ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 69

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

QR pedia[עריכת קוד מקור]

למי שעוד לא ראה, כתבה יפה בכלכליסט על מיזם פרישת תוויות QR שמפנות לוויקיפדיה ברחבי העיירה מונמאות' שבוויילס. אם אני לא טועה, העמותה מנסה לקדם מיזם כזה גם בארץ. דניאל תרמו ערך 13:28, 13 במאי 2012 (IDT)

ואוו. בר הראל - שיחה - תרומות 18:55, 15 במאי 2012 (IDT)

זוכרים את פסק דין פרמייר ליג שניתן על-ידי מיכל כהן אגמון במחוזי?[עריכת קוד מקור]

בוטל בעליון. לדעתי, טוב שכך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:33, 13 במאי 2012 (IDT)

מסכים. הייתה לה פסיקה משונה. מה שרלוונטי לנו מקבלת הערעור זה המשפט "ככל שפלוני לא העלה בעצמו את התוכן המפר לאתר, אלא רק "אירח" אותו או יצר אליו "קישור", עשוי פלוני להיות אחראי להפרה גם באופן תורם". נויקלן 21:53, 13 במאי 2012 (IDT)
אין כאן הלכה חדשה. זה הולך יד יד עם "הודעה והסרה". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:25, 13 במאי 2012 (IDT)

השמועות על מותו של גבריאל גרסיה מרקס - כמה ויקיפדיות עודכנו?[עריכת קוד מקור]

בשעות הערב, שעון ישראל, התחילו לרוץ שמועות ברשת שגבריאל גרסיה מרקס הלך לעולמו. מיד רצתי לעדכן את הערך המתאים, אלא שאחרי כ-20 דקות, התברר שהשמועה היתה נכונה, והוא והשמועות על מותו היו מוקדמות מדי.

האם יש אפשרות לבדוק אוטומטית בכמה ויקיפדיות הערך שלו עודכן? ממה שבדקתי ידנית, האנגלית, הצרפתית והספרדית עודכנו (ותוקנו), הגרמנית והיפנית - לא עודכנו. מעניין לדעת לאילו שפות השמועות מגיעות מהר יותר :-)--עופר איתן - שיחה 23:45, 14 במאי 2012 (IDT)

פשוט תבדוק את הגרמנית. גילגמש שיחה 06:06, 15 במאי 2012 (IDT)
זו דוגמה טובה מדוע אין לעדכן בויקיפדיה מידע המבוסס על שמועות. זו לא צריכה להיות תחרות מי יהיה הראשון שיעדכן, עדיף לבדוק היטב לפני שהורגים מישהו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:41, 15 במאי 2012 (IDT)

הזוג הישראלי שמאייר את ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כתבה ב"הארץ". רדיומן - שיחה 09:31, 15 במאי 2012 (IDT)

פרסומות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אם למישהו יש, זה בגלל המחשב שלו - ראו בבלוג הקרן. מתניה שיחה 09:45, 15 במאי 2012 (IDT)

אז איך עושים כסף?[עריכת קוד מקור]

פייסבוק, שבמרץ 2004 קיבלה הצעת רכישה מויאקום של 75,000,000$ מונפקת בבורסה בשווי של 100,000,000,000$. אז הפרנציפ בעשיית כסף הוא כמובן להיות עצמאי, ולעולם לא לסיים יותר מתואר ראשון, כי הוא לא מצוין בתלוש משכורת. וגם קצת מזל לא יזיק. Zivya - שיחה 18:52, 15 במאי 2012 (IDT)

אוי וי. אני מבין שזה היה בחצי חיוך, אבל מישהו עוד עלול לקחת את העצה. זה נכון ששכרם של בעלי תואר דוקטור נמוך מבעלי תואר שני (אני מנחש שבוגרי MBA מושכים את הגרף מעלה), אבל בממוצע השכלה גבוהה משתלמת, ובעלי תואר שני ושלישי משתכרים יותר מאשר בעלי תואר ראשון. ראו לדוגמה בארה"ב. ערןב - שיחה 19:01, 15 במאי 2012 (IDT)
אבל את הכסף הגדול באמת עושים הנושרים. מארק צוקרברג, ביל גייטס, מייקל דל, סטיב ג'ובס, פול אלן, סטיב ווזניאק. כולם מתחום ההיי-טק. למרבה הטרגדיה גם כולם גברים. אולי הסיבה שיש יותר גברים שנושרים מהלימודים מאשר נשים היא דווקא בגלל שהם חכמים יותר (ושמרנים פחות). Zivya - שיחה 19:12, 15 במאי 2012 (IDT)
אני אהיה יפה ואשתוק. אחרת אני עלולה להגיד משהו מאד לא חכם. דורית 19:56, 15 במאי 2012 (IDT)
דורית, את יפה כל השנה, ועוד יותר כאשר את מדברת. יעל - שיחה 19:59, 15 במאי 2012 (IDT)
?! גברים חכמים יותר ושמרנים פחות? מאיפה זה הגיע. אני אניח שהתכוונת ל"חכמים" יותר, ר"ל זה חכם כביכול לפרוש מהאקדמיה. נויקלן 20:04, 15 במאי 2012 (IDT)
נויקלן, אתה צריך להסכים איתי בחלק הראשון של התאוריה בשביל החלק השני. אם זה חכם לפרוש מהאקדמיה (-פועל יוצא מההנחה הראשונית שכל העשירים עשו כסף בלי תואר) אז גברים יותר חכמים כי הם יותר נושרים מהלימודים (השמרנות לא קשורה לתיאוריה הכללית. זו הערה פרטית שלי). אבל... הרצינות התהומית (אבוי, הזכרתי נשים) שבה קיבלתם את דבריי גורמת לי לרצות להפוך את חוק פו לערך מומלץ. Zivya - שיחה 20:55, 15 במאי 2012 (IDT)
אני לא מסכים לא עם ההנחה הראשונית וגם לא עם השתיים שבאו אח"כ. גם כל ההסקה מכמה מקרים פרטיים להכללות שכאלה היא לא מוצלחת במיוחד. למעשה גם עם התוספת הפרטית על שמרנות אני לא מסכים. בואי נסכים שאנחנו לא מסכימים. נויקלן 21:07, 15 במאי 2012 (IDT)
לומר את האמת, גם אני לא מסכימה לתיאוריה (להוציא את המסקנה שחסרי תארים יותר מצליחים ממה שמקובל לחשוב). אני תוהה אם זה חוש ההומור שלי הוא המוזר, או חוש ההומור של שאר האנשים. כנראה ששלי. טוב. Zivya - שיחה 21:11, 15 במאי 2012 (IDT)
בבדיקה שערכתי לפני כעשר שנים בנתוני הלמ"ס גיליתי שבממוצע לאישה בוגרת תיכון (וגם לאיש) כל תואר נוסף תורם לעלייה בשכר. אבל לאישה יש אופציה נוספת - לעבור ניתוח לשינוי מין, זה יתרום לעלייה בשכרה בדומה לרכישת תואר נוסף. דוד שי - שיחה 21:30, 15 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מוזר הוא בעיני המתבונן. כידוע, הומור כתוב והומור מדובר הן שתי מלאכות מסובכות, כל אחת בדרכה שלה. אולי יש נושאים ומושאים שפחות מצחיק לצחוק עליהם בכיכרות העיר. לפעמים הגבול בין לצחוק ללהפנים את הבדיחה הוא לא כזה עבה. אני מסכים שיש לא מעט חסרי תואר ש"הסתדרו" בחיים. זה שגברים פורשים מהאקדמיה ומסתדרים כביכול, לא אומר שהם חכמים יותר או שמרנים פחות. זה אולי יכול לרמוז שבסביבה החברתית שלהם הם נדרשים לתואר האקדמי פחות מאוכלוסיות אחרות. תוספת לאחר התנגשות: יש מצב שהניתוח זול יותר מהתואר. נויקלן 21:31, 15 במאי 2012 (IDT)
המסקנה שחסרי תארים יותר מצליחים ממה שמקובל לחשוב שגויה. אחוז הנושרים או חסרי ההשכלה שמצליחים בגדול זעום. דניאל תרמו ערך 21:40, 15 במאי 2012 (IDT)
צריך לבדוק לא את כמות חסרי ההשכלה המצליחים, אלא את אחוז המצליחים חסרי ההשכלה. בכיוון הזה יש יותר ממה שנדמה. ודבר אחרון - כל הנ"ל נכון בדברים מסוימים בלבד, כמו היי-טק (שלכן הבאתי את הדוגמאות לעיל משם) ומסחר. להצליח ברוב שאר התחומים עם תואר ראשון בלבד או פחות מזה, אכן דבר הרבה פחות בעל סיכויים, אם בכלל. Zivya - שיחה 23:18, 15 במאי 2012 (IDT)
אני מעז לשער שאחוז חסרי ההשכלה המצליחים במיוחד, מבין כלל המצליחים במיוחד, מזערי (תוך התחשבות בחלקם היחיס באוכלוסייה). דניאל תרמו ערך 00:05, 16 במאי 2012 (IDT)
אתה לא צריך להתחשב בחלקם היחסי באוכלוסייה. ברור כשמש שאחוז חסרי התואר בתוך כלל המצליחים הכלל העולמיים יהיה אחוז מזערי. קח את שני העכברים ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה. העובדה שיש בכלל עכברים בעמדות בכירות כל כך, מפתיעה את רוב האנשים. משמע: אחוז העכברים נושאי המשרות הבכירות גדול ממה שחשבנו. אולם, אין זאת סתירה לעובדה שעדיין אחוז העכברים וכו' מזערי. Zivya - שיחה 00:11, 16 במאי 2012 (IDT)
אני משער שהאחוז המזערי הזה הוא בדיוק מה שאנשים נוטים לחשוב שהוא. דניאל תרמו ערך 10:33, 16 במאי 2012 (IDT)
ראו גם מייקל ספנס והמודל שלו.אודי - שיחה 10:55, 16 במאי 2012 (IDT)

העניין עם כל הרשימה לעיל (מארק צוקרברג, ביל גייטס, מייקל דל, סטיב ג'ובס, פול אלן, סטיב ווזניאק) - היא שרובם כולם נשרו או לא הלכו ללמוד מכיוון שהם הצליחו, הם לא הצליחו מכיוון שהם נשרו. כמו כן - מעניין שארבעה מהשישה נולדו בין 1950-1955. קראתי ספר פעם שטוען שרוב המיליונרים של ההיי-טק (הגל הראשון) נולדו בשנים 53-55, מכיוון שהם הגיעו לבום הגדול של המחשב האישי, בסוף שנות ה-70 תחילת ה-80 כשמצד אחד הם מבוגרים דיים ועם נסיון בתחום (לג'ובס, לדוגמא, היה מזל ובתיכון [היוקרתי] בו למד היה פרוייקט במסגרתו הוא יכל לתכנת ככל שירצה על מחשב כרטיסיות, פריווילגיה שרק מעטים קיבלו באותם ימים), ומצד שני הם עוד לא היו עוד-מהנדס-מן-השורה בחברות הגדולות כמו איי-בי-אם, אלה לא יזמו ולא הפכו מיליונרים. יוסאריאןשיחה 11:31, 16 במאי 2012 (IDT)

מעולה, אני לא היחיד שקרא את מצויינים של מלקולם גלדוול. ‏HoboXHobot‏ 11:48, 16 במאי 2012 (IDT)

ועוד שאלה היא מה אתם מגדירים הצלחה. גם אם נוותר על דיון מעט עמוק יותר בשאלה האם ההגדרה צריכה להתמקד רק בהיבט הפיננסי (כלל לא מובן מאליו, למרות שמאוד מקובל להניח זאת הימינו), ניתן עדיין לשאול האם סתם חיים בורגניים הם לא מוצלחים מספיק, והאם צריך לבדוק סטטיסטיקות לפי מקרי קצה, או לפי מה שנגיש ואפשרי לרוב האנשים (כמו ההבדל בין השכר הממוצע לשכר החציוני - צריך לחשב את ההכנסה החציונית למשכילים יותר ופחות - במבחן זה אין ספק לאן תיטה הכף). יוסאריאןשיחה 11:36, 16 במאי 2012 (IDT)

לא מזמן היה ראיון עם מיליונר אמריקאי יהודי שטוען שהצלחה בעסקים אינה קשורה לאינטליגנציה ושרוב האנשים פשוט נצמדים יותר מדי לכללים ולא חושבים באופן יצירתי. ‏HoboXHobot‏ 11:48, 16 במאי 2012 (IDT)
מה שגלדוול טוען, ובצדק רב - זה שצריך להיות "חכם מספיק". הוא ממשיל זאת לשחקן כדורסל שצריך להיות "גבוה מספיק" - שחקן בגובה 2.20 לא בהכרח יצליח יותר משחקן בגובה 2.00. ברגע שעברת את 1.95 (נניח, ג'ורדן היה 1.98), אתה גבוה מספיק, ואז תכונות אחרות צריכות לבוא לידי ביטוי על מנת שתהפוך לשחקן מצטיין באמת. באותה מידה - על מנת להצליח צרים להיות חכם מספיק, אבל מעל רף מסויים אין יתרון משמעותי לאינטליגנציה חריגה. יוסאריאןשיחה 12:02, 16 במאי 2012 (IDT)
הדוגמה הכי טובה לכך שאין קשר בין חכמה להצלחה היא כריסטופר לנגן. ‏HoboXHobot‏ 12:07, 16 במאי 2012 (IDT)
לדעתי (שהופכת להיות עניה יותר ויותר מרגע לרגע) כל הנ"ל נכון בעיקר לגבי העשירים המופלגים (האלפיון העליון) והרבה פחות לגבי כל השאר. הרשימה שציינתי לעיל לא הייתה אקראית. היא כללה המון שמות גדולים ומוכרים מתחום ההיי-טק, אחוז נכבד מהם, למעשה, והיא לא רשימה מלאה (בדקו ותראו). כי מיהם "העשירים המופלגים"? בדרך כלל הם יורשים, אנשי עסקים, הייטקיסטים ובנקאים. כמה היסטוריונים, רופאים, סוציולוגים, מתמטיקאים, בלשנים וכו' מליארדרים יש? נעליים. עושר מופלג הוא עניין של מזל ושכל, ולא של תואר. לגבי שאר העשירונים העליונים - ודאי שהתואר משחק שם. ואולי זה למה שבעלי תואר שלישי מרוויחים פחות מבעלי תואר שני - מי שעושה דוקטורט בדרך כלל בא מתחומים אקדמיים, שעם כל הכבוד, לא עושים מליארדים. Zivya - שיחה 12:37, 16 במאי 2012 (IDT)
מי שהוא היסטוריון, רופא, סוציולוג, מתמטיקאי או בלשן, הוא בפרט שכיר. ברור שהוא לא עושה מיליארדים. זה נכון גם לשכירים שהם בנקאים או הייטקיסטים. אין בהם משהו מיוחד. מי שעושה המון כסף, הוא בהכרח עצמאי. עכשיו תבדקי מה אותם עשירים מופלגים למדו ותגלי שלרוב הם רכשו השכלה גדולה יוקרתית, או לפחות הוכיחו שהם מסוגלים לכך. אני לא אומר שהשכלה בהכרח עוזרת לעשות כסף, אבל די ברור שזו תווית המסמלת את אלה שמסוגלים לכך. דניאל תרמו ערך 12:56, 16 במאי 2012 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

צביה, לעושר אין כמעט שום קשר לחכמה וקשר גדול למדי למזל. עד שאתרגם את הערך על מצויינים (כמה חודשים שאני מתעכב עם זה, הגיע הזמן) את מוזמנת לעיין בערך באנגלית (אנ'). ‏HoboXHobot‏ 13:01, 16 במאי 2012 (IDT)

אין קשר בכלל לחוכמה? אשמח אם מישהו יביא כאן נתונים על המתאם בין IQ למעמד סוציו-אקונומי. דניאל תרמו ערך 13:05, 16 במאי 2012 (IDT)
תמצית הספר: בני עשירים יתעשרו, עניים לא (גם אם הם לא יירשו דבר מהוריהם). ‏HoboXHobot‏ 13:11, 16 במאי 2012 (IDT)
מן הסתם כוונתי למתאם שאדיש לתלות במעמד סוציו-אקונומי קודם. דניאל תרמו ערך 13:15, 16 במאי 2012 (IDT)
ככלל, עלייה בתל"ג תורמת לעלייה בהשכלה הממוצעת ועלייה בהשכלה תורמת (עד גבול מסוים) לעלייה בתל"ג. אבל יש חריגים. אם לוחצים על Play בגרף שבניתי (http://tinyurl.com/RoslingRocks ) רואים שההשכלה הפורמלית הממוצעת בסינגפור דומה לזו שבבוליביה, למרות ששווי כוח הקנייה לנפש בסינגפור גדול פי עשר ויותר מזה שבבוליביה. שימו לב למתאם ההדוק בין עלייה בהשכלת הנשים לבין הירידה במספר צאצאיהן. ליאור पॣ • כ"ד באייר ה'תשע"ב • 13:32, 16 במאי 2012 (IDT)
ליאור, אלה הם משחקי מספרים חסרי משמעות. בישראל עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי השיגו תארים מכל מיני אוניברסיטאות מפוקפקות, קיבלו תוספות הכנסה, וכנראה שלא נעשו משכילים יותר בעקבות התואר.
בישראל ההוצאה לחינוך מהתל"ג גבוהה הרבה יותר מאירופה, רק שלא מספרים לך שאחוז הילדים כאן גבוה הרבה יותר. אם רמת החינוך בסינגפור גבוהה בהרבה מזו שבבוליביה - זה מספיק. איתן - שיחה 08:49, 17 במאי 2012 (IDT)
מלבד סוגיית תארי החרטא במגזר הציבורי הישראלי, יש הטוענים כי רף ההשכלה הנדרשת להשגת משרות נחשקות באמריקה גבוה בהרבה מההשכלה הנדרשת בפועל למשרות אלה. כתוצאה מכך מועמדים מבריקים מבלים שנים ארוכות בהשלמת עבודות דוקטורט ופוסט-דוקטורט שיעניקו להם הזדמנות למצוא עבודה מכניסה, במקום לתרום מכישוריהם למשק העבודה. הא-ג'ון צ'אנג דן בכך בספרו "23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם" שהזכרתי לעיל. לדעתי יש משהו נחמד בכך שהביקוש לעבודה תורם ליבול המחקר האקדמי, סוג של ReCAPTCHA קרייריסטית.
השקעות בחינוך נמדדות בחלק היחסי מהתל"ג לנפש המושקע בחינוך יסודי, על-יסודי ועל-תיכוני. ככל שהצלחתי לבדוק, ההשקעה בחינוך היסודי בישראל דומה לזו שבארה"ב ובמדינות נבחרות באירופה (http://www.bit.ly/Le7ivy). רבות ממדינות אירופה עוקפות אותנו בהשקעה בחינוך העל-יסודי (http://www.bit.ly/Le5N0q) וחלקן גם בהשקעה בחינוך העל-תיכוני (http://www.bit.ly/Le9u6c). זה לא אומר שהן מחונכות יותר, אולי מוסדות החינוך שלנו יעילים יותר, אבל אין ראייה ברורה לכך שאנחנו משקיעים בחינוך יותר מהם. אם אתה מכיר נתונים אחרים, אשמח לשמוע עליהם. ליאור पॣ • כ"ה באייר ה'תשע"ב • 11:15, 17 במאי 2012 (IDT)


שימושי[עריכת קוד מקור]

באתר "הארץ" אפשר לקבל את כל כותרות היום לתאריך מסויים (למלא את התאריך הרצוי), החל ב-2001, בקישור כזה.

ניתן גם להיכנס לכאן, ולבחור את התאריך הרצוי ע"י "עבור ליום אחר". רדיומן - שיחה 06:21, 17 במאי 2012 (IDT)

ירידה במספר כתיבת הערכים בממוצע[עריכת קוד מקור]

יש לי תחושה שקיימת ירידה בחודשים האחרונים בכמות הערכים הנכתבים בויקיפדיה העברית באופן יחסי לחודשים שקדמו לכך (אני בכוונה לא מציין זמן תחום משום שזו רק תחושה ולא בדיקה שעשיתי) יש ביסוס לתחושתי? כיצד ניתן לבדוק זאת? 188.64.204.81

ויקיפדיה:גרף ערכים. קיפודנחש - שיחה 20:35, 18 במאי 2012 (IDT)
צריך "לגזור" את הגרף כדי לדעת את התשובה לשאלה הנ"ל. תומר - שיחה 20:41, 18 במאי 2012 (IDT)
אוקיי, אנסה לפרשן: בגרף הזה, מופיע קו אנכי חדש כל 1000 ערכים. המשמעות היא שקווים צפופים מצביעים על קצב ריבוי גבוה, וקווים מרווחים מראים קצב ריבוי נמוך יותר. קיפודנחש - שיחה 21:55, 18 במאי 2012 (IDT)
פה יש גרפים שלא זקוקים לפרשנות, הנתונים הופקו ב-30 לאפריל ומעודכנים עד למרץ, בקצרה, מאז 2005, שנת 2010 הייתה השנה הכי גרועה במדד הערכים החדשים ברבעון הראשון, ולאחריה שנת 2012, שנת 2006 הייתה שנת השיא לפי המדד הזה (לפני 2006, המספרים נמוכים יותר). בנימה אופטימית, מספר הכותבים הפעילים מאוד (מעל 100 עריכות) השווה את השיא של 2007 , ומספר הכותבים הפעילים (יותר מ-5 עריכות) הגיע לשיא חדש בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה. בברכה, --איש המרק - שיחה 22:58, 18 במאי 2012 (IDT)

נפתרה התעלומה: פורסם "כותב הערכים בוויקיפדיה" שישתתף בהיפה והחנון[עריכת קוד מקור]

בואו להכיר את דדי שי - מישהו מכיר אותו? ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:55, 21 במאי 2012 (IDT)

אני מכיר אותו אישית מתנועת הנוער בה שנינו היינו פעילים - נוער לנוער. היה לו קומיקס נפלא שנכתב כולו ב-Paintbrush. איחלתי לחייל בהצלחה. ליאור पॣ • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 09:59, 21 במאי 2012 (IDT)
ומה שם המשתמש שלו? ‏עמיחישיחה 11:34, 21 במאי 2012 (IDT)
אין לי שמץ של מושג, אני לא בקשר איתו כבר למעלה מעשור. וגם אם הייתי יודע לא הייתי חושף אותו. ליאור पॣ • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 12:09, 21 במאי 2012 (IDT)
מדוע לא לחשוף את שם המשתמש שלו? הוא זה שבחר להעיד על עצמו שזה מרכיב מהותי באישיותו. לפיכך, איני חושב שיש טעם בהסתרת המידע ומקווה שאם זה לא יחשף כאן, אולי הוא יבחר לציין זאת מתישהו במהלך התוכנית. ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:35, 24 במאי 2012 (IDT)
לאף אחד אין זכות לחשוף את שם המשתמש של אותו אדם. בין אם אתה מבין למה ובין אם לא. אני יכול לתת כמה נימוקים לכך אבל זה לא באמת משנה. מי שמקשר בין שם משתמש אנונימי לבין אדם מזוהה ללא הסכמתו, דינו חסימה והרחקה מהקהילה לצמיתות. מי-נהר - שיחה 02:43, 24 במאי 2012 (IDT)
זה אינו מקרה רגיל. פה מדובר באדם המציג את עצמו קבל עם ועולם, במה שמכונה "פריים טיים", כמי שכותב בוויקיפדיה. ככזה, הוא עשוי להפוך בעיני הציבור ל"שגריר של ויקיפדיה על המסך". אני חושש ממצב בו אותו כותב כלל אינו מנוסה ואולי ההגדרה "כותב מידי פעם" (על משקל ההגדרה "מדגמנת מדי פעם" שהוצמד לנלה מהעונה השנייה) תתאים יותר. לאור המקרה המיוחד, זו לא אמורה להיות חשיפה שאמורה להזיק לו, וכפי שציינתי, אני מקווה שיבחר לעשות זאת בעצמו באחד הפרקים (מי יודע, אולי הוא גם ילמד את "אנשי הווילה" כיצד עורכים בוויקיפדיה - אם הוא יעשה זאת טוב, הרווחנו. אם לא, הוא עלול להוציא לנו שם רע). אני לא יודע מה לגביך, אבל אני מייחד חלק ניכר מזמני להדרכה בנושאי כתיבה בוויקיפדיה ודואג לשמו הטוב של המיזם ולשמם הטוב של המשתתפים בו. מקרה זה עשוי/עלול להשפיע על דעת הציבור בנוגע אלינו. דבר אחרון, מי אמר בכלל שהוא כותב בוויקיפדיה העברית? יכול להיות שהוא כותב באנגלית או בשפה אחרת... ‏Ldorfman‏ • שיחה 10:12, 24 במאי 2012 (IDT)
ל-Ldorfman לרגע לא הטלתי ספק בתמימות וטוהר כוונותיך. ותרומותיך הרבות והטובות בויקיפדיה ניכרות ועל כך תבורך. אם ישנן בעיות הנוגעות לאופן פרסומה של ויקיפדיה יש למצוא דרכים אחרות להתמודד עימן כי זו כאמור אינה דרך לגיטימית. מי-נהר - שיחה 17:55, 24 במאי 2012 (IDT)
אני בדרך כלל לא מתרגש מסיפורי אאוטינג למיניהם, אבל במקרה הזה באמת אין שום סיבה לחשוף את שם המשתמש אם המשתמש לא התיר את זה במפורש. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:35, 24 במאי 2012 (IDT)
מה אנחנו מעוניינים או רוצים זה לא רלוונטי. חל איסור מוחלט וטוטאלי לבצע אאוטינג למישהו שכותב כאן באנונימיות, ומי שיפר את האיסור למטרת מציצנות גרידא מסתכן בסילוק מהקהילה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:52, 24 במאי 2012 (IDT)
כפי שהסברתי, אין כאן כל עניין של מציצנות, אלא דאגה לשמו הטוב של המיזם ולשמם הטוב של הלוקחים בו חלק. נראה איך דברים יתקדמו ואיזה רושם הוא יותיר על הצופים. אם תהיה בעייה, ראוי יהיה לפנות להפקה כדי שתעביר לו פנייה בנושא. ‏Ldorfman‏ • שיחה 16:50, 24 במאי 2012 (IDT)
לדדי שי שמורה הזכות לומר מה שהוא רוצה על עצמו ועל ויקיפדיה, כמו לכל אדם שומר חוק. הוא יכול להגיד שהוא הקים את ויקיפדיה העברית, שהוא כתב בעצמו את הערך היפה והחנון ושהוא גובה מאתיים דולר ארה"ב לערך מחמיא. כמובן שההפקה עוד תעשה צימעס מהדברים היוצאים מפיו, בשאיפה להעלות את שיעור הצפייה בתכנית. אני מניח גם שצילומי העונה הנוכחית כבר הסתיימו, כך שממילא אין טעם לפנות להפקה בכל מיני בקשות מופרכות להצמיד לו דובר. ליאור पॣ • ד' בסיוון ה'תשע"ב • 17:01, 24 במאי 2012 (IDT)

הוא לא הראשון. בעונה הראשונה של היפה והחנון השתתף אחד הכותבים בוויקיפדיה. פעילותו בוויקי הייתה פסולה והוא נחסם. אני לא חושב שהוא חשף את השתתפותו במיזם בטלוויזיה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:07, 24 במאי 2012 (IDT)

וזה בדיוק ההבדל. אני משוגע על הסדרה הזאת ובכל זאת לא יודע על מי דיברת, שלקח חלק בעונה הראשונה. זה גם לא משנה, מפני שההוא מהעונה הראשונה לא הזדהה כפעיל במיזם. לפיכך, לא מקשרים בין דמותו הטלוויזיונית לוויקיפדיה. היה ודדי שי ישאר בתוכנית במשך זמן רב, המיזם עשוי להיות מזוהה איתו (כלומר, כשידברו על ויקיפדיה, ירצו את תגובתו - הוא עלול/עשוי להפוך לפנים שלנו, וכל זה מבחירתו). מזה אני חושש - שכשנדבר על ויקיפדיה בחוגים שונים, ישר יקשרו אותנו אליו; כשנדבר על הצורך בעוד כותבים, אנשים ישר יזכרו בו. לא בטוח שזה יעשה טוב למאמצים שלנו להביא עוד כותבים. לפיכך, ראוי לפחות שנדע מיהו בינינו, אם הוא בכלל כותב פה לאורך זמן וכו'. הוא יכול היה להגיד על עצמו מה שהוא רוצה, ובכל זאת, זה המאפיין בדמותו שהוא (או ההפקה) בחרו להדגיש, ולכן עליו לעמוד מאחורי בחירה זו. גם אם התוכנית צולמה מזמן, ההפקה/משרד יחסי הציבור, עדיין משחררים מידע רב על הדמויות תוך כדי העונה דרך העיתונות, כך שזה לא יהיה מיותר לפנות להפקה בעת הצורך. ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:34, 25 במאי 2012 (IDT)
אתה צודק. אכן כדאי לנסות ליצור קשר עם הדדי הזה ולברר את הפרטים האלה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:24, 25 במאי 2012 (IDT)
אפשר גם להוריד את מפלס ההיסטריה. למרות שלפעמים זה נראה כך, ויקיפדיה אינה מועדון קרב, אדם רשאי להצהיר על עצמו כעורך בוויקיפדיה מבלי שנבדוק אם הוא זכאי לזכות הצבעה. לירון, אתה לוקח את זה קשה מדי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:59, 25 במאי 2012 (IDT)
תמצאו איזה 5 כותבים בוויקיפדיה שנראים טוב, הם האנטי לתדמית החנון ושמוכנים להצטלם - נעלה קמפיין אינטרנט תקשורתי נגדי שמראה שלא כולם סופר חנונים :) --‏ Itzike שיחה 13:01, 25 במאי 2012 (IDT)
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית שכל אחד שהוא רשאי לערוך. יש לדרוש מדדי שי להציג לאלתר ראיות ברורות לכך שהוא אכן כל אדם שהוא, שאם לא - הרי שהוא מתחזה באופן שקרי למישהו שרשאי לערוך בוויקיפדיה, ועלינו לחשוף את התרמית. (נכתב על-ידי אלמוני ב-15:47, 25 במאי 2012)
איף אפשר להתחזות באופן שקרי למישהו שרשאי לערוך בוויקיפדיה? הרי כולם רשאים לערוך כאן... • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:04, 26 במאי 2012 (IDT)
סרקזם רוליג... דניאל תרמו ערך 20:14, 26 במאי 2012 (IDT)

ויקיפדיה בעמוד הפייסבוק - הועבר מלוח המודעות.[עריכת קוד מקור]

אני עיתונאי מתחיל. אני יכול לומר זאת, מאחר והתקבלתי למערכת "מעריב" ומתחיל לעבוד על הכתבה הראשונה שלי היום. בלי קשר, יש לי גם עמוד בפייסבוק. לעמוד הזה קוראים "נותן בראש". זהו עמוד שאחת ליום או אחת ליומיים אני מעלה בו מאמר דעה. בוחר נושא, ומבליט את כל הדברים שלא נח לי איתם באותו הדבר. לדוגמא, אתר אטרף דייטינג קיבל שם כתבה שמבליטה איך הוא פשוט לא רוצה שתמצאו בני זוג, ואיך הוא רוצה שתתעסקו במין מזדמן ויחסים בלתי מוגנים, כי זה טוב לו כלכלית. או חברת החשמל והיחס שלה לעובדי הקבלן שלה. למה אני מספר לכם את זה, מלבד זה שאני מזמין אתכם להצטרף לעמוד? פשוט: לא חשבתי שאני אעלה מאמר על ויקיפדיה, אבל הערב יעלה מאמר שיבליט את כל מה שלא נח לי עם מה שחלק מהאנשים עושים בויקיפדיה, וחשבתי שכדאי שתקראו את זה. אולי, למעשה, זה יעיר כאן כמה אנשים שלא אנקוב בשמם. תרגישו מוזמנים. אגב- אם מישהו מכם יודע איך מוחקים או מארכבים את דף המשתמש, אני אשמח לדעת. הספיק לי מהאתר הזה. SegevAfriat - שיחה 12:14, 21 במאי 2012 (IDT)

ראשית זה כנראה מתאים לויקיפדיה:כיכר העיר ולא ללוח מודעות. שנית, אין מה לארכב את המשתמש, הוא יהיה זמין לך אם תתחרט בעוד מספר חודשים/שנים. -יונה בנדלאק - שיחה 12:39, 21 במאי 2012 (IDT)
התוכל בבקשה לתת כאן קישור לדף שלך בפייסבוק, לטובת אלה מאיתנו שהיו מעדיפים שתישאר עמנו? חיפשתי שם נותן בראש וקיבלתי כמה תוצאות, אחת מהן לא צנועה במיוחד (: ליאור पॣ • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 14:03, 21 במאי 2012 (IDT)
זהו העמוד שלי בפייסבוק: http://www.facebook.com/pages/%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9/205785812873969

המאמר על ויקיפדיה הועלה עכשיו. וממה שאני יודע, אני לא הראשון שמעלה מאמר מהסוג הזה. בשנת 2009 או 2010, לא זכור לי מתי בדיוק, כתב אהרון קליין, מבית WND מאמר דומה על ויקיפדיה שעשה גלים ברמה העולמית, ואולי טוב שכך. אני לא מצפה שזה יעיר מישהו כאן, וכרגע גם אין יותר מדי מעריצים לעמוד שלי בפייסבוק, אבל התחלתי להיות עיתונאי בעיתון מכובד ברמה הארצית, ואני בטוח שעם הזמן העמוד שלי יצבור תאוצה, ואני מתכוון להעלות את המודעות למה שהולך כאן. SegevAfriat - שיחה 14:09, 21 במאי 2012 (IDT)

לפני שאתה מתכוון להעלות את המודעות כדאי שתנסה להבין מה באמת הולך כאן, כי יש במאמר שלך שתי שגיאות קשות ונפוצות. אין דבר כזה ויקיפדיה האמריקאית (יש באנגלית), וניכר שאין לך מושג מה זה טרול ואיך הם מתנהגים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:24, 21 במאי 2012 (IDT)
יכול להיות שאין לי מושג מה זה טרול. אחרי הכל, למדתי עליו מהערך שכתבו עליו בויקיפדיה :)SegevAfriat - שיחה 14:40, 21 במאי 2012 (IDT)
זה לא ערך, זה דף מדיניות. גם קריאה של הדף הזה לא יכולה לגרום למישהו להפנים מה זה באמת טרול. אם אתה מחפש דוגמא לטרול (בעצם סופר-מגה-טרול), אתה יכול להתחיל מכאן. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:50, 21 במאי 2012 (IDT)
ראשית, אני מברך אותך שגב על העבודה החדשה. שנית בקשר למאמר - דווקא אהבתי. תמשיך ברוח זו. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:59, 21 במאי 2012 (IDT)
קוריצה, אני חייב לומר שלמשתמש שנתת לי יש בובת קש בשם "אופק 7" שאם תסתכל בדף השיחה שלו, למרות שזה נבזי- זה גרם לי להתפקע מצחוק. הרבה זמן לא צחקתי ככה מחוצפתו של אדם!SegevAfriat - שיחה 15:05, 21 במאי 2012 (IDT)
גילגמש, תמונת הפייסבוק שלך ענקית. קבל לייק! אם אתה מוצא במחמאה זו משום הפרת חופש הפרט, אתה רשאי להסיר אותה על מנת לשמור על פרטיותך. SegevAfriat - שיחה 15:05, 21 במאי 2012 (IDT)
תודה. זהותי ידועה לחברי הקהילה ואיני מנסה לשמור אותה בסוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:07, 21 במאי 2012 (IDT)
אגב, קוריצה, הייתי בטוח שאחרי בובת הקש הרביעית או החמישית, המשטרה דופקת לך בדלת ומחרימה לך את המחשב עם צו מבית משפט. אתה רוצה להגיד לי שאחרי כל כך הרבה בובות קש וטורליזם, הבנאדם מסתובב חופשי? SegevAfriat - שיחה 15:18, 21 במאי 2012 (IDT)
שגב, הנה רעיון נהדר לכתבה. איך המשטרה פשוט חדלת-אישים בטיפול במופרעי אינטרנט כאלה. אז כן, התשובה היא לא. בן אדם כזה צריך להיות מאחורי סורג ובריח. הוא אינו שונה מוונדליסטים שמשחיתים את גן השעשועים הקרוב לביתך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:22, 21 במאי 2012 (IDT)
אם ניקח את הטענה שלך אחת מול השני (ונדליזם באתר אינטרנט אנציקלופדי (ואפשר להתווכח על זה) אל מול השחתת גן שעשועים, אני מסכים איתך בכבוד, שהשחתת אתר האינטרנט חמורה לא פחות, ויש שיגידו שאפילו יותר. אגב, אתה מוזמן להצטרף לעמוד שלי בפייסבוק ולהציע שם רעיון לכתבה. כתבה מהסוג הזה, ראוי שיהיה לה מחקר מקיף ותגובת דובר המשטרה, ואין לי בעיה להיות הכתב שיעסוק בזה.SegevAfriat - שיחה 15:34, 21 במאי 2012 (IDT)
אני לא מומחה בתחום אז תקנו אותי אם אני טועה. אבל נראה לי שהבעיה היא שמכיוון שמדובר במיזם התנדבותי אף אחד לא לקח על עצמו להתלונן למשטרה באופן רציני. תלונה כזו מצריכה הר של קישורים, כתובות אי. פי., התכתבויות עם ספקים וכו'. המשטרה לא תעשה במקומנו את העבודה ותלונה ללא כל הממצאים דינה להיגנז. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 16:53, 21 במאי 2012 (IDT)
אתה טועה, חבלן. מתניה שיחה 16:56, 21 במאי 2012 (IDT)
טוב לדעת שיש אנשים שטפלו בזה, רע לדעת שהמשטרה לא לקחה את זה ברצינות המתבקשת. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:08, 21 במאי 2012 (IDT)
עצוב לומר, אבל שני השיקולים המרכזיים בגורלה של תלונה במשטרה הם: עניין הציבור (עד כמה זה מסוכן לציבור) ומהות המתלונן. ולמה זה עצוב? כי עניין לציבור אומר מה רמת המסוכנות של הפושע לציבור, הווי אומר מישהו יכול לנפח אותך במכות, אבל אם הוא לא באמת אדם מסוכן, גורלה של התלונה להסתיים בהרחקה לחוד שאו משהו כזה, ומהות המתלונן אומר שאם זרקת נעל על אחותך תקבל הרחקה ואם זרקת נעל על דורית בייניש תקבל שלוש שנים בפנים (אותו עונש שקיבלו זוג שדרסו ילד, ברחו מהמקום וטשטשו ראיות, המקרה של הילד עמרי בלחסן). הצד העצוב יותר, הוא שאם פגע מישהו שיש לו קשרים, גם אם יש עניין לציבור, יכול מאד להיות שהתלונה שלך תיעלם. אבל במקרה שלנו מדובר במיזם רציני ומוכר. כך שאם מפעילי מערת ידועים של ויקיפדיה, שיש להם הרשאה לכך, יכולים להגיש תלונה למשטרה. זהו תפקידה של המשטרה להוציא צו מהית המשפט שמורה על הבאתם של כתובות IP וכו'. למרות שכאן בויקיפדיה יש את כל כתובות הIP פתוחות לעיני כל (מה שלדעתי הוא עבירה על חוק הגנת הפרטיות- שהרי עצם העובדה שמישהו הפר את החוק וביצע ונדליזם באתר, לא אומר שלאתר יש את הזכות לנקום באותו אדם ולפרסם לכולם את כתובת הIP שלו- זה מנוגד לחלוטין לחוק הגנת הפרטיות וויקיפדיה עלולה למצוא עצמה נתבעת נוכח פרסום הIP. בוא נאמר שאם אני הייתי טרול, ואני לא, אבל אם הייתי, ובויקיפדיה היה לי דף כמו של האנציקלופדיסט, שבו כל כתובות הIP שלי היו פתוחות לעיני כל, הייתי שוקל תביעה אזרחית נגד קרן ויקימדיה, ואני בטוח שהייתי שואב ממנה כמה וכמה מיליוני שקלים בשקט. הצגת כתובות הIP שלו, היא לירות לעצמנו ברגל, כי יש עליה זבוב. SegevAfriat - שיחה 02:19, 22 במאי 2012 (IDT)
מה שכתבת כאן מעורר חשש כבד שדף הבלוג שלך על ויקיפדיה מכיל גם הוא אי-הבנות משמעותיות לגבי האופן בו ויקיפדיה עובדת. כשאדם כלשהו כותב דבר מה בוויקיפדיה לא כמשתמש רשום, מופיעה הודעה ברורה ובולטת שכתובת ה-IP שדרכה בוצעה העריכה תהיה גלויה וכל אחד יוכל לראותה. הדף שהזכרת מכיל בסך הכל ריכוז של כתובות IP כאלו, כשהכתובות עצמן, בצורה לא מרוכזת מפוזרות ומבוזרות בהיסטוריית הדפים השונים. אין הבדל בין זה לבין עריכת אלמוני כלשהי, שגם בה כתובת ה-IP נשמרת "לנצח" בהיסטוריה. הקביעות המופרכות שרשמת, לפיהן הריכוז הזה יכול להיות עילה לתביעה, והרעיון שבתביעה כזו ניתן לזכות, ולו זו בלבד אלא לחלוב ממישהו "מיליוני שקלים" מצביעים על אי הבנה משמעותית ביותר של מספר דברים, שאחד מהם הוא האופן בו ויקיפדיה פועלת. קיפודנחש - שיחה 02:56, 22 במאי 2012 (IDT)

אם "חופשי" משמעו מקום שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו בלי להתחשב בדעות האחרים שלצידו, אז אכן ויקיפדיה העברית אינה חופשית. נצביע בפרלמנט על תיאור מוצלח אחר. Zivya - שיחה 12:29, 22 במאי 2012 (IDT)

"חופשי" משמעו שכל אחד יכול לכתוב, בלי שיזכה ליחס מתנשא וכוחני, ולפעמים גם עוין ומשפיל, מקומץ אליטות. אגסי - שיחה 18:27, 22 במאי 2012 (IDT)
אגסי, לאף אחד לא אכפת מהפרשנות שלך למושג תוכן חופשי (שוב לא טרחת לקרוא את הקישור מהעמוד הראשי). מי שבא לפה בכוונה אמיתית לתרום (ולא לרק לקטר ולהתלונן כל היום) זוכה ליחס טוב כל עוד הוא מקבל את חוקי המקום. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:29, 22 במאי 2012 (IDT)
גם בכיתה ח' היו לך בכיתה את החבר'ה שהנהיגו, תקרא להם אליטות. בדרך כלל אם לא מקשיבים למישהו זה אשמת אופיו/התנהגותו שלו. Zivya - שיחה 18:36, 22 במאי 2012 (IDT)
השוואה מעניינת בין אליטות ילדותיות של כיתה ח' לאליטות של ויקיפדיה.. קשה להסכים עם הקביעה שאם ויקיפד זוכה ליחס מתנשא עוין ומשפיל זה בהכרח אשמתו. אגסי - שיחה 19:16, 22 במאי 2012 (IDT)

כיכר העיר הוא לא מקום טוב להתמרמר על שלטונם של מנהיגי ויקיפדיה. צריך לפתוח כיכר א-תחריר. ‏ישרוןשיחה 21:28, 22 במאי 2012 (IDT)

איך יודעים שאני מכורה לויקיפדיה? גרסת האייפון...[עריכת קוד מקור]

אם כשאני כותבת הודעה באייפון ואיך שכתבתי את האותיות "ויק" או "ויקי", האייפון שלי לא חושב שאני כותבת למישהי בשם ויקטוריה (למרות שיש לי כזאת ברשימת הטלפונים) וממהר לתקן ל"ויקיפדיה", אז זה די ברור שיש לי טלפון חכם! .. לא? Face-smile.svg גם לכם זה קורה?Itzuvit - שיחה 21:19, 21 במאי 2012 (IDT)

זה לא האייפון, זה זה. 188.64.201.5 14:52, 2 ביוני 2012 (IDT)


אירוויזיון 2012 - אופוריה מול קתרזיס - מהמר ששבדיה תנצח אבל אלבניה הכי טובה[עריכת קוד מקור]

ממש לפני עליית חצי הגמר הראשון היום, שיכלול את אלבניה עם השיר "אישי" ("Suus" בשפה הלטינית), רציתי לשים את הדגש על השיר הזה. שיר שהוא אחד המקוריים והקשים לביצוע בתולדות האירוויזיון. מוזיקה קלאסית-קודרת וזמרת שנותנת את כל אישיותה בתוך האמנותיות שלה עם הופעה ומלים מקוריות ועמוקות על הכאב האישי בעולם מחוויות שלה, בלי סיפור אהבה דווקא בין בני זוג כמו רוב השירים בהיסטוריה ובלי קטעים מוזיקליים מתקתקים. שיר שמזכיר את ביורק שרה על רקע מוזיקה קלאסית. יש שאומרים ועוד יגידו שהסגנון עושה להם כאב ראש עקב עוצמות הקול החזקות בפזמון, אבל בשבילי עוצמות הקול מראות את הכאב ומבליטות את יכולות השירה ומעברי הסולמות בקול שלה. אז רק למקרה של מחדל שהשיר הזה לא יעלה לגמר, וכנקודה למחשבה למי שקורא זאת עכשיו, וישים לב לשיר הזה בחצי הגמר היום.

אין השנה הרבה שירים טובים במיוחד, ואם לשופטים יש באמת הבנה במוזיקה ייחודית ואיכותית, אני מצפה שאלבניה תעלה בקלות לגמר רק על סמך הצבעתם בלי קשר לציבור, ואני מצפה שתסיים ב-5 המקומות הראשונים של הצבעת השופטים בגמר.

שבדיה נראית כמנצחת גם בשביל התחושה הראשונית שלי ועוד יותר לאחר הטירוף של האהדה לשיר הזה ברחבי סקרים באינטרנט וצפיות ביו-טיוב. אחרי אלבניה וקצת אחרי אוקראינה, שבדיה הכי אהובה אישית גם עלייעם שיר שבאמת נותן תחושת "אופוריה" כמו כותרתו בסגנון טכנו-דאנס וזמרת טובה מאוד, שלא נראה בממשות כזאת בדרך כלל במוזיקה באירוויזיון. רק בולגריה-2007 הלך יותר רחוק באירוויזיון עם תחושת טראנס.

מעניין ששני שירים אלו, בשני קצוות המוזיקה עוסקים בתחושה אישית כללית בלי סיפור רומנטי. כנראה שזו הנוסחה הפשוטה כדי להבליט תחושה בשיר עד הסוף, רק הזמר והתחושות שלו בלי לערב הורים ואוהבים רומנטיים למיניהם. :) יהיה מעניין לראות, אם יקרה, את אלבניה מול שבדיה בגמר.

אוקראינה גם שיר דאנס כיפי ביותר עם זמרת מעולה. ו-איטליה שיר פופ כיפי ביותר עם זמרת מעולה - א-לה "איימי ויינהאוס".


הימור לגמר, משהו בסגנון הזה:
שבדיה-מנצחת.
איטליה-מקום שני.
אוקראינה-מקום שלישי.
אזרבייג'ן-מקום רביעי.
אלבניה-ישראל-בריטניה-סרביה-צרפת-הולנד - מקומות 5-10.
רומניה-מולדובה-רוסיה-איסלנד-ספרד - 11-15.
גרמניה-קפריסין-אסטוניה (גם מאוד אוהב את אסטוניה) - 16-18.

