנר - שיחה 22:47, 29 באפריל 2019 (IDT)

עצה טובה היתה להחזיק חזק בזמן קריאת הכתבה הזאת. אך ייתכן שבעצם אין במה להחזיק[עריכת קוד מקור]

לא התרשמתי. הנקודה הבסיסית: אני מחפש ניבויים. אם השערה זו או אחרת יכולה להציג ניבויים שונים מההסברים הקיימים: נהדר. בינתיים אין שם משהו כזה. Tzafrir - שיחה 19:12, 30 באפריל 2019 (IDT)
לא הבנתי מהי השייכות של ניבויים לתיאוריה בתורת ההכרה, או אילו ניבויים מתקבלים ממה שאתה מכנה "הסברים קיימים". משה פרידמן - שיחה 19:28, 30 באפריל 2019 (IDT)
מישהו שם מציג הסבר מורכב שלפיו, לדוגמה, אנחנו חיים בסימולציה. מבחינתי אין שום הבדל בין יקום אמיתי לבין סימולציה של יקום (או כל רמת סימולציה אחרת, ולו מוח בצנצנת) אם אין משהו מעשי שמבדיל בין השניים. כלומר: אם יש אפשרות תאורטית שיש סימולציה שמראה לי יקום שממש במקרה מקיים את כל חוקי הטבע כפי שאנו רואים, מבחינתי אין לאפשרות הזו משמעות. יש לאפשרות הזו משמעות אם הסימולציה אינה מושלמת. לכן דיבורים תאורטיים על אפשרויות לא מעניינים אותי. אבל אם יש להם ניבויים על שינויים: זה יכול להיות מעניין. אחר מדובר על עוד משהו שלא ניתן להפרכה. Tzafrir - שיחה 20:09, 30 באפריל 2019 (IDT)
מה שאתה אומר זה שאתה לא מתעניין בפילוסופיה. זה לגמרי הגיוני. זה לא הגיוני לצפות מפילוסוף לאמץ כלים של מדע אמפירי. אלו שתי דיסצפלינות שונות. משה פרידמן - שיחה 20:45, 30 באפריל 2019 (IDT)
כל המאמר הזה הוא נסיון להוכיח בכלים של המדע. הפילוסוף משתמש כאן בכלים של מדע אמפירי. Tzafrir - שיחה 21:57, 30 באפריל 2019 (IDT)
אני לא חושב ככה, אבל זה לא משנה. הדרישה לניבוי הניתן לבדיקה אמפירית איננה רלוונטית לדסציפלינה. משה פרידמן - שיחה 22:04, 30 באפריל 2019 (IDT)
מאוד מעניין. חסר בכתבה קצת רקע היסטורי. היא מתישה, וצריך לעבוד קשה כדי להבין את מה שלהבנתי היא מחדשת: מודלים ממוחשבים שמדגימים תסריטים אפשריים בתורת ההכרה. הרעיון שאין מציאות ריאלית מחוץ לתודעה שלנו, או שהתפיסת המציאות שלנו היא אמצעי של התודעה לארגן ידע שלא בהכרח קשור למציאות, זה לא חדש. משה פרידמן - שיחה 19:31, 30 באפריל 2019 (IDT)
עכשיו קראתי את המאמר בצורה קצת יותר רצינית. המאמר הראשון הוא אכן בתורת ההכרה. הוא מדבר על משהו סביר למדי (למרות שהוא מצליח לערפל אותו, לטעמי) - אנחנו לא חשים דברים כמו שהם, אלא עם ייצוג פנימי יותר נוח. זוהי הפשטה שמאבדת את רוב הפרטים, ומאפשרת לנו ליצור תמונת עולם אחידה. הצעד השני הוא הנחה קצת יותר מוזרה, לטעמי. טענה שאפשר להסביר את חוקי היקום על ידי תצפיות של ישויות נבונות (אבל לא בדקתי את המאמר הזה). כאן באה הנחה סמויה שזה הכרחי. ואז שאפשר לשלב את שתי ההנחות הללו. כלומר: בשלב הראשון יש לנו תצפיות שמעיפות מהעולם את כל הפרטים (מתי לאחרונה ראיתם אלקטרון?) ובפעם השניה תצפיות מספיק מדויקות שמהם אפשר לחזות חוקי טבע. בשלב הזה האינטואיציה שלי אומרת שיש כאן סתירה. מי שרוצה לבדוק על מה זה באמת מבוסס, מוזמן לבדוק בעצמו.
כלל האצבע החשוב יותר הוא שדיווחים על התקדמות מדעית בעיתונות כללית יהיו לרוב לא מדויקים ורצוי לבדוק על מה הם מבוססים. וכאן לא מדובר אפילו על כתב מדע, אלא על פסיכולוג קליני ופילוסוף שלפי ההתרשמות שלי כותב כאן את ההשערה שלו ולא סתם מדווח רק על התקדמויות מדעיות. Tzafrir - שיחה 20:29, 30 באפריל 2019 (IDT)
הרעיון שכל החיים שלנו הם אשליה הוא לא חדש. שורשיו נמצאים עוד בכתבי אפלטון ורנה דקארט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:29, 30 באפריל 2019 (IDT)
משה פרידמן מה הטעם בפילוסופיה אם אין לה שום אחיזה במציאות? גם היוונים "אלופי" הפילוסופיה חיפשו כל הזמן דרכים להוכיח את הטענות שלהם. הפילוסופיה לרוב דנה בשאלות שאנו לא מסוגלים להוכיח אך זאת במחשבה שאולי הדיון הפילוסופי עצמו יצליח ללמד אותנו משהו על הבעיה שלא הצלחנו לגלות בדרכים אחרות. Assafn שיחה 10:55, 1 במאי 2019 (IDT)
זו שאלה מאוד רחבה, ואכן רבים לא רואים טעם בפילוסופיה. אני לא אקיף את הנושא כאן. רק אומר בקצרה, שהפילוסופיה איננה מדע אמפירי, אבל זה לא אומר שאין שם הוכחות. גם המתמטיקה איננה מדע אמפירי, וזה לא אומר שאין לה ערך. הלוגיקה גם היא ענף של הפילוסופיה, היא איננה אמפירית, ויש לה ערך רב. הפילוסופיה עוסקת ביסודות המטפיזיים של המדע, וכן בשאלות שלא ניתן לעסוק בהם במסגרת המדע האמפירי. גם שאלות של משמעות ואינטרפרטציה. ועוד הרבה. אמת היא שהמדע האמפירי הצליח לזנק משמעותית כאשר התנתק מהפילוסופיה, התייאש מלעסוק בשאלות עומק, ועבר לתיאור אינסטורמנטלי של המציאות בהתבסס על תיאור ומיון של התצפיות שלנו. אבל המעבר הזה לא צמצם את השאיפה האנושית לעסוק בשאלות שלא יכולות להכלל במסגרת המאוד מצומצמת הזו. משה פרידמן - שיחה 14:32, 1 במאי 2019 (IDT)

כנס WikidataCon בנושא ויקינתונים[עריכת קוד מקור]

בתאריכים 25-26 באוקטובר 2019 יתקיים בברלין כנס WikidataCon שמארגנת עמותת ויקימדיה גרמניה.עוד מידע על הכנס ניתן למצוא בקישור הזה.

ניתן להגיש בקשה למלגה לכנס שתחולק על ידי עמותת ויקימדיה ישראל. להגשת בקשה.

Keren - WMIL - שיחה 15:24, 30 באפריל 2019 (IDT)

מחקר: התגברות כוחן של המפלגות החרדיות לאורך השנים הביאה לשינויים בסדר העדיפויות הלאומי[עריכת קוד מקור]

מצד אחד הגיוני ששינוי פוליטי יביא גם לשינוי תקציבי. מצד שני לא נראה לי שהחרדים אשמים למשל בירידת מספר המיטות או אורך הכבישים, קל מדי להאשים אותם בזה. באותה מתודה אפשר למצוא הרבה מאוד אשמים. אני מחכה למשל למחקר בדבר העלות התקציבית של פסקי בג"ץ לאורך השנים, זה יכול להיות מעניין מאוד. נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ט • 17:39, 2 במאי 2019 (IDT)
את המחקר לא קראתי, רק את הכתבה. מהכתבה זה נראה כמו בדיחה לפורים. את השימוש המניפולטיבי והלא עקבי במספרים יחסיים ומוחלטים כדי לייצר תמונה קיצונית, כמו את ההתעלמות מהמון גורמים רלוונטיים אחרים, אני יכול לתלות בחוסר מקצועיות. אבל העיסוק בשינוי בסדרי העדיפויות הפוליטיים מאז 77 מבלי להתייחס לאיזה גורם פעוט שולי וזניח כמו החלפת המפלגה השלטת מאז הקמת המדינה, גורם לי לתהות האם לא מדובר במתיחה. משה פרידמן - שיחה 17:54, 2 במאי 2019 (IDT)
כאמור לא באמת ניתן להבין מחקר מתוך כתבה בעיתון, אבל עד כמה שאני הבנתי, בן-דוד אומר שהחלפת המפלגה השלטת התאפשרה ע"י העלייה בכוחן של המפלגות החרדיות: "למעשה, המפלגות החרדיות הפכו לממליכי המלכים בישראל מאז 1977. החיבור עימן הוא זה שמאפשר לאחד מהגושים המרכזיים לשלוט במדינה... המפלגות החרדיות, אגודת ישראל וש"ס, שלא היו חברות באף ממשלה לפני 1977 (ש"ס נכנסה לכנסת בפעם הראשונה ב-1984) היו בקואליציה במשך 39 מ-42 השנים שחלפו מאז 1977". וכאמור - הגיוני ששינוי פוליטי יביא גם לשינוי תקציבי. H. sapiens - שיחה 20:19, 2 במאי 2019 (IDT)
אגב, את זה אני יודע מנסיוני האישי והכאוב, ולמרות זאת זה מדהים אותי כל פעם מחדש: "חלקם היחסי של מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר מתוך האוכלוסיה, שעלה בקצב אקספוננציאלי בין 1948 ו-1973, ביצע סיבוב פרסה מאז ונמצא בנפילה חופשית שאינה מסתיימת. מספר אנשי הסגל הבכיר (לנפש) באוניברסיטאות של מדינת ישראל הגדולה והעשירה בהרבה נמוך היום ב-60% מהשיא ב-1973." H. sapiens - שיחה 20:22, 2 במאי 2019 (IDT)
אדרבה, אפשר לומר שבזכות זה יש יותר כסף לדברים אחרים, כמו כבישים ומיטות, אחרת היו פחות. הקשר של כל זה לחרדים מאולץ. אוסיף עוד שב-77 לא קרה כלום מבחינת ההצבעה למפלגות החרדיות, הן לא קיבלו אז הרבה מנדטים. מה שבאמת קרה הוא שהציבור הרחב עבר ממפא"י/העבודה לליכוד ולימין. או יותר מדויק, העבודה עברה שמאלה, וחלק נכבד מהציבור שהצביע לה נשאר בימין. נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ט • 20:39, 2 במאי 2019 (IDT)
מילא זה. המחקר של בן דוד מוכיח שלימוד התורה מחזק את הכלכלה, מביא להישגים בתחום ההייטק והסייבר, ומקדם טכנולוגיות צבאיות. העליה בתוחלת החיים בארץ - ואולי גם בעולם - גם היא בזכות הגידול בפוקדי בתי המדרשות ובתי הכנסיות, המתפללים לרפואה. אני מאוד מאוד מקווה שהדיווח בכתבה הציג את המחקר בצורה מעוותת, כי על פניו זה נראה נורא. ולספיאנס: אפילו אם נקבל את הטענה המגוחכת שהמהפך השלטוני הוא בזכות החרדים, אני מניח שעדיין הייתה השפעה קטנה, קטנטונת, למפלגה השולית הנקראת ליכוד, ולעוד כמה שותפות קואליציוניות אחרות. כדי לטעון על שינוי בסדרי העדיפויות הפוליטיים צריך יותר מלספור ראשים, וכדי להצביע על ההשלכות צריך יותר משינוי סדרי עדיפויות. למשל, את הקיטון במספר האקדמאים צריך לבחון מול גורמים כגון הפנסיה התקציבית שפגעה אנושות בכל האוניברסיטאות הוותיקות, ומול שינויים בשוק התעסוקה מאז שנת 77. מה היה היקף המחקר מחוץ לאוניברסיטאות בשנת 77? משה פרידמן - שיחה 21:05, 2 במאי 2019 (IDT)
כפי שכבר כתבתי למעלה, אני (ולפחות לפי ניסוח הכתבה גם בן-דוד) בהחלט מקבלים את אחריות הליכוד וכל שותפותיו הקואליציוניות לפיגור היחסי ההולך וגדל של ישראל בתחומים רבים של חינוך, בריאות, תחבורה ועוד בעשרות השנים האחרונות. לגבי העלייה במדדים רבים כמו תוחלת החיים, העולם כולו ובייחוד המדינות המפותחות התקדמו מאוד בעשרות השנים האחרונות במדדים אלו, כך שיש לבדוק אותם יחסית לשאר העולם. עם זאת מזעזע מבחינתי לגלות שמבחינת האוניבסיטאות ההדרדרות הייתה אפילו יחסית לישראל של שנות ה-70, ובעשרות אחוזים. H. sapiens - שיחה 14:46, 3 במאי 2019 (IDT)
עמדותיו של החוקר אינן רלוונטיות. הכתבה (ואני באמת מקווה שהיא הוציאה דברים מהקשרם) מציגה תזה הזויה שקושרת בין התחזקות כוחן של המפלגות החרדיות לאוסף אקראי של נתונים סטטיסטיים של מדינת ישראל, בשתי נקודות זמן בהפרש של כארבעים שנה - למעלה ממחצית שנותיה של המדינה. זאת, בהתעלמות מהעובדה שמדינת ישראל והעולם השתנו בתקופה הזו בכל כך הרבה מובנים, ושבנקודת הזמן המשמשת להשוואה היה מהפך שלטוני עמוק ללא קשר לחרדים. ממש כפי שצריך להיות שוטה גמור כדי לקשור בין תוחלת החיים להתחזקות כוחן של המפלגות החרדיות, כך הדבר גם ביחס לכל מה שהוצג בכתבה. זו כבר לא הטעות הנפוצה שאיננה מבחינה בין התאמה לסיבתיות. זה כבר ברמה של עלבון לאינטלגנציה. משה פרידמן - שיחה 22:42, 6 במאי 2019 (IDT)
לכל מי שמודאג מהקריסה של מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ מאז שנות השבעים בגלל החרדים שהסיטו את התקציבים למקומות אחרים, יש לי חדשות מעודדות. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם באחוז המדענים והחוקרים בקרב כלל המועסקים. אחרינו בפער ניכר דנמרק, שבדיה, פינלד וקוריאה. ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת אחוז האוכלוסיה שרכשו השכלה גבוהה. לפנינו קנדה ורוסיה. הפרחים לגפני וליצמן שדואגים לסדרי עדיפויות תקציביים המקדמים השכלה ומחקר. משה פרידמן - שיחה 23:05, 6 במאי 2019 (IDT)
לפני שנתבשם מהנתון, אעיר שאנחנו במקום השלישי כשמסתכלים על כלל האוכלוסייה בגיל 25-64, שנכללים בה גם אנשים שהחלו ללמוד החל מתחילת שנות השמונים. (וכן לא מעט "ייבוא" מברה"מ לשעבר). בקבוצות הגיל המבוגרות יותר אנחנו במקום 2, בקבוצת בני 35-44 אנחנו במקום ה-6, ובקבוצת בני 25-34 אנחנו במקום ה-11. ברוב המדינות השיעור גבוה יותר בשכבות הגיל הצעירות יותר. אצלנו דווקא לא. דב ט. - שיחה 09:51, 7 במאי 2019 (IDT)
כשמסתכלים בעשור בודד כמו 25-34 צריך לזכור שאוכלוסיית הסטודנטים שלנו מבוגרת בכשנתיים-שלוש. עוזי ו. - שיחה 10:19, 7 במאי 2019 (IDT)
דירוג יחסי זה דבר שיכול להטעות. בקרב שכבת הגיל הצעירה האחוז הוא 46, ובקרב המבוגרת ביותר שנדגמה האחוז הוא 47. כלומר, בתוך ישראל, חיתוך לפי גיל לא מצביע על קטסטרופה. בהקשר למאמר הפותח, קשה להסיק ממנו על הדרדרות לאורך השנים, שהייתה אמורה לבוא לידי ביטוי באחוז שעולה מונוטונית עם הגיל. אני גם לא מכחיש את התרומה החשובה של העליה מברית המועצות. אבל אין כאן תחרות על המקום הראשון, זה לא העניין. העניין הוא שלאחר ארבעים שנה של שלטון דתי וחשוך, שהעביר תקציבים מהחינוך וההשכלה הגבוהה לישיבות ולכוללים, המצב של ההשכלה בקרב הציבור מוביל ברמה העולמית, והמחקר בישראל פורח. משה פרידמן - שיחה 15:55, 7 במאי 2019 (IDT)
לא הצלחתי למצוא הסבר בקישור לגבי מה נמדד, וגם לא מקור (מעבר לאתר oecd.org). לפי המספרים עצמם (יותר מאחוז ב-13 מדינות, ומתקרב ל-2 אחוזים בישראל) אני מנחש שנכללו כל הלומדים לתואר שני במדעים, ובוודאי שהרבה יותר ממספר חברי הסגל הבכיר. זה יתאים מאוד למה שאני רואה בסביבתי הקרובה. כבר בטקס קבלת התואר הראשון במדעי החיים הודיע לנו הדיקן בנאומו ש"מגדלים אותכם ליצוא". מכל מי שאני מכיר במחזור שלי שהמשיך במחקר, יש 1 שהוא היום איש סגל בכיר במוסד מחקר בישראל. רוב השאר מצאו משרות באוניברסיטאות בחו"ל, חלקן משרות טובות מאוד באוניברסיטאות מכובדות מאוד. אני יודע אישית על לא מעטים שניסו ומנסים עד היום למצוא משרה באוניברסיטה בארץ, אך כמעט ואין כאלו. H. sapiens - שיחה 16:31, 7 במאי 2019 (IDT)
כמה אתה מכיר במחזור שלך שמצאו משרות קבועות באוניברסיטאות בחו"ל? באופן כללי, יורדים בשנה כמה אלפים, וכמובן רבים מהם אינם חוקרים אקדמיים. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ט • 16:43, 7 במאי 2019 (IDT)
לספייאנס: ברור שהם לא מדברים על סגל בכיר, אלא על "מדענים וחוקרים", שמן הסתם רובם נמצאים בתעשיה. הנתונים מוצגים כאחוז מכלל המועסקים, מה שאומר שכנראה מדובר על אלו שחיים בארץ. שני הנתונים שהבאתי לא עוסקים בכמות הפרופסורים באוניברסיטאות, אלא בהיקף ההשכלה והמחקר בציבור. מצבנו מצויין בהשוואה למדינות אחרות - וכל זה בזכות ליצמן וגפני. משה פרידמן - שיחה 17:41, 7 במאי 2019 (IDT)
משתמש:משה פרידמן מהו המקור לנתונים? האם זה המקור? לישראל מופיעים שם נתונים רק לגבי שנתיים ואף אחת מהן היא לא 2017 (שמופיעה בכותרת האתר שהסתמכת עליו). גם מהאתר של oecd.org אני לא מצליח להבין מי מדד, מה מדד ואיך. בכל מקרה אנחנו מסכימים שלא סגל בכיר. משתמש:נרו יאיר, אני לא בדיוק מעודכן בפרטי המשרה שלהם. אני זוכר לפחות 4 שהיו בקביעות או במסלול לקביעות בפעם האחרונה שהייתי איתם בקשר. מסלול לקביעות באוניברסיטה בארץ (במדעי החיים ונראה לי שגם במדוייקים) בתכלס מחייב פוסט-דוקטורט בחו"ל, וזה לא סוד שרוב הפוסט דוקטורנטים האלו לא חוזרים לארץ כי אין כמעט משרות לחזור אליהן. H. sapiens - שיחה 18:57, 7 במאי 2019 (IDT)
אני מניח שזה המקור. באתר שהסתמכתי עליו כתוב שהנתונים בישראל הם לשנת 2012 - ואני לא רואה בזה שום בעיה. אם תסתכל במקור שקישרת, תוכל לראות שגם השוואת נתוני 2012 לשאר המדינות מציבה את ישראל במקום הראשון. כמו כן, בשנה זו היו 16 מנדטים למפלגות החרדיות, ובזאת שלפניה היו 18 ח"כים חרדים. לא הבאתי נתונים על סגל בכיר פשוט כי לא מצאתי. אשמח אם תוכל להפנות אותנו. אבל "סגל בכיר" זה לא חזות הכל. רואים בבירור מהנתונים שההשכלה הגבוהה בישראל פורחת, ומדינת ישראל מצטיינת במדע ובמחקר. אולי בבחירות הבאות גם אני אשלשל "ג" בקלפי! משה פרידמן - שיחה 19:12, 7 במאי 2019 (IDT)
נחמד האתר שמצאת. עכשיו אני רואה גם שישראל מספר אחת בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתל"ג, 4.5%, כמעט כפול מממוצע OECD שהוא 2.4%. לזה אני קורא סדרי עדיפויות! משה פרידמן - שיחה 19:17, 7 במאי 2019 (IDT)
"מניח" זה אומר שאתה לא *יודע*, כי באתר שהצגת לא כתוב והמידע מוצג באופן שגוי. באתר oecd.org (שמצאתי רק עם גוגל) אני מבין שגם אתה לא הצלחת למצוא מקורות. נתונים לישראל מופיעים רק שנתיים לעומת מדידה רצופה לכל שאר המדינות, ובעיני (כמי שקצת מתעסק בקריאת נתונים) נראים באופן חשוד כמו אאוטלייר (איך אומרים אאוטלייר בעברית?). ה"הגדרה" של מה נמדד נראית יותר משפטית מאשר סטטיסטית:Researchers are professionals engaged in the conception or creation of new knowledge, products, processes, methods and systems, as well as in the management of the projects concerned. אם לא אותו הגורם מדד לכל המדינות באותו אופן אני מוכן לשים כסף שה"נתון" של ישראל מוגזם. על כמה מוגזם אני לא מהמר... H. sapiens - שיחה 20:05, 7 במאי 2019 (IDT)
איזה מידע מוצג באופן שגוי? משה פרידמן - שיחה 20:08, 7 במאי 2019 (IDT)
באתר שהצגת כתוב בכותרת 2017 כאשר בפועל הנתון של ישראל (אך לא של שאר המדינות!) מ-2012. כל זאת בהנחה שהמקור שלהם הוא אכן oecd.org, מה שאנחנו רק מנחשים כי הם לא כותבים (אבל ניחוש סביר בהתחשב שהנתון דומה עד כדי עיגול ספרה רביעית). אני בספק אם האמינות של הנתון הזה טובה יותר מזו של תוצאות PISA בישראל.H. sapiens - שיחה 20:31, 7 במאי 2019 (IDT)
באתר שקישרתי מופיעות ליד המילה ישראל חמש כוכביות, שמפנות להערה מספר חמש, בה כתוב שהנתון הוא משנת 2012. כך עושה גוף מקצועי שאוסף נתונים. זו לא הצגה שגויה, זו קריאה שגויה. יש נתון דומה (לא זהה) העוסק בכמות החוקרים למיליון תושבים, שהנפקתי מתוך האתר של הבנק העולמי המבוסס על נתוני אונסקו. קישור גם שם ישראל במקום הראשון בשנת 2012, ואין נתונים אחר כך. לא ברור לי כיצד נתוני PISA קשורים לדיון. אם יש לך נתונים רלוונטיים אחרים אשמח אם תשתף אותנו. משה פרידמן - שיחה 20:42, 7 במאי 2019 (IDT)
אה, גם אני חיפשתי בנרות את ההסבר לחמש הכוכביות האלו ולא מצאתי. אז אולי תמצא גם את המקור, מי מדד ומה? מבחן פיז"ה גם הוא מתפרסם ע"י מוסדות ה-OECD אך בפועל נמדד בארץ באופן בלתי-תלוי, ועל האמינות (או חוסר האמינות) של מדידתו תוכל לקרוא בערך שלנו ובאתרים ובעיתונים רבים (או פשוט לשאול בנים/אחים/מכרים שלומדים בבתי ספר בארץ...). די אם נציין (כמו בן-דוד בכתבה) שרוב בתי הספר החרדים לא לוקחים בו חלק. H. sapiens - שיחה 20:58, 7 במאי 2019 (IDT)
כדי לראות את המקור צריך לשלם עבור מנוי באתר, ויש גבול כמה אני מוכן להשקיע בשביל הדיון הזה. אם המקור הוא מהאתר שקישרת, כמו שמסתבר (ומה זה משנה, הרי הנתון מופיע גם שם), הסבר על מקורות הנתונים ניתן לקרוא כאן. אבל הראתי לך גם מהאתר של הבנק העולמי שישראל מובילה עולמית באחוז החוקרים. לא הסברת מה הרלוונטיות של מבחני PISA, הנעשים על ידי תלמידי תיכון, למצב ההשכלה הגבוהה בארץ. מה שאנחנו רואים מהנתונים שיש לפנינו זה שישראל מובילה עולמית בהיקף ההשכלה הגבוהה באוכלוסיה, בהשקעות במחקר ופיתוח ביחס לתוצר, ובכמות החוקרים והמדענים לנפש. וכל זה בזכות החרדים שלא עושים מבחני פיז"ה, אבל שולטים ביד רמה בסדרי העדיפויות הלאומיים מאז שנות השבעים המאוחרות. משה פרידמן - שיחה 21:22, 7 במאי 2019 (IDT)
באתר הבנק העולמי רואים את אותם נתונים בדיוק, רק לטווח שנים קטן יותר, וגם שם לא מצאתי מקור. נתוני ישראל עדיין נראים כמו אאוטלייר באופן מאוד מחשיד. במסמך על המקורות לא מצאתי שנאמר משהו לגבי researchers בישראל, אך במדינות אחרות אני רואה הערות רבות לגבי שינויים והבדלים בהגדרתם. לגבי ישראל נכתב בעמ' 19: The statistical data for Israel are supplied by and under the responsibility of the relevant Israeli authorities or third party. כלומר הנתונים נמדדים ע"י מוסדות ישראלים באופן בלתי-תלוי ועל אחריותם. תרשה לי לייחס לזה אותה אמינות כמו של תוצאות פיז"ה בישראל, שאומנם לא שייכות ישירות להשכלה הגבוהה אבל דווקא מאוד שייכות לכתבה שעליה אנחנו מדברים, וגם הן מנופחות בישראל ע"י (בין השאר) התעלמות מהמגזר החרדי. H. sapiens - שיחה 22:05, 7 במאי 2019 (IDT)
אלו לא אותם הנתונים בדיוק, משום שהבנק העולמי סופר ביחס לאוכלוסיה והנתון הקודם הוא ביחס למועסקים, שזה מושג יותר מעורפל. ועדיין לא הסברת מה הקשר לנתוני פיז"ה. אני גם לא רואה איך אפשר להעלים את המגזר החרדי מהנתון של הבנק העולמי. גם לא ברור לי למה אתה מתכוון בביטוי "אאוטלייר". מה שיש לי כרגע זה נתון שכל הגופים הרשמיים סומכים עליו, מול ספקנות כללית שלא מבוססת על כלום. אתה לא סיפקת שום נתון השוואתי שמראה שישראל במצב לא טוב ביחס לעולם בתחום הזה. בוודאי שכשמדברים על סדרי עדיפויות, להשקעות יש משקל חשוב ביותר, וגם שם ישראל ראשונה או שניה בעולם בהשקעה ביחס לתמ"ג. ושוב תודה לליצמן וגפני. משה פרידמן - שיחה 22:15, 7 במאי 2019 (IDT)

