ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 66

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

אני מבולבל[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין שמורות טבע בישראל לגנים לאומיים בישראל? אלירן d שיחה 05:21, 31 בינואר 2012 (IST)

גן לאומי הוא לעתים אתר היסטורי, שאין בו ערכי טבע מוגנים. ראה הגדרות בתחילת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, באתר של המשרד להגנת הסביבה. דוד שי - שיחה 07:53, 31 בינואר 2012 (IST)

תיראו מה אזכור ב"ארץ נהדרת" עושה...[עריכת קוד מקור]

אתמול בארץ נהדרת, טל פרידמן ביצע חיקוי של זאב נחמה לשיר Moves Like Jagger. ראו את הקפיצה בסטטיסטיקת הצפייה... ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:14, 31 בינואר 2012 (IST)

זה מרגש אותך? ב-11 בינואר היה יום הולדת ה-374 של חוקר טבע דני ששמו כמעט ואינו מוכר במחוזותינו בשם ניקולאוס סטנו. הנ"ל נחשב אבי תורת הסטרטיגרפיה, ולכבודו הכינו בגוגל דודל חביב המציג את הלוגו של גוגל כשהוא בנוי משכבות. מי שלחץ על הדודל קיבל את תוצאות החיפוש בגוגל של השם ניקולאוס סטנו וכמובן ויקיפדיה במקום ראשון. התוצאה? במשך יומיים זכה הערך לכמות צפיות מדהימה בהתחשב בנושא (וכמובן בעניין שעורר לפני או אחרי). אביהושיחה 22:29, 31 בינואר 2012 (IST)

נשים, אנשים[עריכת קוד מקור]

כנסו ללינק הזה, תענו על הסקר, ותגלו תוצאות מופלאות: ההיסטוגרמה המדווחת על הרגשת הטמפרטורה הגברית נעה בטווח המרשים של בין "חם בטירוף" ועד ל"קור של שלג". הנשים, לעומת זאת, הרבה יותר צנועות ונעות בין "לא חם ולא קר" ו"קור כלבים". (ההיסטוגרמה משתנה במהלך שעות היום, אבל בדרך כלל נשאר אותו פרנציפ, אלא אם כן גבר פולש למקום שלא שלו) הא למדת: נשים תמימות, מתוקות, ודוברות אמת. TZivyAאהמ? • 12:05, 18 בינואר 2012 (IST)

המסקנות שלי בנוגע להתנהגות הנשית הממוצעת הפוכות לחלוטין. ‏DGtal‏ 14:12, 18 בינואר 2012 (IST)
תיזהר, היום זה פלילי. עוז - שיחה 19:45, 18 בינואר 2012 (IST)
כשהם צריכות לעשות רושם, נניח, בשדה התעופה במכס, או בתור שוטרות תנועה, המצב טרגי. אבל כשהם לא צריכות לדפוק פוזה, הם מותק. TZivyAאהמ? • 14:15, 18 בינואר 2012 (IST)
לא יכולתי להתאפק: כשהן צריכות לעשות רושם, נניח, בשדה התעופה במכס, או בתור שוטרות תנועה, המצב טרגי. אבל כשהן לא צריכות לדפוק פוזה, הן מותק.
מי שכותב בוויקיפדיה עדיף שיעשה זאת בשפה תקנית. איתן - שיחה 20:27, 19 בינואר 2012 (IST)
אני משתדלת להימנע מאפיונים מגדריים בטקסטים שלי, אלא במקרי הצורך. השיבוש "הם" מקובל בלש' המדוברת, ולפיכך אני משתמשת בו תדיר. TZivyAאהמ? • 14:01, 30 בינואר 2012 (IST)
צביה, גם "שלוש שקל" ו"תביא" במקום "תן" מקובלים לדאבוני בלשון המדוברת. זה לא אומר שמקובל לנקוט בהם בוויקיפדיה. באשר לאפיון מגדרי, קצת מוזר להידרש לכך כשמדברים במפורש על "נשים". זכורה לי מירב מיכאלי, שניסתה זמן מה לדבר אל גברים בלשון נקבה, כדי להדגיש נקודה. זה היה מגוחך ופתטי. אני מבינה הימנעות מלשון מגדרית כשמדברים על "בני אדם" או "אנשים" (אם כי איך תגדירי אותם? הרי אין לנו "סתמי" כמו it או das בעברית), אבל "נשים" הן בפירוש מגדר, לא?שלומית קדם - שיחה 20:29, 14 בפברואר 2012 (IST)

בקשה להשתתפות במחקר באוניברסיטת בר-אילן על "המוטיבציות שמביאות אנשים להשתתף בויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

ד"ר ג'ני ברונשטין מרצה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן, עורכת מחקר בנושא שכותרתו - למה אתה משתתף בכתיבת הויקיפדיה?. היא פנתה אלי וביקשה את עזרתי בפנייה לכותבים שיענו על השאלון כדי לסייע לה במחקר. לאחר שהמחקר יסתיים נקבל קישור לתוצאות המחקר. להערכתי המחקר מעניין את כולנו. למילוי השאלון אתם מוזמנים להיכנס לכאן. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 11:12, 29 בינואר 2012 (IST)

האם אפשר לקבל מד"ר ברונשטיין תיאור קצת יותר רציני של המחקר שלה, לרבות גודל המדגם שהיא מתכננת, ומעמד המחקר ביחס למחקרים קיימים זה כבר? בזכרוני המעומעם כבר השבתי על שאלון דומה מאוד מטעם חוקרת אחרת מאותו מוסד, אך לא התרשמתי לחיוב מן הרמה האקדמית של הממצאים, כפי שהוצגו באקדמיית ויקיפדיה 2010 ובויקימניה בחיפה. כשלעצמי, לפני שאשיב על שאלון ארוך כזה, ארצה לראות שמדובר הפעם במחקר רציני יותר, ובכל אופן במחקר שאינו חוזר על מחקרים קודמים. Ijon - שיחה 04:52, 31 בינואר 2012 (IST)
אני אפנה אליה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 08:13, 31 בינואר 2012 (IST)
הסקר מאוד קצר. נראה לי שמשהו כמו 20 שאלות. בעיקר האם אנחנו פה כדי למצוא חברים, להפגין את יכולת הכתיבה שלנו, או כדי לתרום לאנושות. עדירל - שיחה 10:17, 31 בינואר 2012 (IST)
אכן, עוד סקר קקמיקא עם שאלות מנוסחות ברשלנות וחלקן מפגין חוסר הכרות מספיק עם הוויקיפדיה. שיהיה. Oyשיחה 13:17, 31 בינואר 2012 (IST)

המחקר בודק את המוטיבציות המביאות את הויקיפדים לתרום מזמנם ומהידע שלהם למפעל הויקיפדיה. המחקר מבוסס על תיאוריית "השימוים והסיפוקים" (uses and gratifications theory) ששימשה בעבר לבדיקת סיפוקים בשימוש בטכנולוגיות שונות מרדיו וטלויזיה ועד משחקי וידאו ואינטרנט. השאלון של המחקר מבוסס על שאלון שיושם ותוקף במחקרים אחרים. אני יישמתי את התיאוריה הזאת במחקר שבדק את המוטיבציות של בלוגרים באמריקה לטינית לכתיבת בלוגים אישיים. המחקר התפרסם בספר שיצא החודש Bronstein, J. (2012). Blogging motivations for Latin American blogosphere: A uses and gratifications approach. In T. Dumova & R. Fiordo(eds.) Blogging in the Global Society: Cultural, Political and Geographical Aspects (pp.200-215. Hershey, Pa: Information Science Reference. תיאוריה זאת עוד לא יושמה להבנת השימוש בויקיפדיה בכלל ועד היום לא נערך מחקר דומה על הויקיפדיה בעברית בפרט. אני לא בטוחה לאיזה מחקר דומה שנערך על ידי חוקר אחר מבר-אילן מתכוונים . לפי מיטב ידיעתי המחקר היחיד שהוצג בויקמידה אקדמי 2010 היה של פרופ' בר-אילן ועסק בפוטנציאל יישום סביבת הוויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת שלא קשור לנושא המחקר שלי ובויקימניה בחיפה לא הוצג מחקר הבודק את המוטיבציות של ויקיפדיים ישראלים. אני מקווה שעניתי על כל השאלות, אבל אשמח לתת הבהרות נוספות אם יש צורך. אני מודה לכם על ההתעניינות ועל שיתוף הפעולה. ג'ני ברונשטיין Jbrosztein (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

לפני פחות משנה היה סקר עורכים של קרן ויקימדיה. השאלות שם עסקו גם בענייני מוטיבציה. Tzafrir - שיחה 21:37, 31 בינואר 2012 (IST)
תודה על התשובה המפורטת, ד"ר ברונשטיין. האם אפשר בכל זאת לקבל התייחסות לגודל המדגם שממנו את מבקשת להסיק את מסקנותייך? כמו כן, אני מצטרף לצפריר בהערה הקודמת, ומציע לך לעיין בתוצאות סקר העורכים הבינלאומי, שמא תמצאי מקום לשנות או להחליף את שאלת המחקר שלך. Ijon - שיחה 02:11, 1 בפברואר 2012 (IST)

תודה רבה על ההפניה המעניינת, הכן הסקר עוסק חלקית בסיבות להשתתפות בויקיפדיה אבל זה לא מחקר אמפירי ובעיקר זה לא עוסק בויקיפדיה הישראלית. אחת המטרות של המחקר שלי זה לאפיין את קהילת הויקיפדיים הישראליים הן מבחינת המוטיבציות לפעילות בויקיפדיה והן מבחינת גורמים אחרים כגון חשיפה של מידע אישי בדף המשתמשים. לגבי גודל המדגם, אין לי מספר מדויק של משתתפים כרגע אבל כפי שאמרתי המחקר עוסק אך ורק בויקיפדים הישראלים בתקווה שחלק גדול מאנשי הקהילה יסכימו להשתתף המחקר.Jbrosztein - שיחה 16:32, 2 בפברואר 2012 (IST)

ד"ר ברונשטיין, בלי רצון לפגוע, נדמה לי שחלק מביצוע מחקר הוא למידת הרקע לנושא הנחקר. מאוד צורמת לי ההתייחסות לוויקיפדיה העברית בתור ויקיפדיה הישראלית, היא מראה על איזשהו חוסר הבנה בסיסי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:50, 2 בפברואר 2012 (IST)
כן, אבל אפשר להסתכל רק על התשובות של מי שכותב (גם) בוויקיפדיה העברית (או במיזם עברי אחר), או לפי פילוח אחר. את מוזמנת לבדוק בעצמך. לגבי גודל המדגם שלך: אציין רק שצריך לערוך מחקר נוסף לגבי המוטיבציה של אנשים במיזמים חופשיים להשתתף במחקרים אקדמיים. מתישהו לאחר הסקר העשירי זה כבר מתחיל להימאס. Tzafrir - שיחה 22:20, 2 בפברואר 2012 (IST)
יש בזה משהו. אני למשל לא עונה על שאלונים המנוסחים בלשון זכר. ♀♂קלאושיחה 22:36, 2 בפברואר 2012 (IST)

אני מודה לכם על ההערות האחרונות. אני מקבלת את התיקון לגבי הויקיפדיה העברית, זאת היה טעות במינוח ולא חוסר בהבנת התחום. כהכנה למחקר נערך סקר מאוד מקיף של מה שנעשה עד היום בתחום והמחקר תוכנן לכסות חלק מהנושאים שעד היום לא כוסו (שוב לגבי הויקיפדיה העברית). אני מסכימה שצריך לחקור מיזמים חופשיים אחרים אבל אם אתם מוזמנים לענות על הרבה סקרים תיקחו את זה כמחמאה כי כנראה שאתם עושים משהו מאוד מענין ושווה שמסקרן אנשים רבים. אני מתנצלת אם פגעתי ברגשות של מישהו בניסוח בלשון זכר, לא היתה כוונה לפגוע באף חחד. ניסחתי את השאלון בשלון זכר כי על פי הנסיון שלי התוספת של לשון נקבה יכול להקשות על חלק מהאנשים להבין את השאלה. קבלו את התנצלותי. Jbrosztein - שיחה 09:59, 3 בפברואר 2012 (IST)

העירו כאן, בצדק, שהסקר אינו לוקח בחשבון מוטיבציה שכיחה לכתיבה בויקיפדיה: עמידה על המשמר מול הכותבים שמעבר למתרס, שעסוקים בהטייה פוליטית. וגם הכותבים שמעבר למתרס, כידוע, חדורים מוטיבציה. עוזי ו. - שיחה 12:45, 3 בפברואר 2012 (IST)
אני חייבת להודות שלא הבנתי מה הכוומה בהודעה הזאת, לא ברור לי מי הם ה"כותבים מעבר למתרס"Jbrosztein - שיחה 18:02, 4 בפברואר 2012 (IST)
ההודעה מגדירה את המושג הזה: "הכותבים שמעבר למתרס" הם אלו שעסוקים בהטיה פוליטית. עוזי ו. - שיחה 18:55, 4 בפברואר 2012 (IST)
האם תיאותי לשתף איתנו את הסקר המאוד מקיף שערכת כהכנה למחקר, על מנת שנשכיל כולנו? אותי זה מאוד יעניין. תודה! Ijon - שיחה 23:31, 3 בפברואר 2012 (IST)

כפי שאמרתי בהודעה הקודמת שלי, לפני תחילת המחקר סקרתי את מה שנעשה בתחום על מנת לאתר את אותם הנושאים החסרים. סקרתי את הספרות הקיימת בתחום לא ערכתי סקר.Jbrosztein - שיחה 18:02, 4 בפברואר 2012 (IST) למרות שהיתי שמחה לשתף אתכם בכל תהליך המחקר, אני חוששת שחשיפה מוקדמת של פרטים רבים על המחקר יכול להשפיע על התשובות של הנחקרים ועל תוצאות המחקר. בהנחה ש יהיו לי מספיק משתתפים אני אשמח לפרסם את תוצאות מחקר לקהילה בהקדם האפשרי (מה שיכלול כמובן גם את סקירת הספרות).Jbrosztein - שיחה 19:07, 4 בפברואר 2012 (IST)

מאמר חופשי על מחקר מגניב[עריכת קוד מקור]

שחזור מילים מהקלטת פעילות עצבית חשמלית באונה הרקתית של המוח. המאמר, על כל תכולתו, חופשי לציטוט תחת רישיון CC-BY. לרבות הדוגמה הזו. האזנה ערבה (: ליאור ޖޭ • ט' בשבט ה'תשע"ב • 18:21, 1 בפברואר 2012 (IST)

והנה התייחסות של פרופ' אלי נלקין, בעברית פשוטה. ליאור ޖޭ • ט' בשבט ה'תשע"ב • 10:58, 2 בפברואר 2012 (IST)
זה יפה שהחוקרים חושבים רק על השימושים החיוביים של ההתפתחות המדעית הזו. מוחות קצת פחות נאורים ואוהבי אנוש ימצאו ודאי שימושים מרושעים יותר לאפשרות "לקרוא מחשבות", במידה והפיתוח ישיג את מטרתו. Oyשיחה 10:53, 3 בפברואר 2012 (IST)

אולי בכל זאת יש סיכוי[עריכת קוד מקור]

על פי המאמר הזה, ישראל מדורגת במקום השני בעולם באחוז האנשים בעלי תואר אקדמי כלשהו. AaronShapira - שיחה 09:31, 2 בפברואר 2012 (IST)

איך מחשבים בסטטיסטיקה אנשים שיש להם תואר שלישי ואין להם תעודת בגרות? עידושיחה 09:34, 2 בפברואר 2012 (IST)
כיון שספרו בעלי תואר אקדמי, אני מניח שספרו אותם ככאלה. AaronShapira - שיחה 09:38, 2 בפברואר 2012 (IST)
תוצר של גידול בידי אמהות יהודיות-פולניות. TZivyAאהמ? • 11:03, 2 בפברואר 2012 (IST)
מצד שני, ישראל היא כנראה המדינה היחידה שבה האחוז הזה יורד. דניאל תרמו ערך 11:28, 2 בפברואר 2012 (IST)
דוגמה לנתון מספרי שלא אומר כלום. האם זה נובע מהרמה האינטלקטואלית הגבוהה של אזרחי ישראל? או אולי דווקא מהורדת הרף של בחינות הבגרות ותנאי הקבלה למוסדות האקדמים? emanשיחה 16:46, 2 בפברואר 2012 (IST)
תואר ראשון בישראל עומד בסטנדרטים הבינלאומיים ואף מעבר. גם אם יותר קל להתקבל בישראל (לא יודע אם זה באמת נכון), עצם העובדה שאחוז גבוה מכלל האוכלוסייה סיים תואר מעידה המון על טיב החיים בארץ. דניאל תרמו ערך 20:07, 2 בפברואר 2012 (IST)
בשים לב לכך שיש מדינות רבות בהן לימודי תואר ראשון הם בחינם, ההישג של הישראלים בולט יותר. בברכה. ליש - שיחה 20:12, 2 בפברואר 2012 (IST)
המקור מדבר על postsecondary education, שזה השכלה על-תיכונית. אבל גם בהרחבה זו (שחלה על כל המדינות הנסקרות), זו תוצאה מעודדת. דוד שי - שיחה 20:27, 2 בפברואר 2012 (IST)
יתכן שלימודים בישיבה גבוהה נספרים כ-postsecondary education. עוזי ו. - שיחה 21:15, 2 בפברואר 2012 (IST)

גם מבחינת פרסומים מדעיים לנפש ישראל ממוקמת בראש הטבלה. ישנם עוד פרמטרים יותר אובייקטיביים שישראל מובילה בהם. מה שמפליא בכל הנתונים, הפער בין הישגי החינוך היסודי והתיכוני לעומת החינוך העל- תיכוני דניאל הרשקוביץ התייחס לזה היום בכנס הרצליה (ערוץ 7). החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 22:24, 2 בפברואר 2012 (IST)

