ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 50

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

ביצה ותרנגולת[עריכת קוד מקור]

מוסכם על כולם שגוגל יודע כול, נכון?

ובכן, מסתבר שגוגל מצא פתרון לפרדוקס הביצה והתרנגולת.

היכנסו לכלי תרגום של גוגל. בחרו "עברית" ב"תרגם מ:" ו"קטלאנית" ב"תרגם ל:". בשדה הטקסט הזינו "ביצה ותרנגולת".

בתוך כמה רגעים יופיע למטה הפתרון לחידה. לא אהרוס לכם, נסו את זה! ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:21, 29 במאי 2010 (IDT)

זה מסביר הרבה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 20:24, 29 במאי 2010 (IDT)
זה בכל השפות, לא רק בקטלאנית :-) רחל - שיחה 20:41, 29 במאי 2010 (IDT)
אכן. בשפות שנכתבות באלף־בית ערבי או קירילי זה גם מותאם נכון לאלף־בית שלהן, כולל הבדלים בין רוסית לבלארוסית, למשל. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:03, 29 במאי 2010 (IDT)
זו אלכימיה ממש.Ewan2 - שיחה 20:48, 29 במאי 2010 (IDT)
שבוע טוב איוון מתי חזרת? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 20:55, 29 במאי 2010 (IDT)
Confused.svg לא הבנתי מה הקשר • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 23:09, 29 במאי 2010 (IDT)
?Estic impressionat! Què vol dir això - ברי"אשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ע • 23:25, 29 במאי 2010 (IDT)
Vol dir que Google pensen que si poden cercar bé, poden traduir bé, però no ho és. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:54, 29 במאי 2010 (IDT)
?També en altres idiomes. És molt estrany. Què el causa - ברי"אשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ע • 00:15, 30 במאי 2010 (IDT)
Vostè té un temps difícil • רוליג - שיחה 00:27, 30 במאי 2010 (IDT)
?És clar. Qui pot saber - ברי"אשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ע • 00:45, 30 במאי 2010 (IDT)
נסו לכתוב "תרנגולת וביצה". יש חוש הומור בגוגל. 85.65.208.60 14:55, 4 ביוני 2010 (IDT)
עובד גם לאנגלית (כמו שברי"א הדגיש בקטלנית). נעה - שיחה 16:10, 4 ביוני 2010 (IDT)
תרגום גוגל עובד כך שמכל שפה המילה/משפט מתורגם לאנגלית ומאנגלית לשפה הרצויה. לכן ברגע שזה קורה באנגלית זה יקרה בכל השפות. -יונה בנדלאק - שיחה 16:27, 11 ביוני 2010 (IDT)
באמת?! זה מחורבן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:53, 11 ביוני 2010 (IDT)
עליתי על זה כאשר בגרסא הקודמת ניסיתי לתרגם את המילה פרוור מעברית לצרפתית והתוצאה שקיבלתי היה SUBORN. מילה שלא קיימת בצרפתית. -יונה בנדלאק - שיחה 22:49, 12 ביוני 2010 (IDT)

התקשורת לא אשמה[עריכת קוד מקור]

במשאל רחב היקף שנערך בין כ-2000 עורכי דין, עולה שכמעט 90% מן המשיבים לשאלה סבורים ש"התקשורת משפיעה על החלטות בתי המשפט". לו היו 5% משיבים בחיוב על השאלה הזו, הייתי מודאג מאד. מה יחשוב הציבור על בתי המשפט, שתפקידם לעשות משפט צדק, אם כך חושבים עליהם אלו המצויים יותר מכל בפרטים? עוזי ו. - שיחה 13:20, 30 במאי 2010 (IDT)

שאלת הסקר אינה טובה. לא היה צריך לשאול האם "יש לתקשורת השפעה", אלא "מה השפעת התקשורת: רבה/בינונית/מועטה/זניחה". הרי אפילו אם יש פרומיל אחד של השפעה התשובה תהיה חיובית לשאלה שנשאלה. אני ואתה - שיחה 15:41, 30 במאי 2010 (IDT)
אתה צודק שאפשר היה לשפר את שאלות הסקר; אבל מכיוון שהמשיבים הם עורכי-דין ולא מתמטיקאים, הפגם הזה אינו מפג את דאגתי מן התוצאות. עוזי ו. - שיחה 18:58, 30 במאי 2010 (IDT)
מדאיג מאוד. התגלה שגם שופטים הם בני אדם. בעוד שקודם סברנו שהמדובר במחשבים משפטיים, קרים כדגים, המסתגרים בד' אמותיהם, אינם גולשים באינטרנט, שומעים רדיו או צופים בטלוויזיה, אינם קוראים עיתונים, ואם הם עוסקים בכך, הם אינם מושפעים מכך כלל. מוזר... אלמוג 19:04, 30 במאי 2010 (IDT)
חבל. חשבתי שהשופטים מקצוענים. עוזי ו. - שיחה 20:06, 30 במאי 2010 (IDT)
במערכת המשפט הישראלית (לא יודע מה קורה בעולם) לעתים צצה בעיה; שופט במושב אחד עלול לפסוק עונש חמור, או קל, תוך חוסר פרופורציה כלפי פסק של שופט במושב אחר, ששפט אדם אחר בגין אותה עבירה בנסיבות דומות. לא תמיד ישנה אמירה ברורה מצד מקורות הפסיקה, המתיחסת לחומרת העונש.
חלל סמכותי מסוג זה מותיר את מערכת המשפט נתונה להשפעות חיצוניות שונות, אחת מהן, לא במפתיע, היא התקשורת. כיצד הייתם רוצים ששופט יגיע לידי הכרעה, כאשר מערכת המשפט ממנה הוא שואב ועליה הוא מתבסס לא אומרת דבר באשר למידת חומרת העונש?! שלא יושפע מסביבתו, מדעת שכניו, מקרוביו הפוליטיים?! גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 19:07, 30 במאי 2010 (IDT)
ממש לא נכון. יש כמובן מקום להכרעה אינדיבידואלית של שופט באשר לחומרת העונש, אבל השופט עובד בתוך מסגרת. הוא מקבל הנחיות מהממונים עליו (נשיא בית המשפט בו הוא יושב, ערכאות גבוהות יותר), הוא כפוף לתקדימים, עליו לנמק עמדתו, וכל פסיקה שלו כפופה לערעור. יש קני מידה ברורים לחלוטין לחומרת העונש באשר לכל עבירה. השופט כמובן יכול למצוא נסיבות מקלות, או להחמיר. זה נתון לשיקול דעתו, אך לומר שהוא פועל באופן חופשי לחלוטין, ויכול לפסוק ללא פרופורציה ביחס לשופטים אחרים זה מאוד לא נכון עובדתית. אלמוג 19:12, 30 במאי 2010 (IDT)
זה ודאי לא נכון, ולא לכך התכוונתי. דרגת החופש של השופט בתוך המסגרת שהחוק מאפשר לו - נדמית גבוהה מידי. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 19:15, 30 במאי 2010 (IDT)
מה שמחזיר אותנו לממצאי הסקר - לא בכדי ממנים לתפקיד שופט בני אדם ולא בוטים. עידושיחה 19:18, 30 במאי 2010 (IDT)
זה עיקרון חשוב, מן הסתם. ובכל זאת, חַשוֹב על אדם שנפל על שופט ביום רע, וקיבל עונש כבד פי כמה משותפו לפשע - שגר באזור שיפוט אחר או לא משנה למה - נפל על שופט יוגורט. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 19:23, 30 במאי 2010 (IDT)
אדם זה יערער על חומרת העונש, יביא תקדימים לכך שהעונש שקיבל חמור בהרבה מעונשים הנהוגים במקומות אחרים בנסיבות דומות. ישמעו אותו לפחות שלושה שופטים של ערכאה גבוהה יותר, שההנחה היא שהמשקל המצטבר של דעותיהם מביא לאיזה שהוא ממוצע המבטא את הדעה הראויה, ואם אכן העונש חורג (לכאן או לכאן, גם המדינה יכולה לערער) מהסטנדרט המקובל, תשנה הערכאה את העונש. אם יגיעו ערעורים רבים על פסיקותיו של אותו שופט, תדע המערכת מה לעשות עמו, והיו דברים מעולם. אלמוג 19:25, 30 במאי 2010 (IDT)
אם זו המציאות - סחבק שמח. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 19:28, 30 במאי 2010 (IDT)
ימונו בוטים לשופטים, וישא"ק! בברכה, איש המרק - שיחה 20:26, 30 במאי 2010 (IDT)
כל עוד מינוי השופטים תהיה בשיטת חבר מביא חבר, הלגיטימיות של הפסיקות ישאפו לאפס. טיפוסי - שיחה 03:07, 31 במאי 2010 (IDT)
מה מצחיק? נכון, יש אפליה בעמנואל והכל, אבל זה כל כך אירוני ביחס לכך שבבית המשפט העליון עצמו מכהן שופט יהודי מזרחי אחד. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 03:15, 31 במאי 2010 (IDT)
אתה מתכוון לכתבה במעריב על כך שלא היתה אפליה פסולה והכל? אכן זה דוגמה מצוינת לפסיקה לא מתקבלת על הדעת, אך לא נדירה בנוף המשפטי במדינת היהודים. טיפוסי - שיחה 15:14, 31 במאי 2010 (IDT)

מוקדש לגילגמש[עריכת קוד מקור]

משום רגישותו לדגים. יואב ר. (Yoavr763W) - שיחה 16:40, 30 במאי 2010 (IDT)

מדבריות למות בעד....[עריכת קוד מקור]

מי שרוצה לצחוק, מוזמן לאתר של המלצות על מסעדות ברומניה כנראה בתרגום מכונה Face-smile.svg. עד שראיתי את המקור באנגלית לא ניחשתי למה הכוונה.שלומית קדם - שיחה 19:52, 30 במאי 2010 (IDT)

צחוק צחוק, אבל בעיני ראיתי, בספר מתורגם שיצא לאור בישראל לפני שנים ספורות, את המשפט הבא: "וכמו שנאמר אצל שייקספיר: 'לוּ היו לנו המדבּריוֹת שלנו, מי היה נמלט ממלקות?'". את מבינה? כלומר, מגיעה המתרגמת למשפט הזה, שמכריז על עצמו שהוא ציטוט משייקספיר (ציטוט לא מדויק, אגב, אבל בהחלט בר זיהוי, למי שמכיר את העלם הדני), ולא רק שהיא לא עושה את הדבר הנכון (קרי: איתור הציטוט, וציטוט השורות המקבילות מתוך אחד התרגומים העבריים האמנותיים), ולא רק שהיא פשוט מתרגמת אותו באופן "אקספרסיוניסטי" (כדברי הגשש), היא אפילו לא קוראת את מה שהיא עצמה הוציאה תחת מקלדתה! הרי המשפט העברי הוא הבל גמור! איזו משמעות נדמה לה שיש לו? התשובה כמובן, היא שהיא כלל לא בדקה איזו משמעות יש לו, אם בכלל. טוב, סליחה על התתפרצות. שמרתי בבטן הרבה זמן... Ijon - שיחה 00:36, 31 במאי 2010 (IDT)
יש להתייחס בסלחנות מה למתרגם האוטומטי: במקור יש שגיאת כתיב (deset - מדבר, במקום dessert - קינוח) יגיעו גם ימים בהם תרגום אוטומטי ידע לפצות גם על מקור עם שגיאות, אך בינתיים אני מתרשם מהיכולת של המתרגם האוטומטי לייצר תרגום סביר במקרים בהם המקור נטול שגיאות. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 00:51, 31 במאי 2010 (IDT)
אני ניסיתי את המתרגם האוטומטי בטקסט חף משגיאות, והוא לא עמד היטב בנסיון. כל עוד המובן הראשון והמוכר ביותר מתאים, אין בעיה, אבל ברגע שצריך מעט שיקול דעת ובחירה בין כמה אפשרויות, האוטומט מתגלה בקלונו (אם כי יש גם מתרגמים אנושיים שאינם טובים ממנו, לדאבוני).שלומית קדם - שיחה 16:36, 2 ביוני 2010 (IDT)

חסימת חומרים אקדמיים בוויקיפדיה - זו הדרך?[עריכת קוד מקור]

בעקבות שיחת משתמש:89.138.159.8 פנתה ד"ר דליה מנור למארגני אקדמיית ויקיפדיה. בהסכמתה של ד"ר מנור מובאת להלן חליפת המכתבים בינה לביני.

למארגני האקדמיה שלום רב
לאור העובדה שנושא הכנס הוא השימושים האפשריים בוויקיפדיה לצרכים אקדמיים, כנס המתקיים בבניין הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, ברצוני ליידע אתכם שחומרים אקדמיים בתחום האמנות נחסמים על ידי הוויקיפדים החרוצים שלכם בתואנות תמוהות.
כהסטוריונית אמנות המתמחה בתחום האמנות הישראלית אני מוטרדת מאד מרמת הערכים בוויקיפדיה הישראלית בנוגע לאמנות בכלל ולאמנות הישראלית בפרט. לא רק הרמה נמוכה, התכנים שטחיים ויש הרבה שגיאות, אלא שהרוח הכללית משקפת כתיבה מיושנת ו"מטעם", לא פעם מטעם בעלי עניין.
רוב המקורות שעל פיהם נכתבים הערכים, כפי שניתן ללמוד מתוכנם וממראי המקום המצורפים, אינם אקדמיים ונכתבו על ידי חובבים שמצטטים עתונאים ומבקרי אמנות ועל פי רוב אין מאחוריהם מחקרים שיש בהם ולו התקרבות לרמה אקדמית. הדבר לא מונע מסטודנטים - כולל סטודנטים שלי - לפנות למקור הזה ולהישען עליו.
אי לכך החלטתי להשקיע מאמץ וזמן ולהוסיף לחלק מהערכים על האמנות הישראלית הפניות (לקריאה נוספת) לספר ולמאמרים שלי שפורסמו - רובם באנגלית, אחדים בעברית - בכתבי עת אקדמיים. פה ושם הכנסתי גם מאמרי ביקורת ספרים שפורסמו במוסף הספרים של הארץ. מדובר בעבודה מפרכת וגוזלת זמן וכל זאת כדי שהקוראים התמימים הנתקלים בערכי הוויקיפדיה על האמנות הישראלית יוכלו, אם ירצו, לקרוא גם דעות ומחקרים ברמה אחרת.
אולם דרכי נחסמה ותוצאות עמלי נמחקו. החוסם, וויקיפד בשם odedbee המעיד על עצמו שהוא בעל תואר בפיזיקה ומומחה בתקשורת אופטית וחובב בישול חסם, ביטל ומחק משום שלדעתו כל החומרים האקדמיים הללו - כולם מאמרים בהיסטוריה של האמנות הישראלית - הם חומרים שעניינם פרסום עצמי למחברת המאמרים "דליה מנור" וכדי למנוע פרסום עצמי זה החליט כפי שהחליט.
למרות מחאותי הוא עמד על דעתו ואף הפנה אותי לעיין בערך על אוטוביוגרפיה, כאילו מאמרי הם על אודותי. הוויקיפד לא בדק (בדיקה קלה בגוגל, למשל) מי היא מחברת המאמרים והספר ולא התייעץ עם וויקיפדים אחרים. טענתו התמוהה היא ש"כשמגיע אדם ועיסוקו היחיד הוא הוספת קישורים והפניות לערכים מרובים, לעבודות של אדם יחיד, יש בכך פסול."
כתיבת מאמרים בתולדות האמנות הם באמת עיסוקי העיקרי ואינני רואה בהתמחות זו שום בעיה. האם אנשי הוויקיפדיה מעדיפים כותבים ללא התמחות? כל התוספות הביבליוגרפיות שלי היו רלוונטיות לנושאים ולערכים שבהם הופיעו ואולם העורך חשב והחליט שאני עוסקת בפרסום עצמי.
כיוון שבתחום המסוים הזה אני מקצועית יותר מן העורך, ולכך יש ראיות רבות, עולה כאן בעיה עקרונית ביותר לגבי מדיניות העריכה של הוויקיפדיה בעברית ובמיוחד לאור הציפיות של הכנס להחדיר את הוויקיפדיה להוראה אקדמית.
מה שברור, ומן הראוי שיעלה לדיון, הוא שצנזורה על חומרים אקדמיים וחסימת מומחים מלהציע את הידע שלהם אינה הדרך.
אני מבקשת לקבל במסגרת הכנס את רשות הדיבור להעלות את הנושא. אני מבינה שתכנית הכנס סגורה ואינני מתכוונת להרצאה.
מצידי הנושא יכול לעלות גם על ידי יושבי הראש.
בברכה
ד"ר דליה מנור
תל אביב
שלום ד"ר מנור,
אני מסכים אתך שראוי לשפר ערכים בוויקיפדיה, לא רק בתחום האמנות, אלא בכל התחומים. זו למעשה מטרתם של כמעט כל הפעילים בוויקיפדיה. במיוחד נשמח אם מומחים בתחום כלשהו יבואו וישפרו מהותית ערכים בתחומי התמחותם, באמצעות הוספת תוכן וניכוש טעויות בערכים קיימים, וכתיבת ערכים חדשים. גם הוספת מקורות מידע לקריאה נוספת היא תרומה מועילה לערך. עם זאת, כאשר בא אדם, גם אם הוא מומחה בתחומו, וכל תרומתו מסתכמת בהפניה למאמריו, תרומה זו מעוררת חשד של קידום עצמי. הרי ללא ספק יש בתחום האמנות כותבים נוספים המוכרים לך,וראוי שמחקריהם יובאו לידיעת הקוראים.
עלי להסכים עם קביעתו של Odedee כי "כשמגיע אדם ועיסוקו היחיד הוא הוספת קישורים והפניות לערכים מרובים, לעבודות של אדם יחיד, יש בכך פסול." דבריו אלה נכונים גם אם כל ההפניות למאמריך ניתנו בערכים שראוי לתת בהם הפניות אלה,משום שפעולה זו אינה חושפת את הקורא לעושר המאמרים בתחום זה, אלא למאמריו של אדם יחיד, חשוב ובר סמכא ככל שיהיה.
האמירה "צנזורה על חומרים אקדמיים" היא אמירה חזקה, ואני מקווה שאינך מפנה אותה כלפי כתבי עת אקדמיים השולחים את מאמריך לביקורת עמיתים. לא נעשתה כאן פעולה של צנזורה, אלא פעולה של הגנה.
אני מקווה שיגיע לוויקיפדיה מומחה בעל ראייה רחבה, שיעשיר את ערכי ויקיפדיה במאמרים פרי עטם של מומחים רבים, ולא יתמקד במומחה יחיד. מי יודע, אולי אפילו את תעשי זאת.
דוד שי
דוד שי הנכבד
תודה על התגובה המהירה.
אשר לתוכן התגובה, לא נותר לי אלא לחזור ולהביע את אכזבתי.
בערכים שאליהם הכנסתי מראי מקום שלי יש בכל המאמרים האקדמיים הרבה איזכורים של אנשים שונים, זו הנורמה האקדמית הראויה וזו הסיבה שבחוגים המקצועיים העבודה שלי זוכה להערכה. אני בשום אופן אינני היחידה הכותבת בתחום אם כי מבין המעטים שעוסקת בכך ברמה אקדמית, כולל דוקטורט. כן, יש כותבים אחרים המוכרים לי ורובם הגדול צוינו במאמרים שלכם. לעומת זאת, מאמרי לא צוינו בשום צורה, אולי מתוך כך שכותבי הערכים אינם כה מומחים כפי שהם מתיימרים להיות ואולי משום שמאמרי פורסמו באנגלית או בכתבי עת ספציפיים.
לכן, באתי וניסיתי לחשוף כמה מאמרים שפורסמו, חלקם לפני זמן רב. העובדה שהכנסתי רק את המאמרים שלי עוררה את חשדכם. ואולם, לו הייתם טורחים להכירם הייתם רואים שהם עתירי ציטוטים מכל המקורות והכותבים השונים.
מאחר ואני כותבת על אמנות בעתונות ובכתבי עת מאז אמצע שנות השמונים ומפרסמת בכתבי עת אקדמיים מאז 1997 חשבתי שיש טעם להביא לידיעת קוראי וויקיפדיה מעט מפרי עמלי. באשר לקידום עצמי - איזה קידום בדיוק זה יכול להיות? במקצוע שלי הקידום היחידי הוא בתחום האקדמי והוויקיפדיה אינה נחשבת לקידום אקדמי.
אני מבינה שאתם מעדיפים אנשים שישקיעו מזמנם ומרצם ויכתבו מאמרים לוויקיפדיה במקום להביא מראי מקום למאמרים אחרים. יש הגיון בציפיה זו אף כי יש בה גם סיכון, שאלה שכותבים אינם בהכרח אלה שיודעים. אמנם בעבר חשבתי שאולי יש טעם לכתוב או לערוך כמה מערכים אלה אבל כיוון שהתנסיתי בכתיבת ערכים לאנציקלופדיות (באנגלית) אין לי עכשיו אפשרות לעשות זאת.
לטענתך לא מדובר בצנזורה אלא בהגנה. ואני שואלת: הגנה מפני מה? האם יש להגן על קוראי הוויקיפדיה מדעה אחרת, השונה למשל מן הדעה הממסדית הרשמית? הערך על ראובן רובין משקף בתוכנו ובהפניות שלו את העמדות והמושגים שמציג מוזיאון בית ראובן והאוצרת שלו. כיוון שפרסמתי מאז 1997 מספר מאמרים וכן שני פרקים בדוקטורט מוקדשים רק לאמן זה, האם המחיקה של התרומה שלי היא הגנה? כן, הגנה על בעלי הקניין והעניין מפני עמדות אחרות. כנ"ל הערך על נחום גוטמן, שגם הוא משקף את המיתוס השכיח ואת מוזיאון נחום גוטמן, שכמו בית ראובן נוסד ונמצא באחריות משפחת האמן. הערך על בוריס שץ משקף בתוכנו ובהפניותיו (כולל השגיאה בתאריך הולדתו) את דבריו של האמן על עצמו ואת עמדתו הרשמית של מוזיאון ישראל ששץ נחשב למייסדו כמיסד בצלאל . מאמרים שלי, וכן 5 פרקים מן הדוקטורט מוקדשים לשץ ולבצלאל - האם כל זה אינו משקף ראיה מספיק רחבה לטעמכם כדי לאפשר גם להם להופיע לצד הפרסום העצמי של שץ? האם אני כה מסוכנת לדימוי של אותם אמנים שיש להסתיר את כל העבודה הזו מקוראיכם? המאמרים שלי מוסיפים לדעתי נדבכים חשובים בהבנת האמנים הללו וחבל מאד שאתם רואים במחיקה זו משום "הגנה".
ייתכן שאינני מבינה את הוויקיפדיה ואת אופן פעולתה. מה שברור לי עכשיו, לאור הנסיון הצורב הזה, הוא שלמרות שמאמרי והדוקטורט שלי עברו שיפוט (ופורסמו) שומרי הסף של הוויקיפדיה מחמירים פי כמה משום שעליהם להחליט לפי איזו תחושה כללית ולא לפי ידע ענייני.
מי ייתן ויבואו כל אותם בעלי ידיעה רחבה שעליהם אתה מדבר ויציגו גם עמדות אחרות מלבד העמדה השלטת בשדה שיח האמנות הישראלי כפי שמשתקף בערכים שהזכרתי.
העובדה שאינכם מוכנים להעלות את הנושא לדיון במסגרת הכנס שלכם מלמדת יותר מכל על המכשולים הרבים העומדים בפני הארגון שלכם בדרך להפוך לגוף ידע בעל סמכות ורציני. בתחום האמנות לא נותר לי אלא לשוב ולדרוש מתלמידי שלא להשתמש בווקיפדיה.
בברכה
דליה מנור
שלום רב,
בתשובתי התייחסתי לטענותיך ולא לבקשתך להעלות את הנושא בכנס, מסיבה פשוטה: אינני נמנה עם מארגני הכנס, אך חשבתי שראוי להתייחס לגופן של טענותיך.
לעניין בקשתך: לבעיה העולה ממכתבך היבטים רבים, ובהחלט ראוי לדון בה, ולהציג את עמדתך וגם עמדות נוספות. האם בכנס הקרוב? אשאיר את ההחלטה על כך למארגני הכנס.
הערה נוספת: הקישור שנתת בערך "בוריס ש"ץ", לדף המשמש אך ורק למכירת ספרך (דף של הוצאת Routledge) הוא פעולה מובהקת וחד-משמעית של קידום מכירות. גם אם כל כוונתך הייתה רק לסייע לקורא למצוא את הספר, עליך להביא בחשבון שהבודק רואה את מעשיך, ואינו מסוגל לראות את צפונות לבך, ומצא לנכון, בצדק, להגן על הקורא מהפניה לדף המשמש למכירת ספר. זו פעולה של הגנה, ולא של צנזורה.
בברכה,
דוד שי
אוקיי, הבנתי.
לצערי אין לי ממכירה הספר ולו פרוטה אחת, מה גם שמחירו הוא שערורייתי, אבל הדף בהוצאה נותן פירוט של התוכן וכו'. אתה צודק שזה יכול להיראות כאינטרס עסקי, אם כי ההפניות שלי סולקו גם אם אין הם אלה מאמרים בכתבי עת אקדמיים שאין כל רווח בצידם.
הנושא אכן יכול להעלות נקודות רבות ושיתפתי בכך גם כמה מהקולגות.
בשלב זה אני מניחה שאת נושא האמנות הישראלית ימשיכו להוביל בעלי האינטרסים הכלכליים וכל זאת ברשות ובחסות הוויקיפדיה.
כל טוב
דליה
עוד משהו: גם הספרים האחרים עולים כסף והקישורים למוזיאונים יש בהם משום פעולה של קידום מכירות, שכן הם גובים דמי כניסה ובחלקם אף מקדמים באופן בולט אינטרסים כלכליים של האמנים הקשורים במוזיאונים (מוזיאון בית ראובן, לדוגמא). ואילו המאמרים שלי שהופיעו בהצעות לקריאה נוספת בכתבי עת ובעיתונים נגישים לכל מתעניין בספריות ציבוריות, כך שהטיעון על קישור לספר אולי נכון אבל אין בו כדי להסביר את המחיקה המוחלטת של כל התרומות שלי לערכים.
ייתכן מאד ששגיתי בהבנת אופן התנהלותה של הוויקיפדיה. אינני בקיאה וזו הפעם הראשונה שהכנסתי חומרים שלי, כהצעות לקריאה, לא כהשלטת הדעה שלי. יכולתי לפעול בדרך מתוחכמת שהיתה בהחלט מקדמת אותי: לגייס סטודנטים או ידידים שיכניסו את המאמרים שלי; לערוך את הערכים באופן שישקף את הדעות שלי, וכד'.
התרומה שלי היתה צנועה ותמימה הרבה יותר ואולי משום כך נראתה לכם כל כך חשודה, כי לא ייתכן שמישהו מוסר ידע בלי שיש לו אינטרס. אני חוזרת ואומרת, האינטרס היחיד שיש לי הוא שהנושאים הנדונים בוויקיפדיה שהם בתחום המחקר שלי יציעו גם אפשרויות אחרות מלבד הנוסח הרשמי והשמרני המוצג בהם.
יכולתם, לו רציתם, להבהיר לי במה שגיתי, למשל במהלך ההתכתבות עם העורך שחסם אותי, אולי לצמצם את מספר המאמרים הנזכרים (מה לעשות, כתבתי הרבה על הנושאים האלה) או להוריד את הקישורים ה"מסחריים" ולהשאיר את ההפניה עצמה, וכו', אבל העדפתם מטעמים שלכם להעיף אותי לחלוטין מהשטח, לטעון נגדי שאני מקדמת את עצמי או את עסקי ושאתם עוסקים בהגנה על הוויקיפדיה.
לא הצלחתם לשכנע שההגנה שלכם מועילה להפצת הידע. להיפך.
בברכה,
דליה

