ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 71

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



מה יהיה פה תגידו?[עריכת קוד מקור]

אני יושב ושואל את עצמי מה יהיה פה בחודשים הקרובים. כל הדיבורים האלה על תקיפה באיראן לא עושים טוב לאף אחד. אני לא יכול להאמין שרק בגלל טירוף דתי כל הארץ הטובה הזאת תוכל חס ושלום להיהרס. זה לא נתפס, זה לא נעים. אני בטוח שגם אתם חושבים על זה. מה דעתכם? תהיה תקיפה?, לא תהיה?

גם הצמד ביבי-ברק ראה את הסרט "הטוב, הרע והמכוער" וקלט בו את המסר "כשאתה צריך לירות, תירה. אל תדבר" ("When you have to shoot, shoot. Don't talk"). כך אכן נהגה ישראל במקרה של תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. במקרה שלפנינו יש דיבורים בלתי פוסקים, שנמשכים כבר שנים, שלי הם מזכירים את הספר "1984", שבו כולם מחונכים לשנוא את "עמנואל גולדשטיין". דרך אגב, הממשלה הנוכחי מזכירה לי בעניין נוסף את "1984", בסיסמאותיה הסמויות (אך משתמעות ממעשיה):
  • מלחמה היא שלום.
  • חירות היא עבדות.
  • בערות היא כוח.
וכעת אחזור לשאלתך "תהיה תקיפה?". בעניין זה צריך לבדוק מה עושה דן חלוץ. כל זמן שהוא לא מוכר מניות בשורט, אין מה לדאוג. דוד שי - שיחה 14:46, 11 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
קשה להעריך ולהתנבא. יש המון דיסאינפורמציה. התחושה שלי, שנתניהו לא בשל לקחת סיכונים לישראל ולקריירה שלו, וליזום תקיפה ישראלית בטווח הנראה לעין, כל עוד האיראנים לא שוברים את הכלים. יש גם סימנים לכך: יותר מדי דיבורים על תקיפה ופחות מדי הכנת העורף למלחמה. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 15:02, 11 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא יודע אם תהיה תקיפה, אבל עוד לא שמעתי על חלופה מציאותית לתקיפה באיראן. הפייסבוק שלי מוצף בקריאות להימנע מתקיפה ואני מהרהר לעצמי שאולי התקפה יזומה על איראן היא החלופה הכי פחות מסוכנת. למישהו יש רעיון יותר טוב? ליאור पॣ • כ"ד באב ה'תשע"ב • 09:52, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
את זה קראת? --Akkk - שיחה 09:59, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
(לשאלתו של ליאור): ייתכן שכשם שאין לאיראן ברירה אלא להכיר במציאותה של ישראל גרעינית, אולי גם לישראל אין ברירה אלא להכיר במציאותה של איראן גרעינית. קיפודנחש - שיחה 10:26, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם הייתי סעודי, או מצרי, או טורקי, הייתי מצטייד בארסנל גרעיני משלי לפני שהייתי מכיר במציאותה של איראן גרעינית. ליאור पॣ • כ"ד באב ה'תשע"ב • 10:30, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

קוריאה הצפונית זה כאן[עריכת קוד מקור]

קראתי תיאור של יחידה ממשלתית, ואין לי ספק: בקוריאה הצפונית אפשר ללמוד דבר או שניים מאנשיו של אלי ישי, הנדרשים להיות "נחושים, אסרטיביים, רגישים, ישרים, ממוקדים, ערכיים, יעילים, אמינים, אמיצים ומדתיים", מפני שהם פועלים ב"ארגון חושב, לומד ומבצעי" ה"בנוי מאנשים צעירים, נמרצים, חדורי מוטיבציה המאמינים במשימה", אשר "מבצעים את משימתם בכל ימות השנה סביב לשעון 24 שעות ביממה, ללא מורא וללא דעה קדומה או פוליטית". דוד שי - שיחה 13:28, 11 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מעניין מה עושים לזרים שאינם מסכימים לעבור "הטבעה ביומטרית"? מטביעים להם חותמת "מגורש" על העורף בברזל מלובן? ליאור पॣ • כ"ד באב ה'תשע"ב • 22:08, 11 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מה אתה כל כך אוהב בתפקיד? "לבוא לתוך בית, יש בזה ריגוש. אתה רוצה למצוא אותם. אני מת על האכיפה. לפני כמה שבועות הלכנו לבית בסביון לבדוק מידע על מטפלת לא חוקית. אנשים מפוצצים בכסף. בעל הבית הכחיש, אבל ידענו שהיא שם, מסתתרת. היא התחבאה מאחורי קיר. החזיקה ילד קטן בן שלוש. התינוק לא צייץ, אבל אז היא התחילה לבכות. היא הבינה שהיא צריכה ללכת הביתה. בשבילי לתפוס אותה זה הישג". מעריב אריה - שיחה 00:55, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
יופי של דמגוגיה. התיאור האמור מתייחס ליחידה שנמצאת בשדה התעופה בן-גוריון ולא ליחידה שתוארה בכתבה במעריב. מישהו צריך להיות השוטר. לעניין ההטבעה: אתה מוזמן לנסות להיכנס לארצות הברית בלי לעבור הטבעה ביומטרית. אין כמעט (או אין בכלל?) מדינות מערביות שמכניסות את אזרחיהן למאגרים האמורים, אך יש נטייה לזלזל באזרחי מדינות אחרות שמבקרים באותה הארץ. אני לא מחובבי אלי ישי ויחידת עוז, אבל זו אינה סיבה ללעג מיותר. חשבתי שוויקיפדיה היא מקום שבו מקפידים על עובדות. Tzafrir - שיחה 08:30, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אשמח אם תספר לי על מדינה מערבית שאפשר לשהות בה בלי אשרה. Mod - שיחה 08:56, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ועוד פלגיאט. ההנחיות הועתקו מההנחיות של משרד הביטחון לפני 7 שנים. --Akkk - שיחה 09:55, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לא הבנתי את השאלה. לפי הערך אשרה, למדינות רבות יש הסכם הדדי שמונע את הצורך בויזה, לעומת זאת, נראה לי שתצליח להכנס גם לארצות הברית ללא אשרה. נראה לי שיהיה יותר מסובך להוציא משם אשרה. Tzafrir - שיחה 13:28, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
השאלה היתה דיי ברורה. דוד שי מתלונן על כך שישנה יחידה שמטרתה למנוע כניסה בלתי חוקית לישראל (קרי, ללא אשרה מתאימה), ועל כך שהם מתגאים שמטרתם היא למנוע מסתננים ועוברי חוק כאלו ואחרים. מכיוון שהוא ציין שבקוריאה הצפונית "אפשר ללמוד דבר או שניים מאנשיו של אלי ישי", ביקשתי לדעת על מדינות מערביות שכל אדם יכול להיכנס אליהם, להתחיל לעבוד בהם, ולהעביר את מרכז חייו לשם - ללא אישור מראש של השלטונות, או במילים אחרות, ללא אנשים המקבילים ל"אנשיו של אלי ישי". Mod - שיחה 18:13, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לארה"ב אי אפשר להיכנס בבלי לתת טביעות של כל האצבעות ובלי שיצלמו את העיניים. גם כשעוברים בשדה התעופה בטיסת מעבר, חייבים להיכנס לתוך ארה"ב לעבור את כל התהליך ולצאת, למרות שכל המעבר הוא קצר וכולו בשדה התעופה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 20:51, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
Mod,נדמה לי שלא הבנת את ביקורתי. כלל לא עסקתי בשאלה האם יחידת "עוז" נחוצה. התייחסתי רק לסגנון הפומפוזי שבו היא מתוארת. זהו סגנון שמקובל במדינות המתמקדות בשטיפת מוח של תושביהן, ומאכזב לגלות שישראל היא אחת מהן. דוד שי - שיחה 23:46, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
את הסגנון הזה לא תמצא באתרים צפון קוראניים. את הסגנון הזה תמצא דווקא בכל אתר מסחרי. הם פשוט מנסים להשתמש בניסוחים עדכניים. לשם השוואה, האתר של היחידה האמריקאית המקבילה. לפחות האתר הישראלי לא כולל קידום מיותר של ראש היחידה. Tzafrir - שיחה 00:38, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם הביקורת שלך לא היתה לעצם קיומה, אני מתנצל. ובכל זאת, אני לא חושב שיש בעיה עם הדרך שבה הדברים נכתבו שם. כמו ש-Tzafrir הראה, גם המקבילה האמריקאית מתנהגת באותה צורה, ואני מאמין שכך גם כל המקבילות בשאר המדינות. Mod - שיחה 02:34, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אני שמח שלפחות האנציקלופדיה הטובה ביותר שנכתבה אי-פעם, זו שכותביה הנמרצים, חדורי מוטיבציה המאמינים במשימה, בני כל הגילים, פועלים בהתנדבות, ללא תמורה, בכל ימות השנה סביב לשעון 24 שעות ביממה, ללא מורא וללא דעה קדומה או פוליטית, האנציקלופדיה הזו אינו מהללת עצמה בסגנון זה. גם כאשר יחידה ממשלתית מרגישה צורך לשווק עצמה, עליה לזכור שהיא יחידה ממשלתית, מעמד שמחייב שיווק מרוסן יותר. דוד שי - שיחה 07:58, 13 באוגוסט 2012 (IDT
הבעייה שלנו (אולי גם מדינות אחרות, לא יודע) היא שהשלטון לא יודע להתנהג בטקטיות מול המיעוט. כך זה היה בזמן שלטון מפא"י כלפי הימין והשמאל הקיצוני וכך כיום מול השמאל הקיצוני. בשביל מה להוציא לשני את העיניים? אם יש אנשים שמפריע להם (או שרוצים שזה יפריע להם) אמירות מסוג זה, בשביל מה לומר? העיקר זה המעשים. מי שהכי חוטא בכך הוא אלי ישי, חכימא דיהודאי, אך אני חושב שכולם לא מנסים לרצות את כלל הציבור וחבל. --Akkk - שיחה 12:10, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מדובר על קבוצות אנשים שעושות תפקידים קשים, בין אם פיזים או בין אם רגשיים\נפשיים. צריך למצוא דרך לאחד אותם ולהעלות את המורל שלהם. לך זה אולי נשמע פומפוזי ומוגזם, אבל בתכלס - זאת הדרך לגרום לאנשים לעשות את העבודה שלהם, גם כשקשה להם לעשות אותה, ככה שההשוואה לויקיפדיה מוגזמת. Mod - שיחה 14:22, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
זה מזכיר לי את העובדה שנתניהו נמנע לחלוטין מלהצטלם עם קביים - גם זה מאפיין של משטר טוטליטרי בו השליט יכול להצטלם רק כשהוא בשיאו, ועדיף מהצד שמחמיא לו. יוסאריאןשיחה 10:25, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כמו הנשיא רוזבלט, שגם הקפיד לא להצטלם בכיסא גלגלים. ‏עמיחישיחה 13:23, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
נא לא לבלבל אנשים עם עובדות. Mod - שיחה 14:22, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תפקיד ראש הממשלה אינו תפקיד טכני בלבד ונתניהו מייצג את מדינת ישראל בתור העומד בראש ממשלתה. פרסום תמונתו בעולם עם קביים יציג תמונה חלשה של ראש הממשלה וטוב שהוא הקפיד לא להצטלם אתם (גם אם זה היה מסיבות אחרות). ‏ישרוןשיחה 19:50, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לנתניהו הייתה (אולי עדיין יש) הזדמנות יוצאת דופן להבהיר שנכות זמנית, וגם נכות קבועה, אינם סוף הדרך, ואפשר להסתדר בחיים לא רע גם עם מגבלות כאלה ואחרות. למרבה הצער נתניהו שידר את המסר ההפוך, לפיה נכות היא עניין שיש להתבייש בו ולהסתירו. דוד שי - שיחה 20:55, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ברוך השם יש די סיבות ועילות לבקר את הביביהו. חוסר רצון להיראות או להצטלם עם קביים זו לכל המירע חולשה אנושית קטנה שראוי להתייחס אליה בחיוך סלחני. במקרה הזדמן לי לבקר לאחרונה בכיכר עיר כלשהי בה הציגו גולים מצפון קוריאה תצלומים, איורים ועדויות מהנעשה בארצם. אם אפילו עשירית מהדברים שהובאו נכונים, אין להשוות זאת כלל וכלל עם ה-vanity הקטן שגורם לגבר בגיל העמידה הנשוי לאישה צעירה ממנו לרצות להיראות במיטבו ולהצניע את חולשותיו. קיפודנחש - שיחה 22:34, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם נתניהו יצטלם עם קביים, תדמיתו כמנהיג "חזק נגד החמאס" עלולה להיפגע. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 23:56, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

כולם מדברים על אירן[עריכת קוד מקור]

שימו לב לעלייה שחלה בימים האחרונים בסטטיסטיקות הצפייה של הערכים שיהאב, אירן, תוכנית הגרעין האיראנית. 94.159.189.206 20:45, 12 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

על זה כבר שמעתם?[עריכת קוד מקור]

[1]

למה עירייה תובעת בגלל הערך של שמו של ראש העיר. שוקלת תביעת נגד של בזבוז כספי ציבור... • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ה באב ה'תשע"ב • 14:24, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
"ערן טלמון, מהעורכים הראשיים של ויקיפדיה". יפה! אגב, אני כרגע בקריית גת. לארגן הפגנה מול העירייה? ‏עמיחישיחה 14:26, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
זה פשוט מרגיז אותי שעירייה לא מתעסקת בערכים של העיר עצמה אלא באיש, פשוט חוצפה. • אור שפיראשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ב • 16:52, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לפי הקישור, העירייה לא "תובעת", אלא הגישה תלונה למשטרה. אלו שני דברים שונים לגמרי. כנראה מה שיקרה הוא שהמשטרה לא תעשה המון בקשר לתלונה הזו, וחבל להתרגש יותר מדי עקב כך. קיפודנחש - שיחה 20:16, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כשגרתי במצפה רמון המועצה המקומית תלתה שלט מדי שנה בו ראש המועצה מברכת את תושבי המקום, במקומות אחרים העירייה חילקה תיקים עליהם חתום ראש העיר. זה מקובל מאוד ביישובי הדרום והצפון ומושחת לא פחות. דרושים לוחמי צדק למועצות המקומיות ולערים בדרום למאבק בשחיתות. יש מתנדבים? ‏ישרוןשיחה 20:43, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לא נעים לי לשאול, אבל מי זה ערן טלמון? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:15, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לאור הגרסאות הקודמות נראה לי שהם מתכוונים לאריאל. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:47, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מצחיק, איך משבשים שמות. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 19:50, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אריאל, אתה בטוח שמעריב התכוונו רק אליך? אולי מדובר בהכלאה שלך, של ערן ושל יאיר טלמור. תומר - שיחה 19:56, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מעניין לפגוש את אותו תוצר הכלאה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 20:00, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

לימודי תואר ראשון בביולוגיה[עריכת קוד מקור]

אני הולך ללמוד באוניברסיטת ת"א ביולוגיה במסלול דו חוגי יחד עם גיאופיזיקה. הייתי רוצה לשאול כמה שאלות מישהו שלמד לאחרונה או שעדיין לומד ביולוגיה. יש כאן במקרה מישהו כזה? תודה, אביעד‏ • שיחה 22:31, 13 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

תמונות[עריכת קוד מקור]

דוד רובינגר העלה לפייסבוק תמונות מתערוכה שלו, כדאי מאוד לראות.

אחת התמונות היתה מוכרת לי, והתברר שהעליתי לפני כמה שנים תמונה דומה מאוד מאותו אירוע (אני חושב שזו לא אותה התמונה בדיוק, תקנו אותי אם אני טועה). לפי הכיתוב של רובינגר, מדובר בשייע בלוי בבית המשפט, בזמן מאבקי השבת בשנות ה-50. בינתיים הוספתי את התמונה לערך מאבקי השבת בירושלים. לאלו עוד ערכים אתם חושבים שאפשר להוסיף אותה? דוד - שיחה 02:12, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הדמיון בין התמונות הוא כה רב (אותה זווית צילום בדיוק), עד כי יתכן שהסריקה מתוך דפוס רשת איננה אלא חיתוך של תמונה מתוך המקור של רובינגר. בכל מקרה, ניתן לקבוע בוודאות גבוהה מאד שהוא צילם את שתי התמונות. Oyשיחה 12:11, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
סליחה על הבורות, אבל זה בסדר מבחינת זכויות יוצרים? • אור שפיראשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 12:44, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
בתמונה מ-1955 אין בעייה. ראי, למשל, דברי ההסבר (אישורים והיתרים) כאן. רדיומן - שיחה 14:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תודה על המידע • אור שפיראשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 15:23, 14 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]


איך הסתדרנו בלעדי זה?[עריכת קוד מקור]

הפרדה מגדרית מגיל אפס: חיתולי האגיס החדשים. הבת בלונדינית, הבן לא. TZivyA - שיחה 16:03, 29 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

בניגוד למה שנאמר שם ("פיתוח חדש בתחום החיתולים"), חיתולים חד פעמיים לבנות/בנים (עם אותה אגדה אורבנית על "מרכז ספיגה גבוה") נמכרו על ידי חברת פמפרס וחברות אחרות (גם בישראל), כבר לפני עשרות שנים (כשילדי היו תינוקות). חיתולי הבנות היו וורודים, וחיתולי הבנים תכלת. לא זכור לי שהייתה לכך הצלחה רבה - רוב הצרכנים כנראה לא קנו את האיוולת הזו, ובתי העסק לא שמחו לרעיון שעליהם להכפיל את שטח המדף והמלאי כדי לענות על צורך מזויף שאינו קיים. קיפודנחש - שיחה 16:25, 29 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
א. בנים ובנות מוציאים שתן באזורים שונים במפשעה, כך שהגיוני למקם את אזורי הספיגה העיקרית של החיתול במיקום שונה עבור המינים.
ב. החיתולים הללו פגעים בצורה קשה בסביבה, ויש כיום הרבה סוגים של חיתולים רב פעמיים נוחים ופשוטים שעדיף להשתמש בהם. יוסאריאןשיחה 09:26, 30 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
קישור?• אור שפיראשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ב • 16:42, 30 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
עם כל דאגתי הכנה לסביבה, אני זוכרת עוד מה טיבו של גידול תינוק עם חיתולים רב-פעמיים (קרי, חיתולי בד שצריך לשטוף, להשרות, לכבס ולתלות). את בני הבכור גידלתי עם חיתולי בד, את הצעיר עם חיתולים חד-פעמיים. רק מי שהתנסה בשתי האפשרויות יודע להעריך את החיתול החד-פעמי. מה בדיוק טיבם של חיתולים רב-פעמיים של היום?שלומית קדם - שיחה 19:16, 31 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
העניין הוא שאם היה מקובל טיטולים נפרדים לבנים ולבנות, הם היו משווקים בהתלהבות טיטול מיוחד שמתאים לשני המינים. זה לא כזה ביג-דיל. אפשר גם לעשות מסרקים נפרדים לשיער של בנים ושיער של בנות באותה מידה. TZivyA - שיחה 23:31, 2 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תמיד כדאי להתחיל כאן, ונדמה לי שהכי הרבה מידע השוואתי ניתן למצוא כאן, תוצאה חמישית. יוסאריאןשיחה 14:08, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

יום מקביל אצלנו[עריכת קוד מקור]

בלי קשר למוטיבציה הרעיון עצמו נחמד. אם תהיה היענות חיובית אני מוכן לרכז יום דומה אצלנו. דניאל תרמו ערך 14:08, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

לכלכל את צעדינו[עריכת קוד מקור]

ויקיפדים, בואו ותרמו בויקיפדיה האנגלית למטרה טובה[עריכת קוד מקור]

בדף שיחתו של הערך האנגלי "w:Jews" מתנהל דיון לגבי ה Photobox של ערך זה. מזה זמן רב אין Photobox בערך זה והדבר בעייתי. הדבר בעייתי כי כל בור, שהוא גם תושב כדור הארץ, שמאודו לא פגש את מי שרבים יבנו (Construct) כ "יהודים", או כאלה שמגדירים עצמם "יהודים", בנקל יכול להיחשף לאתרים אנטי-יהודיים (אנטי-שמיים) בכמויות מאסיביות, וללמוד שם ש"יהודי" הוא אדם נמוך, שמן, ניו-יורקי, עם חליפה שחורה, שיער אפור, מעוטר בכוכבים שטניים, שבדרך כלל מתעסק בבנקאות. דווקא ה Photobox בערך "Jews" הוא דבר מבורך לא רק משום ערכו האינציקלופדי אלא משום שהוא מחנך, הוא מחנך בורים לאמת (להבדיל בורים משטופי מוח הזויים).