הגרף שמוצג בבנק העולמי כנראה מוסיף איזשהו חישוב אבל בבירור לוקח את הנתונים הבסיסיים מאותו מקום. מה שיותר מעניין: תחת Details הוא מעתיק את ההגדרה ה"משפטית" המעורפלת שיש באתר ה-OECD, אבל מוסיף גם: Students studying at the master’s or doctoral level (ISCED2011 level 7 or 8) engaged in R&D are included. כלומר החשד שלי מלמעלה בדיוק נכון (לא שאני מופתע כי אני מכיר את זה מקרוב ועל בשרי): במשך עשרות השנים האחרונות מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ משקיעה בגידול מדענים, ואז היא פרקטיקלי מכריחה את הטובים שבהם לצאת לעבוד בחו"ל בדיוק בשלב הפוסט-דוקטורט, כאשר הם באמת מתחילים להחזיר את פירות ההשקעה, ולא נותנת להם משרות לחזור אליהן אפילו כשהם מאוד רוצים. מכל מדינות העולם המערבי מוסרים תודה רבה לממשלות ישראל על סדר העדיפויות הדפוק שלהן. אבל היי, העיקר שניפחנו את המדדים בהצלחה... H. sapiens - שיחה 23:15, 7 במאי 2019 (IDT)

על איזה ניפוח מדדים אתה מדבר?. מסטרנטים ודוקטורנטים עושים מחקר, ובדרך כלל ממשיכים לעשות מחקר בהמשך חייהם. זה נכון בישראל וזה נכון בכל מקום אחר בעולם. זו הסיבה שהם כלולים במדד הזה. לא ניפוח ולא בטיח. פוסט דוקטורט בחו"ל זו פרקטיקה מקובלת מסיבות אקדמיות ענייניות, ואין לזה קשר לתקציבים או לסדרי עדיפויות. רובם הגדול חוזרים לארץ ועובדים במחקר ופיתוח מחוץ לאוניברסיטאות, שזה הגיוני וסביר, וזה גם המצב בשאר המדינות המערביות. המדענים ברובם הגדול מחזירים את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח בתעשיית ההי-טק, התרופות, הבטחון וכדו'. זה מתבטא בכך שבישראל יש את ההשקעה הגדולה בעולם במחקר ופיתוח ביחס לתמ"ג, ובהצלחה המדהימה שלה בתחומי הטכנולוגיה. בקצרה, מדינת ישראל היא נמצאת בטופ של השקעה במדע ובמחקר, הכשרת חוקרים ומדענים, ותפוקה מדעית וטכנולוגית. פרחים לגפני כבר אמרנו? משה פרידמן - שיחה 23:29, 7 במאי 2019 (IDT)
שמע, אני רואה את זה מקרוב מאוד כבר שנים, ואני מודיע לך שעשרות אחוזים מן היוצאים, כנראה רובם, לא חוזרים, פשוט כי אין להם למה לחזור. יותר מזה - בדיוק המבריקים ביותר שהצליחו למצוא את המקומות הכי טובים לפוסטדוק והצליחו אח"כ למצוא מסלול לקביעות באוניברסיטאות הכי טובות במערב - הם אלו שיש להם הכי פחות סיבה לחזור. אני פוגש את החברה האלו כל שנה, כמה מהם חברי הטובים. חלקם עדיין עושים בארץ "סיורי משרה", עוברים מאוניברסיטה לאוניברסיטה כעניים בפתח ומעבירים סמינריונים מרתקים על ההשגים שלהם בחזית המחקר בחו"ל. הכל בשביל להתחרות על קומץ משרות שלעתים קרובות מתגלה בסוף שהן כבר לא באמת קיימות. כל זאת כאשר בארצות הברית, בקנדה, באירופה ובאוסטרליה אוניברסיטאות טובות יותר מתחרות על העסקתם, והילדים שלהם שגדלו בחו"ל כבר מדברים איתם אנגלית במבטא אותנטי. מדינת ישראל היא בטופ של השקעה במדענים שיעשו את עבודת חייהם במקום אחר.H. sapiens - שיחה 00:18, 8 במאי 2019 (IDT)
אני מכיר את המציאות הזו, בין השאר משום שזו בדיוק הסיטואציה שאני נמצא בה כרגע. ובכל זאת הרוב הגדול בסוף חוזרים, (אתה יכול לקרוא על זה גם במחקרים של בן דוד עצמו), בוודאי כשסופרים את אלו שעוברים לתעשיה. בכל מקרה, הגם שאפשר להתווכח על המינון, במציאות הגלובלית הנוכחית הדרך היחידה של מדינה קטנה כמו ישראל למנוע את התופעה לחלוטין היא להחזיק מערכת השכלה גרועה שלא תגדל מדענים מעולים ברמה בינלאומית. גם בארה"ב, שם נמצאים רוב המדענים הישראלים שעובדים בחו"ל, רוב הדוקטורים (המקומיים) לא מוצאים משרה אקדמית, ומשתלבים בתעשיה. העולם האקדמי תמיד יצמיח יותר מדענים ממשרות. אם אתה מדינה קטנה בעלת תקציבים מוגבלים אבל עם מערכת השכלה גבוהה מהמעולות בעולם, שמצמיחה כמות אדירה של מדענים מעולים באופן יחסי, אין שום דרך מעשית למנוע מהם להגיע למקומות הכי טובים בעולם ולהשתלב שם. במקביל, התחרות על המשרות אצלך בבית תהיה אדירה, ולבוגרים של המערכת יהיה קל יותר לקבל משרה בחו"ל מאשר בארץ. זו מתמטיקה פשוטה. זו לא תעודת עניות לאקדמיה הישראלית - זו תעודת כבוד. אני כן חושב שצריך להתאמץ לשנות את המינון, אבל זה לא משנה את התמונה הגדולה שהיא מאוד חיובית. משה פרידמן - שיחה 00:46, 8 במאי 2019 (IDT)
ועוד משהו: אם הנתון שאתה לא סומך עליו אכן נכון, ובישראל יש את האחוז הגבוה ביותר בעולם של מדענים וחוקרים, ובהתחשב בנתון שבישראל יש את ההשקעה הגדולה בעולם במחקר ופיתוח ביחס לתל"ג, זה יהיה מאוד לא מעשי לצפות להקטנה משמעותית של "בריחת מוחות". לא בעולם הגלובלי שאנחנו מצויים בו וביחסים הדמוגרפים והכלכליים בינינו לבין שאר המערב. משה פרידמן - שיחה 00:52, 8 במאי 2019 (IDT)
אתה מכיר את המציאות הזו, אבל אולי אתה עדיין לא מכיר באמת, כי אתה עדיין לא יודע כמה מאלו שאתה מכיר יישארו בסוף באוניברסיטאות בחו"ל. אולי אתה אפילו לא יודע אם אתה בעצמך תישאר באוניברסיטה בחו"ל. כשאני הייתי בסיטואציה שאתה נמצא בה עכשיו, גם חשבתי כמוך עכשיו, למשך לא מעט שנים. אם במדינת ישראל היום יש 60% פחות סגל בכיר (לנפש) מאשר ישראל של תחילת שנות ה-70, זו כבר לא "בריחת מוחות" אלא "הברחת מוחות". בינתיים מדינות המערב האחרות (גם הקטנות שבהן) קולטות מוחות, הכי טובים שהן יכולות להשיג מכל העולם, כולל ישראלים, ואתה מתייחס לזה כמובן מאליו. נחמד להשתבח שישראל משקיעה הכי הרבה במסטרנטים ובדוקטורנטים, כשברגע זה מדינה אחרת קוצרת את פירות ההשקעה בך. H. sapiens - שיחה 15:02, 8 במאי 2019 (IDT)
לפי הלמ"ס, 11% מבוגרי תואר שלישי בארץ חיים היום בחו"ל שלוש שנים לפחות. זה מספר גדול, אבל עדיין הרוב הגדול חוזרים. אם תחלק לתחומים, התחום בו המצב הכי גרוע זה מתמטיקה, ושם יש כ 24% שחיים בחו"ל למעלה משלוש שנים. אז גם אצל המתמטיקאים הרוב הגדול בארץ. בוודאי שהמספרים הללו לא מסבירים את הירידה ביחס אנשי הסגל הבכיר, אז צריך לחשוב על סיבה אחרת. לא חסרים מדענים, ורובם הגדול נשאר בארץ. משה פרידמן - שיחה 21:16, 8 במאי 2019 (IDT)
האחוז הזה לא מתחשב באחוז בעלי תואר שלישי שלא ממשיכים למשרה (או אפילו לפוסט-דוק עצמו) בארץ *או* בחו"ל, אשר אתה עצמך טענת למעלה שהוא הרוב. והשאלה היא לא רק הכמות אלא גם האיכות. H. sapiens - שיחה 11:23, 10 במאי 2019 (IDT)
צודק, פיספסתי את זה. אבל בסוף זה מה שחשוב ביחס לטענה שלך שהמדינה לכאורה משקיעה בהכשרת מדענים ומדינות אחרות קוצרות את פירות ההשקעה. ישראל מכשירה המון מדענים מעולים, הרבה יותר ממה שניתן לקלוט באקדמיה, אז אלו שרוצים להמשיך הולכים למקומות אחרים. גם בארה"ב רוב גדול של הדוקטורים לא יכולים לקבל משרה אקדמית, אבל אין להם מדינת ענק שיכולה לקלוט אותם, אז הם הולכים לתעשיה. יש לא מעט מאמרים, בעיתונות ובספרות, שעוסקים בבעיה הזו, שהיא אינהרנטית לעולם האקדמי. כל בעל תקן מכשיר כמה וכמה דוקטורים במהלך הקריירה שלו, וגם אם רק שניים מתוכם יקבלו תקן האוניברסיטאות יצטרכו להכפיל את עצמן כל עשור בערך. החוקרים הישראלים מרוויחים מחוסר האיזון בין המדינות, כי זה מגדיל עבורם את טווח האפשרויות. כדי לפתור את הבעיה בצורה ראילית צריך להקטין באופן מכוון את כמות הסטודנטים, (או לדאוג לכך שהם יהיו לא טובים ולא ירצו אותם בחו"ל). משה פרידמן - שיחה 15:36, 10 במאי 2019 (IDT)

סרטון הקברים - הפרת זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

הצלם פארוק

תמונת הקברים ברקע בסרטון תעמולת בחירות של הליכוד בבית העלמין הצבאי לקוחה מוויקישיתוף (משמאל). מעבר לעובדה שלא צויין קרדיט לפארוק או לוויקיפדיה, מדובר ביצירה נגזרת שעל פי תנאי הרישיון הייתה צריכה להיות משוחררת לנחלת הכלל באותם תנאי רישיון: "שיתוף זהה – יצירות המבוססות על עבודה זו או המשנות אותה, ניתן להפיצן אך ורק תחת רישיון זהה או תואם לרישיון זה." Dorian Gray Wild הוא זה ששם לב לעובדה הזו. Geagea - שיחה 09:35, 2 במאי 2019 (IDT)

אם בליכוד לא מתביישים לעשות שימוש נלוז בקברים של חללי צה"ל כתעמולה פוליטית נגד הרמטכ"ל לשעבר תוך הסתה פרועה נגדו, אין לצפות מהם שיקפידו על זכויות יוצרים. ניב - שיחה 22:08, 2 במאי 2019 (IDT)
נו באמת... בכלל אין קשר. בן עדריאלשיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט 11:45, 3 במאי 2019 (IDT)

מעשה בתקלדה של תוכנת OCR[עריכת קוד מקור]

עגנון יוצא מהארון, באתר "הארץ". דוד שי - שיחה 00:21, 3 במאי 2019 (IDT)

אחת הסיבות שאיני חובב גדול של ספרות היא הלגיטימציה, לפחות בחלק מהחוגים, לבניית הרים וגבעות מעכברים. בכל מקום אחר כל אדם אם קצת ידע בארמית (אולי גם בלי) היה מניח שבבירור מדובר בתקלדה. Mbkv717שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 12:40, 3 במאי 2019 (IDT)
תזכורת למשתמשים באתר עתונות יהודית היסטורית, שה-OCR רחוק מלהיות מושלם. אפשר להיכנס לתצוגת טקסט ולראות שהטקסט המוצג (לאחר OCR) משובש ולעתים, בעיקר בתקופות רחוקות יחסית, משובש מאד. לכן גם חיפושים באתר יש לקחת בעירבון מוגבל, לפעמים תקבל תוצאות שלא קשורות באמת לחיפוש (במקרה כמו בידיעה נניח, חיפוש "ארון הקודש" יחזיר את הטקסט שבו נכתב בעצם "ארץ הקודש") וגרוע מכך, לפעמים לא תקבל תוצאות שכן קיימות. דב ט. - שיחה 14:57, 5 במאי 2019 (IDT)

הסטורי של אווה - תופעה גם במימדים ויקיפדיים[עריכת קוד מקור]

גילוי נאות: עד מאוד לאחרונה לא שמעתי על אווה היימן, כמו גם על המוני כותבי יומנים אחרים מתקופת השואה, למרות שהיא אפילו בין אלו שזכו להיות מתורגמים לעברית. קשה היה להתחמק מהחדשות על החשיפה הגלובלית העצומה שלה, אבל אפשר לראות גם בממדים ויקיפדים תופעה לא קטנה. עד 2016 היה עליה ערך רק בגרמנית (שנכתב ב-2011), הערך עליה בעברית נכתב רק לפני שנתיים (ותודה לתלם; לשם השוואה הערך העברי על אנה פרנק נוצר ב-2003), ועד לפני כשבועיים מד הצפיות היומי שלו לא חצה את 15 צפיות, לרוב הממוצע עמד על כ-5 צפיות, כשהיו יומיים בחודש אפריל עם 0 (!) צפיות; ביום השואה הקודם היא הגיעה לשיא של כ-30 צפיות ביום בימים שסביבו. אנה פרנק למשל, במקרה גרוע עם 87 צפיות ליום, והיו לה ימים רבים לאחרונה עם 200 צפיות, וביום השואה הנוכחי הגיעה לכ-5,800 צפיות. מאז תחילת הפרומואים היה שינוי מגמה אצל אווה, היא הגיעה למינימום של 33 צפיות, והרבה פעמים התקרבה ל-200. ב-1 במאי נוספו עליה ערכים באנגלית ובספרדית. ב-28 באפריל היא עברה את ה-700, ב-30 באפריל את ה-1,500, בערב יום השואה היו 6,015, וביום השואה עצמו 14,133 צפיות, יותר מאשר הערך על הסטורי של אווה. בוויקי' האחרות שהערך עליה ותיק יחסית גם ניתן לראות קפיצה חריגה, אם כי במימדים קטנים יותר של מאות צפיות, למעט בגרמנית שם היא קיבלה אתמול כ-2,500 צפיות ובאנגלית שם הגיעה לכ-5,300 צפיות. יש להודות שיש משהו מדאיג בזה שאחוזים ניכרים מכלל המיליונים שנחשפו לסיפור הזה כנראה לא היו מסוגלים לקרוא את היומן שלה או להיחשף אליו בדרכים יותר קונבנציונליות, ואני בהחלט מסוגל להבין את הביקורת על רדידות וזילות; אבל אפילו עם זה כנראה יש כאן גאונות צרופה. היום אני טיפה פחות מודאג בקשר לזיכרון השואה. Mbkv717שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 13:17, 3 במאי 2019 (IDT)

