ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 80

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174רק"פ175176177178179180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


מחר מתחיל פיילוט המאגר הביומטרי[עריכת קוד מקור]

החל מהשעה 14:30, באשדוד ובראשל"צ. אני מזכירה שכמעט כל המומחים התריעו על חוסר באבטחה מינימלית (למשל, אין אנטי וירוס) ושהאגרון זמינה כיום לכל עיתונאי זוטר, חוקר פרטי או סתם ילד משועמם. עם הפרטים האישיים שלכם. הומלץ לכל מי שיכול ללכת לפיילוט שכנראה יתרחב לכל חלקי הארץ, ולבקש תעודת זהות רגילה, לא ביומטרית וגם להסביר לחברים, קרובי משפחה וסתם מכרים שאינם מכירים את הנושא על הכשלים והדחיפה חסרת המעצורים של בעלי אינטרסים כספיים.

אני מתקשה להבין איך מישהו יכול בכלל לתמוך בהעדפת אינטרסים צרה כזו על פני העדפת זכויות של כל תושבי ישראל שלא לדבר על ביטחון, אופק כחול - ביבר הזכוכית 16:54, 7 ביולי 2013 (IDT)

לתומכי המאגר הביומטרי יש נימוקים ענייניים, של תועלת לחברה הישראלית. גם אם אינך מסכימה עם נימוקים אלה, אין זה ראוי להציג זאת כ"אינטרסים כספיים". דוד שי - שיחה 23:00, 7 ביולי 2013 (IDT)
אני לא מכירה הרבה אנשים שתומכים במאגר במצבו הנוכחי. גם אלו שטוענים שהמאגר כעיקרון רצוי ומסתמכים על טענות של מיגור פשיעה מסכימים עם הטענה שהמאגר כרגע לא בטוח. אפילו עוצמה לישראל אמרה שהיא תתמוך במאגר רק אם יוכח שההגנה ראויה. במצב הנוכחי, עד כמה שהבחנתי, אנשים שתומכים במאגר הם לרוב כאלו שמפיקים מזה רווח כלשהו. זו דעתי, והתרשמתי שבדף הזה אני יכולה להביע אותה ולא חייבת לדאוג לאיזון. אם אתה סובר אחרת אתה מוזמן להציג זאת. אופק כחול - ביבר הזכוכית 01:15, 8 ביולי 2013 (IDT)
אני מבקש להזכיר לכל מתנגדי המאגר הביומטרי, שהנתונים, אותם עלולים לגנוב ממנו, ניתנים להשגה גם בדרכים אחרות - במיוחד צילומים המפוזרים ביד רחבה באינטרנט, אך גם טביעות אצבעות, שאנו משאירים בפזרנות על כל מיני חפצים ומי שבא אחרינו יכול לאסוף אותן ללא שום מאגר ביומטרי. הפניקה מוגזמת וחסרת יסוד. בברכה. ליש - שיחה 07:17, 8 ביולי 2013 (IDT)
לאופק כחול: המאגר הביומטרי מוקם מכוח חוק שאושר בכנסת, ומופעל על ידי ממשלת ישראל, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. כיוון שכך, כנראה יש יותר משניים-שלושה אנשים שתומכים בהקמתו ואין מאחוריהם אינטרסים כלכליים. מובן שמותר להתנגד להחלטה של הכנסת ולפעולה של הממשלה, אבל רצוי לעשות זאת בנימוקים ענייניים. למניעת טעות אציין שאין לראות בדברי אלה תמיכה במאגר הביומטרי, אלא רק תמיכה בכללי דיון הוגנים. דוד שי - שיחה 07:45, 8 ביולי 2013 (IDT)
ליש - זה שאנשים מפרסמים מידע מרצונם החופשי עדיין לא נותן לאף אחד סמכות לקחת את אותו מידע מהם בכוח. מה גם שמדובר רק בחלק מהאנשים. "הפניקה מוגזמת וחסרת יסוד"? - ובכן הסבירו את זה יפה לפניי "גם מרשם האוכלוסין הוגדר בזמנו כנכס אסטרטגי - ודלף. זו לא הגדרה שלנו, אלא הגדרה של גורמי אבטחת המידע במשרד ראש הממשלה ובשב"כ, כך שאין מחלוקת על כך.. מאגר כזה יאפשר למי שמחזיק בו לפגוע גם בסדר הציבורי וגם בביטחון הלאומי... ברגע שהנכסים האסטרטגיים האלה קיימים, אנחנו צריכים להבטיח שהם לא ינוצלו לרעה בתקופות של משבר. גם דמוקרטיות ידעו ויודעות אפיזודות ותקופות של משברים בדמוקרטיה." (אבנר פינצ'וק). כמעט כל המומחים לאבטחת מידע שהתבקשו להביע דעה, התריעו על כשלים חמורים באבטחה (אחדים גם הביעו ספקות בנוגע לתקפות זיהוי ביומטרי "זיוף טביעת אצבע הפך בברזיל למלאכה קלה ביותר. לכן, כל הפרויקט הביומטרי של מדינת ישראל, הוא בדיחה אחת גדולה"). בנוסף, שוטרי משטרת ישראל ונבחרי הציבור הם בעלי היסטוריה מפוקפקת של הרשעות בעבירות שוחד ומרמה. כשלעשרות אלפי אנשים יש גישה למאגר מה הסיכויים שהוא לא יגיע מחר לרשת?
דוד שי - הייתה קואליציה די רחבה של התנגדות למאגר לפני הבחירות (לפיד נחשב כמתנגד לפני ששינה את דעתו לאחרונה). לחלופין, חלק אחר לא הביע דעה (הבית היהודי מצויינת ככזו שלא הביעה דעה כשלמעשה נפתלי בנט ואורית סטרוק כן התנגדו למאגר; גם ביהדות התורה נרשמה התנגדות). היחידה שתמכה בגלוי ונבחרה היא הליכוד ביתנו. כמעט בכל כתבה על המאגר תמצא רוב מוחלט בטוקבקים המתנגד למאגר (ראה למשל כאן). סביר להניח שיש כמה אנשים תמימים התומכים, אבל לדעתי הרוב מבין התומכים הוא אכן בעל מניעים (כלכליים או פוליטים) לתמיכה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 16:19, 8 ביולי 2013 (IDT) וגם בליכוד יש מתנגדים. כשאפילו גורמים בצדדי קיצון מסכימים על משהו (דב חנין הסוציאליסט ופייגלין הליברל), כנראה שהוא נכון אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:49, 9 ביולי 2013 (IDT)
