ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 69

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



QR pedia[עריכת קוד מקור]

למי שעוד לא ראה, כתבה יפה בכלכליסט על מיזם פרישת תוויות QR שמפנות לוויקיפדיה ברחבי העיירה מונמאות' שבוויילס. אם אני לא טועה, העמותה מנסה לקדם מיזם כזה גם בארץ. דניאל תרמו ערך 13:28, 13 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ואוו. בר הראל - שיחה - תרומות 18:55, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

זוכרים את פסק דין פרמייר ליג שניתן על-ידי מיכל כהן אגמון במחוזי?[עריכת קוד מקור]

בוטל בעליון. לדעתי, טוב שכך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:33, 13 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

מסכים. הייתה לה פסיקה משונה. מה שרלוונטי לנו מקבלת הערעור זה המשפט "ככל שפלוני לא העלה בעצמו את התוכן המפר לאתר, אלא רק "אירח" אותו או יצר אליו "קישור", עשוי פלוני להיות אחראי להפרה גם באופן תורם". נויקלן 21:53, 13 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אין כאן הלכה חדשה. זה הולך יד יד עם "הודעה והסרה". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:25, 13 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

השמועות על מותו של גבריאל גרסיה מרקס - כמה ויקיפדיות עודכנו?[עריכת קוד מקור]

בשעות הערב, שעון ישראל, התחילו לרוץ שמועות ברשת שגבריאל גרסיה מרקס הלך לעולמו. מיד רצתי לעדכן את הערך המתאים, אלא שאחרי כ-20 דקות, התברר שהשמועה היתה נכונה, והוא והשמועות על מותו היו מוקדמות מדי.

האם יש אפשרות לבדוק אוטומטית בכמה ויקיפדיות הערך שלו עודכן? ממה שבדקתי ידנית, האנגלית, הצרפתית והספרדית עודכנו (ותוקנו), הגרמנית והיפנית - לא עודכנו. מעניין לדעת לאילו שפות השמועות מגיעות מהר יותר :-)--עופר איתן - שיחה 23:45, 14 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

פשוט תבדוק את הגרמנית. גילגמש שיחה 06:06, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זו דוגמה טובה מדוע אין לעדכן בויקיפדיה מידע המבוסס על שמועות. זו לא צריכה להיות תחרות מי יהיה הראשון שיעדכן, עדיף לבדוק היטב לפני שהורגים מישהו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:41, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

הזוג הישראלי שמאייר את ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כתבה ב"הארץ". רדיומן - שיחה 09:31, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

פרסומות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אם למישהו יש, זה בגלל המחשב שלו - ראו בבלוג הקרן. מתניה שיחה 09:45, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אז איך עושים כסף?[עריכת קוד מקור]

פייסבוק, שבמרץ 2004 קיבלה הצעת רכישה מויאקום של 75,000,000$ מונפקת בבורסה בשווי של 100,000,000,000$. אז הפרנציפ בעשיית כסף הוא כמובן להיות עצמאי, ולעולם לא לסיים יותר מתואר ראשון, כי הוא לא מצוין בתלוש משכורת. וגם קצת מזל לא יזיק. Zivya - שיחה 18:52, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אוי וי. אני מבין שזה היה בחצי חיוך, אבל מישהו עוד עלול לקחת את העצה. זה נכון ששכרם של בעלי תואר דוקטור נמוך מבעלי תואר שני (אני מנחש שבוגרי MBA מושכים את הגרף מעלה), אבל בממוצע השכלה גבוהה משתלמת, ובעלי תואר שני ושלישי משתכרים יותר מאשר בעלי תואר ראשון. ראו לדוגמה בארה"ב. ערןב - שיחה 19:01, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אבל את הכסף הגדול באמת עושים הנושרים. מארק צוקרברג, ביל גייטס, מייקל דל, סטיב ג'ובס, פול אלן, סטיב ווזניאק. כולם מתחום ההיי-טק. למרבה הטרגדיה גם כולם גברים. אולי הסיבה שיש יותר גברים שנושרים מהלימודים מאשר נשים היא דווקא בגלל שהם חכמים יותר (ושמרנים פחות). Zivya - שיחה 19:12, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני אהיה יפה ואשתוק. אחרת אני עלולה להגיד משהו מאד לא חכם. דורית 19:56, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
דורית, את יפה כל השנה, ועוד יותר כאשר את מדברת. יעל - שיחה 19:59, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
?! גברים חכמים יותר ושמרנים פחות? מאיפה זה הגיע. אני אניח שהתכוונת ל"חכמים" יותר, ר"ל זה חכם כביכול לפרוש מהאקדמיה. נויקלן 20:04, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
נויקלן, אתה צריך להסכים איתי בחלק הראשון של התאוריה בשביל החלק השני. אם זה חכם לפרוש מהאקדמיה (-פועל יוצא מההנחה הראשונית שכל העשירים עשו כסף בלי תואר) אז גברים יותר חכמים כי הם יותר נושרים מהלימודים (השמרנות לא קשורה לתיאוריה הכללית. זו הערה פרטית שלי). אבל... הרצינות התהומית (אבוי, הזכרתי נשים) שבה קיבלתם את דבריי גורמת לי לרצות להפוך את חוק פו לערך מומלץ. Zivya - שיחה 20:55, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא מסכים לא עם ההנחה הראשונית וגם לא עם השתיים שבאו אח"כ. גם כל ההסקה מכמה מקרים פרטיים להכללות שכאלה היא לא מוצלחת במיוחד. למעשה גם עם התוספת הפרטית על שמרנות אני לא מסכים. בואי נסכים שאנחנו לא מסכימים. נויקלן 21:07, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לומר את האמת, גם אני לא מסכימה לתיאוריה (להוציא את המסקנה שחסרי תארים יותר מצליחים ממה שמקובל לחשוב). אני תוהה אם זה חוש ההומור שלי הוא המוזר, או חוש ההומור של שאר האנשים. כנראה ששלי. טוב. Zivya - שיחה 21:11, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
בבדיקה שערכתי לפני כעשר שנים בנתוני הלמ"ס גיליתי שבממוצע לאישה בוגרת תיכון (וגם לאיש) כל תואר נוסף תורם לעלייה בשכר. אבל לאישה יש אופציה נוספת - לעבור ניתוח לשינוי מין, זה יתרום לעלייה בשכרה בדומה לרכישת תואר נוסף. דוד שי - שיחה 21:30, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מוזר הוא בעיני המתבונן. כידוע, הומור כתוב והומור מדובר הן שתי מלאכות מסובכות, כל אחת בדרכה שלה. אולי יש נושאים ומושאים שפחות מצחיק לצחוק עליהם בכיכרות העיר. לפעמים הגבול בין לצחוק ללהפנים את הבדיחה הוא לא כזה עבה. אני מסכים שיש לא מעט חסרי תואר ש"הסתדרו" בחיים. זה שגברים פורשים מהאקדמיה ומסתדרים כביכול, לא אומר שהם חכמים יותר או שמרנים פחות. זה אולי יכול לרמוז שבסביבה החברתית שלהם הם נדרשים לתואר האקדמי פחות מאוכלוסיות אחרות. תוספת לאחר התנגשות: יש מצב שהניתוח זול יותר מהתואר. נויקלן 21:31, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
המסקנה שחסרי תארים יותר מצליחים ממה שמקובל לחשוב שגויה. אחוז הנושרים או חסרי ההשכלה שמצליחים בגדול זעום. דניאל תרמו ערך 21:40, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צריך לבדוק לא את כמות חסרי ההשכלה המצליחים, אלא את אחוז המצליחים חסרי ההשכלה. בכיוון הזה יש יותר ממה שנדמה. ודבר אחרון - כל הנ"ל נכון בדברים מסוימים בלבד, כמו היי-טק (שלכן הבאתי את הדוגמאות לעיל משם) ומסחר. להצליח ברוב שאר התחומים עם תואר ראשון בלבד או פחות מזה, אכן דבר הרבה פחות בעל סיכויים, אם בכלל. Zivya - שיחה 23:18, 15 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני מעז לשער שאחוז חסרי ההשכלה המצליחים במיוחד, מבין כלל המצליחים במיוחד, מזערי (תוך התחשבות בחלקם היחיס באוכלוסייה). דניאל תרמו ערך 00:05, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אתה לא צריך להתחשב בחלקם היחסי באוכלוסייה. ברור כשמש שאחוז חסרי התואר בתוך כלל המצליחים הכלל העולמיים יהיה אחוז מזערי. קח את שני העכברים ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה. העובדה שיש בכלל עכברים בעמדות בכירות כל כך, מפתיעה את רוב האנשים. משמע: אחוז העכברים נושאי המשרות הבכירות גדול ממה שחשבנו. אולם, אין זאת סתירה לעובדה שעדיין אחוז העכברים וכו' מזערי. Zivya - שיחה 00:11, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני משער שהאחוז המזערי הזה הוא בדיוק מה שאנשים נוטים לחשוב שהוא. דניאל תרמו ערך 10:33, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ראו גם מייקל ספנס והמודל שלו.אודי - שיחה 10:55, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

העניין עם כל הרשימה לעיל (מארק צוקרברג, ביל גייטס, מייקל דל, סטיב ג'ובס, פול אלן, סטיב ווזניאק) - היא שרובם כולם נשרו או לא הלכו ללמוד מכיוון שהם הצליחו, הם לא הצליחו מכיוון שהם נשרו. כמו כן - מעניין שארבעה מהשישה נולדו בין 1950-1955. קראתי ספר פעם שטוען שרוב המיליונרים של ההיי-טק (הגל הראשון) נולדו בשנים 53-55, מכיוון שהם הגיעו לבום הגדול של המחשב האישי, בסוף שנות ה-70 תחילת ה-80 כשמצד אחד הם מבוגרים דיים ועם נסיון בתחום (לג'ובס, לדוגמא, היה מזל ובתיכון [היוקרתי] בו למד היה פרוייקט במסגרתו הוא יכל לתכנת ככל שירצה על מחשב כרטיסיות, פריווילגיה שרק מעטים קיבלו באותם ימים), ומצד שני הם עוד לא היו עוד-מהנדס-מן-השורה בחברות הגדולות כמו איי-בי-אם, אלה לא יזמו ולא הפכו מיליונרים. יוסאריאןשיחה 11:31, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

מעולה, אני לא היחיד שקרא את מצויינים של מלקולם גלדוול. ‏HoboXHobot‏ 11:48, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ועוד שאלה היא מה אתם מגדירים הצלחה. גם אם נוותר על דיון מעט עמוק יותר בשאלה האם ההגדרה צריכה להתמקד רק בהיבט הפיננסי (כלל לא מובן מאליו, למרות שמאוד מקובל להניח זאת הימינו), ניתן עדיין לשאול האם סתם חיים בורגניים הם לא מוצלחים מספיק, והאם צריך לבדוק סטטיסטיקות לפי מקרי קצה, או לפי מה שנגיש ואפשרי לרוב האנשים (כמו ההבדל בין השכר הממוצע לשכר החציוני - צריך לחשב את ההכנסה החציונית למשכילים יותר ופחות - במבחן זה אין ספק לאן תיטה הכף). יוסאריאןשיחה 11:36, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

לא מזמן היה ראיון עם מיליונר אמריקאי יהודי שטוען שהצלחה בעסקים אינה קשורה לאינטליגנציה ושרוב האנשים פשוט נצמדים יותר מדי לכללים ולא חושבים באופן יצירתי. ‏HoboXHobot‏ 11:48, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מה שגלדוול טוען, ובצדק רב - זה שצריך להיות "חכם מספיק". הוא ממשיל זאת לשחקן כדורסל שצריך להיות "גבוה מספיק" - שחקן בגובה 2.20 לא בהכרח יצליח יותר משחקן בגובה 2.00. ברגע שעברת את 1.95 (נניח, ג'ורדן היה 1.98), אתה גבוה מספיק, ואז תכונות אחרות צריכות לבוא לידי ביטוי על מנת שתהפוך לשחקן מצטיין באמת. באותה מידה - על מנת להצליח צרים להיות חכם מספיק, אבל מעל רף מסויים אין יתרון משמעותי לאינטליגנציה חריגה. יוסאריאןשיחה 12:02, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הדוגמה הכי טובה לכך שאין קשר בין חכמה להצלחה היא כריסטופר לנגן. ‏HoboXHobot‏ 12:07, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לדעתי (שהופכת להיות עניה יותר ויותר מרגע לרגע) כל הנ"ל נכון בעיקר לגבי העשירים המופלגים (האלפיון העליון) והרבה פחות לגבי כל השאר. הרשימה שציינתי לעיל לא הייתה אקראית. היא כללה המון שמות גדולים ומוכרים מתחום ההיי-טק, אחוז נכבד מהם, למעשה, והיא לא רשימה מלאה (בדקו ותראו). כי מיהם "העשירים המופלגים"? בדרך כלל הם יורשים, אנשי עסקים, הייטקיסטים ובנקאים. כמה היסטוריונים, רופאים, סוציולוגים, מתמטיקאים, בלשנים וכו' מליארדרים יש? נעליים. עושר מופלג הוא עניין של מזל ושכל, ולא של תואר. לגבי שאר העשירונים העליונים - ודאי שהתואר משחק שם. ואולי זה למה שבעלי תואר שלישי מרוויחים פחות מבעלי תואר שני - מי שעושה דוקטורט בדרך כלל בא מתחומים אקדמיים, שעם כל הכבוד, לא עושים מליארדים. Zivya - שיחה 12:37, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מי שהוא היסטוריון, רופא, סוציולוג, מתמטיקאי או בלשן, הוא בפרט שכיר. ברור שהוא לא עושה מיליארדים. זה נכון גם לשכירים שהם בנקאים או הייטקיסטים. אין בהם משהו מיוחד. מי שעושה המון כסף, הוא בהכרח עצמאי. עכשיו תבדקי מה אותם עשירים מופלגים למדו ותגלי שלרוב הם רכשו השכלה גדולה יוקרתית, או לפחות הוכיחו שהם מסוגלים לכך. אני לא אומר שהשכלה בהכרח עוזרת לעשות כסף, אבל די ברור שזו תווית המסמלת את אלה שמסוגלים לכך. דניאל תרמו ערך 12:56, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

שבירה[עריכת קוד מקור]

צביה, לעושר אין כמעט שום קשר לחכמה וקשר גדול למדי למזל. עד שאתרגם את הערך על מצויינים (כמה חודשים שאני מתעכב עם זה, הגיע הזמן) את מוזמנת לעיין בערך באנגלית (אנ'). ‏HoboXHobot‏ 13:01, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אין קשר בכלל לחוכמה? אשמח אם מישהו יביא כאן נתונים על המתאם בין IQ למעמד סוציו-אקונומי. דניאל תרמו ערך 13:05, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תמצית הספר: בני עשירים יתעשרו, עניים לא (גם אם הם לא יירשו דבר מהוריהם). ‏HoboXHobot‏ 13:11, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מן הסתם כוונתי למתאם שאדיש לתלות במעמד סוציו-אקונומי קודם. דניאל תרמו ערך 13:15, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ככלל, עלייה בתל"ג תורמת לעלייה בהשכלה הממוצעת ועלייה בהשכלה תורמת (עד גבול מסוים) לעלייה בתל"ג. אבל יש חריגים. אם לוחצים על Play בגרף שבניתי (http://tinyurl.com/RoslingRocks ) רואים שההשכלה הפורמלית הממוצעת בסינגפור דומה לזו שבבוליביה, למרות ששווי כוח הקנייה לנפש בסינגפור גדול פי עשר ויותר מזה שבבוליביה. שימו לב למתאם ההדוק בין עלייה בהשכלת הנשים לבין הירידה במספר צאצאיהן. ליאור पॣ • כ"ד באייר ה'תשע"ב • 13:32, 16 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ליאור, אלה הם משחקי מספרים חסרי משמעות. בישראל עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי השיגו תארים מכל מיני אוניברסיטאות מפוקפקות, קיבלו תוספות הכנסה, וכנראה שלא נעשו משכילים יותר בעקבות התואר.
בישראל ההוצאה לחינוך מהתל"ג גבוהה הרבה יותר מאירופה, רק שלא מספרים לך שאחוז הילדים כאן גבוה הרבה יותר. אם רמת החינוך בסינגפור גבוהה בהרבה מזו שבבוליביה - זה מספיק. איתן - שיחה 08:49, 17 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מלבד סוגיית תארי החרטא במגזר הציבורי הישראלי, יש הטוענים כי רף ההשכלה הנדרשת להשגת משרות נחשקות באמריקה גבוה בהרבה מההשכלה הנדרשת בפועל למשרות אלה. כתוצאה מכך מועמדים מבריקים מבלים שנים ארוכות בהשלמת עבודות דוקטורט ופוסט-דוקטורט שיעניקו להם הזדמנות למצוא עבודה מכניסה, במקום לתרום מכישוריהם למשק העבודה. הא-ג'ון צ'אנג דן בכך בספרו "23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם" שהזכרתי לעיל. לדעתי יש משהו נחמד בכך שהביקוש לעבודה תורם ליבול המחקר האקדמי, סוג של ReCAPTCHA קרייריסטית.
השקעות בחינוך נמדדות בחלק היחסי מהתל"ג לנפש המושקע בחינוך יסודי, על-יסודי ועל-תיכוני. ככל שהצלחתי לבדוק, ההשקעה בחינוך היסודי בישראל דומה לזו שבארה"ב ובמדינות נבחרות באירופה (http://www.bit.ly/Le7ivy). רבות ממדינות אירופה עוקפות אותנו בהשקעה בחינוך העל-יסודי (http://www.bit.ly/Le5N0q) וחלקן גם בהשקעה בחינוך העל-תיכוני (http://www.bit.ly/Le9u6c). זה לא אומר שהן מחונכות יותר, אולי מוסדות החינוך שלנו יעילים יותר, אבל אין ראייה ברורה לכך שאנחנו משקיעים בחינוך יותר מהם. אם אתה מכיר נתונים אחרים, אשמח לשמוע עליהם. ליאור पॣ • כ"ה באייר ה'תשע"ב • 11:15, 17 במאי 2012 (IDT)[תגובה]


שימושי[עריכת קוד מקור]

באתר "הארץ" אפשר לקבל את כל כותרות היום לתאריך מסויים (למלא את התאריך הרצוי), החל ב-2001, בקישור כזה.

ניתן גם להיכנס לכאן, ולבחור את התאריך הרצוי ע"י "עבור ליום אחר". רדיומן - שיחה 06:21, 17 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ירידה במספר כתיבת הערכים בממוצע[עריכת קוד מקור]

יש לי תחושה שקיימת ירידה בחודשים האחרונים בכמות הערכים הנכתבים בויקיפדיה העברית באופן יחסי לחודשים שקדמו לכך (אני בכוונה לא מציין זמן תחום משום שזו רק תחושה ולא בדיקה שעשיתי) יש ביסוס לתחושתי? כיצד ניתן לבדוק זאת? 188.64.204.81

ויקיפדיה:גרף ערכים. קיפודנחש - שיחה 20:35, 18 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צריך "לגזור" את הגרף כדי לדעת את התשובה לשאלה הנ"ל. תומר - שיחה 20:41, 18 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אוקיי, אנסה לפרשן: בגרף הזה, מופיע קו אנכי חדש כל 1000 ערכים. המשמעות היא שקווים צפופים מצביעים על קצב ריבוי גבוה, וקווים מרווחים מראים קצב ריבוי נמוך יותר. קיפודנחש - שיחה 21:55, 18 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
פה יש גרפים שלא זקוקים לפרשנות, הנתונים הופקו ב-30 לאפריל ומעודכנים עד למרץ, בקצרה, מאז 2005, שנת 2010 הייתה השנה הכי גרועה במדד הערכים החדשים ברבעון הראשון, ולאחריה שנת 2012, שנת 2006 הייתה שנת השיא לפי המדד הזה (לפני 2006, המספרים נמוכים יותר). בנימה אופטימית, מספר הכותבים הפעילים מאוד (מעל 100 עריכות) השווה את השיא של 2007 , ומספר הכותבים הפעילים (יותר מ-5 עריכות) הגיע לשיא חדש בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה. בברכה, --איש המרק - שיחה 22:58, 18 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

נפתרה התעלומה: פורסם "כותב הערכים בוויקיפדיה" שישתתף בהיפה והחנון[עריכת קוד מקור]

בואו להכיר את דדי שי - מישהו מכיר אותו? ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:55, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אני מכיר אותו אישית מתנועת הנוער בה שנינו היינו פעילים - נוער לנוער. היה לו קומיקס נפלא שנכתב כולו ב-Paintbrush. איחלתי לחייל בהצלחה. ליאור पॣ • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 09:59, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ומה שם המשתמש שלו? ‏עמיחישיחה 11:34, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אין לי שמץ של מושג, אני לא בקשר איתו כבר למעלה מעשור. וגם אם הייתי יודע לא הייתי חושף אותו. ליאור पॣ • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 12:09, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מדוע לא לחשוף את שם המשתמש שלו? הוא זה שבחר להעיד על עצמו שזה מרכיב מהותי באישיותו. לפיכך, איני חושב שיש טעם בהסתרת המידע ומקווה שאם זה לא יחשף כאן, אולי הוא יבחר לציין זאת מתישהו במהלך התוכנית. ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:35, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לאף אחד אין זכות לחשוף את שם המשתמש של אותו אדם. בין אם אתה מבין למה ובין אם לא. אני יכול לתת כמה נימוקים לכך אבל זה לא באמת משנה. מי שמקשר בין שם משתמש אנונימי לבין אדם מזוהה ללא הסכמתו, דינו חסימה והרחקה מהקהילה לצמיתות. מי-נהר - שיחה 02:43, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה אינו מקרה רגיל. פה מדובר באדם המציג את עצמו קבל עם ועולם, במה שמכונה "פריים טיים", כמי שכותב בוויקיפדיה. ככזה, הוא עשוי להפוך בעיני הציבור ל"שגריר של ויקיפדיה על המסך". אני חושש ממצב בו אותו כותב כלל אינו מנוסה ואולי ההגדרה "כותב מידי פעם" (על משקל ההגדרה "מדגמנת מדי פעם" שהוצמד לנלה מהעונה השנייה) תתאים יותר. לאור המקרה המיוחד, זו לא אמורה להיות חשיפה שאמורה להזיק לו, וכפי שציינתי, אני מקווה שיבחר לעשות זאת בעצמו באחד הפרקים (מי יודע, אולי הוא גם ילמד את "אנשי הווילה" כיצד עורכים בוויקיפדיה - אם הוא יעשה זאת טוב, הרווחנו. אם לא, הוא עלול להוציא לנו שם רע). אני לא יודע מה לגביך, אבל אני מייחד חלק ניכר מזמני להדרכה בנושאי כתיבה בוויקיפדיה ודואג לשמו הטוב של המיזם ולשמם הטוב של המשתתפים בו. מקרה זה עשוי/עלול להשפיע על דעת הציבור בנוגע אלינו. דבר אחרון, מי אמר בכלל שהוא כותב בוויקיפדיה העברית? יכול להיות שהוא כותב באנגלית או בשפה אחרת... ‏Ldorfman‏ • שיחה 10:12, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ל-Ldorfman לרגע לא הטלתי ספק בתמימות וטוהר כוונותיך. ותרומותיך הרבות והטובות בויקיפדיה ניכרות ועל כך תבורך. אם ישנן בעיות הנוגעות לאופן פרסומה של ויקיפדיה יש למצוא דרכים אחרות להתמודד עימן כי זו כאמור אינה דרך לגיטימית. מי-נהר - שיחה 17:55, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני בדרך כלל לא מתרגש מסיפורי אאוטינג למיניהם, אבל במקרה הזה באמת אין שום סיבה לחשוף את שם המשתמש אם המשתמש לא התיר את זה במפורש. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:35, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מה אנחנו מעוניינים או רוצים זה לא רלוונטי. חל איסור מוחלט וטוטאלי לבצע אאוטינג למישהו שכותב כאן באנונימיות, ומי שיפר את האיסור למטרת מציצנות גרידא מסתכן בסילוק מהקהילה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:52, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כפי שהסברתי, אין כאן כל עניין של מציצנות, אלא דאגה לשמו הטוב של המיזם ולשמם הטוב של הלוקחים בו חלק. נראה איך דברים יתקדמו ואיזה רושם הוא יותיר על הצופים. אם תהיה בעייה, ראוי יהיה לפנות להפקה כדי שתעביר לו פנייה בנושא. ‏Ldorfman‏ • שיחה 16:50, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לדדי שי שמורה הזכות לומר מה שהוא רוצה על עצמו ועל ויקיפדיה, כמו לכל אדם שומר חוק. הוא יכול להגיד שהוא הקים את ויקיפדיה העברית, שהוא כתב בעצמו את הערך היפה והחנון ושהוא גובה מאתיים דולר ארה"ב לערך מחמיא. כמובן שההפקה עוד תעשה צימעס מהדברים היוצאים מפיו, בשאיפה להעלות את שיעור הצפייה בתכנית. אני מניח גם שצילומי העונה הנוכחית כבר הסתיימו, כך שממילא אין טעם לפנות להפקה בכל מיני בקשות מופרכות להצמיד לו דובר. ליאור पॣ • ד' בסיוון ה'תשע"ב • 17:01, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

