זהר אני חייב לציין שהסיבה המרכזית שאני לא כותב בויקיחדשות היא חוסר מוטיבציה. אני לא מבין למה צריך את המיזם הזה. במה הוא שונה ממאות אתרי חדשות אחרים בעברית שיש ברשת? יורי - שיחה 00:12, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
חוסר מוטיבציה היא בעיה מובנת כאשר יש אתר מת שצריך להחיות אותו מחדש ולהתחיל מאפס. זו עבודה קשה והפרס הוא רק בסוף. לקח לי כמה חודשים של תפעול יומיומי לפני שהסכימו כאן לקבל בחזרה את הקישור לוויקיחדשות.
ויקיחדשות שונה מכל אתר חדשות כפי שוויקיפדיה שונה מאנציקלופדיית ynet או אנקרטה ז"ל. מדובר במיזם חדשות שיתופי, בו מעורבים משתפפים מכל קצות הקשת הפוליטית והתרבותית ללא קו מנחה של המו"ל או העורך, ללא אג'נדה. בוויקיחדשות לא תמצא מאמר שההתרשמות העיקרית שלך ממנו הוא שענת קם ואורי בלאו הם גיבורי הדור. מנגד, גם לא תמצא מאמר שגורם לך לתהות למה עדיין לא סקלו אותם באבנים. נכון, כרגע לא תמצא מאמר בכלל - אבל אם חמישה-שישה כותבים יתגייסו - בתוך חודש יש לך גרעין סביר.
יש לי גם דוגמה קונקרטית - ב-2007 תקציב הממשלה קוצץ. ב-nrg וב-ynet אמרו שקוצץ ב-600 מיליון ש"ח. בהארץ טענו שהקיצות הוא 1.3 מיליארד ש"ח - הבדל קטן ולא משמעותי של 700 מיליון ש"ח, שלא סביר שמישהו יעשה בטעות. לבסוף מצאתי את ההסבר, מוחבא בתוך הכתבה של "הארץ" - הקיצוץ מהתקציב יהיה 600 מיליון ושאר הכסף יילקח מהרזרבה הממשלתית שלמעשה גם כן מיועדת למשרדים. כל הכבוד לכתבי "הארץ" שעלו על הספין, אבל למה לא לכתוב זאת באופן ברור שיהיה קל להבין? בוויקיחדשות הייתה יכולה להיות הכתבה היחידה, למיטב ידיעתי, שמסבירה את הסתירה ובמקום לבלבל את הציבור - מסבירה לו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 13:25, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לדעתי בלאו הכי צריך להנפיק לכמה ויקיפדים עם מצלמות טובות תעודת עיתונאי - בכדי שיוכלו להביא תמונות מכל מיני אירועים. מעבר לכך נראה לי שהחתך של מועמדים לויקי חדשות יכול להיות בני נוער ולא מבוגרים. בני נוער יוכלו למנף את כתיבתם באתר להגיע למשהו בעולם התקשורת, כמו שהיה בזמנו "מעריב לנוער". אולי כדאי לעשות גיוס בתיכונים ברחבי הארץ, למשל בלידי"ה שהיה צור מחצבתם של קם ובלאו, ובמיוחד בתי ספר שיש בהם מגמות תקשורת, שיקחו על עצמם לכתוב, כחלק מהלימודים. הייתי מוכן מיד פעם להצטרף, אבל כל מקור הידע שלי בחדשות הוא התקשורת, ואני לא בטוח שיש טעם לשכתב במילים אחרות, את מה שקיים בלאו הכי בתקשורת. כיוון נוסף שיכול להיות מעניין הוא "כתבות מגזין", שבו מראיינים כל מיני אישים שהתקשורת עצמה לא מגיעה אליהם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:03, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
יש טעם לשכתב מחדש את מה שיש בתקשורת, והדגמתי את זה לעיל - התקשורת יכולה לטעות ולהיות לא ברורה (תקציב 2007) או להיות מוטה (קם-בלאו-גייט). לכן כאשר כותבים על נושאים שסוקרו בתקשורת חובה להצליב מקורות - לפחות שניים. כמובן שאין בעיה גם עם כתבות מגזין וראיונות. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 14:07, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ויקיחדשות זהו פרויקט מיותר. מי שרוצה לסקר את האקטואליה יכול לפתוח אתר משלו ולעשות את זה שם. גילגמש • שיחה 18:34, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
כמו שמי שרוצה לפתוח אנציקלופדיה יכול לפתוח אתר משלו ולעשות זאת שם. אבל מי שרוצה לקיים פרוייקט שיתופי ולהעזר במספר משתמשים כדי ליצור סיקור הוגן ונייטרלי לאירועים, או לחילופין אנציקלופדיה הוגנת ונייטרלית - משתמש בוויקי. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 18:36, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בלי קשר לשאלת ויקיחדשות, אני חושב שהרעיון של אפי להשיג תעודות עיתונאי לוויקיפדים הוא מצוין. בפועל, ויקיפדיה היא אחד מגופי התקשורת היותר גדולים בישראל והרבה צרכני חדשות מגיעים לכאן. אני חושב שבהתאם לפסק הדין מגיע לנו. דניאל ב. 20:46, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
כבר היה דיון על זה במזנון. איציק אמר שאם 2-3 ויקיפדים יקחו על עצמם מחויבות להגיע לאירועים כדי לצלם תמונות הוא חושב שהוא יכול לארגן להם תעודות עיתונאי. מי מרים את הכפפה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:47, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הוא גם רצה שלויקיפידים יהיו מצלמות רפלקס. זה יראה מגוחך אם ויקיפד יעמוד עם כל הצלמים במצלמת כיס. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:50, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
סאגת ענת קם בוקיפדיה רחוקה מלהסתיים, ואני לא מבין מדוע לא חשב איש (וגם אנוכי) לסקר זאת בויקיחדשות? כולם מתלוננים על הטיה של סיקורים תקשורתיים לימין או לשמאל, יש לנו הזדמנות לתקן זאת. בואו נתחיל עם פרשת הולילנד שכרגע יש בויקישיתוף רק אייטם אחד n:אהוד אולמרט חשוד בפרשת הולילנד. (ועל ענת קם אין בכלל...) Rex - שיחה 20:33, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אהה... זה ממש דיון כבקשתך (בקשתי). קודם עסקתי ביתרונות והפוטנציאל של ויקיחדשות - עכשיו אנחנו מדברים על הסיוע שוויקיחדשות יכולה לתת לוויקיפדיה - לספק את הצורך לעדכן במקום כל דבר. מכיוון שאי אפשר להכניס כל ציטוט חדש של אישיות כלשהי לערך על ענת קם - אפשר לעדכן בוויקיחדשות ולקשר מהערך. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 23:43, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בעניין קם, זה יותר מסובך, מכיוון שעלולים להסתבך עם הצנזורה. ישנם כל מיני פרטים שידועים באופן כזה או אחר, שנתונים למגבלות פרסום. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:52, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אל תטעה. לא עלולים "להסתבך עם הצנזורה". אנדר-ויק • 18:42, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לאחר שקטלנו כאן את מסע ההסברה של משרד החוץ, הגיע הזמן לטפל באתר הסוכנות היהודית. הקוראים מוזמנים להשוות בין הערך עוזי נרקיס לבין קורות חייו של עוזי נרקיס באתר הסוכנות ולספור את השגיאות. אני מצאתי חמש שגיאות בולטות. עדירל - שיחה 00:47, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תשובות:
המדינה לא הוכרזה באפריל 1948 אלא במאי! עדירל - שיחה 15:03, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
דווקא לא טעות! הפיסקא המדוברת מתייחסת לקרבות סן סימון שאכן ארעו בסוף חודש אפריל. נכון שהניסוח מבלבל כיוון שמשתמע ממנו שהכרזת המדינה היתה באפריל עוד לפני הקרב. חבל שאין באתר כפתור 'עריכה'. טוקיוני 19:52, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הפסקה אומרת באופן שאינו משתמע לשתי פנים שקרב סן סימון היה אחרי הכרזת המדינה. עדירל - שיחה 14:20, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
נרקיס לא מונה למנהל המכללה לבטחון לאומי (האקדמיה הצבאית של ישראל) ב-1965, אלא ב-1962. הוא סיים את תפקידו זה ב-1965.
חשבון פשוט מגלה שעוזי נרקיס לא סגר מעגל שהתחיל בגיל 16 אחרי 19 שנים עם כיבוש העיר העתיקה ב-1967. את המעגל הוא החל או לפני 26 שנים, או בגיל 23.
נרקיס לא שהה בצרפת בשנים הראשונות של מדינת ישראל. הוא היה שם 1953-1956 ואז שוב מ-1959.
נרקיס לא היה אחראי לסיוע לרובע היהודי, אלא לביצוע פעולת הסחה. הוא לא פרץ לעיר העתיקה אלא היחידה שלו. הוא שמע על החבירה בקשר. עדירל - שיחה 14:20, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
עלה אתר חדש, ראו כאן הודעה על כך. עד 1.6.2010 הוא פתוח ללא תשלום. כדאי לנצל את האפשרות. יש שם מגוון גדול של ספרים בעברית.אודי - שיחה 09:54, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זו תקוות שוא. הם מתכוונים לגבות 22 שקלים בחודש. שזה פחות מכרטיס לסרט, אבל לא חינם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:54, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
יעבור קצת זמן, והם יגיעו למסקנה שפתיחה ללא תשלום מגשימה את מטרותיהם טוב יותר. מי שמחפש כסף משקיע במניות נפט, ולא בהעלאת ספרי היסטוריה לאינטרנט. דוד שי - שיחה 16:46, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני לא הייתי בונה על כך. הם עשו פרויקטים מדהימים כמו "נקדן טקסט" ומילון "רב מילים" וכאשר ראו שהם לא יכולים להרוויח מהם, במקום לפתוח אותם לכלל הציבור, הם מכרו אותם לחברה פרטית (מלינגו), שהכבידה את התנאים עוד יותר, (ניקוד - מנוי לפי מספר התוים, ורב מילים 19 ש"ח בחודש). אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:32, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
שיפתחו חופשי וישימו פרסומות לכסות חלק מהעלויות. Yonidebest Ω Talk 12:58, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
יזכור ה' את ארבעת חברי, שלושת פקודי ושני מפקדי שנפלו במלחמות ישראל בתוך שאר חללי מערכות ישראל. מתניה • שיחה 20:03, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בס"ד יזכור ה' יתברך את בנימין כהנא אביה של חברתי, ואת ערן אלכאווי בתוך שאר החללים. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 20:06, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מפקד הצבא הישראלי קרא הערב להפוך את "שירות המדינה" לערך עליון. ואני לתומי חשבתי שהמדינה נועדה לשרת את אזרחיה. מעניין מה חבר שלי שנהרג היה אומר על זה. ליאורޖޭ • ה' באייר ה'תש"ע • 21:27, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
פשוט במדינה של "העיקר לא לצאת פרייר", רבים נוהגים בדיוק הפוך ממשפטו של ג'ון פ. קנדי "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך." הרמטכ"ל רק הזכיר לנו שקיומנו כאן ממש לא ברור מאליו וכדאי שנעשה מה שביכולתנו כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן. דולב • שיחה 22:33, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
פעם היו מדברים על 'עם ישראל' ועל 'טובת העם'. אבל יש פה במדינה גם ערבים וכאלו, אז הפכו את זה ל'טובת המדינה', שיהיה פי.סי. עכשיו באים החוכמולוגים ואומרים ש'טובת המדינה' זה פשיסטי... האם יש מישהו שלא מבין שהרמטכ"ל בסך הכל התכוון לומר שצריך לעזור לכלל ולא שכל אחד ידאג רק לפופיק שלו? ההיתפסות לטרמינולוגיה, בטענה ש'המדינה' זה לא אנחנו אלא רק "כלי בידינו" - יש בה מן הקטנוניות. אני ואתה - שיחה 18:57, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
החרדים הלא-ציוניים? העובדים הזרים? אביעדוס • ו' באייר ה'תש"ע, 21:13, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי הכוונה היא ליהודים-ערבים, שאם שואלים את יהודה שנהב מדובר עם קטגוריית זהות של יהודים מזרחיים המשמשת להגדרה עצמית. אבל אם שואלים את אם תרצו או את עמיר בניון זו קטגוריה פוליטית-ביטחונית אליה מתייגים סטודנטים-פעילי-ימין-קיצוני-המתקראים-מרכז-ציוני-בעיני-עצמם וזמרים-מוכשרים-שאין-להם-מושג-על-מה-הם-מדברים-ולכן-אחרי-הסמים-הם-חוזרים-בתשובה-ואחר-כך-נזכרים-שהם-לוחמים-ולאומיים-למרות-שלא-עשו-צבא את מתנגדיהם הפוליטיים בתור משחיזי סכינים, מוסרים ובוגדים, כדי להכשיר את הלבבות לגרדום שעוד יוקם בכיכר יגאל עמיר (לשעבר רבין) במרכז תל אביב לבוגדים בעמם ביום בו מדינת יהודה תנצח את מדינת ישראל. אבל באמת, למה פלגנות ביום הזה? הרי כל ישראל ערבים זה לזה (כולל יהודים-ערבים) כמאמר השיר המחבק והפייסני: "אני אחיך, אתה אויב, אתה שונא אותי אבל אני אוהב". וים עצמאות שמח. אורי • שיחה 21:24, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אורי, הנח לזה. להתרגז פירושו להעניש את עצמך על התנהגותם של האחרים. בניון נעלב מדברי עורך עיתון הארץ ומדבריה של יעל דן בגנות האם השכולה. הוא כנראה לא חשב מספיק והעליב אותך. למה אתה צריך להצטרף לחגיגה הזו ולהעליב אחרים. צא מזה, בן אדם. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 21:50, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
המדינה, כמו גם השיטה הדמוקרטית הם כלי של החברה. צריך להיות איזון בין טובת הכלל לטובת הפרט. צריך להיות איזון בין זכויות וחובות. צריך להיות איזון בין חופש לבין שוויון. אני מניח שהרמטכ"ל לא התכוון בשום פנים ואופן שהכלל צריך לדרוס את הפרט ושלכל הפרטים צריכות להיות רק חובות ולא זכויות.
חלק מהחובות במדינה שלנו הן חובות מאוד לא קלות שמחולקות בצורה מאוד לא מאוזנת בין פרטים ממגזרים שונים. זה מעציב. אני מניח שהרמטכ"ל ניסה לדבר על העובדה המצערת הזו.