פרויקט אוונגרדי שמתאים לרוח הזמן. אני מברך בהחלט על השיטה שידעה לקלוע בדיוק לקהל הנכון בדרך הנכונה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:48, 3 במאי 2019 (IDT)
זה נושא חשוב ומעניין. כמות הצפיות בוויקיפדיה בערך מסוים כמעט תמיד מזנקת למעלה כאשר נשוא הערך נמצא בכותרות החדשות. אגב, כשנה אחרי כתיבת הערך על אווה היימן גיליתי שיש ערך מקביל בוויקי הגרמנית, שלא היה מקושר לערך אצלנו. אגסי - שיחה 16:27, 3 במאי 2019 (IDT)

ערך על 2 ימי הלחימה האחרונים בעזה[עריכת קוד מקור]

האם נכתב ערך על 2 ימי הלחימה שהיו בעזה (4-5 במאי)? אציין שהשם הרשמי של המבצע (למשל כאן https://www.mako.co.il/news-military/security-q2_2019/Article-7908fd8c07e8a61027.htm ) הוא גן סגור. אלחנן המקלידן - שיחה 22:31, 6 במאי 2019 (IDT)

ההסלמה בדרום (מאי 2019) Nirvadel - שיחה 22:33, 6 במאי 2019 (IDT)
תודה אלחנן המקלידן - שיחה 23:07, 6 במאי 2019 (IDT)

חג עצמאות שמח![עריכת קוד מקור]

ישראלישראל יום העצמאות 71 שמח לכל עם ישראל ועורכי ויקיפדיה העברית! ישראלישראלד"ר MathKnight (שיחה) 00:40, 9 במאי 2019 (IDT)

חג שמח. צחי לרנר - שיחה 07:54, 9 במאי 2019 (IDT)
אתמול העלתה חירשת סרטון עם שאלה ליום העצמאות. יש כתוביות בעברית. דוריאןDGW – Talk 08:24, 9 במאי 2019 (IDT)

תולדות האנטישמיות בבריטניה[עריכת קוד מקור]

מצאתי מאמר מעניין הסוקר את תולדות האנטישמיות בבריטניה, ומציין אישים רבים שהתבטאו בגלוי נגד יהודים. כדאי להוסיף את זה לערכים הרלוונטיים (למשל ביאטריס וב).

http://isj.org.uk/the-labour-party-anti-semitism-and-zionism/

-- ‏גבי‏ • שיח 18:45, 13 במאי 2019 (IDT)

בקריאה שטחית אני מזהה שם כמה אי דיוקים. לדוגמה: הטענה שתמיכה בציונות הייתה מדיניות עקבית של מפלגת הלייבור (תוך כדי זניחת עקרונות אחרים מאותו מסמך עקרונות). אבל גם זה נזנח על ידי ממשלת הלייבור של קלמנט אטלי כאשר זה התנגש עם האינטרסים של בריטניה. Tzafrir - שיחה 19:02, 13 במאי 2019 (IDT)
ייתכן שיש אי דיוקים, אבל אני מתייחס ספציפית לציטוטים, שאותם גם אפשר לבדוק במקורות נוספים כדי לוודא שהם מדויקים ולא הוצאו מההקשר. -- ‏גבי‏ • שיח 20:35, 13 במאי 2019 (IDT)

מח"ש[עריכת קוד מקור]

שוטר ראה שאשתו איננה עוזבת את הנייד שלה, נכנסת איתו לשירותים ומקבלת הודעות בשעות הלילה. כששכחה את הנייד במטבח, הסתכל בו ונוכח כי היא בוגדת בו. מח"ש הגישה נגדו כתב אישום, ייצגה אותו עו"ד טלי גוטליב, ובית משפט השלום בראשל״צ זיכה אותו. דוריאןDGW – Talk 18:08, 15 במאי 2019 (IDT)

אל תגידו שלא אמרנו[עריכת קוד מקור]

דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ. כמובן שרוב האנשים יתעלמו מהדו"ח עד שהמציאות תבוא לנקוש בדלת - כמו שרוב היהודים לא רצו להאמין שהשואה היא אמיתית עד שהיה מאוחר מידי. יש כבר את החכמים התורנים שאומרים שזה המצאה של "השמאל" ששולט באו"ם... 1500 מדענים שסוקרים אלפי מחקרים - (עוד תאוריית קונספירציה בשקל כמו "הארץ היא שטוחה" ו"אגדת תקיעת הסכין בגב", ו"הפרוטוקולים של זקני ציון" - עובדות לא חשובות בנסיון להפריח "תאוריות" כאלה). כמובן שהידיעה הזו גם תעלם בשטף הידיעות הצהובות של עיתונות מסחרית שרוצה להתפרנס (ולכן לרגש את הקוראים עם שילוב של אלימות רכילות מין וכו' יחד עם שילוב של פרסומות לספות ולמכוניות) ועם פוליטקאים שהקיום של האנושות מעניין אותם לפחות כמו הבורקס של שבוע שעבר. בהצלחה לכולנו. האזרח דרור - שיחה 12:31, 7 במאי 2019 (IDT)

המסר הזה איננו חדש, גם אם הדו"ח מדייק את הפרטים. הסיכוי שבני האדם יעשו משהו יעיל בנדון נמוך מאוד ללא קשר לימין ושמאל. כפי ששמעתי פעם מדן אריאלי, יש לבעיה הזו את כל המאפיינים הפסיכולוגים שמובילים לדחיינות. זה לא מיידי, אנחנו לא רואים את זה, זה לא כואב לנו עכשיו, אנחנו לא באמת מבינים את זה, זה אולי יכאב לנו בעתיד, או אפילו לאחרים אם לא נחיה עד אז, וההתנהגות של כל אחד מהפרטים לא משנה כלום. כדי לטפל בזה בצורה יעילה לא מספיק לזרוק את האריזות לפח הכתום, צריך לשנות לחלוטין את התרבות המערבית. אולי אפילו לוותר על ויקיפדיה. משה פרידמן - שיחה 15:43, 7 במאי 2019 (IDT)
אפשר להוסיף גם כמה סיבות נוספות - זו "בעיה נבזית" שקשה להבין איך פותרים אותה, והשרדות האנושות היא מוצר ציבורי שיש לנו אינטרס לתת לאחרים לשלם עליו \ להלחם עליו. אריאלי צודק לגמרי בניתוח הפסיכולוגי. השאלה היא אחרי שהבנו שהניתוח הזה נכון מה עושים הלאה. סתם לוותר לא כדאי. האזרח דרור - שיחה 17:43, 7 במאי 2019 (IDT)
לא לוותר. מקווה שלא הובן כך מדברי. משה פרידמן - שיחה 17:57, 7 במאי 2019 (IDT)
אפשר לשאוב עידוד מסוים מההתגברות על החור באוזון. האתגר והבעיה היו אמנם קטנים יותר, אבל היו מספיק סיבות להתעלם ולדחות גם אז.
לא חושב שצריך לשנות לחלוטין את התרבות המערבית, אלא רק היבטים מסוימים, אמנם חשובים, ובראשם תחבורה ואנרגיה. כבר ננקטו פעולות בעלות משמעות לא מבוטלת בתחום, בכמה מדינות, והיו התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות חיוביות, למשל ירידה משמעותית מאד בעלות הייצור של חשמל ממקורות לא מזהמים. אם תמשך מגמה זו, ובנוסף לה תמצא דרך יעילה יותר לאגור אנרגיה ויהיה מעבר גורף למכוניות חשמליות, זה יחולל שינוי עצום בהיקף הפליטות של גזי החממה. כל זה לא מדע בדיוני.
אל ייאוש. דב ט. - שיחה 09:59, 8 במאי 2019 (IDT)
תחבורה ואנרגיה הם פשוט תחומים בולטים. כי הם דברים שאנחנו רואים יום יום. וחופרים עליהם בתקשורת. הבעיה המרכזית לדעתי (אם לא תהיה בעיה בגלל אקלים או השפעה לא צפויה מצד מערכות אקולוגיות שיוצאות מכלל שליטה) היא בחקלאות תעשייתית שמצד אחד מאפשרת אוכלוסיה גדולה מאד של האנושות ומצד שני משבשת הרבה מערכות אקולוגיות , זרמים אקולוגיים (מחסור הזרחן, והחנקן) , ודורשת זרם מתמיד של דלק מחצבי ושל כריית משאבים מתכלים. דרוג של בעיות קיימות משמעותיות קיים במאמר הבא [1] וגם ממליץ על המאמר על כלכלה מעגלית בהקשר של תעשייה בת קיימא. האזרח דרור - שיחה 13:42, 8 במאי 2019 (IDT)
תחבורה ואנרגיה הם אכן תחומים יותר בולטים ביומיום, אבל הם גם משמעותיים, ותורמים ביחד 50% מגזי החממה. דב ט. - שיחה 12:16, 13 במאי 2019 (IDT)
זה לא כל כך משנה אם זה נכון או לא. נניח שהדוח מדוייק, הרי אף אחד לא יצטרף בעקבותיו לתנועה להיכחדות מרצון של האנושות, כך שהדיון האם אנשים יאמינו לו או לא לא כל כך רלוונטי. מיכאל.צבאןשיחה • ג' באייר ה'תשע"ט • 22:00, 7 במאי 2019 (IDT)
זח חוסר הבנה מהותי של הדוח הזה ושל דוחות אחרים. כולם כאן חברים (שלא מרצונם) בתנועת הכחדת-האנושות-שלא מרצון. לא צריך להכחיד את האנושות , אלא האנושות צריכה להתאים את עצמה למגבלות של הביוספרה (והפקה בת קיימא של משאבים אחרים) או שהיא עצמה תוכחד. רוב האידאולוגיות הקיימות כיום מניחות שהטבע הוא פאסיבי ושהוא יעשה מה שאנחנו רוצים \ לא תהיה לו השפעה מהותית על הקיום שלנו. אף אחד לא טרח לעדכן את הטבע בנושא או את מערכות החקלאות שלנו. האזרח דרור - שיחה 13:38, 8 במאי 2019 (IDT)
חייב לציין שויקיפדיה בעברית היא לא ממש מוצלחת בכיסוי של הערכים בשינוי אקלים. תראו מה המצב בויקי האנגלית: יש פורטל שלם (אנ'), ופרויקט שמוקדש לנושא (אנ'). יש הרבה עבודה לעשות, וזה יכול ממש לעזור בקידום המודעות. לפעמים אני מדבר עם אנשים על שינוי אקלים ורוצה להפנות אותם למקורות בעברית ולא יודע לאן להפנות אותם. אפשר ליצור קשר עם עורכי אקו-ויקי ולשפר את המצב, אפשר גם לתרגם מויקי האנגלית (ז"א יש גם הרבה תוכן קיים שאפשר להשתמש בו). אם אני לא טועה יש גם משימה כזו לתלמידים לכתוב ערכים בויקיפדיה, אני בטוח שאפשר לאחד כוחות! Yshaveh - שיחה 23:36, 7 במאי 2019 (IDT)
...ואיזה עיתון ישראלי התעלם לחלוטין מהדו"ח? ניחשתם נכון. רדיומן - שיחה 03:01, 8 במאי 2019 (IDT)
גם הערכים הקיימים מחייבים עבודה. התחממות גלובלית למשל. אחד העורכים הנמרצים בראשית ימיה של ויקיפדיה היה בזמנו מכחיש התחממות נלהב. דב ט. - שיחה 10:39, 8 במאי 2019 (IDT)
מסכים ממש. האם יש סיכוי ליצור בשביל זה מיזם בויקיפדיה? Yshaveh - שיחה 17:15, 9 במאי 2019 (IDT)

אין צורך לטרוח. נמתין שיתחיל להתקרר. 37.26.148.202 14:56, 12 במאי 2019 (IDT)

מה הפיתרון שהאו"ם מציע לבעיה? האם הוא מציע או תומך בפיתרון של תאנוס וכפפת האינסוף? – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:41, 21 במאי 2019 (IDT)
ציניות זה תמיד כיף, הא? Yshaveh - שיחה 17:02, 7 ביוני 2019 (IDT)

תבנית:משתמש השפלה[עריכת קוד מקור]

משפיל, לא?--שלום1234321שיחה • י"א באייר ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 14:33, 16 במאי 2019 (IDT)

תלוי. זה דומה לכמות השתן הזורם ב-כנסיית ההשתנות. ככה זה בעברית. Face-smile.svg Danny-wשיחה 15:52, 16 במאי 2019 (IDT)
למה בכלל יש תבנית כזאת? לא ראיתי תבנית משתמש תל אביב, או חיפה או השרון. אני תושבת השפלה ובהחלט לא אשים תבנית מוזרה כזאת.שלומית קדם - שיחה 16:02, 16 במאי 2019 (IDT)
שאלה מצוינת. אין אנשים ששמים אותה (כולל יוצר התבנית, שהניח אותה ואחרי יומיים הוריד). david7031שיחה • י"א באייר ה'תשע"ט • 16:07, 16 במאי 2019 (IDT)
משתמשת:שלומית קדם: נעים להכיר – קטגוריה:ויקיפדיה - משתמש - מגורים. דגש — 18:14, 16 במאי 2019 (IDT)
יפה, הכרנו. אבל הקטגוריה איננה מציינת מי משתמש בתבניות האלה. אז מה בדיוק תכליתה? שלומית קדם - שיחה 18:55, 16 במאי 2019 (IDT)
בכל פעם שנמצאים בדף תבנית, אפשר להיכנס בקישור "דפים המקושרים לכאן" שבצידו הימני של העמוד, ואז לסמן "הסתרת קישורים" ו"והסתרת הפניות". התוצאה תהיה כל הדפים שבהם נעשה שימוש בתבנית. דגש — 18:58, 16 במאי 2019 (IDT)
שמותיהן של רוב התבניות האלה הם במתכונת משתמש תושב ..., ויתכן שחשבו מראש על הדיון הנוכחי כאשר ויתרו על המילה "תושב" דווקא במקרה הזה. מתברר ש-164 ויקיפדים מזדהים כתושבי גוש דן, 36 מזדהים כתושב יתל אביב, ויותר מ-200 מזדהים כתושבי ירושלים. --א 158 - שיחה 21:11, 16 במאי 2019 (IDT)
הבעיה היא לא התבנית, אלא שם חבל הארץ עצמו. אולי צריך לצאת בתחרות לאומית לבחירת שם רשמי חדש לחבל ארץ זה (השפלה). לכם יש הצעות? – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:48, 16 במאי 2019 (IDT)
מוריד שמות...קריצה--שלום1234321שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 15:32, 17 במאי 2019 (IDT)
הנה כמה דוגמאות: "חבל פז" על שם החולות המוזהבים שבו, "גבעות שפע", "חבל הדר" כי היו בו פעם הרבה פרדסים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:24, 17 במאי 2019 (IDT)
השפלה (שפלת יהודה) היא בין הרי יהודה למישור החוף. אין בה חולות ונדמה לי שגם לא פרדסים. Tzafrir - שיחה 22:16, 17 במאי 2019 (IDT)
על פי הערך היא כוללת גם את רחובות, נס ציונה ויבנה - שהם יחסית קרובים לים, יש בפאתיהן חולות וגידלו בהן פרדסים (רחובות + נס ציונה). – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:38, 17 במאי 2019 (IDT)
חולות באמת אין, הדיונות שנותרו הן במישור החוף, מערבית לנו. פרדסים היה היו, רבים מאד, ובאביב כל רחובות הייתה מוצפת ריחות פרחי הדר נפלאים, אבל לא עוד. הפרדסים נכרתו לפנות מקום לבניינים ולכביש עוקף, והתפוז הוסר גם מסמל העיר, שעכשיו היא עיר המדע, לא ההדרים.שלומית קדם - שיחה 22:44, 17 במאי 2019 (IDT)
בתור תושב פנינת השפלה, הצבתי את תבנית המשתמש בדף המשתמש שלי. לדעתי היא לא מוזרה בכלל. ניב - שיחה 19:26, 20 במאי 2019 (IDT)

Jeff Koons ‘Rabbit’ Sets Auction Record for Most Expensive Work by Living Artist[עריכת קוד מקור]

אבל למה?? לא יאומן! Tmima5 - שיחה 18:47, 16 במאי 2019 (IDT)
$90,000 כן היית מבינה?... עוזי ו. - שיחה 21:43, 16 במאי 2019 (IDT)
גם ב9,000 $ לא הייתי מבינה, אבל הייתי פוטרת זאת בעניין של טעם. אבל 90,200,000 $ הייתי רוצה לדעת האם באמת מישהו חושב שהפסל שווה את הסכום הזה מבחינה אמנותית, והייתי שמחה לשמוע למה. Tmima5 - שיחה 22:25, 16 במאי 2019 (IDT)
הדבר היחיד שמטריד את מי שקונה פסל ב-90 מיליון דולר זה האם יוכל למכור אותו ב-100 מיליון דולר. ההערכה שלי: הקונה שם כספו על קרן הצבי, אבל מה אני מבין בעניינים שבעלי 90 מיליון דולר מבינים בהם. דוד שי - שיחה 22:49, 16 במאי 2019 (IDT)
בהקשר לכך הכתבה הזו. צחי לרנר - שיחה 06:14, 17 במאי 2019 (IDT)

ראיתם?[עריכת קוד מקור]

רחלי ווקס, זווית, ארבע העונות של האינטרנט, באתר ynet, 17 במאי 2019
יכול לעזור גם לנו?--שלום1234321שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 15:30, 17 במאי 2019 (IDT)
להוסיף לויקיפדיה:פרסומים בתקשורת? (לפי הכותרת המשנית)--שלום1234321שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 15:34, 17 במאי 2019 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: במה בדיוק זה אמור להיות יכול לעזור לנו? הנתונים די צפויים (לא ברמת הנתון הבודד, אבל כן זה שיש לאירועים חדשותיים/סביבתיים השפעה על כמות הגלישה). מה שחדש במחקר הזה הוא שאנשים מודעים למתי פרחים פורחים ומתי גוזלים בוקעים, וזה יפה. david7031שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ט • 15:38, 17 במאי 2019 (IDT)
ולגבי השאלה השניה שלי?--שלום1234321שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 18:02, 17 במאי 2019 (IDT)
נראה לי שכן. אולי בויקיפדיה:פרסומים אקדמיים? david7031שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ט • 22:42, 18 במאי 2019 (IDT)
מעניין לבחון זאת אצלנו. למשל, בערכי עופות נודדים שעוברים בארץ יש דפוס עונתי ששיאו בסוף הסתיו [2] שאין בערכי עופות אחרים [3]. זה יכול לנבוע לפחות בחלקו ממטלות בבית-ספר. דב ט. - שיחה 10:02, 19 במאי 2019 (IDT)
גם ההתעניינות בפרחים עונתיים הפורחים בארץ עונתית ותואמת את מועד פריחתם - הכלנית לפני הפרג, למשל. [4] דב ט. - שיחה 10:12, 19 במאי 2019 (IDT)

מי יגאל את בית טיירל?[עריכת קוד מקור]

בוויקיפדיה יש כיסוי לא רע של סדרת שיר של אש ושל קרח ושל משחקי הכס (סדרת טלוויזיה), כולל ערכים על בתי האצולה המרכזיים, הדמויות הראשיות ומספר דמויות ראשיות ללא בית. עם זאת, בית טיירל, אחד הבתים העשירים והמשפיעים בווסטרוז נותר אדום, כולל דמויות מרכזיות בו (מרג'רי טיירל, אולנה טיירל ולוראס טיירל). דרוש מישהו שקרא את סדרת הספרים (וגם ראה את סדרת הטלוויזיה) שיכתוב ערך על בית טיירל שכולל היסטוריה קצרה, את קורותיו בסדרת הספרים ובסדרת הטלוויזיה ופרקים על דמויותיו המרכזיות (מרגו'רי, אולנה ולוראס). מי מרים את הכפפה (לא צריך להילחם ב"הר")? – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:37, 17 במאי 2019 (IDT)

לאור העונות האחרונות, ניתן לשאול את השאלה שבכותרת בתרתי משמע. Amiroשיחה 10:22, 18 במאי 2019 (IDT)
אני מסכים עם האמור לעיל. יצוין שגם בערך משחקי הכס (סדרת טלוויזיה) דרוש שכתוב של ממש, ואולי גם פיצול לפי עונות. ישראל - שיחה 12:59, 19 במאי 2019 (IDT)
לפי מה שמסתבר כרגע משתוללת אנרכיה בחלק גדול משבע הממלכות, כשלא ברור מה קורה באיי הברזל, מה קורה בשטח שהיה בשליטת בית טיירל שהושמד, מה קורה במדינת הדות'ראקים ובעיר הבלתי טמאים, ועוד... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 20:45, 19 במאי 2019 (IDT)
העונה השמינית הייתה ירודה באיכותה יחסית לעונות שקדמו לה. צחי לרנר - שיחה 14:02, 21 במאי 2019 (IDT)
ללא ספק הבלתי טמאים הם הצבא המוסרי בעולם ! צחי לרנר - שיחה 12:39, 23 במאי 2019 (IDT)

דובר צה"ל[עריכת קוד מקור]