הוא לא הראשון. בעונה הראשונה של היפה והחנון השתתף אחד הכותבים בוויקיפדיה. פעילותו בוויקי הייתה פסולה והוא נחסם. אני לא חושב שהוא חשף את השתתפותו במיזם בטלוויזיה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:07, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

וזה בדיוק ההבדל. אני משוגע על הסדרה הזאת ובכל זאת לא יודע על מי דיברת, שלקח חלק בעונה הראשונה. זה גם לא משנה, מפני שההוא מהעונה הראשונה לא הזדהה כפעיל במיזם. לפיכך, לא מקשרים בין דמותו הטלוויזיונית לוויקיפדיה. היה ודדי שי ישאר בתוכנית במשך זמן רב, המיזם עשוי להיות מזוהה איתו (כלומר, כשידברו על ויקיפדיה, ירצו את תגובתו - הוא עלול/עשוי להפוך לפנים שלנו, וכל זה מבחירתו). מזה אני חושש - שכשנדבר על ויקיפדיה בחוגים שונים, ישר יקשרו אותנו אליו; כשנדבר על הצורך בעוד כותבים, אנשים ישר יזכרו בו. לא בטוח שזה יעשה טוב למאמצים שלנו להביא עוד כותבים. לפיכך, ראוי לפחות שנדע מיהו בינינו, אם הוא בכלל כותב פה לאורך זמן וכו'. הוא יכול היה להגיד על עצמו מה שהוא רוצה, ובכל זאת, זה המאפיין בדמותו שהוא (או ההפקה) בחרו להדגיש, ולכן עליו לעמוד מאחורי בחירה זו. גם אם התוכנית צולמה מזמן, ההפקה/משרד יחסי הציבור, עדיין משחררים מידע רב על הדמויות תוך כדי העונה דרך העיתונות, כך שזה לא יהיה מיותר לפנות להפקה בעת הצורך. ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:34, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אתה צודק. אכן כדאי לנסות ליצור קשר עם הדדי הזה ולברר את הפרטים האלה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:24, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אפשר גם להוריד את מפלס ההיסטריה. למרות שלפעמים זה נראה כך, ויקיפדיה אינה מועדון קרב, אדם רשאי להצהיר על עצמו כעורך בוויקיפדיה מבלי שנבדוק אם הוא זכאי לזכות הצבעה. לירון, אתה לוקח את זה קשה מדי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:59, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תמצאו איזה 5 כותבים בוויקיפדיה שנראים טוב, הם האנטי לתדמית החנון ושמוכנים להצטלם - נעלה קמפיין אינטרנט תקשורתי נגדי שמראה שלא כולם סופר חנונים :) --‏ Itzike שיחה 13:01, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית שכל אחד שהוא רשאי לערוך. יש לדרוש מדדי שי להציג לאלתר ראיות ברורות לכך שהוא אכן כל אדם שהוא, שאם לא - הרי שהוא מתחזה באופן שקרי למישהו שרשאי לערוך בוויקיפדיה, ועלינו לחשוף את התרמית. (נכתב על-ידי אלמוני ב-15:47, 25 במאי 2012)
איף אפשר להתחזות באופן שקרי למישהו שרשאי לערוך בוויקיפדיה? הרי כולם רשאים לערוך כאן... • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:04, 26 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
סרקזם רוליג... דניאל תרמו ערך 20:14, 26 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ויקיפדיה בעמוד הפייסבוק - הועבר מלוח המודעות.[עריכת קוד מקור]

אני עיתונאי מתחיל. אני יכול לומר זאת, מאחר והתקבלתי למערכת "מעריב" ומתחיל לעבוד על הכתבה הראשונה שלי היום. בלי קשר, יש לי גם עמוד בפייסבוק. לעמוד הזה קוראים "נותן בראש". זהו עמוד שאחת ליום או אחת ליומיים אני מעלה בו מאמר דעה. בוחר נושא, ומבליט את כל הדברים שלא נח לי איתם באותו הדבר. לדוגמא, אתר אטרף דייטינג קיבל שם כתבה שמבליטה איך הוא פשוט לא רוצה שתמצאו בני זוג, ואיך הוא רוצה שתתעסקו במין מזדמן ויחסים בלתי מוגנים, כי זה טוב לו כלכלית. או חברת החשמל והיחס שלה לעובדי הקבלן שלה. למה אני מספר לכם את זה, מלבד זה שאני מזמין אתכם להצטרף לעמוד? פשוט: לא חשבתי שאני אעלה מאמר על ויקיפדיה, אבל הערב יעלה מאמר שיבליט את כל מה שלא נח לי עם מה שחלק מהאנשים עושים בויקיפדיה, וחשבתי שכדאי שתקראו את זה. אולי, למעשה, זה יעיר כאן כמה אנשים שלא אנקוב בשמם. תרגישו מוזמנים. אגב- אם מישהו מכם יודע איך מוחקים או מארכבים את דף המשתמש, אני אשמח לדעת. הספיק לי מהאתר הזה. SegevAfriat - שיחה 12:14, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ראשית זה כנראה מתאים לויקיפדיה:כיכר העיר ולא ללוח מודעות. שנית, אין מה לארכב את המשתמש, הוא יהיה זמין לך אם תתחרט בעוד מספר חודשים/שנים. -יונה בנדלאק - שיחה 12:39, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
התוכל בבקשה לתת כאן קישור לדף שלך בפייסבוק, לטובת אלה מאיתנו שהיו מעדיפים שתישאר עמנו? חיפשתי שם נותן בראש וקיבלתי כמה תוצאות, אחת מהן לא צנועה במיוחד (: ליאור पॣ • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 14:03, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זהו העמוד שלי בפייסבוק: http://www.facebook.com/pages/%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9/205785812873969

המאמר על ויקיפדיה הועלה עכשיו. וממה שאני יודע, אני לא הראשון שמעלה מאמר מהסוג הזה. בשנת 2009 או 2010, לא זכור לי מתי בדיוק, כתב אהרון קליין, מבית WND מאמר דומה על ויקיפדיה שעשה גלים ברמה העולמית, ואולי טוב שכך. אני לא מצפה שזה יעיר מישהו כאן, וכרגע גם אין יותר מדי מעריצים לעמוד שלי בפייסבוק, אבל התחלתי להיות עיתונאי בעיתון מכובד ברמה הארצית, ואני בטוח שעם הזמן העמוד שלי יצבור תאוצה, ואני מתכוון להעלות את המודעות למה שהולך כאן. SegevAfriat - שיחה 14:09, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

לפני שאתה מתכוון להעלות את המודעות כדאי שתנסה להבין מה באמת הולך כאן, כי יש במאמר שלך שתי שגיאות קשות ונפוצות. אין דבר כזה ויקיפדיה האמריקאית (יש באנגלית), וניכר שאין לך מושג מה זה טרול ואיך הם מתנהגים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:24, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
יכול להיות שאין לי מושג מה זה טרול. אחרי הכל, למדתי עליו מהערך שכתבו עליו בויקיפדיה :)SegevAfriat - שיחה 14:40, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה לא ערך, זה דף מדיניות. גם קריאה של הדף הזה לא יכולה לגרום למישהו להפנים מה זה באמת טרול. אם אתה מחפש דוגמא לטרול (בעצם סופר-מגה-טרול), אתה יכול להתחיל מכאן. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:50, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ראשית, אני מברך אותך שגב על העבודה החדשה. שנית בקשר למאמר - דווקא אהבתי. תמשיך ברוח זו. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:59, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
קוריצה, אני חייב לומר שלמשתמש שנתת לי יש בובת קש בשם "אופק 7" שאם תסתכל בדף השיחה שלו, למרות שזה נבזי- זה גרם לי להתפקע מצחוק. הרבה זמן לא צחקתי ככה מחוצפתו של אדם!SegevAfriat - שיחה 15:05, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
גילגמש, תמונת הפייסבוק שלך ענקית. קבל לייק! אם אתה מוצא במחמאה זו משום הפרת חופש הפרט, אתה רשאי להסיר אותה על מנת לשמור על פרטיותך. SegevAfriat - שיחה 15:05, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תודה. זהותי ידועה לחברי הקהילה ואיני מנסה לשמור אותה בסוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:07, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אגב, קוריצה, הייתי בטוח שאחרי בובת הקש הרביעית או החמישית, המשטרה דופקת לך בדלת ומחרימה לך את המחשב עם צו מבית משפט. אתה רוצה להגיד לי שאחרי כל כך הרבה בובות קש וטורליזם, הבנאדם מסתובב חופשי? SegevAfriat - שיחה 15:18, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
שגב, הנה רעיון נהדר לכתבה. איך המשטרה פשוט חדלת-אישים בטיפול במופרעי אינטרנט כאלה. אז כן, התשובה היא לא. בן אדם כזה צריך להיות מאחורי סורג ובריח. הוא אינו שונה מוונדליסטים שמשחיתים את גן השעשועים הקרוב לביתך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:22, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אם ניקח את הטענה שלך אחת מול השני (ונדליזם באתר אינטרנט אנציקלופדי (ואפשר להתווכח על זה) אל מול השחתת גן שעשועים, אני מסכים איתך בכבוד, שהשחתת אתר האינטרנט חמורה לא פחות, ויש שיגידו שאפילו יותר. אגב, אתה מוזמן להצטרף לעמוד שלי בפייסבוק ולהציע שם רעיון לכתבה. כתבה מהסוג הזה, ראוי שיהיה לה מחקר מקיף ותגובת דובר המשטרה, ואין לי בעיה להיות הכתב שיעסוק בזה.SegevAfriat - שיחה 15:34, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא מומחה בתחום אז תקנו אותי אם אני טועה. אבל נראה לי שהבעיה היא שמכיוון שמדובר במיזם התנדבותי אף אחד לא לקח על עצמו להתלונן למשטרה באופן רציני. תלונה כזו מצריכה הר של קישורים, כתובות אי. פי., התכתבויות עם ספקים וכו'. המשטרה לא תעשה במקומנו את העבודה ותלונה ללא כל הממצאים דינה להיגנז. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 16:53, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אתה טועה, חבלן. מתניה שיחה 16:56, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
טוב לדעת שיש אנשים שטפלו בזה, רע לדעת שהמשטרה לא לקחה את זה ברצינות המתבקשת. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:08, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עצוב לומר, אבל שני השיקולים המרכזיים בגורלה של תלונה במשטרה הם: עניין הציבור (עד כמה זה מסוכן לציבור) ומהות המתלונן. ולמה זה עצוב? כי עניין לציבור אומר מה רמת המסוכנות של הפושע לציבור, הווי אומר מישהו יכול לנפח אותך במכות, אבל אם הוא לא באמת אדם מסוכן, גורלה של התלונה להסתיים בהרחקה לחוד שאו משהו כזה, ומהות המתלונן אומר שאם זרקת נעל על אחותך תקבל הרחקה ואם זרקת נעל על דורית בייניש תקבל שלוש שנים בפנים (אותו עונש שקיבלו זוג שדרסו ילד, ברחו מהמקום וטשטשו ראיות, המקרה של הילד עמרי בלחסן). הצד העצוב יותר, הוא שאם פגע מישהו שיש לו קשרים, גם אם יש עניין לציבור, יכול מאד להיות שהתלונה שלך תיעלם. אבל במקרה שלנו מדובר במיזם רציני ומוכר. כך שאם מפעילי מערת ידועים של ויקיפדיה, שיש להם הרשאה לכך, יכולים להגיש תלונה למשטרה. זהו תפקידה של המשטרה להוציא צו מהית המשפט שמורה על הבאתם של כתובות IP וכו'. למרות שכאן בויקיפדיה יש את כל כתובות הIP פתוחות לעיני כל (מה שלדעתי הוא עבירה על חוק הגנת הפרטיות- שהרי עצם העובדה שמישהו הפר את החוק וביצע ונדליזם באתר, לא אומר שלאתר יש את הזכות לנקום באותו אדם ולפרסם לכולם את כתובת הIP שלו- זה מנוגד לחלוטין לחוק הגנת הפרטיות וויקיפדיה עלולה למצוא עצמה נתבעת נוכח פרסום הIP. בוא נאמר שאם אני הייתי טרול, ואני לא, אבל אם הייתי, ובויקיפדיה היה לי דף כמו של האנציקלופדיסט, שבו כל כתובות הIP שלי היו פתוחות לעיני כל, הייתי שוקל תביעה אזרחית נגד קרן ויקימדיה, ואני בטוח שהייתי שואב ממנה כמה וכמה מיליוני שקלים בשקט. הצגת כתובות הIP שלו, היא לירות לעצמנו ברגל, כי יש עליה זבוב. SegevAfriat - שיחה 02:19, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מה שכתבת כאן מעורר חשש כבד שדף הבלוג שלך על ויקיפדיה מכיל גם הוא אי-הבנות משמעותיות לגבי האופן בו ויקיפדיה עובדת. כשאדם כלשהו כותב דבר מה בוויקיפדיה לא כמשתמש רשום, מופיעה הודעה ברורה ובולטת שכתובת ה-IP שדרכה בוצעה העריכה תהיה גלויה וכל אחד יוכל לראותה. הדף שהזכרת מכיל בסך הכל ריכוז של כתובות IP כאלו, כשהכתובות עצמן, בצורה לא מרוכזת מפוזרות ומבוזרות בהיסטוריית הדפים השונים. אין הבדל בין זה לבין עריכת אלמוני כלשהי, שגם בה כתובת ה-IP נשמרת "לנצח" בהיסטוריה. הקביעות המופרכות שרשמת, לפיהן הריכוז הזה יכול להיות עילה לתביעה, והרעיון שבתביעה כזו ניתן לזכות, ולו זו בלבד אלא לחלוב ממישהו "מיליוני שקלים" מצביעים על אי הבנה משמעותית ביותר של מספר דברים, שאחד מהם הוא האופן בו ויקיפדיה פועלת. קיפודנחש - שיחה 02:56, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אם "חופשי" משמעו מקום שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו בלי להתחשב בדעות האחרים שלצידו, אז אכן ויקיפדיה העברית אינה חופשית. נצביע בפרלמנט על תיאור מוצלח אחר. Zivya - שיחה 12:29, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

"חופשי" משמעו שכל אחד יכול לכתוב, בלי שיזכה ליחס מתנשא וכוחני, ולפעמים גם עוין ומשפיל, מקומץ אליטות. אגסי - שיחה 18:27, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אגסי, לאף אחד לא אכפת מהפרשנות שלך למושג תוכן חופשי (שוב לא טרחת לקרוא את הקישור מהעמוד הראשי). מי שבא לפה בכוונה אמיתית לתרום (ולא לרק לקטר ולהתלונן כל היום) זוכה ליחס טוב כל עוד הוא מקבל את חוקי המקום. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:29, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
גם בכיתה ח' היו לך בכיתה את החבר'ה שהנהיגו, תקרא להם אליטות. בדרך כלל אם לא מקשיבים למישהו זה אשמת אופיו/התנהגותו שלו. Zivya - שיחה 18:36, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
השוואה מעניינת בין אליטות ילדותיות של כיתה ח' לאליטות של ויקיפדיה.. קשה להסכים עם הקביעה שאם ויקיפד זוכה ליחס מתנשא עוין ומשפיל זה בהכרח אשמתו. אגסי - שיחה 19:16, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

כיכר העיר הוא לא מקום טוב להתמרמר על שלטונם של מנהיגי ויקיפדיה. צריך לפתוח כיכר א-תחריר. ‏ישרוןשיחה 21:28, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

איך יודעים שאני מכורה לויקיפדיה? גרסת האייפון...[עריכת קוד מקור]

אם כשאני כותבת הודעה באייפון ואיך שכתבתי את האותיות "ויק" או "ויקי", האייפון שלי לא חושב שאני כותבת למישהי בשם ויקטוריה (למרות שיש לי כזאת ברשימת הטלפונים) וממהר לתקן ל"ויקיפדיה", אז זה די ברור שיש לי טלפון חכם! .. לא? Face-smile.svg גם לכם זה קורה?Itzuvit - שיחה 21:19, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

זה לא האייפון, זה זה. 188.64.201.5 14:52, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]


אירוויזיון 2012 - אופוריה מול קתרזיס - מהמר ששבדיה תנצח אבל אלבניה הכי טובה[עריכת קוד מקור]

ממש לפני עליית חצי הגמר הראשון היום, שיכלול את אלבניה עם השיר "אישי" ("Suus" בשפה הלטינית), רציתי לשים את הדגש על השיר הזה. שיר שהוא אחד המקוריים והקשים לביצוע בתולדות האירוויזיון. מוזיקה קלאסית-קודרת וזמרת שנותנת את כל אישיותה בתוך האמנותיות שלה עם הופעה ומלים מקוריות ועמוקות על הכאב האישי בעולם מחוויות שלה, בלי סיפור אהבה דווקא בין בני זוג כמו רוב השירים בהיסטוריה ובלי קטעים מוזיקליים מתקתקים. שיר שמזכיר את ביורק שרה על רקע מוזיקה קלאסית. יש שאומרים ועוד יגידו שהסגנון עושה להם כאב ראש עקב עוצמות הקול החזקות בפזמון, אבל בשבילי עוצמות הקול מראות את הכאב ומבליטות את יכולות השירה ומעברי הסולמות בקול שלה. אז רק למקרה של מחדל שהשיר הזה לא יעלה לגמר, וכנקודה למחשבה למי שקורא זאת עכשיו, וישים לב לשיר הזה בחצי הגמר היום.

אין השנה הרבה שירים טובים במיוחד, ואם לשופטים יש באמת הבנה במוזיקה ייחודית ואיכותית, אני מצפה שאלבניה תעלה בקלות לגמר רק על סמך הצבעתם בלי קשר לציבור, ואני מצפה שתסיים ב-5 המקומות הראשונים של הצבעת השופטים בגמר.

שבדיה נראית כמנצחת גם בשביל התחושה הראשונית שלי ועוד יותר לאחר הטירוף של האהדה לשיר הזה ברחבי סקרים באינטרנט וצפיות ביו-טיוב. אחרי אלבניה וקצת אחרי אוקראינה, שבדיה הכי אהובה אישית גם עלייעם שיר שבאמת נותן תחושת "אופוריה" כמו כותרתו בסגנון טכנו-דאנס וזמרת טובה מאוד, שלא נראה בממשות כזאת בדרך כלל במוזיקה באירוויזיון. רק בולגריה-2007 הלך יותר רחוק באירוויזיון עם תחושת טראנס.

מעניין ששני שירים אלו, בשני קצוות המוזיקה עוסקים בתחושה אישית כללית בלי סיפור רומנטי. כנראה שזו הנוסחה הפשוטה כדי להבליט תחושה בשיר עד הסוף, רק הזמר והתחושות שלו בלי לערב הורים ואוהבים רומנטיים למיניהם. :) יהיה מעניין לראות, אם יקרה, את אלבניה מול שבדיה בגמר.

אוקראינה גם שיר דאנס כיפי ביותר עם זמרת מעולה. ו-איטליה שיר פופ כיפי ביותר עם זמרת מעולה - א-לה "איימי ויינהאוס".


הימור לגמר, משהו בסגנון הזה:
שבדיה-מנצחת.
איטליה-מקום שני.
אוקראינה-מקום שלישי.
אזרבייג'ן-מקום רביעי.
אלבניה-ישראל-בריטניה-סרביה-צרפת-הולנד - מקומות 5-10.
רומניה-מולדובה-רוסיה-איסלנד-ספרד - 11-15.
גרמניה-קפריסין-אסטוניה (גם מאוד אוהב את אסטוניה) - 16-18.

אומנות - שיחה 20:05, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

במילים אחרות - אתה מניח שישראל בכלל תגיע לגמר. גיחוך. אז שיהיה בהצלחה.... דני. Danny-wשיחה 21:08, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אירוויזיון אחד ניסיתי לעקוב - 2005. שיר אחד, בשם Run & Hide בלט במגניבותו, וכשהוא סיים אחרון עם 4 נקודות אני סיימתי עם האירוויזיון... ‏ישרוןשיחה 21:26, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

דני, לדעתי השיר של ישראל ביחס לשנה זו הוא אחד הטובים, וטוב באופן כללי כי הוא משלב פאנק עם אוריינטלי. בכל אופן, לפני שבועיים הלכתי לאירוע עם איזבו (וגם ולנטינה מונטה-סן-מרינו), והם נחמדים ומשקיעים הרבה במוזיקה שלהם. אז מגיע להם :)
ישרון, גם אני הייתי בהלם מגרמניה ב-2005 ומדי פעם נזכר בו, גם היה אחד האהובים עליי אז. יש תיאוריה שבכלל כל מדינות "ה-4 הגדולות" שבהן גרמניה (שמשתתפות קבוע בגמר מאז 2004), הגיעו אחרונות כי המצביעים שלא היו רגילים אז כעסו על המיקום האוטומטי שלהן בגמר אז בקושי הצביעו להן. אומנות - שיחה 21:45, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]


הצעת עבודה בעמותת ויקימדיה ישראל[עריכת קוד מקור]

שלום כולם,

כדי לאפשר צמיחה וסיוע למתנדבים בעמותה, החליט הוועד של עמותת ויקימדיה ישראל לפרסם הודעה על הכוונה להעסיק מתאם/ת פעילות בעמותה בהיקף של חצי משרה. הוועד מחפש להעסיק מועמד/ת רציני/ת, בעל מעורבות ואמונה במטרות התנועה. העובד/ת יתבקשו להיות בעלי ראש גדול, לקחת ולהוביל משימות בעצמם במסגרת תחומי אחריותם ולהיות באופן אקטיבי בקשר עם גורמי העמותה.

להלן תיאור התפקיד מתוך המודעה המלאה באתר העמותה.

(מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. התפקיד, כמובן, מוצע לגברים ולנשים כאחד)

תיאור התפקיד[עריכת קוד מקור]

  • מעקב אחר מימוש החלטות הוועד ויישומן ומעקב אחר פעילות מנהלי הפרויקטים בעמותה.
  • רכז הפרויקטים ישמש עוזר לחברי הוועד, בדגש על יו"ר הוועד, מזכיר הוועד, דובר העמותה וגזבר העמותה.
  • עדכון אתר העמותה ובלוג העמותה בפעילויות כפי שידווחו על-ידי מנהלי הפרוייקטים.
  • עבודה עם המתנדבים בעמותה ועם עורכי ויקיפדיה כדי לרכז בקשות למשאבים, לוגיסטיקה וארגון לפעילותיהם.
  • טיפול בעבודה משרדית (דואר, טלפונים, מעקב משימות) הקשורה לפרויקטים ולניהול העמותה.
  • ריכוז החזרי הוצאות ובקשות תקציב מחברי העמותה ותיעודם.
  • טיפול בתרומות ובדפי בנק ועבודה מול רואה החשבון של העמותה.
  • טיפול בעבודה מול גופי המדינה (רשם העמותות, מס הכנסה).
  • העבודה תתבצע מביתו של הרכז, למעט פגישות פרויקטים וישיבות ועד ועמותה שאליהן יתבקש רכז הפרויקטים להצטרף.
  • רכז הפרויקטים ידווח לוועד העמותה וכפוף להחלטותיו.
  • בשלב זה ייאספו קורות חיים של המועמדים ויחלו ריאיונות ללא התחייבות להעסיק בסופו של דבר.
  • באסיפה הכללית הבאה יתקיים דיון בעניין ההעסקה כדי לאשרר את ההחלטה.

