ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 162

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



על הזריזות[עריכת קוד מקור]

ניגשתי לאתר היועץ המשפטי לממשלה בניסיון לקבל פרטים על היועמ"שית הטרייה, גלי בהרב מיארה, והופתעתי (טוב, לא ממש הופתעתי, בתוך עמי אני יושב) שלפי האתר היועמ"ש הוא ד"ר אביחי מנדלבליט. הלו, זה אינטרנט זה? אני מסוגל להבין שטרם הספיקו לעדכן את האתר בהחלטה מאתמול, אבל כבר חלף שבוע שבו מנדלבליט אינו היועמ"ש, היה מספיק זמן כדי לעדכן האתר. חברים במשרד המשפטים, תלמדו מוויקיפדיה, אצלנו, כשצריך, מעדכנים שאדם מת עוד לפני שמת. דוד שי - שיחה 07:45, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

בכנסת הספידו את אברום בורג לפני איזה 20 שנים. גילגמש שיחה 08:37, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הפוך! אברהם בורג הספיד את אמנון רובינשטיין בטרם עת. בברכה, Easy n - שיחה 10:18, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
ניחא, שבוע זה לא כ"כ נורא. אם בעוד שבועיים הדף לא יתעדכן אז זה יהיה באמת לא סביר.
ייתכן ששמו של מנדלבליט נשאר עד כה כי לא רצו שיישאר שם ואקום. יואב ר. - שיחה 13:58, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אני חושב שנגמר להם הטיפקס לתקן את שגיאת הכתיב שנפלה בהדפסת תעודת המינוי. יש שני ספקים של טיפקס, וכעת מכינים מכרז באגף הרכש והטרלול. 87.69.242.88 16:18, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
וואי אנונימי, איזה שנון אתה. יואב ר. - שיחה 16:48, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לגמרי! כל הכבוד לעורכים. אקסינו - שיחה 16:54, 8 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הימים חולפים, כולנו התרגלנו לומר יועמ"שית, אבל באתר משרד המשפטים אביחי מנדלבליט הוא עדיין היועץ המשפטי לממשלה. החיפזון מהשטן, אבל האיטיות, מי אחראי לה? דוד שי - שיחה 21:05, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
באתר של משרד המשפטים העולם עמד מלכת, והיועמ"ש הוא עדיין אביחי מנדלבליט. יש גם חדשות טובות: שר המשפטים המוצג באתר זה הוא גדעון סער, ולא יעקב שמשון שפירא. דוד שי - שיחה 09:01, 12 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
האיש אשר על האתר נרדם בשמירה. יואב ר. - שיחה 09:37, 12 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדיין מנדלבליט? וואו. גופיקו (שיחה) 21:40, 12 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ברוח פורים עבר האתר לשלב הליצנות: כותרת הדף היא היועצת המשפטית לממשלה, אבל בגוף הדף כתוב "החל מה-01.02.2016 מכהן ד"ר אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה". דוד שי - שיחה 08:49, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
רגע, הדף {{בעבודה}}...😅 —מקף 10:29, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מה אני יודע על האוקראינים ?[עריכת קוד מקור]

ימי המלחמה באוקראינה משפיעים גם על האקטואליה בישראל ואפילו על השיח הפנימי בוויקיפדיה. אז התחלתי לשאול את עצמי מה אני יודע על האוקראינים. בנעורי הרחוקים מאוד, בחבורת הילדים בה לקחתי חלק, בסביבת מגורי ברובע היהודי של בוקרשט, היו כמעט רק ילדים יהודים, יוצא הדופן היחיד היה בנו של נהג המונית, שכן שלנו. אבא שלו, נהג המונית, היה חצי פולני וחצי אוקראיני ואמא שלו הייתה חצי אוסטרית וחצי הונגריה - ברור שהוא היה רומני החי בין יהודים. נהג המונית החצי אוקראיני היה האיש הגדול והחזק ביותר שהכרתי אז, אך ככל שהיה גדול, כך היה עדין ונוח לבריות. בהמשך קראתי ולמדתי לא מעט, במיוחד על היהודים ועל ההיסטוריה שלהם וגם על הדברים הנוראים, שעשו האוקראינים של חמלניצקי ליהודים. טוב זה היה מזמן. אז קראתי גם על הדברים הנוראים שעשו האוקראינים של פטליורה והאחרים ליהודים בתקופת מלחמת האזרחים של ברית המועצות. גם זה היה לפני כמאה שנים... קראתי על כך שבמלחמת העולם השנייה החיילים האוקראינים נכנעו מהר מאוד לגרמניה הנאצית, חלקם התגייסו כשומרים במחנות ריכוז נאציים (לדוגמה איוואן האיום וחבריו), חלקם היו משטרה מקומית משת"פית שרדפה יהודים וחלקם התגייסו ולחמו בשורות הנאצים, אפילו בסטלינגרד לחמו, לצד הנאצים. כל המידע הזה לא משחק אצלי לטובת האוקראינים, אבל אמרתי לעצמי, שהאוקראינים של היום הם לא אותם אנשים, אולי הם אחרים, יותר אוהבי אדם. הבוקר קראתי על התקליטן הישראלי, שישב כבר יותר משנתיים באוקראינה, לא כל כך רצה לעזוב, אך לבסוף יצא עם שיירת מכוניות אל הגבול, כדי לשוב להוריו באשקלון. באחד המחסומים הוציאו אותו מהמכונית אוקראינים וירו בו. למה? לדברי חברו, שהיה שם, הוא נראה להם דומה לצ'צ'ני. תנחומי למשפחתו. בברכה. ליש - שיחה 08:33, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

כל דיבור על האוקראינים במלחמת העולם השניה, ועל קבלת הפנים החמה שבה הם קיבלו את הנאצים, חייב לכלול התייחסות לרצח העם שסטאלין ערך בהם זמן קצר קודם. בסופו של יום - מעניין כמה אוקראינים נהרגו במלחמת העולם השניה? ואני לא מדבר בתור חיילים ומשתפי"ם אלא כאזרחים שנשלחו למחנות כפיה, כקרבנות ההתעללות הנאצית בכפריים, וכפרטיזנים. אני מנחש שכמה מיליונים (בפולין שאנו גם אוהבים לשנוא נהרגו 3 מיליון פולנים). --ריהטא - שיחה 10:49, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
לא בטוח שזה העיתוי והמקום המתאימים להזכיר את עוולות העבר של האוקראינים, אבל אולי צריך להרחיב את הערך שואת יהודי אוקראינה, וגם לעדכן את הערך יהדות אוקראינה אגסי - שיחההטיות יש לתקן 10:59, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם אגסי, אבל פטור בלא כלום אי אפשר. לאחרונה, סביב המלחמה באוקראינה, אני קורא המון דיסאינפורמציה מגמתית, האגדה על 13 לוחמים, שקיללו אוניית מלחמה רוסית ועל כך נרצחו כביכול, סיפור "גבורה" דמיוני, שכנראה בושל בתשומת לב רבה, האגדה על הרוח של קייב ועוד. אני מתרשם שהאוקראינים, אם הם בישלו את הסיפורים ואני מטיל בכך ספק, הם יוצרי אגדות מוכשרים מאוד. גם הסיפור על רצח העם, שביצע בהם סטלין הוא אגדה כזאת, אגדה, שנועדה לתת הצדקה לבריתם עם השטן הנאצי ולהשתתפותם הפעילה ברצח יהודים רבים. לפי מה שאני יודע מההיסטוריה לא היה רצח עם ולא חיסול מכוון של אוקראינים. מה כן היה? השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות ביצע ניסוי סוציולוגי-כלכלי ענק, הם אילצו את האיכרים (לא רק האוקראינים) לפעול בצורה קואופרטיבית בקולחוזים. איכרים רבים סירבו לראות בקולחוז חלק מרכושם, לא השתתפו בעבודה ולא דאגו לתבואה, שנרקבה בשדות. התוצאה הייתה מחסור עצום בתבואה ורעב עד מוות. אפשר להטיל אחריות על השלטון, אבל לטעון לרצח (הריגה בכוונה תחילה) זה לא רציני. בברכה. ליש - שיחה 12:13, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יש לנו שני ערכים על כך: הולודומור והרעב הסובייטי (1932–1933) (קצרמר). הרעב אכן היה לא רק באוקראינה. בעקבות הקולקטיביזציה הכפויה, נפגעה התפוקה החקלאית. השלטונות החליטו שהתפוקה נמוכה כי גונבים מהם והחליטו לקחת את מה שמגיע להם בכל האמצעים: המוני אנשים הואשמו בגנבה ונידונו למוות. וחשוב מכך: כפרים בכוח נדרשו לספק תוצרת חקלאית גם אם לא היה להם מה לאכול ולזרוע בעונה הבאה. התוצאה הייתה רעב המוני.
מעבר לכך יש באוקראינה טענות שהייתה שם השמדה מכוונת כדי לפגוע בשאיפות לאומיות אוקראיניות שהיו. אין לי מושג. Tzafrir - שיחה 16:15, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
Tzafrir, זה קצת יותר מסובך.
האיכרים האוקראינים היעילים, נקראו "קולאקים".
הם היו בעלי בתים, בעלי ציוד חלקלאי, היו ברשותם בעלי חיים ולכן נחשבו כבורגנים והשלטון הסובייטי רדף אותם, ואת חלקם הגלה לסיביר.
כאשר החלק היצרני באוכלוסייה נעלם או מנוטרל - התפוקה יורדת ונוצר מחסור 05:40, 7 במרץ 2022 (IST) --XX-59-40 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בערך. זה היה נכון לא רק באוקראינה. כמוכן השלטון הסובייטי חשב שבעלות משותפת על אמצעי ייצור עם יתרון לגודל בקולחוז תאפשר את אותו יתרון. זה לא עבד כל כך טוב. בפועל כל האיכרים שסירבו להצטרף לקולחוז הוכרזו כקולאקים. אבל כן: כשמעיפים הרבה איכרים ומאיימים על כולם קשה להשיג תפוקה גבוהה. Tzafrir - שיחה 09:00, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שדיון על מאורעות מלחמת העולם השנייה רלוונטי. זה כבר לא אותו דור ואי אפשר לשפוט את האוקראינים היום לפי אירועים שקרו לפני מאה שנה. עם זאת מפריע לי שחלק מהצבא האוקראיני עדיין מגדיר את עצמו כניאו-נאצים. Assafn שיחה 17:52, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אפשר לראות במלחמה הזאת הדגמה מצוינת של מידה כנגד מידה. גופיקו (שיחה) 17:57, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מה שלא יהיה, נכון לעכשיו רואים כי זו לא תהיה מלחמת ששת הימים האוקראינית omer abcd ~ דף השיחה שלי 🐱 20:58, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מה שחמור בעיני יותר מכל, זה העובדה שבוגדן חמלניצקי נחשב אצלם לגיבור לאומי, עד עצם היום הזה. מי שטבחו ביהודים הם האוקראינים של שנות ה-40, אבל לפי חז"ל, כאשר הבנים מחזיקים באומנות אבותיהם אזי ”פוקד עוון אבות על בנים“. שמש מרפא - שיחה 00:19, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
זכור לי (נדמה לי שלפי שיחה עם שלום בוגוסלבסקי[1]) שהיחס מורכב יותר: חמלניצקי אמנם יצר לראשונה מדינה אוקראינית (יותר נכון: מדינה קוזאקית. הקוזאקים היו בערך אוקראינים) אבל מצד שני הוא גם „מכר״ אותם לרוסים: המרד שלו היה שלב חשוב בתהליך של ירידת פולין–ליטא ועליית רוסיה. Tzafrir - שיחה 10:30, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
המציאות היא שפסל של חמלינצקי הוא מוצג נפוץ בכיכרות העיר שם, ויש אפילו עיר ומחוז על שמו. נכון שיש גם הסתייגות מהמיתוג הזה אבל לא מהסיבות הנכונות. לנו כיהודים יש חשבון ארוך איתו כמי שהוביל את גזירות ת"ח ות"ט במהלכן נהרגו עשרות אלפי (לפי אומדנים מודרניים) או מאות אלפי (לפי מקורות מהתקופה) יהודים. אכזריות הכנופיות שלו כפי שתוארו ביוון מצולה עולה אף על זו של הנאצים. שמש מרפא - שיחה 13:57, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
שים לב שהשם של העיר והמחוז נקרא על שמו כסמל לאיחוד בין אוקראינה לרוסיה בימי הסובייטים ולא כסמל ללאומיות אוקראינית. Tzafrir - שיחה 14:27, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
גם לי יש שאלה ואני מדגיש שאין בה שום אמירה אני באמת לא יודע.
איך אוקראינה לגבי הצבעות באום על ישראל ? מי-נהר - שיחה 00:38, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
שכחת לשאול גם כמה נקודות הם נתנו לנו באירוויזיון? emanשיחה 01:02, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בדקתי בשבילך. הם נתנו לנו בדרך כלל יותר מהממוצע :) אגסי - שיחההטיות יש לתקן 01:29, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מי נהר, כנגד שאלתך אם זה טוב ליהודים או רע ליהודים, כבר התלוצצו בניקוי ראש לפני איזה חמישים שנים. Tmima5 - שיחה 09:57, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
k- eman ו-Tmima5 הנכבדים לצערי פירשתם את מה ששאלתי לא נכון, למרות שהדגשתי שזו לא אמירה. חבל. זה שלכם. לא שלי. מי-נהר - שיחה 23:17, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אריה, לא ירו בו כי הוא יהודי. אוקראינים בזכרון הקיבוצי שלנו הם "עוזריהם" וזה קשה, אבל הגרמנים היו גרועים מהם פי אלף, הצרפתים שיתפו פעולה עם הנאצים ואספו בשבילם את היהודים, ההולנדים מסרו יהודים, ומצד שני היו אוקראינים שלא שיתפו פעולה והיו אוקראינים חסידי אומות עולם. בכל עם יש את התמצית של המיץ של הזבל שבתחתית החבית שרק תיתן להם רשות להתעלל, גם אצלנו, ואת אלה הנאצים גייסו. אי אפשר להאשים את כל האוקראינים, וכל הסיפור היה לפני 80 שנה, נצח, זה לא קשור למה שקורה היום. ‏La Nave Partirà‏ 13:34, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אכן. ואפילו היום, עם הרעים מכל זה לא כך. יש לי חברים רבים בגרמניה ולהאשים אותם במה שסבי-סביהם עשו שקול להאשים את האמריקאים של היום בעבדות השחורים ורצח האינדיאנים. hamingjuhúsLiljurós ‏ 14:35, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אפשר להסכים שגם האוקראינים וגם הרוסים לא נקיים ואף צד לא צדיק גמור? מיכאל.צבאןשיחה • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 16:59, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

במחקר מ-2018 שעשה מרכז המחקר פיו עלה שהאוקראינים הם הכי פחות אנטישמיים, לפחות בשאלה האם הם יקבלו יהודים כאזרחים שווים - רק 5% ענו שלא. בהונגריה ורוסיה - 14%, בפולין 18%, בארמניה 32%(!). Kershatz - שיחה 00:07, 3 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

יש לנו ערך, מדד האנטישמיות בעולם, שהנתונים שם מעודכנים לשנים 2014- 2015, ושם אוקראינה הייתה באיזור הממוצע של מזרח אירופה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 09:34, 3 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

איומי הצנזורה הרוסית על ויקיפדיה הרוסית[עריכת קוד מקור]

דיווח בטוויטר לפיו הצנזורה הרוסית מאיימת לחסום את ויקיפדיה בגלל הערך "הפלישה הרוסית לאוקראינה" (רו'). בנוסף, דיווח אחר בטוויטר לפיו בוויקיפדיה לא התרגשו, וצירפו את הקישור לערך והמליצו "למצוא דרכים לעקוב את החסימה". יש דיווח אחר לפיו אחרי ויכוחים הסכימו בוויקיפדיה הרוסית להכניס לשם הערך את המילה "פלישה" בניגוד לנרטיב של פוטין. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 22:55, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

קראתי את הערך בתרגום, לויקי ישראל יש מה ללמוד מויקי הרוסית על איך לכתוב אנציקלופדיה בצורה לא לוקל-פטריוטית.
(מי יכולה לתקן בפתיח משפט שחוזר פעמיים: began on February 24, 2022, at approximately 5 am Kyiv time ) began on February 24, 2022, at approximately 5 am Kyiv time )
La Nave Partirà‏ 06:01, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הכל נגזר מהשאלה מיהם הוויקיפדים ששולטים באותה ויקיפדיה, האם תומכי פוטין או מתנגדיו, שמן הסתם חלק נכבד מהם מחוץ לרוסיה. אצלנו יש של סוג של איזון. בוויקי הפרסית מן הסתם שולטים מתנגדי המשטר, אני למד את זה מכך שיש שם תמונות לא צנועות, למשל בערך פות. באנגלית ידוע למי נתונה השליטה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 12:30, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אף אחד לא ממנה שליט על ויקיפדיה בשום שפה, פשיסטים היו יכולים להשתלט על ויקי רוסית, דתיים היו יכולים להשתלט על ויקי פרסית, ועובדה שזה לא קורה. רק אצלנו. ‏La Nave Partirà‏ 13:25, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ידוע שהשליטה מושגת באמצעות רוב של עורכים קבועים. בוויקיפדיה העברית לאף צד אין שליטה, למרות שיש טענות לשני הכיוונים, אבל אולי יש פוליטיקאי אחד, שאם ישקיע הרבה מאמץ מרוכז, יכול להשתלט באמצעות תומכיו על ויקיפידיה העברית...ולהרוס אותה. אני מציע שבנקודה זו נעצור את הדיון לגבי הוויקיפדיה העברית. אפשר לפתוח פוסט נפרד לכך :) אגסי - שיחההטיות יש לתקן 13:39, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכון: קרן ויקימדיה צייצה: ביום שלישי שעבר קיבלה קרן ויקימדיה דרישה של ממשלת רוסיה להסיר תוכן הקשור לפלישה לאוקראינה בוויקיפדיה הרוסית. אנו עומדים במשימה שלנו לספק ידע חינם לעולם. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 02:46, 4 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בסופו של דבר, זה נמצא הכל תחת צנזורה על ויקיפדיה (אנ'). PRIDE! - שיחה 23:17, 4 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אכן ובכלל יש צנזורה על האינטרנט ברוסיה (אנ') מעניין מה היה קורה לו פוטין היה מצליח להשליט את הנרטיב שלו בוויקיפדיה הרוסית. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 10:25, 5 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

עורך ויקיפדיה במינסק בלארוס ששמו מרק ברנשטיין, נעצר באשמת הפרה של החוק הרוסי האוסר הפצת פייקים על מלחמה נגד אוקראינה. העונש הוא עד 15 שנה - מקורLa Nave Partirà‏ 07:18, 12 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

La Nave Partirà, הידיעה הזו פורסמה במזנון בויקיפדיה:מזנון#עורך ויקיפדיה בכיר, יהודי ובעל זיקה חזקה מאוד לישראל, נעצר על עריכת ערך על מלחמת רוסיה-אוקראינה, וגם פורסמה בוויקיפדיה האנגלית בערך צנזורה בבלארוס (אנ'). אגסי - שיחההטיות יש לתקן 11:07, 12 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכון: כעת בראש הדף הראשי של וויקיפדיה העברית מופיעה ההודעה הזו ויקיפדיה:איומי צנזורה על הפלישה הרוסית לאוקראינה, שעוסקת בדרישות הרוסים מוויקימדיה לעשות צנזורה ומתגובת ויקימדיה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 08:45, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ההיסטוריה חוזרת על עצמה?[עריכת קוד מקור]

כוונתי להשוואה בין המלחמה הנוכחית לבין מלחמת החורף מבחינת המצב העולמי. שלום1234321אפצישיחה • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב 10:19, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

איך בדיוק זה דומה? ברית המועצות נצלה מלחמת עולם והסכם אי-תקיפה שלה עם אחד הצדדם הלוחמים כדי לפלוש למדינה שכנה על מנת לקבל שטחים שהיא טענה ששייכים לה.
האם היום יש מלחמת עולם? האם היה הסכם אי תקיפה בין רוסיה למעצמה אחרת? הדבר היחידי שדומה זה הסיבה של רוסיה לפלישה למדינה שכנה. המצב העולמי לא דומה בכלל. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:40, 2 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בלי קשר למקרה הנוכחי אזכיר שההיסטוריה חייבת לחזור על עצמה, אם כי לא בהכרח בימי חיינו. אנמק: לכותרת בעיתון יש אורך סופי, נניח עד 30 תווים. זה אומר שיש רק כותרות שונות (23 = אותיות האלפבית העברי + מרווח), כך שלכל היותר לאחר שיפורסמו כותרות, תתפרסם כותרת שכבר התפרסמה בעבר. דוד שי - שיחה 15:37, 5 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אפשר לפרסם "העולם כמרקחה" מדי יום. עוזי ו. - שיחה 13:20, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מאיר בר אילן וויקיפדיה ההונגרית[עריכת קוד מקור]