לצערי גם חלוקת הזכויות במדינתנו לא משמחת במיוחד. אולי באמת הרמטכ"ל היה צריך להזכיר גם את עניין הזכויות וכיוצא בזה. במיוחד כשמדובר בזכויות של כמה וכמה מגזרים מאוד מקופחים שכן משרתים בצבא. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 21:57, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מסכים עם כל דבריך. בברכה. ליש - שיחה 22:58, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לראשונה ראיתי גופות של חללי מלחמה במלחמת ששת הימים, המלחמה שבתחילתה העולם עצר את נשימתו בחשש או בתקווה, שהנה, הנה, הולכים להשלים את מלאכתו של היטלר, הולכים לחסל את ישראל ואת הקיבוץ היהודי הגדול שהתיישב בארץ הקדושה לרבים. המכה האדירה שהיכה צה"ל את ארצות ערב, שכבר הודיעו על ניצחונות והתרברבו בכיבושים, המכה האדירה הזאת השאירה את העולם בפה פעור. אחרי המלחמה צהלה ודיצה הייתה במחנה שלנו וההשתחררות מהפחד, שקדם למלחמה, לבש אצל רבים ביטחון עצמי מופרז, הפך לשחצנות והוליד הרבה רעות עליהן שילמנו במלחמות שבאו בהמשך. כל זה כבר היסטוריה, אך בזכרוני נשארו חרוטות הגופות הפזורות על האדמה הבזלתית של הגולן, חיילים מתים מתגוללים לצידי הכביש ואפילו על הכביש עצמו, גוויות חרוכות לגמרי, למחצה, רק במקצת, מדיהם שרופים, חלק גדול מגופם חשוף לעין הנבעתת מהמראה המזוויע, גופות וחלקי גופות וצחנת מוות. והגופות האלה, מרביתן גופות של חיילים סורים היו, אבל כמעט ולא ניתן היה להבחין בכך (המדים נשרפו), היו יכולים להיות בין הגופות האלה חברי הטובים או שכני או בני הדודים שלי מיפו, מרמת גן או מחיפה. הם לא היו שם, אך היו יכולים להיות וכך למדתי שלפני מלאך המוות אין הבדלים, כולם מדיפים את צחנתו ורק מקרה ממוזל זה שאני נסעתי הלאה תוך סתימת אפי מפני הריח הכובש והם נשארו שם, עד שהגיעו אלה שמלאכתם הייתה לטמון אותם בקרקע ולשחרר את פני הקרקע מהנטל הנורא. יכול היה להיות אחרת, מישהו אחר יכול היה לנוע הלאה בעודו סותם את אפו מפני צחנת גופי. מלחמה עבורי, מאז ועד היום, מלחמה היא קודם כל צחנת מוות. בברכה. ליש - שיחה 20:50, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אלו זכרונות שאינם "מתאימים ליום הזיכרון". יום הזיכרון הוא יום שמטרתו לקדש את גבורתם של הנופלים ולהעריך את ההקרבה שלהם למען הנשארים. לא כפי שכיום זה הפך ליום של התבכיינות פצפיסטית על כך שבני אדם "מכל הצדדים" מתים במלחמות, ועל כך שזה מאוד כואב לאימהות שלהם. אני ואתה - שיחה 13:23, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בהר הרצל הצטופפנו יחד, כל אחד והזכרון שלו, ויש עוצמה והתעצמות שקטה ביחד הזה גם בלי להכתיב למישהו מה ואיך לזכור, בפרט לא למי שנושא עמו זכרון אישי מאירוע שחווה או קרוב משפחה שנפל חלל. עזר - שיחה 13:38, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
שכול לא מהווה הצדקה לזלזול במשמעות תרומתם של הנופלים ("מלחמה היא קודם כל צחנת מוות") בעיצומו של יום הזיכרון, גם אם אלו האסוציאציות שמתעוררות למישהו. החוק מגדיר בפירוש שזהו "יום זכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם". אם מאן דהו מרגיש שהם נפלו לשווא ולא "למען תקומת ישראל", או שהוא נחלש כשהוא חושב על הנופלים במקום להיאזר ב"גבורה", אז זה פשוט לא היום בשבילו. גם אם הוא מגיע לבכות בהר הרצל. אני ואתה - שיחה 16:28, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מזל שאתה פה. אני חושב שלא הבנת את דבריו של ליש. אין בדבריו ולו רמז לזלזול בתרומתם של הנופלים. דניאל ב. 16:46, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ייתכן שליש עצמו רק התכוון לספר לנו את העובדה המדעית שמסריח לעבור ליד הגופות של האויבים שנהרגו. אני לפחות קלטתי את הדברים כהבעת עמדה שמלחמות (שבהן נפלו חיילינו) הן מיותרות ומזיקות. אני ואתה - שיחה 18:20, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לפני הכל, ליש התכוון לומר שהוא היה במלחמה, משהו שאני ומן הסתם גם אתה - לא. שאר הדיסקוס יהיה מגוחך כל עוד תנסה להסביר לאדם שהיה שם איך הוא צריך להרגיש, מה הוא צריך לרשום, ומה אמורים להיות הזכרונות שלו. Rex - שיחה 18:27, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
כל אדם זכאי לחוות את המלחמה בדרכו שלו, ואף זכאי להביע את עמדותיו בנוגע למלחמות. כמובן שהטענה היא רק בנוגע לאופיו הראוי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שמתפספס לחלוטין כשהופכים אותו ליום של חולשה במקום ליום של גבורה. אני ואתה - שיחה 18:40, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני ואתה, הבנתי כבר שיש הבדלים גדולים ביני ובינך - אני גזרתי על עצמי לא לעסוק בשום דבר שיש בו מחלוקת ביום הזיכרון, אתה, על פי השרשור דלעיל, כנראה החלטת אחרת.
אני ואתה, אנחנו מאוד שונים, אני בא לכאן בשמי האמיתי ולעתים משתף את הקוראים בחוויות שלי - אתה, אתה שומר על פרטיותך באדיקות, לא מספר על עצמך, אך מרשה לעצמך לתת פרשנויות מצוצות מהאצבע, מעליבות ושגויות לחלוטין לדברים שלי. אכן שונים אנחנו.
אני ואתה, אני עברתי את אותה המלחמה, עם צחנת הגופות וכל הכרוך בזוועותיה, שלא תמיד יש מילים לתאר אותן, עברתי אותה והתייצבתי למלחמה שאחריה, ועוד אחת וכך הלאה עד מלחמת לבנון הראשונה, מאגם קראון ועד בירות, למרות צחנת הגופות. אתה? אתה שהזכרת מראות המלחמה זעזעה אותך כל כך והובילה אותך למסקנות כל כך שגויות, יש להניח שעדיין לא עמדת בהתנסויות כאלה.
אני ואתה, כתבת על גבורת הנופלים והקרבתם ואני, שהזדמן להכיר נופלים, כופר בכך שנפילת חיילים במלחמה הופכת אותם לגיבורים או למקריבים עצמם למען המולדת - הכל תלוי בנסיבות. הזכרתי קודם את מלחמת ששת הימים - החטיבה שלי איבדה כמה לוחמים בניסיון הראשון, ניסיון שנכשל, לעלות על הרמה. הלב כואב עליהם עד היום. למחרת, לאחר ריכוך נוסף של תקיפות חיל האוויר, עלינו לרמה, ללא אבדות בנפש, אך בערב, כמה חיילים שלקחו ג'יפ ויצאו, בניגוד להוראות, לחפש שלל בבתי הסורים, עלו על מוקש. אני מניח שלב יקיריהם דאב ואולי עדיין דואב, אך הם לא היו גיבורים והם לא הקריבו את עצמם למען המולדת. לא כל חלל צה"ל היה גיבור ולא כל אלמוני המפריח סיסמאות ומטיף מוסר לאחרים הוא פטריוט אמיתי. בשידורי יום הזיכרון בטלוויזיה שמעתי אח שכול מספר על התלבטויותיו בעניין גיוסו. הוא אמר שלמות זה לא גבורה גדולה, למות זה קל, הקושי הוא של הנשארים, של המתאבלים. אני מסכים איתו וגם מוסיף את הפצועים ונכים לכל חייהם, הנושאים את אותות המלחמה, עוברים לא פעם עשרות ניתוחים וסובלים במשך שנים - למות זה קל.
אני ואתה, ראיתי בדף שלך, שזה מקרוב הצטרפת לכותבים בוויקיפדיה, לכן אולי עדיין לא למדת, שאין בוויקיפדיה פוליטרוקים.
שא ברכה, אני ואתה, ואל תדבר גבוהה, גבוהה, כי אין אתה מכיר אותי, כפי שאני לא מכיר אותך. ליש - שיחה 22:24, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ליש, אני אתייחס רק לפסקה שכתבת בה דברים עניינים. אתה כמובן צודק שלא כל אחד ואחד מן החיילים שמתו הוא גיבור שהקריב את נפשו למען המדינה. אך בכל זאת ייעודו של יום הזיכרון הוא להדגיש את הפן של הגבורה וההקרבה, שבהחלט קיים אצל רבים מן החללים שכן היו גיבורים וכן מתו למענינו. בשביל אלו קבעו יום זיכרון, וצירפו אליו את כולם כדי שלא להצטרך להבדיל בין דם לדם. הרי גם ביום הזיכרון ליצחק רבין אפשר לדבר על התכונות השליליות שלו, שבוודאי קיימות אצלו כמו אצל כל אדם, אבל לא זו המטרה של העניין. אני ואתה - שיחה 23:43, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני ואתה, אתה מייגע, אפילו אותי שאמון על גישת הממלכתיות של מרכז הרב. אם החלטת למנות את עצמך לקומיסר פוליטי של הויקי העברית, אנא הודע למפעיל הקרוב למקום מגורך. הויקיפדיה חופשית גם במובן של חופש מחשבה וביטוי, מושג שכדאי לך לעשות הכרות אתו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:34, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אפי, אתה בערך החמישי פה שמרגיש שאני מציב את עצמי כמשטרת מחשבות, אז אולי באמת יש דברים בגו. אנא הסבירו לי: למה סיפור עם מסר פצפיסטי המופיע תחת כותרת "זכרונות המתאימים ליום הזיכרון" הוא לא דבר מעורר מחלוקת. כמובן שלא ביקשתי למנוע את האפשרות להביע כל דעה שהיא, רק הבעתי את עמדתי בנוגע לאופיו הראוי של היום. אני ואתה - שיחה 00:58, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
האם עלה דעתך פעם שיש אנשים שבשבילם הרטוריקה של גבורה והקרבה היא מעוררת מחלוקת, ויום הזיכרון הוא פשוט יום שבו מתייחדים עם מכרינו שמתו? אם לא, כנראה שהאינדוקטרינציה של מערכת החינוך הצליחה בגדול. צר לי עליך. אמנון שביט • שיחה 01:09, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אמנון, גם לא חסרים אנשים שבשבילם יום העצמאות זה הנכבה. ולענייננו, מי שרוצה להצטער על אובדן מכריו, בשביל זה יש לו את יום השנה לפטירתם כמו אצל אלו שנהרגו בתאונות דרכים. יום הזיכרון לחיילים מבטא באופן מהותי אמירה לאומית בהקשר של המטרה שלשמה הם מתו, ואחרת הוא מיותר. מי שלא רוצה להתחבר למטרה הזו שעבורה העם בישראל קבע לעצמו יום זיכרון - לא חייב. אני ואתה - שיחה 01:31, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ההתעקשות הבלתי נלאית להכתיב לאנשים מה להרגיש ביום בו הם מהרהרים בבני משפחתם, מכריהם ובני עמם שנפלו, שלא לומר בחוויות הקרב שלהם עצמם; לקבוע להם כיצד עליהם להתאבל "בדרך הנכונה"; לאן הם צריכים לכוון את מחשבותיהם, ולא פחות מכך - על מה אסור להם לחשוב, וזאת תוך דיקלום פמפלט של מיניסטריון התעמולה, פשוט מחליאה. וגם קצת עצובה. אורי • שיחה 03:03, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
"...מי שרוצה להצטער על אובדן מכריו, בשביל זה יש לו את יום השנה לפטירתם..". אני מבקש שתהרהר שוב במשפט חסר הטעם הזה, בלשון המעטה. מרקו • שיחה 07:38, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אורי ומרקו, ד' באייר איננו התאריך הטבעי שבו אנשים מהרהרים במכריהם. זהו יום לאומי שהמדינה קבעה כדי להרהר בגבורת הנופלים, ורק בגלל זה אנשים מהרהרים בנופלים ביום זה במיוחד. לטעמי זה קצת מוזר להזדהות עם הגדרת היום לחצאין. מי שלא אוהב את המסר של היום הזה, אני לא מבין איזה טעם יש לו לציין אותו בכלל. אני ואתה - שיחה 09:38, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בעקבות הערה שהעירו לי, אני פורש מן הדיון הזה. אני מבקש סליחה אם יש מי שנפגעו מדבריי. כוונתי לא הייתה לזלזל ברגשותיו של אף אחד, ובטח ובטח לא באלו של מי שחווה את השכול מקרוב. שיהיה חג עצמאות שמח לכולם! אני ואתה - שיחה 10:03, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
נסכם את הדיון בזה שגם אני ואתה וגם ליש לא הפגינו טעם טוב במיוחד. כבן למשפחה שכולה, מעולם לא חשתי שיום הזיכרון קשור לזוועות המלחמה (והיא מזוויעה) או לגבורת הנופלים. זהו יום בו האומה - בצו החוק ומטעם פקחי העיריה - מפגינה את השתתפותה באבלם של אלו שאיבדו את יקיריהם. כשאבי שב מהמלחמה ממנה אכן שב שאלה אותו אמי: מה הבאת לי? והוא השיב: את הדיסקית על הצוואר החי שלי. הוא הביט בתדהמה ברוח ההתרברבות של אחרי מלחמת ששת הימים ובהתפלשות בגבורת הלוחמים, ובאותה מידה התייחס בפקפוק רב להתענגות על היותנו כה מוסריים בנוסח "שיח לוחמים." נראה לי שגישה זו שלו איזנה יפה את הדברים. אורי רדלר - שיחה 18:15, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לכבוד יום העצמאות מתנה ממשפחתי לויקיפדיה העברית - 4 תמונות מהאלבום המשפחתי שהעליתי לויקישיתוף Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 22:29, 19 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
יש לנו דפי מדיניות על קישורים חיצוניים ופנימיים, יש מדי פעם ויכוחים על קישור־יתר או על תמיכה והתנגדות בקישורים אדומים, אבל מישהו ניסה פעם להבין כמה הקוראים האמתיים™ אכן משתמשים בקישורים?