בעקבות עריכה בערך גור שרייבמן שהסתמכה על דף הפייסבוק של דובר צה"ל, הלכתי להציץ בדף זה, והופתעתי לגלות שסגנונו רחוק מאוד ממה שציפיתי. משום מה ציפיתי להודעה יבשה על הדרגה והתפקיד החדשים של שרייבמן, ובמקום זה מצאתי: "גור - אתה דוגמא ומופת לפיקוד ומנהיגות קרבית, איש ערכי ונעים שמהווה מודל לחיקוי לרבים מאיתנו." מזכיר לי נאומים של מנהל המנגנון בעת הענקת שעון זהב לעובד ותיק. האם אני ממש לא בעניינים, וזה הסגנון המקובל בצה"ל הדיגיטלי? האם לדו"צ יש גם דף אינסטוש? דוד שי - שיחה 20:40, 20 במאי 2019 (IDT)

זה הדף האישי שלו שבו יש סגנון יותר "אישי" ו"משוחרר", אם אתה רוצה את העמודים שהם כביכול רשמיים יותר מדו"צ, אתה צריך ללכת לאתר מצה"ל, לפייסבוק של צה"ל (או לאינסטגרם הצה"לי) ותוכל להיווכח שגם שם אין רשמיות כבירה (ולעתים אפילו ברמה "גרועה" בהרבה) שנשמרת בדרך כלל לתגובות לפניות מהתקשורת. קראתי פעם ראיון עם מנליס שבו הוא טען שהמטרה בהפיכת דו"צ לגורם ויראלי ככל הניתן היא כדי שבשעה שצריך להפיץ מידע חשוב דרך צה"ל, הוא יישמע דרך צה"ל ולא מהצד השני, בעיקר בשפות זרות. Mbkv717שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 21:00, 20 במאי 2019 (IDT)
קשה לי לקבל שאדם הנושא בתפקיד רשמי מחזיק גם דף פייסבוק "פרטי", שבו הוא עוסק בנושאים שבמסגרת תפקידו הרשמי. האם נראה בו הודעות מסוג: "מגניב, כטב"מוש של חיל האוויר דפק טיל כזה כאילו חמוד בעזתי מה זה מעצבן". דוד שי - שיחה 06:47, 21 במאי 2019 (IDT)
זה (וגרוע/עדכני ממנו) הוא בהחלט הסגנון המקובל בצה"ל הדיגיטלי, ובכלל במערכי דוברות של גופים רשמיים. יש לדו"צ אינסטגרם [5].
בזיון. בן עדריאלשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט 14:28, 21 במאי 2019 (IDT)
ימי נחמן שי, המופיע בטלוויזיה (מול העם כולו, בערך) וקורא לכולם בקול סמכותי לשתות מים חלפו עברו, לטוב ולרע. את נחמן שי ראית אם רצית או לא רצית. היה ערוץ יחיד ובו צפית כדי להבין מה קורה. היום דו"צ הוא רק עוד אחד בפיד שנאבק על תשומת לב. אם הוא לא רוצה לדבר לעצמו, הוא לא יכול להיות יבש. דב ט. - שיחה 09:05, 21 במאי 2019 (IDT)
אני לא בטוח שסגנון "מגניב" זה מה שיגרום להמון לעקוב אחרי דובר צה"ל. פרובוקציות וטיזרים זה לא התחום החזק שלו. היתרון שלו אמור להיות מידע שאין לאחרים ואמינות. נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 14:35, 21 במאי 2019 (IDT)
באנגלית הוא ממש מתפרע. בעברית, כמו בפוסט על שרייבמן, זה רגוע יחסית, אבל הוא לא יכול להיות יבשושי אם הוא מכוון לקהל רחב. צריך זוית אנושית ושפה עדכנית. רוב מה שמתפרסם הוא לא סקופים מרגשים במיוחד - מישהו קיבל תא"ל, מישהי זכתה בחיילת מצטיינת ביום העצמאות, הסתיים קורס צוללות [6]. דב ט. - שיחה 15:32, 21 במאי 2019 (IDT)
לי אישית מה שמפריע הוא שהדברור של ממשלת ישראל נמצא בפועל בידי דובר צה"ל. וזו אינה ביקורת על דובר צה״ל או על צה"ל. Tzafrir - שיחה 14:54, 21 במאי 2019 (IDT)
כאמור, את הקהל הרחב לא מעניין אם הסתיים איזה קורס. מי שאחיו שם כן יתעניין, גם אם הדיווח לא יהיה "מגניב". באיזה מובן הוא מדברר את ממשלת ישראל?! אפשר להתעדכן אצלו על המגעים הקואליציוניים? משק הגז? מסעות נתניהו בעולם? נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 16:32, 21 במאי 2019 (IDT)
כל מה שקשור לניהול הסכסוך מול שכנינו: כמעט כל ההודעות מגיעות מדובר צה״ל. אין הודעות ממשרד הבטחון, מטעם הממשלה (משרד ראש הממשלה), ועוד. ומדובר הרבה פעמים על הודעות מדיניות מובהקות. לדוגמה: הודעה על שינוי מדיניות מול עזה מגיעה מצה״ל, גם אם מדובר כאן על מתאם הפעולות בשטחים (עזה היא עדיין שטח צבאי כבוש?) Tzafrir - שיחה 22:05, 21 במאי 2019 (IDT)
יש לו 150,000 עוקבים בטוויטר - זה המון לחשבון בעברית. כנראה שכן מעניין. דב ט. - שיחה 10:38, 22 במאי 2019 (IDT)
לא בגלל הסגנון והמגניבות, בגלל התכנים. צפריר, הדיון הצטמצם לפער בין משרד הביטחון ובין צה"ל שהוא הזרוע העיקרית שלו, שמיישמת את המדיניות ביחס לעזה. מילא. נרו יאירשיחה • י"ז באייר ה'תשע"ט • 13:59, 22 במאי 2019 (IDT)
אני לא מבין. מצד אחד אתה אומר שהתכנים שלו לא מעניינים ("את הקהל הרחב לא מעניין אם הסתיים איזה קורס") ומצד שני 150 אלף עוקבים הגיעו בגלל התוכן ולא בגלל הסגנון. רוב תכניו אינם סקופים צבאיים מרעישים, מה לעשות.
לדעתי (ולדבריו של הדוצ עצמו) הסגנון העדכני בהחלט עוזר למשוך עוקבים. זה לא שהכל דאחקות, אבל זה גם לא "דובר צה"ל נחמן שי מודיע שתשתו מים". דב ט. - שיחה 10:15, 26 במאי 2019 (IDT)
לא קראתי את כל התמליל שמעלי, אבל דעעתי האישית זה שדו"צ חייב להיות מצד א' אדם שמחוייב למערכת הצבאית וכל מה שזה אומר, ומצד ב' לחרוג קצת מהמקובל, ע"מ שיהיה הרגשה של אמון בו. מקווה שכך יהיה גם דו"צ הבא. שלומי חלוויעל - שיחה - צה"ל חזק ומוכן! - שיחה 17:09, 13 ביוני 2019 (IDT)

ההשקעה במחקר זינקה כמעט פי 3 - ל־1.2 מיליארד שקל[עריכת קוד מקור]

לשם השוואה, תקציב המדינה בשנים הללו גדל רק מ־348 ל־479 (מליארדי ₪), כלומר: פי 1.37. Tzafrir - שיחה 08:21, 21 במאי 2019 (IDT)
לשם השוואה, מדובר על עלייה של 131,000,000,000 לעומת 400,000,000 שקל. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 11:11, 21 במאי 2019 (IDT)
במחקר מהיר שעשיתי בעזרת מחשבון, מצאתי שכל אחד מ-9.009 מליון תושבי מדינת ישראל נשדד ב-133.20 שקלים מדי שנה כדי לממן את נדיבות הלב של גזלני הות"ת המחלקים 1.2 מליארד שקל למחקר. פעם, לא לפני הרבה זמן, אנשים התביישו בכך שהם חיים מרכוש גזול. היום זו גאווה ישראלית. עדירל - שיחה 20:06, 21 במאי 2019 (IDT)
לא מדובר בגזל. המדינה כקולקטיב אוספת כסף ומחלקת למי שהיא רואה לנכון. מיכאל.צבאןשיחה • י"ז באייר ה'תשע"ט • 20:14, 21 במאי 2019 (IDT)
לזה בדיוק קוראים בעברית גזל. אדם או קבוצה של אנשים שלוקחים ממך כסף בכוח. עדירל - שיחה 22:18, 21 במאי 2019 (IDT)
הגזמת, עדירל. אפילו אם אתה לא חושב שצריך לתקצב מחקר מדעי (שזו שטות, אבל זכותך) קבלת תקציב ממשלתי איננה גזל. זו אמירה תמוהה. משה פרידמן - שיחה 20:24, 21 במאי 2019 (IDT)
שמעתי ראיון (בפודקאסט גיקונומי) עם אחד הכלכלנים הימניים (אולי מיכאל שראל? לא זכור לי מי זה היה). הוא טען שצריך לצמצם את הוצאות הממשלה על כל מיני דברים מיותרים כהגדרתו. אבל לדידו מימון לאקדמיה היה דבר מאוד חשוב שאל למדינה לקצץ בו (אגב, הוא נשא גם במשרה אקדמית).
מעבר לכך, המדינה בסופו של דבר מרוויחה מכך. זה עוד אחד מהדברים הללו שקשה מאוד לממן אותם באופן פרטי כי הם לא מספיק משתלמים לטווח הקצר. אבל תשתית אקדמית טובה עוזרת בסופו של דבר לשגשוג. וגם (בממוצע. אם כבר משחקים עם ממוצעים) של כל אחד ואחד מ־9.009 מליון אזרחי מדינת ישראל. Tzafrir - שיחה 22:00, 21 במאי 2019 (IDT)
קשה זו מילה עדינה. אין אפשרות מעשית לממן מחקר מדעי בסיסי בשוק חופשי. משה פרידמן - שיחה 22:09, 21 במאי 2019 (IDT)
אם זה חשוב, אני בטוח שיהיה מי שיתרום למטרה הנעלה. אם לא ניתן לשכנע אנשים לתרום וצריך לגזול בשבילו, אז המטרה לא חשובה. עדירל - שיחה 22:18, 21 במאי 2019 (IDT)
זה פשוט לא נכון. בהחלט ניתן לשכנע אנשים לתרום, וזה נעשה בצורה מאורגנת באמצעות ממשלה נבחרת וחברי כנסת שהם נציגי ציבור ונבחריו. גביית מיסים איננה גזל, היא דרך לארגן שיתופי פעולה. גם אם היא בכפיה. ההגדרה שלך לגזל איננה נכונה, אך אם הייתה נכונה הרי שכל גביית מיסים היא גזל, כולל לצורך מימון צבא, סלילת כבישים, בניית בתי חולים או הקמת מתנ"ס קהילתי. משה פרידמן - שיחה 22:28, 21 במאי 2019 (IDT)
זו לא הגדרה שלי, זו הגדרה של הרמב"ם והשולחן ערוך. מותר לגבות מיסים בשיעור אחיד לצורכי בטחון וניהול המנגנון הממשלתי. גביית מיסים כדי לסבסד מאן דהו, יהא זה ישיבות, ערוצי טלוויזיה, או חוקרים מדענים, הוא גזל מוחלט דאורייתא. עדירל - שיחה 22:38, 21 במאי 2019 (IDT)
למה לצרכי בטחון וניהול המנגנון הממשלתי זה לא גזל? על פי ההגדרה שלך למעלה, לזה בדיוק קוראים בעברית גזל. אדם או קבוצה של אנשים שלוקחים ממך כסף בכוח. משה פרידמן - שיחה 23:24, 21 במאי 2019 (IDT)
תודה על השאלה. הסיבה היא שעל פי התורה מותר לגבות מיסים לצורכי בטחון ואסור לגבות כדי להעביר כסף למאן דהו. גם מבחינת ההגיון, ההבדל ברור. כולנו צריכים בטחון (חוץ מתלמידי חכמים, ועל כן הם פטורים מתשלום מיסים לצורכי בטחון) ולכן כולנו צריכים לשלם באופן שוויוני על הבטחון. גם עבור תשתיות מים כל מי שנהנה מתשתיות אלו צריך לשלם. לעומת זאת, העברת כסף למישהו שרוצה לחקור, איננה שירות המשותף לכל האזרחים ולכן לא ניתן לגבות עבורו מיסים. עדירל - שיחה 23:42, 21 במאי 2019 (IDT)
את התורה נשים בצד, זה לא המקום לדיונים הלכתיים. את ההגיון לא הבנתי. אתה העלית טענה שלקחת כסף בכוח זה גזל, ואם אנשים ירצו לממן דבר חשוב הם יתרמו. למה לקחת כסף בכפיה לבטחון זה לא גזל? אתה אומר שכולם צריכים את זה. למה אתה מחליט בשביל כולם? ולמה זה חשוב שכולם צריכים? אם זה חשוב לאנשים והם לא רוצים למות, הם יתרמו כסף לצבא. באיזו זכות הפקיד של מס הכנסה יכול לקחת מהם את הכסף הזה בכוח? ומי יחליט על אילו תשתיות משלמים? מה לגבי כבישים? האם חובב טבע שלא נוסע בכבישים צריך לשלם עליהם? ולמה תושב תל אביב צריך לממן כביש בגליל שהוא לא יסע בו מעולם? גם תשתיות מים אפשר לתמחר כמו שעושים בתשתיות אינטרנט, ומי שרוצה לשתות שישלם. משה פרידמן - שיחה 01:20, 22 במאי 2019 (IDT)
הכלל הבסיסי של התורה הוא שאדם צריך לשלם על מה שהוא נהנה ממנו בהתאם למידת הנאתו. בהתאם לכך נקבע שמותר לחייב אדם לשלם עבור ועד הבית, עבור המעלית בבניין שלו, עבור בית הכנסת של השכונה שלו ועבור השמירה והגינון של העיר שלו. הכלל הוא שמיסים ייגבו על דברים שמהווים צורך של כלל הציבור, ואלו הדוגמאות שהובאו בהלכה (תוכל לעיין בחושן משפט קס"ג). תמיד תוכל למצוא, כמו רבי ירמיה, איזו דוגמא של משהו שהוא צורך של 98.7% מהציבור ותשאל האם זה צורך ציבור או לא. לא אעסוק בכך כי אין לי תשובות ואף אחד לא יכול לדייק עד כדי כך. אולם יש כל כך הרבה דברים שהם באופן מובהק בעליל לא צרכי כלל הציבור ואפשר להשאיר את אותם מקרי גבול לאליהו הנביא. ברור לכל בר דעת שישיבות וקבוצות כדורגל אינם צורך של כלל הציבור וכך גם חוקרים היושבים באוניברסיטאות על מדע טהור. אם נכיר באלו כצורך של כלל הציבור אז כל דבר הוא צורך של כלל הציבור ואין שום משמעות לאיסור לגזול כי תמיד תוכל לטעון שאתה גוזל למען כלל הציבור. ולגבי כבישים השאלה שלך התאימה אולי למאה ה-19. היום ניתן לחייב כל רכב על הכבישים שהוא נוסע בהם ואף על השעות שבהם הוא נוסע בכבישים. זה גם צודק וגם יעלים את הפקקים. עדירל - שיחה 02:16, 22 במאי 2019 (IDT)
לא הבנתי איך צורך ציבור מצדיק גזל, והכלל שקבעת "בהתאם למידת הנאתו", לחלוטין לא מתיישב עם העקרון שכתבת למעלה שעל הוצאות בטחון ותשתיות אפשר לכפות על הציבור לשלם באופן שוויוני. גם מהמעלית בבניין לא כולם נהנים במידה שווה. אבל הבעיה שלך היא בעקרון: אם לקחת למישהו כסף בכפיה זה גזל, מה זה חשוב בכלל לאיזו מטרה? לפי העקרון שקבעת למעלה, שאם משהו חשוב לאנשים שישלמו עליו גם ללא כפיה, אין שום הצדקה מוסרית לקבוע עבור אנשים בכפיה מה חשוב להם ומה לא. מי שרוצה לחיות ישלם כסף לצבא, מי שרוצה כבישים ישלם כסף לסלילת כבישים, ומי שרוצה מדע ישלם כסף למחקר מדעי. משה פרידמן - שיחה 02:31, 22 במאי 2019 (IDT)
אני לא טוב בלהסביר דברים. עשיתי כמיטב יכולתי והבהרתי את עמדת התורה. השומש ישמע והחדל יחדל. עדירל - שיחה 10:29, 22 במאי 2019 (IDT)
הבעיה שלך היא סתירות פנימיות. הקביעה הנחרצת "אם זה חשוב, אני בטוח שיהיה מי שיתרום למטרה הנעלה. אם לא ניתן לשכנע אנשים לתרום וצריך לגזול בשבילו, אז המטרה לא חשובה." חלה על מדע בסיסי כמו על ביטחון. העלית קריטריון לחשיבות של דבר מה - האם אפשר או אי-אפשר לממנו מתרומות, וטענת שאם אי-אפשר אז אינו חשוב ואז מימונו מכספי המדינה הוא גזל. דב ט. - שיחה 10:45, 22 במאי 2019 (IDT)
האמירה "אם זה חשוב, אני בטוח שיהיה מי שיתרום למטרה הנעלה. אם לא ניתן לשכנע אנשים לתרום וצריך לגזול בשבילו, אז המטרה לא חשובה." לא באה להגדיר מה הוא גזל אלא להבהיר שאין צורך בגזל. התורה מתירה לגבות מיסים לצורך של כלל הציבור ואוסרת לגזול כדי להעביר כסף לאנשים שרוצים לעסוק במחקר בסיסי או לשבת וללמוד תורה בישיבה. לא אצליח לשכנע אנשים שאינם מעוניינים להשתכנע, אבל אמשיך לאמר את האמת: המחקר הזה הוא מקולל כי הוא תוצאה של תועבה מוסרית של גזל. עדירל - שיחה 11:51, 22 במאי 2019 (IDT)
אני מבין. אבל אם היא הטענה נכונה אז אין צורך גם בגביית מסים לצרכי ביטחון, גם אם אינה גזל.
אני חושב שאתה צודק עקרונית בכך שמסים צריכים לשרת את טובת הכלל. לכן למשל מן הראוי עקרונית שכל תוצר מחקרי שמומן בכספי ציבור יהיה זמין לציבור. נכונה גישת ממשלת ארה"ב שכל יצירה של הממשלה היא נחלת הכלל.
אני חושב שאין לאנושות בכלל ולחברות בתוכה בפרט קיום ללא מדע וללא תרבות. המדע והתרבות - ככלל - עומדים לרשות הכלל וכולם נהנים מפירותיהם. גם אם מחקר כזה או אחר לא מעניין אותך אישית.
אבהיר גם שתחת גביית כסף למשהו תחת הכותרת הכללית של "ביטחון", בהחלט ייתכן שיקחו ממני כסף למטרה מסוימת שבעיניי רק מזיקה לביטחון. למשל - הפלישה הישראלית לעומק לבנון, ב-1982, או מלחמת וייטנאם אם תרצה דוגמה לא מקומית. ההצדקה לכך היא שהדבר נעשה ע"י מוסדות שאני שותף בבחירתם.
"כולנו צריכים ביטחון" - מי יותר ומי פחות. העלות בממון ובחיי אדם של הגנה על אנשים שונים אינה שיוויונית, וד"ל. דב ט. - שיחה 12:31, 22 במאי 2019 (IDT)
אני מקווה שרוב התקציב הולך למדעי הטבע, הנדסה ורפואה (התחומים שתורמים באמת) ולא למדעי הרוח ובעיקר לא למדעי המדינה, שלא רק שלא תורמים אלא גורמים נזק. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:32, 21 במאי 2019 (IDT)
איזו תועלת צומחת לנו מעוד קצת מידע על עוד דינוזאור? לעומת זאת, למדינה צומחת הרבה תועלת מאנשים משכילים שיודעים איך להתנהל. מדעי המדינה הם אגב בתחום מדעי החברה (כמו גם כלכלה וסוציולוגיה) ולא בתחום מדעי הרוח. אבל ה בדבר אנשים שמכירים היטב תרבויות שונות (על בוריין)? מוזר לי שמתמטיקאי מזלזל במחקר בסיסי. Tzafrir - שיחה 07:28, 22 במאי 2019 (IDT)
בהחלט רוב מכריע של התקציב הולך למדעי הטבע, להנדסה ולרפואה. מדעי הרוח מקבלים באופן יחסי פרוטות, וחלקם היחסי אף הולך ויורד (מספר חברי הסגל לא גדל משנות השבעים). דב ט. - שיחה 10:41, 22 במאי 2019 (IDT)
מחקר דינוזאורים מפתח טכניקות מדעיות חדשות וגם מחנך את דור העתיד של המדענים (דינוזאורים היא דרך מצוינת למשוך ילדים למדע). "מוזר לי שמתמטיקאי מזלזל במחקר בסיסי" - אז זהו, שלא. במדעי המדינה כבר כמעט שלא מתבצע מחקר בסיסי (או מחקר בכלל), אלא אינדוקטרינציה שמתעלמת לחלוטין מהעובדות או המציאות. חוקרים שם משקרים בלי בושה ומפרסמים מאמרים המכילים הטיות, סילופים, עובדות שקריות ושטויות בולטות - ולמרות זאת זוכים לקידום, אפילו שחושפים את השקרים שלהם לעיני כולם. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:30, 22 במאי 2019 (IDT)
האם ביקורתך זו מתייחסת לחוקרי מדע המדינה בכל העולם, או רק אלה בישראל?
האם ידוע לך שיש לא מעט אנשים שדעתם על חוקרי הדינוזארים היא "חוקרים שם משקרים בלי בושה ומפרסמים מאמרים המכילים הטיות, סילופים, עובדות שקריות ושטויות בולטות"? דוד שי - שיחה 07:12, 23 במאי 2019 (IDT)
מתייחסת למדעי המדינה בכל העולם, וזה בעקבות הרצאות ששמעתי שבהן הביאו דוגמאות רבות לשקרים שמפורסמים ע"י פרופסורים במדעי המדינה, וגם אחרי שהשקר התגלה, הם ממשיכים להפיץ אותו והקידום שלהם לא נפגע, אלא להיפך. מאידך, לא תמצא מקרים דומים בקרב חוקרי דינוזאורים: כן תמצא טעויות, אבל כמעט שלא שקרים ביודעין, ואם חוקר דינוזאורים ייתפס משקר או מזייף תוצאות הוא ייענש והמוניטין שלו ייפגע. זה בניגוד למצב במדעי המדינה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 13:02, 23 במאי 2019 (IDT)
וואלה! "שמעת הרצאות"! אילו הרצאות? שמי נתן? שמי אירגן?
כאילו שאי אפשר למצוא אינסוף הרצאות שלא היו דינוזאורים, או שהם בני 5000 ומשוה שנה, שחיסונים זה קונספירציות של חברות התרופות, ושכדור הארץ שטוח. emanשיחה 13:58, 23 במאי 2019 (IDT)