כפי שתוכלו לראות, ה Photobox שהוצע שם כולל תמונות של "יהודים" מכל הסוגים, יוצאי צפון ומזרח אירופה (מ"עדות" שונות), יוצאי תימן ואתיופיה. זה נעשה בכוונה כדי להציג את העובדה שהקבוצה האתנו-דתית "יהודים" היא מגוונת גנטית ואינה "גזע" כפי שעלובי-נפש רבים חושבים, וכמותם ניתן למצוא ברשת, די בשפע לצערנו.

ה PB שיש שם אמנם לא מושלמת, ולכן מתנהל שם דיון על כן. צריך להחליף חלק מהתמונות ולהוסיף תמונות מודרניות של יהודים, ותמונות שהן בצבע בלבד (ראוי שלא תהיה כל דה הומניזציה בתמונות ויש לשים דגש על מניעתה של דה הומניזציה תמימה ולא תמימה כאחד). הדבר הזה הוא בעל חשיבות עליונה לצמצום האנטי-ישראליות והאנטי עם-ישראליות שנפוצה בקרב אינטרנטיסטיים ללא סיבות מוצדקות בדרך-כלל. תודה לאשר ישקיעו מזמנם. 109.64.151.131 10:59, 30 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הרעיון נחוץ ומבורך, אבל כדאי גם לזכור, שבשנות ה-30' וה-40' של המאה שעברה היו לא מעט יהודים גבוהים, בהירי שיער ועיניים שנשלחו למחנות על ידי קלגסים אריים גוצים, שמנים, כהי-שיער ועיניים. גרמנים שהכירו היטב שכנים וחברים לעבודה בעלי מראה נורדי או סלאבי למהדרין עדיין האמינו באמונה שלמה בקריקטורות של השטירמר. אין עיוור כמי שמסרב לראות.שלומית קדם - שיחה 19:22, 31 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מסופקני שהרעיון אכן "נחוץ ומבורך". השיטה של גיוס אנשים שהמגייס/ת סבור/ה שיתמכו בעמדתו/ה להשתתפות בדיונים בוויקיפדיה נחשבת בדרך כלל לנוהל פגום (לפחות אסתטית) כשהגיוס נעשה בדוא"ל, טוויטר, פייסבוק, מעל דפי עיתון בעל הטייה אידאולוגית ידועה, או במשרדים של ארגון פוליטי. קשה לי לראות למה השיטה הפגומה הזו הופכת לפתע ל"מבורכת" כשהיא נעשית ב"כיכר העיר" של ויקיפדיה בשפה שונה מזו בה מתקיים הדיון. הלוואי שהיה לי אמון בנייטרליות של ויקיפדיה העברית אפילו כדי מחצית מהאמון שלי בנייטרליות של ויקיפדיה באנגלית. קיפודנחש - שיחה 19:32, 31 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ראו יוזף גבלס - דמיינו אותו בחליפה כהה, חולצה לבנה, כיפה שחורה ועט בידו, למי הוא דומה יותר, מנהיג נאצי או מנהל חשבונות יהודי? שלומית קדם - שיחה 19:40, 31 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

נפילת המערב[עריכת קוד מקור]

בברלין חובשים כיפה למען הרב שהותקף[עריכת קוד מקור]

יותר יעיל לתפוס את התוקפים ולהעניש אותם ביד ברזל. המדינות באירופה סלחניות מידי כלפי המהגרים המוסלמים וההסתה שלהם (בהרבה מדינות אירופאיות "נאורות" מיין קמפף אסור למכירה, אבל אם הספר הבזוי הזה מודפס בערבית אז לא עושים נגדו כלום), שמתבטאת באלימות ובפשע שמשתולל לא ריסון, כאשר יחידות המשטרה מפחדות להיכנס לשכונות שם לאכוף את החוק. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:56, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
שיאכלו אותה האירופאים חתיכי הנפש. רק שישאירו לנו את הירח ואנטרטיקה להתיישבות בעת-חירום. TZivyA - שיחה 22:37, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

"עוזר רופא" שו הדא?[עריכת קוד מקור]

ב'דה מרקר' של היום (3 בספטמבר 2012) כותבת רוני לינדר גנץ על כוונת משרד הבריאות לאשר מינוי עוזרי רופא שתפקידם לעסוק ברפואה תחת השגחת הרופא ושיעסקו ב"לקיחת דם, מילוי טפסים, מדידת לחץ דם ועוד". בכתבה גם נאמר שבארה"ב פועלים זה כמה עשורים אלפי עוזרי רופאים. לתומי חשבתי שאת התפקידים הנזכרים ממלאים האחיות. מה בעצם ההבדל בין "אחות" לבין "עוזר רופא". אלי לייטנר - שיחה 11:42, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

ראה ערך על Physician assistant בוויקי באנגלית (אנ'). דב ט. - שיחה 13:57, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תודה. אלי לייטנר - שיחה 15:54, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מועצה אזורית משגב[עריכת קוד מקור]

באתר המועצה יש דף מיוחד שאמור להסביר את משמעות השם אם מישהו הבין מאיפה הם הביאו את משגב מתוך יוספוס, שיסביר לי, כי אני ממש לא הבנתי... • אור שפיראשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 13:22, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

"כי המקום הוא משגב חזק..." אלי לייטנר - שיחה 13:29, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
וואלה, פספסתי את זה, תודה • אור שפיראשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 13:39, 3 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

ארצות הברית מתגברת את אריות הים[עריכת קוד מקור]

הידעתם שלאריות הים יש 8,000 גדודים? אם לא, עיינו במקור הזה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:27, 4 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

ככה זה כשמשתמשים בגוגל תרגם בלי להבין. הידיעה המקורית מספרת על "troops ‏8,000 " אבל כשמבקשים מגוגל תרגם לתרגם troop, הוא מתרגם "גדוד". מורפיקס מציע גם את התרגום הנכון - חיילים (אבל גם בו צריך להבין, כדי לבחור את ההצעה הנכונה). דוד שי - שיחה 07:28, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
בגלל זה אני לא מבין אף פעם את אלו המתרגמים בעזרת גוגל טרנסלייט. הוא תמיד נותן אפשרות אחת בלבד, וכמעט אף פעם זה לא מספיק בשביל לתרגם תרגום מוצלח. תומר - שיחה 09:30, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הבעיה היא לא הידע באנגלית, גם עברית לא ממש יודעים שם. הרי גדוד הוא יחידה בסד"כ של 500-700 חיילים, גם אם שום דבר אחר לא מצלצל מוזר, הרי ברור שאין 4,000,000 חיילים ביחידה הזאת. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:49, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
דוד, אני לא חושב שמורפיקס מציע את התרגום הנכון. חַיִל אינו חייל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:50, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
התרגום של מורפיקס ל-troops (רשומה שלישית) נכון. בכל אופן, אתה צודק - זה לא רק חוסר הידע באנגלית, זה גם חוסר הידע בעברית או חוסר תשומת הלב לפרטים. הבעיה העיקרית היא כנראה שמי שתרגם לא טרח לעבור אחר כך על הכתבה, לקרוא ולבדוק דברים שהוא לא היה בטוח בהם. תומר - שיחה 10:03, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
פדיחה שלי, לא גללתי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:23, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
גוגל טרנסלט מציע הרבה יותר מאפשרות אחת, אם היא קיימת. הוא מביא בתיבת התרגום טקסט ראשוני, אבל אם אתה עומד על מילה ספציפית הוא מביא לך את כל שאר המילים האפשריות. זה נח מאד. ואם מדברים אל troops, הוא מציע שם גם את התרגום "חייל". TZivyA - שיחה 10:26, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תודה, למדתי משהו. עכשיו יש להעביר ידע זה למתרגם של nrg. דוד שי - שיחה 20:06, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

המכה שהנחיתה האינטרנט על העיתונות המודפסת הביאה להורדה במשכורות של העיתונאים ובעקבות זאת לירידה באיכות של התוצרת שלהם. עכשיו רק צריך לחכות לחבר הכנסת שיציע רף מינימום למשכורת של עיתונאים ויקבע תקני חובה לאיכות עיתונים כדי להתגבר על כשל השוק שאנשים מעדיפים לקרוא עיתונות בחינם גם אם היא כוללת תרגום קלוקל ומלאה שגיאות כרימון, במקום לשלם ביוקר על עיתונים מוגהים היטב כדי שהדגים שיתעטפו בהם (גם זה אני חושב פס מן העולם) לא ילמדו עברית קלוקלת. עדירל - שיחה 21:49, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

אני לא יודע איך הגיעו לגדודים, troops בדרך כלל מתורגם ל"גיסות" או "חיילים", אם כי לחיילים ישנו גם המונח troopers. המסקנה? לא מספיק לדעת לתרגם, צריך להבין גם את הנושא שאתה מתרגם. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:53, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הידעתם שוויקיפדיה האנגלית היא בעצם עברית. עוד עדות לחוזק מעמדה של ויקיפדיה העברית... החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:32, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

קישורים בויקי[עריכת קוד מקור]

רק אצלי כל הקישורים בויקי מסומנים כאילו הם קישורים חיצוניים? • אור שפיראשיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 10:39, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

סליחה על ההטרדה, זה כנראה בעקבות תוסף שהתקנתי (מישהו מכיר wikitweak? מומלץ?)• אור שפיראשיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 11:10, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

השקעה בספורט[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להפנות אותי למקורות מדוע משתלם לארצות הברית (לדוגמה) להשקיע מיליארדים בספורט? תשובות שלא יספקו אותי:

  1. יוקרה- את הכסף הזה היה אפשר להשקיע בהנחתת אדם על מאדים או באלף ואחת פרויקטים שאפתניים ויוקרתיים. ממתי משקיעים ביוקרה בכזה תחום בלתי יצרני?
  2. חינוך לבריאות. חוץ ממקצועות בודדים, הספורט הורס את בריאות השחקנים ולא ידוע לי (תקנו אותי אם אני טועה) שהוא הוכח כמשפיע על חינוך הציבור לספורט- (שלא לדבר על צפייה בכורסה)
  3. מקומות עבודה/ פיתוח/ האצה כלכלית- מה שנכתב בסעיף 1 רלוונטי הרבה יותר כאן.
  4. רצון הציבור- בסדר, הציבור רוצה, אבל לבזבז על זה כל כל הרבה כסף?

למישהו יש הסבר רציונלי? החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 23:23, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מה לגבי הכנסות? TZivyA - שיחה 23:25, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
זה כשל שוק. לפוליטיקאים משתלם לקחת מכל אזרח 10 דולרים ולתת אותם לספורטאים. הספורטאים מבסוטים ונותנים כבוד וכסף לפוליטיקאים והאזרחים לא עושים עניין מ-10 דולר. עדירל - שיחה 23:39, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
סתם סקרנות: מניין המידע שארצות הברית (לדוגמה) משקיעה מיליארדים בספורט? יש לך מקור והפניה למספרים? קיפודנחש - שיחה 23:48, 5 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
עם כל הזהירות הנדרשת, ייתכן שהממשלים מזהים בספורט אופיום להמונים. טיפוסי - שו"ת 00:24, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
צביה, ראי סעיף 3, אותו כנ"ל. קיפודנחש, מדינת ישראל הוציאה ישירות על ספורט 129 מיליון שקלים ב-2012 [2] (עוד מעל למאה מיליון הולכים במשותף על משרד המדע התרבות והספורט). אני מתאר לעצמי שבארה"ב ההוצאה על ספורט ביחס לתמ"ג היא הרבה יותר גבוהה, אבל אם ניקח אותו יחס יוצא לנו כשני מיליארד דולר (התמ"ג הוא בערך פי 64). החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 01:24, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
"אני מתאר לעצמי" זו הנמקה שאינה הולמת ויקיפד. או שיש מידע (עם מקור), או שהתשובה היא "איני יודע". כאשר ארצות הברית אירחה את המשחקים האולימפיים היא כמובן הוציאה סכום לא מבוטל (הפעם האחרונה הייתה אולימפיאדת החורף ביוטה, או יותר נכון אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002), שעלתה למשלם המסים האמריקאי כ-1.5 מיליארד דולר). מעבר לכך כנראה ([3]) שההוצאה היא בדיוק אפס. (צריך לזכור שבארה"ב יש גם ממשלות של מדינות, לא רק הממשלה הפדרלית, ואולי גם הן משקיעות בספורט). קיפודנחש - שיחה 01:43, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לא כתבתי את זה באף ערך... ייתכן שאין תקציב פדרלי אלא מדינתי. עדיין מדובר בכסף גדול, הכתבה שם מדברת על מילגות לשחקנים אולימפיים. בישראל ההכנה לאולימפיאדה זוכה לתקציב שנתי של כ-10 מיליון (פחות מ-10%). החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 01:56, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
המלגות שמוזכרות בכתבה הן מהוועד האולימפי האמריקאי, שהכנסותיו באות מנתח מזכויות השידור של האולימפיאדה, מחסויות ומתרומות. המדינות (לפחות חלק מהן) אכן תומכות כלכלית בספורט, אך כמעט כל המימון הולך לבתי ספר, ובמידה פחותה למכללות. יש לא מעט אנשים שמאמינים שהשקעה בספורט בבתי ספר ובמכללות היא לטובת הציבור ובריאותו. קיפודנחש - שיחה 02:46, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם הכסף הולך לספורט ציבורי ולא מקצועי, אז אין לי שאלות. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:27, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
סיבות להשקיע בספורט:
  • למרות מה שחבלן אמר, אין ספק שספורט תורם לבריאות. בפרט ספורט ברמה עממית, אבל אין לשכוח שספורט מקצועני מגביר גם את הספורט העממי (אוכלוסיית האנשים ששוחים בארה"ב גדלה ביותר ממיליון אחרי ההישג של מייקל פלפס בבייג'ינג). זה חשוב במיוחד במדינה כמו ארה"ב שם השמנת יתר היא בעיה חמורה וספורט הוא התרופה.
  • סיבות חברתיות: ראו מה הכדורסל עשה למעמד השחורים בארה"ב. ראו איך הרוגבי (אם אני לא טועה) עזר לאיחוד דרום אפריקה השסועה. נער שעוסק בספורט זה נער שלא שותה ולא עושה סמים. ספורט הוא מפלט חיובי מתלאות החיים. וכמי שעוסק בספורט אני יכול גם להעיד שזה ללא ספק מקנה ערכים ומכין אותך טוב יותר לחיים. אני בטוח שזה לא במקרה שחברי השחיינים מגיעים לאוניברסיטאות טובות יותר ומקומות יוקרתיים יותר בצבא מחברי הלא ספורטאים.
  • סיבה רוחנית: בדיוק כשם שמשקיעים במדעי הרוח ובתרבות. לא שונה בהרבה מתאטרון או קונצרט. ההנחה היא שיש בחיים יותר מאשר לאכול ולעבוד ויש טעם בלהשקיע בכך. דניאל תרמו ערך 04:04, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תקן אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שדווקא ארה"ב היא בכלל לא דוגמה להשקעה ממשלתית בספורט, אלא להפך. emanשיחה 04:12, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
דניאל, ודאי שספורט נורמלי תורם לבריאות, אבל הספורט המקצועי ודאי שהורס אותה. אני לא יודע כמה מהתקציב הולך לכל אחד מהם. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:19, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

לי יש סיבה שנראית לי טובה. אזרחי ארצות הברית מעוניינים בכך. ככה זה בדמוקרטיה. ‏ישרוןשיחה 18:41, 6 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הידעת? - דגל ישראל בוויקישיתוף[עריכת קוד מקור]

הקובץ השימושי ביותר אינו לוגו הכדור של ויקיפדיה...