כי קרה לי הרבה פעמים שהסתכלתי על קוראים אמתיים™ ולא טיפשים בכלל קוראים ערך, לא מבינים בו מילה כלשהי ומוותרים על המשך קריאת הערך וזאת אף־על־פי שהמילה הייתה מקושרת לערך טוב שמסביר אותה.
מישהו הקדיש פעם מחשבה לבעיה הזאת? קל מאוד לפטור אותה באמירה "אנחנו מספקים ערכים טובים וקישורים ושהקוראים יעשו מה שהם רוצים", אבל אולי יש למישהו רעיון חכם יותר איך להתמודד עם זה? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:43, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
קרה שנתקלתי בחוסר הבנה של ההבדל בין קישור כחול לאדום, אך מעולם לא נתקלתי באדם שלא הבין את המשמעות של קישור. זה עניין בסיסי באינטרנט בכללותו ולא רק בוויקי. דניאל ב. 22:47, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זה לא שלא מבינים. מבינים. לא טורחים ללחוץ.
נכון שיש קישורים בכל האתרים, אבל בוויקיפדיה, להערכתי הגסה, יש יותר קישורים בכל דף מכמה שיש באתר ממוצע והקישורים חיוניים במקרים רבים להבנת המידע.
אבל אולי נחשוב קצת מחוץ לקופסה. אולי זה לא טוב שהם כה חיוניים? אולי אפשר לחושב על דרכים אחרות שבהן אנחנו נעזור לקוראים לא להתייאש ממילים לא ברורות? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:55, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
1.ברור שבוויקיפדיה גולשים גם כאלה שלא מעורים טכנולוגית מספיק על מנת להכיר את הסימן.
ודאי שיש פתרון לבעיה שהועלתה - פירוש קצר ומידי עם או בלי הפניה (קישור) לערך. ראו תבנית:מונחון. דוגמאות תוכלו לראות בערך קתה קולוויץ בעיקר בפרק על הטכניקה שלה הכולל מונחים רבים. שנילי • שיחה 23:06, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. זה חמוד ויכול להיות שימושי, אבל זה לא פתרון מלא. כפי שאומר דף התיאור של התבנית, יש עם זה בעיית נגישות וגם "במקרה שהבנת מונח מסוים הכרחית להבנת הערך יש להעדיף שימוש בסוגריים במקום במונחון".
אתה יכול להביא את הסוס אל השוקת, אך אתה לא יכול להכריח אותו לשתות. מה שבאמת יכול לעזור ולהגביה את השוקת, אבל זה לא בידיים שלנו, אני חושב, זה שבמעבר על קישור תיפתח חלונית בצד/תחתית הדף עם תצוגה מקדימה של הערך המקושר. Kulystab • שיחה • לורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • ז' באייר ה'תש"ע • 23:49, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אבל זה מעמיס. אני למשל חושבת שיש להשתמש במונחון במשורה ופתיחת חלונית נראת לי כבר מעל ומעבר (מצטערת קולי). לעיתים אני משתדלת לכתוב בקצרה הסבר או בתוך סוגריים. אבל יש גבול למה שאנחנו יכולים או צריכים לעשות. דורית 23:54, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לדעתי אין מה לעשות, חוץ מלהשתדל שכל ערך יעמוד בפני עצמו, ואפשר יהיה להבינו לפחות בצורה שיטחית בלי ללחוץ על אף קישור. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:54, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
וכדי להרחיב על דבריו של עוזי - כבר ניהלנו (כלומר, אני ועוזי) דיון על ערכי המתמטיקה והבעיה של האדם הסביר (בעיני) להבינם. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 14:16, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
וכדי להרחיב את ההרחבה: חשוב מאד שכל קורא משכיל יוכל להבין כל ערך. הדרך היחידה לעמוד במשימה הכבדה הזו היא להעזר בקישוריות המובנית של ויקיפדיה, משום שאחרת נדרשות כל-כך הרבה הקדמות, עד שלעולם אין מגיעים לעניין עצמו. עוזי ו. - שיחה 20:29, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
קבלת עדכונים מהקרן, הסניפים בעולם ופרוייקטים מרכזיים[עריכת קוד מקור]
הקרן פתחה רשימת תפוצה חדשה - חד כיוונית, שנועדה רק כדי לקבל עדכונים מהפעילות של הסניפים בעולם, הקרן וחדשות רלוונטיות אחרות. זו לא רשימה שאפשר להגיב אליה, והמטרה היא רק לאפשר לאנשים לקבל עדכונים ולא להיות מוצפים בדיונים (כמו שקורה הרבה פעמים..). מי שרוצה להשאר מעודכן, אני ממליץ להירשם. יש יותר פרטים על הרשימה פה וההצטרפות היא כאן -- •Itzike •שיחה 11:31, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ולמה שיעניין אותי לקבל עדכון חד כיווני בדוא"ל כשאני יכול לקרוא אותו באיזה דף אינטרנט של העמותה? תודה, איציק, אבל לא נראה לי.. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:40, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מדובר בעדכונים ברמה בינלאומית. אתה תמיד יכול להצטרף לאחד מרשימות התפוצה האחרות של הקרן. המטרה של הקבוצה, היא לאפשר לאנשים שלא רוצים להיות מוצפים בכל הדיונים הרבים שמתקיימים מדי יום, ולקבל את התמצית. כל אחד ובחירתו. -- •Itzike •שיחה 19:41, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
היום, 22 באפריל2010, בין השעות 2000 ל-2100 תצויין שעת כדור הארץ בערי ישראל הגדולות. אני פונה לכל האנשים לכבד את האירוע ולכבות את המחשב בשעה הזו. הרבה תודה, Ori • PTT 23:55, 21 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מצטער (טוב לא ממש), אבל אני לא מצטרף ל"גל הירוק" ולא מאמין כלל כי מכאן תבוא הישועה. אבל, מצד שני אצמצם את הצריכה למינימום ההכרחי ג'וגיגון - שיחה 11:08, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
נכון, רק זה מעלה את מחיר התירס לשמיים. ובתור חובב תירס, בין אם מקופסא, קלח מבושל עם חמאה או סתם חטיף לעורב המחמד שלי, אני קורא לעמים החופשיים למצוא דרך להפוך את השועועית (הידועה כפסוליה) לדלק, כך גם ניתן יהיה לפתור את חלק מבעיית פליטת הגזים בעולם (יום כדו"א או לא?). ג'וגיגון - שיחה 11:20, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני נגד. יש לבזבז את משאבי האנרגיה בכדור הארץ עד הג'אול האחרון, ויפה שעה אחת קודם. רק אז נוכל להגשים את יעודנו כאנושות: קיום כחברת ציידים - לקטים. בעצם ציידים לא, כי צמחונות זה סקסי לאללה. עמית - שיחה - האלבומים 11:29, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זה דורש הסבר, איפה בדיוק תמונה הסקסיות בצמחונות, בחסה? ג'וגיגון - שיחה 11:38, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אבל... זה לא פייר בגלל שאני קטן לא מגלים לי שום דבר, אתם הגדולים עם הסודות שלכם, כולכם אותו דבר. ג'וגיגון - שיחה 12:34, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תומר, אני מבקש להפסיק לחפש בי את האשם על המחסור בכדורים. אם היית חוסך ומפסיק לשעה אחת כל ערב, היה נשאר לך מלאי להעיר שכונה שלמה. אני יכול לעזור לך רק עם נוגדי דיכאון... ג'וגיגון - שיחה 13:37, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זה אקט שנועד לעורר מודעות לבעיות הסביבה בכדור הארץ, טוב למי שחי בלי חשבון, אולי זה יעורר אותו לנשוא החסכון במשאבי כדור הארץ. לעצמי אני משתדל בזמן האחרון לכבות את המחשב (או להכניס אותו למצב שינה) בכל הזדמנות שאני לא עובד עליו, לא מרגיש צורך לכבות אותו סתם לשעה בערב. למי שעוד לא מכיר - שעת פעילות של מחשב = 12 אג' חשמל בערך. נת- ה- - שיחה 13:14, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אנו רגילים לשמוע ולדון הרבה על אי שיוויון חמור בענין הגיוס לצבא בעיקר בקטגוריות של ערבים וחרדים, כאשר לגבי הערבים זה עוד מוסבר איכשהו, ולגבי החרדים זה יותר מורכב, אני בא ומציע היום לחשוב קצת מחוץ לקופסה, לאמור ישנה דרך לבטל את אי השיוויון בשיטה הפוכה, והיא לבטל את חובת הגיוס ולהפוך את צה"ל לצבא קטן וחכם על בסיס וולונטרי, כבר אמר מה שמו, שעם שאין לו די בנים שיתנדבו לצורך צבאו אין לו זכות קיום, הרעיון נידון כבר בוועדת בן בסט וירד ככל הנראה עקב הקושי להיפרד מהסטריאוטיפ של "כור ההיתוך" הישראלי, האם נעשה חשבון אי פעם כמה תועלות כלכליות ומערכתיות עצומות יכול להביא שינוי כזה לצבא, בנוסף הדבר יגרום כאמור גם לפחות חיכוכים והאשמות הדדיות בין המגזרים השונים, וחסל פרק השתמטויות מכל המגזרים, ובא שלום על ישראל, ותזכרו איפה התוודעתם לזה בפעם הראשונה. טיפוסי - שיחה 14:49, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
השאלה הבסיסית היא כלכלית, האם צעד כזה הוא כלכלי למדינה או לא, מצד אחד אלו שישוחררו מהצבא יישלמו מיסים, מצד שני, תצטרך לשלם הרבה יותר לכל חייל (שכר מינימום הוא בין פי 5 לפי 12 משכר של חייל חובה ). הבעייה השנייה היא מהותית, היום לצבא יש גישה לכח אדם מאוד איכותי, הרבה מכח האדם הזה יעדיף ללמוד באוניברסיטה או לעבוד בחברות פרטיות ולא לעבוד ב8200, ובכל מקרה בשביל לשכנע אותם להתגייס תצטרך מעט יותר משכר מינימום. ודבר אחרון, לצה"ל אין מושג כמה חיילים הוא צריך, כמה שתיתן לו, הצבא יימצא מה לעשות איתם. בברכה, איש המרק - שיחה 15:08, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
שלום רב, אני אחד מהמייסדים של התנועה לצבא מקצועי. שים לב בבקשה, בקישור שנתת כתובה ההמלצה לאזרוח יחידה 8200 ובעצם להופכה ליחידה הדומה במתכונתה למוסד ולשב"כ. קשה להאמין שלמוסד, לשב"כ ולחברות דוגמת רפא"ל ישנה בעיה לגייס אנשים טובים לשורותיהם. האם לנערים בני ה-18 בלי הניסיון וכמעט בלי הכשרה האם באמת להם חייבת יחידה 8200 את יכולתה?! כשדנים בצבא מקצועי צריך לזכור שכבר כיום אנשי הקבע הם חלק מקצועי בצבא. על יתרונות כספיים ואחרים הקיימים בצבא מקצועי לעומת צבא המגיוס בכפייה ניתן לקרוא באתר קו ישר. בנוסף אני מאוד ממליץ לקרוא את דוח ועדת ברודט לבחינת תקציב הבטחון. עמ' 103-105 עוסקים באזרוח יחידות בצבא. לסיכום, על פי ממצאי הועדות השונות אזרוחה של יחידה 8200 סביר מאוד להניח שיביא דוקא להתיעלות כלכלית ואף לשיפור ביכולתה המבצעית. חופש1 - שיחה 17:56, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מצד שני כשאתה משקיע באימון חיילים לטווח ארוך ולא רק למספר שנים, אתה יכול להקצות את המשאבים של הגיוס והאימונים למערכות מתקדמות, וייעול המערכת, ואני חושב שצבא שאין לו מושג כמה חיילים הוא צריך זה לא תקין, אבל בוא נסכים שנינו, שהדבר צריך להיבחן לעומק. טיפוסי - שיחה 15:17, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מבחינה כלכלית ובטחונית, יש נימוקים לכאן ולכאן. אין כמעט ספק שתהיה בעייה למצוא כוח אדם איכותי לא רק ביחידות כמו 8200, אלא גם ביחידות שדה רגילות, כמו שריון, חי"ר או תותחנים.