עד כאן חליפת המכתבים. דוד שי - שיחה 23:39, 30 במאי 2010 (IDT)

עגום. לא נותר אלא לתהות - כמה מומחים בתחומם "הצלחנו" להעיף מכאן, אך לעולם לא נדע על כך משום שלא טרחו להתכתב עם דוד שי?! ברי"אשיחה • י"ח בסיוון ה'תש"ע • 00:34, 31 במאי 2010 (IDT)
אם דליה מנור רצתה לשפר את מצב הערכים העוסקים באמנות, הייתה פתוחה בפניה הדרך לשפר אותם. לא בהוספת קישור חיצוני למאמריה, אלא ממש בשיפור הטקסט, בהעלאת רמתו, בהבאת סימוכין ראויים ממאמרים שכתבו אחרים. פעולה שכולה הוספת קישורים חיצוניים למאמר שכתבה הגב' מנור, גם אם נניח תום לב, ורצון אמיתי לשפר ולהוסיף, יש בה לכל הפחות אבק של פרסום עצמי. לא שגב' מנור צריכה אותנו לשם הפרסום שלה, אבל היא יכולה גם לראות את הצד שלנו. במקום לטעון שאנו "כלי של בעלי הממון" או של "הדעה המקובלת", היא יכולה להבין את הרגישות שלנו לפירסום עצמי ולנסות לשתף איתנו פעולה. אני בטוח שהתכתובת הזו ופירסומה היו בגדר הוצאת קיטור, על מה שנראה בעיניה כהתנהגות לא ראויה (ובעיני כפעולה ראויה של נוטרי החומות הויקיפדיים הרגישים לכל רמז של פירסום עצמי), אבל מה התוצאה? הערכים נותרו בלי התובנות שיכולה הגב' מנור להוסיף להם, והתובנות הללו נותרו ללא קהל הקוראים שלהן. אם תנסה הגב' מנור לראות את נקודת הראות שלנו, לנסות להבין אותנו ואת הרגישויות שלנו, ולא רק לדרוש כי נהיה רגישים אליה ולצרכיה, אני בטוח שנוכל למצוא ביחד את הדרך בה היא תוכל לתרום, ולהשקיט את החשש שלנו מפני המפרסמים את עצמם. אלמוג 00:41, 31 במאי 2010 (IDT)
סליחה אבל סליחה, וויקיפדיה העברית אינה זקוקה להכרתה של הגב' מנור. אם היא רוצה להעניק לנו את המלצתה לסטודנטים שלה, תמורת הסכמתינו לאפשר לה לעבור על כללים בסיסיים, אז שתתכבד ותשב באקדמיה ולא תסחוט אותנו. ישנם מספיק גורמים באקדמיה, חשובים מגב' מנור שחושבים שוויקיפדיה אמינה, ואינם מכנים את הכותבים בה שרלטנים. אני אישית מוותר על שירותיה של הגב' מנור, גם אם היא תחליט לשבת ולעשות עבודה אמיתית, ולתרום לערכים תרומה של ממש. בוודאי שאני מוותר על קישורים למאמרים שלה, ויקיפדיה אינה אתר לפירסום עבודותיו של איש אחד. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:35, 31 במאי 2010 (IDT)
אם הגב' מנור תקבל את רשות הדיבור באקדמיה (דבר שלדעתי אסור שיקרה) אני אהיה שם להשיב לה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:38, 31 במאי 2010 (IDT)
יפה דיברו אלמוג ואריאל. אני רוצה גם לחזק את ידיו של עודדי שעומד על המשמר בוקר וערב. אינני יכול לדמיין את מערך הניטור בלעדיו. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:45, 31 במאי 2010 (IDT)
הלכתי לבדוק את הקישורים המדוברים. ולא צריך להיות מומחה בתולדות האמנות לראות שאחד מקשר לדף מכירה של הספר. השני לאתר שדורש רישום, בכדי להיות נגיש לתוכן. השלישי והרביעי לגוגל ספרים שיש בו תצוגה מוגבלת של כמה עמודים מהספר המדובר, בתקווה שהספר יירכש. אני הייתי פוסל את הקישורים הללו מכיוון שאין בהם תועלת לגולשי הויקיפדיה בגלל סגירותם, ונראה שמטרתם העיקרית היא לפרסם את הספר, ולגרום למכירתו. אם מישהו רוצה לתרום לויקי באמת במקום לנפנף בתארים שלו, שיעשה באמת משהו מועיל, או לפחות ישחרר בקצה הקישור שהוא מכניס מאמר חופשי באינטרנט, שאז לפחות הקישור יעבוד. זה שאתה מומחה בתחום מסויים לא אומר שלא יכולים להיות לך נגיעות אישיות, או שלא יכולים להיות לך טעויות בשיקול הדעת, וכבר היו דברים מעולם. מעבר לאיומים בגלל שלא מאפשרים לך להיטיב עם העולם לא במיוחד משכנע בטוהר כוונותיך. מעבר לכך ספרתי לפחות 13 ערכים שבהם יש קישורים למאמרים של ד"ר מנור, כך שהטענה על צנזורה גם לא משכנעת. אפי ב.התחברו ל • 02:28, 31 במאי 2010 (IDT)
אני מסכים עם ברי"א. היה לי חבר שכתב כאן הרבה (חפץ בעילום שמו). הוא פרש בגלל חוסר המקצועיות של ויקיפדיה העברית. הקטע הכי מצחיק או עצוב היה שערכו הצבעה על ערך בנושא יהדות מובהק, אם תאריך מסוים הוא חג או לא. במקרה החבר שלי רב בישראל המוכר ע"י הרבנות הראשית. למרות הבעתו דעה נחרצת שהתאריך לא היה מעולם חג ביהדות, רוב המצביעים החילוני, חלקו מורכב מקטינים, "הכריע" ההפך. אני חשבתי לתומי שאנציקלופדיה הקורית לעצמה "מהימנה" אמורה לשקף ידע אוביקטיבי. אין דבר טיפשי יותר, לטעמי, כמו לטעם החבר שלי, מלערוך הצבעה על מה נכון עובדתית. בקשר לדבריה של ד"ר מנור ולתשובתו של דוד שי- אמת שיתכן שיש טעם לפגם בהכנסת קישור מסחרי. אבל מצד שני- אם כותב מסוים מפנה למאמר שלו הנמצא באינטרנט חינם אני לא רואה בכך כל בעייה. בדיוק בשביל זה יכול, והלוואי שיבוא, מומחה אחר או תלמידיו ויכניסו קישורים למאמרים שלו. זו היחודיות של אינציקלופדיה ציבורית. כל מומחה יכול לערוך, וביחד מקבלים ידע מושלם. לצערי כתוצאה מהמדיניות הנוכחית המומחים בורחים ונשארים רק החובבנים בתחום. ייתכן שתגובה זו חריפה במקצת, אשמח לכל תגובה או הערה. בברכה רבה ולילה טוב, קבב וחמוצים - שיחה 02:38, 31 במאי 2010 (IDT)
אנא הפנה אותנו אל אותה הצבעה בה ילדי החילונים יצרו חג יהודי שלא היה ולא נברא. הדבר היפה בוויקי, הוא שכל דבר מתועד וכלום לא הולך לאיבוד. ואני, לפחות, לא זוכר הצבעה כזו גפילטע פיש עם חריימה
דוגמא מושלמת למה מפעילים צריכים להעמיד את עצמם לבחירה מחודשת ב"מפעיל נולד". טוסברהינדי (שיחה) 06:19, 31 במאי 2010 (IDT)
מה זה שייך? כל אחד, אפילו אנונימי, יכול להסיר קישורים, אין צורך בהרשאות מפעיל לשם כך. אבל בדרך כלל רק מי שקיבל את תפקיד המפעיל מוכן להשקיע את העבודה השחורה ,המייגעת וכפויית הטובה שזוכה לקיתונות של בוז לא רק מאלו שבאו לקדם את עצמם (ולא השתכנעתי מדבריה של ד"ר מנור, הכוללים איום מרומז, שלא זו הייתה כוונתה), אלא גם מחברי הקהילה. הייתה הצבעה בנושא וההצעה נדחתה. תנו לנו קצת שקט מהפוליטיקה. אביהושיחה 07:26, 31 במאי 2010 (IDT)
טוסברהינדי, אני באמת שמתקשה להבין מה הקשר בין הדיון הזה לבין בחירה מחדש של מפעילים. • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 08:35, 31 במאי 2010 (IDT)
מפעילים שמתנהגים כך לתורמים חדשים, לא לטמבלים אלא לתורמים אינטיליגנטים ובעלי פוטנציאל תרומה כביר לוויקיפדיה, הם בדיוק המפעילים שצריכים את תקופת הצינון. זה באמת היה קשה להבין, או שאגיד את זה במילים חריפות יותר? טוסברהינדי (שיחה) 09:19, 31 במאי 2010 (IDT)
לגופו של ענין, אנו מצפים ממשתמשים כמו הגברת (דוקטור) מנור שתפשיל שרווליה ותתחיל לכתוב כאן ערכים. הנחת מספר קישורים בערכים אינה מקדמת אותנו.
ללא קשר, היה ניתן להתייחס אליה בצורה יותר אוהדת, אבל יש מפעילים (ספורים לשמחתי) שאינני מצפה מהם ליחס אוהד, ואלה הם בדיוק אותם אלה שצריכים לעבור צינון. איתן - שיחה 11:04, 31 במאי 2010 (IDT)
נשמט ממני קישור חמישי שהיא הוסיפה בערך בוריס שץ, בשם "אמנות, לאומיות ויחסי ציבור, המיתוס של בצלאל" שהוא בהחלט ראוי (מאמר בקובץ PDF) שאותו לדעתי היה ראוי להשאיר בערך וגם לקשר בערך של בצלאל, וטעות הייתה לבטל את הקישור. אפי ב.התחברו ל • 13:15, 31 במאי 2010 (IDT)
לא קראתי את כל 29 העמודים של הקובץ הזה, אבל אם הוא ראוי בעיניך כדאי שתוסיף אותו לערך, וודאי לא תשוחזר. לעצם העניין, איני מוצא פסול בהוספת קישורים למאמרים שתוכנם יכול לתרום לערך, גם אם הדבר נעשה ע"י כותב(ת)ם. כמובן שהייתי שמח לראות יותר תרומות של מומחים בגוף הערכים, אבל כל אחד תורם כפי יכולתו, ועלינו לשפוט את התרומה על פי ערכה ולא על פי אישיות התורם. עם זאת, אם מדובר בקישור למאמרים שאינם חופשיים או לדפי פרסום בהוצאת ספרים, אכן אין מקום לקישורים כאלו. אמנון שביטשיחה 18:01, 31 במאי 2010 (IDT)
החזרתי את הקישור למאמר "אמנות, לאומיות ויחסי ציבור, המיתוס של בצלאל", העוסק בהרחבה בש"ץ. לא מצאתי טעם בקישור למאמר ב"הארץ", שעוסק בש"ץ בעקיפין (הוא ביקורת על ספר שעוסק בש"ץ) וחוזר על הרעיונות שבמאמר הקודם, המקיף יותר. דוד שי - שיחה 23:56, 1 ביוני 2010 (IDT)

לקחים שלי[עריכת קוד מקור]

  1. אנשי אקדמיה מגיעים לכאן, מתעניינים במה שאנו עושים ומוכנים לעזור.
  2. מה שהם מכנים לעזור הוא לרוב לא מה שאנו רואים כעזרה העיקרית שאנו רוצים. הם לרוב אנשים עסוקים מאוד וכתיבת ערכים בחינם במקום מאמרים כנראה אינה בראש מעייניהם. ציפיה שכך יהיה ובוודאי שדרישה שכך יהיה לא יקדם אותנו.
  3. אנשי אקדמיה יכולים, לדעתי לתת לנו כמה דברים מאוד חשובים:
    1. להפנות אותנו לטעויות
    2. להפנות אותנו למקורות זמינים הנוגעים לנושא הערך
  4. אני חושב על כן, שכאשר מגלים אנונימי שאינו משחית אלא עוסק במה שנראה כפרסום עצמי או כתיבה אקדמית ננסה לברר האם מדובר במישהו מוכר בתחום וניצור איתו קשר וננסה לכוון אותו במהירות למה שיכול להיות פתרון win-win. עדירל - שיחה 14:15, 3 ביוני 2010 (IDT)

עדכון[עריכת קוד מקור]

בעקבות פנייתה של ד"ר מנור, הצעתי למארגני כנס אקדמיית ויקיפדיה 2010 באוניברסיטת תל-אביב להוסיף לכנס הרצאה מיוחדת לאנשי אקדמיה פעילים (בכנס יהיו הרבה אנשים שאינם עובדים באקדמיה -- אנשי חינוך, אנשי טכנולוגיה, בלוגרים, ועוד) שתוקדש לסוגיות שבהן נתקלים אנשי אקדמיה בבואם לתרום מן הידע המקצועי שלהם לויקיפדיה. הצעתי התקבלה, ההרצאה מוכנה, ודוד שי הסכים להעביר אותה בתום הכנס. אני מקווה שבכך נקיים את המאמר המקראי "מעז יצא מתוק". Ijon - שיחה 13:36, 9 ביוני 2010 (IDT)

לובה אליאב איננו[עריכת קוד מקור]

לא רבים הם ענקי הדור הצופים את פני העתיד, מפענחים אותם ומספרים לסובבים אותם על העומד לקרות, ממש כפי שעשה השחף בסיפור הנודע של לובה אליאב, השחף שזעק ולא שמעו לקריאותיו. מסלול אכזר צפוי לנביא המקדים בהרבה את בני דורו, הוא הולך במישרין בדרך הנכונה, בבדידות או בחברת מעטים, כי המחנה הגדול שמאחוריו תועה בשבילים עקלקלים ונזקק ל-40 שנות מדבר או יותר, כדי לצעוד לבסוף בדרך שהוא פרץ.

לובה היה סינתזה נדירה של חולם ואיש מעש, נביא וחלוץ, איש אירגון מעולה וסופר פורה - מעטים היו כמוהו ועכשיו פחת מספרם. בן יקר לעמו, יהלום מלוטש שלא חשש ולא נרתע מהתחככות עם פשוטי העם, חסרי ההשכלה והמעמד. הוא חש בנוח בחברת פלחים ודיבר איתם, כמו שדיבר עם נכבדי הארץ, שרים ונגידים. טיפוס מיושן, כל כך לא מתאים לאופנה העכשיווית... אני אתגעגע לדרך בה הציג את עמדותיו בבהירות וללא התלהמות, תמיד אופטימי, שואף לטוב ועושה טוב. יהיה זכרו ברוך. ליש - שיחה 00:17, 31 במאי 2010 (IDT)

חבל על דאבדין ולא משתכחין איתן - שיחה 11:09, 31 במאי 2010 (IDT)
אכן, מדמויות המופת בפוליטיקה הישראלית בכל הזמנים. אמנון שביטשיחה 17:44, 31 במאי 2010 (IDT)

הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ב"חוק ויקיפדיה" - בשידור חי[עריכת קוד מקור]

המאבק לתיקון חוק זכות יוצרים מתנהל בתנופה, והיום תוכלו (לפי התוכנית) לצפות בהכנת החוק בועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בשידור חי, באינטרנט ובערוץ 99. ‏Harel‏ • שיחה 07:43, 31 במאי 2010 (IDT)

כתבה על תוצאות הישיבה ב-ynet. ושוב אזכיר לכל את עמוד פייסבוק שדן בנושא. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:08, 31 במאי 2010 (IDT)

מי בקשר עם משרד החוץ?[עריכת קוד מקור]

שחרור כל תמונה שהי מצד מדינת ישראל על התקרית הלילה יכולה לעשות פלאים להסברה הישראלית, בינתיים כל מה שיש בערך האנגלי הוא משהו מטושטש בשימוש הוגן מאל ג'זירה. נת- ה- - שיחה 13:27, 31 במאי 2010 (IDT)

ועכשיו טוענים גם שאנחנו מנצלים מינית ילדים פלסטיניים, ידיעה המצוטטת בפורטל החדשות הוויקיפדי. נחת. ליאור ޖޭ • י"ט בסיוון ה'תש"ע • 17:23, 31 במאי 2010 (IDT)
הייתם צריכים לבוא לדיון שמוזכר במעלה הדף הזה... ‏Harel‏ • שיחה 17:25, 31 במאי 2010 (IDT)
זה מכאן.
בתור התחלה יצרתי את התמונה הזו, אותה מסירים מהערך באנגלית תוך שתים עשרה שניות בערך. אם למישהו יש קשרים בדובר צה"ל, זה הזמן לבקש תמונה חופשית דומה. ליאור ޖޭ • י"ט בסיוון ה'תש"ע • 20:22, 31 במאי 2010 (IDT)
כן, שחרור התמונות של הרוגטקות והגולות שהיו על הספינה בלי ספק ישכנע את כל העולם שאנחנו דוד והם הגוליית... emanשיחה 10:37, 1 ביוני 2010 (IDT)
מעניין שבחרת להעלים עין מבקבוק התבערה, הפגיונות, הפטישים והאלות שנלוו לאותן רוגטקות. אולם למגינת לבי הכנה, כבר היתה ספינה שניסתה להגיע לחופי עזה וגם עליה הסתערו חיילים לפנות בוקר במרחק ארבעים ק"מ מהחוף. גם נוסעיה התנגדו בכח להשתלטות עליה והשליכו יתדות ברזל וקופסאות שימורים על החיילים, שהרגו שלושה מהנוסעים. במבחן התוצאה, חוששני שאיראן הצליחה להפיק את הגירסה המנוולת והחולנית שלה לאקסודוס.
את המלט שנתפס על האוניות הייתי מעביר לכורדיסטאן, שם יוכל לשמש מאתיים משפחות שאיבדו את בתיהן לאחרונה בהפצצות חיל האוויר הטורקי, מחוץ לגבולות טורקיה. ליאור ޖޭ • י"ט בסיוון ה'תש"ע • • 11:15, 1 ביוני 2010 (IDT)
כי שאר התמונות סתם לא מעלה ולא מוריד. אלות ופטישים מול חיילי קומנדו חמושים לא יעשה רושם על אף אחד.
אבל ההתפארות בתמונות של הרוגטקה, עם האסוציאציות שהם מעלות אצל כל מישהו שקצת מכיר את סיפורי התנ"ך, זה כבר באמת היה שיא של אבסורד וטמטום. emanשיחה 11:19, 1 ביוני 2010 (IDT)
שמעתם היום את עמוס עוז מתראיין ברשת ב' בנושא ההשתלטות? אינני יודעת אם הייתה כאן היתממות מכוונת או קוצר הבנה אמיתי מצדו כשאמר, שאיננו מבין מדוע אי אפשר היה פשוט לאפשר לכל הספינות להגיע לעזה ולפרוק את מטענן באין מפריע - הלא אם תגיע בעתיד ספינה עמוסת נשק, טילים ומחבלים, אפשר יהיה אז לעצור אותה בלב ים ולמנוע את הדעתה ליעד. הוא רק שכח לציין, ואיש לא שאל אותו, מנין תדע ישראל שדווקא בספינה זו יש טילים וחומרי נפץ ולא סחורות הומניטריות? אולי חמס וחיזבאללה ישלחו מראש שטר מטען ויזמינו את אנשי המכס לבדיקה?שלומית קדם - שיחה 16:28, 2 ביוני 2010 (IDT)

חברים - זוכרים איזה יום היום?[עריכת קוד מקור]

1967 - הביטלס מוציאים את אלבומם Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. Ranbar - שיחה 10:36, 1 ביוני 2010 (IDT)

הייתי שואל את חנין זוועבי[עריכת קוד מקור]

האם לדעתה היתה זאת טעות מצידם של הנוסעים שניסו ואף תקפו את החיילים המשתלשלים מהמסוק, טעות שעלה בחייהם של ההרוגים בהשתלטות. טיפוסי - שיחה 14:44, 1 ביוני 2010 (IDT)

שאלה מיותרת לחלוטין, הרי ברור שהאשמים בכל הם אותם חיילים שהשתלשלו מהמסוק לספינה בלב ים (למה לעזעזל מחוץ למים הטרטוריאלים???), הרי אותם חיילים הנהנים כל כך מהשתלשלויות יכלו להשתלשל להם בכל מקום אחר הניתן לשלשל אליו את אותם הדברים מהם השתלשלו החיילים. עכשיו, לפני שכולם משתוללים כאן ומתחילים לשלשל את התגובות שלהם, דבר שיצור בודאי השתלשלות עיניינים המשוללת כל צורך. ולכן, סביר להניח כי האשם טמון בכלל בחבל שהשתלשל ללא כחל וסרק מהמסוק. הרי, אם לא היו חבלים והחיילים התמימים (אני באמת מעריץ אותם) היו משתלשלים ללא חבלים, החיילים המשתלשלים היו מתפצפצים על האוניה התמימה ועם זה לזועבי היקרה לא הייתה כל בעיה....

הפתרון?, להבא לשלוח אותם לא רק בלי נשק אלא גם בלי חבלים... יום נעים! ג'וגיגון - שיחה 16:55, 1 ביוני 2010 (IDT)

הייתי שואל את חנין זועבי איך היא עם טביעת כף יד על הפרצוף. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 19:10, 1 ביוני 2010 (IDT)
עם או בלי טבעת? • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 00:03, 3 ביוני 2010 (IDT)

למה המקלדת לא מסודרת לפי א-ב ?[עריכת קוד מקור]

למה זה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש מספר סיבות, ראה QWERTY. להבא, המקום לשאלות כלליות הוא לא כאן אלא בויקיפדיה:הכה את המומחה. ‏odedee שיחה 11:28, 2 ביוני 2010 (IDT)

כנסת ישראל[עריכת קוד מקור]

מישהו ראה את המליאה? פשוט דיון למופת, לרגע אחד חשבתי שחנין זועבי התחילה ללכת מכות שם עם מישהו. אליסף (שיחה) 16:20, 2 ביוני 2010 (IDT)

תראה איך הרייטינג שלה עלה מכלום לאלףאמיר (שיחה) 16:44, 2 ביוני 2010 (IDT)
כל הכבוד למירי רגב. תותחית MT0 - שיחה 00:04, 3 ביוני 2010 (IDT)
מה כל הכבוד למירי רגב?, אני עברתי שם בתמימות בטיול עם כלבי הקט וסכסכתי בין כולם ג'וגיגון - שיחה 01:56, 3 ביוני 2010 (IDT)
...and counting חובבשירה - שיחה 06:55, 3 ביוני 2010 (IDT)
הדיון הזה היה ביזיון. טיעוני אד הומינם כמו "לכי לעזה, נראה איך תשרוד רווקה בת 38" שכל מטרתם לפגוע אישית, פוגעת במטרת הטוען. דניאל ב. 09:31, 3 ביוני 2010 (IDT)

לא ייתכן, שחברת כנסת, מחוקקת במדינת ישראל תדבר כך בגנותה של ישראל ותעליל עלילות מופרכות, אין לתת לה במה, יש לסלק אותה מהכנסת ולגרש אותה מארצנו. וזו לא הפעם הראשונה שבה היא מתנהגת כך, פעמים רבות היא קראה לערבי ישראל ל"פתוח אינתיפדה שלישית" ותמכה פעמים רבות בטרור. לא ייתכן שאחרי כל אלה היא עדיין חברת כנסת במדינת ישראל, יש גבול לכל תעלול. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מתפלא עליך, איך שכחת שקודם לגירוש יש למרוח אותה בזפת ובנוצות? דוד שי - שיחה 19:45, 3 ביוני 2010 (IDT)

ויקימניה 2010 - ישראל[עריכת קוד מקור]

מדוע נבחרה העיר חיפה ולא ירושלים בירת ישראל בורקס - שיחה 16:46, 2 ביוני 2010 (IDT)

אני משער שהתכוונת ל-2011. אליסף (שיחה) 16:49, 2 ביוני 2010 (IDT)
נבדקו אפשרויות שונות לערים מארחות וחיפה נמצאה מתאימה ביותר והיתה נלהבת לשתף פעולה. אין סיבה לקיים את הכנס דווקא בעיר בירה. עד כה הוא התקיימה בעיר בירה רק פעמיים מתוך השש. דניאל ב. 19:42, 2 ביוני 2010 (IDT)
שלא נדבר על כאב הראש שסידורי האבטחה בירושלים היו גורמים, וכן הזעם הפוליטי. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 23:01, 2 ביוני 2010 (IDT)
חוץ מזה ביקשתי להתחשב שיעשו את זה הפעם קרוב לבית ג'וגיגון - שיחה 01:58, 3 ביוני 2010 (IDT)
בכנות - מאחר והכנס מתרחש בשבת (בחלקו)- אני לא רואה איך אפשר היה לעשות אותו בירושלים. דרור - שיחה 16:20, 5 ביוני 2010 (IDT)

על המשט ועל הזכויות[עריכת קוד מקור]

קראו את הפוסט בבלוג המאבק על חוק ויקיפדיה - כיצד מתקשר המשט למאבק. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:18, 3 ביוני 2010 (IDT)