אומנות - שיחה 20:05, 22 במאי 2012 (IDT)

במילים אחרות - אתה מניח שישראל בכלל תגיע לגמר. גיחוך. אז שיהיה בהצלחה.... דני. Danny-wשיחה 21:08, 22 במאי 2012 (IDT)

אירוויזיון אחד ניסיתי לעקוב - 2005. שיר אחד, בשם Run & Hide בלט במגניבותו, וכשהוא סיים אחרון עם 4 נקודות אני סיימתי עם האירוויזיון... ‏ישרוןשיחה 21:26, 22 במאי 2012 (IDT)

דני, לדעתי השיר של ישראל ביחס לשנה זו הוא אחד הטובים, וטוב באופן כללי כי הוא משלב פאנק עם אוריינטלי. בכל אופן, לפני שבועיים הלכתי לאירוע עם איזבו (וגם ולנטינה מונטה-סן-מרינו), והם נחמדים ומשקיעים הרבה במוזיקה שלהם. אז מגיע להם :)
ישרון, גם אני הייתי בהלם מגרמניה ב-2005 ומדי פעם נזכר בו, גם היה אחד האהובים עליי אז. יש תיאוריה שבכלל כל מדינות "ה-4 הגדולות" שבהן גרמניה (שמשתתפות קבוע בגמר מאז 2004), הגיעו אחרונות כי המצביעים שלא היו רגילים אז כעסו על המיקום האוטומטי שלהן בגמר אז בקושי הצביעו להן. אומנות - שיחה 21:45, 22 במאי 2012 (IDT)


הצעת עבודה בעמותת ויקימדיה ישראל[עריכת קוד מקור]

שלום כולם,

כדי לאפשר צמיחה וסיוע למתנדבים בעמותה, החליט הוועד של עמותת ויקימדיה ישראל לפרסם הודעה על הכוונה להעסיק מתאם/ת פעילות בעמותה בהיקף של חצי משרה. הוועד מחפש להעסיק מועמד/ת רציני/ת, בעל מעורבות ואמונה במטרות התנועה. העובד/ת יתבקשו להיות בעלי ראש גדול, לקחת ולהוביל משימות בעצמם במסגרת תחומי אחריותם ולהיות באופן אקטיבי בקשר עם גורמי העמותה.

להלן תיאור התפקיד מתוך המודעה המלאה באתר העמותה.

(מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. התפקיד, כמובן, מוצע לגברים ולנשים כאחד)

תיאור התפקיד[עריכת קוד מקור]

  • מעקב אחר מימוש החלטות הוועד ויישומן ומעקב אחר פעילות מנהלי הפרויקטים בעמותה.
  • רכז הפרויקטים ישמש עוזר לחברי הוועד, בדגש על יו"ר הוועד, מזכיר הוועד, דובר העמותה וגזבר העמותה.
  • עדכון אתר העמותה ובלוג העמותה בפעילויות כפי שידווחו על-ידי מנהלי הפרוייקטים.
  • עבודה עם המתנדבים בעמותה ועם עורכי ויקיפדיה כדי לרכז בקשות למשאבים, לוגיסטיקה וארגון לפעילותיהם.
  • טיפול בעבודה משרדית (דואר, טלפונים, מעקב משימות) הקשורה לפרויקטים ולניהול העמותה.
  • ריכוז החזרי הוצאות ובקשות תקציב מחברי העמותה ותיעודם.
  • טיפול בתרומות ובדפי בנק ועבודה מול רואה החשבון של העמותה.
  • טיפול בעבודה מול גופי המדינה (רשם העמותות, מס הכנסה).
  • העבודה תתבצע מביתו של הרכז, למעט פגישות פרויקטים וישיבות ועד ועמותה שאליהן יתבקש רכז הפרויקטים להצטרף.
  • רכז הפרויקטים ידווח לוועד העמותה וכפוף להחלטותיו.
  • בשלב זה ייאספו קורות חיים של המועמדים ויחלו ריאיונות ללא התחייבות להעסיק בסופו של דבר.
  • באסיפה הכללית הבאה יתקיים דיון בעניין ההעסקה כדי לאשרר את ההחלטה.

בברכה, ‏Harel‏ • שיחה 17:11, 22 במאי 2012 (IDT)

לדעתי צריך להוסיף בעמוד הראשי[עריכת קוד מקור]

היום בהסטוריה, ה-23.5 להוסיף את יום הולדתו של רוברט מוג שהמצאתו, הסינטיסייזר, היא מהחשובות בעולם המוזיקה. מה דעתכם? וגם: האם מותר לנו לערוך דברים כאלה בעמוד הראשי, או שמא עדיף שלא? SegevAfriat - שיחה 12:27, 23 במאי 2012 (IDT)

ר' ויקיפדיה:היום בהיסטוריה. בפעם הבאה כדאי לנסות ללחוץ על הקישורים שבצד התיבה ולראות אם מגיעים למשהו מעניין. Tzafrir - שיחה 13:08, 23 במאי 2012 (IDT)
ההשפעה של גוגל דודל מדהימה. תראו את סטסטיסטיקת הצפיה של הערך. אביהושיחה 07:20, 24 במאי 2012 (IDT)
ככה זה כשויקיפדיה היא התוצאה הראשונה המתקבלת. :) ‏LightBringer‏ • שיחה 12:13, 24 במאי 2012 (IDT)

רק היום בגוגל!!!![עריכת קוד מקור]

היכנסו לעמוד הבית של גוגל, יש שם סינטיסייזר מדומה שאפשר לשחק איתו!! תהנו :) SegevAfriat - שיחה 12:28, 23 במאי 2012 (IDT)

מה הוא קופץ?[עריכת קוד מקור]

שיעור הצפיות בעמוד הראשי יציב למדי. מה גרם לו לקפוץ ביום חמישי שעבר (ה-17 לחודש) וביום שלישי האחרון (ה-22 לחודש)? ליאור पॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 14:20, 24 במאי 2012 (IDT)

יש בימים האחרונים דיונים על עיצוב העמוד הראשי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 15:58, 24 במאי 2012 (IDT)
אני יודע, אבל אני מעדיף להאמין שהמשתתפים בדיונים הללו לא צופים בעמוד הראשי עשרים אלף פעם ביום. ליאור पॣ • ד' בסיוון ה'תשע"ב • 16:48, 24 במאי 2012 (IDT)
אני לא חושב שזה קשור בנו. כנראה קבוצה גדולה של אנשים (אולי תלמידים או סטודנטים) קיבלה משימה כלשהי הקשורה לוויקיפדיה וכך נוצרה העליה הגדולה במספר הצפיות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:54, 24 במאי 2012 (IDT)
עליה של עשרים אלף כניסות זה לא עניין של קבוצת סטודנטים. זה הרבה יותר מכך, אך קטונתי מלהציע הסבר. • רוליג שיחה • אמצו חתול 19:27, 24 במאי 2012 (IDT)

תוכניות ריאליטי בכלל ו"היפה והחנון" בפרט[עריכת קוד מקור]

בעיקרון אינני רואה תוכניות ריאליטי, אבל קורה שתוכנית או פרומו לתוכנית מתחילים כשאני בסביבות הסלון (במטבח, למשל) ומזדמן לי לשמוע דקה או שתיים מהזוועה. היום זה קרה עם היפה והחנון - לא חשוב מה נאמר שם, ממילא אי אפשר לשחזר את השטויות שנפלטות שם בקצב בל יאומן, אבל לא יכולתי שלא לחשוב על כך, שבשעת השידור (בסביבות שבע בערב, אם אינני טועה), ילדים נחשפים לו אפילו אם אינם יושבים מול המכשיר ממש. מה המסקנה שהם, ובעיקר הן, צריכות להסיק ממה שהן רואות ושומעות שם? שהדרך להתפרסם ולהיות ל"סלב", משאת נפשן של ילדות מגיל חמש ומעלה, בעידוד הרבה מן האמהות, היא להיות פרחה מטומטמת, כמעט אנאלפבתית ("קוראת, בטח קוראת, רק לא מבינה"), לא לדעת כמה שנים עברו בין 2007 ל-2012 בלי לספור על האצבעות, ועוד פנינים כהנה וכהנה, בלוויית פרצי צחקוקים מתחנחנים. אנחנו המבוגרים יודעים, שכל טקסט הזבל הזה נכתב על ידי כותבים ציניים במיוחד והפרחות מוכנות בשמחה לדקלם אותו כדי להופיע בטלוויזיה, אבל ילדות לא מתוחכמות חושבות ש"זה על אמת" ואם כך, אם רק יש להן כמה נתונים חיצוניים מתאימים, למה להן ללמוד קרוא וכתוב, הבנת הנקרא וחשבון? זה רק יפריע להן להגיע לזוהר האמיתי, לא ככה? ולזה מצטרפים גם תשדירי הפרסומת של 013, המהללים את הבורות והטמטום, במסווה של הומור, כמובן - "מסע האופניים הגדול בעולם - יום כיפור! נכון!!! זכית ב(לא חשוב מה, העיקר שזכית)". הצילו! זה רק אני או שמשהו רע מאד קורה לנו?שלומית קדם - שיחה 21:11, 24 במאי 2012 (IDT)

אולי בגלל זה השר יובל שטייניץ החליט כבר בגיל 26 להוציא את הטלווזיה מהבית. הוא סבר שילדיו יקבלו עושר רב יותר בלעדיה בדיוק כמו איינשטיין מי-נהר - שיחה 22:14, 24 במאי 2012 (IDT)
בטלויזיה יש גם תוכניות בידור שלא אמורות לחנך. הכישלון הוא של מערכת החינוך שלנו. אגסי - שיחה 23:15, 24 במאי 2012 (IDT)
רוב מה שיש בטלווזיה זה בידור. גם החדשות הן חלק מהבידור. כי הם באו לספק שעה טובה של צפייה אך לא לספר כל מה שקרה. אם זה לא יום עבודה רגיל, אז מביאים פחות חדשות. אם יש הרבה חדשות לספר, לא מספרים אותם כי יש מספיק אייטמים מוצלחים. אם כי יש לשבח את תוכנית החדשות "היום שהיה" בערוץ 10 שהיא תוכנית חדשות אמיתית ואיכותית.מי-נהר - שיחה 00:50, 25 במאי 2012 (IDT)
אמנם תכניות טלוויזיה לא אמורות לחנך אבל הן גם לא אמורות לפגוע בחינוך. וזה לא רק שאלה של חינוך ילדים אני חושב שגם רוב המבוגרים לא חסינים בפני כל נזקי הטלוויזיה. ‏ישרוןשיחה 01:24, 25 במאי 2012 (IDT)
בעוונותי הזדמן לי לקרוא ביוגרפיה או שתיים של איינשטיין, וכן את הערך בוויקיפדיה (בזו ובאנגלית) עליו, ובשום מקום לא מצאתי את העובדה המעניינת שצויינה כאן, שהוריו החליטו להוציא את הטלוויזיה מהבית. תוכל להפנות אותי למקור לטענה הזו? שווה אולי להוסיף זאת לערך עליו. קיפודנחש - שיחה 02:00, 25 במאי 2012 (IDT)
דן מרגלית שאל את שטייניץ בפליאה איך זה שהוא אומר שאין לו טלויזיה בבית, מה יהיה על הילדים כיצד ירכשו דעת וחכמה להכיר את העולם... ענה לו שטייניץ שגם לאיינשטיין לא היה טלויזיה... נא קרא לאור זאת את המשפט שכתבתי לעיל בהתאם. מי-נהר - שיחה 02:09, 25 במאי 2012 (IDT)
סיפור נחמד, אבל נקווה שאנשים לא ייקחו זאת רחוק מדי - יש סברות מבוססות למדי שלמשה רבנו לא היו מים חמים במקלחת, ושאברהם אבינו לא השתמש, במחילה, בנייר טואלט. כולי תקווה ששטייניץ לא ירחיק לכת עד שם. קיפודנחש - שיחה 02:14, 25 במאי 2012 (IDT)
לא סיפור ולא שמועה, זה שודר בפאנל פופוליטיקה בשידור חי בפריים טיים מי-נהר - שיחה 02:38, 25 במאי 2012 (IDT)
לא התכוונתי חלילה להטיל ספק בדבריך, ואם כך השתמע אנא קבל את התנצלותי. ניסיתי ללגלג קלות על הגיונו של שטייניץ, אבל לא שווה לקחת זאת מעבר למקום שזה כבר הגיע. כבוד - קיפודנחש - שיחה 02:46, 25 במאי 2012 (IDT)
קראתי את ספריו של שטייניץ. עדיף לי להושיב את ילדי מול שידור חוזר מחזורי של כל שלוש העונות של היפה והחנון, מאשר לחשוף אותם ל'טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה'. פומפריפוזה - שיחה 05:53, 25 במאי 2012 (IDT)
כמה דברים:
בזמן שאיינטשיין היה נער לא היתה טלוויזיה, כך שלא היה מה להוציא.
אני לא רואה פסול בתכניות ריאליטי. בידור זול הוא חלק מהחיים. יש בטלוויזיה גם תכניות אירוח שדנות במטריה נשגבת יותר. אני רואה גם את אלה וגם את אלה. אין רע בפלורליזם. אני בהחלט מרוצה מהמצב הנוכחי שבו יש שפע של בידור זול בטלוויזיה, לצד תכניות במדע פופולרי. הצופה יבחר מה יראה. גם באינטרנט יש שפע של שטויות והרבה אתרים רציניים. צריך לדעת להנות משני הסוגים.
אם יש ילדה שחלומה להיות פרחה מפורסמת, אז היא תיהיה כזאת. אני לא רואה שום בעיה עם זה. היא הגשימה את חלומה. מה רע בכך? הנסיון לקבוע לאדם את חלומו הוא פסול ואיננו פלורליסטי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:29, 25 במאי 2012 (IDT)
אין ספק שטלוויזיה מכילה זבל בלתי יתואר. השאלה היא אם באמת מדובר באיזושהי הידרדרות? כלומר, ילדים יכולים לספוג את אותם הסימנים גם מהחברה עצמה. האם הילדה הכי מקובלת בכיתה היא לא זו שהכי יפה - אלא הכי פעילה חברתית, משקיעה בלימודים וכו'? יש כאן עניין של חינוך - הרבה יותר מאשר תכני טלוויזיה. הילד נחשף לעולם, וההורים עוזרים לא לכוון מה טוב ומה רע. כשם שהחברה היא לא האורים והתומים של התנהלות חברתית ואישית, כך גם הטלוויזיה - זה משהו שצריך להסביר לילדים. אביעד‏ • שיחה 06:48, 25 במאי 2012 (IDT)
ממתי בימינו ההורים מחנכים? אם הם היו מחנכים דורנו החביב לא היה נראה כמו שהוא נראה - והוא נראה מעפאן. תרבות האינטרנט והטלויזיה הם בגדר שטיפת מוח, כי הם מלמדים את הנוער שרק מי שמצליח או, לאישה, מצליחה וגם חתיכה, שווה משהו. מהי ההשפעה של ההורים לעומת תכנים שילדים צופים בהם אקסטרה-שעות ביממה? ואותם ילדים הרי נהפכים להורים באיזשהו שלב. אם אדם לא מעוניין להסתכן שילדו יהיה פושע, הוא לא יגור בשכונות פשע. אם אדם לא רוצה להסתכן שהאידיאל של בתו זה להיות בלונדה מטומטמת, שיוציא את הטלויזיה מהבית שלו. אין ספק שלא הכל שחור לבן וכמו שאמר גילגמש - זה בחירה חופשית של ההורים, ולי אין נימוק ריאלי למה לאסור. השאלה היא האם הטלויזיה נותנת לאנשים בכלל חופש לבחור. Zivya - שיחה 13:47, 25 במאי 2012 (IDT)
צביה, אני לא יודע לאיזה דור את שייכת אבל בדור שלי, כמו בכל דור לפניו, יש טובים יותר וטובים פחות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:17, 25 במאי 2012 (IDT)
טוב זה עניין של יחס ומינון. Zivya - שיחה 10:41, 28 במאי 2012 (IDT)
כאן ראוי לצטט את שירו של עבגד יבאור:

אֵין לָנוּ טֶלֶוִיזְיָה.
טוֹב שֶׁאֵין לָנוּ טֶלֶוִיזְיָה.
טוֹב לְהַגִּיד שֶׁאֵין לָנוּ אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה
עַצְמָהּ.

תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:26, 25 במאי 2012 (IDT)
אתם באמת קונים את הטיפשות של הבלונדיניות שם??!! זה הכל מבויים. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:54, 25 במאי 2012 (IDT)
כל הטלויזיה מבוימת. Zivya - שיחה 13:55, 25 במאי 2012 (IDT)
ואני מעולם לא הצלחתי להבין מה כל כך מעניין בתוכנית ההבל היא שנדמה לי שקוראים לה הפח הגדול או משהו כזה. זה זבל במלוא מובן המילה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:56, 25 במאי 2012 (IDT)
קוראים לה האח הגדול, מעניין אם באמת לא ידעת את זה... תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:17, 25 במאי 2012 (IDT)
האח הגדול איננו זבל. תמיד היה בידור המוני ותרבות גבוהה שהתקיימו זה בצד זה. אני לא רואה בעיה בקיום תכניות הריאליטי. מי שלא רוצה שלא יצפה. יש עוד עשרות ערוצים. כלל לא חובה לצפות דווקא בתכנית הזאת. אני באופן אישי לא אוהב את האח הגדול, אך כן ראיתי את שתי העונות הראשונות של היפה והחנון ודי נהנתי. אני לא חושב שהביקורת על התכניות האלה מוצדקת. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:00, 25 במאי 2012 (IDT)
כמובן, גם בעבר היו שעשועים להמונים, גלדיאטורים, זריקת אסירים למאכל חיות טרף, קרבות בין בעלי חיים או מלחמת פרים - את הבידור הנחות לא המציאו אתמול, רק המשיכו קו עתיק ותיק. כל זה היה טוב ויפה, לולא היו דוחפים לנו מנות גדושות של פרומוים בין התוכניות האחרות. אפשר להגיד שזו רמה דומה לפרסומות ובכל זאת, זה לא אותו דבר, כי הפורמט אינו של פרסומת. זה דומה לפרסומות המתחזות למאמרים מלומדים, פויה! בברכה. ליש - שיחה 17:07, 25 במאי 2012 (IDT)
קרבות גלדיאטורים היו מציאות לשמה. תוכניות הריאליטי לעומתם אינן ראויות להיקרא מציאות, אלא דרמה לא מתוסרטת. בלי קשר לרמתן, רגעי שיא מרגשים מצולמים שוב ושוב עד לתוצאה הרצויה, טקסטים מצורפים לסצנות אחרי מעשה, והעריכה מגישה את המציאות לצופה כשהיא קצוצה ומתובלת עד בלי הכרה. • רוליג שיחה • אמצו חתול
במהלך השבת יצא לי לקרוא ספר חרדי שמסביר על הנזקים בטלוויזיה. אני לא יודע אם הוא באמת כזה, אבל הוא מתיימר להיות ספר מדעי. הוא מציג מחקרים, ידיעות שונות על טלוויזיה שהופיעו בעיתונות ואין בו כמעט שום הטפה, דבר יוצא דופן בספרות החרדית (צביה, איה הערך?). תמצית הספר: טלוויזיה היא נזק לאינטליגנציה, לחברה ומה לא (ילדים מטומטמים רוצחים שרצחו בהשפעת מה שראו בטלוויזיה, פרסומות שמעודדות את האדם לצרוך ללא הפסקה, תכנים מיניים בוטים שילדים נחשפים אליהם ללא שום בקרה, שטחיות ורדידות (20 שניות על הרצח המזעזע... ונעבור לפח הגדול) ועוד ועוד זבל מסוג זה). אותי הספר די שכנע. ‏HoboXHobot‏ 22:18, 27 במאי 2012 (IDT)
האם הכותב הוא פסיכולוג? בשביל מה לך לקרוא ספר מטעם אג'נדה בנושא שיש בו ספרות מקצועית כה ענפה? דניאל תרמו ערך 22:30, 27 במאי 2012 (IDT)
את האמת, גילגמש די צודק, הרעיון של התוכנית האח הגדול היא לקחת אנשים ממגוון האוכלוסייה ולראות כיצד הם מסתדרים זה עם זה במקום סגור, אשכנזי וספרדי, שנטי ועצבני, חילוני וחרדי. אך לצערנו הדבר שלוקח את ההצגה הוא לפעמים הבורות שיש לכמה אנשים ואז ישר מתחילות הצעקות זה מה שמשדרים בלונדינית שחושבת שאירופה זאת מדינה אך מנגד התרבות היא להראות גם את המציאות הישראלית, ריבים בין שמאלנים לימניים ב'אח' וויכוחים על ריבים של בנות על גבר או עצבים של חילוני גמור שלא מסכים על הפרדת כלים - מציאות ישראלית שבא לידי ביטוי בבית אחד. על מסך הטלוויזיה שלנו. ולפעמים זה קצת לא נח לנו. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:37, 27 במאי 2012 (IDT)
דניאל, א. הייתי משועמם ולא מצאתי משהו טוב יותר לקרוא...
ב. כהמשך להערה הקודמת, אני לא מחפש ספרים מסוג זה, יש לי דברים טובים יותר לעשות... ‏HoboXHobot‏ 22:40, 27 במאי 2012 (IDT)
אתה קורא ספרים? כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:41, 27 במאי 2012 (IDT)
כשיוצא לי. אח שלי עכשיו בצבא אז הוא לא קונה כמעט ספרים חדשים ואני נאלץ לחרוש את הקודמים הטובים. ‏HoboXמשתמש:אורח פורח
אז אתה כן קורא, פששש כל הכבוד. בחברה שלי צמד המילים 'קריאת ספר' כבר נכחד מזמןחחח כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 23:30, 27 במאי 2012 (IDT)
אכן ריאליטי לשמו, כשלוקחים את ברי סימון ומציגים אותה כ"חרדית". דניאל, לא הייתי אומרת שהמסקנה שמה שהאדם קורא ורואה משפיע עליו היא כל כך מרחיקת לכת. לא אביא דוגמאות מהשטח כי זה לא פופולרי. אבל אישית אני לא הייתי טורחת אפילו לכתוב על זה ספר. עוד דבר שלא הייתי עושה: לא הייתי עושה דה-לגיטימציה מראש למסקנותיו של ספר רק בגלל שהכותב שלו חרדי. זה נותן את הרושם הלא נעים שאתה חושב שעצם העובדה שאדם חרדי מכתיבה את כל דעותיו מראש למשהו חסר ערך עצמאי, בשונה מאדם חילוני, למשל. את הספר אני לא מכירה ולא קראתי. Zivya - שיחה 10:41, 28 במאי 2012 (IDT)
צביה, חשוב להבין שציטוט של מחקרים מדעיים אינו מספיק כדי להפוך מילה כתובה לעמדה מדעית. יש תנאי הכרחי נוסף: המגמה של הכותב צריכה להיות פתוחה באופן המקסימלי האפשרי לכל האפשרויות, והאופן שבו הוא בוחר ביניהן צריך להיות על פי מדדים מדעיים. הבעייתיות בספר שצוין (כמו בשאר הספרים החרדיים, שמוכיחים באופן מדעי לגמרי שלא היה מפץ גדול, שהאבולוציה שקרית ושיש אל יחיד) היא שהמוטיבציה לכתיבתו אינה מדעית אלא אידאולוגית. משכך את יכולה להיות בטוחה שהוא ברר את המחקרים שהתאימו לאג'נדה שלו, ואני מהמר על כך שגם את המחקרים שצוטטו הוא עיוות.
ולא; לא מדובר באנטישמיות מצידי, כמו שמיד יקפצו כמה משתמשים לצווח. הריני מעיד על עצמי שכאשר אני מנסה להציג עמדה בה אני תומך, תהיה לי נטייה לא להביא את המחקרים שסותרים אותה וגם את אלה שכן אביא - אציג בצורה שתחמיא לעמדה שלי. אני חושב שזה נכון לגבי רוב גדול של בני האדם. Nachy שיחה 11:19, 28 במאי 2012 (IDT)
אל באפך. גם אני חשדנית לספרים מן הסוג הזה, ולא ממש קוראת אותם. הטיעון שלך הוא טיעון כללי, והוא נכון חלקית באופן כללי. אבל כשמתייחסים לספר ספציפי, צריך לתת לו צ'אנס ולטעון נגדו טיעונים ספציפיים. לא הייתי שמחה לגלות שיש בציבור דה-לגיטימציה מראש לכל רעיון שאני מביעה על הכתב רק בגלל השתייכותי הדתית. Zivya - שיחה 11:29, 28 במאי 2012 (IDT)
הוא נכון באופן מוחלט באופן כללי. מילה כתובה שהמוטיבציה לכתיבתה לחלוטין אינה מדעית - היא לחלוטין אינה בעלת תוקף מדעי.
אשתדל להתייחס לטיעון שלך בענייניות, אבל לרמת המדעיות שלו אתייחס בפקפוק רב. Nachy שיחה 11:32, 28 במאי 2012 (IDT)
אין לי התנגדות שתפקפק לרמת המדעיות שלו בתנאי שהסיבה לפקפוק שלך היא חוסר כרוני בתארים מצידי וכדומה, ולא הרקע הדתי שלי. לגבי המוטיביציה: העובדה ש(נניח) לא מתחשק לי לפתור תרגיל בחדו"א, לא אומרת שתוצאתו הנכונה אינה בעלת תוקף מדעי. אם פעלתי לפי הכללים המקובלים - פעלתי לפי הכללים המקובלים, וזה כל מה שחשוב. Zivya - שיחה 11:54, 28 במאי 2012 (IDT)
את יוצאת מנקודת הנחה ש"מדעי" = "נכון בהחלט". זו טעות. המדע נועד להביא למינימום את ההטיות האנושיות באמצעות סדרה של כללים שנראים כשרירותיים. קיימת אפשרות שמי שפעל לפי כללים מדעיים טעה ומי שדיבר מתוך אמונה דתית צדק, אבל זה עדיין לא הופך את האמונה הדתית למדעית יותר.
המדע הוא סך הכול כלי שממקסם את רמת האמינות, ולפיכך אם לא פעלת לפי הכללים שלו, הרי שהקביעה שלך אינה מדעית.
כעת אני יכול לומר שאני נוטה לסבור שמה שמדעי יותר = נכון יותר, מכיוון שהסיכוי להטיות בו נמוך יותר. Nachy שיחה 12:19, 28 במאי 2012 (IDT)
ספציפית לקחתי דוגמה לא מוצלחת של מתמטיקה. דוגמה אחרת: העובדה שיש לי מוטיבציה דתית להוכיח שאמא של ישו הייתה בתולה, נניח, לא תפסול מראש כל פירסום שלי בנושא. אם ערכתי אותו בהתאמה למוסכמות המחקר המדעיות המקובלות הוא ראוי לסקירה ועימות באופן עצמאי ככל מחקר מדעי, זה הכל. (אבל לא רק במדע; לא נכון לפסול מראש גם מאמר פובלציסטי בלי לקרוא אותו רק על סמך תכונה אחת כללית של הכותב אותו) Zivya - שיחה 12:30, 28 במאי 2012 (IDT)
חזרנו לבעיה הראשונה: התשובה היא לא. לא יכול להיות שערכת אותו ללא דופי בהתאם למוסכמות המחקר המדעיות, מכיוון שאחת מהמוסכמות המדעיות היא שהמוטיבציה לעריכת המחקר תהיה לא אידאולוגית אלא מדעית בלבד.
שימי לב שבמקרה הנ"ל, הספר ההוא לא היווה סיכום של מחקר אלא אסף מחקרים שנערכו על ידי אחרים. מה שמגביר פי כמה את הסבירות שמדובר בהטיה. Nachy שיחה 12:35, 28 במאי 2012 (IDT)
בתכל'ס כל חוקר יוצא לדרך עם תיאוריה מוכנה מראש, אלא מאי - אסור להיות משוחד כלפיה. שערורייתי מצידך לטעון שמחקריו של שלמה זלמן הבלין פסולים מראש, אף על פי שברור לכל בר דעת שיש לו עניין רב להוכיח את מה שהוא מנסה להוכיח. בקשר לספר הספציפית - הבעיה היחידה שלי הייתה אמירה שהייתה נראית לי כמו פסילה מראש של דעות על סמך הרקע הדתי של הכותב אותם ללא טיעון ענייני אחד. אין לי בעיה שתאמר שהוא הבלים. Zivya - שיחה 12:45, 28 במאי 2012 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

אחת התיאוריות הכלכליות החביבות על ניאו-קונסרבטיבים ואבירי שוק חופשי אחרים נקראת w:en:Supply-side economics שלמרבה הצער אין לה בינוויקי בעברית. הגישה הזו אומרת (הרבה דברים, אבל בהפשטה עד כדי פשע אציג זאת כ) שבכלכלה מה שחשוב הוא ההיצע, הרבה יותר מאשר הביקוש. ההגיון הזה חודר גם לתחומים אחרים בחיים, ברמת הצלחה דומה לרמת ההצלחה שלו כגישה כלכלית: למשל ב"מלחמה בסמים" מטפלים במגדלים ובמפיצים (לא כולל חברות התרופות כמובן) ומשקיעים כמעט אפס בטיפול בצד הביקוש (לדוגמה השקעה בגמילה וכדומה). בדומה, במלחמה בזנות עוצרים ונלחמים בפרוצות ובסרסוריהן, אבל עוזבים את הלקוחות בשקט. הרעיון ששיפור רמת התוכניות בטלוויזיה יכול לבוא על ידי סטנדרטים או "מוסריות" של המפיקים הוא הבלות דומה. בעולמנו, עם ערכיו הקפיטליסטיים, מפיקי הטלוויזיה לא נמצאים בביזנס כדי לחנך, לתרום לתרבות או לשפר את חיי האזרח - הם בביזנס כדי לעשות כסף. הסיבה שזבלונים כמו "היפה והחנון", "האח הגדול", "הישרדות" ותוכניות ירודות אף יותר פושות במקומותיו היא פשוטה: הזבלונים זולים יחסית להפקה, וזוכים בשיעור צפייה גבוה. זה חסר טעם וחסר היגיון לבוא בטענות לספקים, כשם שאין טעם ואין היגיון בהתגוללות על הסרסורים והפרוצות. מי שחושב שתוכניות כאלו הן רעות ומזיקות, כמו גם מי שחושב שהזנות היא רעה ומזיקה, או שסמים הם רעים ומזיקים מוטב שיתרכז בהקטנת הביקוש - כל עוד יש ביקוש יהיה גם היצע. קיפודנחש - שיחה 23:05, 27 במאי 2012 (IDT)

יפה אמרת. אבל זה עניין פרקטי לגמרי: אתה לא יכול לחנך את הציבור (הקטנת הביקוש). יותר פשוט לאסור על הקרנת תוכניות מסויימות (הקטנת ההיצע). ומוטב כמובן לפעול בשני המישורים. Zivya - שיחה 10:30, 28 במאי 2012 (IDT)
עברו הימים של "איסור על הקרנת תוכניות מסוימות". דוגמאות אין ספור מדגימות למה זה רע מאד. קיפודנחש - שיחה 17:46, 28 במאי 2012 (IDT)
הפכתי בדעתי בשעת כתיבת התגובה הקודמת האם להוסיף הסתייגות לגבי יעילות צנזורה בתוכניות טלויזיה, אז הנה עכשיו אני מוסיפה אותה. איך שלא יהיה, תמיד קיימת צנזורה מסויימת. העובדה שאין ערוץ ממלכתי כחול היא גם כן סוג של צנזורה. כאמור, הכל יחסי בעולם הזה. Zivya - שיחה 20:18, 28 במאי 2012 (IDT)
ערוץ הכנסת. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:01, 28 במאי 2012 (IDT)
הרבה דברים אפשר להגיד על כנסת ישראל, אבל סרט כחול היא עדין לא. :) דניאל תרמו ערך 22:07, 28 במאי 2012 (IDT)
אהה כחול הכוונה ל... חשבתי ערוץ ארצישראלי. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:08, 28 במאי 2012 (IDT)

השלמת חוברת "המדריך לוויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

אנחנו בשבוע הבא שולחים את החוברת לדפוס! נשאר לנו רק עמוד אחד להשלים, שאמור להופיע לקראת סוף החוברת ולתת מידע על עמודי העזרה, והחממה. מטרת העמוד - להסביר איפה אפשר להתייעץ, לקבל עזרה, וחניכה. מאוד חשוב לנו לסיים את העמוד הזה במהלך החג כדי להשלים את החוברת ולשלוח אותה לדפוס - ונשמח לעזרתכם. ההתחלה כאן --‏ Itzike שיחה 13:09, 25 במאי 2012 (IDT)

חוברת יפה מאד. היכן דף השיחה להערות על הטקסט? יש שם נקודה או שתיים שאולי כדאי לנסח אחרת. Oyשיחה 18:08, 25 במאי 2012 (IDT)
על הטקסט של החוברת עצמה או לדף הנוסף? הדף הנוסף צריך להיכתב מבסיסו! --‏ Itzike שיחה 21:59, 25 במאי 2012 (IDT)
עדכנתי את הקובץ של החוברת וכרגע הוא מעודכן נכון לגרסה האחרונה --‏ Itzike שיחה 22:03, 25 במאי 2012 (IDT)
בעמוד 16 נכתב: "ליצירת ארגז החול שלכם: לכו לדף המשתמש שלכם> הקישו על עריכה> כתבו [[משתמש:<שם המשתמש שלכם>]]/ארגז חול]] ". איציק, אנא דאג לתקן זאת מכיוון שאחרת אנשים לא יוכלו לפתוח ארגזי חול... הקוד הנכון צריך להיות: [[משתמש:<שם המשתמש שלכם>/ארגז חול]] (ללא סימן הסגור-סוגריים לאחר שם המשתמש).
בנוסף, הייתי מציע בעמוד 6 להוריד מעט את חלונית ההסבר לגבי דף השיחה, כך שזו תסתיר את כמות הערכים בוויקיפדיה, כפי שמופיעה בצילום המסך של דף הבית. כבר היום המספר הזה רחוק מאוד מהמספר הקיים. הסתרה של המספר, אם זה עוד אפשרי, תהפוך את החוברת לאלמותית יותר. אחרת, ידעו מתי פחות או יותר היא נערכה והיא מהר מאוד תחשב ל"ישנה".
תודה לך ולכל יתר העוסקים במלאכת הכנת המהדורה העברית. ‏Ldorfman‏ • שיחה 22:23, 25 במאי 2012 (IDT)
צריך להוסיף פרק על מלחמות עריכה (ואיך להתנהג במקרים האלה) ו"למה שיחזרו לי" או "למה מחקו לי". אלה מבין הבעיות הראשונות והנפוצות שמשתמשים חדשים נתקלים בהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:47, 25 במאי 2012 (IDT)
איציק, הקישור הוא לא לחוברת המעודכנת, אני רואה בדף עדיין את התקלדות, וכן חסרה הפסקה ששלחתי אליך. ראה למשל בפתיחת חשבון חדש: יש לתקן במקום הקדישו על כניסה לחשבון משתמש ל-הקישו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:29, 26 במאי 2012 (IDT)
חנה משום מה יש בעיה עם הקובץ, העלתי אותו מחדש עם התיקונים --‏ Itzike שיחה 14:00, 26 במאי 2012 (IDT)
או קי, ראיתי, שלחתי עדכון כולל הרחבת הדף שבקשת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:40, 26 במאי 2012 (IDT)
וואו, יצא פשוט מקסים!!! תודה לאיציק ולכל הכותבים והעושים במלאכה. אני חייבת לציין שהעיניים נמשכו לרוב אוטומטית אל תיבות הטקסט הצבעוניות ולאמירות של "שרה", ומכיוון שרוב המידע החשוב מופיע שם - זה יכול להיות מצויין לדעתי, במיוחד עבור קוראים שיסתפקו ברפרוף מהיר על החוברת ולא יקראו אותה לעומק. Ravit - שיחה 17:54, 26 במאי 2012 (IDT)
עוד כמה תיקונים בדקה ה-90 -
  • בעמ' 10, "חיי ערך", בשורה הרביעית מלמעלה, רווח מיותר בתוך המילה "בתחתית".
  • בעמ' 12, בפסקה "ראו גם", נוצר רווח גדול בין המילה "קישורים" למילה "ערכים".
  • בעמ' 16 - העמוד מטושטש, בלתי ניתן כמעט לקריאה ואינו נעים לעין. האם זה מכוון? לא ברור למה.

מלבד זה, יפה מאד. נקווה שהחוברת תביא לנו נחשולי עורכים חדשים וראויים.שלומית קדם - שיחה 00:36, 27 במאי 2012 (IDT)

ותיקונים בזמן פציעות, (יכול להיות שאתייחס לנקודות שכבר נגע בהן, אני מודה שלא קראתי את כל הדיון) -
  • בעמוד הראשון, בוט החלפות מספר 547 היה מחליף את "כלשהוא" ל"כלשהו"
  • בעמוד 4 יש הוראות הרשמה. בסופן מופיע "וזהו!." לדעתי הנקודה מיותרת. בסוף הפסקה האחרונה באותו העמוד יש שוב סימן קריאה ונקודה אחריו.
  • בעמוד 5 מפנים לדף השיחה, לשינויים האחרונים ולעזרה. אני חושב שעדיף בשלב כל כך ראשוני להפנות ל"ברוכים הבאים" לפני שמפנים לשינויים האחרונים. זה קצת עמוס מידי על משתמשים חדשים כל כך. הם לא באים כדי לנטר, לזה הם יגיעו אחרי שיכתבו קצת ויכירו מבפנים את המערכת.
  • בעמוד 6 יש תיאורי תפקידים. מתיאור מפעיל המערכת עולה כי יש מי שבוחן את תפקודו בטרם הוא ממונה. יכול להיות שיש להסביר קצת על הרשאות של ביורוקרט במקום זה (ממנו מתעלמים לחלוטין בעמוד)ו זה יהיה מקום מצויין להדגיש את עניין הקהילה, וכי לפני מינויו של מפעיל נדרשת חוות דעת הקהילה בטרם יקבל הרשאות.
  • עמוד 9 - "דף משתמש המציג את בעליו לפני יתר המשתמשים" - צ"ל "בפני".
  • בעמוד 10 מופיעה המילה "תחתית" עם רווח באמצעה.
  • בעמוד 11 מופיעה שוב הצורה "לפני", גם שם לדעתי אמורה להופיע הצורה "בפני".
  • בעמוד 15 ההסבר אודות ערך יתום עשוי לבלבל. יש להדגיש שערך יתום הוא ערך שאין שום ערך אחר שמקשר אליו ולא, כפי יכול להצטייר מהניסוח כרגע, להיפך.
מלבד הערות פעוטות אלו, כל הכבוד לעוסקים במלאכה. מי ייתן והניסיון היפה הזה יביא אלינו גל חדש של תורמים איכותיים. Botend - שיחה 01:26, 27 במאי 2012 (IDT)
עמ' 18 - האמירה: "...ועוד נודע לי, שמרגע שיש לי 100 עריכות, אני גם יכולה להשתתף בהצבעות בנושאים שונים בדפים שונים בוויקיפדיה." מטעה ולא מדויקת. עדיף נוסח כללי יותר דוגמת: "...ועוד נודע לי כי אם אתרום באופן קבוע לתכני הוויקיפדיה אני עשויה להיות זכאית להשתתף בהצבעות בנושאים שונים בדפים שונים בוויקיפדיה." אם רוצים לדייק עוד יותר, אפשר להפנות לויקיפדיה:הצבעה. גישה זו אף עדיפה לאור העובדה כי מדובר בנתונים הניתנים לשינוי. Oyשיחה 17:02, 27 במאי 2012 (IDT)

תמונת השנה 2011[עריכת קוד מקור]

למי שמתעניין (ובפרט למי שמצפה לזה בכיליון עיניים, כמוני :) - נפתחה היום תחרות תמונת השנה 2011 בוויקישיתוף. תוכלו להיכנס בלינק הזה. לפי מה שהבנתי, כללי זכות ההצבעה מאוד מתירניים - יכול להצביע כל מי שהיו לו 76 עריכות ומעלה בחשבון ויקימדיה כלשהו לפני 1 באפריל 2012. שלושת הימים הראשונים מוגדרים beta testing period ונועדו בין היתר לבדיקה האם סקריפט ההצבעה עובד כשורה, אך ההצבעות בימים אלו נספרות גם כן במניין הקולות. תומר - שיחה 11:34, 27 במאי 2012 (IDT)

אפשר להתברבר הרבה זמן מנקודת ההתחלה עד שמגיעים לדף התמונות להצבעה. למי שיודע שהוא בעל זכות הצבעה, הנה הדף ממנו יוצאים לגלריות התמונות המועמדות להצבעה. Oyשיחה 17:15, 27 במאי 2012 (IDT)
יש תמונות ישראליות שמשתתפות השנה? --‏ Itzike שיחה 17:27, 27 במאי 2012 (IDT)
תודה על הקישור, Oy, התייאשתי באמצע. אבל נראה לי שאני אחכה עם ההצבעה לסיבובים הבאים, יש יותר מדי תמונות בשלב הזה. עידושיחה 23:11, 27 במאי 2012 (IDT)
ואני התייאשתי מהמסך השחור עם התמונה המתפוגגת. לא ברור לי למה זה טוב. דורית 23:15, 27 במאי 2012 (IDT)
אחרי המסך השחור עם התמונה המתפוגגת, משתלם לחכות בסבלנות. כמה תמונות נפלאות מתמודדות השנה על התואר. Oyשיחה 10:15, 28 במאי 2012 (IDT)
אני קיבלתי את הרושם שהתמונות השנה יפות פחות משנים קודמות. דניאל תרמו ערך 11:53, 28 במאי 2012 (IDT)
נראה לי שהדבר נובע מירידת הסטנדרטים לתמונה מומלצת בוויקישיתוף - נראה שזה לא שאין תמונות טובות כמו בשנה שעברה, אלא שיש הרבה תמונות שהן לא משהו לעומת השנה שעברה. תומר - שיחה 21:47, 28 במאי 2012 (IDT)
עברתי על כל התמונות ולא ראיתי תמונות מדיהמות כמו הזוכות משנים קודמות. אבל אולי מרוב עצים לא רואים יער. נחכה לשלב הגמר ואולי אז אני אבחין פתאום במשהו יוצא דופן. דניאל תרמו ערך 21:54, 28 במאי 2012 (IDT)
עברתי כעת על כל הגלריות וניסיתי לחשוב אילו תמונות יכולות להגיע לגמר. נראה שאתה צודק. תומר - שיחה 22:29, 28 במאי 2012 (IDT)
אם להמר, נראה לי שזו, זו וזו יגיעו למקומות גבוהים. תומר - שיחה 22:30, 28 במאי 2012 (IDT)
את הראשונה מאוד אהבתי. עידושיחה 22:37, 28 במאי 2012 (IDT)
אז תצביע עבורה. מתניה שיחה 22:42, 28 במאי 2012 (IDT)
זה "משלנו"...
איציק שאל אם יש תמונות ישראליות המשתתפות... ובכן, עד כמה שאני יודע אין יצוג לצלמים ישראלים, אבל יש לפחות תמונה אחת שצולמה בארץ (ראו משמאל). אגב, לא בדקתי זאת, אבל מאוד יתכן שהצלם הגיע לארץ לרגל ויקימניה 2011, אז יתכן שהרווחנו עוד משהו מהאירוע ההוא Face-smile.svg. ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:21, 3 ביוני 2012 (IDT)
בשנה הבאה יהיו תמונות של צלמים ישראלים - שתי אלו, ובטח יהיו עוד מומלצות מאת משתמש:Gidip עד סוף השנה. תומר - שיחה 14:46, 6 ביוני 2012 (IDT)
גם זה "משלנו"...
תוך כדי המשך המעבר על תמונות (וההצבעה), התמונה הבאה נראתה לי מאוד "ישראלית" - וצדקתי. יש לנו עוד נציגות - ראו מימין. ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:01, 7 ביוני 2012 (IDT)

סוקרטס זוכה[עריכת קוד מקור]

אפרופו ריאליטי: זהו הריאליטי בהתגלמותו. סוקרטס זוכה, 2,400 שנים אחרי שהוצא להורג. Zivya - שיחה 12:05, 28 במאי 2012 (IDT)

העיתון חרות הוסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית[עריכת קוד מקור]

כאן. רדיומן - שיחה 16:32, 28 במאי 2012 (IDT)

נהדר, חבל שרק 5 שנים, נקווה שהם ישלימו את יתר השנים. רק להארץ וידיעות אחרונות נחכה עד בוש חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:00, 28 במאי 2012 (IDT)
הם כל הזמן מתקדמים שם. מדי שבוע שבועיים אני מגלה שנוספו עוד שנים לדבר, מעריב, או על המשמר. כל הכבוד להם על הפרוייקט. עדירל - שיחה 17:58, 28 במאי 2012 (IDT)
יצרתי את תבנית:חרות, לקישור לכתבות מעיתון זה. הופתעתי לגלות ש-Aviados השתמש בתבנית זו חמישה ימים קודם שנוצרה, מתוך אמונה שאף על פי שתתמהמה בוא תבוא. כן נזכה לראות בביאת משיח צדקנו. דוד שי - שיחה 07:54, 29 במאי 2012 (IDT)
תודה דוד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:23, 29 במאי 2012 (IDT)
תמיד חשדתי שיש לAviados כוחות על. Ijon - שיחה 16:50, 24 ביוני 2012 (IDT)
קריצה אביעדוסשיחה ה' בתמוז ה'תשע"ב, 20:14, 24 ביוני 2012 (IDT)

סטטיסטיקה זה שטויות[עריכת קוד מקור]

2,400 ערבים התנדבו לשירות לאומי לעומת 1,800 חרדים. הכותרת לא טרחה לציין שאחוז הערבים במדינה הוא קצת יותר מפי 2 לעומת החרדים, מה שאומר שבסופו של דבר אחוז המתנדבים החרדים מתוך הקהילה החרדית גדול מאחוז המתנדבים הערביים מתוך הקהילה הערבית. לויודעת אם זה מכוונות זדון או סתם, אבל זה מטעה במקצת. לעני"ד שירות לאומי זה בזבוז זמן לאומי משום שמדינה אמורה להיות לא יותר מחברה עסקית מנוהלת היטב, אבל זה דיון אחר. Zivya - שיחה 13:57, 29 במאי 2012 (IDT)