מבחינה חברתית, יש לשירות בצבא גם השלכות חברתיות חיוביות, כגורם מלכד, על אף קיומם של מגזרים שאינם משרתים. כור ההיתוך אינו סטריאוטיפ גרידא. נושא האי-שיוויון הוא בעייתי, אבל אפשר לפעול לפיתרון הבעייה או לפחות צמצומה בדרכים אחרות: למשל הרחבת השירות הלאומי כתחליף לשירות צבאי עבור כל מי שיש לו בעיה מצפונית עם השירות בצבא (בגלל אמונה דתית, השתייכות לאומית, או פציפיזם). דב ט. - שיחה 16:32, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
טיפוסי, מה לדעתך יקרה לישיבות עם ביטול גיוס החובה? באיזו מידה הנהירה לישיבות כיום היא תוצאה של החוק הקיים? האם אני טועה בהתרשמותי שאצל חרדים בחו"ל השילוב בין תורה לעבודה הרבה יותר מובן מאליו מאשר בארץ? ואם כן - למה זה? (אני לא מתכוון שלומדים רק בשביל להשתמט, אבל נראה לי שהבעיה העיקרית של החרדים עם הצבא איננה ביטול תורה אלא האוירה החילונית השוררת בו). עזר - שיחה 16:48, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הנהירה לישיבות איננה תוצאה של חוק, אלא של אורח חיים התופס בציבור הזה, הסיבה שאצל חרדים בחו"ל השילוב בין תורה לעבודה הרבה יותר מובן מאליו, היא משום ששם אתה יכול לצאת לעבוד, מבלי להסתתר מפני המשטרה הצבאית, ומבלי להתגייס לצבא אמריקה. טיפוסי - שיחה 17:07, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ואני חושב שהסיבה היא, משום שהמימסד החרדי אינו רואה שום צורך בתחליפים לשירות בצבא, כך או כך ביטול חובת הגיוס תבטל את אי השיוויון כנ"ל. טיפוסי - שיחה 17:34, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
האם שמת לב, טיפוסי, שבתגובתך לשאלתי אתה סותר את עצמך מיניה וביה בתוך רגע כמימריה? פשוט מפליא! עזר - שיחה 17:37, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אם תבחין בין בני הישיבות לבני הכוללים תכיר האמת, האם זה מיישב את הסתירה. טיפוסי - שיחה 17:46, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ההבחנה הזו איננה חידוש, שהרי החרדים בחו"ל הולכים לישיבות ורק לא ממשיכים לכולל, בדרך כלל. המסקנה, אפוא, שהצעתך תביא לסגירתם של כוללים רבים בארץ, והישארותם של אלה שהתורה אומנותם פשוטו כמשמעו (אני מניח שכמה עשרות אחוזים, לא יודע כמה). האם לדעתך רבני הציבור החרדי יתמכו בזה? עזר - שיחה 17:53, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
האם אתה באמת מעלה על דעתך שהמנהיגות החרדית מעדיפה את המצב הנוכחי בה ישנה קשיים והגבלות לאברך המעוניין לצאת להתפרנס אחרי חתונתו, על פני מצב שבו פני הדברים הם כמו באירופה וארה"ב??. טיפוסי - שיחה 17:59, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אספר לך משהו: פעם הייתי שותף להקמתו של כולל מסוים, שהייתה בו תוכנית לימודים מאד ברורה ומוגדרת, ואנשים צעירים ונמרצים ישבו ולמדו בו פרק זמן קצוב, עד שהגיעו לרמה הלימודית הנדרשת למלא תפקידים בתחום התורני. כעבור זמן בא לבקר במקום מישהו מפרנסי העיר, שהיו בה אז כמה כוללים, ואמר לי: עד שראיתי אתכם התייחסתי לכולל כאל מוסד שיקומי... עזר - שיחה 18:31, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
רצוי שתכיר את הווארט הבא, כתוב "אלף נכנסין לתלמוד ואחד יוצא וכו'" בשעה אחת עשרה באידיש זה עלעוו, נכנסין ללמוד בכולל, ובשעה אחד יוצאין. טיפוסי - שיחה 18:37, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני תמיד תמה בעניין איך ישנם אנשים המקפידים במצוות לדקדוקי דקדוקים באופן כמעט אובססיבי, שלא בא להם להתחיל לקיים את מצוות מלחמת מצווה, ו"עזרת ישראל מיד צר" ו"לא תעמוד על דם רעך" ופיקוח נפש של הכלל, שיש בתורה פסוקים על פסוקים לגביהם, ומוכנים להניח את המצוות הגדולות הללו לאחרים. כנראה שהרבה יותר קל לקרוא תהלים בכותל, מאשר לאחוז ביד את חרב דוד. הרעיון הבסיסי של התורה לעניות דעתי לא אוהב שכירי חרב וצבא קבע מקצועי, אלא מעדיף את צבא העם, מפני שאז השליט מוגבל יותר בהפעלת הצבא, ובמיוחד כנגד העם. אגב, יש מדינות שיש בהם מס גולגולת למי שלא רוצה להיות חייל, ורוצה לפדות את שירותו. יתכן שהיה צריך להפעיל אותו בארץ, ככה שמי שמשרת יקבל שכר גבוה יותר, שחלקו יגיע מאזרחים שלא מעוניינים לשרת. יחד עם זאת יתכן שיחידות מסוימות בצבא, ובמיוחד יחידות אבטחה, היו יכולות להיות יחידות קבע מקצועיות, שיחליפו לפחות את קבוצת המילואימניקים הקטנה והמסכנה שנושאת לבדה בעול הצבאי, ללא תמורה של ממש. ושאת מערך המילואים ישמרו רק לעתות חירום אמתיות, וכך גם לא ישחקו את המוטיבציה שלהם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:36, 26 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אגב צבא מקצועי, אני מת על הרעיון הזה, אבל מי שמעלה רעיונות כאלה, קודם כל שיוודא עם אויבינו שאין להם תוכניות שצבא מקצועי וקטן לא יכול לעמוד בהן. עידו • שיחה 15:31, 26 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הטיעון הזה עובד לשני הכיוונים. נקווה שהתוכניות שלהם לא מעדיפות שיהיה לנו צבא גדול טיפש וחפש"ן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:12, 26 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אפי שלום, אני שמעתי שלתמיהה הזאת שלך ישנם ארבע תשובות בפי היהודים החרדים, לבן החכם, לבן התם, לשאינו יודע לשאול, ולבן הרשע, וככה זה בקיצור, לבן החכם אומרים, כידוע לך כל העולם נברא בשביל ישראל ובשביל התורה, ואם לא בריתי, חוקות שמים וארץ לא שמתי, ולכן חייבים לעשות כדבר הזה שכל מי שחפץ ללמוד תורה יקבל דיחוי או פטור מן הצבא וכך עשו, לבן התם אומרים, כידוע לך שאנחנו במדינת חוק וכך קבעו המחוקקים שמי שמצהיר על תורתו אומנותו מקבל דיחוי מן השירות הצבאי, ואל תיתמם שזה חובה בתורה ללכת לצבא שכן זו גם חובה ללמוד תורה ומהחובה הזאת משתמטים המוני ילדי ישראל, לכך עשו חלוקה מגזרית שהם מקדישים עצמם למצוות הצבא והם מקדישים עצמם ללימוד התורה, לשאינו יודע לשאול אומרים, הצבא אינו מעוניין באנשים שבגיל 22 הם כבר עם שלושה ילדים, ומעדיף את המצב הנוכחי שהם מחוץ למסגרת, ואל תשאל כמה ניכרת תרומתם של החרדים בארגוני התנדבות מכל תחום ובנוסף באורח חיים החוסך מקופת המדינה מיליארדי שקלים להוצאות למניעת פשע לבתי סוהר ולגמילה מסמים, ולבן הרשע אומרים, הרי כל מטרת הקמת המדינה היתה להשכיחם תורתך, ולפתור את בעיית היהודים והגלותיות, וכמעט שאין סוגיה צבאית ומדינית שרואים עין בעין מנהיגי היהדות החרדית ומנהיגי המדינה, וכור ההיתוך של היהודים אינו בצבא שמתנהל בניגוד גמור מכפי שצבא המתואר בתורה ובנ”ך התנהל, הכולל גיוס בנות, ומפקדים כלליים שחלקם אפיקורסים גמורים, ובכן היחס לצבא כזה הוא כאל הצבא הפולני והרוסי בזמן שחיו שם יהודים וגרוע מכך, והאחיזה בארץ ישראל על ידי החרדים הינה הרבה מלפני שהרצל נולד, ואילו לא היו החרדים משתפים פעולה לפני הקמת המדינה הדבר לא היה ולא קם כידוע, ואין לנו שום שיג ושיח עם בני עמנו שמטרתם ללחום עם המסורת היהודית, ובמילה אחת, הקהה את שיניו. טיפוסי - שיחה 13:33, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לא יכולתי שלא לחייך למראה התשובה הסדורה והמפולפלת. לא ידעתי שבקיום מצוות יש מקום לשיקול דעת אנושי, למשל לעזוב מלחמת מצווה בגלל שהמפקד אפיקורסי. אני לא יודע מה אומרים לארבעת הבנים, אבל כן יודע שכאשר משה רבינו חשד שיש שבטים שרוצים להשתמט מכיבוש הארץ הוא אמר להם "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל יִשְׂרָאֵל" ולא נרגע עד שהם הבטיחו לו "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר לב יד, יז). ואני יודע שדבורה הנביאה אמרה במלחמת ברק וסיסרא על השבטים שהשתמטו להם מהמלחמה: "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים. (שופטים, ה כג): - ועל אומר ערוך השולחן: "וביאור הדברים: שבזמן שסיסרא דחק את ישראל, ונתעוררו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, וגזרו על כל ישראל שיתעוררו למלחמת מצוה זו להלחם עם סיסרא; והיה שם אחד שמו "מרוז", אדם גדול, והוא וכל אנשי מקומו לא רצו לבוא. ולכן דבורה וברק קללוהו ונדוהו והחרימוהו." (ערוך השולחן יורה דעה שלד ב'). היית יכול לומר בפשטות שישנו פסוק מיוחד שנותן פטור לחרדים, "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא יימס את לבב אחיו כלבבו" (דברים כ ח), אף שהוא מדבר כידוע במלחמת רשות, זה היה תירוץ יותר טוב. אפרופו הצבא הרוסי והפולני, החפץ חיים כתב ספר הלכה בשם מחנה ישראל ליהודים ששירתו בצבאות זרים, וכאשר בא אליו מאן דהו שישחרר אותו מהצבא בתירוץ כלשהו, הוא אמר לו: למה לך להשתחרר? עוד מעט תהיה לנו מדינה, ונצטרך שם חיילים טובים. ואפרופו הבן הרשע, בתשובה לבן הרשע באגדה כתוב בפירוש: "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל - כפר בעיקר", כך שאפשר ללמוד מזה שצריך להתאמץ מאוד שלא לצאת מכלל ישראל. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:33, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
דבר ראשון כשמחייכים כבר טוב, ולגוף העניין, הרי כל התורה של מלחמת מצווה, בהשוואה לשירות בצבא מדינת ישראל של ימינו, הינה מנקודת מבט מאד מסוימת, שבוודאי אינה של גאוני ופוסקי ההלכה המקובלים על היהדות החרדית, בדבר אחד אני כן יכול להסכים אתך, שהפסוק הירא ורך הלבב וגו' מאד מתאים לזה, שכן כאשר המפקדים אפיקורסיים וכו', מה מבטיח שיחזרו בשלום מן המלחמה, והרי הסכמנו שאנחנו לא מדברים על צבא סתם, אלא על צבא של התנ"ך, בה אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם וכו' טיפוסי - שיחה 14:50, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אפשר להמשיך את הרשימה – מצאתי את המילה "בלוג" הרבה פעמים במרחב המשתמש, אבל אינני מכיר את האתרים מקרוב.
אפשר לעשות עם זה כמה דברים:
לרשום את הבלוגים בדף meta:Wikimedians who blog. זה לא הכי יעיל, אבל נוכחות עברית שם לא תזיק. עכשיו אני לבד שם.
אפשר להקים דף אצלנו, נגיד בשם ויקיפדיה:בלוגים, עם רשימת בלוגים רלוונטיים. הרשימה הנ״ל כבר מספיקה כדי ליצור דף כזה.
ליצור הזנת RSS שתרכז את כל הבלוגים בעברית שעוסקים בוויקיפדיה. מי שלא יודע מה זה "הזנת RSS" – זה כמו בלוג אחד שמגיע אליו מידע מכמה בלוגים. התשתית לזה כבר קיימת – ר׳ meta:Planet Wikimedia. אני מוכן להתנדב לתחזק את זה.
מסכים, זה נחמד ויקל על אנשים שרוצים לקרוא דברים כאלה פה ושם (כמוני). אליסף • שיחה • 23:59, 22 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנתי. מה הקשר בין הבלוגים האלה לוויקיפדיה, מלבד עצם זה שהם נכתבים על ידי ויקיפדים? הבלוגים הרי אינם עוסקים בוויקיפדיה העברית. Gridge ۩ שיחה 00:06, 23 באפריל 2010 (IDT).תגובה[תגובה]
מה 'כמובן' פה? זו דוגמה שאינה רלוונטית. Gridge ۩ שיחה 01:01, 23 באפריל 2010 (IDT).תגובה[תגובה]
דווקא עושה רושם שהכי רלוונטית. האחרים נכתבים על ידי ויקיפדים ולא בהכרח עוסקים בוויקיפדיה, האחרון נכתב על ידי ויקיפד ועוסק (רק?) בוויקיפדיה. דורית 01:03, 23 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
נו, זו בדיוק כוונתי, ולכן אין זה רלוונטי לרשימה של אמיר. Gridge ۩ שיחה 01:05, 23 באפריל 2010 (IDT).תגובה[תגובה]
וניתן לטעון להפך, שהרשימה של אמיר היא לא רלוונטית. במילים אחרות, ויקיפדיה:בלוגים לא יעבור בלי דיון שיהיה ארוך פי כמה וכמה מכל רשימת בלוגרים בנמצא בוויקיפדיה. דורית 01:11, 23 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני לא רואה טעם ביצירת דף המרכז רשימת בלוגים רק כי כותביהם פעילים או היו פעילים כאן. אם מישהו מעוניין, הוא יכול להשתמש בתבנית:משתמש בעל בלוג (נראה לי שכדאי לשכתב את הקוד שלה כי זה קצת מבולגן), ולהיעזר בקטגוריה שהיא כמו קטגוריות השפה. הבלוג של בן טובים הוא היחיד (למיטב ידיעתי) שעוסק אך ורק בוויקיפדיה העברית. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:15, 23 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
גם אני לא רואה סיבה מיוחדת לרכז רשימת ויקיפדים שהם בלוגרים. לעומת זאת, אולי הגיע הזמן שבתור מיזם אינטרנטי לא נתעלם מהבלוגוספירה ובתוך ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת נפתח חטיבה חדשה בשם "בלוגוספירה" או משהו דומה ושם נקשר פוסטים, ולא בלוגים. למשל הביקורת שנמתחה עלינו לאחרונה בשל פרשת ענת קם אצל עידו קינן, הביקורת בבלוג של עירא, ופוסטים רלוונטיים מאותם בלוגים של ויקיפדים. אורי • שיחה 02:44, 23 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת משמשת לפרסומים, כביכול חסרי פניות, על ויקיפדיה. בלוגים ופרסומים של משתמשים זה לא לעניין, בהתחשב בזה שכל אחד יכול לפתוח בלוג ולכתוב בו כל העולה על דעתו, ובכך שיש משתמשים שהביעו משנה ויקיפדית במרחב המשתמש שלהם - וגם לשם אנו לא מקשרים ולא צריכים לקשר. Yonidebest Ω Talk 11:29, 23 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
דף ויקיפדיה:בלוגים, שאני מציע, נועד להכיל רשימה של בלוגים שנכתבים על־ידי ויקיפדים או על ויקיפדיה, ותו לא. אותי מעניין לקרוא דברים שכותבים חברי הקהילה, גם אם לא נוגעים לוויקיפדיה וגם דברים שכותבים על ויקיפדיה אנשים שאינם חברי קהילה ואינם עיתונאים בכלי תקשורת גדול. אני חושב שיש עוד כמה אנשים שמתעניינים בזה.