אופק, אין ספק שצריך לעשות מאמצים ראויים כדי להבטיח כמה שיותר מאגר זה וגם מאגרים אחרים. נקודה. עכשיו יש לי שתי הערות:
  1. מאוד הפריעה לי ההכללה שעשית לגבי שוטרים ופוליטיקאיים והמסקנה הגורפת, שהוצאת ממנה. במהלך השנים שירתו במשטרת ישראל עשרות אלפי שוטרים ומספר השוטרים שנמצאו אשמים בשחיטות נמדד בעשרות בודדות - את מבינה איזה עוול עשית לעשרות אלפי אנשים שלא חטאו בשחיתות (אני אחד מהם)? אין לי ספק שיותר עורכי דין נמצא אשמים בשחיתות - נסיק מכך שאין לסמוך על עורכי דין? לא ולא, הכללות כאלה אינן לגיטימיות.
  2. על מה את מבססת את דבריך שהרוב מבין התומכים הוא אכן בעל מניעים (כלכליים או פוליטים) לתמיכה? עשית איזה סקר? נדמה לי שגם במקרה זה יש הכללה חסרת ביסוס לחלוטין, שנועדה לעשות דמוניזציה לבעלי הדעה האחרת.
בברכה. ליש - שיחה 16:41, 8 ביולי 2013 (IDT)
ליש - המאגר במתכונתו הנוכחית אינו מאובטח כראוי. לכן גם אלו שתומכים עקרונית במאגר מתנגדים לו במתכונתו הנוכחית. "אין ספק שצריך" זה נחמד, אבל התומכים הנוכחיים סוברים כנראה שאין בעיה עם האבטחה.
  1. כמובן שלרגע לא הבעתי חוסר הערכה לכל הפוליטיקאים והשוטרים, הצבעתי על העובדה שיש אחוז, גבוה מדי לטעמי, מתוכם שלוקה בבעיות האמורות. מכאן שאין לאפשר לכל השוטרים נגישות למידע. באמת שיש לי הערכה גדולה לשוטרים בישראל לאור הצרות שהם נאלצים להתמודד איתן אבל הדברים צריכים להיאמר: מדוע לאפשר לכל השוטרים גישה למאגרים? השוטרים הם גם בני אדם.
  2. לא ביססתי דברים, הבעתי את דעתי בצורה לגיטימית. הדעה הזו אינה המצאה שלי, שותפים לה אנשים נוספים. אין לי כוונה לעשות דה-ליגיטמציה לאיש. אופק כחול - ביבר הזכוכית 17:08, 8 ביולי 2013 (IDT)
בבקשה, כותרת ב"הארץ": מי ימנע מהשוטרים לנצל לרעה את המאגר הביומטרי? אופק כחול - ביבר הזכוכית 03:09, 13 ביולי 2013 (IDT)
אופק, הכותרת הזאת מתאימה לעיתון, אך לא לדיון מעט יותר מעמיק. מי ימנע משוטר להשתמש לרע בנשק הניתן לו? ומי ימנע משוטר להשתמש לרע בכלי הרכב הניתן לו? מי ימנע מעיתונאי להשתמש לרע במאגרי המידע של עיתונו? מי ימנע מעיתונאי כלכלי להשתמש לרע בכתבותיו, כתבות שיכולות להשפיע על שערי ניירות ערך בבורסה? מי ימנע משרים להשתמש לרע בכוח משרתם? מי ימנע מראשי ערים להשתמש לרע בכוח משרתם? מי ימנע מרבנים להשתמש לרע בסמכויותיהם?
אלה שאלות שאפשר להציג לגבי כל בעל סמכות וכל כלי ביצוע ואכיפה. יש לכך רק שתי תשובות אפשריות:
  • לבטל כל סמכות, לבטל כל מאגר ידע ואז לא יהיו שימושים לרע, כי לא יהיה במה להשתמש. זו הגישה האנרכיסטית.
  • לצאת מתוך הנחה שלא ניתן למנוע שימוש לרע בכוח משרה, אך היתרון של המאגרים ושל הסמכויות הוא כל כך גדול, שאנו מסתכנים בכך שיהיו גם שימושים לרע ועושים מאמצים לצמצם את השימושים לרע כמה שיותר. זו הגישה המעשית.
הכותרת הנ"ל, כמו חלק גדול מתעמולת המתנגדים למאגר, הן גישות פופוליסטיות המנסות להשיג רווח קל (במקרה זה הגדלת תפוצה עבור עיתון) על ידי רכיבה על גל עכור. האזרח הישראלי המצוי אוהב לשנוא סמכות ובמיוחד את השוטרים, הטיפוסים המגעילים האלה שנטפלים אליו, נותנים לו דוחות תנועה, מונעים ממנו לחנות איפה שהוא רוצה או להכות את השכן האידיוט או לעשות מסיבת שחרור עד אמצע הלילה. לאזרח הזה יש אין ספור סיבות לא לחבב שוטרים והעיתונאי רוכב על זה. אבל אם אנו נתעלה מעל משטמה בסיסית ואווילית זו, נבחן מה התועלת של המאגר, נגלה שזה פועל לטובתנו. בעזרת מאגר כזה השוטרים יוכלו לתפוס פושע שהשאיר את טביעות אצבעותיו בזירת העבירה, גם אם לפני כן לא נעצר על ידי המשטרה. בעזרת מאגר כזה השוטרים יוכלו לאתר המוני פושעים שצולמו מבצעים עבירה על ידי מצלמות הבטחה או מצלמות אחרות, כמו בתוכנית כלבוטק, רק שבתוכנית הזאת אפשר להציג רק כמות מוגבלת של תמונות ולסמוך על הציבור הרחב, שיחשוף את הפושעים. במאגר יופיעו כל אזרחי המדינה, לכן ניתן יהיה להשוות כל תמונה ולקבל מיד את פרטי הפושע. כמובן, פדופילים בהסתר, אנסים ובריונים, פורצים וגנבים עלולים להיפגע קשה מהמאגר וצריך לחשוב על זכויותיהם... יש בעיה נוספת, השוטרים יקבלו כלי עבודה מעולה ויהיו יעילים יותר, אבל מי שאוהב לשנוא שוטרים יעדיף שילדיו יאנסו על ידי פושעים שחמקו, כי אין מאגר, והוא יוכל לצעוק עד לב השמיים על חוסר היעילות של המשטרה. בברכה. ליש - שיחה 06:52, 13 ביולי 2013 (IDT)