בברכה, ‏Harel‏ • שיחה 17:11, 22 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

לדעתי צריך להוסיף בעמוד הראשי[עריכת קוד מקור]

היום בהסטוריה, ה-23.5 להוסיף את יום הולדתו של רוברט מוג שהמצאתו, הסינטיסייזר, היא מהחשובות בעולם המוזיקה. מה דעתכם? וגם: האם מותר לנו לערוך דברים כאלה בעמוד הראשי, או שמא עדיף שלא? SegevAfriat - שיחה 12:27, 23 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ר' ויקיפדיה:היום בהיסטוריה. בפעם הבאה כדאי לנסות ללחוץ על הקישורים שבצד התיבה ולראות אם מגיעים למשהו מעניין. Tzafrir - שיחה 13:08, 23 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ההשפעה של גוגל דודל מדהימה. תראו את סטסטיסטיקת הצפיה של הערך. אביהושיחה 07:20, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ככה זה כשויקיפדיה היא התוצאה הראשונה המתקבלת. :) ‏LightBringer‏ • שיחה 12:13, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

רק היום בגוגל!!!![עריכת קוד מקור]

היכנסו לעמוד הבית של גוגל, יש שם סינטיסייזר מדומה שאפשר לשחק איתו!! תהנו :) SegevAfriat - שיחה 12:28, 23 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

מה הוא קופץ?[עריכת קוד מקור]

שיעור הצפיות בעמוד הראשי יציב למדי. מה גרם לו לקפוץ ביום חמישי שעבר (ה-17 לחודש) וביום שלישי האחרון (ה-22 לחודש)? ליאור पॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 14:20, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

יש בימים האחרונים דיונים על עיצוב העמוד הראשי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 15:58, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני יודע, אבל אני מעדיף להאמין שהמשתתפים בדיונים הללו לא צופים בעמוד הראשי עשרים אלף פעם ביום. ליאור पॣ • ד' בסיוון ה'תשע"ב • 16:48, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שזה קשור בנו. כנראה קבוצה גדולה של אנשים (אולי תלמידים או סטודנטים) קיבלה משימה כלשהי הקשורה לוויקיפדיה וכך נוצרה העליה הגדולה במספר הצפיות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:54, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עליה של עשרים אלף כניסות זה לא עניין של קבוצת סטודנטים. זה הרבה יותר מכך, אך קטונתי מלהציע הסבר. • רוליג שיחה • אמצו חתול 19:27, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

תוכניות ריאליטי בכלל ו"היפה והחנון" בפרט[עריכת קוד מקור]

בעיקרון אינני רואה תוכניות ריאליטי, אבל קורה שתוכנית או פרומו לתוכנית מתחילים כשאני בסביבות הסלון (במטבח, למשל) ומזדמן לי לשמוע דקה או שתיים מהזוועה. היום זה קרה עם היפה והחנון - לא חשוב מה נאמר שם, ממילא אי אפשר לשחזר את השטויות שנפלטות שם בקצב בל יאומן, אבל לא יכולתי שלא לחשוב על כך, שבשעת השידור (בסביבות שבע בערב, אם אינני טועה), ילדים נחשפים לו אפילו אם אינם יושבים מול המכשיר ממש. מה המסקנה שהם, ובעיקר הן, צריכות להסיק ממה שהן רואות ושומעות שם? שהדרך להתפרסם ולהיות ל"סלב", משאת נפשן של ילדות מגיל חמש ומעלה, בעידוד הרבה מן האמהות, היא להיות פרחה מטומטמת, כמעט אנאלפבתית ("קוראת, בטח קוראת, רק לא מבינה"), לא לדעת כמה שנים עברו בין 2007 ל-2012 בלי לספור על האצבעות, ועוד פנינים כהנה וכהנה, בלוויית פרצי צחקוקים מתחנחנים. אנחנו המבוגרים יודעים, שכל טקסט הזבל הזה נכתב על ידי כותבים ציניים במיוחד והפרחות מוכנות בשמחה לדקלם אותו כדי להופיע בטלוויזיה, אבל ילדות לא מתוחכמות חושבות ש"זה על אמת" ואם כך, אם רק יש להן כמה נתונים חיצוניים מתאימים, למה להן ללמוד קרוא וכתוב, הבנת הנקרא וחשבון? זה רק יפריע להן להגיע לזוהר האמיתי, לא ככה? ולזה מצטרפים גם תשדירי הפרסומת של 013, המהללים את הבורות והטמטום, במסווה של הומור, כמובן - "מסע האופניים הגדול בעולם - יום כיפור! נכון!!! זכית ב(לא חשוב מה, העיקר שזכית)". הצילו! זה רק אני או שמשהו רע מאד קורה לנו?שלומית קדם - שיחה 21:11, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אולי בגלל זה השר יובל שטייניץ החליט כבר בגיל 26 להוציא את הטלווזיה מהבית. הוא סבר שילדיו יקבלו עושר רב יותר בלעדיה בדיוק כמו איינשטיין מי-נהר - שיחה 22:14, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
בטלויזיה יש גם תוכניות בידור שלא אמורות לחנך. הכישלון הוא של מערכת החינוך שלנו. אגסי - שיחה 23:15, 24 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
רוב מה שיש בטלווזיה זה בידור. גם החדשות הן חלק מהבידור. כי הם באו לספק שעה טובה של צפייה אך לא לספר כל מה שקרה. אם זה לא יום עבודה רגיל, אז מביאים פחות חדשות. אם יש הרבה חדשות לספר, לא מספרים אותם כי יש מספיק אייטמים מוצלחים. אם כי יש לשבח את תוכנית החדשות "היום שהיה" בערוץ 10 שהיא תוכנית חדשות אמיתית ואיכותית.מי-נהר - שיחה 00:50, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אמנם תכניות טלוויזיה לא אמורות לחנך אבל הן גם לא אמורות לפגוע בחינוך. וזה לא רק שאלה של חינוך ילדים אני חושב שגם רוב המבוגרים לא חסינים בפני כל נזקי הטלוויזיה. ‏ישרוןשיחה 01:24, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
בעוונותי הזדמן לי לקרוא ביוגרפיה או שתיים של איינשטיין, וכן את הערך בוויקיפדיה (בזו ובאנגלית) עליו, ובשום מקום לא מצאתי את העובדה המעניינת שצויינה כאן, שהוריו החליטו להוציא את הטלוויזיה מהבית. תוכל להפנות אותי למקור לטענה הזו? שווה אולי להוסיף זאת לערך עליו. קיפודנחש - שיחה 02:00, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
דן מרגלית שאל את שטייניץ בפליאה איך זה שהוא אומר שאין לו טלויזיה בבית, מה יהיה על הילדים כיצד ירכשו דעת וחכמה להכיר את העולם... ענה לו שטייניץ שגם לאיינשטיין לא היה טלויזיה... נא קרא לאור זאת את המשפט שכתבתי לעיל בהתאם. מי-נהר - שיחה 02:09, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
סיפור נחמד, אבל נקווה שאנשים לא ייקחו זאת רחוק מדי - יש סברות מבוססות למדי שלמשה רבנו לא היו מים חמים במקלחת, ושאברהם אבינו לא השתמש, במחילה, בנייר טואלט. כולי תקווה ששטייניץ לא ירחיק לכת עד שם. קיפודנחש - שיחה 02:14, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לא סיפור ולא שמועה, זה שודר בפאנל פופוליטיקה בשידור חי בפריים טיים מי-נהר - שיחה 02:38, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לא התכוונתי חלילה להטיל ספק בדבריך, ואם כך השתמע אנא קבל את התנצלותי. ניסיתי ללגלג קלות על הגיונו של שטייניץ, אבל לא שווה לקחת זאת מעבר למקום שזה כבר הגיע. כבוד - קיפודנחש - שיחה 02:46, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
קראתי את ספריו של שטייניץ. עדיף לי להושיב את ילדי מול שידור חוזר מחזורי של כל שלוש העונות של היפה והחנון, מאשר לחשוף אותם ל'טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה'. פומפריפוזה - שיחה 05:53, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כמה דברים:
בזמן שאיינטשיין היה נער לא היתה טלוויזיה, כך שלא היה מה להוציא.
אני לא רואה פסול בתכניות ריאליטי. בידור זול הוא חלק מהחיים. יש בטלוויזיה גם תכניות אירוח שדנות במטריה נשגבת יותר. אני רואה גם את אלה וגם את אלה. אין רע בפלורליזם. אני בהחלט מרוצה מהמצב הנוכחי שבו יש שפע של בידור זול בטלוויזיה, לצד תכניות במדע פופולרי. הצופה יבחר מה יראה. גם באינטרנט יש שפע של שטויות והרבה אתרים רציניים. צריך לדעת להנות משני הסוגים.
אם יש ילדה שחלומה להיות פרחה מפורסמת, אז היא תיהיה כזאת. אני לא רואה שום בעיה עם זה. היא הגשימה את חלומה. מה רע בכך? הנסיון לקבוע לאדם את חלומו הוא פסול ואיננו פלורליסטי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:29, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אין ספק שטלוויזיה מכילה זבל בלתי יתואר. השאלה היא אם באמת מדובר באיזושהי הידרדרות? כלומר, ילדים יכולים לספוג את אותם הסימנים גם מהחברה עצמה. האם הילדה הכי מקובלת בכיתה היא לא זו שהכי יפה - אלא הכי פעילה חברתית, משקיעה בלימודים וכו'? יש כאן עניין של חינוך - הרבה יותר מאשר תכני טלוויזיה. הילד נחשף לעולם, וההורים עוזרים לא לכוון מה טוב ומה רע. כשם שהחברה היא לא האורים והתומים של התנהלות חברתית ואישית, כך גם הטלוויזיה - זה משהו שצריך להסביר לילדים. אביעד‏ • שיחה 06:48, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ממתי בימינו ההורים מחנכים? אם הם היו מחנכים דורנו החביב לא היה נראה כמו שהוא נראה - והוא נראה מעפאן. תרבות האינטרנט והטלויזיה הם בגדר שטיפת מוח, כי הם מלמדים את הנוער שרק מי שמצליח או, לאישה, מצליחה וגם חתיכה, שווה משהו. מהי ההשפעה של ההורים לעומת תכנים שילדים צופים בהם אקסטרה-שעות ביממה? ואותם ילדים הרי נהפכים להורים באיזשהו שלב. אם אדם לא מעוניין להסתכן שילדו יהיה פושע, הוא לא יגור בשכונות פשע. אם אדם לא רוצה להסתכן שהאידיאל של בתו זה להיות בלונדה מטומטמת, שיוציא את הטלויזיה מהבית שלו. אין ספק שלא הכל שחור לבן וכמו שאמר גילגמש - זה בחירה חופשית של ההורים, ולי אין נימוק ריאלי למה לאסור. השאלה היא האם הטלויזיה נותנת לאנשים בכלל חופש לבחור. Zivya - שיחה 13:47, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צביה, אני לא יודע לאיזה דור את שייכת אבל בדור שלי, כמו בכל דור לפניו, יש טובים יותר וטובים פחות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:17, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
טוב זה עניין של יחס ומינון. Zivya - שיחה 10:41, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כאן ראוי לצטט את שירו של עבגד יבאור:

אֵין לָנוּ טֶלֶוִיזְיָה.
טוֹב שֶׁאֵין לָנוּ טֶלֶוִיזְיָה.
טוֹב לְהַגִּיד שֶׁאֵין לָנוּ אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה
עַצְמָהּ.

תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:26, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אתם באמת קונים את הטיפשות של הבלונדיניות שם??!! זה הכל מבויים. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:54, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כל הטלויזיה מבוימת. Zivya - שיחה 13:55, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ואני מעולם לא הצלחתי להבין מה כל כך מעניין בתוכנית ההבל היא שנדמה לי שקוראים לה הפח הגדול או משהו כזה. זה זבל במלוא מובן המילה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:56, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
קוראים לה האח הגדול, מעניין אם באמת לא ידעת את זה... תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:17, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
האח הגדול איננו זבל. תמיד היה בידור המוני ותרבות גבוהה שהתקיימו זה בצד זה. אני לא רואה בעיה בקיום תכניות הריאליטי. מי שלא רוצה שלא יצפה. יש עוד עשרות ערוצים. כלל לא חובה לצפות דווקא בתכנית הזאת. אני באופן אישי לא אוהב את האח הגדול, אך כן ראיתי את שתי העונות הראשונות של היפה והחנון ודי נהנתי. אני לא חושב שהביקורת על התכניות האלה מוצדקת. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:00, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כמובן, גם בעבר היו שעשועים להמונים, גלדיאטורים, זריקת אסירים למאכל חיות טרף, קרבות בין בעלי חיים או מלחמת פרים - את הבידור הנחות לא המציאו אתמול, רק המשיכו קו עתיק ותיק. כל זה היה טוב ויפה, לולא היו דוחפים לנו מנות גדושות של פרומוים בין התוכניות האחרות. אפשר להגיד שזו רמה דומה לפרסומות ובכל זאת, זה לא אותו דבר, כי הפורמט אינו של פרסומת. זה דומה לפרסומות המתחזות למאמרים מלומדים, פויה! בברכה. ליש - שיחה 17:07, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
קרבות גלדיאטורים היו מציאות לשמה. תוכניות הריאליטי לעומתם אינן ראויות להיקרא מציאות, אלא דרמה לא מתוסרטת. בלי קשר לרמתן, רגעי שיא מרגשים מצולמים שוב ושוב עד לתוצאה הרצויה, טקסטים מצורפים לסצנות אחרי מעשה, והעריכה מגישה את המציאות לצופה כשהיא קצוצה ומתובלת עד בלי הכרה. • רוליג שיחה • אמצו חתול
במהלך השבת יצא לי לקרוא ספר חרדי שמסביר על הנזקים בטלוויזיה. אני לא יודע אם הוא באמת כזה, אבל הוא מתיימר להיות ספר מדעי. הוא מציג מחקרים, ידיעות שונות על טלוויזיה שהופיעו בעיתונות ואין בו כמעט שום הטפה, דבר יוצא דופן בספרות החרדית (צביה, איה הערך?). תמצית הספר: טלוויזיה היא נזק לאינטליגנציה, לחברה ומה לא (ילדים מטומטמים רוצחים שרצחו בהשפעת מה שראו בטלוויזיה, פרסומות שמעודדות את האדם לצרוך ללא הפסקה, תכנים מיניים בוטים שילדים נחשפים אליהם ללא שום בקרה, שטחיות ורדידות (20 שניות על הרצח המזעזע... ונעבור לפח הגדול) ועוד ועוד זבל מסוג זה). אותי הספר די שכנע. ‏HoboXHobot‏ 22:18, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
האם הכותב הוא פסיכולוג? בשביל מה לך לקרוא ספר מטעם אג'נדה בנושא שיש בו ספרות מקצועית כה ענפה? דניאל תרמו ערך 22:30, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
את האמת, גילגמש די צודק, הרעיון של התוכנית האח הגדול היא לקחת אנשים ממגוון האוכלוסייה ולראות כיצד הם מסתדרים זה עם זה במקום סגור, אשכנזי וספרדי, שנטי ועצבני, חילוני וחרדי. אך לצערנו הדבר שלוקח את ההצגה הוא לפעמים הבורות שיש לכמה אנשים ואז ישר מתחילות הצעקות זה מה שמשדרים בלונדינית שחושבת שאירופה זאת מדינה אך מנגד התרבות היא להראות גם את המציאות הישראלית, ריבים בין שמאלנים לימניים ב'אח' וויכוחים על ריבים של בנות על גבר או עצבים של חילוני גמור שלא מסכים על הפרדת כלים - מציאות ישראלית שבא לידי ביטוי בבית אחד. על מסך הטלוויזיה שלנו. ולפעמים זה קצת לא נח לנו. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:37, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
דניאל, א. הייתי משועמם ולא מצאתי משהו טוב יותר לקרוא...
ב. כהמשך להערה הקודמת, אני לא מחפש ספרים מסוג זה, יש לי דברים טובים יותר לעשות... ‏HoboXHobot‏ 22:40, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אתה קורא ספרים? כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:41, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כשיוצא לי. אח שלי עכשיו בצבא אז הוא לא קונה כמעט ספרים חדשים ואני נאלץ לחרוש את הקודמים הטובים. ‏HoboXמשתמש:אורח פורח
אז אתה כן קורא, פששש כל הכבוד. בחברה שלי צמד המילים 'קריאת ספר' כבר נכחד מזמןחחח כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 23:30, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אכן ריאליטי לשמו, כשלוקחים את ברי סימון ומציגים אותה כ"חרדית". דניאל, לא הייתי אומרת שהמסקנה שמה שהאדם קורא ורואה משפיע עליו היא כל כך מרחיקת לכת. לא אביא דוגמאות מהשטח כי זה לא פופולרי. אבל אישית אני לא הייתי טורחת אפילו לכתוב על זה ספר. עוד דבר שלא הייתי עושה: לא הייתי עושה דה-לגיטימציה מראש למסקנותיו של ספר רק בגלל שהכותב שלו חרדי. זה נותן את הרושם הלא נעים שאתה חושב שעצם העובדה שאדם חרדי מכתיבה את כל דעותיו מראש למשהו חסר ערך עצמאי, בשונה מאדם חילוני, למשל. את הספר אני לא מכירה ולא קראתי. Zivya - שיחה 10:41, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צביה, חשוב להבין שציטוט של מחקרים מדעיים אינו מספיק כדי להפוך מילה כתובה לעמדה מדעית. יש תנאי הכרחי נוסף: המגמה של הכותב צריכה להיות פתוחה באופן המקסימלי האפשרי לכל האפשרויות, והאופן שבו הוא בוחר ביניהן צריך להיות על פי מדדים מדעיים. הבעייתיות בספר שצוין (כמו בשאר הספרים החרדיים, שמוכיחים באופן מדעי לגמרי שלא היה מפץ גדול, שהאבולוציה שקרית ושיש אל יחיד) היא שהמוטיבציה לכתיבתו אינה מדעית אלא אידאולוגית. משכך את יכולה להיות בטוחה שהוא ברר את המחקרים שהתאימו לאג'נדה שלו, ואני מהמר על כך שגם את המחקרים שצוטטו הוא עיוות.
ולא; לא מדובר באנטישמיות מצידי, כמו שמיד יקפצו כמה משתמשים לצווח. הריני מעיד על עצמי שכאשר אני מנסה להציג עמדה בה אני תומך, תהיה לי נטייה לא להביא את המחקרים שסותרים אותה וגם את אלה שכן אביא - אציג בצורה שתחמיא לעמדה שלי. אני חושב שזה נכון לגבי רוב גדול של בני האדם. Nachy שיחה 11:19, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אל באפך. גם אני חשדנית לספרים מן הסוג הזה, ולא ממש קוראת אותם. הטיעון שלך הוא טיעון כללי, והוא נכון חלקית באופן כללי. אבל כשמתייחסים לספר ספציפי, צריך לתת לו צ'אנס ולטעון נגדו טיעונים ספציפיים. לא הייתי שמחה לגלות שיש בציבור דה-לגיטימציה מראש לכל רעיון שאני מביעה על הכתב רק בגלל השתייכותי הדתית. Zivya - שיחה 11:29, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הוא נכון באופן מוחלט באופן כללי. מילה כתובה שהמוטיבציה לכתיבתה לחלוטין אינה מדעית - היא לחלוטין אינה בעלת תוקף מדעי.
אשתדל להתייחס לטיעון שלך בענייניות, אבל לרמת המדעיות שלו אתייחס בפקפוק רב. Nachy שיחה 11:32, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אין לי התנגדות שתפקפק לרמת המדעיות שלו בתנאי שהסיבה לפקפוק שלך היא חוסר כרוני בתארים מצידי וכדומה, ולא הרקע הדתי שלי. לגבי המוטיביציה: העובדה ש(נניח) לא מתחשק לי לפתור תרגיל בחדו"א, לא אומרת שתוצאתו הנכונה אינה בעלת תוקף מדעי. אם פעלתי לפי הכללים המקובלים - פעלתי לפי הכללים המקובלים, וזה כל מה שחשוב. Zivya - שיחה 11:54, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
את יוצאת מנקודת הנחה ש"מדעי" = "נכון בהחלט". זו טעות. המדע נועד להביא למינימום את ההטיות האנושיות באמצעות סדרה של כללים שנראים כשרירותיים. קיימת אפשרות שמי שפעל לפי כללים מדעיים טעה ומי שדיבר מתוך אמונה דתית צדק, אבל זה עדיין לא הופך את האמונה הדתית למדעית יותר.
המדע הוא סך הכול כלי שממקסם את רמת האמינות, ולפיכך אם לא פעלת לפי הכללים שלו, הרי שהקביעה שלך אינה מדעית.
כעת אני יכול לומר שאני נוטה לסבור שמה שמדעי יותר = נכון יותר, מכיוון שהסיכוי להטיות בו נמוך יותר. Nachy שיחה 12:19, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ספציפית לקחתי דוגמה לא מוצלחת של מתמטיקה. דוגמה אחרת: העובדה שיש לי מוטיבציה דתית להוכיח שאמא של ישו הייתה בתולה, נניח, לא תפסול מראש כל פירסום שלי בנושא. אם ערכתי אותו בהתאמה למוסכמות המחקר המדעיות המקובלות הוא ראוי לסקירה ועימות באופן עצמאי ככל מחקר מדעי, זה הכל. (אבל לא רק במדע; לא נכון לפסול מראש גם מאמר פובלציסטי בלי לקרוא אותו רק על סמך תכונה אחת כללית של הכותב אותו) Zivya - שיחה 12:30, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
חזרנו לבעיה הראשונה: התשובה היא לא. לא יכול להיות שערכת אותו ללא דופי בהתאם למוסכמות המחקר המדעיות, מכיוון שאחת מהמוסכמות המדעיות היא שהמוטיבציה לעריכת המחקר תהיה לא אידאולוגית אלא מדעית בלבד.
שימי לב שבמקרה הנ"ל, הספר ההוא לא היווה סיכום של מחקר אלא אסף מחקרים שנערכו על ידי אחרים. מה שמגביר פי כמה את הסבירות שמדובר בהטיה. Nachy שיחה 12:35, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
בתכל'ס כל חוקר יוצא לדרך עם תיאוריה מוכנה מראש, אלא מאי - אסור להיות משוחד כלפיה. שערורייתי מצידך לטעון שמחקריו של שלמה זלמן הבלין פסולים מראש, אף על פי שברור לכל בר דעת שיש לו עניין רב להוכיח את מה שהוא מנסה להוכיח. בקשר לספר הספציפית - הבעיה היחידה שלי הייתה אמירה שהייתה נראית לי כמו פסילה מראש של דעות על סמך הרקע הדתי של הכותב אותם ללא טיעון ענייני אחד. אין לי בעיה שתאמר שהוא הבלים. Zivya - שיחה 12:45, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

שבירה[עריכת קוד מקור]