ממש במקרה הגעתי לזה: בדירוג הקבצים בהם נעשה השימוש הרב ביותר מבין אלה שבוויקישיתוף (כל הקבצים מכל התחומים), דגל ישראל מדורג במקום ה-104 - זה ממקם אותו בין עשרים הדגלים ה"שימושיים ביותר". שש מקומות משם, אגב, ממוקם דגל איראן...
אגב, בין המקום ה-100 ל-150 תמצאו עוד שני קבצים-נציגים לארצנו. כמובן שכל זה מושפע מהשימוש שעושים בסמלים בתבניות שונות (ראו את הנציגות הישראלית השלישית ברשימה), אבל עדיין, אותי לפחות, זה הפתיע. ‏Ldorfman‏ • שיחה 17:53, 7 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

לגבי הדגל, אכן מפתיע. לגבי השאר, אותי לא לגמרי הפתיע, כנראה כי יוצא לי להעלות לא מעט תמונות לקומונס. ברור שכל התמונות של הרשיונות תהיינה מובילות. אגב, מגניב שויקימדיה ישראל זכתה ליצוג מכובד :) Itzuvit - שיחה ה-סדנה 15:02, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מה קורה כשדרישה למקור שניוני הופכת לאבסורד[עריכת קוד מקור]

הסופר פיליפ רות ניסה לתקן טעות בערך על ספר שכתב. תראו מה קרה. זה מה שקורה כשאוכפים כללים בצורה דווקנית ונוקשה, מבלי להפעיל שיקול דעת. עידושיחה 09:15, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מסכים, מבלי לומר דבר על איכות הספר. אולם צריך לחשוב על דרך מסודרת כדי להבטיח אמינות תיעוד מידע ממקור ראשוני. באופן אידיאלי היה צריך מישהו לבקש פגישה עם רות', לבצע עימו ראיון קצר המוקלט בוידאו, להעלות את הראיון לוויקישיתוף, ולהפנות מן הפיסקה "השראה" לראיון המצולם. במציאות יש גבול למה שניתן לדרוש ממתנדבים המבקשים לשמור על אמינות המידע בוויקיפדיה. יש לציין שהקביעה המוטעית באשר להשראה לספר באה ממקור שניוני מהימן לכאורה. Oyשיחה 09:46, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
למי שלא טרח לבדוק: ניסיון התיקון היה [4]. ר' גם סקירה מפורטת יותר קצת מתחת להתלהמות הראשונית בTalk:The Human Stain#The book's author requests this article be corrected. אין כאן דרך פשוטה לדעת שמדובר אכן על מישהו מטעמו של רות. Tzafrir - שיחה 14:48, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
פיליפ רות נוטה לארכנות מסוימת, כך שנשברתי (קצת לפני האמצע). הפסקה שהוא מתלונן עליה אומרת (או למעשה אמרה) ש"נטען כי" (allegedly) ספר מסוים קיבל השראתו מקורות חייו של אדם מסוים. להבדיל מוויקיפדיה העברית, בוויקיפדיה האנגלית מקפידים מאד על מקורות, וכשכותבים שם "נטען כי", מביאים קישור למקור בו נטענה הטענה. במקרה הזה דובר (בין השאר) במאמר ביקורת שהופיע בניו יורק טיימס.
מה שרות אולי לא לגמרי מבין הוא שעבור הקוראים, יש ערך ועניין בעובדה שפרשנות מסוימת הועלתה, בלי קשר לעובדה שפרשנות זו מוכחשת על ידי הסופר וכנראה אינה נכונה. מה שרות היה רוצה לראות זה שההתייחסות לפרשנות הזו תיעלם לחלוטין מעל דפי ויקיפדיה, משום שהיא שגויה.
אלא שתיאוריות שגויות זוכות לכיסוי נרחב בוויקיפדיה (כמו למשל התנגדויות לתורת האבולוציה), וזה הדבר הנכון לעשות, כל זמן שברור שמדובר בציטוט פרשנות מסוימת ולא ב"מציאות". במקרה הזה יש מקום לכתוב גם "פרשנות זו הוכחשה בידי הסופר", אבל תהיה זו טעות להעלים את הפרשנות והקישור אליה. קיפודנחש - שיחה 20:10, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כמובן, אבל לדברי רות, הכחשתו סולקה כלאחר יד בטענה, שלדברי הסופר אין די משקל ויש להביא אסמכתא אחרת. לעניות דעתי, ברגע שהסופר עצמו מבטא את דעתו בבירור, יש לקבל אותה כאמינה ולהסתפק בכך. תמיד יכול להופיע מישהו ולטעון, שהוא, או מישהו שהוא מכיר, שימשו השראה לדמות מסוימת בספר. השאלה היא, אם מדובר בפרשנות או בטענה בלתי מוכחת. אם הסופר קובע שלא כך הדבר, יש להביא את דבריו כמקור מהימן וסופי ואם הוא דורש להסיר טענה הנוגדת את דבריו, יש לקבל את דרישתו. שלומית קדם - שיחה 00:14, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
יש הבדל בין טענה של פיליפ רות לבין טענה של אלמוני (ולא סתם אלמוני. אלמוני שכותב משתי כתובות IP שונות) שטוען שהוא הביוגרף של פיליפ רות. כמוכן הטענה לא סתם סולקה כלאחר יד: מישהו טרח ובדק מקורות נוספים. הוא הרחיב את הערך בנידון ואף הוסיף לו הכחשה רשמית של רות מראיון מוקדם יותר שלו. מה שלא בדיוק ברור הוא מהו אותו מכתב מ־"Wikipedia Administrator" (מישהו בתפקיד מנהלתי בוויקיפדיה?) אין אזכור לכך בדף השיחה של הערך. נראה שאותו "ביוגרף" הצליח למצוא את הדרך הכי פחות מוצלחת לשלוח את התיקונים.
לעצם דברייך, ברור שטענותיו של מושא הערך אינן נכונות תמיד (ובמקרים רבים אינן נכונות). לעניין ההשראה: אני לא סומך באופן מוחלט על זיכרונו של פיליפ רות לגבי מאורעות שקרו לפני שנים רבות. בעיקרון לא מן הנמנע שלאחר פרסום המאמר הזה מישהו יפשפש בארכיונים וימצא שכמה פרטים מהותיים בסיפורו על מלווין טומין שגויים. לשון ההכחשה שלו משנת 2008 היא בערך "שמעתי על כך שהוא [אנטולי ברויארד] היה שחור רק כמה חודשים טובים לאחר שהתחלתי לעבוד על הספר". מהכחשה כזו בהחלט לא מן הנמנע שהוא שאב השראה חלקית לדמותו של הגיבור גם מסיפורו של אנטולי ברויארד. ולא מן הנמנע שהוא לא אוהב להודות בכך. אני מניח שאילו בדיוק התאוריות שמבקרי ספרות יכולים להעלות. את ההכחשה הדו־משמעית הזו הוסיף לערך אותו מרחיב שהזכרתי קודם והיא עדיין נמצאת בו. אני חושב שעורכים שטורחים להרחיב את הערכים ע"י מקורות מעניינים נוספים ראויים להערכה. Tzafrir - שיחה 03:27, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כשהדברים מגיעים לכתיבה בוויקיפדיה, אין שום הבדל בין טענה של פיליפ רות לטענה של אלמוני. מי זה בדיוק פיליפ רות? האם הכוונה למשתמש בשם פיל או פיליפ? כשהקורא קורא ערך, האמנם הוא אמור להסתכל בגרסאות קודמות כדי לראות מי הוסיף כל פסקה ומשפט? (וללכת לדף השיחה כדי לוודא דרך מערכת דמויית OTRS שמשתמש מסוים "אומת" בתור פיליפ רות או יוסי ביילין?) איך הקורא יודע אם טענה כלשהי נוספה על ידי המשתמש "פיל" או המשתמש "ג'והן"? איך הקורא יודע ש"פיל" זה באמת פיליפ רות?
בוויקיפדיה העברית נשמעות לעתים שאלות שנושאן הסתמכות על מידע שהועבר ישירות. בוויקיפדיה האנגלית זה ברור: אין דבר כזה, גם כשהמשתמש הוא נשוא הערך בעצמו. ברגע שרות כתב את ה"מכתב גלוי" שעידו קישר אליו במקור חיצוני אמין כמו הניו יורקר, אפשר להסתמך עליו (ואכן, כשהצצתי בערך עכשיו ראיתי שהוא מסתמך על המאמר ומביא את פרשנותו של רות בהרחבה). כל זמן שמדובר במשתמש שחותם "פיליפרות", אין שום הבדל בין טענותיו לדברי אלמוני. אם דברי האלמוני מגובים במקור חיצוני ודברי [[משתמש:פיליפרות]] אינם מגובים במקור חיצוני, דברי האלמוני עדיפים. זו טיבה של ויקיפדיה. קיפודנחש - שיחה 08:12, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם היה מתפתח דיון בדף השיחה הוא (או הביוגרף) היה יכול לספק פרטים נוספים שיעזרו לשכנע באמיתות טענתו. כמוכן, הוא גם יכול לעזור לנו לשכנע שהוא פיליפ רות בדרך פשוטה: ע"י חבר של חבר של חבר. במקרה של המאמר, המכר המשותף היה צוות העריכה של הניו-יורק טיימס, ששני הצדדים סומכים עליו. אבל קשה לי להאמין שאין עוד דרכי קשר אמינות. דרך הזדהות אחרת היא לבקש ממנו לעשות משהו שרק פיליפ רות יכול לעשות (תגובה להודעת דואר פרטית, בקשה לפרסום סטטוס כלשהו בטוויטר, או משהו דומה). אבל במקרה הזה הקשר כלל לא נוצר. Tzafrir - שיחה 13:19, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

שנה טובה ![עריכת קוד מקור]

שנה טובה PHP.png

לכווווולם :) ובמיוחד לקיפודנחש שתרם את הרעיון :) יָעֵ֕ל 19:43, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

שנה טובה! ערן - שיחה 21:34, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מכרז ברכות לוויקיאהבה[עריכת קוד מקור]

מוזמנים להציע טקסטים ותמונות לברכות ראש השנה שיתווספו לוויקיאהבה לקראת ראש השנה. ערן - שיחה 21:34, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הצעות[עריכת קוד מקור]

אהבה עולמית[עריכת קוד מקור]
Map-heart-054.jpg
איחולים לבביים לשנת אהבה עולמית של כולם אל כולם 3>
ראש גדול[עריכת קוד מקור]
Head By David Gerstein Mount Scopus Campus.jpg
ברכות לשנה חדשה של ראש גדול, רעיונות מהפכניים ותובנות צבעוניות יוצאת דופן :)
תמונות חופשיות[עריכת קוד מקור]
Luach Achiasaf.jpg
ברכות חמות לשנה של המון תמונות חופשיות חדשות בכל ערך וערך, צליחה ללא פגע של חוקי זכויות יוצרים, ושיבוצן בערכים שלנו... כל שנבקש לו יהי :)

יעל 23:52, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הוספתי. ערן - שיחה 14:20, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ברכות ואיחולים, באיגרות מתקופות ואירועים שונים, נמצאים גם באיגרת שנה טובה :) יעל 09:31, 11 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
במידה וזה עוזר, יצרתי {{שנה טובה ומתוקה}} שנה טובה ומתוקה שכולם מוזמנים להשתמש בה. או סתם להשתמש בה קריצה ייתכן ואפשר לשלבה גם לנושא הזה. בברכה, Itzuvit - שיחה ה-סדנה 20:31, 12 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

גאולת הנפש המודרנית [בתורה]: עברינגליש[עריכת קוד מקור]

בימים האחרונים קראתי בעניין רב את הספר המרתק גאולת הנפש המודרנית של אווה אילוז. יש בו תובנות מרתקות ומעמיקות על עומק החדירה ועל ההשפעה הרבה של השיח הטיפולי הפסיכולוגי על כל תחומי החיים. הספר נכתב במקורו באנגלית ותורגם לעברית. תוך כדי הקריאה (בערך באמצע החיבור) שמתי לב למילה ריקה ומוזרה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. 'בתורו', 'בתורה'. ייתכן שבאנגלית מילה זו משתלב היטב ומאפיינת את המשלב (או את הז'רגון) של השיח האקדמי הסוציולוגי. אבל בעברית ניסוחים אלה מסורבלים ומעלים גיחוך. להלן רשימה חלקית:


• עמ' 175: ותחום זה מציין בתורו...

• עמ' 177: מה שיכתיב בתורו...

• עמ' 188: גמישות גנרית זו מאפשרת בתורה...

• עמ' 196: ההנחה... מאפשרת בתורה לדרוש מן היחיד להשתנות...

• עמ' 199: מה שמצדיק ומנציח בתורו את עצם קיומו...

• עמ' 201: ולסייע בתורו לבת השרת...

• עמ' 205: וכי רגשות יכולים להפוך בתורם...

• עמ' 240: מודל זה, בתורו, מצביע על התמזגותן הגדלה והולכת...


יש לשרש את הביטויים האלה לפני שהם יהפכו לנחלת הכלל. אלי לייטנר - שיחה 20:40, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הביטויים האלה הם אמנם תרגום של "in turn", אך אינני רואה בהם תרגמת. מדובר במילת קישור שנועדה להפריד בין הנושא של המשפט או הפסוקית לבין הנושא של המשפט הקודם להם. זה מזכיר לי מעט את הביטויים "אם כן" ו"אפוא" הבאים לתרגום מילת הקישור "thus". ייתכן ששימוש מופרז בהם בטקסט אחד צורם לעין ולאוזן, אך אין זה אומר שיש לשרשם. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב באלול ה'תשע"ב • 21:24, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם כן אפוא זה בדיוק העניין... במקום: 'מודל זה, בתורו, מצביע..' עדיף לתרגם לעברית, בניסוח מעין זה: 'מודל זה מצביע אפוא...'. מה רע ב'אפוא' העברי? אלי לייטנר - שיחה 21:33, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כי המשמעות שונה. "אפוא" משמעה מאחר שכך, ואילו "בתורו" משמש להבדיל בין הנושאים, וזאת שכחתי לכתוב קודם, בהדגשת הרצף בין הדברים. אתן דוגמה מן הערך גאוגרפיה של אלג'יריה שכתבתי: ”מבחינה מנהלית, אלג'יריה מחולקת ל-48 מחוזות (ولاية), המחולקים ל-553 נפות (دائرة), שבתורן נחלקות ל-1541 עיריות (بلدية)“. מילת הקישור "אפוא" לא מתאימה כאן. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב באלול ה'תשע"ב • 23:02, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כשמדובר בחלוקה ראשית ומשנית כבדוגמה שהובאה, המלה 'אפוא' לא מתאימה ו"בתורן" מתאימה יותר. אבל בכל הדוגמאות מספרה של אילוז שמניתי למעלה אין שום טעם במילה 'בתורו'.
"מודל זה מצביע אפוא...", הוא משפט עברי תקין.
"מודל זה מצביע, בתורו..." הוא משפט עברינגלי מכוער.
וממש כך בכל שאר הדוגמאות שהבאתי.
ועוד משהו קטן. אני משתמש בויקי שלנו ואף תורם לה אבל טרם הגיעה השעה לראות בויקיפדיה העברית סמכות של ממש בענייני לשון. אני מניח שבעניין הזה אף אחד לא יחלוק עלי. בברכה, אלי לייטנר - שיחה 23:20, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
קוליסטב (מתי תעברת את שם המשתמש שלך?) הביא דוגמה ערך שהוא כתב, לא סתם ערך אקראי. ‏ישרוןשיחה 23:26, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לדעתי, המילה "בתורו" מיותרת בדוגמאותש הביאו כאן. כשמתרגמים (זה קורה גם לי) יש הנחה סמויה שהמשפט בשלמותו חייב לעבור לשפה אליה מתרגמים. זה לא נכון. יש מילים שמשתלבות בתחביר של שפת המקור, אבל מיותר ולא נאה לתרגם אותם לשפת הקודש שלנו. בציטוט שהבאת, קוליסטב, הייתי מורידה את המילה "בתורן". השימוש הזה לא מקובל בעברית, עד כמה שידעתי משגת. לא רואה שום מניעה לכתוב ”מבחינה מנהלית, אלג'יריה מחולקת ל-48 מחוזות (ولاية), המחולקים ל-553 נפות (دائرة), אשר נחלקות ל-1541 עיריות (بلدية)“. החלפתי את שבתורן לאשר. לי זה נשמע יותר טבעי ונכון. TZivyA - שיחה 23:35, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אכן, ישרון (הייתה לי אפיזודה קצרה עם חתימה בעברית, אבל קיבלתי משוב שלילי עליה) צודק, רציתי להראות בדוגמה משלי שימוש כפי שאני רואה לנכון בביטוי. אלי, בשביל לבחון אם תרגום קולע, בטח כשמדובר במילות קישור, צריך הקשר של יותר ממשפט אחד או שניים. הספר הזה לא ברשותי, אולם אם זה ממש חשוב לך, נסה לבדוק אם אכן מדובר פה ברצף או בסדרתיות ואם ניתן להמיר את הביטוי בהקשר שבו הוא נתון בביטוי "מאחר שכך".
כתבתי לפני התנגשות עריכה: צביה, אני לא חסיד מאוד נלהב של תרגום מילה במילה, ובמקרה הזה הדוגמה שנתתי איננה תרגום של משפט. בכל מקרה, זה עניין של סגנון. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב באלול ה'תשע"ב • 23:51, 8 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני כאן במפלגתו של לייטנר. יש להוסיף את "בתורו" "בתורה" בשימוש הזה לויקיפדיה:תרגמת. לפני שעושים זאת כדאי לחשוב על תחליף סביר. "איפה" (או בכתיב שלייטנר הביא למעלה, "אפוא") לא ממש עושה את העבודה, אבל ברור שהתורות הן לחלוטין שלא ממין העניין. אינגליזמים וסלנג זה דבר שיכול להיות מתוק בשפת הדיבור (סוג-של, עושה שכל וכדומה), אך ויקיפדיה לא תהיה זו שתתן להם הכשר. אין זאת אומרת שלעולם לא נוכל להשתמש בהם: אחרי שמאיר שלו, אתגר קרת, אסף ענברי, יעל נאמן ודומיהם ישתמשו בביטוי כלשהו בספריהם (כמובן, מחוץ למירכאות שמקיפות דיבור של דמות), נוכל להשתמש בביטוי זה גם כאן. מקור סמכות אחר, אם כי פחות במקצת מהסופרים והמשוררים היא האקדמיה ללשון העברית.
אבל זו היסחפות אם מדברים על "בתורו", "בתורה": זה לא אינגליזם, זו סתם תרגמת. שום טקסט שנכתב בעברית לא מכיל ולא יכיל שימוש כזה, ולכן יש לשרש אותו מתרגומים בכלל ומוויקיפדיה בפרט.
(תוספת מאוחרת): ספציפית, בדוגמה שקוליסטב נתן, המילה "מצידן" עובדת יותר טוב מ"בתורן". יש כנראה ביטוי יותר מוצלח, ויתכן שהצורך להיזקק ל"בתורן" זה רמזור קטן שאומר "תרגמת", וכדאי לבדוק, אולי יש בזה משהו. קיפודנחש - שיחה 00:15, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
"אשר נחלקות גם הן"/"שגם הן נחלקות" נראה לי יותר טוב. לא חושב שיש להן תור או צד. ‏ישרוןשיחה 00:21, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מזכיר לי את אותם קרייני רדיו בגל"צ שמדברים עם "אותו", אותה", "אותם", "אותן", לפני כל שם עצם, כתחליף לה"א הידיעה כנראה, בלי שום סיבה נראית לעין (או נשמעת לאוזן במקרה זה). יוסאריאןשיחה 11:36, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הפוליטיקאי הבכיר ערך את עצמו בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שוב פוליטיקאי בריטי גורם לסערה ויקיפדית. ‏עמיחישיחה 16:16, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

נו אז אם כל הניסיון שלו הוא לא ידע להסתיר את זהות העורך? וחוץ מזה היה צריך להיות גאה בעובדה שלמרות ציוניו הנמוכים בבית הספר הגיע לאן שהגיע. למה להסיר? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:26, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

נס גלוי[עריכת קוד מקור]

הבית בנתיבות, לאחר פגיעת הגראד

פיני אזולאי יצא מהשירותים, ומצא שכל הבית נהרס. האיש עצמו יצא בלא פגע. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:27, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

ה"נס" היה אם הרקטה כלל לא היתה נורית. ערןב - שיחה 21:55, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לא מדובר בנס, כי אם בסטטיסטיקה. אחרי כל־כך הרבה טילים ורקטות, אין זה מן הנמנע שיהיו גם מקרים כאלה. נס אפשר לקרוא למצב בו האויב יורה אלפי טילים ורוח מסתורית מסיטה את כולם בחזרה לכיוון האויב, לא למקרה בודד שבו נהרס בית וכל רכושו של אדם מסוים. דולבשיחה 22:24, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לכל מתנגדי הנסים, לא אתווכח אתכם, אבל האיש שיצא מהשירותים, מצא את כל ביתו הרוס, והוא עצמו נותר שלם, חושב שארע לו נס. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:34, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ערןב, ההערה שהערת היא נושא מפורסם בהגות היהודית ונוגעת לעניין של השגחה פרטית. TZivyA - שיחה 22:37, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
המשותף לכל הניסים, הגלויים והנסתרים, היא הגדרתם כניסים בדיעבד. ואם רק השירותים היו נהרסים ושאר הבית עומד, ופיני יוצא בשלום - גם נס? ומשפחה שהלכו לה הבלמים בדרך מהכנסת ספר תורה לבר מצוה ושמונה נהרגו וילדה אחת נשארה בחיים - האם נעשה לה נס?
הגישה הקלאסית מפרידה בין נס נסתר לנס גלוי. לפיה, כל קיום העולם הוא כפי שהוא בגדר הטבע הוא בגדר נס נסתר. דברים שחורגים מההתנהלות הטבעית מקוטלגים תחת המושג נס גלוי. אבל הסטטיסטיקאים קצת סיבכו את העסק. TZivyA - שיחה 22:43, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כשאומרים "איזה נס" מתכוונים למצב בו האדם מרגיש שחייו ניתנו לו במתנה וכפסע היה בינו ובין המוות, ולרוב מתכוונים לאמונה בהשגחה העליונה. כשאומרים "איזה מזל" מתכוונים לרוב על האמונה במזלות ועל מזלו הטוב של האדם שניצל. כך או כך קשה להישאר אדישים למול מקרה דומה לזה, אפילו אם מדובר בפילוסופים מהוללים שאינם מאמינים בדבר. טיפוסי - שו"ת 22:49, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לא שאלתי שאלה. וד"ל. ערןב - שיחה 23:04, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
סורי, התפלק לי בטעות "שאלת" במקום "הערת". ט"ס. TZivyA - שיחה 23:06, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
נס יקרה כאשר כל תושבי רצועת עזה יתעורר עם צפרדעים במיטה, מלאים בכינים וגו'. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:10, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הלא הובטחנו: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. טיפוסי - שו"ת 23:35, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אפשר להגדיר את מדרגת הנס כמינוס הלוגריתם (בבסיס 2) של ההסתברות א-פריורי של המאורע (כפי שהוא מוגדר על-ידי אינפורמציה בנפח קבוע). במקום "זה לא נס, זה כן נס", אמרו "זה נס קטן, זה נס גדול ממנו". עוזי ו. - שיחה 23:49, 9 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
עוזי, הניסוחים שלך דומים יותר ל'חצי בהריון'. מה דעתך? אלי לייטנר - שיחה 00:02, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
דעתי היא שמידת הנסיות אינה משתנה בדיד (כן/לא) אלא רציף, באופן שאפשר לכמת במידת אובייקטיביות סבירה; מידת ההתפעלות מכל נס היא כבר פונקציה סובייקטיבית של אותו מספר. עוזי ו. - שיחה 00:09, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