מה שהיה אותי מעניין לבחון זה את אחוז בעלי תואר האקדמי באוכלוסיה היהודית בישראל ביחס לאחוז בעלי תואר אקדמי באוכלוסיות יהודית אחרות ברחבי העולם. לדוגמא, אם בישראל יש 33% מהיהודים בעולם, הרי שגם אחוז הישראלים זוכי פרס נובל ממוצא יהודי אמור להיות אף הוא שליש, מה שלא קורה, מה שמלמד שהציבור לא מממש את הפוטנציאל שלו. (-הניתוח הזה כמובן לא מדוייק משום שצריכים לשקלל נתונים אחרים כמו אחוז החרדים בארץ לעומת חו"ל, וביניהם את אלו שאינם לומדים לימודי תואר מסיבות אידאולוגיות) TZivyAאהמ? • 22:58, 2 בפברואר 2012 (IST)
ניתוח מאוד לא מדויק. קודם כל, אחוז ניכר מזוכי פרס הנובל היהודים זה מלפני קום המדינה. וגם לאחריה, לקח זמן רב עד שהמדינה הגיע לשיעור הנוכחי של שליש-חצי מיהודי העולם. שנית, רוב זוכי פרס נובל נולדו לפני קום המדינה, ולכן אפילו אם ישראל היתה קיימת בעת הזכייה בפרס, סביר שהם יהיו תושבי חו"ל. שלישית, בסטטיסטיקות של יהודים שזכו בפרס נספרים הרבה מאוד אנשים שהם לא באמת יהודים. יש להם רק הורה, או אולי אפילו רק סב יהודי. דניאל תרמו ערך 08:09, 3 בפברואר 2012 (IST)
בעניין זה אמר דן שכטמן: "ליהודי שחי בחו"ל יש סיכוי של פי עשרה לקבל פרס נובל מאשר יהודי בישראל" [1]. דוד שי - שיחה 09:18, 3 בפברואר 2012 (IST)
נדמה לי גם שמבחינת התפלגות ההגירה היהודית המאסיבית של סוף המאה ה-19 וראשית עד אמצע המאה ה-20 מאירופה לישראל וארה"ב, המשכילים יותר ובעלי יותר האמצעים עברו לארה"ב.
אגב, דוד רחוק שלי שנדד ממזרח אירופה לצרפת ולרוסיה(במהלך מלה"ע ה-II), עזב את רוסיה במהלך שנות ה-80, הגיע לווינה שם הציגו לפניו ברירה - ישראל או ארה"ב (הוא בחר בארה"ב ושם הוא ומשפחתו משגשגים כיום). יוסאריאןשיחה 10:24, 5 בפברואר 2012 (IST)
תואר אקדמי כבר לא מה שהיה פעם... ראוי לבדוק כמה ממחזיקי התארים האלה קיבלו אותם מכל מיני בתי חרושת לתעודות, שבהם יודעים המרצים כי אם הם הרוצים לשמור על משרתם, מוטב שיתנו לתלמידיהם (המשלמים שכר לימוד מופקע) לקבל ציונים טובים בקורס, ללא קשר לרמת ידיעותיהם. התוצאה היא רבבות בורים עם תעודה. Oyשיחה 10:58, 3 בפברואר 2012 (IST)
יש ויש. לי יש היכרות עם המערכת באונברסיטאות במדעים והנדסה, וזה ממש לא כפי שאתה מתאר. דניאל תרמו ערך 12:38, 3 בפברואר 2012 (IST)
באוניברסיטאות. אבל מה עם המכללות? זה שם ממש לא אחיד. emanשיחה 12:46, 3 בפברואר 2012 (IST)
דניאל, הודעתי מראש שהניתוח לא מדויק, ומהווה רק דוגמה להשוואות אחרות. אבל ספציפית על דוגמה זו לקחת גם טווח של 20-30 שנה לאחור ולראות מה היחס. אם היהודים כל כך חכמים, אין שום סיבה שהם יהיו רק במקום שני בעולם (וזה בסך הכל פער של עשיריות אחוזים). יחסית לפוטנציאל היהודי (אגב, זו גזענות), אני לא מרגישה מוחמאת במיוחד מנתוני המאמר. ובקשר לתארים במכללות - הבעיה היא שהרבה פעמים תנאי הקבלה שם נמוכים מדי (במכללה כלשהי אפשר להיכנס עם 550 פסיכומטרי לקלינאות תקשורת [באוניברסיטת תל אביב צריך מינימום 650], ומבחן תי"ל בשביל עבודה סוציאלית) בגלל כל מיני אפליות מתקנות (צודקות או לא), ובשונה מהאוניברסיטה הפתוחה, למשל, - גם הלימודים קלים. TZivyAאהמ? • 00:46, 5 בפברואר 2012 (IST)

מרגרט תאצ'ר[עריכת קוד מקור]

האם זה ראוי לתבנית ציטוט? (או תבנית העלבות, אם יש...)


שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שמוליק דובדבני, "אשת הברזל": מריל סטריפ, ולא הרבה יותר, באתר ynet, 3 בפברואר 2012

מוטי פנחסי - שיחה 12:52, 3 בפברואר 2012 (IST)

ערך על גל הקור באירופה[עריכת קוד מקור]

אתם חושבים שצריך ערך על גל הקור במזרח אירופה שמתרחש כעת? אם כן, אז יש לי ערך קצר שהכנתי שצריך רק להעלות לוויקיפדיה. --Noambarsh - שיחה 15:31, 3 בפברואר 2012 (IST)

אף אחד לא "מאשר" ערכים מראש. למה שלא תעלה אותו לארגז חול? הנה קישור בשבילך משתמש:Noambarsh/ארגז חול/גל הקור במזרח אירופה (2012). ערןב - שיחה 15:57, 3 בפברואר 2012 (IST)
אכן, אין צורך ב"אישור מראש", אבל נראה לי שעצם זה שאתה מתלבט מעיד על כך שיש ספק גדול בדבר ההצדקה לערך אנציקלופדי כזה, ובסיכוייו לשרוד. אבל אם כבר הכנת, אולי באמת אפשר להעלות לארגז חול, ואם בהמשך יתברר שזה אכן אירוע יוצא דופן שגם בעתיד ראוי להזכר יהיה אפשר להשתמש בזה. emanשיחה 16:24, 3 בפברואר 2012 (IST)
כרגע, נראה שמדובר באירוע חדשותי ולא אנציקלופדי. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י' בשבט ה'תשע"ב • 16:33, 3 בפברואר 2012 (IST)
למען הסדר הטוב, הערך עלה למרחב הערכים, אך אני העברתי אותו לארגז חול - משתמש:Noambarsh/גל הקור במזרח אירופה (2012). הסיבות כפי שהוסברו בשיחת המשתמש הן עקב היות הערך "רשימתי" (ויש להוסיף שחסר מקורות) ולדעתי גם בשל הספק בחשיבותו. אבל כעת תוכלו להתרשם בעצמכם מהערך ולחוות דעה בהתאם. בברכה, דורית 17:07, 3 בפברואר 2012 (IST)

שבת שלום![עריכת קוד מקור]

Notenschluessel.svg שבת שירה
שבת פרשת בשלח בה קוראים את שירת הים. שתהיה שבת מוזיקלית. • כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 15:29, 3 בפברואר 2012 (IST)

עזרה בניסוי[עריכת קוד מקור]

שלום לכלום, אני עורך ניסוי כחלק מהתואר השני בבלשנות.

למי יש כמה דקות פנויות יכול לעזור לי מאוד אם ימלא את השאלון הזה. תודה רבה, עידו Jobnikon - שיחה 17:37, 3 בפברואר 2012 (IST)

אני חושב שכדאי לשים בהתחלת השאלות הסבר למה אתה מתכוון במילה עוקצנות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:10, 4 בפברואר 2012 (IST)

שתי פדיחות (ואולי יותר)[עריכת קוד מקור]

בסקירה הראשונה שמסר ראש אמ"ן, אביב כוכבי, בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמר (כך מספרים לנו העיתונים) ""אין כרגע חשש ליציבות השלטון במצרים". ימים אחדים לאחר מכן הודח מובארק מהשלטון. מתברר שלא כל העיתונים סברו שהייתה זו פדיחה. רון בן ישי, באתר ynet, ציין שכוכבי אמר באותו דיון "דור הביניים בהחלט עשוי להוביל מהפיכות גם במדינות שאינן נחשלות ואנחנו רואים עיסוק אינטנסיבי בעניין זה של המנהיגים בירדן ובמצרים"[2].

בדף שיחה:אביב כוכבי התקיים דיון ארוך בשאלה האם ראוי לציין פדיחה זו בערך, ובסופו של דבר המשפט העוסק בכך נותר בערך: "בסקירה הביטחונית הראשונה שמסר בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-25 בינואר 2011, ציין כוכבי שאין חשש ליציבות השלטונית של חוסני מובארכ במצרים,‏ הערכה שהתגלתה כמוטעית לאחר ימים מעטים, עם פרוץ המהומות שהובילו להפיכה במצרים". בעוד אנו מתווכחים האם לציין בערך את הפדיחה של כוכבי או שאין צורך בכך, הגיע Marloweperel, ובשקט, ללא רמז בתקציר העריכה או בדף השיחה, הפך את הפדיחה של כוכבי להישג, תוך שהוא הופך את ה"אין חשש" ל"יש חשש" (עם רון בן ישי כאסמכתא). כאן עלי להודות בפדיחה שלי (ושל משתתפים נוספים באותו דיון) - המהפך שחולל Marloweperel בערך עבר ללא כל השגחה וללא דיון.

היום הגיעו שתי הפדיחות, של אביב כוכבי ושלנו, ל"הארץ", בסעיף "אביב ערבי", המסתיים במילים: "יידע כל נער וכל סטודנט שמתייחס לכתוב שם [בוויקיפדיה] כאל דברי אלוהים חיים: זה ממש לא זה". הריני עומד נזוף בפינה (אבל את הערך אביב כוכבי תיקנתי). דוד שי - שיחה 18:07, 3 בפברואר 2012 (IST)

הדבר המעניין הוא שמר ורטר מתעלם מן הפדיחה של חברו למקצוע רון בן ישי ושולח בנו את כל חיציו. מטרה נוחה ללא ספק. Oyשיחה 09:46, 4 בפברואר 2012 (IST)
ראשית, ארצה לציין שלא עשיתי דבר בשקט בשקט כאילו הייתי פולטיקאי ועסקן מפלגתי. ערכתי והערך עמד ימים רבים ללא שינוי של איש מההמתפלמסים בדף השיחה. שנית ורטר אינו מדייק ומפרש את דבריו של כוכבי כרצונו ממש כפי שעשה בן ישי. ואם הם עושים זאת ודאי שאני יכול גם כן. אמר כבר גבי אשכנזי, בהקשר להתרעה שהיתה למצרים לגבי ההפיכה שתתחולל שם, כי מה שהצבא המצרי לא ידע המודיעין הישראלי בוודאי שלא יכול היה לדעת (בהרצאה באוניברסטת תל- אבעב ב26.01.2012). על כל פנים הצורה שבה כלולות שתי הפרשנויות של ורטר ושל בן ישי היא הנכונה בעיני ואני רק מצר שלא אני ערכתי אותה באופן הנ"ל, ולמד מכך להבא.פרל - שיחה 21:23, 4 בפברואר 2012 (IST)

חדשות "גלאם - הספרייה הלאומית": קול קורא והזמנה לסיור "מאחורי הקלעים"[עריכת קוד מקור]

דרושים מתנדבים להדרכה בספרייה[עריכת קוד מקור]

במסגרת הפרויקט נערוך ביום שלישי הקרוב, החל מהשעה 12:00 ועד 15:00, הדרכה לצוות עובדי הספרייה.

ההדרכה תכלול שני חלקים -

חלק ראשון: הרצאת מבוא של דניאל, "ויקיפד הבית" בספרייה, על עקרונות העריכה בויקיפדיה.

חלק שני: סדנא מעשית, בה כל אחד מהמשתתפים ייתנסה בפועל בעריכה.

עתידים להיות כ- 15-20 אנשי ספרייה, ואידיאלית היינו רוצים שכל ויקיפד ותיק יקח תחת חסותו 2-3 ויקיפדים מתחילים.

אנו זקוקים לכם! נכון לרגע זה חסרים שני מדריכים, כך שכל עזרה תתקבל בברכה!

ויקיפדים המעוניינים להשתתף בהדרכה מוזמנים להרשם בלשונית האירועים בדף הפרויקט.

הזמנה לסיור "מאחורי הקלעים" בספרייה הלאומית[עריכת קוד מקור]

צוות הפרויקט שמח להזמין את אנשי הקהילה לסיור פרטי "מאחורי הקלעים" בספרייה הלאומית.

הסיור יתקיים ביום רביעי, ה - 08 בפברואר, החל מהשעה 17:30, ויארך כשעתיים וחצי.

במסגרת הסיור, נבקר בתצוגות מיוחדות בספרייה, נלמד על שימור ורסטורציה של כתבי יד וכן נסייר בארכיונים של הספרייה.

הסיור כמובן אינו עולה כסף, אך כרוך בהרשמה מראש בלשונית האירועים.

בואו בהמונכם! יהיה גלאם. :)

שבת שלום וברכה ונתראה בספרייה, Shani - שיחה 20:01, 3 בפברואר 2012 (IST)

לאירועי גלאם של ויקימדיה ישראל יש נטייה להתקיים בדיוק כשאני בכנסים של ויקימדיה בהודו. פעם שלישית גלידה.
אני אשתדל להגיע ביום שלישי, אבל לא יכול להבטיח. ביום רביעי בטוח לא אוכל להגיע :( --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:33, 4 בפברואר 2012 (IST)

ועוד על פוליטיקה והיסטוריה[עריכת קוד מקור]

לדעתי, המאמר הזה של יחיעם שורק הוא דוגמה טובה למאמר עם אג'נדה ברורה של ניפוץ מיתוסים. אג'נדה זו מעמידה אותו באותו גוון של מטפחי המיתוסים. מה דעתכם? החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 13:30, 5 בפברואר 2012 (IST)

מדרסים לנעל[עריכת קוד מקור]

לאחרונה יצא לי להיתקל במבצע של מדרסים לרגל ב-49 ש"ח של חברה מפינלנד בשם Footbalance (או שם שנשמע דומה). המחיר נשמע לי נמוך מדי, אבל אני לא ממש בקיא בתחום. מישהו שמע על החברה הזאת? הבנתי שהם רק מנסים להיכנס לשוק הישראלי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:58, 5 בפברואר 2012 (IST)

נשיא האגודה ההיסטורית האמריקאית קורא לתרום לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ויליאם כרונן, נשיא האגודה ההיסטורית האמריקאית, קורא לתרום לוויקיפדיה במאמר שכתב בבטאון האגודה ושחלקים ממנו צוטטו בThe Atlantic. את הכתבה ניתן לקרוא כאן. אורי שיחה 18:55, 6 בפברואר 2012 (IST)

בכיר רבני העדה החרדית[עריכת קוד מקור]

ממתי הרב אלישיב הוא "בכיר רבני" העדה החרדית"? וממתי יש "דובר" לבית הרב אלישיב? (זוהי משרה רשמית שהוא מקבל עליה כסף?..) TZivyAאהמ? • 11:31, 7 בפברואר 2012 (IST)

תופעת ה"דובר" לגופים ללא דובר היא תופעה מוכרת, אם אין דובר או מנהיג פשוט ממציאים כזה. ככה נהיה "מנהיג נוער הגבעות" "מקורב לרב אלישיב" וכו'. כש[דרוש מקור] ואין אחד מוסמך, פשוט הופכים אחד לכזה. וממתי ערוץ 2, או כל כלי תקשורת כללי, הוא כזה שאפשר להקשות עליו קושיות בענייני חרדים? החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 12:09, 7 בפברואר 2012 (IST)
לתקשורת החילונית קשה להבדיל בין העדה החרדית והיהדות חרדית וכל הגוונים הקיימים. ברגע שאתה מוסיף להם שיש חרדים ליטאים וחרדים חסידים בכלל גמרת אותם. -יונה בנדלאק - שיחה 12:13, 7 בפברואר 2012 (IST)
ואם לצטט מכאן: "אנשים נוטים לבלבל בין החרדים בכלל ובין "העדה החרדית" שאינה אלא קבוצה קטנה יחסית במחנה החרדי" (לא יחסית, אלא קטנה). זה בערך כמו להתבלבל בין אנשי צפון תל-אביב והרצליה ובין תושבי אופקים או בין יוצאי אורל ויוצאי מוסקבה. (הרי כולם "רוסים")". עם חוסר הבנה בסיסי כזה, לא פלא שנוצר דימוי שלילי זה על זה. TZivyAאהמ? • 12:25, 7 בפברואר 2012 (IST)
לא כולם קוראים ויקיפדיה איתן - שיחה 20:15, 9 בפברואר 2012 (IST)

הטרדות טלפניות[עריכת קוד מקור]

אין איזשהו חוק נגד פרסומות בטלפון? יש לי חלום לתבוע את כל המטרידנים הטלפוניים, ובראשם ארגון הדברות ועוד כל מיני וועדות צדקה למיניהם. יש בסיס משפטי לעניין הזה? זכור לי משו, אבל לא בוודאות. TZivyAאהמ? • 13:34, 7 בפברואר 2012 (IST)

תהפכי לייצוגית, גם אני אצטרף.. קריצהחיים 7 • (שיחה) • י"ד בשבט ה'תשע"ב • 13:44, 7 בפברואר 2012 (IST)
יש משהו. ואת האדם השלישי שאני מכיר שמתלונן בשמונה עשרה השעות האחרונות על כך שמתקשרים אליו ומשמיעים לו פרסומת. ובבניין ציון נתנחם, ליאור ޖޭ • י"ד בשבט ה'תשע"ב • 13:47, 7 בפברואר 2012 (IST)
יהיה מה שיהיה, אין מקום לאזכור שם של ארגון מסוים. גרש - שיחה 13:51, 7 בפברואר 2012 (IST)
החקיקה בעניין זה מתוארת בדואר זבל#המצב המשפטי בישראל. דוד שי - שיחה 20:31, 7 בפברואר 2012 (IST)

איך תשבץ היגיון בעיתון כמעט והביא לביטול הפלישה לנורמנדי[עריכת קוד מקור]

סיפור מעניין על איך כמעט ביטלו את הפלישה לנורמנדי. ‏עמיחישיחה 18:43, 7 בפברואר 2012 (IST)

האמת שזה סיפור די ידוע, אבל תודה על הקישור. דיסקוברי - שיחה 19:49, 7 בפברואר 2012 (IST)
מגניב! הצעתי להידעת? שדדשכשיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ב • 21:58, 8 בפברואר 2012 (IST)
לא רק להידעת? . זה מידע שמתאים גם לאנציקלופדיה איתן - שיחה 18:49, 9 בפברואר 2012 (IST)

למסירה: האנציקלופדיה העברית[עריכת קוד מקור]

נמצאת בשכונת קריית משה בירושלים, המעוניין יכול לפנות אלי.
לפני 30 שנה בכל בית שמחשיב את עצמו הייתה אנציקלופדיה, כיום אנשים פשוט מחפשים להיפטר מהדבר המגושם הזה שלוקח שלושה מדפים. במייל היישובי של היישוב שלנו (שמונה מעל 1000 משפחות שרובן מנויות למייל) התפרסמו שתי אנציקלופדיות למסירה, את האחת אני לקחתי ולשנייה עוד לא נמצא גואל.
אין ספק שככלות כל הויכוחים על אמינות ויקיפדיה, העם פשוט מצביע ברגליים. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 23:40, 7 בפברואר 2012 (IST)