לטענות שלך אפשר להוסיף עוד את המימד הספונטי העצום של ההסברה העולמית כיום, הן מהצד הערבי והן מהצד הישראלי. במקום שהמדינה תנסה להשתלט לבדה על כל נושא ההסברה (כפי שעשתה בחוסר הצלחה רב עד היום), עליה לצייד את האזרחים המובילים את ההסברה הספונטנית בכלים מתאימים, דוגמת תמונות חופשיות. חבל שאי אפשר עדיין להראות נתוני סטטיסטיקה של ביקורים בערך האנגלי של המשט, הנתונים צפויים להיות גבוהים מאוד. אם שוקלים את הערך הכספי העצום של ההסברה הישראלית המשתמשת בתמונות זמן קצר לאחר התרחשות האירועים, מול חצי מליון השקלים שהמדינה רושמת כהכנסה מדי שנה משימוש בתמונותיה, הכף נוטה בצורה ברורה. האירוע האחרון עושה שירות מצויין לניסיון לפתוח את התמונות הממשליות לשימוש חופשי, עכשיו נשאר להתגבר על הפחד הקמאי של הסעיף על 'פגיעה בבטחון המדינה'. נת- ה- - שיחה 15:13, 4 ביוני 2010 (IDT)
חלק מהטיעונים לא עומדים במבחן המציאות. למשל קטעי הוידאו של דובר צה"ל קיבלו ביוטיוב רייטינג עצום (זה למשל 1.7 מיליון צפיות), מבלי להיות משוחררים לנחלת הכלל. אני גם יכול להבין את ראש מחלקת הניו מדיה, בדובר צה"ל שאומרת אם כל מה שאני אעשה יהפוך להיות לנחלת הכלל, וכל אחד יוכל לקחת את התוכן ולעשות איתו מה שהוא רוצה, אז איפה זה מעמיד אותי? למה שתהיה לי מוטיבציה ליצור תוצרים. טענה נוספת מצידו של דובר צה"ל הייתה יכולה להיות: למה ויקיפדיה "סוחטת" אותנו, ותובעת מיתנו לוותר על הזכויות שלנו לגמרי, על מנת שהתמונות יפורסמו שם. הרי אנחנו לא מבקשים כלום מאתרי האינטרנט החדשותיים, ומרשים להם לעשות שימוש בתוצרים שלנו, בכל מאמר שהם רוצים. האם ויקיפדיה איננה יכולה לעשות רישיון היברדי שישאיר בידנו את הזכויות, ועם זאת יתן אישור לאחרים לעשות שימוש בתוצרים כפי שירצו? אפי ב.התחברו ל • 16:49, 4 ביוני 2010 (IDT)
בסרטון משעשע זה תוכלו לראות שהתמונות דווקא שודרו בארה"ב בתחנות טלוויזיה רבות. אורי שיחה Go Jimbo Go! 17:04, 4 ביוני 2010 (IDT)
אפי צודק, ואכן יש רישיון בשם {{ייחוס}} השומר את זכויות היוצרים בידי היוצר אך מתיר שימוש חופשי (כולל יצירות נגזרות ושימוש מסחרי). אפשר אולי להציע לצה"ל לשחרר תמונות תחת הרישיון הזה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:11, 4 ביוני 2010 (IDT)
אפי צודק וטועה. הוא צודק, כפי שכתבתי שם - היחידה האחראית על הנושא בדובר צה"ל יכולה להיות גאה בעצמה - היא הצליחה והפופולאריות של הסרטונים היא אדירה. אבל הם היו יכולים לעשות יותר, כי כרגע בכל אתר מדיה חברתית - המדיה השולטת והבולטת ביותר היא זו של הצד השני. בגלל שלא השכילו לשחרר סרטונים ותמונות ברשיון חופשי - הם לא מימשו את מלוא הפוטנציאל של האינטרנט במאבק ההסברה. הם השיגו נצחון, אבל לא הכרעה.
אפי טועה, כי בשום מקום איש לא סוחט את דובר צה"ל. איש גם לא מבקש מהם לוותר כליל על זכויותיהם. כל רשיון חופשי (אפילו כזה שלא מתאים לוויקיפדיה, כמו רשיון שאוסר על שימוש מסחרי - NC) היה יותר טוב מהמצב הנוכחי, בו כל מי שאינו גוף תקשורתי - כל בלוגר חובבן, כותב פורום נלהב או עורך ויקי מסור - צריך להגיש בקשה מיוחדת לבירוקרטיה הצבאית. פקידי צה"ל לא יכולים כלל להורות על שחרור התכנים ברשיון חופשי, כי לא להם שיקול דעת להפר את החוק במדינה. ללא תקנות או שינוי חקיקתי - אין ישועה למצב האבסורדי הזה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:04, 4 ביוני 2010 (IDT)
אכן, גם אני בעד שינוי החוק הקיים ושחרור תמונות של צה"ל והמדינה ברישיון חופשי - כמה שיותר חופשי, יותר טוב כמובן. רק הערה: לא נראה לי שצה"ל ינקוט צעדים בפועל נגד יחידים או אתרים שמציגים את הסרטים והתמונות מהמשט, גם אם הם עושים זאת תוך הפרת זכויות יוצרים, וללא רשות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:15, 4 ביוני 2010 (IDT)
אני מסכים להערכה שלך, והיא סיבה עוד יותר טובה מדוע יש לשנות את החוק. אבל אני גם לא מאמין שמישהו יתפוס אותי אם אכניס מסטיק בזוקה לכיסי מבלי לשלם, וגם אם כן - לכל היותר יגיד לי "נו נו נו". ועדיין, על אף חיבתי העזה למסטיקי בזוקה, אני לא גונב. כל זמן שכל הזכויות שמורות - תפוצת המדיה תהיה קטנה יותר. באתר הרביעי בפופולאריות שלו באינטרנט - הן בכלל לא תופענה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:22, 4 ביוני 2010 (IDT)
אני לא בעד עבריינות בשום צורה, אבל יש לי הרגשה שצה"ל יעלים עין כמו שסופרים מעלימים עין מתופעת ה-FanFics - כי זה משתלם לו. כך שזה לא כל כך פשע... אבל בקשר לוויקיפדיה - צה"ל צריך לדעת שמדובר בזירת מידע ועיצוב דעת קהל חשובה ביותר (ולראיה, המאמצים שלי בשבוע האחרון בערכים באנגלית על המשט וה-IHH) ולהערך בהתאם (כולל על ידי שחרור תכנים חופשיים), וכבר העליתי את זה גם במספר מקומות אחרים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:34, 4 ביוני 2010 (IDT)
פניה לדובר צהל לשחרור התמונות נענתה בסירוב. לטענות "מדובר בשימוש הוגן" אבל זה מעיד על חוסר הבנת החוק - שימוש הוגן זה לא. ברגע שקיימות תמונות חופשיות זה כבר לא שימוש הוגן. אז אפשר לאמר "אנו מניחים שלא יתבעו אותנו" - אבל טענה זו רלוונטית בדיוק כמו הטענה "בואו נעתיק ערכים מ-Ynet כי לא יתבעו אותנו". אם דובר צהל חושב שהוא ראשי להעלים עין מהפרת החוק, ואף מעודד זאת - מדוע נעצר המשט מלכתחילה? יכולנו להעלים עין, לא? ממילא לא היה על הספינות הרבה אוכל, וכל פעילי אל קעידה שהיו על הספינות שוחררו לעזה. דרור - שיחה 16:36, 5 ביוני 2010 (IDT)
אני הייתי בדיון בכנסת. אני חושב שזה שיח חירשים, ולא בגלל רוע לב. כפי שאתם רואים, ביוטיוב יש לסרטים של דובר צה"ל צופים רבים, ויש גם עשרות רבות של סרטי וידאו שמשתמשים בהם במגוון דרכים שכביכול אסורות (ראו בהמשך הדף למשל על הסרט הזה). דובר צה"ל (למעשה, נציגי הפרקליטות ולא דובר צה"ל) פשוט לא מבינים מה ויקיפדיה רוצה בעצם מחייהם, ולמה מטרידים בזה את המדינה. ויש משהו בעמדה שלהם - אנחנו נשמעים כמו צדקנים קפדנים, בעוד שהלכה למעשה - דה פקטו - החומרים האלה משוחררים לרשות הציבור ואין שום משמעות לעובדה שהם מוגנים בזכויות יוצרים. ‏Harel‏ • שיחה 21:15, 5 ביוני 2010 (IDT)
אתגר: אני מבקש ממישהו שיוכיח לי דרך העמוד הזה שהסרטים של דובר צה"ל בכלל מוגנים בזכויות יוצרים. איפה בדיוק זה כתוב שם?! ‏Harel‏ • שיחה 21:17, 5 ביוני 2010 (IDT)
הגנת זכויות יוצרים היא ברירת המחדל. אם לא כתוב במפורש שהשימוש חופשי, השימוש אינו חופשי. דוד שי - שיחה 21:51, 5 ביוני 2010 (IDT)
האם המדינה תבעה מישהו בגין הפרת זכויות יוצרים? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:12, 5 ביוני 2010 (IDT)
מעולם לא. תומר א. מחוץ לחשבון. 23:45, 5 ביוני 2010 (IDT)
אז כולם חוגגים ורק אנחנו לא? לא פלא שהמדינה לא מבינה מה אנחנו רוצים מהם. אולי הגיע הזמן לפעול לפי המדיניות דה פקטו ולהעלות את התמונות תחת רישיון cc-by עם קרדיט למדינה. אחרי הכל, התמונות הן של כולנו. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:54, 5 ביוני 2010 (IDT)
אם כבר {{ייחוס}} כי צה"ל לא ויתר על הזכויות יוצרים. אבל מאחר שלא בטוח שצה"ל מרשה שימוש מסחרי או יצירה נגזרת, כנראה שאסור להוסיף שום רישיון חופשי, כולל CC וייחוס. ברם, לדעתי שימוש בתמונות מהפשיטה למשט וחשיפת הנשק הוא שימוש הוגן בתיעוד רגע היסטורי לצרכי מחקר וביקורת. אין תמונות חופשיות אחרות, ותמונת אילוסטרציה של הספינה סתם בלב ים לא נחשבת לתמונה חופשית חלופית לתמונות מהסיפון בעת תקיפת החיילים בידי המחבלים. 13:28, 6 ביוני 2010 (IDT)
יוני - החוק קובע שיש זכויות יוצרים שאסור להפר אותם. ולכן גם אם "כולם חוגגים" (יו טיוב, אי מיול וכו') לא נפר את הזכויות. מה גם שלפעמים כן נזכרים לתבוע. ואנונימי - שימוש הוגן אפשרי רק אם זה באמת "שימוש הוגן" שנדרש. במה הטקסט לא ברור שצריך תמונה של הסכינים להבהרתו? ומאחר ויש תמונות חופשניות אי אפשר לטעון שאין שם תמונה להמחשה. דרור - שיחה 13:34, 6 ביוני 2010 (IDT)
זה לא שהטקסט לא ברור - זה הבעיה היא שאת הטקסט אפשר לפטור כשקר, בעוד שתמונה (או סרט) מהווה הוכחה שהרבה יותר קשה להכחיש. התמונה היא בגדר סוג של ראייה, שחיונית להעברת המידע שבטקסט. וראיתי את הקטגוריה בויקישיתוף - יש שם רק תמונות של ההפגנות שהתרחשו אחרי הפשיטה, ושום תמונה מהפשיטה עצמה. זה כמו לומר שאי-אפשר להשתמש בתמונת שימוש הוגן של תפוז (ונניח לרגע כי אין תמונה חופשית של תפוז) כי יש לנו תמונה חופשית של קלמנטינה, מאחר ושניהם פרי הדר. 13:43, 6 ביוני 2010 (IDT)
הטיעון שלך על אמת ושקר יפה - אבל לא רלוונטי. קרא מהם זכויות יוצרים ומהו שימוש הוגן. ותמונה של עץ פרי הדר אכן תחליף תמונה של תפוז. הטיעון שלך שקול ל"יש אנשים רעבים אז מותר לגנוב" - זה לא עובד כך. בערך ניתן לתמוך באמצעות מקור עיתונאי. אם לא מאמינים למקור - יש בעיה. וזה בעיה של הצבא ושל המדינה. ירצו - ישחררו את הזכויות ויתירו שימוש. לא ירצו - יסתפקו בתקווה שאנשים אכן יכנסו לקישור המוביל לתמונות (ויש כאלה בערך). דרור - שיחה 13:52, 6 ביוני 2010 (IDT)
דרור. קשה לי להבין את הדיון. דובר צה"ל שיחרר את תמונות הוידאו לשימוש של כל מי שירצה, ואף לשימוש מסחרי. הן באינטרנט והן בכל רשתות התקשורת. כאשר CNN משדר את תמונות הוידאו הוא עושה בהם שימוש מסחרי ולא חינוכי, שכן הוא מרוויח מהפרסומות עליהן, והדבר טוב בעיני דובר צה"ל. הוא לא רק שלא דורש תמלוגים, אלא מרוצה מכך שהם יתפרסמו כמה שיותר אפילו במאה אלף כתבות של הערוץ, ובכך הוא רואה את הצלחתו. מדוע ויקיפדיה שעניינה חינוכי בלבד, צריכה להיות יותר צדיקה מהאפיפיור. בטוח שאם ויקפדיה תשאל את דובר צה"ל, מותר לנו לפרסם תמונות ווידאו כמו שערוץ 2 או אל ג'זירה עושים? דובר צה"ל יאמר למה לא? היתרנו לכולם ואתם בכלל כולם. העניין הוא שויקיפדיה אומר לדובר צה"ל, אנחנו רוצים שתוותרו על הזכויות שלכם, בכדי שנפרסם באתר שלנו את התמונות, ולזה דובר צה"ל לא מוכן. (ויש לו גם סיבות לא רעות לאחר שראינו שסוכנות רוייטרס עיוותה תמונות שהתפרסמו בעיתון הטורקי). היה צריך להיות רישוי שיהיה בין שימוש חופשי לבין שימוש הוגן. אפי ב.התחברו ל • 12:01, 9 ביוני 2010 (IDT)
היכן ראית ש"דובר צה"ל שיחרר את תמונות הוידאו לשימוש של כל מי שירצה, ואף לשימוש מסחרי"? דובר צה"ל מפיץ ומתיר לגופי תקשורת שונים לעשות שימוש ביצירות שעליהן יש לו זכויות יוצרים. אבל כל גוף שרוצה להשתמש ביצירות האלו חייב לבקש את אישורו של דובר צה"ל, אחרת הוא מפר את זכויות היוצרים שלו. זה לא "בין שימוש חופשי לבין שימוש הוגן" - זה כל הזכויות שמורות. בין הזכויות האלה, גם הזכות לתת, באופן יזום או בתגובה לבקשה, לגופים מסויימים להשתמש בתמונות. היום האינטרנט נשלט על ידי רשתות חברתיות ובלוגרים עצמאיים. האם אני, שמנהל בלוג כמשהו מהצד, באמת אפנה לדובר צה"ל ולבירוקרטיה שלהם כדי להשיג אישור להשתמש בתמונות ובסרטונים? ואם אני לא דובר עברית (נניח, טורקית)?
ואין לדובר צה"ל סיבות לא רעות לשמור את הזכויות כך. העריכה שבוצעה בתמונות שהציגו רויטרס מראה שהרישוי הנוכחי לא עוזר ולא מסייע. האם מישהו באמת חושב שהסיבה היחידה שגופי תקשורת נוספים לא מעוותים את התמונות היא בגלל שבכך יפרו זכויות יוצרים? נו באמת. האם מישהו באמת חושב שלמי שרוצה לעוות את התמונות בכלל אכפת מהרשיון? שובו של הנו באמת - הרי הוא כבר משנה את המציאות, מה אכפת לו מזכויות יוצרים? הרישוי הנוכחי לא עוזר במאום ואין בו שום תועלת. מנגד, יש בו נזק שמגביל עד מאוד את הפצתו ברשת האינטרנט. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:10, 9 ביוני 2010 (IDT)
מבחינה טכנית מה שנעשה ברויטרס הוא חיתוך פשוט. אם אתה רוצה למנוע את זה, תאלץ למנוע גם למנוע מבלוגר להתמקד בחלק מסויים מהתמונה, או מבלוגר אחר להשאיר רק כמה עשרות שניות משמעותיות מהקלטה של חמש דקות. מצד שני, גוף כמו רויטרס, עם כתובת ידועה וכיסים עמוקים, לא יכול להרשות לעצמו להפר זכויות יוצרים בלי חשש להתבע.Tzafrir - שיחה 20:00, 12 ביוני 2010 (IDT)

תמונה מרתקת[עריכת קוד מקור]

הייחוד בתמונת האישים הזו מעבר ליופיה הוא שכל פרצוף מקשר לערך הרלוונטי בויקיפדיה באנגלית. התמונה כאן. מתניה שיחה 19:22, 3 ביוני 2010 (IDT)

העיקר שיש לנו שם נציג :-) עמרישיחה 19:25, 3 ביוני 2010 (IDT)
מוזר שדווקא הוא נבחר 'לייצג' אותנו. אני ואתה - שיחה 19:52, 3 ביוני 2010 (IDT)
הוא לא נבחר לייצג אף אחד. הוא נבחר לייצג את עצמו בעקבות המעמד אליו הגיע בעצמו. בדיוק כשם (ולהבדיל אלף אלפ הבדלות) שהיטלר שמופיע גם בתמונה אינו אמור לייצג את גרמניה. דניאל ב. 21:51, 3 ביוני 2010 (IDT)
לעם היהודי, כרגיל, יש ייצוג יתר. איתרתי בינתיים את: שפילברג, פרויד, שרון, סלק, קרל מרקס, יוליוס אופנהיימר וייתכן שיש עוד. בברכה. ליש - שיחה 22:10, 3 ביוני 2010 (IDT)
בתחילה חשבתי שאולי באמת הסינים המציאו את הכל לפנינו, לפי כמות השמות האסייאתים, עד שהבנתי שגם שלושת הציירים סינים. מעניין לראות שעל אף הישגיה הרבים, מארי קירי עדיין נבחרה אצלם לשמש כמלצרית עבור מדינאים. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 22:20, 3 ביוני 2010 (IDT)
וזה המקום אליו מגיעים אם לוחצים על הגמל. אליסף (שיחה) 22:37, 3 ביוני 2010 (IDT)
פספסת את איינשטיין. איש המרק - שיחה 15:09, 4 ביוני 2010 (IDT)
אותי דווקא הפתיעה החתול, אבל מה שהייתי באמת רוצה לגלות זה למה דווקא דנטה עומד בין שלושת יוצרי הציור שמופרדים מכל האישים האחרים. • רוליגשיחהבואו לבחור סמליל ליומולדת 7 לוויקיפדיה 19:06, 4 ביוני 2010 (IDT)

לא רק אצלם יש משוגעים[עריכת קוד מקור]

[1] הציונישיחה 19:01, 4 ביוני 2010 (IDT)

מצד שני... כמה זמן דגל ישראל היה יכול להתנופף בטורקיה? הציונישיחה 17:06, 5 ביוני 2010 (IDT)
לא שאני בעד השחתה ועבריינות, ואני סבור שמוטב שההמעשה לא היה נעשה, גם כי זה לא עוזר לדימוי שלנו בעולם, אבל בלבי יש קול שאומר "מגיע להם". ארדואן עבר את הגבול ברטוריקה האנטישמית והמתלהמת שלו, ונראה שהוא נחוש לנתק את היחסים בין טורקיה לישראל בכל מחיר. אני מקווה שנאט"ו והאיחוד האירופאי יענישו את הטורקים בתגובה ויגרמו לארדואן לחשוב פעמיים אם הוא רוצה להצטרף לציר הרשע בראשות איראן ולנטוש את המערב. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:54, 5 ביוני 2010 (IDT)
הוא עזב (בתהליכים) את המערב מזמן, מה שצריך לעשות עכשיו זה לחזק את החילונים בטורקיה. הציונישיחה 20:44, 5 ביוני 2010 (IDT)
מעניין שהשיקול שבחרת נגד השחתת אנדרטה הוא "כי זה לא עוזר לדימוי שלנו בעולם".62.219.221.30 22:46, 6 ביוני 2010 (IDT)

בחירת תמונה- מיקי רוזנטל[עריכת קוד מקור]

שלום קהילה. איזו תמונה מוצלחת יותר?

הרביעית ללא כל ספק ג'וגיגון - שיחה 13:50, 5 ביוני 2010 (IDT)

אני חושב שהשלישית. אולי נשליץ את זה? אלמוג 13:54, 5 ביוני 2010 (IDT)
אם הבחירה היא לשילוב בערך, אני מעדיף תמונה 1. דוד שי - שיחה 13:55, 5 ביוני 2010 (IDT)
זה שתמונה צולמה ע"י צלם מפורסם ומוכשר, והיא מעניינת ובאיכות מעולה, לא אומר בהכרח שהיא מתאימה לערך. תמונות בערך אמורות להיות "אינפורמטיביות". לאו דווקא "אומנותיות". emanשיחה 14:00, 5 ביוני 2010 (IDT)
מה לא מתאים? זה האיש. זה מיקי רוזנטל. אז מה תצביע עמנואל? סקרלט ••• שיחה 14:01, 5 ביוני 2010 (IDT)
תמונה 4. באחרות יש העוויות בפנים Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 14:02, 5 ביוני 2010 (IDT)
אני לא רואה בעיה חינוכית באדם מעשן. תמונה 4 היא של צלם מקצועי ומציגה את רוזנטל האיש. שנילישיחה 14:05, 5 ביוני 2010 (IDT)
זו לא שאלה של חינוך, זו שאלה של עצם שתקוע בפניו של המצולם. בעד 1 או 3. ‏Gridge ۩ שיחה 14:50, 5 ביוני 2010 (IDT).
תמונה 4 הכי טובה. דרור - שיחה 16:39, 5 ביוני 2010 (IDT)
אני בעד להשליץ כמה שיותר. בכל מקרה - תמונה 4 היא אינפורמטיבית ביותר, ומביעה יותר מכל אחת אחרת. • רוליגשיחהבואו לבחור סמליל ליומולדת 7 לוויקיפדיה 18:04, 5 ביוני 2010 (IDT)
כמה הערות: 1. אני מסכים עם עמנואל, שפחות חשוב מי צילם את התמונה, ויותר חשוב עד כמה היא מציגה את מושא הערך בצורה הבהירה והטובה ביותר. 2. אני מתנגד להסרת תמונות מהטעם שמישהו מעשן בהן. ויקיפדיה היא לא משרד החינוך ולא משרד הבריאות. יש אנשים מעשנים בעולם, וניתן בהחלט להציג בוויקיפדיה תמונות של אנשים עם סיגריות. אני מזכיר שצנזורה מטעמים של "פגיעה ברגשות הציבור" היא מדרון חלקלק שאם נצעד בו לא נוכל בסוף להציג בכלל תמונות בוויקיפדיה. 3. אם חשוב גם לסקרלט וגם ל-DMY שהתמונות שהם העלו יוצגו בערך, ומאחר וכל התמונות האלה חופשיות, אני לא רואה בעיה להציג בערך 2 תמונות. אפשר גם להוסיף בקישורים החיצוניים קישור בולט לשאר התמונות שיועלו לוויקישיתוף. 4. אם בכל זאת יאלצו אותי לבחור, אז לדעתי תמונה 3 היא המתאימה ביותר להופיע בערך. Lostam - שיחה 19:28, 5 ביוני 2010 (IDT)
בכל תמונה יש בעיה מסוימת (הבעת פנים לא מחמיאה, חשיפה לא טובה או קרופ לא טוב). תמונה 1 היא הטובה מכולן, 4 קצת פחות בגלל הפורמט (תמונת landscape ולא portrait) והקרופ המעצבן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:34, 5 ביוני 2010 (IDT)
תמונה 3 היא הראויה ביותר - מציגה מראה פנים "נייטרלי" ובאיכות ברורה ובהירה. אמנם בתמונה 4 הוא נראה צעיר יותר וכמו מגניב יותר, אבל כפי שנאמר, האחרונה מצולמת מרחוק יותר ומציגה אותו במצב מסוים עם סיגריה שמפריעה למראה "חלק" של פניו. והרי יש זמינות של 3 תמונות אחרות "נקיות" מחפצים אחרים של פניו. אומנות - שיחה 20:57, 5 ביוני 2010 (IDT)
לא הבנתי למה הדיון הזה נמצא כאן. בכל מקרה, הוספתי את תמונה מס' 3 לערך כך שכעת שתי התמונות, 3 ו-4 מוצגות בערך. אליסף (שיחה) 21:02, 5 ביוני 2010 (IDT)
אני בעד 3. למה מיקי בוכה בתמונות 1 ו-2? טוקיוני 14:07, 8 ביוני 2010 (IDT)
תמונה 4 --MT0 - שיחהבואו להביע דעתכם על הסמלילים! 21:56, 9 ביוני 2010 (IDT)


We con the world[עריכת קוד מקור]

סרט גדול ביוטיוב המסביר את ישראל באמצעות הומור ופארודיה על השיר We Are the World של מייקל ג'קסון. הסרט זכה לפופולריות רבה והרבה תגובות שרובן תומכות בצד הישראלי. הסרט מצחיק ומומלץ לצפייה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:37, 5 ביוני 2010 (IDT)

גדול! ממש מצחיק ויפה. כל הכבוד להם. אליסף (שיחה) 20:55, 5 ביוני 2010 (IDT)
לייק. הציונישיחה 21:05, 5 ביוני 2010 (IDT)
הסרט היפה כבר זכה ליותר ממליון צפיות ואף שוגר בטעות לעיתונאים על ידי דובר צה"ל. Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:11, 6 ביוני 2010 (IDT)
רק לתקן שהסרט נשלח על ידי לשכת העיתונות הממשלתית, יען כי לע"מ. עד כמה שהבנתי, ההתנצלות הייתה על כך שזה הוצג כסרטון רשמי של המדינה, המשקף את עמדתה של ישראל. עידן ד - שיחה 22:03, 6 ביוני 2010 (IDT)
ורק עצוב לדעת, שמדינת ישראל הגדולה, על משרד החוץ שלה ועל משרד ההסברה בעלי התקציבים ואנשי המקצוע, לא עשו את מה שסרטון פרודי מטופש עשה. ונראה שהם עדיין לא עושים. מייאש. Face-sad.svg. ‏Danny-w‏ 08:35, 7 ביוני 2010 (IDT)
אולי הוא זכה ליותר ממליון צפיות, אבל אין דרך לדעת כמה מהן הן מישראל (בה הם משכנעים את המשוכנעים), כי משום מה הם לא מאפשרים את האופציה שיש ביוטיוב לראות איפה הסרטון נצפה ואיפה לא. emanשיחה 23:21, 7 ביוני 2010 (IDT)
הקליפ הוסר מהאתר בטענה להפרת זכויות יוצרים של השיר המקורי, לאחר בקשה של חברת וורנר מיוזיק. מעניין מה דעת מומחי הויקיפדיה בעניין [2]. אפי ב.התחברו ל • 20:54, 12 ביוני 2010 (IDT)
על פי החוק הישראלי מדובר בשימוש הוגן. החוק החדש מאפשר במפורש להשתמש ביצירת אומנות לצורך יצירת פרודיה. כדאי להם ליפול על השופטת מיכל גונן-אגמון "אין זה ראוי כי מי שמנסה לערוך סיפור, קטע מוסיקה או סרט באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית והיצירות ברשת, יצטרך להביט כל הזמן לאחור כדי לבדוק האם אין בעל זכויות יוצרים כזה או אחר בעקבותיו. יש לציין לעניין זה כי בדרך כלל התובעים הן תאגידי תקשורת או בידור ענקיים, ולמולם גולש או גולשים בודדים." (פסק דין פרמייר ליג) תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:08, 12 ביוני 2010 (IDT)
הנה דבריה של קרוליין גליק בעניין זה. ‏עמיחישיחה 00:14, 13 ביוני 2010 (IDT)

חשבון פייסבוק מוקפא[עריכת קוד מקור]

לא מבין את עורכי אתר פייסבוק! הם חסמו לי את החשבון בלי הודעה מראש, ובלי הסברים! ועל מה?!!!!! אני לא הייתי ספאמר, אני לא ביצעתי עבירות על זכויות יוצרים, ולא ביצעתי שום פעולה מזיקה כלפי משתמשים אחרים באתר.