קראתי את השיחה הזו (טעות שאני מצטער עליה) ונזכרתי מדוע אני משתדל להתרחק בוויקיפדיה מדפי דיונים ושיחות בכלל. אני מקווה לעמוד בהחלטתי בעתיד. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:33, 23 במאי 2019 (IDT)

קסם: בהופעת האירוויזיון של מדונה נעלמו הזיופים[עריכת קוד מקור]

פלייבק. אגב, ההופעה שלה הייתה גרועה מבחינת השירה, בעיקר הביצוע ל-Like a Prayer (שיר) שהיה חסר אנרגיות וגרוע בהרבה מהביצוע המקורי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:35, 21 במאי 2019 (IDT)
אני סולח לה. צחי לרנר - שיחה 00:08, 22 במאי 2019 (IDT)
מדובר על פלייבק בדיעבד. מה שהיה לדוגמה בנאום המגומגם. Tzafrir - שיחה 07:21, 22 במאי 2019 (IDT)

מפות[עריכת קוד מקור]

פתחתי עכשיו אתר של רשת הלבשה ישראלית גדולה, כדי למצוא סניף בבאר שבע. יש שישה. מתוכם אחד מופיע בגוגל מפס בבת ים, אחד בים ליד קפריסין, ואחד באוקיינוס האטלנטי ליד אפריקה. שוקל, האם זה שווה... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:45, 22 במאי 2019 (IDT)

תבדוק האם הסניף באוקיינוס האטלנטי נמצא בקורדינאטות 0:0. משה פרידמן - שיחה 17:45, 22 במאי 2019 (IDT)
נראה אם אני מבין את זה:
. Tzafrir - שיחה 18:13, 22 במאי 2019 (IDT)
לא, זה רחוק מהמוצג כאן במפה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:12, 22 במאי 2019 (IDT)
אלו קואורדינטות (0,0). באג מוכר בהרבה מערכות שבמקום לציין אין מיקום, שולחות אותך לשחות דרומה לגיאנה המשוונית. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:54, 26 במאי 2019 (IDT)
אבל מה ההסבר לנקודה ליד קפריסין? emanשיחה 15:56, 26 במאי 2019 (IDT)
מנחש - החלפת X ב-Y, עוד באג ידוע ומוכר. תל-אביב זה (32,34.7) הקואורדינטות ההופכיות (34.7,32) יוצא קצת מערבה לקפריסין. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:29, 26 במאי 2019 (IDT)
שוב, זה לא היה במקום הזה באפריקה, אלא הרבה יותר צפונה. וכל המקומות אמורים להיות בבאר שבעף לא בתל אביב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:28, 26 במאי 2019 (IDT)

מזל טוב![עריכת קוד מקור]

לחובבי כדורגל הנשים, אדה הגרברג זכתה שוב בתואר כדורגלנית השנה של ה-BBC, תואר בו זכתה גם בשנת 2017. זה לא הגיוני כמות התארים שהבחורה הזו זוכה, והיא רק בת 23. מה עוד אפשר לומר? כמה אליפויות, כמה גביעי ליגת העל, מלכת השערים בכל עונה, אין דומה לזה גם בכדורגל הגברים. בגיל של אמבפה היא זכתה בכמות התארים הקבוצתיים והאישיים כמו כריסטיאנו רונאלדו. האם היא תהיה הגדולה מכולן? הלוואי... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 11:19, 22 במאי 2019 (IDT)

אכן כוכבת גדולה. תודה לך על כתיבת הערך. בזמנו הצעתי לכתוב אותו בתבנית לטיפול דחוף, ולאחר מכן במיזם נשים באדום, בהיותה זוכת כדור הזהב הראשונה אי פעם לנשים. עם זאת את עיקר הכותרות בישראל, היא קיבלה בעקבות הערה סקסיסטית כלפיה. אגב, צריך להוסיף לערך את ההישג הגדול שלה לאחרונה: היא הבקיעה שלושער בגמר ליגת האלופות.אגסי - שיחה 00:08, 24 במאי 2019 (IDT)

הקרב האחרון להצלת מיתוס "דוד מול גוליית" במלחמת השחרור[עריכת קוד מקור]

אם כבר אז כבר: [7] קיפודנחש 21:42, 23 במאי 2019 (IDT)
המידע הזה כבר מוצג אצלנו במלחמת העצמאות#יחסי הכוחות. אותו פרק השתמש עוד לפני פרסום המאמר בנתונים של אסף אגין. הפרק מציין שיש דעות סותרות אך כלל לא מציג אותן. לא ברור לי מהי ההגדרה של לוחמים שבה הוא משתמש (לעומת כלל אנשי הצבא). בכל מקרה, מתייג את משתמש:יזהר באר (ואם כבר מזכירים אותו: הערך יזהר באר מחפש מקורות). Tzafrir - שיחה 00:28, 24 במאי 2019 (IDT)
תודה רבה קיפודנחש וTzafrir. צחי לרנר - שיחה 10:43, 26 במאי 2019 (IDT)
זה לא ממש חדש. אגין פרסם מאמר בנושא, בכתב העת "מערכות", כבר ביולי 2003. הערך שלנו מזכיר את המאמר הזה מאז נובמבר 2014. --א 158 - שיחה 16:51, 26 במאי 2019 (IDT)

רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה[עריכת קוד מקור]

אתמול נפטר חתן פרס נובל לפיזיקה, מארי גל-מאן. קראתי את הערך, וחשתי מבוכה לנוכח דלות המידע שבו, אף שהערך עצמו נוצר לפני 15 שנה ומאז עבר עריכות רבות, שבדרך כלל הוסיפו פסיק או גרעו פסיק. אז מה עשינו ב-15 שנים אלה במקום הרחבת הערך החשוב מארי גל-מאן? התקוטטנו ב"בירורים", התווכחנו על פוליטיקה מקומית, קיימנו במזנון דיונים ארוכים שהסתיימו בלא כלום, ומצאנו עוד שלל דרכים לשרוף את הזמן במקום לנצלו כיאות. נכון, גם כתבנו ערכים רבים ומועילים, אבל את הערך מארי גל-מאן החמצנו. אנא, כגמילות חסד של אמת, שפרו נא את הערך.
"רגע, רגע", אני שומע, "ואתה, למה אתה מקשקש בכיכר העיר במקום לשפר את הערך?" צודקים, כל מה שיש לי לומר להגנתי זה שיש מתרגמים זריזים ממני. דוד שי - שיחה 14:17, 25 במאי 2019 (IDT)

תודה לעדירל שהרחיב את הערך. יש מקום להרחבה נוספת, אבל הערך כבר יצא מגדר קצרמר עלוב. דוד שי - שיחה 06:52, 26 במאי 2019 (IDT)
גם מירה זכאי לא השתנה הרבה מיום עלייתו ב-2006. [8], אם כי התעדכן קלות וגרסתו הראשונית היתה מכובדת. כנ"ל ניקי לאודה (עלה כערך מכובד ב-2010, נוספה שורת תוכן אחת מאז, מלבד תיקוני לשון וכדומה). דוגמה מקרית מרשימת המעקב שלי, תיבדל לחיים ארוכים אלפרידה ילינק קפאה על שמריה הוויקיפדים מאז 2005 [9].
הגיע הזמן לנטוש את האשלייה שערכים מתפתחים עם הזמן. זה קורה אבל נדיר. "מקצרמר משחרר רק המוות" וגם זה לא תמיד. דב ט. - שיחה 09:41, 26 במאי 2019 (IDT)
חלק מהערכים מתפתחים, חלק לא. זה בעיקר עניין של מזל. ‏DGtal‏ - שיחה 10:23, 26 במאי 2019 (IDT)
ראה כאן משתמש:דב ט./האם ערכים מתפתחים בדיקה מדגמית. הרוב נשאר כפי שעלה, לפחות חמש שנים. דב ט. - שיחה 11:15, 26 במאי 2019 (IDT)
מסכים שזה לא קורה הרבה, פעם אפילו פתחתי דיון משמעותי במזנון במטרה לנסות למצוא דרך לשנות את המגמה, אבל כמו רוב הדיונים במזנון גם זה לא הסתיים במשהו מעשי ויעיל. ‏DGtal‏ - שיחה 11:36, 26 במאי 2019 (IDT)
אני חושב שזה כך ברוב הוויקיפדיות בסדר גודל שלנו וגם יותר גדולות. הסיבה היסודית היא שקשה יותר לערוך את הקיים מאשר להתחיל מדף נקי.
עצם המודעות יכולה לעזור. בתחילת דרכי העליתי ערכים חלקיים ולא אפויים בציפייה (די ודאית) שיהיה מי שירחיב. היום הייתי נמנע מכך. דב ט. - שיחה 13:51, 26 במאי 2019 (IDT)
אני עדיין חושב שאנו נמצאים בתחילת ההתחלה של ראשית העבודה שלנו, כך שכל תרומה מבורכת ואין טעם לנסות להניע אנשים לעבור מסוג תרומה אחד לסוג תרומה אחר. מי שרוצה לכתוב ערכים חדשים יבורך ומי שרוצה לערוך ערכים קיימים יבורך.
אני אישית מעדיף לערוך ערכים קיימים מלהתחיל מהתחלה. אז מי שכותב ערך חצי אפוי שידע שלעתים בגללו הערך יורחב ואילולא עבודתו לא הייתי כותב כלום על מושא הערך כי לא רציתי להתחיל מאפס.
יש בשוליים בעיה של אנשים שאינם מעוניינים שיערכו את "הערכים שלהם". הקהילה, ברצונה למנוע מריבות, תומכת באנשים אלו, למרות שזה נגד רוח המיזם. מדובר בבעיה בשוליים, מן הסתם פחות מ-1% מהערכים, אבל מי שנתקל בהתנגדות כזאת עשוי להתייאש. אני סקרן אם יש עוד אנשים שנתקלו בבעיה הזאת. אין כוונתי לאנשים שנתקלו בהתנגדות לתוכן של עריכות שלהם אלא לאנשים שלפחות מבחינת ההרגשה הסובייקטיבית שלהם נתקלו בהתנגדות לעצם הנגיעה בערכים קיימים. עדירל - שיחה 19:48, 26 במאי 2019 (IDT)
נכון להיום, ממילא יש סיכוי לא רע שהכותב המקורי, גם אם במקרה הוא מאלה שלא משחררים, כבר לא בשטח כדי לגונן על ערכיו. ככל שהערך מרכזי יותר הסיכוי דווקא גדל - כי סביר שהוא כבר היה קיים לפני 5 ו-10 שנים, יותר מתוחלת החיים הממוצעת של עורך פעיל.
ליתר דבריך: אחרי למעלה מעשר שנים ו-250,000 ערכים, אנחנו כבר לא בתחילת ההתחלה או בהתחלה בכלל. כל תרומה מבורכת, אך בעיניי חד-משמעית עדיפים פחות ערכים שלמים, לא בהכרח מושלמים, על פני המוני קצרמרים עם תוכן חלקי . זה שאתה מעדיף לערוך ולהרחיב את הקיים זה מצוין, אילו היו יותר עורכים כמוך המצב היה טוב יותר. דב ט. - שיחה 10:09, 27 במאי 2019 (IDT)

ביבי עורך את הערך דמוקרטיה בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כאן. דוג'רית - שיחה 19:02, 26 במאי 2019 (IDT)