יש לי כבר את האנציקלופדיה העברית ואני לא מתכוון לזרוק אותה, למרות המקום הרב שהיא תופסת לי על המדפים בחדר. נעזרתי בה כאשר כתבתי את הערך המומלץ אדריכלות גותית ואני מניח שבנושאים רבים אחרים עדיין לא אבד עליה הכלח. אגב, בספריה העירונית שלנו יש מדף בו נמצאים ספרים שבעליהם מעוניין להיפטר מהם, וכל אחד חופשי לקחת אותם בחינם, כך השגתי 3 אנציקלופדיות על זואולוגיה (לצערי, כל אחת הייתה מורכבת מ-2 כרכים ומה שהיה שם היה רק כרך אחד מתוך השניים). כרגע הן פשוט מונחות בערימה על השולחן אחרי שקראתי שתיים מהן עד הסוף ובעוד אחת פרקים נרחבים על הרכיכות והחרקים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:47, 7 בפברואר 2012 (IST)
גם אני לא מתכוון לזרוק את שלי (השקעתי בה- 5 דקות הליכה עם 11-12 כרכים שלוש פעמים). אבל נראה שחוץ מאנציקלופדיסטים כמונו אף אחד לא ישקיע היום באנציקלופדיה- בשביל מה יש ויקיפדיה? החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 14:33, 8 בפברואר 2012 (IST)
באנציקלופדיה העברית יש כמות עצומה של מידע שטרם הגיע לוויקיפדיה העברית, ולכן עדיין יש מקום לשתיהן (למי שיש מטר פנוי בארון הספרים). דוד שי - שיחה 22:19, 8 בפברואר 2012 (IST)
מעתה אמור: ויקי' העברית לימות החול, האנצי' העברית לשבתות וחגים. ליאור ޖޭ • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 22:36, 8 בפברואר 2012 (IST)
קניית אנציקלופדיה מזכירה לי את אחד מהסיפורים המשעשעים של ג'יימס הריוט הנערץ עלי, למי שמכיר. אנחנו זרקנו אחת, כמדומני, ירושה מסבתי ז"ל. חוצמזה שאין דבר מתסכל מלקרוא אנציקלופדיות לא מעודכנות. TZivyAאהמ? • 22:55, 8 בפברואר 2012 (IST)
אף אחד לא מעוניין?
אני נהנה מאד מהאנציקלופדיה שלי, יש שם מספר דברים נורא נחמדים:
יש כרך שלם על ארץ ישראל, שבין השאר כולל גם סקירה על עבר הירדן ועל רצועת עזה.
אין להם בעייה לכתוב "עזה חשובה למצרים אך ורק כבסיס צבאי וכראש גשר להתקפה על ישראל, וכן כבסיס לפעולות המסתננים".
בחצי מהערכים יש סקירה נרחבת על ה{{{}}} ביהדות ובהיסטוריה היהודית, כולל 8 (!) עמודים על אסטרונומיה יהודית. בנוסף הרבה ארועים נכתבים בתאריך עברי, מה שגורם לי קורת רוח מרובה.
אין ספק שבנושאי אסטרונומיה מודרנית ומדעים שמתעדכנים תדירות, מצבה של האנצקילופדיה העברית עגום למדי. אבל עדיין אין ספק שבסקירה כללית של נושאים היא עוקפת בכמה דרגות את ויקיפדיה העברית. אמנם יצא כרך מילואים בתשנ"ה, אבל, חוץ מזה שאין לי אותו, הוא לא יכול לכסות אנציקלופדיה שלמה. בנוסף, גם מלפני 15 שנה השתנו דבר או שניים. לדוגמה, שני הנושאים שמעניינים אותי באסטרונומיה- כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש וננסים חומים, היו תאוריה בלבד ב-1995. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 23:30, 8 בפברואר 2012 (IST)
נתפס! משתמש:{{}} תתחדש! החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 11:50, 9 בפברואר 2012 (IST)

מונה העריכות[עריכת קוד מקור]

מה קורה? רק לי הוא נפל? רועישיחה 22:21, 11 בפברואר 2012 (IST)

החשבון של המשתמש שהריץ אותו נסגר. תוכל למצוא אחרים בכתובת http://toolserver.org . והצעה, עזוב את זה, זה לא מעניין :) מתניה שיחה 14:27, 12 בפברואר 2012 (IST)
מתניה, אם אין כוונה להעיר את החשבון הסגור מתרדמתו, כדאי לתקן (כלומר להסיר) את הקישור שמופיע אצלנו בתחתית הדף "תרומות המשתמש" למונה המנוח. קיפודנחש - שיחה 15:24, 12 בפברואר 2012 (IST)
מתניה, זה דווקא מעניין מאוד. ה-Counter שרועי מזכיר הציג בצורה גרפית נפלאה את העריכות, כולל את חמשת הדפים אשר זכו לעריכות הרבות ביותר בכל אחד מהמרחבים. לאורך השנים הושקעה בפיתוחו מחשבה רבה והממשק אף תורגם לעברית. לא מצאתי לו תחליף הולם. פניתי לבעל החשבון ההוא בשתי דרכים שונים ובינתיים לא זכיתי למענה... יתכן שהוא לא נכנס לתיבות אליהן שלחתי מיילים. בינתיים אני מצטרף לעצת הקיפוד ומציע להחליף את הקישור ב"תרומות המשתמש" למונה הזה. ‏Ldorfman‏ • שיחה 04:39, 18 בפברואר 2012 (IST)
את המונה ב"תרומות המשתמש" החלפתי כבר לפני מספר ימים, ולדעתי הנוכחי אמור לעבוד (הוא מריץ בדיוק את אותו הקוד שהריץ קודם לכן, פשוט מחשבון משתמש של משתמש אחר שעדיין פעיל). אנא בדוק ואם זה לא עובד, חזור ודווח כאן. קיפודנחש - שיחה 05:17, 18 בפברואר 2012 (IST)
אכן עובד. איזה כיף. שמחה כבר חשבתי שלא אזכה בקרוב לראות את הגרף היפה הזה... ממש שימחת אותי!
אגב, משום מה האפשרות להשתמש בקוד הזה דרך החשבון ה"חדש" לא מופיעה תחת רשימת האפשרויות ל-Edit Counters באתר ה-toolserver. ניסיתי, ואין לי מושג איך להוסיף אותה. אולי אותה תוכל לעשות זאת, לרווחתם של ויקיפדים אחרים... ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:56, 19 בפברואר 2012 (IST)
אין לי חשבון ב-TS. אולי מתניה יכול. קיפודנחש - שיחה 02:21, 19 בפברואר 2012 (IST)
אין בעייה לפתוח אחד. פתיחת חשבון שם פשוטה ביותר. גם לי לא היה עד לפני חצי שעה... ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:30, 19 בפברואר 2012 (IST)

נחמד פה[עריכת קוד מקור]

בזמן האחרון אני נהנה לתרום לוויקיפדיה. בזכות הקהילה, כמובן. אולי זה בגלל שהתבגרנו ואולי זה סתם בגלל החורף הגשום, אבל אחרי שהתלוננתי כל כך הרבה פעמים על המריבות והעימותים שמוציאים את החשק להיות כאן, הגיע הזמן להודות לכולכם על כך שעכשיו דווקא נחמד פה (: שבוע טוב, ליאור ޖޭ • י"ט בשבט ה'תשע"ב • 12:25, 12 בפברואר 2012 (IST)

טוב מאד שאתה מרגיש כך. בכל מקרה, יש דרך לבודד את עצמך מאי-הנעימויות והעימותים - הוצא את דפי שיחות המשתמשים מרשימת המעקב שלך. מתקרנף אבל יעיל. יואב ר. - שיחה 14:08, 12 בפברואר 2012 (IST)
דבר נוסף - הוצאת המזנון מרשימת המעקב. יעיל ביותר • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 14:26, 12 בפברואר 2012 (IST)
מי עוקב אחרי המזנון? זה כמו לעקוב אחר הסכסוך היהודי-ערבי בדפי השיחה של ויקיפדיה האנגלית. ליאור ޖޭ • י"ט בשבט ה'תשע"ב • 15:46, 12 בפברואר 2012 (IST)
Like Thumbup.svg רועישיחה 18:46, 12 בפברואר 2012 (IST)

דבר ראשון בבוקר הארץ[עריכת קוד מקור]

ראו כאן כתבה מענינת. שנילי - שיחה 07:25, 14 בפברואר 2012 (IST)

ההתגוללות הזו על המוזיאון לא ממש ברורה לי. בכתבה נכתב בפורש כי "סגן מנהל הרשות עוזי דהרי הוציא נוהל שקבע כי הרשות אינה מתנגדת לצילום, זאת בתנאי שהוא לא יפגע בממצאים ולא ישמש למטרות מסחריות". למיטב ידיעתי, הרישיון הנדרש לויקי שיתוף מחייב היתר לשימוש מסחרי, אז למה להלין כך בראש חוצות על המוזיאון דווקא, בפרט לאחר השיתו"פ הפורה האחרון? בכל אופן יישר כוח לעוסקים במלאכת ההנגשה של אוצרות הרוח הללו. ג'יס - שיחה 07:42, 14 בפברואר 2012 (IST)
גם אני תמה על כך, במיוחד לאור שיתוף הפעולה היפה בתחום האמנות. קצת מצחיק שהרשות "לא מתנגדת" ובפועל אוסרת שימוש מסחרי. בקיצור, המוזיאון בסדר, והדרך היחידה לשנות דברים היא בחקיקה. מתניה שיחה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מאבק על הנגשה הוא דבר חשוב. מכאן ועד הפרת כללי המוזיאון בשם ויקיפדיה המרחק רב, ואני מקווה שלא ייגרם בכך נזק. עידושיחה 07:48, 14 בפברואר 2012 (IST)
תחזקנה ידי אחותנו חנה על פעולתה ללא לאות להנגשת אוצרות הידע לציבור כולו. אכן, לא ראוי להפר את כללי המוזיאון, אך ראוי לחשוף את העובדה שהמוזיאון, כרבים אחרים, מחזיק את אוצרות הידע שבידיו קרוב מאוד ללב. בהתחשב בכך שאולמות התצוגה של מוזיאון מכילים בדרך כלל רק חלק זעיר מכל האוצרות, הרי גם ביקור במוזיאון, ואפילו ביקור מדי חודש, לא יאפשר מפגש עם אוצרות אלה. רק חשיפת צילומי כל המוצגים, באיכות גבוהה, לשימוש חופשי (גם מסחרי, גם פוליטי) תחזיר לציבור את רכושו (הרי המוצגים הארכאולוגיים האלה הם של כולנו, המוזיאון רק שומר עליהם למעננו). מסר זה מחלחל בהדרגה (ובאיטיות נוראה, לטעמי), וחשוב לחזק אותו. אחזור עליו: ידע שהושג במימון ציבורי שייך לציבור כולו, ואין להתנות על השימוש בו. אם אינכם מאמינים לי, שאלו את ממשלת ארצות הברית, היא מבינה משהו בעניין. דוד שי - שיחה 08:13, 14 בפברואר 2012 (IST)
תומך בדברי דוד שי. כבר אמרתי את דעתי בעבר בנושא זה: כל השת"פ עם המוזיאון הוא פיקציה. המוזיאון לא תרם כמעט כלום. כשקוראים ערך על צייר, מעניין יותר לראות את יצירותיו ופחות מעניין לראות את תצלום פניו משנות ה-30. כמובן שגם זה מבורך, אבל אי היכולת לצלם יצירות אמנות היא בעייתית. מילא בגלריה פרטית, אבל מדובר במוזיאון של המדינה.אודי - שיחה 10:33, 14 בפברואר 2012 (IST)
ובנתיים על ויקיפדיה לשמור על החוק ולכבד אותו. אם האמור בכתבה נכון אזי יש למחוק את התמונות שצולמו ללא רשות על מנת להגן הן על הצלמת והן על ויקיפדיה, וכן על מנת לעמוד בכללים שלנו עצמנו לגבי זכויות יוצרים. אורי שיחה 08:34, 14 בפברואר 2012 (IST)
חבל מאוד שקהילת ויקיפדיה העברית צריכה לשמוע על הפעילות הזו לראשונה מכתבה בהארץ. אני מקווה שלכל הפחות העניין תואם עם אנשי גלאם בטרם עברה חנה לשיטת פיצוץ הגשרים. דניאל תרמו ערך 09:31, 14 בפברואר 2012 (IST)

ורק אני חושב שהיה עדיף לקבל את תגובתה של חנה לפני ששופטים אותה? זה לא שהארץ ידוע בדייקנותו הרבה... קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:45, 14 בפברואר 2012 (IST)

כתובת תל דן מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. צילם בית השלום
תל חצור מצבות השייכות ל"מקדש המצבות", מוזיאון ישראל. צילם Talmoryair
ראשית, צר לי על הכותרת של הכתבה. אני הדגשתי בפני הכתב שוב ושוב שזו פעילות שלי אישית כמי שכותבת בויקיפדיה. וזו לא פעילות של "ויקיפדיה". כי אין דבר כזה. אנחנו לא חברה בע"מ עם מנכ"ל וכו'. צר לי שהוא בחר בכותרת הזאת
ולעצם העניין: במוזיאון ישראל נמצאים פריטים ארכאולוגיים משנות חפירה רבות בארץ ישראל. במוזיאון רוקפלר השייך למוזיאון ישראל נמצאים הממצאים מחפירות תל חסי תל אל-עג'ול תל מגידו ועוד ועוד. המוזיאון מחזיק את התמונות קרוב לליבו, ולא נותן לצלם. אני חיכיתי בסבלנות רבה להשלמת מיזם שיתוף הפעולה עם אגף האמנות. חיכיתי שהמוזיאון יראה עד כמה כדאי לו הנושא. הבנתי שבעקבות כתיבת הערכים הכניסה לאתר האינטרנט של המוזיאון דרך ויקיפדיה גדלה מאד. רק לאחר זאת פניתי לאוצרת אגף הארכאולוגיה וביקשתי ממנה את האפשרות לצלם תמונות של ממצאים. האוצרת הביעה התנגדות מאד גדולה לצלם תמונות. לא הסכימה לנהל כל דיון ושלחה אותי לראש יח' שירותי צילום. התכתבתי איתה רבות, הסברתי את כל הנקודות, וגם ביקשתי להיפגש איתה. אבל גיליתי בצד השני חומה בצורה שסוכמה בתגובה של "המוזיאון לא רואה סיבה לשנות מדיניות של ארבעים שנה" הם הציעו לי שאתן להם רשימה של פריטים שאני רוצה לצלם והם יחליטו מה הם נותנים לי לצלם ומה לא.
אני ביקשתי לצלם ממצאים השייכים לעם ישראל ולא למוזיאון. הם לא בעלים של הממצאים האלה. ראו לדוגמה את התמונה של כתובת תל דן. כתובת מאד חשובה. התמונה לא צולמה על ידי. האם אין מקום לתמונה של הממצא החשוב הזה בערך בויקיפדיה? דרך אגב אני לא היחידה שצילמה תמונות במוזיאון והעלתה אותן לויקיפדיה ראו למשל התמונה של הממצא מתל חצור. ויש תמונות נוספות.
אין דין הצילומים מאגף הארכאולוגיה לאגף האמנות. שם ליוצר יש זכויות יוצרים על היצירה שלו. האמן באגף הארכאולוגיה מת לפני אלפי שנים.
ולגבי שימושים מסחריים, גם המוזיאון עושה זאת. כל מטרתי בכתבה הזאת הייתה להאיר את עיניהם של האחראים באגף הארכאולוגיה, כי לי הם לא רצו להקשיב. אני מאד מקווה שמעז יצא מתוק, והמוזיאון ימצא את הדרך לאפשר לצלם את ממצאים שכבר פורסמו על ידי הארכאולוג על פי צרכי כותבי הערכים בויקיפדיה.חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 11:30, 14 בפברואר 2012 (IST)
אבל חנה מעז יצא חריף. על אף שאני מסכים עם דוד שי שהנכסים האלו שייכים לכולם היה אסור להשתמש ב"אלימות". אם את מייצגת אותנו או עורכת כמונו זאת דקות משפטית. סתם יצאנו (כולנו) לא טוב. Shannen - שיחה 11:40, 14 בפברואר 2012 (IST)

חנה, אם כך הם פני הדברים, שהכתב סילף את מה שאמרת, אני מציע שאיציק יכתוב מכתב הבהרה לעיתון הארץ, אולי קצת איומים ("נכניס אותכם ואת אם תרצו לאותה קטגוריה") ולכתב את מוזיאון ישראל. Nachy שיחה 12:07, 14 בפברואר 2012 (IST)