הבשורה האיסיית של יוחנן על פי אדמונד בורדו סֶקֶיִי מאמר של מאיר בר-אילן (חוקר) על אדמונד בורדו סקיי (אנ') ועל ויקיפדיה ההונגרית, מעניין ומעשיר. המאו"ר - שיחה 14:59, 3 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

כתבה מעניינת על נושא העריכה בתשלום[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:עריכה בתשלום#כתבה מעניינת על נושא העריכה בתשלום. דוד שי - שיחה 08:01, 20 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

פריחה מרהיבה[עריכת קוד מקור]

של כלניות, בכביש 446, ממליץ לכל מי שבאזור ויש לו זמן. לבא בשעות היום. שמיה רבהשיחה • א' באדר ב' ה'תשפ"ב • 22:29, 3 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

נשמע מרגש, אקפוץ לשם כדי לחזות במראה המדהים הזה. המאו"ר - שיחה 15:27, 6 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

הרצאה בחינם בנושא טיפוס חדש של אדם מנשר רמלה ותרומתו להבנת התפתחותו של ההומו ספיאנס"[עריכת קוד מקור]

במסגרת סדרת הרצאות "ארכיאולוגיה עכשיו: סוגיות נבחרות ומחקרים חדשים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל" תתקיים ביום ראשון הקרוב ה-6 במרץ בשעה 18:00 הרצאה בזום בחינם בנושא:
"טיפוס חדש של אדם מנשר רמלה ותרומתו להבנת התפתחותו של ההומו ספיאנס". ותועבר על-ידי ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, האוניברסיטה העברית. מוזמנים להתחבר דרך הקישור: ההשתתפות ללא תשלום | אין צורך בהרשמה מראש
https://israntique-org-il.zoom.us/j/89074291088

H. sapiens אני מניחה שיעניין אותך. התמונות בערך שהועלו לוויקי]דיה הן של יוסי זיידנר המרצה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 15:46, 4 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

נשמע מעניין, אולי אפנה לי זמן להיכנס להרצאה. ארז האורזשיחה 15:47, 4 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תודה. זו השעה שאני ברכבת אז מעניין עד כמה יעבוד הזום. H. sapiens - שיחה 12:31, 5 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

על חשיבותם של מקורות ראשוניים[עריכת קוד מקור]

פעמים רבות אנו מסתמכים על ידיעה בעיתון כמקור, אף שגלוי לעין שהעיתון מסתמך על מקור אחר (מאמר בכתב עת מדעי, פסק דין, הודעה לבורסה וכדומה). במקרים כאלה חשוב שלא להסתפק בידיעה בעיתון, אלא לבדוק את המקור לידיעה ולהביא גם אותו (ולפעמים מספיק להביא רק אותו). מדוע אני מזכיר כל זאת? ראיתי ידיעה שבית רומנו נמכר תמורת 370 מיליון שקל. בגוגל חדשות מצאתי שהמידע על כך התפרסם בחמישה עיתונים, וכיוון שמדובר בעסקה בין שתי חברות בורסאיות, בדקתי גם את ההודעות של החברות באתר "מאיה". והנה התוצאות: מבין חמשת העיתונים, שלושה דיווחו שהמחיר הוא 370 מיליון ש"ח, ורק שניים דיווחו על המחיר המדויק, 371 מיליון ש"ח. נו, טוב, מה זה מיליון ש"ח בעסקה כזו, זה כסף קטן, חוסר דיוק של פחות משלושה פרומיל. אבל בהודעה של החברות מופיע פרט נוסף: למחיר זה יש להוסיף מע"מ והפרשי הצמדה. המע"מ בעסקה זו הוא 63 מיליון ש"ח, זה כבר לא כסף קטן, אך כל חמשת העיתונים התעלמו ממנו. דוד שי - שיחה 09:04, 5 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ויש כמובן את הציטוט המעגלי בין ויקיפדיה לעיתונות. דוג'רית - שיחה 15:41, 5 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
xkcd סיכם זאת היטב :) ראובן מ. - שיחה 18:36, 5 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
זה לא סוד שהעיתונאים מעתיקים מוויקיפדיה, כולל את השגיאות. הם גם פעמים רבות מתרשלים בעבודתם, ולא מדייקים, במיוחד בפרטים הקטנים. (זה לצד דיווחים מטעים מטעמי רייטינג, אג'נדה ועוד). אגסי - שיחההטיות יש לתקן 10:55, 6 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תזכורת חשובה שתפקידנו הוא להטיל ספק במקורות ולוודא אותם לעומק כדי לנסח טיעון מדויק ושקול; בניגוד לחיפוש ציטוט ספציפי בתוך מקור כלשהו, כדי שיצדיק את מה שאנחנו רוצים לטעון מלכתחילה. תודה דוד. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 18:14, 6 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עוד אני בוכה על שהעיתונות הכלכלית התעלמה מרכיב המע"מ, והנה בא מבקר המדינה ומספר (עמוד 431 בדו"ח) שבבחינת העלויות של מטוס ראש הממשלה, המל"ל התעלם מרכיב המע"מ. דוד שי - שיחה 14:21, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
למה להתעסק בקטנות? המל"ל הרי הגיב לדו"ח המבקר במילים: "דו"ח המבקר מאיר היבטים שונים בתהליכי קבלת ההחלטות בפרויקט מטוס ראשי המדינה, אשר מצריכים תיקון והתייעלות. הדברים יילמדו ביסודיות ויתבצע תהליך הפקת לקחים בהתאם". . נו, אז הכל בא על מקומו בשלום, לא? Tmima5 - שיחה 09:08, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

על פליטים ועל מהגרים[עריכת קוד מקור]

תקופות של מלחמות, מהומות ואסונות טבע יוצרים אי סדר, שיבוש בנהלים ובחוקים, שאליהם הורגלנו. ליבנו יוצא אל הקורבנות ואנו מוכנים לתת הקלות כאלה ואחרות, כדי להמתיק את הגלולה המרה, כדי לבוא לקראת הנפגעים. כך גם כעת לגבי קורבנות המלחמה באוקראינה, המוני אדם המשאירים את ביתם מאחוריהם ויוצאים אל הלא נןדע, אל גבולות מדינתם ומשם מי יודע לאן ולאיזה חיים. אני קורא מאמרים של פובליציסטים ועיתונאים רציניים המצליפים בממשלה ובמוסדות ותובעים מהם להוריד חסמים, להוסיף הקלות. רבים משווים בין הבורחים מאוקראינה ובין מצבם של יהודי אירופה בתקופת השואה ומעוררים בכך רגשות אהדה כלפי האוקראינים. האם זה מוצדק? האם דומה מצבם של האוקראינים היום למצבם של יהודי אירופה בתקופת השואה?

לא רבותי, המצבים כלל לא דומים והשוואת כאלה עושות עוול לאמת. יהודי אירופה נרדפו על ידי משטרים אנטישמיים, ששמו להם למטרה להשמיד או לגרש מאירופה את כל היהודים ותוך כדי כך לשדוד מהם את רכושם. הרוסים פוגעים אומנם בריבונות ה"מדינה" אוקראינה, אך לא זוממים דבר נגד האוקראינים עצמם, אותם הם רואים כ"אחים". אז צריך להפסיק עם ההשוואה המעוותת בין הבורחים מהמלחמה ובין פליטי השואה.

אבל זה לא הכל תרשו לי להטיל ספק אם המיליונים העוזבים את אוקראינה עושים זאת מתוך פחד מהמלחמה, ודאי יש גם כאלה, אך לא מיליונים. גם לפני המלחמה היו לא מעט אוקראינים, שהיגרו מארצם אל המערב, כי רבותי משכורת ממוצעת באוקראינה קטנה בהרבה משכר המינימום בישראל, אוקראינה היא אחת המדינות העניות ביותר באירופה, אז רבים רצו לעבור למדינות עשירות יותר, המציעות פרנסה טובה יותר. רצו, אך לא תמיד זה עלה בידם, כי היו חסמים, קבלת ויזות, ידיעת שפות, מציאת ערבים ותשלומים מיני אגרות וגם תעודת יושר - רבים התקשו להשיג את המסמכים והכספים הדרושים לכך. היום, כשהמלחמה רועמת, השכנות של אוקראנה מורידות את החסמים והמוני אוקראינים מנצלים שעת כושר כדי להסתלק ממדינה נחשלת ולחפש עתיד טוב יותר.

כשמדובר בהגירה, כל מדינה מעדיפה לקבל רק כוח אדם משובח, משכיל ומהוגן, בלי פושעים ובלי מקרי סעד, בלי מפגרים ובלי חולים (כולל חולי נפש) חסרי מרפא. הם בוררים את המהגרים, אבל כעת חוצי הגבולות מדלגים מעל מסננים אלה. קבלת מהגרים חולים מאוד, מפגרים או חסרי השכלה מתאימה רק תכביד על התקציבים החברתיים של המדינה הקולטת, תקטין את יכולתה לשפר את מצב נזקקיה מבית. קליטתם של פושעים, שברחו מבית הכלא או שמנסים להסתנן לתוך חברה, שלא מכירה אותם ולא מודעת למסוכנותם, הרבה יותר גרועה.

אז בואו, ניתן למנגנונים של המדינה לנהל את מיון הפליטים, כדי להבדילם ממהגרים ולא נדחק בהם להוריד חסמים, שנועדו להגן עלינו. בברכה. ליש - שיחה 09:15, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

נכתבו כאן דברים איומים, אסתפק בהערה אישית קצרה: לשמחתי משטר הרשע של סטלין היה פחות בררן ביחסו לפליטים יהודים מפולין, ובזכות זאת אני כאן. דוד שי - שיחה 10:04, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
לא צריך להשוות כל דבר לשואה. יש לנו ניסיון מהעבר הקרוב עם ירי של טילים על אוכלוסיה אזרחית. באוקראינה, להבדיל מישראל, אין לרוב האנשים אפשרות לעבור זמנית למקום שבו אין לחימה והפצצות. שלא לדבר על כך שהצבא הרוסי כבר היה מעורב בעבר בכתישת ערים קרקעית (לא שאני חושב שלאויבינו הקרובים אין מוטיבציה, אלא שבינתיים אין להם יכולת).
בזמנים רגילים אוקראינים רשאים להיכנס לארץ כתיירים לזמן מוגבל (לאיזה פרק זמן? שלושה חודשים?). עכשיו פתאום הם נדרשים להפקיד ערבות גם לצורך שהיה זמנית של חודש. Tzafrir - שיחה 10:38, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
דברים נוראים, אפילו אם העובדות כביכול היו נכונות הם נוראים.
הנה 800,000 חוצפנים הולכים לפולין "העשירה" (משכורת ממוצעת שווה למשכורת מינימום בישראל), קרואלה שקד צודקת (סרקאזם) ‏La Nave Partirà‏ 10:49, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בהשוואה לאוקראינה? היא בהחלט עשירה יותר. ר’ מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי לפי נתוני / הערכות תמ״ג לנפש משנת 2020 משם, הונגריה ופולין נמצאות בערך 20% מתחת לישראל ואילו אוקראינה נמצאת בין איראן למצרים, בערך שליש מישראל או מפולין. תמ״ג לנפש לא מודד הכל, אבל פערים כאלו מעידים בדרך כלל על הבדל. אם יש לך מדד שמציג תמונה שונה של היחס בין פולין לאוקראינה, את מוזמנת להציגו. Tzafrir - שיחה 11:24, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
נו באמת, אז ישראל חייבת לקלוט את הפליטים בעצמה, רק בגלל שבמדינות אחרות החיים שלהם יהיו ברמה יותר נמוכה? חשבתי שצריך לקלוט אותם כי יש להם מלחמה במדינה, לא כי צריך לעזור להם כלכלית. 2A01:6500:A036:2D50:565F:6FDE:D883:5502 11:40, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני מציע להשקיע את האנרגיה בהרחבת הערך משבר הפליטים האוקראיני (2022), ותמיד מומלץ לצורך מידע ממקורות מגוונים, כולל ישירים. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 11:51, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
צפריר, תראה את הטיפשים שבורחים למולדובה, הם לא יודעים חשבון, מולדובה יותר עניה מאוקראינה.
האנשים הם פליטי חרב, החישבונים הישראליים הם חסרי לב ומביישים, מה נגיד לעולם כשנהיה במצוקה, נגיד שלא חשוב שאנחנו יהודים, תעזרו לנו כמו שאנחנו עשינו חישבונים וסלקציה על פליטים אוקראינים? ‏La Nave Partirà‏ 12:17, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הם לא בורחים למולדובה, הם בורחים דרך מולדובה ולא נשארים בה. ולגבי חישבונים, גם המחשבה לעזור להם כדי שהעולם יעזור לנו כשנהיה במצוקה, גם היא חישבונים. אישית, אעדיף למות בארצי ולא לברוח לארץ זרה וכך עושים מרבית האוקראינים. בברכה. ליש - שיחה 12:49, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
למיטב ידעתי יש איסור יציאה מאוקראינה (וחובת גיוס) לכל אזרח מגיל 18 עד 60 שיתכן שבלעדיו היו פליטים נוספים. ילד מסכן וחכםשיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 02:10, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
זה שהנימוק לא נכון לא אומר בהכרח שהטענה שגויה. אבל אומר שכדאי לא להשתמש בנימוק. Tzafrir - שיחה 13:22, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ואו. אתה כמעט מצליח להגיע לרמת האמפטיה של איילת שקד. אנשים נמלטים ממלחמה, ואולי אחריה כיבוש אכזרי, ואתה עושה התחשבנויות כאלה?
ולגופו של עיניין. יוצאים משם הרבה מאוד אנשים שבאופן פתאומי איבדו את החיים הקודמים שלהם, ונזרקו ללא נודע. לחלק מהם יש בישראל משפחות בדרגות קרבה שונות שיוכלו לעזור להם להתמודד םע השעה הקשה הזו. לפחות צריך לתת לאותם אנשים להכנס לפה, גם אם הם חו"ח לא מספיק יהודיים, וגם אם חלק מהם יישאר פה בסוף, וייפגעו בטוהר היהדות של המדינה "היהודית והדמוגרפית". emanשיחה 12:58, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ראשית, לא הבדלתי לפי יהדות, אבל אם כבר מדברים על זה, הגופייה קרובה יותר מהמעיל לעורי - ליהודים יש קדימות רק במדינת היהודים ובשביל זה היא נוצרה. זה לא אומר שלא יהיו מקרים בהם יינתן מקלט גם ללא יהודים, אבל, אבל רק אחרי שנבדוק, שלא מדובר ברוצח שנמלט מהכלא בתוך כל באלאגאן, או שלא מדובר בפדופיל, שמחפש מקום בו לא יודעים על סטייתו. בברכה. ליש - שיחה 13:57, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מעניין שהזכרת את הגופייה והמעיל - בתמונות שראיתי בטלוויזיה נראו אנשים שלא נשאו אתם יותר מגופיה, מעיל, ומזוודה קטנה. מי שנמלט מביתו ומעירו המופצצת והמופגזת כשגופייתו ומעילו לעורו אינו "מהגר". מצוקת הפליטים אמתית ולוחצת - הדיווח האחרון שראיתי דיבר על יותר ממיליון, וזו ההערכה המקובלת [2].
אפשר להחליט לא לעזור לפליטים, אבל לעטוף זאת בתירוץ "הם לא פליטים, הם מהגרים" לא מכובד, וגובל בצביעות.
הצטערתי לקרוא את הדברים. קיפודנחש 23:21, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אילו היה אפשר להכניס את הפליטים לזמן קצר, עד יעבור זעם. אבל את מי שנכנס אי אפשר להוציא.
לנו אין גבול עם אוקראינה, יציאה בטיסה אין. המשמעות היא שהפליטים שברחו כבר נמצאים בארץ אחרת, אין לנו חובה מוסרית לקחת אותם משם. כמובן כולם מוזמנים לתרום למען הפליטים. Yyy774 - שיחה 23:33, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

הדברים שנכתבו פה מראים שהישראלים שכחו מה זה להיות יהודים. עצוב. --2a03:c5c0:107d:b35e:b914:5e47:c525:b60e (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ניסיתי להתייחס לנושא בצורה שכלתנית, לנתח ולסדר את הפרטים, אבל חלק מהמגיבים התעלמו מדברי וקלטו רק מסר רגשי - אני מתנגד לפתוח לרווח את דלתות ביתי ולהכניס אליו כל מי שרוצה לבוא, ללא מיון וללא הבדלה וזה לדעתם דבר נורא. מישהו רואה בכך שהישראלים שכחו מה זה להיות יהודים.
כדי להבין את האבסורד, לעתים צריך למשוך את הדברים לקצה. האם אותם מבקרים ימשיכו לחשוב שצריך לתת לכל האוקראינים לבוא לארץ ולקלוט אותם, גם אם שני מיליון אוקראינים ירצו בכך? גם אם לשם כך יהיה צורך בהטלת מיסים והורדת רמת החיים?
האם אותם מבקרים ימשיכו להחזיק בדעתם גם אם בין ה"פליטים" יתגלו לא מעט עבריינים אלימים (אולי נכדים של דמיניוק ואחרים), שיקימו בארץ מאפיה אוקראינית, ישדדו בתי עסק ויגבו פרוטקשן? בראיון בטלוויזיה הישראלית סיפרה ישראלית, שנקלעה לעיר אוקראינית, שהרוסים כבשו כבר ביום הראשון, שהבעיה העיקרית שלהם טמונה בפושעים האוקראינים, שאין מי שיעצור אותם והם שודדים אנשים תמימים. מי רוצה לתת לשודדים אלה לבוא אלינו?
האם אותם מבקרים ימשיכו להחזיק בדעתם גם אם פדופיל אוקראיני, שהגיע אלינו רק עם מעיל וגופיה, יפגע בילדים בשכונתו? אנחנו הרי לא מכירים אותם ולא נוכל להיזהר מפניהם ואין ספק שיש גם פדופילים אוקראינים, אבל אם הם יגיעו עם גופיה ומעיל בלבד...
אני גם שואל את עצמי למה הנדיבות חסרת המעצורים כלפי האוקראינים ולא כלפי עמים אחרים במצוקה? יש באפריקה מיליונים רבים, שישמחו מאוד להגיע אלינו אפילו בלי גופיה ובלי מעיל ואו, כמה ישמחו, אם רק נפתח להם את הדלת. דיווחים על פיצוצים מגיעים מכל מיני מקומות, לא רק מאוקראינה. קראתם על הפיצוץ בפקיסטן? נהרגו שם במכה אחת 57 בני אדם, אבל התקשורת שלנו ממוקדת באוקראינה, לא בפקיסטן. ואם נפתח את הדלת לפקיסטנים, האם הם לא ישמחו לבוא?
יש אנשים עם לב רחב יותר ממני, הם כל כך רוצים לבוא לקראת האוקראינים. יהודים רחמנים, למה לא תתרמו את כספכם לסיוע לאוקראינים בארצם או במחנות סביבה, למה אתם כל כך להוטים להביא אותם אלי הביתה?
לפני סיום דברי אני מבקש להתייחס לאותו אלמוני, שלדעתו הישראלים שכחו מה זה להיות יהודים. הישראלים? כלומר אתה לא אחד מאיתנו? ואיך היהודים אמורים לנהוג לדעתך? אולי תיתן לנו דוגמאות מההיסטוריה, איך נהגו במשבר ביאפרה, כמה כושים רעבים הבאינו לכאן אז או בתקופת מלחמת ההוטו והטוטסי ברואנדה.
בברכה. ליש - שיחה 03:43, 8 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אף אחד לא מצפה מישראל להכניס כמות בלתי מוגבלת של אנשים. זה רק גזענים רעי לב שחושבים ככה, מביאים טיעונים על אולי יש עבריינים ופדופילים וצאצאים של דמיניוק, ועוד נדמה להם שהם מתייחסים לנושא בשכלתנות. אפשר לעשות מחווה שמראה שזוכרים את העבר שלנו ולהיות מענטש. --2a03:c5c0:107d:b35e:b914:5e47:c525:b60e (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
מנוול מוג לב שכמוך, המעליב מתוך מחבוא האלמוניות, כמה אוקראינים אתה מציע לנו לקלוט? בריטניה הגדולה, שהיא הרבה יותר גדולה מאיתנו, מעצמה עולמית עשירה, קלטה 50 (חמישים) אוקראינים, אז כמה אנחנו אמורים לקלוט? וכן, יש בין האוקראינים גם עבריינים למיניהם, למה? חשבתם שהאוקראינים הם עם של צדיקים? אם לזכור את העבר... לא כדאי לאוקראינים שנזכור את העבר, בעבר האוקראינים היו בין שונאי ורוצחי היהודים, הם הצטיינו בכך, אז לא כדאי להם שנזכור את העבר. ליש - שיחה 09:25, 8 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ליש, מה הטעם בדיון בזה? ממתי בעלי מוסר שמאלי משתכנעים ממוסר לאומי ולהיפך? כן, זה עקום בתכלית לקלוט דווקא אוקראינים ולא כל אדם במצוקה. אבל לשכנע? אני לא מאמין שאפשר. Yyy774 - שיחה 10:27, 8 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אבל לא נשכח ולא נסלח למדינות העולם שסגרו שעריהן וכיו״ב. הנה סופסוף גם אנחנו ככל העמים. --2a03:c5c0:107f:1b2f:548c:c3a1:cdec:516d (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אזכיר למשתתפי הדיון שעל פי כללי ויקפדיה יש לחתום בסוף כל הודעה (עזרה:חתימה, וראו גם קונצנזוס בשעז:חתימה#הצעה – הוספת תבנית:לא חתם באופן אוטומטי למי ששכח לחתום). מיכאל.צבאןשיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 20:58, 8 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מה שאתה כותב ממש לא נכון אין שום חובה לחתום זו המלצה בלבד ויתכן שבעבר היה פחות נפוץ. ילד מסכן וחכםשיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 02:12, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
למה הכנסת אלפי עד מיליוני אוקראינים גוים לארץ ישראל היא דבר "יהודי" ? אוסיף כאן דבר "יהודי" מקורי : "העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין"(תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה כו א) - כלומר אין להציל גוי ממות. (בדרך כלל זה השלב ש"אין לאף אחד בעלות על היהדות" נהפך ל"לי יש יהדות אחרת".) ילד מסכן וחכםשיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 10:26, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