לאחר חיפוש קצר בגוגל כדי למצוא תשובות אפשריות לצרתי, שלחתי דוא"ל לעורכי האתר בבקשה שיחזירו לי את החשבון בחזרה.

למישהו יש עוד איזה הצעה בשבילי? חוליו מילאגרוס ססאר דברו איתי העמותה לקידום יחסי ישראל - סבורגה 06:41, 6 ביוני 2010 (IDT)

אם הוקפאת, הסיכוי שחשבונך יוחזר קלוש, אני מציע לך לפתוח חשבון חדש מעכשיו. כנראה הגבת תגובות שלא נראו למשתמשים אחרים ודיווחו עלייך יותר מידי.. הציונישיחה 14:32, 6 ביוני 2010 (IDT)
אולי בשל שנת הלידה הרשומה? הם סוגרים אוטומטית חשבונות של בני פחות מ-14. נעה - שיחה 12:05, 7 ביוני 2010 (IDT)
מעניין. האם קיבלת הודעה רשמית על הקפאת חשבונך, או שפשוט אינך מצליח להיכנס לחשבון באמצעות סיסמתך?
אני נהגתי להחליף מעת לעת את הסיסמה לחשבון ספר הצלמיות שלי. בדרך כלל הייתי חושב על סיסמה שנונה, אותה כמובן מיהרתי לשכוח ולאפס בהצלחה. פעם אחת שכחתי את הסיסמה ומאז איני מקבל את הודעות איפוס הסיסמה הנשלחות לכתובתי. כעבור שבוע-שבועיים חדלו להגיע גם התראות אחרות מפייסבוק, ורק כששלחתי להם bug report קיבלתי מייד הודעת אימות אוטומטית לכתובתי. בקיצור, כבר שלושה חודשים שאני מחוץ לחשבון, תוהה אם חסמו אותי בזכות התמונה המצודדת ששמתי או שנתקעתי בחוץ באחד משדרוגי המערכת. מעניין כמה אנשי צוות מועסקים בקריאת דיווחי התקלות של מאות מיליוני עמודי ספר הצלמיות. גמילה נעימה אורן, ליאור ޖޭ • כ"ה בסיוון ה'תש"ע • 12:05, 7 ביוני 2010 (IDT)
בתכתבובת האי-מייל שלי עימם הם מסרו לי ככל הנראה אני נחסמתי בשל משלוח רב מדי של בקשות חברות. עכשיו רק נותר לי לחכות ולראות האם אוכל לחזור ולגלוש שם בין שאר באי האתר או שמא אהיה מוחרם על ידם לעד. ----אורן נוי דג דברו איתי יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! 05:03, 9 ביוני 2010 (IDT)

מה קרה לעורכים של ynet?[עריכת קוד מקור]

כעת בעמוד הראשי בynet:

  • הכותרת הראשית: "סרקוזי לנתניהו: תסכים לוועדת חקירה בינ"ל".
  • אחת מכותרות הכלכלה: "כלכלנים באנגליה: "אירו ימות בתוך חמש שנים".

מה קורה להם? אני ואתה - שיחה 23:45, 6 ביוני 2010 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה בכותרת הראשונה. דניאל ב. 11:13, 7 ביוני 2010 (IDT)
צריך להיות הסכם, זה ציטוט. מתניה שיחה 11:14, 7 ביוני 2010 (IDT)
זה סלנג נפוץ - גם אם לא מי יודע מה מכובד וקפדני, בטח לא לעיתון. בשפת היום יום כולנו אומרים "תבוא אליי", "תיקח אותי" וכדו', במקום "בוא", "קח". אני מאמין שמתישהו זה יקבל הכרה פורמלית, כי זה נפוץ. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 15:36, 7 ביוני 2010 (IDT)
כולנו? דבר בשם עצמך. דניאל צבישיחה 20:08, כ"ה בסיוון ה'תש"ע (7.06.10)
זה קיים (יש לזה גם שם: הציווי החדש), זה נפוץ, וזה עברית. אביעדוס • כ"ו בסיוון ה'תש"ע, 20:40, 7 ביוני 2010 (IDT)
עד כמה שהבנתי מהערך, הציווי החדש מציין צורות ציווי מובהקות כמו תְּ'זַהֵר או כַּנֵס (במקום הצורות התקניות: היזהר, היכנס). בכל מקרה, גם זה לא עברית תקנית, ובטח לא עברית כתובה תקנית. אני ואתה - שיחה 20:53, 7 ביוני 2010 (IDT)
מה זה צורת ציווי מובהקת? ולמה 'הסכם' אינו כזה. זו ישראלית תקנית לחלוטין. דניאל ב. 21:08, 7 ביוני 2010 (IDT)
התואר "תקני" די ריק מתוכן בהקשר הזה. אין כאן "תקנים", אלא רק נורמות. אביעדוס • כ"ו בסיוון ה'תש"ע, 21:24, 7 ביוני 2010 (IDT)
כשסרקוזי דיבר, הוא התכוון שדבריו יתורגמו לפי "ודייק" או לפי "הציווי החדש"? הצרפתית שלו הייתה תקנית או עכשווית? דוד שי - שיחה 22:04, 7 ביוני 2010 (IDT)
אתה יכול להיות בטוח שהוא דיבר בצרפתית תקנית. גם נתניהו, יש להניח, היה משתמש בציווי הישן והטוב בנסיבות דומות. אני מניח שאחת הסיבות להעדפת הצורה "תסכים" היא ש"הסכם" ניתנת לקריאה בכמה אופנים, בכתיב לא מנוקד. דב ט. - שיחה 08:19, 8 ביוני 2010 (IDT)
דניאל, שאלתך לא ברורה. "הסכם" זה ציווי, "תסכים" זה עתיד, שמשמש גם כציווי במשלבים תת-תקניים. דב ט. - שיחה 08:21, 8 ביוני 2010 (IDT)
תשובתך לא ברורה. לא אמרתי כלום על 'תסכים' שאלתי למה 'הסכם' אינו צורת ציווי מובהקת. דניאל ב. 12:43, 8 ביוני 2010 (IDT)
הוא לא ציווה, הוא ניבא. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:22, 8 ביוני 2010 (IDT)
"הסכם" הוא כן צורת ציווי, ולכן היה צריך להשתמש בה: "הסכם לוועדת חקירה" ולא כפי שנעשה. לא ברור אם נינצ'ה ניסה להתבדח, בכל אופן הזמן הנכון כאן הוא ציווי, שאינו בהכרח מלמד על הוראה, אלא גם על בקשה. דב ט. - שיחה

אני לא צופה בטלוויזיה, בטלוויזיה צופים בי[עריכת קוד מקור]

צילמו אותי היום לערוץ 2, בשבתי כסועד במסעדה טורקית. מתוקף הנסיבות הבלתי מתוכננות התבלבלתי מעט בניסוח, הסתכלתי על הפנס במקום על העדשה ולא התגלחתי לפני כן. שותפיי לסעודה נמלטו מהצילומים, כך שעלול להיווצר בשוגג הרושם שישבתי לבד עם ארוחה לשלושה. כך או כך, אם לא יהיו חדשות מרעישות הערב ויוצא לך משום מה לצפות בערוץ 2, קיימת אפשרות שפרצופי המדושן יפציע בשמי הערב הנוגים של מרקעך. ובבניין ציון נתנחם, ליאור ޖޭ • כ"ה בסיוון ה'תש"ע • 15:52, 7 ביוני 2010 (IDT)

אם צולמת אוכל בורקיטוס באור אדום אתה יכול לקבל שלילה. תקווה שהמצלמה תפסה את הסועד שנכנס לצומת לפניך ולא אותך. יוסישיחה 23:41, 7 ביוני 2010 (IDT)

רשיונות אלטרנטיביים לויקימדיה[עריכת קוד מקור]

רציתי להמליץ על שני רשיונות חופשיים, שאולי כדאי שקרן ויקימדיה תשקול, הראשון הוא רשיון הבירה, והשני הוא הרשיון החופשי באמת. מתניה שיחה 20:22, 7 ביוני 2010 (IDT)

בשביל מה? יש תוכן מועיל ברשיונות הללו? רשיון הוא מסמך משפטי מחייב (אני מניח שהניסוח המקורי של "רשיון הבירה היה משהו בסגנון "אם ניפגש, אתה צריך לקנות לי בירה. תנאי כזה הופך את הרשיון ללא חופשי) רוב התוכן של ויקיפדיה הוא ברשיון CC-BY-SA 3.0 (לאחר שהיו בעיות טכניות עם 3 גרסאות קודמות של הרשיון הזה). אם אני רוצה להפיץ בעצמי חומר מויקיפדיה, אני לא רוצה להתחיל לבדוק בנפרד לכל דף מה הרשיון שלו.
שני הרשיונות הללו אינם רשיונות copyleft, ולכן יאפשרו לגופים כמו אנציקלופדיית ynet להשתמש בתוכן של ויקיפדיה בלא שום מחוייבות לתרום חזרה או אפילו להציג את העובדה שהוא הגיע מויקיפדיה.Tzafrir - שיחה 14:40, 8 ביוני 2010 (IDT)
אם כבר מדברים על זה, מי יושיעני עם שאלת השאלות - מה ההבדל בין GFDL ל-CC? • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 17:24, 8 ביוני 2010 (IDT)
ל־CC יש מגוון רשיונות, כולל כאלו האוסרים על שימוש מסחרי. אתה ודאי מתכוון לרשיונות CC-BY-2.5 ו־CC-BY-3.0 (אשמח אם מישהו אחר יוכל להסביר לי מה ההבדל בין השניים האלו). ההבדל העיקרי ביניהם ל־GFDL הוא שה־GFDL מחייב להצמיד ליצירה עותק של הרשיון, דרישה סבירה לתוכנת מחשב, לא סביר כאשר מדובר בתמונה או בפסיקה מויקיפדיה. רשיונות ה־CC לעומת זאת, לא מצריכים את הצמדת הרשיון ליצירה. מסתבר שיש עוד הבדלים קטנים נוספים, אבל זה ההבדל העיקרי. נת- ה- - שיחה 18:48, 8 ביוני 2010 (IDT)
לרשיונות CC היו מספר גרסאות (1.0, 2.0, 2.5, והנוכחית - 3.0). למיטב ידיעתי אין הבדלים מהותיים בין הגרסאות. כלומר - אין הבדל במה שהרשיונות ניסו להשיג. ההבדל הוא בפרטים הטכניים. עד גרסה 3.0, עצם הניסוח של דרישת ה־attribution (כלומר: הכרה במחבר) גרם לרשיון להחשב לא חופשי בעיני דביאן ואחרים.
ה־GFDL קדם לרשיונות CC. כאשר נוצרה ויקיפדיה זה היה רשיון ה־copyleft הסביר ביותר לתיעוד. הוא נכתב במקור לשימוש בספרים. רשיונות CC נוחים בהרבה לשימוש באינטרנט (לדוגמה: הדרישה הטכנית לצרף ליצירה עותק של הרשיון עצמו במקרים רבים פשוט אינה מעשית עבות תמונות וכד').Tzafrir - שיחה 19:33, 8 ביוני 2010 (IDT)
איך בדיחה נרצחת באכזריות... מתניה שיחה 00:32, 9 ביוני 2010 (IDT)
חחחחחחח Face-smile.svg היית צריך לכתוב בכותרת >זהירות בדיחה!< שתחרוו אנשים!! הציונישיחה 03:20, 9 ביוני 2010 (IDT)
לידע כללי - יש יותר מדי רשיונות חופשיים בעולם.‏ Tzafrir - שיחה 12:08, 9 ביוני 2010 (IDT)

פורמט SVG[עריכת קוד מקור]

רציתי לעבד קובץ בפורמט SVG (קובץ:Flotillagazamapa.svg), והעליתי חרס בידי. ב-PSP 9 הוא לא זיהה את הקובץ. ב-GIMP הוא פתח כקובץ ריק. באופן אופיס הוא נתן לי בכלל טקסט, אף שתיאורתית זה היה אמור להיות בסדר. וב-IrfanView היה תוסף בתשלום. בקיצור, אם רוצים לקדם את הפורמט הזה, צריך שיהיו תוכנות זמינות למשתמש הקצה. ככה לא בונים חומה, ולא מקדמים פורמט. בינתיים לא נותר לי אלא להמיר ל-PNG, ולעבד את התמונה כך. אפי ב.התחברו ל • 23:17, 7 ביוני 2010 (IDT)

אינקסקייפ. יוסישיחה 23:20, 7 ביוני 2010 (IDT)
ראה גם SVG. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:26, 7 ביוני 2010 (IDT)
ואפשר גם w:Category:Free vector graphics editors. יוסישיחה 23:29, 7 ביוני 2010 (IDT)
תודה רבה. האינקסקייפ נראה לי חביב למדי. אפי ב.התחברו ל • 02:32, 8 ביוני 2010 (IDT)

שאלה בתורת ההסתברות[עריכת קוד מקור]

בזה הרגע אירע לי נס סטטיסטי, בשלוש הקלקות רצופות על "ערך אקראי", (מנהג שאימצתי לי, לאחר שאני מסיים את הויכוחים היומיים), עלה לי פעמיים אותו הערך (עמיקם גורביץ'), אולי מישהו יוכל לנתח את הסיכויים על פי תורת ההסתברות למקרה כזה, (אני לא מכיר את התכנה שאיתה עובדת ויקיפדיה , אך אני משער שאין לה זיכרון מהקלקות קודמות כך שמדובר בשתי מקרים בלתי תלויים), מה שבטוח שהשבוע לא אהמר בפיס, או אולי בעצם דווקא כן, עוד לא החלטתי עזרו לי ... --גששון - שיחה 03:56, 8 ביוני 2010 (IDT)

3/100000; רוץ להמר - יש לך סיכוי לזכות כמו בכל שבוע אחר... עוזי ו. - שיחה 08:07, 8 ביוני 2010 (IDT)
נמוך... 132.77.4.129 10:16, 8 ביוני 2010 (IDT)
זו לא הפעם הראשונה שמישהו מדווח על מקרה כזה. כנראה שפשוט יש באגים במנגנון האקראיות של ויקי. דניאל ב. 20:59, 8 ביוני 2010 (IDT)
אתה רוצה להגיד לי שבמנגנון האקראיות שמו built in מנגנון שימנע הופעה חוזרת של ערכים בתדירות גבוהה מדי? נשמע לי מיותר. בעיני יותר הגיוני שמבחינה סטטיסטית גם מקרים כאלה קורים לעתים. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 02:09, 9 ביוני 2010 (IDT)
גם לי זה קרה כמה פעמים. נדמה לי שפשוט המנגנון אינו ממש אקראי, אלא תלוי בפרמטרים שאינם משתנים מהר.

כשאני הייתי תוכניתן, על מנת ליצור סיפרה אקראית, ביקשתי מהמחשב שייקח את הספרה הימנית של מונה השניות בשעון המערכת. אם מתכנתי ויקיפדיה לקחו משתנה דומה אחר (שאינו משתנה מהר), כנראה שלא לקחו משהו אקראי לחלוטין. בכל מקרה, אין כאן נס... Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:29, 9 ביוני 2010 (IDT)

עוזי, אתה בטוח שזאת ההסתברות? אין כאן השפעה של פרדוקס יום ההולדת?
זהר, אקראיות מתקבלת כשלכל תוצאה יש סיכוי שווה להבחר ולכן אם היו מיישמים מנגנון כזה, היה מתקבל משהו לא אקראי.
עובד, הספרה הימנית של מונה השניות בשעון המערכת (בייצוג מקובל) סופרת מאיות או אלפיות שניה (לא זוכר), זה משתנה די מהר. 85.65.208.60 18:36, 9 ביוני 2010 (IDT)
ברור, לכן אני מטיל ספק ברעיון שהוכנס מנגנון שאמור למנוע מקרים של הישנות ערכים בטווחים קצרים. נראה לי כמו מקרה של "בשביל מה לטרוח". זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:46, 9 ביוני 2010 (IDT)
אנונימי - זה בדיוק פרדוקס יום ההולדת, אלא שבגלל המספר המועט של החזרות (3) ה"פרדוקסליות" שלו זניחה. דניאל ב. 22:59, 9 ביוני 2010 (IDT)
האנונימי הוא אני. והמספר של החזרות אינו זניח כלל (הרי אדם לוחץ על "ערך אקראי" פעמים רבות). החלק המפתיע הוא שהחזרה על שני ערכים קרתה באותו Session של לחיצות. לדעתי מרחב הדגימה קטן יותר ממאה אלף. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:06, 10 ביוני 2010 (IDT)
למה מרחב הדגימה קטן ממאה אלף? פרדוקס יום ההולדת לא מדבר על הקרבה (במונחים של מספר הקלקות) של התוצאה החוזרת, לכן הוא לא רלוונטי לתמונה בכוללת. דניאל ב. 12:55, 10 ביוני 2010 (IDT)

לאייר טורקי ולנוח[עריכת קוד מקור]

שום עיתון או אתר המכבד את עצמו לא העז לפרסם את האיור החביב שמשמאל, למעט כמובן ויקיפדיה וויקישיתוף. חובבי ציון האדוקים מיהרו לדחוף אותו לערך על התגובות לפשיטה על המשט לעזה ומקביליו בטורקית וקפריסאית. לאחר שצוין בפניהם כי אין חשיבות אנציקלופדית לאיור שזכה לפרסום משמעותי רק בין כתלי ויקימדיה, הוא הוחזר לערך בתואנה שזו אילוסטרציה הממחישה קריקטורות המוגנות בזכויות יוצרים.

ואני תוהה: אם מישהו היה משלב את התמונה שמימין כאילוסטרציה הממחישה את הביקורת על מארגני המשט, כמה דקות היו חולפות עד שהאיור היה נמחק והמשתמש נחסם לצמיתות?

מלבד זאת, ג'ימבו ויילס בכבודו ובעצמו ניסה לשכנע את מפעילי ויקישיתוף כי ראוי לכל הפחות לסווג את האיור שמשמאל כאנטישמי, אך נתקל במטח מיתמם של אוהדי לטוף, הסבורים כי מדובר בביקורת על ישראל. توحيد - שיחה 12:12, 9 ביוני 2010 (IDT)

הברוטליות שבלשים את סמל הנאצים (אין העלבה פוגעת יותר מלקרוא ליהודי בתואר נאצי) ממש לא ראויה להצגה בשום ערך בוויקיפדיה, בטח שלא תחת הטענה כי מדובר בתיאור התגובות למשט. --MT0 - שיחהבואו להביע דעתכם על הסמלילים! 12:46, 9 ביוני 2010 (IDT)
גם לא בכיכר העיר. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:50, 9 ביוני 2010 (IDT)
לאחר מחשבה נוספת - הסרתי את שתי התמונות. אין כאן מקום להצגת הסתה, לא נגד ישראל ולא נגד טורקיה. גם לא כדי להמחיש נקודה. אנחנו לא תמנון נאצי וארדואן לא רצח תינוקות. לטעמי את שתי התמונות יש להסיר מוויקישיתוף ולחסום את מעליהן. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 13:53, 9 ביוני 2010 (IDT)
בהתאם לרישיון החופשי לפי פורסמה התמונה, העליתי את התמונה commons:File:Ship to Gaza.gif. אם למישהו יש כח להכנס לוויכוח בוויקיפדיה האנגלית שמסביר שזאת אילוסטרציה הממחישה את עמדת ישראל הוא מוזמן. 85.65.208.60 20:54, 9 ביוני 2010 (IDT)
אפשר למלא את ויקישיתוף בקריקטורות פרו ישראליות, אפילו על בסיס הקריקטורות של לטוף עצמו (הרי יצירה נגזרת מותרת). זה הכל שאלה של עד כמה מאן דהו עם יכולת גרפית בסיסית יסכים להשקיע בנושא. נת- ה- - שיחה 22:15, 9 ביוני 2010 (IDT)
ליצור את התמונה הזאת לא היה כ"כ קשה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:04, 10 ביוני 2010 (IDT)
כמובן שהתמונה שלי נמחקה כי היא Out of project scope בעוד שהתמונה של לטוף נשארה. שאלתי בדף של המפעיל שמחק אבל אין לי תקוות גדולות. מה שכן, מתקיימת הצבעת מחיקה על התמונה של לטוף כרגע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:13, 10 ביוני 2010 (IDT)
עליך ועלי אין עדיין ערכים בוויקיפדיה, לכן האיורים שלנו לא חשובים. על לטוף כתבו, אז יש חשיבות אנציקלופדית לאיור מפרי-עטו, הממחיש את נטייתו להעתיק איורים אנטישמיים מהעיתונות הערבית ולפרסם אותם תחת חתימתו. הצבעת המחיקה החדשה מתבססת על טענה שגויה להפרת זכויות יוצרים ולכן תיסגר בקרוב. נשמע כמו נושא נחמד לאזכור בכנס ויקימניה בחיפה. توحيد - שיחה 13:02, 10 ביוני 2010 (IDT)
Rama זה לא שם ערבי? הוא זה שמחק את התמונה של תומר. ברי"אשיחה • כ"ח בסיוון ה'תש"ע • 14:08, 10 ביוני 2010 (IDT)
בדף השיחה שלי הסביר לי Adambro שהמחיקה נעשתה לפי המדיניות כי אני לא קריקטוריסט ידוע. אם מישהו מכיר קריקטוריסט ידוע שמוכן להעלות את התמונה בשמו, אשמח להעביר לו את כל זכויות היוצרים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:43, 10 ביוני 2010 (IDT)
אולי שי צ'רקה? קוריצהלול התרנגולותאהממונדיאל - כי כך בחר העם! 14:44, 10 ביוני 2010 (IDT)
דבר איתו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:18, 10 ביוני 2010 (IDT)
לא מכיר אותו. רק שאלת אם ידוע למישהו על קריקטוריסט וזה השם היחיד שקופץ לי כרגע לראש. תוכל גם לנסות לפנות ל-Barry Hunau שיש קטגוריה על שמו בקומונס. קוריצהלול התרנגולותאהממונדיאל - כי כך בחר העם! 16:21, 10 ביוני 2010 (IDT)

לא בדיוק הבנתי למה הקריקטורה שלך תומר נמחקה, כולם יכולים להעלות איזה תמונות שבא להם לויקישיתוף, לא? ותוכל להעלות אותה לויקיפדיה כדי שנוכל לצפות בה? אליסף (שיחה) 16:24, 10 ביוני 2010 (IDT)

"הסבר" תוכל לראות בדף השיחה שלי שם. מיצירת האומנות המדהימה שלי תוכל להתרשם כאן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:19, 12 ביוני 2010 (IDT)
יש לי הצעה נהדרת לשיפור ההסברה הישראלית ותראו שזה מאוד יעזור גם בויקיפדיה: להצביע בבחירות כך שיהיה אפשר להרכיב ממשלות ישראליות בעזרת פחות מחמש מפלגות. זאת משום שכאשר כל מדיניות של הממשלה זוכה לגינוי מאחד משריה או כאשר ראש הממשלה חייב לומר כל יום ההפך ממה שאמר יום קודם מפחד שמישהו יפרוש לו מהממשלה, אז אי אפשר להסביר כלום. האמינו לי שבמצב הנוכחי, גם אם תצליחו למחוק את כל תרומותיו של לטוף לויקיפדיה, המצב לא ישתנה במיוחד. בהקבלה ליחסי אנוש אומר לכם שמי שלא מסתדר עם עצמו אינו יכול להסתדר עם זולתו. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 13:04, 14 ביוני 2010 (IDT)

איך עובד גוגל?[עריכת קוד מקור]

הסרטון הזה מבית גוגל מסביר בשפה פשוטה את העקרונות הבסיסיים שעליהם פועל מנוע החיפוש. מומלץ למי שאינו מתמצא בנושא. אנדר-ויק • 17:35, 9 ביוני 2010 (IDT)

אני כבר הרבה זמן מנסה להבין איך זה שגוגל סורק את כל המאגר העצום שלו בחלקי שניה, בעוד שלכל תוכנת חיפוש במחשב שלי לוקח הרבה יותר זמן לעבור על הרבה פחות מידע (פרוייקט השו"ת, חיפוש הקבצים של windows, אנטי וירוס ועוד). אני ואתה - שיחה 19:57, 9 ביוני 2010 (IDT)
אני מאמין שלא חסר להם כסף לקנות כמה מחשבי על שיעשו את העבודה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 19:59, 9 ביוני 2010 (IDT)
האם באמת יש "מחשבי-על" שעובדים במהירויות אסטרונומיות כאלו? מדובר על סדרי גודל אחרים לגמרי מהמחשבים שאנחנו מכירים. אני לא לגמרי מבין בזה, אבל נראה לי שלא מדובר כאן על מעבד יותר מהיר, כי צוואר הבקבוק הוא במהירות הגישה לנתונים. איזה מדיה יש שאפשרת לאחסן עליה כמויות כאלו של מידע ועובדת במהירויות כאלו? צריך גם לקחת בחשבון שהמחשב שלהם צריך להתמודד בו זמנית עם מספר גדול מאוד של חיפושים. אלא אם כן יש להם עשרות אלפי מחשבי-על כאלה שבכל אחד מהם יש את מדיית-העל עם כל המאגר העצום של כל מה שיש באינטרנט. אני ואתה - שיחה 01:35, 10 ביוני 2010 (IDT)
הסרטון כבר פחות רלוונטי לאחר המעבר ל"קפאין", שכנראה נשמע עליו יותר בעתיד הקרוב. דוד - שיחה 01:15, 10 ביוני 2010 (IDT)
גוגל דווקא לא משתמש ב"מחשבי על" כי אם במספר גדול מאד של מחשבים זולים. השאלה המעניינת היא לא איך אוספים את המידע במהירות רבה אלא איך מחזיקים כמויות כל כך גדולות של מידע שמתעדכן כל הזמן ממקורות רבים (כאמור, הרבה מחשבים זולים). הטכנולוגיה המעניינת כאן היא w:en:big table. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 03:33, 10 ביוני 2010 (IDT)
גוגל לא באמת מחפש כשמבקשים ממנו. הוא מחפש לפני כן ושומר את תוצאות החיפוש. השאלה המעניינת היא באמת שאלתו של קיפודנחש לעיל.