איציק??? למה שאיציק יעשה את זה? איציק או העמותה לא היו מעורבים בכתבה הזאת (ולמרות שלא התייעצתי עם האחרים יש לי הרגשה שכל חברי הוועד היו מתנגדים לפרסומה ולהצגת הדברים בצורה זו). העמותה עכשיו צריכה למזער את הנזק שחנה גרמה לשיתוף הפעולה עם המוזיאון, שם צריך להשקיע את המאמצים שלנו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:42, 14 בפברואר 2012 (IST)
איציק וחברי העמותה כמובן לא אשמים בכלום והוא לא חייב לעשות דבר, פשוט ייחסו לעמותה דברים שאינם נכונים כנראה, אז אולי כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה עם המוזיאון שווה לכתוב משהו. Nachy שיחה 12:45, 14 בפברואר 2012 (IST)
זה בדיוק מה שאנחנו עושים. שים לב שהכתבה כנראה שונתה מאז שקראת אותה ונוספה אליה ההסתייגות שאיציק העביר לעורך הארץ. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:50, 14 בפברואר 2012 (IST)
בעוד שאני מבינה את חשיבות הצורך בתמונות, את חשיבות הפניה לתקשורת אני מבינה הרבה פחות. בעיקר כי לא משנה כמה נאמר שזו פניה אישית, הסיבה לפרסום היא בגין הוויקיפדיה ובכך כולנו הוכנסנו בסל אחד, למרות שלא ביקשנו זאת. גם אם שת"פ הפעולה ביננו למוזיאון זה הסתיים (ונקווה שלא), מה יבינו מוזיאונים אחרים מכתבה זו כשישקלו שת"פ עתידי איתנו? דורית 13:17, 14 בפברואר 2012 (IST)
שיתוף הפעולה עם המוזיאון *לא* הסתיים. נהפוך הוא; אנו בדיוק בשלב של הרחבת הפרויקט ובחינת המשך שיתוף פעולה. על אף שכל ויקיפד עומד בזכות עצמו, יש משמעות להיותנו קהילה, ולכן אני מצרה על כך שלא תואם איתנו דבר. זה היה עוזר להערך לעניין, במקום לקבל "התקלה" כזו על הבוקר. גם אם חנה צודקת והמוזיאון טועה, יש דרך לעשות דברים, במיוחד כיוון שאנו בשת"פ איתם. ובדיוק כפי שדורית כתבה, יכולות להיות לזה השלכות על *כל* מיזמי הגלאם שלנו - הלא קל מאוד להרוס, אך קשה הרבה יותר לבנות כאלה קשרים. רבים מאנשי הקהילה תורמים מזה חודשים למיזם הזה ולמיזמי "גלאם" אחרים. ממש חבל. כל שנותר לקוות הוא שנצליח לתקן את יחסנו עם המוזיאון ושזה לא ישפיע על ההמשך. מצידי, אני תמיד שומרת על אופטימיות, וסבורה שיש הרבה יותר מה להרוויח אם משתפים כוחות ועובדים *יחד*, ולא בנפרד. הלא זה העיקרון עליו מושתתת ויקיפדיה וכל מיזם "תוכן חופשי" אחר. אני מקווה, לכן, שגם אם יעלה עניין דומה בעתיד, אנשי הקהילה ימצאו לנכון לשתף אותנו בנעשה. המשך שבוע פורה ומבורך לכולנו, Shani - שיחה 13:47, 14 בפברואר 2012 (IST)
(כתבתי את הדברים לפני שדורית ושני כתבו את הדברים שלהן)
דוד שי, אתה מחזק את ידי אחותנו חנה שפעלה למען שחרור החומרים שברשות המוזיאון. האם אתה חושב שהמעשה של חנה הועיל לאותה מטרה צודקת שכולנו פועלים למענה? האם המוזיאון יבהל מהכתבה בהארץ ויעלה מיד תמונות חופשיות של כל המוצגים או האם הדבר יגרום לקטיעת שיתוף הפעולה איתם? מה אמורה להגיד הספרייה הלאומית כשהיא רואה שזה התגמול לו זוכה מי שמשתף פעולה עם ויקיפדיה העברית? יד ושם, ספריית אוניברסיטת חיפה ועוד גופים שאפילו עוד לא התחלנו לגשש אצלם? אם למישהו היה עדיין ספק לגבי חוסר היכולת של חנה לקיים עבודה שיתופית הגיע המקרה הנוכחי והדגים את זה. העמותה (ובמיוחד משתמשת:Esh77) השקיעה מאמצים רבים ביצירת שיתוף פעולה עם המוזיאון. חנה פנתה לרשות העתיקות שהבהירה שהיא מתנגדת למתן אפשרות לצלם במידה והתמונה תשמש לצרכים מסחריים. כל זה לא עניין את חנה, היא החליטה לעבור על החוק ולצלם שם בכל זאת וכשהדבר נמנע ממנה על-ידי השומרים במוזיאון היא פנתה לעיתונות ותקפה את המוזיאון (ולא חלילה את רשות העתיקות שאוסרים צילום למען שימוש מסחרי. הרי ברשות העתיקות יש לה חברים). אני גם מתקשה לראות את התמימות בכתבה, חנה הציגה את עצמה שם כ"עורכת פורטל הארכיאולוגיה בוויקיפדיה העברית" (עוד דוגמה לכך שחנה לא מבינה מהי עבודה שיתופית), הכתבה כוללת פסקה ביוגרפית על חנה משל היתה רקפת רוסק עמינח ובסוף הכתבה מופיעה תמונה ענקית שלה, שכנראה צולמה בביתה עבור הכתבה. חנה, כל הכבוד, הצלחת להשיג תמונות של 10 מוצגים ארכיאולוגים במחיר פגיעה בשיתוף הפעולה עם המוזיאון ועם גופים אחרים תוך שהשתמשת בשם הקולקטיבי שלנו ככותבי ויקיפדיה למען המטרה הזו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:01, 14 בפברואר 2012 (IST)
הכתבה הזו בהארץ הבוקר חיסלה לי, וודאי גם לאחרים, את התאבון לארוחת הבוקר (שזה לא תמיד רע). לתפיסתי, העמדת הדברים באופן שבו הוויקיפדיה יוצאת "נגד" המוזיאון היא שגיאה קרדינלית והעיתונאי ניר חסון ודאי לא בדה הדברים מדמיונו, אלא לפחות קיבל את הרושם ממישהי שהיא "מבכירות העורכים בוויקיפדיה העברית...". לדעתי, זוהי חוצפה שאין למעלה ממנה כאשר עורך בוויקיפדיה ניגש לעיתון על דעת עצמו ומנהל מאבק בשם הוויקיפדיה העברית. בארץ קיימת עמותה שהיא ומחזיקי התפקידים בה הם היחידים היכולים לדבר בשם הוויקיפדיה ומפעלי האחות לה. רוצה המלכה חנה לנהל מאבקים במוזיאון ישראל, תנהל נא אותם יחד עם צבאה וקציניה. כעורך זוטר בוויקיפדיה, דרך ההתנהלות הזו אינה דרכי והאדם האחרון שהייתי רוצה שידבר בשם הוויקיפדיה העברית היא העורכת הבכירה הזו. Oyשיחה 17:02, 14 בפברואר 2012 (IST)
רק כעת קראתי אף את הכתבה בגרסת הרשת של עיתון הארץ. הכתבה בעיתון המודפס שונה ממנה באופן מהותי. הכותרת היא: "ויקיפדיה נגד מוזיאון ישראל: מסרב לאפשר לצלם מוצגים" (ולא "עורכת בוויקיפדיה") כותרת משנה היא: "המוזיאון מסרב לבקשות האתר בטענה שפרסום התמונות יוביל לשימוש מסחרי בהן." בעיתון אף לא מופיעה כלל תגובת העמותה, מה שמחזק את ההשערה שהכתב היה תחת הרושם שהוא מראיין אדם המדבר בשם הוויקפדיה העברית ואין כל צורך לקבל תגובה נוספת מגוף שלישי. Oyשיחה 17:17, 14 בפברואר 2012 (IST)
Oy, הכותרת שונה והפסקה האחרונה התווספה לאחר שאיציק פנה אליהם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:50, 14 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי חנה פעלה יפה ויזמה יפה להנגשת אוצרות התרבות של ארצנו ועמנו לכל. אם אפשר לספר, סייעתי לה מעט בניסוח ובשיוף נקודות חוקיות בהתכתבות שלה עם הגורמים השונים לפני מספר שבועות. האם יחסי הציבור הגרועים שקיבל המוזיאון כתוצאה מהכתבה יביאו ל'ניתוק היחסים' (שהם לטובתו של המוזיאון בדיוק כפי שהם לטובת הוויקיפדיה), או להבנה כי על המוזיאון לאפשר צילום חופשי של ממצאים ארכיאולוגיים כעבור 10 שנים מיום המצאם? איני יודע ואיש אינו יכול לדעת. האם עלינו לשמוח על כך שהמוזיאון מאפשר לנו ליהנות ממקצת מאוצרותיו, ושומר לעצמו אחרים, או שמא עלינו לדרוש את מה שאנחנו תופסים כזכותנו החוקית, מעבר למה שהמוזיאון מוצא לנכון להרשות לנו? גם את זה איני יודע. ודאי שהדברים ראויים לדיון, וראוי שהדיון יתקיים. ההתקפה האישית על חנה תוך כינויים כ"מלכה חנה", והתייחסות לאופיה וליכולתה לעבוד עבודה שיתופית וכיוצא בזה, ודאי שאינה ראויה. ההתייחסות לגוף העושה ולא לעצם המעשה היא מכוערת. ותומר, השתכנעתי עכשיו סופית מיחסך לחנה, שאינך מסוגל לעבודה שיתופית. זה נחמד לקרוא דבר כזה במקום מרכזי בוויקיפדיה? זה רלוונטי לדיון? פומפריפוזה - שיחה 18:08, 14 בפברואר 2012 (IST)

אני מסכים עם פומפריפוזה ללא סייג. אציין גם כי מזה למעלה משנתיים חלפו עברו מאז הדיון בכנסת לרגל הערך ה-100,000, ואז גם הותנע תהליך שינוי חוק זכויות יוצרים כדי שכולנו נוכל להינות מהתמונות של לשכת העיתונות הממשלתית בפרט, ותמונות שצולמו בכספי ציבור בכלל. ובכן, ההתקדמות איטית מאוד ולא ממש מרשימה. אז חנה ניסתה את דרכה שלה. כל הכבוד לה על האומץ להמרות הוראה בלתי חוקית, והלוואי ועוד אנשים ילכו בעקבותיה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:26, 14 בפברואר 2012 (IST)
ואתה חושב שהיא, או אתה, כמי שהם "מבכירי העורכים בוויקיפדיה העברית", יכולים לפרסם בעיתונות תלונות על מוזיאון ישראל בשם הוויקיפדיה העברית? מי שמכם? האפשרות היחידה היא שהומלכתם, או נמשחתם לשליחות הזו. אני אינני זוכר שמישהו בחר בכם כאן לשליחות הזו, או שנוהל דיון שבו המסקנה הייתה כי יש לנהל את המאבק הזה על דפי העיתון. השאלה: האם ראוי שמוזיאון ישראל יאפשר צילום חופשי של האוצרות שהוא מחזיק? אינה רלבנטית לדיון הזה. לא על כך באה הביקורת, אלא על היוהרה שבהחלטה ולפיה חנה, בעצת פומפוריפוזה, מחליטה כיצד יש לנהל מאבקים (צודקים ככל שיהיו) בשם הוויקיפדיה העברית. Oyשיחה 18:34, 14 בפברואר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

האם זה נעים? זה לא נעים. האם זה רלוונטי לדיון? כן, זה רלוונטי לדיון. כבר כתבתי בעבר שלדעתי, כל מה שיש לו לוויקיפד הוא המוניטין שלו בקהילה. זאת דעתי על המוניטין שחנה צברה לעצמה, וזאת (כנראה) דעתך על המוניטין שצברתי לעצמי. יחליט הקורא הנבון עם מי מאיתנו הוא מעדיף לקיים שיתוף פעולה. לאור הנזק שאני מרגיש שחנה גרמה, אין לי כוונה לשתף איתה פעולה בשום נושא. במקרה הזה, הניסיון להפריד את המעשה מהעושה הוא מלאכותי. חנה היא זו שלא קיימה דיון, שלא שיתפה את קהילת ויקיפדיה לפני שהכריזה מלחמה בשמה של הקהילה מעל גבי העיתון (ושוב, זכרו שהכותרת שאתם רואים כעת היא לאחר ריכוך של איציק). חנה היא זו שלא שיתפה אף אחד בעמותה לפני שהציתה אש בגשר שאחרים בנו בעמל רב. היא זו שהפנתה עורף לשני שהתעקשה לשתף אותה בפרוייקט (בניגוד מוחלט לדעתי).
הפניה למוזיאון כדי שישחרר חומרים שנמצאים אצלו - לגיטימית לחלוטין. הפניה לעיתונות כשהיא יודעת שיש לנו גשר אל המוזיאון - שנויה במחלוקת. העובדה שחנה ידעה שהפניה עשויה להרוס עבודה של אחרים - בעיני, השחתה במלוא מובן המילה. העובדה שלחנה יש היסטוריה בעייתית בכל הקשור ביחסי אנוש ובעבודה שיתופית - מציאות לא נעימה אך הכרחית בעבודה בוויקיפדיה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:36, 14 בפברואר 2012 (IST)
נו שוין. אני אומר שהתקפות אישיות אינן רלבנטיות ואינן ראויות לדיון בכיכר העיר, ואתה אומר שכן. איך אתה אומר - כל מה שיש לו לוויקיפד הוא המוניטין שלו בקהילה. יחליט הקורא הנבון מה שיחליט. אני, כידוע לך, כבר החלטתי. פומפריפוזה - שיחה 18:49, 14 בפברואר 2012 (IST)
ואני עדיין לא מבין מה הקשר פה למוזיאון ישראל? כמו שנאמר פה כבר מלכתחילה (וגם נאמר בדיונים סביב הגלאם לפני כמה חודשים) - מי שמגביל פה את הצילומים הוא לא מוזיאון ישראל אלא רשות העתיקות. דניאל צבישיחה 19:16, כ"א בשבט ה'תשע"ב (14.02.12)
מאז המריבה האחרונה שלי עם חנה אנחנו לא מדברים (לבקשתי) ואני משתדל לא להתבטא בשום עניין שנוגע לה. בכל זאת, לאור התגובה שספג תומר אבקש הפעם להביע פה את הסכמתי לביקורת שמתח על המעשה שעשתה חנה במוזיאון. הצדק אתך. יואב ר. - שיחה 19:23, 14 בפברואר 2012 (IST)

פתחתי את המייל שלי, וראיתי את הכותרת של האי מייל היומי ש"הארץ" שולח לי שאמרה: "ויקיפדיה נגד מוזיאון ישראל, ואקדמאים נגד אוניברסיטה באריאל".
אני מזועזע מחוסר האחריות של חנה שהביאה אותנו למצב הזה, שדיברה בשמנו ללא רשות, שפגעה בפרויקיט חשוב של שיתוף פעולה עם המוזיאון. לפי דעתי עליה להתנצל מייד בפני הקהילה, ובפרט בפני מי שעמל על פרוייקט הקשר עם המוזיאון.
אבל צריך גם להפיק לקחים לעתיד. מי ראשי לדבר בשם הוויקיפדיה? גם לעיתונות, וגם לנושא של שחרור תמונות וחומרים אחרים. ואילו סנקציות יהיה אפשר לנקוט לגבי מי שבעתיד יתיימר לדבר בשם הוויקיפדיה באופן לא מוסמך? אני בכוונה מדגיש תא ה"בעתיד" כדי שלא נתפלש פה בהאשמות אישיות, אלא כדי שנפיק לקחים ונראה איך נמנע מתקלות כאלה. emanשיחה 19:25, 14 בפברואר 2012 (IST)

חנה פעלה למען מטרה מובהקת של ויקיפדיה ושל עמותת ויקימדיה ישראל: הפצת ידע חופשי, ובפרט הוצאה לחופשי של ידע כלוא. על כך היא ראויה לחיבוק עז ואוהב של העמותה, ולא להתקפה מסוג זו שסיפק לנו יו"ר העמותה.
וכעת הבהרה להבהרה: העמותה העבירה תגובה ל"הארץ" שבה נאמר: "חשוב להבהיר כי חנה אינה ויקיפדיה, וויקיפדיה אינה חנה ולכן אינה מייצגת אותה". אוסיף ואגיד שחשוב עוד יותר להבהיר שעמותת ויקימדיה ישראל אינה ויקיפדיה העברית, וויקיפדיה העברית אינה עמותת ויקימדיה ישראל, ולכן עמותת ויקימדיה ישראל אינה מייצגת את ויקיפדיה העברית יותר מאשר חנה או כל ויקיפד אחר. כל ויקיפד רשאי לדבר בשם עצמו.
כיוון שאני מקווה בכל לבי שיש הבדל בין מוזיאון ישראל לבין שלדון אדלסון, אני סבור ששום גשר לא נשרף ולא ישרף. יש לראות את הנושא כוויכוח בין ידידים ולא כמלחמה בין יריבים. מותר להביע דעות שונות על דרך חשיפת הידע, וחופש הדיבור הוא ערך נעלה, גם במוזיאון ישראל. דוד שי - שיחה 19:36, 14 בפברואר 2012 (IST)
אני יו"ר הוועד המנהל ולא יו"ר העמותה. ההבדל דומה להבדל שבין ראש העיר לראש העירייה, אני מקביל את עצמי לראש העירייה.
עמותת ויקימדיה ישראל אינה ויקיפדיה העברית ואלו בעמותה שהוסמכו לדבר בשם העמותה מקפידים להבהיר זאת (כפי שעשיתי כאן). את הויכוח על מהי הדרך הנכונה לחשוף ידע ראוי היה לנהל במסגרת ויקיפדיה או במסגרת העמותה וחנה אף עשתה זאת במסגרת העמותה. משהתקבלה החלטה שאינה לרוחה (ההחלטה היתה שבשלב זה לא נוגעים בעניין המוצגים הארכאולוגיים מול המוזיאון) חנה פוצצה את הנושא בעיתון. על כך כתבתי שלחנה יש בעיה בעבודה שיתופית ואני עומד מאחורי דברי. כדי להוסיף חטא על פשע חנה יצרה מצג שווא בעיתון כאילו היא מייצגת את ויקיפדיה וניסתה ליצור מצג שווא בפני המוזיאון כאילו היא מייצגת את העמותה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:51, 14 בפברואר 2012 (IST)
זה נכון שכל ויקיפד וויקיפדית יכולים לדבר בשם עצמם, אך כמה מאיתנו פועלים באופן יזום ליצור קשר עם עיתונאי? הרי כתבת החצי-פרופיל הזו לא הייתה מתפרסמת לולא היא הייתה ויקיפדית. חשבתי שקידום הידע והמידע נעשים על ידי עשייה בוויקיפדיה, וכתבה זו, צר לי לומר, פירושה נזק לוויקיפדיה שאת תוצאותיו עדיין איננו יודעים. אני אשמח לשמוע את דעתם של שני ויאיר, שהיו הראשונים אותם היה צריך ליידע שכתבה זו מתרקמת, ולדעת האם שוחחו עם אנשי המוזיאון וכיצד אנו ממשיכים מכאן. דורית 19:59, 14 בפברואר 2012 (IST)
אני מניח ששני ויאיר יגיבו כאן בעצמם אם יראו צורך. בקרת הנזקים מול המוזיאון (ששלח אלינו אימייל כועס) הועברה אלי. השבתי להם, בינתיים ללא תשובה מצידם. אעדכן אם וכאשר יהיה לי מה לעדכן בנושא זה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:09, 14 בפברואר 2012 (IST)
בבוקר העפתי מבט מהיר על העיתון והספקתי לקרוא רק את הכותרות ונחפזתי לעבודתי, אך הכותרת על המוזאון עוררה בי, עוד לפני שקראתי את המאמר, את הרצון לכתוב פוסט בנושא חוצפתם של מוזאונים, הממומנים מכספי ציבור, המסרבים להנגיש את מוצגיהם לציבור הרחב באמצעות תמונות. נדמה לי שהמוזאונים שכחו את מטרתם היסודית ומתרכזים, בהתאם לחוק פרקינזון, בשימור עצמי. אפשר לחזות עתיד בו כל מוצגי המוזאונים יצולמו והולוגרמות שלהם יהיו נגישות באינטרנט - ביום כזה, כנראה שהמוזאונים יהפכו למקומות איחסון ושימור בלבד. אני מסכים עם מרבית הדברים שנאמרו לעיל ובמיוחד עם דברי דוד שי. בברכה. ליש - שיחה 20:14, 14 בפברואר 2012 (IST)
דוד, אם אתה כבר מצטט, נא לצטט באופן מלא, כמה משפטים קודם לכן כתוב במפורש "בוויקימדיה ישראל, התומכת בפעילות ויקיפדיה העברית". לא כתוב שאנחנו ויקיפדיה ומקבלי ההחלטות היחידים בה. כמו כן, למרות ההתנערות מחנה, שים לב כי הבהרתי כי פעולתה לגיטימית, וראויה וכי הוזכרו המאמצים הרבים שעשתה בזמן האחרון למול המוזיאון. אני אגיב בהרחבה בפסקה הבאה. --‏ Itzike שיחה 22:48, 14 בפברואר 2012 (IST)

לקחים לעתיד[עריכת קוד מקור]

לאור בקשה אני מעביר את דברי מלעלה לתת פסקה חדשה, בשאלת הלקחים לעתיד אותם צריך להפיק:
מי ראשי לדבר בשם הוויקיפדיה? גם לעיתונות, וגם לנושא של שחרור תמונות וחומרים אחרים. ואילו סנקציות יהיה אפשר לנקוט לגבי מי שבעתיד יתיימר לדבר בשם הוויקיפדיה באופן לא מוסמך? אני בכוונה מדגיש את ה"בעתיד" כדי שלא נתפלש פה בהאשמות אישיות, אלא כדי שנפיק לקחים ונראה איך נמנע מתקלות כאלה. emanשיחה 19:40, 14 בפברואר 2012 (IST)

בתור מי שיש לו קצת קילומטרז' בדברים האלה אחלוק את המדיניות שאני נוקט בה באופן אישי, זאת גם הזדמנות טובה לקבל פידבק מהקהילה:
  1. כאשר אני מגיע לפגישה מטעם העמותה אני דואג להבהיר את ההבדל בין העמותה לוויקיפדיה. אני מבהיר לבני שיחי שכל עצה שאני נותן להם הנוגעת לוויקיפדיה נובעת מהניסיון שלי בכתיבה ועריכה ושאין לי או לאף אחד אחר בעמותה "מילה" בכל הנוגע לתוכן בוויקיפדיה.
  2. כאשר העמותה מקבלת פניות הנוגעות לתוכן בוויקיפדיה אנחנו מקפידים להפנות אותם למזנון, לדפי השיחה או ל-OTRS.
  3. כאשר אני מתראיין לכלי התקשורת, אני משתדל, במסגרת הזמן העומד לרשותי להבהיר את ההבדל בין ויקיפדיה לעמותה.
  4. בעבר, לפני שהיה לי טייטל רשמי במסגרת העמותה הייתי מקפיד להגיד שאני "עורך בוויקיפדיה" ומקפיד להוסיף שהדברים שאני אומר נעשים על דעתי.
  5. לגבי מי שרוצה להציג את עצמו בשם העמותה, הוא אינו חייב להיות חבר עמותה אבל יש לנו נוהל לדברים האלה שעיקרו כתיבת תוכנית עבודה ואישורה בוועד העמותה (שאני היו"ר שלו, תפקיד חסר משמעות לחלוטין).