אכתוב כאן את דעתי : על כל מדינה בעולם לדאוג לאינטרסים שלה וזהו חובה המוסרי העליון, מדינה שתסטה מכך בסופו של דבר תקרוס, יש אמנות בין לאומיות לטיפול בפליטים על פיהן מעמד פליט מגן על הפליטים מגירוש (ישראל לא רואה בעצמה מחויבת לאמנה באופן מלא). ילד מסכן וחכםשיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 03:23, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ואני אכתוב כאן את דעתה של המשנה על פי כתב יד קאופמן, שעליו אמר הבלשן יחזקאל קוטשר כי הוא "כתב היד המדויק ביותר של המשנה המצוי בידינו" (ראו בוויקיפדיה)

"לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא"

סנהדרין, פרק ד', משנה ה'

. נפש אחת של בן-אדם, באשר הוא אדם! Tmima5 - שיחה 09:38, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

גם אם (נתעלם מהדין שהבאתי וגם אם) נגרוס ללא המילה "מישראל" ברור מההקשר שם שהכונה ליהודי בלבד, בנוסף יש בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יא. ברייתא : "...אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא...", רמב"ם ספר נזיקין הלכות רוצח פ"א הל' ט"ז "...שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד כל העולם כלו וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו", בנוסף אי הבאתם של גוים אלו לא"י לא יגרום למותם. בנוגע (ל"נפש אחת של בן-אדם, באשר הוא אדם!" - לא מדויק "אתם אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם" וכן הרבה פעמים במקרא) ילד מסכן וחכםשיחה • ח' באדר ב' ה'תשפ"ב • 04:08, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ילד מסכן וחכם, לו היית נוקב בשם המשתמשת המפורש שלי, הייתי עונה לך קודם, או יותר נכון נותנת לבקיאים וחכמים ממני לענות לך במאמר הזה: "נפש אחת (מישראל)" של מרכז שטיינזלץ. ואני מצטטת משם: "עיון בתוכן הלימוד נותן עדיפות דווקא לפרשנות האוניברסלית. חשיבותה של הנפש האחת נלמדת מאדם הראשון. אדם הראשון לא היה נפש מישראל, עם ישראל כלל לא היה קיים בשנותיו של אדם הראשון, והתהווה רק אלפי שנים אחר כך. לכן אי אפשר לפרש שחשיבות חיי אדם הראשון מלמדת רק על חשיבות חיי יהודים". בהזדמנות זו, שים נא לב לדברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין. Tmima5 - שיחה 07:44, 15 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

אין לראות בתגובה זאת קריאה לאלימות מכל סוג שהוא לפי היהדות, אין ערך לחיו של גוי — להפך אין להציל אותו, דין זה הוא בגוי "רגיל" אבל אחד מז' עמים או מעמלק או גוי שלא שומר על דיני בן נוח (וזה כל הגוים כיום) מצוה להורגו בידיים. לגבי כל המציל וכו' כבר כתבתי שהמעיין שם יראה שמדובר על ישראל, (בנוסף עולם מלא אין הכוונה לעולם ומלאו אלא לאנשים וכמו שמאדה"ר יצאה כל האנשות ולפי"ז אם חטא והציל גוי כאילו הציל אנשות שלמה של גוים). מבחינה מדינאית מדינה לא אמורה ולא צריכה לדאוג לאזרחי מדינה אחרת, למקרי אסון נקבעה אמנת פליטים (סוג של הסכם שמור לי ואשמור לך) אולם לפליט אין זכות להסתובב בעולם ולחפש לעצמו את המדינה בה הוא רוצה לחיות , האמנה נועדה להגן על חייו ולא לדאוג לו למגורים, ברור שלפנים משורת הדין אפשר לשלוח סיוע. במקרה הפרטני של מדינת ישראל והעקורים האוקראיניים, מדינת ישראל היא מדינה קטנה, רחוקה, מזג האויר שונה, יש בה טרור ובקלות יכולה לפרוץ בה מלחמה יש בה 'משבר דיור', יש בה 'יוקר מחיה' בנוסף לכל אלו יש לנו עקורים יהודיים שיעלו לכאן, וכמו כן יש לשמור על יהדותה של המדינה. לגבי שמך, את לא כתבת את שמי כשהגבת לתגובתי. אני לא מעוניין לדון כאן, אני לא מגיב לדברי מישהו, כונתי למנוע מהקורא התמים טעות. לא אגיב כאן יותר ואבקש שגם את לא תגיבי לדברי. ילד מסכן וחכםשיחה • י"ג באדר ב' ה'תשפ"ב • 00:24, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

בקשתך נדחית, ילד מסכן וחכם, אבל לא אאריך בתגובתי, משום שמי שאומר (או מצטט בהסכמה) משפט כמו: "אין ערך לחייו של גוי — להפך אין להציל אותו, דין זה הוא בגוי "רגיל" אבל אחד מז' עמים או מעמלק או גוי שלא שומר על דיני בן נוח (וזה כל הגוים כיום) מצוה להורגו בידיים" - אין לי שיח ושיג איתו. Tmima5 - שיחה 01:12, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בואו נעשה הסכם. אנחנו, היהודים, נתחייב שלעולם לא נבקש מקלט, מעדיפים למות במלחמה על המולדת, ובתמורה שלא יבקשו מאיתנו לקלוט, פליטי חרב, מסתנני עבודה ושאר פרקטיקות לדלל את הרוב היהודי, כמו 'איחוד משפחות. 2A03:C5C0:207E:B37F:5424:BD9B:CA7F:5532 11:53, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ליברמן יודע שבלי הגויים הסלאבים אין לו בייס הצבעתי. ולכן הוא מנסה להביא עוד מהם. הממשלה "שלו" תעשה הכל גם אם לעקוף את חוק השבות על מנת להבטיח את הישארותם למרות שאין להם מנדט ולגיטימציה בשיט מהציבור.

ליש, אני חושב שאף בנאדם שפוי לא טען שצריך לפתוח את שערי הארץ לכל הפליטים. יחד עם זאת, אני חושב שמחובתה של ישראל לסייע במשבר הפליטים באמצעות קליטה של לפחות חלק מהם (באופן יחסי לאוכלוסייתה, כלכלתה וכו'). נכון, ההיסטוריה שלנו משחקת כאן תפקיד (כמה אנחנו מצקצקים הרי על מדינות העולם שסירבו לקלוט פליטים יהודים מגרמניה הנאצית), אבל לא רק. צריך לזכור שאנו רואים את עצמנו כשייכים לעולם החופשי והמערבי וחתומים על אמנות בינלאומיות בנושא. בהתאם לכך, יש ציפייה בסיסית מאיתנו לעשות לכל הפחות את המינימום הנדרש. הרוב היהודי ישרוד את זה, אני מבטיח לך. בספק אם זה אפילו ידגדג אותו משמעותית.
הרמיזות הברורות שלך שהפליטים כוללים אחוז גבוה של פושעים, מפגרים, חולי נפש וכו' זעזעו גם אותי. זה פלרטוט עם גזענות או לכל הפחות סתם בורות. טוב שלא אמרת שהם גם מפיצים מחלות... יורי - שיחה 09:25, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יורי דומני שתסכים איתי שזה מעשה בזוי לשים בפי בן פלוגתא דברים שהוא לא אמר. איפה מוזכר בדברי "שהפליטים כוללים אחוז גבוה של פושעים, מפגרים, חולי נפש וכו'"? אל תחפש, לא מוזכר, לא היה ולא נברא, אבל נוח להתווכח עם מישהו שאמר דברים כאלה, לא איתי. ועוד משהו, אתה מצהיר הצהרות כוללניות בשמך ובשמי (שאנו רואים את עצמנו כשייכים לעולם החופשי והמערבי), אך אני לא שותף להן. אנחנו לא במערב, אנחנו במזרח, אלא אם השתנה בלילה הקוטב המגנטי. במערב יש מדינות כמו מרוקו (לבאים משם קוראים... מזרחיים). אתה ואני באנו מהמזרח ונשארנו במזרח. והעולם החופשי... החופש הוא עניין יחסי, הפלסטינאיים ביהודה ושומרון פחות חופשיים מהאוקראינים או הרוסים, להם אין אפילו מראית עין של השתתפות בקביעת הממשלה והחוקים המסדירים את חייהם. ואיפה מצאת פלרטוט עם הגזענות? אולי אצל אלה שיוצאים מגדרם למען פליטים אוקראינים "לבנים" אך לא השמיעו הגה למען הפליטים הסורים או הסודנים השזופים. וכן בין הפליטים יש (לא באחוז גבוה אבל יש) גם פושעים, סוטי מין, חולי נפש ועוד ומתפקיד השלטונות למיין אותם, כדי להגן עלינו מפניהם. טוב, אולי אתה לא צריך הגנה מפניהם, אבל יש אחרים שצריכים. בברכה. ליש - שיחה 10:24, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני לא שמתי שום דבר בפיך. לא אמרתי שאני מצטט אותך מילה במילה. כתבתי שבדבריך יש רמיזה כאילו בקרב הפליטים יש אחוז לא מבוטל של פושעים, מפגרים וכו׳. הדברים משתמעים הן מהמשקל שנתת לדברים והן מהחשש שלך שהחולים והמפגרים יכבידו על התקציבים החברתיים וכו׳ (הרי אם מדובר באחוז לא גבוה של מפגרים וחולים זה לא אמור להכביד, הלא כך)? גם בהודעה האחרונה שלך חזרת על זה שוב. לא ברור לי למה אתה חושב שאחוז הסוטי מין וחולי הנפש בקרב הפליטים האוקראינים הוא חריג ביחס לזה של העולים מרומניה או ביחס לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת המגיעה לארץ, בין אם כתיירים ובין אם כעולים. למה דווקא לפליטים מאוקראינה צריך להפעיל אמצעים בררניים מיוחדים שלא מופעלים בשאר האנשים ש-״מבקרים״ בארץ. בכל מקרה, אם הייתה לך כוונה אחרת, אשמח שתבהיר מה בדיוק רצית להגיד.
לגבי שאר דבריך, אני בהחלט חושב שאנו שייכים למערב, הן תרבותית, כלכלית, פוליטית והן מבחינת ערכים. העובדה שגיאוגרפית אנחנו יותר קרובים למזרח, אינה רלוונטית. מדינות המערב הוא מושג שלא בהכרח תלוי מיקום גיאוגרפי. מקובל לראות למשל גם את יפן שייכת למדינות המערב למרות שאין בה שום דבר ״מערבי״.
לא ברור לי מה הפליסטינאים קשורים לכאן. הם בהחלט לא חופשיים ולא שייכים לעולם המערבי. דיברתי על ישראל כמובן.
איני יודע כמה יש כאלה שיצאו מגדרם למען הפליטים האוקראינים אך לא השמיעו הגה למען הפליטים הסורים או הסודנים. זה לא סוד שלאנשים יש נטייה לצאת לרחוב ולהפגין כשצריך לעזור לאנשים אותם הם רואים כ-״דומים״ להם. בהחלט יש בכך מרכיב גזעני מסוים, אבל נראה שזה טבע האדם. יורי - שיחה 14:18, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יורי, אני לא רמזתי שום דבר, כתבתי דברים גלויים ולדעתי גם ברורים, אז למצוא רמזים איפה שאין רמזים, זה לשים דברים בפי. מכל מקום, אם לא הבנת אותי, אולי לא הייתי מספיק ברור, לכן ארחיב מעט בנושא. יש כאן שתי סוגיות, נקודת המבט של עברינים וסוטים למיניהם ונקודת המבט של מדינות קולטות הגירה. עברינים וסוטים למיניהם, במהלך הזמן נחשפים לסביבתם, הסביבה לומדת מי הם וגם נוקטת באמצעים נגדם, מזהירים את השכנים, בונים להם תיק במשטרה, אולי גם הרשעות בבתי משפט, לאט-לאט יוצרים סביבם חומות, שנועדו לבודד אותם. במצב כזה עבריין/סוטה מין ינסה להחליף סביבה, לעבור למקום בו לא מכירים אותו. תקופת מלחמה היא זמן טוב מבחינתו לטשטש עקבות ולעבור למקום חדש. בתוך כל הבאלאגאן, מתאפשר לרוצחים מסוכנים, לפדופילים ולמיני מזיקים אחרים לחמוק מהסביבה בה הם מוכרים ולעבור לסביבה בה הם לא מוכרים, לכן יוכלו לפעול בקלות רבה יותר. האוקראינים ישמחו להיפטר מהמזיקים, הקולטים צריכים להיזהר. זה לא אומר שיש בין האוקראינים יותר סוטים מאשר בין הרומנים, הטורקים או הישראלים, אך בין הרוצים להגר סביר להניח שיהיו יותר סוטי מין ועבריינים, להם יש סיבות נוספות לרצות להגר. מדינות קולטות הגירה מודעות לכך ונוקטות במיני מסננים, כדי להימנע מקליטת מזיקים, אבל עכשיו יש באלאגאן ומבקשים לא לסנן, לפתוח את הדלתות ולקבל את כל מי שרוצה לבוא... ואני חוזר ואומר, צריך לסנן ולסרב למי שלא מתאים. מה למשל לגבי אוקראינים, שהגיעו בעבר לישראל, נתפסו מבצעים עבירות וגורשו מישראל? הם אולי מכירים את ישראל וירצו לברוח אליה האם לקבל אותם? ומה לגבי כאךה שהתקבלה לגביהם מידע מפליל? סוחרי סמים, סרסורי זנות? לחזק את שורות עברייני ישראל? צריך לסנן, לחשוב עם הראש ולא לקבל החלטות מתוך סערת רגשות והשתתפות בצער. ולא כל מי שיוצא מאוקראינה הוא מסכן... בגבול רומניה עצרו משפחה, שהעבירה במכוניתה הפרטית גם כסף מזומן, מיליון וששמאות אלף דולרים, מעל לחמישי אלף יורו ותכשיטים רבים. לא כולם מסכנים, שצריך לרחם עליהם. בברכה. ליש - שיחה 10:02, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

זלנסקי קורא לקהילה הבינ"ל לקבוע אזור אסור לטיסה מעל אוקראינה ולהחרים את הנפט הרוסי[עריכת קוד מקור]

גם הרפובליקנים דורשים מהממשל האמריקאי להחרים את הנפט הרוסי ועוד, ולפעול להחזרת העצמאות האנרגטית של ארה"ב. מייק פנס צייץ מחדש סרטון ביקורתי בנושא, אבל כל זה לא קורה, כפי שפוקס ניוז מדווחים. אגב, מייק פנס התראיין ל"ישראל היום וגם הביע התנגדות לשיתוף פעולה עם רוסיה בנושא איראן. האם מדינות המערב לא מספיק נוקשות עם פוטין? אגסי - שיחההטיות יש לתקן 20:53, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