ביום גיוסי בבקו"ם נלקחו טביעות אצבעותיי ודגימת דם ואם זכרוני לברכה אינו מטעני, אפילו צילומי שיניים. רק על מנת שלא להרגיש מיוחד מדי, אני מניח שעשו זאת לעוד כמה, ושבסיס כלשהו של מאגר כבר קיים שנים רבות. Botend - שיחה 07:00, 13 ביולי 2013 (IDT)
אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשנתקלו בבעיה של זהוי גופות, הוחלט להקים מאגר כזה עבור חיילים והוכנסו תיקוני החקיקה הדרושים לכך. כמובן, זה מאגר שכולל רק טביעות אצבעות של אנשי כוחות הביטחון למיניהם ואיני בטוח שהחוק מאפשר שימוש בו לאיתור פושעים. בברכה. ליש - שיחה 07:06, 13 ביולי 2013 (IDT)
ליש - בגדול החלק הראשון של דברייך הוא ניתוח שאני מסכימה איתו. לגבי החלק השני - אם מאגר הוא כ"כ טוב, למה שלא נשים אזיק אלקטרוני על כל אזרח ותושב ותייר במדינה? כך נדע מי הם הפושעים שנמצאים בזירת הפשע, תמיד. אם נוסיף ציתות ומצלמות, בכלל נוכל למנוע את הפשיעה מראש, למה לחכות עד שהוא יקרה? חייבים לעצור באיזשהו שלב, בשם הביטחון אתה יכול לגזול את כל חירויות הפרט ותיאורטית בלבד זה יכול לעבוד. הבעיה היא שבני אדם מופקדים על השמירה ובני אדם לרוב מפשלים. ואם לא שוטר א' ייתן למאגר לדלוף, אז שוטר ב'. ואם לא ב' אז יש גם את ג', ד' ושאר האלפבית. וכל זה אפילו כשאנחנו לא מניחים כוונת זדון. הסברת יפה את הגישה המעשית, מדוע אם כן לתת לכל שוטר גישה למאגר כולו? מדוע לא למנות אחראי בדיקות, עם נהלים ופיקוח?
למען הסר ספק, אני מתנגדת לכל מאגר ביומטרי. מבחינתי החסרונות עולים בהרבה על היתרונות. המאגר במתכונתו הנוכחית פשוט מושך עוד מתנגדים בשל הכשלים באבטחה ובגישה אליו. אופק כחול - ביבר הזכוכית 17:31, 13 ביולי 2013 (IDT)
לגבי אזיקים אלקטרוניים וכדומה התשובה היא חוסר מידתיות. צריך להיות יחס מסוים בין ויתור על פרטיות והישגים במלחמה בפשע - מאגר ביומטרי בנוי על ויתור קטן על הפרטיות והישג גדול במאבק בפשע. אזיקים אלקטרוניים הם ויתור עצום על פרטיות והישג מפוקפק (אם בכלל) במלחמה בפשע. מידתיות הוא שם המשחק. לגבי גישה של שוטרים למאגר, שוב מדובר במידתיות. שוטר בתפקיד זקוק לתשובות מהירות, כשהוא עוצר חשוד בלתי מזוהה, אינו יכול להמתין לפרוצדורה בירוקרטית, צריך לאפשר לו להריץ תמונה לצורך זיהוי במאגר. אין פירוש הדבר שהשוטר יכול להעתיק את המאגר ולהעביר אותו (אמצעים פשוטים ביותר יגבילו גישה של כל שוטר, קביעת מספר שאילתות מקסימלי והעברת דיווח על התנהגות חשודה במקרה של ריבוי שאילתות) לאחרים. דבר כזה יכולים לעשות רק בעלי גישה לצמתי שליטה, כמו פקידה מסוימת במשרד של אלוף וגם לזה מצאו בינתיים פתרונות. דרך אגב, אין לי שום נגיעה אישית לנושא ואיני צפוי להרוויח או להפסיד מממנו יותר ממך. בברכה. ליש - שיחה 18:26, 13 ביולי 2013 (IDT)
קיימים גם אמצעים פשוטים לאבטחה, כמו להגבלת גישה למאגר, ובכל זאת הדבר לא נעשה. אני רק יכולה לתהות למה.
אמרת שמדובר במידתיות. בעיניי דגימת חלקים מהותיים מהגוף של אזרחים זה לא מידתי בעליל. זה ממש כמו לבוא ולבקש מכולם לתת טביעות אצבע במשטרה, או לחשוד בכולם כפושעים פוטנציאליים. זה דבר ראשון. שנית, גם אם האבטחה תהיה מקסימלית (והיא לא) המאגר עלול לדלוף. זה לא מופרך בכלל: נתונים ומאגרים ישראליים מאובטחים כבר דלפו וגם בארצות כמו בריטניה או ארה"ב היו דליפות. מה אז? מה קורה כשהמידע של כולנו, ישראלים-יהודים שנואים ע"י קבוצות אוכלוסיה מסויימות, יסתובב ברשת? עניין שלישי, מה קורה אם בבחירות הבאות מפלגת השלטון מתחלפת ומשתמשת במאגר לצרכי זיהוי אזרחים פעילים פוליטית/מתנגדי משטר תחת איזו סיבת שקר הגנתית כלשהי? לא הבחנתי באיזשהי חקיקה קפדנית המגבילה את השימוש במאגר. עניין רביעי. שים לב שישראל היא המדינה הראשונה שמנסה ליצור מאגר מקיף שכזה. אפילו מדינות דיקטטוריות דוגמת איראן או צפון קוריאה לא הקימו מאגר כזה, למרות הרווח העצום שביצירתו. זה לא מטריד אותך אפילו קצת? אופק כחול - ביבר הזכוכית 19:11, 13 ביולי 2013 (IDT)