נס גלוי יתרחש כאשר מישהו מהמשתתפים בדיון זה יעבור למרחב הערכים ויכתוב את הערך חינוך תורני. נס נסתר כבר התרחש: בעת יצירת 50 הקישורים למושג חינוך תורני, התברר לי שלא היה בוויקיפדיה העברית אפילו קישור אחד למושג זה. יש שקישרו לחינוך, יש שקישרו לתורה, יש שקישרו לתלמוד תורה, ובמרבית המקרים לא היה קישור כלל. והרי זה נס נסתר - איך עד הבוקר לא נמצא בין אלפי הוויקיפדים אפילו אחד שיחשוב שחינוך תורני ראוי להיות קישור לערך שאולי ייכתב (או לפחות להפניה לערך קיים)? דוד שי - שיחה 08:29, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

נס גלוי יהיה כשיהיה דיון אחד בכיכר העיר שבו לא תדחף בגלוי או בנסתר המנטרה של "לכו תכתבו ערכים". TZivyA - שיחה 10:52, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
רק ניסים כאן ולמי שמעוניין, לרב אפרים בן צבי יש בשעה 22:00 כל מוצ"ש והוא מגלה על אנשים דברים בעזרת ספרי קבלה. ממש דברים שאי אפשר להסביר. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 17:29, 11 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אף אחד לא למד רמב"ם? אין ניסים בעולם, בצורה שבה אנחנו מגדירים נס כיום. ‏HoboXHobot‏ 15:31, 13 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
בתפילת שמונה עשרה: "ועל ניסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים..." גם הרמב"ם אמר זאת. טיפוסי - שו"ת 16:19, 13 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
קטן אמונה שכמוך! הרי כבר ראינו שיש נס פעם בחודש, לערך (בצורה שבה הגדירו נס שם). בכל מקרה, נס גלוי אחד כבר קרה בדיון הזה ונס גלוי אחר קרה לפחות באחד מהדיונים השכנים. Tzafrir - שיחה 18:13, 13 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
עוד לפני חישובים מתמטיים כלשהם, חז"ל ביארו את הפסוק "כל הנשמה תהלל י-ה" (תהילים קנ, ו) - על כל נשימה ונשימה שאדם נושם עליו להודות ולהלל לשם. לפי זה אדם חווה נס בכל שלוש שניות ברצף בכל ימי חייו. טיפוסי - שו"ת 19:17, 13 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ולכן כתבתי "בצורה שבה אנחנו מגדירים נס כיום". ההגדרה של נס לפי הרמב"ם שונה מההגדרה כיום (פסקת הפתיחה בערך נס היא "נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה, כדוגמת התערבות אלוהית או זו של שליחי האל. מושג הנס הוא מושג מרכזי בדתות רבות, כשבדתות שונות ולעתים אף באותה דת, קיימות תפישות שונות למושג נס. ישנם מאמינים הרואים בנס הוכחה לקיומו של האל, או אישוש לקיומו של שליח האל."). נס לפי הרמב"ם קיים בטבע מלכתחילה אלא שרק הנביא זיהה אותו ולכן הוא קורא לו נס. ‏HoboXHobot‏ 15:51, 16 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

Wikipedia Redefined[עריכת קוד מקור]

הצעה מעניינת לממשק ועיצוב חדשים לוויקיפדיה. ההדגמה היא על הגרסא האנגלית. נויקלן 14:39, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

מעולה! TZivyA - שיחה 14:52, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
Like Thumbup.svg Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 16:53, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
בהחלט מעניינת זו הגדרה הנכונה להצעה הזאות איפה היא עומדת עכשיו? Gutterשיחה 17:35, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
יפה. רק שמאד מתאים לאנגלית (ולאותיות לטיניות בכלל), לא לחלוטין ברור לי האם ייראה היטב בעברית או בשפות באלפביתים אחרים. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 19:30, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
זאת לא הצעה של ויקימדיה, כנראה תרגיל בעיצוב. יש שם כמה פיצ'רים שיוסיפו לכל גרסא. ממשק העריכה והגלישה, אפשרות הניווט על ידי ענן תגיות מקושרות. נויקלן 21:54, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ראו גם: Wikipedia redefined demo ערן - שיחה 22:03, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מגה Like Thumbup.svg. חבל שהעברית שם דפוקה. הדפדוף בקטגוריות נפלא. את הרעיונות הפשוטים הוא יישם. מסתבר שפתחו דף בנושא במטא וניתן שם להשתתף בדיון. נויקלן 23:32, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
בעיניי האייקונים תופסים נדל"ן מסך יקר מידי שפם אדום - שיחה 23:31, 19 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
נחמד. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם המדע הבדיוני והפנטזיה! 17:44, 22 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

שנה חלפה לה[עריכת קוד מקור]

לכל המעוניין שיסתכל. יענקי 14 שיחה יחסינו עם האנונימים כ"ג באלול ה'תשע"ב 15:52, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]


אתר חדש עם נתוני הלמ"ס לשימוש חופשי[עריכת קוד מקור]

שלום כולם. השקתי היום אתר בשם statIL, אשר מציג כ- 25000 סדרות נתונים לאורך זמן אשר נלקחו מאתר הלמ"ס. האתר הוא כולו ברשיון CC המאפשר העתקה של כל הגרפים והתכנים לתוך מאמרי ויקיפדיה. אשמח אם תמצאו שימוש באירגון הנתונים כפי שהצגתי אותם כך שניתן יהיה להעשיר מאמרי ויקיפדיה קיימים באמצעות גרפים ונתונים רלוונטיים. קישורים:

אשמח להצעות או שאלות. טל גלילי - שיחה 18:24, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

יישר כח! כתבה גם ב-NEWS1. רדיומן - שיחה 18:46, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תודה :) טל גלילי - שיחה 21:26, 10 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כל הכבוד! מעולה. Itzuvit - שיחה ה-סדנה 20:32, 12 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
תודה! • חיים 7 • (שיחה) • כ"ה באלול ה'תשע"ב • 23:44, 12 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מעולה! מה לגבי סקרים חברתיים שהלמס מפרסמת?שפם אדום - שיחה 21:02, 19 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

שנה טובה ומתוקה![עריכת קוד מקור]

שלום. ברצוני לברך את כל חברי אתר ויקיפדיה בברכת שנה טובהSMirC-congrats.svg ולהודות לכולכם על המסירות והעבודה הרבה באתר. אם זה בטיפול נגד השחתות, או טיפוח ערכים בויקיפדיה. מי יתן ונמשיך לתרום ולהרחיב את ויקיפדיה. בהוקרה ובברכה רבה --ויקיפד גאה - שיחה 03:52, 15 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

ברכות לשנה טובה תכתב ותחתם, לאלתר לחיים טובים ולשלום

Tapuach bedvash.jpg שנה טובה
חלפה שנה ושום דבר לא השתנה? Face-smile.svg שתהיה לכולנו שנה של הצלחות Face-smile.svgFace-smile.svgFace-smile.svg כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר


שנה טובה ומתוקה לכולם, שנת בריאות, הצלחה ובעיקר שנת ערכים מועילים בוויקיפדיה חוה - שיחה 15:09, 16 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
שנה טובה, מתוקה, שמחה ומבורכת לכולם. שנה בה הויקי תהיה לראש ולא לזנב, והערכים יתרחבו ויתמלאו במידע וידע. --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:57, 16 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

על פריצות למחשבים ואיי פונים[עריכת קוד מקור]

ליל המדענים[עריכת קוד מקור]

שלום כולם,
לכל המתעניינים -- ליל המדענים יתקיים ב - 24.09.12,החל מהשעה 17:00 באוניברסיטת ת"א.
פרטים כאן.
שנה טובה ומתוקה לכם ולמשפחותיכם! :) Shani - שיחה 18:39, 15 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

אנציקלופדיה עברית למסירה[עריכת קוד מקור]

לחותנת שלי בירושלים יש אנציקלופדיה עברית מלאה שהיא מעוניינת למסור (ניסיתי להעביר אותה לביתי אבל מסתבר שלא כולנו דוד שי והיא סתם צברה אבק). אנא כיתבו לי מייל דרך המערכת ואתן פרטים. אורי מוסנזון - שיחה 12:32, 17 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

השערוריה הנוכחית[עריכת קוד מקור]

Corruption in Wikiland? Paid PR scandal erupts at Wikipedia. ערןב - שיחה 11:58, 19 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

70% מהישראלים תומכים בתקיפה באיראן[עריכת קוד מקור]

לפי כותרת הידיעה הזו בעיתון הארץ, "רוב הישראלים והפלסטינים נגד תקיפה באיראן". אולם עיון בממצאי הסקר מעלים תמונה הפוכה: "52% תומכים בשיתוף פעולה בין ישראל וארה"ב בהפצצה; 18% תומכים בתקיפה של ישראל גם אם תצטרך לעשות זאת ללא ארה"ב, ו-24% מתנגדים לתקיפה של ישראל בכל מצב." כלומר, לפחות 80% מהמשיבים לסקר תומכים בתקיפה כזו או אחרת באיראן. עיתון המכבד את עצמו ואת קוראיו היה מוצא כותרת מדויקת יותר לממצאים הללו. ליאור पॣ • ה' בתשרי ה'תשע"ג • 18:28, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הארץ מעולם לא התיימר להיות "עיתון". הוא צרור של דעות אישיות שמתיימרות להסתמך בממצאים אובייקטיבים. מעלתו היחידה היא עיצובו הנפלא של המהדורה האינטרנטית שלו.
ואגב - אם 24% מתנגדים לתקיפה בכל מצב - אז יש פחות מ-80% שתומכים בתקיפה בכל מצב. TZivyAשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ג 18:33, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
👍אהבתי את ההגדרה של העיתוןחיים 7 • (שיחה) • ה' בתשרי ה'תשע"ג • 08:09, 21 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אופס, את צודקת לגבי השורה התחתונה. תיקנתי את הכותרת והשארתי את הטעות בגוף הודעתי דלעיל.
אני דווקא מחזיק מעיתון הארץ ולכן מאוכזב מאד כשהם בוחרים להאביס אותי בהשקפות שלהם על חשבון מסירת העובדות. ליאור पॣ • ה' בתשרי ה'תשע"ג • 18:38, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
להבנתי ליאור קורא את הנתונים שפורסמו בצורה שגויה. כמובן שכדי להבין בדיוק מה אומרות מסקנות הסקר יש לקרוא את השאלות, אבל הדעת נותנת שגם האנשים שמצדדים בהתקפה ישראלית "בכל מקרה, אפילו בלי ארה"ב", היו מעדיפים לראות שיתוף פעולה, כלומר הרוב המכריע (ואולי כל) הנשאלים שתומכים בהתקפה "גם בלי ארה"ב" למעשה כלולים גם ב-52% האחוזים שתומכים בשיתוף פעולה. כמובן שיתכן שהכותרת מטעה, אבל יתכן גם שלא. קיפודנחש 18:46, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
להבנתי אתה קורא אותם בצורה שגויה. האינטרפרטציה הכי פשוטה היא (52:18:24:6) כאשר 6 אחוז לא השיבו או אין להם דעה. כלומר 70% בעד התקפה כזו או אחרת. איתן - שיחה 13:31, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
הכל עניין של פרספקטיבה. פעם אפשר היה לעטוף עם העיתונים דג מלוח, היום הכל מקוון אז כמעט ואין דגים וחוץ מזה שסוגרים עיתונים בקצב... בתקופת ברז'נייב הוחלט לארגן תחרות בין האצן הרוסי המהיר לאצן האמריקני המהיר ביותר. האמריקני ניצח. הכותרת הראשית בוושינגטון פוסט הייתה: הישג אדיר לתרבות המערב האצן האמריקני הגיע ראשון והרוסי אחרון. והכותרת בפראבדה הייתה: הישג עצום לספורט העממי הקומוניסטי, האצן הרוסי הגיע במקום השני והאמריקני הגיע רק לפני האחרון. סקרים, אתה יודע. Assayas שיחה 22:15, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
ולבינתיים הם החליפו את הכותרת... TZivyAשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ג 22:17, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]
זה השלב הראשון בתהליך, אחר כך את העורכים, את הבעלים ואת השם....(-; Assayas שיחה 22:19, 20 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

על חטא שחטאתי בגאווה[עריכת קוד מקור]

כאשר התנדבתי ללוות את הביקור במוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים כתבתי "לדלעתי, המקום עצמו לא מעניין". רצוני להכות על חטא הגאווה. היה מרתק, גיליתי גם מקום ענק וסודי לגמרי בלב ירושלים (שחשבתי שאני מכיר בה כל פינה), גם אדם נפלא (יורם מנהל המוזיאון שסייר איתנו ונתן באמת סיור מעמיק ומרחיב דעת) וגם למדתי דברים שלא ידעתי (האם הכרתם את סיפורו של מרדכי שוורץ? האם שמעתם על בריחת 12 אסירי המחתרות מבית הסוהר המרכזי בירושלים?). המוזיאון מומלץ ביותר ומקפל בחובו הן אספקטים של ארכיטקטורה, שימור ושחזור תקופתי והן נושאים היסטוריים שנמצאים עדיין בלב חיינו כאן (ולא משנה הדעה הפוליטית, זה מעניין להכיר ולהבין). בקיצור - אוצו לכם ובקרו במקום (ותמסרו ד"ש ליורם). Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:06, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

הצעה למשהו חביב ליום כיפור לרשתות החברתיות[עריכת קוד מקור]

Kipur-wikipedia.jpg

חשבתי שאפשר לפרסם גלויה משעשעת כזאת לקראת כיפור ברשתות החברתיות..

משהו בסגנון:

  • למורים שנאלצים לקבל עבודות מועתקות מוויקיפדיה,
  • לתלמידים שקיבלו נכשל כי העתיקו מוויקיפדיה,
  • לאנציקלופדיות המודפסות, שהיום כבר לא מודפסות,
  • לאלה שנכנסו לבדוק משהו קטן בערך בוויקיפדיה ומצאו את עצמם קוראים דברים אחרים במשך שעות
  • לאלה שעדיין מחפשים את העורך הראשי בשכר,
  • לאלה שבטוחים שמגיע להם ערך בוויקיפדיה על החמשיר שפרסמו,
  • לפוליטיקאים שלא הצליחו להסיר את האזכורים על מעשי השחיתות שהיו מעורבים בהם,
  • ולאלה שבאמת טעינו בערכים שלהם (גם אנחנו לא מושלמים, אבל שואפים)

סליחה!

מהמתנדבים בוויקיפדיה העברית"

מה אתם אומרים? --‏ Itzike שיחה 17:43, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד. אהרן - שיחה 17:46, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
👍אהבתי TZivyAשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ג 17:49, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

והנה ניסיון (מישהו רוצה לעשות משהו יותר יפה?) --‏ Itzike שיחה 18:11, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

גדול! קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:12, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
חיוך אדום חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 21:07, 23 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
הרשיתי לעצמי לתקן קלות את הניסוחים המקוריים של איציק, אני מציע להכניסם גם לקובץ התמונה. דוד שי - שיחה 07:44, 24 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אהבתי ואני כבר על זה, עם התיקונים של דוד :) Itzuvit - שיחה ה-סדנה 12:59, 24 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
והנה הגרסה הסופית, ותודה לעיצובית המדהימה כתמיד! אפשר לשתף בפייסבוק מפה --‏ Itzike שיחה 13:59, 24 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
👍אהבתיחיים 7 • (שיחה) • ח' בתשרי ה'תשע"ג • 15:35, 24 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
עיצובית, אין עלייך, כבר אמרנו?? Shani - שיחה 22:25, 24 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
היא יודעת את זה מרגע הגיעה לעולם. ואנחנו יודעים זאת מרגע הגיעה לויקיפדיה Face-smile.svg [[קובץ:KIKAR!.png|110px]][1]שיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 02:21, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
👍אהבתי חוה - שיחה 13:07, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
  1. ^ תוספת מאוחרת - אין כזאת תמונה

ויקיפדיה מעלה על נס הישגי מדעניות (כלכליסט)[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה והחברה המלכותית למדע מעלות על נס הישגי מדעניות. "לאור הביקורת על נטיית עורכי ויקיפדיה להדגיש הישגי גברים במדע, הוחלט על קיום יום עריכה מתקן. במסגרתו, יודגשו באנציקלופדיה השיתופית ערכים בנושא מדעניות שונות, ביניהן אדה לבלייס, המתכנתת הראשונה." אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 00:16, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