העצמאות האנרגטית: ארצות הברית היא יצואנית נפט נטו. אבל מה לעשות שתעשיית הנפט האמריקאית לא מוכנה להתגייס למאמץ המלחמתי ולהציף את העולם בנפט זול. הם לא פראיירים ומוכרים את הנפט במחיר גבוה אם הם יכולים. יצא הנפט הרוסי מהשוק (בגלל שחלק גדול מהיצוא של רוסיה עובר דרך איזורי מלחמה), יש היצע נמוך יותר ולכן המחירים עולים. לכן המחירים עולים גם לצרכנים האמריקאים אפילו אם הם קונים מיצרנים אמריקאים. ממשלת ארצות הברית הייתה יכולה אולי להתערב ולכפות מחיר נפט נמוך יותר בשוק המקומי, אבל זה חילול הקודש. כשיש גלובליזציה, קצת קשה להיות עצמאי.
מה שביידן עושה במקום זה חימום היחסים עם כל מיני יצרניות נפט אחרות, כולל כמה שטנים קטנים (איראן וונצואלה) כדי שימכרו יותר נפט שיחליף את הנפט הרוסי ויוריד את מחירי הנפט בעולם. Tzafrir - שיחה 21:04, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ממשל ביידן אמר שטרם התקבלה החלטה בנוגע לאפשרות חרם על נפט על רוסיה. לא ברור למה מחכים. פורסם שהאוקראינים באים בטענות שאל על מקבלת כסף רוסי. זה כסף קטן, כאשר הקהילה הבינ"ל מזרימה סכומי עתק לרוסיה תמורת נפט. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 21:12, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הטלת סנקציות על מקורות אנרגיה זה לא החלטה קטנה. חשוב לפני כן לבדוק טוב טוב איך להסתדר בלי נפט וגז רוסיים. במיוחד לאירופה. להגיד "למה אתם מחכים" זה קל, להטיל סנקציות שלא יפגעו בך יותר משיפגעו ברוסיה זה קשה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:29, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מלכתחילה זו הייתה טעות לפתח תלות אנרגטית ברוסים, וכעת זו אולי טעות לשדר חוסר מוכנות לעשות מהלך כלכלי חריף יחסית כדי לעצור את פוטין, והוא מזהה חולשה וממשיך במלחמה, ולא רואים את הסוף. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 21:36, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אחת הנקודות העדינות נוגעת לאיראן: אחרי שהחזיר התנקש בהסכם הגרעין, מנסים כעת להחיותו, וכמה פרטים חשובים בהסכם נוגעים ליחסי המסחר של איראן עם רוסיה, וכמדומני שגם נפט מופיע במשוואה. כשהדברים נוגעים ביחסים בינלאומיים יש שיקולים רבים ורחבים, שלוקחים בחשבון יותר מאשר שתי המדינות המעורבות. זה שלא ברור לך למה מחכים לא מפתיע. גם לי לא ברור, כמו שלא ברורים לי פרטים רבים אחרים, אבל הנחה שמשהו שלא נעשה כרגע הוא משהו ש"חייב להיעשות" מבוססת על בורות - אינך יודע את כל הפרטים. במקרים רבים מה שנדמה לך ש"ביידן חייב לעשות" זה אכן מה שעליו לעשות, ובמקרים רבים אחרים לא.
אגב, אוסיף פרט שמשום מה לא מופיע במידע בשרשור הזה: מה שביידן עושה זה לא רק "חימום היחסים עם כל מיני יצרניות נפט אחרות, כולל כמה שטנים קטנים" כמו שצפריר אומר - הוא הודיע על הפשרת כמויות נפט מהמאגר הלאומי של ארה"ב, וסירהב במנהיגים מערביים אחרים לנהוג כמוהו.
לגבי איראן - להבנתי מדובר יותר בניסיון להחייאת הסכם הגרעין, שפחות קשור למחירי הדלק. קיפודנחש 23:05, 7 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אי אפשר להכיר נושא, בלי להצליב מידע ממקורות מגוונים, בתוספת מקורות ישירים. מייק פנס מבקר כעת בישראל (פורסם באתרים ימנים-דתים). כעת פורסם שהוא נפגש עם רוה"מ בנט. פנס יתראיין בעוד כשעה בפוקס ניוז, לפי ציוץ שלו. גם פומפאו, ניקי היילי ורפ' רבים מדברים בנושא של עצמאות אנרגטים, תגובה הולמת לפוטין והגרעין האיראני, ויש מי שלא רוצה שנדע מה שהם אומרים. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 14:27, 8 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכון: אחרי 13 ימי לחימה ביידן נכנע ללחצים והודיע על איסור יבוא נפט, גז ופחם מרוסיה. (בדיווח לא מזכירים את הלחצים) אגסי - שיחההטיות יש לתקן 20:05, 8 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בסופו של דבר, זה רק יגרום לעליית מחירים. אם עושים "סנקציות" על מדינה מסויימת, בסופו של דבר, מדינות ייפגעו (כמו החיטה והתירס שיעלו, כמו כן גם הנפט). PRIDE! - שיחה 10:18, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
סנקציות זה סוג של אמצעי לחץ מקובל. כל סוג של סיוע למדינה מותקפת, גורם באופן ישיר או עקיף להפסד כלכלי למדינה המסייעת, אבל אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים, וגרוע מכך להמשיך לשלם המון כסף לצד התוקפן, כאשר אוקראינה מותקפת בידי פוטין, שעלול להתקיף מדינות נוספות, אם העולם, ובפרט המערב ימשיך להפגין חולשה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 10:55, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ארצות הברית סייעה מבחינה כלכלית בתחום הנפט והגז, ועכשיו היא חוטפת עליית מחירים בגלל הסנקציות שהטילה על רוסיה (על אף שהיא מתכננת לקחת ממדינות נוספות). הרוסים עכשיו מאיימים לסגור את הגז לאירופה, כך שאם היא תעשה את זה, לא רק באירופה יורגש עליית המחירים בנפט ובגז, אלא כנראה גם כאן ובשאר מדינות העולם, שאינן קשורות באופן ישיר למלחמה. PRIDE! - שיחה 12:10, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
העליה במחירי הדלק החלה מאז עליית ביידן לשלטון והגיעה לשיאים חסרי תקדים, והרפובליקנים לא מפסיקים לתקוף את ממשלת ביידן בטענה שזה נגרם בגלל מדיניותו, שגם גרמה לאובדן העצמאות האנרגטית של ארה"ב. (לא תשמע על כך בטלוויזיה הישראלית). המלחמה גורמת לנזקים כלכליים לכולם, וצריך לנקוט באמצעים חריפים יותר כדי לעצור אותה, גם מטעמים מוסריים ועוד. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 12:21, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אם אני לא טועה, בכאן 11 (ראיתי לפני מספר שעות) צוין שמחיר הנפט עלה בין היום לבין לפני שבוע ולבין לפני שנה. לא זכור לי שנאמר שם מילה על הטענות של הרפובליקנים או הדמוקרטים (חוץ מנשיא ארצות הברית). PRIDE! - שיחה 12:24, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כלום לא תשמע מטענות הרפובליקנים. סגן הנשיא עד לפני שנה מייק פנס שהוא מבקר בולט של ממשל ביידן הדמוקרטי, ערך ביקור גדול בישראל ונפגש אם אישים שונים, וכן נפגש עם רוה"מ בנט ועם שר החוץ לפיד, והם צייצו את דבר הפגישה וצייץ הרבה על פגישותיו בישראל, אבל להערכתי לא היה שום אייטם בכלל או משמעותי על כך בטלוויזיה, כי לא רוצים שנדע כלום על הביקורת על מדיניות הדמוקרטים, כולל ביקורת אקטואלית על ההסכם המתגבש עם איראן, ועל הסנקציות נגד פוטין ונושא האנרגיה. זו חרפה שמתאימה לטלוויזיה במדינת עולם שלישי. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 09:40, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
האמת שלא נראה לי ממש שמעתי של הדמוקרטים, אבל נעזוב את זה. שמעתי שפנס ביקר בישראל (לא זוכר מאיפה קראתי, אבל זה היה כנראה מאחד הערוצים). PRIDE! - שיחה 23:10, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יש משמעות לכך שבנט ולפיד נפגשו עם מייק פנס וגם צייצו זאת, כי בכך הם מקיימים קשר פומבי עם מפלגת האופוזיציה הרפובליקנית, שמתנגדת להסכם הגרעין עם איראן, ומבקרת את ביידן בנושא אוקראינה ועוד. זה לא שודר בטלוויזיה, והפגישה עם לפיד גם לא סוקרה באתרים בעברית, והפגישה עם בנט קיבלה שורה במעריב, ואיזכור רק באתרי ימין, פחות או יותר. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 21:46, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

"אוברדראפט לאומי"[עריכת קוד מקור]

בפרסומים אחרונים ברשתות החברתיות, ראש הממשלה נפתלי בנט מבלבל בין גירעון לבין חוב ציבורי - שני מושגים שונים שאין ביניהם ממש קשר. דווקא בנושא נפיץ כל כך, ובעת מורכבת, מוטלת על ראש הממשלה, כמו גם על שר האוצר, האחריות להתבטא בצורה מושכלת וחפה מטעויות. ב-2013, בזמן הצנע הבריטי בהובלתו של דייוויד קמרון, הוא טען כי ממשלתו "משלמת את חובות בריטניה" - וזכה, בצדק גמור, לביקורת. בסופו של דבר, דווקא ההתנהלות האחראית בסך הכל של קמרון ושל ממשלתו בהתבטאויות הציבוריות בזמן הצנע היא זו שהקריסה פוליטית את הסוציאליזם השמאלני בממלכה והיא זו שפיכחה את הציבור וגרמה לו להבין שהוצאה ממשלתית גבוהה כרוכה בהכרח במיסים גבוהים. רוב הציבור במדינת ישראל לא מבין בכלכלה, וזה בסדר, אבל צריך לשנות את זה, ולהנגיש את הכלכלה לכולם. אולי כך, אגב, תומכי "הליכוד" ומפלגות הימין יבינו שהם האמ-אמא של השמאלנים. הפרסומים של ראה"מ בנט, בקיצור, הם לא אחראיים ובאמת ממש מסוכנים. מעניין אותי - מה אתם חושבים? --The Turtle Ninja (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 80.230.75.121 12:43, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

האמנם אין קשר בין גירעון לבין חוב? אם אני בגירעון (כלומר הוצאותי גדולות מהכנסותי) אני מממן זאת באמצעות חוב לבנק. האם אצל המדינה זה אחרת? האם גירעון בתקציב המדינה אינו הופך לחוב ציבורי? דוד שי - שיחה 14:15, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הערך על גירעון תקציבי קצת מסובך, אבל אם הבנתי אותו נכון, גירעון + ריבית = החוב. לפכיך, נראה שראש הממשלה דווקא צודק, כיוון שאם מקטינים את אחד ממרכיביש המשוואה, המשוואה כולה פוחתת. האם זה ביחס ישיר? כנראה שלא.
ייתכן שמה שThe Turtle Ninja התכוון להגיד, זה שבניגוד לחוב, שהוא דבר לא רצוי (בעיקר בגלל המרכיב השני שלו, הריבית, שהיינו שמחים להוריד ל0), גירעון הוא כלי כלכלי לגיטמי ורצוי, ודומה פחות לאוברדרפט ויותר ללקיחת משכנתא או להנפקת החברה בבורסה - אתה לווה כסף מאחרים מתוך הנחה שאתה תייצר בעזרת כסף זה יותר מאשר סכום ההלוואה + הריבית.david7031שיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 14:57, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
דוד, גירעון, בפשטות, הוא הפער בין הכנסות הממשלה לבין הוצאותיה, בעוד חוב ציבורי הוא סך הלוואותיה השונות של הממשלה. כמו שציינתי ”אין ממש קשר“, אך זה לא טוען את זה שיש סיבתיות כמו זו שציינת. כאשר הממשלה מפחיתה את הוצאותיה בקיצוץ רוחבי היא מפחיתה את הגירעון, אך היא לא בהכרח משלמת את החוב הציבורי - האחד לא בהכרח כרוך בשני. החוב הציבורי של מדינת ישראל עודנו גדול ותשלום הריבית שלו עודנו חלק משמעותי מנפח תקציב המדינה, גם אם הגירעון הצטמק בחודשים האחרונים. החוב הציבורי של אזרחי ואזרחיות המדינה לא פחת בחודש האחרון, אלא הגירעון בהוצאות הממשלה. אלו שני דברים שונים לגמרי. וזו בדיוק הבעיה, כשראה"מ מבלבל בין שני המושגים. תודה לדוד שדייק עוד יותר את מה שכתבתי. --The Turtle Ninja (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אבל אם הגרעון גדל, הממשלה צריכה לממן אותו על ידי הגדלת החוב הציבורי (נכון?) Tzafrir - שיחה 15:34, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מדובר על הפחתה, לא על העלאה. כאשר הגירעון פוחת אין זה בהכרח אומר שגם החוב הציבורי פוחת. ראה, כדוגמה מצוינת לזה, את בריטניה, בה הונהגה תוכנית צנע ממשלתית בין 2010 ל-2018, כחלק ממנה הגירעון ירד מ-11% ל-1.5% בעוד החוב הציבורי עלה מ-74.5% ל-85.7%. שר האוצר הבריטי דאז, פיליפ האמונד, הביע נכונות להתעסק בהפחתת החוב הציבורי רק אחרי הפחתת הגירעון. אז כשראה"מ בנט אומר שה"אוברדראפט הלאומי" פוחת, זה פשוט לא נכון. 80.230.75.121 15:51, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
השאלה איך ממנים את הגירעון. לקיחת הלוואה (הגדלת החוב) לעומת הגדלת מיסים (אינה הגדלת חוב) או הדפסת כסף (אינה הגדלת חוב). Geagea - שיחה 16:15, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
Geagea, בדיוק - הפחתה של הגירעון לא קשורה בהכרח בחוב הציבורי. לבלבל בין שני המושגים זה לא אחראי, על גבול המסוכן --The Turtle Ninja (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
גאיה, הגדלת מיסים לא "ממנת את הגירעון", כיוון שהיגרעון בהגדרתו הוא "הכסף שהממשלה מוציאה מעבר לסכום הנכנס ממיסים". ולאור מה שכתבתי לעיל, בגירעון מאוזן ויעיל (כזה המשמש רק לצמיחה ולא למימוש חיי ההווה על חשבו העתיד) אין עניין להקטין אותו, ולכן אם ההכנסות ממיסים גדלות, יש לנו אינטרס להגדיל את סכום היגרעון (ולהשאיר אותו בערך באותם אחוזי-אופטימליות). david7031שיחה • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 22:33, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בנט כתב: „הגירעון של ישראל ירד מ-10.1% עם הקמת הממשלה בראשותי ל-2.2% כעת, בזכות ניהול פתוח ואחראי של ישראל. המשמעות: החוב של המדינה, האוברדרפט הלאומי - הולך וקטן ביחס לתוצר, וכך יישאר יותר כסף לחינוך, לביטחון ולבריאות.״.
אני שם בצד את שאלת אחריותו של בנט ושל ממשלתו להישג. זו שאלה טובה אבל לא נושא הדיון. אם אני מבין נכון: אם הגרעון מספיק קטן, אין בעיה בגלל שתקציב מדינת ישראל גדל כל שנה בכמה אחוזים. אבל כדי לממן גרעון מסדר גודל של 10% מדינת ישראל חייבת בפועל ללוות כספים (הוזכרו כאן שתי אפשרויות אחרות שהממשלות בשנים האחרונות נמנעות לעשותן: העלאת מיסים והדפסת כסף). ואמנם החוב הציבורי של המדינה גדל מבערך 60% מהתוצר למעל 70% מהתוצר. ירידת הגרעון אפשרה לבלום את צמיחת החוב. Tzafrir - שיחה 23:22, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
רק שאלת תם: הגדלת חוב של מדינה, אינה בהכרח דבר שלילי לכאורה. אם המדינה מצליחה להשיג חוב עצום בתנאי ריבית נוחים ממדינה אחרת, היא: א. יכולה במקביל להשקיע את חלקו בתנאי ריבית טובים יותר ולהרוויח לטווח הארוך. ב. להשיג יתרון אסטרטגי כי המדינה שלה חייבים את הכסף, נהיית מעוניינת לתועלת עצמה, לשמר את יכולת ההחזר של המדינה הלווה, ולכן תשרת את האינטרסים של המדינה הלווה. כך שעל פניו, לפעמים חוב גבוה של מדינה יכול לשמש אותה. או שאני מפספס משהו? ביקורת - שיחה 01:43, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כן, אבל: הריבית על הלוואות חדשות גדלה ככל שגדל הסיכון שהן לא תוחזרנה במלואן. לכן לא רצוי להיות תלויים ברצונה של מדינה אחרת שלא ניפול (אני מתעלם מהחוב של ארצות הברית. גם בגלל שהוא לא מוזכר בכלכלת ארצות הברית וגם בגלל שמה שמותר ליופיטר אסור לשור – במקרה של ארצות הברית מדובר לא על מדינה אחת אלא כמעט על כל המדינות) אם זה אומר שיש סיכוי שניפול.
ויש גם עוד שיקול מעשי מבית משרד האוצר: הרבה פעמים עודף גדול מדי כסף של כסף גורר התחיבויות גדולות מדי לא רק להוצאות חד פעמיות אלא גם להוצאות קבועות. אבל בשנים הבאות הכסף הזה לא יהיה זמין (והנה כבר עולה הריבית בעולם ותנאי ההלוואות הטובים נעלמו). Tzafrir - שיחה 09:20, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ביקורת, תלוי מה עושים עם הגדלת החוב. אם זה לצורך השקעה כמו השקעה בעליית מיליון יהודים מרוסיה, הרי שזה רצוי. זה מגדיל את הכנסות המדינה. אם זה למימון הרפתקאות צבאיות זה נטל שיצטרכו להחזיר. Geagea - שיחה 20:16, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תודה לשניכם. ביקורת - שיחה 20:24, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

סיום מיזם אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו (בינתיים)[עריכת קוד מקור]

ב-23 בספטמבר 2007 פתח משתמש:חגי אדלר את מיזם אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. מטרת המיזם הייתה "להגיע למצב שלכל אתר מורשת עולמית יש ערך ראוי בוויקיפדיה העברית, העומד בסטנדרטים תוכניים וצורניים." אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האתר יכול להיות אתר תרבותי כמו החומה הגדולה של סין או אתר טבע כמו הפארק הלאומי גרנד קניון, או מעורב כמו רמת אנדי. מהתחלה לקח משתמש:Ori את ניהול המיזם, כתב ערכים רבים וסייע למשתמשים אחרים שנרתמו לנושא, ואף הכין פורטל.

בעת פתיחת המיזם ב-2007 היו ברשימה 851 אתרי מורשת עולמית ב-141 מדינות, אלא שבכל שנה מתכנסת ועדת המורשת העולמית בעיר אחרת בעולם ומחליטה על הוספת אתרים לרשימה, כך שהרשימה גדלה ותפחה. גם הקורונה לא עצרה את התהליך. אומנם ב-2020 לא התקיים הכנס השנתי, אבל הכנס של 2021 הצביע גם על האתרים שהוצעו להצבעה לכנס שבוטל, כך שב-2021 היה "מבול" של אתרים חדשים. מיולי 2021 כוללת הרשימה 1,154 אתרים ב-168 מדינות. במקביל, כמו בכל מיזם אחר בוויקיפדיה, אחרי ההתלהבות הראשונית כמות הערכים שנכתבו הלכה והצטמצמה. חלק מהמתנדבים שכתבו ערכים פרשו מוויקיפדיה, וחלקם עברו לכתוב על נושאים אחרים, והמיזם קפא.

לפני שנתיים, כשסיימתי בעצלתיים את החלק שלי במיזם, כתיבת הערכים על אתרי המורשת בסין (המדינה במקום השני מבחינת כמות אתרי המורשת העולמית), בדקתי מה מצב המיזם והגעתי למסקנה שאפשר להשלים אותו. מאז כתבתי כמעט אך ורק ערכים על אתרי המורשת העולמית. התחלתי עם המדינות עם המספר הגדול ביותר של אתרים והמשכתי בהדרגה עד ששלשום (7 במרץ 2022) כתבתי את הערך האחרון (מערב טיין שאן), כלומר המיזם ארך 13 וחצי שנים. אני אומנם השלמתי את המיזם, אבל לא הייתי מסוגל לעשות זאת בלי היוזמה והנמרצות של משתמש:Ori ויתר הכותבים (המוזכרים בדף המיזם) בתחילת התהליך ומגיעה להם תודה. המצב כרגע הוא שוויקיפדיה העברית היא אחת הוויקיפדיות היחידות שיש בה ערכים על כל אתרי המורשת העולמית. אפילו בוויקיפדיה האנגלית על קרוב ל-6.5 מיליון ערכיה, אין ערכים על כל האתרים.

תם אך לא נשלם, כי ביוני-יולי 2022 אמורה ועדת המורשת להתכנס שוב ולצרף עוד אתרים. הכינוס אמור להיערך בקאזאן שברוסיה, אבל כנראה שלא יערך שם בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה. ייתכן שיועבר לעיר במדינה אחרת או שיבוטל כמו שקרה בקורונה, אבל זה רק אומר ששנה אחר כך יהיה מספר כפול של אתרים. בכל מקרה אני אשמח אם לכתיבת המקבץ הבא של אתרים יהיו מתנדבים.

אביהו - שיחה 19:17, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

כל הכבוד למשתתפים במיזם! הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 21:10, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד לכל התורמים שכתבו והשתתפו במיזם. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:46, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
1+ יואב ר. - שיחה 21:46, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כבוד גדול! ביקורת - שיחה 21:52, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד. זה מזכיר ומלמד את כולנו בויקיפדיה שקובץ על יד ירבה. Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח!david7031שיחה • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 01:00, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד על ההשקעה. אפשר לתרגם את הערך רשימת אתרי מורשת עולמית בסין (אנ') שמופיע ב-36 ויקיפדיות. (יש לנו ערך רשימת אתרי מורשת עולמית) אגסי - שיחההטיות יש לתקן 01:47, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
זה כבוד גדול לוויקיפדיה העברית שמגיעה להישג הגדול הזה, וזה לא היה קורה בלי המאמצים של אורי ואביהו, שכתבו מאות ערכים בנושא, ורבים אחרים. שמחתי לקחת חלק ולתרום כמה ערכים צנועים למיזם בצורה ישירה או עקיפה. אגב, אם מישהו מתלהב ורוצה לסייע המלאכה כמובן אף פעם לא נגמרת; גם בלי לדבר על אתרים עתידיים, עדיין יש לנו כמות נכבדת של קצרמרים בתוך הרשימה הזו, וגם חלק מאתרי המורשת הם בעצם קיבוץ של כמה מקומות שראויים לערכים, ובאשר לאלו עדיין יש לנו חוסרים. Mbkv717שיחה • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 02:33, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מצטרפת למברכים ולמשבחים: Emoji u1f44f.svgשְכּוֹיֵיח! על העבודה, ההתמדה וההישג! סיון ל - שיחה 10:55, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
דובר הרבה על מספר הערכים שנכתבו במיזם. ראוי לציין גם את האיכות הגבוהה של רבים מהערכים. כל הכבוד לתורמים למיזם ובפרט לאביהו. דוד שי - שיחה 20:33, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ברכות על סיום המיזם. לעזור לנקות את השאריות של העבודה? Yyy774 - שיחה 16:18, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני רואה שלפני למעלה מעשור נחסם פותח המיזם משתמש:חגי אדלר לצמיתות. דוד שי, האם ברוח השמחה על סיום המיזם ניתן לסיים את חסימתו של חגי? קשה לעקוב אחרי הפרטים שהיו אז אבל ניתן לשער שאחרי 10-15 שנים האדם משתנה ומוסיף דעת ומתינות. Yyy774 - שיחה 16:18, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
חגי שינה מאז את שמו הוויקיפדי, ובשמו החדש הוא פעיל גם היום. דוד שי - שיחה 16:25, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
דוד שי, אז אפשר לשחרר את החסימה. כל הכבוד חגי על תחילת המיזם. Yyy774 - שיחה 17:06, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אי אפשר, ואני מעדיף שלא להיכנס לפרטים. דוד שי - שיחה 17:15, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד! זוכר שברוקולי עבד במרץ על המיזם עוד לפני שסיימתי תיכון והתגייסתי לצה"ל, והיום אני בעשור הרביעי לחיי כבר. הגמל התימני (צרו קשר) (17.03.2022 10:39)

ממשק לוויקינתונים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחת_ויקיפדיה:ויקינתונים#בוט_יישובים_בוויקינתונים

חומת הרשמה?[עריכת קוד מקור]

נכנסתי עכשיו די במקרה לכתבה "אורלי גולדקלנג, ‏יש צד צודק במלחמת רוסיה-אוקראינה – וזה לא פוטין, בעיתון מקור ראשון, 6 במרץ 2022<nowiki>", ולהפתעתי גיליתי ש