אחת התיאוריות הכלכליות החביבות על ניאו-קונסרבטיבים ואבירי שוק חופשי אחרים נקראת w:en:Supply-side economics שלמרבה הצער אין לה בינוויקי בעברית. הגישה הזו אומרת (הרבה דברים, אבל בהפשטה עד כדי פשע אציג זאת כ) שבכלכלה מה שחשוב הוא ההיצע, הרבה יותר מאשר הביקוש. ההגיון הזה חודר גם לתחומים אחרים בחיים, ברמת הצלחה דומה לרמת ההצלחה שלו כגישה כלכלית: למשל ב"מלחמה בסמים" מטפלים במגדלים ובמפיצים (לא כולל חברות התרופות כמובן) ומשקיעים כמעט אפס בטיפול בצד הביקוש (לדוגמה השקעה בגמילה וכדומה). בדומה, במלחמה בזנות עוצרים ונלחמים בפרוצות ובסרסוריהן, אבל עוזבים את הלקוחות בשקט. הרעיון ששיפור רמת התוכניות בטלוויזיה יכול לבוא על ידי סטנדרטים או "מוסריות" של המפיקים הוא הבלות דומה. בעולמנו, עם ערכיו הקפיטליסטיים, מפיקי הטלוויזיה לא נמצאים בביזנס כדי לחנך, לתרום לתרבות או לשפר את חיי האזרח - הם בביזנס כדי לעשות כסף. הסיבה שזבלונים כמו "היפה והחנון", "האח הגדול", "הישרדות" ותוכניות ירודות אף יותר פושות במקומותיו היא פשוטה: הזבלונים זולים יחסית להפקה, וזוכים בשיעור צפייה גבוה. זה חסר טעם וחסר היגיון לבוא בטענות לספקים, כשם שאין טעם ואין היגיון בהתגוללות על הסרסורים והפרוצות. מי שחושב שתוכניות כאלו הן רעות ומזיקות, כמו גם מי שחושב שהזנות היא רעה ומזיקה, או שסמים הם רעים ומזיקים מוטב שיתרכז בהקטנת הביקוש - כל עוד יש ביקוש יהיה גם היצע. קיפודנחש - שיחה 23:05, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

יפה אמרת. אבל זה עניין פרקטי לגמרי: אתה לא יכול לחנך את הציבור (הקטנת הביקוש). יותר פשוט לאסור על הקרנת תוכניות מסויימות (הקטנת ההיצע). ומוטב כמובן לפעול בשני המישורים. Zivya - שיחה 10:30, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עברו הימים של "איסור על הקרנת תוכניות מסוימות". דוגמאות אין ספור מדגימות למה זה רע מאד. קיפודנחש - שיחה 17:46, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הפכתי בדעתי בשעת כתיבת התגובה הקודמת האם להוסיף הסתייגות לגבי יעילות צנזורה בתוכניות טלויזיה, אז הנה עכשיו אני מוסיפה אותה. איך שלא יהיה, תמיד קיימת צנזורה מסויימת. העובדה שאין ערוץ ממלכתי כחול היא גם כן סוג של צנזורה. כאמור, הכל יחסי בעולם הזה. Zivya - שיחה 20:18, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ערוץ הכנסת. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:01, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הרבה דברים אפשר להגיד על כנסת ישראל, אבל סרט כחול היא עדין לא. :) דניאל תרמו ערך 22:07, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אהה כחול הכוונה ל... חשבתי ערוץ ארצישראלי. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:08, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

השלמת חוברת "המדריך לוויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

אנחנו בשבוע הבא שולחים את החוברת לדפוס! נשאר לנו רק עמוד אחד להשלים, שאמור להופיע לקראת סוף החוברת ולתת מידע על עמודי העזרה, והחממה. מטרת העמוד - להסביר איפה אפשר להתייעץ, לקבל עזרה, וחניכה. מאוד חשוב לנו לסיים את העמוד הזה במהלך החג כדי להשלים את החוברת ולשלוח אותה לדפוס - ונשמח לעזרתכם. ההתחלה כאן --‏ Itzike שיחה 13:09, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

חוברת יפה מאד. היכן דף השיחה להערות על הטקסט? יש שם נקודה או שתיים שאולי כדאי לנסח אחרת. Oyשיחה 18:08, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
על הטקסט של החוברת עצמה או לדף הנוסף? הדף הנוסף צריך להיכתב מבסיסו! --‏ Itzike שיחה 21:59, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עדכנתי את הקובץ של החוברת וכרגע הוא מעודכן נכון לגרסה האחרונה --‏ Itzike שיחה 22:03, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
בעמוד 16 נכתב: "ליצירת ארגז החול שלכם: לכו לדף המשתמש שלכם> הקישו על עריכה> כתבו [[משתמש:<שם המשתמש שלכם>]]/ארגז חול]] ". איציק, אנא דאג לתקן זאת מכיוון שאחרת אנשים לא יוכלו לפתוח ארגזי חול... הקוד הנכון צריך להיות: [[משתמש:<שם המשתמש שלכם>/ארגז חול]] (ללא סימן הסגור-סוגריים לאחר שם המשתמש).
בנוסף, הייתי מציע בעמוד 6 להוריד מעט את חלונית ההסבר לגבי דף השיחה, כך שזו תסתיר את כמות הערכים בוויקיפדיה, כפי שמופיעה בצילום המסך של דף הבית. כבר היום המספר הזה רחוק מאוד מהמספר הקיים. הסתרה של המספר, אם זה עוד אפשרי, תהפוך את החוברת לאלמותית יותר. אחרת, ידעו מתי פחות או יותר היא נערכה והיא מהר מאוד תחשב ל"ישנה".
תודה לך ולכל יתר העוסקים במלאכת הכנת המהדורה העברית. ‏Ldorfman‏ • שיחה 22:23, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צריך להוסיף פרק על מלחמות עריכה (ואיך להתנהג במקרים האלה) ו"למה שיחזרו לי" או "למה מחקו לי". אלה מבין הבעיות הראשונות והנפוצות שמשתמשים חדשים נתקלים בהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:47, 25 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
איציק, הקישור הוא לא לחוברת המעודכנת, אני רואה בדף עדיין את התקלדות, וכן חסרה הפסקה ששלחתי אליך. ראה למשל בפתיחת חשבון חדש: יש לתקן במקום הקדישו על כניסה לחשבון משתמש ל-הקישו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:29, 26 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
חנה משום מה יש בעיה עם הקובץ, העלתי אותו מחדש עם התיקונים --‏ Itzike שיחה 14:00, 26 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
או קי, ראיתי, שלחתי עדכון כולל הרחבת הדף שבקשת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:40, 26 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
וואו, יצא פשוט מקסים!!! תודה לאיציק ולכל הכותבים והעושים במלאכה. אני חייבת לציין שהעיניים נמשכו לרוב אוטומטית אל תיבות הטקסט הצבעוניות ולאמירות של "שרה", ומכיוון שרוב המידע החשוב מופיע שם - זה יכול להיות מצויין לדעתי, במיוחד עבור קוראים שיסתפקו ברפרוף מהיר על החוברת ולא יקראו אותה לעומק. Ravit - שיחה 17:54, 26 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עוד כמה תיקונים בדקה ה-90 -
  • בעמ' 10, "חיי ערך", בשורה הרביעית מלמעלה, רווח מיותר בתוך המילה "בתחתית".
  • בעמ' 12, בפסקה "ראו גם", נוצר רווח גדול בין המילה "קישורים" למילה "ערכים".
  • בעמ' 16 - העמוד מטושטש, בלתי ניתן כמעט לקריאה ואינו נעים לעין. האם זה מכוון? לא ברור למה.

מלבד זה, יפה מאד. נקווה שהחוברת תביא לנו נחשולי עורכים חדשים וראויים.שלומית קדם - שיחה 00:36, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ותיקונים בזמן פציעות, (יכול להיות שאתייחס לנקודות שכבר נגע בהן, אני מודה שלא קראתי את כל הדיון) -
  • בעמוד הראשון, בוט החלפות מספר 547 היה מחליף את "כלשהוא" ל"כלשהו"
  • בעמוד 4 יש הוראות הרשמה. בסופן מופיע "וזהו!." לדעתי הנקודה מיותרת. בסוף הפסקה האחרונה באותו העמוד יש שוב סימן קריאה ונקודה אחריו.
  • בעמוד 5 מפנים לדף השיחה, לשינויים האחרונים ולעזרה. אני חושב שעדיף בשלב כל כך ראשוני להפנות ל"ברוכים הבאים" לפני שמפנים לשינויים האחרונים. זה קצת עמוס מידי על משתמשים חדשים כל כך. הם לא באים כדי לנטר, לזה הם יגיעו אחרי שיכתבו קצת ויכירו מבפנים את המערכת.
  • בעמוד 6 יש תיאורי תפקידים. מתיאור מפעיל המערכת עולה כי יש מי שבוחן את תפקודו בטרם הוא ממונה. יכול להיות שיש להסביר קצת על הרשאות של ביורוקרט במקום זה (ממנו מתעלמים לחלוטין בעמוד)ו זה יהיה מקום מצויין להדגיש את עניין הקהילה, וכי לפני מינויו של מפעיל נדרשת חוות דעת הקהילה בטרם יקבל הרשאות.
  • עמוד 9 - "דף משתמש המציג את בעליו לפני יתר המשתמשים" - צ"ל "בפני".
  • בעמוד 10 מופיעה המילה "תחתית" עם רווח באמצעה.
  • בעמוד 11 מופיעה שוב הצורה "לפני", גם שם לדעתי אמורה להופיע הצורה "בפני".
  • בעמוד 15 ההסבר אודות ערך יתום עשוי לבלבל. יש להדגיש שערך יתום הוא ערך שאין שום ערך אחר שמקשר אליו ולא, כפי יכול להצטייר מהניסוח כרגע, להיפך.
מלבד הערות פעוטות אלו, כל הכבוד לעוסקים במלאכה. מי ייתן והניסיון היפה הזה יביא אלינו גל חדש של תורמים איכותיים. Botend - שיחה 01:26, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עמ' 18 - האמירה: "...ועוד נודע לי, שמרגע שיש לי 100 עריכות, אני גם יכולה להשתתף בהצבעות בנושאים שונים בדפים שונים בוויקיפדיה." מטעה ולא מדויקת. עדיף נוסח כללי יותר דוגמת: "...ועוד נודע לי כי אם אתרום באופן קבוע לתכני הוויקיפדיה אני עשויה להיות זכאית להשתתף בהצבעות בנושאים שונים בדפים שונים בוויקיפדיה." אם רוצים לדייק עוד יותר, אפשר להפנות לויקיפדיה:הצבעה. גישה זו אף עדיפה לאור העובדה כי מדובר בנתונים הניתנים לשינוי. Oyשיחה 17:02, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

תמונת השנה 2011[עריכת קוד מקור]

למי שמתעניין (ובפרט למי שמצפה לזה בכיליון עיניים, כמוני :) - נפתחה היום תחרות תמונת השנה 2011 בוויקישיתוף. תוכלו להיכנס בלינק הזה. לפי מה שהבנתי, כללי זכות ההצבעה מאוד מתירניים - יכול להצביע כל מי שהיו לו 76 עריכות ומעלה בחשבון ויקימדיה כלשהו לפני 1 באפריל 2012. שלושת הימים הראשונים מוגדרים beta testing period ונועדו בין היתר לבדיקה האם סקריפט ההצבעה עובד כשורה, אך ההצבעות בימים אלו נספרות גם כן במניין הקולות. תומר - שיחה 11:34, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אפשר להתברבר הרבה זמן מנקודת ההתחלה עד שמגיעים לדף התמונות להצבעה. למי שיודע שהוא בעל זכות הצבעה, הנה הדף ממנו יוצאים לגלריות התמונות המועמדות להצבעה. Oyשיחה 17:15, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
יש תמונות ישראליות שמשתתפות השנה? --‏ Itzike שיחה 17:27, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תודה על הקישור, Oy, התייאשתי באמצע. אבל נראה לי שאני אחכה עם ההצבעה לסיבובים הבאים, יש יותר מדי תמונות בשלב הזה. עידושיחה 23:11, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ואני התייאשתי מהמסך השחור עם התמונה המתפוגגת. לא ברור לי למה זה טוב. דורית 23:15, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אחרי המסך השחור עם התמונה המתפוגגת, משתלם לחכות בסבלנות. כמה תמונות נפלאות מתמודדות השנה על התואר. Oyשיחה 10:15, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני קיבלתי את הרושם שהתמונות השנה יפות פחות משנים קודמות. דניאל תרמו ערך 11:53, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
נראה לי שהדבר נובע מירידת הסטנדרטים לתמונה מומלצת בוויקישיתוף - נראה שזה לא שאין תמונות טובות כמו בשנה שעברה, אלא שיש הרבה תמונות שהן לא משהו לעומת השנה שעברה. תומר - שיחה 21:47, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עברתי על כל התמונות ולא ראיתי תמונות מדיהמות כמו הזוכות משנים קודמות. אבל אולי מרוב עצים לא רואים יער. נחכה לשלב הגמר ואולי אז אני אבחין פתאום במשהו יוצא דופן. דניאל תרמו ערך 21:54, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עברתי כעת על כל הגלריות וניסיתי לחשוב אילו תמונות יכולות להגיע לגמר. נראה שאתה צודק. תומר - שיחה 22:29, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אם להמר, נראה לי שזו, זו וזו יגיעו למקומות גבוהים. תומר - שיחה 22:30, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
את הראשונה מאוד אהבתי. עידושיחה 22:37, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אז תצביע עבורה. מתניה שיחה 22:42, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה "משלנו"...
איציק שאל אם יש תמונות ישראליות המשתתפות... ובכן, עד כמה שאני יודע אין יצוג לצלמים ישראלים, אבל יש לפחות תמונה אחת שצולמה בארץ (ראו משמאל). אגב, לא בדקתי זאת, אבל מאוד יתכן שהצלם הגיע לארץ לרגל ויקימניה 2011, אז יתכן שהרווחנו עוד משהו מהאירוע ההוא Face-smile.svg. ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:21, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
בשנה הבאה יהיו תמונות של צלמים ישראלים - שתי אלו, ובטח יהיו עוד מומלצות מאת משתמש:Gidip עד סוף השנה. תומר - שיחה 14:46, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
גם זה "משלנו"...
תוך כדי המשך המעבר על תמונות (וההצבעה), התמונה הבאה נראתה לי מאוד "ישראלית" - וצדקתי. יש לנו עוד נציגות - ראו מימין. ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:01, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

סוקרטס זוכה[עריכת קוד מקור]

אפרופו ריאליטי: זהו הריאליטי בהתגלמותו. סוקרטס זוכה, 2,400 שנים אחרי שהוצא להורג. Zivya - שיחה 12:05, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

העיתון חרות הוסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית[עריכת קוד מקור]

כאן. רדיומן - שיחה 16:32, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

נהדר, חבל שרק 5 שנים, נקווה שהם ישלימו את יתר השנים. רק להארץ וידיעות אחרונות נחכה עד בוש חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:00, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הם כל הזמן מתקדמים שם. מדי שבוע שבועיים אני מגלה שנוספו עוד שנים לדבר, מעריב, או על המשמר. כל הכבוד להם על הפרוייקט. עדירל - שיחה 17:58, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
יצרתי את תבנית:חרות, לקישור לכתבות מעיתון זה. הופתעתי לגלות ש-Aviados השתמש בתבנית זו חמישה ימים קודם שנוצרה, מתוך אמונה שאף על פי שתתמהמה בוא תבוא. כן נזכה לראות בביאת משיח צדקנו. דוד שי - שיחה 07:54, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תודה דוד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:23, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תמיד חשדתי שיש לAviados כוחות על. Ijon - שיחה 16:50, 24 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קריצה אביעדוסשיחה ה' בתמוז ה'תשע"ב, 20:14, 24 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

סטטיסטיקה זה שטויות[עריכת קוד מקור]

2,400 ערבים התנדבו לשירות לאומי לעומת 1,800 חרדים. הכותרת לא טרחה לציין שאחוז הערבים במדינה הוא קצת יותר מפי 2 לעומת החרדים, מה שאומר שבסופו של דבר אחוז המתנדבים החרדים מתוך הקהילה החרדית גדול מאחוז המתנדבים הערביים מתוך הקהילה הערבית. לויודעת אם זה מכוונות זדון או סתם, אבל זה מטעה במקצת. לעני"ד שירות לאומי זה בזבוז זמן לאומי משום שמדינה אמורה להיות לא יותר מחברה עסקית מנוהלת היטב, אבל זה דיון אחר. Zivya - שיחה 13:57, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אני דווקא הגעתי למסקנה שונה מאשר "סטטיסטיקה זה שטויות".
באופן מאוד מפתיע, כל מי שלא משרת בצבא או מתנדב לשירות לאומי, סבור שישראל חייבת צבא מקצועי וחייבת להתנהל כחברה מסחרית. הכול כמובן מנימוקים כלכליים וחברתיים נטו. Nachy שיחה 14:17, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
2,400 ערבים בני 18-20 לעומת 1,800 חרדים בני 22 ומעלה (תורתם אמונתם עם ילד אחד לפחות) או חרדים בני 26 ומעלה (תורתם אמונתם רווקים) או חרדים בני 18 ומעלה (שקיבלו פטור משירות צבאי), יחי ההבדל הקטן. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:28, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
העניין הוא אחוז המתנדבים מסך המתנדבים הפוטנציאלים. ניסיתי למצוא נתונים על הנושא בנט, אבל לא מצאתי דברים ברורים. גם אם אתה צודק, הכותרת מעמתת את הנתונים שברור שאין קשר ביניהם ("2500 בלונדיניות בהיי-טק לעומת 40,000 בעלי עיניים כחולות"), וזה ודאי לא נוהל תקין. Zivya - שיחה 15:07, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
האחרונים שרוצים צבא מקצועי, או אפילו תשלום שכר מינימום למשרתים בצה"ל הם הערבים והחרדים. תשלום למשרתים בצה"ל פירושו הפסקת הנוהג שכספי המדינה הולכים למי שמצליח להציג את עצמו כיותר מסכן, דבר המעודד אנשים להיות מסכנים, ומעבר למדיניות של תשלום על עבודה, דבר המעודד אנשים להתגבר על מסכנותם, לעבוד ולהתקדם. פירוש שינוי מדיניות כזה עבור החרדים והערבים היא האצה מהירה של השתלבות במדינה, כולל גיוס לצבא. יש רק קבוצה אחת המתנגדת לכך יותר מהחרדים והערבים: הפוליטיקאים מכל המפלגות. אזרחים שאינם צריכים טובות מהממשלה הם סיכון קיומי לפוליטיקאים. עדירל - שיחה 14:33, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כנראה הממשל בארה"ב חרדי. חוצמזה שזה שטויות: החרדים (כמו כל השכבות העניות של הציבור) הם הראשונים שיתמכו במדינה סוציאליסטית. -מדינה שמתנהלת כחברה מסחרית היא ממש לא מדינה כזאת. Zivya - שיחה 14:54, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אני מוחה על שימוש בדפי שיחה בכותרות לא אוביקטיביות המביעות דיעה. יש למישהו משהו להגיד שיגיד את זה תחת שמו ולא יתן לכותרת הכללית את קביעותיו. ניתן היה להוסיף סימן שאלה לכותרת מה שהיה הופך אותה לאוביקטיבית. זה נכון לכל דפי השיחה וללא קשר לכותב/ת או לדבריו/ה. (אולי רק בכיכר העיר זה בסדר אני לא יודע)מי-נהר - שיחה 15:10, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

הכותרת נכתבה במה שנקרא "ציניות". לש' אחר: זה לא שאני חושבת שסטטיסטיקה זה שטויות, אלא שאני מתארת לעצמי שזה מה שחשב העורך כשניסח את כותרת הכתבה. למעשה, זו דוגמה טובה למשמעות הרת הגורל של כותרת של כתבה. Zivya - שיחה 15:14, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
השטויות שהכותרת מתייחסת אליהם הן נתונים גולמיים ולא סטטיסטיקה. דווקא הסטטיסטיקה היתה יכולה במקרה כזה לתת מבט השוואתי. עוזי ו. - שיחה 15:56, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הוא אשר אמרתי. זה ההפוכה של המצב המתואר בערך עיסוי נתונים. Zivya - שיחה 16:09, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

יפה אמרת שזה מה שאת מתארת לעצמך שזה מה שחשב העורך כשניסח את הכותרת האחרת באותה כתבה. זאת אומרת שמוטב שלא כל אחד יכתוב בכותרת הכללית את מה שהוא מתאר, אלא שיכתוב זאת בשמו וחתימתו בתגובתו האישית. אפשר פשוט להביא את כותרת אותה כתבה שהולכים לדבר עליה עם גרשיים ככותרת. אני פשוט דואג לסדר של הכתיבה והצגת נושאי הדיון בדפי השיחה של ויקיפדיה. כך מראש מונעים אוירה ותגובות אמונציואנאליות מיותרות שמביאות לגלישה והסתה מעיקר הדיון. מי שירצה יגיב לנושא עצמו ומי שירצה יגיב לתגובה כזו או אחרת מאלה שהופיעו בדיון בנפרד. במצב הנוכחי כמודל למקרים אחרים יוצא שהכותרת מחייבת תגובה בפני עצמה ללא קשר לכתבה המובאת כסימוכין.מי-נהר - שיחה 16:01, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

תביעה בבית דין רבני בעניין הפרת תנאי שימוש / זכויות יוצרים של תמונה בוויקישיתוף[עריכת קוד מקור]

נחמד לראות באתר של "ארץ חמדה" פסק דין בעניין "חיוב בשל הפרת זכויות יוצרים, בשימוש בתמונה שפורסמה באתר ויקישיתוף. פסק הדין מבסס את סמכותו של בית הדין לחייב קנס בלא הוכחת נזק, בשל הפרת זכויות יוצרים." קישור לפסק הדין בפורמט PDF. חביב. 93.172.225.251 21:40, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

בהחלט מעניין, אבל ארוךךךךךךךךךךךךךך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 21:47, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא מוצא את זה כרגע, אבל זכור לי שהיה כאן דיון קודם על פסק הדין הזה. Tzafrir - שיחה 10:47, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כאן. מתניה שיחה 10:56, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

מערכת החינוך לא רלוונטית[עריכת קוד מקור]