אני דווקא הגעתי למסקנה שונה מאשר "סטטיסטיקה זה שטויות".
באופן מאוד מפתיע, כל מי שלא משרת בצבא או מתנדב לשירות לאומי, סבור שישראל חייבת צבא מקצועי וחייבת להתנהל כחברה מסחרית. הכול כמובן מנימוקים כלכליים וחברתיים נטו. Nachy שיחה 14:17, 29 במאי 2012 (IDT)
2,400 ערבים בני 18-20 לעומת 1,800 חרדים בני 22 ומעלה (תורתם אמונתם עם ילד אחד לפחות) או חרדים בני 26 ומעלה (תורתם אמונתם רווקים) או חרדים בני 18 ומעלה (שקיבלו פטור משירות צבאי), יחי ההבדל הקטן. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:28, 29 במאי 2012 (IDT)
העניין הוא אחוז המתנדבים מסך המתנדבים הפוטנציאלים. ניסיתי למצוא נתונים על הנושא בנט, אבל לא מצאתי דברים ברורים. גם אם אתה צודק, הכותרת מעמתת את הנתונים שברור שאין קשר ביניהם ("2500 בלונדיניות בהיי-טק לעומת 40,000 בעלי עיניים כחולות"), וזה ודאי לא נוהל תקין. Zivya - שיחה 15:07, 29 במאי 2012 (IDT)
האחרונים שרוצים צבא מקצועי, או אפילו תשלום שכר מינימום למשרתים בצה"ל הם הערבים והחרדים. תשלום למשרתים בצה"ל פירושו הפסקת הנוהג שכספי המדינה הולכים למי שמצליח להציג את עצמו כיותר מסכן, דבר המעודד אנשים להיות מסכנים, ומעבר למדיניות של תשלום על עבודה, דבר המעודד אנשים להתגבר על מסכנותם, לעבוד ולהתקדם. פירוש שינוי מדיניות כזה עבור החרדים והערבים היא האצה מהירה של השתלבות במדינה, כולל גיוס לצבא. יש רק קבוצה אחת המתנגדת לכך יותר מהחרדים והערבים: הפוליטיקאים מכל המפלגות. אזרחים שאינם צריכים טובות מהממשלה הם סיכון קיומי לפוליטיקאים. עדירל - שיחה 14:33, 29 במאי 2012 (IDT)
כנראה הממשל בארה"ב חרדי. חוצמזה שזה שטויות: החרדים (כמו כל השכבות העניות של הציבור) הם הראשונים שיתמכו במדינה סוציאליסטית. -מדינה שמתנהלת כחברה מסחרית היא ממש לא מדינה כזאת. Zivya - שיחה 14:54, 29 במאי 2012 (IDT)

אני מוחה על שימוש בדפי שיחה בכותרות לא אוביקטיביות המביעות דיעה. יש למישהו משהו להגיד שיגיד את זה תחת שמו ולא יתן לכותרת הכללית את קביעותיו. ניתן היה להוסיף סימן שאלה לכותרת מה שהיה הופך אותה לאוביקטיבית. זה נכון לכל דפי השיחה וללא קשר לכותב/ת או לדבריו/ה. (אולי רק בכיכר העיר זה בסדר אני לא יודע)מי-נהר - שיחה 15:10, 29 במאי 2012 (IDT)

הכותרת נכתבה במה שנקרא "ציניות". לש' אחר: זה לא שאני חושבת שסטטיסטיקה זה שטויות, אלא שאני מתארת לעצמי שזה מה שחשב העורך כשניסח את כותרת הכתבה. למעשה, זו דוגמה טובה למשמעות הרת הגורל של כותרת של כתבה. Zivya - שיחה 15:14, 29 במאי 2012 (IDT)
השטויות שהכותרת מתייחסת אליהם הן נתונים גולמיים ולא סטטיסטיקה. דווקא הסטטיסטיקה היתה יכולה במקרה כזה לתת מבט השוואתי. עוזי ו. - שיחה 15:56, 29 במאי 2012 (IDT)
הוא אשר אמרתי. זה ההפוכה של המצב המתואר בערך עיסוי נתונים. Zivya - שיחה 16:09, 29 במאי 2012 (IDT)

יפה אמרת שזה מה שאת מתארת לעצמך שזה מה שחשב העורך כשניסח את הכותרת האחרת באותה כתבה. זאת אומרת שמוטב שלא כל אחד יכתוב בכותרת הכללית את מה שהוא מתאר, אלא שיכתוב זאת בשמו וחתימתו בתגובתו האישית. אפשר פשוט להביא את כותרת אותה כתבה שהולכים לדבר עליה עם גרשיים ככותרת. אני פשוט דואג לסדר של הכתיבה והצגת נושאי הדיון בדפי השיחה של ויקיפדיה. כך מראש מונעים אוירה ותגובות אמונציואנאליות מיותרות שמביאות לגלישה והסתה מעיקר הדיון. מי שירצה יגיב לנושא עצמו ומי שירצה יגיב לתגובה כזו או אחרת מאלה שהופיעו בדיון בנפרד. במצב הנוכחי כמודל למקרים אחרים יוצא שהכותרת מחייבת תגובה בפני עצמה ללא קשר לכתבה המובאת כסימוכין.מי-נהר - שיחה 16:01, 29 במאי 2012 (IDT)

תביעה בבית דין רבני בעניין הפרת תנאי שימוש / זכויות יוצרים של תמונה בוויקישיתוף[עריכת קוד מקור]

נחמד לראות באתר של "ארץ חמדה" פסק דין בעניין "חיוב בשל הפרת זכויות יוצרים, בשימוש בתמונה שפורסמה באתר ויקישיתוף. פסק הדין מבסס את סמכותו של בית הדין לחייב קנס בלא הוכחת נזק, בשל הפרת זכויות יוצרים." קישור לפסק הדין בפורמט PDF. חביב. 93.172.225.251 21:40, 29 במאי 2012 (IDT)

בהחלט מעניין, אבל ארוךךךךךךךךךךךךךך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 21:47, 29 במאי 2012 (IDT)
אני לא מוצא את זה כרגע, אבל זכור לי שהיה כאן דיון קודם על פסק הדין הזה. Tzafrir - שיחה 10:47, 30 במאי 2012 (IDT)
כאן. מתניה שיחה 10:56, 30 במאי 2012 (IDT)

מערכת החינוך לא רלוונטית[עריכת קוד מקור]

בתוכנית המקור (תוכנית תחקירים) מתקיפים את התוכן הנלמד במערכת החינוך בטענת אי רלבנטיות. כמה שאני מזדהה עם התוכנית ששודרה הערב - בזבוז הזמן במערכת החינוך הוא אדיר. בין המותקפים לימודי הלשון ובעיקר תחביר, לימודי ההיסטוריה ועוד. איתן - שיחה 21:45, 29 במאי 2012 (IDT)

אינני יודע מה המצב כיום, אבל כשאני עשיתי 5 יחידות היסטוריה מאוד נהניתי והחכמתי. בכל הנוגע ללימודי לשון אין לי הרבה מה לומר. זה מקצוע שנוא, ובצדק. מלמדים הררי כללים שאף אחד לא מצליח להפנים, ובוודאי שלא מיישם. וזה במקביל להזנחה נפשעת של תחום החיבור. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:51, 29 במאי 2012 (IDT)
הלימודים בבית ספר לא שווים הרבה. מרבית התלמידים לא יזכרו שום דבר ואלה שכן יזכרו כנראה ישנאו את המקצוע שלמדו. יש מדי פעם איזה מורה טוב שמלמד כמו שצריך, אבל משרד הבורות מצליח להחדיר את השטויות שלו ברגל גסה מדי ואין בכוחם של מורים אלה להושיע. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:02, 29 במאי 2012 (IDT)
עיקר הטענות שהועלו היו קשורות באי רלוונטיות של החומר הנלמד. בתחביר ולשון זה ברור, בהיסטוריה מחו על התמקדות יתר בבית שני ועל הזנחה מוחלטת של העת החדשה, כמו המאורעות במלחמת העולם השנייה, שגם בהם מושם דגש יתר על השואה, וכדומה. לגבי מתימטיקה, למרות שסיימתי 5 יחידות, אני חושב שתלמיד ממוצע יכול להסתפק בלימוד של אחוזים ואלגברה בסיסית. איתן - שיחה 22:12, 29 במאי 2012 (IDT)
זה לא משנה איזה נושאים נלמדים ואיזה נושאים לא נלמדים במסגרת בית הספר. בלאו הכי סביר להניח שהתלמיד ישכח את זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:14, 29 במאי 2012 (IDT)
ודאי שזה משנה מה נלמד בבית הספר. אומנם רוב החומר נשכח (תלוי באופי התלמיד ובמקצוע), אך הדברים החשובים נזכרים, במיוחד מתמטיקה ואנגלית (לפחות ברמה בסיסית). בכל מקרה על כמות החומר הלא רלוונטי שמלמדים בישראל אפשר ללמוד מ-262 שאלוני הבגרות (לפי יאיר לפיד) שקיימים כיום שרובם המוחלט חסר כל משמעות, כמעט בכל צורה שהיא - העיקר עוד יחידות לימוד. Cgruda - שיחה 22:25, 29 במאי 2012 (IDT)
אני דווקא די אוהב תחביר ולשון בכללי. לאחרונה מוסיפים גם לימודי הבעה והבנה, שזוהי כנראה כוונתך ב"תחום החיבור". ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:16, 29 במאי 2012 (IDT)
עצתי לך להתרחק מכל מה שמשרד הבורות מנסה לקדם. שומר נפשו ירחק. עדיף שתלמד בעצמך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:19, 29 במאי 2012 (IDT)
משתדל. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:23, 29 במאי 2012 (IDT)
אני לא רואה היגיון בלקטר. יש הצעות אופרטיביות, שניתן לקדם אותם כאזרחים?
החומר הנלמד בלשון הוא פשוט איום ונורא. התרכזות כמעט בלעדית בסיווג טכני של משפטים למבנים תחביריים ומילים לבניינים ומשקלים. מסוג הדברים ששוכחים יום אחרי הבגרות. כפי שמוכיחים הדיונים כאן בוויקיפדיה, יש המון דברים חשובים בהרבה שכדאי שאדם ידע על השפה העברית. גם לי מאוד הציק בהיסטוריה שלומדים המון על השואה, אבל ממש כלום על המלחמה עצמה. כמו כן לא עוסקים בכלל (למעט יחידה קטנה על לאומיות) בהיסטוריה לא יהודית. עדיף היה שבמקום שני שאולנים על היסטוריה יהודית (אפילו ישראלית כמעט אין) היו עושים שאלון אחד על יהדות וישראל, ואחד על היסטוריה עולמית (כמו בארה"ב). באשר למתמטיקה. כבר יש מסלול למי שרוצה לדעת רק דברים כמו אחוזים ואלגברה בסיסית. 3 יחידות לימוד. הבעיה היא דווקא ב-5 יחידות לימוד. מתמטיקה היא בעצם התחום החשוב היחיד שאין בו באמת לימוד ברמת 5 יחידות. בבגרות בביולוגיה, פיזיקה, כימיה, ספרות מורחב וכו', עוסקים באמת בתחום הדעת עצמו. במתמטיקה לעומת זאת רק משננים אלגוריתמים ונוסחאות ללא תכלית, ואין שום אפשרות לעסוק בתחום עצמו, שרחוק מזה מאוד. דניאל תרמו ערך 23:10, 29 במאי 2012 (IDT)
ראשית, לפני הכל, בבית הספר לומדים איך ללמוד. הסיבה שבחורי ישיבה (סורי, לסמינרי בית יעקב יש הרבה פחות במה להתפאר) מצליחים להשיג פערים בצורה יפה מאד היא בגלל שבישיבה הם אומנם לא לומדים מתמטיקה, אבל הם לומדים איך ללמוד - מי שלומד. אבל - אם כבר לומדים, עדיף משהו יעיל. אין ספק שדקדוק זה בזבוז זמן מהלך. לא די שבן-יהודה עשה את הטעות הפטאלית והשאיר את כללי הדקדוק העבריים על כנם, גם לשנן אותם? המקצועות הבסיסיים הם מתמטיקה, אנגלית ושפת תכנות כלשהי. כל השאר צריכים להיות בגדר מקצועות בחירה שהתלמידים בוחרים להתמחות בהם. אבל מעל הכל - יש צורך דחוף להחזיר למורים את הסמכות שהייתה להם, בנוסף להכנסת יוקרה למקצוע - כדי לשפר את איכות החומר. זה פריבילגיה שיש היום בעיקר בצד הדתי של המתרס. Zivya - שיחה 23:21, 29 במאי 2012 (IDT)
מערכת החינוך במדינת ישראל לא במצב כה גרוע, אולם לא הייתי מייחס את הישגי הכלכלה הישראלית למערכת החינוך, אלא לחומר הגלם שלו. על פי Rushton, J. P. (1997). "Race, Intelligence, and The Brain." Personality and Individual Differences 23:., בעמוד 172, ליהודים האמריקאים מנת משכל גבוהה בהרבה מזה של שאר האוכלוסיה. גם אם לא נקבל את הממצאים כמדוייקים, וגם אם נקח בחשבון שהיהודים בישראל אינם יהודים אמריקאים, עדיין ברור שהעילית האינטלקטואלית היהודית נהנית מיכולות המאפשרות לה לצלוח את הלימודים בהצלחה רבה כמעט בכל מערכת חינוכית. באותה מידה, הכשלונות של מערכת החינוך במבחנים הבינלאומיים נובעת בעיקר מכך שאוכלוסיית ישראל הטרגונית יותר מהמדינות המגיעות לפסגה במבחנים אלו. אם נשווה את השליש העליון או אפילו את החצי העליון אין לי ספק שישראל תהיה בראש ההצלחה העולמית. הבעייה של מערכת החינוך הישראלית היא בנסיון להתאים תכנית אחת לכולם. באמת לא משנה מה ינסו להתאים לכולם, הנסיון עצמו חסר שחר. תלמידים אינם מוצר על פס ייצור ואין זה משנה מה אופיו של פס הייצור. עדירל - שיחה 01:07, 30 במאי 2012 (IDT)

מתימטיקה[עריכת קוד מקור]

גם שלוש יחידות זה יותר מדי. איתן - שיחה 23:22, 29 במאי 2012 (IDT)

אני לא יודע אם הזדמן לך לראות לאחרונה בחינה של 3 יחידות. השאלות ברמה טריוויאלית לגמרי ובבחינה עצמה אפשר לצבור עד 150 נקודות (כאשר כל ציון מעל 100 נחשב ל-100). במילים אחרות, בשביל לעבור בהצלחה מקסימלית מבחן 3 יחידות מספיק להצליח 66% ממנו, שזה פחות או יותר לדעת לפתור משוואה ולמצוא זוויות במשולש. דניאל תרמו ערך 23:25, 29 במאי 2012 (IDT)
צביה, את טועה. כמעט אף אחד מחבריי שעזב להשלים בגרויות לא הצליח להשלים את הפער במדעי הטבע, מתמטיקה ואנגלית (אני מצליח לחשוב על אחד מתוך כמה עשרות, והוא מוכשר באופן יוצא דופן; הוא לומד לתואר במתמטיקה, פיזיקה ומדמ"ח במקביל). מה שכן, בישיבות בהחלט רוכשים את היכולת לומר המון ספקולציות, כך שבפקולטה לרוח זה סבבה.
דניאל, לא מדויק. כדי לקבל מאה הייתי צריך גם לדעת לגזור ולחקור פונקציה. Nachy שיחה 23:38, 29 במאי 2012 (IDT)
ואני מוכרח להוסיף שחוץ ממתמטיקה (שצריך או לשנות את המתודה או לבטל), מקצוע ההיסטוריה מביש. במקום לרכוש ידע היסטורי רחב על האנושות בכללה (כולל קצת היסטוריה של המדע, היסטוריה צבאית, קצת על התפתחות המין שלנו וכדו') וראיית עולם מקיפה שממקמת את האדם במקום המתאים לו בהיסטוריה של הגלובוס, התלמידים האומללים נאלצים לשנן תאריכים שבהם גטו כזה או אחר נסגר, שמות מעצבנים של ערים בפולין וקלישאות על שואות ותקומות. Nachy שיחה 23:42, 29 במאי 2012 (IDT)
זה לא סותר את העובדה שיש קושי להשלים. השאלה היא כמה קושי. העובדה שאנשים ללא רקע בסיסי מצליחים להוציא ציונים יפים (וגם אם יש סטיות לכאן ולכאן בנתונים, אין עשן בלי אש) מראה שהם לא התבטלו לחינם כל שנותיהם בישיבה משום שלכאורה הם היו אמורים לצאת בורים גמורים. מה שאומר - שפחות משנה מה אתה לומד, כמו איך אתה עושה את זה וכמה. Zivya - שיחה 23:53, 29 במאי 2012 (IDT)
"גליק למד לפסיכומטרי בכיתה מיוחדת לגברים, במכינה האקדמית של המכללה החרדית בירושלים." צביה, כיתה של 29 שנלקחה במיוחד אינה מדד לכלום. אני יכול לקחת חמישה אנשים שאבחר, והם יוציאו 780. איתן - שיחה 08:22, 30 במאי 2012 (IDT)
לא יודע כלום על הישגי יוצאי ישיבות בבגרויות, אבל שימי לב שאין שום קשר להצלחה בפסיכומטרי. פסיכומטרי מודד חשיבה אנליטית ללא צורך בידע מוקדם כמעט. ובכל קיום או היעדר הכנה לפסיכומטרי כמעט ולא משפיעים על הציון במבחן. זאת כמובן בניגוד גמור לבחינות בגרות, בהם נדרשים להפגין בעיקר ידע ותרגול מונוטוני של פרקטיקות שנטחנו במשך תקופה ארוכה. דניאל תרמו ערך 00:24, 30 במאי 2012 (IDT)
צביה, המציאות היא שרובם המוחץ של החרדים שיוצאים ללימודים אקדמיים לא ממשיכים למקצועות "מועילים", אלא מתמקדים בחשבונאות, מנהל עסקים ומשפטים. אלה מקצועות שלא דורשים ידע, מיומנות או התמקצעות מוקדמים. קשה להם להשתלב בלימודי מתמטיקה ברמה גבוהה (ואני לא מדבר על מתמטיקה-מתמטיקה או פיזיקה, הנדסה וכדו', אלא גם על מדעי החברה שדורשים מתמטיקה, כמו סטטיסטיקה וכלכלה) והאנגלית שלהם נחשלת (כמו שלי, לדוגמה).
הסטטיסטיקות של הפסיכומטרי בקרב החרדים לא אומרות הרבה מכמה סיבות. ראשית, דניאל כבר כתב שהפסיכומטרי לא בוחן השכלה אלא יכולת אנליטית מסוג מסוים. שנית, החלק בו החרדים דומיננטיים יותר, החלק המילולי, תופס משקל כפול בציון הפסיכומטרי, מאשר החלק בו החילונים דומיננטיים יותר, חלק האנגלית. שלישית, אני דיי משוכנע שמדגם של 29 אנשים הוא ממש רע מכדי להעיד על עשרות אלפים.
בנוסף, חשוב לפלח את אותם חבר'ה ש: (א)מוגדרים כחרדים (ב) עזבו את הישיבה (ג) החליטו לגשת לפסיכומטרי, ולהבין שלראות בהם ייצוג של כלל בחורי הישיבות זה בעייתי. Nachy שיחה 01:27, 30 במאי 2012 (IDT)

ילדים בגיל שש הם בגובה אידאלי לקטיף של תות, ולכן חבל שיבזבזו זמנם בבית הספר. צריך ללמד אותם קרוא וכתוב וארבע פעולות חשבון, כדי שיוכלו להחליט מה עדיף, דוכן תות שעליו כתוב "קופסה בעשרה שקלים" או דוכן שעליו כתוב "שתיים ב-15". זה הכל, אחר כך שילכו לקטיף. את כל מה שירצו לדעת יוכלו לקרוא בוויקיפדיה. את 100,000 המורים שיתפנו נוכל לשלוח לנגב, שישגיחו שלא ייכנסו סודנים. לא מאמינים? צפו בתוכנית "היפה והחנון", ותגלו שמי שלובשת ביקיני, מחזיקה פן בתיק ולק במגירה, לא צריכה לדעת שום דבר.

קצת יותר ברצינות: כל הכלכלה הישראלית נשענת בעיקר על מי שלמדו בישראל (גם על עולים חדשים, תאילנדים, סודנים ועוד), והתוצאות, מ"טבע" ו"אינטל" ועד האוניברסיטה העברית והטכניון, לא כל כך מאכזבות. יש מקום לשיפור תוכנית הלימודים, אך אין צורך לקטול. כל אחד מאתנו יוכל להצביע על מקצוע ששנא, ולכן ראוי לבטל אותו כליל מתוכנית הלימודים, אך זו לא חוכמה גדולה. גם אם יש פרופסור להיסטוריה שכתב ספר שבו הוא מוכיח עד כמה לימודי המתמטיקה מיותרים, אל תקחו דוגמה ממנו. דוד שי - שיחה 23:40, 29 במאי 2012 (IDT)

איך בוטל "איך בוטלה המתמטיקה". דניאל תרמו ערך 00:24, 30 במאי 2012 (IDT)
תודה על הבלוג הנחמד :) רק חבל שהוא בחר כעיצוב את אחת מברירות המחדל המשמימות של וורדפרס. Zivya - שיחה 00:41, 30 במאי 2012 (IDT)
אני מסכים עם דניאל. משרד הבורות מצליח להחריב תחום חשוב כמו מתמ'. גיליתי את היופי של המקצוע רק באונ', מה שמצער מאד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:47, 30 במאי 2012 (IDT)
אני אשמח להחליף את העיצוב (אני רוצה לעשות זאת כבר זמן מה). אני זקוק להמלצה על עיצוב שהוא א) תואם עברית, ב) נראה טוב ו-ג) חף מסוסים טרויאניים + קישור למקום שבו אני יכול להוריד אותו. את בעניין? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:36, 30 במאי 2012 (IDT)
לדוד שי, אני מבין את הרגישות שלך למקצוע המתימטיקה, אבל מנסיוני הצורך של 90 אחוז מהאוכלוסיה בחומר שנלמד מעבר לשלוש יחידות שואף לנגזרת של c. אני למדתי חמש יחידות מתימטיקה פלוס לימודי המשך (אלגברה לינארית וכו'), והשימוש העיקרי שלי בחומר הוא היכולת להבין 50 אחוז מערכי המתימטיקה בוויקיפדיה (אני מעריך בהערכה גסה ש-50 אחוז איני מבין או לא מנסה להבין, בעיקר כשזה מגיע ל-200 השנים האחרונות).
המסקנה שלי היא יש לחלק את האוכלוסיה ל-3 קבוצות: מתימטיקאים, תומכי מתימטיקה וכאלה שאינם זקוקים למתימטיקה מעבר לאחוזים, חזקות וכדומה.
לא בגלל מתימטיקה פתחתי את הדיון לעיל. איתן - שיחה 08:49, 30 במאי 2012 (IDT)
לא לומדים מתמטיקה כי "צריך" את זה. ראה גם [1]. אני מעולם לא השתמשתי בידע מי היה נשיא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השניה. אולי זה יהיה אפקטיבי אם אגיע יום אחד לתוכנית טריוויה (יחד עם הידע מי כתב את הלהיט "יפה שלי, מתוקה שלי, אני אוהב אותך") אבל עד אז? גורנישט. מיותר עבורי יותר משאינטגרל מסוים מיותר עבור הנסיך יוהנס. אז...? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:57, 30 במאי 2012 (IDT)

השוואה בין מערכת החינוך למערכת הבריאות[עריכת קוד מקור]

לאורך התחקיר לא יכולתי להימנע מההשוואה בין שתי המערכות החולות הללו: ההבדל הוא שבבתי החולים רואים את הנזקים באופן מיידי. איתן - שיחה 22:35, 29 במאי 2012 (IDT)

לא נכון. מערכת הבריאות הישראלית היא מהטובות בעולם המערבי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:38, 29 במאי 2012 (IDT)
גם מערכת החינוך נחשבה לכזו עד לפני 20 שנה. לך לבתי חולים ותיווכח בעצמך. המערכת קורסת, והיא מחזיקה מעמד כי עוד יש רופאים שמוכנים לעבוד 240 שעות בחודש איתן - שיחה 23:19, 29 במאי 2012 (IDT)
ממפגשים אחדים שהיו לי עם מערכת הבריאות בישראל בעשור האחרון, יש בפי רק שבחים. דוד שי - שיחה 23:27, 29 במאי 2012 (IDT)
אין לי תלונות לרופאים, לי היה מפגש כזה בחודש האחרון, וגם לי יש שבחים. מצד שני, ניסית פעם ללכת לבית חולים בפריפריה? דיברת עם רופאים צעירים?
גם מערכת החינוך לפני שלושים שנה תפקדה מצוין, והיום אנו רואים מה נשאר ממנה. איתן - שיחה 08:28, 30 במאי 2012 (IDT)
היא קורסת בגלל מחסור כרוני באחיות ורופאים ולא בגלל איכות הטיפול - בין השאר בגלל משכורות מעפאניות. נס שיש עוד כמה אמהות פולניות ששולחות את ילדיהן ללמוד רפואה, בתוספת לחבר'ה הדתיות שמעניקות כבוד למקצוע סיעוד (בדיוק השנה נפתחה שלוחה של מכון טל במכללת בני ברק), כי אף בת נורמלית לא תהיה פראיירית בשביל לעבוד בתנאים כאלה. קורסת לשון הווה. משמע - עוד לא ממש קרסה. Zivya - שיחה 23:34, 29 במאי 2012 (IDT)
אם אכן כדברייך, הרי שהבנות הדתיות מזיקות למערכת ולא תורמות לה. אם תפסקנה להתגייס למען המולדת, לא תהיה לממשלה ברירה אלא להעלות את המשכורות. עדירל - שיחה 01:10, 30 במאי 2012 (IDT)
חבל לזרוק ססמאות לאוויר בלי לבדוק. קל יחסית לבדוק את הצלחת מערכת הבריאות על ידי התבוננות בבריאות האוכלוסיה. האוכלוסייה בישראל בריאה למדי. ניתן לראות זאת מהתבוננות בשני פרמטרים עיקריים: תוחלת החיים ותמותת תינוקות. שני הפרמטרים החשובים האלה מציבים את ישראל בראש המדינות המערביות (בעיקר בציבור היהודי, המצב בציבור הערבי חמור יותר). גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:51, 30 במאי 2012 (IDT)
המחסור ברופאים לא נובע ממשכורות מעפנות, החוגים לרפואה באוניברסיטה מלאים עד 0 מקום, והביקוש עולה בהרבה על ההיצע, ועוד לא שמעתי על בעיה של רופאים מובטלים, הבעייה היא שאין מספיק מקומות בחוגים האלה ולכן כל שנה מסיימים פחות רופאים משזקוקים להם במערכת. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:00, 30 במאי 2012 (IDT)

נעים להכיר[עריכת קוד מקור]

Special:Interwiki. מתניה שיחה 22:54, 29 במאי 2012 (IDT)

לא הצלחתי להבין איזה מידע זה נותן. עידושיחה 08:38, 30 במאי 2012 (IDT)
זה חוסך את הצורך לנחש מהי הקידומת של שפות אחרות. מתניה שיחה 09:07, 30 במאי 2012 (IDT)
יפה, יעזור גם לגלות לאיזה ויקיפדיה נכנסים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:26, 30 במאי 2012 (IDT)
עדיין לא מבין. מה אני אמור להבין מנתונים כאלה:
קידומת URL העברה הכללה
aa‏ //aa.wikipedia.org/wiki/$1 כן -
? עידושיחה 18:47, 30 במאי 2012 (IDT)
תפתח את המקרא... מתניה שיחה 20:14, 30 במאי 2012 (IDT)
ייתכן שהבעיה היא בי, אבל גם מהמקרא אני לא מבין כלום. עידושיחה 07:30, 31 במאי 2012 (IDT)
אם בטור "העברה" מופיע "כן", המשמעות היא שניתן לקשר לאותה ויקיפדיה על ידי סוגריים מרובעים כפולים ([[כלומר כך]]) על ידי שימוש בקידומת המתאימה - למשל מויקינגליש מקשרים כך [[:en:שם הערך בוויקיפדיה האנגלית]] או כך: [[:w:en:שם הערך בוויקיפדיה האנגלית]] . "הכללה" באופן עקרוני אומר שניתן לכלול תוכן עמוד מוויקיפדיה אחרת, באותו אופן שכוללים דפים מהוויקיפדיה המקומית בעזרת סוגריים מסולסלים: {{שם הדף להכללה, כולל הקידומת המתאימה}}. כיוון ש"הכללה" לא מסומן עדיין לשום ויקיפדיה זרה, זה תאורטי בלבד. מה שחסר בבלה הוא השפה וסוג הוויקי - מי שמכירה את הקודים יכולה להסיק בעצמה, אבל זה לא נוח. כמובן יתכן גם שפשוט לא הבנתי במה מדובר ומה שכתבתי כאן הוא צרור שטויות משוטיות. קיפודנחש - שיחה 08:06, 31 במאי 2012 (IDT)
במחילה, איפה עמודת השפה בטבלה? קרי, איפה כתוב שם שהקידומת wa. הוקצתה לוויקיפדיה הוולונית? בתודה, ליאור पॣ • י' בסיוון ה'תשע"ב • 10:45, 31 במאי 2012 (IDT)

האיראנים האלה, לא נותנים קרדיט[עריכת קוד מקור]

הכתבה במעריב

הערך בויקיפדיה.

--שלמה - שיחה 23:25, 30 במאי 2012 (IDT)

קרדיטים לתמונות הם לא מיודעמה משהו אופנתי. Zivya - שיחה 23:49, 30 במאי 2012 (IDT)
יש שיפור ניכר בנושא. תמונות שצילמתי ושמופיעות בקומונס שולבו לא פעם באמצעי תקשורת ודוברות שונים ותמיד נתנו קרדיט על שמי (כלומר לא הסתפקו בקרדיט כללי לויקיפדיה). Ranbar - שיחה 10:49, 31 במאי 2012 (IDT)
זה בוודאי עוד וירוס שמשתולל באיראן ומחליף תמונות בעיתונים. דוד שי - שיחה 07:43, 31 במאי 2012 (IDT)
אולי מדובר בעיתונאי מתנגד משטר, שרצה להביך את אחמדינג'ד, ולומר לו תראה איזה נשק מיושן יש לנו למול הנשק של ישראל. בכל מקרה כאשר שולחים את בחורינו הטובים, שיגבו גם עבור הפרת זכויות יוצרים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:59, 1 ביוני 2012 (IDT)
ב'בשבע' פורסמה פעם תמונה בעמוד הראשי בעיתון ללא קרדיט לויקיפדיה. ובדתילי לקחו תמונה שלי ואמרו שהכתב שלהם צילם! כעס כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 17:09, 1 ביוני 2012 (IDT)
במסגרת "חוק ההסדרה" יטפלו גם בך. אם "בשבע" השתמשו בתמונה שלך, אין זאת אלא שתמונה זו היא נחלת אבותיהם, ומי אתה שתפריע להם. דוד שי - שיחה 20:48, 1 ביוני 2012 (IDT)
איזה כיף זה לערוך כנסים על חורבות כפר ערבי, ולגנות את המתיישבים במקומות שבהם אבות האומה רקמו את חלומותיהם, ונביאי האומה חזו את נבואותיהם. --אפי ב.התחברו ל♥ • 01:49, 3 ביוני 2012 (IDT)
דוד שי, אין ספק שהתעלית על עצמך בתגובתך הבוגרת. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:06, 3 ביוני 2012 (IDT)
שילבתי בתמונת הצוללת הישראלית את תבנית:צוטט (תמונה). אתם מוזמנים לשלב תבנית זאת בכל פעם בה מתגלה שימוש באמצעי התקשורת באחת התמונות מוויקישיתוף או מויקיפדיה העברית. שבוע טוב, ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:06, 3 ביוני 2012 (IDT)
אני תמיד אחזתי שהתבנית הזאת מיותר. ביתד נאמן באורח קבע מפרסמים תמונות בויקיפדיה בלי שמץ של קרדיט. אחרי ששלחתי להם פקס שמודיע להם חגיגית שהם צריכים לתת קרדיטים פר משתמש, הם נתנו על תמונה שלי שדווקא הייתה משוחררת ברשיון שלא דורש קרדיט כזה. התפלאתי מאד לגלות שם של אישה בעיתון. Zivya - שיחה 16:17, 3 ביוני 2012 (IDT)
ראי למעלה- #תביעה בבית דין רבני בעניין הפרת תנאי שימוש / זכויות יוצרים של תמונה בוויקישיתוף משתמש נת- ה- הרוויח מזה 3000 ש"ח. אם תצליחי להוכיח שזה נובע מזלזול מתמשך, יכול להיות שאפשר להוציא מהם הרבה יותר. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:43, 3 ביוני 2012 (IDT)

ברכות לגל אורן[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

פרויקט מדעי-יישומי בתחום החיסכון במים של חברנו הויקיפד גל אורן ושותפו (עבודה שכבר זכתה בפרסים) הוצג החודש ביריד אינטל הבינלאומי למדע והנדסה (אנ') - האירוע החשוב בעולם לממציאים ברמה קדם-אוניברסיטאית. הפרויקט זיכה אותם במקום השלישי בקטגוריה של המצאות בתחום ה-Environmental Management (ראו כאן). כל הכבוד לשניהם! יואב ר. - שיחה 20:37, 27 במאי 2012 (IDT)

כל הכבוד לגל ולשותפו. כבר זמן רב אני גאה לספר על ערכים שכתבתי יחד עם גל, עכשיו יש לי סיבה נוספת לגאווה. דוד שי - שיחה 23:56, 27 במאי 2012 (IDT)
הי! תודה לכם! אחרי כל הפרסים מתחילים לחשוב שיש משקיע באופק. נחייה ונראה... שוב תודה, גל. Galoren.com - שיחה 17:54, 28 במאי 2012 (IDT)
כל הכבוד! אפשר הסבר על ההמצאה עצמה? דניאל תרמו ערך 21:58, 28 במאי 2012 (IDT)
סוף העברה
מצטרפת לברכות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:54, 31 במאי 2012 (IDT)
גל, שמח בשמחתך. המשך להביא לנו כבוד. ניר 121 - שיחה 00:49, 1 ביוני 2012 (IDT)
הרבה SMirC-congrats.svg כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 17:19, 1 ביוני 2012 (IDT)
מזל טוב. צחי לרנר - שיחה 12:29, 2 ביוני 2012 (IDT)
מזל טוב, חוה - שיחה 14:34, 2 ביוני 2012 (IDT)
מזל טוב, גל, המשך כך בעתיד.פרחשלומית קדם - שיחה 19:56, 2 ביוני 2012 (IDT)

מה קורה כאשר מפעיל מערכת עובר על הכללים?[עריכת קוד מקור]

אם אני סבור שמפעיל מערכת עשה משהו שאינו תקין, בפני מי וכיצד מעלים את העניין? *נכתב בלשון זכר, אך ישנה סבירות שמתייחס למפעילה ולא למפעיל- מטעמי נוחות בלבד.SegevAfriat - שיחה 01:17, 1 ביוני 2012 (IDT)

פנה לדף ויקיפדיה:בירורים ופעל לפי ההוראות שם. יואב ר. - שיחה 01:35, 1 ביוני 2012 (IDT)

סיוע בבעיה טכנית במיזם אחר[עריכת קוד מקור]

אני זקוקה לסיוע טכני (בנושא מחיקת שמות משתמש) בתוכנת ויקי במיזם אחר. מי שמוכן לסייע אשמח אם יפנה אלי בדוא"ל. במידה שאין זה המקום או שהודעתי מפרה את הכללים אפשר למחוק את ההודעה. חוה - שיחה 13:56, 2 ביוני 2012 (IDT)

טרמפים לויקי־אקדמי[עריכת קוד מקור]

אשמח לשמוע אם יש כבר לוח טרמפים יותר מסודר, אני מחפשת טרמפ מדרום (אני מגיעה מב"ש אבל גם אם מישהו יוצא מקרית גת או קצת יותר צפונה יכול אולי לעזור) --אור שפיראשיחהתרומות • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 15:30, 3 ביוני 2012 (IDT)

אני מתכוון להגיע ברכבת ואשמח לחלוק מונית עם באי רכבת נוספים. ‏עמיחישיחה 16:04, 3 ביוני 2012 (IDT)

תקינות לשון, סגנון ומה שביניהם[עריכת קוד מקור]

http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/SB-LL1987.pdf.

בשולי הדברים, האם קיים מדריך לכתיבה מסוגננת בעברית, כמו Elements of Style או מדריך הסגנון של שיקגו? Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 16:38, 3 ביוני 2012 (IDT)

לנו יש את קטגוריה:ויקיפדיה: סגנון. בחלק מההנחיות ניתן (וכדאי) להשתמש גם מחוץ לוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 00:14, 4 ביוני 2012 (IDT)

העולם שייך לצעירים, או "אתם והפייסבוק שלכם"[עריכת קוד מקור]

מה ההיגיון בהגבלת הגיל בפייסבוק? מילא הגבלה לגיל 14 ומעלה, אבל למה אם אני מעל גיל 100 אני לא יכול ליצור חשבון? אמנם יש לי עוד 76 שנים, אבל מה יהיה אז, איך יהיו לי חברים? ובאופן כללי מה ההיגיון בהגבלה שתלויה ברצונו הטוב של המשתמש? החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:39, 3 ביוני 2012 (IDT)

צודק, זה גם מפלה כלפי כלבים. Itzuvit - שיחה 23:42, 3 ביוני 2012 (IDT)
דווקא פגשתי פעם כלב בשדרות רוטשילד שהציע לי חברות אחר כך בפייסבוק. העדכונים שלו נורא חמודים. באמת! ליאור पॣ • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 09:11, 4 ביוני 2012 (IDT)
לפי מה אתה אומר שיש הגבלת גיל מלמעלה? דניאל תרמו ערך 00:15, 4 ביוני 2012 (IDT)
ניסיתי להירשם עם שנת לידה לפני 1912 ולא הצלחתי, אתה מוזמן לנסות ולדווח את התוצאה אחרת. (פתחתי חשבון רק כדי להגיב באמצעות פייסבוק ולקרוא דברים שאפשר רק בתור משתמש, אין לי עניין לכלות שם את זמני. אין לי שם לא סטטוסים ולא חברים. עדיף לי גיל כמה שיותר מבוגר, כך יש סיכוי שאקבל פחות פרסומות תועבה) החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 11:03, 4 ביוני 2012 (IDT)
סתם הגבלה טכנית. אף אחד לא מתכוון באמת לאסור על בני 100 להשתתף. דניאל תרמו ערך 11:09, 4 ביוני 2012 (IDT)
כנראה זה סף שרירותי של 1912, ולא של מאה שנה בטווח. אבל צריך לבדוק שנה הבאה. לגבי פרסומות תועבה - עד כמה שזכור לי יש כמה פלאגינים שחוסמים פרסומות (יעיל מאד לכל מי ששונא פופ אפים מעצבנים). וחוצמזה שגוגל למשל אוסף מידע על אנשים לאו דווקא על ידי מידע רשמי שהם מוסרים לו, אלא על פי הרגלי גלישה. Zivya - שיחה 11:10, 4 ביוני 2012 (IDT)
צביה, זה פרסומות פייסבוק ולא גוגל. דניאל, יכול להיות, אבל מוזר שיש שם שנים מ-1905 ואפשר להירשם רק מ-1912. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 11:50, 4 ביוני 2012 (IDT)
איי נואו זאט. רק הרהרתי שאולי גם פייסבוק עושים את אותו הדבר. Zivya - שיחה 12:24, 4 ביוני 2012 (IDT)
מבדיקה שלי, הגיל מאד משפיע על אופי הפרסומות. בגיל 14 תקבל הרבה פרסומות לילדים (לא כל הפרסומות, אבל אחוז גבוה), בגיל 24 פרסומות לצעירים (כנ"ל), בגיל 100 סתם פרסומות ללא ייחוד גיל. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 13:10, 4 ביוני 2012 (IDT)

המדריך ליוליסס[עריכת קוד מקור]

לכל מי שניסה לצלוח את יוליסס של ג'ויס, יצא מדריך מאת עפר שלח ואביו. מומלץ. איתן - שיחה 17:20, 4 ביוני 2012 (IDT)

הספרייה הציבורית שליד ביתי לא מחזיקה עותק Face-sad.svgעודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 19:13, 4 ביוני 2012 (IDT)
דוכס, את "הסיירת יוליסס" אתה יכול לצלוח גם בלי מדריך... איתן - שיחה 22:36, 4 ביוני 2012 (IDT)
שבוע הספר בעל"ט... אני מתכנן עליו. אביעדוסשיחה ט"ו בסיוון ה'תשע"ב, 20:51, 4 ביוני 2012 (IDT)

שחיתות[עריכת קוד מקור]

משחית, מושחת, מושחתים.
נראה לי שזה אחד משיאני הזמן שהשחתה נשמרה על ערך לא זניח במיוחד ובשעות היום, מושחתים נמאסתם • חיים 7 • (שיחה) • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 22:18, 4 ביוני 2012 (IDT)

מה תגיד על זה? ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:21, 4 ביוני 2012 (IDT)
כבר היו כמה השחתות מובהקות שכאלו ששכבו חודשים. אבל זה לא הסוג הכי גרוע. בעייתי יותר הוא טקסט מופרך במסווה סמי-אנציקלופדי (כי אז הקורא לא מסוגל להבחין). הערך אלגברה שכב במצב כזה למעלה מחצי שנה. דניאל תרמו ערך 22:40, 4 ביוני 2012 (IDT)
אופק, כאן הוסיפו אותיות מכפילות (גגגגגגגגגגגגגגגגג), דניאל, ערכים שכוחי אל, אחרת... Face-tongue.svgחיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 01:50, 5 ביוני 2012 (IDT)

מספר ערכי ויקיפדיה..[עריכת קוד מקור]

לדעתי, מספר ערכי ויקיפדיה הנכתבים הינו נמוך, וקטן, ורובם של ערכים אלו דלים ומצומצמים... צריך תוכנית כדי למשוך לכאן עוד אנשים, כי למרות מה שאתם חושבים, אנשים לא מכירים בכלל את הקהילה הזאת, ועשרות אלפי אנשים נכנסים מידי יום לויקיפדיה... אני למשל, הייתי נכנס המון, ולא הייתי בכלל מודא לכל מה שקורה פה.... אפשר ללכת לפייסבוק ולהגביר מודעות, ולנסות להשיג כותבים... אפשר להשיג ככה המון כותבים ולהפוך את ויקיפדיה לפעילה ביותר..! Kfir8787 - שיחה 22:49, 4 ביוני 2012 (IDT)

אם היה לי שקל... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 23:07, 4 ביוני 2012 (IDT)
על כל פעם ששמעתי את המשפט אם היה לי שקל... --Akkk - שיחה 23:09, 4 ביוני 2012 (IDT)
נכון שמספר הערכים נמוך וחלק גדול מהם דל, אם כי יש כאלה שסבורים אחרת, שהמצב מזהיר. הבעיה היא לא רק איך למשוך לכאן כותבים, אלא איך לגרום להם להישאר. לא ראיתי שהתקיים דיון רציני בנושא בשנים האחרונות. אגסי - שיחה 01:55, 5 ביוני 2012 (IDT)
אתה בטוח? מספר הערכים קטן?
בוויקיפדיה העברית יש כבר למעלה מ 100 אלף ערכים. לעומת זאת בכל האנציקלופדיה העברית יש 20 אלף ערכים [2] אז אתה עדיין חושב שמאה אלף ערכים זה מעט? emanשיחה 02:13, 5 ביוני 2012 (IDT)
מציע ליצור באנרים, שבעלי אתרים\בלוגים הרוצים לתרום למיזם פשוט יפרסמו את העניין -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בהחלט רעיון מעניין, לך עם זה לסדנה (ה'חברה' הכי טובים ברשת) • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 02:47, 5 ביוני 2012 (IDT)

והנה סלוגן לבאנר: "ויקיפדיה - בואו להיכנס בין השורות" מי-נהר - שיחה 09:52, 7 ביוני 2012 (IDT)

מי אמר שספרייה היא מקום שקט?[עריכת קוד מקור]

אירוע פלאש מוב מהחודש שעבר בספריית אוניברסיטת חיפה. יואב ר. - שיחה 00:39, 5 ביוני 2012 (IDT)

תמונות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

לדעתי, כדאי לעשות כתב משותך לכל התמונות שישנם בויקיפדיה, מפות קרבות אזורים מבנים וכו' וכו' ככה זה יצור אחידות בערכיה, אז מה אתם חושבים? ואם כן, איזה כתב? Kfir8787 - שיחה 16:48, 5 ביוני 2012 (IDT)

משתמשים באופן כללי בכתב מקובל וקל לקריאה. מה שכן, אי אפשר להכריח את המספר הקטן של האנשים שעוסקים פה בעיצוב להשתמש רק בכתב מסוים, כי לפעמים זה מוסיף וחיוני למפה, כי השינוי בכתב יכול לסמן מקור מים, הר, מקום עתיק וקדוש או כל דבר אחר שרוצים. נהוג להשתמש בARIAL או DAVID - בעקרון, אבל לא רק. Itzuvit - שיחה 17:52, 5 ביוני 2012 (IDT)
חשבתי שאולי נעשה כתב לרגיל וכתב לדברים מיוחדים (אולי 3?)Kfir8787 - שיחה 18:13, 5 ביוני 2012 (IDT)
ראשית יש התייחסות לנושא בויקיפדיה:סדנה לגרפיקה/מדיניות.
אין שם הגדרה של גופן אחיד, אך לדעתי יש מקום להחליט על כזה (ומבחינתי שאנשי הסדנה יבחרו או יגבשו הצעה יחד). יש צורך בחופש עיצובי למעצבי הבית, אך חופש מוחלט הוא לא מקצועי והוא דווקא מצמצם את יכולת הביטוי. • רוליג שיחה • אמצו חתול 16:37, 7 ביוני 2012 (IDT)

איפה תצפו במעבר של נוגה[עריכת קוד מקור]

בהנחה שלא תהיו במצפה כוכבים ואין לכם ציוד מתאים. יש מספר אתרים שיעבירו בשידור ישיר.

  • אני ממליץ על אתר פלנט הנטרס בקישור הזה , זו גם הזדמנות להיחשף לפרויקט ציידי כוכבי לכת. שם יעבירו את הליקוי מתחילתו שזה מ-22:04 (UT) שזה ב-1:04 שעון ישראל.
  • במכון ויצמן למדע יעבירו מ-6:30 בבוקר (שזה שעה אחרי הזריחה, לא חבל?) את הליקוי בישראל בקישור הזה.