למחוק או לא למחוק - זאת השאלה[עריכת קוד מקור]

בית הספר לתקשורת ומרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה מזמינים את הויקיפדים למפגש שולחן עגול: בנושא " Delete או לא – Delete זאת השאלה: שיערך ביום ג', ג' בתמוז, תש"ע, 15.6.2010, בשעה 16:30. בכנס ירצה, בין היתר, ד"ר ויקטור מאייר-שונברגר, מנהל מרכז המידע וחקר מדיניות החדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור. הכנס יערך בשפה האנגלית. לפרטים נוספים. המעוניינים בפרטי ההרשמה מוזמנים לפנות אלי בדואל. דרור - שיחה 11:59, 10 ביוני 2010 (IDT)

מחקר: כל היהודים לבנטינים מהמזה"ת[עריכת קוד מקור]

מחקרו של ד"ר דורון בהר. מעניין. אנדר-ויק • 21:52, 10 ביוני 2010 (IDT)

הנה קישורים ישירים למאמר של בהר ושות' ולמאמר החופשי להורדה של עצמון ושות'. המאמר של גיל עצמון ושותפיו התפרסם לפני שבוע, המאמר של דורון בהר התפרסם אמש והוצג היום בכנס בחיפה. שניהם שווים סיקור בוויקיפדיה, אף כי ניתן לפרש את ממצאיהם בצורה שונה מזו המצוטטת בתקשורת הישראלית. נקווה שאסתי עדיין בסביבה. ליאור ޖޭ • כ"ט בסיוון ה'תש"ע • 23:18, 10 ביוני 2010 (IDT)
לא קראתי את הקישורים למאמרים המלאים, רק את הדיווח הקצר ב-NRG. יצחק בן-צבי העלה השערה על כך שחלק מתושבי הארץ הערבים הם צאצאי יהודים שלא גלו מעולם, רק המירו את דתם בעקבות הכיבושים. האם באיזשהו מקום החוקרים בדקו גם את הקשר הגנטי עם אוכלוסיות ערביות בארץ ישראל, כדי לבחון השערה זו? אמנון שביטשיחה 17:10, 12 ביוני 2010 (IDT)
אמנון, לא היה כבר מחקר שבדק את זה, ותמך בהיפותזה הזאת? (זכור לי במעורפל, אולי אני ממציא..) אביעדוס • ג' בתמוז ה'תש"ע, 19:20, 14 ביוני 2010 (IDT)
המחקר הנוכחי תומך בהשערה זו, בדומה למחקרים קודמים בתחום שהתבססו על חלקים קטנים הרבה יותר מגנום האדם. בתיאור גס עולה מן המאמר כי הנבדקים היהודיים לתפוצותיהם יושבים עם הנבדקים השומרונים/דרוזים/קפריסאים בערך באמצע הדרך בין הנבדקים האירופאים/קווקזים למיניהם לבין הירדנים/פלשתינאים/בדואים/סעודים/תימנים.
אם ממשיכים לאורך הקו המחבר בין האירופאים לבדואים ועובר כאמור דרך רוב היהודים, מגיעים לנבדקים המצריים, אחריהם לנבדקים הברברים מעמק מזאב ואחריהם לנבדקים מהרמה האתיופית (יהודים, אמהרים וטיגראינים תחילה ואחריהם אורומו). אחר כך לא מוצאים דבר על אותו קו, עד שמגיעים לנבדקים מעמי הבנטו ולשאר הנבדקים מאפריקה. אבל המרחק שנמצא בין הנבדקים מאתיופיה לבין הנבדקים מאירופה (אפילו מהבסקים) קצר יותר מאשר המרחק שנמצא ביניהם לבין שאר הנבדקים כהי-העור. ממצא זה תומך בהנחה כי האמהרים אכן הגיעו לאתיופיה מארץ צפונית יותר, כפי שהם מעידים על עצמם.
על ציר הניצב בערך לזה שתיארתי כעת קרובים אלינו (תופים בבקשה) הנבדקים מאיראן. אם ממשיכים לאורך הקו המחבר בין רוב הנבדקים היהודים לנבדקים האיראנים מגיעים תחילה אל הנבדקים הבלוצ'ים (אנ'), אחריהם אל ארבעת הנבדקים מקהילת בני ישראל ואחריהם אל ארבעת הנבדקים מיהדות קוצ'ין.
העובדה שרוב הנבדקים היהודים דומים יותר לנבדקים האירופאים מאשר לנבדקים האיראנים או המצרים מעידה לדעתי על שטיפת הזרע העצומה שעברנו תחת הכיבוש היווני, הרומאי והביזנטי. אפשרות זו נתמכת על ידי הריחוק היחסי של נבדקים אלה מנבדקים בקהילות שיצאו לגלות טרם הכיבוש היווני של ארץ ישראל. למותר לציין כי אפשרות זו לא נזכרת במאמר הנדון. אני תוהה מדוע הצהיר המחבר הראשון של המאמר על היעדר ניגוד עניינים עסקי, בהינתן שהוא מכהן כמדען mtDNA ראשי בחברה שמוכרת בדיקות לאבחון מוצא תורשתי [3]. האם כך נהוג בקהילה המדעית? ליאור ޖޭ • ג' בתמוז ה'תש"ע • 20:30, 14 ביוני 2010 (IDT)

הנה זה מגיע!![עריכת קוד מקור]

המונדיאל (או גביע העולם...) כבר בפתח! כל העולם יישא את עיניו בחודש הקרוב אל מסי וכריסטיאנו רונאלדו, אבל בסופו של דבר כנראה שקסיאס הוא זה שיניף...

ואם כבר בכוכבים עסקינן, אלה השחקנים החשובים באמת (כתבה שלי). ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 15:10, 11/06/2010

"ויקיפדיה יותר מאוזנת מתקשורת המיינסטרים"[עריכת קוד מקור]

זו כותרתו של ראיון נרחב (שני עמודים) ומעניין עם סמואל קליין, חבר הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, המתפרסם ב"מעריב"/עסקים מהיום. הראיון עוסק בסוגיות הממעסיקות את כולנו, מאיכות הערכים ועד מחלוקות ודיוני מחיקה. את קליין עצמו תוכלו לראות ולשמוע מחר בכנס אקדמיית ויקיפדיה באוניברסיטת תל אביב. דוד שי - שיחה 08:52, 13 ביוני 2010 (IDT)

ראינו אותו בטיול אלף מילים ביום שישי, אז גם הגיע צלם של מעריב לצלמו בשטח. להתראות מחר. אגב, יש לינק לראיון? ‏עמיחישיחה 09:56, 13 ביוני 2010 (IDT)
הנה הלינק לכתבה. ‏עמיחישיחה 22:17, 13 ביוני 2010 (IDT)
לערך אקראי בויקיפדיה, יש להתרשמותי, הרבה יותר סיכוי להיות מאוזן מאשר למאמר דעה אקראי מהעיתון או לטור דיווחי אקראי מהעיתון. הצרה היא שזו לא ממש מחמאה לויקיפדיה. אני מאוד ממליץ לקוראינו לא לתת כאלה "מחמאות" ליקיריהם. כל מי שרוצה לשמור על שלום בית מתבקש שלא לומר לבן זוגו "אוי, אתה כל כך יותר מאוזן ממאמר בעיתון". עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 10:10, 14 ביוני 2010 (IDT)

שלום לכולם מאקדמיית ויקיפדיה 2010![עריכת קוד מקור]

צפרדע שצילם ויקיפד באמזונאס.
או שמא יש לדייק ולומר: צפרדע שצולמה על ידי ויקיפד באמזונאס.

באוניברסיטת תל אביב. סמואל קליין כרגע מראה לנו תמונה של ויקיפדים מהאמזונס... ‏עמיחישיחה 10:14, 14 ביוני 2010 (IDT)

ועכשיו דוד שי מרצה בפני כמה עשרות אקדמאים על כיצד לכתוב בוויקיפדיה. נקווה שיגייס הרבה כותבים פורים! ‏עמיחישיחה 16:08, 14 ביוני 2010 (IDT)
אני אשמח אם ויקיפדים שהשתתפו באקדמיית ויקיפדיה יעירו את חוות הדעת שלהם, ההצעות וכל דבר שיש להם מה להגיד על הכנס. נשמח לשמוע וללמוד להבא! --‏ Itzike שיחה 23:48, 14 ביוני 2010 (IDT)
זה היה כנס משובח. הרצאות מעניינות, אולם מצוין, שבו איש אינו מסתיר, כיבוד נאות, משתתפים רבין ונחמדים. לא קל לארגן כנס כזה, שכלל שני אורחים מחו"ל, כל הכבוד למארגנים! דוד שי - שיחה 16:29, 15 ביוני 2010 (IDT)
אני מוכרח לציין, הו אוויל משריש שכמוני, שאני לא רואה שום צפרדע בתמונה.... ג'וגיגון - שיחה 12:02, 17 ביוני 2010 (IDT)
הסבר מפורט למציאת הצפרדע מובא בשיחה:הסוואה בעולם החי. אני מוכן לרמוז לך כאן בהערה מוסתרת אם בא לך. שבת שלום! ליאור ޖޭ • ז' בתמוז ה'תש"ע • 19:16, 18 ביוני 2010 (IDT)

עוד תגובה על המשט[עריכת קוד מקור]

שיר ראפ כחול לבן בדקה השנייה אפשר לראות את דבריה האנטישמיים של הלן תומאס ואת תשובת היהודים, תהנו! הציונישיחה 22:00, 14 ביוני 2010 (IDT)

טרור מקוון[עריכת קוד מקור]

אתמול פרצו קבוצת טורקים לאתר שבניתי עבור מכר וביצעו בו השחתה בה הם החליפו את העמוד הראשי בציור של המשט לעזה. יש לציין כי הייתה להם את האתיקה לא לגעת בשום חלק אחר של האתר, ולא לגרום נזק לשרת עצמו.
אני לא יכול לתמוך בטרור נגדי, אבל בואו נגיד שלא אצטער אם מישהו ממומחי המחשבים שלנו ישים להם את הקליפ של לאטמה בעמוד הראשי שלהם. דולבשיחה 23:47, 14 ביוני 2010 (IDT)

זה לא אמור לנחם אותך, אבל אתה בחברה טובה. אמנון שביטשיחה 17:07, 15 ביוני 2010 (IDT)

בתיאוריה הקונספירטיבית הזו עוד לא נתקלתי[עריכת קוד מקור]

"Israel" is not controlled by Jews. The Roman Universalist ("Catholic") Chuch has always wanted to destroy the Jews, and they will use "Israel" to do it. "Zionism" is a creation of Gentiles - the Jesuits. By seducing Jews into worshipping a state instead worshipping of G-d, "Zionism" will precipitate their destruction. Why doesn't the flag of "Israel" have the sacred Menorah on it, the true symbol of the TORAH?

מתוך אחת התגובות היותר הזויות ביוטיוב. Ranbar - שיחה 23:53, 14 ביוני 2010 (IDT)

זו ורסיה (או אולי פרשנות) של תפיסה של אנשי נטורי קרתא. הסטרא אחרא שעזר להקים את מדינת ישראל, אינו הרע הכללי, אלא זרם קונקרטי בנצרות. --אפי ב.התחברו ל • 00:54, 16 ביוני 2010 (IDT)

ישראלים בוויקיפדיות זרות[עריכת קוד מקור]

זה הגיוני שיש ליוני בלוך ערך בוויקיפדיה הרוסית כי בישראל יש הרבה דוברי רוסית אבל זה מגניב עד מוזר זה שיש ליוסי בנאי ערך בוויקיפדיה האינדונזית. ישרון - שיחה 15:21, 15 ביוני 2010 (IDT)

באמת, מגניב. ויקיפד ~ התא הקולי 00:27, 16 ביוני 2010 (IDT)
בזמנו ניסיתי לקבוע כלל הפוך. לא לאשר ערכים כמו תעשיית השעם בסרדיניה אם לערך כזה אין ערך באיטלקית. יש גם איזה רשת בתי קפה בארגנטינה שאין לה ערך בספרדית - רק אצלינו. על הצעתי זו נעניתי בבוז. מילא יוסי בנאי, אבל ערכים אלו שהזכרתי, זה כמו שבויקי האינדונזי יעשו ערך על זמר ישראלי סוג ג' שאינו זוכה לערך בויקי העברית. --שפ2000 - שיחה 18:43, 16 ביוני 2010 (IDT)
אם בפולנית, איטלקית וצ'כית יש לדגניה א' ודגניה ב' שני ערכים נפרדים, מה עוד כבר יכול להפתיע? בכבוד - קיפודנחש - שיחה 03:04, 18 ביוני 2010 (IDT)
זה דוקא לא כ"כ מפתיע. יש מספיק דוברי עברית שיודעים פולנית, איטלקית או צ'כית. אבל כמה דוברי עברית יש שיודעים אינדונזית? ועוד ברמה של כתיבת ערך? ויקיפד ~ התא הקולי 03:11, 18 ביוני 2010 (IDT)
אני חושב שאתה טועה כאן. לא מדובר ב"דוברי עברית שיודעים פולנית" אלא בפולנים. אולי מישהו שהיה מתנדב בדגניה (אני מנחש א': הערך הרבה יותר אוהד מהערך על דגניה ב' :) ) או מישהו שיש לו דודה בדגניה ב'. בדומה, אין בין התורמים לערך על יוסי בנאי בויקי אינדונזיה ולו דובר עברית אחד. מדובר כנראה באינדונזים שמסיבה זו או אחרת היו מספיק מעוניינים כדי לכתוב את הערך. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 17:32, 18 ביוני 2010 (IDT)
והאינדונזים האלה אינם יודעים עברית כלל? מה אני יגיד לך זה עוד יותר מגניב ממגניב... ויקיפד ~ התא הקולי 18:16, 18 ביוני 2010 (IDT)
במילים אחרות: זה לא משנה איך תנסח את זה, אבל למצוא את בנאי באנדונזית, זה בטוח יותר מפתיע מלמצוא את דגניה בפולנית, הצ'כית או האיטלקית. לא? ויקיפד ~ התא הקולי 18:18, 18 ביוני 2010 (IDT)
ההפתעה כמובן אינה ממציאת דגניה, אלא מהעובדה שויקיפדיות אלו טרחו להקדיש שני ערכים נפרדים לדגניה א' ודגניה ב'. זה פשוט הזכיר לי בדיחה עתיקת יומין (משנות החמישים של המאה העשרים) בה תייר ישראלי מגיע לכפר נידח ביותר בהרי מנצ'וריה בו רק המורה המקומי מדבר אנגלית כלשהי, וגם זו רצוצה מאד, ולאחר ההיכרות הראשונה, כשהמורה שומע שהישראלי מדגניה, הוא שואל "כן, אבל דגניה א' או דגניה ב'?". בכבוד - קיפודנחש - שיחה 19:22, 18 ביוני 2010 (IDT)
רק בוויקיפדיה אפשר להתווכח מה מפתיע יותר... נו, שוין, נלך לכתוב ערכים, לפני שאמא תבוא. ויקיפד ~ התא הקולי 19:25, 18 ביוני 2010 (IDT)

איך לדעתכם היה האינטרנט נראה בלי גוגל?[עריכת קוד מקור]

או כל מנוע חיפוש אחר דומה לו? ויקיפד ~ התא הקולי 00:25, 16 ביוני 2010 (IDT)

כמו שהוא נראה לפני גוגל. עם חיפושים מייגעים ומייאשים הרבה יותר ממה שהם היום, עם צורך ביכולות מידענות גדולות הרבה יותר ממה שנדרש היום. תוצאות חיפוש פשוט בזמנו כללו אינספור דפים עם רלוונטיות אפסית לשאלת החיפוש ואילצו את המחפש לפתוח קישור לא רלוונטי אחרי קישור לא רלוונטי אחרי קישור לא רלוונטי, דף של קישורים לא רלוונטים אחרי דף של קישורים לא רלוונטים.. עד למציאת משהו בעל ערך, אם בכלל. בזמנו, אחרי שניים-שלושה עמודים כאלה (בלי טאבים בדפדפן ועם מהירות גלישה שנמדדת בערכים שבכלל לא מדברים עליהם היום) מפסיקים את החיפוש וחושבים פעמיים לפני ניהול חיפוש נוסף. יוסישיחה 00:35, 16 ביוני 2010 (IDT)
מה שאומר שהאינטרנט בלי גוגל הוא כסיגריה בלי אש. כלומר, מאגר עצום של מידע כמו שרק באינטרנט יכול להיות, אך, לא נגיש (ולכן לא שוה כלום). ויקיפד ~ התא הקולי 00:41, 16 ביוני 2010 (IDT)
אני לא מסכים כלל עם יוסי. אתה מניח שבלי פתרון ה-page rank של גוגל לא היה עולה אף פתרון אחר. אבל כאשר יש דרישה לדבר מה - סביר מאוד שיבוא האדם שיוכל למלא אותה. לדעתי, סביר מאוד שבלי גוגל שני התסריטים הבאים היו מתרחשים (לא "אחד מהם" - שניהם):
  1. מנוע חיפוש מיושן (סביר להניח של יאהו! או אלטה ויסטה) היה משתכלל ומתאים עצמו יותר טוב לציבור, ככל הנראה בעזרת crowd sourcing, אולי דמוי מערכת ויקי (שזה, אגב, משהו שגוגל מנסים עכשיו).
  2. מנועי חיפוש סמנטי גדולים - הן כאלו של עיבוד שפה טבעית (כמו וולפרם אלפא) והן כאלו של רשת סמנטית אמיתית (שעדיין אין כיום) - היו נוצרים כבר לפני מספר שנים וככל הנראה היו משתלטים לבסוף על השוק.
אפשרות נוספת היא שהיו עולים על משהו שונה לחלוטין - לא קשור לסמנטיקה ולא קשור למבנה ה-page rank של גוגל. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 00:49, 16 ביוני 2010 (IDT)
לא הבנת את שאלתי. אני שאלתי איך האינטרנט היה נראה בלי גוגל או כל מנוע חיפוש אחר הדומה לו. כלומר בלי אפשרות של חיפוש במימדים שגוגל מספק. ויקיפד ~ התא הקולי 00:55, 16 ביוני 2010 (IDT)
ענית לך בדיוק עליה. גוגל מפעילים מנוע חיפוש מסויים מאוד - שמשתמש בפרמטרים מסויימים, ביניהם רפרנסים (כלומר, לינקים) מאתרים אחרים, כדי לקבוע דרוג לכל אתר ודף אינטרנט שנכנס לאינדקס שלהם. מאפיין חשוב נוסף אצל גוגל הוא גודל האינדקס המדובר. מנועי חיפוש קודמים השתמשו בשיטות יעילות פחות כדי למלא את האינדקס שלהם וכדי לדרג את האתרים שהכניסו לתוכו. כתוצאה האינדקס שלהם היה קטן יותר והחיפוש בו הניב תוצאות טובות פחות.
אז שאלת איך לדעתכם "היה האינטרנט נראה בלי גוגל או כל מנוע חיפוש אחר דומה לו?" - התשובה, בפשטות, היא שהיה קם מנוע חיפוש שונה מגוגל. גוגל בוודאי איננו מנוע החיפוש הטוב ביותר - רק מנוע החיפוש הטוב ביותר שהפך לפופולרי. אם גוגל לא היה שם, אז אחד אחר, שעובד בשיטה אחרת ונותן תוצאות טובות באותה מידה (לאו דווקא אותן תוצאות), או אפילו טובות יותר, היה עולה. הגולשים דרשו חיפוש יעיל, ואני מאמין שגם ללא לארי פייג' וסרגיי ברין - מישהו כבר היה נותן להם. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 01:04, 16 ביוני 2010 (IDT)
היו מוצאים דרכי קטלוג משוכללים וכל אחד היה נכנס לקטלוג ומחפש את מה שהוא רוצה. הרי ככה חיפשת באנציקלופדיה כשהיית ילד, כך חיפשנו בתנ"ך, במשנה ובגמרא בעזרת קונקורדנציה וכך חיפשנו בעזרת מפתחות בפסקי דין, שו"תים ומאמרים. מן הסתם, היה קם איזה ג'ימי ויילס ומקים פרוייקט ענק בשם ויקיקיטלוג ומאות גמדים קטנים היו עוסקים יומם ולילה בקטלוג אתרים לסעיפים, תתי סעיפים ותתי תתי סעיפים, במקום לכתוב ערכים אנציקלופדיים. עדירל - שיחה 01:08, 16 ביוני 2010 (IDT)
זהר, אתה לא מבין אותי. אני שואל איך האינטרנט היה נראה ללא אפשרות של חיפוש שיניב תוצאות במידה טובה כ"כ או דומה/קרובה לזו של גוגל. ויקיפד ~ התא הקולי 01:10, 16 ביוני 2010 (IDT)
עדירל, הפתרון שהצעת אינו ישים. הדוגמאות של קטלוג בעבר, שהבאת, הן כולן על חומר בהיקף מזערי לעומת האינטרנט. החומר העצום שנמצא באינטרנט ידרוש מאות שנים של קיטלוג, כשבמשך אותן מאות שנים, יתווסף חומר לאינטרנט בהיקף פי כמה וחוזר חלילה. ויקיפד ~ התא הקולי 01:13, 16 ביוני 2010 (IDT)
לא נכון. כל אדם שיש לו אתר יהיה חייב לקטלג אותו אחרת לא יגיעו אליו, כך שכל אתר יקוטלג מהר מאוד. כל בלוגיסט ידאג במהירות לקטלוג האתר שלו. בעצם הוא ישלח אי מייל עם כתובת העמוד והתגיות שלו והקטלוג באופן אוטומטי ישים הכל במקום. ייתכן אמנם שבהכנסך לאתר אתה תמצא רשימה של 350,000 לינקים בנושא בטטה, אבל אנשים ילמדו מהר מאוד לקטלג באופן מתוחכם יותר כדי שאנשים יגיעו אליהם לאתר. עדירל - שיחה 01:18, 16 ביוני 2010 (IDT)
יש משהו במה שאתה אומר. ויקיפד ~ התא הקולי 01:21, 16 ביוני 2010 (IDT)
אז תגיד שאתה רוצה לדעת איך היה נראה כדור הארץ מינוס השמש ואיך היה נראה האינטרנט מינוס מנועי חיפוש כלשהם. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 11:34, 16 ביוני 2010 (IDT)
זהר, לאו דוקא. ולראיה, דבריהם של יוסי ועדירל. ויקיפד ~ התא הקולי 11:48, 16 ביוני 2010 (IDT)
עדירל חזר למעשה על תרחיש 1 שלי. יוסי ציין למעשה מה היה לפני מנועי החיפוש המתוחכמים יותר. התנאי שאתה מציב הוא דמיוני מדי ולא ריאלי לחלוטין לדעתי. אתה יוצא מנקודת הנחה שאין שום שירות חיפוש כלשהו גם שני עשורים אחרים עליית האינטרנט. זה תנאי בלתי אפשרי - במועד עלייתה של גוגל הייתה דרישה (אדירה) להנגשת מידע באינטרנט וכבר אז חשבו על מספר רב של דרכים לבצעו, שרובן כבר היו בשלבי מחקר, אם לא ביישום חלקי. באופן דומה אתה יכול לשאול איך היה נראה עולם המחשבים בלי המצאת שפת התכנות C או כל שפה אחרת. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:02, 16 ביוני 2010 (IDT)
לדעתי, רוב השימוש המקובל באינטרנט לא מצריך את גוגל. רובינו גולשים באופן קבוע במספר אתרים מצומצם התופס את רוב נפח פעילות האינטרנט שלנו. אני-ואתהשיחה 17:26, 16 ביוני 2010 (IDT)
בלי המטמון של גוגל, לא היה אפשר לקרוא את הכתבה שצונזרה השבוע. חובבשירה - שיחה 06:21, 16 ביוני 2010 (IDT)

לא צונזר, הוסר מהאתר עקב צו איסור פרסום איתן - שיחה - 08:02, 16 ביוני 2010 (IDT)