בתוכנית המקור (תוכנית תחקירים) מתקיפים את התוכן הנלמד במערכת החינוך בטענת אי רלבנטיות. כמה שאני מזדהה עם התוכנית ששודרה הערב - בזבוז הזמן במערכת החינוך הוא אדיר. בין המותקפים לימודי הלשון ובעיקר תחביר, לימודי ההיסטוריה ועוד. איתן - שיחה 21:45, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אינני יודע מה המצב כיום, אבל כשאני עשיתי 5 יחידות היסטוריה מאוד נהניתי והחכמתי. בכל הנוגע ללימודי לשון אין לי הרבה מה לומר. זה מקצוע שנוא, ובצדק. מלמדים הררי כללים שאף אחד לא מצליח להפנים, ובוודאי שלא מיישם. וזה במקביל להזנחה נפשעת של תחום החיבור. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:51, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הלימודים בבית ספר לא שווים הרבה. מרבית התלמידים לא יזכרו שום דבר ואלה שכן יזכרו כנראה ישנאו את המקצוע שלמדו. יש מדי פעם איזה מורה טוב שמלמד כמו שצריך, אבל משרד הבורות מצליח להחדיר את השטויות שלו ברגל גסה מדי ואין בכוחם של מורים אלה להושיע. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:02, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עיקר הטענות שהועלו היו קשורות באי רלוונטיות של החומר הנלמד. בתחביר ולשון זה ברור, בהיסטוריה מחו על התמקדות יתר בבית שני ועל הזנחה מוחלטת של העת החדשה, כמו המאורעות במלחמת העולם השנייה, שגם בהם מושם דגש יתר על השואה, וכדומה. לגבי מתימטיקה, למרות שסיימתי 5 יחידות, אני חושב שתלמיד ממוצע יכול להסתפק בלימוד של אחוזים ואלגברה בסיסית. איתן - שיחה 22:12, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה לא משנה איזה נושאים נלמדים ואיזה נושאים לא נלמדים במסגרת בית הספר. בלאו הכי סביר להניח שהתלמיד ישכח את זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:14, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ודאי שזה משנה מה נלמד בבית הספר. אומנם רוב החומר נשכח (תלוי באופי התלמיד ובמקצוע), אך הדברים החשובים נזכרים, במיוחד מתמטיקה ואנגלית (לפחות ברמה בסיסית). בכל מקרה על כמות החומר הלא רלוונטי שמלמדים בישראל אפשר ללמוד מ-262 שאלוני הבגרות (לפי יאיר לפיד) שקיימים כיום שרובם המוחלט חסר כל משמעות, כמעט בכל צורה שהיא - העיקר עוד יחידות לימוד. Cgruda - שיחה 22:25, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני דווקא די אוהב תחביר ולשון בכללי. לאחרונה מוסיפים גם לימודי הבעה והבנה, שזוהי כנראה כוונתך ב"תחום החיבור". ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:16, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עצתי לך להתרחק מכל מה שמשרד הבורות מנסה לקדם. שומר נפשו ירחק. עדיף שתלמד בעצמך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:19, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
משתדל. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:23, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא רואה היגיון בלקטר. יש הצעות אופרטיביות, שניתן לקדם אותם כאזרחים?
החומר הנלמד בלשון הוא פשוט איום ונורא. התרכזות כמעט בלעדית בסיווג טכני של משפטים למבנים תחביריים ומילים לבניינים ומשקלים. מסוג הדברים ששוכחים יום אחרי הבגרות. כפי שמוכיחים הדיונים כאן בוויקיפדיה, יש המון דברים חשובים בהרבה שכדאי שאדם ידע על השפה העברית. גם לי מאוד הציק בהיסטוריה שלומדים המון על השואה, אבל ממש כלום על המלחמה עצמה. כמו כן לא עוסקים בכלל (למעט יחידה קטנה על לאומיות) בהיסטוריה לא יהודית. עדיף היה שבמקום שני שאולנים על היסטוריה יהודית (אפילו ישראלית כמעט אין) היו עושים שאלון אחד על יהדות וישראל, ואחד על היסטוריה עולמית (כמו בארה"ב). באשר למתמטיקה. כבר יש מסלול למי שרוצה לדעת רק דברים כמו אחוזים ואלגברה בסיסית. 3 יחידות לימוד. הבעיה היא דווקא ב-5 יחידות לימוד. מתמטיקה היא בעצם התחום החשוב היחיד שאין בו באמת לימוד ברמת 5 יחידות. בבגרות בביולוגיה, פיזיקה, כימיה, ספרות מורחב וכו', עוסקים באמת בתחום הדעת עצמו. במתמטיקה לעומת זאת רק משננים אלגוריתמים ונוסחאות ללא תכלית, ואין שום אפשרות לעסוק בתחום עצמו, שרחוק מזה מאוד. דניאל תרמו ערך 23:10, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ראשית, לפני הכל, בבית הספר לומדים איך ללמוד. הסיבה שבחורי ישיבה (סורי, לסמינרי בית יעקב יש הרבה פחות במה להתפאר) מצליחים להשיג פערים בצורה יפה מאד היא בגלל שבישיבה הם אומנם לא לומדים מתמטיקה, אבל הם לומדים איך ללמוד - מי שלומד. אבל - אם כבר לומדים, עדיף משהו יעיל. אין ספק שדקדוק זה בזבוז זמן מהלך. לא די שבן-יהודה עשה את הטעות הפטאלית והשאיר את כללי הדקדוק העבריים על כנם, גם לשנן אותם? המקצועות הבסיסיים הם מתמטיקה, אנגלית ושפת תכנות כלשהי. כל השאר צריכים להיות בגדר מקצועות בחירה שהתלמידים בוחרים להתמחות בהם. אבל מעל הכל - יש צורך דחוף להחזיר למורים את הסמכות שהייתה להם, בנוסף להכנסת יוקרה למקצוע - כדי לשפר את איכות החומר. זה פריבילגיה שיש היום בעיקר בצד הדתי של המתרס. Zivya - שיחה 23:21, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מערכת החינוך במדינת ישראל לא במצב כה גרוע, אולם לא הייתי מייחס את הישגי הכלכלה הישראלית למערכת החינוך, אלא לחומר הגלם שלו. על פי Rushton, J. P. (1997). "Race, Intelligence, and The Brain." Personality and Individual Differences 23:., בעמוד 172, ליהודים האמריקאים מנת משכל גבוהה בהרבה מזה של שאר האוכלוסיה. גם אם לא נקבל את הממצאים כמדוייקים, וגם אם נקח בחשבון שהיהודים בישראל אינם יהודים אמריקאים, עדיין ברור שהעילית האינטלקטואלית היהודית נהנית מיכולות המאפשרות לה לצלוח את הלימודים בהצלחה רבה כמעט בכל מערכת חינוכית. באותה מידה, הכשלונות של מערכת החינוך במבחנים הבינלאומיים נובעת בעיקר מכך שאוכלוסיית ישראל הטרגונית יותר מהמדינות המגיעות לפסגה במבחנים אלו. אם נשווה את השליש העליון או אפילו את החצי העליון אין לי ספק שישראל תהיה בראש ההצלחה העולמית. הבעייה של מערכת החינוך הישראלית היא בנסיון להתאים תכנית אחת לכולם. באמת לא משנה מה ינסו להתאים לכולם, הנסיון עצמו חסר שחר. תלמידים אינם מוצר על פס ייצור ואין זה משנה מה אופיו של פס הייצור. עדירל - שיחה 01:07, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

מתימטיקה[עריכת קוד מקור]

גם שלוש יחידות זה יותר מדי. איתן - שיחה 23:22, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אני לא יודע אם הזדמן לך לראות לאחרונה בחינה של 3 יחידות. השאלות ברמה טריוויאלית לגמרי ובבחינה עצמה אפשר לצבור עד 150 נקודות (כאשר כל ציון מעל 100 נחשב ל-100). במילים אחרות, בשביל לעבור בהצלחה מקסימלית מבחן 3 יחידות מספיק להצליח 66% ממנו, שזה פחות או יותר לדעת לפתור משוואה ולמצוא זוויות במשולש. דניאל תרמו ערך 23:25, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צביה, את טועה. כמעט אף אחד מחבריי שעזב להשלים בגרויות לא הצליח להשלים את הפער במדעי הטבע, מתמטיקה ואנגלית (אני מצליח לחשוב על אחד מתוך כמה עשרות, והוא מוכשר באופן יוצא דופן; הוא לומד לתואר במתמטיקה, פיזיקה ומדמ"ח במקביל). מה שכן, בישיבות בהחלט רוכשים את היכולת לומר המון ספקולציות, כך שבפקולטה לרוח זה סבבה.
דניאל, לא מדויק. כדי לקבל מאה הייתי צריך גם לדעת לגזור ולחקור פונקציה. Nachy שיחה 23:38, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ואני מוכרח להוסיף שחוץ ממתמטיקה (שצריך או לשנות את המתודה או לבטל), מקצוע ההיסטוריה מביש. במקום לרכוש ידע היסטורי רחב על האנושות בכללה (כולל קצת היסטוריה של המדע, היסטוריה צבאית, קצת על התפתחות המין שלנו וכדו') וראיית עולם מקיפה שממקמת את האדם במקום המתאים לו בהיסטוריה של הגלובוס, התלמידים האומללים נאלצים לשנן תאריכים שבהם גטו כזה או אחר נסגר, שמות מעצבנים של ערים בפולין וקלישאות על שואות ותקומות. Nachy שיחה 23:42, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה לא סותר את העובדה שיש קושי להשלים. השאלה היא כמה קושי. העובדה שאנשים ללא רקע בסיסי מצליחים להוציא ציונים יפים (וגם אם יש סטיות לכאן ולכאן בנתונים, אין עשן בלי אש) מראה שהם לא התבטלו לחינם כל שנותיהם בישיבה משום שלכאורה הם היו אמורים לצאת בורים גמורים. מה שאומר - שפחות משנה מה אתה לומד, כמו איך אתה עושה את זה וכמה. Zivya - שיחה 23:53, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
"גליק למד לפסיכומטרי בכיתה מיוחדת לגברים, במכינה האקדמית של המכללה החרדית בירושלים." צביה, כיתה של 29 שנלקחה במיוחד אינה מדד לכלום. אני יכול לקחת חמישה אנשים שאבחר, והם יוציאו 780. איתן - שיחה 08:22, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לא יודע כלום על הישגי יוצאי ישיבות בבגרויות, אבל שימי לב שאין שום קשר להצלחה בפסיכומטרי. פסיכומטרי מודד חשיבה אנליטית ללא צורך בידע מוקדם כמעט. ובכל קיום או היעדר הכנה לפסיכומטרי כמעט ולא משפיעים על הציון במבחן. זאת כמובן בניגוד גמור לבחינות בגרות, בהם נדרשים להפגין בעיקר ידע ותרגול מונוטוני של פרקטיקות שנטחנו במשך תקופה ארוכה. דניאל תרמו ערך 00:24, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
צביה, המציאות היא שרובם המוחץ של החרדים שיוצאים ללימודים אקדמיים לא ממשיכים למקצועות "מועילים", אלא מתמקדים בחשבונאות, מנהל עסקים ומשפטים. אלה מקצועות שלא דורשים ידע, מיומנות או התמקצעות מוקדמים. קשה להם להשתלב בלימודי מתמטיקה ברמה גבוהה (ואני לא מדבר על מתמטיקה-מתמטיקה או פיזיקה, הנדסה וכדו', אלא גם על מדעי החברה שדורשים מתמטיקה, כמו סטטיסטיקה וכלכלה) והאנגלית שלהם נחשלת (כמו שלי, לדוגמה).
הסטטיסטיקות של הפסיכומטרי בקרב החרדים לא אומרות הרבה מכמה סיבות. ראשית, דניאל כבר כתב שהפסיכומטרי לא בוחן השכלה אלא יכולת אנליטית מסוג מסוים. שנית, החלק בו החרדים דומיננטיים יותר, החלק המילולי, תופס משקל כפול בציון הפסיכומטרי, מאשר החלק בו החילונים דומיננטיים יותר, חלק האנגלית. שלישית, אני דיי משוכנע שמדגם של 29 אנשים הוא ממש רע מכדי להעיד על עשרות אלפים.
בנוסף, חשוב לפלח את אותם חבר'ה ש: (א)מוגדרים כחרדים (ב) עזבו את הישיבה (ג) החליטו לגשת לפסיכומטרי, ולהבין שלראות בהם ייצוג של כלל בחורי הישיבות זה בעייתי. Nachy שיחה 01:27, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

ילדים בגיל שש הם בגובה אידאלי לקטיף של תות, ולכן חבל שיבזבזו זמנם בבית הספר. צריך ללמד אותם קרוא וכתוב וארבע פעולות חשבון, כדי שיוכלו להחליט מה עדיף, דוכן תות שעליו כתוב "קופסה בעשרה שקלים" או דוכן שעליו כתוב "שתיים ב-15". זה הכל, אחר כך שילכו לקטיף. את כל מה שירצו לדעת יוכלו לקרוא בוויקיפדיה. את 100,000 המורים שיתפנו נוכל לשלוח לנגב, שישגיחו שלא ייכנסו סודנים. לא מאמינים? צפו בתוכנית "היפה והחנון", ותגלו שמי שלובשת ביקיני, מחזיקה פן בתיק ולק במגירה, לא צריכה לדעת שום דבר.

קצת יותר ברצינות: כל הכלכלה הישראלית נשענת בעיקר על מי שלמדו בישראל (גם על עולים חדשים, תאילנדים, סודנים ועוד), והתוצאות, מ"טבע" ו"אינטל" ועד האוניברסיטה העברית והטכניון, לא כל כך מאכזבות. יש מקום לשיפור תוכנית הלימודים, אך אין צורך לקטול. כל אחד מאתנו יוכל להצביע על מקצוע ששנא, ולכן ראוי לבטל אותו כליל מתוכנית הלימודים, אך זו לא חוכמה גדולה. גם אם יש פרופסור להיסטוריה שכתב ספר שבו הוא מוכיח עד כמה לימודי המתמטיקה מיותרים, אל תקחו דוגמה ממנו. דוד שי - שיחה 23:40, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

איך בוטל "איך בוטלה המתמטיקה". דניאל תרמו ערך 00:24, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תודה על הבלוג הנחמד :) רק חבל שהוא בחר כעיצוב את אחת מברירות המחדל המשמימות של וורדפרס. Zivya - שיחה 00:41, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם דניאל. משרד הבורות מצליח להחריב תחום חשוב כמו מתמ'. גיליתי את היופי של המקצוע רק באונ', מה שמצער מאד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:47, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אני אשמח להחליף את העיצוב (אני רוצה לעשות זאת כבר זמן מה). אני זקוק להמלצה על עיצוב שהוא א) תואם עברית, ב) נראה טוב ו-ג) חף מסוסים טרויאניים + קישור למקום שבו אני יכול להוריד אותו. את בעניין? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:36, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לדוד שי, אני מבין את הרגישות שלך למקצוע המתימטיקה, אבל מנסיוני הצורך של 90 אחוז מהאוכלוסיה בחומר שנלמד מעבר לשלוש יחידות שואף לנגזרת של c. אני למדתי חמש יחידות מתימטיקה פלוס לימודי המשך (אלגברה לינארית וכו'), והשימוש העיקרי שלי בחומר הוא היכולת להבין 50 אחוז מערכי המתימטיקה בוויקיפדיה (אני מעריך בהערכה גסה ש-50 אחוז איני מבין או לא מנסה להבין, בעיקר כשזה מגיע ל-200 השנים האחרונות).
המסקנה שלי היא יש לחלק את האוכלוסיה ל-3 קבוצות: מתימטיקאים, תומכי מתימטיקה וכאלה שאינם זקוקים למתימטיקה מעבר לאחוזים, חזקות וכדומה.
לא בגלל מתימטיקה פתחתי את הדיון לעיל. איתן - שיחה 08:49, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
לא לומדים מתמטיקה כי "צריך" את זה. ראה גם [1]. אני מעולם לא השתמשתי בידע מי היה נשיא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השניה. אולי זה יהיה אפקטיבי אם אגיע יום אחד לתוכנית טריוויה (יחד עם הידע מי כתב את הלהיט "יפה שלי, מתוקה שלי, אני אוהב אותך") אבל עד אז? גורנישט. מיותר עבורי יותר משאינטגרל מסוים מיותר עבור הנסיך יוהנס. אז...? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:57, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

השוואה בין מערכת החינוך למערכת הבריאות[עריכת קוד מקור]

לאורך התחקיר לא יכולתי להימנע מההשוואה בין שתי המערכות החולות הללו: ההבדל הוא שבבתי החולים רואים את הנזקים באופן מיידי. איתן - שיחה 22:35, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

לא נכון. מערכת הבריאות הישראלית היא מהטובות בעולם המערבי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:38, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
גם מערכת החינוך נחשבה לכזו עד לפני 20 שנה. לך לבתי חולים ותיווכח בעצמך. המערכת קורסת, והיא מחזיקה מעמד כי עוד יש רופאים שמוכנים לעבוד 240 שעות בחודש איתן - שיחה 23:19, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ממפגשים אחדים שהיו לי עם מערכת הבריאות בישראל בעשור האחרון, יש בפי רק שבחים. דוד שי - שיחה 23:27, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אין לי תלונות לרופאים, לי היה מפגש כזה בחודש האחרון, וגם לי יש שבחים. מצד שני, ניסית פעם ללכת לבית חולים בפריפריה? דיברת עם רופאים צעירים?
גם מערכת החינוך לפני שלושים שנה תפקדה מצוין, והיום אנו רואים מה נשאר ממנה. איתן - שיחה 08:28, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
היא קורסת בגלל מחסור כרוני באחיות ורופאים ולא בגלל איכות הטיפול - בין השאר בגלל משכורות מעפאניות. נס שיש עוד כמה אמהות פולניות ששולחות את ילדיהן ללמוד רפואה, בתוספת לחבר'ה הדתיות שמעניקות כבוד למקצוע סיעוד (בדיוק השנה נפתחה שלוחה של מכון טל במכללת בני ברק), כי אף בת נורמלית לא תהיה פראיירית בשביל לעבוד בתנאים כאלה. קורסת לשון הווה. משמע - עוד לא ממש קרסה. Zivya - שיחה 23:34, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אם אכן כדברייך, הרי שהבנות הדתיות מזיקות למערכת ולא תורמות לה. אם תפסקנה להתגייס למען המולדת, לא תהיה לממשלה ברירה אלא להעלות את המשכורות. עדירל - שיחה 01:10, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
חבל לזרוק ססמאות לאוויר בלי לבדוק. קל יחסית לבדוק את הצלחת מערכת הבריאות על ידי התבוננות בבריאות האוכלוסיה. האוכלוסייה בישראל בריאה למדי. ניתן לראות זאת מהתבוננות בשני פרמטרים עיקריים: תוחלת החיים ותמותת תינוקות. שני הפרמטרים החשובים האלה מציבים את ישראל בראש המדינות המערביות (בעיקר בציבור היהודי, המצב בציבור הערבי חמור יותר). גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:51, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
המחסור ברופאים לא נובע ממשכורות מעפנות, החוגים לרפואה באוניברסיטה מלאים עד 0 מקום, והביקוש עולה בהרבה על ההיצע, ועוד לא שמעתי על בעיה של רופאים מובטלים, הבעייה היא שאין מספיק מקומות בחוגים האלה ולכן כל שנה מסיימים פחות רופאים משזקוקים להם במערכת. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:00, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

נעים להכיר[עריכת קוד מקור]

Special:Interwiki. מתניה שיחה 22:54, 29 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

לא הצלחתי להבין איזה מידע זה נותן. עידושיחה 08:38, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה חוסך את הצורך לנחש מהי הקידומת של שפות אחרות. מתניה שיחה 09:07, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
יפה, יעזור גם לגלות לאיזה ויקיפדיה נכנסים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:26, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
עדיין לא מבין. מה אני אמור להבין מנתונים כאלה:
קידומת URL העברה הכללה
aa‏ //aa.wikipedia.org/wiki/$1 כן -
? עידושיחה 18:47, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
תפתח את המקרא... מתניה שיחה 20:14, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ייתכן שהבעיה היא בי, אבל גם מהמקרא אני לא מבין כלום. עידושיחה 07:30, 31 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אם בטור "העברה" מופיע "כן", המשמעות היא שניתן לקשר לאותה ויקיפדיה על ידי סוגריים מרובעים כפולים ([[כלומר כך]]) על ידי שימוש בקידומת המתאימה - למשל מויקינגליש מקשרים כך [[:en:שם הערך בוויקיפדיה האנגלית]] או כך: [[:w:en:שם הערך בוויקיפדיה האנגלית]] . "הכללה" באופן עקרוני אומר שניתן לכלול תוכן עמוד מוויקיפדיה אחרת, באותו אופן שכוללים דפים מהוויקיפדיה המקומית בעזרת סוגריים מסולסלים: {{שם הדף להכללה, כולל הקידומת המתאימה}}. כיוון ש"הכללה" לא מסומן עדיין לשום ויקיפדיה זרה, זה תאורטי בלבד. מה שחסר בבלה הוא השפה וסוג הוויקי - מי שמכירה את הקודים יכולה להסיק בעצמה, אבל זה לא נוח. כמובן יתכן גם שפשוט לא הבנתי במה מדובר ומה שכתבתי כאן הוא צרור שטויות משוטיות. קיפודנחש - שיחה 08:06, 31 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
במחילה, איפה עמודת השפה בטבלה? קרי, איפה כתוב שם שהקידומת wa. הוקצתה לוויקיפדיה הוולונית? בתודה, ליאור पॣ • י' בסיוון ה'תשע"ב • 10:45, 31 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

האיראנים האלה, לא נותנים קרדיט[עריכת קוד מקור]

הכתבה במעריב

הערך בויקיפדיה.

--שלמה - שיחה 23:25, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

קרדיטים לתמונות הם לא מיודעמה משהו אופנתי. Zivya - שיחה 23:49, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
יש שיפור ניכר בנושא. תמונות שצילמתי ושמופיעות בקומונס שולבו לא פעם באמצעי תקשורת ודוברות שונים ותמיד נתנו קרדיט על שמי (כלומר לא הסתפקו בקרדיט כללי לויקיפדיה). Ranbar - שיחה 10:49, 31 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
זה בוודאי עוד וירוס שמשתולל באיראן ומחליף תמונות בעיתונים. דוד שי - שיחה 07:43, 31 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אולי מדובר בעיתונאי מתנגד משטר, שרצה להביך את אחמדינג'ד, ולומר לו תראה איזה נשק מיושן יש לנו למול הנשק של ישראל. בכל מקרה כאשר שולחים את בחורינו הטובים, שיגבו גם עבור הפרת זכויות יוצרים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:59, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ב'בשבע' פורסמה פעם תמונה בעמוד הראשי בעיתון ללא קרדיט לויקיפדיה. ובדתילי לקחו תמונה שלי ואמרו שהכתב שלהם צילם! כעס כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 17:09, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
במסגרת "חוק ההסדרה" יטפלו גם בך. אם "בשבע" השתמשו בתמונה שלך, אין זאת אלא שתמונה זו היא נחלת אבותיהם, ומי אתה שתפריע להם. דוד שי - שיחה 20:48, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
איזה כיף זה לערוך כנסים על חורבות כפר ערבי, ולגנות את המתיישבים במקומות שבהם אבות האומה רקמו את חלומותיהם, ונביאי האומה חזו את נבואותיהם. --אפי ב.התחברו ל♥ • 01:49, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
דוד שי, אין ספק שהתעלית על עצמך בתגובתך הבוגרת. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:06, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
שילבתי בתמונת הצוללת הישראלית את תבנית:צוטט (תמונה). אתם מוזמנים לשלב תבנית זאת בכל פעם בה מתגלה שימוש באמצעי התקשורת באחת התמונות מוויקישיתוף או מויקיפדיה העברית. שבוע טוב, ‏Ldorfman‏ • שיחה 01:06, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אני תמיד אחזתי שהתבנית הזאת מיותר. ביתד נאמן באורח קבע מפרסמים תמונות בויקיפדיה בלי שמץ של קרדיט. אחרי ששלחתי להם פקס שמודיע להם חגיגית שהם צריכים לתת קרדיטים פר משתמש, הם נתנו על תמונה שלי שדווקא הייתה משוחררת ברשיון שלא דורש קרדיט כזה. התפלאתי מאד לגלות שם של אישה בעיתון. Zivya - שיחה 16:17, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ראי למעלה- #תביעה בבית דין רבני בעניין הפרת תנאי שימוש / זכויות יוצרים של תמונה בוויקישיתוף משתמש נת- ה- הרוויח מזה 3000 ש"ח. אם תצליחי להוכיח שזה נובע מזלזול מתמשך, יכול להיות שאפשר להוציא מהם הרבה יותר. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:43, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

ברכות לגל אורן[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

פרויקט מדעי-יישומי בתחום החיסכון במים של חברנו הויקיפד גל אורן ושותפו (עבודה שכבר זכתה בפרסים) הוצג החודש ביריד אינטל הבינלאומי למדע והנדסה (אנ') - האירוע החשוב בעולם לממציאים ברמה קדם-אוניברסיטאית. הפרויקט זיכה אותם במקום השלישי בקטגוריה של המצאות בתחום ה-Environmental Management (ראו כאן). כל הכבוד לשניהם! יואב ר. - שיחה 20:37, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

כל הכבוד לגל ולשותפו. כבר זמן רב אני גאה לספר על ערכים שכתבתי יחד עם גל, עכשיו יש לי סיבה נוספת לגאווה. דוד שי - שיחה 23:56, 27 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
הי! תודה לכם! אחרי כל הפרסים מתחילים לחשוב שיש משקיע באופק. נחייה ונראה... שוב תודה, גל. Galoren.com - שיחה 17:54, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
כל הכבוד! אפשר הסבר על ההמצאה עצמה? דניאל תרמו ערך 21:58, 28 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
סוף העברה
מצטרפת לברכות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:54, 31 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
גל, שמח בשמחתך. המשך להביא לנו כבוד. ניר 121 - שיחה 00:49, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
הרבה SMirC-congrats.svg כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 17:19, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מזל טוב. צחי לרנר - שיחה 12:29, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, חוה - שיחה 14:34, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, גל, המשך כך בעתיד.פרח בשבילךשלומית קדם - שיחה 19:56, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מה קורה כאשר מפעיל מערכת עובר על הכללים?[עריכת קוד מקור]

אם אני סבור שמפעיל מערכת עשה משהו שאינו תקין, בפני מי וכיצד מעלים את העניין? *נכתב בלשון זכר, אך ישנה סבירות שמתייחס למפעילה ולא למפעיל- מטעמי נוחות בלבד.SegevAfriat - שיחה 01:17, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

פנה לדף ויקיפדיה:בירורים ופעל לפי ההוראות שם. יואב ר. - שיחה 01:35, 1 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

סיוע בבעיה טכנית במיזם אחר[עריכת קוד מקור]

אני זקוקה לסיוע טכני (בנושא מחיקת שמות משתמש) בתוכנת ויקי במיזם אחר. מי שמוכן לסייע אשמח אם יפנה אלי בדוא"ל. במידה שאין זה המקום או שהודעתי מפרה את הכללים אפשר למחוק את ההודעה. חוה - שיחה 13:56, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

טרמפים לויקי־אקדמי[עריכת קוד מקור]

אשמח לשמוע אם יש כבר לוח טרמפים יותר מסודר, אני מחפשת טרמפ מדרום (אני מגיעה מב"ש אבל גם אם מישהו יוצא מקרית גת או קצת יותר צפונה יכול אולי לעזור) --אור שפיראשיחהתרומות • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 15:30, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אני מתכוון להגיע ברכבת ואשמח לחלוק מונית עם באי רכבת נוספים. ‏עמיחישיחה 16:04, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

תקינות לשון, סגנון ומה שביניהם[עריכת קוד מקור]

http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/SB-LL1987.pdf.