אם אתם רוצים יש סרטון שמסביר על המעבר שהכין חברנו אמיר ברנט בקישור הזה. בסרטון ישנן הדגמות באמצעות תוכנות סטלאריום ו-WorldWide Telescope. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 22:54, 5 ביוני 2012 (IDT)

מה שטוב בלהיות בארץ בעת האירוע זה שהשמש זורחת בדיוק באמצע המעבר, ובדיוק בזריחה אפשר להסתכל על השמש בעין בלתי מזויינת (אבל רק בדיוק בזריחה, וגם זה בתאי שנמצאים במקום גבוה עם אופק פתוח). בכל זמן אחר, שלא תעזו. emanשיחה 01:14, 6 ביוני 2012 (IDT)
טוב, כבר מאוחר מידי. אבל תדע להבא שקרינת השמש מזיקה לעין גם בזריחה ובשקיעה. לא כמו קרינת השמש באמצע היום, אבל עדיין ממש לא מומלץ בשביל ארוע אסטרונומי, נדיר ככל שיהיה, לפגוע בעין שלך. כמו שגם בליקוי מלא אסור להסתכל על השמש, למרות שהקרינה ממנה פחותה. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:41, 6 ביוני 2012 (IDT)
אכן, וגם שמעתי שזה עלול להיות מסוכן יותר, כי לעין אין את רפלקס הסטת המבט המיידי. אבל גם אם מביטים רק מבט חטוף, קשה לי להאמין שהיה אפשר להבחין ככה. אפילו עם משקפיים שחורים (באדיבות מכון ויצמן) הצלחתי לראות רק אחרי הרבה הסתכלות וכשמישהו כיוון אותי. היה מדובר בנקודה זעירה ממש. שדדשכשיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 08:59, 6 ביוני 2012 (IDT)
תודה על הקישורים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:56, 6 ביוני 2012 (IDT)


יורו 2012[עריכת קוד מקור]

מי לוקחת? והאם הוויקיפדים מתכוונים לצפות בו? תומר - שיחה 14:48, 6 ביוני 2012 (IDT)

תן לויקיפדים להירגע מאולימפידת השחמט. Zivya - שיחה 15:16, 6 ביוני 2012 (IDT)
את מתכוונת לאליפות העולם. ומה עם הימורים על האולימפיאדה? אני מהמר על ראיין לוכטה לפני מייקל פלפס כשיאן המדליות השנה. דניאל תרמו ערך 15:26, 6 ביוני 2012 (IDT)
אין ספק שהדבר היחיד המעניין באולימפיאדה הוא בריכת השחייה. והפעם בלי הלייזר רייסר וחברותיה יהיה עוד יותר מעניין. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:12, 6 ביוני 2012 (IDT)
מפרשיות? ג'ודו? קרקע ומכשירים? יש יצוג יפה לישראלים, לא רק בבריכה, יהיה מעניין... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 17:14, 6 ביוני 2012 (IDT)
זה מה שיש לכם להגיד על כדורגל? תומר - שיחה 17:23, 6 ביוני 2012 (IDT)
ישראלי שזוכה במדליה זה מעניין. איך הוא קיבל אותה, לא ממש מעניין (אלא אם כן זו הייתה תחרות שחייה). ואת מי מעניין כדורגל? (משהו כמו שניים- שלושה מיליארד איש, לא סופר אותם. ההמוניות מעידה על האיכות). החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:30, 6 ביוני 2012 (IDT)
ובחזרה לכדורגל - הייתי רוצה שגרמניה או הולנד יזכו, אך כנראה שספרד תיקח. Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 13:41, 8 ביוני 2012 (IDT)
ידעתי! Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 11:30, 2 ביולי 2012 (IDT)

הכסף שלנו - המוטציות שלנו[עריכת קוד מקור]

מאמר טרי בוחן את מידת הנכונות של חוקרים לחלוק עם עמיתיהם את מסדי הנתונים ששימשו אותם לצורך פרסום מחקרים בתורשה אנושית. ככלל קיימת נכונות גבוהה מצד החוקרים לאפשר לאחרים לעיין במידע שהם הפיקו, אך דווקא במחקרים רפואיים נמצאה נכונות פחותה באופן מובהק להתחלק במידע. במחקרים רפואיים על גנום מיטוכונדריאלי שלם, שהם יקרים במיוחד לביצוע, נמצאה נכונות של 15% בלבד לחלוק במידע המתקבל. בהתחשב במימון הציבורי של רבים מהמחקרים הללו, מאכזב לגלות שעדיין יש חוקרים, ולא רק כתבי-עת, השומרים את הקלפים קרוב לחזה. ליאור पॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:10, 6 ביוני 2012 (IDT)

היהודים אמנם חכמים, אבל הם נמשכים אל השמאל[עריכת קוד מקור]

ליהודי יש יתרון שכלי מובנה על אפריקאי וגם על כל בן גזע אחר. אלוקים יודע עד כמה המחקרים שלו עומדים בכללי מחקר רציניים, אבל טענה אחת נגעה לליבי:

יש בדיחה שאומרת שבכל מקום בעולם יהודים הם עשירים, חוץ מאשר בישראל. ועד לפני 10-15 שנה המערכת הכלכלית בישראל שאבה רבות מהסוציאליזם, היא לא היתה כלכלה חופשית. ליהודים יש אמנם מנת משכל מאוד גבוהה, אבל היסטורית הם גם מאוד נמשכים אל השמאל. וזה לא עבד כל כך טוב.

Zivya - שיחה 16:02, 6 ביוני 2012 (IDT)
קצת התבלבלת כשכתבת "המחקרים שלו". לא מדובר על מחקרים אלא על מאמרי דעה (חלקם הורחבו לספרים, אבל הסוגה היא עדיין "מאמרי דעה"), ולא צריך להעמיק יותר מדי כדי למצוא שמאמרי הדעה הללו שייכים לסוג שאחד ממורי בעבר הכליל כ"צווחתה של הבורות". קיפודנחש - שיחה 16:58, 6 ביוני 2012 (IDT)
לא יודע אם יש משהו בנתונים שהוא יורה, או שהם קשקוש אחד גדול. שני דברים בטוחים- 1. צביה מצאה עוד דרך לגרום לדיונפלצת בכיכר העיר. 2. הבחור לא רואה בעין. מרשה לעצמו לומר את הדברים הכי לא פוליטקלי קורקט בעולם בלי בושה. ושוב, אין לי מושג אם יש אמת בנתונים שלו, אבל יש לו אומץ. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:07, 6 ביוני 2012 (IDT)
מה ששעשע אותי זה הניסוח. "ליהודים יש מנת משכל מאד גבוהה, אבל הם גם מאד נמשכים אל השמאל". לשון אחר: "לדינה יש מנת משכל מאד גבוהה, אבל היא אוהבת צבע אדום". שני הדברים יכולים להיות נכונים, אבל זה לא ממש הצורה להבהיר אותם. Zivya - שיחה 17:20, 6 ביוני 2012 (IDT)
ייתכן והוא מנסה לרמוז שהשמאל החברתי/כלכלי (קומוניזם, סוציאליזם וכו') הם תוצאה של מנת משכל נמוכה. אז הניסוח מסתדר. Cgruda - שיחה 18:13, 6 ביוני 2012 (IDT)
ייתכן שאני מנסה לרמוז שמי שאוהב צבע אדום זה תוצאה של מנת משכל נמוכה (רגע רגע, זה היה לגמרי לא פוליטי קורקט!) Zivya - שיחה 18:22, 6 ביוני 2012 (IDT)
זה עוד מילא, הוא השתמש במשפט הזה כדי להסביר את אי התקדמותה של מדינת ישראל בתחומים רבים למרות שלפי טענותיו היא אמורה להתבסס על האנשים החכמים ביותר בעולם. ‏ישרוןשיחה 18:10, 6 ביוני 2012 (IDT)
מנת חומוס מהבילה תישלח למי שתמצא היכן אמר מוריי את הציטוט המיוחס לו בכותרת הכתבה. ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 17:34, 6 ביוני 2012 (IDT)
ליאור, אתה תמים. ממתי הכותרת קשורה לכתבה? דוגמה עצובה מהזמן האחרון היא הראיון עם אפלפלד ב-NRG. הוא אמר שם אמירה סנציונית "כל אדם והסגנון שלו, כל אדם והמילים שלו. אני דואג לאנושיות שלנו. אני דואג לזה שאי אפשר לעמוד בצד כאשר אנשים אבודים מסתובבים ברחובות. מה לעשות? עלינו לבנות להם מעונות ארעיים ולהחזיר אותם בכבוד הביתה". אבל מה לעשות, הכתבת העדיפה לצטט בכותרת את המשפט "עלינו לתת לפליטים חסות, הם לא הפקר" (שנאמר בהקשר של להגן עליהם מאלימות, לא חידוש שלא שמענו) שממנו כמעט כל המגיבים הבינו שאפלפלד תומך בהשארת הפליטים בישראל. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 19:20, 6 ביוני 2012 (IDT)
"לא רק שיש ליהודי ממוצע יתרון על פני אפריקאי ממוצע, אלא יש לו יתרון גם על פני אנשים כמוני – אני אמריקאי ממוצא סקוטי. אנחנו הרי יודעים היום שיש הבדלים גנטיים בין יהודים ולא יהודים. יש מחלות תורשתיות כמו טאי-זקס שהשכיחות שלהן בקרב יהודים גבוהה משמעותית בהשוואה לעמים אחרים. אז האם יש הבדלים גנטיים בין יהודים ללא יהודים? התשובה היא כן" זה נראה לי מספיק ברור. (שימו לניסוח הנחמד: לא רק... אפריקאי אלא גם... אנשים כמוני) Zivya - שיחה 19:28, 6 ביוני 2012 (IDT)
קיפודנחש, זה שהוא אומר דברים שלא לכולם נעים לשמוע לא אומר שמדובר בקשקוש. אני נוטה להאמין שהנושא נבדק ברצינות, ואכן יש ליהודים ציון ממוצע גבוה במבחני IQ. הבעיה היא עם אנשים שלא יודעים איך לפרש את הנתונים, כמו המראיין שמסיק את המסקנה המטופשת שסטודנט יהודי יגבור על סטודנט אפריקאי שהשקיע אותה כמות של שעות לימוד (יש כאן לפחות שלושה כשלים לוגיים). דניאל תרמו ערך 19:59, 6 ביוני 2012 (IDT)
דניאל, "נכון" זה עניין של פוטוגניות. אבל ברור שאין שום הגיון לרדת מהכללה לפרט. הרי סביר להניח שקיים תוכי ג'קו שחכם יותר מאדם כלשהו (לא התוכי שלי) - אף על פי שרוב המוחץ של המקרים המין האנושי חכם יותר מהחי. Zivya - שיחה 20:05, 6 ביוני 2012 (IDT)
זה שהוא אומר דברים שלא נעים לשמוע לא אומר שמדובר בקישקוש. זה שהוא מדבר שטויות כן אומר זאת. דוגמה אקראית: הוא מדבר על התבוללות המונית (הוא נקב במספר של כ-5 מיליון) של יהודים "טפשים", כלומר אנשים שעומק הלימוד הנדרש מיהודים היה להם קשה מדי. בפועל, לא רק שאין לכך שום ראיה היסטורית, אלא שכנראה ההפך הוא הנכון: בכל דור ודור (אם להתעלם מארועים טראומטיים כמו הגזרות של פרדיננד ואיזבלה), מי שעזב את היהדות היו דווקא האליטות - פשוטי העם מעולם לא זזו. יתרה מכך, אם מסתכלים על מספרים לא הייתה אפשרות להתבוללות מסיבית כזו (הרומאים פשוט לא היגלו מהארץ מספיק יהודים - לא היו להם ציים שיכולים לשנע 5 מיליון איש), ולמעשה במאות הראשונות לספירה כל העדויות מראות שהייתה דווקא התגיירות מסיבית (של פגאנים) במקביל להתנצרות של פגאנים אחרים. זו רק דוגמה אחת - המאמר מלא הבלים שמבוססים על הירהורי מוחו הקודח של מר מוריי ותו לא - לא מדובר באדם עם ידע או הבנה בהיסטוריה או בשום דבר אחר - מדובר בעוד ליברטריאן עם תעודה במדעי המדינה מ-MIT (לאו דווקא הפקולטה החזקה שלהם), וכיוון שמוריי הנ"ל אידיוט לא קטן שמעדיף דעות וסטראוטיפים על עובדות ומחקר, הרהורי מוחו הקודח זה לא שמחה גדולה. קיפודנחש - שיחה 22:19, 6 ביוני 2012 (IDT)
התיאוריה של ההתבוללות לא לגמרי מופקעת, גם אם היא בסופו של דבר יכולה להיות לא נכונה. עובדה ידועה היא[דרוש מקור] שאחוז גדול מהנושרים החרדים (בנים) הם בעלי הפרעות לימודיות כאלה ואחרות (זה נובע מהעובדה שמגיל 13 הבנים לומדים כמעט רק גמרא - ומי שלא מצליח/אוהב (ב)גמרא - אין לו מה לעשות, בעצם, בישיבה, ומשם החוצה. למעשה, הפרעות לימודיות לא בהכרח מצביעות על אייקיו נמוך). מי שחכם מאד יש לו בדרך כלל קריירה מבטיחה כגבר חרדי (דירה כנדוניה, למשל), ויש לו פחות סיבה לעזוב. זו תיאוריה פופולרית שמן הסתם לא נחקרה מעולם. Zivya - שיחה 22:29, 6 ביוני 2012 (IDT)
את מתבלבלת בין "לעזוב את הישיבה" (בהחלט יש סלקציה) לבין "להתבולל". מוריי מדמיין שמי שעוזב את הישיבה גם מתבולל, למרות שאין לכך עדויות היסטוריות, (וגם אם היו ליצן כמו מוריי לא היה מכיר אותן). קיפודנחש - שיחה 22:52, 6 ביוני 2012 (IDT)
זאת הייתה אנלוגיה בין הציבור החרדי והציבור החילוני, לעומת הציבור היהודי והציבור הלא-יהודי. להזכירך, בעבר יהודי היה בדרך מתחייב דתי. מצד שני, צריך לוודא עד כמה הלימוד בישיבות הקדושות היה בעבר חלק בלתי-נפרד מחייו של גבר יהודי. כאמור, זאת תיאוריה פופולרית ולאו דווקא נכונה. Zivya - שיחה 23:29, 6 ביוני 2012 (IDT)
לא רק שהיא "לאו דווקא נכונה", אלא היא מבוססת על מיתוס מומצא. המושג "ישיבה" הוא השאלה של מילה מהעולם הישן לעולם חדש של עשרות אלפי נערים שיושבים ולומדים תלמוד לאורך כל שעות היום. זו המצאה שאף אחד מאבותינו לא שיער, כולל ר' חיים מוולוז'ין שהקים את הישיבה במתכונתה המודרנית.
נתון קטן שיפתיע אותך: באגרות ר' חיים עוזר גרודז'נסקי יש איגרת שהוא שלח כמדומני לארצות הברית, בבקשת סיוע לכל תלמידי הישיבות המזרח אירופיות שבאו לווילנא בתקופת מלחמת העולם. כמעט כל תלמידי הישיבות, האברכים ורבניהם הגיעו לווילנא באותה תקופה, כך על פי האיגרת, וכולם יחד היו כ-2000 איש. כלומר, מתוך האוכלוסייה היהודית כולה באירופה של תקופת טרם פרוץ מלחמת העולם, שכללה את המיליונים שנספו ועוד אלה שניצלו, נניח כ-10 מיליונים לצורך הדיון, היו בערך 0.02% תלמידי ישיבות, אברכים ורבנים. אולי זה קצת יכניס לפרופורציות את אטרף לימוד התורה שתקף את הציבור החרדי בחמישים השנים האחרונות. Nachy שיחה 23:48, 6 ביוני 2012 (IDT)
אין כל קשר בין הטקסט האחרון שכתבת לתיאוריה שהצגתי. הטיעון שלך מתייחס לאנלוגיה שעשיתי. הנתון לא מפתיע אותי, הוא ידוע ומפורסם. אבל התקופה המדוברת היא תקופה מאד ספציפית בהיסטוריה היהודית בה אחוז הדתיים בכלל (ולומדי התורה בפרט) בעם היה באחד משיאי השפל של ההיסטוריה היהודית והיא לא מצביעה בשום אופן על מה שקרה שלוש מאות שנה או אלף שנה לפניה. ואגב, אטרף לימוד התורה שתקף את הציבור החרדי בחמישים השנים האחרונות נובע בדיוק מהנתון הזה. Zivya - שיחה 23:57, 6 ביוני 2012 (IDT)
הנתון הזה ידוע ומפורסם בקרב מי שחוקר היסטוריה, אבל ממש לא בישיבות ובסמינרים. אל תמכרי לי ששמעת את זה מחרדי.
הטענה שלך לגבי "תקופת השפל של העם היהודי" שגויה עובדתית, וגם הפרשנות שלך לגבי הציבור החרדי לא נכונה. ראשית, בכלל לא מדובר בתקופת שפל. מאז ומתמיד אחוז לומדי התורה היה בערך כזה. ההמצאות המאוחרות של 24 אלפי תלמידים של רבי עקיבא וכדו' הן כמובן כולן טיפולוגיות וחסרות משמעות היסטורית. הטענה את שמה בפי החרדים היא - מה לעשות - לא מה שהם עצמם אומרים. החזון איש עצמו כותב במפורש בכמה מקומות שהשואה גרמה לחיסול עולם הישיבות ולכן בארץ ישראל צריך להקים אותו מחדש באופן קיצוני. זה כמובן סותר את הנתון שגם לפני השואה עולם הישיבות היה דיי מינורי במונחים של מספר נפשות. Nachy שיחה 00:02, 7 ביוני 2012 (IDT)
אין לי מושג מאיפה בא הידע שלך לגבי חומר הלימוד בסמינרים, אבל את הנתון הזה למדתי ממקורות חרדים. לידיעתך, טיעון חרדי פופולרי הוא שהשואה (בסופו של דבר וממש לא מלכחילה) הצילה את עולם הישיבות והיהדות משום שבלעדיה יהדות אירופה הייתה גוועת למוות (בעקבות ההשכלה), וארה"ב וארץ ישראל לא היו אלטרנטיבה באותה תקופה. לגבי תקופות השפל - גם אם רק התקופה הנוכחית והתקופה שלפני תקופת השכלה היו התקופות היחידות שציבור רב למד, עדיין יחסית אליהן מדובר בתקופת שפל. לא הולכת להתווכח על כך כי אין לי נתונים לגבי תקופות קדומות וגם אתה למעשה לא הבאת. Zivya - שיחה 00:09, 7 ביוני 2012 (IDT)
אצל החרדים אין צורך להיצמד לעובדות ההיסטוריות. אפשר לומר שהשואה חיסלה את מיטב עילויי אירופה והרסה את עולם הישיבות (וכך אכן אומרים גם בישיבות וגם בסמינרים), ובמקביל לומר שההשכלה הפכה את החברה היהודית לחילונית עוד החל מהמאה ה-17, ובתגובה לכך הקים ר' חיים מוולוז'ין את הישיבה שלו. מבין 3 האפשרויות להתמודד עם סתירה לוגית בין שתי קביעות, במקרה זה למרבה הצער הפתרון הנכון הוא השלישי. שתי הקביעות שגויות. Nachy שיחה 00:16, 7 ביוני 2012 (IDT)
אין סתירה. ההשכלה חילנה את יהדות אירופה, שואת אירופה הייתה בבחינת וידוא הריגה. הטענה היא שהשואה סייעה לאישים כמו הרב כהנמן לאסוף כספים, ממש כפי שהיא סייעה למדינת ישראל לאסוף מזומנים. איך זה סותר את העובדה שר' חיים מוולוז'ין הקים את הישיבה שלו? אני לא יודעת. איך הגענו לנושא הזה? אני גם לא יודעת. הטיעון המקורי שלי היה על תיאוריה שעסקה באובססיות בציבור החרדי בתקופת סוף המאה העשרים/אחת. Zivya - שיחה 00:21, 7 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע ממקור ראשון מה אמר מוריי, אבל הרושם הוא שתמיד יגיע הקשקשן שיסכים להגיד פרובוקציות כדי לזכות בפרסום. קיפוד באופן מחודד הצליח לשים לב לפואנטה של "ליברטריאן עם תעודה במדעי המדינה", שזה בדיוק סוג האנשים שיכריז על תאוריות חובקות-כול שהביסוס האמפירי שלהם לא קיים. הם בדרך כלל לא מבינים באמת באף אחד מהתחומים עליהם הם מדברים (היסטוריה, כלכלה, פסיכולוגיה).
אגב, בהרבה מקרים הם גם לא יודעים לעשות רגרסיה לנתונים שלהם, כך שאפשר להבין מה רמת הרצינות של המחקר בשטחים האלה. דיברתי עם פרופסור לתקשורת ופרופסור לסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, ושניהם לא ממש יכלו לדבר באינטליגנטיות על ניתוח נתונים ומגמות.
הלכתי פעם מסקרנות לשמוע הרצאות במדעי המדינה ובסוציולוגיה באוניברסיטה, ואם מדעי המדינה זה סך הכול דיי פושר ולא ממש מחכים, סוציולוגיה זה כבר ממש נראה כמו עיתונות צהובה עם יומרות אינטלקטואליות. Nachy שיחה 22:36, 6 ביוני 2012 (IDT)
ואולי הסוד האשכנזי האבולוציוני לרכישת חכמה, בינה ודעת טמון בכפיית יחסי מין על נשים שנישאו בילדותן, עוד בטרם מלאו להן שתים עשרה שנות חיים. אפשר לבחון את ההשערה ע"י בחינת מנת המשכל של ילדים שנולדו לכחמשת אלפים קטינות העוסקות בזנות בישראל. או סתם לטפוח על כרסנו בסיפוק ולקרוא לעצמנו גאונים. ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 23:32, 6 ביוני 2012 (IDT)
או, לחילופין, את מנת המשכל בתימן. Zivya - שיחה 23:34, 6 ביוני 2012 (IDT)
מה שברור שהמאמר מוכיח את רמת המשכל של הגברת האשכנזיה. --Akkk - שיחה 23:37, 6 ביוני 2012 (IDT)
על נשים מעין אלו כבר אמרו חז"ל - יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים. עדירל - שיחה 01:16, 7 ביוני 2012 (IDT)

הקרן החדשה לישראל (שתי"ל) -קורס עורכים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

[3]. האם יש פרטים על האירוע: האם כבר התקיים, מי היו משתתפיו וכדו'. תודה. דרך - שיחה 08:59, 7 ביוני 2012 (IDT)

מצויין שההרצאה אמורה היתה להתקיים ב-3 ביוני - יום ראשון האחרון. מיהו "עמנואל, עורך ותיק בוויקפדיה העברית"? ‏Ldorfman‏ • שיחה 09:22, 7 ביוני 2012 (IDT)
יצא המרצע מהשק. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:24, 7 ביוני 2012 (IDT)
Vraagteken-2.svgLdorfman‏ • שיחה 09:33, 7 ביוני 2012 (IDT)
מה קרה, רק למועצת יש"ע מותר?
את המצגת המצוינת שהכין eman ניתן לראות פה. עידושיחה 09:39, 7 ביוני 2012 (IDT)
חלילה. מעולם לא טענתי זאת. רק שעכשיו לא יוכלו יותר לגלגל עיניים ולהאשים את מועצת יש"ע בנסיון להטיית ויקיפדיה (כשכמובן אין צורך לנכוח ממש בקורס שהם העבירו כדי לדעת מה היה בו). קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:41, 7 ביוני 2012 (IDT)
קוריצה, כל מי שמבקש ומעוניין בהדרכה על עריכה בויקיפדיה מקבל אותה, בלי קשר לכלום, וזה היופי שבדבר. ככל שיהיו יותר אנשים שיודעים לערוך פה, כך ייטב. אחלה מצגת הדרכה (אונליין בויקי) עמנואל, יכול לסייע רבות למי שמעביר הדרכות. חן חן. Itzuvit - שיחה 09:47, 7 ביוני 2012 (IDT)
מעניין מה מתוך הדפים הרבים שהוא הכין הוא הצליח להעביר בהדרכה, וכמה באמת יערכו בסופו של דבר בויקיפדיה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:58, 7 ביוני 2012 (IDT)
אני מצטרף לדבריה של עיצובית. מסכים עם כל מילה! ככל שיהיו יותר אנשים המודעים לכך שביכולתם להוסיף מידע או לתקן מידע, זה יעזור לכולנו. בהדרכות ובמפגשים שאני מקיים, אני נפעם בכל פעם מהבורות בנושא. בעוד אני פעמים רבות מתהלך בהרגשה ש"כולם" כבר מכירים את המיזם, או לפחות את דרך הפעילות בו, או לפחות שמעו דברים בנושא מתישהו, אני שב ומגלה שזה לא כך.
מצגת נוספת, שבמקרה זה הכינה חנה קריצה להדרכה שקיימה באוניברסיטת חיפה, ניתן למצוא כאן. בוקר טוב, ‏Ldorfman‏ • שיחה 09:59, 7 ביוני 2012 (IDT)
עיצובית, ללא ספק את צודקת, אך אין מקום להצגת צד אחד שמעביר הדרכות כבעל כוונות זדוניות ואת הצד השני כבעל כוונות טהורות. אני מאמין שעמנואל יודע להפריד בין דעותיו הידועות לבין מה שהוא העביר בהדרכה. חבל שאי אפשר לומר את אותו דבר לגבי הגוף המארגן, אבל זה אופרה אחרת. המדד יהיה, כמובן, בטיב העריכות. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:00, 7 ביוני 2012 (IDT)
ההזדהות הפוליטית של העורכים לא חשובה, חשוב מה הם כותבים בפועל. אם אין ברירה אז אפשר להגיד שככל שיהיו כאן יותר עורכים משני צידי המתרס, הם יפקחו עין זה על זה והכתיבה תהיה יותר נייטרלית, כנדרש. יואב ר. - שיחה 11:35, 7 ביוני 2012 (IDT)
כולי תקווה שאכן כך יהיה. • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 12:30, 7 ביוני 2012 (IDT)
כל תוספת של עורכים שיקבלו את עקרונות הבסיס של המיזם (בדגש על כתיבה מתוך נקודת מבט נייטרלית) הינה מבורכת, ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות. הנסיון עד כה (קורס מועצת יש"ע) הראה שעורכים שאינם מקבלים את עקרון הנייטרליות, לא שורדים פה זמן רב. נת- ה- - שיחה 12:59, 7 ביוני 2012 (IDT)
או בצורה חיובית - עורכים המקבלים את עקרון הנייטרליות, נשארים פה זמן רב. ‏עמיחישיחה 15:00, 7 ביוני 2012 (IDT)
אכן יכול להביא תועלת. אבל לדעתי כדאי שבשלב הראשון כאלו שמגיעים בעקבות הקורס יציגו את עצמם ככאלה. כמו פה. אם הם נקלטים והכל תקין אז שיורידו, אבל בהתחלה זה יועיל אם אנחנו נכיר אותם והם יכירו בכך שאנחנו מכירים בקורס הזה. ‏ישרוןשיחה 20:31, 7 ביוני 2012 (IDT)
חלק מהתשובות כבר קיבלת, כולל קישור למצגת אותה הכנתי בשבועות האחרונים, ובה השתמשתי. בהחלט יהיה ניתן להשתמש בה באירועים אחרים, אבל כדאי אולי יהיה להחליף חלק מהדוגמאות שהותאמו לנושא המוצהר של הסדנה ("דמוקרטיה וזכויות אדם"), וליישם קצת לקחים.
השתתפו כ-10 אנשים מארגונים שונים שקשורים לשתי"ל ושעוסקים בדמוקרטיה ובזכויות אדם. את רובם לא הכרתי, בניגוד לתמונה שברוקולי מנסה לצייר לא מדובר על ארגונים פוליטיים, רובם אפילו לא במובן הרחב. אגב היתה גם מישהי מארגון דתי שעוסק בחינוך לאזרחות. אין לי מושג מה דעותיה הפוליטיות (כמו גם מה הדעות הפוליטיות של שאר המשתתפים). בכל מקרה הציפיה היא לחזק את תחום זכויות האדם והדמוקרטיה בוויקיפדיה, כלומר לשפר ערכים קיימים ולכתוב חדשים אם יש צורך. בגלל זה הדוגמאות נבחרו מהנושא הזה, בין השאר בשביל לחשוף אותם למה כבר קיים בנושא הזה ובמה יש צורך בשיפור. אם כי לצערי לא יצא לנו (ולו מקוצר הזמן) לדבר ישירות על כך.
נקודה שעלתה יותר בהרחבה מאשר במצגת, זו האזהרה המפורשת שלי להם להמנע מ"פרסומת עצמית". זה היה חשוב פה בגלל שהם באו מאירגונים, וחלק מהם באו בציפיה ללמוד איך לקדם את הארגון שלהם בעזרת הוויקיפדיה. הבהרתי להם שזו לא המטרה, שיש להזהר מאוד מכתיבה על ארגון שבאים ממנו (ואפילו לוותר על הרעיון כליל) בגלל שיש בעיה לכתוב בוויקיפדיה על נושאים שיש אליהם קרבה גדולה מדי. גם הבהרתי להם שמבחינתי כמי שעושה את כל פעילות בוויקיפדיה בהתנדבות (וגם מעביר את ההדרכה בהתנדבות) הציפיה מהם (לאור כך שגם ההדרכה לא היתה בתשלום מבחינתם) היא שהם יערכו ויכתבו ערכים דווקא בנושאים שאין להם מעורבות ישירה לגביהם.
לשאלתה של חנה: כן, הספקתי להעביר את כל הדפים. פה ושם דילגתי על נושאים בתוכם. אבל הדברים לקחו יותר זמן ממה שציפיתי (בייחוד החלקים היותר טכניים, כמו כשהסברתי את הרעיון של הגרסאות הקודמות, ואיך רואים מהם מי כתב מה. אבל זה נושא חשוב שממחיש להם את הרעיון שערך זה לא מעשה של ויקיפד יחיד), ונשאר פחות זמן לחלק המעשי.
הרעיון להכין את המצגת בוויקיפדיה עצמה התברר כמוצלח. זה איפשר להדגים את הדברים באופן טבעי (חלק מהדברים באופן מתוכנן, חלק באילתור). ליתר ביטחון העתקתי את הדפים על דיסק און-קי למקרה שבדיוק הוויקיפדיה או התקשורת ייפלו. אבל לא היה צורך להשתמש בזה.emanשיחה 13:50, 7 ביוני 2012 (IDT)
אהבתי את הרעיון שהמצגת הוכנה בויקיפדיה. Zivya - שיחה 13:58, 7 ביוני 2012 (IDT)
תודה על התשובה המפורטת. תמיד מפתיע עד כמה החלקים הטכניים לוקחים יותר זמן ממה שמתכננים. כמה זמן התארכה ההדרכה? והאם המשתתפים עצמם נרשמו לויקיפדיה וערכו בה בעת ההדרכה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:00, 7 ביוני 2012 (IDT)
דאגנו שהם יירשמו מראש. זה היה לקח שהבנתי שמקורו בהדרכה שאת העברת.
הם ביצעו עריכות בעיקר בארגזי חול שהכנתי מראש, בהם לקחתי טקסט מערכים והורדתי את רוב הפקודות.
סה"כ כל מה שיש במצגת לקח כמעט 3 שעות (מתוך 4), אבל הם נכנסו לחשובונות עוד באמצע כשהגענו למשתמש:Eman/סדנה/איך עורכים?. ייתכן שזו היתה טעות, כי זה קצת גרם לחוסר ריכוז, אבל היו בזה גם ייתרונות (כמו שהם יכלו לראות איך שינויים שאני עשיתי אצלי משפיעים על הדף אצלם אחרי שהם ריעננו אותו). emanשיחה 14:44, 7 ביוני 2012 (IDT)
יישר כח עמנואל! ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 14:05, 7 ביוני 2012 (IDT)
תודה. emanשיחה 14:44, 7 ביוני 2012 (IDT)
המשך הצלחה! ‏עמיחישיחה 15:00, 7 ביוני 2012 (IDT)
הערה/בקשה למי שמעביר הדרכות וכן למי שבונה מצגות: לדעתי יועיל מאד אם תוסיפו למצגות ולהדרכות התייחסות לנושא "ערכים מבוקשים". גם ללא כיסוי נרחב, עצם הידיעה שקיימות רשימות של "ערכים מבוקשים" בהרבה נושאים עשויה לעזור לכוון עורכים חדשים לכיוון חיובי. תודה - קיפודנחש - שיחה 15:37, 7 ביוני 2012 (IDT)
כל הכבוד לעמנ! הסבר מעולה ודוגמאות מאירות עיניים (לא הכרתי את הקטע על מקום הולדתה של לאה גולדברג). Ranbar - שיחה 16:52, 7 ביוני 2012 (IDT)
למרבה הצער השאלה היא מה אפשר להוריד ולא מה אפשר להוסיף...
למשל נראה לי שעל הנושא של הערות שולים שממש היה חלק מהתוכן המעשי, הייתי מוותר למרות חשיבותו, ומסתפק רק באיזכור. emanשיחה 17:15, 7 ביוני 2012 (IDT)
מעניין מה שספרת, שלשום העברתי הדרכה ל-13 נשים במסגרת פועלות ברשת. גם אני ביקשתי שהן תרשמנה מראש. אני ניצלתי את האפשרות החדשה של פתיחת ארגז חול למשתמש בקישור במעלה המסך משמאל שמקל מאד. חלקן הגיעו עם טקסטים מוכנים שהעלו לארגז החול. זו אפשרות נוספת שלדעתי מייעלת את ההדרכה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:27, 7 ביוני 2012 (IDT)
עמנואל, ראיתי לראשונה את המצגת שלך והיא נהדרת. אשמח לעשות בה שימוש במיזם. תודה! • רוליג שיחה • אמצו חתול 11:55, 9 ביוני 2012 (IDT)

החאן[עריכת קוד מקור]

אקדמיית ויקיפדיה: האם יש צנזורה בוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

כמה טוב לראות כל כך הרבה ויקיפדים. ג'יי וולש מדבר עכשיו על ויקיפדיה. אין יותר מדי חידושים, אבל יש סערה בטוויטר מכיוון שהוא טען שאין צנזורה בוויקיפדיה ויש טוענים שאם יש כללים - יש צנזורה. מה דעתכם? ‏עמיחישיחה 10:38, 11 ביוני 2012 (IDT)

צנזורה היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; כך כתוב בווויקי. אז יש צנזורה בוויקי. Nachum - שיחה 10:55, 11 ביוני 2012 (IDT)
קרין נהון מסכימה איתך. ‏עמיחישיחה 10:59, 11 ביוני 2012 (IDT)
נשמע לי ויכוח עקר כי הוא תלוי לחלוטין בהגדרת צנזורה (וטריוויאלי ברגע שהמונח מוגדר כראוי). אם צנזורה זה למנוע מעובדות להתפרסם מסיבות אינטרסנטיות, זה בגדול לא קורה בוויקיפדיה. אם זה למנוע מכל אחד לכתוב מה שבא לו, אז ברור שזה קורה בוויקיפדיה. דניאל תרמו ערך 11:05, 11 ביוני 2012 (IDT)
שני נושאים בולטים בהם יש צנזורה בוויקיפדיה בעברית הם פורנוגרפיה ותמונות הנחשבות קשות לצפיה, כל נושא בדרכו (איסור כמעט גורף על כתיבה, הסתרה). מה עוד? ערןב - שיחה 11:12, 11 ביוני 2012 (IDT)
Operation Badr הצליח אבל מבצע באדר נכשל. נציג נציבות האו"ם לפליטים בישראל טוען ששוהים בה כ-60 אלף מבקשי מקלט, אבל בוויקיפדיה העברית מותר לקרוא להם רק מסתננים. להמשיך? ליאור पॣ • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 11:32, 11 ביוני 2012 (IDT)
את נציבות האו"מ לפליטים אפשר לסגור. היא לא יותר טובה ממועצת זכויות האדם של האו"ם. במקום לדבר, שהאו"ם יעשה משהו בקשר למצב בארצות שבהן הוא טוען שיש סיכון לאנשים, ולא יפיל את התיק על צדדים שלישיים. איתן - שיחה 10:59, 13 ביוני 2012 (IDT)
כן, התחחלתי גם לכתוב על הסוג הזה של צנזורה, אבל היתה לי התנגשות עריכה. ערןב - שיחה 11:37, 11 ביוני 2012 (IDT)
לפני שאזכר בדוגמאות נוספות, אציין שבדף השיחה של הערך על חוות מזור נטען שהוא מוטה ומצונזר. אני כתבתי חלקים גדולים ממנו. ליאור पॣ • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 11:41, 11 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מסכימה איתך דניאל שהדיון הוא עקר. לא ניתן יהיה לשפר פרקטיקות של צנזורה אם לא בוחנים את התבניות שימוש של הויקיפדים ודיון בפרקטיקות הצנזורה שלהם. (גילוי נאות: לפני דקה פתחתי יוזרניים לראשונה בויקיפדיה אחרי שנים בהם אני עובדת בויקיפדיה באנונימיות). קרין נהון
קרין, איפה עובר הגבול? האם המחיקה הזו היא צנזורה? שאלה לא לגמרי קשורה: את בטוחה שהשימוש במילה צנזורה תורם לדיון? Tzafrir - שיחה 12:34, 11 ביוני 2012 (IDT)
חבל לגלוש לאנשי קש כמו זה לעיל. ערןב - שיחה 14:23, 11 ביוני 2012 (IDT)

השימוש במונח צנזורה נועד לצורך הגדרה משדלת, שכן למונח ניחוח שלילי. האמת היא שהנושא הינו שיקולי עריכה. הדוגמאות של ערןב נוגעות לויתור על תכנים שוליים על מנת להתאים לכמה שיותר קוראים. ניתן לראות זאת אפילו כהיפך מצנזורה - ויתור על תכנים לא חשובים על מנת לאפשר לקהל גדול יותר להגיע למידע העיקרי, ביחוד מכיון שלא חסרים ערוצים להפצת המידע המצונזר. הדוגמאות של ליאור נוגעות לשני עניינים נוספים - הקרב על התודעה ושיקולי עריכה של העדפת המוכר והידוע וחוסר אמון לטענות סותרות. לגבי הקרב על התודעה אין הרבה מה לאמר. לא מדובר כלל על צנזורה. איש אינו טוען שאין לאמר שהמסתננים מבקשים מקלט או שמבקשי המקלט אינם מסתננים. שני הדברים נכונים השאלה היא רק עניין של דגשים, לא צנזורה. הנושא של חוסר אמון הוא בעייתי ועל הדוגמאות שהועלו אפשר להוסיף את היחס החשדני כלפי אורי מילשטיין. הבעיה מוכרת לרבים, כמו למשל לדן שכטמן ומן הסתם אין לה בכלל פתרון. אפשר לנסות להעלות את המודעות לגביה, אבל כנראה שהמושג צנזורה איננו המתאים ביותר לתאור הבעיה. עדירל - שיחה 15:13, 11 ביוני 2012 (IDT)

שאלה מצויינת Tzafrir - אני כבר שנים מפתחת את כל התחום של Network Gatekeeping Theory, שזה בעצם דיון על שליטה במידע. כל עריכה גם כמו זו שהעלת היא סוג של שליטה במידע. לא כל עריכה היא צנזורה. ואני גם מסכימה שצנזורה יש בה ניחוח קצת שלילי ולכן אני אוהבת לדבר על סוגים שונים של שליטה במידע (gatekeeping) ואני מחלקת אותם לסוגים שונים. לעיתים עריכה של תוכן היא גם סוג של צנזורה (לא תמיד אבל לפעמים) - למשל כמו שהיה בדיון על הקרטונים של מוחמד שם בעצם העריכה של הערך הביעה בעצם נורמות מסויימות שצנזרו נורמות אחרות. הנה ראו יותר כאן - פרטנו את הנושא. קרין נהון

דיווח על הכנס[עריכת קוד מקור]

זו הזדמנות להודות למארגנים על הכנס הנאה שארגנו. ראו גם דיווח ב"ערוץ 7": "ויקיפדיה - מקור מידע מרכזי ברשת". דוד שי - שיחה 08:30, 12 ביוני 2012 (IDT)

כשדברת על יחס המורים לויקיפדיה נזכרתי לשאול - האם מישהו עיין בבגרות להיסטוריה שהתקיים בשבוע שעבר ביום חמישי? אמנם אין בה ציטוט מויקיפדיה, אולם יש בה תמונה שהורדה מויקימדיה, עם קרדיט למיזם. עדירל - שיחה 09:26, 12 ביוני 2012 (IDT)

וצל"ש ל-Yoavd: יון פדר, עורך אתר ynet, עשה ניסוי באש חיה, והכניס מידע כוזב, שלא קל לזהותו, לערך העוסק בו עצמו. במהלך הפאנל הוא ביקש לבדוק מה קורה בערכו, והתברר שכעבור 36 דקות השינוי בוטל על ידי Yoavd בנימוק "לא נכון". טוב לגלות שמערכת הבקרה פועלת. דוד שי - שיחה 20:56, 12 ביוני 2012 (IDT)

גם "הארץ" מדווח על התיקון המהיר. דוד שי - שיחה 22:50, 12 ביוני 2012 (IDT)
וצל"ש לדוד... גם ערוץ 7 גם יואב... קריצה --Akkk - שיחה 22:53, 12 ביוני 2012 (IDT)
כל הכבוד ליואב על התיקון. יחד עם זה, לא על פרטים שוליים כאלה (סא"ל ולא אל"מ) נבחנת מהימנותה של ויקיפדיה. יואב ר. - שיחה 14:33, 14 ביוני 2012 (IDT)

תיקנתי את הטעות במבצע באדר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:59, 13 ביוני 2012 (IDT)

האנציקלופדיה העברית המקוונת[עריכת קוד מקור]

מה שמאוד הפתיע אותי זה שאיש לא התייחס כאן לסקופ (או מעין-סקופ) של יון פדר בדבריו בפאנל. הוא סיפר על זה שפרופ' אסא כשר פנה אליו בהצעה שישמש עורך של הערכים בנושא תקשורת ב"האנציקלופדיה העברית המקוונת". לפי פדר, זה מיזם שמתהווה בימים אלה, ולפחות לפי חיפוש מהיר שלי בגוגל, הוא טרם זכה לפרסום ואף לא מוזכר אצלנו. ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:48, 14 ביוני 2012 (IDT)

א. לא יון פדר אמר זאת, אלא יובל קרניאל.
ב. בערך האנציקלופדיה העברית כתוב כבר שבע שנים: "בשנים האחרונות עוסקת הוצאת שוקן בהפקת מהדורה חדשה, מעודכנת, של האנציקלופדיה". אחרי שמתגברים על ההפתעה שבגילוי שמישהו משקיע ביצירת אנציקלופדיה בתשלום, זה לא מפתיע שהאנציקלופדיה תהיה מקוונת ולא מודפסת. ראו גם: שיחה:האנציקלופדיה העברית#מהדורה שנייה. דוד שי - שיחה 22:39, 14 ביוני 2012 (IDT)
תודה על התיקון והתוספת. לא ידעתי על כך. ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:41, 15 ביוני 2012 (IDT)

ראיון של קרין נהון על ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

מעניין לעניין באותו עניין. קובי מידן מראיין את קרין נהון. הכל מעניין, אבל על ויקיפדיה הם מדברים בדקה ה-12. תגובתכם? ‏עמיחישיחה 18:11, 17 ביוני 2012 (IDT)

ןיקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית. אנשים נתפשים יותר מדי למילה "חופשית" ופחות מדי למילה "אנציקלופדיה", אך מעצם היותה אנציקלופדיה נדרשים בוויקיפדיה שומרי סף, שיקפידו על מאפיין זה. המסקנה של פרופ' נהון, שכתוצאה מכך עריכה של קובי מידן או שלה תימחק מיד מרחיקת לכת. עריכות נאותות, אלה שתורמות לאנציקלופדיה, נשמרות ומטופחות, ורק עריכות פגומות בעליל נמחקות מיד. על עריכות אחרות מתקיים דיון.
בעיית מיעוט הנשים בוויקיפדיה היא בעיה ידועה, אך אתקשה להסכים שהיא נובעת מקיומם של שומרי סף. כידוע, יש נשים שתרומתן לוויקיפדיה משובחת ביותר (ואפילו יש נשים בקרב שומרי הסף). העובדה שיש מעט מדי נשים בוויקיפדיה, יותר משהיא מעידה על בעיה בוויקיפדיה, היא מעידה על בעיה בקרב הנשים, שתרומתן לעולם נמצאת כנראה במקום אחר. דוד שי - שיחה 06:25, 18 ביוני 2012 (IDT)
ברור שאנשים נתפסים למילה חופשית, כשהחברה הישראלית ולא משנה באיזה זרקור עם הכיתוב דמוקרטיה היא תקרין על עצמה, אינה ממש דמוקרטית. והחופש לקבל את הזר, השונה, או המוזר הוא ממנה והלאה. אנציקלופדיה חופשית אמורה להיות לא רק חופשית בנגישות המידע שלה, אלה גם חופשית ביצירת הערכים שלה. מי כמוך יודע שאנשים עסוקים הטרודים בענייני הקיום היומיומי, מקדישים מזמנם הפנוי וממרצם בעריכת ערכים שחשוב להם שיופיע באנציקלופדיה. אם הערך פגום, לא מדוייק, או כתוב בשפה קלוקלת, הרי ברור שניתן לשפרו או במקרי קיצון אף למחקו. אך, קיים הרבה מעבר לזה בויקיפדיה וכל המתעלם מזה וקורה לזה כאוס המסתדר בעצמו זורה חול בעיניו ובעיני אחרים, קיימת כאן "אליטה" (מצטער, לא עלתה לי מילה עדינה יותר לראש, מוזמנים לתקן) המנסה לכוון את הויקיפדיה למטפורה של "תלבושת אחידה", משמע לא רק איכות החומר הנכתב, אלא גם חשיבות, הצורה בה הוא מוצג לציבור, אורכו ואף למי הוא מיועד (האם קיים מחקר כל שהוא לגבי קהל היעד העיקרי?, חט"ב ,תיכוניסטים, אקדמאים או עוברים ושבים?) חייבים לעמוד בקו מסויים. שומרי הסף אינם מרחיקים נשים חלילה, הם מרחיקים כותבים נקודה. הרי זה מאוד מתסכל (מי כמוני יודע) לכתוב ערך למעלה מחודש רק כדי לגלות שאחרים שכבודם במקומו מונח על פועלם, חושבים שהערך צריך להראות אחרת, לא מבחינת איכות הערך, חשיבותו, או רמת הכתיבה שלו. אלא, על דברים אחרים שוליים, כמות תמונות (תמונה שווה 1000 מילים ובכן לא תמיד) וזה גורם לדחיקה של כותבים טובים החוצה. אנציקלופדיה חופשית אינה רק מקום בו אליו הנגישות הינה חופשית, או היכולת לכתוב ולערוך, אלה גם מקום בו דעת מיעוט יכולה להתקבל והרוב שומר על היכולת לקבל גם דעות מיעוט. ולצערי זה לא קורה, חלק מהכותבים נדרסים כאן והחזון שלהם לגבי ערך זה או אחר נרמס תחת דעת רעשניות יותר, או הנכתבות בצורה מילולית יותר... עצוב מאוד וחבל. כמה חבל שאני לא יכול להשאיר את זה כאנונימי --איל עמרני - שיחה 08:51, 18 ביוני 2012 (IDT)

אני שואל את השאלה הבאה ללא קשר לנושא מעליי[עריכת קוד מקור]

האם מותר לכתוב דעות שליליות של אנשים על ויקיפדיה, בתוך ויקיפדיה?, (או שמא הדבר מוגבל רק לדעות חיוביות?, למשל, דעותיהם של ג'ימי ויילס וסו גרדנר המהממת, ושאר ברגים חשובים על ויקי). יש אנשים מסוימים שיש עליהם ערך בויקיפדיה ובעקבות זאת, או לא בעקבות זאת, הם הביעו הסתייגות ו\או סלידה מקיומו של הערך הנ"ל. לעתים גם השמיצו את "מנהלי ויקיפדיה" בעקבות זאת. כמו כן, מבעיהם היו קלים וחריפים, תלוי במקרה. המקרה ידוע לי מ"סלבריטאים" (במלוא מובן המילה). ואני נתקל לעתים בכתוב עיתונות המציגות זאת. פעם גם נתקלתי במעין "התגוננות" דיי חריפה של "המחזיר בתשובה" הרב אמנון יצחק. האם לדעתכם ראוי לתת בערכים של אישים מפורסמים את הדעות שלהם על ויקיפדיה?, האם הקריטריון לכך הוא חריפות דעותיהם?. מקווה לתשובות מפורטות וענייניות בשאלה זו. תודה.