זהר, בדיוק. רציתי הבעת דעות ותיאורים איך היה האינטרנט נראה ללא מרכיב חשוב והכרחי כמו זה של אפשרות חיפוש מהיר כמו של גוגל. (בעוד חיפוש כמו זה שלפני עידן גוגל, או הרעיון של עדירל, ולדבריך גם שלך, כן קיים). אתה צריך להבין שזה לא בדיוק כמו כדור הארץ בלי השמש, כי זה כמו להגיד כדור הארץ בלי כדור הארץ. בלי השמש אין חיים כלל. ויקיפד ~ התא הקולי 18:22, 16 ביוני 2010 (IDT)
עכשיו תפסת - כן, בלי מנוע חיפוש יעיל אין אינטרנט. יוסי הדגים את זה היטב. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 19:24, 16 ביוני 2010 (IDT)
יש לציין ש"מנועי חיפוש באינטרנט" היו קיימים גם לפני שהיה "אינטרנט": בימינו כשאומרים אינטרנט מדברים על WWW: מערך תוכן ב html המועבר בעזרת פרוטוקול http וכולל את כל מה שאנחנו רגילים לקשר עם אינטרנט: דפדפנים, קישורים, טקסט ותמונות וכולי, כשכל זה רץ מעל תשתית של tcp/ip.
התשתית היתה קיימת שנים לפני ה־www, ושימשה לftp ו nttp יחד עם עוד פרוטוקולים המשמשים צרכים אחרים (gopher, telnet ועוד). הזכרתי ftp ו-nttp ("חדשות" - למעשה לוחות שיחה עולמיים) משום שכבר לפני ה-www היו "מנועי חיפוש" לשני אלו (אם אדפוק את הראש בקיר מספיק חזק אולי אזכר איך קראו למנוע החיפוש שקיטלג את כל הקבצים בכל מאגרי ה-ftp שאיפשרו גישה אנונימית בעולם). בקיצור: אמנם אפשר לתהות איך היה האינטרנט נראה ללא מנועי חיפוש, או איך היו נראות הספריות או חנויות הברגים ללא קטלוגים, אבל כדאי לזכור שמנועי החיפוש היו קודם... בכבוד - קיפודנחש - שיחה 03:37, 18 ביוני 2010 (IDT)

בית הספר בית יעקב בעמנואל[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר לי איך אפשר לכוף על הורה לשלוח את ילדו לבית ספר X? נניח שתגובת שופטי הבג"ץ מובנת, (למרות שלדעתי העניין בכלל לא פשוט, וזה לא שייך לאפליה עדתית אלא לרמה הדתית), והיא ריאקציה למרי אזרחי שמבזה את בית המשפט - ברגע שהורה מעוניין למשוך את ילדו מבית הספר שסביבו התגלעה המריבה, ולא משנה מאיזה סיבה, הוא לא שייך יותר לסכסוך. מכתבי האיום ששלח משרד החינוך למוסדות חינוך שקיבלו ילדים שערקו מעמנואל ש"הם מסכנים את רישיונם" הם ביטוי לדיקטטורה שיפוטית על סף הבולשביזם, וזה מעשה פשוט בלתי נתפס בעיני. וחוץ מזה לא ברור איך יישמו את מעצר ההורים מבחינה פרקטית. מה עם האם התנגדה לדעת בעלה? אין. בום טראח לכלא. --Jys - שיחה 00:39, 16 ביוני 2010 (IDT)

כמו שכפו על הורי ילדים לפני מעל 30 שנה לשלוח את ילדיהם לחטיבת ביניים קרובה ולא לליד"ה. אבל זה היה מזמן והיום זה לא מקובל. קרא את פסק הדין. אדמונד לוי אומר להם מפורשות רק תשלחו את הבנות שלכם לשבועיים לביה"ס ואחר כך תעשו מה שאתם רוצים (ומי שרוצה ייזכר בטעות בבן הקטן של חנה ושבעת בניה).
לגבי מכתבי האיום, כבר נאמר על ידי הנביא: "ביבוש קצירה תשברנה". אבל יודע אתה, שהציבור החרדי הוא מהמתנגדים הבולטים לאמירה "איני ניזונת ואיני עושה". ולוואי ופסק דין זה ודומים לו יביאו את הציבור החרדי ללמוד חושן משפט קס"ג - וכאשר יקומו מהספר יחפשו כיצד יוכלו לקיים מה שכתוב בו. אמנם אין לי ספק שיידרשו עוד הרבה מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים עד שהציבור החרדי יבקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם ויפתחו שו"ע חושן משפט קס"ג. ול כן, עד אז שיסבלו, מגיע להם. עדירל - שיחה 01:03, 16 ביוני 2010 (IDT)
וכן למר. ובכפליים. ברי"אשיחה • ד' בתמוז ה'תש"ע • 13:32, 16 ביוני 2010 (IDT)
"העולבים ואינם (האומנם) נעלבים". ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 14:51, 16 ביוני 2010 (IDT)
עדירל - תוכל לפרט מה היה המקרה שם? Jys - שיחה 16:26, 16 ביוני 2010 (IDT)
עדירל, האם התכוונת גם לסעיפים ד-ה שם, או שמא מיד אחרי שקראת את סעיף א קמת מן הספר וחיפשת איך ליישם אותו? עזר - שיחה 18:39, 16 ביוני 2010 (IDT)
ועלי מערכת החינוך כופה חינוך חקלאי שאין לי ולו דבר (אינני מתגורר ביישוב חקלאי). ככה זה בישראל. דניאל ב. 01:17, 16 ביוני 2010 (IDT)
תכל'ס כולם יצאו צבועים: החרדים שמפלים את הספרדים, אולי גם בגלל המנהגים ואורח החיים, אבל בטח לא רק בגלל זה, אלא בגלל גזענות פשוטה (ספרו את זה לחברים שלי, שכשהצעתי להם שידוך של מישהי חצי ספרדייה הסתכלו עלי כאילו באתי לכרות את זרעם עד סוף כל הדורות). ומצד שני גם בג"ץ יצא צבוע, כי הרי גם בבחירת שופטים מתנהלת שיטת בחירה גזענית דה-פאקטו ("אנחנו לא מפלים את עדות המזרח, רק לא בוחרים אף אחד מהם להיות שופט"). אז יופי, החרדים מספיק גלויים כדי לומר את זה דה-יורה; בג"ץ מיישם את זה דה-פאקטו, ולכן ההתנהלות של בג"ץ גם היא צבועה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:38, 16 ביוני 2010 (IDT)
אכן, יש משהו סוריאליסטי בעובדה שבג"ץ מאשים את בית הספר בעמנואל בגזענות, בשעה שאחוז יוצאי ארצות המזרח בין תלמידות בית הספר בעמנואל גבוה הרבה יותר מהאחוז שלהם בקרב שופטי בג"ץ. בנילה - שיחה 13:42, 16 ביוני 2010 (IDT)
א. כידוע, לא בית המשפט העליון בוחר את שופטיו, אלא הוועדה לבחירת שופטים, ששופטי העליון מהווים רק שליש מחבריה. את תלונותיכם, איפא, יש להפנות גם לפוליטיקאים ולאנשי לשכת עורכי הדין. ב. שופטי העליון כיום הם ילידי שנות ה-40 וה-50. בשנתונים אלה סביר להניח ששיעור המזרחים בקרב לומדי המשפטים היה נמוך בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיה, ונתון זה בא לידי ביטוי בהרכב בית המשפט. יש להניח שכשיבואו ילידי שנות ה-60 וה-70 לכס השיפוט, המצב יהיה מאוזן יותר. ג. בניגוד לבית הספר בעמנואל, אף שופט לא נפסל מלכהן רק בשל מוצאו העדתי (היו עניינים כאלה בקום המדינה, אבל גם אז הפסילה העדתית היתה של פוליטיקאים ולא של השופטים). ד. בניגוד לבית הספר בעמנואל, המחויב לתת חינוך לכל, בית המשפט העליון אינו פתוח לכל אחד, וטוב שכך. מוטב היה אם היו יותר מזרחיים בבית המשפט העליון, כמו גם נשים, מיעוטים וחרדים שאינם מיוצגים בהתאם לחלקם באוכלוסייה, אבל מוטב עוד יותר לבחור שופט על סמך התאמתו לתפקיד ולא על סמך שיוכו העדתי/דתי/לאומי/מגדרי. עידושיחה 15:08, 16 ביוני 2010 (IDT)
ידוע לכם שבקו קלוקס קלאן ישנם 27% שחורים? האם ידעתם שבמפלגה הנאצית היו 27% צוענים ויהודים? לא ידעתם?! רק לידיעתכם: במגמה ה"חסידית" בעמנואל לומדות 27% בנות ממוצא מזרחי [4]. לידיעת הקורא אדמונד לוי, שלא נותן לעובדות לבלבל אותו. ברי"אשיחה • ד' בתמוז ה'תש"ע • 14:25, 16 ביוני 2010 (IDT)
במקום לירות טענות סתמיות לאוויר, אולי תביאו קישור לפסק הדין ותגיבו עניינית? אני לא מביע דעה בנושא מאחר ולא התעמקתי בו, אבל ממליץ למי שירצה לפתוח ערך על הפרשה כמו על הדמויות המרכזיות בה. נת- ה- - שיחה 14:39, 16 ביוני 2010 (IDT)
יש כבר אזכור בבית יעקב וכן עמותת נוער כהלכה. Jys - שיחה 16:24, 16 ביוני 2010 (IDT)
ומה אחוז האשכנזיות בקבוצה המופרדת? עידושיחה 15:08, 16 ביוני 2010 (IDT)
תירוצים תמיד יש; גם החרדים טוענים שהכל זה על בסיס רקע דתי ולא גזעי.
אגב, זה חינוך עצמאי, כך שהוא לא מחויב לתת חינוך לכול. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 16:12, 16 ביוני 2010 (IDT)
זה 'חינוך עצמאי' בשם בלבד, בפועל חלק מתקציבו הוא מהמדינה, ועל כן היא דורשת תנאים מסויימים, כדוגמת שיווניות לפי הבנתה. נת- ה- - שיחה 16:14, 16 ביוני 2010 (IDT)
גם אני חושב שהם עושים עוול, אבל שהאשכנזיאדה של רוממה תטיף להם על זה? הרבה יותר מידי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 16:17, 16 ביוני 2010 (IDT)
ברור שלא. עדיף שהאשכנזיאדה של כיכר העיר תטיף להם. עידושיחה 17:16, 16 ביוני 2010 (IDT)
על פי פסק הדין, אכן שיעור הספרדיות בבית ספר ה"אשכנזי" היה 23%, ושיעור הספרדיות בבית הספר ה"ספרדי" היה 73%. אני אוהב לקרוא פסקי דין אקטואליים, ובמקרה הזה אחרי שקראתי את שני פסקי הדין בעניין יצאתי תמה מאוד, על חוסר ההתמודדות העניינית של השופטים עם המסקנה המפורשת והמנומקת בדו"ח שכתב החוקר מטעם משרד החינוך: "פיצול זה אין בו אפליה על רקע 'עדתי'". אני-ואתהשיחה 17:22, 16 ביוני 2010 (IDT)
פסק הדין לא מנומק מספיק ואין בו התייחסות לתצהירים ולעדויות, אבל איך אפשר להגיב לתצהיר הבא שהוגש לבית המשפט על ידי אם ממוצא אשכנזי? נת- ה- - שיחה 17:47, 16 ביוני 2010 (IDT)

בין אם האפלייה היא על רקע עדתי, ובין אם דתי, הרי שהחטא הקדמון הוא בעצם קיומה של עמנואל, התנחלות היושבת על אדמות שנגזלו מהפלסטינאים, שתושביה טוענים זה כנגד זה לאפלייה, בעודם שותפים לחטא הכיבוש הממאיר. יאספו נא הספרדים כמו גם האשכנזים, החסידים והליטאים את מיטלטליהם, ויפלו זה את זה בשמחה בגבולות מדינת ישראל הריבונית, וישחררו אותנו, הנושאים בעול השירות בצה"ל במסגרת מלחמת הנצח שמביאות עלינו ההתנחלויות, עול שהם אינם רוצים לשאת בו, מעולה של התנחלות זו. אלמוג 18:27, 16 ביוני 2010 (IDT)

ואם כבר - שהיהודים בישראל כולם יאספו את מיטלטליהם ויעברו לפולין, כמו שאמרה אותה עיתונאית חצר של אובמה. מה לנו ולתסבוכת במלחמות עם עמי ערב, שמשום מה נלחמו איתנו עוד לפני שקמה התנחלות אחת. --שפ2000 - שיחה 18:38, 16 ביוני 2010 (IDT)
מי שחי בגלות פנימית, בימי הביניים, מנותק מסביבתו, אינו נושא בעול פרנסתו או הגנתו, אחת היא לו אם הוא חי בברוקלין, בישראל הריבונית שבגבולותיה המוכרים מבחינה בינלאומית, או בגבעה גזלנית על השטחים. ואכן "מה לנו ולתסבוכת במלחמות עם עמי ערב". שיילחמו החילונים עם הערבים על זכותנו להפלות זה את זה בעיה"ק עמנואל תובב"א. אלמוג 18:41, 16 ביוני 2010 (IDT)
דוקא אתה אלמוג שיש לך בלוג כה מוצלח, שגם אם אני לא תמיד מסכים עם הכתוב בו, אני תמיד נהנה ממנו, לא אמור לכתוב כאן את הגיגיך הפרטיים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:57, 16 ביוני 2010 (IDT)
בעצם זאת כיכר העיר אז אני חוזר בי. על כל פנים, יש מחקר האומר שלא רק החילוניים נלחמים כאן והגיע הזמן לבדוק זאת. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 19:14, 16 ביוני 2010 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בכיכר העיר אין שום פסול לכתוב דעות. זה לא מרחב הערכים, ואפילו לא דף משתמש. emanשיחה 19:16, 16 ביוני 2010 (IDT)
הצביעות האמיתית פה היא של בג"ץ. שנים מערכת הביטחון מצפצפת על בג"ץ. למשל בפסקי הדין על גדר ההפרדה. ומעולם לא ראיתי שהם מאיימים להשליך קצין לכלא.
אבל על הורים חרדים הם גיבורים גדולים?! נו באמת! זה לא צודק ולא חכם!
ואיך בכלל בג"ץ שדן בתלונות נגד הממשלה, שולח אזרחים לכלא?!
הקיצור היו צריכים למנוע את המימון, לא לשלוח הורים לכלא. נקווה שמישוה ייתן להם סולם. emanשיחה 19:16, 16 ביוני 2010 (IDT)
מסכים איתך לגבי בג"ץ. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 19:34, 16 ביוני 2010 (IDT)
אהבתי את הגדעוןלויזציה של הדיון. אפליה של ספרדים\מלחמת העולם השלישית\גוג ומגוג\אונס תינוקות\פאראפיליה בקרב אוגרים -> בגלל שהם מתנחלים. קלירלי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:03, 16 ביוני 2010 (IDT)
הרשו לי לצטט את עצמי, מדף המשתמש שלי בימים אלו: אני מבטא כאן תחושה של כחצי מיליון אזרחים במדינה.

פעם היה פריץ בעיירה שהתקנא במושק'ה היהודי, עקב יושרו וחכמתו, ויהי היום הוא דרש ממנו במפגיע להמיר את דתו, היהודי לא הסכים, בתגובה זרק הפריץ את מושקה לבור הכלא למשך שבועיים ימים. כל זה קורה גם היום, לפריץ קורים אדמונד לוי, והמושקה אלו אבות ואמהות חרדים שנזרקים לכלא בגין סירובם להמרת דתם. טיפוסי - שיחה 03:44, 17 ביוני 2010 (IDT)

אכן, טיפוסי: זעקות הקוזאק הנגזל והאובר-רגישות הפשקווילית הזאת – העושות מכל פורע חוק, רוצח בנו ואמא טליבאן צדיקים, רק כי נפל בחלקם להימנות עם בני המגזר החרדי, הממטירים קללות ומארות על כל מה שמריח כמו דמוקרטיה, ושרואים מכל פסיקה של בית המשפט העליון "מלחמה בפריץ" – כ"כ לא מרגשות כבר.
"סירובם להמיר את דתם"? אין, אין גבול. אני פשוט מתבייש. אביעדוס • ה' בתמוז ה'תש"ע, 04:04, 17 ביוני 2010 (IDT)
אני מודה לך שהצגת את דעתך, ושמחתי להציג את דעתי. טיפוסי - שיחה 04:08, 17 ביוני 2010 (IDT)
טיפוסי, לא תאמין כמה אנטגוניזם החרדים מעוררים בקרב שאר האזרחים במדינה, וכמה שהוא מתגבר עכשיו לאור הארועים האחרונים. אני מסכים שבעניין הזה בג"ץ מעצבן בזה שהוא כופה את דעתו בעניין שאצל האחרים הוא יותר גרוע, אבל הצדקנות של פריץ ומושקה - דוחה.
שומו שמיים. הציבור ירא השמיים שעוסק כל היום בלימוד ובחסד - פתאום מתנהג בגזענות. ייתכן שגם בקרבו יש עוולות? שאולי לא הכל ורוד? שמנהיגי הציבור הזה לא ממש שולטים בו (לא ראיתי אף פשקוויל להפגין שנחתן על ידי רב בולט)? אולי תראה את זה כשנאה, אבל זה לא: אני מקווה שיום אחד החרדים יוציאו את האף מהישבן של עצמם, ויתביישו. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 05:03, 17 ביוני 2010 (IDT)
ומזל שיש לנו את בג"ץ שמאפשר את חופש הביטוי הזה שרובו יציר הפסיקה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:17, 17 ביוני 2010 (IDT)
אני מרחם על מי שיכתוב סוף סוף את הערך פרשת האפליה העדתית בעמנואל או פרשת בית הספר החסידי בעמנואל (אפשר להתחיל בהצבעה על השם). הוא ייאלץ, המסכן, לנטוש את עמדותיו דעותיו והשקפותיו לטובת בירור ענייני של העובדות. לי אין את הזמן לזה ולכן בינתיים גם אין לי דעה. עזר - שיחה 12:24, 17 ביוני 2010 (IDT)
התנהגות החרדים בפרשה זו היא חילול השם גדול מאוד. דוד שי - שיחה 20:18, 17 ביוני 2010 (IDT)
אכן חילול השם של מערכת המשפט המושחתת ביותר במזרח התיכון. טיפוסי - שיחה 20:24, 17 ביוני 2010 (IDT)
כשירות לציבור; אחזור על דבריו של מר טיפוסי, עורך ופעיל בוויקיפדיה העברית, אשר דעותיו משפיעות לא מעט על צביון הערכים בוויקיפדיה העברית (בעיקר ערכים בנושאי יהדות וחרדים).

אכן חילול השם של מערכת המשפט המושחתת ביותר במזרח התיכון

החבר טיפוסי בהצהרה אופיינית

.

לא נותר לי רק לסיים באיחול שהחבר טיפוסי ושותפיו לבורות יפגשו את אחת המערכות ה"פחות מושחתות" במזרח התיכון, כמו סוריה, ירדן, מצרים, לבנון, סעודיה, לוב, וכו'. או אז אולי ילמד מעט וישכיל, ויבין למפרע את דברי המשוררת שהתנבאה עליו ועל שכמותו "צר עולמי כעולם נמלה". אני רק תקווה, שלבינתיים, כל עוד ועדיין מונח העולם בצרותו, ישגיחו הויקיפדים על תרומותיו בשבע עיניים, לבל תתהווה כאן "ויקיפדיית נמלים" אורתודוכסית. Rex (שיחה | תרומות | מונה) מחוץ לחשבון. 20:56, 17 ביוני 2010 (IDT)
איזה התרגשות, מצטטים אותי בכיכר העיר בויקיפדיה. ובאותו עניין ישראל, משתמשים חדשים שלא מכירים את טיב היחסים בינינו, עוד עלולים לחשוב שהתכוונת באיחוליך ברצינות. טיפוסי - שיחה 21:11, 17 ביוני 2010 (IDT)
תומר פרסיקו מנתח את מהות המגמה ה"חסידית" והמגמה ה"כללית". ‏JavaMan‏ • שיחה 20:29, 17 ביוני 2010 (IDT)
התנהגות הוויקיפדים בפרשה זו היא חילול גדול מאוד של ויקיפדיה. איך אוהב דוד שי לומר: {{לכו לכתוב ערכים}}. ויקיפד ~ התא הקולי 21:49, 17 ביוני 2010 (IDT)
מסכים עם דוד. חילול השם הוא כפול, מפני שהם בכלל לא מתביישים במעשיהם, ומי שאמורים לייצג את התורה והדת נראים כמו חייזרים. לעטוף גזענות פשוטה ביראת שמים וצדקנות דתית, זה כבר עובר את הגבול. היפוך הערכים והפיכת מעשה נבלה למצוות, מעורר פשוט מיאוס. הכי אהבתי את הטיעון של הנשים שלא התייצבו לרצות את עונשם בכלא, שזה לא צנוע להיות בכלא. אשמה המדינה שפטרה קבוצה גדולה מכל אחריות, והפכה את חלקם לפרזיטים, שמנופפים כלפיה באצבע משולשת, ועכשיו אנחנו קוצרים את פירות הביאושים. אפרופו הפריץ, בשום מדינה אחרת בעולם הפקרות כזו לא הייתה מתרחשת, כי שם הפריצים יודעים לעשות את העבודה היטב. --אפי ב.התחברו ל • 23:40, 17 ביוני 2010 (IDT)
היום נכנסים\אמורים להיכנס לכלא עשרים וששה הורים יוצאי ארצות המזרח (מתוך סה"כ של שמונים וששה הורים). האם לדעתך אפי גם מר\גברת טובול, מר\גברת אלמליח ושאר חבריהם (הרשימה המלאה אינה לנגד עיני) הם פשוט עוטפים את גזענותם הפשוטה ביראת שמים וצדקנות דתית? בנילה - שיחה 00:11, 18 ביוני 2010 (IDT)
האם אין גזענות בחברה החרדית? האם אין מכסות לבנות ספרדיות בבתי ספר וסמינרים? איך היה מגיב אבא אשכנזי, אם היו מציעים לבתו או בנו שידוך ספרדי (או אפילו מישהו ממשפחה מעורבת?). נו באמת. יש דברים גלויים שכולם יודעים. חבר חרדי שלי ("מהטובים בחבריי"), הצדיק באוזניי את המדיניות של בית הספר של בית יעקב, שבו לומדות בנותיו, לא לקבל ספרדיות בנימוק, שהן מורידות את הרמה הלימודית, ובסופו של דבר הטובות שבהן, לא תרצנה בעצמן, לבוא לבית ספר שרמתו הלימודית ירודה. --אפי ב.התחברו ל • 01:00, 18 ביוני 2010 (IDT)
יש בחברה החרדית הפליה ודעות קדומות נגד מזרחיים (גזענות גם יש, אבל בשוליים) ואני יכול להוסיף לך סיפורים. יתרה מכך, עיקר הבעיה היא במבנה הבסיסי שמזרחיים ואשכנזים שייכים לשתי קבוצות נפרדות. הטענה שלי היתה נגד הקביעה שלך לגבי המקרה הזה שמדובר בגזענות פשוטה עטופה ביראת שמים. ייתכן שגם במקרה הזה יש ברקע אפליה עדתית, אבל היא בודאי לא במוקד הפרשה, והיא לא ברמה כזו שניתן לטפל בה בכלים משפטיים. הראיה לכך היא שעשרות הורים מזרחיים יושבים בכלא בעוון גזענות נגד מזרחיים. בנילה - שיחה 09:07, 18 ביוני 2010 (IDT)
גם בציונות הדתית היו תפיסות גזעניות, ובצידם מקרים של עלה תאנה. למשל היה ידוע שבישיבת נתיב מאיר האשכנזית היו מקבלים בכל מחזור כמה ספרדים ייצוגיים. אינני יודע אם כאן זה לא המקרה של ספרדים ייצוגיים. בכל מקרה הם יושבים בכלא כי הם לא נשמעים לבית המשפט העליון ולא כי הם מואשמים בגזענות. במדינות מתוקנות אחרות כמו למשל ארה"ב, בריטניה וצרפת אם הממשלה מחליטה שלומדים לימודים מסויימים או מניפים את דגל הלאום בבית הספר, אף אחד לא מעיז לסרב לרשויות או לפסיקה של בית המשפט העליון. תופעות כאלו יש רק בארץ. אפי ב.התחברו ל • 23:51, 19 ביוני 2010 (IDT)

מה הייתם עושים במקומי[עריכת קוד מקור]

בכל יום ראשון אני נפגש עם החברותא שלי בכולל חביב בבני ברק ולומד מעט גמרא. בכולל מתפללים בנוסח אשכנז ואמש נתלו מחוצה לו, כבמקומות אחרים בעיר, כרזות התובעות מהאביונים הלומדים בו להשתתף במימון הקנסות שהשית בג"צ על ההורים הצייתנים בעמנואל.

נדמה לי שהחברותא שלי ספרדי במוצאו (מעולם לא שאלתי). אין לו כל השפעה על החלטת הרב אלישיב לרוקן את הישיבות לרחובות לאות הזדהות עם ההורים ההולכים למאסר. גם לא על הרב יוסף אפרתי, המקורב לרב אלישיב, שזעק למיקרופון כי כפיית שילוב הבנות בכיתה כמוה ככפיית הכנסת עבודה זרה לכיתה. אבל חילול השם שבדברי הרב אפרתי זועק לשמיים, ואני מתלבט אם לבשר לחברותא שלי בצער שלא אבוא ביום ראשון הקרוב, בזכות הרב אלישיב.