הזנת RSS, שהצעתי ליצור, תרכז את מה שכותבים על ויקיפדיה בבלוגים השונים. במערכות בלוגים מודרניות, כגון וורדפרס, אפשר להגדיר קטגוריה לרשומות ולכלול בהזנת RSS רק רשומות שכלולות בקטגוריה הזאת. יש הזנות כאלה באנגלית, גרמנית, רומנית, שוודית, רוסית ובעוד כמה שפות, כולל ערבית (כלומר, יש כבר תמיכה בתצוגה מימין לשמאל). מי שפספס את הקישור מקודם, הנה הוא שוב: meta:Planet Wikimedia.
אני המתחזק של הפלאנט המדובר. אם צריך עזרה בהקמת פלאנט לויקיפדיה - אשמח לעזור. קפלן - שיחה 13:42, 24 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
odedee, כרגיל, צודק. קשה לי להבין את הטעם בכך. הרצון בפרסום טבעי בהחלט, אבל אם הבלוג אינו מתמקד בויקיפדיה, הדבר מיותר ולדעתי אין הרבה בלוגים עבריים המקדישים מקום מרכזי לויקיפדיה. אורי רדלר - שיחה 03:45, 28 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הלכתי היום לטייל בפארק הקישון. רציתי לראות את תוצאות השיקום המסיבי שהנחל עבר. המקום כל כך יפה לא להאמין. כל הר הכרמל נפרש לכוון דרום מסטלה מאריס במערב עד העיר נשר במזרח. לכוון צפון מזרח רואים את הלבניות של בתי הזיקוק מתוך הצמחיה והם נראים נהדר. צילמתי שפע של תמונות גם מהפארק וגם ממעגן הדייג. בינתיים העליתי את התמונות מהפארק. תמונות יפיפיות. אתם מוזמנים להיכנס לראות כאן. עוד יש תקווה למדינת ישראל אם הצליחה לקחת נהר כה מזוהם שהסריח למרחוק. בילדותי כאשר הייתי עוברת ליד בתי הזיקוק הייתי סותמת את האף מהסירחון שהורגש גם בכביש חיפה עכו Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 21:56, 24 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מקסים, לא ידעתי, והתמונות מהממות! תודה חנה, זה עושה חשק לבקר.. Ravit - שיחה 18:49, 25 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
השילוט לפארק הוא על הפנים. אז אם את לא תושבת האזור שיכולה להסתדר, כדאי שאכוון אותך לפני כן כיצד להגיע. היו שנויים רבים במערכת הכבישים באזור וכן נבנה כביש 22 שהוא כביש מהיר עם מחלפים. באתר של רשות נחל קישון, אין כל הסבר איך מגיעים. אני הגעתי כי האזור מוכר לי, והבנתי מה הכוון ההגיוני של הכבישים Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 21:06, 25 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לידיעת כותבים מוכשרים. כעת מתקיימת תחרות צרצרפיס של מפעל הפיס. כתיבה של סיפור קצרצר עד 140 תוים (שתי הודעות). יו"ר השופטים יורם קניוק. פרסים נאים ביותר לזוכים בשלושת המקומות הראשונים. יש לסמס את הסיפור למספר 8787. עלות 2 שקלים לכל הודעה. התחרות נסגרת ב6/5. לאתר התחרות - (לאתר תחרות 2009). ואפשר במקביל במסלול פייסבוק (חביב הקהל). אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:51, 26 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ערב עיון על תולדות מוצא ו"בית הכנסת העתיק"[עריכת קוד מקור]
תמונה של המבנה בעשור האחרון של המאה ה-19
ביום א' הבא, ל"ג בעומר, מקיימת המועצה לשימור אתרים ערב עיון על תולדות מוצא ובייחוד המבנה שהיום ידוע בתור בית הכנסת העתיק מוצא. האירוע יתקיים בבית ילין שנמצא מאחורי בית הכנסת, ושנפתח השנה לאחר שהוצל ושוקם. כל מי שמתעניין מוזמן (רק צריך להרשם מראש, כי מספר המקומות מוגבל), ונראה לי שיהיה אפשר לאסוף משם חומר שימושי לערכים.
עכשיו ידוע כבר בבירור שאחד נגד מאה חוזרת לעונה נוספת. אולי תנסו את המיזם הוויקיפדי פעם נוספת? לא חבל? (אני רק כדי להזכיר) --MT0 - שיחה 00:42, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ניסיתי ולא הצלחתי. תשובתם הייתה שכבר הייתה קבוצה של ויקיפדים בעבר. עיין בדף המיזם. אני יודע שלירון ניסה לפנות אליהם מטעם העמותה. נחכה ונראה. עמיחי • שיחה 11:29, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
איך אתר חרדי התמודד עם הפרת זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור]
לאחר העתקות חוזרות ונשנות של אתר "כיכר השבת" מאתר "פורטל הדף היומי", בעלי האתר שתלו בטקסט משפטים שמכוונים כלפי האתר שמעתיק את הטקסט, מבלי שהמעתיקנים שמו לב בכלל (כתבה בעניין כאן). יש שהיו אומרים הומור יהודי במיטבו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:52, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
נחמד, אבל כמו שכתוב בדף אליו אתה מפנה - זה לא אתר חרדי. דניאל צבי • שיחה 10:03, י"ג באייר ה'תש"ע (27.04.10)
פנטסטי, אגב נראה לי שגם אם ישתילו הבלים באתר שלהם, אף אחד לא יזהה את הטקסטא, כי מעטים אלה שלומדים הוויות אביי ורבא באתר אינטרנט, אם בכלל. טיפוסי - שיחה 19:08, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בואו לקחת חלק בחוברת ההסבר על חוק זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]
אני מקווה שרובכם יודעים שהעמותה מובילה ביחד עם מספר ח"כים שינוי בחוק זכויות יוצרים, כך שייאפשר שימוש בכל תמונה שצולמה על ידי המדינה (לע"מ, דו"צ וכו') באופן חופשי, באופן דומה למצב בארה"ב. הצעת החוק תעלה לוועדת שרים בעוד שבוע, ומשם למליאה ולהמשך דיונים (נדרש לבצע גם שינויים בהצעת החוק עצמה, אל תיבהלו..). לקראת כל השיחות וניסיונות השכנוע של הח"כים, משרדי הממשלה ובכלל הציבור לתמוך בחוק - העמותה מפיקה חוברת הסבר קצרה. טיוטא ראשונה תשלח בימים הקרובים לשרים עצמם, ובהמשך גם לכולם. אתם מוזמנים לקחת חלק בכתיבתה, לעלות נקודות נוספות משלכם ודוגמאות לתמונות וחשיבות הנושא. הנושא מאוד דחוף וחשוב והכוונה לסגור את הטיוטא כבר מחר. תודה! -- •Itzike •שיחה 00:42, 29 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ישר כוח על היוזמה. אבל למה להגביל זאת רק לתמונות? מה עם טקסטים, מחקרים, תרשימים ומפות שמשרדי ממשלה מייצרים. אם הרציונל הוא שאין לשלם מיסים פעמיים, פעם במס רגיל ופעם בקניית התוצר, הדבר אמור לחול על כל התוצרים. כל תוצר שמשרדי ממשלה מפיקים למען הציבור ואיננו מסווג, צריך להיות משוחרר באופן חופשי לשימוש הציבור. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:31, 29 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
החל ביום ראשון יתקיים כנס מידע 2010 של חברת טלדן בת"א. לפני מספר דקות זכיתי לאישור סופי כי ביום השלישי לכנס, כלומר יום ג', יתקיים יום עיון בנושא "ידע בהתאמה אישית" במהלכו אתן הרצאה שתסביר, אחת ולתמיד, מה זה הרשתות הסמנטיות שאני מקשקש עליהן כל הזמן ולמה הן טובות. המעוניינים - מוזמנים. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 10:56, 29 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בסוף השבוע של ה-7 וה-8 במאי, יתקיים בתל אביב אירוע בתים מבפנים - סיורים רבים בלא תשלום, ומבנים רבים הפותחים את שעריהם לציבור (בעיקר אתרים שלרוב סגורים לציבור). זו הזדמנות להשיג תמונות רבות של מבנים אלה אשר לרוב לא ניתן לצלמם, ולהעלות אותם לוויקישיתוף ולוויקיפדיה.
תשומת לבכם ההרשמה לסיורים שאינם פתוחים לקהל הרחב תפתח מחר, וככל הנראה תסתיים מחר בשל הביקוש הגבוה, אז מהרו להרשם.
אני מציע שאנשים שנרשמים לסיורים יפרטו הסיורים כאן, וכך ניתן יהיה לסייר יחד/למנוע כפילויות (אבל אין חובה להירשם כאן או להתחייב). דרור - שיחה 12:48, 29 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לבושתו של אתר האירוע, בחלק ניכר מהסיורים לא רשומים היום והשעה וצריך לחפש אותם בגרסת ה-pdf. אני אשתתף כ"עוזר-מדריך" בסיור מס' 64, בשדרות ההשכלה שהיה לי הכבוד לקחת חלק בתכנון השיפוץ שלהן. הסיורים (יום ששי ב-11:00 וב-14:00) פתוחים ללא צורך בהרשמה. ראו עצמכם מוזמנים. אמנון שביט • שיחה 11:29, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
יוון מלאה ברועי עיזים עצלנים, בפורטוגל פיסחים, בספרד ישנים סייסטה ואירלנד מדינת שיכורים[עריכת קוד מקור]
"יוון מלאה ברועי עיזים עצלנים, בפורטוגל פיסחים, בספרד ישנים סייסטה ואירלנד מדינת שיכורים".
גלובס
פשוט אין מלים.
הלוואי שהישראלים היו נחמדים כמו האירים. איתן - שיחה 15:46, 29 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
"ספרד חשבה שפנטסטי להביא עובדים מצפון אפריקה והם נהיו אדונים, הם לא עובדים" - איזה מזל שאצלנו אין תופעה כזו. דב ט. - שיחה 19:06, 29 באפריל 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מסוע ביתי, נעשה מעגלת קניות להורדת הקניותת מהכביש לבית.
אז באוירה הכבדה השוררת בימים אלה בויקיפדיה, אולי אצליח לשחרר מכם חיוך קל. ראו את היצירתיות של בעל הבית הזה, בפתרון בעיית הורדת הקניות מהכביש לביתו הנמצא ממורד הואדי. כמה סמלי שהוא משתמש בעגלת קניות להורדת קניותיו (צולם בגבעת נשר) Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 11:34, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אוי אבל הוא צריך להיזהר, שלא יפנו את הרכבות שנוסעות לחיפה, אליו הביתה בטעות.
שלום, אני משתמש מוכר יחסית בקהילה, ואני כותב זאת באופן אנונימי, מטעמים של "ביטחון שדה". אל דאגה, בקשתי לא תפלג את הקהילה. אני מבקש את עזרת הקהילה בנושא אישי: אני מחפש רעיון יפה, מקורי(?) ומעניין להצעת נישואין. אני עושה את זה כך משתי סיבות: האחת, הקהילה שלנו חכמה ויצירתית, השנייה, החברה שלי יודעת שאני ויקיפד מכור... עוד בקשה קטנה: שום דבר שכולל מסעדה או החלפת העמוד הראשי ב ***, התינשאי לי?. אה, ובבקשה לא לנסות לחשוף את זהותי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
בהצלחה!
אולי יסכימו להעלות את התמונה הזו (העליונה) אין כמו להציע נישואין לעיני מזכיר הצי כתמונת היום - תמונה נחמדה בפני עצמה.
תמונות אחרות בקטגוריה שם מלהיבות פחות. מבקש את ידה - נראה יותר כמו פיזיותרפיה לכתף נקועה, או הדגמה של תרגיל ג'ודו
אתה לא מכיר? זה קצת מוזר. בכל אופן, לוקחים אותה לאכול שווארמה בלאפה וקונים רק שתייה אחת. בסוף, כשהיא נחנקת מהיבש של הלאפה למטה, אתה מראה את השתייה (חשוב שזה יהיה ענבים) ושואל אותה אם היא רוצה להתחתן. או שהיא מסכימה, או שהיא נחנקת. פשוט, זול וקלאסי. אם זה בלי טחינה, אז זה גם נקי. yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:33, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
א. אם אתה שם טחינה אז זה לא יבש (זה גם יכול להיות לא נעים כשהלמטה של הלאפה נפתח וכל הטחינה נוזלת על הסנדלים)
רגע, אתה לא אנונימי? (למחוק לאחר השימוש) עמיחי • שיחה 16:10, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
דווקא, אני לא הייתי דוחה על הסוף את הרעיון של עמוד הראשי. הוא שווה לסבול עבורו חסימה, וגדולה פו"ר שדוחה ע' ול"ת וכו.. Rex - שיחה 16:28, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ישראל, אתה היית מצליח לגרום לאשתך להיכנס לוויקי בדיוק בחמש דקות שבהם הקהילה תאשר את זה? אם יתנו לו בכלל חמש דקות, בין שלוש ושלוש וחמישה לפנות בוקר... yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 16:36, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מה שאני עשיתי: לקחתי אותה לטיול (שהכנתי טוב טוב מראש, והדרכתי בעצמי), סיימתי בשקיעה בתצפית משגעת של העיר, ושלפתי מפינה את הפאי האהוב עליה, שהכנתי בעצמי בלילה לפני - פאי פקאן, ועליו מודבקים אגוזי מלך מצופים בשוקולד, שמאייתים את המילים "התנשאי לי" (וכאן המקום להודות לאלדד על בדיקת האיות בשלוש בלילה). זה עבד, אבל החלטנו שמוקדם מידי, ולכן אין עדיין הודעה רשמית. ויקיפד ותיק אחד, שגם הוא שומר על אלמוניותו (אז נא לא לנסות לחשוף גם אותי) לבינתיים, 79.176.36.238 22:19, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
האם המשתמש הוותיק קיבל אישור מהקהילה להתחתן? האם לא צריך לפתוח דיון במזנון בנושא? האם הנישואין לא יגרמו לירידה בנפח הפעילות שלו? מה אם הם יעשו ילדים והוא יהיה עסוק מדי בהחלפת חיתולים בשביל לכתוב ערכים? מנגד אולי הוא הנישואים יהפכו אותו למאושר יותר וכך איכות הכתיבה שלו תעלה? כדאי לדון בנושא. טוקיוני 15:40, 8 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אתה צודק. הוא צריך לקבל את אישור מועצת חכמי הוויקיפדיה. --MT0 - שיחה 23:01, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
נישואין וילדים עלולים להביא לירידה בנפח הפעילות הויקיפדית
"היום יום הסוציאליסטים. מי יודע אולי יום זה יזכיר להם את מטרתם ואת עיקרי תורתם וכי מחר אולי יצא השמש ויפיץ את קרני השלום על העולם השותת דם והעטוף אבל.