אני לא חושב שיש ערך אנציקלופדי לדעה של אדם ובמיוחד על אותה האנציקלופדיה. אני מאמין שזו לא שאלה של חריפות. המידע בויקיפדיה אמור להיות מידע, לא אוסף ציטוטים מהתקשורת. YevgeniTalk to me‏ 07:22, 12 ביוני 2012 (IDT)
הדבר איננו מקובל. אותו אדם יכול לפתוח אתר אישי ולפרט שם ככל העולה על רוחו על הכתיבה בוויקיפדיה. אנחנו תמיד מקשרים לאתר הרשמי של האישיות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:52, 13 ביוני 2012 (IDT)

Long live the queen[עריכת קוד מקור]

1 מלכה = 12 נשיאים Ranbar - שיחה 13:35, 12 ביוני 2012 (IDT)

HIP HIP • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 13:38, 12 ביוני 2012 (IDT)
אין מה לומר - היא התייפתה יותר ויותר ככל שעברו השנים. אגב, שמעתי אי-פעם שמשפחת המלוכה האנגלית הייתה מכוערת בגלל שאי-שם אחד מהמלכים התחתן עם נסיכה מכוערת לעלא בגלל אילוצים דיפלומטיים או משו כזה. יש מקור לשמועה הזאת? (האמת שאפשר להסתפק בכיעור כפועל יוצא מנישואי קרובים). Zivya - שיחה 14:07, 12 ביוני 2012 (IDT)
בגלל זה (נישואי קרובים) היהודים מכוערים? איתן - שיחה 17:47, 12 ביוני 2012 (IDT)
ולבריטניה היו באותה תקופה 12 ראשי ממשלה שונים. מישהו רוצה לספור כמה עננים וכמה ראשי ממשלות היו בצרפת באותה התקופה? האם יש מדינה שבה היחס לא כזה גרוע? אולי במדינת אבן סעוד ובניו? Tzafrir - שיחה 16:41, 12 ביוני 2012 (IDT)

הזמנה לערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה[עריכת קוד מקור]

ביום ראשון הקרוב, ה - 17/06, יתקיים ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה, באוניברסיטת תל-אביב, בניין סאקלר לרפואה, אולם לולה, החל מהשעה 17:30.

נשמח להוקיר באותה הזדמנות גם את הויקיפדים אשר תורמים לאורך השנים לפרויקט, אם בהוספת קישורים, אם בכתיבת הביוגרפיות על יוצרים אשר יצירותיהן מופיעות בפרויקט, ולאחרונה גם במיזם הויקי של פרויקט בן-יהודה.

בתוכנית הערב:
17:30 – 18:00 – התכנסות ורישום.

18:00 – 18:10 – דברי פתיחה.

18:10 – 18:30 – הרצאת אורח – מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק.

18:30 – 19:00 – על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה בהווה ותוכניות לעתיד – מר אסף ברטוב, עורך מייסד.

19:00 – 19:15 – פאנל שאלות ותשובות עם העורכים הראשיים של הפרויקט.

19:15 – 19:35 – הפסקה וכיבוד קל.

19:35 – 20:50 – "מתנדבים מספרים".

20:50 – 21:00 – דברי סיכום ונעילת הערב.

שימו לב -- הכניסה לאירוע למתנדבי הפרויקט ובני משפחתם חינם, אך דרושה הרשמה מראש. אנא אשרו השתתפותכם והירשמו ע"י משלוח דואל אל - editor-at-benyehuda.org.

נשמח לראותכם, צוות הפרויקט. Shani - שיחה 22:26, 12 ביוני 2012 (IDT)

איך הייתכן שמדענים חריפים יהיו דתיים פנאטים?[עריכת קוד מקור]

תראו את הכור באיראן. עובדים שם מלחי הארץ של האומה האיראנית. אנשים עם ראש על הכתפיים, עם הכרה נכבדה של המציאות. אנשים חריפים ולוגיים לכאורה, שונאי-בורות. איך הייתכן שאנשים כאלה ייתנו יד לתכנית עם אוריינטציה השמדתית, אפוקליפטית, גרעינית ושטנית שיכולה לגרור את העולם למלחמה שלישית, ובנוסף לכך להיות גם איסלאמיסטיים קיצוניים ולא-הומניסטים, שמאמינים לכל שטות של המשטר האיראני והדומים לו?.. בבקשה תנו דעותיכם.

אני לא מבין מה מפתיע אותך. ידע מדעי לחוד ופילוסופיה לחוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:44, 13 ביוני 2012 (IDT)
למה אתה מלין עליהם ולא על המדענים הרבים שהסכימו עם האידיאולוגיה של המשטר הנאצי בגרמניה? 109.160.174.202
למה אתה מניח כ"כ הרבה הנחות על מי שעובדים שם? אתה מכיר את המקום שבו עבדו הפיזיקאים נילס בוהר, אנריקו פרמי, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר, ג'יימס צ'דוויק והאנס בתה; המתמטיקאים ג'ון פון נוימן וסטניסלב אולם והכימאי גלן סיבורג? הסברים שונים יכולים להיות:
  • פטריוטיות
  • ו/או המקבילה הדתית לכך
  • קידום
  • אתגר מקצועי (כמדען או מהנדס)
  • בצע כסף
Tzafrir - שיחה 08:56, 13 ביוני 2012 (IDT)

ישראל אומן למשל?

הקדמנו את "הארץ" ב-99 יום[עריכת קוד מקור]

הכותרת הראשית בעיתון הארץ, נכון לרגע זה, עוסקת בממצא המדאיג כי האדים הנפלטים ממנועי דיזל גורמים לסרטן ריאות בבני אדם. אנחנו דיווחנו על כך בעמוד הראשי של ויקיפדיה עוד ב-6 במרץ, 99 יום לפניהם. הכתיבה השיתופית שולתת! ליאור पॣ • כ"ג בסיוון ה'תשע"ב • 10:32, 13 ביוני 2012 (IDT)

הארץ מתייחס לפרסום מאתמול על קביעה של ארגון הבריאות העולמי, שמתבססת על מחקרים קודמים. גם ויקי האנגלית עודכנה אתמול בנושא. אגסי - שיחה 18:17, 13 ביוני 2012 (IDT)
קרא את הפסקה השלישית בכתבה בעיתון הארץ. ההודעה לעיתונות אודות המחקר המדובר פורסמה בשני למרץ וצוטטה אצלנו בחמישי למרץ. חבל שלא נתקלתי במחקר הזה כבר כשפורסם, ב-21 באוקטובר. ליאור पॣ • כ"ד בסיוון ה'תשע"ב • 18:33, 13 ביוני 2012 (IDT)

"מי מוחק את ויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

כתבה מעניינת על פרופיל של הכותבים והמוחקים בוויקיפדיה. מה דעתכם? ‏עמיחישיחה 10:45, 13 ביוני 2012 (IDT)

אכן מעניין. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:54, 13 ביוני 2012 (IDT)
מעניין לעשות מחקר מקביל בויקי העברית. לפי התרשמותי, אצלנו, חברים אגרסיביים נוטים יותר למחוק עריכות שהן לא השחתה ועריכות של חברים רשומים. אגסי - שיחה 11:12, 13 ביוני 2012 (IDT)
גם אם זה היה נכון, מחפות עליהם עריכותיהם הנמרצות של חברינו למיזם העוסקים בכתיבת ערכים. ליאור पॣ • כ"ג בסיוון ה'תשע"ב • 11:21, 13 ביוני 2012 (IDT)
עם כל הכבוד, תרומה רבה למיזם, לא מצדיקה התנהגות אגרסיבית, כוחנית ובלתי חברית, שמזיקה לאווירה כאן ולמיזם. אגסי - שיחה 12:19, 13 ביוני 2012 (IDT)
אגסי, תגיד: לא ביקשו ממך להפסיק לילל? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:35, 13 ביוני 2012 (IDT)
וממך, גילגמש, ביקשו להפסיק להשתמש בביטוי המעליב "דג", אך התעלמת מזה. אז למה לאגסי אסור להתעלם? (לא שאני מסכים שהוא מיילל). יואב ר. - שיחה 00:08, 14 ביוני 2012 (IDT)
מעניין, אבל הכותרת שגויה למדי. ה"מוחקים" לפי אותו הגרף הם עורכים שכל השתתפותם הייתה עריכתם של מספר מועט של ערכים ובמקרה באותם ערכים הם בעיקר מחקו (כלומר: ניקו זבל). אבל לרוב המוחלט של המשתתפים יש בסה"כ תרומה חיובית (מבחינת כמות תוכן גולמית). בסוף הגרף המפתיע מכולם: (תחזיקו חזק) יש אלמונים שמשחיתים! ומשפט לאגסי: קרא שוב את המאמר. Tzafrir - שיחה 13:00, 13 ביוני 2012 (IDT)
ללא ביטול ההשחתות והשחזורים של ההשחתות, אין לסטטיסטיקות משמעות רבה. ייתכן מאוד שרב התרומות של התורמים ביותר הם בכלל שחזורים. עדירל - שיחה 17:25, 13 ביוני 2012 (IDT)

חברתנו תמרה יושבת שבעה - פרטים[עריכת קוד מקור]

חברתנו תמרה יושבת שבעה על אביה ז"ל.

המעונינים לבוא לנחמה, מוזמנים לאחד משני מקומות:

  • ביום חמישי, היא תשב שבעה בחיפה.
  • החל ממוצאי שבת ועד יום שני בלילה, היא תשב שבעה בירושלים.

מי שמעוניין בכתובת המדוייקת ישלח לי אימייל (אפשר דרך דף המשתמש שלי).

המקום ינחם אותה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ‏עמיחישיחה 21:32, 13 ביוני 2012 (IDT)

המלצת קריאה[עריכת קוד מקור]

התפרסמה כתבתו של רועי כהן, הוויקיפדים, במוסף "שישבת" של ישראל היום, שבמרכזה ראיון עם ארבעה מעמיתינו. מעניין ומומלץ, אצטרובל - שיחה 04:21, 14 ביוני 2012 (IDT)

נחמד מאד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 05:56, 14 ביוני 2012 (IDT)
קישור לצורה המקוונת של המאמר. אכן יצאה כתבה נחמדה מאוד. כן ירבו! ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:35, 14 ביוני 2012 (IDT)
חבל שלא יהיה ניתן לדעת בבירור כמה ויקיפדים יתווספו כתוצאה מהכתבה. הוי ארצי - שיחה 17:27, 15 ביוני 2012 (IDT)

מחקר כנסייתי[עריכת קוד מקור]

הם גדולים, הם גדולים, הם גדולים ![עריכת קוד מקור]

ומי שלא הבין - ראו "ישראל היום" אבל לא של היום, אלא של מחר (15/6) מוסף "שישבת" עמ' 46 ואילך. ‏dMy‏ • שיחה • 22:54‏, 14/06/2012 • כ"ה בסיוון ה'תשע"ב

ראה #המלצת קריאה לעיל. דוד שי - שיחה 09:45, 15 ביוני 2012 (IDT)

אקדמיית ויקיפדיה - לכל מי שפספס[עריכת קוד מקור]

העלנו ליוטיוב של העמותה את כל ההרצאות מהכנס, מי שפספס מוזמן לצפות בהם --‏ Itzike שיחה 10:23, 15 ביוני 2012 (IDT)

התמונות יפות, אך איפה הקלטת הקול? צריך להיות עטלף מושלם כדי להאזין להרצאות. Oyשיחה 11:04, 15 ביוני 2012 (IDT)
אני שומעת גם את הקול. נחמד להיזכר Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 11:14, 15 ביוני 2012 (IDT)
יש! רועישיחה 19:42, 15 ביוני 2012 (IDT)

סקס, בחורות, ציצים...[עריכת קוד מקור]

קראתי בעיתון "ישראל היום" שאלה מילות החיפוש הנפוצות ביותר במנוע החיפוש של ויקיפדיה. ואני תוהה - מה עובר בראשו של מי שמחפש את הדברים האלה בוויקיפדיה? כאילו מה הוא מצפה למצוא? Fade to Black - שיחה 18:25, 15 ביוני 2012 (IDT)

אני מניחה שסקס, בחורות וציצים. • ♀♂קלאושיחה • 18:38, 15 ביוני 2012 (IDT)
Like Thumbup.svg בר הראל - שיחה - תרומות 19:23, 18 ביוני 2012 (IDT)
כשאני חיפשתי, מה שעבר לי בראש היה הרצון לראות מה נכתב בוויקיפדיה בנושאים הללו. קיפודנחש - שיחה 18:49, 15 ביוני 2012 (IDT)
לא כולם מכירים את ויקיפדיה. וגם לא כולם יודעים שאנחנו ויקי סופר מוסרית, שאפילו אין לנו ערכים על כוכבות פורנו, בניגוד ל...ויקי הפרסית. אגסי - שיחה 18:42, 15 ביוני 2012 (IDT)
גם ה"חכם" חנוכה לא הצליח לכתוב ערכים על כוכבות פורנו. גם הוא לא. בר הראל - שיחה - תרומות 19:24, 18 ביוני 2012 (IDT)
שילמד פרסית. רועישיחה 22:54, 28 ביוני 2012 (IDT)
Smiley lol.gif בר הראל - שיחה - תרומות 14:25, 29 ביוני 2012 (IDT)

נפתח שלב הגמר של תמונת השנה 2011[עריכת קוד מקור]

כנסו לכאן כדי להצביע. תומר - שיחה 21:10, 15 ביוני 2012 (IDT)

גירוש מסתננים[עריכת קוד מקור]

למה רק דרום סודאנים ולא שאר מסתנני-עבודה (שימו לב למונח מסתנני-עבודה). כגון כאלה מחוף השנהב, ניז'ר וכו'. אני לא אחד שמתנגד להשאיר פליטים שיש מלחמה בארצותיהם או ששם חייהם בסכנה ישירה.

רוב המסתננים מאפריקה לישראל הגיעו מאיזור סודאן במהלך מלחמת אזרחים, ולכן הנושא מתמקד בהם בעקבות שיפור (?) המצב הביטחוני שם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המושג מסתנני עבודה הוא שיקרי.
למה דרום סודנים? כי המצב שם השתנה עם הקמת המדינה. כנראה שזה באמת היה מוצדק להתחיל את תהליך החזרה שלהם הביתה. אבל הצורה שזה נעשה היא גועל נפש צרוף. מהיום למחר, לעזוב את הכל ולחזור לאפריקה? והכל תחת איומי מעצר כאילו שהם פושעים?!
למה?!
רק בשביל שפוליטיקאים גזענים יוכלו לרצות את הקהל שהם במו פיהם הסיתו?!
אגב, אם מישהו רוצה קצת לתקן את העוולות האלה, יש אנשים שאוספים מחר ומחרתיים מזוודות למען משפחות דרום סודניות בערד שיגורשו ביום ראשון. אם מישוה נמצא בערד, בבאר שבע, ואולי גם במרכז באזור רעננה וכו', ויש לו מזוודות שהוא יכול לתרום, זה יכול מאוד לעזור, וקצת להסיר את החרפה שהממשלה שלנו ממיטה עלינו. תשלחו לי מייל ל eeeman בג'ימייל. emanשיחה 00:28, 15 ביוני 2012 (IDT)
אין לי עניין בוויכוח הפוליטי, רק עניין עובדתי, זה ממש לא "מהיום למחר". בינואר פרסם משרד הפנים הודעה שעל הדרום סודנים לעזוב את ישראל עד סוף מארס, יום לפני המועד האחרון לעזיבה מרצון (קרי כל הדרום סודנים שפה למעשה סרבו לעזוב מרצון) הוגש ערעור לבית המשפט, שפסק ב7 ליוני לטובת משרד הפנים. כלומר, לכל הסודנים היו חודשיים לעזוב מרצונם, ועוד כמה חודשים בהם היו יכולים להתכונן לפסיקה של בית המשפט. בנוסף משרד הפנים מאפשר (כך הצהיר לפחות) למי שמודיע על כך מראש, שבוע נוסף לעזוב את הארץ בזמנו החופשי לפניי שייעצר. לדעתי הצנועה, אין דרך שלא כוללת מעצר לגרש אדם (שמעוניין להישאר) מישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:27, 15 ביוני 2012 (IDT)
תהא דעתך אשר תהא, לביטוי בו השתמשת אין מקום בכלל, ולא בויקיפדיה בפרט. ולא רק בגלל היעדר פרופורציות. לכן הורדתי אותו. אני מבקש ממך להימנע מביטויי הסתה קיצוניים, גם אם במרומז. אני גם מבקש ממך לא להחזיר את הביטוי שהורדתי. העניין גם יובא לבירור אצל הגורם המתאים אצלנו. בנצי - שיחה 16:59, 15 ביוני 2012 (IDT)
אף אחד לא מינה אותה לצנזור פה. פשוט חוצפה!
ולגופו של עיניין, רק לפני שבועות ספורים הציגו בתקשורת הישראלית את מפלגת השחר הזהוב היוונית כמפלגה ניאו נאצית. ומה הם הביאו בשביל להראות את זה? סרטון של מנהיג המפלגה מסתובב ברחובות אתונה, ואומר שהוא רוצה לסלק תא כל הזרים. אז מה הוא שונה מאלי ישי, מירי רגב, ושות? emanשיחה 01:24, 16 ביוני 2012 (IDT)
החוצפה היא רק שלך. זו אינה צנזורה: לא התייחסתי לתוכן הדברים, אלא רק לכינויים השמורים לשטן, ולו בלבד. זו חציית קווים אדומים.
אז מה ? לך אחרי כל גנב וגנוב אחריו ! אין לך סטנדרטים ראויים משלך ? ממתי תקשורת היא סמכות ערכית או נורמטיבית ? בנצי - שיחה 13:10, 16 ביוני 2012 (IDT)
ההשוואה שלך היא שטחית. האם באמת אותה מפלגה יוונית, והשר וחברת הכנסת שהזכרת, אכן יוצאים מאותה תפיסת עולם ? מאותה אידיאולוגיה ? דאחיל רבאק ! בנצי - שיחה 13:18, 16 ביוני 2012 (IDT)
החוצפה היא חוצפתך, והיא בלבד. אם שיקול הדעת שלך (ושל ליאור) כה לקוי עד שאינכם מסוגלים להבדיל בין רצח עם לצעדים נורמטיביים של חברה השואפת לשמר את זהותה הבעיה היא אצלכם. אילן שמעוני - שיחה 15:38, 16 ביוני 2012 (IDT)
גם הניאו-פאשיסטים באירופה היום, מאי לה פן בצרפת, מפלגת השחר הזהוב ביוון ושות' לא מדברים על השמדת עם. הם רק רואים לגרש זרים. בדיוק כמו אלי ישי, מירי רגב, מיכאל בן ארי, דני דנון ושות'. עד כמה ניתן להיות עיוורים ולתרץ את הגזענים שלנו בשם איסור ההשוואה. הם שווים, הם זהים, לאותם שונאי זרים באירופה. תפקח את העיניים שלך! emanשיחה 16:05, 16 ביוני 2012 (IDT)
הן פקוחות למדי. הכח של מפלגות הימין שהזכרת נולד מאותו צורך של אנשים להגן על זהותם. כשפוסלים קטגורית כל צורך לזהות קיבוצית לבנבנה בתור גזענות, שלא לדבר על פאשיזם וגרוע ממנו, אין ברירה לאדם הנורמטיבי ששואף לשמור על זהותו אלא ללכת אחרי הימין הקיצוני. אותו תהליך קורה לנו פה בארץ. מי שמונע מישראלים להתלכד סביב זהותם בטוב יגלה שהם מתלכדים סביבה ב... פחות טוב. יותר קיצוני ויותר אלים. החברה לא תוותר על זהותה רק מפני שזה לא מוצא חן בעיני גורמים חיצוניים לה. אילן שמעוני - שיחה 16:13, 16 ביוני 2012 (IDT)
אתה היחיד שהשווה בין המדיניות הישראלית לבין רצח עם, כך שלא ברור לי מדוע אתה טוען שאני או עמנואל נהגנו כך. יש מלחמת אזרחים בדרום-סודאן העשויה להתפתח לכדי רצח-עם. ממשלת ישראל מגרשת לשם בבושת-פנים כאלף איש, מטעמים שנראים לי פופוליסטיים ולעמנואל גזעניים. זה כל מה שנאמר, במעלה ובמורד הפתיל הזה ממש, אז אל תכניס לנו מילים לפה בבקשה.ליאור (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
לא הכנסתי לך מלה לפה, והטיעון שלי אחר. הוא שמוקד ההקועה של משטרים אפלים הוא הרצחנות שלהם, ולא מדיניות ההגירה שלהם, ועל כן חלק מהגידופים שאתם מחלקים למדיניות השר ישי לגמרי אינם במקומם. לא צועקים אונס על גניבה. חוצמזה, עם מי אני מדבר? אילן שמעוני - שיחה 06:20, 17 ביוני 2012 (IDT)
למפלגה הנציונל-סוציאליסטית לפחות היה אתוס מסוים ואידאולוגיה שהובאה לבחירת הציבור. חוששני שנבחרי הציבור שהורו לעצור נשים וילדים באישון לילה ולגרש אותם למדינה על סף רצח-עם (להערכת ה-CIA) בסך הכל רוצים להיבחר מחדש. הם לא באמת שונאים שחורים כמו שהם אוהבים שררה. ליאור पॣ • כ"ו בסיוון ה'תשע"ב • 17:18, 15 ביוני 2012 (IDT)
אין עובדה מדוייקת אחת בהודעה שלך, חבל. הדרום סודנים לא נעצרו באישון לילה, לא מבחינת השעה ביממה ולא מבחינה מטאפורית. המפלגה הנציונל סוציאליסטית אמנם השתתפה בבחירות דמוקרטיות (בערך) ב-1933 אבל לא העמידה עצמה לבחירות מאוחר יותר. וההכרזה של הCIA ככל הידוע לי הושמעה ב-2010 לפני הכרזת העצמאות של דרום סודן. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:54, 15 ביוני 2012 (IDT)
הבתים כותרו בסביבות חמש בבוקר, השמש זרחה בסביבות עשרים לשש. המפלגה הנאצית התמודדה בשבע מערכות בחירות דמוקרטיות בימי רפובליקת ויימאר. מינואר 2011 ועד היום נספו למעלה מארבעת אלפים דרום-סודאנים בסכסוכים פנימיים ויותר ממאה אלף ברחו מבתיהם. האזהרה האחרונה מפני רצח עם בדרום סודאן פורסמה לפני שישה חודשים בדיוק. עוד משהו? ליאור पॣ • כ"ו בסיוון ה'תשע"ב • 18:49, 15 ביוני 2012 (IDT)
בוודאי שהתמודדה, אבל הפסיקה להתמודד מייד שהיה בידה הכח ולא העמידה למשפט הציבור את מעשיה. בכתבה ששלחת אותי אליה לא מופיע הCIA הדברים מצוטטים בשמם של "אקטיביסטים". ייתכן שאכן היו מעצרים בשעות הלילה, זה הדיווח הראשון שאני קורא על כך. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:56, 15 ביוני 2012 (IDT)

...טוב, כבר מזמן לא נדרשנו להזכיר את חוק גודווין. Face-smile.svg. Danny-wשיחה 10:48, 16 ביוני 2012 (IDT)

וגם לא את חוק פו. השימוש בטיעון "לנאצים לפחות היה אתוס" הושאל כמובן מוולטר סובצ'ק (: ליאור पॣ • כ"ז בסיוון ה'תשע"ב • 21:51, 16 ביוני 2012 (IDT)

ראיתי את המהומה והחלטתי לבדוק מה קרה. אני רואה שגירוש מסתננים לא מספיק לכם והתחלתם לגרש ויקיפדים. חבל מאוד שהדיון התדרדר לתהום זו. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:00, 17 ביוני 2012 (IDT)

צבא האלים[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לשאול את חברי הקהילה: האם מישהו קרא את הספר הזה? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:42, 17 ביוני 2012 (IDT)

קראתי בעיקר דברים רעים על אחד משני הכותבים. Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 12:52, 17 ביוני 2012 (IDT)

ממיזם יפן לפורטל יפן - ישורת אחרונה.[עריכת קוד מקור]

כותבים וכותבים יקרים ויקרות,
אחרי תקופה לא קטנה, ועשרות נדנודים לרבים מכם, ואחרי התגייסות מדהימה של הקהילה, שהובילה להכחלת 240 ערכים עד כה, מיזם יפן נכנס לישורת האחרונה של שלב א' שלו, שלב אשר סופו הוא בהקמת פורטל יפן, כפי שדובר פעמים אינספור.
המטרה כרגע היא כזאת - תוך שבועיים שלושה להכחיל את כל הערכים החשובים ביותר במיזם (עוד על כך, בדף המודעות של המיזם), הלוא הם בודדים, ועוד כמה שרק אפשר מתוך קצת פחות מ30 הערכים החסרים עד השלמת כל 270 הערכים שברשימה שלנו. היא התחילה מכמה רעיונות בודדים והפכה לרשימה מקיפה, שמיצבה את תחום הפוליטיקה והממשל ביפן, למשל, לאחד המפורטים בויקיפדיה העברית.
אני קורא לכם לקחת חלק בישורת הסופית הזאת. זאת הזדמנות להראות את עוצמת שיתוף הפעולה בויקיפדיה, לכתוב בתחומים שאתם אוהבים וקיימים במיזם, ולסייע לנו להקים פורטל. גם אחרי - העבודה רבה, והמיזם ימשיך לפעול על מנת להעלות עוד (ואז נתחיל גם לעבוד על לשפר) ערכים. השאיפה - להפוך את פורטל יפן לאחד המפורטים והמקיפים בויקיפדיה העברית.
בואו לקחת חלק, אנו זקוקים לכם!
ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יפן
Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 12:51, 17 ביוני 2012 (IDT)

אני עדיין מזכיר שמיזם יפן לא יהיה שלם ללא ערך מקיף על המיקאסה ובוודאי שלא תוכלו לשים תמונה ראויה בפורטל ללא ערך זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:01, 17 ביוני 2012 (IDT)
הוספתי אותו כבר כשאמרת אתמול לרשימת הערכים להרחבה, שינוי, כל אלה. כרגע המיזם מתרכז בהכחלת ערכים - זה בדיוק העניין של חלק א' שלו. כשנסיים עם זה ויהיה פורטל באוויר, נמשיך בהכחלת ערכים ונתחיל גם בשיפור ערכים מאסיבי. Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 13:24, 17 ביוני 2012 (IDT)
יופי. אל תשכחו גם ערכים לדיביזיות, קורפוסים ויחידות חשובות אחרות של הצבא היפני. בלי חלקים מהותיים אלה כל פורטל יהיה חסר את רוח החיות האמיתית שלו. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:44, 17 ביוני 2012 (IDT)
מוזמן להוסיף בדף השיחה שלי הצעות לערכים שצריך להכחיל, הצעות לשיפור אפשר לדף שקיים בתוך המיזם, מוזמן לחפש אותו Face-smile.svg Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 18:18, 17 ביוני 2012 (IDT)
זה ההזדמנות לצ'פחה על שכמו של ערנגלו - שחפר בחן ובנועם לויקיפדים השונים ולימד אותי פרק נהדר בתקשורת בין-אישית. וגם, כשערן כותב על "הקהילה" הוא בעיקר מתכוון לעצמו ומשתמש:Goony663 שהכחיל את רוב הרשימה, כמדומני. Zivya - שיחה 18:36, 17 ביוני 2012 (IDT)
תודה תודה! Face-smile.svg לא הייתי אומר בחן ובנועם, למרות שהחפר מאוד מדויק. לגבי קהילה - האמת שבאמת הייתה התגייסות של לא מעט אנשים, גם במיזם עצמו, גם בעבודה הטכנית על טיוטת הפורטל, גם בהצעות למיזם, גם בגרפיקה, בהכול. מבחינת ערכים (חוץ מתרומתו הגדולה למיזם), אכן צריך לשבח לגמרי את גוני שהכחיל כמות בלתי נתפסת של ערכים, הרבה יותר ממה שאני הכחלתי. גאון האיש, אין מה לעשות Face-smile.svg Eranglo - שיחהקוניצ'יווה! הצטרפו למיזם יפן :) •‏ לא יותר טוב כלום מכמעט 19:16, 17 ביוני 2012 (IDT)

אמנות חזותית בישראל באנגלית[עריכת קוד מקור]

בשעה טובה הסתיים תרגום הערך "אמנות חזותית בישראל" על ידי סוזן לסינגר, מתנדבת מרכז המידע לאמנות ישראלית, וכעת ניתן לקרוא אותו גם באנגלית: Visual arts in Israel. הידד! Talmor Yair - שיחה 09:13, 19 ביוני 2012 (IDT)

פושעים מאמינים בגן-עדן, צדיקים פוחדים מהשאול[עריכת קוד מקור]

ממצאי המחקר הזה רב-משמעיים מכדי שאוכל להזכיר אותם במשפט מובן אחד בדף הראשי של ויקיפדיה. אבל אולי הם יעניינו את מבקרי כיכר העיר. ליאור पॣ • כ"ט בסיוון ה'תשע"ב • 09:20, 19 ביוני 2012 (IDT)


אות הסטודנט המתנדב[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, גיליתי היום על קיומו של "אות הסטודנט המתנדב" אותו מחלקת אגודת הסטודנטים הארצית (יחד עם תשורה קטנה בסך 2,000 שקל). הסטודנטים מבינכם יכולים לקבל מידע על האות דרך אגודת הסטודנטים במוסד האקדמי שלכם. במסגרת המועמדות לקבלת האות יש לצרף אישור מהעמותה בה מתנדב הסטודנט. עמותת ויקימדיה ישראל תשמח לכתוב מכתב המלצה לכל ויקיפד בעל זכות הצבעה שיבקש להגיש מועמדות. מי שמעוניין להגיש מועמדות מוזמן לשלוח לי אימייל לכתובת tomer-at-wikimedia.org.il תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:26, 19 ביוני 2012 (IDT)

מה-מה-מה זה אומר? כל ויקיפד נקרא מתנדב? Zivya - שיחה 17:58, 19 ביוני 2012 (IDT)
בהחלט. אם ויקיפדיה הוא מיזם התנדבותי. כל מי שתורם למיזם הוא מתנדב. -יונה בנדלאק - שיחה 20:38, 19 ביוני 2012 (IDT)
הוספתי קישור לפרטים נוספים. יש 10 מלגות בסה"כ. נדרשת התנדבות של למעלה משנה. Tzafrir - שיחה 23:04, 19 ביוני 2012 (IDT)

ויקיפדיה ופייסבוק[עריכת קוד מקור]

יכול להיות שהנושא כבר עלה לדיון בעבר אבל מה דעתכם על יצירת אפשרות להמלצה (הלייק הידוע) על ערכים בפייסבוק ? או למשל על קטעי הידעת יומיים ? Lahavcalev - שיחה 00:05, 20 ביוני 2012 (IDT)

חביב, ויש מעין זה אפשרות לשתף בפייסבוק (לא. לייק). בכל מקרה כאן עדיין עומדים בעשור לפני הספירה • חיים 7 • (שיחה) • ל' בסיוון ה'תשע"ב • 00:23, 20 ביוני 2012 (IDT)
דברו על זה ופסלו (או יותר נכון, אפשרו באופן עצמאי) חפש בארכיונים. ‏ישרוןשיחה 01:33, 20 ביוני 2012 (IDT)
על הרעיון השני לא דיברו והוא נחמד מאד. אני מניח שיש גולשים בפייסבוק שישמחו לקבל קטע הידעת חמוד פעם-פעמיים ביום. ליאור पॣ • ל' בסיוון ה'תשע"ב • 09:28, 20 ביוני 2012 (IDT)
דווקא יתכן שזה רעיון לא רע. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:35, 20 ביוני 2012 (IDT)
מה בדיוק הכוונה ב"קטעי הידעת יומיים"? קבוצה שתפרסם את קטע "הידעת?" היומי מדי יום? אפשר לבדוק את זה ולראות את זה הולך. אבל צריך אישור (של הקהילה?) לפני שעושים את זה בשם ויקיפדיה. ‏ישרוןשיחה 15:32, 20 ביוני 2012 (IDT)

ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 232#הוספת "אהבתי" לכל ערך. Tzafrir - שיחה 11:18, 20 ביוני 2012 (IDT)

זה לא אותו דבר. זה פידבק בתוך הערך (או בדף שיחה). אני התכוונתי לאפשרות להוסיף קישור לדף הפייסבוק האישי, כמו שאפשר לעשות מאתרי החדשות. שיהיה אייקון קטן בצד הערך (נגיד בשורה של "ערך", "שיחה", "גרסאות קודמות" וכו' ושם על ידי לחיצה על האייקון הקורא יעלה את הערך לדף האישי שלו בפייסבוק או יצייץ בטוויטר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:36, 20 ביוני 2012 (IDT)
שיתוף קטע הידעת יומי יכול לאפשר למשל למשתמשי פייסבוק לשתף את חבריהם בקטע מסוים. אני גם חשבתי בכיוון של שיתוף כתבות שכיום סך הכל די נפוץ בפייסבוק. Lahavcalev - שיחה 12:33, 26 ביוני 2012 (IDT)

ויקיטי?[עריכת קוד מקור]

ויקי מתנהגת אקסטרה איטית היום. ספיציפית העברית. עומס על השרתים? בר הראל - שיחה - תרומות 23:44, 20 ביוני 2012 (IDT)

או שאולי סקריפטים נדפקו מסיבה זו או אחרת תמיהה בר הראל - שיחה - תרומות 23:55, 20 ביוני 2012 (IDT)
והנה אני לא לבד "Request: POST http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8&action=submit, from 91.198.174.48 via sq62.wikimedia.org (squid/2.7.STABLE9) to 10.2.1.1 (10.2.1.1)

Error: ERR_READ_TIMEOUT, errno [No Error] at Wed, 20 Jun 2012 20:55:50 GMT" בר הראל - שיחה - תרומות 23:58, 20 ביוני 2012 (IDT)

גם לי. מתניה שיחה 00:05, 21 ביוני 2012 (IDT)
פניתי בIRC האנגלי, הם מתקנים את זה כרגע. בר הראל - שיחה - תרומות 00:06, 21 ביוני 2012 (IDT)
הוצאת לי את האותיות מהמקלדת. מתניה שיחה 00:08, 21 ביוני 2012 (IDT)
אוף חשבתי שזה אצלי ומיהרתי למחוק היסטוריה וCache, דבר שלא עשיתי בשנה שנתיים האחרונות... בכל מקרה, היה MC box בעייתי. עכשיו תוקן. בר הראל - שיחה - תרומות 00:11, 21 ביוני 2012 (IDT)
מסתבר ש23 אנשים הקדימו אותי בכניסה לIRC, אני צריך להיות יותר מהיר פעם הבאה Face-tongue.svg לילה טוב בכל מקרה, אלחץ לקריאה לדייל אם אצטרך משהו קריצה בר הראל - שיחה - תרומות 00:14, 21 ביוני 2012 (IDT)

דינמיקה של מלחמות עריכה[עריכת קוד מקור]

דבר אחד טוב יצא מהערך אודות השוואת ישראל לאפרטהייד במהדורה האנגלית של ויקיפדיה. מחקר שהתפרסם אמש אודות הדינמיקה של מלחמות עריכה בוויקיפדיה משתמש בו כדוגמא טיפוסית לערך הנתון לשחזורים תכופים (ראו איור 1). המחברים בחנו את הזיקה בין זוגות כותבים המשחזרים זה את זה לדעת, אך לא נתנו דעתם לבחינה מקיפה יותר של קשרי הגומלין בין אותם כותבים על פני מרחבי ויקיפדיה. אולי תוך שנה-שנתיים יפותח אלגוריתם שיממש את ההצעה הנושנה של עוזי. ליאור पॣ • ב' בתמוז ה'תשע"ב • 17:22, 21 ביוני 2012 (IDT)

יאוש[עריכת קוד מקור]

(הוחזר למזנון) emanשיחה 15:18, 25 ביוני 2012 (IDT)

דודל מכונת טיורינג של גוגל[עריכת קוד מקור]

היום, לכבוד יום ההולדת ה-100 של אלן טיורינג יש לגוגל דודל מיוחד, שמורכב ממעין "חידות" שמבוססות על מכונת טיורינג. כל פתרון נכון צובע אות בסמל של גוגל, עד שכל הסמל נצבע.

ואז עוברים ל"רמה חדשה" והכל מתחיל מהתחלה. לא יודע כמה רמות יש, אני בשניה.

בכל מקרה, זה הפעם ממש מגניב (לפחות לחנונים), וגם ממש מחכים. רק חבל שהערך מכונת טיורינג שאליו ניגשתי בשביל לנסות להבין מה אני אמור לעשות, ממש לא עזר, ולמעשה היה הרבה פחות טוב מההדגמה בדודל. כרגיל, בעית נגישות להדיוטות. emanשיחה 15:57, 23 ביוני 2012 (IDT)

סיימתי (אם כי לא לגמרי ברור לי איך), יש שישה שלבים כמניין האותיות במילה גוגל. ‏ישרוןשיחה 22:35, 23 ביוני 2012 (IDT)
אבל אחרי זה יש עוד רמה עם 6 שלבים.emanשיחה 22:39, 23 ביוני 2012 (IDT)

האדם הכי פורה לפי ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

מי לדעתכם האדם שעל שמו נקראים הכי הרבה דברים שיש עליהם ערך? כלומר מי האדם ששמו, או הטיה כלשהי של שמו, מופיעים בהכי הרבה שמות של ערכים בוויקי (כולל הפניות)? דניאל תרמו ערך 13:00, 24 ביוני 2012 (IDT)

הדג בגופה של..? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:23, 24 ביוני 2012 (IDT)
תלוי אם בעברית או בשפות אחרות. אם בכלל, אולי מרים, אם ישו. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ד' בתמוז ה'תשע"ב • 13:30, 24 ביוני 2012 (IDT)
אפשר לענות גם על עברית וגם על אנגלית. אחת הדמויות הדתיות היא כנראה אכן התשובה באנגלית, שכן יש שם הרבה ערכים על גם על כנסיות ומקומות עם חשיבות פחותה. אני לא בטוח שזה המצב בעברית, ואם כן, מעניין מי הבאים בתור. דניאל תרמו ערך 13:36, 24 ביוני 2012 (IDT)
אם נוריד את האישים התנכיים והדתיים, אני חושב שדוד בן-גוריון זוכה לכבוד (שדה תעופה, אוניברסיטה, מחלף, תחנת רכבת, מדרשה ועוד היד נטויה). -יונה בנדלאק - שיחה 13:48, 24 ביוני 2012 (IDT)
בדקתי כל מיני אישים. יצא לי שעבור ישו יש 54 ערכים, 29 עבור אוילר, 22 עבור בטהובן, 21 עבור מוצרט, 19 עבור סטלין, 13 עבור "אוסקר" (אם אכן פרס אוסקר קרוי על שם אדם כלשהו). זה בלי להתחשב באנשים שעל שמם קרויים מקומות - כמו אמריגו וספוצ'י (אמריקה), ג'ורג' וושינגטון (וושינגטון די סי), רומולוס (רומא) או יעקב (ישראל). תומר - שיחה 13:53, 24 ביוני 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: עברתי על כמה מדענים. הכי הרבה שמצאתי היה לאונרד אוילר עם כ-30 ערכים בעברית וכ-100 ערכים באנגלית. דניאל תרמו ערך 13:56, 24 ביוני 2012 (IDT)
לוקטוריה ספרתי 29 ערכים עם מושגים על שמה. בעברית בלבד. Ranbar - שיחה 16:37, 24 ביוני 2012 (IDT)
ויש גם את אלברט איינשטיין עם 21, ואת נפוליאון בונפרטה עם 17. תומר - שיחה 14:02, 24 ביוני 2012 (IDT)
יש די הרבה ערכים על שם אדם. ליאור पॣ • ד' בתמוז ה'תשע"ב • 14:31, 24 ביוני 2012 (IDT)
גאוס 23, וגם אמי נתר עם 9 היא האישה שמצאתי הכי הרבה מופעים שלה (מלבד מרים). דניאל תרמו ערך 14:31, 24 ביוני 2012 (IDT)
יש אישה שעקפה את אמי נתר: בריטני ספירס עם 10 תוצאות. תומר - שיחה 14:39, 24 ביוני 2012 (IDT)
טוב, זה שהשם שלה מופיע בסוגריים בערכים על שירים שלה לא ממש נחשב. דניאל תרמו ערך 14:43, 24 ביוני 2012 (IDT)
בלי אלו, זה 6. תומר - שיחה 14:45, 24 ביוני 2012 (IDT)
יש הרבה תוצאות ל"רבין", שמות הנצחה, בנוסף לרצח, הלוויה, קונספרציה ועוד. אגסי - שיחה 14:57, 24 ביוני 2012 (IDT)
נראה כי יש 14 ליצחק רבין. תומר - שיחה 15:00, 24 ביוני 2012 (IDT)
לקולומבוס (קולומביה, קולון) יש פוטנציאל לא רע. יוליוס קיסר יכול לנצח באופן טכני בעזרת ערכים כמו 1 ביולי. דב ט. - שיחה 02:10, 25 ביוני 2012 (IDT)
לפחות בוויקיפדיה העברית קשה להאמין שיש על יעקב אבינו שידוע גם בשם החיבה "ישראל". קיפודנחש - שיחה 05:03, 25 ביוני 2012 (IDT)
אל תשכח את עבר (דמות מקראית) ואת יהודה (דמות מקראית). Tzafrir - שיחה 15:38, 28 ביוני 2012 (IDT)
ערכי "קולון" ששם מתחלקים לשתי קבוצות: מי שנוצרו מהמילה "קולומבו" (יונה) דרך קולומבוס דנן, והשאר: מהמילה קולוניה (לדוגמה: קולון, היא קלן). Tzafrir - שיחה 09:15, 25 ביוני 2012 (IDT)

החלוקה הבסיסית ביותר[עריכת קוד מקור]

שאלה: מה לדעתכם החלוקה הבסיסית ביותר אליה ניתן לחלק ולסווג את כל הערכים הקיימים ושעתידים להיכתב בויקיפדיה ? (השאלה היא על חלוקה "תוכנית" ולא "טכנית"). מי-נהר - שיחה 01:28, 25 ביוני 2012 (IDT)

לדוגמא אם אנסה לחלק את כל הערכים לפי: "אנשים" / "מקומות" / "אירועים" , עדיין לא ייכנסו בחלוקה זו כל הערכים הקיימים. מי-נהר - שיחה 01:29, 25 ביוני 2012 (IDT)
"דברים" / "דברים שאינם דברים". דניאל תרמו ערך 01:33, 25 ביוני 2012 (IDT)
אני לא חושב שזה "חוקי" לחלק כך, כלומר השתמשת בחלוקה על דרך השלילה. זו איננה רק שאלה מתמטית, אף על פי שהיא נשמעת כך Face-smile.svg. מי-נהר - שיחה 01:51, 25 ביוני 2012 (IDT)
הערך מספנות ישראל/היתר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:01, 28 ביוני 2012 (IDT)
זה נכון לכל סיווג... :) Nachy שיחה 01:53, 25 ביוני 2012 (IDT)

נשאל את השאלה אחרת[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לחלק את כלל הערכים ל-5 נושאים / 4 נושאים / 3 נושאים ואם כן אז מה הם ? (או שמא נדרשים ליותר) מי-נהר - שיחה 01:58, 25 ביוני 2012 (IDT)

אינני רואה איך אפשר לחלק את כלל הערכים למספר חד-ספרתי של נושאים. אם השאלה מתימטית-מופשטת מעיקרה, אין לי ידע ו/או עניין לעסוק בה, אבל אם היא נחשבת למעשית, הרי אם אתייחס רק לתחום המוזיקה, רק בתוכו יש: 1. אנשים, 2. מוסדות (הכוללים בתי ספר, בתי אופרה, תזמורות וכו'), 3. כלי נגינה, 4. סוגות ויצירות מוזיקליות, 5. תקופות במוזיקה, 6. מונחים תאורטיים - וודאי עוד נושאים רבים שלא חשבתי עליהם ברגע זה. זאת ועוד - אם מלחין, סופר, אדריכל וצייר, למשל, שייכים לסיווג אנשים, לאן מסווגים את יצירותיהם, או שיש סיווג אמנות, שבו כוללים את היוצרים עם יצירותיהם בכל התחומים? ואז היכן מסווגים היסטוריון וספריו, למשל, או מדען ומחקריו? בקיצור, כל סיווג כזה ייצור בעיות חדשות ולעיצומו של דבר, לשם מה לעסוק בכך?שלומית קדם - שיחה 17:01, 25 ביוני 2012 (IDT)
החלוקה המהותית היא ליישויות לעומת רעיונות. מלבד השעשוע שבדבר, מה מטרת החלוקה? עוזי ו. - שיחה 18:14, 25 ביוני 2012 (IDT)
מה לגבי חפצים? הם לא ישות (קריא - דומם) וגם לא רעיון (משמע - הם גשמיים) • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 19:18, 25 ביוני 2012 (IDT)
ישות בהקשר הזה היא גם דומם. דניאל תרמו ערך 21:50, 25 ביוני 2012 (IDT)
אין לכם מה לעשות? חלקו רובים ויאללה לשוחות! מה זה הבטלה הזאת? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:22, 25 ביוני 2012 (IDT)
שוחות?! שוחות זה כלכך פטרסבורג... אני צועד עכשיו אל סוואנהעודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 19:29, 25 ביוני 2012 (IDT)
אפשר לחלק את כל הערכים בוויקיפדיה ל14 קטגוריות. בעצם, כבר עשו את זה. דניאל צבישיחה 19:40, ה' בתמוז ה'תשע"ב (25.06.12)
זה לא מדוייק. לדוגמה - קטגוריה: מונחונים... או ההפרדה בין מדעי הרוח לבין פילוסופיה והיסטוריה... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 20:49, 25 ביוני 2012 (IDT)
זו צריכה להיות חלוקה שבה ערך אחד לא מופיע בקבוצה אחרת ומאידך צירוף כלל החלקים נותן את השלם. ללא חסרים. מי-נהר - שיחה 22:32, 25 ביוני 2012 (IDT)

תודה למגיבים עד כה. מלבד ההשתעשעות שיש בדבר בדומה לשאלה הקודמת מה שלגיטימי בכיכר העיר, ובנוסף למשמעויות ההגותיות-פילוסופיות העולות מתשובה שכזו, ייתכן ויש לשאלה זו גם השלכות סידוריות ותצוגיות. כגון לעמוד הראשי בויקי למבנה הקטגוריות ועוד... אותי השאלה עניינה ומאחר והתקשיתי לענות עליה פניתי לעזרתכם חברי/ות הקהילה היקרים/ות. תשובה כמו של שלומית למשל המתייחסת לאחד מתחומי התעניינותה בויקיפדיה הייתה מעניינת בפני עצמה ומעניין יהיה להשוות עם כותבים מתחומים אחרים האם יש הקבלה או שוני. אני מקווה שעוד יהגו ויגיבו על כך בהמשך והתשובה לא חייבת להיות דווקא חד ספרתית. מי-נהר - שיחה 01:37, 27 ביוני 2012 (IDT)

אפשר לחלק ל-ארץ,עיר,חי,צומח,דומם,(ילד,ילדה),מקצוע,אישיות. :) Mysterion - שיחה 23:53, 3 ביולי 2012 (IDT)

פורסמו תוצאות תחרות תמונת השנה 2011[עריכת קוד מקור]

אלה שלושת המקומות הראשונים:

Ldorfman‏ • שיחה 02:28, 29 ביוני 2012 (IDT)
התמונה שזכתה במקום השני צולמה על ידי נאסא, וזה הזמן להודות לנאסא על נדיבותה, באפשרה שימוש חופשי בתמונה הזו, חופש שרק בזכותו התאפשרה הזכייה. זה גם הזמן להזכיר שכאשר אסטרונאוטית ישראלית תטוס בחללית ישראלית, תמונתה לא תשתתף בתחרות זו, עקב מגבלות שמטילים צה"ל וממשלת ישראל על השימוש בתמונות שבבעלותם. אני יודע שצה"ל הוא הצבא החזק והחכם ביותר במזרח התיכון (אם לא בגלקסיית שביל החלב כולה), אבל אני ממליץ לדובר צה"ל לקרוא את הערת זכויות היוצרים של נאסא שנלווית לתמונה. אם היא טובה לנאסא, ייתכן שהיא טובה גם לצה"ל. דוד שי - שיחה 08:29, 29 ביוני 2012 (IDT)
רק אני שמתי לב לטעות בתמונה של נאסא? איפה המ... הרובה או התותח? מה זה הדבר הזה? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:42, 29 ביוני 2012 (IDT)
בשנה שעברה תמונה של נאס"א זכתה במקום הראשון. ב-2006 הייתה זו תמונה של חיל האוויר האמריקאי, וב-2009 קטפה תמונה של הצי האמריקאי את המקום השלישי. תומר - שיחה 11:08, 29 ביוני 2012 (IDT)
לו רק לנפוליאון הייתה מצלמה.. בעצם, על מה אני מדברת, מקסימום הוא היה מצליח לצלם את פרסות הסוסים. דורית 11:14, 29 ביוני 2012 (IDT)
גילגמש, אם היית קורא את ההשתפכות של יוסף בן מתתיהו על האישה בספרו יוספיון (חלק ראשון אי-שם, כמדומני), היית מבין שהגורם לרוב המלחמות בעולם זו האישה. ולפיכך, זה תחליף אפילו יותר מוצלח מטילים. Zivya - שיחה 12:51, 29 ביוני 2012 (IDT)
יפה. התמונה שבחרתי לרקע המחשב שלי לפני שבועות מספר הגיעה למקום השלישי. נראה לי שהתמונה של נאס"א עקפה אותה רק כי משולבים בה שלוש שאיפות בלתי מושגות עבור רוב המצביעים: אישה, חלל ושמשות נקיות (: ליאור पॣ • ט' בתמוז ה'תשע"ב • 15:43, 29 ביוני 2012 (IDT)

נחל מערות הוכרז כאתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור]

תודה לראובן שדאג מראש ולקראת ההכרזה הצפויה שיפר את הערך על הנחל ומערת תנור, וכתב ערכים על המערות בנחל: מערת הנחל, מערת הגדי ומערת גמל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:23, 29 ביוני 2012 (IDT)

Like Thumbup.svg • בברכה, אמיר (שיחה) 18:27, 29 ביוני 2012 (IDT)
כל הכבוד! בברכה, MathKnight (שיחה) 18:48, 29 ביוני 2012 (IDT)
אכן כל הכבוד. עתה נותר רק להוסיף תוכן בר קיימא לערך: קרב, מלחמה, משהו משמעותי, משהו טוב שקרה שם! גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:28, 29 ביוני 2012 (IDT)
יפה מאוד.
חבל שבהודעות של משרד ראש הממשלה ושל משרד החוץ בחרו להתייחס דווקא לבחירה של כנסיית המולד וכל הפוליטיקה מסביב, והתעלמו מהבחירה החשובה בנחל מערות. עידושיחה 22:22, 29 ביוני 2012 (IDT)
גלגמש: נכון! אנא תרגם לעברית את w:Siege of the Church of the Nativity in Bethlehem.‏ Tzafrir - שיחה 02:24, 3 ביולי 2012 (IDT)
עכשיו יש גם ערך על הנחל בויקיפדיה הרוסית. הם רציניים חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:47, 3 ביולי 2012 (IDT)
זה לא היה מצור רציני. גם המחבלים שוחררו בסוף וגם לא הרסו את הכנסייה המכוערת הזאת. אם היו הורסים את הכנסייה על המחבלים היינו מקבלים הרבה מחבלים מתים + כנסייה שתיבנה מחדש בסגנון גותי, כמו שכנסייה צריכה להיות. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:34, 4 ביולי 2012 (IDT)

חיפאים![עריכת קוד מקור]

לא צריך טובות

מי יוכל לצלם לי את הבניין ברח' עקיבא 39 - 41 בהדר הכרמל בחיפה ממנו פעלה תחנת הרדיו המחתרתית של צבא צרפת החופשית? פומפריפוזה - שיחה 19:51, 30 ביוני 2012 (IDT)

תודה לכולכם הסתדרתי לבד. פומפריפוזה - שיחה 18:34, 1 ביולי 2012 (IDT)
אני לא רוצה להלשין, אבל יש כמה אתרים מחתרתיים בתחילת רחוב רוקח ברמת גן, בין רחוב הדר לבין אבא הלל. נראה מי יצלם אותם ראשון. ליאור पॣ • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 18:38, 1 ביולי 2012 (IDT)

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה מדוברת[עריכת קוד מקור]

האם המיזם שבק חיים לכל חי? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:10, 30 ביוני 2012 (IDT)

כנראה שכן, הקלטתי ועדיין אף אחד לא נרשם אפילו לבדיקה של ההקלטה, מה שגורם לי לא למהר להקליט את הערך הבא. כתבתי הודעה בדף השיחה לגבי אפשרות לזירוז תהליכים כדי שגם אדם אחד יוכל לעבוד ולהתקדם אבל אפילו לזה לא הגיבו, אשמח אם לפחות בעניין של שיחת_ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/ויקיפדיה_מדוברת#זירוז תהליכים תהיה לי עזרה • אור שפיראשיחהתרומות • י"ד בתמוז ה'תשע"ב • 16:09, 4 ביולי 2012 (IDT)

ממך אליך אברח[עריכת קוד מקור]

יישום חמוד מאפשר לראות מאיפה לאיפה מהגרים אנשים בעולם. הנתונים שאובים ממאגר משנת 2007, שהנתונים בו לגבי ישראל נראים לא עדכניים במיוחד. בכל מקרה, רישיון השימוש ביישום נראה לי חופשי למדי, אז אם יש לך נתונים עדכניים ורצון לתרום לוויקיפדיה, אפשר להפיק איתו כמה תרשימים שימושיים. למשל לערכים עליות לאחר קום המדינה והסתננות מאפריקה לישראל. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 01:20, 1 ביולי 2012 (IDT)

לא רלוונטי לערך הסתננות מאפריקה לישראל, אתה אמרת 2007... • חיים 7 • (שיחה) • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 02:04, 1 ביולי 2012 (IDT)
אמרתי רישיון חופשי. הזן נתונים עדכניים וקבל תרשים עדכני. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:54, 1 ביולי 2012 (IDT)

העיתונות היא אותה עיתונות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה היא תיק החבצלת של מקור ראשון תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:45, 1 ביולי 2012 (IDT)

לאוהבי המיזמים, אפשר להכין תיק חבצלת על עוד כמה אישים. עדירל - שיחה 15:07, 1 ביולי 2012 (IDT)
תיק חבצלת שלנו על מקור ראשון נראה לי סביר למדי. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:11, 1 ביולי 2012 (IDT)
הפתרון פשוט. העיתון ישנה את שמו למקור שני-שלישי. דניאל תרמו ערך 19:35, 1 ביולי 2012 (IDT)
הוספתי צוטט. אולי כדאי לתבוע אותם על הז"י ולהרוויח רווח כפול- כסף לקרן ויקימדיה, והרתעה מציטוט ללא קרדיט. אגב, בושה מגזרית, גם בשבע השתמש בווויקיפדיה כתיק חבצלת במקרה של אוסאמה בן לאדן. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 20:13, 1 ביולי 2012 (IDT)
לא צריך לתבוע, צריך לדרוש הבהרה בולטת בגיליון הבא. דניאל תרמו ערך 20:14, 1 ביולי 2012 (IDT)
מה דעתכם על הנוסח הבא-
כתבתה של הדר רביד http://flipedition.com/books/books/show/makor/172012%23/15#/2 "ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר איננו איתנו" בגיליון "מקור ראשון" של יום ראשון י"א בתמוז, הועתקה מוויקיפדיה מילה במילה.

ניתן להשתמש במידע טקסטואלי המצוי באתר ויקיפדיה, ובכלל זה שימוש מסחרי או לימודי, ובלבד שפועלים בהתאם לתנאי הרישיון המפורטים באתר. שימוש שלא בהתאם לתנאי הרישיון מהווה הפרת זכויות יוצרים על כל המשתמע מכך.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית והיא מוגשת תחת רישיון CC-BY-SA. על פי תנאי הרישיון:
(1) יש לתת קרדיט על ידי ציון המקור ו/או רשימת התורמים.
(2) יש לציין כי המידע שנלקח מאתר ויקיפדיה מפורסם תחת רישיון חופשי (כלומר, הוא אינו שייך לכם באופן בלעדי).

נבקש שהליקויים שצויינו יתוקנו במהרה, על ידי ציון בולט של קרדיט ותנאי הרישיון על פי העיקרון הבא- "כתבתה של הדר רביד "ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר איננו איתנו" שפורסמה בתאריך י"א בתמוז, נלקחה מהערך יצחק שמיר בוויקיפדיה העברית ומוגשת תחת רישיון cc-by-sa שפרטיו נמצאים בכתובת http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he".

אנא הקפידו על כך להבא על ידי ציון כי "קטע זה מועתק מהערך ... בוויקיפדיה העברית ומוגש תחת רישיון cc-by-sa שפרטיו נמצאים בכתובת http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he."
בברכה,
קהילת ויקיפדיה
החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 20:32, 1 ביולי 2012 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד רדיומן - שיחה 03:43, 2 ביולי 2012 (IDT)
שלחת? מתניה שיחה 10:24, 2 ביולי 2012 (IDT)
מיד אני שולח. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 20:34, 2 ביולי 2012 (IDT)
התקבלה תשובה? עידן ד - שיחה 20:51, 4 ביולי 2012 (IDT)
לבינתיים כלום. בדקתי גם מדי יום את העיתון ולא פורסמה שום הבהרה. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 09:19, 5 ביולי 2012 (IDT)

תוסף כלשהו לדפדפן[עריכת קוד מקור]

האם קיים תוסף כלשהו לדפדפן שנותן לי חיווי על דברים חדשים ברשימת המעקב שלי? אור שפיראשיחהתרומות • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 09:46, 2 ביולי 2012 (IDT)

מכיוון שקיים RSS (ויקיפדיה:RSS) לרשימה כל תוכנת התראות על RSS תעזור (יש הרבה מאוד - כתלות בדפדפן או במערכת ההפעלה). שמוליק - שיחה 10:15, 2 ביולי 2012 (IDT)
הייתי מעדיפה משהו יותר ייעודי לויקיפדיה, אולי כזה שיש לו גם ערך מוסף כלשהו אור שפירא •אני בחורה!• שיחהתרומות • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 10:54, 2 ביולי 2012 (IDT)
את מתכוונת לתוסף שלא מצריך אותך להכנס לרשימת המעקב? כי אם לא, יש כל מיני חפיצים שמדגישים את הערכים שהשתנה בהם משהו ולא נכנסת אליהם או כיש כיתוב כי היה שינוי (בערך) מאז כנסתך האחרונה וכדומה. אני לא מכיר כלי מחוץ לכך. -יונה בנדלאק - שיחה 11:40, 2 ביולי 2012 (IDT)
אמממ... נניח כמו בג'מייל שאם הדף פתוח אז אני יכולה לראות כמה הודעות שלא נקראו יש. או אפילו איזה כפתור שכתוב בו מספר הדברים החדשים שנוספו מאז פעם אחרונה שבדקתי. ולחיצה עליו יפתח את השינויים האחרונים.
כלומר זה יכול להיות ברמת כפתור בשורת הכפתורים או באייקון של ויקיפדיה בלשונית כאשר היא פתוחה אור שפיראשיחהתרומות • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 11:54, 2 ביולי 2012 (IDT)
בעתיד...
  • באנגלית יש את en:User:Crazycomputers/WatchlistBot - לא השתמשתי בזה, ואני לא יודע איך זה עובד, אבל זו עוד דרך לקבל עדכונים על שינויים ברשימת המעקב.
  • ראוי לציין שיש כוונה להוסיף מערכת הודעות לוויקיפדיה, אבל כרגע זה עדיין על הנייר, mw:Echo (Notifications)
ערן - שיחה 12:06, 2 ביולי 2012 (IDT)
(השני) נראה חמוד ממש! אור שפיראשיחהתרומות • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 12:19, 2 ביולי 2012 (IDT)

מה קרה לגוגל?[עריכת קוד מקור]

[[קובץ:Koogel.png|350px|שמאל|ממוזער|למי שפיספס]][1] היום ט"ו באב?! ככה לפחות אומר הדודל של גוגלחיים 7 • (שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ב • 00:14, 3 ביולי 2012 (IDT)

ט"ו באב ב-3 לאוגוסט לא ליולי, לכן כנראה נוצרה הטעות. בכל מקרה מטריד שגוגל לא בודקים 10 פעמים לפני שהם מעלים דבר כזה. Mysterion - שיחה 23:48, 3 ביולי 2012 (IDT)
דווקא נחמד לגלות שגם בגוגל עובדים בני אדם, כאלה שטועים לפעמים. אמנם גוגל אין לו גוף ואין לו דמות הגוף ומלוא כל הארץ כבודו, אך למדרגת אלוהים לא הגיע. דוד שי - שיחה 07:41, 4 ביולי 2012 (IDT)
[4]. עידושיחה 07:43, 4 ביולי 2012 (IDT)
נראה לכם שהם יעלו את אותו הדבר בט"ו באב או שהם ישנו? -יונה בנדלאק - שיחה 07:46, 4 ביולי 2012 (IDT)
קורות להם גם טעויות עדינות יותר, שרק אנשים שיודעים להשתמש באינטרנט משוגעים כמוני שמים לב אליהן. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:29, 5 ביולי 2012 (IDT)
אני מתפלא איך הצלחת לעלות על הטעות הזו עם מרים רות :) צפית בקוד המקור? תומר - שיחה 11:33, 5 ביולי 2012 (IDT)
כן, אהבתי את התמונה ורציתי לכתוב עליה רשומה בבלוג באנגלית, כדי שידידיי מחו״ל ילמדו קצת על תרבות ישראלית. בשביל זה שמרתי אותה ושמתי לב לשם הקובץ. וכך, מרשומה על מרים רות זה הפך לרשומה על שמות של קבצים ועל מקלדות. אני הממש־מוזרים מהאינטרנט. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:42, 5 ביולי 2012 (IDT)
מגניב. איך אפשר, אגב, לשמור את הלוגו של גוגל כקובץ תמונה? תומר - שיחה 12:18, 5 ביולי 2012 (IDT)
כמו (כמעט) כל תמונה אחרת, בתפריט הֶקְשֶׁר (כלומר בכפתור ימני). --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:52, 5 ביולי 2012 (IDT)
  1. ^ תוספת מאוחרת - אין כזאת תמונה

יצחק שמיר - הידעת[עריכת קוד מקור]

מאז שנודע כי הוא נפטר נוספו 7 קישורי בינוויקי (מתוך 41 הקיימים נכון לעכשיו) בין השאר בפרסית ובאנגלית פשוטה. -יונה בנדלאק - שיחה 08:07, 4 ביולי 2012 (IDT)

האיראנים כתבו עליו קצרמר עם קישורים חיצוניים למאמרים רציניים באנגלית. הם כבר הגיעו לקרוב ל-200,000 ערכים. דף השיחה בערך אדום. הויקיפדים שם אדישים כלפי האויב הציוני.... אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 13:03, 4 ביולי 2012 (IDT)


ביקורת תיאטרון[עריכת קוד מקור]

יופי של ביקורת של מרב יודילוביץ'

"שרי מלחמה": דחקה שלועסת מסטיק. צחי לרנר - שיחה 13:10, 4 ביולי 2012 (IDT)

אני הייתי לפני שבוע בהבימה בהצגה "קוויאר ועדשים" וכמעט נרדמתי, מוני מושונוב ואבי קושניר עשו "זהו זה!" על הבמה. צחי לרנר - שיחה 17:59, 4 ביולי 2012 (IDT)

כסף ועוצמה[עריכת קוד מקור]

המפיק של ביג טיים ראש[עריכת קוד מקור]

זאת לא בדיחה: כבר יומיים אנשים מתקשרים לטלפון הפרטי שלי ושואלים אם אני המפיק של ביג טיים ראש.

אז קודם כול, למען הסר ספק, אני לא המפיק של ביג טיים ראש.

אחרי כמה פעמים שהתקשרו אליי ככה, שאלתי מאיפה הם קיבלו את הטלפון שלי, ואמרו לי: „מוויקיפדיה”.

אז נכון, הטלפון שלי באמת כתוב פה ושם באתר הזה, וזה בסדר, אבל אני סקרן – איך לעזאזל הם הגיעו אליו מביג טיים ראש? לא נראה לי שאי־פעם כתבתי משהו בערך הזה או בדף השיחה שלו, לא מחקתי אותו, ולא דנתי בו. לא שמעתי על הדבר הזה לפני שהתחלתי לקבל את הטלפונים האלה. צל״ש למי שיצליח למצוא את הקשר. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:18, 5 ביולי 2012 (IDT)

אני גיליתי לאחרונה, בדרך הקשה, שמספר הטלפון שלי דומה לזה של אחד מתורני הביטחון בבית החולים הדסה. לדבריהם, "לא נראה שאנחנו יכולים לעשות משהו בעניין". נותר רק לקוות שאף אחד לא יתפגר מזה. ליאור पॣ • ט"ו בתמוז ה'תשע"ב • 11:26, 5 ביולי 2012 (IDT)
אולי זה כי אתה מתעסק עם מפיקים מסוג אחר? ‏עמיחישיחה 11:28, 5 ביולי 2012 (IDT)

איפה מתלוננים על הפרות זוכיות יוצרים של ynet?[עריכת קוד מקור]

בכתבה:
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אליאור לוי, למה לארכיאולוג אבטחה צמודה מצה"ל בשטחים?, באתר ynet, 5 ביולי 2012 ynet לקחו תמונה מהויקיפדיה בלי ציון שהוא מויקיפדיה ותוך ציון כל הזכויות שמורות (למי?). האם זו שגגה? עדירל - שיחה 14:03, 5 ביולי 2012 (IDT)

לאחר פנייה הוסף שם הצלם. עדירל - שיחה 14:37, 5 ביולי 2012 (IDT)
הוספתי את תבנית:צוטט (תמונה). אנו דאגו להוסיפה בכל פעם בה אנו מגלים שימוש בתמונה. ‏Ldorfman‏ • שיחה 10:51, 8 ביולי 2012 (IDT)

הודעת שגיאה[עריכת קוד מקור]

אני מקבלת הודעה בלשון הזו:

אירעה שגיאת תחביר בשאילתה לבסיס הנתונים. שגיאה זו עלולה להעיד על באג בתוכנה. השאילתה האחרונה שבוצעה לבסיס הנתונים הייתה:
   (שאילתת ה־SQL מוסתרת)
מתוך הפונקציה "SqlBagOStuff::set". בסיס הנתונים החזיר את השגיאה "1114: The table 'pc088' is full (10.0.6.50)".

בניסיון לכניסה לכל מיני ערכים בויקי • אור שפיראשיחהתרומות • ט"ו בתמוז ה'תשע"ב • 16:26, 5 ביולי 2012 (IDT)

ראו גם ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שגיאת בסיס נתונים • בברכה, Amirki 16:28, 5 ביולי 2012 (IDT)
גם אני נתקלת בבעיה זו, כנראה שיש בעיה בשרת חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:48, 5 ביולי 2012 (IDT)

מוועד בית להפגנת הפרייארים[עריכת קוד מקור]

במהלך חיי התנסיתי גם בתפקיד הכפוי טובה של ראש ועד בית והפקתי ממנו לא מעט תובנות. ועד בית זה לא סיפור גדול, בסך הכל ניהול השטח המשותף בבית דירות, באמת לא סיפור גדול. הסיפור הוא באינטראקציה, ביחסי הגומלין שבין הדיירים - כל עוד כל הדיירים ממלאים את חובותיהם לוועד הבית, הדברים מתנהלים בניחותא, אך אם יש דייר או דיירים שמנסים להבריז בתשלומים, לנצל את האחרים, לעתים מתוך מצוקה אמיתית, אך לעתים יותר קרובות בגלל ביטוי של אופי נצלני, במקרים כאלה ניטשות מלחמות ורב הסיכוי שוועד הבית יתפרק לחלוטין ועזובה תוכל בכל פה את השטח המשותף. הבניין יעטה במהרה מראה של סלמס ומחירי הדירות בו ירדו. הדיירים ינזקו בהרבה יותר מעשרות או מאות השקלים שהמשתמטים לא שילמו, אך אף אחד לא רוצה להיות פרייאר, אף אחד לא רוצה שינצלו אותו ולעתים מוכנים גם לשלם מחיר כבד, כדי לא לצאת פרייארים.

החרדים בישראל (לא כולם, אך מרביתם) נהגו ונוהגים כמו הדיירים הנצלנים, אלה שמשתמטים מתשלום לוועד הבית ויתר הדיירים מאבדים את הסבלנות. אחוזי ההשתמטות ההולכים וגדלים בקרב הציבור החילוני נובעים במידה רבה מכך, כי למה לסכן את החיים בשדה הקרב, כשאחרים משתמטים מכך בתירוץ של לימוד תורה.

לעתים קרובות אני ממש מתפלץ ברואי את התירוצים המוצגים על ידי החרדים להשתמטותם - מה? הם חושבים אותנו למטומטמים? ואולי הם צודקים, אולי אנחנו באמת מטומטמים, אם כל כך הרבה שנים נותנים להם להשתמט ועוד נושאים אותם על גבינו...

לי נמאס, אני הולך מחר להפגנת הפרייארים. בברכה. ליש - שיחה 13:37, 6 ביולי 2012 (IDT)

אתה צודק! סתם מסקרן כיצד ייתכן שמעל 50% מתושבי תל אביב יפו לא מתגייסים? מוזר האא?? הם חרדים שמה?! (ראה בעניין זה את דבריו של מיכאל בן ארי (דווקא דיבר לעניין) בכנסת) • חיים 7 • (שיחה) • ט"ז בתמוז ה'תשע"ב • 14:57, 6 ביולי 2012 (IDT)
אחוזי מה שאתה קורה "השתמטות" עולם כי אי אפשר להמשיך לרמות את העם, ולספר שצריך את כולם. אי אפשר להמשיך לבזבז לאנשים 3 שנם מהחיים שלהם בשביל מראית-עין של שיוויון. העידן הנוכחי פשוט אף אחד לא קונה את זה.
הגישה של "אם יש מי שאנחנו צריכים 3 שנים, נגייס את כולם, גם אם אנחנו לא צריכים אותם, גם אם הגיוס שלהם הוא בזבוז ואפילו נזק - רק בשביל שמי שאנחנו באמת צריכים לא ירגיש פראייר", היא גישה שאי אפשר לקיים יותר, ומקומה בפח הזבל של ההיסטוריה.
מה שצריך זה פשוט להפסיק תא הטימטום של קשירת הפטור לחרדים לאיסור על עבודה. גם מבחינה כלכלית זה חשוב. וגם זה ייקח מראשי הישיבות והכוללים את ה"שוט" שבעזרתו הם מחזיקים את החרדים במוסדות שלהם. emanשיחה 15:06, 6 ביולי 2012 (IDT)
איזה נס שאתה אומר את זה ולא אני. כשאני מלמלתי משהו על כך שאין שום הגיון בגיוס חובה, מישו פקפק באותנטיות של דעותיי ורמז לי שדווקא החרדים נוטים לומר את המנטרה הזאת. בכל מקרה, עמנואל, אני חותמת על כל משפט מדבריך, להוציא את הניסוח של האחרון. מר ליש, אתה צודק לגמרי. אתה אכן מטומטם. עלית על זה. Zivya - שיחה 15:28, 6 ביולי 2012 (IDT)
גם אני תומך בביטולו של גיוס החובה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:31, 6 ביולי 2012 (IDT)
לחיים 7, חלק מתושבי תל אביב הם אכן חרדים, חלק נוסף הם ערבים וחלק לא מבוטל הם מהגרי עבודה ולבסוף יש את תושבי החוץ - כל אלה לא מתגיסים. בנוסף להם יש גם סתם חילונים שנמאס להם להיות הפרייארים שנושאים בנטל עבור אחרים ומתחילים להשתמט בעצמם.
לעמנואל, הייתי מציע לך לתת מבט יותר מעמיק בהשלכות של הנהגת צבא מקצועי ואתן לך רק כמה רמזים:
  • לצבא מקצועי מתגייסים, בדרך כלל, רק אנשים שאין להם אופק אחר, כלומר הדפוקים של החברה, כמו בצבא ארצות הברית. זה גורם לכך שרמת החייל נמוכה ותלויה ישירות בנכונות לתקצב את המשכורות. משמעות נוספת תהיה שבמלחמות יפלו רק עניי ישראל ונכי מלחמה יבוא רק מבין עניי ישראל - איזה פרצוף יהיה לחברה שלנו ואיזה מתחים חברתיים יווצרו?
  • כדי לקיים צבא מקצועי בגודל של הצבא הדרוש לישראלידרשו תקציבי ענק - מאיפה יקחו אותם? על חשבון מי?
  • אחת הסיבות, שלמרות המלחמות המתמשכות לא הפכה ישראל לדיקטטורה צבאית היא היותו של צה"ל צבא העם. צבא מקצועי נוטה להשליט דיקטטורות צבאיות.
  • צבא מקצועי נוטה לחרחר מלחמות כדי להצדיק את קיומו.
אולי במבט שטחי ופשטני צבא מקצועי נראה תרופה לבעיה, אך במבט מעמיק יותר זו תרופה גרועה מהמחלה.
צביה, פעם לימדו אותי מה לענות כשבא לי להגיד משהו חריף, אך לא מנומס לעשות זאת. אפשר להגיד משהו סתמי, כשאני יודע למה אני מתכוון וגם אחרים מנחשים. צביה, שתהי בריאה.
חן, ראה תשובתי לעמנואל.
בברכה. ליש - שיחה 15:51, 6 ביולי 2012 (IDT)
לפני שמבטלים את גיוס החובה, צריך להתחיל לשלם לחיילים שמשרתים, לפחות שכר מינימום. וכדי שיהיה כסף לזה צריך לחתוך באופן חד בהטבות הניתנות לכולם ללא קשר לשאלה אם הם שרתו או לא. המקור הזמין ביותר הוא תקציב סבסוד סטודנטים + ישיבות. מדובר בכ-5 מליארד שקלים ההולכים לסבסוד אישי של הלומדים. יבוטל כל התקציב הזה, יועבר לתקציב הבטחון, ויחולק כולו בין חיילי הסדיר. מי שישרת שלוש שנים יוכל לממן 4-5 שנות שכר לימוד בלי שום בעיה. ומי שלא ישרת יוכל ללכת לעבוד בשנים שהוא לא שירת ולהרוויח כסף כדי לממן את שכר הלימוד. אם זה יעבוד באופן סביר ניתן יהיה לדבר על ביטול חובת הגיוס. עדירל - שיחה 15:57, 6 ביולי 2012 (IDT)
אני סבור שצבא מקצועי יעלה פחות מצבא חובה. אני לא חושב שרק העניים ישרתו בצבא. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:59, 6 ביולי 2012 (IDT)
אני לא רואה איך נסתדר בלי גיוס חובה.
שימו לב לנקודה הבאה: הצבא כיום מתבסס על השקפה פלורליסטית, כל מי שמספיק פלורליסט או מוכן להתפשר עם הפלורליזם יכול למצוא את עצמו בצבא.
החברה החרדית מתנגדת לפלורליזם באופן נחרץ, כל מי שמנסה לכפות על החרדים להתגייס ליחידה פלורליסטית בבסיסה, (לצורך העניין יחידה היא לפחות ברמת החטיבה ואולי גבוה יותר) מנסה להכריח את החרדים לקבל את ההשקפה הפלורליסטית. מבחינתם יש בכך משום העברה על דת, זה רחוק לחלוטין מנצלנות או השתמטות. החרדים (בחלקם הגדול) לא עצלנים שמנסים להיפטר מהעבודה השחורה אלא רואים בגיוס לצה"ל בעיה עקרונית קשה מבחינתם. צריך לפתור את זה לא לנסות להכריח אותם. כל מי שמכיר קצת את החברה החרדית יודע שכשתוקפים אותם הם לא מתכופפים אלא מיד הופכים את הכל למאבק שכאילו תלויים בו שמיים וארץ.
לשנות את יחס החברה החרדית זה לא משימה בלתי אפשרית. הגראי"ל שטיינמן והרב עובדיה יוסף התבטאו בעד גיוס לכאלו שאינם לומדים. ניתן לגייס 50% מהחרדים בגילאים המתאימים בלי לשנות את החוקים לו היו עובדים נכון.
אין כזו מצווה "לא תתגייס", וגם החרדים יודעים את זה. ‏ישרוןשיחה 16:00, 6 ביולי 2012 (IDT)
אין לי בעיה עם זה. אבל בזמן ש"מבינים אותם" אפשר לקצץ לחלוטין את כל הקצבאות שנותנים להם. ככה הבנתי למצוקתם תיהיה קלה יותר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:05, 6 ביולי 2012 (IDT)
ואז הם יתפסו את זה כהתקפה ויסרבו עוד יותר לשתף פעולה. יש דרכים יותר יעילות. ‏ישרוןשיחה 16:07, 6 ביולי 2012 (IDT)
שלא ישתפו פעולה - אם יבטלו את התמיכות לתלמידי הישיבה ולישיבות, יהיה די כסף לתגמל את מי שמשתף פעולה. ישרון, אני חושב שאתה טועה והם יעשו מה שעשה אבא של הרשלה. הרשלה נהג ללכת למסעדה, לאכול ולא לשלם. היות וכבר עשה זאת, כשנכנס למסעדה סרבו לתת לו אוכל. הרשלה אמר להם, שאם לא יתנו לו אוכל, הוא יעשה את מה שאבא שלו היה עושה. בעלי המסעדה נבהלו ונתנו לו אוכל. כך זה נמשך עד שהתחלפו הבעלים. הבעלים החדש לא נבהל מאמירתו של הרשלה ושאל אותו: "מה אבא שלך היה עושה" ועל כך השיב הרשלה: "היה הולך לישון על בטן ריקה". איומי החרדים הם איומי באקדח מפלסטיק, אין להם שום עוצמה של ממש - כל כוחם טמון בחולשת האחרים ואם האחרים לא יסכימו יותר לסחיטה, הם יאלצו ללכת לישון בבטן ריקה ולמחרת מרביתם יתחילו לשתף פעולה. בברכה. ליש - שיחה 16:22, 6 ביולי 2012 (IDT)
האם אתה התגייסת כי הכריחו אותך? האם חיילים טובים בצבא התגייסו כי הכריחו אותם? או שהתגייסת גם מסיבות של אחריות ואכפתיות ורצון להגן על המדינה? האם במהלך השירות אתה נתקלת בכאלו שלא רצו להיות שם והיו שם רק כי הם חייבים? הם היו (אם הם בכלל היו ולא יצאו על סעיף נפשי/רפואי מומצא) חיילים טובים? מה תרוויח אם תנסה לכפות על החרדים גיוס ולגרום להם להתגייס מבלי שיעברו תהליך שיבהיר להם מהי חשיבות הגיוס? מהיכרות קרובה עם חרדים אני אומר לך - לא הרבה. כמה מהם יתנדב לקורס טיס? כמה מהם יצא לקצונה? כמה יהיו קרביים? מי מהם ימציאו אלף תירוצים לא להתגייס? כמה מהם יעשו דילים עם רופאים? ואילו להבהיר לחרדים זה לא כזה סיפור. יש כבר את פרוייקט שח"ר ואת נצח יהודה, (שהם מספרים קטנים יחסית למספר החרדים אבל אפשר להבין מהם זה אפשרי).
אני יודע שהדברים שלי נראים מוזרים כי הרי עבר כל כך הרבה זמן שהחרדים לא מתגייסים, אבל הסיבה לכך היא שלא מנסים בדרכים אמיתיות. ‏ישרוןשיחה 16:35, 6 ביולי 2012 (IDT)
למען הסר ספק: אני מעדיף את ביטולו של גיוס החובה על פני גיוס החרדים. יחד עם זאת, אם יש גיוס כללי לכולם, מן הדין לגייס גם אותם. אחת הדרכים להכריח אותם להתגייס היא ביטול קצבאות. אין לי בעיה עם דרך זו. גם אם היא לא תצליח, והם לא יתגייסו לפחות המדינה תחסוך קצת כסף ויהיה אפשר להוריד את נטל המס. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:51, 6 ביולי 2012 (IDT)
ישרון, שאלת שאלה טובה. שירתתי 4 וחצי שני בסדיר ובקבע ועשרות שנים במילואים ומתוך הניסיון הארוך הזה אספר לך שרבים מהחיילים איתם שירתתי לא היו מתגיסים, אם זה היה תלוי בהם. בין אנשי המילואים 90% מנסים להשתחרר בכל מיני נימוקים או תירוצים. ולגבי רמת הביצוע, היא לא תלויה בנכונות להתגייס. לאחר שהחייל התגייס, הוא עומד בפני מציאות חדשה ובמסגרתה יהיו כאלה שיעשו את תפקידם היטב ויהיו כאלה שלא. גם בין המתנדבים להתגייס יהיו כאלה שלא יתפקדו טוב - אין התאמה בין הנכונות להתגייס ובין התפקוד לאחר הגיוס. דרך אגב, חרדים מתגיסים כל הזמן, אבל מעטים. במחלקה שלי, בטירונות בשנת 1963, היו גם שני חרדים מירושלים. החרדים לא קורצו מחומר שונה מיתר החיילים ולסיכום, גם אני הצאצא של משפחות חרדיות - הסבים והסבתות שלי היו חרדים וזה לא הפריע לי לשרת. בברכה. ליש - שיחה 17:04, 6 ביולי 2012 (IDT)
במחלקה שלי בטירונות (ספטמבר 1964) היו שתי בנות דתיות, שהסתדררו יפה מאד עם כל דרישות הטירונות במחלקה, שכל יתר 48 החיילות בה היו חילוניות גמורות. ביום הכיפורים, שחל יומיים אחרי הגיוס, שתיהן עשו את כל היום בבית הכנסת ואילו אנחנו, שאר הבנות, ישבנו בחדרים, אכלנו את המנות שסיפקו לנו יום קודם בארגזי קרטון וניצלנו את היום החופשי לשיחות התוודעות רגועות. בהמשך הטירונות, היה ברור שבשבתות הן הולכות לבית הכנסת ואנחנו עשינו במקומן את הדברים ההכרחיים כדי לשחרר אותן מעבודה בשבת. בכל יתר הימים הן שירתו בחריצות ובנאמנות כמו כולנו, באותם מדים כמו כולנו (בלי חצאיות ארוכות עד קרסוליים), ובסוף הטירונות הוכרזה המחלקה שלנו מחלקה מצטיינת. הלוואי עלינו היום.שלומית קדם - שיחה 17:36, 6 ביולי 2012 (IDT)
גם היום דתיים ודתיות רבים משרתים בצבא. סגן הרמטכ"ל דתי. ‏ישרוןשיחה 17:57, 6 ביולי 2012 (IDT)

לא ניתן לבטל להם קצבאות. ניתן לבטל את הקצבאות לכולם ולהעביר את הכסף לתשלום לאלו שמשרתים. כאן הבחינה האם הציבור תומך בשוויון או סתם מדבר. אם רוצים שוויון, צריך לבטל סבסוד לימודים גבוהים לכולם. מי שאומר לבטל רק לישיבות ולא לסטודנטים מציע הצעה לא רצינית. עדירל - שיחה 17:39, 6 ביולי 2012 (IDT)

אתה טועה. זכותה של המדינה לקבוע סדרי עדיפויות, במה היא מעוניינת לתמוך ובמה לא. תמיכה בחינוך טכנולוגי לא משרת רק את הלומדים, אלא גם את המדינה הזקוקה לכוח אדם מיומן. מדענים, מהנדסים וטכנאים הם נכס אדיר עבור המדינה ומגדילים את הכנסותיה. לעומתם, בוגרי היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, עבודה סוציאלית ויתר המקצועות ההומניים אינם מגדילים את התוצר הלאומי, אך לפחות ממלאים תפקיד משמעותי במערך החברתי והלימודי. תלמידי הישיבה, מרביתם, אינם מגדילים את התוצר הלאומי וגם אינם הופכים למורים או לעובדים סוציאליים, הם נטל על כתפי החברה. כמות קטנה דרושה למתן שירותי דת וכל האחרים צריכים לצאת לעבודה, כדי לקיים את עצמם ואת משפחותיהם. תמיכת המדינה צריכה לינתן לפי האינטרסים של המדינה ולומדי תורה הם במקום האחרון בתחום זה. בברכה. ליש - שיחה 17:48, 6 ביולי 2012 (IDT)
ההבדלים בין לימודים גבוהים ללימודים בישיבה הם, ראשית, שלימודים גבוהים מגיעים לסיומם מקץ שנים אחדות ובעלי התארים יוצאים לעבוד במקצוע שרכשו, בניגוד לתלמידי ישיבות שתלמודם נמשך כל חייהם. שנית, סטודנטים לתואר ראשון נדרשים לשלם לא מעט תמורת הלימודים ורבים מהם נאלצים לעבוד בכל מה שיוכלו למצוא כדי לפרנס את עצמם בתקופת הלימודים, בעוד שתלמידי ישיבות אינם משלמים פרוטה אלא מקבלים תמיכות וקצבאות בתקופת לימודיהם - קרי, כל חייהם, אם ירצו בכך. זאת ועוד, תלמידי תואר שני ושלישי צריכים להוכיח רמה גבוהה כדי להתקבל ללימודים מסובסדים, ושוב, בדרך כלל עליהם לעבוד במקביל ללימודים, אם באקדמיה ואם מחוצה לה, ולהצדיק את המימון שמשקיעים בהם בדרכים שונות, או לקבל הלוואות, שיהיה עליהם להחזיר במשך שנים לאחר תום לימודיהם. עדירל, האם תרצה שסטודנטים לרפואה יידרשו לשלם את מלוא שכר הלימוד? מי ינתח אותך כשבעוד עשרים-שלושים שנה לא יישאר עוד אף רופא בבתי החולים? מי יטפל בנכדיך כשקופות החולים יתרוקנו מרופאים? ההבדל הוא, שהחרדים זקוקים לרופאים, מהנדסים, עורכי דין וכל מקצוע אחר, אבל החילונים אינם זקוקים לתלמידי ישיבות אם כי הם נאלצים לממן אותם.שלומית קדם - שיחה 18:10, 6 ביולי 2012 (IDT)
גם אם אני מסכים אתכם, ולפחות חלקית אני לא, אני חוזר ואומר: אין בדל של סיכוי אפילו תיאורטי שהמדינה תבטל את הסבסוד ללימודי ישיבה ותשאיר על כנם את סבסוד הסטודנטים. אתם יכולים להפגין עד מחרתיים, אבל מומלץ שתבחרו לכם מטרות ריאליות.
ולגבי הרופאים: ראשית, ישראלים רבים נוסעים להונגריה ואיטליה ללמוד רפואה. הם בוודאי משלמים שכר לימוד מלא על לימודיהם. כלומר, התחזית שיחסרו רופאים אם הם יידרשו לשלם שכר לימוד ריאלי היא ככל הנראה שגויה. שנית, מדינת ישראל משלמת לרופאים משכורת יחסית נמוכה. לאור סבסוד הלימודים, רופאים יורדים מהארץ, ומכאן המחסור. במקום לסבסד את לימודיהם, אפשר להעלות את שכר הרופאים. הרבה יורת הגיוני מאשר לסבסד רופאים עבור האוסטרלים, הקנדים והאפריקאים. עדירל - שיחה 21:29, 7 ביולי 2012 (IDT)

כל כך הרבה דיבורים. אם אתם יוצאים להפגנה (וגם אם אינכם יוצאים), אל תשכחו לקחת מצלמה ולהביא תמונות לוויקיפדיה - פראיירים, גיבורים, חרדים - צלמו את כולם. דוד שי - שיחה 17:08, 7 ביולי 2012 (IDT)