להמשך קריאת כתבות מקור ראשון

הצטרפו חינם לקהילת הדיגיטל שלנו

אני לא יודע אבל אני ארשם או לא, אבל זה מעצבן אותי ומעלה חשש שבהמשך נגיע לחומת תשלום.[1] david7031שיחה • ח' באדר ב' ה'תשפ"ב • 04:33, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

10minutemail בגוגל. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 07:58, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
למיטב הבנתי מדובר על המשמעות של שימוש במקור ראשון כמקור לכתיבת ערכים. אכן חבל. אסף השני - שיחה 17:05, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ניחא, לא מדובר במקור מידע כל כך אמין. אקסינו - שיחה 17:53, 11 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
גם הרבה מהכתבות של הארץ נעולות ואנחנו עדיין משתמשים בהם כהערות שוליים. גופיקו (שיחה) 21:44, 12 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
חומת תשלום וחומת הרשמה זה לא אותו דבר. לפי המילה חינם המטרה היא שהקוראים שלהם יהיו מזוהים (וממילא הפרסום יהיה ממוקד יותר) ולא לגבות כסף ישירות. ‏DGtal‏ - שיחה 11:42, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ אני יודע שיש שיקולים כלכליים, וזה עדיין מעצבן

loser.com[עריכת קוד מקור]

loser.com
זוכרים שלפני שנתיים קצת דיברנו על זה שהקישור הזה הוביל לערך על טראמפ בוויקי האנגלית? אז מסתבר ש... omer abcd ~ דף השיחה שלי 🐱 20:37, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

זה מעודכן בערך בוויקי האנגלית (אנ'). לאתר אין באמת חשיבות, אבל הוא קיבל ערך (חיובי כמובן) לאחר שהפנה לטראמפ בתחילת-2016 ולא הפנה להילרי אחרי הפסדה...קיבל ערך גם בוויקיפדיה בטאגאלוג. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 21:48, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כן, אבל אני מדבר על זה שהם החליפו נושא לפוטין omer abcd ~ דף השיחה שלי 🐱 17:50, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אז מה? זה אתר לא חשוב, וגם התקשורת איבדה את העניין בו. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 20:04, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

בלארוס עצרה עורך בוויקיפדיה בגלל כתיבת הערך על הפלישה לאוקראינה[עריכת קוד מקור]

https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.10671305?tg_rhash=b9cb7994832cb3 -מוישימישיחה • י"א באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:05, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ויקיפדיה:מעצר ויקיפדים בבלארוס 2022 Tzafrir - שיחה 21:16, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
גם כאן. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 21:37, 13 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכון: ויקיפדיה:מעצר ויקיפדים בבלארוס 2022 הפך להפניה ל-ויקיפדיה:איומי צנזורה על הפלישה הרוסית לאוקראינה, שעוסקת בנושא שעלה ב"כיכר העיר" בוויקיפדיה:כיכר העיר#איומי הצנזורה הרוסית על ויקיפדיה הרוסית. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 09:42, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

התנצלות כלפי כל מי ששמו מתן[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להתנצל.
אנשים ששמם מתן - סליחה מכולנו. סליחה שאמרנו לכם "מתן, מה לא פורים היום?" כל יום.
מתן טריף היה בשורה חיובית לרוב בני ישראל, חוץ מלאנשים ששמם מתן. אז רק שתדעו - עוד מעט באמת יהיה פורים היום, ותוכלו לענות תשובה שהיא לא "מתרוצה?!?!". תוכלו לנוח.
סליחה. אגב, מתני העולם, מה לא פורים היום? (סליחה, זה חזק ממני) 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:18, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מתן טריף מלווה אותי עוד מתחילת התואר. אגב, מי שם רסק בקציצות? ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 20:55, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
לא הבנתי.. אבל מקבל את ההתנצלותFace-smile.svg Matankic - שיחה 23:05, 14 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
😂 אף פעם לא נמאס לשמוע את זה. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 02:21, 15 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

למה רק הודו, מה איתנו?[עריכת קוד מקור]

ביוקיפדיה באנגלית קיים ערך בשם מבצע גנגה (אנ') לתיאור החילוצים של אזרחי הודו מאוקראינה על ידי נציגי ממשלת הודו. מה עם המבצע לחילוץ אזרחי ישראל השוהים באוקראינה? אולי מישהו ירים את הכפפה ויכתוב, לפחות בעברית? 2A01:6502:D597:31A8:2D72:4E50:701A:6AAC 15:31, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

יש לנו ערך על קליטת פליטי וייטנאם בישראל, אז אולי אפשר ערך על קליטת עולים ופליטי אוקראינה בישראל (2022), שיהיה ערך מורחב של הפסקה– משבר הפליטים האוקראיני (2022)#ישראל אגסי - שיחההטיות יש לתקן 18:18, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכון: נכתב הערך קליטת הפליטים מאוקראינה בישראל (2022). תודה לכותב משתמש:יאיר דב. הוספתי זאת גם לידיעה בדף הראשי בתבנית:חדשות ואקטואליה אגסי - שיחההטיות יש לתקן 20:09, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תודה! מוזמנים לתרום לערך ולהרחיבו. יאיר דבשיחה • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ב • 20:01, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

משהו כיף ומצחיק לכבוד פורים[עריכת קוד מקור]

היי, אז לפני יותר מעשור, Hidro המציא שעשועון ויקיפדי בשם "של מי התמונה הזאת" - שעשעון של המצאת תיאורים מצחיקים לתמונות. למרבה הצער, עם הזמן השעשועון הפסיק להיות משוחק... עד היום!
לכבוד פורים תשפ"ב, שוקו מוקה הפקות גאה להציג: השעשועון שכבש את ויקיפדיה חוזר: משתמש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022 בגרסה מחודשת! שחקו עכשיו!
(היי, אם זה עבד לרוקדים עם כוכבים, למה שזה לא יעבוד לנו? קריצה)
מקווה שתהנו! 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 17:02, 16 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

נעים מאד להכיר, ויקיפדיה! רכז השיווק והאירועים של ויקימדיה ישראל.[עריכת קוד מקור]

ויקיפדים יקרים, נעים מאד להכיר אתכם!

שמי אופיר, ואני רכז השיווק והאירועים החדש של ויקימדיה ישראל.

בתפקידי אני מנהל את עמוד הפייסבוק של ויקימדיה ישראל, את עמוד האינסטגרם של ויקיפדיה העברית וכן אחראי על אירועים ויוזמות שיופקו במסגרת ויקימדיה.

זו זכות גדולה להיות בתפקיד הזה, ולהכיר מקרוב את האנציקלופדיה החופשית ואת האנשים הנפלאים-אתכם, שעושים אותה למה שהיא.

OphirT - WMIL - שיחה 10:26, 17 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ברוך הבא, מזל טוב, ואיחולי הצלחה בתפקיד. תאו הארגמן - שיחה 10:51, 17 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ברוך הבא. עלה והצלח בתפקיד. לוגי ; שיחה 10:57, 17 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ברוך הבא ובהצלחה בתפקיד החדש Face-smile.svg ארז האורזשיחה 13:52, 17 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ברוך הבא! היית פעיל בעבר בוויקיפדיה? אולי מכירים אותך בשם אחר. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 14:20, 17 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מזל טוב ומאחל לך הצלחה רבה בתפקידך! אקסינו - שיחה 14:26, 17 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
נעים להכיר, אפשר קישור לפייסבוק ואינסטה של ויקי עברית? לא מצאתי אותם בחיפוש רגיל. חסרה לנו פלטפורמה שבה קוראים יכולים ליצור קשר, להעלות בקלות תמונות ותוכן, לשלוח משוב ולהשיב לשאלות עליו, ולהציע ערכים. האם זה משהו שאתה יכול לארגן? ‏La Nave Partirà‏ 05:22, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מזל טוב ובהצלחה. Danny Gershoni - שיחה 12:43, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אופיר, תודה ובהצלחה! למעוניינים לעקוב הנה לינק לדף האינסטגרם של ויקיפדיה העברית והנה דף הפייסבוק של ויקימדיה ישראל. מדוע לוויקימדיה ישראל אין דף אינסטגרם? ומה לגבי ניהול הדף הטוויטר של ויקימדיה ישראל שאינו פעיל משנת 2019? ומי אחראי על הפעלת חשבון הטוויטר של ויקיפידיה העברית? אגסי - שיחההטיות יש לתקן 13:28, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הי אגסי, תודה על השאלות ועל ההפניה לעמודים! ניהול עמוד הפייסבוק של ויקימדיה ישראל והאינסטגרם של ויקיפדיה העברית נעשה משיקולים מקצועיים-שיווקיים, וכך גם ההחלטה באילו פלטפורמות לפעול ובאיזה אופן.OphirT - WMIL - שיחה 16:11, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אשמח לשמוע על השיקולים האלו, אם תרצה לפרט עליהם.Face-smile.svgמקף 16:23, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

חידון ויקי-פורים[עריכת קוד מקור]

Wikipurim.jpg
שיהיה בכיף, Sfuntum dotz
00:07, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

5. תרגום מכונה (?) רעיון מקסים :) ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:12, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד על ההשקעה! 4. כיכר העיר, 9. אולי זנב ארוך? ג'נסקט - שיחה 01:06, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
1. דרושה הבהרה, 2. דרוש מקור, 3. בובת קש, 12. הכה את המומחה, 14. אולי מחקר מקורי? יהודית1000 - שיחה - 💜 01:15, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
5 בדוק עריכות אוטומטית. 11 בעלי ידע? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:29, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יפה! אכתוב את הניחושים שקלעו לתשובה הנכונה עד כה:
1. דרושה הבהרה
2. דרוש מקור
3. בובת קש
4. כיכר העיר
5. בדוק עריכות אוטומטית
11. בעלי ידע
12. הכה את המומחה
לגבי התשובה של יהודית1000 ל-14 - הכוונה היתה למושג אחר, אבל זו בהחלט תשובה הגיונית, מתאימה ויצירתית. ‏Saifunny‏ • שיחה 09:46, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
8. בודק? התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 10:27, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
13 לוח מודעות התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 10:28, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
14 - עורך מקור, 12 - אזהרה וניסויים? יופי של יוזמה! הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 10:57, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
העלית לי חיוך על הבוקר :-) 6 - מחיקה מהירה? מכונת הקפה - שיחה 11:53, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תודה על התגובות החמות! אתן רמז ואגיד שחלק מהחידות לא טריוויאליות ודורשות חשיבה מחוץ לקופסה :) קוונטום דוץ - שיחה 13:33, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
8 - עריכה חזותית? 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 13:41, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
וניחוש חסר כל היגיון שאולי ייצא נכון: 15 זה השחתה בויקינתונים (או משהו שקשור לויקינתונים בכל אופן) 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 13:44, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

IST)

7. ערך אקראי, 8. רשימת מעקב. בברכה, Easy n - שיחה 15:51, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
רגע, אני יודע.ת מה זה 15 כמעט בוודאות - שאיבה מויקינתונים. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 15:58, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
6. עצבנות ויקי נראה לי omer abcd ~ דף השיחה שלי 🐱 16:07, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
10 נראה לי זה קצרמר או משהו שקשור אליהם 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:21, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
15 בעל ידע? ספסףספספוני בספסופיכםהצטרפו לבדיקה! 16:23, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ספסף 11 זה כבר בעלי ידע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 17:47, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
13 דף שיחה omer abcd ~ דף השיחה שלי 🐱 06:37, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
@Saifunny@קוונטום דוץ נראה שכבר אין תשובות חדשות. רוצים לחשוף את כל השאר? omer abcd ~ דף השיחה שלי 🐱 20:23, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── כן, לגמרי כדאי. רק תשובה אחת אחרונה - 10 זה הרחבת קצרמר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:28, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

בסדר גמור :) ביקשתם קיבלתם -

1. דרושה הבהרה
2. דרוש מקור
3. בובת קש
4. כיכר העיר
5. בדוק עריכות אוטומטיות
6. שינויים אחרונים
7. ערך אקראי
8. רשימת מעקב
9. מנט(ת)רים - כי אנחנו מצחיקים
10. קצרמר
11. בעלי הידע
12. הכה את המומחה
13. דף שיחה
14. קוד מקור
15. חשיבות אנציקלופדית
תודה רבה לכל המשתתפים על התשובות המקסימות והיצירתיות ולהתראות בחידון הבא! שמחה קוונטום דוץ - שיחה 20:48, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

על מהגרים ועל פליטים - ההמשך הצפוי[עריכת קוד מקור]

בפרק הקדום הבעתי את דעתי שאין לאפשר כניסה לכל הבאים מאוקראינה, כי לא כולם פליטים ועלולים להגיע גם מיני עברינים, סוטי מין ומזיקים אחרים. היו מי שהסכימו עם דברי והיו גם אחרים שראו בכך דברים איומים. מסתבר שכעת לא מדובר בחשש בלבד, אלא בעובדות - קראו כאן וזאת רק המנה הראשונה. בברכה. ליש - שיחה 12:59, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

אני לא מאוהדי איילת שקד, אבל המדיניות שהיא נוקטת בה היא הגיונית וסבירה לחלוטין.
ראויה לגינוי השופטת מיכל אגמון-גונן, שלקחה את המושג "אקטיביזם שיפוטי" לרמה אחרת לגמרי. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 14:14, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מסכים עם התו השמיני. מפחיד אותי שבג"ץ התחיל לקחת גם אחריות על מדיניות ההגירה שלנו, אני חושב שלא צריך לקבל את כולם, ושיש מספיק מדינות בעולם חוץ מאיתנו שמסכימים לקבל אותם, בכל מקרה יהיה כאן ככל הנראה גל הגירה מאסיבי של יהודי אוקראינה, ולטעמי למעט מכסה מצומצמת אין סיבה שמשלם המיסים הישראלי יממן אלפי פליטים אוקראינים שהיו יכולים להישאר בכל אחת מ-47 מדינות אירופה (לא כולל אוקראינה, בלארוס ורוסיה) עד שהקרבות יסתיימו. אני גם כן לא אוהד את שקד ומתעב את העובדה שהיא רימתה את הבוחרים שלה אבל מדיניות ההגירה שלה יחסית סבירה בעיני אם כי אני חושש שהיא תכנע עוד יותר לארגונים כאלה ואחרים ולשגרירות אוקראינה בישראל ותאפשר קליטה המונית ולא מסודרת של עשרות אלפי פליטים אוקראינים. גם הנושא של סכנה של סחר בפליטות אוקראיניות מטריד אותי ואני מקווה שמשטרת ישראל תשים את ידה על כי מי שמנסה לסחור בפליטות המסכנות האלו שכל עולמם חרב עליהן. בנבה - שיחה - 🔧גם תחזוקה זה דבר חשוב!👷‍♂️ 14:31, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
@בנבה, אגמון-גונן היא אפילו לא בג"ץ. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 15:07, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
התו השמיני וואו, שמעתי על הסיפור הזה בקצרה והייתי בטוח שמדובר בשופטת בג"ץ ולא הפתיע אותי (בג"ץ כל הזמן מרחיב את סמכויותיו כל הזמן רק ביולי האחרון חיות קבעה שבגלל "העדר היתכנות פוליטית" היא תחליט בשביל המדינה האם זוגות חד מינים יכולים להיות זכאים לפונדקאות בישראל, צעד משמעותי בדרך למהפכה משפטית מלאה) אבל אם מודבר בהחלטה של שופטת בבית משפט מחוזי זה אפילו עוד יותר מטריד, אם האקטיביזם השיפוטי בישראל ימשיך להתפתח ולהקנות עוד ועוד סמכויות בסוף נהפוך למדינה שבה לרשות המחוקקת אין שום סמכות לקבל החלטות על מדיניות והרשות השופטת תנהל הכל. בנבה - שיחה - 🔧גם תחזוקה זה דבר חשוב!👷‍♂️ 15:20, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני מבין שביום השואה הקרוב נבוז לשוודיה, שבמבצע הצלת יהודי דנמרק קלטה את כל 7,200 היהודים שהוברחו אליה, בלי לחשוש שאולי יש ביניהם עבריינים ובלי לחשוש לפגיעה בזהות השוודית של ארצם, ונשבח את פקידי ההגירה באמריקה, שמנעו מפליטי האונייה "סנט לואיס" להיכנס לארצותיהם. עוד נציין לשבח את מערכת המשפט בברית המועצות, שבמשפט הרופאים השליכה לכלא את הרופאים המסוכנים, ולא היה בין השופטים אפילו אקטיביסט אחד שניסה להפריע לשליט הנאור, סטלין, לנהל את המדינה. לשבח מיוחד ייזכו רוצחיהם של הרוגי המלכות בברית המועצות, שפעלו "בלי בג"ץ ובלי בצלם" - כך מנהלים מדינה. לתפארת מדינת ישראל! דוד שי - שיחה 20:37, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ולתפארת ויקיפדיה עברית, אין עוד ויקיפדיה כזאת וטוב שכך. ‏La Nave Partirà‏ 05:01, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מדינת ישראל היתה משתלבת יפה בועידת אוויאן. עוד נושא שכדאי לדלג עליו מעתה והלאה בלימודי השואה בבתי הספר. גם על החזרת ניצולי השואה של "אקסודוס" לגרמניה רצוי שלא לדבר יותר. אילת שקד הזילה דמעות בהלוויתה של מרים נאור בזמן שהתעקשה באטימות לבה על גירוש (אמה של) הילדה דניאל לב בת ה-8 לתאילנד, רק כי אביה היהודי-ישראלי של דניאל נפטר. גם הילד החרדי משה דוד אינו מספיק יהודי כדי להמשיך לחיות במדינת היהודים והוא מגורש לפיליפינים. חוקי נירנברג קיבלו חיים חדשים במדינה היהודית. Liadmalone - שיחה 05:32, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
דוד שי, אפשר לבקר את המדיניות הישראלית, אבל אין מקום להשוות לשואה. אין עכשיו שואה באוקראינה. אם כבר אתה משווה לשואה אני מאוד מקווה שאני לא צריך להזכיר לך מי השלימו לנאצים ימח שמם וזכרם את העבודה. אין מקום גם לקליטת האוקראינים, הם נמצאים באירופה וצריך לקלוט אותם שם מכיוון שגם ככה הם שואפים להצטרף לאיחוד האירופי. בישראל חיים דיי הרבה אוקראינים פר נפש ביחס למדינות אירופה. אני חושב שכדאי שנשמור על הזהות היהודית שלנו. להזכירך, אנחנו גם מדינה יהודית ולא רק "דמוקרטית" שצריכה לשמר על הרוב שלה. יש עוד מיליוני פליטים בעולם שהרבה יותר מסכנים מהאוקראינים ולאף אחד פשוט לא אכפת מהם. ולכן אין שום סיבה מוצדקת שנקלוט דווקא אותם על פני בני לאומים אחרים. יאצקין52 - שיחה 08:04, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מנהיג חדש לליטאים?[עריכת קוד מקור]

לאחר שהרב קנייבסקי זצוק"ל זי"ע נפטר לפני כמה דקות, עולה השאלה מי יהיה ממשיכו. מה אתם אומרים? ספסףספספוני בספסופיכםהצטרפו לבדיקה! 16:20, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

הוא כיהן לצד הרב גרשון אדלשטיין, שמהיום יצטרך להסתדר לבדו. השאלה היא איזה באבא ימשיך לחלק ברכות? 2A01:6502:D597:31A8:AD52:5361:5E7F:C462 16:23, 18 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

איפה הביקורת על ממשל ביידן בנוגע לפלישה הרוסית לאוקראינה?[עריכת קוד מקור]

האוקראינים והרפובליקנים מתחו ביקורת על ביידן והממשל שלו, בכמה נושאים, למשל האמירה של ביידן במסיבת עיתונאים לפיה פוטין יפלוש לאוקראינה הוא חייב לעשות זאת, ושהתגובה האמריקאית תלויה אם זו תהיה "פלישה קטנה" או גדולה. לאחר מכן הייתה ביקורת שהאמריקאים לא מספקים נשק לאוקראינים, מסרבים להטיל איסור טיסה מעל אוקראינה, ועד לאחרונה סרבו להטיל סנקציות על הנפט הרוסי, ובנוסף הם משתפים פעולה עם הרוסים בעניין עסקת איראן ועוד. אבל בערך הפלישה הרוסית לאוקראינה בוויקיפדיה האנגלית, ביידן מוזכר בטקסט רק פעם אחת, (ממשל ביידן) ולא בהקשר ביקורתי. לעומת זאת, בערך המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית בשנת 2019 שנמשכה כ-8 ימים, בוויקי האנגלית כתוב ביקורת רבה על טראמפ וממשלו, עם אמירות שונות שממשל טרמאפ בגד בכורדים, תוך הטעיית הקוראים. כבר בפתיח כתוב שטראמפ הורה על פינוי כוח אמריקאי מהגבול עם טורקיה, אבל לא מובהר בכל הערך שמדובר בכח קטן של כמה עשרות חיילים, וגם לא ממש מובהר שתפקידו של הכח בכלל לא היה להגן על הכורדים מפני טורקיה, בין השאר, משום שטורקיה היא מדינה חברת נאט"ו מאז 1952 (והכורדים לא), וגם לא כתוב בהקשר זה שארדואן כבר פלש בעבר לאותו השטח. ואם פספסתי וכן כתוב משהו, אז זה כנראה מאוד מוצנע. אני לא נכנס לשאלה האם הביקורת מוצדקת. אסור להסתיר אותה, ואסור להגזים לשום כיוון. הבעיה של הטיה פוליטית היא הסכנה הכי גדולה לאמינות ויקיפדיה, (כמו שהטיות פוליטיות בתקשורת פגעו קשות באמון הציבור בתקשורת). אגסי - שיחההטיות יש לתקן 00:53, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