שורה תחתונה, לדעתי, לאף אחד אין רשות להציג את עצמו כפועל בשם ויקיפדיה. אם מישהו צריך איזשהו גב בשביל הפניות שלו, בדיוק בשביל זה יש את העמותה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:03, 14 בפברואר 2012 (IST)

אני לא מרוצה ממה שקרה, אבל הדיבורים על "סנקציות" אינם במקומם. כבוד - קיפודנחש - שיחה 20:06, 14 בפברואר 2012 (IST)
כן, ואני גם מסכים עם קיפוד. אין מקום לדבר על סנקציות מערכתיות. כל אחד יחליט עבור עצמו מה הסנקציות שהוא נוקט תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:13, 14 בפברואר 2012 (IST)
ויקיפדיה היא עוף מוזר, כפי שכולנו יודעים. זו לא חברה, או כל ארגון או עמותה אחרת, בהם נורא ברור - אף אחד לא מדבר בלי אישור מהגורמים שמוסמכים לאשר. כל פנייה בנוגע לקשרי חוץ ושיתופי פעולה, חייבת לעבור אישור של Y. כל אדם רשאי כאן להתראיין בנושא ויקיפדיה, ולהסביר מדוע הערך המסויים נראה ככה, ומדוע יש שביתה בוויקיפדיה האיטלקית. לצערינו, מנגנון השיחה הכללי בוויקיפדיה, בוא מתקבלות החלטות של ויקיפדיה, בעייתי כאשר מדובר על החלטות תקשורתיות, הדורשות התייחסות מעכשיו לעכשיו, ולא ניתן לחשוף לפעמים את בקשת התגובה באופן פומבי. לכן, פשוט זה לא.
במקרה של העמותה, הדבר יותר קל, כי היא גוף עם בעלי תפקידים נבחרים שהוסמכו לבצע דברים מסויימים. כשאני מדבר על ויקיפדיה בכובע דובר העמותה, אני מדגיש לרוב את ההבדל (כמו למשל בהבהרה בהארץ), ודואג להגיד "ויקימדיה", ולא "ויקיפדיה", למרות שתמיד יש בלבול, ותמיד גם כנראה יהיה את הבלבול. אני לא אכחיש, שיש פעמים שזה מתבלבל לכתבים ובכתבות, ואני לא בהכרח הולך ודורש מהכתב לתקן את הכתבה. צריך להבין שבסופו של דבר יש גם יחסים של עבודה עם כתבים וכלי תקשורת, ואי אפשר בכל דבר פעוט לבוא בדרישה לתיקונים. חלק מהפעמים אם מדובר על כתב שאני עובד איתו הרבה, אז מבהיר באופן ידידותי את הבלבול ודורש את התיקון רק כאשר מדובר בהיבט שבאמת בלתי נסבל.
אין לי רעיון, או בהכרח גם רצון, לקבוע מדיניות עבודה מול התקשורת בין ויקיפדיה. אני חושב שברור לכולם שכל אדם, גם אם פונה במכתב, וגם בריאיון, צריך להבהיר שהוא כותב בוויקיפדיה, ולדאוג להימנע מהטעייה שמה הוא מייצג את ויקיפדיה, ואם חושש כי הצד השני מבין זאת, להבהיר זאת בצורה מפורשת. דרך אגב, צריך לציין שבכל הנוגע למשל בשימוש בלוגו ויקיפדיה - דווקא כן יש חוק ונהלים - אסור כל שימוש בלוגו ויקיפדיה, ללא אישור מול הקרן/העמותה.
מעבר לכך, הצעתי תמיד בצורה ידידותית, ולא כרצון להיות הצנזור, או לקבוע לאדם מה להגיד או להתראיין, לעדכן אותי לפני ריאיון, כדי שאוכל לסייע לו, להסביר לו אולי יותר, לתת לו חומר רקע (במידה וקיבלתי מעמיתי הדוברים בעולם, או שמדובר על נושא שמדובר ברשימות תפוצה פנימיות), לפעמים לתת כמה טיפים ופשוט סתם כדי לדעת. יעידו כולם, גם חנה, שאף פעם לא מנעתי ממישהו להתראיין. גם כאשר אישית, הדבר לא היה נראה לי. --‏ Itzike שיחה 23:01, 14 בפברואר 2012 (IST)
האם התמונה הזו צולמה כחוק?
כולנו היינו רוצים שכל הידע השייך לרשויות המדינה, לרבות רשות העתיקות, ישוחרר לציבור תחת רישיון חופשי. עד שזה יקרה, בהינתן שצולמו תמונות בניגוד מפורש להנחיות רשות העתיקות, נראה שרישיון CC-BY-SA לא חל עליהן ודינן מחיקה. מי שרוצה לשחק בעבריינות אידאולוגית ולצלם תמונות פפראצי של אריות בזלת, יתכבד ויוותר תחילה על הרשאות המפעיל שהעניקה לו הקהילה, כפי שמחייבים ההיגיון, ההגינות והנהלים הקיימים. ליאור ޖޭ • כ"ב בשבט ה'תשע"ב • 23:07, 14 בפברואר 2012 (IST)
"עבריינות אידאולוגית"?! לכל היותר חנה לא צייתה להנחיות המוזיאון, שעלו כאן לדרגת קדושה. הבה ניקח את הרעיון של ליאור צעד קטן קדימה:
  • יש למחוק לאלתר כל עריכה שנעשתה ממקום העבודה שלא בזמן הפסקה רשמית.
  • יש למחוק לאלתר כל מידע שמתבסס על ספר שהוויקיפד החזיק מעבר לזמן שהוקצב לו על ידי הספרייה.
  • עלי להתוודות שיש ערכים שלשם כתיבתם נכנסתי לספריית האוניברסיטה, אף שהשלט בכניסה אמר: "הכניסה לסטודנטים וסגל בלבד".
  • ביום שישי אני מקליד גם בין שתיים לארבע, ורעש המקלדת הוא הפרה ברורה של הנחיות ועד הבית: "נא לשמור על השקט בין שתיים לארבע". דוד שי - שיחה 23:23, 14 בפברואר 2012 (IST)
מבלי להיכנס לסופרלטיבים כמו "עבריינות אידאולוגית", אם אני מבין נכון, קיומן של התמונות הללו הוא בשל הפרה של החוזה של המבקר במוזיאון עם המוזיאון, ובפרסומן תחת רישיון CC-BY-SA אנו מטעים את הציבור וחושפים את מי שישתמש בתמונה לצורך מסחרי, מבלי דעת (כמו גם חנה, שאולי חושפת גם את עצמה) לאפשרות של תביעה. ערןב - שיחה 23:46, 14 בפברואר 2012 (IST)
אל נא תבלבל בין הפרת זכויות יוצרים פשוטה לבין תרומה לוויקיפדיה. המוזיאון נשמע להנחיות רשות העתיקות, שהיו מוכנים לשחרר את התמונות לכל היותר תחת רישיון CC-NC. במקום להניח לעמותה לטפל בכך בדרכי נועם, החליטה חנה לצפצף על הרשויות ועוד להעלות את התמונות לכאן במסווה של תמונות חופשיות מן השורה. לפיכך התמונות הועלו לכאן תחת רישיון מטעה - מדיניות ויקישיתוף אוסרת על אחסנת התמונות הללו על שרתיה. לכן דינן מחיקה. מי שאינו מסוגל להתאפק עד שהנושא יוסדר בחקיקה מוזמן בינתיים להדליף את תמונותיו לאתר ויקיליקס. ליאור ޖޭ • כ"ב בשבט ה'תשע"ב • 23:54, 14 בפברואר 2012 (IST)
דוד: דומני שפתגמים והלכות חביבים עליך, ורציתי להציע שתשוב ותקרא את הערך מצווה הבאה בעבירה (שכמובן אתה אחד מעורכיו). קיפודנחש - שיחה 23:59, 14 בפברואר 2012 (IST)
דוד, הנושא כאן איננו שאלת הגישה החופשית למידע המוחזק בידי גופים ציבוריים. נדמה לי שעל כך תמצא כאן מחלוקת מועטה בלבד. השאלה שבמוקד הדיון כאן נוסחה בתחילת הפיסקה: "מי רשאי לדבר בשם הוויקיפדיה?"
אשר ל"התפלחותך" האידאולוגית לספריית האוניברסיטה (אני מניח שזו אוניברסיטת תל אביב), הרי שאם היית מברר היית לומד שתמורת 30 ש"ח הדלת הראשית הייתה נפתחת לפניך, ללא כל צורך להתפלח. משהייתה מוצבת בפניך הברירה, אני משוכנע שהיית בוחר באפשרות הזו. Oyשיחה 08:12, 15 בפברואר 2012 (IST)
הרי לא תחשוד בי שהתפלחתי בגלל 30 ש"ח. היו זמנים שהאופציה של כניסה בתשלום לא הייתה קיימת, והאיסור על כניסת זרים היה מוחלט (אבל השומרים העלימו עין).
התשובה לשאלה "מי רשאי לדבר בשם הוויקיפדיה?" פשוטה ביותר: חברי הנהלת קרן ויקימדיה האמריקאית, ואך ורק הם. חנה לא דיברה בשם ויקיפדיה, היא דיברה בשם עצמה. בכך שלעורך העיתון יש קושי עם ארגון שבו אין בוס, וכל אחד מדבר רק בשם עצמו, אין להאשים את חנה (כשם שלא נאשים את איציק שבכותרת הנוכחית של הכתבה מובאים דברים בשם ויקיפדיה, כשמדובר בדברים שאמרה עמותת ויקימדיה ישראל). דוד שי - שיחה 08:26, 15 בפברואר 2012 (IST)

קריאה בין השורות[עריכת קוד מקור]

אנשים מתגוללים על חנה שהציגה את עצמה כפועלת בשם ויקיפדיה. ובכן, אני קראתי את הכתבה. שלוש פעמים. היא לא אמרה שום דבר דומה לזה. זה שהעיתונאי לא הבין אותה זה לא הבעיה של חנה. אני מאמין לה שהיא הציגה את עצמה כמו שצריך. אין לנו מה לעשות נגד טעויות של עיתונאים חוץ מלהבהיר להם את טעותם. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:20, 14 בפברואר 2012 (IST)

גם אני קראתי ואתה מטעה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:32, 14 בפברואר 2012 (IST)
בכל מקרה, יהיה זה לקח לכולם לעתיד, הן ממקרה זה, והן אפילו מהניסיון האישי שלי: עיתונאים טעו, טועים ויטעו. עיתונאים נוהגים להציג כל מרואיין כמייצג את התופעה או הארגון בהם עוסקת הכתבה. זמנם קצר (אם הם בתקשורת המשודרת) ומספר המילים מוגבל (אם הם בעיתונות הכתובה) והם לא באמת טורחים להבהיר כל ניואנס שלנו נראה חשוב ואת הקורא, לתחושתם, עלול דווקא לבלבל (כמה פעמים הוצג דוד שי כ"עורך הראשי של ויקיפדיה" או וריאציה על זה?). מי שרוצה לדבר עם נציגי העיתונות כדי להעביר מסר שיעבור כמה שפחות שיבושים בדרך, כדאי שיעשה זאת בליווי או בייעוץ מישהו שעוסק בדוברות. ערןב - שיחה 22:42, 14 בפברואר 2012 (IST)
ובכן, בתור מי שדיבר עם חנה באופן אישי ושמע ממנה מה היא אמרה לכתב, אני יכול לומר שאתה פשוט טועה. חבל לך להיאחז בטעותך, ועוד עם סימוכין כה רעועים כמו הארץ. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:54, 14 בפברואר 2012 (IST)
לפני רגע טענת שמספיק לקרוא את הכתבה בשביל לדעת שהיא לא אמרה שום דבר דומה לזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:57, 14 בפברואר 2012 (IST)
אני מסכים עם תחילת דבריו של ערןב: עיתונאים טעו, טועים ויטעו. הנה גם כעת, בראש הכתבה נאמר: "ויקיפדיה: מדובר בפנייה אישית ועצמאית של העורכת" - העיתון בלבל בין "ויקימדיה ישראל" ובין ויקיפדיה, אולי בטעות, ואולי בכוונה (כי המושג "ויקימדיה ישראל" אינו מדבר אל הקורא, אבל כל ילד יודע מה זו ויקיפדיה). אינני מסכים עם הסיפא, הקוראת להשתמש בדובר. חברים, דברו חופשי (תוך הקפדה על האמת והתרחקות מלשון הרע), אנו חיים במדינה שמכבדת את חופש הביטוי. כשם שאתם כותבים ערך בוויקיפדיה ולוחצים "שמירה", בלי שקיבלתם ייעוץ מראש ממועצת המערכת, עורך דין, עורך לשוני יחצ"ן וכו', כך אתם מוזמנים לדבר - עם החבר, עם השכנה, עם העיתון, עם קוראי הבלוג שלכם - על כל מה שחשוב לכם לדבר עליו. כן, המסר יועבר בצורה משובשת, אבל יש לקוות שתהיה בו אחיזה במציאות. במקרה שלפנינו, הכתבה מעבירה מסר צלול: אוצרות הארכאולוגיה של העם שייכים לעם, ויש לעשות כל מאמץ כדי להביאם אליו, חופשיים מכל שעבוד. מרבית כותבי הטוקבקים הבינו מסר זה. כל היתר זה רעשי רקע טפלים, שאין להתרגש מהם. דוד שי - שיחה 23:06, 14 בפברואר 2012 (IST)
אתה מסכים איתי שהמסר יועבר באופן משובש מחד, ואני לא כתבתי שאני קורא להיוועץ בדובר בכל מקרה, אלא הצגתי זאת כמשפט תנאי מאידך. האם שוב המסר הועבר באופן משובש? אולי היה עלי להשתמש בשירותי דובר... ערןב - שיחה 23:39, 14 בפברואר 2012 (IST)
ולאיזה עם בדיוק שייך אותו אריה מתל חצור? אולי לאנושות... יוסאריאןשיחה 08:17, 15 בפברואר 2012 (IST)
אני יכול להגיד ששוחחתי היום עם כל המעורבים בפרשה (למעט המוזיאון) - הכתב, העורך וחנה. אני אמנע מלפרט יותר מדי אודות השיחות עם כל אחד מהם, כי לכל אחד הזכות לפרטיות השיחה בינינו. בעיקר, היה חשוב לי להבין את החלטתה של חנה לפוצץ את הסיפור הזה, ועוד עם גוף שהיא יודעת שיש לעמותה & ויקיפדיה שיתוף פעולה, אפילו ייחודי, ומוצלח. גם אם לא בהכרח לפי הקריטריון שהיא רואה אותו. את סיבותיה, אני משאיר לה לכתוב, באם תחליט, אך ראוי לציין כי הערכתי את חלק מהסיבות שהעלתה במסגרת שיקול הדעת שלה, אם כי אחזור על זה הרבה פעמים - אני לא מסכים ולא מרוצה מהתוצאה. גם מולה, וגם מול העיתון, אני רוצה להבהיר כי להבנתי כי לא הציגה את עצמה כבעלת הבית בוויקיפדיה וכי מדובר ביוזמה אישית ועצמאית שלה למול המוזיאון ולכן אני חושב שצריך לרסן במעט את ההתקפה הזאת מולה.
גם בהבהרה שהוצאתי, אמנם ביקשתי להתנער בשם העמותה מההתקפה נגד המוזיאון, אך הבהרתי כי גם הרצון והבקשה לשחרר חומרים לרשות הציבור, הינה בקשה לגיטימית של חנה, ושכל אחד אחד מעורכי ויקיפדיה, וגם מי שלא כזה. גם אני, ואני חושב כולנו, היינו שמחים ורוצים כי החומרים הללו ישוחררו לציבור. על הדרך הפיראטית בה נוקטת חנה, והדרך לפוצץ זאת בעיתון למול גוף שלו יש שיתוף פעולה - כאן כבר הרוב חלוקים, וגם אני מתנגד לה, והבהרתי זאת לחנה. להוצאת העצבים הזאת, אין שום יתרון. זה לא שבעקבותה כנראה המוזיאון ישחרר את החומרים, וזה לא מסוג הסיפורים שיזכו לפולואפים שיגרמו ללחץ תקשורתי עליהם. דווקא מכוון שמדובר על גוף שיש למולו שיתוף פעולה, ולא סתם גוף אחר (שאז כן הייתי מבין) - כל העניין הזה פסול, פוגע במאמצים של אחרים (שני, יאיר, ושאר המעורבים) והיה צריך להימנע ממנו. איך היתה מגיבה חנה אם מחר מישהו אחר היה מפוצץ משהו מול אוניברסיטת חיפה שהיתה אולי מחליטה לקבל עצבים ולנתק כל קשר עם ויקיפדיה ובין היתר - עם הפרויקט של חנה?. חוץ מזה, קשה לחזות את הפגיעה התדמיתית של שיתופי פעולה אחרים שיהיו בעתיד, במיוחד לאור חשיבות מוזיאון ישראל וכיצד זה נראה מהצד, מבפנים, ו"בברנז'ה". שוב, אין משום העניין הזה מלמנוע את המאמצים לשחרר, מול כל גורם, אך נדרשת גם הפעלת מידתיות ורגישות. לצערי במקרה זה אני לא חושב שהופעלה ואני מקווה כי חנה תבין את המקרה, תלמד להבא, ותמשיך לפעול במסגרת ויקיפדיה והעמותה כמו שרק היא יודעת - כמו בולדוזר שמזיז, שעושה (והמון), ולא רק מדבר. אך רק בתקווה כי הבולדוזר ישתדל לא לדרוס אנשים ומבנים בדרך, ורק לבנות בניינים חדשים ומרהיבים. לילה טוב.--‏ Itzike שיחה 23:40, 14 בפברואר 2012 (IST)
אין עליך איציק. Nachy שיחה 23:50, 14 בפברואר 2012 (IST)

הבהרות[עריכת קוד מקור]

מסכת המוות של תות ענח' אמון שעשויה מזהב ומשובצת באבני חן וזכוכית.