המאגר הביומטרי הוא מעשה חמור מיסודו ובנוסף חסר אחריות. אנו זוכרים מי הביאו ודחפו להקמתו ואין מדובר בגורמים נקיי כפיים ישרי דרך. אנו מכירים את המערכות ויודעים שהן לא ראויות לאימון הציבור בהתנהלותם הרשלנית והמסואבת. כל בן חורין מן הראוי שלא ישתף פעולה עם המעשה הנואל הזה. מי-נהר - שיחה 04:01, 14 ביולי 2013 (IDT)

לא יודע אם עורכי ויקיפדיה ייכנסו לפיילוט של המאגר הביומטרי, אבל עורכי במאגר הביומטרי ייכנסו לויקיפדיה.... ראה כאן https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151794084147277&set=a.10151352191482277.486584.145718597276&type=1&ref=nf

איפה ואיפה[עריכת קוד מקור]

צדק ושוויון בנוסח ישראל 194.94.133.4 17:12, 8 ביולי 2013 (IDT)

אין ספק שהתנהגות כזו היא מחרידה ואני לא מצדיקה אותה לרגע, אבל מדובר בקטינים שוודאי חונכו בצורה אידיאולוגית מסויימת כך שסביר שביהמ"ש לקח את זה בחשבון. אופק כחול - ביבר הזכוכית 18:19, 8 ביולי 2013 (IDT)
אם היה חינוך גזעני, זה לא מקנה הקלה בעונש על ביצוע לינץ' בנער ערבי חף מפשע ולפציעתו באורח אנוש. כפי שחינוך גזעני נגד יהודים לא מקנה הקלה בעונש למבצע לינץ' ביהודי. שם מדובר בקטינים מרקע קשה, עם סיכוי סביר לשיקום, וכמובן בהסדר טיעון, ולכן העונשים יחסית קלים - חודש מאסר לחבר בקבוצה, 3 חודשי מאסר למעורב באירוע, ו-8 חודשי מאסר למעורב עיקרי באירוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ולכן באיתמר ביהמ"ש נתן לרוצחים עונש דומה? או שבגלל שהם פלסטינים אין להם סיכוי להשתקם? 92.226.32.178 07:11, 9 ביולי 2013 (IDT)
ואולי כי הם לא רצו להשתקם ואף סירבו להביע חרטה? ואולי כי כל הכפר תמך בהם? ואולי כי להבדיל מהיהודים, שם יש ליצור התראה? ואולי כי שם יש גוויות? ואולי כי שם הם פגעו בתינוקות וילדים? ואולי אין בכלל סיכוי שתבחין בין שחור ללבן? ואולי תרד מהארץ וחאלס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ישלך הרבה חוצפה בחור, כל יום ביומו יש מאות מקרים של לינצ'ים קטנים רכבים ישראליים שבתוכם נמצאים ילדים ותינוקות - ואף אחד מהם לא מדווח בתקשורת. אני לא מצדיק את הלינץ' בנער הערבי, זה מעשה שאסור שיחזור על עצמו ואסור שיקרה בכלל, וככל הנראה הנערים היו שיכורים/או שהחליטו להוציא את הכעס והשנאה שלהם על הערבי הראשון שהם ראו. אבל למה מקרה אחד בודד כזה מדווח בהיסטריה בכל כלי התקשורת הישראליים (שים לב הישראליים! לא מקורות חוץ) אבל אנשים שנפצעים יום יום בכבישים מבקבוקי תבערה ומיידוי אבנים יש פיפס בתקשורת? אין מה להשוות בין הלינץ' הזה לכל האלפי אלפים עבירות על החוק ופגיעה בנפש ורכוש שהערבים עושים ורבים מהם לא נענשים בכלל. אתה אומר צדק ושוויון בנוסח ישראל? לפי דעתי המדינה הזאת היא צדק ושוויון בנוסח פלסטין. ולפי דעתי הנער הערבי שהוכה בכלל אבל בכלל לא תמים כמו שהוא מציג את עצמו. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 15:24, 9 ביולי 2013 (IDT)
מסכים. האלימות של הערבים כנגד היהודים עולה אלפי מונים על זו היהודית. והאבסורד, כמות הגינויים בדיוק להפך. בעוד שעל כל מקרה אלימות של יהודים יש גינויים מכל קצות הקשת הפוליטית, על אלימות ערבית נגד יהודים כמעט שאין גינויים (אלא אם חו"ח יהודי נרצח באלימות הזו), התקשורת שותקת וארגוני "זכויות אדם" מתעלמים לחלוטין. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:45, 9 ביולי 2013 (IDT)
אתה צודק כל כך, נראה שהמצב צריך להגיע לחס ושלום רצח של יהודי כדי שמקרים כאלה יגיעו לתקשורת הישראלית. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 16:47, 9 ביולי 2013 (IDT)
אני מצטער בפני פיירסקי, ומת'נייט, ולימור ליבנת, והעם היהודי לדורותיו על החוצפה שלי. איך יכולתי לחשוב שפלסטיני תמים יותקף על לא עוול בכפו ויזדקק להחייאה ולכמה שבועות בבית חולים? הרי ברור שאם פלסטיני מותקף הוא עשה משהו, ובכל מקרה, גם אם הוא לא עשה שום דבר, הרי הפלסטינים הורגים יותר, וגם אם הישראלים הורגים יותר, הרי זה בגלל שהפלסטינים עשו משהו. סליחה. אני חוזר בי, ומקווה שתקבלו את התנצלותי. בברכת בדם ויזע יוקם לנו גזע, גאון ונדיב ואכזר! 92.226.32.178 17:26, 9 ביולי 2013 (IDT)
אם אתה מחפש בגלל מקרים בודדים לתלות ציבור שלם - הגעת למקום הלא נכון. זה נוח להוציא כל דבר מהקשרו ולהיות צדקן, אבל כאשר זה נעשה כדי לעשות דמוניזציה לישראל, זה פסול ולא מוסרי. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:20, 9 ביולי 2013 (IDT)
אין דבר כזה פלסטיני, בנאדם מתוסכל, זה עם מומצא. תמשיך לשנוא את העם שלך שבזכותו אתה חי ונושם וישלך בית בכלל, אם לא היית עכשיו נרדף במדינות אירופה "מהריסייך ומחריבייך ממך יצאו". אדם נאלח. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 18:23, 9 ביולי 2013 (IDT)
לקרוא לוויקיפד עמית, גם אם הוא במקרה אנונימי בכינוי המעליב "בן אדם מתוסכל" זה לגמרי לא מקובל. גילגמש שיחה 18:39, 9 ביולי 2013 (IDT)
גלגמש, אולי זה לא מקובל, אבל זה נכון. אני אכן מתוסכל ואני גם סמולן ארור ששונא את עצמי ועמי, חסר כל כבוד וכל בושה, ובנוסף לכך גם צדקן שמוציא דברים מהקשרם. כפי שפרייסקי ציין (סליחה, מת'נייט אם אני מוציא את הדברים מהקשרם שוב - זה בדם הסמולני שלי): אני גם אדם נאלח. במקרה הזה ראוי להתנצל בפני האנשים הנאלחים על ההשוואה הזאת, כי אני הרי אנטישמי שונא אדם, והם סתם נאלחים, אבל יכול להיות ששוב הוצאתי את דבריו של פיירסקי מהקשרם. אז כאמור, אני מבקש סליחה מכולם ואני מבטיח שאשתדל להפגין פטריוטיות ראויה, לתפארת העם, המולדת וויקפדיה העיברית. אשתדל לזכור שכשימניים פטריוטים אוהבי אדם מבצעים לינץ' בערבי - הערבי כנראה אשם. אני מצטער שפקפקתי לרגע. ושוב, בברכת "בדם ויזע יוקם לנו גזע - גאון ונדיב ואכזר!", 92.226.32.178 20:23, 9 ביולי 2013 (IDT)