איזו שטות. לוויקיפדיה אין נטייה להדגיש הישגי גברים במדע, באופן אבסולוטי הישגי נשים הם טיפה בים לעומת הישגי גברים. אני בעד מיזם לכתיבה על מדעניות, אבל לא כי יש אפליה כלשהי כנגדן בערכי ויקיפדיה. דניאל תרמו ערך 02:13, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לא צריך לזלזל במסקנות של החברה המלכותית (The Royal Society), האגודה המדעית הותיקה והמשפיעה בעולם. אצלנו אין ערכים על 3 מתוך 5 הנשים הנזכרות שם, Uta Frith, Mary Buckland, Elsie Widdowson. עם או בלי קשר להדרת הדרת נשים, יש אצלנו כעת ניסיון עקשני למחוק את הערך על פרופסור אסתר הרגיטאי. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 08:19, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בלי קשר להדרת נשים. ‏ישרוןשיחה 09:49, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
למה לא לזלזל? התסבוך הוא כה גדול: הטענות על הגמוניה גברית מוכחות בכך ש"היי, יש ערכים על גירסאות לינוקס, אבל אין ערכים על השמלה של מיסיס קייט". הטענה הזו לוקה בשמרנות קלוקלת, אבל אולי מיטיבה להבהיר את המצב. TZivyAשיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ג 09:58, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בכל מקרה, הביטוי "הדרת נשים" אינו במקום. אף אחד לא מגרש נשים מוויקיפדיה במודע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:45, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני מסכימה עם ישורון. יעל 10:50, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
תומר אשור, יו"ר מנהל קרן ויקימדיה ישראל מגדיר את המצב בוויקיפדיה הישראלית כ"רוב גברי מובהק ומוחלט", אך מציין כי הדבר אינו נובע ממדיניות מפלה, אלא מ"התפתחות תרבותית". TZivyA כתבה בשיחה:אסתר הרגיטאי "מי שכוחות נפשו מתערערים עליו בקלות יתר, ויקיפדיה תסתדר יפה בלעדיו (והעבר הוכיח את זה לא רע). ויקיפדיה היא לא מוסד פסיכולוגי או מפעל צדקה, אלא מקום שבו אנשים כותבים ומוחקים ערכים". אז אולי יש כאן ברירה טבעית, שבמסגרתה החזקים שורדים, והכוחניים גוברים על החלשים יותר, שנרתעים מויכוחים ועימותים, ומכתיבים את דעתם, ומוחקים לחלשים. אז המצב טוב ולא נדרש שינוי? אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 11:02, 25 בספטמבר 2012
אין לי בעיה עם זה. למערכות מסויימות לא משתלם לתחזק מערכות פסיכולוגיות תומכות. TZivyAשיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ג 12:06, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ובהמשך לדברי אגסי, מהיכרותי עם בני אדם רבים שאינם חלשים כלל ועיקר בחייהם וזוכים להצלחה רבה - אבל אינם מוכנים להכניס אפילו זרת לוויקיפדיה - לא משנה אם הן גברים או הם נשים - אני אזי חושבת שיש מה לשפר. יעל 11:05, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אולי לא מדובר ב"התפתחות תרבותית" אלא ב"שוני תרבותי". עובדה היא כי נשים אכן תורמות רבות למיזמי תוכן חופשי, ומשתתפות בשיעור גבוה במיזמים אלה (כגון פרוייקט בן יהודה, המופעל מרביתו על ידי נשים, ופרוייקטי הגלאם השונים בעולם ובישראל), ועובדה היא כי בוויקיפדיה עצמה שיעור הנשים נמוך מאד (יש למעשה כ-15% נשים בוויקיפדיה העברית, וכ-9% בכל העולם בכל השפות). מעניין לציין כי מחקר שנעשה בבריטניה (אין לי כרגע קישור אליו) גילה כי מספר הלהט"בים הכותבים בוויקיפדיה גבוה פי שניים ממספר הנשים הכותבים בה. קרן ויקיפדיה רואה בחומרה רבה את מיעוט הנשים הכותבות כי התוצאות ברורות - הטייה תרובתית מגדרית מובהקת בכתיבת ערכים. נערכו מחקרים המדגימים כיצד הערכים נכתבים בניסוח מגדרי גברי ולא בניסוח שהוא ניטרלי (לדוגמא, ביטויים בהם נעשה שימוש בערכים של אינוס ובתיאורים של מעשים אלה). התוצאה - לא רק חוסר בערכים על שמלות, אלא בהטייה של ערכים בתחומי הסוציולוגיה ומדעי החברה, היסטוריה, פסיכולוגיה, וגם חוסר בערכים על נשים (לא מזמן הציג אסף רשימה במזנון של 100 הנשים המשפיעות בעולם. מספר הנשים עליהם היה ערך מועט - והאם יש מחלוקת שהן זכאיות לו?) אני אמנם לא בדקתי, אבל אני בטוח באחוז הערכים על הרשימה המקבילה של גברים גבוה יותר - וזו הטייה מגדרית שמן הראוי למנוע - לא לשם המלחמה המגדרית, אלא לשם מטרתנו - מתן שירות טוב לקוראים תוך כתיבת אנציקלופדיה ניטרלית.
בהערת אגב אציין כי בימים אלה אני שוקד על הקול הקורא ל"אקדמיית ויקיפדיה החמישית" ובכוונתנו שזו תעסוק, בין היתר בשאלה מגדרית זו ובהשפעותיה על ויקיפדיה (ואם יש לאנשים רעיונות - הם מוזמנים לכתוב אלי). דרור - שיחה 11:11, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ההנחה הסמויה בדבריך היא שיש חשיבות זהה לאנשים ברשימת מאה הגברים המשפיעים בעולם כמו הרשימה המקבילה לנשים וזה כמובן שגוי. ברור כי יש בוויקיפדיה יותר ערכים על גברים משפיעים כי בעולם יש יותר גברים משפיעים. הבעיה היא בעולם לא בוויקיפדיה. דניאל תרמו ערך
מטרידה אותי ההנחה הסמויה בדבריך שכתיבה בויקיפדיה היא ערך עליון. האם היה אי-מי שהתלונן על מיעוט הגננים בגני הילדים? או על מיעוט המיילדים בחדר הלידה? אני בעד שיפסיקו להחליט לנשים מה טוב להם, ויתנו להם לחיות את חייהם בנחת (-כמובן עם שיויון הזדמנויות), גם אם לדעתן הלא מלומדת זה אומר "רק" לגדל ילדים ולא לכתוב בויקיפדיה. כתיבה בויקיפדיה היא עניין של אופי ותכונות; אני מניחה שיהיה אפשר למצוא מכנים משותפים בולטים לאחוזים נכבדים מבין הכותבים. ייתכן שתכונותיהן של הנשים כפי שהן כיום לא תואמות את הכתיבה בויקיפדיה. זה לא כל כך מופקע. TZivyAשיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ג 12:06, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
דניאל: אפשר לבדוק את ההנחה הזו. כאשר פורבס ערכו את רשימת מאה הנשים של פורבס הם ערכו רשימה של 70 האנשים (persons) החזקים ביותר בעולם (גם כאן, של שנת 2011). מתוך 70, חסרים לנו כרגע 25 ערכים. מתוך ה־70 יש חמש נשים, ולכולן (כולל ג'יל אברמסון, שנמצאת אי שם לקראת הסוף) יש ערכים. חסרים ערכים בעיקר על אנשי עסקים אמריקאיים והודיים וכן על פוליטיקאים סיניים. אני שותף לחוסר ההערכה של אסף ברטוב לרשימת הנשים ולרשימה הזו. לא צריכים להתייחס אליהן יותר מדי ברצינות. הרשימות אפילו לא עקביות: שימו לב לשבעת המקומות הראשונים ברשימת הנשים: הן לא בדיוק אותן חמשת נשים מהרשימה הכללית אלא גם עם שתי נשים של שניים מהגברים ברשימה (מלינדה גייטס ומישל אובמה, שמשום מה לא נכנסו בעצמן לרשימה הכללית). Tzafrir - שיחה 20:55, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לגמרי במקרה, המקבץ השבועי שלנו עוסק בנשים ומשווע לידיים עמלות. חתימה טובה, ליאור पॣ • ט' בתשרי ה'תשע"ג • 12:14, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
צביה אמרה נכון, יש תחושה שאנשים מנסים לדחוף נשים לבמה המרכזית כדי שלא יהיו הדרות נשים, איזה שטויות. תנו לכל אחד לעשות את אשר ירצה. אם לבלוט או לא לבלוט בין אישה או גבר. עוד לא נתקלתי באישה שחפצה במשהו בויקי ומנעו ממנה את זה בשל היותה אישה. KIKAR HASHABATשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 12:21, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
מוטב שרוב העורכים בוויקיפדיה יהיו נשים, זה גם תואם את הרוב הנשי בכלל האוכלוסיה ואת צרכי האוכלוסיה, וקצרה היריעה (ערכים רבים לא קיימים כלל או שנגרע מהם מידע חשוב בשל ההגמוניה הגברית שלא תמיד הושגה בדרך הוגנת); גם לא אקבע לאלו שמחליטים עבור הנשים הצעירות שעליהן "רק" לגדל ילדים, כי יתנו על כך את הדין בינם לבין בוראם; אבל כן ארצה להעמיד לרשותן, כמו לשאר, מידע על כל דבר ראוי. ליאור - כדאי לחשוב למה. כיכר, "איזה שטויות" כלפי הזולת זה בוטה - הסר אותן. גמר חתימה טובה, יעל 12:22, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
יופי של אפליה מתקנת. בכל מקרה, יעל, נראה לי סילפת מעט דבריי - אני לא רואה טעם לדחוף נשים לשום כיוון - לא לכיוון חדר הלידה, אבל גם לא לכיוון לימודי מדעי המחשב דווקא. TZivyAשיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ג 12:33, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
איזה קשקוש. באמת. Nachy שיחה 12:26, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
סליחה, היכן הקשקוש? יעל 12:27, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
יעל את לא הבנת אותי בכלל, נהפוכו אני בעד ייצוגיות נשית התכוונתי לכך שאין צורך לחפש בכח איפה נשים לא נמצאות ולהגיד הדרת נשים. אם יש מחסור בכותבות בויקי זה לא בגלל שאסרו עליהן אלא בגלל רצונן החופשי. KIKAR HASHABATשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 12:29, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
כיכר, הנורמות במגזרים רחבים היא עדיין שעל נשים אין להתעסק בענייני ציבור, ברעיונות ובספרים - קוראים לזה דיכוי - הן מדוכאות - בוויקיפדיה הן נאלצות להתמודד עם הדיכוי בתרבות, עם הדיכוי של חלק מהעורכים המופנה כלפיהן, ועם פרקטיקות נוספות של דיכוי שדרור הזכיר. כדאי לעשות ניסוי ולפתוח שני משתמשים: גברי ונשי באותו יום ולתת להם להסתובב בוויקי ולראות התגובות והתוצאות. יעל 12:33, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ודאי, ודאי אין צורך להסביר אני מכיר את הסוגיה ואל תמהרי לחשוב שיש לי בה חלק או שאני בעדה. אני מדבר ספציפית על ויקי, לא נתקלתי באיסור מגדרי בויקי או בהקשרים שלה מחוץ לאינטרנט סביב נושא 'הדרת נשים'. KIKAR HASHABATשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 12:37, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לא איסור מגדרי; יעל טוענת שבויקיפדיה מסתובבות נשים מדוכאות. TZivyAשיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ג 12:45, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בוויקיפדיה ובתיבת המייל שלי. לצערי רב, לא הצלחתי לשכנע את-הן לחזור. אבל חלק מ-הם חזרו, לשמחתי הרבה. יעל 13:19, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ויקיפדיה כגוף אינה מפלה נשים בשום דרך, אבל בין הוויקיפדים יש לצערי כמות לא מבוטלת של שוביניסטים גברים וראיתי בעבר מקרים של דיכוי נשים על ידי אותם שוביניסטים. לא, איני מתכוון לתת קישור, כדי לא לעורר שדים ישנים, אך יש בין הקוראים כאלה שיזהו את המקרים. בברכה. ליש - שיחה 13:02, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בוויקיפדיה העברית אין כל אפליה כנגד נשים. ייתכן שהיו מקרים מסוימים בעבר שבהן הפלו, אולם מעבר לכך זה ניפוח במקרה הטוב או אגדת עם במקרה הרע. נשים שכותבות כאן זוכות לאותו יחס כמו הגברים שכותבים כאן, וכל כותבת חדשה מתקבלת כאן באותו סבר פנים בו מתקבל כותב חדש.
בלי שום קשר לשאלת האשמה, הסיבה שאין הרבה נשים בוויקיפדיה היא חלק מהתרבות הכללית שלנו. בממוצע, נשים פחות משכילות (התפלגות של תארים אקדמיים), מרוויחות פחות (שכר ממוצע), הן כנראה עסוקות יותר (ילדים) והן פחות יצירתיות (סטרט-אפים, כדוגמה). Nachy שיחה 13:52, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
טוב לדעת שנשים פחות יצירתיות (יען, טיפשות נבערות וחסרות השכלה, ואגב - אני מציעה שתבדוק סטטיסטיקות לגבי תארים של נשים לפני שאתה כותב את זה) וזה לא שיש חסמים חברתים/תרבותיים/כלכליים שאינם מאפשרים להן לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן. באופן מובהק, בוויקיפדיה יש רוב גברי, ונקודת המבט הזו (שיכולה אגב להיות מוטמעת על ידי נשים באותה מידה) מחלחלת לא רק לדיונים אלא גם לערכים (כמו שהראה דרור לעיל). אתה חושב שדיון כמו בשיחה:ביקיני (ואחרים כמוהו, לא חסר) היה מגיע לאותה תוצאה אם בוויקיפדיה היה רוב נשי? אני בספק. דורית 14:02, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
זה קטע כזה של פמיניזם שמחפשים לראות שחורות במה שכותבים על נשים? או במילים אחרות: האם כתבתי שנשים טפשות יותר מגברים באופן גנטי? האם טענתי שלא מדובר בחסמים חברתיים? אם תקראי את דבריי תוכלי לראות שהתייחסתי לעובדות ולא לסיבות להן. העובדות הן שגברים משכילים ומצליחים יותר, יצירתיים הרבה יותר ועומדים בחזית של כמעט כל עמדות המפתח.
בוויקיפדיה אכן יש רוב גברי ואני חושב שיהיה נחמד אם זה ישתנה, אבל כל טענה שזה מוביל להטיות או החלטות שגויות היא ספקולציה בלבד. למעשה כל שתי קבוצות שמעורבות מאנשים ונשים יקבלו החלטות שונות ולכן כשם שתוספת נשים תשפיע על קבלת החלטות, כך גם תוספת של גברים תשפיע. Nachy שיחה 14:16, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

אשור יו"ר מנהל קרן ויקימדיה ישראל אמר: "התרבות שהתפתחה בוויקיפדיה העולמית, והישראלית בתוכה, היא של מלחמות עורכים מלאות אגו וטסטוסטרון. אנחנו רואים שיש הרבה יותר גברים באתר, ואי אפשר לבטל קשר כלשהו בין התרבות שהתפתחה בו והאופי הגברי. האופי האגרסיבי של תרבות העריכה שנוצרה מרחיקה עורכים חדשים, ועוד יותר מכך - עורכות". לדעתי, המסקנה המתבקשת- פחות מלחמות ופחות אגרסיביות, עשויים ליצור אווירה נעימה יותר, שתעודד נשים לבוא לתרום, בלי לברוח מהר, ויש לנו אנטרס שיהיו עוד נשים עורכות. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 16:16, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

יש לנו אינטרס שיהיו עוד משתמשים תורמים, וזה בכלל לא חשוב אם מדובר בגברים או בנשים. מי שבא לתת ולקבל מתקבל בברכה. זה פשוט מאוד. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:23, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אגסי, אתה מייחס הרבה חשיבות לאיזו אמירה של תומר אשור אחד שלא ברור אם בכלל אמר את הדברים ובאיזה הקשר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:37, 25 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
תומר אשור, הוא יו"ר ועד יו"ר ועד עמותת ויקיפדיה ישראל וכותב בלוג בנושא. כלכליסט מצטט את דבריו בכתבה מלפני שנה (שנזכרת בכתבה נשוא דיון זה): עיין ערך שוביניזם: מחקר מצביע על אפליה נגד נשים בוויקיפדיה. לזכותו שהוא אמר את הדברים האלה ביושר בלי ליפות את המציאות או להתעלם ממנה. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה
רק 'יו"ר ועד' פעם אחת ואני די בטוח שהוא לא כותב בלוג בנושא אלא לכל היותר כותב מדי פעם רשומה לבלוג של העמותה. הדברים אכן מצוטטים מתוך הכתבה, ובכל זאת, הכתבה מוציאה את הדברים שאמר קצת מהקשרם. כמו כן, אני מוצא את זה קצת מוזר לדבר על עצמי בגוף שלישי. אני לא מייפה את המציאות, והכתיבה בוויקיפדיה אכן דורשת עור של פיל אך אני לא בטוח שזו הסיבה היחידה או המרכזית למיעוט השתתפותן של נשים בכתיבה. בנוסף, אני חושב שמיעוט הנשים בוויקיפדיה הוא בעיה שצריך לפתור, אך אינו הבעיה המרכזית שאיתה ויקיפדיה צריכה להתמודד. אני חושב שנושא המגדר מקבל (בעיקר ברמה הבינלאומית) משקל גדול מכפי שצריך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:07, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הערה: תומר הוא יו"ר הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל, לוויקיפדיה אין יו"ר.
מעבר לכך לא הייתי אומר שיש אפליית נשים בוויקיפדיה. אבל שני דברים אחרים נראים לי נכונים: 1. יש מקום להגדיל את מספר הנשים בין הוויקיפדים (אבל אין ייצוג מספק של שום דבר, יש מספיק עבודה בשביל להצדיק התווספות משתמשים מכל מין גיל ותחום התמחות, ולמי שיאמר שיש להגדיל את אחוז הנשים אענה: זו שאלה שולית), אני מאמין שיש עוד מה לתרום בתחומים שמתמקדים בהישגי נשים, ושייתכן שקיימים נושאים "נשיים" שגברים נוטים לדלג עליהם.
ולשאלה הגדולה: מה האחוז הנמוך של הנשים אומר על התנהלות ויקיפדיה והוויקיפדים? לענ"ד- כלום. אין כל חדש תחת השמש. איני חושב שנמנעות לתרום בוויקיפדיה בגלל שוביניזם או בגלל "שיח גברי". ויקיפדיה והשיח בה מייצגים את תורמיה ולו היו 50% נשים המצב והשיח היו זהים (פחות או יותר) למצב והשיח בחברה הישראלית. אין בעיה חדשה שנוצרה בוויקיפדיה בתחום הזה. בברכה, ‏ישרוןשיחה 20:18, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
נראה לי, שמבלבלים כאן בין שני נושאים שונים ובכך מחמיצים עניין חשוב. לא בדקתי את הנושא, אך אם יש באמת מספר רב של נשים הראויות לערכים ואלה אינם נכתבים, מכל סיבה שהיא, יש לתקן זאת, איש איש בתחומו. זו בעיה אחת. הבעיה השנייה, של מיעוט נשים כותבות בוויקיפדיה, היא שאלה אחרת לגמרי. כמי שכותבת כאן כמעט שבע שנים ברציפות, אני מעידה, שאין כל קושי או מכשלה לפני מי שרוצה לכתוב בוויקיפדיה. בכל שנותי כאן לא נתקלתי באפליה, ביחס דוחה או בכל דבר אחר שהיה מניא אותי מלהמשיך בפעולתי. היו מצבים שלא היו לרוחי, דיונים מיותרים, התבטאויות דוחות וכו', אבל מעולם לא ראיתי אותם מזווית הראייה של אישה וויקיפדית אלא של ויקיפד הנמנה במקרה עם המין הנשי. בוטות, גסות רוח או רמיסת זכויות דוחות את רוב המשתתפים כאן, גברים או נשים, פעמים רבות ניסיתי לשכנע אנשים ונשים ממכרי וקרובי משפחתי להקדיש מזמנם וידיעותיהם למפעל הזה, שנותן לי כל כך הרבה, ואם לא הצלחתי, לא היה זה מעולם בגלל תחושת אפליה כלפי נשים או כל טיעון אחר כגון זה. נשים צעירות עסוקות, נשים קשישות חוששות לעתים מעיסוק בטכנולוגיה, ונשים רבות פשוט אינן מוכנות לנדב מזמנן וכוחן ללא תמורה. חבל, מצער, אך נכון, וכדאי שנחדל להאשים את עצמנו בדברים שהם מעבר לשליטתנו. כל אישה שתרצה להצטרף וללמוד, תוכל לעשות זאת ואיש לא ימנע בעדה.שלומית קדם - שיחה 23:18, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
הטענה היא שהאווירה הכוחנית מתריעה כותבים ובפרט כותבות. נכון שויקיפדית מוכשרת ומשקיענית שכותבת ערכים רבים ואיכותיים תזכה להערכה ויהיו לה פחות מכשולים, וממילא יש לה יותר מוטיבציה להישאר ולתרום חרף האווירה כאן. אבל לכותבים ולכותבות מהשורה, שרוצים לתרום מדי פעם, נתקלים ביותר קשיים, וקשה להם יותר להסתגל לאווירה ולכוחניות כאן. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 00:48, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