נעשו כאן שפע של ספקולציות והערכות מה אמרתי ומה לא אמרתי, אני אכתוב לכם כאן את העובדות:

  1. החלטתי לפרסם את הנושא כדי להציף על פני השטח נושא שהוא מאד חשוב, שעד עכשיו טואטא מתחת לפני השטח. כל מי שמבקר במוזיאון חווה את החוויה הבלתי נעימה של ניסיון לצלם ושפע של שומרים שעטים עליו ואוסרים עליו לצלם. והוא רואה את אוצרות העם היהודי ואוצרות ארץ ישראל החשובים, אינם זמינים לנו ולעולם, ורק מי שמגיע למוזיאון בירושלים ומשלם 50 ש"ח יכול לראותם. זה בדיוק ההיפך ממידע חופשי שזו ליבה של הויקיפדיה.
  2. הדגשתי מספר פעמים לכתב שהפניה נעשית על ידי כאדם פרטי שמאד אוהב ארכאולוגיה וכותב בויקיפדיה בנושאי ארכאולוגיה. ולכן מיד כשראיתי את הכותרת של הכתבה פניתי אליו וביקשתי שהכותרת תתוקן. מעולם לא אמרתי שאני מייצגת את ויקיפדיה, כי אין דבר כזה. ממש לא רציתי את החשיפה האישית, וממש לא רציתי את הצילום. אבל הכתב התעקש ואמר שזו הדרך היחידה לפרסם את הנושא.
  3. לא שיתפתי את העמותה בנושא מתוך מחשבה וכוונה, שאנשי שהעמותה יוכלו להגיד שאין להם קשר לנושא וכדי לאפשר להם המשך שיתוף פעולה עם המוזיאון. וזה נכון אין להם כל קשר.
  4. הנושא הזה הפריע לי מיום פתיחת אגף הארכאולוגיה לציבור אחרי 5 שנים שהוא היה סגור, כששמעתי שהם לא נותנים לצלם. וכבר אז התחלתי לברר את הנושא. מכיוון שתוך כדי התהליך שלי התחיל שיתוף הפעולה עם אגף האמנות, ביקש ממני בעמותה להמתין עם הנושא. חיכיתי עד ששיתוף הפעולה יסתיים בהצלחה, ורק אז פניתי לאוצרת המוזיאון של אגף הארכאולוגיה. ונעניתי בסירוב מוחלט לקיים דיון בנושא. לכתב פניתי רק בסוף השבוע שעבר לאחר שכל ניסיונותיי שכללו התכתבות ושיחות טלפון עם ראש יח' שירותי הצילום אליה הופניתי, לא צלחו. ניסיונותי כללו תיאום פגישה שהגעתי אליה ולבסוף לא התקיימה.
  5. למוזיאון ישראל יש זכות ראשונים דה פקטו על כל ממצא חשוב שנחפר בארץ. ממצאים מגיעים לרשות העתיקות, שם קיימת ועדה המחליטה לאיזה מוזיאון לתת את הממצא לתצוגה. בוועדות האלה מוזיאון ישראל טוען שהוא המוזיאון של מדינת ישראל, הוא המוזיאון החשוב ביותר עם הכי הרבה מבקרים ולכן יש לו זכות ראשונים לקבל את הממצאים לתצוגה אצלו. מוזיאונים אחרים לא מאושרים מכך. התוצאה היא שהממצאים החשובים מגיעים למוזיאון ונבלעים בתוכו ולא ניתן לצלם בזמן שמוזיאונים אחרים מאשרים צילום של ממצאים.
  6. מוזיאון ישראל זכה לחשיפה רבה משיתוף הפעולה עם ויקיפדיה. זה אינטרס גם שלו. ואפשר לעבוד עם המוזיאון מעמדה של חוזק, ולהבהיר לו את חשיבות הנושא.
  7. מוזיאון ישראל עצמו עושה שימושים מסחריים בממצאים. למשל אתם מוזמנים להיכנס לחנות המוזיאון לשלם 198 ש"ח ולקנות את ספר המתנה "דברי ימי הארץ ארכאולוגיה במוזיאון ישראל ירושלים". זה לא קטלוג מקצועי, זה ספר הכולל קצת רקע על התקופה ותמונות מאד יפות של ממצאים שהמוזיאון בחר לצלם עם קצת מידע על הממצא. למשל על תמונת אחד משנהבי מגידו נכתב - "לוחית לשיבוץ ועליה חרותה סצנה סיפורית. מגידו המאה ה-13 לפני הספירה, שנהב". והאם מהמידע הזה יכול מי שמתעניין בנושא ורוצה לקרוא יותר להגיע למידע? המוזיאון יכול היה לאשר לצלם באגף, ולעלות לויקיפדיה. הוא פשוט מעדיף שלו. כי לדעתם מה שהיה טוב במשך ארבעים שנה, אין סיבה לשנות.
  8. הובעו כן חששות שלמשל אנשי הספרייה הלאומית יקבלו עכשיו רגליים קרות. אני שמעתי את אורן ויינברג מנהל הספרייה אומר, שהם שואפים לחשוף מידע ככל האפשר לעלות לאינטרנט, ולשתף פעולה. ברור שהוא חושב כמונו וראה את החשיבות בהנגשת מידע לציבור. הלוואי שאנשי מוזיאון ישראל היו חושבים כמוהו. כי אז לא היינו כאן בכלל.
  9. אני מקווה שאתם נהנים מהתמונות של נפרטיטי ומסכת המוות של תות ענח' אמון. אז מזל שבמוזיאון המצרי בקהיר ובמוזיאון החדש בברלין מאשרים לצלם, אחרת לא היו לנו את התמונות האלה.
  10. יש דרכים רבות להשיג משהו. יש כאלה שחושבים שהדרך הנכונה היא ללכת בסבלנות צעד צעד במשך שנים. אני רואה את המאמצים הרבים שנעשים במשך זמן רב לשחרר תמונות שצולמו על ידי המדינה ברישיון חופשי, אבל בינתיים היא עדיין לא צלחה. המציאות מוכיחה שלעתים פרסום יותר בולט של נושא, גורם לאנשים להתעורר. ישנם נושאים רבים שרק לאחר שפורסמו בתקשורת טופלו על ידי הגורמים המתאימים. אני מקווה שפרסום הזה יעשה זאת.

חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:26, 15 בפברואר 2012 (IST)

מחזק את ידיה של חנה. מעז יצא מתוק. הצדק החברתי והמוסרי נימצא עמה. לפעמים צריך סטרטר שיניע את המפלצות הישנות והמיושנות. BAswim - שיחה 12:47, 16 בפברואר 2012 (IST)
מסתבר שיש פה בסיס לתלונה למועצת העיתונות נגד העיתונאי ניר חסון. מהעובדה שחנה הציגה עצמה "כאדם פרטי שמאד אוהב ארכאולוגיה וכותב בויקיפדיה בנושאי ארכאולוגיה" הוא הבין שהוא משוחח עם אחת "מבכירות העורכים בוויקיפדיה העברית..." היוצאת למאבק במוזיאון ישראל בשם הוויקיפדיה העברית. יש לו דמיון פורה למר חסון. אני מזועזע, איך שהעיתונאים האלה נותנים דרור לדמיונם מעל דפי העיתון. ממש בושה. Oyשיחה 18:01, 16 בפברואר 2012 (IST)
אל תכעס על העיתונאי, טעותו אנושית ביותר, ואל טעויות של עיתונאים ראוי להתייחס בסלחנות. דוד שי - שיחה 18:38, 16 בפברואר 2012 (IST)
סתם תיקון עובדתי קטן: במוזיאון החדש בברלין, נכון למרץ 2011 לפחות, אכן מותר לצלם (בלי פלאש וחצובה) כל דבר, פרט לפרוטומה של נפרטיטי. עד כדי כך נחושים במוזיאון למנוע מהאנושות לצלם את מה שנדמה להם שהוא רכושם, שעל החדר שבו מוצבת הפרוטומה משגיחים שלושה שומרים, פן יישלף טלפון ויצלם את הקנין הנחשק. Ijon - שיחה 23:00, 22 בפברואר 2012 (IST)

"הארץ" אינו מושלם[עריכת קוד מקור]

אם מישהו זקוק להוכחה נוספת ש"הארץ", כמו כלל עיתון אחר, אינו מושלם, הנה היא: בקריאת מוסף הארץ נתקלתי בתיאור "פיזיקאית שעבדה במחלקת מניעת מחלות של מוסקווה"[3], וחשבתי לעצמי "פיזיקאים הם אנשים ברוכי כשרונות, אבל מה עושה פיזיקאית במחלקת מניעת מחלות?" כיוון שמדובר בכתבה מתורגמת מאנגלית, החידה נפתרה מיד: המתרגם התבלבל בין physician (רופא) ל-physicist (פיזיקאי), כפי שמלמדת הגרסה המקורית [4]. דוד שי - שיחה 06:59, 18 בפברואר 2012 (IST)

עניין קטן של אמינות[עריכת קוד מקור]

ב-9 בנובמבר 2011 עודכן הערך שמואל בן ארצי, בעקבות פטירתו באותו יום. באתר של משרד ראש הממשלה, בדף המתאר את קורות חייה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, נאמר היום, יותר משלושה חודשים לאחר מכן, "שרה היא בת לחוה ז"ל ולשמואל בן ארצי יבל"א" וגם "היא אם במשרה מלאה לשני בניה ובת מסורה לאביה בן ה-95". האמת, אני נבוך. הרי את ויקיפדיה יכול לעדכן "כל זב חוטם" (כך לפחות מספרים בכל מיני מקומות באינטרנט), ואילו אתר ראש הממשלה נודע למרחוק באמינותו ומאובטח על ידי השב"כ. מה עושים? דוד שי - שיחה 21:01, 15 בפברואר 2012 (IST)

בס"ד צריך לפנות אליהם. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 21:03, 15 בפברואר 2012 (IST)
בהתחשב בזה שעל פי הערך עליו נפטר בגיל כמעט 97, אפשר להסיק כמה זמן לא עדכנו את העמוד. Botend - שיחה 21:05, 15 בפברואר 2012 (IST)
ועוד שאלה: האם גם במדינות אחרות נהוג להקדיש דף לתיאור בן הזוג של המנהיג, או שבתחום זה ישראל, בהנהגתם של בני הזוג נתניהו, מובילה? דוד שי - שיחה 21:07, 15 בפברואר 2012 (IST)
כן, למשל עבור מישל אובמה (אשתו של ברק אובמה). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:17, 15 בפברואר 2012 (IST)
אבל מישל לא הייתה ב"קורסי העשרה בתוכנית לתלמידים מחוננים" ועבודת התזה שלה לא דורגה בין 10% מעבודות התזה הטובות ביותר, כך ששרה שלנו מנצחת בענק! דוד שי - שיחה 21:28, 15 בפברואר 2012 (IST)
כל אחד מפאר את עצמו בקורות החיים שלו, ודפי מידע שכאלה באתרי אינטרנט ממשלתיים לעתים קרובות משמשים כקורות חיים דה-פקטו. אם סיימת אוניברסיטה בהצטיינות, לא היית רושם את זה בקורות החיים שלך? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:47, 15 בפברואר 2012 (IST)

זה מילא אבל אתם יודעים כמה מידע רוולנטי לאזרח הקטן פזור באתרים ממשלתיים שאינו מעודכן כמו למשל באתר של משרד הבריאות. אפילו כשמעירים להם זה לא משנה דבר. מי-נהר - שיחה 21:19, 15 בפברואר 2012 (IST)

אבקש לציין לטובה את אתר הכנסת, כשפניתי אליהם עם טעות בתוצאות הבחירות חזרה אלי האחראית ותיקנה את הטעות במהירות. לעומת זאת, כשפניתי ליד ושם לגבי טופס עדות שבו הממלא כתב את שמו במקום המיועד לשם הקורבן ואת הקרבנות בטור בני המשפחה, וניסיתי להפנות את תשומת לבם לכך שממלא הטופס טעה, הם בקשו ממני להביא הוכחות לכך שממלא הטופס שרד את השואה. לאחר שני סבבים של דיון סרק התייאשתי. עדירל - שיחה 21:43, 15 בפברואר 2012 (IST)
אם אנחנו כבר באתר הכנסת, יצא לי לאתר בדפיהם של ח"כי העבר בגרסה האנגלית כמה וכמה טעויות (הפסקתי לספור אחרי 5), שלמרבה המבוכה, לפחות 2 מהן היו *שגיאות של ממש* (כתיב והגייה שאינם קרובים אפילו לאלו הנכונים). עם זאת, גם אליי חזרו כעבור כמה ימים, ותיקנו.
וגם אני פניתי ליד ושם לתיקון תקלדה בטופס עדות שמילא מי מבני משפחתי שנפטר. תשובתם, למיטב זיכרוני, הייתה שהם אינם משנים את אפילו פסיק בעדויות – גם, מסתבר, כשמדובר בטעות פשוטה – כדי לא לפגוע באמינותן, והוצע לי למלא טופס עדות נוסף שבו יופיע הפרט באיות נכון. מה לעשות. אביעדוסשיחה כ"ג בשבט ה'תשע"ב, 22:44, 15 בפברואר 2012 (IST)
זה לא רק במשרדי ממשלה. לפני מספר חודשים פניתי להוצאת ספרים מכובדת והסבתי את תשומת ליבם לטעויות בביוגרפיה של אחד החוקרים, המופיעים באתרם. הם הודו לי בנימוס, הבהירו לי שהעניין הועבר לטיפול ומאז לא קרה דבר. RF - שיחה 18:47, 16 בפברואר 2012 (IST)


חברת הזנק חדשה[עריכת קוד מקור]

דפי שיחה בוויקיפדיה גדושים בוויכוחים שקשה להכריע בהם:

  • האם "אם תרצו" פאשיסטית?
  • האם משה פייגלין הוא ימני רדיקלי?
  • האם גדעון לוי משתייך לשמאל הרדיקלי?
  • האם רב רומני מסוים הוא רפורמי?

בוויכוחים אלה רבות הדעות, ואין כלי אובייקטיבי להכרעה. ובכן, בקרוב יהיה. חברת ההזנק החדשה MihooMahoo החלה לפתח מכשיר חדשני, שיאפשר תיוג אוטומטי, מיידי, של כל אדם וכל תנועה, על פי קריטריונים אובייקטיביים לחלוטין, ממש כפי שנייר לקמוס מבדיל באובייקטיביות בין חומצה לבסיס. המכשיר יימכר במחיר שווה לכל נפש, לפאשיסטים ושמאלנים רדיקליים ב-30% הנחה. דוד שי - שיחה 17:48, 16 בפברואר 2012 (IST)

אם תקרא את הדיון עצמו (שיחה:אם תרצו#אז מה אם שטרנהל חושב שהם פשיסטים?) תראה שההצעה היתה להזכיר חוות דעת של מומחה לפשיזם בערך, לא תיוג מטעם ויקיפדיה. אכן אין כלי אובייקטיבי להכרעה, כמו לשאלות רבות כאן בנוגע לתיוגים כאלה ואחרים, אבל שומה על מה שמתיימר להיקרא אנציקלופדיה להביא את דעתם של המומחים בתחום. יוסאריאןשיחה 17:53, 16 בפברואר 2012 (IST)
כזה שעמום. אני תוהה האם מי מהמעורבות ב""שיחות"" ה"מרתקות" האלה באמת סבורה שזה משנה מה יהיה רשום כאן. בלאו הכי דינם של הערכים האלה להימחק או להיכתב מחדש על ידי מי שיבואו אחרינו. נויקלן - ש 17:55, 16 בפברואר 2012 (IST)
בשיחה עם ה-CEO וה-CTO של MihooMahoo הובטח לי שעם גמר פיתוח גרסה 2.0 של המכשיר תתרום החברה מכשיר אחד לוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 18:32, 16 בפברואר 2012 (IST)
האם הוא הסביר לך למי יינתן המכשיר? לחברי הנהלת ויקימדיה בסן פרנסיסקו? לוועד המנהל בישראל? לוויקיפד בכיר בלבד? דרוש דיון בו יוחלט למי יש למסור את המכשיר. לדיון זה נדרש כמובן מטא-דיון שכותרתו תהא "מהי ויקיפדיה". נויקלן - ש 18:41, 16 בפברואר 2012 (IST)
קצת קשה לרדת לסוף דעתך, נויקלן. ראשית, למה "מעורבות"? האם כל הכותבים כאן הם נשים, או שמי שמעורב ב"שיחה" "מרתקת", כדבריך, הופך אוטומטית לאשה? שנית, במבט למילניום הבא, למשל, סביר שאין חשיבות לכתוב בערכים הקיימים כיום, אבל בהווה ובעתיד הקרוב והנראה לעין, נראה לי שיש ויש, אחרת מה אנחנו (כולל אתה) עושים כאן? כשאני כותבת ערך, אני מקבלת אחריות על דברי ואינני חושבת ש"בלאו הכי דינו להימחק או להיכתב מחדש".שלומית קדם - שיחה 18:45, 16 בפברואר 2012 (IST)
הדברים כתובים בלשון נקבה אך מיועדים לכל המינים... (אין שום סיבה לכתוב בלשון זכר ולצפות שנשים יבינו שזה גם עבורן. ההפך אמור להיות תקין באותה מידה). לעצם העניין - יש ערכים ויש ערכים. ערכים כמו איילת שקד הם ערכים שאין טעם לכתוב עליהם והם צפויים להשתנות לגמרי. עצם הניסיון לכתוב אנציקלופדיה בנושאים פוליטיים בוערים הוא מגוחך בעיני. אין שום פרספקטיבה שמאפשרת לכתוב עליהם. נויקלן - ש 18:48, 16 בפברואר 2012 (IST)
אני משתומם לקראת המכשיר המבריק הזה. האם הוא יסייע לנו לדעת אילו שיטות טיפול יש לכתוב בערכים עליהן שהן מהימנות? האם הוא יספר לנו את מי להכניס לקטגוריה:להט"ב או מי באמת יהודי"? האם המכשיר יזהה איזה מקור אמין ואיזה לא? אני חושב שהדבר שיחסוך כאן הכי הרבה דיונים יהיה אם המכשיר יוכל לספר לאיזה ערך יש חשיבות ולאיזה אין. לפחות עד שיגיע המכשיר של חברת הזנק אחרת שיגיד איך לכתוב את הערך ואז נוכל ללכת הביתה והכתיבה תעשה על ידיו. • רוליג שיחה • אמצו חתול 19:11, 16 בפברואר 2012 (IST)
האם יש סיכוי ששני מכשירים אובייקטיביים שכאלה יתווכחו ביניהם באובייקטיביות על התיוג הנכון? האם יהיה ניתן לפתח מכשיר בורר? אל לנו ולחברה המפתחת לנוח על זרי הדפנה, רבה העבודה לפנינו. AaronShapira - שיחה 10:10, 17 בפברואר 2012 (IST)

לא אלמן ישראל. לפי ידיעה ב"הארץ", תלמידי בית הספר בישראל לומדים בהמוניהם את חוכמת התיוג, ובקרוב כל ילד בישראל ידע כיצד לתייג את ערכי ויקיפדיה. בעיה קטנה: בתרגיל מתויגים אברהם בורג ודן מרגלית כשמאל קיצוני. דוד שי - שיחה 21:24, 20 בפברואר 2012 (IST)

דוד, לפני שתקפוץ לתיוגים אתה מוזמן לקרוא ולהניח את דעתך. ‏עמיחישיחה 22:46, 20 בפברואר 2012 (IST)

זה היה יכול להיות רעיון נהדר, לו רק לא הייתה מוכחת לשלילה הבעיה העשירית של הילברט. ברנש רוסי מעצבן בשם יורי מטיאשביץ' הוכיח שאין אלגוריתם שיקבע האם לכל פונקציה יש פתרון, ולכן על אחת כמה וכמה שאין אלגוריתם שיקבע מהו הפתרון של כל פונקציה. Nachy שיחה 21:32, 20 בפברואר 2012 (IST)

מדוע אתה מרפה ידים? הבעיה העשירית של הילברט היא בעיית הכרעה שאין לה פיתרון, אך לבעיות הכרעה רבות יש פיתרון. המכשיר, שכבר נמצא בשלבים מתקדמים מאוד של פיתוח, יטפל בבעיות הכרעה שיש להן פיתרון. עם השלמתו, חוכמת התיוג הנלמדת בבתי תהפוך למיותרת, בדיוק כפי שלוח הלוגריתמים הפך למיותר עם המצאת המחשבון.
היום צפיתי בהדגמה של ווטסון, המחשב מתוצרת יבמ שמסוגל לענות לשאלות הנשאלות בשפה טבעית, וחשבתי שאולי הוא יוכל להכריע בשאלות שעומדות להכרעה בוויקיפדיה, אבל אז התברר שבהדגמה זו, ווטסון מתבסס על ויקיפדיה כבסיס הידע שלו. דוד שי - שיחה 20:44, 21 בפברואר 2012 (IST)

יוזמה ברוכה[עריכת קוד מקור]

קיבלתי את האימייל שלהלן ואני שמחה להעביר אותו הלאה. לשם שינוי אין מדובר במחאה אלא ברעיון יפה ואנושי, שזקוק להפצה.שלומית קדם - שיחה 20:23, 16 בפברואר 2012 (IST)

שלום לכולם

אני מנסה לסייע לפרויקט מדהים שנקרא "אמבולנס המשאלות" זהו מודל שהביאו מהולנד ולפיו ציידו אמבולנס בכל הציוד הנדרש כדי לסייע לחולים סופניים להגשים משאלות.

"אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה. השירות ניתן ללא תשלום, ללא הבדל דת, גזע ולאום, וביחס חם, אוהד, אמפטי ומחבק.

להלן הקישור לאתר: http://www.mda-ambulance-wish.org.il/AmbulanceWish/Homepage.aspx

אתם לא תאמינו, אמבולנס - יש, מתנדבים להפעילו -יש.

מה אין מספיק?

אין מספיק שיווק לפרויקט ולכן יש לא מעט ימים בשנה שהאמבולנס עומד בחניה ללא שימוש והמתנדבים נותרים חסרי מעש.

מה שצריך לעשות זה לפרסם את המידע בין כמה שיותר אנשים כדי שיסייעו בדברים הבאים:

1. לפרסם את הפרויקט - עיתונות, רדיו, טלויזיה, אינטרנט, העברה בדוא"ל, וכיו"ב.

2. להגיע לבעלי התפקידים המתאימים בארגוני סיוע, ובבתי חולים, שיש להם אינטרקציה עם אוכלוסיה הזקוקה לשירות מסוג זה.

3. לחשוב על רעיונות נוספים לפרסום הפרויקט ולהביא למקסימום שימוש בציוד ובמתנדבים.

מוזמנים להפיץ את המייל הלאה.

אפשר להוסיף פסקה עם הפניה בערך מגן דוד אדום. מ - ש - לכבוד פורים! (ערך חדש) 10:01, 7 במרץ 2012 (IST)

הגדלת תמונות בוויקיפדיה על ידי "ריחוף" עם סמן העכבר מעל[עריכת קוד מקור]

גיליתי השבוע תוסף (extension) מאוד נחמד לדפדפן גוגל כרום, שמציג את הגרסה המוגדלת של תמונות ברגע שמעבירים מעליהן את הסמן של העכבר. זה מאפשר לראות את התמונה המוגדלת מבלי הצורך להקליק על התמונה ולעבור לעמוד אחר שבו היא תוצג בהגדלה. התוסף הזה עובד במגוון אתרים, ולשמחתי גיליתי שהוא עובד גם בוויקיפדיה, ולכן החלטתי לשתף ולהמליץ לכם גם.
התוסף נקרא Hover Zoom, וניתן להורדה (בחינם) מכאן. אני מאמין שקיימים תוספים דומים לזה גם עבור פיירפוקס, אבל לא בדקתי כי אני משתמש בעיקר בכרום. סופ"ש נעים לכולם Face-smile.svg רוני ב. - שיחה 16:19, 17 בפברואר 2012 (IST)

אחלה. תודה. אולי ראוי לפרסם את זה במקום בולט יותר, בדף שלא מאורכב מהר, כך שעוד אנשים יוכלו להתוודע לזה גם לאחר ארכוב הודעה זאת. ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:35, 18 בפברואר 2012 (IST)
בשמחה. מה המקום המתאים לפרסם את זה כדי שיהיה בולט יותר? רוני ב. - שיחה 12:54, 18 בפברואר 2012 (IST)

יום פלינדרום שמח![עריכת קוד מקור]

מתניה שיחה 16:12, 21 בפברואר 2012 (IST)

זה אכן יום שראוי לזכור, כי יעברו שנים עד יום הפלינדרום הבא. מי יודע מתי יהיה יום הפלינדרום הקרוב ביותר? בברכה. ליש - שיחה 11:44, 23 בפברואר 2012 (IST)
ב-02.02.2020. יוסאריאןשיחה 11:44, 23 בפברואר 2012 (IST)
מהיר ואלגנטי! ומתי הבא אחריו? בברכה. ליש - שיחה 11:47, 23 בפברואר 2012 (IST)
ב-12.02.2021? AaronShapira - שיחה 11:52, 23 בפברואר 2012 (IST)
אכן, פתרת נכונה! בברכה. ליש - שיחה 11:59, 23 בפברואר 2012 (IST)
אפשר גם לומר שהבא הוא 2.10.2012 Face-smile.svg. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ל' בשבט ה'תשע"ב • 14:19, 23 בפברואר 2012 (IST)
אם כבר, אז 21.3.12 --איש המרק - שיחה 14:53, 23 בפברואר 2012 (IST)
אבל בשני מקרים אלו אי אפשר לומר ש-21.2.2012 הוא פלינדרום. הכול תלוי בפורמט התאריך. AaronShapira - שיחה 14:56, 23 בפברואר 2012 (IST)
אהרון צודק - מתניה קבע את הפרמטרים בתחילת השרשור. טוב שKulystab הזכיר לנו שהתשובה מותנית בפרמטרים, בצורת כתיב התאריך. אפשר להוסיף לכך שהתשובה מותנית גם באיזה לוח שנה אנו משתמשים. על פני כדור הארץ עושים שימוש גם בלוח שנה יהודי, סיני ועוד. יש להניח שביקומים המקבילים, קיימים לוחות שנה נוספים. אם יש בין הקוראים ויקיפד מיקום מקביל, הוא מוזמן להעשיר את ידיעותינו... בברכה. ליש - שיחה 15:12, 23 בפברואר 2012 (IST)
לדעתי יהיו גם ב-25.3 וב-19.4. עידושיחה 15:36, 23 בפברואר 2012 (IST)
יהיה גם ב- 30.03, ב-31.3, וב-5.5. יוסאריאןשיחה 16:15, 23 בפברואר 2012 (IST)

וגם: עוד 30 ערכים יהיה לנו מספר פלינדרומי של ערכים. עידושיחה 15:57, 23 בפברואר 2012 (IST)

עכשיו יש מספר פלינדרומי של ערכים, 130,031. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 06:22, 24 בפברואר 2012 (IST)

130 אלף![עריכת קוד מקור]

בשקט בשקט, הגענו ל-130 אלף ערכים. עידושיחה 15:56, 23 בפברואר 2012 (IST)

אכן. הויקיפדיה העברית מתקדמת בקצב של 1250 ערכים לחודש ומה שחשוב יותר הוא שהרבה מהמאמץ מושקע בשיפור הערכים הקיימים. עדירל - שיחה 19:10, 25 בפברואר 2012 (IST)
אני סקפטי. May the Force be with youשיחה 15:47, 26 בפברואר 2012 (IST)
ואני לא. מ - ש - לכבוד פורים! (ערך חדש) 10:05, 7 במרץ 2012 (IST)

מלחמת הכוכבים[עריכת קוד מקור]

מישהו חילק את הסרט למקטעים בני 15 שניות. כל מקטע נלקח על ידי חובב מהציבור ובוצע בכל דרך אפשרית (אנימציה, בובות, אנשים, פרודיה וכו'), כל המקטעים חוברו לסרט אחד רציף. ניתן לצפות בסרט באורך מלא, המורכב כולו מהקטעים. לא חייבים לצפות ממש מהתחלה ועד הסוף, אפשר לזפזפ. יש חלקים ממש מוצלחים ובכל מקר היוזמה מרנינה. Ranbar - שיחה 21:12, 24 בפברואר 2012 (IST)

אתה איתי או איתו? אני מהאו"ם[עריכת קוד מקור]

נקלעתם למחלוקת עריכה מייגעת? מחפשים חוות דעת נוספת? למה לא לנצל את קהילת הכותבים העולמית של ויקיפדיה כדי לקבל חוות דעת חיצונית באמת? כזו שאינה תלויה בכותרות העיתונים ואין לה דעה על מחאת הקוטג'. ניסיתי זאת באופן לא מתוכנן בדיון על אביב כוכבי, ונראה לי שיש מצב להיעזר ביועצים חיצוניים באופן שיטתי יותר. ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשע"ב • 22:01, 25 בפברואר 2012 (IST)

אולי תוכל בהזדמנות זו לבדוק מה אורך אפו של קיסר סין. עוזי ו. - שיחה 22:36, 25 בפברואר 2012 (IST)
איך קהילת הכותבים העולמית יכולה להכריע בדיונים בעברית על ערכים בעברית? אם מדובר בעורכים דוברי עברית, הם ישראלים ובדרך הטבע, נגועים כמו כולנו בחוסר אובייקטיביות. קראתי ברפרוף והתרשמתי, שתרומתו העיקרית של הכותב היא לקבוע, שאין לו בעצם מושג משום שהוא שוויצרי. לא בדיוק חוות דעת שנייה.שלומית קדם - שיחה 23:58, 25 בפברואר 2012 (IST)
שלומית, 👍1+חיים 7 • (שיחה) • ג' באדר ה'תשע"ב • 01:13, 26 בפברואר 2012 (IST)
במיוחד נחוצה חוות דעת של גורם נייטרלי בוויכוח סביב הערך אתאיזם. כיוון שכל בני האדם הם נוגעים בדבר, לא נוכל להיעזר באדם. הבעיה מחמירה, משום שגם אלוהים הוא בעל עניין בנושא זה, כך שגם פנייה אליו בעייתית. מי יושיענו? דוד שי - שיחה 08:24, 26 בפברואר 2012 (IST)
אולי יריבו של אלוהים?שלומית קדם - שיחה 08:52, 26 בפברואר 2012 (IST)
אדרבה, דווקא עורך שאינו דובר עברית מחייב אותנו לתרגם את השאלה למונחים שהוא מבין. למשל: "איזה ערכים בוויקיפדיה צריכים לציין כי ראש ארגון א' דיווח כי הערכת הארגון היא ב', מספר שבועות לפני שההערכה הסתברה כשגויה?" מטבע הדברים, כל הצדדים המשתתפים בדיון יבקשו להביא לידיעת העורך החיצוני את נקודות המבט שלהם על הנושא. כך מסייע התרגום של הבעיה ממונחים מקומיים לשפה אוניברסלית לחשוב על הבעיה בצורה מאוזנת יותר. זאת מלבד העובדה שעורכים חיצוניים אינם מכירים את הפוליטיקה הפנימית של קהילת הכותבים כאן. ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשע"ב • 09:21, 26 בפברואר 2012 (IST)
למעשה אתה מציג תחליף חלקי, לתקופת ביניים, למכשיר שאותו מפתחת חברת הזנק חדשה. דוד שי - שיחה 20:46, 26 בפברואר 2012 (IST)
חלילה. אני מציע מוצר משלים למכשיר שהצגת בפנינו. גם צוות משקיפים שוויצרי לא יוכל לומר אם רב הונגרי אחד היה רפורמי או פרוטו-רפורמי. אבל בבעיות הכרעה ממחלקת סיבוכיות פולינומית, הם יכולים לחסוך לנו זמן רב, אותו נוכל להשקיע, ללא הגבלת הכלליות, בכתיבת ערכים. ליאור ޖޭ • ד' באדר ה'תשע"ב • 10:44, 27 בפברואר 2012 (IST)
ליאור, לא אנסה לחוות דעה על המושגים שהזכרת כאן, שאינני מסוגלת להבין אפילו את הגדרת הפתיח שלהם. כפי שאני מבינה את הצעתך, מדובר למעשה בבורר חיצוני, פיתרון שמקובל גם כיום. אינני חושבת ש"עורך חיצוני" שאיננו קורא/כותב בעברית יכול לפתור בעיות בוויקי העברית וודאי איננו יכול להמליץ לנו איך ומה לכתוב ובורותו בענייני הארץ, החברה, התרבות והשפה איננה מעלה בעיני. והחשוב ביותר, הרי אתה מודה שאת המחלוקות הרציניות, כמו זו שהזכרת לעיל, לא יוכל לפתור שום צוות חיצוני (בעיקר כשמדובר במחלוקות תעתיק). מכאן שבסך הכל מדובר במקרה פרטי, בודד, שעשוי להופיע לעתים רחוקות ואולי יוכל להפיק תועלת ממעורבות בורר חיצוני בקי המקובל על שני הצדדים. אז מה חדש?שלומית קדם - שיחה 15:25, 29 בפברואר 2012 (IST)

חמישים הערים הטובות ביותר לסטודנטים[עריכת קוד מקור]

התפרסם דירוג חמישים הערים הטובות ביותר לסטודנטים. פריז ולונדון מובילות, קהיר במקום 47, ישראל לא על המפה. לדעתי זה בגלל שהרצפה עקומה: עלות המחייה בקהיר אפסית בהשוואה לירושלים, והמדדים עקומים. ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשע"ב • 15:40, 26 בפברואר 2012 (IST)