זו מחאה חשובה, האם יש לה איזה אזכור בויקיפדיה? אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 17:19, 7 ביולי 2012 (IDT)
מאוהל המחאה יש תמונות: [5]. האם יש ערך לשים בו את התמונות? עדירל - שיחה 21:29, 7 ביולי 2012 (IDT)
מורי ורבותיי הנכבדים. טעויות רבות באמתחתכם. אין בכוחי למנותן אחת לאחת, לכן אסתכם בשורה התחתונה: סנקציות כלכליות יובילו את הציבור החרדי להסתגרות, אין שום מומחה שיודע את הלך הרוח החרדי שמתכחש לכך. התוצאה: במקום שבני הישיבות יעמלו בתורה, רבים רבים מהם יתחילו לאמץ את מנהגי נטורי קרתא ולשגע את המשטרה ויתר כוחות הבטחון על כל חילול קבר ועל כל חילול שבת. אם כיום כתפי האזרחים החילוניים והדת"לים שחוחות מכובד הנטל, הרי שלאחר הכפלת ושילוש הנטל לא ישארו להם כלל כתפיים! כלפי בני דודנו הישמעאלים מעזה, הבין באיחור מחנה השמאל, כי לכוח יש גבולות, וצריך פתרונות של שלום בהסכמה. נדרשת הבנה והכלה של הצד השני, שמשוכנע בכל לבו, למרבה הפלא, שאין לאף אחד מה"פרייארים" כוונה של שוויון בנטל, אלא אך ורק כוונה לחלן את החרדים, באמצעים יותר מעודנים מאלו שנעשו בקום המדינה. (הביאו לי חרדי אחד שלא משוכנע בכל ליבו שכל הספרדים והתימנים החילוניים הם צאצאים לאלו שגזזו להם פיאות באלימות בקיבוצים בקום המדינה). אילו באמת יש מצוקה של כח אדם בצה"ל, על טובי המוחות היהודיים להושיב את גדולי המחנכים החרדיים, ולמצוא דרכים לוודא במאה אחוז שהנער "יכנס חרדי ויצא חרדי", זה מה שאף אחד לא ניסה לעשות, ומכאן הבטחון של החרדים שכל כוונת פלסנר וחבריו רק להעבירם על דתם. רוצים מלחמת דת? כנראה שבאמת אין לכם מספיק נטל על הראש. מי שסבור שניתן לפתור ים של בעיות בין תרבויות חלוקות, באמצעי פשוט כל כך של סנקציות, שינסה את זה על הערבים...עוז - שיחה 00:32, 8 ביולי 2012 (IDT)
עוז הנכבד, למה שאתה מתאר כאן יש הגדרה פשוטה ומוכרת: סחטנות. אם לא תתנו לנו (להם?) בדיוק מה שאנו דורשים, תראו איזה צרות נעשה לכם. לפי ההגיון הזה, כבר לפני שנים היינו צריכים לתת את כל שטח מדינת ישראל, מן הקו הירוק עד הים, לפלשתינאים ולקוות, שאז ירשו לנו להישאר לחיות כאן. לפי אותו הגיון, עלינו להיכנע לכל מעשייה מצוצה מן האצבע של החרדים ולבלות את שארית חיינו בבקשת סליחה ומאמצי פיוס, אחרת תהיה לנו מלחמת דת. עובדות וראיות אינן מעניינות אותם, די בכך שהם בטוחים במשהו. לא מזכיר לך את עלילות הדם? הנוצרים לא חיפשו ראיות לכך שיהודים שוחטים ילדי נוצרים להכין מצות בדמם. די היה להם בכך שהאמינו והיו בטוחים במעשייה הזאת כדי לצאת לפוגרומים. החרדים אינם מוכנים להאמין, שילדים ספרדים ותימנים גילו בקיבוץ חיים חדשים, חופש, אור והשכלה, ולכן נעשו חילוניים. לא, כל מה שהיה צריך לשם כך היה קיבוצניק רשע שיגזוז את פאותיהם ועמן נגוזו כל האמונה, החינוך הדתי והמסורת שהקנו להם עד אז. ממש הוקוס פוקוס. מעורר רחמים.שלומית קדם - שיחה 01:19, 8 ביולי 2012 (IDT)
בכדי שאוכל לשכנעך עלי לדעת בראשונה האם את ימנית או שמאלנית. עוז - שיחה 01:35, 8 ביולי 2012 (IDT)
כדי לשכנע באמת אובייקטיבית אין צורך לדעת מה השקפותיו של הניצב לפניך. האם אתה משנה את טיעוניך לפי השקפות הצד השני? אם כן, אינני מעוניינת בהם.שלומית קדם - שיחה 09:42, 8 ביולי 2012 (IDT)
אוקי, אם אינך מעוניינת לחשוב ולשקול ואולי גם חלילה להשתכנע, ואת מעוניינת אך ורק לנצח ואך ורק במילים ואך רק את האויב המדומיין שייצרת לעצמך, אז קבלי את זה. ניצחת ובגדול. עוז - שיחה 02:01, 9 ביולי 2012 (IDT)
שלומית, יש פתגם פלמחניקי השואל- "אתה רוצה לאכול ענבים או לריב עם השומר?" או כמו שאומרים היום- אל תהיה צודק, תהיה חכם. השאלה היא מה המטרה- אם המטרה לפגוע כמה שניתן בציבור החרדי, הרי שייתכן שחקיקה היא הדרך הנכונה. אם המטרה היא שהציבור החרדי ישתלב יותר בצבא ובעבודה הרי ש(כמעט) אין דרך גרועה יותר להגיע למטרה. משטר דמוקרטי לא מסוגל לכפות על מיעוט המונה כ-10% מאזרחיו לשנות את תפיסת עולמם באמצעות חוק. בדיקטטורות זה עובד מצוין (ע"ע ברית המועצות שהצליחה לצמצם את שיעור המאמינים בדת במאות אחוזים באמצעות כפיה), בדמוקרטיה זה לא עובד ככה. מה כן אפשר לעשות באופן חכם?
העקרונות הם, תמריצים להשתלבות במקום עימות שיביא להסתגרות; לא לנסות לחנך את החרדים, אלא לאפשר את שילובם עם אמונותיהם. חרדי שעובד, סיכויים רבים שהבן שלו יתגייס. חרדי שישב בכלא כי הוא לא התגייס, אין סיכוי שמישהו מהשכונה שלו יתגייס.
1. עבודה- עמנואל צודק, הגיע הזמן שהצבא יפסיק לשמש כבייביסיטר של הישיבות. היום יש איום מאוד פשוט- אתה לא בישיבה הציונים יגייסו אותך. מה שצריך להיות שהחרדים שלא מתגייסים יוכלו לעבוד כבר מגיל 22 ולא מגיל 28 כפי שקורה היום. הורדת הגיל מ-42 ל-28 עשתה רק טוב להשתלבות החרדים במדינה, הגיע הזמן להמשיך עם זה הלאה. חרדים עובדים הם יותר פתוחים להכיר את הסביבה שבה הם חיים.
2. גיוס- יצירת מסגרות מתאימות לגיוס חרדים. לא חכמה לתקוף את כשלונו של חוק טל. הסיבה המרכזית שהוא נכשל היא, שבכלל הוא לא יושם. היום אין מספיק מקומות בצה"ל לחרדים שכן רוצים להתגייס. זה נחמד מאד התפיסה של צה"ל ככור ההיתוך, אבל מי שרוצה לחנך את החרדים- שלא יתפלא שהם רואים בגיוס גזירת שמד. יצירת מסגרות נוספות כדוגמת שח"ר (צה"ל) ונצח יהודה יגדילו באורח פלא את כמות המתגייסים.
עם או בלי פרייארים, שתי הנקודות שהזכרתי יביאו לעלייה משמעותית בשיעור השתלבות החברה החרדית. יישום מסקנות פלסנר ככתבן וכלשונן יוביל בהכרח להסתגרות נוספת שתדחה בעוד עשר שנים השתלבות של הציבור החרדי. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 14:33, 8 ביולי 2012 (IDT)
תשובתי היא, שהידברות והמתנה סבלנית עד שהחרדים יואילו לשנות את דרכיהם מרצון לא הביאו שום תוצאות במשך עשרות שנים. אני מסכימה, שגרירת אברכים צורחים מספסלי הישיבות בזרועות יסמ"ניקים אכזריים אל הגיוס לא תשיג מאומה, אבל גם התאמת הצבא לדרישות הציבור החרדי איננה באה בחשבון, מבחינתי ומבחינת כל חילוני, ובעיקר חילונית. כבר עכשיו מדירים נשים ממקומות ומתפקידים שכבשו במשך שנים, כדי לא לפגוע חלילה ברגשותיהם העדינים של תלמידי ישיבות הסדר. התאמת הצבא לדרישות תלמידי ישיבות חרדים פירושה, שנשים יודרו מכל תפקיד, יישלחו לאכול בירכתיי חדר האוכל או בחדר אוכל נפרד והשד יודע מה עוד. הצבא מותאם כבר עכשיו לשירות חיילים דתיים - אינני מומחית לנושא, כמובן, אבל נראה לי שיוצא ישיבת הסדר מניח תפילין ומתפלל שחרית, מנחה ומעריב בדיוק כמו צעיר חרדי, והכשרות הצבאית עונה על דרישותיהם של משרתים דתיים זה שנים רבות. האם התאמת הצבא לחרדים פירושה, שכל מתגייס יוכל לקבוע איזו כשרות תינתן ביחידה שבה יואיל לשרת - מהדרין כזה או מהדרין אחר? החשש שהחרדים מבטאים כל הזמן, שמא יציאה לצבא בגיל 18 תביא להתפקרות, מעיד לדעתי רק על דבר אחד - שהחינוך החרדי הקפדני מגיל אפס איננו מעמיק יותר מעובי העור ועלול להתפוגג ברגע שהצעירים ייחשפו למשהו שונה. כפי שאני רואה זאת, מי שערכיו עמוקים ויציבים, רק יתחזק מהעמדתם בנסיון מול עולם רחב ושונה. עובדה, שצעירים חרדים יוצאים ללמוד באוניברסיטה או לעבוד במקומות עבודה מעורבים, ושומרים על אמונתם. למה שדווקא הצבא, המקפיד כל כך על כשרות ושמירת שבת, יביא להתפקרות? אחת משתיים - או שיש לבצר מאד את ערכי הנוער החרדי לפני גיוסו, או להשלים עם האפשרות, שיהיו בהם כאלה שיוותרו על דרך אבותיהם וימצאו להם דרך משלהם - לאו דווקא גרועה יותר. משום מה, הדתיים והחרדים מקבלים בברכה נוער חילוני שהם מצליחים למשוך אל עולמם ולנתק מדרך אבותיו (אלא שאת זה מגדירים "הצלת תינוקות שנשבו"). אני מצפה, שתגלו אותה פתיחות והבנה כלפי בני הנוער שלכם ותאפשרו גם להם למצוא את דרכם ולהחליט בעצמם, אם רצונם לשמור על אורח חיים חרדי גם מחוץ לישיבה - בצבא, בלימודים גבוהים ובעבודה, או לחפש ולמצוא את אורח החיים המתאים והנכון להם. צעירים שיש להחזיק כבולים לספסלי הכולל כדי שלא יתפקרו מעידים על עולם התורה והישיבות, ולא לטובה.שלומית קדם - שיחה 17:06, 8 ביולי 2012 (IDT)
שלומית, לדעתי את טועה בכמה נקודות.
1. הצבא לא ניסה באמת לגייס חרדים עד היום. הצבא הקים מסגרות לשילוב חרדים כמס שפתיים אך תמיד ניסה לצמצם אותן ככל היותר. נחל חרדי (בגלגולו הנוכחי) יש מ-1999, ולמרות הצלחתו הגדולה של הגדוד לא הוקמו עוד מסגרות כאלה. שח"ר יש מ-2007 והביקוש רב על ההיצע. הבעיה עד היום הייתה בדרך היישום ולא בכך שהחרדים לא התגייסו. ברור לכל בר דעת שציבור שאחוזי הגיוס בו היו אפסיים והגיע תוך עשור לכ-10% גיוס, לא יגיע תוך חמש שנים ל-80% זה לא ראלי. צריך אורך רוח וקצת יותר כיבוד האחר כדי לשלב ציבור שלם בגוף שיש לו רתיעה בסיסית ממנו.
2. יחידות חרדיות הומוגניות לא אמורות לפגוע בקידום נשים. אם מוסיפים גדוד שבו נשים לא משרתות איך זה בדיוק פוגע בכל שאר הגדודים?
3. רוב דבריך התיחסו לנקודה מוטעית לחלוטין- חרדים לא מתגייסים לא בגלל החשש מהתפקרות. אלא בגלל שרוב הצבא לוקה באי- התאמה בסיסית לשירות חרדים ולדרישות ההלכה על תפיסתם. החל מכך שרוב הצבא אוכל (במקרה הטוב) אוכל בכשרות לא מהדרין ויש חיילים שבזדון מטריפים מטבחים (ראי הודעתו של גוטר), עבור דרך בערבי תרבות והווי וכלה באי שמירה על גדרי צניעות בסיסיים. אדם חרדי, לא יעבור על הדברים הנ"ל גם בלימודים וגם בעבודה. שוב, יחידות הומוגניות יפתרו את העניין בלי לפגוע באף אחד.
4. את בעצם רוצה שחרדים יתגייסו אבל לפי הכללים שלך. ישהו יחד עם נשים, יאכלו אוכל בכשרות שהם לא סומכים עליה, יכנסו לערבי הווי כלל צהליים. אני לא מבין רק דבר אחד, למה את מתפלאת שהם צועקים שמדובר בשמד? את רוצה להעביר אותם על העקרונות הבסיסיים שלהם: הקפדה בהלכה, צניעות וכשרות. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:59, 8 ביולי 2012 (IDT)
החבלן - אל תשכח שלא רק שלציבור החרדי יש רתיעה מהצבא, ולא רק שלציבור החרדי יש בעיה טכנית בשילוב בצבא בגלל אי-התאמה, אלא שבאופן עקרוני הציבור החרדי נגד התגייסות לצבא כמדיניות רשמית. מדיניות כזו לעולם לא ישיגו. בציבור החרדי שינויים מגיעים מהדלת האחורית, לא מתוך מאבק בפרונט. ולפיכך, שינויים כאלה צריכים להתנהל מתוך הבנת הציבור וברוב טאקט, ולא מתוך התנהלות אמוציונלית של ועדי בתים מתוסכלים הצועקים רבנש. Zivya - שיחה 00:13, 9 ביולי 2012 (IDT)
צביה- את צודקת ולא צודקת. אני מסכים איתך שלעולם הציבור החרדי לא יקרא להתגייס לצבא כמדיניות. אבל הרבה מאד מהרבנים הגדולים בצבור החרדי לא נגד גיוס לצבא של מי שלא לומד. הרב שטיינמן (שעל פי יסודות ההשקפה הטהורה הוא עכשיו גדול הדור), תומך בנח"ל החרדי. את צודקת שרק תוך הבנת הציבור יחולו שינויים, אבל היסוד שלהם כבר נמצא. כל ההבדל בין 10% גיוס (אטיאס טוען 30) ל-75% (שזה היעד הרצוי מבחינת פלסנר), הוא רק עד כמה אתה מרחיב את הגדרת "מי שלא לומד". האם הוא הבטלן של הכולל שלא מסוגל לשבת סדר שלם, או גם בחור שקדן ורציני, אבל הוא לא רואה את עתידו בעולם התורה. גם בישיבות הגבוהות בציבור הדתי לאומי (מרכז הר המור בית אל וכדו') מי שרק יושב ולומד לא מתגייס ובכל זאת שיעור הגיוס מגיע לכ-70% עד 80%. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 13:26, 9 ביולי 2012 (IDT)
ליש, המשל שלך מדהים בפשיטותו, עוד לא שמעתי כזה משל קולע, אבל המסקנה שלך מאוד לא רציונלית. אני אפילו די נדהם מהגלישה מכשרון ההמשלה לכשלון המסקנה. האם באמת שווה להפסיד עשרים אחוז מערך הדירה והעיקר לא לפרגן לאותם נצלנים וסחטנים ולחילופין אביונים ואומללים ליהנות מכישוריהם המגוונים? זה רציונלי או אמוציונלי? זה מבט בוגר או קטנוני?
ואם כבר מדברים על ועד הבית, אז במקרה שלנו אם תואיל לשוחח עם הדייר המעצבן, תגלה לתדהמתך שהוא בכלל משוכנע שסתם הועד שונא אותו ומגלגל עליו חובות שלא היו ולא נבראו, וסוגר איתו חשבון כדי להעיף אותו מהבנין, ומתעלם מהחובות של הועד כלפיו, ולא מתייחס כלל לתלונותיו, וכן הלאה והלאה והלאה. אז אולי עדיף ללכת לבורר מוסכם ולא לאבד סתם את ערך כל הדירות? עוז - שיחה 19:06, 8 ביולי 2012 (IDT)
לעניין ועד בית, אינני יודעת מה הנסיון שלך בתחום זה, כבעל דירה, חבר ועד או דייר בשכירות, אבל מנסיוני אני כבעלת דירה וחברת ועד בבית משותף (בעבר הלא-כל-כך רחוק) אני יכולה להגיד לך, שהנחותיך, במקרים רבים, חסרות בסיס. יש דיירים, הן בעלי דירות והן שוכרים, שפשוט מסרבים לשלם ומשתמטים בעקביות מכל מחוייבות, אם לנקיון, אם לתיקון מעלית ואם לזיפות הגג לקראת החורף. שלא "לתדהמתנו", כהגדרתך, גילינו, חברי הוועד ושאר הדיירים המשלמים, שהמשתמטים מתשלום אינם מחפשים אפילו תירוץ לאי תשלום (ואין מדובר ב"אביונים ואומללים"). לשום ועד אין סמכות "להעיף דייר מהבנין". מהם "חובות הוועד כלפי דייר"? חובות הוועד הם כלפי כלל הדיירים בבנין, ודייר שמשתמט מחלקו בתשלום פוגע בכל הדיירים, ומן הסתם ייתקל ביחס בלתי אוהד מצדם ומצד חברי הוועד. אלא למה היית מצפה? "בורר מוסכם"? תודה, כל ועד בית מודע לאפשרות הזאת. ומה אם איננה עוזרת? ואכן, יש במקרים כאלה נצלנים וסחטנים, שחלקם משתמטים גם מתשלום שכר דירה לבעלים ומסרבים להתפנות עם גמר החוזה, ורובם אינם אביונים ואומללים, אבל מאמללים את כל סביבתם. בקיצור, עוז, אם אתה מתייחס למשל, כדאי שתסתפק בתחום שאתה מתמצא בו.שלומית קדם - שיחה 19:31, 8 ביולי 2012 (IDT)
מסכים עם כל דברייך כאן. הואילי נא בטובך לקרוא שנית את דברי, דברתי רק על "המקרה שלנו" דהיינו על הנמשל בלבד, לא על המשל. עוז - שיחה 21:33, 8 ביולי 2012 (IDT)
אוקיי, כיון שעם המשל סיימנו בהסכמתך לדברי, בוא נעבור לנמשל - קיימת בישראל קבוצה גדלה והולכת של אנשים, שמשתמטים מכל חובה אזרחית, אינם משרתים בצבא ולא בשירות לאומי, דוחים בשאט נפש לימודים חילוניים, שיאפשרו לילדיהם למצוא עבודה מפרנסת ודנים אותם בכך לחיי עוני ותלות בקצבאות, מביאים לעולם ילדים במספר כזה, שגם בני זוג ששניהם עובדים ומפרנסים היו מתקשים לגדל כיאות, מגלים לא פעם עוינות כלפי המדינה ומוסדותיה, יוצאים בהמוניהם להפגין נגד בתי המשפט כל אימת שהמשטרה עוצרת מישהו מהם והפרקליטות מחליטה להעמיד אותו לדין, שורפים עגלות אשפה (ואחר כך טוענים שאין מספקים להם שירותים עירוניים), ממלאים את קירות שכונותיהם בכתבי שטנה זה על זה וכולם יחד על המדינה הציונית, משפילים נשים, שלהם ואחרות, מגרשים באלימות כל מי שאיננו כמותם מרחובות הגובלים בשכונותיהם אבל זועקים מרה כשאין מקבלים אותם בזרועות פתוחות בשכונות חילוניות - אפשר להמשיך, אבל לשם מה? ואחרי הכל, הם זועקים על קיפוח, קובלים על שנאה, מתלוננים שאין מתחשבים ברגשותיהם ופוגעים בציפור הנפש שלהם (ציפור? לול שלם!) ומצפים להערכה וכבוד על כך שהם "ממיתים עצמם באוהלה של תורה" ו"דנים עצמם לחיי עוני". כן, עוז, אין לי שום רצון "לשוחח עם הדייר המעצבן", שלא רק מוריד את ערך דירתי אלא מאיים על עצם קיומו של הבית כולו, והדברים שהוא משוכנע בהם אינם מעניינים אותי כהוא זה. אני מצפה שימלא את חובותיו ככל אחד אחר ויפסיק להתלונן כל הזמן, הן במשל והן בנמשל.שלומית קדם - שיחה 23:01, 8 ביולי 2012 (IDT)
וכה אמר הדייר - קיימת בישראל קבוצה גדלה והולכת של אנשים, שמשתמטים מכל חובה רוחנית, אינם לומדים תורה ולא מקיימים התרי"ג, דוחים בשאט נפש התנהגות מוסרית אנושית מינימלית, מה שיכול היה לאפשר לשכינה הקדושה לשרות בקרבם ולהוביל אותם לנצחונות על אוייביהם, מביאים לעולם ילדים במספר כליוני, שגם בלי אוייבים לא ישאיר שום עתיד לכזה עם, חלקם לא מביאים ילדים בכלל מתוך אגואיזם לשמו המכונה קריירה אישית, לא משקיעים ולו רגע בחינוך ילדיהם, אפילו לא חינוך לערכים נבובים, רק בבליינות ונהנתנות (מי בכלל מדבר על לגדל כיאות), מגלים לא פעם עוינות כלפי הרבנים ומוסדותיהם, יוצאים בהמוניהם להפגין נגד לומדי התורה כל אימת שעיתונאי כלשהו לא מצא חומר עיתונאי אמיתי ובחר למלא את גליונו בהסתה ושיסוי, ממציאים על ימין ועל שמאל עלילות דם על בני המיעוטים והפרקליטות השפוטה מחליטה כמובן לפסוק לטובתם, רוצחים ושוחטים ואונסים זה את זו וזו את זה (ואחר כך טוענים שאין מספקים להם כח אדם במשטרה), ממלאים את בתי החולים בפצועי אלימות ותועבה ורצים להתלונן על מחסור כח אדם בבתי החולים, משפילים נשים, שלהם ואחרות, הופכים את כל קהל הנשים לאובייקט מיני חסר כבוד, מגרשים באלימות כל מי שאיננו כמותם מרחובות הגובלים בשכונותיהם אבל זועקים מרה כשאין מקבלים אותם בזרועות פתוחות בשכונות חרדיות - אפשר להמשיך, אבל לשם מה? ואחרי הכל, הם זועקים על שוויון, קובלים על פראיריותם, מתלוננים שאין מתחשבים ברגשותיהם הלאומיים כשלא עומדים בצפירותיהם ופוגעים בציפור הנפש שלהם (ציפור? לול שלם!) ומצפים להערכה וכבוד על כך שהם "נושאים בנטל הלאומי" ו"מחזיקים את כל המדינה על גבם השחוח". כן, שלומית, אין לי שום רצון "לשוחח עם הדייר המעצבן", שלא רק מוריד את ערך דירתי אלא מאיים על עצם קיומו של הבית כולו, (כאמור בתורה "כל ישראל ערבים זה לזה") והדברים שהוא משוכנע בהם אינם מעניינים אותי כהוא זה. אני מצפה שימלא את חובותיו ככל אחד אחר, יתחיל לשמור מצוות, יקבע עיתים לתורה, ויפסיק להתלונן כל הזמן, הן במשל והן בנמשל. איך זה? עוז - שיחה 01:35, 9 ביולי 2012 (IDT)
ההפגנה התקיימה ואני השתתפתי בה ואני מקווה שהדיה ישפיעו על מקבלי ההחלטות. כעת הגיע הזמן לסיים דיון זה, אך לפני סיומו אני מבקש להגיד כמה מילים לעוז בן חיל (אני מקווה שאתה כן שירתת בצבא, אחרת קשה להבין איך מצאת את העוז לקרוא לעצמך בן חיל...). השוויון שבין העמדה החרדית והעמדה האזרחית, שאתה מנסה להציג, הוא אחיזת עיניים, כי בפועל אין שוויון כזה. אתה מציג את החובות למדינה מול החובות לגרסתכם לדת היהודית וזה מעוות, כי גם אתם וגם אנחנו חיים במדינה, לכן חייבים לה חובות, אך רק אתם דבקים בגרסתכם לדת היהודית, אנחנו לא, לכן אנחנו לא חייבים לה שום דבר. זה במישור האידאי ועכשיו ניגש למישור המעשי - אנחנו מקיימים אתכם, כי ללא השירות הצבאי שלנו האויבים המשותפים היו מחסלים אתכם, כמו שעשו לאבותינו לומדי התורה בימי חמלניצקי ובימי היטלר ובימי פרעות חברון וכך הלאה - ההגנה של התפילות היא רעות רוח ופתי המאמין בה. גם קיום כלכלי עצמאי אין לכם, לכן די בכך שיפסיקו לכם את התמיכות והקצבאות, אין צורך לגייס בעזרת לוכדי עריקים - כשלא יהיה לכם קמח, גדודים וחטיבות מביניכם יבואו לבקש עבודה אמיתית ורבים מביניהם, כעבור זמן מה, גם יתגייסו לצבא, כדי לזכות בהטבות הניתנות ליוצאי צבא וכדי לזכות בכבוד בעיני חבריהם לעבודה.
כאמור, לדעתי צריך לסגור דיון זה, לכן לא אגיב בו יותר. בברכה. ליש - שיחה 04:37, 9 ביולי 2012 (IDT)
את הקרדיט על העוז להעניק לי שם כה מפנק יש לשמור להוריי.
מן הסתם ידוע לך שיש רבים ששירתו בצה"ל ודווקא משום כך הם משוכנעים בכל ליבם שכוח הוא דבר משחית, ויותר חשוב - שלכוח יש גבולות!
הדי ההפגנה צפויים כרגע לגרום להפגנה נגדית, בה יווכח שעל כל "פרייאר" יש כמה עשרות בני"שים שמוכנים כמוהו ואף יותר ממנו (אצלם זה לא רק נמאס לנו, זה ממש מלחמת דת שמזכה בחיי העולם הבא) לשרוף את המועדון על הקטע הזה.
באשר לשאר דבריך, חושבני שאתה שוב מדבר מתוך הבועה, אינני מוצא שום סיבה להניח שאדם דתי/חרדי לא יוכל להשיב לך באותה המטבע בדיוק.
אם אתה באמת חושב שעצירת הקצבאות תביא לפתיחות של המחנה החרדי וחיולו וחילונו, אין לי אלא לומר לך דבר אחד פשוט: אין לך שמץ של מושג על מה אתה מדבר. אין שום מומחה לענייני חרדים שחושב כמוך. הטענה היחידה שלהם היא מה שטענת בתחילת השיחה: "נכון שזה יזיק לנו מאוד הן מבחינה כלכלית והן מבחינה בטחונית, אבל נמאס לנו להיות חכמים, בא לנו להיות צודקים". לדעתי זו חשיבה ילדותית, ובזה אכן תם הדיון. עוז - שיחה 23:58, 9 ביולי 2012 (IDT)

ואני נגד גיוס חרדים[עריכת קוד מקור]

אני חושב שהמסקנות של ועדת פלסנר הן בדיחה. בלאו הכי החרדים לא יתגייסו ומי שיתגייס, יעשה את זה בגיל מאוחר נורא. צריך לשלם להם תשלומי משפחה וגם היחידות שלהם יהיו לגמרי לא סבירות. הצבא יקבל, אם יקבל, חיילים שלא רוצים להיות בתוכו. זה מיותר. כנ"ל לגבי השירות האזרחי. מה יעשו כל אלה שעושים כיום את העבודות האלה? שירות בצבא הוא זכות. חרדים לא רוצים את זה. אני חושב שהכי טוב פשוט לפטור אותם משירות וזהו זה. במקביל לחנוק את התקציב לישיבות. איני רואה סיבה לשלם להם על לימוד תורה. רוצים ללמוד תורה - שישלמו שכר לימוד כמו כל היתר. שילכו לעבוד. זה הרבה יותר טוב מגיוס חובה. בכלל, אני בעד ויתור על גיוס חובה. הגיע הזמן לעבור לצבא מקצועי שכיר. השתכנעתי בעדיפות הוויתור על הדרישה לגיוס החרדים בעקבות דבריהם של האלוף במיל' שטרן והעיתונאי הפרשן לענייני חרדים של ערוץ 10. שכחתי את שמו. שניהם התארחו היום אצל לונדון וקירשנבאום ואני סבור שהם צודקים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:10, 8 ביולי 2012 (IDT)

ידידיה שטרן והעיתונאי ביקרו קשות ובצדק את הדרך בה משלבים כעת את החרדים בצבא. אין זה אומר שלא צריך לשאוף לגיוסם, זה אומר שלא צריך לגייסם בדרך הנוכחית. את החרדים צריך לגייס בגיל 18, כמו את יתר המגויסים ואז לא יהיו המשכורות והפריבילגיות הנוספות, הניתנות לבעלי משפחות. בברכה. ליש - שיחה 04:48, 9 ביולי 2012 (IDT)
אני בעד גיוס בגיל 18 ללא התחשבות כלשהי במצבם או ויתור מוחלט על גיוסם. אני מתנגד למסקנות ועדת פלסנר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:39, 9 ביולי 2012 (IDT)

לליש ולכל השאר[עריכת קוד מקור]

בעוד תקופה קצרה הולכות ככל הנראה להיפגש העגלות המפורסמות ממשל החזון איש לבן גוריון, זו מול זו, על גשר שאין מקום בו לנטות ימין ושמאל, אני מציע פשוט לחכות ולראות סוף סוף מיהי העגלה המלאה והעמוסה שתשקיע במצולות את העגלה הריקה והנבובה העומדת מולה ותמשיך בדרכה ללא חת, וכן מי צודק בויכוח המתמשך הזה, האם הרב אברהם ישעיה קרליץ וההולכים לאורו, או להבדיל אא"ה גב' דורית ביניש וההולכים לאורה. טיפוסי - שו"ת 17:41, 9 ביולי 2012 (IDT)

המשל הזה אידיוטי עכשיו כמו שהיה אידיוטי לפני שישים ומשהו שנים. האם אין מקום להנחה ששתי העגלות מלאות? האם אין דרך בה תוכל תורתה של בייניש לשכון לצד תורתו של קרליץ? האם אחד חייב לכפות את דעתו על השני, להכריז שעגלתו של השני ריקה, ולדרדר אותה אל שולי הדרך? פומפריפוזה - שיחה 17:51, 9 ביולי 2012 (IDT)
המשל הוא מצויין, אך לצערי זה המצב בהכרח כאשר שני בעלי העגלות עומדים על שלהם בתוקף, ומצחצחים חרבותיהם? טיפוסי - שו"ת 17:53, 9 ביולי 2012 (IDT)
אז מה לעשות? לקום ולהגיד - "במשחק הזה אני לא משחק". אני לא אשנא את X ולא אפגע ב-X רק בשל היותו חרדי / חילוני / דתל"ש / צ'רקסי / דרוזי / מחק את המיותר / הוסף את החסר. לא אכפה עליו את דעתי, ואם אני רוצה שהוא ישרת בצבא / ישלם כסף לישיבות על לימוד תורה / ישתלב בשוק העבודה / יחזור בתשובה שלמה, אדון איתו על זה בנועם הליכות כנהוג בין אזרחים במשטר דמוקרטי. פומפריפוזה - שיחה 17:56, 9 ביולי 2012 (IDT)
צר לי שמה שאתה מציע לא יכול להתקיים במצב שהחלטה פוליטית מסוכנת בסוגיה נפיצה ומורכבת, מקבלת גושפנקא של פסק דין חלוט של בית המשפט העליון המצווה למחוקק כיצד לחוקק ולכפות. טיפוסי - שו"ת 18:01, 9 ביולי 2012 (IDT)
העגלה שלי מלאה וגדושה ואין לה שום כוונה להתעמת עם עגלות אחרות, מלאות או ריקות. נראה לי, ששתי עגלות מלאות על גשר אחד עלולות למוטט אותו ולשקוע יחד למצולות, ועל כן כדאי אולי שתבחרנה להן דרכים נפרדות וגשרים שונים. מה שכן, ייתכן שהנוהגים בעגלה שלכם, טיפוסי, יפיקו תועלת מהצצה מדי פעם אל המסלול האחר - כל כך הרבה דברים יפים וטובים יש בעגלה שלנו, שלכם אין מושג בהם, ודאי הרבה פחות מן המושג שיש לי ביהדות. לו רק לא הייתם מפחדים כל כך להתנסות במה שאתם מכנים "דרכי הגויים", הייתם יוצאים נשכרים. חבל.שלומית קדם - שיחה 20:43, 9 ביולי 2012 (IDT)
היתה לי סבתא במאה שערים שנשאלה על ידי מבקרים מקיבוצים, מדוע אנחנו באים לסייר בשכונתכם ואתם לא באים אלינו במקביל, והיא הסבירה שמסתבר שמי שהמקום בו הוא חי אינו ממלא את נפשו, הוא יוצא לחפש דברים נוספים, אבל מי שחייו מלאי משמעות במקום בו הוא נמצא, אין טעם שישוטט במקומות אחרים. וביחס לבעלי העגלות דעסקינן, בעל העגלה הריקה שיתכופף כדי לנסות לפנצ'ר ולהוציא את האויר מגלגלי העגלה המלאה, צריך לקחת בחשבון שהסוס שרתום לעגלה עלול להכניס בו ברגע האמת בעיטה נוראית, שהוא לא ידע מאיפה זה בא לו. טיפוסי - שו"ת 21:21, 9 ביולי 2012 (IDT)
היה לי סבא בקוצק שנסע לבקר שבט אינדיאני באריזונה. כשנשאל על ידי האינדיאנים למה הוא בא לשם, בזמן שאין תיירים אינדיאניים בקוצק, הסביר להם שאנשים אינטליגנטיים הם סקרנים ורוצים ללמוד על העולם. קיפודנחש - שיחה 22:04, 9 ביולי 2012 (IDT)
אנשים בטוחים בעצמם ובמקומם בעולם סקרנים לראות עוד ממנו, להתרשם וללמוד דברים חדשים. אנשים שמפחדים מן העולם שמחוץ לבועה ומן האפשרות שהדברים החדשים שיראו בו ישפיעו עליהם, נשארים במקומם כל החיים. טיפוסי, מתגובתך אני למדה, שלא קראת את דברי בנוגע לעגלות מלאות. ותיזהר מסוס בעטן, לעולם אין לדעת לאן יכוון את הבעיטה כשיימאס לו לסחוב את העגלה המסוימת הזאת.שלומית קדם - שיחה 22:21, 9 ביולי 2012 (IDT)
זה כמובן לא נכון, שלומית. בלי להתייחס לדוגמה של טיפוסי שאישית אני לא מתחברת אליה, אלא לדבריך לגבי "אנשים בטוחים בעצמם" - שום אם לא הייתה שולחת הבן שלה לרובע זונות מתוך הנחה שהחינוך שלך עד כדי כך טוב כך שאין סיכוי שבנה יחטא. הדוגמה קיצונית, אבל האמת היא ודאית: אכן, החיים החילונים מפתים בדרך כלל אדם חרדי שהוא לא "סופר צדיק". זה המצב. קוראים לזה "סף ריגושים". כשלאדם יש סף ריגושים נמוך דברים רבים יפתו אותו. ואם נצא מתוך נקודת הנחה שיש לו עניין לשמור על סף ריגושים נמוך כזה, הוא אכן לא ילך למקומות שעלולים להעלות אותו. למשל, הרחוב החילוני. לכן מה? כרגע, מתוך מצב שכלי ורציונלי הגעתי למסקנה שאורח החיים שבו אני חיה הוא נכון. אז הבחינה של ההחלטה השכלית הזאת היא דווקא במקום שבו יש לי פיתויים? לא הבנתי את הטיעון הזה. Zivya - שיחה 00:23, 10 ביולי 2012 (IDT)
זה דווקא נכון מאד, צביה, השאלה רק למי. אתן לך דוגמה - בצעירותי, כמעט כל מי שנפגשתי אתו מבני גילי נהג לעשן. הייתי יושבת בחבורה, כולם עישנו ואז היה מקובל שמעשנים מציעים סיגריות למי שיושב עמם, אחרת היו נחשבים לחסרי נימוס. אני סירבתי תמיד בנימוס ומעולם לא לקחתי סיגריה. אני צמחונית כל חיי, ולפני שנים הייתי צריכה תמיד להגן על עמדתי ולהשיב אחור את נסיונותיהם של הסועדים לשכנע אותי לטעום, רק לטעום פעם, כדי שאראה כמה בשר טעים. היום צמחונות מקובלת הרבה יותר ואם שואלים אותי על כך, הרי זה מתוך עניין ורצון להכיר את האפשרות הזאת, וכמובן, איש איננו מציע סיגריה אלא להפך, שואל בחשש אם אפשר לעשן או פשוט יוצא החוצה. הנקודה היא, שגם לפני 50 שנה לא עלה בדעתי להסתגר בין צמחונים שאינם מעשנים כדי לא לעמוד בנסיון - פשוט עמדתי בו, כמו גם נסיונות אחרים שאת טבעם לא אפרט כאן, ומעולם לא חשבתי את עצמי ל"סופר צדיקה".. הכל תלוי באדם ומי שחושש שאיננו חזק ובטוח דיו, שיסתגר כל חייו, זכותו.שלומית קדם - שיחה 08:09, 10 ביולי 2012 (IDT)
זה כמובן יפה מאד, אבל במקבילה החרדית מדובר "בסף הכל" בשמירת כשרות. אם יורשה לי להעריך, לא על זה אנשים "נופלים". אני שומרת כשרות קפדנית למדי, ואם היו לי ניסיונות בתחום הרוחני זה לא היה בקטע הזה. לדוגמה, רוב הבנות שאני מכירה ש"ירדו מהדרך" התחילו בקשר עם בנים, כמה טרגי, ולא מתוך הכרה אינטלקטואלית בכך שאורח חייהם לא נכון (ואין בכוונתי לומר בכך שהן דווקא טעו בדרכן כי זו דה-לגיטמציה לא הוגנת, אבל זוהי עובדה). אכן, האווירה המתירנית של הרחוב החילוני, על כל משמעותה, עלולה להעמיד בניסיון קשה אדם חרדי. ולהשוות את רמת הניסיון שלה לבין זה של עישון סיגריה זה קצת... לא שוויוני. לפיכך, יותר מובן מדוע לצמחוני יש פחות אינטרס לסגור את עצמו בתוך קהילתו, מאשר האדם החרדי. מה גם שאינך יכולה לברור את אלה "החזקים" המסוגלים לעמוד בפני כל פיתוי כזה או אחר, לאלה "הלא חזקים". אך אין באלה שלא כדי להצביע על כך שהחינוך החרדי קלוקל או מוטעה. משום שגם אם יש לו במה להשתפר (ויש לו, מסתבר), האתגרים שהוא עומד בפניהם קשים ככל שעוברות השנים (זה נכון, אגב, גם לחינוך החילוני). ובסופו של דבר, ההצלחות של החינוך החרדי לא רעות כלל מבחינות רבות. וכיוון שהארכתי אסכם: הרחוב החילוני הוא ניסיון קשה פעמים רבות לאדם החרדי הממוצע, מסיבות שפורטו לעיל. לפיכך, הציבור מעדיף שלא להעמיד את עצמו בניסיונות שלא לצורך. האם יש מקום לשינוי באורח החיים כדי שלא יקשה כל כך על מאמיניו? זהו דיון נפרד ומורכב. Zivya - שיחה 12:58, 10 ביולי 2012 (IDT)

אכן יש צד מכוער בהתלהמויות פוליטיות. אבל הצד המכוער הזה הוא גם הצד היפה שבהם: אלו רק התלהמויות שאין מאחוריהם כלום. פשרה תושג וכולם מצחצחים חרבות רק כדי לזכות בנקודות בפשרה ו/או על הפשרה. שתי העגלות נפגשות? לטעמי מדובר בשני קוריקנטים ריקים על אוטוסטרדה ברוחב 16 מטר שמתעקשים דווקא לעמוד זו בדרכה של זו. הכל יהיה בסדר. עדירל - שיחה 22:39, 9 ביולי 2012 (IDT)

אז העגלה המפורסמת שלכם אינה אלא קורקינט ריק? יפה, יפה. טוב לדעת.שלומית קדם - שיחה 22:56, 9 ביולי 2012 (IDT)
ייתכן שהיא התכוונה, שהעגלה הריקה שלך עטופה בצלופן נוצץ ומפתה?? • חיים 7 • (שיחה) • כ' בתמוז ה'תשע"ב • 01:30, 10 ביולי 2012 (IDT)

9 שנים[עריכת קוד מקור]

וכמה ערכים נמחקו?. שימו לב עדיין לא הדבקנו את הפער (ערך אחד פחות). לקח לי כמה שניות לתפוס מה הקאץ'... ואגב, יש שם למטה שלושה ערכים שמסמיקים כבר 9 שנים. --Akkk - שיחה 18:49, 8 ביולי 2012 (IDT)

לא יודע כמה נמחקו. מעריך שעשרות אלפים. מרביתם הבלים. מיועטם בהצבעה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:42, 8 ביולי 2012 (IDT)
אולי צריך לכתוב את שלושת הערכים האדומים האלה. יש קטגוריה:מלאכת יד אבל אין ערך מלאכת יד. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 19:50, 8 ביולי 2012 (IDT)
אגסי, זה רעיון מעולה. אני מחכה בקוצר רוח לראות את התוצאות שתפיק תחת ידיך המיומנות. Botend - שיחה 18:00, 9 ביולי 2012 (IDT)

9 שנים לוויקיפדיה בעברית והכרזה על ברון חדש!!![עריכת קוד מקור]

בתוקף תפקידי ככרוז מסדר ויקיפדיה,
ולרגל מלאת 9 שנים לויקיפדיתינו האהובה,
ביום הקדוש של המסדר,
אני מכריזה בזאת על הכתרתו של חבר חדש במסדר.
Misdar Wiki 9Y.jpg
החגיגות יחלו בצעדה המסורתית מכיכר העיר אל מעונו של המיועד
וימשיכו משם אל המזנון.
למען אהבת החוכמה והאמונה בידע חופשי.
מרקיזת מרחב הקבצים, הליידי השומרת על החותם, אשת ויקיפדיה, עיצובית - שיחה 21:16, 8 ביולי 2012 (IDT)
מתניה, דוכס ויקימדיה, הלורד המגן על מחוזות הוירטואליים שמעבר לגבולות השפה, איש ויקיפדיה. 21:17, 8 ביולי 2012 (IDT)
הלורד דאמזוב • הדוכס הגדול של קונכט, אלסטר, מנסטר ולנסטר, מפקד מסדר ויקיפדיה 21:18, 8 ביולי 2012 (IDT)
צהלולים רועישיחה 21:32, 8 ביולי 2012 (IDT)
אתם יכולים בבקשה להפנות את חלוקת הדרגות הזו לדפי השיחה המתאימים? היה לנו פעם דיון אינסופי על כיבוד רצונם של חלק מחברי הקהילה להתנהל במרחב נקי מאותות ומעיטורים. בתודה, משבית שמחות 10:13, 9 ביולי 2012 (IDT)

חגיגות מסדר ויקיפדיה![עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

שנה נוספת חלפה, וחברי המסדר שמחים על הצטרפותו של חבר חדש, כבוד הברון אביהו.
הברון יקבל את הפונים בדף שיחתו, לברכות ותשואות לאחר תום הטקס.

בתוקף תפקידי כמזכיר המסדר, אצית את הזיקוקין המסורתיים, ואעביר את שרביט החותם של המסדר לברון אביהו, חבר המסדר החדש. מתניה, דוכס ויקימדיה, הלורד המגן על מחוזות הוירטואליים שמעבר לגבולות השפה, איש ויקיפדיה. מתניה שיחה 21:25, 8 ביולי 2012 (IDT)
Skyshow Adelaide 2006.JPG

הלורד דאמזוב • הדוכס הגדול של קונכט, אלסטר, מנסטר ולנסטר, מפקד מסדר ויקיפדיה 21:37, 8 ביולי 2012 (IDT)

מרקיזת מרחב הקבצים, הליידי השומרת על החותם, אשת ויקיפדיה, עיצובית Itzuvit - שיחה 21:39, 8 ביולי 2012 (IDT)
קולולולולולולו! בר הראל - שיחה - תרומות 21:45, 8 ביולי 2012 (IDT)
אני מתקשה להבין איך עבר דבר כזה ללא הצבעה חוקית בפרלמנט, כמובן לאחר השגת 5 חתימות במזנון. בירוקרטים?
נ.ב. ברכותיי לאביהו, "שמך נאה לך ואתה נאה לשמך". Zivya - שיחה 22:30, 8 ביולי 2012 (IDT)
- סוף העברה

עצומה להצלת החופים בישראל[עריכת קוד מקור]

קיבלתי למייל שלי את המאמר הזה [6], קריאה לחתימה על עצומה להצלת חופי ישראל, ההולכים ונמכרים לציבור הישראלי מתחת לידיים. אני חתמתי ואני מקווה שעוד רבים יחתמו.שלומית קדם - שיחה 10:14, 9 ביולי 2012 (IDT)

אין צורך להציל דבר. הפרטה היא הפתרון. הפרטה היא הדרך והפרטה היא השיטה הנכונה. להפריט, להפריט ושוב להפריט. לא אכפת לי מה ולא אכפת לי למי. המדינה לא צריכה להחזיק נכסים כלשהם. אני מקווה שיפריטו לא רק את החופים, אלא גם מערכות גדולות יותר ויתחילו בחינוך ובבריאות. זה יעשה רק טוב. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:41, 9 ביולי 2012 (IDT)
ממש מילת הקסם - הפרטה. אינני יודעת אם דבריך נאמרו באירוניה מרה, לאחר יאוש, או מתוך אמונה שלמה, אבל אגיב עליהם כאילו התכוונת אליהם, ליתר ביטחון ולטובת הקוראים התמימים. מה יישאר לציבור אחרי שכל החופים יופרטו? הרי מחזיקיהם לא יעשו זאת לשם שמים אלא להשגת רווחים, ולמטרה זו יבנו בתי מלון ואולמות אירועים ומרינות והשד יודע מה עוד. איפה אמור הישראלי המצוי לבלות עם משפחתו בימי הקיץ החמים? ומה עם שמורות הטבע, יערות קק"ל, פארקים ציבוריים (כולל פארק הירקון והגבעה שלנו)? ובאשר לבריאות, ראינו מה קרה כשהפריטו את אחיות בריאות הציבור בבתי הספר. כשתפרוץ המגפה הבאה כי הפסיקו לחסן ילדים, נדע לאן להפנות אצבע מאשימה.שלומית קדם - שיחה 13:20, 10 ביולי 2012 (IDT)
בדיוק!!! בעל החוף יעשה זאת לשם השגת רווחים: אם בעל חוף כלשהו יבנה מלונות וכו' וכו' שהציבור לא רוצה, מה הוא ירוויח? הרי אנשים לא יבואו אליהם והוא לבסוף יפשוט את הרגל... אם הציבור רוצה מלונות והוא (בעל החוף) בונה אותם - מה טוב. כולם הרוויחו. ובקיצור - אובייקטיביזם. Cgruda - שיחה 16:24, 10 ביולי 2012 (IDT)
החופים הם רכוש כלל האוכלוסיה וכל אחד זכאי לגשת אליהם. כאשר מעבירים לידי היזמים את החופים, הם הופכים להיות סחורה הנמכרת למרבה במחיר וכך מודרים עניי החברה מכל יכולת לגשת ולהנות מהחופים. זאת תורה סופר-קפיטליסטית, נצלנית וגזלנית. האם העניים, שמודרים מהחופים, קיבלו פיצוי כלשהו על חלקם בחופים? קדחת... בברכה. ליש - שיחה 16:30, 10 ביולי 2012 (IDT)
אני לא אוהב חופים. למה אני צריך לשלם לממשלה (מיסים) על שירות שאני לא משתמש בו (ושלטעמי היא לא מבצעת אותו כמו שצריך)? מי שרוצה ללכת לחוף (עשיר/עני) - שילך, ושישלם על כך מכספו (אל תשכח שהיום אתה גם משלם על הכניסה לחופים, רק שבמקום בחוף עצמו, במס-ההכנסה שלך - שהוא כמה אחוזים ממשכורתך דרך אגב?). אני לא חייב לספק לו את הנאותיו כמו שהוא לא חייב לספק לי את הנאותיי. Cgruda - שיחה 16:51, 10 ביולי 2012 (IDT)
אני לא בעד סגירת חופים, אך אני בעד הפרטתם. אני רוצה שגוף פרטי יפעיל את החוף כחוף רחצה. ידאג לניקון, לסדר וכו'. בשביל זה מי שחפץ בחוף ישלם דמי כניסה. אין לי בעיה עם זה. ככה מי שלא צורך את השירות לא יממן אותו. אין חינם בעולם. גם עבור החינם מישהו שילם. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:55, 10 ביולי 2012 (IDT)
אם כך, נוכל למצוא מודוס ויונדי. הגישה לחופים צריכה להיות פתוחה לכל. התחזוקה של החופים היא באחריות הרשות המקומית. הרשות המקומית יכולה לתחזק את החופים באמצעות עובדיה או להפריט את התחזוקה על ידי שכירת חברה פרטית, שתקבל את שכרה מהרשות המקומית. כך הגישה לחופים תשאר חופשית ולא תהיה אפליה בין בעלי ממון ובין תפרנים.
אין למעשה שום הבדל בין פארק הירקון ובין חוף הים, כמו שרוצים להפריט את חוף הים, אפשר להפריט את פארק הירקון וגם את יתר הפארקים ושמורות הטבע, לגדר את הכל, להציב שומרים ולהדיר את התפרנים מכל מקום בו אפשר להנות - אפילו בארצות הברית, מולדת הקפיטליזם, לא עושים זאת ומנסים לתקן עוולות מהעבר.
בכל מקרה צריך למנוע בניה על קו החוף, כמו המפלצת בחוף הכרמל וכמו המרינות למיניהן - בניות אלה הן גזילת החופים ומסירתם לעשירים. בברכה. ליש - שיחה 17:16, 10 ביולי 2012 (IDT)
אין לי שום בעיה להפריט את הפארקים. מצדי שהכל יהיה בבעלות פרטית, עם גישה לציבור. אין לי גם בעיה עם המארינות - הן משפרות את הנוף ומביאות תעסוקה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:18, 10 ביולי 2012 (IDT)
אם הגישה מותנית בתשלום, היא לא חופשית. בברכה. ליש - שיחה 17:21, 10 ביולי 2012 (IDT)
אם אתה מחייב אותי לשלם על שירות שאיני חפץ בו - אני לא חופשי. Cgruda - שיחה 17:22, 10 ביולי 2012 (IDT)
כמה חלליות שיגרו מעריצי איין ראנד בהצלחה? ליאור पॣ • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 17:27, 10 ביולי 2012 (IDT)
אם החלל לא עוזר לנו - מי צריך אותו? אני אישית מעדיף שממשלת ארה"ב תצא מעסקי החלל (שלא נוגעים בביטחונה) המחקריים והכלכליים ותשאיר לאזרחים את החופש לעשות זאת בשם ה"הזכות לרדיפת האושר" (אם מישהו רוצה לחקור את מאדים, שיחקור אותו בעצמו ולא יכריח אנשים אחרים לעשות זאת איתו) (וכן, אני מודע היטב לכך שלא יהיה לי על מה לכתוב בויקיפדיה). Cgruda - שיחה 17:43, 10 ביולי 2012 (IDT)
נדמה לי שכבר הזכרתי בכיכר העיר את הספר 23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם, אבל נראה לי שהוא מתאים גם לדיון המעגלי בפתיל הזה. ליאור पॣ • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 17:25, 10 ביולי 2012 (IDT)
אין לי את הספר ולכן לא אוכל לנסות להפריך את טענותיו. בכל מקרה אומר: אין היום אפ מדינה קפיטליסטית מלאה. הכי קרובה לכך היא אולי הונג קונג - ותראה את פריחתה הכלכלית המדהימה. בקשר לטענות התקציר: יש דבר כזה שוק חופשי. נקודה אחת בתקציר הפריעה לי: אתה חושב שהאינטרנט השפיע פחות מהשפעת מכונת הכביסה?? האינטרנט הביא לעליית רמת החיים בצורה מטורפת בכל העולם, ואפילו למהפכות במדינות טוטליטריות. מה מכונת הכביסה עשתה שניתן להשוותו לזה? מה עזר (שים לב- עזר, לא השפיע) יותר? זה כבר סובייקטיבי - אני מניח שלמובארק מכונת הכביסה עזרה יותר מהאינטרנט. Cgruda - שיחה 18:14, 10 ביולי 2012 (IDT)
מרגע שאתה מפריט אתרים ששייכים מטבע הדברים לציבור כולו, אתה מאבד את האפשרות לקבוע את ייעודם. אתה יכול להחליט, שבמקום יתקיים חוף רחצה בתשלום, והטייקון שקיבל את זכויות הקרקע יחליט לבנות שם בית מלון. מה תעשה לו? ודרך אגב, כבר קרה, שחופים שנמסרו לחברת אחזקה פרטית הוזנחו כליל. החברה ידעה יפה מאד לגבות דמי כניסה, אבל בכך הסתיים תפקידה - לא נקיון, לא מקלחות ולא סככות צל. כך היה בחופים בכינרת וכך ארע בחוף פלמחים. חופי ים ואגם אינם שייכים לישות כלשהי, הם נכסי הציבור והרשויות, הן הממשלה והן העיריות, מופקדות על שמירתם וניהולם, אם באמצעות עובדיהן הישירים והן באמצעות הטלת העבודה על חברת תחזוקה, כמו שאמר ליש.