בשולי הדברים, האם קיים מדריך לכתיבה מסוגננת בעברית, כמו Elements of Style או מדריך הסגנון של שיקגו? Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 16:38, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

לנו יש את קטגוריה:ויקיפדיה: סגנון. בחלק מההנחיות ניתן (וכדאי) להשתמש גם מחוץ לוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 00:14, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

העולם שייך לצעירים, או "אתם והפייסבוק שלכם"[עריכת קוד מקור]

מה ההיגיון בהגבלת הגיל בפייסבוק? מילא הגבלה לגיל 14 ומעלה, אבל למה אם אני מעל גיל 100 אני לא יכול ליצור חשבון? אמנם יש לי עוד 76 שנים, אבל מה יהיה אז, איך יהיו לי חברים? ובאופן כללי מה ההיגיון בהגבלה שתלויה ברצונו הטוב של המשתמש? החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:39, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

צודק, זה גם מפלה כלפי כלבים. Itzuvit - שיחה 23:42, 3 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
דווקא פגשתי פעם כלב בשדרות רוטשילד שהציע לי חברות אחר כך בפייסבוק. העדכונים שלו נורא חמודים. באמת! ליאור पॣ • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 09:11, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
לפי מה אתה אומר שיש הגבלת גיל מלמעלה? דניאל תרמו ערך 00:15, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ניסיתי להירשם עם שנת לידה לפני 1912 ולא הצלחתי, אתה מוזמן לנסות ולדווח את התוצאה אחרת. (פתחתי חשבון רק כדי להגיב באמצעות פייסבוק ולקרוא דברים שאפשר רק בתור משתמש, אין לי עניין לכלות שם את זמני. אין לי שם לא סטטוסים ולא חברים. עדיף לי גיל כמה שיותר מבוגר, כך יש סיכוי שאקבל פחות פרסומות תועבה) החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 11:03, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
סתם הגבלה טכנית. אף אחד לא מתכוון באמת לאסור על בני 100 להשתתף. דניאל תרמו ערך 11:09, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כנראה זה סף שרירותי של 1912, ולא של מאה שנה בטווח. אבל צריך לבדוק שנה הבאה. לגבי פרסומות תועבה - עד כמה שזכור לי יש כמה פלאגינים שחוסמים פרסומות (יעיל מאד לכל מי ששונא פופ אפים מעצבנים). וחוצמזה שגוגל למשל אוסף מידע על אנשים לאו דווקא על ידי מידע רשמי שהם מוסרים לו, אלא על פי הרגלי גלישה. Zivya - שיחה 11:10, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
צביה, זה פרסומות פייסבוק ולא גוגל. דניאל, יכול להיות, אבל מוזר שיש שם שנים מ-1905 ואפשר להירשם רק מ-1912. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 11:50, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
איי נואו זאט. רק הרהרתי שאולי גם פייסבוק עושים את אותו הדבר. Zivya - שיחה 12:24, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מבדיקה שלי, הגיל מאד משפיע על אופי הפרסומות. בגיל 14 תקבל הרבה פרסומות לילדים (לא כל הפרסומות, אבל אחוז גבוה), בגיל 24 פרסומות לצעירים (כנ"ל), בגיל 100 סתם פרסומות ללא ייחוד גיל. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 13:10, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

המדריך ליוליסס[עריכת קוד מקור]

לכל מי שניסה לצלוח את יוליסס של ג'ויס, יצא מדריך מאת עפר שלח ואביו. מומלץ. איתן - שיחה 17:20, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

הספרייה הציבורית שליד ביתי לא מחזיקה עותק Face-sad.svgעודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 19:13, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
דוכס, את "הסיירת יוליסס" אתה יכול לצלוח גם בלי מדריך... איתן - שיחה 22:36, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
שבוע הספר בעל"ט... אני מתכנן עליו. אביעדוסשיחה ט"ו בסיוון ה'תשע"ב, 20:51, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

שחיתות[עריכת קוד מקור]

משחית, מושחת, מושחתים.
נראה לי שזה אחד משיאני הזמן שהשחתה נשמרה על ערך לא זניח במיוחד ובשעות היום, מושחתים נמאסתם • חיים 7 • (שיחה) • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 22:18, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מה תגיד על זה? ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 22:21, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כבר היו כמה השחתות מובהקות שכאלו ששכבו חודשים. אבל זה לא הסוג הכי גרוע. בעייתי יותר הוא טקסט מופרך במסווה סמי-אנציקלופדי (כי אז הקורא לא מסוגל להבחין). הערך אלגברה שכב במצב כזה למעלה מחצי שנה. דניאל תרמו ערך 22:40, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אופק, כאן הוסיפו אותיות מכפילות (גגגגגגגגגגגגגגגגג), דניאל, ערכים שכוחי אל, אחרת... Face-tongue.svgחיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 01:50, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מספר ערכי ויקיפדיה..[עריכת קוד מקור]

לדעתי, מספר ערכי ויקיפדיה הנכתבים הינו נמוך, וקטן, ורובם של ערכים אלו דלים ומצומצמים... צריך תוכנית כדי למשוך לכאן עוד אנשים, כי למרות מה שאתם חושבים, אנשים לא מכירים בכלל את הקהילה הזאת, ועשרות אלפי אנשים נכנסים מידי יום לויקיפדיה... אני למשל, הייתי נכנס המון, ולא הייתי בכלל מודא לכל מה שקורה פה.... אפשר ללכת לפייסבוק ולהגביר מודעות, ולנסות להשיג כותבים... אפשר להשיג ככה המון כותבים ולהפוך את ויקיפדיה לפעילה ביותר..! Kfir8787 - שיחה 22:49, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אם היה לי שקל... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 23:07, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
על כל פעם ששמעתי את המשפט אם היה לי שקל... --Akkk - שיחה 23:09, 4 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
נכון שמספר הערכים נמוך וחלק גדול מהם דל, אם כי יש כאלה שסבורים אחרת, שהמצב מזהיר. הבעיה היא לא רק איך למשוך לכאן כותבים, אלא איך לגרום להם להישאר. לא ראיתי שהתקיים דיון רציני בנושא בשנים האחרונות. אגסי - שיחה 01:55, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אתה בטוח? מספר הערכים קטן?
בוויקיפדיה העברית יש כבר למעלה מ 100 אלף ערכים. לעומת זאת בכל האנציקלופדיה העברית יש 20 אלף ערכים [2] אז אתה עדיין חושב שמאה אלף ערכים זה מעט? emanשיחה 02:13, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מציע ליצור באנרים, שבעלי אתרים\בלוגים הרוצים לתרום למיזם פשוט יפרסמו את העניין --אנונימי/ת לא חתם/ה מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בהחלט רעיון מעניין, לך עם זה לסדנה (ה'חברה' הכי טובים ברשת) • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 02:47, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

והנה סלוגן לבאנר: "ויקיפדיה - בואו להיכנס בין השורות" מי-נהר - שיחה 09:52, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מי אמר שספרייה היא מקום שקט?[עריכת קוד מקור]

אירוע פלאש מוב מהחודש שעבר בספריית אוניברסיטת חיפה. יואב ר. - שיחה 00:39, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

תמונות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

לדעתי, כדאי לעשות כתב משותך לכל התמונות שישנם בויקיפדיה, מפות קרבות אזורים מבנים וכו' וכו' ככה זה יצור אחידות בערכיה, אז מה אתם חושבים? ואם כן, איזה כתב? Kfir8787 - שיחה 16:48, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

משתמשים באופן כללי בכתב מקובל וקל לקריאה. מה שכן, אי אפשר להכריח את המספר הקטן של האנשים שעוסקים פה בעיצוב להשתמש רק בכתב מסוים, כי לפעמים זה מוסיף וחיוני למפה, כי השינוי בכתב יכול לסמן מקור מים, הר, מקום עתיק וקדוש או כל דבר אחר שרוצים. נהוג להשתמש בARIAL או DAVID - בעקרון, אבל לא רק. Itzuvit - שיחה 17:52, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
חשבתי שאולי נעשה כתב לרגיל וכתב לדברים מיוחדים (אולי 3?)Kfir8787 - שיחה 18:13, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ראשית יש התייחסות לנושא בויקיפדיה:סדנה לגרפיקה/מדיניות.
אין שם הגדרה של גופן אחיד, אך לדעתי יש מקום להחליט על כזה (ומבחינתי שאנשי הסדנה יבחרו או יגבשו הצעה יחד). יש צורך בחופש עיצובי למעצבי הבית, אך חופש מוחלט הוא לא מקצועי והוא דווקא מצמצם את יכולת הביטוי. • רוליג שיחה • אמצו חתול 16:37, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

איפה תצפו במעבר של נוגה[עריכת קוד מקור]

בהנחה שלא תהיו במצפה כוכבים ואין לכם ציוד מתאים. יש מספר אתרים שיעבירו בשידור ישיר.

  • אני ממליץ על אתר פלנט הנטרס בקישור הזה , זו גם הזדמנות להיחשף לפרויקט ציידי כוכבי לכת. שם יעבירו את הליקוי מתחילתו שזה מ-22:04 (UT) שזה ב-1:04 שעון ישראל.
  • במכון ויצמן למדע יעבירו מ-6:30 בבוקר (שזה שעה אחרי הזריחה, לא חבל?) את הליקוי בישראל בקישור הזה.

אם אתם רוצים יש סרטון שמסביר על המעבר שהכין חברנו אמיר ברנט בקישור הזה. בסרטון ישנן הדגמות באמצעות תוכנות סטלאריום ו-WorldWide Telescope. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 22:54, 5 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מה שטוב בלהיות בארץ בעת האירוע זה שהשמש זורחת בדיוק באמצע המעבר, ובדיוק בזריחה אפשר להסתכל על השמש בעין בלתי מזויינת (אבל רק בדיוק בזריחה, וגם זה בתאי שנמצאים במקום גבוה עם אופק פתוח). בכל זמן אחר, שלא תעזו. emanשיחה 01:14, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
טוב, כבר מאוחר מידי. אבל תדע להבא שקרינת השמש מזיקה לעין גם בזריחה ובשקיעה. לא כמו קרינת השמש באמצע היום, אבל עדיין ממש לא מומלץ בשביל ארוע אסטרונומי, נדיר ככל שיהיה, לפגוע בעין שלך. כמו שגם בליקוי מלא אסור להסתכל על השמש, למרות שהקרינה ממנה פחותה. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:41, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אכן, וגם שמעתי שזה עלול להיות מסוכן יותר, כי לעין אין את רפלקס הסטת המבט המיידי. אבל גם אם מביטים רק מבט חטוף, קשה לי להאמין שהיה אפשר להבחין ככה. אפילו עם משקפיים שחורים (באדיבות מכון ויצמן) הצלחתי לראות רק אחרי הרבה הסתכלות וכשמישהו כיוון אותי. היה מדובר בנקודה זעירה ממש. שדדשכשיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 08:59, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
תודה על הקישורים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:56, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]


יורו 2012[עריכת קוד מקור]

מי לוקחת? והאם הוויקיפדים מתכוונים לצפות בו? תומר - שיחה 14:48, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

תן לויקיפדים להירגע מאולימפידת השחמט. Zivya - שיחה 15:16, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
את מתכוונת לאליפות העולם. ומה עם הימורים על האולימפיאדה? אני מהמר על ראיין לוכטה לפני מייקל פלפס כשיאן המדליות השנה. דניאל תרמו ערך 15:26, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אין ספק שהדבר היחיד המעניין באולימפיאדה הוא בריכת השחייה. והפעם בלי הלייזר רייסר וחברותיה יהיה עוד יותר מעניין. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:12, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מפרשיות? ג'ודו? קרקע ומכשירים? יש יצוג יפה לישראלים, לא רק בבריכה, יהיה מעניין... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 17:14, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
זה מה שיש לכם להגיד על כדורגל? תומר - שיחה 17:23, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ישראלי שזוכה במדליה זה מעניין. איך הוא קיבל אותה, לא ממש מעניין (אלא אם כן זו הייתה תחרות שחייה). ואת מי מעניין כדורגל? (משהו כמו שניים- שלושה מיליארד איש, לא סופר אותם. ההמוניות מעידה על האיכות). החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:30, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ובחזרה לכדורגל - הייתי רוצה שגרמניה או הולנד יזכו, אך כנראה שספרד תיקח. Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 13:41, 8 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ידעתי! Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 11:30, 2 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

הכסף שלנו - המוטציות שלנו[עריכת קוד מקור]

מאמר טרי בוחן את מידת הנכונות של חוקרים לחלוק עם עמיתיהם את מסדי הנתונים ששימשו אותם לצורך פרסום מחקרים בתורשה אנושית. ככלל קיימת נכונות גבוהה מצד החוקרים לאפשר לאחרים לעיין במידע שהם הפיקו, אך דווקא במחקרים רפואיים נמצאה נכונות פחותה באופן מובהק להתחלק במידע. במחקרים רפואיים על גנום מיטוכונדריאלי שלם, שהם יקרים במיוחד לביצוע, נמצאה נכונות של 15% בלבד לחלוק במידע המתקבל. בהתחשב במימון הציבורי של רבים מהמחקרים הללו, מאכזב לגלות שעדיין יש חוקרים, ולא רק כתבי-עת, השומרים את הקלפים קרוב לחזה. ליאור पॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:10, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

היהודים אמנם חכמים, אבל הם נמשכים אל השמאל[עריכת קוד מקור]

ליהודי יש יתרון שכלי מובנה על אפריקאי וגם על כל בן גזע אחר. אלוקים יודע עד כמה המחקרים שלו עומדים בכללי מחקר רציניים, אבל טענה אחת נגעה לליבי:

יש בדיחה שאומרת שבכל מקום בעולם יהודים הם עשירים, חוץ מאשר בישראל. ועד לפני 10-15 שנה המערכת הכלכלית בישראל שאבה רבות מהסוציאליזם, היא לא היתה כלכלה חופשית. ליהודים יש אמנם מנת משכל מאוד גבוהה, אבל היסטורית הם גם מאוד נמשכים אל השמאל. וזה לא עבד כל כך טוב.

Zivya - שיחה 16:02, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קצת התבלבלת כשכתבת "המחקרים שלו". לא מדובר על מחקרים אלא על מאמרי דעה (חלקם הורחבו לספרים, אבל הסוגה היא עדיין "מאמרי דעה"), ולא צריך להעמיק יותר מדי כדי למצוא שמאמרי הדעה הללו שייכים לסוג שאחד ממורי בעבר הכליל כ"צווחתה של הבורות". קיפודנחש - שיחה 16:58, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
לא יודע אם יש משהו בנתונים שהוא יורה, או שהם קשקוש אחד גדול. שני דברים בטוחים- 1. צביה מצאה עוד דרך לגרום לדיונפלצת בכיכר העיר. 2. הבחור לא רואה בעין. מרשה לעצמו לומר את הדברים הכי לא פוליטקלי קורקט בעולם בלי בושה. ושוב, אין לי מושג אם יש אמת בנתונים שלו, אבל יש לו אומץ. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 17:07, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מה ששעשע אותי זה הניסוח. "ליהודים יש מנת משכל מאד גבוהה, אבל הם גם מאד נמשכים אל השמאל". לשון אחר: "לדינה יש מנת משכל מאד גבוהה, אבל היא אוהבת צבע אדום". שני הדברים יכולים להיות נכונים, אבל זה לא ממש הצורה להבהיר אותם. Zivya - שיחה 17:20, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ייתכן והוא מנסה לרמוז שהשמאל החברתי/כלכלי (קומוניזם, סוציאליזם וכו') הם תוצאה של מנת משכל נמוכה. אז הניסוח מסתדר. Cgruda - שיחה 18:13, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ייתכן שאני מנסה לרמוז שמי שאוהב צבע אדום זה תוצאה של מנת משכל נמוכה (רגע רגע, זה היה לגמרי לא פוליטי קורקט!) Zivya - שיחה 18:22, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
זה עוד מילא, הוא השתמש במשפט הזה כדי להסביר את אי התקדמותה של מדינת ישראל בתחומים רבים למרות שלפי טענותיו היא אמורה להתבסס על האנשים החכמים ביותר בעולם. ‏ישרוןשיחה 18:10, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מנת חומוס מהבילה תישלח למי שתמצא היכן אמר מוריי את הציטוט המיוחס לו בכותרת הכתבה. ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 17:34, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ליאור, אתה תמים. ממתי הכותרת קשורה לכתבה? דוגמה עצובה מהזמן האחרון היא הראיון עם אפלפלד ב-NRG. הוא אמר שם אמירה סנציונית "כל אדם והסגנון שלו, כל אדם והמילים שלו. אני דואג לאנושיות שלנו. אני דואג לזה שאי אפשר לעמוד בצד כאשר אנשים אבודים מסתובבים ברחובות. מה לעשות? עלינו לבנות להם מעונות ארעיים ולהחזיר אותם בכבוד הביתה". אבל מה לעשות, הכתבת העדיפה לצטט בכותרת את המשפט "עלינו לתת לפליטים חסות, הם לא הפקר" (שנאמר בהקשר של להגן עליהם מאלימות, לא חידוש שלא שמענו) שממנו כמעט כל המגיבים הבינו שאפלפלד תומך בהשארת הפליטים בישראל. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 19:20, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
”לא רק שיש ליהודי ממוצע יתרון על פני אפריקאי ממוצע, אלא יש לו יתרון גם על פני אנשים כמוני – אני אמריקאי ממוצא סקוטי. אנחנו הרי יודעים היום שיש הבדלים גנטיים בין יהודים ולא יהודים. יש מחלות תורשתיות כמו טאי-זקס שהשכיחות שלהן בקרב יהודים גבוהה משמעותית בהשוואה לעמים אחרים. אז האם יש הבדלים גנטיים בין יהודים ללא יהודים? התשובה היא כן“ זה נראה לי מספיק ברור. (שימו לניסוח הנחמד: לא רק... אפריקאי אלא גם... אנשים כמוני) Zivya - שיחה 19:28, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קיפודנחש, זה שהוא אומר דברים שלא לכולם נעים לשמוע לא אומר שמדובר בקשקוש. אני נוטה להאמין שהנושא נבדק ברצינות, ואכן יש ליהודים ציון ממוצע גבוה במבחני IQ. הבעיה היא עם אנשים שלא יודעים איך לפרש את הנתונים, כמו המראיין שמסיק את המסקנה המטופשת שסטודנט יהודי יגבור על סטודנט אפריקאי שהשקיע אותה כמות של שעות לימוד (יש כאן לפחות שלושה כשלים לוגיים). דניאל תרמו ערך 19:59, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
דניאל, "נכון" זה עניין של פוטוגניות. אבל ברור שאין שום הגיון לרדת מהכללה לפרט. הרי סביר להניח שקיים תוכי ג'קו שחכם יותר מאדם כלשהו (לא התוכי שלי) - אף על פי שרוב המוחץ של המקרים המין האנושי חכם יותר מהחי. Zivya - שיחה 20:05, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
זה שהוא אומר דברים שלא נעים לשמוע לא אומר שמדובר בקישקוש. זה שהוא מדבר שטויות כן אומר זאת. דוגמה אקראית: הוא מדבר על התבוללות המונית (הוא נקב במספר של כ-5 מיליון) של יהודים "טפשים", כלומר אנשים שעומק הלימוד הנדרש מיהודים היה להם קשה מדי. בפועל, לא רק שאין לכך שום ראיה היסטורית, אלא שכנראה ההפך הוא הנכון: בכל דור ודור (אם להתעלם מארועים טראומטיים כמו הגזרות של פרדיננד ואיזבלה), מי שעזב את היהדות היו דווקא האליטות - פשוטי העם מעולם לא זזו. יתרה מכך, אם מסתכלים על מספרים לא הייתה אפשרות להתבוללות מסיבית כזו (הרומאים פשוט לא היגלו מהארץ מספיק יהודים - לא היו להם ציים שיכולים לשנע 5 מיליון איש), ולמעשה במאות הראשונות לספירה כל העדויות מראות שהייתה דווקא התגיירות מסיבית (של פגאנים) במקביל להתנצרות של פגאנים אחרים. זו רק דוגמה אחת - המאמר מלא הבלים שמבוססים על הירהורי מוחו הקודח של מר מוריי ותו לא - לא מדובר באדם עם ידע או הבנה בהיסטוריה או בשום דבר אחר - מדובר בעוד ליברטריאן עם תעודה במדעי המדינה מ-MIT (לאו דווקא הפקולטה החזקה שלהם), וכיוון שמוריי הנ"ל אידיוט לא קטן שמעדיף דעות וסטראוטיפים על עובדות ומחקר, הרהורי מוחו הקודח זה לא שמחה גדולה. קיפודנחש - שיחה 22:19, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
התיאוריה של ההתבוללות לא לגמרי מופקעת, גם אם היא בסופו של דבר יכולה להיות לא נכונה. עובדה ידועה היא[דרוש מקור] שאחוז גדול מהנושרים החרדים (בנים) הם בעלי הפרעות לימודיות כאלה ואחרות (זה נובע מהעובדה שמגיל 13 הבנים לומדים כמעט רק גמרא - ומי שלא מצליח/אוהב (ב)גמרא - אין לו מה לעשות, בעצם, בישיבה, ומשם החוצה. למעשה, הפרעות לימודיות לא בהכרח מצביעות על אייקיו נמוך). מי שחכם מאד יש לו בדרך כלל קריירה מבטיחה כגבר חרדי (דירה כנדוניה, למשל), ויש לו פחות סיבה לעזוב. זו תיאוריה פופולרית שמן הסתם לא נחקרה מעולם. Zivya - שיחה 22:29, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
את מתבלבלת בין "לעזוב את הישיבה" (בהחלט יש סלקציה) לבין "להתבולל". מוריי מדמיין שמי שעוזב את הישיבה גם מתבולל, למרות שאין לכך עדויות היסטוריות, (וגם אם היו ליצן כמו מוריי לא היה מכיר אותן). קיפודנחש - שיחה 22:52, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
זאת הייתה אנלוגיה בין הציבור החרדי והציבור החילוני, לעומת הציבור היהודי והציבור הלא-יהודי. להזכירך, בעבר יהודי היה בדרך מתחייב דתי. מצד שני, צריך לוודא עד כמה הלימוד בישיבות הקדושות היה בעבר חלק בלתי-נפרד מחייו של גבר יהודי. כאמור, זאת תיאוריה פופולרית ולאו דווקא נכונה. Zivya - שיחה 23:29, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
לא רק שהיא "לאו דווקא נכונה", אלא היא מבוססת על מיתוס מומצא. המושג "ישיבה" הוא השאלה של מילה מהעולם הישן לעולם חדש של עשרות אלפי נערים שיושבים ולומדים תלמוד לאורך כל שעות היום. זו המצאה שאף אחד מאבותינו לא שיער, כולל ר' חיים מוולוז'ין שהקים את הישיבה במתכונתה המודרנית.
נתון קטן שיפתיע אותך: באגרות ר' חיים עוזר גרודז'נסקי יש איגרת שהוא שלח כמדומני לארצות הברית, בבקשת סיוע לכל תלמידי הישיבות המזרח אירופיות שבאו לווילנא בתקופת מלחמת העולם. כמעט כל תלמידי הישיבות, האברכים ורבניהם הגיעו לווילנא באותה תקופה, כך על פי האיגרת, וכולם יחד היו כ-2000 איש. כלומר, מתוך האוכלוסייה היהודית כולה באירופה של תקופת טרם פרוץ מלחמת העולם, שכללה את המיליונים שנספו ועוד אלה שניצלו, נניח כ-10 מיליונים לצורך הדיון, היו בערך 0.02% תלמידי ישיבות, אברכים ורבנים. אולי זה קצת יכניס לפרופורציות את אטרף לימוד התורה שתקף את הציבור החרדי בחמישים השנים האחרונות. Nachy שיחה 23:48, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אין כל קשר בין הטקסט האחרון שכתבת לתיאוריה שהצגתי. הטיעון שלך מתייחס לאנלוגיה שעשיתי. הנתון לא מפתיע אותי, הוא ידוע ומפורסם. אבל התקופה המדוברת היא תקופה מאד ספציפית בהיסטוריה היהודית בה אחוז הדתיים בכלל (ולומדי התורה בפרט) בעם היה באחד משיאי השפל של ההיסטוריה היהודית והיא לא מצביעה בשום אופן על מה שקרה שלוש מאות שנה או אלף שנה לפניה. ואגב, אטרף לימוד התורה שתקף את הציבור החרדי בחמישים השנים האחרונות נובע בדיוק מהנתון הזה. Zivya - שיחה 23:57, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
הנתון הזה ידוע ומפורסם בקרב מי שחוקר היסטוריה, אבל ממש לא בישיבות ובסמינרים. אל תמכרי לי ששמעת את זה מחרדי.
הטענה שלך לגבי "תקופת השפל של העם היהודי" שגויה עובדתית, וגם הפרשנות שלך לגבי הציבור החרדי לא נכונה. ראשית, בכלל לא מדובר בתקופת שפל. מאז ומתמיד אחוז לומדי התורה היה בערך כזה. ההמצאות המאוחרות של 24 אלפי תלמידים של רבי עקיבא וכדו' הן כמובן כולן טיפולוגיות וחסרות משמעות היסטורית. הטענה את שמה בפי החרדים היא - מה לעשות - לא מה שהם עצמם אומרים. החזון איש עצמו כותב במפורש בכמה מקומות שהשואה גרמה לחיסול עולם הישיבות ולכן בארץ ישראל צריך להקים אותו מחדש באופן קיצוני. זה כמובן סותר את הנתון שגם לפני השואה עולם הישיבות היה דיי מינורי במונחים של מספר נפשות. Nachy שיחה 00:02, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אין לי מושג מאיפה בא הידע שלך לגבי חומר הלימוד בסמינרים, אבל את הנתון הזה למדתי ממקורות חרדים. לידיעתך, טיעון חרדי פופולרי הוא שהשואה (בסופו של דבר וממש לא מלכחילה) הצילה את עולם הישיבות והיהדות משום שבלעדיה יהדות אירופה הייתה גוועת למוות (בעקבות ההשכלה), וארה"ב וארץ ישראל לא היו אלטרנטיבה באותה תקופה. לגבי תקופות השפל - גם אם רק התקופה הנוכחית והתקופה שלפני תקופת השכלה היו התקופות היחידות שציבור רב למד, עדיין יחסית אליהן מדובר בתקופת שפל. לא הולכת להתווכח על כך כי אין לי נתונים לגבי תקופות קדומות וגם אתה למעשה לא הבאת. Zivya - שיחה 00:09, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אצל החרדים אין צורך להיצמד לעובדות ההיסטוריות. אפשר לומר שהשואה חיסלה את מיטב עילויי אירופה והרסה את עולם הישיבות (וכך אכן אומרים גם בישיבות וגם בסמינרים), ובמקביל לומר שההשכלה הפכה את החברה היהודית לחילונית עוד החל מהמאה ה-17, ובתגובה לכך הקים ר' חיים מוולוז'ין את הישיבה שלו. מבין 3 האפשרויות להתמודד עם סתירה לוגית בין שתי קביעות, במקרה זה למרבה הצער הפתרון הנכון הוא השלישי. שתי הקביעות שגויות. Nachy שיחה 00:16, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אין סתירה. ההשכלה חילנה את יהדות אירופה, שואת אירופה הייתה בבחינת וידוא הריגה. הטענה היא שהשואה סייעה לאישים כמו הרב כהנמן לאסוף כספים, ממש כפי שהיא סייעה למדינת ישראל לאסוף מזומנים. איך זה סותר את העובדה שר' חיים מוולוז'ין הקים את הישיבה שלו? אני לא יודעת. איך הגענו לנושא הזה? אני גם לא יודעת. הטיעון המקורי שלי היה על תיאוריה שעסקה באובססיות בציבור החרדי בתקופת סוף המאה העשרים/אחת. Zivya - שיחה 00:21, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע ממקור ראשון מה אמר מוריי, אבל הרושם הוא שתמיד יגיע הקשקשן שיסכים להגיד פרובוקציות כדי לזכות בפרסום. קיפוד באופן מחודד הצליח לשים לב לפואנטה של "ליברטריאן עם תעודה במדעי המדינה", שזה בדיוק סוג האנשים שיכריז על תאוריות חובקות-כול שהביסוס האמפירי שלהם לא קיים. הם בדרך כלל לא מבינים באמת באף אחד מהתחומים עליהם הם מדברים (היסטוריה, כלכלה, פסיכולוגיה).
אגב, בהרבה מקרים הם גם לא יודעים לעשות רגרסיה לנתונים שלהם, כך שאפשר להבין מה רמת הרצינות של המחקר בשטחים האלה. דיברתי עם פרופסור לתקשורת ופרופסור לסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, ושניהם לא ממש יכלו לדבר באינטליגנטיות על ניתוח נתונים ומגמות.
הלכתי פעם מסקרנות לשמוע הרצאות במדעי המדינה ובסוציולוגיה באוניברסיטה, ואם מדעי המדינה זה סך הכול דיי פושר ולא ממש מחכים, סוציולוגיה זה כבר ממש נראה כמו עיתונות צהובה עם יומרות אינטלקטואליות. Nachy שיחה 22:36, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ואולי הסוד האשכנזי האבולוציוני לרכישת חכמה, בינה ודעת טמון בכפיית יחסי מין על נשים שנישאו בילדותן, עוד בטרם מלאו להן שתים עשרה שנות חיים. אפשר לבחון את ההשערה ע"י בחינת מנת המשכל של ילדים שנולדו לכחמשת אלפים קטינות העוסקות בזנות בישראל. או סתם לטפוח על כרסנו בסיפוק ולקרוא לעצמנו גאונים. ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 23:32, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
או, לחילופין, את מנת המשכל בתימן. Zivya - שיחה 23:34, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מה שברור שהמאמר מוכיח את רמת המשכל של הגברת האשכנזיה. --Akkk - שיחה 23:37, 6 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
על נשים מעין אלו כבר אמרו חז"ל - יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים. עדירל - שיחה 01:16, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