אלא רב האושר יותר מדי בשביל שנקווה שיוכל להתגשם בקרוב. במקומות האלה החודש הזה הוא חודש הפרחים, אני מגיש אותם ביחד עם נשיקות השומות בגביעיהם לכל האהובים עלי ואשר איני פוסק לחשוב אודותיהם.
בשעה 10 בבוקר. קיבלנו כתריסר כדורים במחננו, ובשעה 5 אחרי הצהרים עוד כחצי תריסר. הם רק הפחידו אותנו קצת, אך תודה לאל לא גרמו שום נזק. אגב, אנו מתחילים לאט לאט להתרגל להם. יומני משמש לוח הימים למחננו, בלעדו איש לא היה יודע באיזה יום בשבוע אנו עומדים, ופחות מזה באיזה חודש. כל החיילים מבלים את ימיהם רק בדאגה אחת: לתת לפרדים את צרכיהם ולקיים את הפקודות הניתנות מטעם השרים. אין להם שום שעשועים רוחניים וחיים כמו במצב הפראי של ימים מקדם. יומני הריהו שעשועי היחידי."
כך כתב רפאל אבולעפיה, חייל ארצישראלי בגדוד נהגי הפרדות, ב-1 במאי 1915 ביומנו, שמתפרסם בצורת בלוג באתר [1]. לכל המתעניינים במלחמה הגדולה - קריאה מעניינת מאד.
מתי כבר ייכתב בוויקיפדייתנו הערך ווערא בייקער על אותה אחת, חסודה, שנבעלה לפריץ השחור, והביאה להדחתו, והושיעה את עם ישראל כיעל בשעתה עם סיסרא? אלמוג 23:09, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
וגם בויקייינגליש אותו סיפור, (אנ') אין אזכור של השמועות, ודף השיחה מלא בטענה הנצחית על "המצנזרים" האפלים של הוויקיפדיה. Rex - שיחה 06:37, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לבי לגיבורה, הסובלת כעת מהייסורים שצפה רב הונא: "הנבעלת לערל קשה לפרוש". דוד שי - שיחה 09:00, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הכל רכילות והוצאת שם רע. די לציפורה. DGtal 10:25, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
פישלתי והזנחתי מטלה שלקחתי על עצמי בהקשר זה. אני רואה במיתוג הצעת החוק כ"חוק ויקיפדיה" ובאי קבלתה כ"מכה לויקיפדיה" ככשלון גדול שלו לא הייתי מזניח - אולי היה יכול להמנע, ובכך לסייע להצעת החוק. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 18:47, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אבל למה לא נותנים סיבה? מה? זה סכנה לביטחון ישראל? אליסף • שיחה • 18:51, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
סביר יותר להניח שזו סכנה לכיסם של בעלי כוח מסוימים - אבל כנראה שלעולם לא נדע. לדעתי צריך להתניע מהלך כזה מול יחידת דו"צ, ולקבוע פגישה עם הדובר בעניין. אם לא תמונות לע"מ אז לפחות תמונות של יחידת ההסרטה. אנדר-ויק • 19:27, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
חדשות מצערות, וחבל. נקווה שדובר צה"ל יהיה יותר גמיש, ויסכים לשחרר את התמונות שלו לרשות הציבור. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 19:44, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לצערכם, בילתי חודשים בשיחות עם דובר צה"ל בניסיון לעשות זאת - המגעים לא הצליחו, שכן היועץ המשפטי של צה"ל לא אישר את המהלך - עקב חוק זכויות היוצרים שמגביל את השימוש של המדינה. -- •Itzike •שיחה 19:55, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לפני מספר חודשים פורסם שבוב דילן יגיע לארץ בסוף מאי. בינתיים נאדה. אני מתה ללכת למופע שלו. האם למישהו יש מושג מה קורה עם המופע הזה? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 18:29, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לפי האתר הרשמי, לא דובים ולא יער. אבל במאי הוא יופיע בטורקיה וביוון. תעשי גיחה. אנדר-ויק • 18:37, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בתור חובב דילן וכמי שהיה בשתי הופעות שלו - אינך מפסידה דבר. הוא גרוע ביותר בהופעה. Ranbar - שיחה 20:31, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני חולק על Ranbar – שמעתי הרבה הקלטות של הופעות חיות שלו, ישנות וחדשות ואף אחת מהן לא הייתה ממש גרועה וחלקן היו מצוינות. מי שיודע להשתמש בביטורנט, לא יתקשה למצוא אותן ברשת. (מי שכן מתקשה, מוזמן לשלוח לי מכתב.) ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:49, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על המידע. אני מוכנה לקחת את הסיכון שהמופע לא יהיה משהו, העיקר שיבוא Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 21:51, 9 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מעניין מאוד. כצעד ראשון אני מציע להחליף את הרקע של תבנית:שכתוב לגוון כלשהו של אדום. ידעו הקוראים להיזהר. odedee • שיחה 11:09, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
האם תבנית שכתוב היא עבור הקוראים? נראה לי שהיא יותר עבור קהילת העורכים. למה צריך לעניין את הקורא שהערך "כתוב בצורה לא אחידה" ושיש בו "שגיאות מקלדת" ו"שגיאות עברית". אם רוצים תבנית אזהרה לקוראים זו צריכה להיות תבנית אחרת, משהו כמו: "אזהרה: הדף שלפניך מכיל מידע מוטעה". אני ואתה - שיחה 11:15, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תבנית שכתוב היא בראש ובראשונה לקוראים - שידעו שיש בעיה בערך ושאנו לא רואים בו כסטנדרט של ויקיפדיה. מטבעה של ויקיפדיה, הקוראים יכולים להפוך גם לעורכים, ואנו לא מפספסים הזדמנות להזמין אותם להפוך לכאלו, בייחוד עבור הערכים הבעייתיים ביותר שלנו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 11:17, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
האם תבנית התנצלות והזמנה לכתיבה צריכה להיות באדום? האם אנחנו מצפים מקוראים שביקשו מהם כחלק ממחקר לחפש מידע ספציפי לקרוא את ההתנצלות ואת ההזמנה לקחת חלק בכתיבה? אני ואתה - שיחה 11:21, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בויקיפדיה האנגלית נוספה האפשרות ליצור ספר מהערכים. מתי אצלינו? חיפשתי קצת בכיכר, בלוח מודעות ולא ראיתי. איפה המידע? בןאישאחד - שיחה 13:39, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
יש בעיות תכנות (בעיקר בעיות תאימות עם השפה העברית). העמותה מנסה לפתור בעיות אלה כמו גם בעיות ביצירת גירסא סטטית של ויקיפדיה. מקווים לפיתרון מהיר לשתי הבעיות. דרור - שיחה 14:05, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
גיחי גיחי. כמה קל לקחת כמה ערכים הזויים מהוויקיפדיה באנגלית ולעשות כתבת גיחי-גיחי. הרי אין סיכוי שהכתב יקרא ערכים כמו איליה קפיטולינה, פליצ'ה אנריו או פול ריינו (סתם ערכים מקריים שהעליתי במספר הקלקות על "ערך אקראי"). Ranbar - שיחה 15:11, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
"פונה לבית המשפט אינו בוחר את השופט הדן בעניינו"[עריכת קוד מקור]
לפני כחודש כתבתי על כך שהשופטת עינת רון שהוציאה את צו איסור הפרסום המקורי ב"פרשת קם-בלאו" היא אשת הפרקליטות הצבאית לשעבר, וש"נראה לי שאף אחד פה לא יפול מהרגלים כשהוא ישמע שדווקא היא השופטת שאליה פנו שלטונות הבטחון בשביל להוציא את צו איסור הפרסום".
בתגובה דוד שי לעג לי, וכתב "ופונה לבית המשפט אינו בוחר את השופט הדן בעניינו, אבל איזה חשיבות יש לעובדות, כאשר אפשר לכתוב השמצה עסיסית?" [4]
והנה עכשיו, שוב יש פרשה בטחונית עם צו איסור פרסום, ושוב במקריות מדהימה, מי שהוציאה את הצו היא השופטת עינת רון [5] מבית המשפט השלום בפתח תקווה. האם אתם באמת מאמינים שזה מקרה? (ולמי שסקרן לדעת איך זה נעשה - פשוט הפרקליטות דואגת להגיש את הבקשה כשהשופטים שנוחים לה הם שופטים תורנים) eman • שיחה • ♥ 18:00, 10 במאי 2010 (IDT).תגובה[תגובה]
נניח שזה באמת כך, מה רע בזה? אם אתה היית זה הפרקליט שתפקידו לדאוג לעניין, לא היית מגיש בקשה לשופט הכי "טוב"? אבל דווקא היה אפשר לחשוב הפוך, שדווקא שופטת בוגרת הפרקליטות הצבאית מכירה את כל ה'שטיקים' שלהם, ויהיה יותר קשה לתחמן אותה. אני ואתה - שיחה 18:06, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
"במקריות מדהימה", בתיקים כלכליים דנה השופטת ורדה אלשיך, ובתיקי מסים דן בזמנו השופט אלפרד ויתקון, משום שהם המומחים לנושא. ייתכן שהשופטת רון היא המומחית של בית המשפט לנושאי צו איסור פרסום, ולכן בקשות בנושא זה מגיעות אליה. ייתכן שדווקא ההשערה של eman נכונה, אך צריך להוכיח אותה. יש לזכור שהמתנה לרגע שבו דווקא השופטת רון תהיה תורנית פירושה שבזמן ההמתנה אין צו איסור פרסום, כך שההמתנה בעייתית. כמובן, ייתכן שגם עיתוי המעצר נקבע לפי לוח הזמנים של השופטת רון :-) דוד שי - שיחה 20:34, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אגב, זו לא השערה שלי, זו השערה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני כשבועיים.
ואם נאמץ את ההשערה שלך, אז מה המומחיות של אותה שופטת מפתח תקווה לדון בעיניינים האלה, חוץ מזה שהיא היתה בשר מבשרו של הממסד הבטחוני? eman • שיחה • ♥ 20:55, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
כאשר אהיה סגנו של מנהל בתי המשפט, אענה לך. דוד שי - שיחה 21:04, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
עושה רושם שהשופטת הזו נהנית להיות חותמת גומי. והטענות שלי היא באמת יותר לה, ולמי שמינו אותה. eman • שיחה • ♥ 20:56, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
דברים אלה הם בגדר לשון הרע ובזיון בית המשפט. לוּ היה שמץ של ממש בדבריך, משרד ליבליך-מוזר היה מערער על החלטתה מיד ברגע שניתנה. דוד שי - שיחה 21:03, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
וכבר אמרו הסוקרים שאחוז האמון של אזרחי ישראל בבית המשפט הוא בערך כאחוזי השומן בגבינה דל קלוריות. טיפוסי - שיחה 23:31, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
וכבר אמרו הסוקרים שאחוז הטוקבקים בעלי משמעות לוגית כלשהיא היא בערך כאחוזי השומן בגבינה ממין זכר דל קלוריות. משתמש Rex מחוץ לחשבון. 01:23, 11 במאי 2010 (IDT)
לאחרונה נדמה שכל קבוצה מאמינה לבית המשפט עד שזה מגיע לפסיקה נגדה. ראה ערך התייחסות החרדים לפרשת הולילנד-לופליאנסקי. אני ואתה - שיחה 23:41, 10 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי אני אופטימי, אבל אני מעריך שזה עוד גימיק שמטרתו להעלות מודעות, בדומה לריאליטי "מי רוצה את הכליה שלי" שהתברר כמתיחה במטרה להעלות המודעות לתרומת איברים. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 11:20, 13 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זנות/יחסי מין בגיל צעיר/התנזרות ממין לפני החתונה... אל תדאג, תמיד יש למה להעלות מודעות. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 17:59, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
חורים ברשת במחאה מענינת על החלטת הממשלה לשחרור קבצים[עריכת קוד מקור]
מחר במוסף סופש של מעריב, ויקיפדיה על הכוונת הציונית, בוגדים כותבים ערכים היסטוריים. האם זו נקמה של "אם תרצו" על מחיקת הערך?דובנה - שיחה 23:34, 13 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני עיינתי בריפרוף בכתבה, ונחשפה שם בורות בסיפור של הערך חומוס ושל העריכה הזו. באנגלית המונח Palestine הוא המונח לארץ ישראל, כפי שכתוב במפורש בראש הערך גם באנגלית וגם בעברית, וכפי שמראים הבינויקים ההדדיים בין הערכים. השיחזור שם היה מוצדק לחלוטין, וההיתלות בו בשביל להראות את האנטי-ישראליות כביכול של הויקיפדיה האנגלית, מגוחך. eman • שיחה • ♥ 14:49, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אכן, לא הדוגמה הכי מוצלחת (אם כי נשמעת יותר מוצלחת בעברית, אני מניח), אבל הובאו מספיק דוגמאות אחרות בעייתיות. מיהו אותן מתן שהעלה זאת? זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 15:00, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: יש משהו במה שאתה אומר. כשקראתי את הכתבה הציגו את המקרה הזה בצורה שכל כך ברור שמדובר במקרה של אי נייטרליות מובהקת, אבל כשבדקתי קצת, הערך Palestine באמת עוסק באזור עצמו, כך שזה לא איום ונורא (במקרה הזה לפחות). אליסף • שיחה • 15:01, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מוסף "הארץ" מפרסם ידיעה על מחיקת הערך "אם תרצו". בנוסף לתמצית הסיפור, מובאים שם דברים אחדים מפי, ותגובה מעניינת מאוד של "אם תרצו". כן מצוטטים מדף השיחה דברים של "זהר דרוקמן, העורכת בוויקיפדיה". דוד שי - שיחה 18:06, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זה עוזר להתגבר על מחסור בעורכות בויקיפדיה. עם הכיתוב "מי לוקחת במונדיאל?" אין פלא שהם התבלבלו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:39, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
איך ויקיפדיה מייצרת את המציאות במקום לדווח עליה[עריכת קוד מקור]
ב 12 יוני 2006 הוסיף אלמוני לערך פרנק זאפה סיפור כאילו זאפה צעק "הייל היטלר!" בהופעה בגרמניה. הסיפור הופיע לאחר מכן בפורומים באינטרנט, בניסוח זהה או קרוב, ב: יולי 2006, אוקטובר 2006, מרץ 2008 ואוגוסט 2009. באוקטובר 2009 אלמוני מחק את הקטע מהערך עם הסיבה "אין מקור לקטע על ההופעה בגרמניה". הסיפור היה קיים גם בוויקיציטוט מ 26 ביוני 2009 ועד אתמול כאשר נמחק ע"י אלמוני.