יסביר לנו כבודו כיצד {מקרה בודד של כמה פרחחים שתוקפים נער ערבי שמוקע על ידי כל קצוות הקשת הפוליטית היהודים הם גזענים פשיסטים}, ואילו {עשרות אלפי פיגועים שביצעו ומבצעים הפלסטינים, בהם נרצחו למעלה מאלף בני אדם, רובם אזרחים יהודיים, תוך תמיכת ועידוד הרשות הפלסטינית, מערכת החינוך הערבית והמסגדים הפלסטינים הם עם שוחר שלום}. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:31, 9 ביולי 2013 (IDT)
יסביר לי כבודו היכן טענתי ש"היהודים הם גזענים פשיסטים", וגם אם אפשר כיצד החלטת בית המשפט לגזור על אותם "פרחחים" עונש של מספר חודשי מאסר משקפת "הוקעה". וגם, אם אפשר, מדוע כבודו טוען שאני הוא זה שמוציא דברים מהקשרם. יחד עם זאת, אני עומד בהכרתי והסכמתי עם כך שאני אדם נואל, אנטישמי וגו'. בברכת בדם ויזע יוקם לנו גזע, גאון ונדיב ואכזר! 92.226.32.178 20:39, 9 ביולי 2013 (IDT)
זה השתמע מהתגובות שלך ומהשוואה בין הקטטה שם לרצח המזוויע באיתמר. על קטטה ומכות זה העונשים שמקבלים, בפרט שהתוקפים הם קטינים וכאשר הושגה עסקת טיעון בגלל בעיות התביעה להשיג הרשעה. כאשר ערבים ישראליים תוקפים יהודים - גם את זה הם לא מקבלים, ואף אחד לא טורח לגנות את התקיפה. כאן גינו ובית משפט נתן עונש. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:01, 9 ביולי 2013 (IDT)
קודם כל, ועוד איך גינו את הפיגוע באיתמר בחברה הפלסטינית. יש קישורים למטה. שנית, לטובת קוראי ויקיפדיה אני רוצה לפרט מה מת'נייט מגדיר כ"קטטה": "עשרות נערים רצים, מתקבצים ומתחילים להכות שלושה נערים ערביים שהלכו בנחת במדרחוב בן יהודה", "כשאחד מהנערים הערביים כשל ונפל לרצפה המשיכו הנערים לבעוט בו בראש, הוא איבד את ההכרה, העיניים התגלגלו, זווית הראש התעוותה ואז הבועטים ברחו והשאר התקבצו במעגל מסביב, כשחלק עוד צועקים עם שנאה בעיניים". אז סבבה, קטטה. אני רושם ולומד. בדם וביזע יוקם לנו גזע - גאון ונדיב ואכזר, אינדיד. 92.226.32.178 21:08, 9 ביולי 2013 (IDT)
יש קטטות כאלה כל הזמן, גם בין יהודים לבין יהודים וגם בין ערבים לערבים. ראיתי קטטות כאלה: ברובן בועטים גם במי ששוכב על הקרקע. בחלק מהמקרים גם שולפים סכינים וזה נגמר בהרוגים (ובתי המשפט בדרך כלל מרשיעים על הריגה ולא על רצח). כולם גינו את האלימות, גם פיירסקיי, שאמר "אני לא מצדיק את הלינץ' בנער הערבי, זה מעשה שאסור שיחזור על עצמו ואסור שיקרה בכלל". הוא שיער רק שזה לא התחיל כתקיפה גזענית מתוכננת אלא כריב (חילופי קללות אולי) שהפך לקטטה שיש בה גם מרכיב גזעני. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:19, 9 ביולי 2013 (IDT)
ועוד יסביר לי כבודו: כיצד זה ייתכן שגם בחברה הפלסטינית גינו את הפיגוע באיתמר - הם הרי רוצחים זדוניים כולם, לא? ואיך אפשר לטעון שבחברה הישראלית "המקרה הבודד" "הוקע על ידי 'כל קצוות הקשת הפוליטית, בעוד שכאן למעלה מישהו כותב במפורש שהבחור שכמעט נרצח כנראה אשם בהתקפה עליו. כרגיל, בדם וביזע יוקם לנו גזע! גאון! ונדיב! ואכזר! 92.226.32.178 20:55, 9 ביולי 2013 (IDT)
לזה אתה קורה גינוי? הוא מאשים את ישראל ברצח, החכמולוג השקרן הזה. קרא על ההסתה בחברה הפלסטינית, על הפוסטרים של מחבלים מתאבדים שתלויים בכל בית ספר פלסטיני, על ספרי הלימוד הקוראים לרצוח יהודים באשר הם יהודים. על שר האסירים שתפקידו לשלם קצבאות למחבלים ולהאדיר את דמותם של רוצחי יהודים ולפאר אותם. על תוכניות טלוויזיה לילדים שקוראים לילדים ללבוש חגורות נופץ ולפוצץ את עצמם בלב ריכוזי אוכלוסיה יהודית. רוב האוכלוסיה הפלסטינית תומכת טרור, ורק לרשתות הטלוויזיה הזרות הם מנסים להסתיר את זה. אפילו מול פעילי שמאל קיצוני ישראלי הם כבר מפארים מחבלים וקוראים להשמדת ישראל (ולא לשלום ודו-קיום). בברכה, MathKnight (שיחה) 21:07, 9 ביולי 2013 (IDT)
וואלה. תודה. עכשיו הבנתי. פרשנות מבריקה, אינדיד. בדם וביזע יוקם לנו גזע - גאון ונדיב ואכזר, 92.226.32.178 21:10, 9 ביולי 2013 (IDT)
אני מצטט: "עם זאת, אל מלכי אמר לסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וופא" כי לא היה שום פלסטיני שרצח בעבר פעוט, או רצח אנשים בצורה הזו ממניע לאומי, או ממניע של נקמה - מה שמעלה לדבריו ספק בנוגע לחפזון שבו הצד הישראלי האשים את הפלסטינים כאחראים למעשה." קישורים אני הוספתי. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:25, 9 ביולי 2013 (IDT)
אני לא יודע איך קוראים לך, אבל רציתי להתנצל על דבריי מקודם. אני רגיל להגיד לבנאדם מה אני חושב בפרצוף, אבל ההעלבות שלי היו לא במקום, גם אם הדעות לך שונות משלי, צריך לכבד אותך בכל זאת. אני מצטער ואני יודע שנשמעתי מאוד בוטה, אבל אני לא יכול שלא להביע את דעתי בנושא הזה. אני מקווה שתבין אותי למרות שדעותינו חלוקות ושונות מקצה לקצה. ויקיפדיה אינה מקום להעלבות כאלו וגם לא בשום מקום אחר. בקיצור, אני לא ינסה לשכנע מישהו שהולך עם דעותיו עד הסוף כמו שלא הייתי רוצה שמישהו אחר יעשה לי כן. מקווה שתסלח על הוויכוח המיותר הזה. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 22:53, 9 ביולי 2013 (IDT)