יום מקביל אצלנו[עריכת קוד מקור]

בלי קשר לשאלת המוטיבציה יום מקביל אצלנו שיוקדש לערכי מדעניות והישגיהן הוא רעיון חביב. אם תהיה היענות אני מוכן לרכז יום מקביל אצלנו. דניאל תרמו ערך 15:24, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

הענות מצד מי? כלומר, מה דרוש כדי שתרים כזה דבר? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:07, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
שאני לא אהיה היחיד שישתתף. דניאל תרמו ערך 04:45, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

מיתון מאזני[עריכת קוד מקור]

המשבר ביפאן נגרם על ידי טפשות וקוצר ראות של ההנהגה הכלכלית והפוליטית שם. שני מרכיבים עיקריים - היעדר עידוד ילודה, שמשמעו שתוך 50 שנה יפאן תהיה בית אבות אחד גדול, ואי החלשת הין שהפכה אותו לאחד המטבעות החזקים בעולם. איתן - שיחה 13:02, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ולמי שממהר להגיב - אני לא מתכוון למשבר של שנות התשעים אלא לזה של השנים האחרונות איתן - שיחה 13:13, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
העיתונות אוהבת לדווח על תרופות אליל כלכליות בתקווה לעקוף את הדרישה לפעול בהיגיון ולהכנע למציאות העגומה. וכך בשיתוף פעולה צומחים להם בעלי פתרונות הפלא שאף יכולים להצביע על מקטע כלשהו בו אילו הקשיבו להם הכל היה בסדר. למרבה הצער לא לוקח יותר מכמה דקות להבין שמדובר בפתרון שווא. ראשית, ישנו חסם עליון לגודל החוב שניתן לצבור והוא נקבע על ידי הריבית שצריך לשלם על החוב. ישראל משלמת כ-15% מההכנסות השנתיות שלה על ריבית. סביר להניח שחוב בגובה של פי שלוש מזה של ישראל (בסביבות 250% תוצר) יביא למצב שהמדינה פשוט אינה יכולה לשלם את הריבית על חובותיה (ככל שהחוב יותר גדול הריבית על כל החוב גדל). יפן כבר קרובה לכך, כך שתרופת הפלא מסוכנת ביותר - אם היא לא מרפאת את החולה מספיק מהר, הוא מת.
אבל הבעייה ככל הנראה הרבה יותר עמוקה. תשלום הריבית דורשת מיסים ומיסים צריך לגבות ממישהו. בסביבה שבה מיסים גבוהים וצפי למיסים גבוהים עוד יותר, כל יזם יחשוב פעמיים אם כדאי להשקיע. כלומר המדיניות של לקיחת חובות של יזמים פרטיים על המדינה כדי לעודד יזמים להשקיע (שזה בעצם מה שהוא מציע), לא יביא את היזמים להשקיע, אלא להיפך, בגלל החשש מהתוצאות של פעילות המדינה היזמים יימנעו מלהשקיע.
מן הצד השני, במקום בו מחלקים כסף בחינם, אנשים ישקיעו חלק נכבד ממאמציהם לזכות בנתח מהכסף המחולק חינם, במקום להשקיע ביצירת הון. זה קרה בישראל בראשית ימי המדינה כאשר נוכלים למיניהם הסכימו להקים מפעלים בסיוע כבד של המדינה, מפעלים שהפריעו ליזמים אמיתיים להרויח אבל רק הביאו הפסדים על המדינה והציבור. עדירל - שיחה 10:13, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

הלוגו של ויקימילון[עריכת קוד מקור]

זה לא ממש קשור, אבל שמתי לב שהלוגו הבינלאומי של ויקימילון התחלף ללוגו העברי של המיזם (ראו את הלוגו החדש כאן). --פדיחהשיחההצטרפו למיזם המדע הבדיוני והפנטזיה! 12:15, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

זה לא הלוגו העברי, זה הלוגו הישן שכנראה החליטו לחזור אליו. דניאל תרמו ערך 15:19, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אה, טוב. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם המדע הבדיוני והפנטזיה!דורית - תארכבי כבר וזהו, מה הסיפור?? 19:36, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

מדריך למי שיצרו מתגבר עליו[עריכת קוד מקור]

בתלמוד מסופר בשם רבי אלעאי הזקן "אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ', עמוד א'). הערב, שאנו נקיים מכל חטא ועוון, אני רוצה לשכלל מעט את עצתו של רבי אלעאי הזקן. כידוע, בחוקי מדינת ישראל יש איסורים והגבלות רבים מספור, אך חלק מאיסורים אלה אינם תקפים במדינות אחרות. אני מבקש לחבר מדריך למי שיצרו מתגבר עליו, ולומר לו לאן עליו לשים פעמיו כדי לעשות מה שלבו חפץ, בלא שהדבר ייחשב להפרת החוק. הנה ארבע דוגמאות:

  • הימורים בקזינו אסורים בישראל. הרוצה להמר ילך ללאס וגאס או לאטלנטיק סיטי או לערים רבות אחרות ברחבי תבל, שבהן ההימורים חוקיים.
  • העבדת יהודי בשבת אסורה בישראל, אך מותרת בכל מדינה אחרת.
  • מכירת מוצרים (שאינם ירקות ופירות) ללא מע"מ אסורה, אך מי שרוצה לרכוש מוצרים ללא מע"מ אינו צריך לצאת מגבולות המדינה - די שיצא לנתב"ג, לאזור הדיוטי פרי ויבצע את זממו.
  • נישואים בין יהודי לגויה אינם אפשריים בישראל, אך נעשים ללא קושי בקפריסין ובמדינות נוספות. אולי אפשר לארגן גם פינת נישואים כאלה במתחם הדיוטי פרי?דוד שי - שיחה 19:27, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
(באותה הרוח):
קיפודנחש 19:41, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לא ירדתי לעומקו של ההומור. מישו יוכל להאיר את עיניי? (אף על פי שלא נוהגים להסביר בדיחות). TZivyAשיחה • י' בתשרי ה'תשע"ג 19:55, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אין כאן הומור, זה נושא רציני. נסי לקרוא שוב בלי לחכות לפאנץ' ליין. דוד שי - שיחה 20:06, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
קיפוד, דומני שפקודת הסמים היא אחד משלושה(?) חוקים אקסטריטוריאליים למדינת ישראל (יחד עם חוק רדיפת הנאצים ועוזריהם ועוד אחד שאני לא זוכר). משמעות הדבר, שלישראלים אסור לצרוך סמים ללא הוראה מרופא בשום מקום בעולם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:10, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
תומר, אין איסור על צריכת סמים (כמו שאין איסור על מעשה זנות), האיסור הוא על החזקה ועל מסחר. הנושא האקסטריטוריאלי נוגע רק למסחר, לא להחזקה. בברכה. ליש - שיחה 20:53, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני לא מתיימר להבין בנושא יותר ממך אבל פקודת הסמים אומרת כך: "לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל." (אחר כך מסבירים שלרופאים, וטרינרים ורוקחים מותר להשתמש). דומני שאתה מתכוון שהמשטרה אינה אוכפת עבירות של שימוש בסמים, אבל זה עדיין אסור. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:19, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אנחנו במדינה דתית עם חוקים דתיים. זה אמנם לא חלק מהצהרת העצמאות אבל זו המציאות. שפם אדום - שיחה 20:25, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
רבות מהדוגמאות שהובאו כאן אינן קשורות לדת, אבל אני מסכים שעוד חוקים אחדים ששורשיהם דתיים, כמו חוק החזיר וחוק חג המצות, ייחודיים לישראל כמדינה יהודית, כך שיציאה לחו"ל משחררת מהם (בשתי הדוגמאות שהבאתי, די ללכת ליישוב שאינו יהודי כדי להשתחרר מהחוק). דוד שי - שיחה 20:38, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
למשל, הוא מחכה למוצאי יום כיפור... עוזי ו. - שיחה 21:31, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

והכי חשוב, מי שמעוניין להחנות את רכבו על המדרכה ללא קבלת קנס, שיתפלל לשביתת פקחי העירייה. --אילילה - שיחה 20:47, 26 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

דוד, הרעיון כולו נשמע כעומד על כרעי תרנגולת. אם הבנתי נכון, התלמוד מדבר על מצבים שבהם קיימת התחשבנות בין אדם לאלוהים. אם אתה רוצה לחטוא כלפי האל, אומר התלמוד לפרשנותי, אל תחטא במקום פומבי, שם יראו אותך אנשים שמכירים ומעריכים אותך. התלמוד, להבנתי, אינו מדבר על התנהגויות שבהן אנו חוטאים כלפי אחרים. כך למשל, אם אדם דתי חושק עד מאד לטעום פעם אחת בחייו לובסטר, או בשר "דבר אחר בר", רחמנא ליצלן, אומר לו התלמוד תעשה את המעשה הזה מבלי שיראו אותך מכיריך. לעומת זאת, אינני חושב שהתלמוד ממליץ לעשות בסתר התנהגות שבה החטא כרוך בעוול כלפי בני אנוש אחרים. כך למשל, אם יצרו אדם דתי דוחק בו להנות מגניבה, אונס, רצח או שוד, אינני חושב שנסיעה למקום רחוק, היא ההמלצה התלמודית במצב הזה.
פגיעתם של הימורים באחרים, בעיקר בני משפחה, היא קשה מאד (אלא אם כן אתה שלמה אליהו). נסיעה לנתב"ג לצורך פטור ממע"מ איננה מהווה אלטרנטיבה אמיתית לאינסטלנטור, או לנהג המונית שלי (מה עוד שהם גם רוצים פטור ממס הכנסה באותה הזדמנות). Oyשיחה 14:50, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
התלמוד מדבר בהכרח על מקרים בהם אין אכיפה של השלטונות וממליצה לאדם שלא לעבור עבירה בפרהסיה, למרות שלא ייענש על כך בידי בשר ודם. וזאת יש לדעת, למרות פגיעתם הנוראה של אלכוהול, סמים, הימורים, וכו' ההלכה היהודית אינה קובעת בשום מקום עונש בידי אדם על מעשים אלו ובוודאי אינה תומכת בכפייה שלטונית עליהם. היהודי הוא עבד של הקב"ה, לא של בני אדם אחרים, הבולשים אחר מעשיו ומפקחים שמא יסטה מהדרך.
בתקופה המודרנית עלו כפורחים כל מיני רעיונות עוועים שהציעו לפתור בכח הזרוע של השלטון את חוליי החברה. קומוניזם, פאשיזם, אאוגניקה, תקופת היובש, איסור על סמים, מלחמה בהימורים, חוקי עבודה, חינוך ממלכתי ושאר מרעין בישין כולם נובעים מהזיות הבל על כך שבכח הזרוע ניתן לפתור את בעיות החברה. ליהדות אין כל קשר ונגיעה להזיות אלו.
בחסדו, הבורא יצר עולם עם שלטונות רבים במקומות שונים, כמסופר בסיפור מגדל בבל, וכך כאשר השלטון באירופה רודף אנשים הם יכולים לעבור לאמריקה וכאשר השלטונות בניו ג'רזי אוסרים נישואי בני דודים הם יכולים לעבור לניו יורק ולהתחתן שם. מדינה המגזימה בגביית מיסים תמצא את עצמה ללא רבים מהעובדים הכי מוכשרים שלה. גם בתוך המדינות עצמן יש מקום לאפטימיות הודות לקבוצות שסירבו לקחת חלק בחגיגות הכפייה. למשל, עלינו להודות לחרדים אשר בעת חקיקת חוק חינוך ממלכתי סרבו להסתפח אליו וכך השאירו את הפתח לחינוך היסודי הפרטי בישראל. שנה טובה, שנה שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר. עדירל - שיחה 15:50, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

ויקיפדיה ביידיש (דער יידישער וויקיפעדיע)[עריכת קוד מקור]

ככל שאני רואה אחותנו היידישאית חלשה ביותר. יש שם משתמש בשם 'פוילישער' שסוחב את הוויקיפעדיע כולה על כתפיו. אני משער שבין כותבי הויקיפדיה העברית יש יותר דוברי (ואולי גם כותבי) יידיש מאשר כל כותבי הוויקיפעדיע וקוראיה. רציתי לבקש את עזרתם של כותבי היידיש בנוגע לאי אלו ערכים - בעיקר אלה הנוגעים למדעי היהדות. מי מרים את הכפפה? 93.172.188.249 00:18, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

תיקון כותרת: די יידישע וויקיפעדיע (וביידיש תקנית דאס יידישע). --Akkk - שיחה 18:12, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אט אויף דעם זאגן חז"ל אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. דו רעדסט און שרייבסט יידיש? אויב יא אפשר ווילסטו צולייגן א האנט צו אונדזער שוואכע שוועסטר? 89.139.53.114 19:06, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

דף חדש לקראת הפריימריז בבית היהודי[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

לקראת הפריימריז במפלגת הבית היהודי, נולד דף משנה חדש למיזם ח"כים פוטנציאליים שבריכוזי.

ככל שנתקרב לבחירות - נפתח דפי משנה נוספים עבור מפלגות נוספות לקראת (וגם אחרי) הרכבת רשימתן לכנסת.

אנא בואו בהמוניכם והפיצו את הקישור לדף - ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/הבית היהודי.

אשמח להצעות על העיצוב והתוכן ועל דרכים להוסיף מידע לערך. אפשר להעיר כאן או בדף המיזם או דף שיחתו.

בתודה, ‏עמיחישיחה 16:43, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

Wishful Thinking וכתיבה אנציקלופדית[עריכת קוד מקור]

אני מתנצל מראש על אורך הקטע הבא.

אני מניח שחלקכם כבר מכיר את פסקת הסיכום בערך על הציונות מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה שיצאה לאור בשנת 1911. את הערך אפשר למצוא למשל כאן. לאלו שאינם מכירים להלן תרגום של פסקת הסיום של הערך:

ציונות מודרנית נפגמה בשל הנחות היסוד השגויות שלה. היא מבוססת על הרעיון שאנטישמיות אינה ברת הכנעה, ומשום כך כל התנועה היא מלאכותית. תחת השפעת הסובלנות הדתית וחוקי האזרוח, מאבדים הלאומים מדי יום יותר ויותר מאופיים הגזעני. הלאומיות תהיה בעתיד בעיקר עניין של חינוך וכלכלה, וככזו היא לא תדחה את היהודים. עם היעלמות האנטישמיות, תעלם הלאומיות היהודית. אם גם העם היהודי יעלם איתה, זה יהיה משום שמשימתם הדתית בעולם הושלמה או שהם הוכיחו עצמם כבלתי ראויים לה.

פסקה זו נכתבה בתחילת המאה ה-20, זמן רב אחרי שעידן הנאורות הסתיים, אבל כותבה מאמין בעקרונותיה בכל ליבו, ולכן הרשה לעצמו לעשות מה שאסור לעשות באנציקלופדיה, לנבא עתידות מתוך השקפת עולמו. המציאות כמובן הייתה לצערנו כל כך שונה. 25 שנים אחרי שערך זה ראה אור נחקקו חוקי הגזע של נירנברג ו-30 אחר-כך התרחשה שואת העם היהודי.

נזכרתי בערך זה משום שנתקלתי במקרה דומה של ניסיון לנבא עתיד מתוך השקפת עולם באנציקלופדיה העברית. בזמן שכתבתי את הערך על אתר המורשת העולמית הרי וודאנג שנחשב למרכז האמונה הטאואיסטית בסין. חיפשתי האם יש מידע על המקום גם בעברית ולכן קראתי את הערך על טאואיזם באנציקלופדיה (כרך י"ח טורים 278-277, יצא לאור בשנת 1966) אותו כתב פרופסור צבי שיפרין, ראש החוג הראשון ללימוד מזרח אסיה באוניברסיטה העברית (הוקם ב-1965), כשקודם לכן הוא לימד היסטוריה סינית. אני לא יודע אם פרופסור שיפרין עדיין מלמד, וההתייחסות האחרונה ברשת שמצאתי עליו היא מנובמבר 2010 שבה זכה לזר ברכות לרגל היבחרו בידי הספרייה הלאומית הסינית לאחד ממאה חוקרי סין החשובים בעולם, אבל לפי התארים שלו אין כל ספק שכמקובל באנציקלופדיה העברית היא שכרה את שירותיו של המומחה הטוב ביותר לנושא.

מידע על וודאנג לא מצאתי בערך באנציקלופדיה העברית, כי הערך מתמקד בעיקר בבסיס: ההגות הפילוסופית של מייסד הדת לאו דזה ושל ממשיכיו צ'ואנג דזה ודְזוֹאוּ יֵן מצד אחד, והדת העממית מצד שני. דת ששילבה סממנים של מאגיה (הוא מזכיר את הפנג שווי), שניסתה להשיג את סם החיים שיעניק חיי אלמוות, שהתיימרה לנבא עתידות, לגרש שדים וכו', ושהפנתאון שלה מכיל מאות אלים, בני אלמוות וכוחות הטבע. הסיכום של פרופסור שיפרין הוא: ”הטאואיזם העממי תרם תרומה חשובה לרפואה ולמדע הסיניים, בשל התעניינותו באלכימיה ובהישארות הנפש. אולם כיום ניתן לומר, שדת זו מתה או נתונה בשלב גסיסה, בעוד שהטאואיזם הפילוסופי.. זוכה להכרת מה אף בסין הקומוניסטית... וכן הוא מוסיף למשוך את ליבם של רבים ממשכילי העולם המערבי“. כל מי שביקר בסין יכול להעיד, שלמרות 63 שנות קומוניזם, המקדשים הטאואיסטיים שבהם מקיימים את הטקסים של הדת העממית חיים וקיימים; יש דורות חדשים של נזירים; וניתן לראות איזו יראת כבוד מגלים המבקרים הסינים, תוך קידה עמוקה והדלקת מקלות קטורת לפסלי האלים, האלילים ובני האלמוות המצויים במקדשים. לא רק שדת זו לא מתה, עקרונות הפנג שווי, שמבחינת פרופסור שיפרין אינו אלא סוג של מגיה, הפכו להיות חלק מקובל למדי בהקמת מבנים, אפילו במערב.

מדוע המומחה לנושא טעה? לטעמי מהסיבה שהזכרתי בכותרת - Wishful Thinking. בעוד פרופסור שיפרין מעריך מאוד את הפילוסופיה בבסיס הדת הוא אינו אוהב (בלשון המעטה) את השימוש שנעשה בה למטרות שגם מייסדי הטאואיזם המקורי בזו להם.

מה אני למד משתי הדוגמאות שהבאתי? בכתיבת ערך אנציקלופדי יש להיצמד לעובדות היבשות, ולהימנע מניסיון לנבא מה יקרה בעתיד, בין השאר משום שלא ניתן להימנע מהכנסת דעות ואמונות אישיות, והעולם בדרך כלל לא מתנהג כפי שהיינו רוצים.