יש סיבה מאוד ברורה לכך שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית שבה כל אחד יכול לערוך. אם אתה רואה משהו שנראה לך כמו הטיה ברורה לטובת הדמוקרטים או הרפובליקנים, לטובת הימין או השמאל או לטובת כל דבר כזה או אחר, אתה מוזמן לשנות ולערוך כך שיהיה נייטרלי.
אם אתה נתקל בהתנגדות מסוימת מצד עורכים אחרים, אתם יכולים לדון בדף השיחה. אקסינו - שיחה 15:46, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כאן מדובר על ויקיפדיה האנגלית. עדיף להתעסק בבעיות שלנו (של ויקיפדיה העברית) מאשר בבעיות של אחרים (של ויקיפדיה האנגלית או כל ויקיפדיה בשפה שאיננה עברית). PRIDE! - שיחה 17:51, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ההטיות זולגות לוויקי העברית דרך תרגום ערכים, או ממקורות בתקשורת הישראלית, שמפיצה את הנרטיב של התקשורת האמריקאית, או מסלפת ומצנזרת ידיעות חשובות מטעמי אג'נדה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 18:14, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכון: מנהיג הרפובליקנים בבית הנבחרים קווין מקארתי (שלא כל כך מוכר בישראל כעולה מחיפוש בגוגל בעברית בשנה האחרונה) אמר (כמו רפ' רבים אחרים) שביידן איטי מדי באספקת נשק לאוקראינה, כאמור בציוץ של פוקס ניוז, אלא מי. למרות זאת, זלנסקי מתח עלינו ביקורת יותר חריפה מאשר הוא העיז למתוח בנאומים בפרלמנטים של המדינות החזקות. אז הוא מפחד להרגיז את האמריקאים, הבריטים וכד', ובא אלינו בטענות למרות שהוא יודע שאנחנו מפחדים להרגיז יותר מדי את פוטין... אגסי - שיחההטיות יש לתקן 12:31, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
טראמפ לנשיאות! ביידן למחלקה הסיעודית! האריס למטבח! יואב ר. - שיחה 12:52, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני לא עוסק בכך. עמדתי היא שלא כל ביקורת מוצדקת, באופן מלא או חלקי, אבל זכות הציבור לדעת על קיומה, גם במשטר דמוקרטי. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 19:06, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
עדכונים: מייק פנס אמר בפוקס ניוז שאוקראינה נלחמת נגד רוסיה בנשק שהיא קיבלה מממשל טראמפ-פנס. ושצריך לספק לאוקראינה מטוסים ונשק. ביידן ביקר באירופה ופלט כמה שטויות בנוסח עומר בר לב, והבית הלבן נאלץ להבהיר שארה"ב לא תשלח חיילים לאוקראינה, על רקע דברים שאמר ביידן... ואגב, נראה שהדיווחים הרבים שכל הזמן מציפים נרטיב שהרוסים נכשלים באוקראינה, נראים מוגזמים, ומטרתם להציג מצג שוא כאילו אוקראינה לא כל כך זקוקה לעזרה צבאית מארה"ב וכל המערב.. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 23:56, 25 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
אם כך זה ממש מוזר, כי הדיווחים הללו מגיעים בעיקר ממקורות אוקראינים.
ובלי קשר ישיר: הערך האנגלי על הכוחות המזוינים של אוקראינה כולל פרק על תקציב הבטחון שלהם. החל בשנת 2017 גודלו עלה בצורה משמעותית והוא עומד כיום על בערך 5% מהתמ״ג שלהם (ליתר דיוק: המספר הזה הוא משנת 2018. התקציב נשאר די קבוע אבל נראה לי שהתמ״ג שלהם גדל): אפילו יותר מאשר אצלנו (4% אם אני מחשב נכון). Tzafrir - שיחה 01:03, 26 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

על אהבה ועל שנאה וגם מעט היסטוריה[עריכת קוד מקור]

המלחמה באוקראינה מזמנת לנו מחוות אהבה והזדהות יוצאי דופן כלפי המדינה האוקראינית, כלפי העם האוקראיני וכלפי המוני היוצאים מגבולותיה, פליטים ומהגרים גם יחד. מדינות ואנשים פרטיים, ארגוני סיוע וחברות מסחריות, בעלי שורשים אוקראינים וחסרי כל קשר אליה, כולם מתגייסים לעזור, לחמש את צבאה, לספק את מחסורה, להקל על נפגעי המלחמה והיוצאים לדרך. התגייסות רבה כזאת לא ראיתי בעבר, לא כשחבל ארץ ספרדי, קטלוניה, שבו חיים אנשים בעלי שפה נבדלת והיסטוריה של ממלכה עצמאית, ניסה להכריז על עצמאות, גם לא כשהקורדים בסוריה או בעיראק ניסו להכריז על עצמאות או לפחות אוטונומיה נרחבת. העולם די אדיש למאבקים לאומיים של מיעוטים, אבל יש כמה יוצאי דופן.

האהדה לאוקראינים היא גל ענק ובגל הזה יש עוד דברים חוץ מאהבה, יש גם שנאה לא מעטה, שנאה לכל מי שלא מזדהה עם המאבק האוקראיני, כמו מנצח תזמורת, שהעז להיות אוהד של פוטין. ואוו, איזו חוצפה, לסטות מהקו, לאהוד את האיש שכעת זוכה לא רק לדלגיטימציה, אלא לדמוניזציה של ממש, עוסקים במחלות הנפש האפשריות שלו ומשווים אותו ל... היטלר. מנצח התזמורת כמובן פוטר מכל עבודותיו, ככה יעשה לאיש שלא מתיישר עם הקו...

אם כבר בשנאה עסקינן, חשבתי שאולי חלק מגל האהדה לאוקראינים מקורו לא באהבה לוהטת, אלא בשנאה כזאת ליריביהם, לרוסים. שנים רבות, בזמן המלחמה הקרה, הטיפו נגד ברית המועצות, שכונתה בקיצור "רוסיה", אז חלק גדול מאירופה ספג שנים רבות של אינדוקטרינציה אנטי-רוסית. ומה עם החלק האחר של אירופה? הם סבלו את שליטת ברית המועצות ולמדו כך לשנוא את הרוסים. אז יש באירופה שנאה רבה לרוסים ומכאן גם אהדה לאוקראינים. טוב, אפשר להגיד שהרוסים הרוויחו זאת ביושר. האומנם? אולי זה נכון לגבי אירופה, אך לא ביחס ליהודים.

לא אפליג אחורה עד חמלניצקי, זה היה מזמן, אך המאה ה-20 רק לפני רגע הסתיימה. במלחמת האזרחים שפרצה באימפריה הרוסית לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, ברחבי אוקראינה התחרו ביניהם ה"לבנים", האוקראינים של פטליורה והפולנים, מי מהם מחסל יותר יהודים. כמובן שבצבאותיהם לא היו יהודים, יהודים היו בצבא האדום, צבא שייסד היהודי לב דוידוביץ' ברונשטיין, שכונה טרוצקי והצבא האדום היה גואלם של יהודי המקום.

אחרי הקמת ברית המועצות גם האוקראינים גויסו לצבא האדום, אך כשהיטלר פלש לברית המועצות המוני חיילים אוקראינים נכנעו ללא קרב וזו אחת הסיבות להתקדמותו המהירה בתחילת הפלישה. חלק מ"שבויים" אלה עבדו לאחר מכן כשומרים במחנות שהקימו הגרמנים עבור השבויים הסובייטים ועבור היהודים. שומרים אלה הצטיינו באכזריותם, ראו את איוואן דמיאניוק כדוגמה. היו גם אוקראינים לא מעטים, שהתנדבו לשרת לצד הצבא הנאצי ונלחמו יחד איתם בסטלינגרד, נלחמו באומץ רב עד שנוצחו. השגריר האוקראיני אוהב להזכיר לנו שהיו אוקראינים, שהצילו יהודים - זה נכון, היו, מעטים, היו הרבה יותר אוקראינים שהסגירו יהודים או שחיסלו אותם בעצמם.

הצבא האדום (הרוסים) היו אלה שהדפו את הצבא הנאצי ובני בריתו מערבה, תוך שחרור שטחים ומחנות. מהאחד המחנות ששוחררו הגיע הביתה אבי ויחד עם אמי הביאו אותי לעולם. אני לא חייב דבר לאוקראינים, אני לא רואה סיבה לעזור לאוקראינים יותר מאשר לסודנים או למוכי גורל אחרים ואני לא אוהב שמנסים לעשות לי שטיפת מוח. ניסיתי לראות את התמונה הגדולה, מי מרוויח ומי מפסיד. כל הבורסות בעולם יורדות ורק הבורסה האמריקאית עולה. הבנתי מי מרוויח. ולמה היה כל כך חשוב שאוקראינה תצטרף לברית נאט"ו? מי היה מרוויח מכך? רומניה הצטרפה לברית הזאת ועכשיו חיל האוויר שלה נבנה על מטוסי קרב אמריקאים. כל מצטרף לברית נאט"ו עובר לנשק אמריקאי, במידה כזאת או אחרת ותעשיית הנשק האמריקאית מרוויחה. הבנתי. אהה, אלה האמריקאי שלא קיבלו את ספינת הפליטים היהודים, אלה אותם אמריקאים, שלא היו מוכנים להקצות מפציצים לטיפול באאושוויץ.

אתם יודעים מה? אני עדיין חושב שמדינת ישראל חייבת לקבל אליה את היהודים ולא חייבת את אותה התייחסות לאוקראינים הבורחים ממדינתם. ודאי יהיו מקרים הומניטריים של אוקראינים, שהם קרובי משפחה של ישראלים, כך ולא אחרת, גם השוודים לא קיבלו אליהם את כל יהודי אירופה והיהודים לא רדפו שוודים, כמו שהאוקראינים רדפו יהודים. בברכה. ליש - שיחה 10:58, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