נראה לי שאתה, פיירסקיי, צריך להתנצל לפני האלמוני על גידופיך ואתה, מת'נייט, עדיף שלא תגונן על מי שמכנה ויקיפד אחר "אדם נאלח". ומי שסבור, שאדם שנעשה בו לינץ' הוא האשם רק בתוקף היותו ערבי (ולפי דעתי הנער הערבי שהוכה בכלל אבל בכלל לא תמים כמו שהוא מציג את עצמו - שלא ייאמר שאני מוציאה דברים מהקשרם...), בל יבוא בטענות לאנטישמים באירופה, שגורסים שכל יהודי וודאי כל ציוני איננו תמים כפי שהוא מציג את עצמו.שלומית קדם - שיחה 20:54, 9 ביולי 2013 (IDT)

שלומית, התנצלתי כי ראיתי שדבריי באמת לא היו במקום ובאמת הגזמתי. לכל אחד דעה משלו, ואסור לכפות על אף אחד דעה אחרת. ממש אבל ממש לא אמרתי שהערבי שהוכה הוא האשם את כן הוצאת את דבריי מהקשרם, אני פשוט אמרתי שהוא לא תמים, אני מאמין שהם התחילו, אבל אני גם מאמין שהוא החזיר. אני לא רוצה להמשיך את הוויכוח הזה, כי זה מסוג הוויכוחים האינסופיים שלא נגמרים והם חלק בלתי נפרד מהכוח שמפריד את הציבור הישראלי. התנצלתי על הבוטות שלי ובזה נגמר הסיפור. לכל אחד יש מעידות משלו גם בוויקיפדיה. אבל לא צריך לעורר גם ספקולציות סתם, הנערים האלה הוענשו, עונש חמור יותר מהרבה אנסים, וגנבים ומושחתים, להשוות בין רצח משפחה שלמה וביניהם ילדים לאלימות של נערים טיפשים שרק מבזים את הציבור שלנו זאת השוואה צודקת לדעתך? כמו כן, יש פער עצום, אבל עצום בין שנאת יהודים לערבים ובין שנאת גויים ליהודים. ליהודים יש סיבה מאוד אבל מאוד גדולה לשנוא אותם, לאחר שנים של פיגועים ופעולות טרור מדממות, רציחות, ניסיונות שלום וכישלונן, ואילו שונאינו בעולם שונאים אותנו אך ורק על רקע גזעי, הם מייפים את זה בעזרת קריאות כמו "לשחרר את פלסטין" ו-"ישראל מדינת אפרטהייד", אבל השנאה שלהם היא עמוקה ותהומית יותר. וזה תמיד היה ככה, מיציאתנו לגלות ועד השואה האיומה, ושלא תעזי להשוות בין שני מערכות היחסים הללו. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 23:00, 9 ביולי 2013 (IDT)
פיירסקי, האם אתה מכיר את המושג טובל ושרץ בידו? אתה מתנצל, מסייג את ההתנצלות, טוען שדבריך הוצאו מהקשרם (האם לא כתבת את המילים ששלומית הדגישה?) ומסיים בהתלהמות: "שלא תעזי...". זה בעיני אחד שטובל ושרץ בידו. ליש - שיחה 18:27, 10 ביולי 2013 (IDT)
לא סייגתי את ההתנצלות תפסיקו כבר עם כל ההתחכמויות האלה שלכם. הסליחה שלי הייתה מופנית אליו ולא אל שלומית. התנצלתי רק על מילותיי הבוטות, לא התנצלתי אבל על התוכן והדעות שלי שהבעתי בפניו, אם כי אני חושב שאתם רוצים שאני אתנצל גם על זה. היא אומרת שאני טוען שהנער הערבי אשם ואילו אני רשמתי שהוא אינו תמים, וכשתקרא שוב את התגובה שלי לשלומית תבין למה היא עיוותה את דבריי. ובאמת, אין שום אבל שום קשר בין הגזענות של היהודים לערבים ובין הגזענות מהעולם כלפי היהודים (לאורך כל ההיסטוריה) ואין שום צורך בהשוואה בין מערכות היחסים הללו, אף אחד לא איים עליה זה פשוט משהו שאסור להשוות אותו כי הוא שונה בתכלית. ותודה לך על הדימויים המקסימים אני בטוח שגם אתה לא מסכים עם דעותיי, וזה בסדר. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 12:26, 11 ביולי 2013 (IDT)
אני לא צריך להתנצל בשם פיירסקיי ואני לא מגונן עליו. מותר לי להתווכח עם האלמוני ולהיות בדעה שהקטטה עם הערבי אינה הוכחה לגזענות של העם היהודי, גם אם אחרים מחזיקים דעה דומה ומבטאים אותו בסגנון בוטה יותר ולעתים לא ראוי. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:01, 9 ביולי 2013 (IDT)

מה מצבו של הנער הערבי שהוכה? טיפוסי - דברו איתי 22:47, 9 ביולי 2013 (IDT)

אני חושב שהוא עדיין בבית חולים, הוא לא החלים לגמרי. אבל הוא בהכרה ובמצב טוב. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 23:12, 9 ביולי 2013 (IDT)
אנשים במצב טוב לא שוכבים בבית חולים. בברכה. ליש - שיחה 18:21, 10 ביולי 2013 (IDT)
אני חושב שמצב טוב, כלומר, הוא יכול לאכול ולעשות פעולות פשוטות בעצמו. אבל הוא עדיין לא יכול לצאת מהבית חולים, לא ממש מצאתי בכתבות למה. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 12:31, 11 ביולי 2013 (IDT)
האם שמעון פרס ביקר את אדל ביטון הקטנה? בברכה, MathKnight (שיחה) 23:39, 11 ביולי 2013 (IDT)
למיטב ידעתי לא, רק ראש הממשלה נתניהו. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 00:17, 12 ביולי 2013 (IDT)

ישראל שלי מברכת את ויקיפדיה העברית לרגל העשור[עריכת קוד מקור]

התנועה הציונית ישראל שלי מברכת את ויקיפדיה העברית לרגל חגיגות העשור! (לינק) בברכה, MathKnight (שיחה) 22:07, 8 ביולי 2013 (IDT)

יתכן ש"ישראל שלי" התכוונה באמת לברך, אבל מרבית התגובות הן פשוט במה נוחה לגינויים והשמצות. על "ברכות" כאלה הייתי מעדיפה לוותר.שלומית קדם - שיחה 16:20, 9 ביולי 2013 (IDT)
מוזר. יש בערך 20 תגובות, רובן עניינות, לא מעט מהן ברכות ואיחולים, וכמה מהן (3 מהן על ידי אותו מגיב) מאשימות את ויקיפדיה בהטייה שמאלית. המצב רחוק מהרבה או מרבית תגובות משמיצות כפי שתיארת. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:33, 9 ביולי 2013 (IDT)

כתבה מיוחדת לכבוד העשור[עריכת קוד מקור]

באתר מאקו - http://www.mako.co.il/news-money/tech/Article-44710f70812cf31004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=786102762 כתבה מאוד יפה ומפרגנת :) FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 11:54, 9 ביולי 2013 (IDT)

יפה אם כי המשפט: "מדי חודש נוספים כ-35 ערכים חדשים" לא נראה לי נכון. זה יוצא קצת יותר מערך ביום מה שלא הגיוני. אולי הכוונה ל-35 ערכים ביום. -יונה בנדלאק - שיחה 12:43, 9 ביולי 2013 (IDT)
כן גם אני שמתי לב לזה, ככל הנראה טעות. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 12:55, 9 ביולי 2013 (IDT)
מספיק להיכנס לקישור אחד כל הכתבות זהות, אף עיתון לא טרח להוסיף מידע מעבר להודעת עיתונות של ויקימדיה ישראל. מדובר ב-35 ערכים חדשים ביום, ראו בקישור אחר. טעות הגהה של זה שהעתיק את ההודעה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:47, 9 ביולי 2013 (IDT)
בסדר ריכזתי את הכתבות למי שרוצה לקרוא. זה לא רק התוכן, זה התהודה התקשורתית שיש לוויקיפדיה בארץ, האתרים הכי גדולים טרחו להכין כתבה לכבוד היום הולדת העשירי שלה, זה לא כבוד? FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 16:45, 9 ביולי 2013 (IDT)

עוד כתבות:

באתר מעריב - http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/488/461.html

באתר ערוץ 7 - http://www.inn.co.il/News/News.aspx/258832

באתר גלובס - http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000860581

באתר דה מרקר - http://www.themarker.com/technation/it/1.1767182

באתר ynet - ‏http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4014138,00.html