תודה לאלמונים שתיקנו את הערכים. מיקיMIK • שיחה • 12:46, 15 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זו אגדה אורבנית ותיקה. אני זוכר ששמעתי אותה מבעל חנות התקליטים (כך קראו לזה אז) המקומית, לפני כעשרים שנה. מענין מה מקורה. Ijon - שיחה 19:21, 24 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
רובכם בטח קראתם את הכתבה במעריב (שבת 15/5) על מה שעושים פרו-פלסטינים בוויקיפדיה האנגלית. מה לדעתכם צריך לעשות? ―יאיר ליברמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
כן, אבל מה שוועדת השרים הצביעה עליו זה חופשי באמת, כפי שאנחנו הצענו? כי בתחילה דובר על מגבלות. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:45, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בישראל קיים חוק, עוד מתקופת המנדט, שמגדיר כי כל יצירה שנוצרת על ידי השירות הציבורי (הממשלה, הצבא, המשטרה וכן הלאה) שייכת למדינה וכל הזכויות עליה שמורות. התוצאה היא, לדוגמה, שאנו לא יכולים להשתמש בתמונות רשמיות של הח"כים או ראשי הממשלה - הן מוגנות בזכויות יוצרים. אף אחד לא יכול להשתמש בהן בלי אישור.
המצב הוא הפוך במקומות אחרים - ארצות הברית, למשל משחררת את כל היצירות של הממשלה לציבור. כך יוצא שעל אף שדובר צה"ל יצא עם משלחת פיקוד העורף לצלם את מאמצי ההצלה בעקבות רעידת האדמה בהאיטי - התמונות שיש לנו להציג הן רק של האמריקאים. ישראל אולי שלחה את המשלחת הגדולה ביותר, אבל לא רואים אותה בכלל. גם ארגונים פלסטינים משחררים את הכל ללא זכויות. ממבצע עופרת יצוקה יש הרבה תמונות של הצד הפלסטיני - אבל אין אף תמונה מדובר צה"ל.
העקרון שעומד מאחורי החוק הוא שמכיוון שאנו מממנים את שכרם של הצלמים דרך המסים שלנו, אין סיבה שנצטרך לשלם על התוצרת שלהם - היא שייכת לנו. לפיכך מאיר שטרית הגיש הצעת חוק בעניין שמטרתה לשחרר את התמונות ברשיון חופשי. כעת היא אושרה בוועדת השרים וצפויה לתמיכה מסויימת מהממשלה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 17:28, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
עלה לי רעיון והוא: לאפשר לכל גולש דף כניסה מותאם אישית לויקיפדיה, אולי בעצם כבר יש אפשרות כזאת ? בדף כזה כל אחד יכול למשל לבחור את פריטי הידעת שיופיעו לו בדף הכניסה או להחליט אילו פורטלים יוצגו לו בדף זה Lahavcalev - שיחה 19:34, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בעמוד הראשי יש את אופציית הפורטלים האקראיים ול"הידעת" ו"תמונת היום" יש לינקים לאופציית האקראיים..--MT0 - שיחה 19:45, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הצלחנו להבריח ויקיפד חדש, כמעט בלי מאמץ. המסקנה שלי שאם רואים שויקיפד חדש עושה עריכות שאינן מזיקות ואינן שגויות לחלוטין אבל יש הסתייגות מהן - עדיף לפנות אליו בדף השיחה ולהמתין לתגובתו לפני שמשחזרים את רוב עריכותיו. בגינס - שיחה 23:19, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
למרבה הצער הוא פרש דווקא לאחר שהחזרתי רבות מעריכותיו (וקיבלתי את דעתו באחרות, גם אם בדרך שונה במעט), והבאתי חיזוק לדעתו בדף השיחה שלו. לעתים מעוות לא יוכל לתקון. דוד שי - שיחה 23:54, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אפשר להניח כוונה טובה גם בתקצירים. כשאדם רואה לפניו רשימת תקצירים מוכנה הוא מניח שהוא צריך לבחור מתוכה. האפשרויות הקרובות ביותר הן תקלדה (אם אתה חושב שאתה מתקן טעות) או עיצוב (שינוי ניסוח הוא עיצוב). בכל מקרה המילה שקריים מוגזמת מוטי - שיחה 01:17, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תחום אפור במקצת. עיצוב זה שינוי צורה, אפשר להגיד ששינוי ניסוח של משפט בלי לשנות את מהותו או תוכנו הוא שינוי צורה, כלומר עיצוב. מוטי - שיחה 01:33, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
למיקי, תודה שהיכרת לי את תבנית {{כוונות טובות}}, באמת כדאי להשתמש בה. אפשר לקבל מידע מיהו הויקיפד שברח? אולי אפשר לשכנעו לחזור? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 06:42, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
משתמש:חם. בגרסאות קודמות של דף המשתמש ודף השיחה תוכלי לראות מעט מהשתלשלות העניינים.
הבחירה בתקציר "עיצוב" הייתה טעות, והתקציר הנכון הוא "הגהה", אך מדובר בטעות סבירה ביותר אם יודעים שמדובר במשתמש מתחיל, ובצעד מקומם אם סבורים שאין זו טעות אלא ניסיון להסתיר השחתה. לפעמים המציאות רחוקה מלהיות פשוטה, לוויקיפדים החדשים, וגם לוותיקים הבודקים את תרומתם. ראו גם שיחת משתמש:עוזי ו.#אפילו אם, שבה ניתן לראות שלכל המשתפים באירוע היו כוונות טובות, כל אחד בדרכו. דוד שי - שיחה 07:33, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ynet - כאוס בוויקיפדיה בגלל שג'ימי וולס מחק תמונות פורנוגרפיות[עריכת קוד מקור]
כאוס בוויקיפדיה על רקע מחיקת תמונות פורנו
החלטת מייסד האנציקלופדיה החופשית למחוק תמונות מהאנציקלופדיה המשותפת מבלי להתייעץ עם העורכים והכותבים גררה מלחמה בין כל הדרגים. האם ויקיפדיה נותרה ללא מנהל?
הדבר הזה היה מלחמת-עולם ומיליון מיילים ברשימת foundation-l, אבל לפני יותר משבוע. Harel • שיחה 15:44, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
מעניין, אגב, שבתמונות/קריקטורות אנטישמיות הוא לא טיפל. אולי צריך שמישהו יביא זאת לתשומת ליבו בוויקימניה חיפה? Yonidebest Ω Talk 21:10, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אפשר ליידע את התורמים הכבדים לקרן ויקימדיה (מי הם בכלל?) ולחכות שהם יתנו לו להזיע. שבת שלום, ליאורޖޭ • ח' בסיוון ה'תש"ע • 14:21, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הזדמנות פז לסייע לחוק - פתחנו עמוד פייסבוק שמטרתו לרכז הפעילות ולקדם את החוק (ותודה ל-Orias על העיצוב!). השלב הבא הוא לצבור משתמשים וחברים. אשמח אם כל חברי הקהילה להם יש פייסבוק והחוק יקר בעיניהם יצטרפו לעמוד ויפיצו אותו במקומות נוספים.
כמובן, רעיונות לשיפור יתקבלו בברכה, ואל תהססו גם להוסיף לינקים ולכתוב על ה"קיר" של העמוד בעצמכם. ככל שתהיה יותר פעילות - יותר טוב. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 16:02, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
שימו קישורים לכתבות בכלכליסט (ושאר העיתונים). אם צריך עזרה, אני פנוי (גם ככה מתעסק עם העמוד של המקור). קפלן - שיחה 21:09, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תמיד נשמח לעזרה, ובכלל - כולם רשאים להעלות כל תוכן שהם רוצים וחושבים שיועיל. עמוד פעיל הוא עמוד יעיל. אני אמשיך להעלות ולקשר תכנים כל הזמן, אל דאגה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 23:21, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הייתי מצטרף לקבוצה בכיף, אבל שכחתי את הסיסמה לחשבון שלי ואיני מקבל את הודעות איפוס הסיסמה. ככה זה כשאתה אחד מחצי מיליארד משתמשים בשירות חינמי. ליאורޖޭ • ה' בסיוון ה'תש"ע • 22:43, 17 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
שימו לב שהמצטרפים לקבוצה מסתכנים באאוטינג. 85.250.83.83
הקבוצה פורסמה במספר במות והופצה במספר רשימות תפוצה. על איזה אאוטינג אתה מדבר?! הערות זה טוב, בתנאי שהן הגיוניות. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 11:41, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אין לי דף בפייסבוק, האם תוכלו להוסיף לדף שם את הדוגמה הבאה: כתבתי קטע הידעת על ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-2008 בבית שערים סביב גוש הזכוכית הגדול העתיק ביותר בעולם. רציתי לצרף לקטע את התמונה מישיבת הממשלה. פניתי ללשכת העיתונות הממשלתית הסברתי מה המטרה ושאני מויקיפדיה. הם הסכימו לתת לי לעלות את התמונה תמורת 20 ש"ח והתחייבות שהתמונה תצורף אך ורק לקטע הספציפי. אני כמובן לא הסכמתי לתנאים במיוחד לתנאי השני. כתבתי להם והם התעלמו ממני ומתזכורותי. קטע הידעת הוא פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/57 ואת התמונה אתם יכולים לראות ב- Ynet כאן. אני חושבת שזו דוגמה טובה למה צריך לשחרר את התמונות של לשכת העיתונות הממשלתית לשימוש חופשי Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 20:28, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
צריך קצת לחשוב איך מנסחים את זה באופן שיתאים לפייסבוק. אם לעוד אנשים יש סיפורים על תלאות הבירוקרטיה בנסיונות להשיג אישור לתמונות (מדי פעם סיפורים כאלו עולים) - אשמח לשמוע ולרכז אותם. אולי נעלה אותם באתר מסודר. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 21:38, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זהר, לידיעתך שמרתי את הדוא"ל שהם שלחו אלי, והוא נמצא באחת הספריות במחשב שלי Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 21:45, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בעבר מסר אפי איתם לאחד מהמשתמשים תמונה שרכש מלע"מ אך נאלצנו הסירה מכיוון שהוא רכש את התמונה ברשיון הרגיל של לע"מ. היה דיון על התמונה הזו אבל אני לא מוצא אותו כרגע. הידרו - שיחה 21:49, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נתקלתי. וזה נראה נחמד. יתכן שכמו שבחוגים שונים באוניברסיטאות מעודדים לכתוב ערכים בויקיפדיה, בחוגי התקשורת יעודדו את הסטודנטים לתרגל בויקיניוז. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:22, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
בדרך כלל הנימוק הוא שרוצים לעודד יצירה, ואם לא ישמרו זכויות של האדם ליצירתו האנשים לא ירצו ליצור. ואני שואל אם כך מדוע 70 שנה ממותו. אם עושים חשבון, תוחלת החיים הממוצעת של בני אדם כיום היא כ-80 שנה, בתקופה הזו רוב בני האדם רואים את נכדיהם, ולעתים את ניניהם. וזכויות היוצרים כבר עוברות בשלב מסוים לנכדים בתקופה של 70 שנה לאחר מות האדם. ואני שואל האם ש"י עגנון או נתן אלטרמן לא היו כותבים את היצירות שלהם אילולי ידעו שנכדיהם ירשו אותם? האם יוצרים הולכים במחשבתם שבעים שנים אחרי שימותו? ועוד עניין יש כאן, ברגע שכבר מגיעים לנכדים, בחלק ניכר מהמקרים יש יותר מדי אנשים שיורשים ויכולים להתעורר מהומות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:19, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זכות יוצרים היא חלק מזכות הקניין, אך בעוד שזכות הקניין היא לנצח (רכושי יעבור ליורשי, ומהם ליורשיהם, עד קץ הימים), בזכות יוצרים הבעלות הוגבלה רק ל-70 שנה ממות היוצר, כדי לאפשר בשלב מסוים הפצה חופשית של ידע. האם אתה בא לגזול את כבשת הרש, ולקצץ ב-70 שנה אלה? דוד שי - שיחה 12:46, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
קודם כל, בהיסטוריה היהודית על פי האידאל של חוקי התורה שהיו סוציו-קפיטליסטיות הייתה מתבצעת חלוקה מחדש של החלק הארי של הרכוש (הקרקעות) אחת ל-50 שנה ביובל, ושמיטת חובות אחת ל-7 שנים, כך שיש גם גישות שזכויות הקניין החומריות (או חלקן) הן לא לנצח, אלא מוגבלות בזמן. ובניגוד לזכויות החומריות זכות יוצרים שהינה קניין רוחני הינה מלאכותית במידת רבה (מדוע 70 שנה ולא 49 או 101 שנים, או אף 20 שנה כמו פטנט?). אני תוהה כיצד מחשבה שעלתה במוחו של אדם או לחן שמזדמזם בראשו, יכולה להיות עליהן בעלות? מישהו מתחיל לתת הרצאה ותוך כדי כך עולים בדיבורו רעיונות חדשניים באופן ספונטני, והוא לא יכול לומר "עיצרו. עיצרו. אני הבעלים של הדיבורים הללו", כיוון שהם רעיונות. מדוע על המצאת רעיון גאוני ככל שיהיה כמו אלוהות מונותאיסטית או תורת היחסות אין זכות יוצרים, אבל על פסוק מתהילים שמדבר בנושא של האל האחד כן יהיה? למעשה מדובר בקביעה שרירותית ובהסדרה חברתית שמקנה זכויות שלא ברורות מאליהן, שנקבעה לטובת החברה, שאנשיה ידורבנו בעקבות חוק זה, ליצור יצירות חדשות.