קטלוניה וכורדיסטן העיראקית אינן מדינות ריבוניות, בניגוד לאוקראינה. לכורדיסטן דווקא הייתה אהדה (בפרט מישראל) כי אוהבים אנדרדוגים ושונאים עיראקים, אבל התברר שהם פשוט לא מסוגלים להחזיק מדינה והם התקפלו מיד מול הצבא העיראקי. אבל החבל הזה נוצר במקור בגלל התערבות מערבית מול צדאם חוסיין. קטלוניה היא כבר חבל ארץ אוטונומי במדינה דמוקרטית ויש שם אינטרסים סבוכים אחרים.
יהודים התיישבו במקור בכל רחבי האיחוד הפולני ליטאי ואולי אף בעיקר באוקראינה ולכן עיקר הטענות על אנטישמיות ופרעות מגיע מאוקראינה. אבל זה ממש נחמד לקחת כדוגמה את מי שרואה עצמו כממשיכו של הצאר (אתה זוכר מי חיבר בפועל והפיץ את הפרוטוקולים של זקני ציון? שרותי המודיעין הרוסיים). טרוצקי אולי הקים את הצבא האדום, אבל סטאלין דאג לטהר ממנו אלמנטים מזיקים כגון היהודים.
במלחמת העולם השנייה עמים כגון הפולנים והאוקראינים סבלו משני הרודנים: האוקראינים סבלו מאוד תחת הסובייטים בשנות השלושים, הן בשל הפגיעה באיכרים והן בשל דיכוי הלאומיות. לכן הגרמנים נראו להם כמשחררים, ולכן היה שיתוף פעולה ראשוני איתם. אולם די מהר התברר לאוקראינים שהגרמנים גרועים בערך באותה מידה והחלה תסיסה נגדם. סימון פטליורה השנוא היה אופוזיציונר נצחי כזה.
אבל בורסות? אני לא מבין בתחום ולכן ניסיתי לבדוק ערכים של מניות מובילות בכמה מהבורסות בעולם (אני מקווה שהמדדים האמורים מייצגים מספיק) ולא ראיתי שרק ארצות הברית עולה וכל השאר ירדו. הן עולות ויורדות והמצב די שונה בהתאם ליום שבו מסתכלים (הסתכלתי חודש אחורה): ניו יורק, לונדון, פריז, טוקיו. אני יודע שיש כל מיני סיבות אפשריות לשינוי מדדי בורסה ואני לא בטוח שאני רוצה להיות זה שינסה להסביר. Tzafrir - שיחה 14:29, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
פוטין בהחלט ראוי לסנקציות, אבל נוצר מצב של שנאה לכל הרוסים. אנחנו מושפעים גם מהנרטיבים שמגיעים מה-NYT ושות'. הם רוצים להטיל את כל האשמה למצב על פוטין, ולשחרר מאחריות את הממשל הדמוקרטי והמערב שמפגינים חולשה ולא מספיק מסייעים לאוקראינים. לו הם היו מרבים שם לדווח על פשעי המשטר הסיני, או לא משחררים את הסינים מאחריות להסתרת התפרצות הקורונה, אז הייתה שנאה לסינים. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 14:38, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אח... כמה הרוסים היו טובים אלינו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:41, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אריה, האהדה לאוקראינים לא נובעת מהיותם אוקראינים, אלא מהיותם תושבי מדינה ענקית באירופה, שיש בה חופש ומשטר דמוקרטי, וכל חטאם בשנת 2022 הוא עצם שכנותם לאימפריית הרשע של ימינו, שבראשה עומד רודן חסר מעצורים שהחליט להחזיר עטרה ליושנה ולספח את חלקיה האבודים של האימפריה הרוסית, תוך השלטת שליטי-בובה דיקטטורים על המדינות השכנות שלה. ההשוואה להיטלר בהחלט במקומה. הרודן הרוסי מתגלה כתלמידו השקדן. הוא משתמש בדיוק באותן טקטיקות ועילות פלישה שהיטלר השתמש ב-1938 כדי להשתלט על חבלי הארץ הגובלים בגרמניה. כמו היטלר, גם תלמידו הרוסי מתבסס בתוקפנותו על הפחד המערבי מפני מלחמת עולם. ובכל זאת אתה סבור שעושים לו "דמוניזציה של ממש".
את ההיסטוריה האנטישמית של אוקראינה צריך להזכיר ולמנוע שכתוב שלה. יחד עם זאת, ראוי גם ללכת בעקבות העיקרון ”לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ“ (ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ח'). גם את עברו של הצבא הסובייטי ראוי לא לטשטש. טרוצקי היה אמנם יהודי, אבל למעשה נפרד מזהותו זו, ולכן היא מהווה פרט טכני בלבד. חשוב יותר מה עשה (או לא עשה) הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, הרבה אחרי שמייסדו היהודי הוגלה ע"י סטלין. דילגת על הסכם ריבנטרופ–מולוטוב ב-1939 בין אימפריית הרשע של סטלין לבין השטן הנאצי, שבעקבותיו פלש הצבא האדום ולקח את מחציתה של פולין. עם הדיפת הצבא הגרמני מערבה ב-1943 "הצבא האדום היה גואלם של יהודי המקום" רק מתוקף הימצאותם בשטחים שכבש. הוא לא מיהר לגאול אותם מהרדיפות וההרעבה בגטאות פולין כל עוד היטלר לא תקף את בריה"מ.
אתה מנסה למצוא סיבות פסיכולוגיות לאהדה לאוקראינה, והנה אתה מגלה סיבות פסיכולוגיות אפשריות לאהדה שלך לרוסיה: שחרור המחנה שבו נכלאו הוריך. ניסית "לראות את התמונה הגדולה", אבל אולי ההיסטוריה המשפחתית שלך מונעת ממך לראות אותה. זו התמונה הגדולה: דיקטטור של המעצמה השנייה בחוזקה בעולם, משתלט מול עיני העולם על מדינה דמוקרטית חופשית, שבה מעל 40 מיליון תושבים, כדי לכפות עליה משטר דיקטטורי בצלמו ובדמותו, לספח אותה לאימפריה שלו, ולבצע בה רוסיפיקציה. הוא עושה זאת ללא הפרעה צבאית כלשהי מצד העולם החופשי, ואם יצליח באוקראינה, ימשיך את מסע ההשתלטות שלו גם במדינות השכנות לה. טרף קל, למשל, היא מולדובה, שגם בה יש מיעוט רוסי תקיף. גם שם פוטין יטען שמחובתו להגן על המיעוט הרוסי המדוכא מפני הרוב הרומני המדכא, ויחזיר את קישינב לחיק האימפריה הרוסית. הבאות בתור יהיו מדינות מזרח אירופה שהיו בעבר מאחורי מסך הברזל. ומה אם פוטין יחליט פתאום לבצע בישראל, הגובלת במחוז הרוסי הכבוש סוריה, את מה שהוא מבצע באוקראינה? זו לא "שטיפת מוח", זו המציאות הפוליטית העולמית של 2022. אז מצאת את מי להאשים? את ארה"ב? זה דווקא כן נשמע כמו שטיפת מוח, רוסית. אפשר להאשים את ארה"ב באותה בדלנות שנקטה בה בזמן מלחמת העולם השנייה, ובפחדנות אל מול הרודן התורן, אבל בסופו של דבר היא זו שמחזיקה את המדינה היהודית בחיים, היא זו שמספקת לה נשק שמגן עליה מאויבותיה הרבות ומאפשר לה לתקוף אותן, בעוד שהנשק הרוסי הוא זה שמופנה נגד המדינה היהודית כבר עשרות שנים. למה לגבי רוסיה לא הבנת "מי מרוויח"? כשתעשיית הנשק הרוסית מחמשת את צבאות העולם זה בסדר? רוסיה היא זו שפלשה לאוקראינה, לא ארה"ב.
כל השנים סיפרו לנו שמדינת ישראל היא חלק בלתי נפרד מהעולם המערבי, הדמוקרטי, החופשי. והנה בא ראש ממשלת ישראל הנוכחי, ובאמצעות יוזמת ה"תיווך" שלו, הופך את מדינת ישראל באחת למדינה נפרדת מהעולם הזה. למדינה "נייטרלית", שאין לה שום בעיה עם משטר הטרור הפנימי והחיצוני של רוסיה. יהיו לכך השלכות חמורות אחרי המלחמה. אף אחד לא יגיד לנו תודה. בהקשר זה ראוי להזכיר את אגדת תקיעת הסכין בגב בגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, שבה הואשמו מפלגות השמאל והפוליטיקאים היהודים שלהן בכניעה ובהסכמה לתנאים המשפילים של חוזה ורסאי, וההמשך ידוע. Liadmalone - שיחה 14:44, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אין ספק שפוטין הוא התוקפן ואין הצדקה לאגרסיביות שלו, אבל אנחנו נחשפים רק לנרטיב מסוים וחד צדדי. זו שיטה. וכך היא עובדת: כתבת ישראלית לילך סיגן בדקה במשך שנה את הסיקור של הניו יורק טיימס בנוגע לישראל והיא מצאה "סיקור הסכסוך רק דרך אירועים מאוד ספציפיים, והתעלמות מוחלטת מכל אלימות פלסטינית, כולל פעולות חמאס וחיזבאללה" אגסי - שיחההטיות יש לתקן 14:54, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אתה חושב שמסתירים ממך את הנרטיב הרוסי? שמענו אותו כבר לפני המלחמה מפיו של הרודן עצמו. את הסיפורים על "רצח עם" שאוקראינה מבצעת בבדלנים הרוסים, על שלטון "נאצי" ומלחמה שמטרתה "דה-נאציפיקציה". מדי יום אנחנו נחשפים למעצרים וההעלמות של אזרחים שמעזים למחות ברוסיה. רוסיה עצמה היא זו שאחראית לחד-צדדיות בנרטיב, לא אף אחד אחר. בתחילת המלחמה עוד ראינו את דובריה בפאנלים בערוצי הטלויזיה הישראליים, חלקם אנשים ששירתו ברוסיה מטעם מדינת ישראל, אבל אחרי כמה ימים הם התפיידו. יש גבול לציניות. מה שעובד על קהל הצופים הלאומני השבוי ברוסיה, לא ממש עובד על הצופים הישראלים. Liadmalone - שיחה 15:15, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
נכון שהנרטיב הרוסי מוגזם, אבל גם הנרטיב האמריקאי ההפוך מוטה. וכבר היו סיפורי קונספירציה מופרכים בנוגע לרוסיה, כמו זה ששיקרו אותנו במשך יותר משנתיים שרוסיה קשרה קשר עם טראמפ כדי שתעזור לו בבחירות. ועכשיו מתברר ששיקרו אותנו בכוונה גם כאילו רוסיה הייתה מעורבת בעניין הלפטופ עם האימילים של האנטר ביידן, ועדיין לא מתקנים את השקר הזה, כעולה מציוץ של פוקס ניוז. כלומר לא כל מה שכותבים על רוסיה הוא תמיד בהכרח מדויק והגון. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 15:40, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
איזה מפתיע. אגסי פתח דיון על הנושא החביב עליו ומנסה להטות את הדיון שאחריו לאותו נושא. אני לא אתייחס לערכי אמת של היגדים. Tzafrir - שיחה 15:54, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אתה לא באמת חייב להגיב בכלל ולגופו של ויקיפד בפרט. צר לי לאכזב אותך שהתנפצו עוד סילופים של הפרופגנדה של ויקי אנגלו-דמוקרטית, שנתנו שם מופרך לערך לצורכי תעמולה: "תאוריית הקונספירציה ביידן- אוקראינה" (אנ') לא מעניין אותי הפוליטיקה, אלא שהאמינות של ויקיפדיה מתרסקת כמעט כמו האמינות של התקשורת האמריקאית, שמשמשת מקור כמעט יחיד שם, באותם נושאים. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 16:51, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
קראתי כאן השגות רבות ואשיב כעת רק לחלקן. ראשית אבהיר את העמדה שלי - אני מתנגד למלחמה הזאת, אני חושב שרוסיה טעתה בגדול, כשפתחה במלחמה. אני חושב שאוקראינה לא נהגה נכונה, כשניסתה להתקבל לנאט"ו, כשצמצמה את זכויות דוברי הרוסית וכשניסתה לכבוש מחדש את שתי האוטונומיות ולמרות זאת איני מצדיק את הפלישה הרוסית.
אני מכיר תודה לצבא האדום על שחרור המחנות, אך מודע היטב לכך שזה לא נעשה למען היהודים, אלא למען המטרות הסובייטיות. הכרת התודה לא מובילה אותי למחנאות בסכסוך עם אוקראינה, איני לוקח צד, אני רק בצד של ישראל.
ועכשיו לשטיפת המוח הרוסית Im-yahoo.svg. איך הרוסים אמורים לשטוף את מוחי? בטלפתיה? כי כל התקשורת שלנו מצדדת באוקראינים, כמעט ואין שום דיווחים מהצד הרוסי, תעמולה אוקראינית יוצרת ערכים בוויקיפדיה ומהצד הרוסי דממה. זו כנראה דרך מתוחכמת מאוד לשטיפת מוח. ועכשיו ברצינות, אם יש ניסיונות לשטיפת מוח, הם מהצד האוקראיני, כולל הנשיא היהודי, שמנסה לדחוף אותנו בכוח לסכסוך עם רוסיה.
טרוצקי לא נפרד מזהותו היהודית, קראתי שיחות שהיו לו עם קומוניסטים בלקניים והוא דאג מאוד ליהודי רומניה הנרדפים.
נקודה נוספת, הנשיא היהודי של אוקראינה, לאחר שאוקראינה תיכנע, יואשם על ידי האוקראינים בכך שהוביל אותם למלחמה הרסנית ומיותרת ויהווה סיבה חדשה לאנטישמיות באוקראינה.
ליעד, אני לא מתעב את האוקראינים בגלל פשעי אבותיהם, אך אני נגעל מתופעות כמו רג'ימנט עזוב הנאצי בצבא אוקראינה. אני לא שוכח את פשעי סטלין הגאורגי וחבורתו (שכללה גם את חרושצ'וב האוקראיני), אך איני רואה בכך אנטישמיות, כי אשתו וילדיו היו יהודים וגיסו היהודי היה יד ימינו.
ארה"ב נחשבת לבת ברית שלנו היום, אך לא תמיד הייתה כזאת ואין שום ערובה לכך שתמשיך להיות - ראו המשא ומתן עם איראן. עם קום המדינה בעלת הברית העיקרית הייתה ברית המועצות ואספקת הנשק הייתה דרך צ'כוסלובקיה - אמריקה הטילה עלינו אמברגו נשק. רק אחרי ששת הימים חל השינוי.
ולגבי הפרוטוקולים, הזכרת לי שעדיין לא נכתב ערך על המפרסם שלהם שהיה אולי רוסי ואולי רומני, בכל מקרה נבל גדול, פאוול קרושבאנו. אכתוב אותו בקרוב. בברכה. ליש - שיחה 17:04, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
לעניין הסיפא: עסקת הנשק הצ'כית הוא דף פירושונים בגלל שברית המועצות שינתה את דעתה תוך כמה שנים. ארצות הברית אף פעם לא נלחמה במדינת ישראל. ברית המועצות נלחמה במדינת ישראל (אפילו ישירות, אבל ודאי שדרך מתווכים) וניסתה להשמידה. איך אפשר בכלל להשוות?
(אוקראינה ניסתה לכבוש מחדש את שתי האוטונומיות? אני מציע לך לדייק בעובדות. הייתה שם מלחמת אזרחים, כאשר צד אחד נתמך ומתודלק על ידי רוסיה. הייתה שם מלחמה שבפועל לא נפסקה לרגע מאז 2014 למרות הכרזות ושנות על הפסקות אש) Tzafrir - שיחה 20:49, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני מחזק את עמדתו של ליש ומסכים איתה. ברגע שאתה מעז להגיד משהו נגד קליטה המונית של פליטים אוקראינים (לא יהודים) או על כך שישראל לא צריכה אוטומטית להטיל סנקציות על רוסיה אתה מותקף אוטומטית. בנוסף האשמות שישראל הייתה יכולה להשתתף בועידת אוויאן (ראו בויקיפדיה:כיכר העיר#על מהגרים ועל פליטים - ההמשך הצפוי) הינן מגוחכות ומנותקות מהמציאות. בניגוד לפליטים היהודים מהתקופה הזאת שרוב המדינות לא הסכמו לקלוט, כיום מרבית מדינות אירופה ועוד מדינות רבות בשאר העולם מוכנות לקלוט את הפליטים מאוקראינה בנוסף לכך שאם מגרשים פליטים מאוקראינה חזרה לאירופה מדיה אחרת תסכים לקלוט אותם בניגוד לחלק מהפליטים בתקופת השואה שבגלל שגירשו אותם מהארצות שאליהן הגיעו חזרה לארץ מוצאם הם נרצחו בשואה. בכללי בזמן האחרון מתגברות ההשוואות המגוחכות בין פליטי השואה לפליטים מאוקראינה ואני מגנה כל השוואה מהסוג הזה וחושב שמדובר בזילות השואה. אוסיף שבקשר לסכסוך בין אוקראינה לרוסיה אני נייטרלי וחושב שמדינת ישראל לא צריכה לגנות ולהחרים את רוסיה מכיוון שזה יכול לפגוע ביחסים איתה שהם מרכיב משמעותי מאוד שיכול להשפיע על יכולת צה"ל לבצע את האינטרסים שלנו בסוריה וגם בגלל שישראל היא מדינה עם כלכלה מזערית שגם אם תחרים את רוסיה זה לא יהיה הקש שישבור את גב הדוב הרוסי. כמו כן בזמן האחרון אני עד לתופעה שבה מובילי דעת קהל ואנשי תקשורת שמשתייכים מחנה השמאל בישראל מנסים להשפיע על אנשים כמוני שמתנגדים לקליטה המונית של פליטים מאוקראינה דרך האמירה והשאלה "איפה המוסר היהודי שלכם?" שמופנת לאנשים שמתנגדים לקליטה המונית של פליטים מאוקראינה ואני שואל איפה המוסר היהודי שלהם היה כאשר גירשו יהודים מביתהם בפינו גוש קטיף ובפינוי עמונה הראשון שבוצע באלימות ברברית וקיצונית. בגדול בנושא הפליטים אני מסכים עם עמדת הרב יובל שרלו שאומרת:
"סוגיית הפליטים אינה זהה לנושא העבדות: לא אנחנו יצרנו את המציאות הנוראה הזו, ואחריותנו לה אינה קיימת. לא זו בלבד, אלא שחובה לשקלל גם נושאים רבים הנמצאים במסגרת קבלת ההחלטות. מדינת ישראל היא נקודה קטנה על הגלובוס, נאבקת על קיומה כמדינה שרבים מבקשים להשמיד אותה, ועל זהותה כמדינה היהודית היחידה בעולם. על כן, לא ניתן להעתיק אותה כפי שהיא, ולקבוע כי כמדינה יהודית עלינו לפתוח את השערים ולאפשר את הצפת הארץ בפליטים. לא רק אנחנו קיימים בעולם, ולא עלינו מוטל לפתור את כל בעיותיו." (ממליץ לכם לקרוא את דעתו המלאה בוינט). בנבה - שיחה - 🔧גם תחזוקה זה דבר חשוב!👷‍♂️ 19:50, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בהקשר זה, הנה טקסט מרתק שכתב אבישי גרינצייג. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 21:45, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בנבה, לא אכנס כאן לדיון בנושא הפליטים, שכל דעה אפשרית לגביו כבר הובאה בדיונים כאן, אבל אני רוצה לגנות את השימוש שלא במקומו שעשית כאן בנושא מפוני גוש קטיף. אין שום קשר בין הדברים, ואם היה שימוש בכוח בזמן הפינוי, המפונים ועוזריהם היו אחראים לו במידה רבה מאד, בעיקר בשימוש הציני שעשו בילדיהם, כשהפחידו אותם בגירוש במשאיות למחנות ריכוז ואחר כך ניסו להשפיע על דעת הקהל בסיפורי אימים על ילדים בוכים ואחוזי סיוטים. אותם הורים גם שלחו ילדות לשכב על כבישים ולהסתתר בתאי מטען של מכוניות, וכשנעצרו, עודדו אותן לא להזדהות בשמותיהן כדי שלא ישחררו אותן. לא אנחנו צריכים להכות על חטא בנושא זה.שלומית קדם - שיחה 22:50, 19 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ליש, קודם נימקת את התנגדותך לקליטת הפליטים מאוקראינה בטענה שלא כולם באמת פליטים וחלק לא מבוטל בהם הם בכלל מפגרים, פושעים, חולים וכו׳ שיעמיסו על תקציבי המדינה. כעת, אתה מביא נימוק חדש, וגורס כי אין לקבל את הפליטים האוקראינים כי היסטורית, האוקראינים היו נגועים באנטישמיות ופגעו בעם היהודי. עוד עלו כאן טיעונים (לא דווקא על ידך) על כך שנכון שהמדינות השכנות של אוקראינה יקלטו את הפליטים, ולא ישראל הרחוקה ממנה.
שאלה לי אליך - אם יוכח מעל לכל ספק שכל הפליטים המגיעים ארצה הם פליטים אמיתיים, נומרטיביים ובריאים (למשל באמצעות בדיקה קפדנית), תסכים לקבל אותם?
אם המלחמה הייתה בדנמרק, שהצילו את יהודי המדינה במהלך השואה, אז הייתה מוכן לקבל את הפליטים הדנים?
אם מחר תפרוץ מלחמה במצרים וירדן (שתי מדינות שיש לנו איתן הסכם שלום), תסכים לקבל את הפליטים ממדינות אלה בגלל הסמיכות הגיאגרפית של ישראל אליהם?
אני פשוט מנסה להבין האם ההתנגדות שלך היא לקליטת כל פליט אוקראיני (להוציא כפי שציינת היהודים שבהם או מקרים הומניטריים נקודתיים של פליטים שיש להם קרובי משפחה/חברים בארץ), או רק לפתיחת שערי הארץ לכל הפליטים ללא הגבלה (דבר שגם אני מתנגד אליו).
ציינת גם שוב ושוב שמצב הפליטים האוקראינים לא דומה למצב הפליטים היהודים בזמן השלטון הנאצי. ברור שאתה צודק. אין ספק שזה לא אחד לאחד. נדיר מאוד שאירועים היסטוריים חוזרים על עצמם אחד לאחד. אבל זה לא מאוד רחוק משם. צריך לזכור שהדיונים בנוגע לקבלת הפליטים היהודים מגרמניה הנאצית התקיימו במהלך המחצית השנייה של שנות ה-30 - טרם תחילת השואה. האם זה באמת מאוד משנה אם אתה נהיה פליט כי אזרחי המדינה, בעידוד המדינה, מתנכלים אליך והורסים את רכושך, או כי מטוסים של מדינה שכנה מפציצים את ביתך, ומאיימים בכיבוש עירך והשמתה תחת שלטון צבאי? נדמה לי שכל אדם סביר היה חושש לחייו בשני המצבים לעיל. יורי - שיחה 09:41, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מדינת היהודים צריכה לקלוט יהודים. גופיקו (שיחה) 09:51, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יורי, אני אתחיל את תשובתי מסוף דבריך, לא, אין מקום להשוות בין המלחמה באוקראינה ובין השואה, כל השוואה כזאת מעידה או על בורות או על ניסיון לבצע זילות השואה. קצרה היריעה להתחיל להסביר לך כאן את המון ההבדלים, אסתפק בכך שאת היהודים רצו להשמיד, את כולם, בכל מקום ולשם כך מעצמה הקדישה אמצעים רבים וראתה בכך מטרה עליונה. מי רוצה להשמיד אוקראינים? אף אחד.
ועכשיו לגוף העניין, ישראל הוקמה כדי להיות מקלט ליהודי העולם ואכן היא כזאת וכשיש התעוררות של אנטישמיות בצרפת יהודים באים ארצה וכשיש מלחמה בין אוקראינה ובין רוסיה יהודים משתי ארצות אלה באים לישראל - זו המשמעות הבסיסית לסיבת קיומה של ישראל. ישראל היא לא מדינת הגירה דוגמת ארצות הברית, ארגנטינה, אוסטרליה או קנדה, ישראל היא מדינת העם היהודי, המדינה היחידה של העם היהודי וישראל כבר כיום היא מהמדינות הצפופות בעולם, אם כל יהודי העולם יחליטו יום אחד לבוא לכאן, לא יהיה די מקום עבורם. אז לא, אנחנו לא בנוים ולא מתאימים להיות מקלט לפליטי מלחמות בעולם וודאי שלא לכתובת עבור מהגרים המחפשים מקום נעים יותר לחיות בו. יוקר הדיור בארץ נובע, בין היתר ממיעוט הקרקע הפנויה לבניה. המקום מוגבל והוא נועד לבני הארץ הזאת וליהודי העולם המחפשים מקלט בעת צרה. אז, כפי שכבר אמרתי, מקרים הומניטריים, בני משפחה של ישראלים, לא מעבר לכך, אין לנו מקום ליותר מכך. בברכה. ליש - שיחה 10:56, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
לא ביצעתי השוואה של ממש בין השואה למלחמה באוקראינה. אם תקרא את דבריי שוב, תראה שאת ההשוואה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ביצעתי אם כבר בין מצב היהודים בגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה (קרי לפני תחילת ההשמדה ההמונית) למצב באוקראינה. הבהרתי גם שהדמיון הוא לא אחד לאחד. הסברתי גם שאני לא חושב שזה רלוונטי. שתי הסיטואציות מביאות לכך שיש פליטים וזה בסוף מה שחשוב.
אם אני מבין נכון, בסיס ההתנגדות שלך לקליטת הפליטים האוקראינים הוא לא שיקולים כלכליים/ביטחוניים (המון פושעים, חולים וכו׳) ולא על שיקולים היסטוריים (האוקראינים היסטורית היו עם נגוע באנטישמיות ופגעו ביהודים). ההתנגדות שלך נובעת משילוב של שיקולים לאומיים/דתיים (ישראל מדינת העם היהודי בלבד) ושיקולים פרקטיים (מדינה קטנה שלא יכולה להכיל בנוסף גם פליטים). זו עמדה לגיטימית אם כי במידה וכל המדינות יחזיקו בעמדה כזו, ספק אם מרבית הפליטים ימצאו מקומות להיקלט בהן. גם מדינות הגירה לא נוהגות לקלוט אליהן כל מהגר, אלא רק כאלה שעומדים בקריטריונים מסויימים.
עדיין לא ברורה לי התנגדותך לקלוט פליטים באופן יחסי לגודלה של המדינה (מבחינת אולכוסייה, שטח, כלכלה וכו׳). זה לא ידגדג את הרוב היהודי, ולא ישפיע באופן כה מהותי על מחירי הדיור - שדרך אגב עולים לא כי חסרה קרקע, אלא בגלל הביורוקרטיה המטורפת הנוגעת לשחרור קרקעות וקבלת היתרי בניה שיש לנו במדינה.
מעניין אותי גם לדעת, כשאתה מספר לנכדיך על כך שמדינות העולם סירבו לקלוט את הרוב המוחלט של היהודים שנרדפו על ידי המשטר הנאצי, אתה מצקצק בלשונך ומסביר להם כמה זה לא היה בסדר מצידן, או שאתה אומר להם שזה הגיוני בסה״כ כי אין סיבה שמדינה כלשהי תרצה לקלוט פליטים, וזו בסה״כ לא הייתה הבעיה שלהם שהם נרדפו במדינתם שלהם? יורי - שיחה 11:25, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני כבר לא בטוח, שאתה פונה אלי, גם משום שאני לא הזכרתי את עניין הרוב היהודי, גם משום שמעולם לא רמזתי, שאני נוהג או לא נוהג לצקצק בלשוני...
יורי, אני סקרן לדעת למה אתה כל כך מעוניין שיוצאי אוקראינה הלא יהודים, לפחות חלקם, יגיעו לכאן, אתה מתגעגע אליהם? למנהגיהם? לשפתם? לא היה יותר פשוט אם המתגעגעים אליהם היו נוסעים לשם? האופנה הזאת של הסתלקות מהמולדת בשעת מלחמה היא חדשה למדי, אני ומשפחתי נשארנו בישראל במשך כל המלחמות שהיו מאז עליתי ארצה בתחילת שנות השישים והיו הפגזות והפצצות וכולנו נשארנו כאן. גם הבריטים ספגו המון הפצצות במלחמת העולם השנייה, חלקם עברו מהעיר אל הכפר לזמן מה, אך לא הייתה הגירה המונית, התמודדו. אולי האוקראינים לא כל כך אוהבים את מולדתם ואולי גם לא כל כך בוטחים בצדקתם במאבק הזה, לכן נוח להם יותר לעזוב את המקום ולחפש מולדת חדשה.
בתקשורת שלנו לא כותבים על כך, אך בתקשורת הרומנית (יש להם גבול משותף עם אוקראינה) קראתי על צעירים אוקראינים שבורחים ממולדתם בשחייה בנהר הטיסה, כדי לא להתגייס או שמנסים לעבור את הגבול מחופשים לנשים... ולמה המוני האוקראינים פונים רק למדינות אירופה המערביות יותר ואלינו? לא שמעתי על מהגרים אוקראינים המנסים להגיע לאלבניה או למקדוניה או לטורקיה. למה הם לא פונים לשם? יש גם מדינות עם שטח עצום וצפיפות קטנה מאוד של אוכלוסיה, למשל מונגוליה, למשל צפון מערב אפריקה, שילכו לשם. טוב, ברור לי שלא ילכו לשם מהגרי עבודה, רק פליטים אמיתיים יחפשו מקלט במדינות עניות, מהגרי עבודה רוצים להגיע למקומות בהם יש תנאים סוציאליים משופרים... אז מי הם האוקראינים שאתה דואג להם? קרובי משפחה?, חברי ילדות? האם אתה מצקצק בלשונך כשאתה חושב עליהם? בברכה. ליש - שיחה 15:10, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
ליש, אני סקרן לדעת, למה אתה כל כך לא מעוניין שאף פליט אוקראיני לא יהודי יגיע לכאן? משאמרתי שאני תומך בהגבלת כמות הנכנסים, מה מפריע לך כל כך? אין השפעה על הרוב היהודי. אין נטל כלכלי משמעמותי. אז ממה בדיוק נובעת ההתנגדות העזה שלך?
לשאלתך, אין לי משפחה, מכרים או חברים באוקראינה. אני בכלל עליתי מרוסיה ולא מאוקראינה. לא שאני יכול להגיד שברוסיה אני מכיר מישהו. בנוסף, אני לא מתגעגע לאוקראינים (או לרוסים). אולי אם הייתי זוכר משהו מתקופה בה חייתי בה בברית המועצות, הייתי מתגעגע למשהו משם, אם כי אני בספק. אין לי רצון מיוחד לראות אף פליט מגיע לכאן. כן יש לי רצון לראות את המדינה שלי לוקחת חלק במאמצים הבינלאומיים של העולם המערבי/החופשי/הנאור (תקרא לזה איך שאתה רוצה), שאני רוצה להאמין שאנו משתייכים אליו, לקלוט את הפליטים. בהחלט חלק מזה נובע מההיסטוריה של העם שאני ואתה משתייכים אליו. לאורך ההיסטוריה יהודים רבים הפכו לפליטים, אז אני, כיהודי, בהחלט מוצא את עצמי מזדהה עם פליטים.
האנולוגיה שאתה עושה למלחמות ישראל המודרניות אינה רלוונטית. באף מלחמה שהתנהלה בארץ, להוציא אולי את מלחמת העצמאות שהיא יוצאת דופן ואינה רלוונטית, לא הפציצו ערים מרכזיות בארץ באותה רמה שמפציצים את ערי אוקראינה, ואף כוח כובש לא נכנס מעולם לעומק הארץ. אין לי מושג מה היה שיעור ההגירה של הבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה. באופן כללי אגיד שההשלכה שאתה עושה על מה שהיה לפני 80 שנֿה למה שקורה, או מצופה שיהיה היום בעייתי. העולם המודרני מושתת על הרעיון שהמלחמות הגדולות נגמרו. שאנו חיים בעת של שלום. מלחמת רוסיה-אוקראינה ניפצה את הרעיון הזה. אז כל טיעון שאומר ״אבל לפני 80 שנה זה היה אחרת״ בעייתי בהגדרה, בלי לבדוק את נכונותו. נכון, לפני 80 שנה היה אחרת. הטענה היא שהיום אמור להיות יותר טוב. יורי - שיחה 16:40, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
מזל שיש לנו ערך בנושא: הלשון השוודית. בברכה, Easy n - שיחה 00:31, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אכן, השיר הזה מסכם את הנושא והטיעונים שעלו כאן. ובכל זאת, חשוב לזכור שמול הפאנטיות הזו (ששיאה במשפט האומלל "לפי הגמרא אסור להציל גוים" שנאמרה בדף הזה בעבר, בפסקה אחרת), יש גם יהדות אחרת. הן יהדות מולדובה והן יהדות פולין לוקחים חלק משמעותי בעזרה לילדים, הנשים והזקנים שברחו מציפורני הדב הסובייטי, וקהילות רבות מארחות את האומללים הללו. בתי הכנסת הפזורים באוקראינה פותחים את שעריהם לכל אדם באשר הוא אדם. קהילות רבות מיהדות אמריקה תורמות כספים, מזון וציוד חם. חברים בקהילה היהודית השוודית צעדו איתי שכם-אל-שכם בתחילת המלחמה באיסוף התרומות. כך יוצא שהדרישה הישראלית-הרשמית לכסף (זה פורסם בכל העולם), והשנאה היוקדת כלפי ציבור שכל חטאו הוא רצון להיות חלק מהעולם שאני חי בו, עולם דמוקרטי, בשם הדת או בשם משקעי העבר, לא משקפת את יהדות אירופה ויהדות ארצות הברית. למעשה, היא חריגה מאוד בנוף העולם היהודי המערבי. תזכרו שיש לכם במה להתגאות באחים ובאחיות שלכם מעבר לים. זה גם משהו. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 02:03, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
נילס, קשה לי להאמין שאי פעם נכתב משפט כזה, ואם כן הוא בוודאות לא נכון. גופיקו (שיחה) 09:44, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
גופיקו, ראה ב#על פליטים ועל מהגרים, בערך באמצע הפסקה שם (כיום יש שם הדגשה בתחילת המשפט). אני מזהיר שהניתוח שם קשה לקריאה. כשראיתי אותה בפעם הקודמת, אפילו ה"אין לראות בזה קריאה לאלימות" עוד לא הופיע. אני מבין שזו אמירה קיצונית שאינה משקפת את המיינסטרים בשום צורה ודרך, ולכן חשוב לכתוב שאל מול אותה הפאנטיות ששיאה במשפט האומלל ההוא, יש גם יהדות אחרת, שמתעלה מעל הכל ונרתמת לעזרה לבני-אדם. זה מרגש מאוד לראות את זה קורם עור-וגידים בשטח. יהודים, נוצרים, ישראלים, אוקראינים, פולנים, גרמנים... בסוף כולנו בני אדם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 15:38, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