הקרן החדשה לישראל (שתי"ל) -קורס עורכים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

[3]. האם יש פרטים על האירוע: האם כבר התקיים, מי היו משתתפיו וכדו'. תודה. דרך - שיחה 08:59, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מצויין שההרצאה אמורה היתה להתקיים ב-3 ביוני - יום ראשון האחרון. מיהו "עמנואל, עורך ותיק בוויקפדיה העברית"? ‏Ldorfman‏ • שיחה 09:22, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
יצא המרצע מהשק. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:24, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
Vraagteken-2.svgLdorfman‏ • שיחה 09:33, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מה קרה, רק למועצת יש"ע מותר?
את המצגת המצוינת שהכין eman ניתן לראות פה. עידושיחה 09:39, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
חלילה. מעולם לא טענתי זאת. רק שעכשיו לא יוכלו יותר לגלגל עיניים ולהאשים את מועצת יש"ע בנסיון להטיית ויקיפדיה (כשכמובן אין צורך לנכוח ממש בקורס שהם העבירו כדי לדעת מה היה בו). קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:41, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קוריצה, כל מי שמבקש ומעוניין בהדרכה על עריכה בויקיפדיה מקבל אותה, בלי קשר לכלום, וזה היופי שבדבר. ככל שיהיו יותר אנשים שיודעים לערוך פה, כך ייטב. אחלה מצגת הדרכה (אונליין בויקי) עמנואל, יכול לסייע רבות למי שמעביר הדרכות. חן חן. Itzuvit - שיחה 09:47, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מעניין מה מתוך הדפים הרבים שהוא הכין הוא הצליח להעביר בהדרכה, וכמה באמת יערכו בסופו של דבר בויקיפדיה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:58, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אני מצטרף לדבריה של עיצובית. מסכים עם כל מילה! ככל שיהיו יותר אנשים המודעים לכך שביכולתם להוסיף מידע או לתקן מידע, זה יעזור לכולנו. בהדרכות ובמפגשים שאני מקיים, אני נפעם בכל פעם מהבורות בנושא. בעוד אני פעמים רבות מתהלך בהרגשה ש"כולם" כבר מכירים את המיזם, או לפחות את דרך הפעילות בו, או לפחות שמעו דברים בנושא מתישהו, אני שב ומגלה שזה לא כך.
מצגת נוספת, שבמקרה זה הכינה חנה קריצה להדרכה שקיימה באוניברסיטת חיפה, ניתן למצוא כאן. בוקר טוב, ‏Ldorfman‏ • שיחה 09:59, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
עיצובית, ללא ספק את צודקת, אך אין מקום להצגת צד אחד שמעביר הדרכות כבעל כוונות זדוניות ואת הצד השני כבעל כוונות טהורות. אני מאמין שעמנואל יודע להפריד בין דעותיו הידועות לבין מה שהוא העביר בהדרכה. חבל שאי אפשר לומר את אותו דבר לגבי הגוף המארגן, אבל זה אופרה אחרת. המדד יהיה, כמובן, בטיב העריכות. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:00, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ההזדהות הפוליטית של העורכים לא חשובה, חשוב מה הם כותבים בפועל. אם אין ברירה אז אפשר להגיד שככל שיהיו כאן יותר עורכים משני צידי המתרס, הם יפקחו עין זה על זה והכתיבה תהיה יותר נייטרלית, כנדרש. יואב ר. - שיחה 11:35, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כולי תקווה שאכן כך יהיה. • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 12:30, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כל תוספת של עורכים שיקבלו את עקרונות הבסיס של המיזם (בדגש על כתיבה מתוך נקודת מבט נייטרלית) הינה מבורכת, ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות. הנסיון עד כה (קורס מועצת יש"ע) הראה שעורכים שאינם מקבלים את עקרון הנייטרליות, לא שורדים פה זמן רב. נת- ה- - שיחה 12:59, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
או בצורה חיובית - עורכים המקבלים את עקרון הנייטרליות, נשארים פה זמן רב. ‏עמיחישיחה 15:00, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אכן יכול להביא תועלת. אבל לדעתי כדאי שבשלב הראשון כאלו שמגיעים בעקבות הקורס יציגו את עצמם ככאלה. כמו פה. אם הם נקלטים והכל תקין אז שיורידו, אבל בהתחלה זה יועיל אם אנחנו נכיר אותם והם יכירו בכך שאנחנו מכירים בקורס הזה. ‏ישרוןשיחה 20:31, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
חלק מהתשובות כבר קיבלת, כולל קישור למצגת אותה הכנתי בשבועות האחרונים, ובה השתמשתי. בהחלט יהיה ניתן להשתמש בה באירועים אחרים, אבל כדאי אולי יהיה להחליף חלק מהדוגמאות שהותאמו לנושא המוצהר של הסדנה ("דמוקרטיה וזכויות אדם"), וליישם קצת לקחים.
השתתפו כ-10 אנשים מארגונים שונים שקשורים לשתי"ל ושעוסקים בדמוקרטיה ובזכויות אדם. את רובם לא הכרתי, בניגוד לתמונה שברוקולי מנסה לצייר לא מדובר על ארגונים פוליטיים, רובם אפילו לא במובן הרחב. אגב היתה גם מישהי מארגון דתי שעוסק בחינוך לאזרחות. אין לי מושג מה דעותיה הפוליטיות (כמו גם מה הדעות הפוליטיות של שאר המשתתפים). בכל מקרה הציפיה היא לחזק את תחום זכויות האדם והדמוקרטיה בוויקיפדיה, כלומר לשפר ערכים קיימים ולכתוב חדשים אם יש צורך. בגלל זה הדוגמאות נבחרו מהנושא הזה, בין השאר בשביל לחשוף אותם למה כבר קיים בנושא הזה ובמה יש צורך בשיפור. אם כי לצערי לא יצא לנו (ולו מקוצר הזמן) לדבר ישירות על כך.
נקודה שעלתה יותר בהרחבה מאשר במצגת, זו האזהרה המפורשת שלי להם להמנע מ"פרסומת עצמית". זה היה חשוב פה בגלל שהם באו מאירגונים, וחלק מהם באו בציפיה ללמוד איך לקדם את הארגון שלהם בעזרת הוויקיפדיה. הבהרתי להם שזו לא המטרה, שיש להזהר מאוד מכתיבה על ארגון שבאים ממנו (ואפילו לוותר על הרעיון כליל) בגלל שיש בעיה לכתוב בוויקיפדיה על נושאים שיש אליהם קרבה גדולה מדי. גם הבהרתי להם שמבחינתי כמי שעושה את כל פעילות בוויקיפדיה בהתנדבות (וגם מעביר את ההדרכה בהתנדבות) הציפיה מהם (לאור כך שגם ההדרכה לא היתה בתשלום מבחינתם) היא שהם יערכו ויכתבו ערכים דווקא בנושאים שאין להם מעורבות ישירה לגביהם.
לשאלתה של חנה: כן, הספקתי להעביר את כל הדפים. פה ושם דילגתי על נושאים בתוכם. אבל הדברים לקחו יותר זמן ממה שציפיתי (בייחוד החלקים היותר טכניים, כמו כשהסברתי את הרעיון של הגרסאות הקודמות, ואיך רואים מהם מי כתב מה. אבל זה נושא חשוב שממחיש להם את הרעיון שערך זה לא מעשה של ויקיפד יחיד), ונשאר פחות זמן לחלק המעשי.
הרעיון להכין את המצגת בוויקיפדיה עצמה התברר כמוצלח. זה איפשר להדגים את הדברים באופן טבעי (חלק מהדברים באופן מתוכנן, חלק באילתור). ליתר ביטחון העתקתי את הדפים על דיסק און-קי למקרה שבדיוק הוויקיפדיה או התקשורת ייפלו. אבל לא היה צורך להשתמש בזה.emanשיחה 13:50, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אהבתי את הרעיון שהמצגת הוכנה בויקיפדיה. Zivya - שיחה 13:58, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובה המפורטת. תמיד מפתיע עד כמה החלקים הטכניים לוקחים יותר זמן ממה שמתכננים. כמה זמן התארכה ההדרכה? והאם המשתתפים עצמם נרשמו לויקיפדיה וערכו בה בעת ההדרכה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:00, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
דאגנו שהם יירשמו מראש. זה היה לקח שהבנתי שמקורו בהדרכה שאת העברת.
הם ביצעו עריכות בעיקר בארגזי חול שהכנתי מראש, בהם לקחתי טקסט מערכים והורדתי את רוב הפקודות.
סה"כ כל מה שיש במצגת לקח כמעט 3 שעות (מתוך 4), אבל הם נכנסו לחשובונות עוד באמצע כשהגענו למשתמש:Eman/סדנה/איך עורכים?. ייתכן שזו היתה טעות, כי זה קצת גרם לחוסר ריכוז, אבל היו בזה גם ייתרונות (כמו שהם יכלו לראות איך שינויים שאני עשיתי אצלי משפיעים על הדף אצלם אחרי שהם ריעננו אותו). emanשיחה 14:44, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
יישר כח עמנואל! ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 14:05, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
תודה. emanשיחה 14:44, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
המשך הצלחה! ‏עמיחישיחה 15:00, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
הערה/בקשה למי שמעביר הדרכות וכן למי שבונה מצגות: לדעתי יועיל מאד אם תוסיפו למצגות ולהדרכות התייחסות לנושא "ערכים מבוקשים". גם ללא כיסוי נרחב, עצם הידיעה שקיימות רשימות של "ערכים מבוקשים" בהרבה נושאים עשויה לעזור לכוון עורכים חדשים לכיוון חיובי. תודה - קיפודנחש - שיחה 15:37, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כל הכבוד לעמנ! הסבר מעולה ודוגמאות מאירות עיניים (לא הכרתי את הקטע על מקום הולדתה של לאה גולדברג). Ranbar - שיחה 16:52, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
למרבה הצער השאלה היא מה אפשר להוריד ולא מה אפשר להוסיף...
למשל נראה לי שעל הנושא של הערות שולים שממש היה חלק מהתוכן המעשי, הייתי מוותר למרות חשיבותו, ומסתפק רק באיזכור. emanשיחה 17:15, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מעניין מה שספרת, שלשום העברתי הדרכה ל-13 נשים במסגרת פועלות ברשת. גם אני ביקשתי שהן תרשמנה מראש. אני ניצלתי את האפשרות החדשה של פתיחת ארגז חול למשתמש בקישור במעלה המסך משמאל שמקל מאד. חלקן הגיעו עם טקסטים מוכנים שהעלו לארגז החול. זו אפשרות נוספת שלדעתי מייעלת את ההדרכה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:27, 7 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
עמנואל, ראיתי לראשונה את המצגת שלך והיא נהדרת. אשמח לעשות בה שימוש במיזם. תודה! • רוליג שיחה • אמצו חתול 11:55, 9 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

החאן[עריכת קוד מקור]

אקדמיית ויקיפדיה: האם יש צנזורה בוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

כמה טוב לראות כל כך הרבה ויקיפדים. ג'יי וולש מדבר עכשיו על ויקיפדיה. אין יותר מדי חידושים, אבל יש סערה בטוויטר מכיוון שהוא טען שאין צנזורה בוויקיפדיה ויש טוענים שאם יש כללים - יש צנזורה. מה דעתכם? ‏עמיחישיחה 10:38, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

צנזורה היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; כך כתוב בווויקי. אז יש צנזורה בוויקי. Nachum - שיחה 10:55, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קרין נהון מסכימה איתך. ‏עמיחישיחה 10:59, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
נשמע לי ויכוח עקר כי הוא תלוי לחלוטין בהגדרת צנזורה (וטריוויאלי ברגע שהמונח מוגדר כראוי). אם צנזורה זה למנוע מעובדות להתפרסם מסיבות אינטרסנטיות, זה בגדול לא קורה בוויקיפדיה. אם זה למנוע מכל אחד לכתוב מה שבא לו, אז ברור שזה קורה בוויקיפדיה. דניאל תרמו ערך 11:05, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
שני נושאים בולטים בהם יש צנזורה בוויקיפדיה בעברית הם פורנוגרפיה ותמונות הנחשבות קשות לצפיה, כל נושא בדרכו (איסור כמעט גורף על כתיבה, הסתרה). מה עוד? ערןב - שיחה 11:12, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
Operation Badr הצליח אבל מבצע באדר נכשל. נציג נציבות האו"ם לפליטים בישראל טוען ששוהים בה כ-60 אלף מבקשי מקלט, אבל בוויקיפדיה העברית מותר לקרוא להם רק מסתננים. להמשיך? ליאור पॣ • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 11:32, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
את נציבות האו"מ לפליטים אפשר לסגור. היא לא יותר טובה ממועצת זכויות האדם של האו"ם. במקום לדבר, שהאו"ם יעשה משהו בקשר למצב בארצות שבהן הוא טוען שיש סיכון לאנשים, ולא יפיל את התיק על צדדים שלישיים. איתן - שיחה 10:59, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כן, התחחלתי גם לכתוב על הסוג הזה של צנזורה, אבל היתה לי התנגשות עריכה. ערןב - שיחה 11:37, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
לפני שאזכר בדוגמאות נוספות, אציין שבדף השיחה של הערך על חוות מזור נטען שהוא מוטה ומצונזר. אני כתבתי חלקים גדולים ממנו. ליאור पॣ • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 11:41, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא מסכימה איתך דניאל שהדיון הוא עקר. לא ניתן יהיה לשפר פרקטיקות של צנזורה אם לא בוחנים את התבניות שימוש של הויקיפדים ודיון בפרקטיקות הצנזורה שלהם. (גילוי נאות: לפני דקה פתחתי יוזרניים לראשונה בויקיפדיה אחרי שנים בהם אני עובדת בויקיפדיה באנונימיות). קרין נהון
קרין, איפה עובר הגבול? האם המחיקה הזו היא צנזורה? שאלה לא לגמרי קשורה: את בטוחה שהשימוש במילה צנזורה תורם לדיון? Tzafrir - שיחה 12:34, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
חבל לגלוש לאנשי קש כמו זה לעיל. ערןב - שיחה 14:23, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

השימוש במונח צנזורה נועד לצורך הגדרה משדלת, שכן למונח ניחוח שלילי. האמת היא שהנושא הינו שיקולי עריכה. הדוגמאות של ערןב נוגעות לויתור על תכנים שוליים על מנת להתאים לכמה שיותר קוראים. ניתן לראות זאת אפילו כהיפך מצנזורה - ויתור על תכנים לא חשובים על מנת לאפשר לקהל גדול יותר להגיע למידע העיקרי, ביחוד מכיון שלא חסרים ערוצים להפצת המידע המצונזר. הדוגמאות של ליאור נוגעות לשני עניינים נוספים - הקרב על התודעה ושיקולי עריכה של העדפת המוכר והידוע וחוסר אמון לטענות סותרות. לגבי הקרב על התודעה אין הרבה מה לאמר. לא מדובר כלל על צנזורה. איש אינו טוען שאין לאמר שהמסתננים מבקשים מקלט או שמבקשי המקלט אינם מסתננים. שני הדברים נכונים השאלה היא רק עניין של דגשים, לא צנזורה. הנושא של חוסר אמון הוא בעייתי ועל הדוגמאות שהועלו אפשר להוסיף את היחס החשדני כלפי אורי מילשטיין. הבעיה מוכרת לרבים, כמו למשל לדן שכטמן ומן הסתם אין לה בכלל פתרון. אפשר לנסות להעלות את המודעות לגביה, אבל כנראה שהמושג צנזורה איננו המתאים ביותר לתאור הבעיה. עדירל - שיחה 15:13, 11 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

שאלה מצויינת Tzafrir - אני כבר שנים מפתחת את כל התחום של Network Gatekeeping Theory, שזה בעצם דיון על שליטה במידע. כל עריכה גם כמו זו שהעלת היא סוג של שליטה במידע. לא כל עריכה היא צנזורה. ואני גם מסכימה שצנזורה יש בה ניחוח קצת שלילי ולכן אני אוהבת לדבר על סוגים שונים של שליטה במידע (gatekeeping) ואני מחלקת אותם לסוגים שונים. לעיתים עריכה של תוכן היא גם סוג של צנזורה (לא תמיד אבל לפעמים) - למשל כמו שהיה בדיון על הקרטונים של מוחמד שם בעצם העריכה של הערך הביעה בעצם נורמות מסויימות שצנזרו נורמות אחרות. הנה ראו יותר כאן - פרטנו את הנושא. קרין נהון

דיווח על הכנס[עריכת קוד מקור]

זו הזדמנות להודות למארגנים על הכנס הנאה שארגנו. ראו גם דיווח ב"ערוץ 7": "ויקיפדיה - מקור מידע מרכזי ברשת". דוד שי - שיחה 08:30, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

כשדברת על יחס המורים לויקיפדיה נזכרתי לשאול - האם מישהו עיין בבגרות להיסטוריה שהתקיים בשבוע שעבר ביום חמישי? אמנם אין בה ציטוט מויקיפדיה, אולם יש בה תמונה שהורדה מויקימדיה, עם קרדיט למיזם. עדירל - שיחה 09:26, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