ולמי שאיננו אוהב חופים ומתנגד להשתתפות בתחזוקתם, שיסביר לי למה חילונים גמורים צריכים להשתתף במימון מקוואות ובתי כנסת? למה אנשים שאינם רוצים ילדים צריכים להיות שותפים במימון בתי ספר וגני ילדים? כי רק כך אפשר לקיים חברה בריאה, אם איננו רוצים לחזור לחברה שתיארו דיקנס באנגליה והוגו בצרפת. האם אתם רוצים לראות ילדים בני שש נשלחים לעבודה או מקבצים נדבות ברחוב, או לומדים ומתפתחים כראוי לחברה מודרנית?שלומית קדם - שיחה 17:30, 10 ביולי 2012 (IDT)

שלומית אתך ובדעתך. רק הייתי מחליפה מילה אחת - "חילונים" ב"חופשיים". חוה - שיחה 17:37, 10 ביולי 2012 (IDT)
הם לא צריכים! נקודה! את חושבת שתמיכת המדינה בדת עוזרת לעם? תראי איזה קרע יש בעם בדיוק מסיבה זו. החברות שתיארו דיקנס והוגו היו חברות לא חופשיות: העם היה רכוש המלך, בדיוק כמו שהיום את (סוג של) רכוש המדינה. Cgruda - שיחה 17:48, 10 ביולי 2012 (IDT)
זה שטויות. גם אם המדינה הייתה מפריטה את עצמה עדיין היו ניתנים שירותיי דת. כל עוד יש ביקוש יש היצע. כנ"ל לגבי ספורט או וואטבר. Zivya - שיחה 18:22, 10 ביולי 2012 (IDT)
לא הבנתי: את מסכימה איתי או לא? את צודקת, אם יש ביקוש יהיה היצע, אבל לא מהממשלה. מי שרוצה לתת שירותי דת שיתן, ומי שרוצה שירותי דת, שיקח מהנותן (עולה כסף? זבש"ך). אסור לכפות על אדם לציית לדת. לא רק אני אומר את זה, גם דתיים יגידו לך את זה. אם זה לא בא מרצון זה חסר משמעות ולא מוסרי. Cgruda - שיחה 18:29, 10 ביולי 2012 (IDT)
בדיון מופשט לחלוטין הייתי מסכימה אתך, פרט לכך, שאין מדובר בציותץ לדת. העובדה שהמסים שלי משמשים0 בין היתר למימון מקוואות אין פירושה, שאני הולכת למקווה, אבל יש מי שהולכת למקווה וזה בנפשה ויש מי שמביא ילדים לעולם וחינוכם ובריאותם הם בנפשו. זה המצב בישראל וכך יישאר כל עוד היא מדינה יהודית-דמוקרטית או דמוקרטית-יהודית. התיקון לעוול הוא בהקצאת משאבים לכל מגזרי הדת, כולל קונסרבטיבים ורפורמים, לפי הצרכים. אם אי פעם תהיה הפרדת דת ממדינה, אולי יהיה המצב שונה, אבל אני בספק. ובתשובה למה שאמרת על החברה שמתארים דיקנס והוגו, נניח שהחברה תהיה חופשית לחלוטין מכבלי המדינה (אני אינני רואה את עצמי "רכוש" המדינה, אלא אזרחית חופשית שלה ושותפה זוטרה מאד לניהולה), מה יקרה אז למי שאין ידו משגת לתת שירותי חינוך ובריאות לילדיו? ילדי העשירים ילמדו, אם בבית ואם בבתי ספר פרטיים, וילדי העניים יגדלו בבערות ויישלחו לעבוד בגיל צעיר, בהעדר חוקי מדינה שימנעו זאת ובקיום תאגידי ענק, שישמחו מאד להעסיק עבודה זולה. קשה לי להאמין, שזה העתיד שאתה חוזה לאזרחי ישראל, אבל בעצם, במדינה מופרטת לא יהיו יותר אזרחים, אלא רק נתיני טייקונים ותאגידים. איזה עתיד ורוד!שלומית קדם - שיחה 19:18, 10 ביולי 2012 (IDT)
טעות, שלומית. תיקון העוול יהיה חניקת התקציבים הממשלתיים והורדת נטל המס. אפשר להתחיל בקיצוץ בתקציבי הרווחה. מה שפחות תשלומי העברה כך טוב יותר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:21, 10 ביולי 2012 (IDT)
מי שאין ידו משגת - שילך לעבוד (הענקת דמי אבטלה - קרי: כסף על לא דבר - לא בדיוק ממריצה אנשים למצוא עבודה). ותשאלי: אז מה עם מי שלא יכול לעבוד? (נכים שכלית ו/או נפשית ו/או פיזית) אז ככה: קודם כל, לא נכון לומר שאנשים אלו לא יכולים לעבוד, ליצור ולהיות מאושרים (על סטיבן הוקינג אני מניח ששמעת). שנית, אין שום איסור לתת צדקה (מרצונך החופשי כמובן) וזה אפילו רצוי ומוערך (וראי השוואה בין הפילנתרופיה בישראל לארה"ב). ושלישית: שוק חופשי יביא להתפתחות בתחומים טכנולוגיים ופסיכולוגיים שיאפשרו להקל על הנכים (שיצטרכו כנראה לשלם כסף בשביל זה).
כמו כן: לימוד ילדיך לימודי בערות הוא לא רציונאלי ולא הגיוני (וע"פ איין ראנד לא אגואיסטי). לא כיף לך לעבוד עבור תאגיד כלשהו? תתפטר/י - מי עוצר בעדך? מרגיש/ה שהתאגיד עושק אותך? אל תקנה/י ממנו. תאגיד שעושק את עובדיו ואו צרכניו הוא לא רציונאלי (ולא אגואיסטי) ויביא לכליון עצמי שלו. קחי את גוגל לדוגמא: היא חברת ענק, למה היא לא עושקת אותנו ואת עובדיה? כי היא רציונלית ודואגת לעצמה, ויודעת שאם לא תספק/תעסיק כמו שצריך צרכניה יעזבו ועובדיה יתפטרו. רשות המים וחברת החשמל לעומת זאת הן גם חברות ענק עם מונופול ממשלתי, ש"שייכות" ל"ציבור", ו"משום מה" הן לא מתייעלות?? למה? כי אין להן תחרות!!!! והאבסורד הכי גדול הוא שהן עוד מבקשות ממך/ממני/ממנו לחסוך במים וחשמל!! שמעת פעם על חברה שמנסה לשכנע את לקוחותיה שלא לצרוך את מוצריה?!?!?!?!?!? ועוד חיוניים כל כך?!?!?! מיהו ג'ון גאלט? Cgruda - שיחה 20:02, 10 ביולי 2012 (IDT)
אייו ראנד ציירה לעצמה ולחסידי עולם דמיוני, עולם בשחור לבן, כמו הסרטים של תקופתה. בעולם של איין ראנד היו רק טובים, יעילים, מוכשרים ויצירתיים או טפילים, בירוקרטים חונקי יצירתיות, אדישים וצרי אופקים. בעולם האמיתי יש הרבה יותר גוונים, בני אדם יצירתיים ומועילים, המביאים ילדים לעולם יכולים להיפגע מאסון או ממחלה ולהפוך לנזקקים. ילדיהם ישארו ללא תמיכה הורית ואם לא תהיה תמיכה של המדינה הם ישקעו במצולות העוני והבערות. חברה בריאה נמדדת, בין היתר, על ידי הסולידריות החברתית והתמיכה הניתנת למוכי גורל שבין בניה. תורת איין ראנד הייתה ונשארה שטחית ולא מציאותית. בברכה. ליש - שיחה 20:55, 10 ביולי 2012 (IDT)
Cgruda, עצה קטנה: אנו מנסים לדון בדברים בנחת. אנא נסה להימנע מ"התלהמויות" (סימני קריאה ורצפי סימני שאלה). Tzafrir - שיחה 21:20, 10 ביולי 2012 (IDT)
אתה צודק צפריר. אני מתנצל על ההתלהמות.
ולעצם הדיון:
"אני מוכנה לקבל את הכל מלבד מה שנראה כדרך הקלה למרבית בני האדם: חצאי דרכים, ה'כמעט', ה'בערך', הפשרה." (איין ראנד). על פי כללי הלוגיקה (וזה טבע העולם - זו המציאות), עליהם מבססת ראנד את הפילוסופיה שלה, בסיכומו של דבר יש "עובד" ו"לא עובד". "כן" או "לא". "אמת" או "שקר". "טוב" או "רע". אין בין לבין. ניתן להסביר בצורה הגיונית ולוגית לחלוטין למה ה"אגואיזם הרציונלי" עובד - ומביא טוב לא רק לאדם הפרטי אלא לסביבה כולה. (אני יכול לנסות להסביר אם תבקש) ניתן גם להוכיח בצורה לוגית למה ה"אלטרואיזם הטהור" (לדוגמא: לא לחוש סיפוק ממתן צדקה) (עליו מתבססים "מיסטיקני הרוח" כפי שמכנה אותם ראנד - ושעליו מושתתות כל אמות המידה המוסריות כיום [תהית פעם למה אם כל האנשים כל כך "טובים" ו"אלטרואיסטים" העולם נראה כפי שהוא נראה? נכון. זה בגלל שבני האדם הם לא "טובים" ו"אלטרואיסטים". הם אנוכיים. וזה טבע האדם. {ומתוקף המציאות וההיגיון - זה מה שטוב} וכל הפילוסופיות האחרות מנסות לשנות את טבע האדם. אם רק היינו זן אחר...]) לא עובד, ומכאן שהוא לא טוב (ומביא לכיליון עצמי). הכל מתחיל בהאם אתה מכיר בכך שהאדם הוא יצור הגיוני או לא. (ברצוני להבהיר שאני מציג את תורתה של ראנד כפי שאני מכיר אותה). Cgruda - שיחה 21:46, 10 ביולי 2012 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כשהייתי בת 14 (לפני הרבה מאד זמן) קראתי גם אני את איין ראנד בפעם הראשונה והתלהבתי מן החידוש, אחרי שנים של ספריית הפועלים ומשמר לילדים. אבל בקריאות חוזרות ועם תבונה שבאה עם השנים והנסיון, ראיתי את כל הבקיעים והחסכים בתורתה, לצד הדברים, הנכונים עד היום ומפחידים לעתים באמת שבהם. אינני יודעת מי אתה, בן כמה אתה ואיזה נסיון חיים הספקת לצבור, אבל אמירותיך שטחיות ומעידות מעל לכל על חוסר הבנה וחוסר ידע. בעולם שכולו תאגידי ענק, איפה יוכלו אנשים לעבוד, אם לא כיף להם? לעבור מתאגיד אחד לאחר? זה באמת כיף. לא צריך להשקיף לעתיד הרחוק, כבר עכשיו כמה רשתות ענק בתחומים שונים מביאות את הקץ על יותר ויותר חנויות פרטיות, שהצליחו יפה במשך שנים עד שנחנקו. בעלי החנויות האלה, שהיו עצמאים גאים במשך שנים, מוצאים את עצמם חסרי פרנסה ולא סביר, שאותן רשתות שחיסלו אותם יתנו להם עבודה בגילם המתקדם, אלא כמעשה חסד במשכורת סמלית. בעולם שאתה חוזה, הם אמורים פשוט ללכת בשקט ובסדר לבית הקברות הקרוב בלי להטריד אף אחד (בתנאי שיימצא להם מקום בבית הקברות המופרט). מעט מאד נכים הם סטיבן הוקינג - למעשה, רק סטיבן הוקינג הוא סטיבן הוקינג. השאר עובדים כמיטב יכולתם, ובמקרים רבים נאלצים להסתפק בדמי כיס מגוחכים בתמורה לכמה שעות עבודה ביום וגם על זה מצפים שיגידו תודה, כי רובוטים היו עושים אותה עבודה יותר טוב ויותר בזול מהם. ומה לגבי אותם נכים קשים שאינם יכולים לעבוד כלל? על כך לא חשבת, נכון? אבל אין דבר, גם איין ראנד לא חשבה. חברת החשמל ורשות המים מבקשות מן הציבור לחסוך לא בגלל חוסר יעילות או טיפשות, אלא משום שצריכת חשמל מעל לכושר הייצור תביא לקריסת מערכות וצריכת מים חסרת אחריות תביא להתייבשות. האבסורד, במקרה זה, הוא שלך, לא שלהם. ורק לידיעתך, דווקא מעודדים ייצור חשמל פרטי במתקנים סולאריים ביתיים או בטורבינות רוח, כשם שמעודדים מחזור מים ומחזור בכלל, אבל כנראה גם זה אבסורד בעיניך. ומניין לך שגוגל לא עושקת את עובדיה? לי אין מושג מה תנאי העבודה שלהם. לך יש? אולי כדאי שתקרא ספרים על חברות הענק באמריקה, אלה שהעסיקו את עובדיהן בשכר רעב ואילצו אותם לקנות את כל צרכיהם בחנות המפעל בתלושים שקיבלו לקנייה שם בלבד ובמחירים מופקעים. איין ראנד לא התכוונה לדברים כאלה בעולם היפה והמושלם שלה, אבל גם התקיימו בו. בעולם האמיתי אין רק בולשביזם טרוצקיסטי מחד גיסא וקפיטליזם חזירי ועושק מאידך גיסא. יש עוד כמה אפשרויות, והן כוללות דברים כמו סולידריות, אלטרואיזם, אחריות הדדית והתחשבות. מכיר את המילים האלה?שלומית קדם - שיחה 22:10, 10 ביולי 2012 (IDT)

נכון, ראנד לא האמינה באלטרואיזם או אחריות הדדית. היא האמינה שאפשר לקחת את האגואיזם שהוא כוח מניע קצת יותר חזק מהאלטרואיזם, ולתעל אותו. וזה, פחות או יותר, מה שהקפיטליזם עושה. אותם חבר'ה מהפגנות בשדרות רוטשילד נמצאים שם רק בגלל שהם לא עשירים, לא בגלל שהם מחפשים את טובתו של העולם. רובם לפחות. אני מפקפקת ביישומו של קפיטליזם מוחלט, אבל אני כן שואפת להגיע אליו עד כמה שניתן. קיצוניות עיוורת לא הייתה טובה אף פעם. Zivya - שיחה 22:23, 10 ביולי 2012 (IDT)
אינני בטוחה שהבנתי אותך, צביה. האם לדעתך קפיטליזם מוחלט הוא האידיאל שצריך לשאוף אליו? איך זה מתיישב עם ערכי הדת? ולגבי אלטרואיזם, השאלה היא איך מתארים ואיך מגדירים אותו - אם הכוונה היא, שאדם אמור להקדיש את כל חייו למען הזולת, "לתת את המעיל מעל גוו" ואת "פרוסת הלחם האחרונה שלו" לזולתו, גם אני נגד. זה איננו אלטרואיזם אלא הקרבה עצמית או ויתור על העצמי כדרך הנזירים, משהו בסגנון לאהוב את אויבך ולהגיש את הלחי השניה וכן הלאה. אבל אם הכוונה, כמו שאני רואה אותה, היא לתת משהו ממה שיש לך לחולים, נכים או חסרי-ישע, לעשות משהו לטובת הכלל, כל אחד לפי יכולתו ונכונותו, להתעניין גם בזולת ולא רק בעצמך, הרי שאלטרואיזם הוא דבר טוב וחיובי. בתמצית, הנכון איננו להעמיד את הזולת מעל עצמך או מעל הקרובים אליך, אלא לראות גם את הזולת בנוסף לעצמך ולקרובים אליך ולא להתעלם מקיומו או לדרוס אותו. ולגבי סולידריות, התחשבות ואחריות הדדית, אלה בעיני קריטריונים הכרחיים לחיים בצוותא ומי שאיננו מכיר בחשיבותם, מוטב שימצא לו מקום להתבודד על ראש הר קרח או במדבר ויחיה שם כמיטב יכולתו, לבדו. אני בטוחה שגם איין ראנד הכירה בקיומם, כי גם עמק גאלט הנעלם והקסום שלה לא היה יכול להתקיים בלעדיהם. נכון, תושביו מתחייבים שלא לחיות למען אדם אחר ולא לדרוש מאדם אחר לחיות למענם, אבל הם מקפידים מאד על כללי החיים בצוותא ועל נתינה הדדית. אלטרואיזם אין שם, אבל סולידריות יש ויש.שלומית קדם - שיחה 22:43, 10 ביולי 2012 (IDT)
אם יש דת - מצויין. אם כולם ישמרו בקפדנות על חוקיה (יהדות, כמובן) יהיה אחלה. אני בעד. אבל אם אין דת - "איש את רעהו חיים בלעונו". הצורה הלא-מדויקת בה ניסית לאבחן בין שני סוגי האלטרואיזם היא אחת הסיבות לכך. איפה הגבול? אנחנו גומלים חסד זה לזה כי זה משתלם לנו. זה כיף לנו. נחמד לנו. למה לא? לסוג אלטרואיזם אגואיסטי כזה, אני לא חושבת שראנד התנגדה. היא התנגדה מהאללתו, ככל הנראה משום שהיא האמינה שמקורו בחוסר ישרות אנושית. ובעצם, אם הבנתי נכון, גם את עצמך הראת כאן גישה אנוכית: את תעזרי לזולת כל עוד זה "עושה לך טוב", אבל כשזה "להביא את המעיל האחרון שלך" (משמע, עוד מעיל כבר לא יהיה לך) את לא מוכנה. הווי אומר - את עושה את החסד בשבילך, לא בשביל האחר. על חסד כזה דומני שגם ראנד תחתום לך. Zivya - שיחה 22:55, 10 ביולי 2012 (IDT)
צביה, אם זהו הסברך למחאת רוטשילד, אני מבין שזהו הסברך גם להתאגדות מקצועית (כולל שביתות) ושמדובר על כוח מניע חיובי. כמוכן: איש את רעהו חיים בלעונו: אלמלא מוראה של מלכות (ואותה מלכות הייתה בזמן האמירה השלטון הרומאי בארץ ישראל). Tzafrir - שיחה 23:28, 10 ביולי 2012 (IDT)
(רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ). עוזי ו. - שיחה 00:23, 11 ביולי 2012 (IDT)
רגע. אסור לי לצטט רק חלק אחד של ביטוי בלי להתחייב לכל שאר החלקים שלו? Zivya - שיחה 00:26, 11 ביולי 2012 (IDT)
מותר לך, אבל אל תתפלאי אם יבואו אלייך בטענות על הוצאת דברים מהקשרם. השלב הבא הוא לצטט את "כל כבודה בת מלך פנימה" בלי ניקוד. Botend - שיחה 00:41, 11 ביולי 2012 (IDT)
או, לחילופין, להחליף את שמי לחנינא. Zivya - שיחה 00:46, 11 ביולי 2012 (IDT)
הכל מותר, עד שחוזרים על אותה שגיאת כתיב פעמיים. עוזי ו. - שיחה 13:29, 13 ביולי 2012 (IDT)

תשובה לשלומית[עריכת קוד מקור]

שלומית, אנסה לענות לך אחד אחד (סליחה על האריכות):

"בעולם שכולו תאגידי ענק, איפה יוכלו אנשים לעבוד, אם לא כיף להם?" – ילכו לעבוד במקום בו כיף להם. חשוב להבין את האגואיזם הרציונלי: כשמקום עבודה מחפש עובדים טובים הוא מציע תנאי עבודה טובים יותר. אם המקום יציע תנאי עבודה גרועים ולא כייפיים, אנשים לא יעבדו בו והחברה תתמוטט. "לעבור מתאגיד אחד לאחר? זה באמת כיף." – את מעדיפה לסבול תחת התאגיד הנוכחי? תהני. זה לא אגואיזם – את כנראה תיכנסי לדיכאון ומשם הדרך קצרה לכיליון עצמי.

"לא צריך להשקיף לעתיד הרחוק, כבר עכשיו כמה רשתות ענק בתחומים שונים מביאות את הקץ על יותר ויותר חנויות פרטיות, שהצליחו יפה במשך שנים עד שנחנקו." – רשתות הענק מביאות לי שפע של מוצרים בזול. זאת עובדה. מה את מציעה? שנגביל את רשתות השיווק להתפתח? זה נכון גם לאדם הפרטי – את מונעת מראש רשת השיווק להשיג עושר – שהוא אחד האמצעים להשגת אושר, וכאשר הרשת תכלה את עצמה – לא רק בעליה יפסיד, גם אנו הצרכנים נפסיד (וזה לא מוסרי). ומה יהיה על בעלי החנויות הקטנות - מי שלא מעוניין להתפתח? בחוסר רצונם להתפתח הם מביאים כליון רק על עצמם – זכותם (יותר מוסרי מלהביא כליון על שני הצדדים). כמובן אדם יכול גם להחליט שהוא לא עובד יותר אלא רק נהנה מהכסף שצבר – זכותו המלאה, שייהנה. אני נהנה לראות אנשים נהנים.

"בעלי החנויות האלה, שהיו עצמאים גאים במשך שנים, מוצאים את עצמם חסרי פרנסה" – הם יכולים להתחרות ברשת השיווק ולהפוך בעצמם לרשת גדולה, או לייצר דבר חדש. לפי דברייך, האשמים בצרותיהם של בעלי העסקים הקטנים הם בעלי רשתות השיווק, בכך שהם נותנים שירות טוב יותר מהחנות הקטנה. איפה מוסריות האשמה פה?

"לא סביר, שאותן רשתות שחיסלו אותם יתנו להם עבודה בגילם המתקדם, אלא כמעשה חסד במשכורת סמלית." – מאיפה לך? אם בעל העסק הקטן אכן היה מצליח כל כך, ניתן להסיק שבעליו היה איש בעל יכולות ניהול טובות, על אף גילו המתקדם. אם רשת השיווק רוצה להתייעל עוד יותר, אולי תשכור את שירותיו?

"בעולם שאתה חוזה, הם אמורים פשוט ללכת בשקט ובסדר לבית הקברות הקרוב בלי להטריד אף אחד (בתנאי שיימצא להם מקום בבית הקברות המופרט)." – בעולם שאני חוזה אותם אנשים ינסו להתייעל, כי בהתייעלותם הם לא עוזרים רק לצרכנים, הם עוזרים גם לעצמם (הרי יבואו עוד צרכנים ויהיה יותר כסף. חשוב לי להבהיר שהכסף הוא לא המטרה, הוא האמצעי. בעזרתו ניתן לקבל שירותים כמו השכלה, בריאות, בית, וכו' המוסיפים לאושרו של האדם). אם הם לא רוצים להתייעל, שיעשו מה שהם רוצים. רוצים ללכת לבית הקברות ולהמתין לתורכם? לכו. רק אתם מפסידים מזה (יותר מוסרי מששנינו נפסיד). ובקשר לחלק האחרון - לאנשים עושה טוב ללכת לקברו של אדם שהשרה עליהם מטובו. אני הייתי מממן את קיברו של אדם קרוב אלי כי זה היה טוב לי לעלות לקיברו ולזכור את מורשתו. אביא דוגמא קצת שונה שתבהיר את האנוכיות: אם אני בא אל בני ואומר לו "שמע, רציתי ללכת לסרט, אבל החלטתי להיות אלטרואיסט ולהקריב מעצמי. אני פה בשבילך, לא בשבילי." מה הבן אמור להרגיש? האבא בעצם אמר לו "שמע, הסרט עדיף לי על פניך, אבל..." זה אהבה? אהבה צריכה לנבוע קודם מההנאה שלך. כמו שראנד אמרה: כדי לומר "אני אוהב אותך" צריך קודם כל לדעת לומר "אני".

"מעט מאד נכים הם סטיבן הוקינג - למעשה, רק סטיבן הוקינג הוא סטיבן הוקינג. השאר עובדים כמיטב יכולתם, ובמקרים רבים נאלצים להסתפק בדמי כיס מגוחכים בתמורה לכמה שעות עבודה ביום וגם על זה מצפים שיגידו תודה, כי רובוטים היו עושים אותה עבודה יותר טוב ויותר בזול מהם." – סטיבן הוקינג שימש אותי כדוגמה לכך שגם הנכה ביותר יכול להצליח, והרי זה המסר אותו אנחנו רוצים להעביר לנכים:

"אנחנו מאמינים ביכולתכם להגיע לאושר, אל תתנו לאף אחד לומר לכם שאתם שווים פחות ממנו. אתם לא." יש אנשים שבחוסר מוסריותם לא יודעים להעריך את יכולותיהם של אנשים נכים. יש אוטיסטים שיכולים לבצע עבודות שאנשים רגילים לא יכולים (עבודות חישוביות שונות, פעולות ידיים עדינות שונות). אני מאמין שבכל אדם טמונה יכולת ייחודית. שכל אדם יכול למצוא את דרכו לאושר.

"ומה לגבי אותם נכים קשים שאינם יכולים לעבוד כלל? על כך לא חשבת, נכון? אבל אין דבר, גם איין ראנד לא חשבה." – נניח שיש אדם נכה מוחלט שלא יכול לעבוד כלל. במקרה זה אני אלך ואתן לו צדקה ואתמוך בו. למה? כי זה נותן לי סיפוק. אני הרווחתי וגם הוא.

"חברת החשמל ורשות המים מבקשות מן הציבור לחסוך לא בגלל חוסר יעילות או טיפשות, אלא משום שצריכת חשמל מעל לכושר הייצור תביא לקריסת מערכות וצריכת מים חסרת אחריות תביא להתייבשות. האבסורד, במקרה זה, הוא שלך, לא שלהם." – צודקת. צריכת חשמל מעל לכושר הייצור תביא לקריסת מערכות. הגיע הזמן לפתח מערכת חדשה (אולי כור אטומי בטיחותי – ייצור כור אטומי לא בטיחותי הוא לא רציונלי, כי הוא עלול להביא לאובדנך). (ידעת שאחת המכות הקשות ביותר לנפט בסוף המאה ה-19 הגיעה בעקבות פיתוח נורת הלהט. אני בספק אם תטילי ספק בכך שנורת הלהט עדיפה על הנפט. והרי אז היית עלולה לטעון: "זה לא פייר שמגיע אדם ויוצר משהו ובגללו שאר אילי הנפט מפסידים". בסופו של דבר כולנו מרוויחים מזה. אם תתגלה אנרגיה חדשה שתחליף את החשמל – מה טוב.) כנ"ל לגבי צריכת המים. אדם פרטי יכול לפתח שיטה חדשה להתפלת מים כי הוא ירוויח מזה. בסופו של דבר כולנו נרוויח מזה.

"ורק לידיעתך, דווקא מעודדים ייצור חשמל פרטי במתקנים סולאריים ביתיים או בטורבינות רוח, כשם שמעודדים מחזור מים ומחזור בכלל, אבל כנראה גם זה אבסורד בעיניך." – כן, ואם אני רוצה למכור אותו לחברת החשמל המחיר קבוע. אין תחרותיות. אין סיבה להתייעלות... מיחזור זה יופי של תהליך. הוא רציונלי לחלוטין. הרי אם לא אמחזר נייר אביא לכיליון יערות הגשם שיביא לכליון עצמי.

"ומניין לך שגוגל לא עושקת את עובדיה? לי אין מושג מה תנאי העבודה שלהם. לך יש?" – כן.

"אולי כדאי שתקרא ספרים על חברות הענק באמריקה, אלה שהעסיקו את עובדיהן בשכר רעב ואילצו אותם לקנות את כל צרכיהם בחנות המפעל בתלושים שקיבלו לקנייה שם בלבד ובמחירים מופקעים." – אני לא הייתי עובד שם. אם כולם היו אנוכיים כמוני (ולא נותנים לתאגיד לעשוק אותם) החברה הייתה קורסת (שוב, זו לא אנוכיות רציונלית מבחינת התאגיד).

"איין ראנד לא התכוונה לדברים כאלה בעולם היפה והמושלם שלה, אבל גם התקיימו בו. בעולם האמיתי אין רק בולשביזם טרוצקיסטי מחד גיסא וקפיטליזם חזירי ועושק מאידך גיסא." – נכון, היא לא. הקפיטלזים ה"חזירי" הוא מבחינתי אוטופיה. אני שואף אליה אך יודע שייתכן ולעולם לא אגיע אליה.

"יש עוד כמה אפשרויות, והן כוללות דברים כמו סולידריות, אלטרואיזם, אחריות הדדית והתחשבות. מכיר את המילים האלה?" – מכיר. הם לא עובדים.

בברכה. Cgruda - שיחה 23:54, 10 ביולי 2012 (IDT)

Cgruda, חוסר נסיונך וחוסר ידיעותיך על הדרך בה פועל המשק הקפיטליסטי, ממש משוועים לשמים. כל תשובותיך שגויות, אך אסתפק בהצבעה על שתי שגיאות גדולות.
לתאגידים גדולים יש כוח קניה גדול וזה מנוף מצוין לסחיטת הנחות מיצרנים. כך יכול משווק ענק ליצור מונופול או שני משווקים יוצרים דואופול והם דורשים מיצרנים הנחות גבוהות יותר מכפי שהיצרנים האלה נותנים ליתר בעלי החנויות. היצרנים, הרוצים לשווק את סחורתם, עומדים בפני אפשרות להיכנע ולתת העדפה גדולה לרשת או להסתפק בשיווק דרך יתר החנויות, שמהוות רק 20% מכלל השיווק. אם יבחרו בדרך הראשונה, הרשת הענקית תוכל להוריד מחירים ולהתחרות בצורה לא הוגנת ביתר החנויות, למכור 4 במאה, כשיתר החנויות קונות מהיצרן 4 במאה וחמישה. זה יביא לחיסול יתר החנויות ולהאדרת עוצמת הרשת. כשהרשת תשאר משווק יחיד, היא תוכל להכתיב מחירים ליצרנים ומי שלא יקבל את התכתיב יאלץ לסגור את עסקו, כי לא יהיה לו צינור שיווק (זה מה שעשו בעבר חברות הרכבות לחקלאי ארצות הברית). אם יהיו יצרנים, שיעדיפו לא להיכנע לתכתיב הרשת ולא לתת לה הנחה מוגזמת, הם ישווקו רק דרך מעט חנויות, לכן יוכלו לייצר רק בכמויות קטנות, לכן עלות הייצור שלהם תגביה לשחקים והייצור יהפוך ללא משתלם. בכל מקרה הרשתות ינצחו. את זה המדינות כבר למדו, לכן יש חוקים נגד מונופולים ודואופולים וריכוזיות, אך לא תמיד החוקים האלה נאכפים בקפידה, כי הרגולטורים עושים יד אחת עם טייקונים ובסיום תפקידם בממשלה הולכים לעבוד אצלם במשרה משתלמת מאוד, כי כך משלמים להם את השוחד על אי אכיפת החוקים.
אתה רוצה לקיים את הנכים הקשים מנדבות, אבל אתה לא תתרום לכל הנכים, כי ודאי אינך עשיר במידה מספקת, אז תתרום לנכים בודדים, לפעמים. ומה עם אותם הנכים שלא יקבלו תרומות? ומה עם אותם הנכים שלא יקבלו תרומות בחורף או בקיץ, אלא רק בסתיו ובאביב? מי ידאג לכך שכל נכה יקבל את המינימום הדרוש לקיומו בכבוד? רק המדינה מסוגלת לעשות זאת - בימי קדם, כשהמדינה לא התערבה, רוב הנכים/החולים הקשים/המובטלים שלא באשמתם פשוט מתו מרעב. יש אסונות טבע, רעידות אדמה, שטפונות, מגפות ועוד. בתקופה של אסון טבע גדול, הפילנטרופיה ודאי אינה מסוגלת לטפל ולשקם המוני נפגעים - מה יהיה איתם? רק למדינה יש את העוצמה ואת הנכונות לטפל בכך וכדי לעשות זאת היא צריכה לגבות מסים ממי שלא נפגע או נפגע פחות - זו סולידריות וערבות הדדית וזו הדרך להגשמתן.
בברכה. ליש - שיחה 00:26, 11 ביולי 2012 (IDT)
תשובה לפסקה הראשונה: אתה מוכן להסביר לי איך רשתות השיווק ניצחו? הם הביאו לקריסת כל היצרנים. כלומר אין להם יותר מה לשווק והם עצמם יפשטו את הרגל. הם פעלו בצורה אנוכית לטווח הקרוב אבל לא לטווח הרחוק. בסיכומו של דבר הם פעלו בצורה לא אגואיסטית והביאו לכיליון של עצמם. על הפסקה השנייה אנסה לענות בבוקר. לילה טוב. Cgruda - שיחה 00:40, 11 ביולי 2012 (IDT)
Cgruda, קרא שוב את דברי, אני לא כתבתי שהם הביאו לקריסת כל היצרנים. הם מביאים לקריסת היצרנים שלא משתפים איתם פעולה, תמיד ישארו אלה שנכנעו לתכתיבי הרשתות. בברכה. ליש - שיחה 05:45, 11 ביולי 2012 (IDT)
(צודק, קראתי שוב את דבריך וראיתי שסטיתי מטענתך) בכל אופן, בסופו של דבר אם המשווק יסחט את היצרן עד כדי כך שזה לא משתלם ליצרן, היצרן יפסיק למכור לו, כי זה לא משתלם עבורו (אלא אם כן הוא רוצה להפוך לעבד של המשווק) והמשווק יפשוט את הרגל. אם היצרן ימכור למשווקים במחירים מופקעים, המשווקים לא יקנו ממנו (כי זה לא משתלם להם), ולבסוף היצרן עצמו יפשוט את הרגל. כך נוצר איזון. ומבחינה אובייקטיבית, זה לא משנה אם יש רק יצרן ומשווק יחיד בכל העולם. כל עוד הם ידאגו לעצמם (ויחששו מבריחת לקוחות והקמת ייצרנים ומשווקים חדשים שיפגעו ברווחיהם), גם הצרכנים ירוויחו מזה.
תשובה לפסקה השנייה: ישנם כיום ארגוני צדקה שפועלים מתוך רצון טוב בלבד (הכי מוסרי לדעתי) ולדעתי הם אפקטיביים יותר ממוסדות הרווחה הממשלתיים השונים בהם כספים רבים וכוחות נפש רבים הולכים לאיבוד במסדרונות הבירוקרטיה (התמודדת פעם מול הביטוח הלאומי? תחשוב מה זה עבור אדם נכה באמת...). אדם רציונלי, כאשר הוא בריא, או הוריו לפני שנולד, יכולים לעשות עבורו ביטוח (גם עבור העובר), שהוא דבר רציונלי מאוד, ובדיוק כמו שחברות ביטוח עובדות כיום, ימנעו מצבים של חוסר יכולת מוחלט וגוויעה מרעב מחוסר ברירה (מי שיביא את עצמו לידי כך הוא לא אנוכי-רציונלי). עם זאת, אסור לכפות על אדם לבטח את עצמו (זכותו של אדם להגוויע את עצמו ברעב - חייו שייכים לו בלבד), ומילא אם מחייבים (ביטוח לאומי), שלפחות יפתחו את השוק לתחרות כך שתהיה סיבה להתייעלות (כדוגמת ביטוח הבריאות בארץ). בקשר לאסונות טבע, זה נשמע אנוכי (וזה באמת 100% אנוכי), חברה פרטית שתתמחה בשיקום בתים וכו' תוכל לבנות לאלו שנפגעו בתים חדשים. את התשלום יפרשו איך שהם רוצים (אם החברה תדרוש את כל הכסף מייד, דבר שהתושבים כנראה לא יוכלו לעמוד בו, היא לא תשיג לקוחות ו... תפשוט את הרגל). אותו הדבר לגבי שטפונות ומגפות (רציונלית, חברת התרופות לא תיתן למגפה אמיתית להתפשט כי היא עשויה לפגוע בעצמה ובכל לקוחותיה שקונים תרופות אחרות. כמו כן, אם חברת תרופות מפתחת מחלה לה היא כבר המציאה תרופה, כפי שראיתי במספר סרטי אקשן, על רשויות האכיפה לעצור את את אנשי החברה כי הם לא שונים מאדם שמוכר שכפצים ומרסס כל היום את הרחובות) אדגיש שוב שמדינה אובייקטיביסטית היא מבחינתי אוטופיה. קשה לצפות מכל בני האדם להפוך לאובייקטיביים (וכוח אסור בשום פנים ואופן להפעיל). Cgruda - שיחה 10:53, 11 ביולי 2012 (IDT)
דוגמה ליעילותם של ארגוני צדקה תמצא בסיפור על התותבים בכתבה הזו. זו דוגמה קיצונית, אך מייצגת למדי. Tzafrir - שיחה 12:55, 11 ביולי 2012 (IDT)

אודה למכונת הכביסה[עריכת קוד מקור]

ניתן לשמוע כאן. אינטרנט זה באמת נחמד אבל הטלגרף השפיע יותר ממנו ומכונת הכביסה הועילה יותר ממנו. קרא את הספר, הוא לא עולה הרבה, בטח לא בספרייה. ליאור पॣ • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 09:59, 11 ביולי 2012 (IDT)

לא בטוח שהטלגרף השפיע יותר. הטלגרף אומנם היה חידוש מדהים בזמנו, אבל האינטרנט הרבה יותר נגיש ולדעתי הפך את העולם לכפר גלובלי אפילו קטן יותר ממה שהטלגרף עשה. בקשר למכונת הכביסה - המנחה סיפר על 2 מיליארד אנשים החיים עדיין בעידן של אש, ללא חשמל. וכעת שאלת תם: באילו מדינות חיים אותם 2 מיליארד איש? במדינות החופש (בה האדם הפרטי הוא המרכז) או במדינות האי-חופש (בהם "משום מה" המדינה - הכלל - נמצאים במרכז)? (את הספר אנסה להשיג ולקרוא ביום מן הימים). Cgruda - שיחה 11:14, 11 ביולי 2012 (IDT)

ויקיפדיה הרוסית מוחשכת כמחאה[עריכת קוד מקור]

כנראה שזה נהיה אופנה בינלאומית: עכשיו הוויקיפדיה הרוסית נסגרת במחאה על חוק כלשהו שזוממים להעביר שם. לפי הכתבה בהארץ נראה שזה מתחיל להיות מוגזם: מתנגדי החוק, שמטרתו להגן על ילדים ברשת מפורנוגרפיה פדופילית ותוכן הנוגע להתאבדויות וסמים, חוששים כי החוק החדש יוביל לצנזורה של מידע באינטרנט[7]. האם ויקיפדיה הופכת לכלי פוליטי? ‏ישרוןשיחה 18:36, 10 ביולי 2012 (IDT)

ויקיפדיה, מעצם מהותה, תלויה תלות מוחלטת בחופש הביטוי ברשת. אם התוכן בוויקיפדיה העברית יתחיל להיות תלוי בהחלטות המחוקק הישראלי, וכן הלאה (החלף ישראל/ישראלי ברוסיה/רוסי, סין/סיני, איטליה/איטלקי, כאשר התוכן בוויקיפדיה באנגלית ובספרדית יהיה תלוי ברצונם הטוב של מחוקקים בכתריסר או יותר מדינות כל אחת), זה יהיה הקץ של ויקיפדיה. לכן יפה עשו האיטלקים כשהחשיכו את ויקיפדייתם במחאה, וקל לי מאד לחשוב (בלי לדעת את הפרטים המדויקים) שצודקים גם הוויקיפדים הרוסים. קיפודנחש - שיחה 19:05, 10 ביולי 2012 (IDT)
הדגש של ישרון במקומו. גם מי שמקבל מחאה ויקיפדית נגד חוק הפוגע בחופש המידע, צריך להזהר ממחאה אידיאולוגית שאינה קשורה לזה ישירות. עוזי ו. - שיחה 00:18, 11 ביולי 2012 (IDT)
ישרון, אם אתה מעלה נושא לדיון, אולי כדאי שתביא עליו פרטים נוספים? ההודעה בוויקיפדיה הרוסית, סיקור ב-BBC. אז כן, זהו חלק ממאבק פוליטי: ניסיון להשפיע על נוסח חוק מוצע לפני שמחוקקים אותו. והחוק קשור ישירות לנושא. Tzafrir - שיחה 08:21, 11 ביולי 2012 (IDT)
אני מציע לבנות גם אצלנו "תוכנית מגירה" שנוכל להפעיל, אם נתייצב בפני איום דומה בישראל. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:42, 11 ביולי 2012 (IDT)
למה להסתפק בזוטות? אני מציע להכין תכנית מגירה להשתלטות הוויקיפדיה העברית על הכנסת והפלת הממשלה!! ויקי לשלטון!! גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:32, 11 ביולי 2012 (IDT)
תפסיקו לחשוב בקטן, מה עם השתלטות על העולם, על מערכת השמש, על הגלקסיה כולה?! ויקיפדיה היא שמש העמים, אור לגויים, ואלוהים בכבודו ובעצמו, יחי מלכנו הנערץ אמן.

זהירות! חשבון הפייסבוק שלכם אולי נפרץ על ידי וירוס חדש![עריכת קוד מקור]

אהלן כולם. יכול להיות שזה לא המקום לכתוב את זה. אבל זה עתה סיימתי להתמודד עם וירוס חדש בפייסבוק. הוירוס הוא "ארוע" (Event) שהזמין אתכם, ואף אישר את הגעתכם ומשתף בשמכם על הקיר שלכם ומתייג אוטומטית את כל החברים שלכם, לפרסומת, כביכול, של אפליקצית פייסבוק שמראה "מי צפה לי בפרופיל". כאשר לוחצים עליה, היא מפנה לוירוס, שמשתלט על הפייסבוק שלכם, הורס לכם אותו וכו'. לכן, מצאתי לנכון, להזהיר אתכם, ולבקש מכם להיכנס לרגע לפייסבוק שלכם, ולראות האם בעמוד שלכם מופיע אישור הגעתכם לארוע שנקרא "מי צפה לי בפרופיל". כמובן שזה מלא בסופרלטיבים כמו "באמת עובד! שתפו לחברים! (כבר עשית את זה במקומי!) וכו'. בטלו את הגעתכם מיד (איפה שכתוב בעמוד של הארוע GOING שנו ל"NOT GOING") ומחקו מהקיר שלכם את האזכורים של האפליקציה הזו. מדובר בספאם מכוער וחסר מוסר של בנאדם עלוב וחסר אנושיות. אם ההודעה אינה במקומה לכיכר העיר- אתם מוזמנים להעיר לי על זה בדף שיחתי. אבל אם אתם חושבים שזה המקום להזהיר לפחות את חברינו לקהילת הויקיפדיה- אנא, השאירו את ההודעה הזו במקומה. תודה. רק-לתרום-למיזם - שיחה 22:30, 12 ביולי 2012 (IDT)

שגב, אני לא חושב שזה המקום. מתניה שיחה 22:32, 12 ביולי 2012 (IDT)
היי מתניה. קוראים לי ישראל.רק-לתרום-למיזם - שיחה 23:32, 12 ביולי 2012 (IDT)
אבל אני ארצה להבהיר את מה שכתבת, אם לא אכפת לך. אני בן דוד של שגב, והוא זה ששכנע אותי להמשיך את מה שהוא התחיל. הוא לא יכול להיות כאן יותר (וגם די ממורמר על ויקיפדיה) והוא גלש מהבית שלי לא מעט פעמים כאן. אם אתה צריך צילום של ת.ז שלי לאימות וכאלה- דבר איתי, אני אשלח לך.רק-לתרום-למיזם - שיחה 23:34, 12 ביולי 2012 (IDT)
מתניה, לדעתי אין זה נאה לשמוע דיבור כזה מאדם שמחזיק בהרשאות בודק. מי שקורא עלול לחשוב שהשתמשת בהרשאות הללו מחוץ לשורת הדין. כבוד - קיפודנחש - שיחה 00:36, 13 ביולי 2012 (IDT)
חלילה, רק שכל ישר. תודה על הפנית תשומת ליבי לנקודה זו. מתניה שיחה 00:43, 13 ביולי 2012 (IDT)

כסף שחור[עריכת קוד מקור]

עד המדינה[עריכת קוד מקור]

במעריב http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/383/747.html מופיעה כתבה על עד המדינה במשפט הולילנד. עלה בדעתי שאולי נכתוב עליו ערך.

שמו של עד המדינה ידוע לכל, ולמי שלא, הוא מופיע בערך המתאים בויקיפדיה וגם בחיפוש (לא חכם במיוחד) בגוגל. שאלתי - מה מניע את המדינה לשמור על זהותו? האם זאת המחשבה שאולי הציבור מטומטם, או סתם נוהל פרוצדורלי להגנה על עדי מדינה ( שהמדינה נכשלת בהגנתם במקרים מסוימים) או סיבה אחרת, נשגבת מבינתי?

מובן שאם ייכתב הערך, לא ניתן יהיה לקשר אותו לפרשה, כך שאולי לא ישרוד הצבעת חשיבות. איתן - שיחה 17:39, 14 ביולי 2012 (IDT)

ואגב, ראו טוקבק מספר 1 ... איתן - שיחה 17:40, 14 ביולי 2012 (IDT)
ראו, בעניין דומה, ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 12#סיפור למוצאי חג. כיוון שחלף זמן, אזכיר שהנשיא שבו מדובר שם הוא משה קצב, ומ.ט. המסתורי הוא העד משה טלנסקי, שבאותה עת שמו היה אסור בפרסום. דרך אגב, העד הנוכחי, ש"ד, האות השנייה של שמו הפרטי היא מ'. דוד שי - שיחה 22:53, 14 ביולי 2012 (IDT)
המשפט שהכי שעשע אותו בקטע היה קביעתו החד-משמעית של דוד שי, "בשביל מה ירושלמי צריך מזוודה?" שהזכירה לי סיפור ירושלמי חביב של הכתב המדיני הותיק של יתד נאמן, אריה זיסמן, וזהו לשונו:

"...ולסיום משהו שהגיע בדואר האלקטרוני השבוע, ובו סיפור שסיפר אחד מזקני העיר ירושלים. "אני גר בירושלים זה למעלה מארבעים שנה, ראיתי את ירושלים במיטבה, ראיתי אותה עושה היסטוריה, ראיתי אותה במלחמות וגם ראיתי אותה בשמחות. אבל רציתי לספר לכם במיוחד על אנשי ירושלים ומעשה שהיה כך היה:

"באחד השבועות האחרונים החלטתי לעשות סדר בניירת שהצטברה אצלי במהלך השנים והתיישבתי למיין את תכולתה של קופסת הניירות. לפתע הבחנתי בקבלה ישנה ששכבה בתחתית הקופסה. וראיתי שכתוב בקבלה, כי לפני עשרים שנה הפקדתי לתיקון זוג נעליים אצל הסנדלר בקינג ג'ורג'. משום מה לא זכרתי לקחת אותן עד היום. לא יכולתי להתאפק והחלטתי לברר מה עלה בגורלו של אותו הסנדלר".

"כיתתי רגליי בואכה קינג ג'ורג', עברתי את פסי הרכבת הקללה (כך במקור) החדשים, והנה הפלא ופלא, חנותו של הסנדלר עדיין הייתה שם. נכנסתי וראיתי את הסנדלר שוקד על זוג נעליים. הוא הרים את ראשו ושאל אותי לרצוני".

"הוצאתי את הקבלה ואמרתי לו בהיסוס, 'תראה, לפני עשרים שנה השארתי אצלך זוג נעליים לתיקון ושכחתי לבוא לקחת אותן. רציתי לבדוק, האם יש סיכוי שהן עדיין אצלך?'

"הסנדלר נטל את הקבלה וקרא אותה בעיון, 'יפה יפה...' המהם ככה לעצמו, הוא החזיר לי את הקבלה, אמר 'חכה רגע' ונכנס לחדר הפנימי".

"לאחר דקה של כמעט דממה מלווה בתזוזות קלות, צעק אלי מבפנים, 'אתה מנחם?', 'כן,' עניתי. 'אז אין בעיה, תבוא מחר, יהיה מוכן'..."."

סוף שעת סיפור. שבוע טוב. Zivya - שיחה 23:11, 14 ביולי 2012 (IDT)