מה הייתם עושים במקומי? בתודה, יהודי. 00:40, 18 ביוני 2010 (IDT)

ידידי, מי שבאמת לומד גמרא בכולל בבני ברק לא מתייעץ על התלבטויותיו האישיות בככר העיר של ויקיפדיה. חפש דרכים מתוחכמות יותר להשתיל את מסריך הסמויים והגלויים. עזר - שיחה 00:44, 18 ביוני 2010 (IDT)
אני מציע, שאל תבטל חלילה את החברותא, אלא שכשתגיע בגמרא לתנאים ואמוראים ירושלמים, תסביר לו שאתה מדלג עליהם לאות מחאה. טיפוסי - שיחה 12:02, 18 ביוני 2010 (IDT)
הפלא ופלא, המקרה שתיארתי אמיתי לגמרי ועוסק בי ממש. את הרב אפרתי שמעתי במו אוזניי ואף הקלטתי את דברי הבלע שהשמיע מול כל ההמון המלומד. יותר מכך, לקרובת משפחה אשכנזית שלי הוצע ללמוד בבית יעקב למרות שהייתה אתאיסטית גמורה בת 16. אחייניותיה, שנולדו למשפחה חרדית אדוקה, לא התקבלו לבית יעקב רק כי אמא שלהן בוכרית. אין להן טלוויזיה בבית, מימיהן לא טעמו דבר טרף, והן נבונות יותר מרוב בנות-גילן. המסר שלי גלוי ובוטה - אני רוצה ללמוד גמרא עם החברותא שלי בקביעות ומצפה ממנו לנהוג כהוראת רבותיו, אך איני רוצה להזדהות עם מצעד הגאווה הגזעני הזה שחוללו אמש. יהודי מתלבט. 12:05, 18 ביוני 2010 (IDT)
יש אחד בשם ללום, שמרכז את כל התלונות בעניין זה, ואני מציע לך להתייעץ עמו ולפעול על פיו. טיפוסי - שיחה 12:13, 18 ביוני 2010 (IDT)
ראשית אני מתנצל על תגובתי הקודמת. לעניין עצמו: אני מבין משאלתך שהחברותא שלך מחויב לכולל האשכנזי המדובר ולא יכול ללכת אתך באותה שעה לבית מדרש אחר, כך שהברירה היא להפסיק את החברותא, שאם אתה מרוצה ממנו - מן הסתם תתקשה למצוא לו תחליף, או לבוא לבית מדרש שאינך מזדהה עם רוחו. מה הייתי עושה במקומך? לדעתי הפסד החברותא פוגע בך הרבה יותר מאשר התועלת שבמחאתך, שספק אם מישהו בכלל ישים לב אליה. עצתי: או שתימנע מלבוא פעם אחת בלבד, או שתבוא גם בפעם הזו, ותנסה לבוא בדברים עם מי מבאי הכולל להביע את זעמך.
ולטיפוסי - אני מציע לך לקחת חופשה מתפקיד דובר היהדות החרדית, שלקחת על עצמך ללא גיבוי של אף אחד מחבריך למחנה בויקיפדיה. עזר - שיחה 12:19, 18 ביוני 2010 (IDT)
אם תמצא לי תחליף, אשקול התפטרות. טיפוסי - שיחה 12:25, 18 ביוני 2010 (IDT)
חכמתו של דובר היא לא רק באיך לומר אלא גם מה ומתי ועל איזה נושאים עדיף לא לדבר. יש כאן אנשים שיודעים לעשות זאת. אם אתה מצפה שאציע מחליף שיגיב על כל נושא - אזי באמת אין לך תחליף. עזר - שיחה 12:33, 18 ביוני 2010 (IDT)
אז איזה ציון אתה נותן לי? טיפוסי - שיחה 12:39, 18 ביוני 2010 (IDT)
אשלח לך בדוא"ל. עזר - שיחה 12:40, 18 ביוני 2010 (IDT) כעת אני רואה שאין אצלך אופציה למשלוח דוא"ל. אז תיאלץ לחשוב לבד. עזר - שיחה 12:41, 18 ביוני 2010 (IDT)
עזר, אל תעשה לי את זה. טיפוסי - שיחה 12:48, 18 ביוני 2010 (IDT)
עזר, זכותו של טיפוסי להביע את דעתו, גם אם אתה חושב שזה לא מייצג את הציבור החרדי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:01, 20 ביוני 2010 (IDT)
תודה עזר, התנצלותך מתקבלת. נהגתי כעצתך והגעתי לכולל כרגיל. תוך דקה וחצי נזרקה המילה עמנואל לחלל האוויר ואז פרקתי על החברותא את זעמי על הגזענות, ביזוי המלכות וחילולי השם למיניהם. מנגד הוא פרק את זעמו על המושחתים הרשעים שהשתלטו על הארץ ותהה למה בג"צ לא הורה פשוט להפסיק לתקצב את בית הספר מכספי המדינה ולהניח לו להתנהל כדרכו. הוא בכלל טען שהמדינה קיימת בזכות מידותיהם הטובות של החרדים. התקצפתי גם על כך והשוויתי את טיעוניו לטרוניות הרפורמים והקונסרבטיבים בארצות הברית, שמפריעים להם כל מיני דברים במדינה בה אינם גרים. אחר כך למדנו קצת הלכה וגמרא ובסוף שוב שוחחנו על אהבת ישראל העזה המשותפת לכל החרדים, עם כל המחלוקות והביקורת. היו שלום, 09:36, 22 ביוני 2010 (IDT)

תוספת[עריכת קוד מקור]

שתי עדויות נוספות על אלו שסיפרתי עליהן בשיחת משתמש:טיפוסי: היום שוחחתי עם יועצת חינוכית בוגרת תואר שני של האוניברסיטה העברית בייעוץ חינוכי, שריכזה את מגמת הייעוץ החינוכי בסמינר שצ'רנסקי - האשכנזי - בתל אביב, ולאחר מכן גם בסמינר בית רבקה שבכפר חב"ד. מגמה זו מיועדת למורות בעלות ותק של 10 שנים לפחות בהוראה, והסטודנטיות בו הן כבנות 30 לכל הפחות, כך שהחשש מפני "השפעות ספרדיות שליליות" מתגמדות עד לא קיימות.
כמי שממונה על קבלת התלמידות היא העידה בפניי שכאשר הגישה להנהלה רשימה מגובשת של תלמידות שתתקבלנה לתוכנית, ואחוז הספרדיות היה עובר את ה-15% לערך, הוועד המנהל היה מורה לה להפחית את הספרדיות, תוך נימוק העמדה באלו המילים: "זה לא נראה טוב".

סיפור נוסף שכבר שכחתי אך אבי הזכיר לי, הוא אודות הישיבה בה למדתי; כאשר נבחנתי יחד עם חבר שלי לישיבה, שהיה ספרדי, הודיעה הנהלת הישיבה להנהלת התלמוד תורה בו למדתי כי התלמיד הספרדי יתקבל ללימודים בתנאי שאני, האשכנזי, אודיע להם כי אני מתכוון ללמוד בישיבה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 23:59, 19 ביוני 2010 (IDT)

אני לא רואה איפה הבעיה כאן. מה עושים במקרים של בני תערובת, אגב? אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 00:24, 20 ביוני 2010 (IDT)
מה יש לראות כאן? שמפלים תלמידות טובות שנבחנו אחת אחת כולל רקע משפחתי, ונפסלו רק כי "זה לא נראה טוב"?! או שתלמיד מתקבל לישיבה לא לפי טיב דתיותו אלא לפי אחוז האשכנזים שיובטח במחזור?!
לבני תערובת יחס מעורב. זה גם תלוי איזה הורה הוא הספרדי, וכן המנטליות מהבית יכולה להשפיע יותר במקרים כאלה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:28, 20 ביוני 2010 (IDT)
טוב, אלה אולי מקרים פשוטים; אבל מה קורה כשהיחס הוא לא חצי-חצי? או ששהמוצא לא נכנס באופן ברור להגדרת "אשכנזי" / "לא-אשכנזי"? צריך להכין טבלאות שיפרטו את זה.
לא יודע, אני פשוט מסכים איתם שצריך לשמור על מראית עין. ואם יש יותר מדי פרענקים במחזור זה פשוט עלול להיות קצת מלוכלך. יש היגיון בהגבלת מספר הלא-אשכנזים. להפך, במקרה שתיארת, יפה מצדם שהם הסכימו לקבל ספרדי נוסף. זה לא מובן מאליו. אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 00:35, 20 ביוני 2010 (IDT)
גזענות. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:38, 20 ביוני 2010 (IDT)
הי, אל תגיד גזענות. תגיד פלורליזם. רב-תרבותיות. שמירה על תורת ישראל הקדושה. אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 00:43, 20 ביוני 2010 (IDT)
בדיחה ידועה מספרת על תלמיד ספרדי שהתעקש להתקבל לישיבה "אשכנזית". לתמיהת ראש הישיבה מדוע הוא כל כך מתעקש על כך, ענה התלמיד: "אני רוצה ישיבה אשכנזית". "גם אני", ענה לו ראש הישיבה... ברי"אשיחה • ח' בתמוז ה'תש"ע • 00:45, 20 ביוני 2010 (IDT)
ועוד אחת: תלמיד ספרדי מנסה להתקבל לישיבה אשכנזית. אומר לו ראש הישיבה: היינו שמחים מאד לקבל אותך, אבל אין מקום - הפנימיה מפוצצת, אין מיטה פנויה. אומר התלמיד: אין בעיה. דודי גר ברחוב שליד הישיבה והוא הסכים שאישן בביתו. ראש הישיבה: גם בחדר אוכל אין מקום. התלמיד: אוכל גם לאכול אצל הדוד. ראש הישיבה: אבל יש בעיה, השיעורים אצלנו ביידיש. התלמיד: אין בעיה, אני מבין יידיש. ראש הישיבה: יידיש אתה מבין?? עברית פשוטה אתה לא מבין! בנילה - שיחה 00:59, 20 ביוני 2010 (IDT)
נפלא... אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 01:10, 20 ביוני 2010 (IDT)
Face-smile.svg. ובאווירה אופטימית זו: מדוע בוויקיפדיה אין תבנית:אשכנזי ותבנית:ספרדי? גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 01:01, 20 ביוני 2010 (IDT)
(למי שהיה במתח: כי כולם שכנתוזים חנונים!!) גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 01:03, 20 ביוני 2010 (IDT)

אוסיף לדוגמאותיו של גוונא, שראיתי פעם פרסומת לדיור בעיתון חרדי בכותרת "לחיות עם אנשים כמוך", והיה צילום של בניין ועל כל קומה נרשם שם: אייזנבאך, וכו'. מאידך, ראיתי פעם פרסומת עם מסר הפוך על הקמת שכונה בבית שמש על טהרת הספרדיות. על מצב הנישואין בין העדות קל ללמוד מעיתון המודיע, בו מתפרסמות בכל יום עשרות מודעות המבשרות על אירוסין בחתימת שתי המשפחות. מבדיקה שטחית שערכתי פעם אני מתרשם שאולי באחוז אחד מן המודעות ניתן למצוא את משפחת שרייבר עם משפחת מזרחי.

אני מאמין לחרדים, שביסוד הדברים מה שעומד הוא שיקול חינוכי, ורצון לחיות בעמנואל שבשומרון כאילו היינו בסלונים שבאירופה, ללא שום ויתור על שום פרט ממנהגיהם, בסגנון הדיבור הלבוש והמחשבה. מכאן גם ההפרדה בחינוך, בנישואין, לפעמים גם בדיור, וכמובן גם ההפרדה הפוליטית לשתי רשימות.

המכשלה כאן היא בשתי נקודות: א. מעשית, לא יתכן שבדלנות כזו לא תוביל גם ליחסי זילזול בין העדות. ב. מבחינה עקרונית, לעניות דעתי המחשבה שבאנו ארצה משבעים גלויות כדי להמשיך ולשמר בה לנצח נצחים את אופיין של אותן גלויות היא טעות חמורה. כל ההבדלים בין מנהגיו של חרדי אשכנזי לאלו של חרדי ספרדי בטלים ומבוטלים ביחס לנזק של הנצחת הפילוג בעם ישראל. ההפרדה הזו היא נצחונו של טיטוס שהגלה אותנו מארצנו. אוסיף ואומר שסבורני שמבחינה הלכתית אין כל מניעה שאסיפה של גדולי תורה המקובלים על כל החוגים תבטל את כל חילוקי המנהגים ותקבע מנהג אחיד לכלל ישראל, אבל תקצר היריעה כאן מלהוכיח זאת.

כאות לשאיפה להפלת המחיצות התפללנו השבת בבית הכנסת האשכנזי שלנו את אחת התפילות בסגנון ספרדי (בימות החול אני בלאו הכי מתפלל את רוב התפילות בבית כנסת ספרדי). אשקר אם אגיד שזה היה תענוג, אבל אני מקווה שלילדי ונכדי כבר יהיה הרבה יותר קל.עזר - שיחה 01:01, 20 ביוני 2010 (IDT)

יפה לכם. אבל אני רק מופתע-משהו לנוכח ההערה האופטימית שלך, ומוכרח להעיר (והלוואי שאני טועה) שאני לא בטוח שירדת לסוף דעתה של החשיבה המסורתנית. זה הרי בדיוק זה: "התורה" (או "האמת", או כל מקבילה אחרת של זה) סינונימית ל"מסורת". אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 01:10, 20 ביוני 2010 (IDT)
המסורת שלנו איננה רק מסורת חיה העוברת בעל פה מדור לדור, אלא יש לה זיקה ברורה ומובהקת למקורות כתובים הנמצאים בידינו. עד לפני 1500 שנה העולם היהודי היה מאוחד סביב מרכז תורני משותף, בארץ ישראל או בבבל, והכרעותיו של התלמוד הבבלי חייבו את כולם. ההבדלים בין העדות שהתפתחו לאחר מכן מתחלקים לשניים: א. מחלוקות על פרשנות התלמוד (דוגמא: ברכה על ההלל בראש חודש). ב. הוספות שעדה מסוימת קיבלה על עצמה כמנהג, ועדה אחרת לא קיבלה. דוגמא: אף אשכנזי לא חושב שרבי עקיבא נמנע מלאכול קטניות בפסח. אף ספרדי לא חושב שרבי עקיבא אמר סליחות כל חודש אלול. צריך ליצור מנגנון הכרעה בויכוחים, על פי כללי פסיקה מקובלים, ופשרה בין התוספות, ושלום על ישראל. עזר - שיחה 01:25, 20 ביוני 2010 (IDT)
רק הערה קטנה בנוגע לפסיקה על פי הבבלי; לא בטוח שהייתה לו הגמוניה על פני הירושלמי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 01:28, 20 ביוני 2010 (IDT)
סביר לשער שסמכות הגמרא לא הייתה מאז ומעולם כ"כ מובנת מאליה.
אבל בכל מקרה, לא הגבת למה שאמרתי. אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 01:41, 20 ביוני 2010 (IDT)
או שאני לא הבנתי אותך או שאתה לא הבנת אותי. המסורת שלנו ניתנת לבחינה לאור התאמתה למקורות, ולכן ניתן להוכיח או לשלול (במידה שניתן "להוכיח" משהו במדעי הרוח) את צדקתה של מסורת עדה מסוימת, ובית דין מאוחד יצטרך לבחון את הדברים ממקורם ולהכריע. עזר - שיחה 01:52, 20 ביוני 2010 (IDT)
כנראה לא הסברתי את עצמי היטב, אנסה לחדד: מסורתנות, כלומר קידוש המסורת באשר היא מסורת, היא גישה שלא תיתן כלל פתח ללגיטימציה כלשהי ל"בית דין מאוחד" שכזה. אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 02:11, 20 ביוני 2010 (IDT)
אתה צודק, ולא כתבתי שאני צופה הקמת בית דין כזה בעתיד הנראה לעין, אלא רק מייחל להקמתו וחושב שמבחינה הלכתית זהו דבר שלא רק אפשרי אלא גם מתבקש ורצוי. קידוש המסורת מעצם היותה מסורת איננו מעוגן בהלכה כנימוק מספיק להנצחת מחלוקות. אני בכל זאת אופטימי באשר לעתיד הרחוק. לאמת יש כח משלה, והיא מחלחלת אט אט. בציבור הדתי לאומי יש איתותים ברורים לרצון בשינוי, ואני חושב שגם בשוליים (במובן הכמותי) של הציבור החרדי, אם כי אני מודה שאני לא מספיק מכיר אותו. עזר - שיחה 07:15, 20 ביוני 2010 (IDT)
נקווה לטוב. אני אופטימי פחות בנוגע ליחס בין כוחה של האמת לכוחם של מרכיבים אחרים בנפש האנושית. אביעדוס • ח' בתמוז ה'תש"ע, 15:51, 20 ביוני 2010 (IDT)

תוספת שנייה[עריכת קוד מקור]

  1. החרדים בסיפור עמנואל, לא צודקים אלא חכמים ונשענים על רבניהם, והחילוני לעולם לא יבין זאת. גם אני לא. כך גם סבור העיתונאי בן כספית.
  2. בית משפט העליון, ובייחוד אדמונד לוי, טיפסו על עץ גבוה, וכמו כל טיפש צודק התקשו לרדת ממנו. בג"ץ צודק, אבל לא פעל בחוכמה.
  3. גזענות ואפליה קיימים אצל כל המגזרים במדינה, חילונים, חרדים, ערבים, רוסים וצ'רקסים כאחד.
  4. הציבור החרדי מפלה בין אשכנזים לספרדים, וזו בעיה ידועה שגם בכירים בציבור זה עצמו מודעים לה.
  5. ללום ולוי הם האחרונים שיפתרו את בעיית האפליה בציבור בכלל ובציבור החרדי בפרט.
  6. כל כמה שהחילוני משתכנע יותר ויותר שיש כאן גזענות, החרדי משתכנע שיש כאן מאבק על עצמאותו, כבודו וחירותו.
  7. אני רשום, ואני כותב באנונימיות. כן, אני יודע זאת, ואתם לא צריכים להגיד לי זאת.
  8. כשהמזרחים יפסיקו להרגיש רגשי נחיתות, האשכנזים יפסיקו להרגיש רגשי עליונות. ולא, זה לא מצדיק את האפליה.
  9. האפליה, השסע והשנאה בין החילונים לחרדים במדינת ישראל גרוע בהרבה מהאפליה בין מזרחים לאשכנזים.

בברכה, 86.163.205.79 02:37, 20 ביוני 2010 (IDT)

אתייחס רק לנקודה האחרונה: אין שנאה לחרדים - יש כעס וזה בגלל שום דבר מלבד מה שהם עושים שנראה לא הגון ולא מוסרי בעיני רוב האנשים. לחרדים יש פוביה מאנטישימיות שגורמת להם להסתגר ולהגן על עצמם. ובהרבה מקרים גם להלל את עצמם. ישרון - שיחה 13:46, 20 ביוני 2010 (IDT)

ועדות חקירה[עריכת קוד מקור]

לרגל ההתנהלות המוזרה של המדינה בהקשר לאתר הרשמי של ועדת וינוגרט, ולנוכח ועדות החקירה הרבות המוקמות בישראל, נראה לי מוזר שלא הקצו מדור באתר של משרד המשפטים, שבו יעלו את כל הנתונים הרשמיים של ועדות החקירה השונות. בינתיים המסמך הרשמי של ועדת מצא הועלה לאתרי העיתונות, עד שהם יחליטו להוריד אותו משם. אפי ב.התחברו ל • 09:41, 16 ביוני 2010 (IDT)

אכן הקצו לוועדה ולפרסומיה מדור באתר בית המשפט העליון [5]. הוספתי את דו"ח מצא לתבנית:לטיפול דחוף. אני-ואתהשיחה 17:08, 16 ביוני 2010 (IDT)

הצבא החזק בעולם[עריכת קוד מקור]

מהערך צה"ל :"צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם‏" תהיתי, מהו הצבא החזק בעולם? הציונישיחה 18:31, 17 ביוני 2010 (IDT)

ארצות הברית, לא? ישרון - שיחה 18:32, 17 ביוני 2010 (IDT)
לא ממש ברור. איך מודדים חוזק של צבא? גם צבא ארצות הברית, גם צבא רוסיה וגם צבא סין מסוגלים להשמיד את כל האנושות, ובפרט כל צבא יריב אחר. אז איך מודדים מי חזק יותר? מה זה פשקזצ - שיחה 18:58, 17 ביוני 2010 (IDT)
השאלה היא האם כוללים במדד עוצמת הצבא גם את כמות הנשק הגרעיני שברשותו. חוזקו של צבא (קונבנציונלי) מושפע מהרבה גורמים: איכותו, גודלו, רמת הטכנולוגיה שלו, איכות המפקדים, איכות הלוחמים, וכן בגב המדיני שהוא מקבל (דרג מדיני המפעיל אותו בצורה נבונה, כלכלה חזקה המסוגלת לתמוך בו, תרבות לאומית מתקדמת ועוד). ראיתי בעבר דירוגים כאלה שמנסים לקבוע מי הצבא הכי חזק בעולם: מקום ראשון היו הכוחות המזוינים של ארצות הברית ואחריו באו צבא סין, הצבא האדום (רוסיה) והצבא הבריטי (הממלכה המאוחדת) (אני לא זוכר את הסדר הפנימי שלהם). במקום השישי נמצא צה"ל - מבחינת איכות ורמת טכנולוגיה הוא מבין המתקדמים ביותר עולם אך לרועץ עומדים לו גודלו הקטן יחסית וכנראה גם ירידה באיכות הפיקוד בשנים האחרונות. הצבא הכי גדול בעולם (מבחינת מספר חיילים) הוא כנראה צבא סין. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:07, 17 ביוני 2010 (IDT)
צה"ל הרי נחשב לצבא החזק במזרח התיכון (למרות גודלו הקטן יחסית לשאר צבאות ערב), מה נחשב לצבא החזק בעולם? (ולאו דווקא הגדול מכולם), זכורני שפעם ראיתי ערך בויקאינגליש שסידר בטבלה את כמויות החיילים, הטנקים מטוסים וכד' עפ"י טבלה מהמרובה למועט.. הציונישיחה 01:56, 18 ביוני 2010 (IDT)
מסתבר שיש קישור לדירוג צבאי בערך צה"ל, המופיע כאן. לפי הדירוג לארה"ב יש את הצבא הכי חזק בעולם, צה"ל מדורג במקום ה-11 (אחרי טורקיה במקום ה-10). ממה שהבנתי הדירוג שם לא כולל נשק גרעיני ונותן משקל גדול יותר לכמות מאשר איכות. ושוב, הדירוגים האלה מאוד סובייקטיבים ודירוגים שיבצעו אחרים יכולים להניב תוצאות שונות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:34, 18 ביוני 2010 (IDT)

ערך מומלץ אבל שגוי[עריכת קוד מקור]

איך יכול שגיאה בפרט טריוואלי כמו זה להתפספס בערך מומלץ? או שאולי לא למרות הבסיסיות שבפרט זה, אלא בגללה? ויקיפד ~ התא הקולי 22:17, 17 ביוני 2010 (IDT)

אני מציע שתקרא את דף השיחה, תגלה בו דברים מעניינים. עידושיחה 22:20, 17 ביוני 2010 (IDT)
וואלה. באמת מעניין. ויקיפד ~ התא הקולי 22:24, 17 ביוני 2010 (IDT)
ואם כבר מדברים, אז מה עם אתר הכנסת? הם אינם בודקים את ויקיפדיה מידי פעם? ;-) ויקיפד ~ התא הקולי 22:25, 17 ביוני 2010 (IDT)
אתר הכנסת עשיר במידע מועיל, אך לעתים יש לקרוא בין השורות. כך מגלים שחברת כנסת המציעה לאסור שימוש בפוטושופ לתמונות דוגמנות [6], עשתה מעין "פוטושופ" לתולדות חייה, ובניגוד ליתר חברי הכנסת, בדף העוסק בה [7] לא מופיע תאריך הולדתה (יש בכך יתרון: מידע שאינו קיים, אינו שגוי). כדי שלא להטעות, מציין אתר הכנסת: "פרטיהם האישיים של חברי הכנסת ותמונותיהם נמסרו למערכת האתר על ידי חברי הכנסת או מטעמם", ואני מוסיף: "הסתמכות על פרטים אלה היא באחריות הקורא בלבד". דוד שי - שיחה 23:46, 17 ביוני 2010 (IDT)
מה שמעניין הוא ששמעון פרס מסר תאריך שגוי, או שלפחות לא מסר לאתר את התאריך הנכון, אחרי שראה, והוא בטח ראה, את השגוי מופיע בראש חוצות. ויקיפד ~ התא הקולי 23:51, 17 ביוני 2010 (IDT)
סביר יותר להניח שפרס מסר את התאריך הנכון ויוצרי האתר התבלבלו והזינו תאריך שונה במקצת. דניאל ב. 13:14, 18 ביוני 2010 (IDT)
נכון, אבל מדוע לא תיקן אותם? ויקיפד ~ התא הקולי 16:39, 18 ביוני 2010 (IDT)
וסביר אפילו יותר שפרס בכלל לא מסר תאריך, והמידע לאתר סופק על ידי אחד או אחת מעוזריו או עוזרותיו. אמנם עבורנו ויקיפדיה עומדת במעלת חשיבות גבוהה, ואין בנו אחד ש(אם היה ערך המוקדש לו בויקיפדיה) לא היה קורא את הערך על עצמו, אבל אני מאמין שיש אנשים חיים שמעולם לא קראו את הערך המוקדש להם בויקיפדיה, IMDB או אתר הכנסת. ההנחה שפרס "בטח ראה" את המידע אמנם אפשרית אך רחוקה מלהיות ודאית. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 15:37, 18 ביוני 2010 (IDT)
אני חושב שהייתי מהמר על כך שפרס ראה את ערכו באתר הכנסת (בוויקיפדיה, אולי לא[1]; אך שם כן). עם זאת, זה באמת לא עובדה ודאית מוכחת. ויקיפד ~ התא הקולי 16:39, 18 ביוני 2010 (IDT)
  1. ^ למעט אם הוויקיפדים באמת מסרו לו את ה-CD עם הערך, כפי שמופיע שם בארכיוני השיחה

מחפשת בית חם: האנציקלופדיה העברית[עריכת קוד מקור]

הועבר מהמזנון:

בכנס אקדמיית ויקיפדיה, פנתה אלי ספרנית שמחזיקה בכמה ערכות מלאות של כל כרכי האנציקלופדיה העברית. היא אמרה שתשמח לתת סט או שניים למי שייתן להם בית חם. האיסוף, בכוחות עצמכם, מרעננה. מי מעונין? רמז Ijon - שיחה 19:05, 16 ביוני 2010 (IDT)

אני! מאוד. מתניה שיחה 19:08, 16 ביוני 2010 (IDT)
גם אני! סט או שניים לאדם או שניים? או סט או שניים לכל מי שרוצה, עד גמר המלאי? מרקושיחה 19:27, 16 ביוני 2010 (IDT)
גם אני. אביעדוס • ה' בתמוז ה'תש"ע, 22:48, 16 ביוני 2010 (IDT)
אם נותר עדיין עותק לפליטה אשמח מאוד! --Jys - שיחה 19:38, 18 ביוני 2010 (IDT)
איזו באסה שיש לי כבר... גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 23:15, 16 ביוני 2010 (IDT)
אם מתפנים כרכים כ"ז ול' (בלבד), אני אשמח לקבל אותם. עוזי ו. - שיחה 23:49, 16 ביוני 2010 (IDT)

אני מוכן לספק ערכה מלאה בחינם למעוניינים, באזור גוש דן! למה לנסוע עד מאחורי הררי החושך? Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:04, 17 ביוני 2010 (IDT)

עובד, אני אשמח לקחת. מתניה שיחה 15:16, 17 ביוני 2010 (IDT)
זכית! שלחתי לך דוא"ל עם פרטי ההתקשרות. תוכל גם לקבל אפילו קפה ועוגה באותו המחיר... Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:24, 17 ביוני 2010 (IDT)
לי יש את כל כרכי האנציקלופדיה העברית שהוריש לי סבי עליו השלום שעל ברכיו גדלתי. אני אשמח לתת אותם תחת שני התנאים הבאים: א. שיובטח להם בית חם ואוהב. ב. שבמידה והלוקח יחליט יום אחד שאינו מעוניין בהם, יעשה מאמץ סביר ליצור איתי קשר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:36, 17 ביוני 2010 (IDT)
ב. שבמידה אם והלוקח יחליט יום אחד שאינו מעוניין בהם, יעשה מאמץ סביר ליצור איתי קשר. לויקיפד המאד נמרץ, לפעמים כדאי קצת פחות נמרצות קריצה Hanay שיחה 12:11, 20 ביוני 2010 (IDT)
בתור חובב אנציקלופדיות מושבע, אשמח לעמוד בשני התנאים. אפי ב.התחברו ל • 23:52, 17 ביוני 2010 (IDT)
אוקי. אצור איתך קשר בזמן הקרוב כדי לתאם את המסירה (אני צריך להביא אותה מאבא שלי ולהוציא מהכרך העוסק בישראל את אוסף השטרות שסבא שלי היה אוסף). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:58, 17 ביוני 2010 (IDT)

אני מחפש בית חם לעותק של ויקיפדיה העברית שבידי. מצאתי שאין בו תועלת, משום שחסר בו הערך פיליפ נוארה. דוד שי - שיחה 00:25, 18 ביוני 2010 (IDT)

לא שווה. אני לא קורא אנציקלופדיות שלא נכתבו על ידי דוקטורים, ובפרט אנציקלופדיות שאני כותב אותם. אפי ב.התחברו ל • 01:49, 18 ביוני 2010 (IDT)
מקווה שמעכשיו תמצא בה תועלת. בברכה, ויקיפד ~ התא הקולי 02:40, 18 ביוני 2010 (IDT)

סוף העברה

נא לענות בקצרה ולעניין[עריכת קוד מקור]

למה? להעדיף בצלחת שלנו, סלט טורקי, חציל רומני, קרפ צרפתי, וופל בלגי, ושאר ירקות, זה לא גזענות, אבל לבחור לעצמנו אישה ממוצא אשכנזי או ספרדי או צ'רקסי, זה גזענות, ובאותו עניין האם כאשר בחור מעדיף בחורה לאישה, אין משום אפליה על רקע מין.