שבת שלום ומועדים לשמחה, אביהושיחה 23:15, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

אני לא חושב שפרופ' שיפרין ניסה לנבא עתיד. הוא לא כתב שהדת תעלם בעתיד, אלא שהיא עכשיו בשלבי גסיסה. ייתכן שהיא היתה בשלבי גסיסה והיא התאוששה ושבה לפרוח וייתכן שהיא כלל לא גססה ופרופ' שיפרין טעה בגלל הסגירות של סין אז. ייתכן גם שפרופ' שיפרין טעה בהכרת המציאות בגלל שהוא רצה שהיא תיעלם, אבל זה סיפור אחר.
לגבי הויקיפדיה, אני חושב שבניבוי העתיד יש לנו ייתרון על המומחים שכתבו את האנציקלופדיה העברית, אנו לא מתיימרים לעשות זאת. יש לנו הרבה טעויות לגבי העבר וההווה, אבל טעויות לגבי העתיד כנראה יש לנו מעט מאוד, כי הם יימחקו מהר מאוד. אישית איני זוכר שקראתי בערך כלשהו ניבוי של העתיד. עדירל - שיחה 23:25, 27 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

חיים שאולזן[עריכת קוד מקור]

רעיונות לפעילות חברתית?[עריכת קוד מקור]

היי, אנחנו מחפשים עזרה ברעיונות לפעילות חברתית ביום שישי בערב כחלק מסמינר ויקימדיה וויקיפדיה שאנחנו מתכוונים לערוך. הסמינר הוא באזור שפיים, ולכן אין הרבה לאן לטייל באזור (ולא שאתם רוצים כ"כ לטייל בנובמבר בלילה) היא לא חייבת להיות פעילות "פנימית", ואם יש לכם רעיון למישהו חיצוני שאפשר להביא בתשלום שידאג לפעילות - אפשרי גם. יאלה, זרקו רעיונות - מה יכול לעניין חבורת ויקיפדים כפעילות חברתית? :) --‏ Itzike שיחה 12:51, 28 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

אולי כתיבה בויקיפדיה? TZivyAשיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ג 12:55, 28 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בקליפת אגוז: משחק טריוויה בין צוותים - נניח שלושה צוותים: בשלב ראשון כל צוות מכין בנפרד שאלון, ובשלב שני שלושה שלבים, כשבכל שלב מתחרים שני צוותים בפתרון השאלון שהכין הצוות השלישי. בשלב ההכנה יש גישה למרשתת, בשלב הפתרון לא. עוד רעיונות אפשר (אולי) למצוא בבידור חינוכי. קיפודנחש 00:37, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

ברכות לוויקיפדיה השבדית, שחצתה את גבול 500,000 ערכים![עריכת קוד מקור]

כל הכבוד לשבדים, עם אוכלוסיה של 9.5 מיליון בלבד, הם כותבים בחודשים האחרונים בקצב רצחני של יותר מ-300 ערכים ביום. אני סקרן לדעת מה סוד ההצלחה שלהם. כנראה שהם מצאו דרכים לעודד כתיבת ערכים. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 00:19, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

ממבט חטוף ב-50 הערכים החדשים האחרונים שם, יש ערך אחד של 8,562 בתים, וכל השאר לא מגיעים ל-3,000 (כולל מספר לא מבוטל של ערכים מתחת ל-1,000 בתים, ואף אחד מקיף של 198 בתים ואחר ממצה ביותר של 214 בתים). אולי זה יכול לתת לנו הסבר קטן על סוד ההצלחה הכמותית שלהם. Botend - שיחה 01:10, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
צריך לפרגן להם. אנחנו כותבים בממוצע רק 41 ערכים חדשים ביום, כאשר לא מעט ערכים חדשים הם פחות מ- 3,000 בתים. והרוב הם פחות מ- 5,000 בתים. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 01:39, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בדיקה פשוטה מעלה שרוב הערכים נכתבים על ידי בוט. דניאל תרמו ערך 04:40, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
בדיקה טיפה מעמיקה יותר מגלה שמפעיל הבוט המרכזי של 50 הערכים האחרונים העלה כבר מעל 35,000 ערכים. האם הבוט הנ"ל נספר כחלק מ-9.5 מיליון דוברי השבדית? Botend - שיחה 04:54, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אז לא נספור 35,000 ערכים מבוטים, עדיין יישארו להם 465,000 ערכים, שזה פי 3.37 יותר ערכים מאצלנו. ערכים קצרים יחסית עדיפים על כלום. נראה לי שהם מתרגמים הרבה ערכים מויקי האנגלית. לא שווה לבדוק, אולי יש אצלם מנגנון שמעודד תרגום וכתיבת ערכים, והם הנהיגו תרבות של פרגון והתחשבות הדדית, ומעט מאבקים ומלחמות? אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 09:19, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אלה מספרים מאחזי עיניים, הוויקיפדיה העברית והוויקיפדיה הרומנית צעדו זמן רב כתף ליד כתף עד שהרומנים התחילו להפעיל בוטים ועכשיו יש להם קרוב ל-220.000 ערכים. האם הוויקיפדיה הרומנית עולה על הוויקיפדיה העברית? לא ולא! מרבית הערכים הם בני שורה אחת או שתיים, התחזוקה ירודה, אין ויקיזציה ואין קישורים פנימיים, מספר הפעילים קטן ממספר הפעילים אצלנו, לכן הם לא מצליחים לתחזק, אך הם ממשיכים להתנפח כמותית. הוויקיפדים האיכותים, שם, מנסים לעצור את התהליך, אך תלמידי התיכון האווילים, המפעילים את הבוטים ומתפעלים מיכולתם לכתוב מאות ואלפי ערכים, ממשיכים בדרך הזאת. זו לא דרך טובה והמספר אינו מעיד על איכות ואפילו לא על כמות, כי כותרת אינה מאמר. בברכה. ליש - שיחה 09:39, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני לא מכיר את ויקי הרומנית. גם ויקי הפרסית עקפה אותנו בגדול, כאשר תושבי איראן כמעט ואינם משתתפים בכתיבה. להגיד שרוב הערכים בויקיפדיות האחרות הם בוטים, זה הגזמה ולטמון את הראש בחול. אולי ההבדל הוא בתרבות הכתיבה? אולי יש להם יותר שיתוף, פרגון, עידוד, ופחות מלחמות אגו, כוחניות וקטנוניות? אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 10:27, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אגסי, אני לא עוסק בספקולציה ואני מדבר רק על מה שאני יודע. בוויקיפדיה הרומנית יש לא פחות קטטות, יחסית למספר המשתתפים. תרבות הכתיבה, הפרגון והעידוד דומים - ההבדל הוא רק במפעלי כתיבת ערכים שבלוניים וחסרי ערך ממשי. יש המון ערכים על יצירות ספרותיות - שם היצירה, שם הסופר וזה הכל. יש המון ערכים על יישובים קטנים עד זעירים במדינות אחרות - שם היישוב ומקומו וזה הכל. יש המון ערכים על נחלים קטנים עד זעירים - שם הנחל ומיקומו וזה הכל. אלה בעיני לא ערכים, אבל נספרים ואם לעבור לספקולציות, סביר להניח שגם אצל הפרסים והשבדים מדובר במשהו דומה. בברכה. ליש - שיחה 10:41, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
שוב, לא בדקתי את ויקי הרומנית. צריך גם ערכים על ישובים ונחלים, אבל זה לא אמור להסביר פער של מאה או שלוש מאות אלף ערכים ערכים. בויקי האנגלית ראיתי ערכים רבים שאין להם מקבילה בויקי העברית אך יש להם ערך מקביל סביר בויקי השבדית. למשל בארי מנילו, מבצע טננברג, סילביה קריסטל, הטניסאים חואן מונקו, ג'ון איסנר, ואת הערך שכתבתי לאחרונה על אדם כרומוזום Y היה להם כבר בשנת 2005. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 12:00, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
קל מאוד לחפש ולמצוא ערכים שקיימים באנציקלופדיה אחת ולא קיימים בשנייה (תוך כמובן התעלמות מנושאים לוקליים). הנה אני אספק לך דוגמאות הפוכות: שמורות הפנדה הענק בסצ'ואן, תגליפי הסלע בדאדזו והמרכז ההיסטורי של מקאו. הוויכוח הקבוע בינך לבין כל קהיליית ויקיפדיה העברית הוא על נושא האיכות. אתה מרגיש צורך להתחרות עם ויקיפדיות אחרות בכמות הערכים, וכאן הגענו למסקנה (לפחות מרביתינו), שמה שאנחנו רוצים זה אנציקלופדיה איכותית, כזו שבה הערכים שכן נכתבים צריכים להתחרות באיכותם עם הערכים המקבילים בוויקיפדיות האחרות. נכון שבמרבית המקרים, ויקיפדיה האנגלית או הגרמנית תכיל מידע רב יותר, אבל לא תמיד (ושלוש הדוגמאות שהבאתי מוכיחות זאת), אבל את האחרות אנחנו בדרך כלל משאירים הרבה מאחור. אתה בעצמך נתת דוגמה מצוינת לכך. הערך על אדם כרומוזום Y קיים בוויקיפדיה השבדית מ-2005, תראה איך הערך נראה 7 שנים אחר כך, ותשווה אותו לערך שכתבת. מ.ש.ל. אביהושיחה 13:12, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אם לדייק 1. לא מרביתנו, אלא כולנו רוצים ויקיפדיה אייכותית. 2. מרביתנו רוצים יותר ערכים (זה אפשרי אבל צריך לפעול לשינוי האווירה). 3. מיעוטינו מתרצים את עניין מיעוט היחסי בערכים, בבוטים ואייכות או במספר דוברי השפה. בפועל יש לנו כמה אלפים ערכים מאוד אייכותיים, ועשרות אלפי ערכים סבירים. 4. בכול זאת כשיש ממול 500,000 ערכים, תמצא יותר ערכים שחסרים אצלנו. לעניין הטענה שאנחנו לא מתחרים בוויקיפדיות אחרות כתבתי תשובה בדף שלי . אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 13:30, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אגסי, בוא לא ניתמם. הרי הבנת ש-35,000 ערכים הם של בוט אחד ולא של כל הבוטים. (ואגב, הוא כתב כמעט 36,000 כשמעל 35K רק השנה, משמע - הוא בוט חדש.) ככל הנראה יש להם יותר מבוט אחד, וכנראה שיש גם ותיקים ממנו. מספיק שיש כעשרה בוטים בהיקף שלו (או אפילו פחות, אבל ותיקים ממנו) והרי לך ההפרש במספר הערכים. אני מקווה שיש להם גם מספיק מנטרים, כי משחית מחוכם שמכיר קצת את המערכת יכול למלא את הוויקיפדיה השבדית בהבלים אם זה אכן המצב שם. כמות זה לא הכל, אני מעדיף גם את השלב הבא, של כתיבת ערכים שעומדים זמן רב כקצרמרים מביכים מחדש (כמו שאני עושה בימים אלו לעמנואל ג'ינובילי, ערך על אחד הכדורסלנים הבולטים בעולם מזה כעשור ובעל שתי שורות בוויקי השבדית, אגב). אגב, אם הם רוצים רעיונות לבוטים, מצב ספורט הנכים שם אינו מזהיר, ומצב ערכי הכדורסל... אני בטוח שבוטים יוכלו לתרגם ערכי שורה של אלפי כדורסלנים, וספורטאים פאראלימפיים. אבל למה לעצור שם? אתה יודע כמה ערכי אלבומי מוזיקה אפשר ליצור כשאתה צריך לשים רק תבנית ושורה? בואו נאמץ את המודל השבדי. שנה מהיום אנחנו מגיעים ל-750,000 ערכים! Botend - שיחה 16:53, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אגסי, בבדיקה קצרצרה ושטחית, סקרתי כמה ערכים שנכתבו בחודשי קיומה הראשונים של הוויקיפדיה, על ידי הבודדים רוחשי הטוב שהיו בה באותם ימים. ראיתי ערכים בני שורה עד שורות ספורות, על לודוויג ואן בטהובן, יוהאן סבסטיאן באך, וולפגנג אמדאוס מוצרט, חיים נחמן ביאליק, אם להזבכיר מעט מן המעט מאותם ימים. בימים ההם, המטרה העיקרית הייתה כנראה (אני עוד לא הייתי כאן) להרבות ככל האפשר בפתיחת ערכים ולהרחיב אותם בהמשך. ואכן, כל הערכים האלה ועוד רבים מאד כמותם גדלו, תפחו והשתפרו לאין הכר במהלך השנים הבאות, אבל עצם הצורך בהרחבתם ןשיפורם של הערכים האלה בא על חשבון יצירתם של ערכים חדשים (את זה אני אומרת מנסיוני האישי, לגבי כמה וכמה ערכי מוזיקה). זו חוכמה קטנה מאד, להכניס, גם בלי עזרת בוט, המוני ערכים בני שורה או שתיים, ללא קישורים פנימיים, ללא תמונות וללא אסמכתאות, ולנפנף במספר הערכים בוויקיפדיה זו או אחרת. אינני מתייחסת דווקא לוויקיפדיה השבדית אלא לעיקרון שבדבר וכדאי גם לזכור, ששבדיה איננה ארץ הגירה ותושביה, ברובם המוחלט, דוברים את שפתה ונהנים מרמת חיים גבוהה ומהשכלה מעולה. בכלל, לא כל בעיה בוויקיפדיה העברית נובעת מן היחסים החברתיים ומהעדר שיתוף או פירגון. אני מצדי יכולה להעיד על מידה רבה של שיתוף פעולה, פירגון ונכונות לעזור ולהיעזר. כמובן, יש ויש ואין ספק שיש מקום לשיפור, אבל ריצה מטורפת לקראת חצי מיליון הערכים תוך רמיסת האיכות למען הכמות תהיה טעות רבתי, ואם כי אני שמחה על כל ויקיפד/ית חדשים ומקבלת אותם במאור פנים, הרי העובדה המצערת היא, שלא כל מי שרוצה לערוך גם מוכשר לכך ואם נעלים עין מחוסר יכולת ומחוסר נכונות ללמוד ולהשתפר, אולי נעלה בכמות אבל נרד באיכות. יש שביל זהב, החוכמה היא רק למצוא אותו.שלומית קדם - שיחה 17:44, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
הנקודה שאגסי מעלה היא מעניינת. כדי לחוש את הדופק, או כמו שאומרים, לראות הכצעקתה, הלכתי לוויקיפדיה השבדית, והסתכלתי על הערך החציוני באורכו (פחות או יותר - לפי חצי מליון, כלומר הערך ה-250,000 במיון לפי אורך). הנה קישור לערך: sv:Jakob Fleming. לעומתו, הערך החציוני (חיפפתי מעט - זה הערך ה-70,000 - התעצלתי לחשב בדיוק) אצלנו הוא אומיד. מה זה אומר? החליטו בעצמכם. מי שרוצה לחזור על הניסוי: לכו לוויקיפדיה השוודית כרשומים, היכנסו ל"העדפות", והגדירו שפת ממשק עברית. היכנסו ל"דפים מיוחדים", ובחרו "דפים קצרים". הקישו על "200 הבאים", ואז יופיע בשורת הכתובת של הדפדפן פרמטר offset. הזינו 250000 (או כל מספר אחר שתרצו) כדי למצוא את הערך המתאים במיון האורך. חיזרו על הניסוי כאן, ובכל ויקיפדיה אחרת שתבחרו. דרך אגב: הערך החציוני (בערך) בוויקיפדיה האנגלית הוא en:Stephen Clifford. קיפודנחש 19:05, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני מופתע שאף אחד לא מפרגן לשבדים, שיש להם פי 3.5 ערכים מאיתנו. גם לנו יש המון ערכים קצרים. אם נחשוב שיש לנו את הויקיפדיה הכי טובה בעולם, ושההתנהלות שלנו טובה יותר מאחרים, ושאין לנו צורך ללמוד מאחרים, לא נוכל להתקדם, ולא נוכל להגביר את קצב כתיבת הערכים. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 01:21, 30 בספטמבר 2012 (IST
ראשית כל הכבוד לשבדים, שנית בוא נדבר במספרים: בויקיפדיה העברית נכון לרגע כתיבת שורה זו יש 138,755 ערכים ו-13,893,835 עריכות. בויקי השבדית לעומת זאת יש 500,087 ערכים ו-18,522,482 עריכות. המשמעות של המספרים היא שיש בויקי השבדית בערך כפול 3.5 ערכים מויקי העברית אבל אפילו לא כפול עריכות, כלומר כל ערך מקבל מספר עריכות ותחזוקה נמוכים משמעותית מהויקי העברית. העדפת איכות על כמות. הוי ארצי - שיחה 01:48, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
תודה למפרגן הראשון :) זה לא סוד שאנחנו טובים מאוד בתיקון שגיאות ושינויים קטנים, אולי גם בגלל זכות ההצבעה, ואלופים במחיקות. יש להם כ-50% יותר יוזרים ויוזרים פעילים ויותר מכפליים מפעילים. מסקרן לדעת כיצד הם מעודדים ויקיפדים להישאר וגם לכתוב ערכים. אני מניח שהם לא עושים את כל השגיאות שאנחנו עושים, ודפי השיחה שלי עשירים בדוגמאות לשגיאות כאלה. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 09:27, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
תסביר לי רק דבר אחד - למה לשבדים מגיע פירגון אבל לא לנו? למה ההישג שלנו שמראה על עומק של הערכים ומחוייבות לאיכות מתורגם אצלך ישר לנושא של "זכות הצבעה" ו"מחיקות"? בשיא העדינות, ולרגל החג - היחס הזה לא מקנה רצינות לטענות שלך. פומפריפוזה - שיחה 10:06, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
דווקא פרגנתי. רק הוספתי הסבר שריבוי התיקונים אולי נובע גם בשל זכות ההצבעה. כלומר זכות ההצבעה מעודדת ביצוע עריכות, שזה לא פסול. אז צריך למצוא דרך לעודד כתיבת ערכים, אולי לתת זכות הצבעה למי שכתב ערך באותו חודש, ולתת צל"שים לכותבי ערכים וכו'. לגבי מחיקות, צריך להכיר בעובדה שזו בעייה ענקית אצלנו. הכי קל להיות "פטריוט" ורק לפרגן, שיש לנו ויקיפדיה הכי טובה בעולם, ומערכת חינוך נפלאה, ומערכת בריאות בלי פגמים, אבל ככה לא נשתפר בתחומים האלה.
כשצריך אני הראשון לפרגן: אני שמח שלאחרונה יש ירידה בתופעות לא רצויות, כגון, הצבעות, מריבות, סכסוכים בדף הבירורים, דיבורים על בובת קש, חסימות של משתמשים ותיקים ועוד. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 11:23, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אגסי אני מפרגן לשבדים ושמח בשבילם. אני לא מפרגן לניסיון שלך לעוות את הנתונים כך שישתקף מהם שהם מצליחים מאיתנו מעבר לצפי הטבעי. אם להאמין לנתון שהבאת יש להם רק פי 1.5 פעילים למרות שיש להם יותר מפי 1.5 דוברים כשפה ראשונה. כלומר הם פחות טובים מאיתנו בשימור וגיוס כותבים. יש בעיה בנושא בוויקיפדיה אבל היא כלל עולמית ולא ייחודית לנו. דניאל תרמו ערך 12:05, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני לא מעוות שום נתונים, אלא מצפה שאחרים לא יתכחשו למציאות. אם יש נתונים אחרים, אשמח לשמוע עליהם. לפי אתר הסטטיסטיקה של ויקיפדיה יש 10 מיליון דוברי שבדית וגם 10 מיליון דוברי עברית. כאן עשיתי בעבר השוואה לויקיפידות אחרות בנוגע ליחס מס' ערכים/מס' דוברים- בויקיפדיות אירופיות בינוניות וקטנות. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 12:17, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני מניח ש-99% מעשרת מיליון השבדים מדברים שבדית ברמה של שפת אם, רמה מתאימה לעריכה בוויקיפדיה. כמה מבין עשרת מיליון דוברי העברית מדברים עברית ברמה של שפת אם? כדי להגיע לעשרה מיליון דוברי עברית אני מניח שנלקחו בחשבון ערביי ישראל וגם חלק מערביי השטחים וכמובן היורדים והעולים החדשים-ישנים שמסוגלים לעשות קניות בעברית בשוק הכרמל. אלה לא בדיוק מועמדים מתאימים לכתיבה בוויקיפדיה. בברכה. ליש - שיחה 14:43, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לפי ויקי האנגלית 19.6% מהשבדים נולדו בחו"ל או נולדו לשני הורים שנולדו בחו"ל (חלקם מוסלמים). אבל יש נקודה חשובה יותר, נשמעה טענה מזלזלת על שהשבדים כותבים בעיקר קצרמרים, כאילו שקצרמרים זה דבר פסול ולא רצוי. נכון שעדיף ערכים עשירים על קצרמרים, אבל צריך להיות מעשי, וכשחסרים ערכים, אין פסול שכותבים קצרמרים. להפך, זה עדיף על כלום. יש לנו מעל 26,000 קצרמרים, וברור שאנחנו לא יכולים בלעדיהם. כשהיה חסר ערך על זמר נודע שנפטר, נכתב כאן קצרמר, החברים אמרו תודה ולא באו בטענות, ולא אמרו שעדיף לחכות עד שמישהו יכתוב ערך מלא עליו. כעת חסרים המון ערכים ולמשל גם ערכים על הזמר בארי מנילו ועל 2 טניסאים בעשיריה הראשונה בעולם. האם נבוא בטענות למי שיכתוב עליהם קצרמרים, או שנגיד לו תודה? אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 16:19, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני לא מרוצה מזה שכתבתי קצרמר על אנדי ויליאמס ואמשיך לעבוד על הערך עד להשלמתו. לא חושבת שמגיע לי תודה על הערך כפי שהוא עכשיו. אין לי בעיה בחמש דקות לפתוח קצרמר על בארי מאנילו, אבל אני יודעת שאין לי זמן להקדיש לערך נוסף ולכן לא אעשה זאת. רחל - שיחה 17:18, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני סבור שקצרמר עדיף על כלום. צריך לעודד את הכותב או חברים אחרים להרחיב קצרמרים. (אני אישית לא מרחיב קצרמרים, אחרי ש"העידוד" שקיבלתי היה יותר מ-60 מחיקות קטנוניות/כוחניות מקומץ קטן). אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 17:49, 30 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