וצל"ש ל-Yoavd: יון פדר, עורך אתר ynet, עשה ניסוי באש חיה, והכניס מידע כוזב, שלא קל לזהותו, לערך העוסק בו עצמו. במהלך הפאנל הוא ביקש לבדוק מה קורה בערכו, והתברר שכעבור 36 דקות השינוי בוטל על ידי Yoavd בנימוק "לא נכון". טוב לגלות שמערכת הבקרה פועלת. דוד שי - שיחה 20:56, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

גם "הארץ" מדווח על התיקון המהיר. דוד שי - שיחה 22:50, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
וצל"ש לדוד... גם ערוץ 7 גם יואב... קריצה --Akkk - שיחה 22:53, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כל הכבוד ליואב על התיקון. יחד עם זה, לא על פרטים שוליים כאלה (סא"ל ולא אל"מ) נבחנת מהימנותה של ויקיפדיה. יואב ר. - שיחה 14:33, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

תיקנתי את הטעות במבצע באדר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:59, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

האנציקלופדיה העברית המקוונת[עריכת קוד מקור]

מה שמאוד הפתיע אותי זה שאיש לא התייחס כאן לסקופ (או מעין-סקופ) של יון פדר בדבריו בפאנל. הוא סיפר על זה שפרופ' אסא כשר פנה אליו בהצעה שישמש עורך של הערכים בנושא תקשורת ב"האנציקלופדיה העברית המקוונת". לפי פדר, זה מיזם שמתהווה בימים אלה, ולפחות לפי חיפוש מהיר שלי בגוגל, הוא טרם זכה לפרסום ואף לא מוזכר אצלנו. ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:48, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

א. לא יון פדר אמר זאת, אלא יובל קרניאל.
ב. בערך האנציקלופדיה העברית כתוב כבר שבע שנים: "בשנים האחרונות עוסקת הוצאת שוקן בהפקת מהדורה חדשה, מעודכנת, של האנציקלופדיה". אחרי שמתגברים על ההפתעה שבגילוי שמישהו משקיע ביצירת אנציקלופדיה בתשלום, זה לא מפתיע שהאנציקלופדיה תהיה מקוונת ולא מודפסת. ראו גם: שיחה:האנציקלופדיה העברית#מהדורה שנייה. דוד שי - שיחה 22:39, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
תודה על התיקון והתוספת. לא ידעתי על כך. ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:41, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

ראיון של קרין נהון על ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

מעניין לעניין באותו עניין. קובי מידן מראיין את קרין נהון. הכל מעניין, אבל על ויקיפדיה הם מדברים בדקה ה-12. תגובתכם? ‏עמיחישיחה 18:11, 17 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

ןיקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית. אנשים נתפשים יותר מדי למילה "חופשית" ופחות מדי למילה "אנציקלופדיה", אך מעצם היותה אנציקלופדיה נדרשים בוויקיפדיה שומרי סף, שיקפידו על מאפיין זה. המסקנה של פרופ' נהון, שכתוצאה מכך עריכה של קובי מידן או שלה תימחק מיד מרחיקת לכת. עריכות נאותות, אלה שתורמות לאנציקלופדיה, נשמרות ומטופחות, ורק עריכות פגומות בעליל נמחקות מיד. על עריכות אחרות מתקיים דיון.
בעיית מיעוט הנשים בוויקיפדיה היא בעיה ידועה, אך אתקשה להסכים שהיא נובעת מקיומם של שומרי סף. כידוע, יש נשים שתרומתן לוויקיפדיה משובחת ביותר (ואפילו יש נשים בקרב שומרי הסף). העובדה שיש מעט מדי נשים בוויקיפדיה, יותר משהיא מעידה על בעיה בוויקיפדיה, היא מעידה על בעיה בקרב הנשים, שתרומתן לעולם נמצאת כנראה במקום אחר. דוד שי - שיחה 06:25, 18 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ברור שאנשים נתפסים למילה חופשית, כשהחברה הישראלית ולא משנה באיזה זרקור עם הכיתוב דמוקרטיה היא תקרין על עצמה, אינה ממש דמוקרטית. והחופש לקבל את הזר, השונה, או המוזר הוא ממנה והלאה. אנציקלופדיה חופשית אמורה להיות לא רק חופשית בנגישות המידע שלה, אלה גם חופשית ביצירת הערכים שלה. מי כמוך יודע שאנשים עסוקים הטרודים בענייני הקיום היומיומי, מקדישים מזמנם הפנוי וממרצם בעריכת ערכים שחשוב להם שיופיע באנציקלופדיה. אם הערך פגום, לא מדוייק, או כתוב בשפה קלוקלת, הרי ברור שניתן לשפרו או במקרי קיצון אף למחקו. אך, קיים הרבה מעבר לזה בויקיפדיה וכל המתעלם מזה וקורה לזה כאוס המסתדר בעצמו זורה חול בעיניו ובעיני אחרים, קיימת כאן "אליטה" (מצטער, לא עלתה לי מילה עדינה יותר לראש, מוזמנים לתקן) המנסה לכוון את הויקיפדיה למטפורה של "תלבושת אחידה", משמע לא רק איכות החומר הנכתב, אלא גם חשיבות, הצורה בה הוא מוצג לציבור, אורכו ואף למי הוא מיועד (האם קיים מחקר כל שהוא לגבי קהל היעד העיקרי?, חט"ב ,תיכוניסטים, אקדמאים או עוברים ושבים?) חייבים לעמוד בקו מסויים. שומרי הסף אינם מרחיקים נשים חלילה, הם מרחיקים כותבים נקודה. הרי זה מאוד מתסכל (מי כמוני יודע) לכתוב ערך למעלה מחודש רק כדי לגלות שאחרים שכבודם במקומו מונח על פועלם, חושבים שהערך צריך להראות אחרת, לא מבחינת איכות הערך, חשיבותו, או רמת הכתיבה שלו. אלא, על דברים אחרים שוליים, כמות תמונות (תמונה שווה 1000 מילים ובכן לא תמיד) וזה גורם לדחיקה של כותבים טובים החוצה. אנציקלופדיה חופשית אינה רק מקום בו אליו הנגישות הינה חופשית, או היכולת לכתוב ולערוך, אלה גם מקום בו דעת מיעוט יכולה להתקבל והרוב שומר על היכולת לקבל גם דעות מיעוט. ולצערי זה לא קורה, חלק מהכותבים נדרסים כאן והחזון שלהם לגבי ערך זה או אחר נרמס תחת דעת רעשניות יותר, או הנכתבות בצורה מילולית יותר... עצוב מאוד וחבל. כמה חבל שאני לא יכול להשאיר את זה כאנונימי --איל עמרני - שיחה 08:51, 18 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אני שואל את השאלה הבאה ללא קשר לנושא מעליי[עריכת קוד מקור]

האם מותר לכתוב דעות שליליות של אנשים על ויקיפדיה, בתוך ויקיפדיה?, (או שמא הדבר מוגבל רק לדעות חיוביות?, למשל, דעותיהם של ג'ימי ויילס וסו גרדנר המהממת, ושאר ברגים חשובים על ויקי). יש אנשים מסוימים שיש עליהם ערך בויקיפדיה ובעקבות זאת, או לא בעקבות זאת, הם הביעו הסתייגות ו\או סלידה מקיומו של הערך הנ"ל. לעתים גם השמיצו את "מנהלי ויקיפדיה" בעקבות זאת. כמו כן, מבעיהם היו קלים וחריפים, תלוי במקרה. המקרה ידוע לי מ"סלבריטאים" (במלוא מובן המילה). ואני נתקל לעתים בכתוב עיתונות המציגות זאת. פעם גם נתקלתי במעין "התגוננות" דיי חריפה של "המחזיר בתשובה" הרב אמנון יצחק. האם לדעתכם ראוי לתת בערכים של אישים מפורסמים את הדעות שלהם על ויקיפדיה?, האם הקריטריון לכך הוא חריפות דעותיהם?. מקווה לתשובות מפורטות וענייניות בשאלה זו. תודה.

אני לא חושב שיש ערך אנציקלופדי לדעה של אדם ובמיוחד על אותה האנציקלופדיה. אני מאמין שזו לא שאלה של חריפות. המידע בויקיפדיה אמור להיות מידע, לא אוסף ציטוטים מהתקשורת. YevgeniTalk to me‏ 07:22, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
הדבר איננו מקובל. אותו אדם יכול לפתוח אתר אישי ולפרט שם ככל העולה על רוחו על הכתיבה בוויקיפדיה. אנחנו תמיד מקשרים לאתר הרשמי של האישיות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:52, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

Long live the queen[עריכת קוד מקור]

1 מלכה = 12 נשיאים Ranbar - שיחה 13:35, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

HIP HIP • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 13:38, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אין מה לומר - היא התייפתה יותר ויותר ככל שעברו השנים. אגב, שמעתי אי-פעם שמשפחת המלוכה האנגלית הייתה מכוערת בגלל שאי-שם אחד מהמלכים התחתן עם נסיכה מכוערת לעלא בגלל אילוצים דיפלומטיים או משו כזה. יש מקור לשמועה הזאת? (האמת שאפשר להסתפק בכיעור כפועל יוצא מנישואי קרובים). Zivya - שיחה 14:07, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
בגלל זה (נישואי קרובים) היהודים מכוערים? איתן - שיחה 17:47, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ולבריטניה היו באותה תקופה 12 ראשי ממשלה שונים. מישהו רוצה לספור כמה עננים וכמה ראשי ממשלות היו בצרפת באותה התקופה? האם יש מדינה שבה היחס לא כזה גרוע? אולי במדינת אבן סעוד ובניו? Tzafrir - שיחה 16:41, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

הזמנה לערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה[עריכת קוד מקור]

ביום ראשון הקרוב, ה - 17/06, יתקיים ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה, באוניברסיטת תל-אביב, בניין סאקלר לרפואה, אולם לולה, החל מהשעה 17:30.

נשמח להוקיר באותה הזדמנות גם את הויקיפדים אשר תורמים לאורך השנים לפרויקט, אם בהוספת קישורים, אם בכתיבת הביוגרפיות על יוצרים אשר יצירותיהן מופיעות בפרויקט, ולאחרונה גם במיזם הויקי של פרויקט בן-יהודה.

בתוכנית הערב:
17:30 – 18:00 – התכנסות ורישום.

18:00 – 18:10 – דברי פתיחה.

18:10 – 18:30 – הרצאת אורח – מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק.

18:30 – 19:00 – על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה בהווה ותוכניות לעתיד – מר אסף ברטוב, עורך מייסד.

19:00 – 19:15 – פאנל שאלות ותשובות עם העורכים הראשיים של הפרויקט.

19:15 – 19:35 – הפסקה וכיבוד קל.

19:35 – 20:50 – "מתנדבים מספרים".

20:50 – 21:00 – דברי סיכום ונעילת הערב.

שימו לב -- הכניסה לאירוע למתנדבי הפרויקט ובני משפחתם חינם, אך דרושה הרשמה מראש. אנא אשרו השתתפותכם והירשמו ע"י משלוח דואל אל - editor-at-benyehuda.org.

נשמח לראותכם, צוות הפרויקט. Shani - שיחה 22:26, 12 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

איך הייתכן שמדענים חריפים יהיו דתיים פנאטים?[עריכת קוד מקור]

תראו את הכור באיראן. עובדים שם מלחי הארץ של האומה האיראנית. אנשים עם ראש על הכתפיים, עם הכרה נכבדה של המציאות. אנשים חריפים ולוגיים לכאורה, שונאי-בורות. איך הייתכן שאנשים כאלה ייתנו יד לתכנית עם אוריינטציה השמדתית, אפוקליפטית, גרעינית ושטנית שיכולה לגרור את העולם למלחמה שלישית, ובנוסף לכך להיות גם איסלאמיסטיים קיצוניים ולא-הומניסטים, שמאמינים לכל שטות של המשטר האיראני והדומים לו?.. בבקשה תנו דעותיכם.

אני לא מבין מה מפתיע אותך. ידע מדעי לחוד ופילוסופיה לחוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:44, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
למה אתה מלין עליהם ולא על המדענים הרבים שהסכימו עם האידיאולוגיה של המשטר הנאצי בגרמניה? 109.160.174.202
למה אתה מניח כ"כ הרבה הנחות על מי שעובדים שם? אתה מכיר את המקום שבו עבדו הפיזיקאים נילס בוהר, אנריקו פרמי, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר, ג'יימס צ'דוויק והאנס בתה; המתמטיקאים ג'ון פון נוימן וסטניסלב אולם והכימאי גלן סיבורג? הסברים שונים יכולים להיות:
  • פטריוטיות
  • ו/או המקבילה הדתית לכך
  • קידום
  • אתגר מקצועי (כמדען או מהנדס)
  • בצע כסף
Tzafrir - שיחה 08:56, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

ישראל אומן למשל?

הקדמנו את "הארץ" ב-99 יום[עריכת קוד מקור]

הכותרת הראשית בעיתון הארץ, נכון לרגע זה, עוסקת בממצא המדאיג כי האדים הנפלטים ממנועי דיזל גורמים לסרטן ריאות בבני אדם. אנחנו דיווחנו על כך בעמוד הראשי של ויקיפדיה עוד ב-6 במרץ, 99 יום לפניהם. הכתיבה השיתופית שולתת! ליאור पॣ • כ"ג בסיוון ה'תשע"ב • 10:32, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

הארץ מתייחס לפרסום מאתמול על קביעה של ארגון הבריאות העולמי, שמתבססת על מחקרים קודמים. גם ויקי האנגלית עודכנה אתמול בנושא. אגסי - שיחה 18:17, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קרא את הפסקה השלישית בכתבה בעיתון הארץ. ההודעה לעיתונות אודות המחקר המדובר פורסמה בשני למרץ וצוטטה אצלנו בחמישי למרץ. חבל שלא נתקלתי במחקר הזה כבר כשפורסם, ב-21 באוקטובר. ליאור पॣ • כ"ד בסיוון ה'תשע"ב • 18:33, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

"מי מוחק את ויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

כתבה מעניינת על פרופיל של הכותבים והמוחקים בוויקיפדיה. מה דעתכם? ‏עמיחישיחה 10:45, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אכן מעניין. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:54, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מעניין לעשות מחקר מקביל בויקי העברית. לפי התרשמותי, אצלנו, חברים אגרסיביים נוטים יותר למחוק עריכות שהן לא השחתה ועריכות של חברים רשומים. אגסי - שיחה 11:12, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
גם אם זה היה נכון, מחפות עליהם עריכותיהם הנמרצות של חברינו למיזם העוסקים בכתיבת ערכים. ליאור पॣ • כ"ג בסיוון ה'תשע"ב • 11:21, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
עם כל הכבוד, תרומה רבה למיזם, לא מצדיקה התנהגות אגרסיבית, כוחנית ובלתי חברית, שמזיקה לאווירה כאן ולמיזם. אגסי - שיחה 12:19, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אגסי, תגיד: לא ביקשו ממך להפסיק לילל? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:35, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
וממך, גילגמש, ביקשו להפסיק להשתמש בביטוי המעליב "דג", אך התעלמת מזה. אז למה לאגסי אסור להתעלם? (לא שאני מסכים שהוא מיילל). יואב ר. - שיחה 00:08, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
מעניין, אבל הכותרת שגויה למדי. ה"מוחקים" לפי אותו הגרף הם עורכים שכל השתתפותם הייתה עריכתם של מספר מועט של ערכים ובמקרה באותם ערכים הם בעיקר מחקו (כלומר: ניקו זבל). אבל לרוב המוחלט של המשתתפים יש בסה"כ תרומה חיובית (מבחינת כמות תוכן גולמית). בסוף הגרף המפתיע מכולם: (תחזיקו חזק) יש אלמונים שמשחיתים! ומשפט לאגסי: קרא שוב את המאמר. Tzafrir - שיחה 13:00, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
ללא ביטול ההשחתות והשחזורים של ההשחתות, אין לסטטיסטיקות משמעות רבה. ייתכן מאוד שרב התרומות של התורמים ביותר הם בכלל שחזורים. עדירל - שיחה 17:25, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

חברתנו תמרה יושבת שבעה - פרטים[עריכת קוד מקור]

חברתנו תמרה יושבת שבעה על אביה ז"ל.

המעונינים לבוא לנחמה, מוזמנים לאחד משני מקומות:

  • ביום חמישי, היא תשב שבעה בחיפה.
  • החל ממוצאי שבת ועד יום שני בלילה, היא תשב שבעה בירושלים.

מי שמעוניין בכתובת המדוייקת ישלח לי אימייל (אפשר דרך דף המשתמש שלי).

המקום ינחם אותה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ‏עמיחישיחה 21:32, 13 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

המלצת קריאה[עריכת קוד מקור]

התפרסמה כתבתו של רועי כהן, הוויקיפדים, במוסף "שישבת" של ישראל היום, שבמרכזה ראיון עם ארבעה מעמיתינו. מעניין ומומלץ, אצטרובל - שיחה 04:21, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

נחמד מאד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 05:56, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
קישור לצורה המקוונת של המאמר. אכן יצאה כתבה נחמדה מאוד. כן ירבו! ‏Ldorfman‏ • שיחה 13:35, 14 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
חבל שלא יהיה ניתן לדעת בבירור כמה ויקיפדים יתווספו כתוצאה מהכתבה. הוי ארצי - שיחה 17:27, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מחקר כנסייתי[עריכת קוד מקור]

הם גדולים, הם גדולים, הם גדולים ![עריכת קוד מקור]

ומי שלא הבין - ראו "ישראל היום" אבל לא של היום, אלא של מחר (15/6) מוסף "שישבת" עמ' 46 ואילך. ‏dMy‏ • שיחה • 22:54‏, 14/06/2012 • כ"ה בסיוון ה'תשע"ב

ראה #המלצת קריאה לעיל. דוד שי - שיחה 09:45, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אקדמיית ויקיפדיה - לכל מי שפספס[עריכת קוד מקור]

העלנו ליוטיוב של העמותה את כל ההרצאות מהכנס, מי שפספס מוזמן לצפות בהם --‏ Itzike שיחה 10:23, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

התמונות יפות, אך איפה הקלטת הקול? צריך להיות עטלף מושלם כדי להאזין להרצאות. Oyשיחה 11:04, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אני שומעת גם את הקול. נחמד להיזכר Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 11:14, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
יש! רועישיחה 19:42, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

סקס, בחורות, ציצים...[עריכת קוד מקור]

קראתי בעיתון "ישראל היום" שאלה מילות החיפוש הנפוצות ביותר במנוע החיפוש של ויקיפדיה. ואני תוהה - מה עובר בראשו של מי שמחפש את הדברים האלה בוויקיפדיה? כאילו מה הוא מצפה למצוא? Fade to Black - שיחה 18:25, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

אני מניחה שסקס, בחורות וציצים. • ♀♂קלאושיחה • 18:38, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
Like Thumbup.svg בר הראל - שיחה - תרומות 19:23, 18 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
כשאני חיפשתי, מה שעבר לי בראש היה הרצון לראות מה נכתב בוויקיפדיה בנושאים הללו. קיפודנחש - שיחה 18:49, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
לא כולם מכירים את ויקיפדיה. וגם לא כולם יודעים שאנחנו ויקי סופר מוסרית, שאפילו אין לנו ערכים על כוכבות פורנו, בניגוד ל...ויקי הפרסית. אגסי - שיחה 18:42, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
גם ה"חכם" חנוכה לא הצליח לכתוב ערכים על כוכבות פורנו. גם הוא לא. בר הראל - שיחה - תרומות 19:24, 18 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
שילמד פרסית. רועישיחה 22:54, 28 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
Smiley lol.gif בר הראל - שיחה - תרומות 14:25, 29 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

נפתח שלב הגמר של תמונת השנה 2011[עריכת קוד מקור]

כנסו לכאן כדי להצביע. תומר - שיחה 21:10, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

גירוש מסתננים[עריכת קוד מקור]

למה רק דרום סודאנים ולא שאר מסתנני-עבודה (שימו לב למונח מסתנני-עבודה). כגון כאלה מחוף השנהב, ניז'ר וכו'. אני לא אחד שמתנגד להשאיר פליטים שיש מלחמה בארצותיהם או ששם חייהם בסכנה ישירה.

רוב המסתננים מאפריקה לישראל הגיעו מאיזור סודאן במהלך מלחמת אזרחים, ולכן הנושא מתמקד בהם בעקבות שיפור (?) המצב הביטחוני שם. --אנונימי/ת לא חתם/ה מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
המושג מסתנני עבודה הוא שיקרי.
למה דרום סודנים? כי המצב שם השתנה עם הקמת המדינה. כנראה שזה באמת היה מוצדק להתחיל את תהליך החזרה שלהם הביתה. אבל הצורה שזה נעשה היא גועל נפש צרוף. מהיום למחר, לעזוב את הכל ולחזור לאפריקה? והכל תחת איומי מעצר כאילו שהם פושעים?!
למה?!
רק בשביל שפוליטיקאים גזענים יוכלו לרצות את הקהל שהם במו פיהם הסיתו?!
אגב, אם מישהו רוצה קצת לתקן את העוולות האלה, יש אנשים שאוספים מחר ומחרתיים מזוודות למען משפחות דרום סודניות בערד שיגורשו ביום ראשון. אם מישוה נמצא בערד, בבאר שבע, ואולי גם במרכז באזור רעננה וכו', ויש לו מזוודות שהוא יכול לתרום, זה יכול מאוד לעזור, וקצת להסיר את החרפה שהממשלה שלנו ממיטה עלינו. תשלחו לי מייל ל eeeman בג'ימייל. emanשיחה 00:28, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אין לי עניין בוויכוח הפוליטי, רק עניין עובדתי, זה ממש לא "מהיום למחר". בינואר פרסם משרד הפנים הודעה שעל הדרום סודנים לעזוב את ישראל עד סוף מארס, יום לפני המועד האחרון לעזיבה מרצון (קרי כל הדרום סודנים שפה למעשה סרבו לעזוב מרצון) הוגש ערעור לבית המשפט, שפסק ב7 ליוני לטובת משרד הפנים. כלומר, לכל הסודנים היו חודשיים לעזוב מרצונם, ועוד כמה חודשים בהם היו יכולים להתכונן לפסיקה של בית המשפט. בנוסף משרד הפנים מאפשר (כך הצהיר לפחות) למי שמודיע על כך מראש, שבוע נוסף לעזוב את הארץ בזמנו החופשי לפניי שייעצר. לדעתי הצנועה, אין דרך שלא כוללת מעצר לגרש אדם (שמעוניין להישאר) מישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:27, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
תהא דעתך אשר תהא, לביטוי בו השתמשת אין מקום בכלל, ולא בויקיפדיה בפרט. ולא רק בגלל היעדר פרופורציות. לכן הורדתי אותו. אני מבקש ממך להימנע מביטויי הסתה קיצוניים, גם אם במרומז. אני גם מבקש ממך לא להחזיר את הביטוי שהורדתי. העניין גם יובא לבירור אצל הגורם המתאים אצלנו. בנצי - שיחה 16:59, 15 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
אף אחד לא מינה אותה לצנזור פה. פשוט חוצפה!
ולגופו של עיניין, רק לפני שבועות ספורים הציגו בתקשורת הישראלית את מפלגת השחר הזהוב היוונית כמפלגה ניאו נאצית. ומה הם הביאו בשביל להראות את זה? סרטון של מנהיג המפלגה מסתובב ברחובות אתונה, ואומר שהוא רוצה לסלק תא כל הזרים. אז מה הוא שונה מאלי ישי, מירי רגב, ושות? emanשיחה 01:24, 16 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]
החוצפה היא רק שלך. זו אינה צנזורה: לא התייחסתי לתוכן הדברים, אלא רק לכינויים השמורים לשטן, ולו בלבד. זו חציית קווים אדומים.
אז מה ? לך אחרי כל גנב וגנוב אחריו ! אין לך סטנדרטים ראויים משלך ? ממתי תקשורת היא סמכ