עצוב שזו המציאות. עצוב ומכעיס. ניב - שיחה 20:25, 26 במאי 2019 (IDT)
כ-170 מרצים יקדישו את שיעוריהם ללימוד דמוקרטיה במחאה על החקיקה שמקדם נתניהו. צחי לרנר - שיחה 21:51, 26 במאי 2019 (IDT)
יש הרבה סיבות טובות לבקר את המהלכים שביבי מקדם. הסרטון הזה ילדותי ובעיקר דמגוגי. הוא לא מקדם את השיח, ולא מעביר ביקורת עניינית על המהלכים הבעיתיים שמדובר בהם. יתרה מכך, שיח מן הסוג הזה רק מקצין את עמדות הצדדים, ומגדיל את הנזק שהחקיקה שתקודם עשויה לגרום. משה פרידמן - שיחה 23:41, 26 במאי 2019 (IDT)
אמת. אם מישהו רוצה לדון ברצינות, הוא מוזמן קודם כל להבהיר אם לדעתו מדינת ישראל היא אכן המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם, וגם זה רק מאז המהפכה החוקתית שהמציא אהרן ברק ב-1992, תוך שהוא נתלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בניגוד לכוונת המחוקקים. קודם לא היינו דמוקרטיה? נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ט • 23:52, 26 במאי 2019 (IDT)
השאלה היותר חשובה, מה נעשה כאשר יחסמו לנו את הגישה לוויקיפדיה, כמו כפי שנעשה בטורקיה? אגסי - שיחה 10:10, 27 במאי 2019 (IDT)
אם וכאשר יחסמו לנו את הגישה לוויקיפדיה, נשתמש בVPN, אבל אל דאגה, זה לא יקרה בשנים הקרובות. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ט • 10:29, 27 במאי 2019 (IDT)
מה ויקיפדיה, שמעתי שמחר בבוקר מכניסים לגולאג את כל מי שלא הצביע נתניהו. אולי אפילו היום. אם לא יקרה נמשיך עם השמועות על מות הדמוקרטיה, עשר שנים, מאה שנה, לא משנה. יש סבלנות. נרו יאירשיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ט • 11:08, 27 במאי 2019 (IDT)
יש כאן מי שנושא את שם הדמוקרטיה לשווא - דמוקרטיה מודרנית אינה שלטון הרוב בלבד, אלא גם הגנה על זכויות המיעוטים, הפרדת רשויות ועוד. מי שמעוניין בשלטון הרוב, ללא יתר הסעיפים, למעשה מעוניין בעריצות הרוב. אין הבדל גדול ביניהם ובין הפשיסטים והקומוניסטים, גם הם התיימרו לדבר בשם הרוב והקומוניסטים אפילו כינו את משטריהם דמוקרטיות, דמוקרטיות עממיות. בברכה. ליש - שיחה 11:36, 27 במאי 2019 (IDT)
לא ברור מי חולק על מה שכתבת. אתה מתמודד עם איש קש שלא קיים. אולי יעזור לדיון אם תענה ישירות על שאלה שכבר הצגתי: עד המהפכה החוקתית שביצע אהרן ברק על דעת עצמו ישראל לא הייתה דמוקרטיה? נרו יאירשיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ט • 12:01, 27 במאי 2019 (IDT)
דמוקרטיה? איזו דמוקרטיה? הדמוקרטיה האתונאית לא הכירה בזכויות של עבדים ושל נשים. בדמוקרטיות העממיות הייתה רק מפלגה חוקית אחת. בדמוקרטיה של ארדואן מכניסים לכלא עיתונאים ושופטים, שמתנגדים לבוס הגדול. בדמוקרטיה של בן גוריון שתלו מיקרופונים במערכות עיתונים ובמפלגות יריבות. לא הייתה מעולם מהפכה חוקתית, זה ביטוי עיתונאי חסר בסיס - הייתה התפתחות של הפסיקה עם השפעה גדולה, לא מהפכה. בכל שלב מאז ועד היום הכנסת הייתה יכולה לתקן את החוק, אבל לא עשתה זאת. למה? מי מנע ממנה? אף אחד לא מנע ממנה לתקן את החוק, היא לא רצתה בכך, הפסיקה של ברק הייתה לרוחה, לכן החוק לא תוקן.
הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, לכן משפרים ומשכללים אותה כל הזמן. האם הדמוקרטיה הייתה קיימת גם בתקופת הממשל הצבאי? הייתה דומה לדמוקרטיה במדינות הדרום של ארצות הברית לפני קנדי, דמוקרטיה פגומה. האם יש לנו כעת דמוקרטיה מושלמת? לא ולא, כשאנחנו שולטים על מיליוני פלסטינים, שאינם יכולים לבחור את הממשלה ואין להם השפעה על החקיקה, זו אפילו דמוקרטיה פגומה ממה שהיה בתקופת הממשל הצבאי. האם אני מציע משטר לא דמוקרטי? לא, אני דוגל בדמוקרטיה, רק מבקש לתקן אותה ככל האפשר, להקפיד על הפרדת הרשויות (רוח רעה מבקשת להכפיף את הרשות השופטת לרשות המחוקקת באמצעות המנגנון למינוי שופטים ולקצץ בסמכויותיה), להקפיד על עקרונות יסוד של שוויון בפני החוק ואי הרחבת החסינות של פושעים, שהתברגו במנגנון השלטוני. אשמח גם להשתחרר מהשליטה על המוני חסרי זכות הצבעה. בברכה. ליש - שיחה 13:59, 27 במאי 2019 (IDT)
"ביטוי עיתונאי חסר בסיס"? ומה בנוגע לספריו של דניאל פרידמן? הוא גם עיתונאי קשקשן? דגש — 14:04, 27 במאי 2019 (IDT)
עיין ערך המהפכה החוקתית. ליש, כתבת באריכות, רק לא ממש ענית על שאלתי למעלה. הנושא כרגע אינו השליטה כביכול על מיליוני פלסטינים (שאינם מצביעים בגלל שאבו מאזן דיקטטור, לא בגללנו). פסקת ההתגברות מקובלת בדמוקרטיות רבות בעולם (כולל בישראל! בחוק יסוד חופש העיסוק), ומלכתחילה לא היה בה צורך אילולא אהרן ברק ביצע מהפכה חוקתית. גם עכשיו לא מתכוונים לקצץ לגמרי את הסמכות הזאת שלקח לעצמו. נרו יאירשיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ט • 14:07, 27 במאי 2019 (IDT)
לא לקח לעצמו. הכנסת העניקה לו. ראה כאן. שושושושון - שיחה 14:31, 27 במאי 2019 (IDT)
דגש חזק, נא לא לשים בפי ביטויים לא ראויים, אני לא הזכרתי עיתונאי קשקשן וספריו של פרידמן, עם כל הכבוד, ויש כבוד, הם לא חוקים.
נרו יאיר, נתת קישור להמהפכה החוקתית, אבל כנראה לא קראת את הערך, כי שם מדובר ב"תהליך" ולא במהפכה. הנושא אינו פסקת התגברות, כי אם זה היה הנושא, היו כבר מתגברים עליו בעשר שנות שלטון נתניהו והליכוד, הנושא הוא הרס מוסדות השלטון והמשפט, כדי למלט פושעים מאימת הדין. שקרנים טובים משתמשים בטכניקה של עירוב אמת חלקית עם שקר ובוויכוחים מצביעים על האמת, תראו, תראו, אמת דיברתי ומתעלמים מהחלק השקרי. בעזרת התירוץ של פסקת התגברות בפסילת חוקים רוצים להעביר איסור על בית המשפט העליון להתערב בעניינים נוהלים של הכנסת, כמו החלטה על מתן חסינות לפושע חצוף. זה הסיפור. בברכה. ליש - שיחה 14:32, 27 במאי 2019 (IDT)
מר ענבר: כינית את "המהפכה החוקתית" כ"ביטוי עיתונאי חסר בסיס". מכיוון שדניאל פרדימן העניק שמות לשניים או יותר מספריו בטרמינולוגיה של מהפכה חוקתית, הרי שהנגזרת הראשונה היא שפרידמן הוא עיתונאי ושדבריו חסרי ביסוס. אז נכון, לא "עיתונאי קשקשן" אלא "עיתונאי הכותב דברים חסרי ביסוס". דגש — 15:00, 27 במאי 2019 (IDT)
שושון, בקישור שלך מודה לין: "אני ער לכך, כי בשלב שבו הבאתי לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ציינתי, כי לא הוקם בית משפט לחוקה וכי אין מבטלים חוקים". בהמשך הוא כותב למה התכוון באמירה הזאת, אלא שהוא לא הבהיר את כוונתו זו למחוקקים בזמן אמת, רק לאחר מעשה ב"הארץ". ליש, אתה מאשים אותי שהמהפכה החוקתית היא לא מהפכה אלא תהליך? נכון, תהליך שזה שמו. זניח. מלבד פסקת ההתגברות, שגם היא עוד לא החלה להיחקק, לא הבנתי מה כבר נהרס. מעבר לזה מציע להתמקד בדיון בעובדות רלוונטיות למה שקורה עכשיו ולא לטענות מופשטות על טבעם של שקרנים וכך הלאה. נרו יאירשיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ט • 15:12, 27 במאי 2019 (IDT)
הסרטון שדוג'רית שיתפה גאוני, וממחיש היטב את המשמעות של פסקת ההתגברות. דמוקרטיה זה ממש לא רק "הרוב קובע". דמוקרטיה היא גם שוויון בפני החוק והגנה על מיעוטים מפני עריצות הרוב. אין שום מדינה דמוקרטית שבה הממשלה או הרשות המחוקקת יכולות לעשות ככל העולה על רוחן ללא שום ביקורת וריסון. גם בטורקיה הרוב בחרו בארדואן – האם זה הופך את טורקיה, במצבה הנוכחי, למדינה דמוקרטית? מה יקרה כשהקואליציה תעביר ברוב של 61 חברי כנסת הצעת חוק שסוגרת עיתונים המביעים ביקורת כלפי הממשלה? תרחיש כזה בכלל לא מופרך ובכלל לא מוגזם אם תעבור פסקת ההתגברות, שתאפשר לקואליציה לחוקק חוק כזה ללא שום התערבות, פרט להפגנות למיניהן (אלא אם הקואליציה תאסור גם הפגנות נגדה; למה לא בעצם, אם לא תהיה מערכת משפטית שתפריע לה לממש את 'רצון העם'?).
אגב, העיתוי שבו חוק החסינות ופסקת ההתגברות עלו לשיח הציבורי לא מותיר שום ספק בכך שהם פרסונליים לחלוטין ונועדו בעיקר למנוע מנתניהו לעמוד לדין על העבירות בהן הוא חשוד. אם החוקים האלה לא פרסונליים, כמו שנתניהו ומקורביו טוענים, למה לא התעסקו בזה במשך שנים ורק עכשיו, כשנתניהו צריך לעמוד לדין וקיים חשש משמעותי להמשך שלטונו, נזכרים בזה? למה מקודם זה היה "לא יהיה כלום כי אין כלום", ועכשיו, כשהיועץ המשפטי לממשלה קבע שכן היה הרבה, זה הפך ל"אעמוד לדין על מה שהיה כשאסיים את תפקידי"? ‏Guycn2 · ☎‏ 21:25, 27 במאי 2019 (IDT)
וכשבית המשפט העליון יכול לעשות ככל העולה על רוחו ללא שום ביקורת וריסון, זה בסדר? כשקומץ זעיר של אליטה משפטית מבטל את החלטות הכנסת והממשלה שנבחרו על ידי העם, זה דמוקרטי? אין לי אמון בבית המשפט העליון. הוא מגלם עוד צורה של דיקטטורה. שופטיו מחליטים על פי השקפת עולמם הפוליטית ותו לא. מבחינתי, עדיף שיפורק ולא נשמע ממנו עוד. Liad Malone - שיחה 22:06, 27 במאי 2019 (IDT)
יש הרבה סיבות טובות למה להתנגד לשינויים שמפלגות הימין מבקשות לעשות. אין שום סיבה לא לעשות את זה בצורה עניינית. מכיוון שהימין לא טוען שדמוקרטיה זה "רק הרוב קובע", החזרה על הטיעון הזה, בפרט באופן המופיע בסרטון, לא מקדמת את השיח אלא רק מחזקת את תחושת הייאוש בצד שמתנגד לשינויים המדוברים. באופן כללי כדי לקדם שיח מומלץ מאוד לנסות להבין את הצד שאתה מתנגד לו. באופן ספציפי, להערכתי חלק ניכר מההחרפה בשיח האנטי משפטי מצד ימין נעוצה בשנים ארוכות של התעלמות מוחלטת מהטענות הענייניות שעלו משם. חוסר ההקשבה הוא כל כך עמוק, עד כדי הטענה ההזויה שמדובר על עניין אישי שמטרתו להגן על נתניהו או על חברי כנסת אחרים, כאילו הנושא לא מעסיק באופן כמעט אובססיבי את מפלגות הימין-מרכז מאז תקופת אולמרט לכל הפחות. הבעיה, כמובן, איננה בעיית נימוסים. הבעיה היא שכשהשיח מתנהל בצורה שכזו אז שני הצדדים מקצינים את עמדתם, ובסופו של דבר, כמו נבואה המגשימה את עצמה, הרוב משתמש בכוח הפוליטי שלו בצורה מוגזמת ומזיקה, והמיעוט חי בתחושה שהיא על סף יאוש ותסכול. זהו מצב בו כולם מפסידים. כולם, כי הימין זקוק לדמוקרטיה אמיתית ומלאה לא פחות מהשמאל, וכי מציאות בה חצי עם מרגיש שהמדינה איבדה את דרכה זו מציאות רעה מאוד לעם שלנו. משה פרידמן - שיחה 01:12, 28 במאי 2019 (IDT)
סרט אידיוטי ודמגוגי חסר טיעונים ענייניים. עם כל צעקות "זאב זאב" על מות הדמוקרטיה כל בוקר, שנשמעו גם כאשר מנחם בגין נבחר לראשונה כראש ממשלה (1977), אף אחד כבר לא לוקח את הצועקים הסדרתיים האלה ברצינות (חוץ מעצמם), ויעידו תוצאות הבחירות. איפה היו אבירי הדמוקרטיה וזכויות האדם כאשר גירשו 10,000 ישראלים מביתם, עצרו דתיים באוטובוסים בחשד לכך שרצו לנסוע לעוטף עזה להפגין נגד ההתנתקות ושלחו בנות 14 למאסר בבית משפט שדה בחסות בג"ץ כאשר הפגינו נגד ההתנתקות? עמית סגל ניסח את זה יותר טוב ממני (יוטיוב). – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:11, 27 במאי 2019 (IDT)
דמוקרטיה מודרנית מבוססת על הפרדת רשויות ויצירת איזונים ביניהן והטענות נגד בית המשפט העליון מובלות על ידי נציגים של שתי הרשויות האחרות, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. מדובר באינטרסנטים המעוניינים להגדיל את השפעתם וכוחם. לא רק הרשות השופטת צריכה להיות מוגבלת בכוחה, גם שתי הרשויות האחרות צריכות פיקוח וריסון כוחן. איך מרסנים את הרשות המחוקקת? באמצעות חוקה. החוקה נועדה להגביל את המחוקקים, אבל לנו אין חוקה. מה יש לנו במקום חוקה? יש לנו חוקי יסוד והפרשנות המשפטית המאפשרת לבית המשפט לבטל חוקים הנוגדים חוקי יסוד. זה מה שמפריע למחוקקים, שרוצים להיות חופשיים לחוקק, כמו בסרטון, כל מה שיעלה על דעתם. הם רוצים לשחרר עצמם מהפיקוח ומההגבלות. ומה עושים מחוקקים כאלה עם החופש המוחלט, שהם תובעים לעצמם? מחלקים לעצמם ולמקורביהם הטבות ונותנים לעצמם חסינות מפני תביעות פליליות - בושה וחרפה להם ולמי שמגן על החסינות הזאת. בברכה. ליש - שיחה 07:03, 28 במאי 2019 (IDT)
אף אחד לא מבקש לבטל את הפרדת הרשויות או לבטל את יכולתה של מערכת המשפט לבקר את הרשויות האחרות. מה שכן מבקשים זה לעשות בדיוק את מה שאתה מציע - להסדיר בחוקי יסוד את האיזונים והבלמים בין הרשויות. לא מדובר על אינטרסנטים. מדובר על זעקה ציבורית שמהדהדת בדיוני סלון, מאמרים בעתונות, ניירות עמדה וכדו' כבר למעלה מעשור, לכל הפחות. נבחרי הציבור מבטאים בכך את רצונם של שולחיהם, לא את האינטרסים הצרים שלהם, כדבריך. כאמור, מותר ורצוי לנהל דיון על תוכנה של החקיקה המוצעת ועל נזקיה, אבל אם רוצים שהדיון הזה יועיל, מוטב יהיה להתייחס לתיקונים בצורה עניינית. משה פרידמן - שיחה 07:12, 28 במאי 2019 (IDT)
מר משה פרידמן, נכבדי, תזהר כשאתה מכריז "אף אחד", למעלה יותר Liad Malone הציע לפרק את בית המשפט העליון. מר פרידמן, אנא, תסביר לי למה אתה מתכוון בהסדרת האיזונים, הרי כבר עשר שנים רצופות נתניהו וחבריו בשלטון, למה לא עשו זאת? זו שאלה רטורית ואני אשיב לה, כי המצב לא באמת הטריד אותם. אז למה עכשיו? כי עכשיו הם משתמשים בתירוץ הזה, כדי להעביר דרך אגב ביטול יכולת בית המשפט העליון לבקר את מעשי הכנסת הנוהליים (מתן חסינות לשודד סדרתי של הקופה הציבורית). אז זו לא "טענה הזויה שמדובר על עניין אישי שמטרתו להגן על נתניהו או על חברי כנסת אחרים". לו באמת הנושא היה פסקת התגברות היו ממנים ועדה ציבורית, שתכלול פרופסורים למשפטים שופטים עליונים בדימוס, גם פוליטיקאים בדימוס, שהיו יושבים ודנים מתי יש מקום לבטל חוקים הנוגדים את חוקי היסוד, מתי הכנסת יכולה לשוב ולדון בחוקים ותאשר אותם בכל זאת, באיזה נסיבות ובאיזה רוב (לא שניים מול אחד). כך היו נוהגים, לו זה היח הנושא, אבל הם נחפזים, מצפצפים על כל העולם ואשתו ורצים מהר, מהר להעביר חוקים, שימלטו את השודדים מהעמדה לדין. זה כל הסיפור וכל היתר תירוצים. בברכה. ליש - שיחה 08:06, 28 במאי 2019 (IDT)
ספק אם ליעד באמת מתכוון לזה, ובכל מקרה זה לא מה שמציעים במערכת הפוליטית. באמת לא בסדר שנתניהו והימין לא דאגו מזמן לתקן את הפיראטיות השיפוטית שאליה הגענו (הגדרה של פרופ' ריצ'רד פוזנר), אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. עד עכשיו טענו בשמאל "אתם בשלטון, מה אתם מתלוננים"? עכשיו כשרוצים לשנות (מדויק יותר: להחזיר את הגלגל אחור, לפני המהלך של אהרן ברק) צועקים שוב שזה חורבן הדמוקרטיה הישראלית. גם ברק לא התייעץ עם אף אחד כשהחליט על המהפכה. וכאן מדובר ברוב חברי הכנסת, לא באדם אחד. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 10:30, 28 במאי 2019 (IDT)
אריה, אין טעם שאני אנסה להסביר מהו תוכן ההסדרה, שכן אין זו עמדתי, ואת עמדת המבקשים לשנות ניתן למצוא בקלות במרשתת. במהלך העשור האחרון (ועוד קודם) נעשו נסיונות רבים לשנות את מערכת האיזונים והבלמים, בכלים שעמדו לרשות המבקשים לעשות זאת. היו על כך דיונים רבים, וגם מעשים פוליטיים ופרלמנטריים. לא כל הנסיונות היו באמצעות פסקת ההתגברות. היו נסיונות להסדיר מחדש את הסמכויות של היועצים המשפטיים. היו נסיונות לשנות את שיטת מינוי השופטים. היו נסיונות לשנות את שיטת הסניוריטי, והיו נסיונות רבים להסדיר את סמכויות פסילת החוקים של בג"ץ בחוק יסוד. בפועל, ככל שעבר הזמן התעצמה התחושה בקרב חלקים באוכלוסיה שזה פשוט לא עובד, ושאין ברירה אלא להסדיר את האיזונים והלבמים במסגרת חוק יסוד השפיטה. שרת המשפטים הקודמת עבדה על זה במלוא המרץ, וזה היה ה"טיקט" שלה לבחירות ללא כל קשר לנתניהו. אבל היא לא הייתה לבד. וממש כפי שליברמן מנצל את הסיטואציה של בניית קואליציה כדי לקדם את החוקים שהוא מאמין בהם, סומטריץ' והחרדים ורבים בליכוד מנצלים את הסיטואציה של בניית קואליציה כדי לקדם את ההסדרה הזו לאחר שנים של מאבקים לא מוצלחים. אני מסכים שהיה נכון לבצע את התהליך הזה באופן יותר מחושב ומתוך שיח, אבל לאחר יותר עשור שאנשים מרגישים שהם מדברים לקירות (והדיון הזה הוא דוגמא נפלאה לכך), אפילו שהם בעמדת הכוח, כנראה שנשבר להם והם החליטו לממש את המנדט שקיבלו מהעם וליישם את המהלכים שהבוחרים שלהם מצפים מהם ליישם. משה פרידמן - שיחה 19:55, 28 במאי 2019 (IDT)

הכנסת קבעה בחוקי יסוד הגנה (כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק) על מספר זכויות, והוסיפה בהם נוסחה שלפיה ניתן לפגוע בזכויות אלו. זו הזמנה ברורה לבית המשפט לבדוק את החוקתיות של הפגיעה בזכויות. נשמעת הטענה שהכוח שקיבל בית המשפט (הןא קיבל אותו, לא לקח לעצמו) לבטל חוקים לא חוקתיים הוא גדול מדי. זו טענה לגיטימית. אפשר לדון בה, אך יש לעשות זאת בלי חיפזון (מהר, מהר, תיכף יוגש כתב אישום) ובגישה ממלכתית, כמו שהתבטאה התנועה לאיכות השלטון. כאשר בית המשפט העליון מבטל חוק של הכנסת, סימן שיש בו בעייה. יש סיבה להתייחס לכך ברצינות ולא סתם לפטור את המעשה באמירה "שמאלנים". זאת ועוד: להתגבר על ביטול חוק באמצעות רוב של 61 זה לעשות צחוק מהעניין. זו לא התייחסות רצינית לבעיה שבית המשפט הצביע עליה. רוב של 61 יש לכל קואליציה מתפקדת. הוא יאפשר למעשה לרוקן מתוכן את ההגנה של חוקי היסוד על זכויות אדם ולבטל כליל את יכולת הביקורת השיפוטית של בית המשפט, דבר שמשמעותו שהכנסת תוכל לחוקק כל חוק שעולה על דעתה, גם הפסול והדרקוני ביותר. לכל הפחות יש לקבוע רוב מיוחס משמעותי להתגברות על פסיקה שמבטלת חוק - 70-75 חברי כנסת. זה רוב שיצריך הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה ויאפשר ניסוח תיקון שיהיה מקובל על ציבור רחב ומן הסתם יהיה פחות קיצוני לכאן או לכאן. כך מנהלים מדינה - בהידברות ובפשרה, לא במעשים קיצוניים וחד צדדיים.
נקודה נוספת - יש הצעה גם לבטל את היכולת של בית המשפט להעביר ביקורת על החלטות מנהליות שאינן חוק. אפשר לנהל דיון ציבורי על הגבלת עילות הביקורת - גם זה לא בחטף וכלאחר יד - אבל ביטול הביקורת השיפוטית כולה היא הגזמה פראית ושחרור הרשות המבצעת מכל פיקוח ממשי המוטל עליה.
מוטב לרוב של היום לזכור שהוא עלול להיות המיעוט של מחר (גם אם זה לא נראה סביר כיום) ולזכור שהוא לא ירצה להיות במצב שבו הרוב של מחר יוכל להתעלל בו ולבטל את זכויות האדם שלו באמצעות הכלים שהרוב הנוכחי ייצור כיום. אתה רוצה לרכוב על גב הנמר? הוא עלול בעתיד לנשוך גם אותך. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:05, 28 במאי 2019 (IDT)

אנחנו מתרחקים מאוד מהנושא הספציפי שבו פתחנו (טענה דמגוגית שנתניהו חושב כביכול שלרוב מותר הכול), אבל מתקרבים לדיון רציני יותר, וטוב שכך. ובכן: א. 32 חברי כנסת תמכו בחוק כבוד האדם וחירותו, אחרי שאמרו להם שזה לא יגרום לביטול חוקים. 61 לא יכולים להגביל את זה קלות לאחר שהבינו שהטעו את המחוקקים? ב. רבים מפרשים כמוך את חוק היסוד, אבל בערך המהפכה החוקתית תוכל לראות משפטנים בולטים מאוד שחולקים על כך, כולל נשיאים שקדמו לברק. בנושא כל כך רגיש יש צורך בהסכמה רחבה הרבה יותר כדי לקבל פרשנות אחת ולא אחרת. ג. אהרן ברק עשה את זה יותר מהר, עם פחות הליכים ופחות התייעצות. הוא לא הכיר את הממלכתיות שאתה מדבר עליה. ד. קשה מאוד להשיג רוב של 61 כדי לחלוק על בית המשפט. זו הסיבה שחקיקת חוק יסוד הלאום נמשכה שנים, עד שהלשון רוככה ונמצאו מספיק תומכים. ה. היה מקום רב יותר להתחשב בטענות מסוג אלה שהעלית אילו בית המשפט לא היה מנצל את הכוח הבלתי מוגבל שניתן בידיו כדי להכניס ערכים משלו, שהציבור אינו שותף להם, כולל במקרים אבסורדיים (למשל הכשרת זועבי ופסילת בן ארי). ו. פסקת ההתגברות כבר קיימת בחוק יסוד חופש העיסוק, ברוב רגיל(!) וזה נחקק בהסכמת ברק. איך זה שבחוק אחר זה הופך להיות סוף הדמוקרטיה?! ז. כל זה מצטרף לכך שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה לשופטים יש השפעה מכרעת על מינוי עמיתיהם, וגם יש להם יכולת לבטל חוקים. זה מגביר את עוצמת העיוות. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 11:19, 28 במאי 2019 (IDT)
בישראל אין באמת הפרדת רשויות. שיטת המשטר האומללה שנהוגה אצלנו יוצרת מצב שבו הרשות המבצעת היא גם המחוקקת. הכנסת משמשת לא יותר מאשר "ספסל" של שחקנים מחליפים שמחכים לתורם לעלות למגרש (להיכנס לממשלה). והנה לא רק שאין איזון בין שתי הרשויות הללו, ואולי בכלל בשל כך, נכנסת גם הרשות השופטת לתחומה של המחוקקת ונאבקת עם הממשלה על השליטה בה. אל המחשבה הקיצונית על פירוק בית המשפט העליון נדחפתי על ידי פעולותיו של בית המשפט העליון עצמו. זאת הזדמנות טובה לבקש כאן שיוסבר לי על בסיס מה הורה בג"ץ לממשלה להתיר את כניסת הפלסטינים מהשטחים לתוך מדינת ישראל כדי להשתתף בערב הזיכרון המשותף. האם מניעת כניסתם עברה על חוק מסוים? האם עצם הכנסתם לתוך מדינת ישראל אינה בעצמה עבירה על חוק? האם זהו חוק יסוד חופש התנועה שמגן על זכותם הבסיסית של פלסטינים מהשטחים להיכנס לתוך מדינת ישראל? לא ממש קבלתי הסבר לכך בדיווחים שהיו בתקשורת, כי התקשורת התרכזה בשמחה לאידו של ראש הממשלה, שאולץ לפעול לפי הוראתו של הבריון המשפטי.
טוב שבישראל אין חוקה ואני מקוה שלעולם לא תהיה. בכל פעם שאני מביט לעבר הדמוקרטיה הגדולה בעולם והחוקה הנהדרת שלה, אני נושם לרווחה שישראל לא שמה על עצמה את קולר החנק הזה. את השלכותיה של החוקה האמריקאית ניתן לראות בכל אירוע ירי שמתרחש בארצות הברית. זה סעיף חופש הדיבור שמאפשר לאנטישמים לומר כל מה שהם רוצים, גם בהפגנות פומביות תחת הגנת המשטרה, וזה סעיף הזכות לשאת נשק שמאפשר לרוצחים להיכנס לחנות הקרובה למקום מגוריהם, לרכוש כלי רצח ולממש את מאוויהם. פיגוע הירי בבית הכנסת בפאוויי בוצע באמצעותה של חוקה, שכדי לתקן את סעיפיה הישנים והלא-מתאימים למאה ה-21, דרוש רוב מספרי שאף אחד לא מעז לקוות להשיג אותו. Liad Malone - שיחה 11:57, 28 במאי 2019 (IDT)
לחוקה האמריקאית חסרונות גדולים וגם יתרונות גדולים. בין השאר, הפרדת הרשויות שם בחסות החוקה היא מה שנותן תקווה שהמדינה תשרוד את דורסנותו של הנשיא טראמפ. אני מצטער מאד שכיום אין לנו בישראל חוקה נוקשה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 12:05, 28 במאי 2019 (IDT)
הסיבה שכל כך מעט (יחסית) חברי כנסת תמכו בשני חוקי היסוד האמורים הוא שהם לא היו שנויים במחלוקת ולכן לא נדרש גיוס כללי לשם העברתם. הם הועברו בתהליך של יצירת קונצנזוס בשיתוף הקואליציה והאופוזיציה. המטרה המקורית של דן מרידור הייתה השלמת החוקה הישראלית. אולם הוא הבין שזה לא אפשרי. הוא ואוריאל לין פירקו את החלקים החסרים בחוקה למספר חוקי יסוד וניסו להעביר את מה שאפשר מהם (חוק יסוד: החקיקה לא עבר. ואולי גם עוד חוק יסוד).
בכמעט כל מדינה בעולם יש חוקה. בארצות הברית יש זכות חוקתית לאזרחים לשאת נשק (או ליתר דיוק: להקים מיליציה). זו אינה זכות חוקתית שקיימת (למיטב ידיעתי) באף חוקה אחרת בעולם. חופש הדיבור בינתיים אינו זכות חוקתית בארץ. אבל הוא זכות שבוססה במספר פסיקות תקדימיות (החל בבג"ץ קול העם), עוד הרבה לפני המהפכה החוקתית. וזה לא המקרה היחיד של זכויות שבוססו בפסיקות תקדימיות עוד לפני ימיו של אהרון ברק.
ודרך אגב, בדקתי ערכים אחרים בוויקי האנגלית. בהודו, אנגליה ווויילס, סקוטלנד יש ייצוג גבוה יותר לשופטים בגוף שבוחר שופטים. לקנדה, והפיליפינים: ייצוג נמוך יותר, וארצות הברית: שיטות שונות.
אני אשמח לראות פסקת התגברות כחלק מחוק יסוד החקיקה. מנגנון שכולל רוב גדול מספיק ואיזשהו „מנגנון״ (חברתי. לא חוקי) שינסה להבטיח שלא ישתמשו בכלי הזה בקלות רבה מדי. אם לא כן, אף אחד לא מבטיח שעסקים שמתחרים בגופים שמקורבים לשלטון לא יתחילו לסבול מכל מיני התעמרויות. וזה רע מאוד לעסקים. Tzafrir - שיחה 17:39, 28 במאי 2019 (IDT)
קונצנזוס של 32 ח"כים? בעיניי סביר יותר שהם פשוט לא הבינו את ההשלכות כי אמרו להם שלא יקרה שום דבר דרמטי. גם כי חלקם אמרו זאת בפירוש לאחר מעשה. אם הנשיא לשעבר לנדוי לא הבין מהחוק שהוא מקנה סמכות לבטל חוקים - אפשר להבין שגם ח"כים לא העלו זאת על דעתם. לגבי המדינות שהזכרת: באנגליה בית המשפט לא יכול לבטל חוקים, בקנדה וארה"ב נבחרי ציבור ממנים את השופטים. נשארת עם הודו, שאינה מדינה מערבית. ישראל והודו. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 21:49, 28 במאי 2019 (IDT)
ההגיון שעומד בבסיס הטענה ולפיה ידע במשפטים מבטיח הגנה על זכויות המיעוט אינו ברור די הצורך. דגש — 12:08, 28 במאי 2019 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לגבי טענת נרו יאיר על שיטת בחירת השופטים: הוועדה לבחירת שופטים היא פשרה, שבה יש קבוצות כוח שונות שאף אחת איננה מסוגלת לגבור על זולתה. עם כל חסרונותיה הוועדה הזו עדיפה כמה מונים על העברת הסמכות למנות שופטים לפוליטיקאים בלבד, על האינטרסים, חוסר המוסר ותאוות הכוח שיש להם. אם הממשלה והכנסת ימנו לבד את השופטים, דבר לא יוכל למנוע מהם למשל מלהכניס לבית המשפט העליון עסקנים בורים ממרכז הליכוד שעונים על הדרישות הפורמליות למינוי (עו"ד עם ותק של 10 שנים). אולי בכלל איתמר בן גביר ימונה לשופט בית המשפט העליון? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 12:10, 28 במאי 2019 (IDT)
בחוקה האמריקנית שבזכותה כתבת למעלה, הנשיא ממנה את השופטים. הנשיא שבחר הציבור, ואפילו אם זה טראמפ. אנשי שמאל תומכים בשיטה של הוועדה אצלנו, שאינה קיימת בשום מדינה מערבית, כי התוצאה מתאימה לעמדותיהם. אנשי ימין לא מרוצים ממנה, מאותה סיבה ממש. לטעמי יש בבית המשפט העליון שופטים שהציבור הרחב יתמוך בעמדותיהם אפילו פחות מאלו של בן גביר. אלה מה, הם מזוהים עם השמאל ולא עם הימין, ולכן הם ממונים ולא בן גביר. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 12:23, 28 במאי 2019 (IDT)
יש הבדל קטן בין השופטים של היום לבין בן גביר - הם ברובם הגדול שופטים מקצועיים ובעלי ניסיון, והוא פוליטיקאי מוצהר וקיצוני.
הנשיא רייגן מינה לבית המשפט העליון של ארצות הברית את רוברט בורק הקיצוני, והסנאט שהיה עצמאי מהנשיא פסל את המינוי. אצלנו אין סיכוי שדבר כזה יקרה, כי הכנסת מונחת בכיס של הממשלה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 12:52, 28 במאי 2019 (IDT)
גם הסנאט מורכב כולו מנבחרי ציבור, וגם נתניהו לא עושה כל מה שהוא רוצה. תוכל למצוא סימוכין לכך בחדשות, היום ובכלל. לגבי בן גביר אני מסכים שיש הבדל כמו שכתבת, ואם זו נקודת המחלוקת היחידה שנותרה - מצוין. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 13:04, 28 במאי 2019 (IDT)
קשה לומר שזו המחלוקת היחידה שנותרה (ואנו גם לא מעצבים כאן לבדנו את מוסדות המדינה). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:29, 28 במאי 2019 (IDT)
תיארתי לעצמי שעדיין יישאר עוד משהו, רק שאני לא רואה מה בפועל. אם הגענו להסכמה שבניגוד לטענות נפוצות גם בימין לא מדברים על ביטול בהמ"ש העליון ואפילו לא על ביטול מוחלט של המהפכה החוקתית (אלא רק על הוספת פסקת התגברות, שכבר ישנה אבל בחוק יסוד אחר) - גם זה משהו. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 15:21, 28 במאי 2019 (IDT)