טיפוסי - שיחה 07:12, 20 ביוני 2010 (IDT)

אולי מספיק עם זה? ויקיפד ~ התא הקולי 07:15, 20 ביוני 2010 (IDT)
מסתבר שבוויקיפדיה אין אפליה נגד שאלות מטומטמות. עידושיחה 07:21, 20 ביוני 2010 (IDT)

מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו

בבלי יומא, פו, א

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי שרוצה להשאר עם תפיסות של ימי הביניים שבהם הייחוס היה חזות הכל אין בעיה, אבל שידע שהוא שייך לחשוכים ולא לנאורים, ולא יכול להיות מוביל חברתי בעולם. אפילו חז"ל אמרו שהייחוס הוא דבר משני, והעדיפו ממזר תלמיד חכם יותר מאשר כהן גדול עם הארץ ("ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר: "יקרה היא מפנינים" משלי ג טו – מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים".), וגם העדיפו גר תלמיד חכם מאשר יהודי עם הארץ (שמעיה ואבטליון - "יבואו בני העמים לשלום - שעושים מעשה אהרון, ולא יבוא בן אהרון לשלום - שלא עושה מעשה אהרון" "), אבל בהלך הרוח של החרדים חרדי עם הארץ לא ירצה להתחתן עם הבת של הרב עובדיה יוסף, אלא אם כן חסר לו יד או רגל. זה שהנחותים שבחברה החרדית מוכנים להתחתן עם ספרדים, מראה שהעניין אינו נושא של העדפה של טעם אלא דוקא אידאולוגיה סדורה. --אפי ב.התחברו ל • 09:45, 20 ביוני 2010 (IDT)
אם כבר הזכרת נכות: בתו של הרב שך, אשתו של הרב מאיר צבי ברגמן, עסקה בענייני שידוכים, ויום אחד הזדמן לה מישהו חוזר בתשובה שהיא ניסתה לשדך לו מישהי "מתאימה".
מכיוון שהורי לא היו חרדים קלאסיים, היא פנתה לאימי, ושאלה אותה האם היא מכירה "ספרדייה או נכה" שתוכל להתאים לו... גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 11:09, 20 ביוני 2010 (IDT)
אני מניח שלא יעזור לצטט באזניך את קביעת הרב שך כי "בלי שום תירוצים ואמתלות מחוייבים לקבל תלמידים מבני עדות המזרח". אתה גם מכיר ודאי את קונטרס החינוך של האדמו"ר מסלונים בכבודו ובעצמו, אביו של האדמו"ר מסלונים הנוכחי, המתנגד בתקיפות להזנחת כל ילד יהודי באשר הוא. אז במקום להתבדח על ניתוח לשינוי עדה שצריך לעשות כדי להשתדך לקהילה גזענית, אשחט לי שיר ילדים מוכר:

לפעמים מכין קיגל ולפעמים מטבוחה

לפעמים קורא וולבק ולפעמים סמוחה

לפעמים מאל-אטרש קיבלתי השראה

לפעמים מרן יוסף נתן לי הרשאה

אבל אני תמיד אשכנזי, מרגע לידתי, תמיד אשכנזי

אבל אני תמיד אשכנזי, ואם אהיה דתי מי תתחתן איתי?

לחן ומילים מקוריות: דתיה בן-דור, מילים: ליאור
ועכשיו תסביר לי אתה בבקשה, בקצרה ולעניין, במה נבדלת ההתנכרות לספרדים בעמנואל מן ההתנכרות לתימנים בירושלים? מה השתנה לטובה במאה ושלושים השנים האחרונות, למען השם? ליאור ޖޭ • ח' בתמוז ה'תש"ע • 12:58, 20 ביוני 2010 (IDT)
ביקשתי תשובות קצרות ולעניין, ועד כה ענו חלק קצר ולא לעניין, וחלק ענו לעניין ולא קצר. טיפוסי - שיחה 15:00, 20 ביוני 2010 (IDT)
כי זה נקודה ברורה בהגדרת הגזענות. אנשים לא רוצים להתווכח על דברים שהם מניחים שלא יצליחו לשכנע אותם והם לא ישכנעו אף אחד. ויכוח כזה הוא טרחני. ישרון - שיחה 15:11, 20 ביוני 2010 (IDT)
אז תקח את אלו שענו באריכות ותקצר אותם, ואת אלו שענו לא לעניין ותעניין אותם. בכל אופן כאן זה לא תוכנית כבקשתך. כל אחד כותב מה שהוא רוצה. אפי ב.התחברו ל • 20:44, 20 ביוני 2010 (IDT)
בגלל הסיכוי הזערורי שאתה מתכוון לשאול ברצינות ולא מצליח, הרי לך תשובה על רגל אחת: גזענות אינה חלה אלא על יצורים תבוניים (לדוגמא: אנשים, אבל לא מיני ירק), ומהותה הפליה בין השווים-עניינית מטעמים לא ענייניים. עוזי ו. - שיחה 00:48, 22 ביוני 2010 (IDT)
עוזי, נראה לי שהתשובה הזאת קצרה מדי מכיוון שהיא משאירה את ההחלטה מיהם השווים עניינית בפני הקורא. אני בטוח שבעיני טיפוסי למשל, יהודי תמיד טוב מגוי, וכנראה שברוב המקרים, עדיף חרדי מאשר חילוני. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:22, 22 ביוני 2010 (IDT)
עוזי הוא אדם דתי אורתודוקסי (הלא כן?), וככזה הוא שייך לציבור שעל פי הקו האידאולוגי המרכזי שלו יהודי טוב מגוי, כך שכנראה פנית לאדם הלא נכון. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:15, 22 ביוני 2010 (IDT)
האשליה שרק דתיים מעדיפים בין אנשים אינה עומדת במבחן האמת. נסה לענות לעצמך, גוונא, את מי תציל במקרה של שרפה אם תוכל להציל אדם אחד משניים: בן דוד שני שלך או אדם זר. אדם המוכר לך ברמה מסוימת או אדם זר. ישראלי או שוודי. ברי"אשיחה • י' בתמוז ה'תש"ע • 14:03, 22 ביוני 2010 (IDT)
כולנו גזענים. רק שיש כמה יותר ויש כמה פחות, ויש כמה שמתהדרין בזה בראש חוצות. שוורצע חייע 14:15, 22 ביוני 2010 (IDT)
ברי"א, לכולנו יש חולשות אנושיות לבצע דברים לא מוסריים, אך השאלה איך אנחנו מתנהגים בפועל - חשובה יותר. כאשר תזדמן בפניי ברירה בין הצלת קרוב משפחה שלי או אדם זר, אעדיף להציל את קרוב משפחתי, מכיוון שזהו מצב שקול בו כל בחירה שאעשה תביא להצלת נפש אחת ואיבוד האחרת. מכיוון שכך, שתי הבחירות שקולות לחלוטין וזכותי להפעיל כל שיקול אנוכי שארצה.
לעומת זאת מצב בו הברירה היא בין קרוב משפחה שלי לבין שניים אחרים, אכן אעדיף להציל את השניים (ואני מקווה שאעמוד בניסיון). הבעיה עם הגישה החרדית היא, ששיקולי גזענות מעולם לא היו חלק מסדר היום האידאולוגי שלה. הערך של גזענות אינו מעניין את החרדי המצוי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 14:31, 22 ביוני 2010 (IDT)
אסביר את השאלה, האם לגיטימי לחשוב שקיים שוני מנטלי בין אנשים ממוצא אחד למשנהו, והאם כשם שלגיטימי להעדיף תפריט מסוים לארוחה, ולהעדיף גובה, צבע עיניים, מצב כלכלי וכדומה בשידוכים, אולם לא לגיטימי להעדיף מוצא פלוני על גבי מוצא אלמוני, האמנם? לדעתי ברור שזה לגיטימי, יחד עם זאת ברור שכל פגיעה מכוונת בזולת פסולה, לא כך הוא כאשר הזולת מרגיש נפגע מבחירותינו והעדפותינו הקשורים במאכלינו, חיינו, וגורלינו. טיפוסי - שיחה 14:48, 22 ביוני 2010 (IDT)
לפי מה שאתה אומר מותר למשל להחרים מישהו. ישרון - שיחה 14:51, 22 ביוני 2010 (IDT)
מחריד. אלמוג 14:56, 22 ביוני 2010 (IDT)
מחריד מחריד, אבל זה המצב אצל הרבה אנשים במדינתנו החביבה. (ובעוד הרבה מדינות) ישרון - שיחה 14:58, 22 ביוני 2010 (IDT)
ישרון, כשאתה הולך לסופרמרקט אחד החרמת באותה עת עשרות סופרמרקטיםים אחרים בעיר, כאשר הלכת להצגת ערב, החרמת באותה עת מאות הצגות אחרות בקולנוע, תמשיך עם החשבון הזה, ותגלה שלפי הגדרתך אתה ברוב היום עוסק בהחרמות, רחמנא לצלן. טיפוסי - שיחה 15:00, 22 ביוני 2010 (IDT)
נכון, לכן צריך לבדוק מאילו סיבות אני 'מחרים', אם אני מחרים מסיבות לא ענייניות זה בעיה. ישרון - שיחה 15:04, 22 ביוני 2010 (IDT)
הייתי צריך להדגיש שגזענות עשויה לכלול גם שיפוט של אדם פרטי על-סמך השתייכותו ל"ציבור". עוזי ו. - שיחה 21:56, 22 ביוני 2010 (IDT)
זה אולי "ציבורנות", הייתי מדייק וכותב כי היא כוללת שיפוט של אדם פרטי על סמך מוצאו הגאוגרפי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:58, 22 ביוני 2010 (IDT)

מותר להעדיף אנשים מסוימים ואפילו מאפיינים מסוימים מבחינה אישית (למשל: אני אוהב יותר ג'ינג'יות), אך אסור להפלות ביניהם בכל הנוגע לזכויות האדם והאזרח ושלטון החוק. כמו כן, לקבוע שמישהו נחות רק בגלל צבע עורו זו גזענות. בקשר לשאלת עמנואל: ממה שהבנתי מטענות חסידות סלונים (כפי שבוטאו במאמר של שלום ירושלמי במעריב) הבעייה שלהם עם הספרדיות היא לא שהן ספרדיות אלא שמבחינה דתית הם הן הרבה פחות מחמירות מהסטנדרט הקפדני-מאוד הנהוג בחסידות. הנה מבחן לקבוע האם מדובר בגזענות: אם ידרשו מהם לצרף יהודים דתיים אשכנזים לביה"ס, שפחות מחמירים מהנהוג בחסידות (למשל דתיים לאומיים), האם הם יסכימו או לא? אם לא, אין מדובר באפליה על רקע עדתי, אלא רצון של החסידות להתבדל עם החוקים הקפדניים מאוד שלה. מכאן יפתח דיון האם בדלנות היא דבר לגיטימי? האם מותר לקיים חברה סגורה? והאם סירוב לצרף מישהו מחוץ לחברה אל תוך החברה הוא לגיטימי? (לכאורה, יש כאן הפליה על רקע שונותו) בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:12, 22 ביוני 2010 (IDT)

תשובה לטיפוסי: לגיטימי להעדיף מנטליות מסוימת, ואם אני לא אוהב את המטבח המזרחי והמוזיקה המזרחית אי אפשר להכריח אותי לאהוב. לא לגיטימי להניח מראש שהצד השני "נעול" על המנטליות שלו ואין טעם בכלל לבדוק אותו, ואפילו בחורה שלמדה בסמינר אשכנזי פסולת חיתון לאשכנזי. לא לגיטימי להגדיר את ההעדפה הזו כנושא שהוא "יהרג ואל יעבור" בהשוואה לנושאים אחרים כמו גובה ומצב כלכלי עליהם אפשר להתפשר. לא לגיטימי להגיע למצב שבו אפילו אם זה באמת מתאים - כבר לא נעים לשדכן להציע ולא נעים לצדדים להסכים כי "מה יאמרו עלי". לא לגיטימי לשדר אוירת התנשאות לפיה המנטליות של עדה זו עדיפה משל חברתה. לא לגיטימי ליצור מצב שבו ככל שמידת הדתיות, על פי הפרמטרים החיצוניים המקובלים והשטחיים, עולה - כך גם העדתיות גוברת. גם במגזר הדת"ל יש נטייה טבעית להעדיף את בן העדה, אבל ככלל (שתמיד יש לו יוצאים מן הכלל) אין פסילה מראש. אם מציעים מישהו מעדה אחרת, כי השדכן חשב והחליט שיש בסיס - הולכים לבדוק את זה (מסיפורי הוריי אני למד שלפני חמישים שנה זה לא היה ככה). התוצאה היא שכ- 80% מהנישואין הם בתוך העדה ו- 20% בין עדתי (על פי אומדן שטחי בין מכריי, וגם נדמה לי שקראתי על כך איפשהו), וככה לאט לאט המחיצות נופלות. עזר - שיחה 16:24, 22 ביוני 2010 (IDT)
הנתון הסטטיסטי שלך פיתה אותי לעבור על רשימה של חבריי מהישיבה שלמדתי בה (ישיבה דתית-לאומית), והגעתי דווקא לנתונים טובים יותר, משהו כמו 40% נישואים בין-עדתיים. אני-ואתהשיחה 17:08, 22 ביוני 2010 (IDT)
אין לי כוונה לקבוע לאף אחד עם מי להתחתן או לא. לכל אחד יש את ההעדפות שלו, ואת הטעם שלו, ואני מניח שרוב בני האדם רואים בני אדם שקרובים לו יותר (באופי, במנטליות, בתרבות ובמראה החיצוני) כאטרקטיביים יותר מבחינתו, ופוסל כמו מי שלא עומד בקריטריונים הנ"ל. אפשר לקרוא לזה "גזענות" אבל זו עדיין בחירה לגיטימית. אי-אפשר לכפות על אף אחד נישואי תערובת. אבל, וזה אבל חשוב, להפלות מישהו מבחינת זכויות האדם והאזרח ושלטון החוק על רקע גזעו (למשל: לא להעסיק מישהו רק בגלל שהוא שחור) זוהי גזענות (בלי מרכאות) והפלייה כזאת היא לא לגיטימית ולא חוקית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:10, 22 ביוני 2010 (IDT)
דבריי לעיל לא כוונו כהתנגדות לדבריך, והוספתי כעת הבהרה בפתיחת הדברים. עזר - שיחה 17:24, 22 ביוני 2010 (IDT)
עזר, אני חושב שצריך להפוך את כל ה"לא לגיטימי" שרשמת, ללא חכם, לא נעים, לא מובן, אבל כל עוד בן אדם חופשי להחליט מתי ועם מי הוא מתחתן, מאד לגיטימי שהוא יפסול מראש כל הצעה שלא עונה על הקריטריונים השונים שהגדיר מראש או בהמשך. טיפוסי - שיחה 18:01, 22 ביוני 2010 (IDT)
אני לא מנהל פה דיון חוקי ומשפטי. בהיבט הזה (כמעט) הכל לגיטימי. אני מנהל פה דיון על ערכים יהדות ומוסר, וביהדות, כידוע לך, מה שלא רצוי הוא קרוב ללא לגיטימי, וחלק מהרשימה שכתבתי עובר את גבול אי הלגיטימיות, תחת הסעיף "ואהבת לרעך כמוך" "לא תשנא את אחיך בלבבך" ו"חילול השם". עזר - שיחה 18:08, 22 ביוני 2010 (IDT)
ביחס לערכים יהדות ומוסר,: אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך (קידושין ב), ובהיות שלא מצפים מאדם בימינו שיקח יותר מאשה אחת, הרצוי ביותר הוא שיבחר את הבחורה שישנם לגביה הכי פחות סיכויים שתתגנה עליו, אצל החסידים זה מקובל על ידי פגישה לאחר הסכמת ההורים, אצל הליטאים זה מקובל על ידי כמה פגישות, אצל החילונים זה מקובל על ידי ניסוי כלים, והעיקר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל. טיפוסי - שיחה 18:20, 22 ביוני 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

ההסברים הרציונלים מיותרים. החליפו בכל אמירה לעיל את הפער העדתי לפער אתני בסגנון: זה לגיטימי לא לרצות להתחתן עם יהודי, אבל אין זה לגיטימי לא להסכים שיהודי יגור לידך. זה לגיטמי לא לרצות להתחבר עם יהודי, אך אין זה לגיטמי לא לאפשר לו ללמוד איתך. לגיטימי להרתע מבישול יהודי אך לא להכליל על מקצועם, שאיפותיהם, מידתם, יושרם או חיבתם לדם ילדים. ותמשיכו מכאן. כשהצליל מספיק חזק יותר קל להבין אם הוא צלול או עכור (או במקרה זה מכוער). ומקווה שההקבלה היתה מספקת כדי לסיים דיון זה. רוליג שיחהבואו לבחור סמליל ליומולדת 7 לוויקיפדיה 18:21, 22 ביוני 2010 (IDT)
קצת הלכת רחוק מידי. ראשית, נישואי תערובת זה עדיין דבר לא מקובל ולא נפוץ, בעיקר מפני שלשני אנשים מתרבויות או דתות שונות קשה מאוד להסתדר כאשר יש התנגשות תרבותית או דתית. עוד משהו: אני רוצה שהילדים שלי יהיו יהודים ובבית לשמור כשרות מסורתית, לכן - מבחינה דתית, אני חייב להתחתן רק עם יהודיה. מה עוד, שנוצריה כנראה לא תקפיד על כשרות ואף תאכל חזיר, דבר שאותי אישית מגעיל. ההפך מגזענות אינה כפיה של התערבבות תרבותית. לרוב כשמערבבים בכוח שתי תרבויות שונות זה מסתיים בסכסוך אתני אלים ואף מלחמת אזרחים. לבסוף, רשמת "לגיטימי להרתע מבישול יהודי" בציניות כאילו זה לא לגיטימי - ועכשיו ברצינות, האם אתה באמת חושב שאם אני שונא גפילטעפיש זה הופך אותי לגזען? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:15, 22 ביוני 2010 (IDT)
נראה לי שלא הבנת אותי. לא הייתי ציני ולו במילה. עניתי למתדיינים כאן כמו שהייתי עונה אם היינו מחליפים את הנושא המחלוקת האשכנזית-ספרדית במחלוקת יהודית ארית ודבקים באותם טיעונים ואמירות. אז הייתי אומר למי שדבריו מלאים גזענות שאין לי בעיה שיתעב בישול יהודי ולא ירצה בחברה יהודית, אך זה לא נותן לו זכות להפלות יהודים. בתגובה לדבריך, זה לגיטימי לשנוא אוכל של קבוצה אחרת או להימנע מקשר חברי/זוגי עם בן קבוצה אחרת, אך לא לרמוס את זכויות האזרח של אותה קבוצה. רוליג שיחהבואו לבחור סמליל ליומולדת 7 לוויקיפדיה 22:31, 22 ביוני 2010 (IDT)
תודה על ההבהרה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:42, 22 ביוני 2010 (IDT)

משהו משעשע[עריכת קוד מקור]

הקוד כאלוהים: כתות פנאטיות בעולם הטכנולוגיה ב(דה-מרקר) ובמיוחד הסעיף "כת הכוהנים הגדולים של ויקיפדיה". אפי ב.התחברו ל • 09:26, 20 ביוני 2010 (IDT)

ג'יהאד הוא כיף[עריכת קוד מקור]

עוד סרטון פרודיה, בהמשך ל"אנחנו מרמים את העולם" מבית לאטמה. --אפי ב.התחברו ל • 20:50, 20 ביוני 2010 (IDT)

איך קוראים לנעימה המקורית? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:09, 20 ביוני 2010 (IDT)
Funiculi, Funicula. קליפ ענק! בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:37, 20 ביוני 2010 (IDT)
אוף, יש לי אינטרנט רימון, מה הולך שם? ישרון - שיחה 21:28, 20 ביוני 2010 (IDT)
שלושת הטרורים - אחמדידו דומינגו, ארדואנו פברוטי ואסד קררס שרים את השיר Yalla, Yalla, ya, terror is cool terror is fun. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:39, 20 ביוני 2010 (IDT)
יאללה, יאללה, לאטמה זה כיף! (אבל לא רימון) ישרון - שיחה 21:53, 20 ביוני 2010 (IDT)
פוניקולי פוניקולה. רחל - שיחה 21:55, 20 ביוני 2010 (IDT)
חמוד מאד, אבל זה קצת מוגזם להציג את ארדואן כטרוריסט, ובמיוחד כטרוריסט העיקרי מבין שלושת המוסקטרים. אליסף (שיחה) 09:33, 22 ביוני 2010 (IDT)
הכורדים חושבים אחרת. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:54, 22 ביוני 2010 (IDT)
1. לא מוגזם בכלל להציג כך את מי שמציג אותנו כטרוריסטים.
2. טבעה של סאטירה שהיא נוטה להגזים.
3. כמי שחס על כבודו של ארדואן, אני פונה אליך להצביע כאן. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 10:01, 22 ביוני 2010 (IDT)
זה כן מוגזם וזה לא חשוב מה הוא חושב עלינו ומה הכורדים חושבים עליו (כמו שלא חשוב מה הפלסטינים חושבים על נתניהו). ארדואן לא עונה לאף אחת מההגדרות של טרוריסט. אולי הוא פושע מלחמה אבל זה כבר סיפור אחר. אריאל, אני לא רואה את הקשר להצבעה שהפנת עליה חוץ מהמילה טרוריסט. דניאל ב. 11:02, 22 ביוני 2010 (IDT)
היי דניאל, זה לא מוגזם-זה פרודיה, והקשר הוא אכן המילה טרוריסט וכן צמד המילים חס על כבודו,ואל תשכח שמדובר באדם שהורשע בהסתה לשנאה דתית. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 11:20, 22 ביוני 2010 (IDT)
אם נהיה מדויקים, שלושתם אינם פעילי טרור, אבל הם כן פושעי מלחמה ותומכי טרור: אסד ואחמדינז'אד תומכים בחיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, איראן מסייעת למחבלים בעיראק ואפגניסטן, וארדואן תומך בחמאס והיו פרסומים שהוא מתכוון גם לארח בטורקיה את חסן נסראללה, מנהיג החיזבאללה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:55, 22 ביוני 2010 (IDT)
יש שם משחק מילים בין tenor לבין terror. וכן, מדובר בפרודיה סאטירית, שאחת הטכניקות שלה היא הגזמה. אפי ב.התחברו ל • 00:06, 24 ביוני 2010 (IDT)

שריפה בחוות הלימוד[עריכת קוד מקור]

מחוץ למשרדי כרגע. ‏עמיחישיחה 14:43, 21 ביוני 2010 (IDT)

ודאי תשמחו לשמוע ששירותי החירום עובדים כיאות. השריפה כילתה קוצים וגם עצים, אבל ממבט חטוף לא נראה שנגרם נזק לבנייני חוות הלימוד, כך שאני לא מרגיש לא נעים שוויתרתי על הסיור בחוות הלימוד בסיור אלף מילים האחרון. ‏עמיחישיחה 23:34, 21 ביוני 2010 (IDT)
ע"פ ישראל היום דהיום נגרם נזק כבד לארבעה לולים בחווה ושני אנשים נפגעו משאיפת עשן. שנהיה בריאים, ‏עמיחישיחה 12:45, 22 ביוני 2010 (IDT)

השחתה בויקיפדיה האנגלית[עריכת קוד מקור]

חשבתי שמערכת הניטור שם היא מושלמת, כי בדרך כלל כל השחתה משוחזרת תוך שניות, אבל עכשיו בדיוק עליתי על השחתה, ברורה מאד, בערך דם אמיתי, שרק אחרי שעות רבות שיחזרתי אותה. אליסף (שיחה) 17:49, 21 ביוני 2010 (IDT)

ממש לא מושלמת. השחתות יכולות לשרוד שבועות, חודשים ואף שנים. כמו שקורה לפעמים גם כאן. ‏odedee שיחה 18:09, 21 ביוני 2010 (IDT)

בוררויות[עריכת קוד מקור]

קפה מגיסטר

בבית קפה זה הנמצא ברחוב טאבור בווינה מתקיימות הבוררויות החשובות ביותר של הוויקיפדיה העברית.