והאם מי שמגיע ליצור יצירה פנטסטית שיש בה שאר רוח, האם הוא פועל בחלל ריק, והדבר נעשה רק מכוחו, ולא מכוח התרבות והמורשת ההיסטורית שהוא גדל בה? והשאלה מתחדדת ככל שהיצירה הינה אלמותית יותר. אני מנסה לתאר לעצמי את יורשיו של משה או ישעיהו (או מי שחיברו ספרים אלו) תובעים שהיצירות הללו יתפרסמו רק בתנאים שלהם (למשל היו קובעים שכל עותק יעלה 400 שקלים, ובקשת תשלום תמלוגים מכל בית כנסת שחקוקים בו עשרת הדיברות).
ולגבי יורשים ישנם בעיות רבות. יורשים עשויים להגביל את השימוש ביצירות שירשו ולפגוע בטובת הציבור, כפי שאירע באופן זמני לשיריה של יונה וולך בידי בן זוגה יובל ריבלין. מקרה אחר ודומה היו של הראי"ה קוק שיורשיו הגבילו וצינזרו את הפצת חלק מכתביו, שלא היו לרוחם, למורת רוחה של האקדמיה וחובבי כתיבתו, ורק בשנים האחרונות, ולאחר שחלפו יותר מ-70 שנים למותו ותורתו גם התיישנה מעט, מי שיש בידם את תכניו יכולים לפרסמם. מקרה חריף יותר אירע עם הרב ישכר שלמה טייכטל שהפך להיות ציוני, שיורשיו החרדים סירבו לפרסם את ספרו הציוני אם הבנים שמחה. האם יש לאפשר ליורשים לפגוע בטובת הציבור, במקרים מעין אלו? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:38, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אפי - על רעיונות אין זכויות יוצרים (יכול להיות עליהם פטנט - אבל זה לזמן קצר בלבד). הזכויות של היוצר הוא רק על ניסוח של רעיון. על עצם הרעיון אין הגנה והוא פתוח לשימוש ולשינוי לכל מי ששומע אותו. דרור - שיחה 11:01, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
על זה בדיוק הייתה התהייה שלי, שבתקופה הפגנית בא אדם ואמר "יש רק אל אחד", וגרם למהפך גדול בהיסטוריה האנושית, ועל זה אין לו זכויות כי מדובר ברעיון ולעומת זאת על הטקסט "והוא אחד ואין שני, להמשילו ולהחבירה" שלקוח מהפיוט "אדון עולם", ישנה הגנה שיכולה להגיע עד 120 שנה מעת כתיבתו. מה שאומר שמלכתחילה החברה לא חשבה שיש זכויות קניין טבעיות ביצירה, והיא החליטה להעניק אותם ליוצרים, בכדי לעודד יצירה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:48, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הערה לדוד -זכות הקניין אינה לנצח. גם ביהדות אין זה כך, אבל גם בארצות הברית - אם הקפיטליזם המודרני. מיסי הירושה בארצות הברית הם מאד גבוהים, ובמותו של אדם, בין רבע לחצי מהרכוש עובדים לידי המדינה (כך הדבר גם בצרפת ובמדינות נוספות). אמנם עשירי אמריקה מוצאים פתרונות (בעיקר נותנים מתנות לידיהם עוד בחייהם, או מקימים קרנות לילדים), אבל העיקרון עצמו - במותו של אדם חצי מרכושו עובד למדינה, מעיד על כך שהקניין אינו לנצח. דרור - שיחה 10:48, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הערב ב-23:00 בגלי צה"ל תוכנית בשם "משמעות בחיים לפי ויקיפדיה" עם איל גבע ודרור פויר. מישהו יודע במה מדובר ? אגב הערך משמעות החיים הוא ערך לשכתוב .... dMy • שיחה • 20:13, 18/05/2010 • ו' בסיוון ה'תש"ע
נראה. בינתיים הם ציטטו חלקים מהערך משמעות החיים, כולל את תבנית השכתוב שבראשו. eman • שיחה • ♥ 23:09, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הם המשיכו להתפלסף עם עידו הרטוגזון על עידן המידע, ואחרי שעזבו אותו המשיכו בין שיר לשיר לנסות למצוא את משמעות החיים בערכים כסףכסף (אמצעי תשלום) (כולל ציטוטים מויקיציטוט), סקסאהבה ואריך פרום. (נראה מה יהיה אחרי השיר). eman • שיחה • ♥ 23:29, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
והכל תוך כדי בחינה ביקורתית של מה שכתוב בערכים, ובדיקה האם זה מקרב אותם למציאת התשובה על משמעות החיים. ועכשיו ציטטו את אחד מהערכים אני לא בטוח איזה) שמקושרים בדף הפירושונים צדק, מה שהוביל אותם להשמיע את "בתור לשיקוף ריאה" של מאיר אריאל. eman • שיחה • ♥ 23:32, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ועכשיו דיברו על המוות וציטטו בעיקר את התמונה שבראש הערך. eman • שיחה • ♥ 23:36, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אחרי זה הם דיברו בלי קשר אלינו עם מישהו שאיבד רגל וחצי בתאונת דרכים, מה הוא למד מזה, התפלספו קצת בינהם, שמעו שיר של פויר שבו הוא שרף "החיים יפים, אני מכוער", ובסוף אחרי שכבר התייאשו, מצאו את משמעות החיים כאן.eman • שיחה • ♥ 23:56, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
ולסיום הם הודו לאנשים האלמוניים שכתבו את כל הערכים בוויקיפדיה, ועברו ל"Always look on the bright side of life". eman • שיחה • ♥ 23:56, 18 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על הדווח, שמעתי במשך היום את הפרסום על התכנית ורציתי לשמוע, אבל מה לעשות "חג שבועות, המשפחה וכל השאר" מנעו זאת ממני . נראה שנהנית Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 07:02, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
זכינו כאן לתיאור בשידור חי של שידור חי. דוד שי - שיחה 09:09, 19 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
למרות חוק חופש המידע אי אפשר להוריד מאתר משרד המשפטים פסקי דין אלא אם כן אתה יודע גם את מספר התיק וגם את תאריך הפתיחה שלו ושאר נתונים שאין דרך לברר אלא רק תמורת תשלום, אפשר כמובן ללכת לבית-המשפט לתת פקדון להוציא את פסק הדין לצלם להחזיר וכדומה.
העיריות מחייבות כל מבקש רשיון בניה להגיש תכנית של מהנדס ושל אדריכל, את תכנית האדריכל הן שומרות, את תוכנית המהנדס הם לא שומרות. אם אתה רוצה לעשות שינוי או שיפוץ זה מחייב אותך לתכנן הכל מהתחלה. ודווקא לגבי התכנית האדריכלית המצב פשוט יחסית, בעלות של כ- 400 עד 4000 ש"ח לדירה אפשר לשרטט מחדש את אדריכלות הבנין, אבל תכניות המהנדס מתייחסות גם לדברים הסמויים מהעין - סוג הבטון, עומק היסודות, כמויות ברזל וכד'
מפות, באתר המרכז למיפוי ישראל - המפה הכי מפורטת שאפשר להוריד זה בפרוט שהוא שווה ערך למפה של 1 ל - 400 או 500 אלף. למרות שיש להם מפות של כל הארץ ב 1 ל- 50 אלף. ומיפוי בתוך הערים, לפחות בכל מקום בו יש בניה חדשה, ברזולוציה של ס"מ בודדים. מידע על נקודות טריג וכדומה הם מוכנים לתת רק למודד מוסמך, אני לא רואה הצדקה לשמור את המידע לחברי גילדה מסויימת ולא לאחרים. אם אני בתור מהנדס בנין רוצה לבדוק שהמודד שלי לא טעה אין ברירה אלא להזמין מודד אחר שיבדוק אותו, ובמקומות קריטיים זה אכן נחוץ. כשמדובר בבנייה על מגרש ריק, העיריות מחייבות בדיקה ע"י נציג של המרכז למיפוי ישראל, הם צודקים, אבל הבדיקה הזו לוקחת בין חדשיים לשמונה חדשים. בארה"ב ובקנדה (רק שם בדקתי) בכל עיר שבדקתי, יש באתר העיריה, מפות הנדסיות מדוייקות להורדה. מאושרות לשימוש כאסמכתה להגשת רישיון.
המשרד לאיכות הסביבה פנה לפני מספר שנים למשרד הבריאות וביקש את תוצאות המדידות של ניקיון המים בבארות שונות, וזאת כדי לאתר מקורות זיהום. משרד הבריאות סירב, אז המשרד לאיכות הסביבה פנה לבית המשפט בבקשה לפי חוק חופש מידע, ואז טענו אנשי משרד הבריאות שמר כהן אינו סתם אזרח סקרן אלא הוא למעשה איש המשרד המתחרה, זו לא בקשה בתום לב וכו' וכו'.
הפרופ' ארזה צ'רצמן מהמחלקה לחקר העיר ואזור, הפקולטה לאדריכלות בטכניון, פנתה בבקשה לעיריית חיפה לקבל רשימת ערים תאומות. לקח שנים ואיומים בבג"צ וכדומה עד שהתברר שברשימה יש כמעט מאה ערים. אז מה איכפת לי מאה ערים, הבעיה שזו בעצם רשימת יעדי הנסיעות של חברי מועצת העיר (ע"ח משלם המיסים).
תשומת לב לכתבה [8] שניכר שמי שכתב אותה מכיר היטב את הויקיפדיה. ידעתי שיש בעיות אך לא שערתי שהמצב כה בעייתי. Yoavd - שיחה 07:23, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
עופר מתריע על המצב כבר שנים, אבל איך שהוא עד התקופה האחרונה הוא נאבק לבדו בחזית הזאת. אולי עכשיו יתעוררו עוד כמה אנשים ויתגייסו להילחם לצדו, כי אין ספק שזו מלחמה, ובשלב זה אנחנו די מפסידים בה.שלומית קדם - שיחה 08:41, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
HAVIV RETTIG GUR הוא עופר? Yoavd - שיחה 10:46, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אכן, אנחנו מפסידים כאן כמו שאנו מפסידים בהרבה מקומות אחרים. חסר כוח אדם שירצה לשבת ולסרוק את השינויים בערכים באנגלית (שלא לדבר על מה שקורה בויקי הערבית או בשפות אחרות). כמו שחסר לנו כוח אדם שישב ויכתוב ערכים שלוקים בחסר או ישפץ ערכים קיימים. אנחנו מפסידים בעיקר בגלל שאנחנו לא נוהגים כמוהם (כמה נדוש), האמת שלנו היא האמת האחת והיחידה שאין מזולתה דבר (אנו אור לגויים) ובכלל כולם אנטישמים ולא אוהבים אותנו. ואולי בכלל צריך פחות להתייחס אליהם ויותר להתייחס אלינו, להפסיק להלחם במקומות בהם הקרבות אבודים ולנצח במקומות בהם אנו יכולים, צריכים ואף חייבים. אנחנו לא צריכים להוכיח את זה שאנו צודקים אלא להמשיך ולעבוד קשה כדי להשאר צודקים. אותם "ויקיפדים" שהאמת מהם והלאה רוצים להראות עולם שיקרי, מי שבוחר להאמין בזה והלהתעלם מההיסטוריה וצדקת הדרך, לא ראוי שנלחם על מוחו העדין. אנשים עיוורים ובורים תמיד היו ולצערי תמיד יהיו. ועד כאן נאום הג'וגיגון ג'וגיגון - שיחה 16:19, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אני ויקיפד רשום, אבל אני רוצה לעשות סקר מבלי להשפיע על תוצאותיו, אז אני יוצר אותו כאנונימי. הסקר בא לבדוק משהו שונה ממה שהוא מתיימר לבדוק, אז אני מבקש ממי שיודע מה הסקר בודק באמת, לא לגלות עד לסיום הסקר. תודה על שיתוף הפעולה. 77.127.233.8 20:10, 21 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
שאלת הסקר: מה לדעתך הוא הטווח האפור של כמות גרגרי חול שנמצאת בין "מספר גרגרי חול" לבין "ערימת חול"?
כלומר, מאיזו כמות של גרגירים כבר לא בטוח שמדובר בגרגירים בודדים, ועד איזו כמות של גרגירים עוד לא בטוח שמדובר בערימה?
מומלץ לקרוא כחומר רקע את הערך פרדוקס הערימה, מאוד מעניין.
ברור כי הטווח האפור הוא לא מספר ספציפי של גרגירים, נא כתבו טווח מספרים.
השאלה מתחילה במילים "מה לדעתך", כלומר אין תשובות שגויות.
השאלה שגויה, משום שהיא קוראת לפיתרון מספרי, בעוד שאין אחד כזה. כשאני מחליט לקרוא למשהו "ערימה" זה לא בגלל שישבתי וספרתי את הגרגירים, אלא מפני טביעת עין, שלא ניתן לכמת אותה. דניאל צבי • שיחה 23:47, ט' בסיוון ה'תש"ע (22.05.10)
ציפיתי לתגובות כאלה, ולכן שאלתי "מה לדעתך" שפונה לרגש ולא ללוגיקה. 77.127.233.8 22:04, 23 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
הרגש שלי לא יודע לספור. דניאל צבי • שיחה 22:07, י' בסיוון ה'תש"ע (23.05.10)
משהו בטווח 100-10000. מה שיכול להיות כל דבר. מיקיMIK • שיחה • 22:12, 23 במאי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]
אנונימי יקר, בחיי שניסיתי לחשוב על הנושא ברצינות בשבילך. בדקתי מה הגודל של גרגר חול ואף עשיתי ניסויים. לצערי, המסקנה שהגעתי אליה היא שקיומה של הערימה תלוי באופן ישיר בשטח עליו פרוסים גרגרי החול. אם תגדיר את השאלה ככמות גרגרי החול ליחידת מידה (למשל 10 ס"מ מרובע) אני אוכל לענות לא
דפי ארכיון של כיכר העיר:
Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 19:54, 19 באפריל 2010 (IDT)
נגד. יש לבזבז את משאבי האנרגיה בכדור הארץ עד הג'אול האחרון, ויפה שעה אחת קודם. רק אז נוכל להגשים את יעודנו כאנושות: קיום כחברת ציידים - לקטים. בעצם ציידים לא, כי צמחונות זה סקסי לאללה. עמית - שיחה - האלבומים 11:29, 22 באפריל 2010 (IDT)
.jpg)
. בואו בהמוניכם !!!!! . ההרשמה בעיצומה בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים#נהריה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 16:30, 29 באפריל 2010 (IDT)