קישור של קודי QR על שלט מורשת בעיר נשר, לערכים בוויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור]

:לוח ההנצחה של חנן זלינגר וחיים בן דור
קודים עם קישור לערכים בוויקיפדיה של לוח מורשת של המועצה לשימור אתרים המנציח את זכרם של חנן זלינגר חיים בן דור ועמוס גלילי בנשר
לוח מורשת של המועצה לשימור אתרים המנציח בעיר נשר את זכרם של חנן זלינגר חיים בן דור ועמוס גלילי בחזית היכל התרבות של נשר

בשנת 2012 עיירה בויילס, בממלכה המאוחדת שילטה את כל העיירה בשלטים המפנים לערכים בוויקיפדיה האנגלית. קרן ויקימדיה פרסמה את הנושא. מאז חלמתי לעשות זאת גם העיר נשר. ניסיתי ב-2015 בתקופתו של ראש העיר אברהם בינמו, אבל מסיבותיו של בינמו זה לא צלח. היום יש בנשר ראש עיר נפלא ששמו רועי לוי הוא משקיע במורשת של נשר. אז אני שמחה לפרסם כאן ששלט המורשת הכחול הראשון בעיר נשר, הכולל 3 QR code לערכים על חנן זלינגר, חיים בן-דור ועמוס גלילי ששלושתם נהרגו בפעולת התגמול בבלד א-שייח' וחוואסה על טבח בתי הזיקוק הוצב בעיר נשר ביום רביעי ה-16 במרץ 2022.
יזמתי את השלט הזה מאז שהתגלה לוח ההנצחה שנעלם בשנות ה-90 של המאה ה-20 ונמצא באפריל 2021. ההזמנה אל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יצאה ביולי 2021. במועצה מתנהלים לאט לאט. התעקשתי על קודי ה-QR האלה. אני חושבת שזה השלט הראשון במדינת ישראל עם קודי QR המפנים לערכים בוויקיפדיה העברית. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 18:27, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מגניב ממש. כל הכבוד על ההתעקשות וההצלחה. Mod - שיחה 18:48, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
@חנה, זהו הישג מרשים מאוד. כך הכבוד! התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 23:58, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
Hanay, אמנם לא ביקרתי בנשר בימי חיי אבל אני מתרשם שהפעילות שלך למען מורשת העיר היא חד פעמית באיכותה ובהיקפה, וזה ראוי להערכה רבה. השילוב של הפעילות הזו יד ביד עם ויקיפדיה וקידום פני המיזם באופן חלוצי שכזה - זה כבר ראוי להצדעה. פשוט אדיר מחיאות כפיים קוונטום דוץ - שיחה 00:12, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תודה רבה לכם. הצעתי במסגרת סיורי אלף מילים בדף ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים/הצעות לטיולים#סיור בגבעת נשר סיור בחודש אפריל לגבעת נשר. תיכנסו ותרשמו ותשמעו על נשר והמפעל החלוצי שהחל ב-1922 כשנרכשו האדמות עליהם יושב המפעל וכל ההר מעליו כדי לשמש כמחצבה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 03:32, 21 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד חנה. אגב גם באבן יהודה השלטים עם QR (ראי למשל כאן וכאן). Danny Gershoni - שיחה 00:46, 22 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הי דני, ה-QR שם אינו לערכים בוויקיפדיה, אלא לקבלת מידע על האתר באמצעות הטלפון. אין מידע לאן נכנסים. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 05:18, 22 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד, הלוואי גם על השלטים בבני ברק קריצה. שמיה רבהשיחה • כ' באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:53, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
שמיה רבה. אני כבר שנתיים עובד על תיעוד כל השלטים הכחולים בארץ במסגרת מיזם השלטים הכחולים ולא ראיתי שרשומים במועצה לשימור אתרים שלטים כחולים בבני ברק. האם ראית כאלו בעיר ? האם תוכל להנחות אותי אליהם ? תודה. Danny Gershoni - שיחה 14:49, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הלוואי וכך יהיה עבור אתרים רבים בערים נוספות. שאפו! ארז האורזשיחה 18:03, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
במקום להגיד הלוואי, תפנה לעיריית בני ברק ותיזום את הנושא. גם בנשר זה קרה כי יזמתי ודחפתי ושכנעתי. Face-smile.svg. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 18:16, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
תודה, ניסחתי כבר פנייה לעיריה ואני מעוניין לצרף אליה תמונות וקישורים לכתבות על המיזם של קודי ה-QR, תוכלי לסייע לי בזה? שמיה רבהשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב • 19:17, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
שמיה רבה‎‎ תוכל למצוא כתבה בנושא World's first 'Wikipedia town' covered in QR codes כתבה מ-2012. אני לא חושבת שיש כתבות בישראל. יש גם פוסט בפייסבוק שהעלת ויקימדיה ישראל, השאלה היא האם יש לך פייסבוק? בהצלחה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 12:36, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
פינת ההנצחה כפי שהיא נראית היום
רחבת היכל התרבות בשכונת תל חנן בעיר נשר ופינת ההנצחה לחנן זלינגר חים בן דור ועמוס גלילי
בבני ברק אין שלטים של המועצה לשימור אתרים, אבל כן יש פה ושם שלטים להנצחת אישים ברחובת בהם הם גרים (נראה לי, לא התעמקתי בשלטים). בכל מקרה, בהתחשב בכך שלרוב תושבי בני ברק אין יכולת לסרוק קודי QR במכשירי הטלפון שלהם, אני חושב שעדיף שעיריית בני ברק תפנה את המשאבים שלה למיזמים אחרים לטובת תושביה.david7031שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב • 01:02, 25 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
יש לנו אפילו צילומים של רבים מהשלטים האלה: הקטגוריה בויקישיתוף. בן עדריאלשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב 11:48, 25 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
בן עדריאל, השלטים יפים מאד, אבל הם לא של המועצה לשימור אתרים. כמובן אפשר ורצוי להוסיף קודי QR לכל שלט. כך אני מתכננת לעשות גם בנשר. לא כל השלטים יהיו של המועצה. בהצלחה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 09:39, 26 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

ביום שלישי ה-22 במרץ תלו עובדי מחלקת התחזוקה של העיר נשר את לוח ההנצחה ואת האדנית (כי במקור הייתה אדנית מתחת ללוח ההנצחה, ראו בתמונה). ביום שישי ה-25 במרץ שתלתי את הצמחים באדנית בצמחים מהגינה שלי. מחלקת הגינון הייתה אמורה לעשות זאת, אבל לא הייתה לי סבלנות לחכות Face-smile.svg, אז לקחתי פקעת של רקפת בר מהגינה שלי ועוד צמחים שלי (יש לי גינה ואני כל הזמן מרבה צמחים) ושתלתי באדנית. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 01:12, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

עדכון מוות - הרב דויטש כאזהרה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:מזנון

אוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור]

צהרים טובים!
אני זקוק לסריקה של שבעה עמודים מספר שנמצא באוניברסיטת תל אביב.
מישהו יוכל לעזור לי בזה?

ספר זה, המייל שלי הוא mwikiped-at-gmail.com, בתודה מראש.

המאו"ר - שיחה 17:30, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

אני מציעה שתפנה לספרייה הלאומית. יש להם את כל הספרים בעברית. בהצלחה חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 18:18, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בספרייה הלאומית אין. המאו"ר - שיחה 18:57, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
האם זה לא זה? בן עדריאלשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב 19:11, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
בספרייה הלאומית הספר אבד. המאו"ר - שיחה 19:13, 23 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אפשר לבקש גם כאן. רדיומן - שיחה 08:06, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

סיפור על משרד אדריכלים שהכין תוכנית מתאר מקומית של העיר נשר והשתמש בתמונות מוויקישיתוף ובטקסטים מהוויקיפדיה העברית בלי לתת קרדיט[עריכת קוד מקור]

בספטמבר 2020 פורסמה תוכנית המתאר של העיר נשר מספר 355-0753905 לעיון הציבור. התארגנו קבוצה גדולה למדי של אנשים מנשר להגשת התנגדות לסעיף מסויים העוסק בגבעת העמדות. בעקבות כך נכנסתי לנספח הנופי והמורשת שזמין במרשתת במניהל התכנון, וגיליתי שחברת גורדון אדריכלים העתיקה את הערכים גבעת נשר, קטעים מהערך על העיר נשר בלי לתת קרדיט. בנוסף הם השתמשו בצילומים שלי בלי לתת קרדיט, למשל התמונה של באר משמר הכרמל שצילמתי ב-2014.
ב-30 בדצמבר 2020 פניתי לגורדון אדריכלים ואמרתי להם שהם מפירים את זכויות יוצרים שלי.
הסכמתי לבקשת גורדון אדריכלים, לחכות עם תיקון הנספח עד סיום כל ההליכים של הערעורים על תוכנית המתאר. ב-20 בפברואר 2022 קיבלתי הודעה מוועדת המשנה לעררים שבערר האחרון של עיריית חיפה מול עיריית נשר, הצדדים הגיעו להסכמות, וההסכם ביניהם קיבל תוקף של החלטה. ומכאן הבנתי שגורדון אדריכלים יכולים להגיש את המסמכים הסופיים של תוכנית המתאר של העיר נשר. ובעקבות כך שלחתי אליהם תזכורת לעדכון הנספח.
בתוך התהליך, התקשרה אלי עובדת ממינהל התכנון מהוועדה המחוזית של חיפה ואמרה לי שבעקבות הפנייה שלי הם נתנו הנחיה לכל האדריכלים במחוז להקפיד על זכויות יוצרים בהתאם להסברים שנתתי להם. אבל אמרה לי גם שהיא לא העבירה את המידע למחוזות אחרים.
בעקבות פנייתי גורדון אדריכלים עובדים עכשיו על הסרת כל התמונות בנספח, והם מוסיפים חדשות מתוך ויקישיתוף עם מתן קרדיט ליוצרים כפי שהסברתי להם, וקרדיט כללי לכל הטקסטים מהוויקיפדיה. כי הם השתמשו בנו רבות בערכים שונים.

אני מזמינה אתכם לבדוק בתוכניות מתאר של ערים שונות הזמינות באתר של מינהל התכנון ראו כאן, אם נעשו הפרות נוספות של זכויות יוצרים על ידי משרדי אדריכלים. Geagea, דוג'רית וTzafrir, מתנדבי ויקיפדיה:OTRS, אני מניחה שזה יעניין אתכם. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 13:23, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מרתק ומרתיח, תודה על השיתוף! אקסינו - שיחה 13:25, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כל הכבוד. Geagea - שיחה 16:19, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

ויקיפדיה הפלסטינית[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בכתבה הזו על סטודנטים שהחליטו להקים את "ויקי פלסטיין" כמעין קונטרה לויקי העברית. האם הדבר אומר משהו על עתידה של ויקיפדיה העברית ביחס לקוראיה? ארז האורזשיחה 14:52, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

מדובר על מיזם לשיפור המידע על הארץ ואנשיה במסגרת ויקיפדיה הערבית. ההבדלים (אפילו העובדתיים) בין ויקיפדיה העברית לערבית הם מן המפורסמות. הזכירו שם ערך חסר על חליל רסאס, „צלם פלסטיני שצילם בתקופת מלחמת העצמאות״. האם מישהו רוצה לקשר למיזם בוויקיפדיה הערבית ולראות מה הערכים שהם הוסיפו שחסרים אצלנו? Tzafrir - שיחה 15:34, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
כותרת צהובה ומטעה של ווינט. אין כזה דבר "ויקי פלסטין". הסטודנטים האמורים בחרו לכתוב בוויקי הערבית בנושא הפלסטיני, אם כי הם כמובן יכולים לכתוב גם בוויקפדיות אחרות (האנגלית, העברית ועוד) אגסי - שיחההטיות יש לתקן 18:08, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
אני מניח שמדובר על (ער'); רק אציין שהמיזם הזה כבר קיים מ-2010, כך שהטענה שזה מיזם חדש - שגויה. PRIDE! - שיחה 21:25, 24 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
הכותרת לא כל כך צהובה. אלון שוורץ דיבר במסיבת עיתונאים לאחרונה על הנעשה בויקיפדיה בעברית בערכים כמו טנטורה. די לעבור לדף השיחה לראות מה קורה ולהבין שיש בעיה, אפילו לפני שעוברים לערך בכל שפה אחרת ורואים כמה הגירסאות בעברית בנושאיפ פוליטיים מוטות ימינה. לפעילות מאורגנת שמגוייסת לכתיבה לאומנית בויקיפדיה היו חייבות להיות השלכות. אני שמח לראות שהבעייה של בויקיפדיה העברית מתחילה לעניין גם את התקשורת. Ommnia - שיחה 12:32, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

שר החוץ[עריכת קוד מקור]

לפי ויקי הערבית הוא אביגדור ליברמן מהליכוד ביתנו...

השאלה היא מה המצב של ויקיפדיה העברית בערכים כאלו, האם מעדכנים? 31.154.128.230 16:14, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

זה מתאים יותר לויקיפדיה:הכה את המומחה. בגדול, לא. כל מיזם ויקיפדיה (עברית, אנגלית, ערבית, ...) מתנהל כגוף נפרד, ובסוף העניין תלוי ברצון (וביכולת) של עורכים לעקוב אחרי ערכים בויקיפדיות זרות, ולעדכן שם את המידע. יש לנו מעין בסיס נתונים שמעודכן מעת לעת, אבל במקרים רבים הערכים עוברים מה שקרוי באנגלית "Override", ובמקרה כזה מה שהוכנס ידנית הוא מה שיופיע. בכדי שהמידע יתדעכן במקום כזה, יש צורך שעורך (דובר השפה) יבצע את פעולת העדכון באופן ידני. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 16:59, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
נדמה לי שכוונת השאלה הייתה האם גם אצלינו מתרחשות פדיחות כאלה. המאו"ר - שיחה 17:03, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
אה, בוודאי, בוודאי. כבר יצא לי לראות כאן לפחות 3 שרי חוץ שוודים שמכהנים במקביל, למרות שהממשלות התחלפו מאז Face-smile.svg ב"מקרים רבים" אני כולל גם את עצמי, כן? נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 17:11, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
תיקנתי. ממתין לאישור. 87.69.242.88 17:37, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
אנונימי יקר! אם אתה מבין ערבית, כדאי כבר לתקן את זה לגמרי, ראה את הנותרים ברשימה בערך העברי. אם כבר, אז כבר Face-smile.svg נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 17:54, 27 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
לא מבין מילה או אות בערבית. גוגל תרגום והעתק הדבק. 87.69.242.88 05:09, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
שמירה על עדכניות היא אתגר גדול לוויקיפדיה, שרבים מערכיה עוסקים בהווה המשתנה בהתמדה. דוד שי - שיחה 07:43, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
מוזמנים לעדכן את ‏שר החוץ (ישראל)‏ (Q15710855), את ‏שר האוצר (ישראל)‏ (Q15722817) ואחרים. כשהפריטים על השרים של ישראל יהיו שלמים כמו למשל ‏שר האוצר (גרמניה)‏ (Q22575092), נוכל לבוא בטענות לויקיפדיות אחרות שהן לא מעודכנות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:21, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
עם כל הממשלות שמשתנות פה בארץ כל הזמן בשנים האחרונות, אפשר להבין אותם שהם לא מעדכנים סידור עבודה זמני.חוקרת - שיחה 12:27, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
לא מזמן הוצאתי לפרישה כדורגלן שפרש לפני שלוש שנים בערך... התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 10:25, 31 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

20 שנה לפיגוע במלון פארק בנתניה[עריכת קוד מקור]

הפיגוע בחדרה אירע ביום השנה ה-20 לציון הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נספו 30 אנשים, במה שהיה לפיגוע ההתאבדות הקשה ביותר בישראל. בר 👻 שיחה 05:38, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

יום השנה ה-20 לפי הלוח הגרגוריאני, אך הפיגוע זכור כפיגוע שנערך בליל הסדר. דוד שי - שיחה 07:40, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
הפיגוע האיום גם זכור כסיומו של מרץ השחור אגסי - שיחההטיות יש לתקן 07:44, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
זה היה פיגוע קשה ונורא. טוב שצה"ל יצא למבצע חומת מגן, מה שהביא להתחלת דיכוי הטרור הפלסטיני. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:53, 30 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]