אני רק שאלה. גם אם נשמע לעצתכם ולא נגביל את בית המשפט. מה ימנע בעתיד ממיעוט שיהפוך לרוב לפרק את בית המפשט ולבצע רצח עם? הטיעון לפיו אנחנו שומרים על עצמנו כשאנחנו נותנים סמכויות יתר לבית המשפט לא נכון. כי תמיד יהיה אפשר לעשות זאת. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 16:23, 28 במאי 2019 (IDT)

לגבי הטענה שבמדינות כמו ארה"ב נבחרי הציבור ממנים את השופטים: זה טוב ויפה כל עוד הרשות המחוקקת מופרדת לחלוטין מהרשות המבצעת, כך שלכל חבר פרלמנט יש יכולת להצביע באופן חופשי ללא תלות בהסכמים קואליציוניים ואינטרסים אחרים למיניהם. כמו שליעד אמר וצדק, בישראל אין באמת הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. ראש הממשלה יכול להעביר בקלות כל חוק שעולה על רוחו. כל מה שהוא צריך לעשות זה להורות לכל חברי הקואליציה, שהם בהכרח רוב (גם אם קטן) להצביע בעד החוק. כלומר, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים והסחטנות הפוליטית בישראל, כל הקואליציה מצביעה כגוש אחד בעד או נגד חוקים, כך שהממשלה היא בפועל גם מחוקקת ואין הפרדה אמיתית בין הרשויות. לכן, לא מתקבל על הדעת שהכנסת תמנה שופטים. נתניהו יוכל לבחור שופט שתומך במדיניותו ולהורות לקואליציה להצביע בעד המינוי, כך שכוחו לא יהיה מוגבל ולא יהיה אף חבר קואליציה שיעז להצביע נגד גם אם הוא סבור שהמינוי אינו ראוי. בארה"ב הסנאט מופרד לחלוטין מהנשיא, שני הגופים האלה אינם תלויים אחד בשני, ולכן סנאטורים יכולים להצביע באופן חופשי בעד או נגד מינוי שופטים, מבלי לחשוש שהנשיא יפטר אותם מהממשלה כתוצאה מהצבעתם. כל עוד בישראל אין הפרדה מוחלטת בין ראש הממשלה לכנסת, לא ניתן להעביר לידי הכנסת את הסמכות למנות שופטים כי משמעות הדבר היא שראש הממשלה יוכל למנות את כל מי שהוא רוצה, וכל הקואליציה שכפופה להנחיות ראש הממשלה תצביע כגוף אחד בעד המינוי. לכן הטענה שבמדינות אחרות השופטים ממונים ע"י נבחרי הציבור אינה רלוונטית ואינה ברת ביצוע בשיטת הממשל בישראל, שבה סחטנות פוליטית מופעלת גם מצד ראש הממשלה וגם מצד חברי הקואליציה. ‏Guycn2 · ☎‏ 19:05, 28 במאי 2019 (IDT)
א. זה לא ארה"ב דווקא. בכל העולם המערבי אין דבר כזה ששופטים יכולים להטיל וטו על מינוי שופטים חדשים וגם יכולים לבטל חוקים. אין. ב. כמובן גם בארה"ב לסנאטורים יש תלות באינטרסים והסכמים, הם צריכים את המפלגה וגם שם מופעלת גם מופעלת סחטנות פוליטית מכיוונים רבים, כולל הנשיא והמפלגה. ג. נראה לי שהיום זה יום בלתי מוצלח במיוחד לומר שראש ממשלה יכול להעביר מה שבא לו. כבר הדגמתי גם עם חוק הלאום, ויש עוד דוגמאות רבות. ההסכמים הקואליציוניים כבודם במקומו מונח. ד. ראש הממשלה לא יכול לפטר חברי כנסת, אפילו לא במפלגה שלו. יודע מה, רוצה להגביל את הכוח שלו? תדרוש הסכמה של 70 ח"כים. אבל כל זה אפילו לא על הפרק, כרגע מדובר בסך הכול על פסקת התגברות. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 19:21, 28 במאי 2019 (IDT)
אבל לא ענית על השאלה שלי... אתה בוחר לענות רק על הטענות שנוח לך, ומתחמק מהאחרות. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 19:33, 28 במאי 2019 (IDT)
א. לא יודע לגבי הטלת וטו, אבל כמעט בכל המדינות הדמוקרטיות שופטים יכולים לבטל חוקים המנוגדים לחוקה, לזכויות אדם או לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. ב. בארה"ב סחטנות פוליטית כמעט אינה קיימת, משום שחברי הקונגרס לא תלויים בנשיא בשום צורה. סנאטור יכול להתנגד לעמדות הנשיא ולהצביע נגד מינוי שופט שהנשיא מציע, גם אם הוא משויך לאותה מפלגה של הנשיא. רק לפני כמה ימים קרא חבר קונגרס רפובליקני להדחת טראמפ. דבר כזה לא יכול לקרות בישראל. כאן ברוב המקרים אף אחד מהקואליציה לא יעז לפצות פיו נגד נתניהו או להצביע בניגוד להנחיותיו, משום שהדבר עלול לעלות לו ולמפלגתו בהדחה מהקואליציה. בארה"ב ובמדינות אחרות שבהן קיימת הפרדה מוחלטת בין הרשויות, כל חבר פרלמנט יכול להצביע ולהתבטא באופן חופשי כי אין הסכמים קואליציוניים וסחטנות פוליטית, לפחות לא באותה רמה כמו שיש בישראל. ג. כל עוד לראש הממשלה יש קואליציה מתפקדת, אפילו רוב של 61 חברי כנסת בלבד, הוא יכול להעביר כל חוק כי חברי הקואליציה לא יצביעו בניגוד להנחיותיו. כמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל להתרשמותי ברוב המקרים זה כך. ד. ראש הממשלה לא יכול לפטר חבר כנסת, אבל הוא יכול להדיח מפלגה מהקואליציה ומהממשלה (מה שנשיא ארה"ב לא יכול לעשות לחברי קונגרס), ולכן נדיר שחברי כנסת מהקואליציה מצביעים בניגוד להוראת ראש הממשלה, אפילו אם לא מסכימים איתו. ‏Guycn2 · ☎‏ 19:46, 28 במאי 2019 (IDT)
א. אז זהו, השילוב של שניהם יחד הוא זה שלא קיים בשום מדינה מערבית. זה הגיוני ששופטים יכולים לבטל חוקים כאשר נבחרי ציבור הם שבחרו בהם, לא כאשר הם בוחרים בעצמם. ב. אתה לא מכיר את המערכת האמריקנית. וגם בארץ חבר כנסת יכול להתנגד לעמדות ראש הממשלה וזה קורה כל הזמן. אפילו בליכוד. ג. חברי קואליציה כל הזמן מצביעים גם בניגוד למשמעת. ד. ראש הממשלה לא ידיח מפלגה, כי לא תהיה לו קואליציה. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 21:40, 28 במאי 2019 (IDT)
מיכאל.צבאן לא הבנתי את שאלתך. אם אתה טוען שפירוק בית המשפט יכול להוביל לרצח עם, כיצד זה מסתדר עם שאר דבריך שהרחבת סמכויות בית המשפט היא דבר שלילי? ‏Guycn2 · ☎‏ 19:48, 28 במאי 2019 (IDT)
העניין הוא כזה: אתם אומרים "מוטב לרוב של היום לזכור שהוא עלול להיות המיעוט של מחר (גם אם זה לא נראה סביר כיום) ולזכור שהוא לא ירצה להיות במצב שבו הרוב של מחר יוכל להתעלל בו ולבטל את זכויות האדם שלו באמצעות הכלים שהרוב הנוכחי ייצור כיום". אבל אתם מתעלמים מהעובדה שגם אם אנחנו לא נחוקק חוקים שמגבילים את בית המשפט, יכול לקום מחר דור חדש ולחוקק אותם בעצמו, כך שאין זה רלוונטי אם אנחנו נחוקק את החוקים האלו או לא. לא זה מה שימנע רמיסת זכויות בסיסיות בעתיד. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 20:17, 28 במאי 2019 (IDT)

דמוקרטיה נוסח השמאל: אייתוללות בג"ץ קובעים את הכללים, קובעים את הערכים, קובעים את המדיניות. העם הבור והנבער לא יודע על מה הוא שח, ומעמדו שווה למעמדת מועצת תלמידים בבית ספר. המנהלים הראשיים שקובעים את הכללים אלו דמויות עילאיות במעמד קדוש שאסור לגעת בהם או לפקח עליהם, שבוחרים את עצמם ועל כל חלקי העם לסור למרותם. ואם כבר מדברים על שלילת זכויות מיעוטים: זוהי טענת חרב פיפיות. בדיוק כפי שהכנסת והממשלה יכולים לשלול זכויות ממיעוטים, כך גם בג"ץ יכול בהינף קולמוס לשלול אותם ע"י פרשנויות הזויות לחוקים הקיימים. ונחשו מה? בג"ץ אכן עושה זאת כנגד ציבורים שלא באים לו טוב בעין ולא משתייכים לאסכולה הפוליטית שלהם, ע"ע "תוכנית ההתנתקות". ואני לא מדבר רק על מהות התוכנית, אלא גם בדיכוי הפעילות הלגיטימית שהתנגדה לה. כמו שלילת זכויותיהם של מפגינים שפעלו כנגד התוכנית, ע"י מאסר למשך שבועות וחודשים ללא משפט, בגיבוי השופטים. שלא נדבר על האיפה והאיפה במדיניות הריסת היישובים של הציבור המתנחלי לעומת הציבור הערבי. ובינתיים מי שהיה הקרוב ביותר לשלילת דמותה של המדינה כמדינה יהודית והפיכתה למדינת כלל אזרחיה היה בג"ץ בכבודו ובעצמו, כאשר ברוב של 1 בלבד (6 מול 5) דחה את העתירה כנגד דחיית חוק איחוד משפחות ערביות. במידה וזה היה מאושר (וזה היה מאוד קרוב לכך), זהו אישור זכות השיבה דה-פקטו. שימו לב איזה כוח יש לקומץ אנשים שלא מבוקרים ע"י שום גוף שהוא, ושבוחרים את עצמם. כמו כן, בג"ץ דחה את שלטון החוק - העיקרון העליון בכל דמוקרטיה מערבית מתוקנת, בכך שרוקן את נוסח החוקים מכל תוכן, ובעצם קובע את תוכנם לפי השקפת העולם של השופט. ע"ע אקטיביזם שיפוטי. מי שלא שם לב לכך שאנחנו בשלטון דיקטטורי, ורואה בנבחרי העם לא יותר ממועצת תלמידים שצריכה לסור למרותם של המנהיגים העליונים הקדושים והנעלים מבית המשפט העליון, אז יש לו בעיה חמורה בבוחן המציאות. בר-כח - שיחה 19:57, 28 במאי 2019 (IDT)

בר-כח, גם אם יש לך ביקורת על בג"ץ, אין זה ראוי להשתמש בביטוי "אייתוללות בג"ץ". בהשתמשך בו ביזית בעיקר את עצמך, וגם גרמת לכך שלא אמשיך לקרוא את דבריך. דוד שי - שיחה 20:45, 28 במאי 2019 (IDT)
דוד שי, זו האנלוגיה הכי קרובה שהצלחתי למצוא למצב הקיים, המביעה את הביקורת שלי באופן הכי נוקב. מנהיגים עליונים נבחרים ע"י וועדת מקורבים, ללא ביקורת ע"י שום גוף שהוא, ועם שליטה מוחלטת על כלל מוסדות ורשויות המדינה, ללא עוררין. בדמוקרטיה מתוקנת אסור שיהיה גוף כל כך חזק שאין לאף אחד שליטה עליו. בר-כח - שיחה 21:01, 28 במאי 2019 (IDT)

כל הטענות היו נכונות אם בית המשפט (או כל גוף מאזן אחר) היה נבחר על ידי העם. המצב שבו גוף מטעם עצמו גובר על גוף מטעם העם בשם האיזון, הוא גרסה מצועצעת של דיקטטורה. דגש — 21:09, 28 במאי 2019 (IDT)

כל הטענות על דיקטטורת בית המשפט, ואף מילה על הפוליטיקאים - משני הצדדים - שהם נטולי מוסר, תאבי כוח, מלאים מעצמם, מושחתים, משקרים כל הזמן בלי בושה ובלי להסתיר זאת, מרמים ומורחים את הציבור על ימין ועל שמאל, והכל בנימוק שהם נבחרי העם. כשאלה הם הפוליטיקאים, אני כבר מעדיף ששופטים ירסנו אותם. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:05, 28 במאי 2019 (IDT)

את זה בית המשפט מאזן כבר מזמן. עכשיו צריכים לאזן את בית המשפט שהפך את עצמו ככוח בלתי מוגבל שאינו צריך להתחשב בדבר. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 22:16, 28 במאי 2019 (IDT)

אם לבג"ץ תהיה סמכות מוחלטת ובלתי מוגבלת, מה יימנע ממנו לשלול זכויות אדם מקבוצות מיעוט (למשל, המגזר הדתי-לאומי או החרדים) או לבטל את הדמוקרטיה? – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:50, 28 במאי 2019 (IDT)

"אם"?! נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ט • 22:55, 28 במאי 2019 (IDT)
בוודאי. איילת שקד היא מלאכית תכולת עיניים שירדה אלינו ממרום, ואסתר חיות היא טרוריסטית ערבייה מזוקנת Smiley lol.gif יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 07:16, 29 במאי 2019 (IDT)
אני חושש שדוד שי לא ימשיך לקרוא את דבריך. נרו יאירשיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 10:34, 29 במאי 2019 (IDT)
לא. אבל אני מעדיף את השיטה הגרועה של הכרעת הרוב, על השיטה היותר גרועה של הכרעת המיעוט שלמד משפטים. david7031שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 12:20, 29 במאי 2019 (IDT)
במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות בג"ץ הוכיח שהוא לא "מגן זכויות האדם" אלא גוף פוליטי שיושבים בו אנשים עם דעות פוליטיות ולא מלאכי שרת. עמית סגל ניסח את זה יותר טוב ממני (יוטיוב). – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:13, 30 במאי 2019 (IDT)
כשקוראים את דבריך אפשר לחשוב שבג"ץ הוא שיזם והוביל את תוכנית ההתנתקות. אזכיר לך שמי שיזם והוביל את תוכנית ההתנתקות הוא ראש הממשלה מטעם "הליכוד", אריאל שרון, וגם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הצביע פעמים אחדות בעד התוכנית. ובג"ץ? הוא לא הפריע ל"משילות", ובכך הגשים, לפחות בפעם הזו, את חלומם של איילת שקד ותומכיה. זה לא פסק הדין שרצית? נו, אז גם אתה מאלה שכאשר השופט קולע לדעתם, "יש אלוהים!", וכשיש לו דעה משלו, "השופט בן זונה!". דוד שי - שיחה 07:16, 31 במאי 2019 (IDT)
הוא רצה שופטים המתעלים מעל הפוליטיקה ומגנים בשווה על כל המיעוטים, אלה הקרובים ללבם ואלה שפחות; וקיבל סניף של מרצ שיודע להתפתל כדי להפלות בין יהודים לערבים (לרעת היהודים). הוא רצה שופטים המשתמשים בסמכויות שהמחוקק נתן להם, ולא כאלה שנוטלים לעצמם סמכויות. הוא לא קיבל את זה, ולכן הוא לא מרוצה. נרו יאירשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ט • 11:45, 31 במאי 2019 (IDT)
התנגדתי להתנתקות כי היא היתה הונאה ברורה של הבוחר (הרי שרון גבר על עמרם מצנע, שהציע לצאת מעזה, כשהוא פוסל את ההצעה בססמה "דין נצרים כדין תל אביב") אבל איני רואה בסיס חוקי לפסילת המהלך בידי בג"צ. כיוון שהשטחים שבהם ישבו המתישבים אינם חלק ריבוני שסופח לישראל, אלא (גם לשיטת ישראל) שטח בתפיסה צבאית, הממשלה יכולה לפנותם. אולי היה אפשר לטעון שזכותם של המתיישבים להישאר במקום גם לאחר נסיגת הצבא, אבל זה נראה לי תיאורטי. דב ט. - שיחה 12:31, 2 ביוני 2019 (IDT)
הטענות העיקריות נגד בג"ץ בהקשר של ההתנתקות אינן על כך שלא מנע את התוכנית (אם כי ייתכן שגם בהקשר זה הוא סיפק לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון פחות תמיכה מזו שהוא מספק לפלסטינים רבים). הטענות הן שהוא איפשר פגיעה חמורה בזכויות מפגינים, כמו הארכות מעצר סיטונאיות של עשרות מפגינים בבת אחת, או הארכות מעצר ארוכות טווח של נערות בנות 14 וכדומה. נרו יאירשיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ט • 12:35, 2 ביוני 2019 (IDT)
אלמלא בג"ץ, נתניהו לא היה מפטר את איילת שקד, אלא תולה אותה בכיכר שרה נתניהו (שמה החדש של כיכר רבין לאחר מהפכת המשילות), ושקד הייתה עולה לגרדום עם חיוך על שפתיה, כשמילותיה האחרונות הן "סוף סוף משילות, איזה עולם נפלא". דוד שי - שיחה 06:28, 3 ביוני 2019 (IDT)
טוב שלא ייחסת למשפחה האהובה עליך גם רצון להשתמש בתאי גזים. לבג"ץ יש תפקיד חשוב. עליו להתמקד בו ולהתגבר על תאוות השלטון מעבר למנדט שנתן בידו העם, דרך נציגיו הנבחרים. אם לא יתגבר על תאווה זו הוא עלול לכרות את הענף שעליו הוא יושב, וכך לפגוע גם בתפקיד הבסיסי שהוא כן צריך לעסוק בו. נרו יאירשיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ט • 11:40, 3 ביוני 2019 (IDT)
אם נתעלם לרגע מהציניות והלעג שלא במקומו, וננסה לזרום עם התרחיש המופרך שהעלית הנה איך שבג"ץ היה מתנהג: אם שרת המשפטים הייתה אשת שמאל כמו, נניח, שלי יחימוביץ' או תמר זנדברג, בג"ץ היה אוסר לפטר אותה בטענה שזה לא מידתי ולא סביר; אך אם שרת המשפטים הייתה אשת ימין כמו איילת שקד או אורית סטרוק לא רק שבג"ץ היה מאשר את הפיטורים אלא גם מוסיף להם קביעה שהמפוטרת לא תוכל לשמש יותר כשרת משפטים. בקיצור, בג"ץ מפעיל אכיפה בררנית ומפלה לרעה מגזרים מסוימים ובפרט בכל הקשור לקבלת סעד משפטי או הגנה על זכויות אדם. ברגע שבית המשפט מגן רק על צד אחד מהמתרס הפוליטי הוא מאבד את הלגיטימציה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:10, 9 ביוני 2019 (IDT)