האם פריז ולונדון נודעו בעלות המחיה הנמוכה בהן? דוד שי - שיחה 20:43, 26 בפברואר 2012 (IST)
לא. אבל לפחות הייאוש בהן נעשה יותר נוח. וברצינות, לפחות אתה מקבל תמורה ראויה למחיר הגבוה שאתה משלם. עדירל - שיחה 20:58, 26 בפברואר 2012 (IST)
אני גרתי בבוסטון קרוב ל-7 שנים (לא ברצף) שנמצאת במקום השלישי. כל פעם שאני מבקר בעיר האווירה מסביב מהממת אותי מחדש. מקווה להגיע לשם גם כסטודנט. דניאל תרמו ערך 21:49, 26 בפברואר 2012 (IST)
הקור בחורף שם אכן מהמם. עדירל - שיחה 22:23, 26 בפברואר 2012 (IST)
בקיימברידג' (מסצ'וסטס), הצמודה לבוסטון, אכן יש אווירה סטודנטיאלית שלא חוויתי כדוגמתה בשום עיר בישראל - האוניברסיטאות שם הן חלק אינטגראלי מהעיר, מה שאי אפשר לומר על אוניברסיטה כלשהי בישראל. דוד שי - שיחה 22:48, 26 בפברואר 2012 (IST)
במודיעין עילית הישיבות הם חלק בלתי נפרד מהעיר. TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 22:51, 26 בפברואר 2012 (IST)
משום מה האוניבסיטאות בישראל תמיד ממוקמות מחוץ למרכזי הערים (הגבעה הצרפתית ורמת אביב כמשל), לעומת הסורבון לדוגמא, ששוכן ממש במרכז העיר. יוסאריאןשיחה 11:25, 27 בפברואר 2012 (IST)
אולי (תיאוריה טרייה אישית שלי) זה נובע מכך שערים התפתחו סביב אוניברסיטאות בימי הביניים מסיבות שונות (שאין לי מושג אלו הם). TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 11:31, 27 בפברואר 2012 (IST)
אולי זו עדות למעמדה של האוניברסיטה בחברה. ראוי לציין גם שבלב ליבה של תל אביב שוכן מחנה צבאי. יוסאריאןשיחה 11:34, 27 בפברואר 2012 (IST)
נציין שבשעה שהקריה נבחרה לשמש כמחנה צבאי, היא הייתה בשולי העיר, אפילו מחוצה לה. וגם היום, המחנה לא ממש נמצא ב"מרכז העיר". בברכה, --איש המרק - שיחה 16:58, 27 בפברואר 2012 (IST)
פרופ' נועם שובל (מומחה לתכנון עירוני) אומר ששקיעת התעשייה הכבדה באמצע החצי השני של המאה ה-20 הביאה את מרכזי הערים הגדולות לניוון ושקיעה משמעותיים (גם הפרבור השפיע על זה רבות). באירופה וארצות הברית התמודדו עם זה, בין השאר, באמצעות הכנסה ופיתוח של מוסדות להשכלה גבוהה במרכזי הערים בכדי לשקם אותם. עד כאן מה שהוא אומר. ייתכן שבישראל, שהייתה צעירה מאוד בשלב זה של ההיסטוריה, לא הייתה מודעות לחשיבות התכנונית של מוסד להשכלה גבוהה במרכז של עיר, ונתנו חשיבות רבה מידי ליוקר הנדל"ן שם. Nachy שיחה 12:01, 27 בפברואר 2012 (IST)
אם האוניברסיטה העברית הייתה ממוקמת בכיכר השבת או להבדיל כיכר ציון זה היה משפר את הכלכלה בירושלים? לא נראה לי שזה שיקול. שלא לדבר על זה שיחסית למוסקבה, נניח, המרחק בין מרכז העיר לגבעת רם הוא הר הצופים הוא בקטנה לגמרי, אם לא מחשבים את הפקקים האיומים בכביש לכיוון הר הצופים. טכנית לא נראה לי שהיה יותר מדי אופציות למקם את האוניברסיטה העברית (ואין לי מושג למה אני מתעכבת עליה דווקא). "מרכז" ירושלים מתרכז באיזה ארבע קמ"ר, כל השאר כבר פרברים. TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 12:19, 27 בפברואר 2012 (IST)
אין לך מושג כמה שזה היה משפר. הסיבה, לדוגמה, לשקיעה של אזור מלחה, היא בדיוק זה שהמרכז המסחרי והקניון שניסו להקים שם לא הצליח באמת למשוך אוכלוסייה. Nachy שיחה 12:40, 27 בפברואר 2012 (IST)
במה זה יכול לשפר? האם סטודנט שמגיע מחוץ לעיר לא יילמד באוניברסיטה העברית בגלל שהיא לא ממוקמת ב"מרכז" העיר? יבואו פחות אנשי אקדמיה לירושלים? הגבעה הצרפתית יותר מפותחת מבית וגן בגלל שהיא קרובה להר הצופים? כמות המשרות בעיר נשארת אותו הדבר אם האוניברסיטה העברית נמצאת בשכונה כזו או אחרת. מבחינת הסטודנטים יכול להיות שיקול של שכר דירה (שבמרכז העיר הוא גבוה) או קירבה למרכזי בילוי (20-30 דקות מרחק זה לא ביג-דיל). בערים בסדר גודל כמו שבישראל זה לא נראה לי כל כך רלוונטי. TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 12:58, 27 בפברואר 2012 (IST)
כשמתכננים עיר גדולה, או באופן כללי בדינמיקה של עיר גדולה, המשמעות של להגיע ממקום למקום ב-5 או ב-10 דקות שווה מיליארדים רבים מאוד בטווח הארוך. בעיני רוחך את לא מבינה את ההבדל בין 20 ל-30 דקות, אבל כאשר מדובר על התנהגות יום-יומית של מאות אלפי אנשים שנוסעים לעבודה, לבקר חברים, לבילויים וקניות, ההבדל דרמטי, והרבה פעמים זה בדיוק מה שיקבע האם האזור יהפוך למוקד משגשג מבחינה כלכלית וחברתית או מוקד של עוני ופשיעה שיהיה נטל על העיר כולה.
סטודנט שזוכר לטובה את התחבורה בעיר יבוא לגור בעיר כשיתבגר ויתבסס; הוא יפתח עסק כי "כולם אומרים שמרכז העיר מקום מגניב"; הדימוי של העיר כנגישה ויעילה ימשוך משקיעים חיצוניים להשקיע במיזמים בה; אנשים יבואו לבקר בה באופן מזדמן ויכניסו לה כסף ועוד ועוד. קראי לדוגמה על מוזאון גוגנהיים בבילבאו שהפך את מצבה הסוציו-אקונומי ואת הדימוי של העיר על פניהם לגמרי. Nachy שיחה 14:27, 27 בפברואר 2012 (IST)
ההבדל הוא בגדר. בישראל האוניברסיטאות מגודרות, מסיבות של בטחון, ואין הרבה תועלת במתחם מבוצר במרכז העיר. כשבנייני הקמפוס הם חלק מהסביבה, זה באמת משרה אווירה אחרת. עוזי ו. - שיחה 15:29, 27 בפברואר 2012 (IST)
יותר מזה, לפעמים האוניברסיטאות המגודרות מקשות על התנועה בעיר, למשל, בבאר שבע, בשעות הלילה להגיע מצידה המזרחי (הרכבת) של האוניברסיטה לצידה המערבי (שכונה ד), או לשכונות מצפון לה (ו' הישנה) מתארך באופן משמעותי אם אין לך את הנכונות לקפוץ מעל הגדר, ולהסתכן במפגש עם אנשי האבטחה. בבר אילן, האוניברסיטה חוסמת את הגישה (הרגלית) מרמת אילן למרכז גבעת שמואל ולכביש גהה. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:07, 27 בפברואר 2012 (IST)
כל התיאוריות שכל אחד פה הפריח יכולות להיות נכונות לכשעצמן לאירועים שונים, אבל השאלה היא האם הן נכונות ביחס למקרה ספציפי. כשמתכננים עיר או מרכז ציבורי בה, מתחשבים גם באופי של תושביה (הירושלמים לוקחים אוטובוס כדי להגיע לרחוב מתחת, ועשרים דקות נסיעה לירושלמים מהשכונות שלא במרכז העיר זה מינימום. בבני ברק ילכו שעה ולא ייקחו אוטובוס), באופי של המדינה, בפוטנציאל המסחר בעיר, מיקומה ועוד כל מיני אחרים. אתה יכול לזרוק לי את קניון מלחה ומוזיאון גוגנהיים כדוגמאות, אבל השאלה היא מה היה קורה אם האוניברסיטה העברית הייתה ממוקמת במרכז העיר (וכפי שאמרתי, לא נראה לי שהאפשרות הזאת הייתה ראלית בכלל, כי מרכז העיר הוא רובע מצומצם מדי) בהשוואה לנתונים של ירושלים עצמה. לא בטוח שההשוואות רלוונטיות. אפשר רק להניח שמיקום של מרכזי השכלה, קניות ובילויים הוא קריטי ברוב המקרים, אבל מזה לא ניתן להקיש שמיקומו של קניון מלחה במרכז העיר היה עדיף על מיקומו במרכז העיר. המסקנה הזו תלויה בעוד הרבה נתונים אחרים. או בקיצור: הדיון הזה היפותטי לגמרי. TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 14:53, 27 בפברואר 2012 (IST)
את מזלזלת במאות שנים של מחקר בתכנון עירוני ובאנשים עם ניסיון ומומחיות שלך אין. אני לא השפרצתי את התאוריה הזו הרגע, ויותר מכך: זו אפילו לא תאוריה; זו מוסכמה טבעית בקרב כל החוקרים, כנראה, של התכנון העירוני. ספציפית פרופ' נועם שובל הוא ראש המחלקה לגאוגרפיה בירושלים, והוא אחד המומחים הגדולים בארץ (ובעולם; יש לו כל מיני פרויקטים בעולם) בתחום. זה אולי לא נראה לך, ונדמה לך שההבדלים בין ירושלים, תל אביב, ברוקלין, בילבאו ומומבאיי גדולים נורא, אז זהו שלא. עקרונות התכנון הבסיסיים דומים בכל טיפוסי הערים הקיימים. אמנם את המוזיאון במומבאי מן הסתם רצוי למלא בתרבות הינדית או מוסלמית, ואת המוזיאון בניו יורק בתרבות מערבית; כך גם את הרחובות במומבאי כדאי להתאים למעבר ריקשות ולסוחרי סדקית, ובתל אביב פחות, אבל העיקרון זהה - אם מרכז העיר שוקע הדבר מוביל לשקיעה של העיר כולה, ואפשר לפתח את מרכז העיר באמצעות מוסדות השכלה גבוהה, תרבות, מסחר ותעשייה ותחבורה יעילה.
הדיון כמובן היפותטי וזה בטח לא מדע מדויק, אבל לא כתבתי את זה כאן כתאוריה העומדת לבחינה, אלא כמוסכמה מדעית רחבה, ולכן אין כל כך טעם להתווכח על זה. Nachy שיחה 15:03, 27 בפברואר 2012 (IST)
רק למען הדיוק ההיסטורי: בשנת 1949, לאחר ניתוקו של קמפוס הר הצופים, השתכנה האוניברסיטה העברית במספר מבנים בלב ירושלים, ובהם בניין טרה סנטה, מנזר רטיסבון ומלון המלך דוד. דוד שי - שיחה 20:29, 27 בפברואר 2012 (IST)
חיפשתי ועוד לא מצאתי זלזול גורף ב"מוסכמה טבעית" (מה זה, לעזאזל?) של כל "כל החוקרים". מה שאמרתי הוא, אם לא הובן, שתיאוריות יכולות להוכיח את עצמם ברוב המקרים, אבל הם עדיין לא מחייבות מקרה ספציפי, אלא אם כן מדובר במדעים מדוייקים. שהחלטות נובעות מכל מיני עקרונות שונים ותיאוריות שתלויות בנתוני הסביבה. לומר שכדאי באופן כללי למקם מרכזי השכלה במרכז העיר זה אפשרי, להסיק מכך בוודאות שזה נכון גם לגבי ירושלים/תל אביב/וואטבר - לא. דהיינו: גם אם התיאוריה שפָּרַשְׂתָּ נכונה, היא עדיין לא מחייבת כל מקרה. TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 20:39, 27 בפברואר 2012 (IST)
נכון; פשוט מן הסתם סביר יותר להניח שהמקרה שבפנינו אינו יוצא דופן. Nachy שיחה 00:38, 28 בפברואר 2012 (IST)

UNESCO World Heritage sites in Serbia[עריכת קוד מקור]

Hello! I need some help. I talked with user Ori, and you can see that discusion here. I wanted to add links for Serbian world heritage sites, as designated by UNESCO, and plus Kosovo (although that is not sourced internationally in any way). Here you can see what exactly i wanted to do. Just one info. I dont care about status of Kosovo, and that is not important now. I am asking for help to follow wiki rules and guidelines, and add official international designation to those 4 sites. Wikipedia should not be propaganda tool. Eagerly waiting for your comments. Thanks WhiteWriter - שיחה 02:40, 27 בפברואר 2012 (IST)--

Ori is right. There is a clear distinction between UNESCO as a professional organization devoted to preserving world cultural heritage and UNSECO as a UN organization which is politically motivated. The fact that UNSECO does not recognize facts on the ground (for example that east Jerusalem is ruled by Israel for the last 45 years or that Kosovo is an independent state) because of political interests does not bind us. As an encyclopedia we should stick to the true facts even if we do not like them. Ignoring the facts is the real Propaganda tool here. אביהושיחה 07:33, 27 בפברואר 2012 (IST)
And what do you say about the fact that those medieval monuments are Serbian, and not Kosovo-Albanian? And that Serbia and Serbians are taking care of those monuments still? If you ask me, we cannot decide what is good and what is not, and we should not create original researches, but we should just follow official statements by international organisations, as anything else is just our own construction . As you can see, in article about Jerusalem, we have Israel, but we ALSO HAVE official statement. That is only neutral solution, as status of Kosovo is just your own point of view, and not fact. Kosovo is independent country, and Kosovo is still largely unrecognized disputed region. You may agree with something, but we should not care about that, if we add both point of views. Only then we have neutral articles.
WhiteWriter - שיחה 19:39, 27 בפברואר 2012 (IST)--
The origin of the monuments counts only with their description in the articles about them. It has nothing to do with the basic question, to whom does the territory in which those monuments are located currently belongs. אביהושיחה 21:53, 27 בפברואר 2012 (IST)
Good morning. Regarding your request on my talk page, I will note that I agree with Ori. regards Assayas שיחה 08:17, 28 בפברואר 2012 (IST)

חלפה שנה, וועדת פרס ישראל נכשלה פעם נוספת[עריכת קוד מקור]

הסרט "הערת שוליים" עוסק בבעיה בדיונית שבפניה ניצבת ועדת פרס ישראל. סרט נפלא, אך המציאות עולה על כל דמיון. בשנת 1975 זכה אהרן ברק בפרס ישראל למדעי המשפט. מאז חלפו 37 שנים של עשייה רבת תנופה של ברק בתחומי המשפט, בעיקר בבית המשפט העליון. לי אין ספק שעשייתו זו, אף שהקימה לו שונאים, ראויה שתזכה את ברק בפרס ישראל פעם נוספת. ברק יסתדר מצוין גם בלי פרס זה, אבל ועדת הפרס, לאן היא תישא את קלונה? כבר שנים אחדות, מאז פרישתו של ברק מבית המשפט העליון, שוועדת הפרס נכשלת, שנה אחר שנה, ואינה מעניקה את הפרס למפעל חיים למי שראוי לו ביותר. דוד שי - שיחה 21:10, 27 בפברואר 2012 (IST)

כשלון? קלון? מותר לאישים המכובדים היושבים בוועדה להחזיק בדעה משלהם. מלבד זה, לפי סעיף טז לתקנון , "אפשר לקבל את פרס ישראל פעם אחת בלבד". עוזי ו. - שיחה 21:40, 27 בפברואר 2012 (IST)
בוודאי מותר לחברי ועדת הפרס להחזיק בדעה משלהם, ולא פחות מכך מותר לי להחזיק בדעה משלי עליהם.
כדאי לציין בערך מתי נוסף לתקנון הסעיף שאתה מציין. בוודאי לאחר שבן ציון דינור, ש"י עגנון, יעקב כהן ומוסד יד ושם זכו פעם שנייה בפרס.
האם ייתכן שסעיף טז נוסף לתקנון רק כדי לחסום את האפשרות להעניק את הפרס פעם נוספת לאהרן ברק?
מתברר שהתקנון גמיש כפלסטלינה, וכעת הוא קובע גם שהפרס לא יינתן לתאגידים, אך תאגידים זכו בפרס לא מעט פעמים, לאחרונה רק לפני 4 שנים. בוודאי יסלקו סעיף זה כאשר יגיע הזמן להענקת הפרס ל"אם תרצו", על "תרומתה לחיזוק הציונות, שאין דומה לה מאז פטירתו של הרצל".
התקנון מקפיד על הנוסח המסורבל "שר החינוך ימנה/שרת החינוך תמנה" (הסרבול נוסף לכבודה של יולי תמיר או לכבודה של לימור לבנת?) אך בכל המקומות האחרים (למשל "כל הצעה תכלול רק מועמד אחד") מסתפק בלשון זכר בלבד. כאשר יגיע הזמן לשקול האם לומר עלי "אשרי האיש אשר ... במושב לצים לא ישב", נא להביא בחשבון שמעולם לא ישבתי בוועדת פרס ישראל. דוד שי - שיחה 22:10, 27 בפברואר 2012 (IST)
דוד, איך נשמע לך הקטע הבא? (זהירות, שאלה רטורית).
הסרט "הערת שוליים" עוסק בבעיה בדיונית שבפניה ניצבת ועדת פרס ישראל. סרט נפלא, אך המציאות עולה על כל דמיון. בשנת 1991 זכה דניאל פרידמן בפרס ישראל למדעי המשפט. מאז חלפו 21 שנים של עשייה רבת תנופה של פרידמן בתחומי המשפט, בעיקר במשרד המשפטים. לי אין ספק שעשייתו זו, אף שהקימה לו שונאים, ראויה שתזכה את פרידמן בפרס ישראל פעם נוספת. פרידמן יסתדר מצוין גם בלי פרס זה, אבל ועדת הפרס, לאן היא תישא את קלונה? כבר שנים אחדות, מאז פרישתו של פרידמן ממשרד המשפטים, שוועדת הפרס נכשלת, שנה אחר שנה, ואינה מעניקה את הפרס למפעל חיים למי שראוי לו ביותר. ניר 121 - שיחה 00:06, 28 בפברואר 2012 (IST)
א. האם אתה הגשת את מועמדותו שנה אחר שנה? אם לא, אזי גם אתה שותף לכשלון!
ב. האם בכלל הודיעו כבר מי זכה בפרס למפעל חיים השנה?
emanשיחה 00:09, 28 בפברואר 2012 (IST)
להבדיל מפרס נובל, פרס ישראל לא מוענק על גילוי ספיציפי. איזו סיבה יש להעניקו פעמיים? דניאל תרמו ערך 12:21, 29 בפברואר 2012 (IST)
אני מן המכבדים את פועלו השיפוטי של אהרן ברק, אבל לדעתי הוא כבר זכה בכיבודים לרוב ובשפע. אין צורך בפרס נוסף. יואב ר. - שיחה 12:40, 29 בפברואר 2012 (IST)
דניאל, הפרס מוענק ליחידים "שהצטיינו מאוד וקידמו את התחום באחד המקצועות והתחומים המפורטים להלן" (מתקנון הפרס). לפני 36 שנים ניתן הפרס לברק על פועלו כפרופסור למשפטים. מאז תרם ברק רבות כיועץ משפטי לממשלה, כשופט בבית המשפט העליון וכנשיאו של בית המשפט, וכמחברם של ספרי יסוד רבים בנושאי משפט. תרומה זו שבה ברק הצטיין מאוד וקידם את התחום, ראויה ללא ספק לפרס משלה, ואי אפשר להתעלם ממנה בנימוק שברק כבר קיבל את הפרס.
יואב ר., אני מסכים אתך שברק אינו זקוק לפרס, אבל סבור שהפרס זקוק מאוד לברק שיקבלו. דוד שי - שיחה 20:07, 29 בפברואר 2012 (IST)

מפגש עם הפסל ארז ישראלי[עריכת קוד מקור]

למתעניינים באמנות, ב- 13 למרץ 2012 בשעה 18:00 יתקיים מפגש במוזיאון חיפה לאמנות עם הפסל ואמן מייצב ווידאו. במפגש הוא יציג את עבודתו מהשנים האחרונות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:18, 28 בפברואר 2012 (IST)

כדי להביא ויקיפדים, צריך לכתוב קודם את הערך, לא? חיוך ירוקרוליג שיחה • אמצו חתול 08:17, 29 בפברואר 2012 (IST)
לכן פרסמתי, כדי ש"האמנים" בינינו ילכו למפגש יצלמו ויכתבו....חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:08, 1 במרץ 2012 (IST)

כיצד מגיבה ויקיפדיה לשינויים בהיסטוריוגרפיה?[עריכת קוד מקור]

היסטוריון בן זמננו ניתח מחדש את המשפט שנערך בעקבות מהומות היימרקט והגיע למסקנות מפתיעות. כיצד חלחלו מסקנותיו למהדורה האנגלית של ויקיפדיה? פרטים במאמר זה. רמז: היו מלחמות עריכה, אבל הן הסתיימו בשלום. ותודה לאסף ברטוב שהביא לידיעתי את המאמר. ליאור ޖޭ • ז' באדר ה'תשע"ב • 19:17, 29 בפברואר 2012 (IST)

זה נהדר! קריאה מרתקת. מרתק לא פחות הוא המאמר אליו היא מפנה, The 'Undue Weight' of Truth on Wikipedia שאותו כתב פרופסור טימותי מסר-קרוזה, אחד המומחים הבולטים בעולם בנושא מהומות היימרקט. אף אצלנו מופיע עד היום הטענה המופרכת: "על אף שלא היו ראיות אשר קשרו בין השמונה להשלכת הפצצה, הואשמו כולם ברצח והורשעו." כשכפול לטעות של הוויקיאנגלית. Oyשיחה 21:00, 29 בפברואר 2012 (IST)
"כיצד מגיבים שניים וחצי עורכים לשינוי גרסאות חד פעמיים לגבי אירוע היסטורי שולי". השלכת המסקנות לאורך ולרוחב פשוט מגוחכת. עוזי ו. - שיחה 15:24, 2 במרץ 2012 (IST)
זו בדיוק היתה הנקודה שלי במחלוקת שהיתה ביננו לגבי הכתבה על מרד החשמונאים. דניאל תרמו ערך 12:51, 3 במרץ 2012 (IST)
אני חושב שניתן ללמוד הרבה תובנות ממקרה זה. למשל, איך לא לתקן ערך (הפרופסור ניסה לתקן משפטים שגויים, במקום להרחיב את הערך באופן שיסביר את המורכבות של העניין וכך הדבר יתוקן ממילא), אולם בהנתן השלב התחילי בה נמצאת הויקיפדיה אני חושב שכל הדיונים הללו משניים אל מול הבעייה העיקרית של הויקיפדיה, המתבטאת בפרק שמתחת על תרגום ויקפדיה. אין לנו מליון ויקיפדים, אין לנו מאה אלף ויקיפדים, אין לנו אפילו אלף ויקיפדים. יש לנו בויקיפדיה העברית כמאה ויקיפדים פעילים ועוד כמה מאות של תורמים מזדמנים. זו הבעייה ואיני רואה לה פתרון אלא אולי בעידוד הילודה. עדירל - שיחה 19:23, 3 במרץ 2012 (IST)
רק מבחינה נומרולוגית. עוזי ו. - שיחה 20:03, 3 במרץ 2012 (IST)
אני מסכים עם עדירל וסבור שמספר הכותבים עשוי לגדול מעט עם השתפרות הממשק. מה קורה עם העורך הגרפי שהבטיחו לנו?

יום גמב"ש שמח![עריכת קוד מקור]

מרק פטריות טעים לכל הירושלמים וההרים שסביב לה לקראת השלג ההערום המובטח החל מחצות דיום חמישי הזה. תושבי הצפון לא מקבלים כי גם ככה הם גנבו את כל השלג פעם שעברה. :-( TZivyAאהמ?מרבין בשמחה • 14:29, 1 במרץ 2012 (IST)


Gnome-emblem-photos.svg
תבלינים