מאז צומחת ויקיפדיה העברית בקצב ממוצע של 35 ערכים מדי יום בעזרת כ-760 עורכים פעילים, כשמדי חודש נצפים בה 47.5 מיליון דפים.--כך גלובס.
כשלמקום הראשון הגיע הערך "חסידות חב"ד" עם 78,336 שחזורי עריכה, משמע שעורך אחד שחזר את הגרסה הקודמת ומחק למעשה את העדכונים האחרונים שמישהו אחר עשה. גם זה מגלובס ואם הם לא מבינים מהי עריכה כנראה כמעט אף אחד לא מבין. Nachum - שיחה 15:52, 9 ביולי 2013 (IDT)
הרגע דיברו עלינו ברשת ב'. קיבלנו מחמאות, כבוד ויקר, אבל גם שם בלבלו לגמרי בין עריכות לערכים. לדבריהם, דוד שי כתב 193,000 ערכים ובכל חודש נכתבים 35 ערכים חדשים... מה כל כך קשה לקבל נתונים נכונים ומדויקים לפני שכותבים או מדברים?שלומית קדם - שיחה 17:01, 9 ביולי 2013 (IDT)
כמעט בכל כתבה על ויקיפדיה נופלות טעויות, שנובעות מכתיבה רשלנית. קצב הכתיבה משתנה מחודש לחודש. בחודש מאי נכתבו בממוצע 35 ערכים ביום. אגסי - שיחה 17:20, 9 ביולי 2013 (IDT)
אל תכו על חטא בגלל זה, רוב האנשים יודעים שקיימת וויקיפדיה אבל בשבילם השימוש העיקרי שלה זה קופי פסט לעבודות הגשה. עצם העובדה שנותנים לנו כבוד זה מספיק, אל תכנסו לדקויות מעצבנות :) FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 17:28, 9 ביולי 2013 (IDT)
אני מתנצל, אבל זו טעות שלי שנפלה בהודעה לעיתונות. ביקשתי מרוב העיתונאים לתקן. --‏ Itzike שיחה 18:13, 9 ביולי 2013 (IDT)
מה קשה לקבל נתונים? אם גם בפייסבוק של קרן ויקימדיה ישראל אומרים 35 ערכים בחודש. אין מה להאשים את כלי התקשורת האחרים. -יונה בנדלאק - שיחה 18:44, 9 ביולי 2013 (IDT)
וקן. שוב, זה לא אשמתם של כלי התקשורת. אשמה שלי. --‏ Itzike שיחה 00:33, 10 ביולי 2013 (IDT)

זקוק לעזרה כחלק מתחקיר לכתבה[עריכת קוד מקור]

אולפן שישי עושים כתבה גדולה על ויקימדיה וויקיפדיה. אספנו בימים האחרונים כבר המון מידע בשביל התקשורת (כל מי שראה את הכתבות שהיו, ויש עוד בדרך).. ואני צריך את עזרתכם באיסוף עוד קצת מידע על סכסוכי עריכה שהיו בוויקיפדיה.

שמתי פה את הערכים עליהם אני צריך עזרה במידע. בגדול אני צריך עזרתכם בלסכם את סכסוך העריכה בפסקה-2 ולציין ויקיפדים בולטים שלקחו בו חלק שאוכל לברר מולם אם הם מוכנים להתראיין (מול מצלמה) ולדבר עליו.

זה מסמך שיתופי, משמע אפשר לעבוד עליו יחדיו, אשמח לעזרתכם, כדי שנוכל לבנות כתבה ארוכה ויפה עלינו באולפן שישי!

תודה! --‏ Itzike שיחה 18:08, 9 ביולי 2013 (IDT)

אני מניח שהשתתפתי בכל סכסוכי העריכה העיקריים בוויקיפדיה. אפשר לפנות אלי עם שאלות ספציפיות. גילגמש שיחה 18:09, 9 ביולי 2013 (IDT)
אני לא חושבת שעל הערך דפני ליף היו הרבה סכסוכי עריכה. הויכוח היה בדף השיחה בנושא חשיבותה האנציקלופדית שהגיעה עד הצבעת מחיקה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:18, 9 ביולי 2013 (IDT)
דף שיחה:דפני ליף כולל 4 דפים שאורכבו והוא רווי בוויכוחים. ובערך עצמו היו הרבה שחזורים. אגסי - שיחה 18:38, 9 ביולי 2013 (IDT)
האם אתה מחפש רק סכסוכים עקובים מדם או גם סכסוכים מתורבתים שהסתיימו בפשרה? -יונה בנדלאק - שיחה 18:56, 9 ביולי 2013 (IDT)
בערך של דפני ליף יש פחות מ-100 גרסאות קודמות, זה לא הרבה עריכות ומעטות תוכן הן שחזורים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:58, 9 ביולי 2013 (IDT)
עוד ויכוח מעניין היה על הערך של ליהיא גרינר, לפי דעתי זה יעניין מאוד את חדשות 2 :) --FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 19:02, 9 ביולי 2013 (IDT)
האם הויכוחים שערוץ 2 רצו זה רק ויכוחים על רקע פוליטי? כי כל הויכוחים שנמצאים בקישור שלך הם כאלה. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 19:31, 9 ביולי 2013 (IDT)
הויכוחים הגדולים היו בנושאים פוליטיים. אם כי כוכבי ראליטי ומישום מה גם חסידות חב"ד היו נושאים במחלוקת. אני לא מכיר מחלוקת בנושאי טכנולוגיה או מדעים שהסעירה את הקהילה. -יונה בנדלאק - שיחה 20:10, 9 ביולי 2013 (IDT)
מה שנכון נכון FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 23:13, 9 ביולי 2013 (IDT)
ואחרי ההתכתבות הזו, אפשר לחזור ולעזור לי בתקצור הוויכוחים האלה? זה ממש חשוב --‏ Itzike שיחה 21:48, 9 ביולי 2013 (IDT)
ניסית לשאול את אלה שהשתתפו בהם? FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 23:13, 9 ביולי 2013 (IDT)
זה די עבודה קצרה להסתכל ממש ברפרוף על דפי השיחה ורק להגיד בכמה משפטים מה בעיקר היה הוויכוח שם. זה פשוט כמה דקות שעם היום המשוגע של התקשורת היום שיימשך גם מחר אני לא מצליח בעצמי לעשות. לא צריך להיות קשור לוויכוח כדי להבין על מה הוא היה. וזה רק מה שצריך, כמה משפטים. --‏ Itzike שיחה 00:34, 10 ביולי 2013 (IDT)

המלצה: הירשם וקרא ב-JSTOR[עריכת קוד מקור]