הטרוקטוליט כמשל וערכי המינרלים בוויקיפדיה האיטלקית[עריכת קוד מקור]

טרוקטוליט הוא סוג סלע נדיר ולכן ערך עליו נמצא (קודם לכתיבת הערך בעברית) רק בשש ויקיפדיות: האנגלית, הגרמנית, הצ'כית, הספרדית, האיטלקית והשבדית. נכון שערך אחד ממש לא מהווה מדגם, אבל מניסיוני מצב הערך בכל אחת מהוויקיפדיות מייצג לא רע גם את איכותן. זה מסביר גם כיצד אפשר להגיע בקלות לחצי מיליון ערכים, קח נושא שיש בו קבוצה מוגדרת של מונחים ותכתוב שורה על כל אחת מהן ("קצרמר"), או יותר טוב, תוריד קובץ EXCEL מאתר המתמחה בנושא ותריץ בוט. זה דרך אגב מה שעשו האיטלקים עם ערכי המינרלים, הוויקיפדיה עם הכי הרבה ערכי מינרלים, והדוגמה הטובה ביותר להראות את האבסורד שבמשפט "קצרמר עדיף על כלום" יחד עם המשפט "כולנו רוצים ויקיפדיה איכותית". אחרי שכבר נוצרו כל ערכי המינרלים, כמעט אף אחד לא טורח לטפל בהם. רק לדוגמה, הערך פנטלנדיט - המינרל העיקרי שממנו מפיקים ניקל. מועדים לשמחה. אביהושיחה 07:29, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]

אביהו, בדקתי מינרל אחד כלקופיריט (הראשון בתבנית של פנטלנדיט) ויש שם ערך ראוי בויקי האיטלקית והשבדית. כל הכבוד לך על פנטלנדיט, אבל אין ספק שקצרמר עדיף על כלום. אין אצלנו התנגדות לכתיבת קצרמרים. הבעיה שאין לנו מספיק כותבים פעילים שכותבים ערכים, לדעתי, גם בגלל התנהלות לקויה שלנו. אני מציע לא לזלזל בויקי האיטלקית, שיש לה כמעט מיליון ערכים, גם אם חלק מהערכים קצרים. בקצב הנוכחי של 41 ערכים ביום (באוגוסט ירדנו ל-37 ביום) נגיע רק בעוד 24 שנה ל-500,000 ערכים, ובעוד 57 שנה נגיע למיליון, ואז יהיו לנו לפחות 200,000 קצרמרים. לאף אחד מכם לא חלפה מחשבה בראשו שאולי השבדים, הפינים, האיטלקים ואחרים מתנהלים נכון יותר, באופן שמעודד חברים לכתוב ולא לפרוש? הפוטנציאל שלנו עצום, האם אתה מתנגד שנבדוק איך אחרים כן מממשים את הפוטנציאל שלהם? אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 10:57, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לי יש התנגדות לקצרמרים משני נימוקים: האחד: ערך של שורה וחצי לא מוסיף כלום חוץ מקצת נפח לגאוותו של הויקיפד. אנחנו לא מילון; אנציקלופדיה. השני: כויקיפדית, יש לי הרבה פחות חשק להרחיב ערך קיים מאשר ליצור אחד חדש. זוהי עובדה. עשרות ערכים נוצרים מדי יום, ומעט מאוד מורחבים בצורה משמעותית באותו טווח זמן. משמע: ערך שנפתח כקצרמרונצ'יק, רוב הסיכויים שבמהלך התקופה הקרובה יישאר ככזה. אז נכון, קרה שכתבתי ערכים מתוקצרים יחסית (-למה שהיה אפשר לכתוב בהם), אבל זה ודאי לא הגישה הכללית שלי. קצרמר של ויקיפד מדי פעם זה סביר, אבל לעודד כתיבה של קצרמרים - אני לא רואה שום עניין. יאמר לשבחה של ויקיפדיתנו שבדרך כלל הערכים בה איכותיים משמעותית מאלה בויקיפדיות הזרות אחרות להוציא, ואין לי מושג למה דווקא הם, ערכים על אוניברסיטאות זרות.
ואגסי, כדאי לזכור כלל חשוב: זה שיש בויקיפדיה האיטלקית ערך אחד על מינרל שהוא טוב, לא מייצג שום דבר. ועוד משו: חוסר ההתייחסות החוזר והנשנה שלך לנימוקים הגיוניים להפליא שמתרצים את העובדה שלשבדים יש מספר ערכים כל כך (-רמז: לאו דווקא קהילה פורה ומאושרת), מעלה בי הרהורים נוגים על הלוגיקה האנושית.
חג שמח לכולם, TZivyAשיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ג 12:40, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
צביה, הצעתי לעודד כתיבת ערכים רגילים, ומי שרוצה שיכתוב קצרים. אין פסול בערכים קצרים. כולם כולל אנחנו כותבים ערכים קצרים. עשיתי השוואה לא רק לויקי השבדית, אלא עשיתי השוואה לויקיפידות אחרות בנוגע ליחס מס' ערכים/מס' דוברים- בויקיפדיות אירופיות בינוניות וקטנות. מצבנו לא מזהיר. יש לנו יתרון מובהק רק על ויקי היוונית. התייחסתי לטענות כאן, למרות שאינן מסבירות את הפער העצום בין 138,000 לבין 500,000 ערכים, שכאמור יקח לנו לפחות 24 שנה כדי להגיע ל-500,000 ערכים. כל ההסברים האלה מזכירים את התרוצים של הכדורגלנים הישראלים אחרי תבוסות. ההתנהלות שלנו לא מזהירה, והיא מתריעה כותבים רבים. את זה כל אחד מבין, ובמקום לתרץ ולהיתלות בססמה תלושה של העיקר האיכות, הגיע הזמן לעשות שינוי. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 13:42, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אין בעיה לכתוב קצרמרים, אבל לא כמשהו גורף. בוטים כמו אלו שהוצגו בוויקי השבדית כותבים אלפי קצרמרים מדי שנה. הבוט אותו אני בדקתי כתב 35,000 קצרמרים בתשעה חודשים. נכון שיש סיכוי שיבוא מישהו וירחיב את אחד הערכים, אולי אפילו שניים מהם, אבל האם אתה באמת חושב שיש מקום לכל השאר? אתה מתעקש תמיד לחזור לטיעון "יותר ערכים=מעודדים לא לפרוש", טיעון שחברים רבים מסבירים לך בצורה לוגית מדוע הוא שגוי.
בתור מי שמטיף לכך שצריך לסיים את הווכחנות בוויקיפדיה העברית, אני חושב שהעלאת פוסט כזה, התעלמות כל כך גורפת מטיעונים הגיוניים, והמשך זעקת המנטרה השגויה שלך אינו כה תמים. אתה בחור אינטליגנט, אתה יודע בדיוק לאן דיון כזה ילך. גם אם כוונותיך טובות, פתיחת דיון כזה זו וכחנות נטו. Botend - שיחה 15:16, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
הצצתי בדף על טרוקטוליט בוויקיפדיה האיטלקית (נעזרתי כמובן בגוגל תרגם). אמנם קצר, אבל אינפורמטיבי, מלמד, ובתור בונוס, יש גם "לקריאה נוספת". לי אישית אין שום ספק שעדיף ערך כזה על כלום (הצצתי גם בדפים אחרים בקטגוריה - כל אלו שמצאתי היו ערכים ראויים). זה לאו דווקא נכון לכל הקצרמרים; הדוגמה של ויקיפדיה השבדית, שם המאמר החציוני (במיון לפי אורך) הוא דף של שורה ורבע שנוצר על ידי בוט על מועצה אזורית בצרפת עם 35 תושבים, חסר כל ערך, לדעתי. הדוגמה של טרוקטוליט באנציקלופדיה האיטלקית היא הפוכה (ודרך אגב - ממש לא לא נראה כמו מאמר שנכתב על ידי בוט). קיפודנחש 15:53, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לקיפוד פספת לגמרי את העניין. כתבתי על שני נושאים שונים וחיברת ביניהם. טרוקטוליט הוא סלע ולא מינרל, והבוט האיטלקי עבד על מינרלים (שלהם יש כמה אתרים מצויינים כבסיס לבוט. אגסי עצר בכלקופיריט, אבל עיין בבקשה במקינואיט או בטרויליט) ולא על סלעים (שמשום מה עוד לא מצאתי אתר טוב עבורם). הבעיה עם טרוקטוליט היא לא רק עם ויקיפדיה האיטלקית (קצרמר, אבל סביר) אלא בעיקר עם זו השבדית שהוצגה לנו על ידי אגסי כמופת שיש לחקותו. אביהושיחה 16:44, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אפשר גם לרוק למשוואה ערכים כדוגמת רוסאריו פרי ויקיפדיה העברית שכל מה שיש לספר עליה (בעברית כמובן) היא שנולד בה איזה אחד ליונל אנדרס מסי, כלום היתה העיר מקום הנפתו של הדגל הלאומי הארגנטינאי (לדוגמה...) • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 17:56, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ערכים בודדים לכאן ולכאן אפשר למצוא תמיד. (אגב, גם בשבדית כתוב על מסי, אבל לא על הדגל) השאלה הנידונה היא שאלה כללית יותר על הדרך, על האם ראוי לכתוב ערכים של תבנית ושורה קצרה בעזרת בוט גם על כל היישובים הסובבים אותה. לא רק בעלי 900,000 נפש, אלא לרמת ה-28 אנשים. Botend - שיחה 18:02, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
יש הבדל מהותי בין קצרמר של עשר שורות, נאמר, לבין הגדרה מילונית של שורה-שורה וחצי. לכנס את כולם תחת הגדרה כוללת של "קצרמר" זהו עיוות. ערך של פתיח+פסקה ממצה עשוי למשוך עורכים אחרים להרחיב אותו. לערך של שורה אחת מתייחסים מראש בביטול, כאל משהו שנכתב מלכתחילה רק כדי להוסיף לכותבו עוד ערך לסטטיסטיקה ועוד כמה עריכות. אינני רואה איך עידוד ציבור הכותבים המזדמנים להטביע את חותמם בקצרמרונים בני שורה או שתיים יעודד המשך כתיבה והצטרפות עורכים חדשים. אבל אני מניחה מראש, שדברי יפלו על אוזן לא-שומעת של אגסי, כמו כל הנימוקים הקודמים.שלומית קדם - שיחה 18:16, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
נא לא להכניס מילים לפי. לא אמרתי לקרוא לאנשים לכתוב ערכים בני שורה או לכתוב קצרמרים. אמרתי לעודד אנשים לכתוב ערכים ולדאוג שלא יפרשו. לא יעזרו כל התירוצים, לצערי, הסטטיסטיקה מוכיחה שמצבנו עגום יחסית לוויקפדיות אחרות מבחינת כמות הערכים, ולא בגלל בוטים, וזה להערכתי נובע בעיקר בגלל התנהלות גרועה שלנו שמבריחה כותבים, ואת זה גם אני למדתי על בשרי, ואותה צריך לשנות. הגיע הזמן להפסיק להכחיש שאנחנו בבעיה קשה ושהפערים רק מתרחבים. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 20:55, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
כן, אנחנו בבעיה קשה. בעיה של הצפת עשרות אם לא מאות אולטרה קצרמרים הכוללים שורה אחת או שתיים ותבנית מידע. השאלה היא פה - האם אנחנו רוצים איכות או כמות? אגסי, ברור לי, כמו שברור לך, שלא נצליח לשכנע האחד את השני. בואו נשאיר את הדיון הזה מאחור ונלך להכחיל/להרחיב/לשפר ערכים, הינה התחיל פה לאחרונה מיזם נחמד של משתמשת חדשה, מיזם ארגנטינה. מה דעתכם? אולי תבואו ותתנו כתף? • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 22:45, 2 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לא הצעתי לגייס בוטים או פועלים תאילנדים, אלא לשפר את האווירה ואת היחס לכותבים ולתרומותיהם. מיעוט הערכים שלנו אינו קשור לאיכות!! זה קשור לכך שאנשים שכתבו ערך אחד או יותר הפסיקו לחלוטין לכתוב ערכים או צמצמו את כתיבתם, בגלל יחס תוקפני, קר, אדיש, או בגלל אווירה כללית של ויכוחים, הצבעות מתישות ומשפילות ושיטפון תבנית חשיבות. כל זה פוגע בתדמית של ויקיפדיה ולא מעודד אנשים להצטרף. כל מה צריך זה לעודד אנשים להמשיך לכתוב, ולצמצם למינימום את כל התופעות שמבריחות כותבים. אני משער שכך נוהגים בויקיפדיות הסקנדינביות וזו אחת הסיבות שיש להם יותר ערכים. אני יכול להביא לדוגמה את תחום הטניס, שחברים הפסיקו לכתוב ערכים חדשים, להערכתי בגלל יחס גרוע או לא טוב מספיק, ובגלל מלחמת החורמה נגד טורניר הטניס באילת. גם אין מספיק כותבים להכחיל את הערכים בתבנית לטיפול דחוף. אנחנו צריכים את הכותבים שפרשו, ולדאוג שגם הקיימים לא ימהרו לפרוש. אגסי - שיחהרשימת הערכים הכי חסרים בויקיפדיה 00:12, 3 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]

בוט המינים השבדי[עריכת קוד מקור]

כך מתאר אחד הוויקיפדים השבדים את הבוט[5] (לא תרגום ישיר אלא תמצית): הבוט של LSJ יצר כ-10,000 ערכים על עופות בשבדית, ולאחרונה ערכים נוספים על פטריות. ויקיפדיה השבדית שהייתה לפני כן סקפטית הופתעה לטובה מהערכים. אומנם לגבי חלק מהערכים ייתכן שיהיו שלא יסכימו על חשיבותם, ומשתמשים אחרים עשויים לחשוב ש-1700 בתים זה ערך קצר מדי, אבל הערכים די מדויקים ויש הפניה למקורות טובים.

הפניות נוספות:

ערן - שיחה 09:03, 18 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]

אני בעד לבחון אפשרות לתרגם בוט כזה, או שנחכה 30 שנה עד שיד אדם תכתוב את הערכים האלה. לחסדי האיכות, הישראלים אוהבים את איקאה השבדית, ואולי הם יחבבו את הבוט השבדי. אגסי - שיחה 01:46, 19 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד הערכים נראים סבירים ביותר Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 10:49, 19 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
Symbol question.svg מתלבט עברית היא שפה קשה מאד לתרגום • חיים 7 • (שיחה) • ג' בחשוון ה'תשע"ג • 14:37, 19 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]

שבוע ללא כתיבת ערכים חדשים[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:מזנון 21:38, 30 בספטמבר 2012 (IST)

ביצת פסחא במדיה ויקי?[עריכת קוד מקור]

היכנסו לדף כלשהו בוויקיפדיה, הוסיפו בסוף הכתובת ?=PHPE9568F36-D428-11d2-A769-00AA001ACF42 ולחצו על אנטר. ביצת פסחא? --פדיחהשיחההצטרפו למיזם המדע הבדיוני והפנטזיה!דורית - תארכבי כבר וזהו, מה הסיפור?? 13:55, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

מנפלאות תרגום המכונה של גוגל[עריכת קוד מקור]

בעת עבודתי על הערך ריצ'רד פרינס, בדקתי מתוך סקרנות כיצד מתרגם גוגל את המשפט הבא:

  • "Prince worked in Time magazine's tear sheets department"
  • והרי התוצאה: "הנסיך עבד במחלקת הסדינים המדמיעה של המגזין טיים"
  • במקום - פרינס עבד במחלקת גזרי העיתונות של המגזין טיים. (טרם החלטתי אם זה מצחיק או עצוב). אילי, --אילילה - שיחה 17:21, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לעתים אנו יכולים לצחוק לאידן של המכונות המטומטמות העוסקות בתרגום, אבל, לעתים, אם המכונות היו יכולות לצחוק, גם הן היו צוחקות לאידם של אנשים העוסקים בתרגום. לאחרונה אני קורא מחדש, יחד עם אחד מנכדי, את "אי המטמון" של סטיבנסון בתרגומו לעברית של אוריאל אופק, סופר ילדים ומתרגם מוערך למדי. הספר שיצא לאור בהוצאת כתר, הוצאה בעלת מוניטין בלתי מבוטלים, מכיל לא מעט שגיאות תרגום ועריכה ואביא רק אחת מהן לדוגמה. במקום מסוים, אחד המדברים, מציין בהערכה רבה שהטבח, סילבר, הוא גבר עם כתפיים על הראש. אין צורך בפרשנות ואל תחשבו שיש כאן איזו אירוניה, סתם שגיאה. בברכה. ליש - שיחה 17:58, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
אני מניחה שזה סתם "תקלדה", ולא טעות תרגום. TZivyAשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ג 19:30, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
שום תקלדה, נסי והיווכחי בעצמך. --אילילה - שיחה 19:43, 29 בספטמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
דיברתי על "כתפיים על הראש", לא על מה שכתבת. TZivyAשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ג 19:48, 29 בספטמבר 2012