אנחנו עדיין בדיון הזה? אז הנה שני טיעונים שעלו פה ולא זכו למענה:

  • "אם לבג"ץ תהיה סמכות מוחלטת ובלתי מוגבלת, מה יימנע ממנו לשלול זכויות אדם מקבוצות מיעוט (למשל, המגזר הדתי-לאומי או החרדים) או לבטל את הדמוקרטיה?" - MathKnight
  • "אתם אומרים "מוטב לרוב של היום לזכור שהוא עלול להיות המיעוט של מחר (גם אם זה לא נראה סביר כיום) ולזכור שהוא לא ירצה להיות במצב שבו הרוב של מחר יוכל להתעלל בו ולבטל את זכויות האדם שלו באמצעות הכלים שהרוב הנוכחי ייצור כיום". אבל אתם מתעלמים מהעובדה שגם אם אנחנו לא נחוקק חוקים שמגבילים את בית המשפט, יכול לקום מחר דור חדש ולחוקק אותם בעצמו, כך שאין זה רלוונטי אם אנחנו נחוקק את החוקים האלו או לא. לא זה מה שימנע רמיסת זכויות בסיסיות בעתיד" - מיכאל.צבאןשיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ט • 09:53, 3 ביוני 2019 (IDT)
הטיעון השני שלך לא קשור. לשם השוואה: ראובן: "מוטב לך לזכור שאתה לא רוצה שיעליבו אותך, ולכן אל תעליב אחרים"; שמעון: "גם אם אני לא אעליב אחרים, מישהו אחר יכול להעליב אותם". דגש — 09:58, 3 ביוני 2019 (IDT)
אנחנו לא מגבילים את בית המשפט כדי לחוקק חוקים שפוגעים באוכלוסויות. אבל יש שיאמרו "אולי אתם לא, אבל מי ערב לכם שלא תקום אחריכם ממשלה שתעשה זאת?", ואני אומר, אם אכן תקום ממשלה כזו, מה ימנע ממנה להגביל או אף לפרק את בית המשפט? מיכאל.צבאןשיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ט • 10:13, 3 ביוני 2019 (IDT)

מיזם ביכורים[עריכת קוד מקור]

היי, אני האחראי החדש על המיזם, אבל אני לא ממש יודע את מי להזמין שיכתוב על עצמו, אפשר בבקשה המלצות מכם? גל - אולי נדבר ~ 13:40, 27 במאי 2019 (IDT)

מה דעתך על אלה עלי אדמות? היא משתמשת מאד תורמת וחדשה יחסית, שנתקלה בהתחלה בבירוקרטיה ואי הבנות, אבל התגברה על כך והמשיכה לתרום. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 20:20, 28 במאי 2019 (IDT)
לא פעילה כבר יותר משבועיים. באה והלכה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:34, 30 במאי 2019 (IDT)

אליפות העולם בכדורגל[עריכת קוד מקור]

למי שמתעניין, כי הופתעתי, ולא מצאתי גם אזכורים או פרומואים ברשת. החל מהערב מתקיימת אליפות העולם בכדורגל עד גיל 20. השידורים הישירים כאן, ובעוד חצי שעה פורטוגל מול ארגנטינה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:17, 28 במאי 2019 (IDT)

יש לנו ערך על גביע העולם בכדורגל עד גיל 20, וכדאי לתרגם את הערך על האליפות הנוכחית: גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 (2019) (אנ'), שמופיע ב-19 ויקיפדיות. ביום ראשון הקרוב, 2 ביוני, יתחיל שלב הנוקאאוט בשמינית הגמר. אגסי - שיחה 22:42, 28 במאי 2019 (IDT)

ביבי ביבי אבל מה עם אחיו?[עריכת קוד מקור]

על ביבי הכל ברור אבל על אחיו? [10]--שלום1234321אפצישיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט 14:07, 29 במאי 2019 (IDT)

באיזה ויקיפדיה צודקים? בעברית או באנגלית?--שלום1234321אפצישיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט 14:09, 29 במאי 2019 (IDT)
גם לפוליטיקאים יש אחים חיים...--שלום1234321אפצישיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט 14:10, 29 במאי 2019 (IDT)

טיוטה:הבחירות לכנסת העשרים ושתיים[עריכת קוד מקור]

בתקווה שלא נצטרך... חסר תקנה :-)שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 15:06, 29 במאי 2019 (IDT)

כלומר, יבטלו את הכנסת? ומי יהיה המלך במקומה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:08, 29 במאי 2019 (IDT)
שמור אותה, עם נפטלין. Amiroשיחה 15:09, 29 במאי 2019 (IDT)
במוקדם או במאוחר יהיו בחירות לכנסת ה-22, בהנחה שלא נהפוך לדיקטטורה... אגסי - שיחה 17:59, 29 במאי 2019 (IDT)
עמיתינו האנגלים קצת יותר פסימיים. Mbkv717שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 18:35, 29 במאי 2019 (IDT)
אגב: הוא צודק?--שלום1234321אפצישיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ט 16:52, 30 במאי 2019 (IDT)

שתי אנקדוטות מהכרעת הלילה[עריכת קוד מקור]

  1. לראשונה בהיסטוריה הכנסת התקדמה במספר (22), אך הממשלה נשארה באותו המספר (34);
  2. הבחירות לכנסת ה-21 היו אמורות להתקיים בנובמבר 2019. נראה שאז כבר נהיה אחרי הבחירות לכנסת ה-22.

מה לעשות, אלה החיים. דגש — 00:21, 30 במאי 2019 (IDT)

מנהג המדינה הוא שכאשר מי שהוטלה עליו המשימה להרכיב ממשלה נכשל בכך, ניתנת הזדמנות למועמד אחר לנסות את כוחו. הפעם החליטה הכנסת לראשונה שלא לתת הזדמנות למועמד אחר. לי זה מזכיר את משפט שלמה, שבו אמרה אחת הנשים "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ", אבל לא נמצא חכם כשלמה המלך שיימנע זאת. דוד שי - שיחה 06:34, 3 ביוני 2019 (IDT)

רק נזכרתי[עריכת קוד מקור]

לקראת הבחירות האחרונות לקחתי את עצמי וטסתי למקום קצת יותר שקט, בתקווה לחזור אחרי כל הבלגן. אממה, בקצב הזה אני הולך לפשוט רגל. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:36, 30 במאי 2019 (IDT)

יחד עם כל המדינה, שניים וחצי מיליארד הולכות לעלות הבחירות E.F Edits (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
אהה זה היית אתה שלא הצביע Im-yahoo.svg. חסר תקנה :-)שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ט • 09:06, 30 במאי 2019 (IDT)
ליברמן מתחזק כלשון המאזנים, ולכן ב-2020 יהיו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. אגסי - שיחה 21:16, 30 במאי 2019 (IDT)
בהחלט ייתכן. בינתיים אנחנו נלך לעבוד בשביל לממן את הבחירות, זה חשוב. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:34, 30 במאי 2019 (IDT)

האם האנשים בעולם נעשים יותר מטומטמים ?[עריכת קוד מקור]

נראה סנסציוני, אך עד כמה שהצלחתי להבין, רוב המידע מוצג בערך אפקט פלין בוויקיפדיה בעברית. קיפודנחש 02:01, 31 במאי 2019 (IDT)

תודה קיפודנחש. צחי לרנר - שיחה 11:39, 31 במאי 2019 (IDT)
כפי שניתן לראות בערך, המגמה העיקרית בעולם במאת השנים האחרונות היא ללא ספק עלייה במנת המשכל. גם כמה עדויות על ירידה לקראת סוף המאה במדינות המפותחות הן לא חדשות. המאמר המדעי ה"חדש" (למעשה כבר בן שנה) חופשי לקריאה ב-PNAS ואני ממליץ להסתמך עליו ולא על הכתבה. לצורך פרספקטיבה, התוצאות הן במדינה אחת בלבד (נורווגיה) והן מראות עלייה של כ-2.5 נקודות IQ אצל ילידי 1965-1975 ואח"כ ירידה באותו גודל אצל ילידי 1975-1990. מדעית מה שבעיקר מעניין וחדש במאמר הנוכחי הוא שניתוח הנתונים נעשה גם בתוך משפחות, ולכן ניתן להראות שגם העלייה וגם הירידה במנת המשכל היו כתוצאה מגורמים סביבתיים (לא תורשתיים), וגם לא כתוצאה משינוי דמוגרפי כמו הגירה. H. sapiens - שיחה 11:38, 1 ביוני 2019 (IDT)
הסתייגות נוספת בה הבחנתי כרגע: המחקר נערך בגברים בלבד. לא ברור לי למה אבל כנראה בגלל שהם הסתמכו על מבדקי גיוס ולא היו להם מספיק מתגייסות. כותרת אפילו יותר פרובוקטיבית לסעיף זה יכולה להיות "האם הגברים בעולם נעשים יותר מטומטמים?" קריצה H. sapiens - שיחה 12:21, 3 ביוני 2019 (IDT)
תודה על ההסבר H. sapiens. צחי לרנר - שיחה 00:32, 2 ביוני 2019 (IDT)
וראו גם: האם גוגל עושה אותנו טיפשים?. בברכה, דני Danny-wשיחה 13:46, 3 ביוני 2019 (IDT)
גם שימוש ב"וייז". ניווט עצמאי הוא חלק מאינטליגנציה (גילוי נאות: הכותב התחיל להשתמש בוייז) איתן - שיחה 22:42, 9 ביוני 2019 (IDT)

ארלינג הולאנד[עריכת קוד מקור]

כבש תשיעייה במדי נבחרת נורווגיה עד גיל 20 בניצחון 12–0 על הונדורס. אפשר לנשום לרווחה, לא תמיד משפילים רק את הישראלים. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:36, 30 במאי 2019 (IDT)

תחילת הערך: „ארלינג בראוט הולאנד (בנורווגית: Erling Braut Håland; נולד ב-21 ביולי 2000 בלידס, אנגליה) הוא כדורגלן נורווגי המשחק בעמדת החלוץ ברד בול זלצבורג מהבונדסליגה האוסטרית.״ אנחנו בטוחים שהוא נורווגי? :-) Tzafrir - שיחה 01:34, 1 ביוני 2019 (IDT)

Erling Braut Haaland (født 21. juli 2000 i Leeds, Storbritannia) er en norsk fotballspiller som spiller for den østerrikske klubben Red Bull Salzburg.

עשרה מיליון מסמכים מתקופת השואה הועלו לראשונה לרשת[עריכת קוד מקור]

מאבק הנכים[עריכת קוד מקור]

לצערי הרב, הנכים הולכים מאיתנו אחד אחרי השני. לפני כשנה נפטר רענן קרקליס. הוא היה חוקר ברצח דני כץ. בתחילת אפריל 2019 הלך לעולמו עופר סופר, ואתמול הודיעו "הנכים הופכים לפנתרים" על לכתו של אמנון בן אטף שנמצא ללא רוח חיים בדירתו. עד לא מזמן היה הקמב"ץ של חנה עקיבא. בתמונה נראה בן אטף עומד מאחורי עקיבא. דוריאןDGW – Talk 02:15, 1 ביוני 2019 (IDT)

How Social Media Imperils Scholarship[עריכת קוד מקור]

ארסוף - האם הוזכר בחדשות?[עריכת קוד מקור]

בימים האחרונים יש עלייה במספר הצפיות בערך, למישהו יש מושג מדוע? דב ט. - שיחה 14:54, 2 ביוני 2019 (IDT)

כנראה. נרו יאירשיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ט • 15:16, 2 ביוני 2019 (IDT)
ראיתי כתבה באחת ממהדורות החדשות בנושא הגישה ברכב לחופי ים. עסקו שם רבות בארסוף.--א 158 - שיחה 15:30, 2 ביוני 2019 (IDT)
הנושא הזה מופיע בערך. עניין האדמו"ר מגור לא. דב ט. - שיחה 18:03, 2 ביוני 2019 (IDT)
התנהל משפט של גלי גינת מול המועצה האזורית על חנייה סמוך לחוף הים ולפחות בטוויטר זה גרר הרבה התעניינות (לאחרונה היה שלב הערעור), ממילא אנשים רצו לדעת עוד על ארסוף. זה די מוכיח את התיאוריה שלי בדבר השקעה בערכים פחות מבוקשים - לעולם אי אפשר לדעת מתי ערך יזכה לפופולריות. ‏DGtal‏ - שיחה 14:25, 3 ביוני 2019 (IDT)
אנשים משקיעים בדרך כלל במה שמעניין אותם. מי שמשקיע במה שמעניין את הציבור כדאי לדעתי שיתמקד קודם במה שכבר ידוע שהציבור מתעניין בו, כי אחרת אין לדבר סוף. נרו יאירשיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ט • 14:50, 3 ביוני 2019 (IDT)
אין לדבר סוף, אבל זה כן מצדיק השקעה מינימלית בהפיכת ערך לבעל מעט ערך מוסף, כדי שאם מחר יגיעו מאה אלף איש לערך הם לא יגידו איזה אתר ביזיוני וינטשו אותנו. ‏DGtal‏ - שיחה 15:02, 3 ביוני 2019 (IDT)
אם כבר הגענו לזה, הפתרון לדעתי הוא להעלות את רף ההכללה, ככל שיש יותר ערכים כך קשה להשתלט עליהם. הבעיה מחמירה בערכים יחצניים, שם יש ויש מי שינפח את החשיבות ואת העובדות, ואין כמעט מי שיאזן. שם הביזיונות האמיתיים. נרו יאירשיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ט • 15:23, 3 ביוני 2019 (IDT)
לא חושב שזה יפתור את הבעייה, בין השאר כי אם נצטמצם לכמות של נניח מאה אלף ערכים מרשימה סגורה נהפוך לאתר לא רלוונטי. הפתרון העיקרי הוא עידוד הצטרפות עורכים ושימור הקיימים. כשיש יותר עבודה צריך יותר עובדים. ‏DGtal‏ - שיחה 10:08, 4 ביוני 2019 (IDT)
לא חושב שאפשר להביא עוד מתנדבים רבים מעבר לקיימים. אני מעריך שהרבה מעל 90% מהצפיות מגיעות למאה אלף הערכים הנצפים ביותר. בפרט אין טעם בערכים לאנשים וחברות בלתי בולטים שנכתבים בידי שמות משתמש שנפתחו במיוחד (כלומר יחצנים שלא רוצים שיעמדו על מלוא היקף פעילותם), כי זה משרת את המשלם ולא את הקורא. נרו יאירשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט • 13:42, 4 ביוני 2019 (IDT)
יש מיליוני קוראי עברית בעולם ואולי מאתיים עורכים פעילים בכל תקופה נתונה. גיוס מתנדבים נשמע לי די ריאלי. ‏DGtal‏ - שיחה 13:59, 4 ביוני 2019 (IDT)
ככל שאני מבין דווקא מנסים. הגיוני שלרוב האנשים אין גם זמן וגם מוטיבציה מעבר למה שנוגע אליהם אישית ממש. נרו יאירשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט • 14:10, 4 ביוני 2019 (IDT)

שייח ירדני: "אין פלסטין בקוראן. אללה נתן את ישראל ליהודים"[עריכת קוד מקור]

לפי סיפורים אחרים באתר: מומלץ לחפש את המקור לסיפור ולבדוק מהו באמת. משפט חשוד בתחילתו: „השייח אחמד עדואן, אשר מציג את עצמו בתור מלומד מוסלמי שמתגורר בירדן״: הם לא בדקו, או שזה לא ממש נכון? Tzafrir - שיחה 15:05, 3 ביוני 2019 (IDT)
מה זה האתר הזה? לא שמעתי עליו עד היום, ובהצצה ראשונה זה נראה כמו זבל מוחלט - משהו כמו "ישראל היום" רק עוד יותר עמוק בחלחולת של הביבי, ועוד פחות קרדיביליות. זה משהו ממשי, או שזה איזה זבלון שמנסה לעקוף את רוטר.נט מימין? דודה גוגל מצאה מידע על "חדשות bnews" רק באתר הזה עצמו - לא ראיתי התייחסות אליהם בשום מקום אחר. נכון שכאן "כיכר העיר", אבל בכל זאת עדיף לא לדחוף לכאן קישורים מהסוג הזה. אם זה בעצם משהו אמתי, התנצלותי. קיפודנחש 20:49, 3 ביוני 2019 (IDT)
הנה מקור אמין ואיכותי יותר. נרו יאירשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט • 13:44, 4 ביוני 2019 (IDT)
האמינות והאיכות של המקור הזה שנויות במחלוקת. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:30, 4 ביוני 2019 (IDT)
של מידה? לא אתווכח עד כמה הם מתאימים לך פוליטית, אבל אדרבה, תראה לי כיצד הם אמינים פחות מכל כלי תקשורת שתבחר. למשל פחות מהארץ, המככב בהרשעות בבתי משפט ובבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. נרו יאירשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט • 19:12, 4 ביוני 2019 (IDT)
תודה נרו יאיר. צחי לרנר - שיחה 17:02, 4 ביוני 2019 (IDT)
בין הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל? זו שמידה כלל לא חבר בה, ושישראל היום מצפצף על הוראותיה בגלוי? Tzafrir - שיחה 19:41, 4 ביוני 2019 (IDT)
כן, הוא ובית המשפט (שהזכרתי קודם כי הוא חשוב יותר). בית הדין לאתיקה דן גם במי שלא מכירים בסמכותו, ולא הבנתי מה קשור ישראל היום. אם זה משנה יש עוד כלי תקשורת שמצפצפים על הוראותיו, למשל טמקא. נרו יאירשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט • 19:51, 4 ביוני 2019 (IDT)

עולם הפוך. הייתי בטוח שהימנים יגידו שאין כזה דבר שייח מוסלמי אוהב יהודים, והשמאלנים יקפצו ויוכיחו שיש עם מי לדבר בצד השני... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כשאני רואה שאותו מוסלמי בוחר מכל היהודים להידבר דווקא עם רב כמו שמואל אליהו שעמדותיו ביחס שערבים ידועות, אני מרשה לעצמי לחשוד. מעבר לכך, בישראל לא קוראים לכל אחד רב: יש תהליך הסמכה לרבנות. מיהו בדיוק אותו שייח? מתוך תרגום הראיון במידה: „במהלך הלימודים עבדתי במשרד הדואר הירדני במספר תפקידים, עד אשר פרשתי מתפקידי הרשמי שם בשנת 1997. מאז התמסרתי לספרו של האל יתעלה (הקוראן), והרחבתי את ידיעותיי בדת האסלאם ובחיי האומה האסלאמית. ״ השאלה הבסיסית המתבקשת: מדובר במישהו שיש לו תלמידים, או בסתם מישהו שהרים אתר באינטרנט? Tzafrir - שיחה 10:03, 5 ביוני 2019 (IDT)
אכן, פלסטין לא מוזכרת בקוראן. ירושלים לפי הקוראן קדושה למוסלמים. כך אמר לי ערבי ישראלי שהוא מוסלמי אדוק. Geagea - שיחה 01:57, 12 ביוני 2019 (IDT)