מאגר כתבי העת JSTOR מוכר היטב לכל מי שחיפש פעם חומר לעבודה אקדמית, והוא נגיש בספריות אוניברסיטאיות, מכללות וכד' (לעתים גם בגישה מרחוק). אך לא לכולנו יש גישה נוחה למוסדות המנויים. בספטמבר 2011 התבשרנו על שחרור מאמרים ישנים רבים לקריאה חופשית, וקישורים למאמרים אלה נמצאים בערכים רבים. עד כאן הכול ידוע ומוכר. מה שאולי קצת פחות ידוע זה שבמרץ 2012, מספר רב מאוד של מאמרים הפכו לזמינים במסגרת פיילוט Register & Read. קריאת המאמרים כרוכה אמנם בטרחת הרישום ובמגבלות זמינוּת מסוימות - לפרטים נוספים ראו כאן - אבל בסופו של דבר מדובר בגישה לטקסט המלא ללא תשלום. ניתן לזהות בנקל את המאמרים שבפיילוט: במסך התצוגה המקדימה המוצג ללא-מנויים (מציג את העמוד הראשון בלבד) מוצג בראש המאמר פס בולט בצבע חום בהיר, שבצדו הימני כפתור "Read Online - Free" (דוגמה). אני מציע לשלב קישורים מסוג זה בערכים המתאימים. ‏nevuer‏ • שיחה 17:28, 10 ביולי 2013 (IDT)

תודה על ההפניה, נרשמתי עכשיו ועברתי חוויה מוזרה. לאחר שהרשמתי נדחתה כי לא סימנתי את האפשרות של קבלת התנאים, סימנתי והכנסתי שוב את "האותיות המוזרות" אבל לא קלעתי למטרה, והמערכת נתנה לי אפשרות נוספת, ואז קבלתי הודעה ששם המשתמש שלי וכתובת הדוא"ל כבר רשומים ובקשו שם וכתובת אחרים. נכנסתי כמשתמשת רשומה והצליח לי. אז הם דחו וקבלו גם יחד. אני מקווה שהחיפוש יהיה קל יותר חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:55, 10 ביולי 2013 (IDT)
אם את רשומה את לא צריכה להירשם שוב, כמובן, רק להיכנס חשבון (רק כדי להבהיר לקוראים אחרים: ה"רישום" החינמי שאנחנו מדברים עליו הוא רק יצירת חשבון אישי ב-JSTOR, זה לא רישום אמיתי שמעניק גישה למאגר - על הרישום הזה האוניברסיטאות משלמות הרבה כסף...). ברגע שיש לך חשבון, יש לך מדף שאת יכולה להניח בו עד שלושה מאמרים בו-זמנית. הקאץ' הוא שמרגע שהנחת את המאמר, הוא צריך לשכב לפחות שבועיים על המדף לפני שתוכלי להסיר אותו. שלא ידוע לי על מגבלות נוספות, אבל ייתכן שישנן. ‏nevuer‏ • שיחה 18:14, 10 ביולי 2013 (IDT)

השפעת תמונה בעמוד הראשי על חשיפת ערך[עריכת קוד מקור]

בשנת 2009 כתבתי את הערך אורג מסכה אפריקני. ערך לא גדול על ציפור שנתקלתי בה בטיול בזמביה. הערך זכה לצפייה לאורך זמן של מקסימום עד 8-9 צפיות ביום טוב, היו ימים של 2 צפיות והיו ימים ללא צפייה כלל. התמונה הייתה השבוע בעמוד הראשי והערך זכה ל-155 צפיות ביום. אז יש אנשים שמסתכלים על עמוד הראשי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:16, 10 ביולי 2013 (IDT)

ברור שיש. לא הבנתי מה ההפתעה... --Guycn2 - שיחה 23:18, 10 ביולי 2013 (IDT)
זו היתה תמונה יפה, עם הסבר יפה ופרטים מעניינים בערך עצמו (כך שהקראתי קטע ממנו לבני ביתי... אז שתי צפיות הן שלי ). Ldorfmanשיחה 00:18, 11 ביולי 2013 (IDT)
מדובר על שער לוויקיפדיה ולכן ברור זה מה שיקרה. יונה בנדלאק - שיחה 10:56, 11 ביולי 2013 (IDT)
על אף שברור, זה עדיין משמח. :) Itzuvit - שיחה סדנה 11:37, 11 ביולי 2013 (IDT)

מכירים את הקצין שהפך לפתע פופולרי?[עריכת קוד מקור]

...או לפחות הערך עליו. רדיומן - שיחה 08:23, 11 ביולי 2013 (IDT)

נראה לי שהבנתי... מעט מן האורשיחה • ד' באב ה'תשע"ג • 11:13, 11 ביולי 2013 (IDT)
ולמי שלא מעודכן באיזו פרשה חדשה מדובר, אפשר רמז? Liad Malone - שיחה 11:34, 11 ביולי 2013 (IDT)
תעשו גוגל מח"ט חשוד. זהו. אין לי מושג אם זה הוא, אבל לא נראה לי שיכול להיות אחרת... 79.176.109.115 11:49, 11 ביולי 2013 (IDT)
כנראה שמתבקש כאן "תיקון עולם" כלשהו... רדיומן - שיחה 12:36, 11 ביולי 2013 (IDT)
היכן מכשיר המכ"ם שעל צגו צצים לפתע הערכים עם תעבורה יוצאת דופן? או שמדובר במקרה של הנדסה הפוכה, קודם לומדים מסרן שמועתי על משהו ואז בודקים בערך כדי למצוא אישוש לשמועה. Oyשיחה 16:06, 11 ביולי 2013 (IDT)
http://stats.grok.se/he
אף אחד מהקוראים לא טרח לתקן את הפיסוק של צירופי המילים האמורים להיות משפטים, אך אינם כאלו. עדירל - שיחה 18:59, 11 ביולי 2013 (IDT)
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הקצין נקרא לבירור ראשוני אצל מפקד זרוע היבשה, תתקיים בדיקה מעמיקה ויסודית". Nachum - שיחה 10:52, 12 ביולי 2013 (IDT)
...ואגב "תיקון עולם", ריצ'רד סילברסטיין ממשיך במלחמת חורמה נגד הצנזורה הצבאית. רדיומן - שיחה 11:01, 13 ביולי 2013 (IDT)
אני לא מכיר את המקרה הנוכחי, אבל במקרים הקודמים מי שהוציא צווי איסור פרסום היו בתי משפט ולא הצנזורה הצבאית. Tzafrir - שיחה 12:56, 13 ביולי 2013 (IDT)

ויקיפדים ודייטים[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להעלות נושא כאוב. כמי שמצוי לצערו במגזר הדייטים, גיליתי על בשרי, כי להזכיר את היותך עורך בויקיפדיה הופך את הדייט להיות אחרון. זה לא עוזר שאני מנסה לספר על ערכים "מגניבים" שכתבתי (קרב צרצרים, קפיצה מהמקום) או כמה אנשים קראו ערך שערכתי (בוזון היגס) או איך הצלתי את ויקיפדיה מטעות מביכה. בדרך כלל זה מסתיים בחיוך נבוך, שאין לה מושג על מה אני מדבר ("אני לא מכירה את הבלדה על ארי ודרצ'י") ובסוף זה מסתיים ב"בגלל אריק סיני, בגלל תומאס מאן, אלתרמן, סשה ארגוב, מתי כספי - שאו לא קראתי או אני פשוט לא אוהבת את המוזיקה. בגלל שח רחוק...". לאחרונה פשוט עברתי לדבר על תחביב אחר, על טריאתלון ונפלאות הגרר. זה אמור להציג את הגבריות שלי. את העריכות בויקיפדיה אני משתדל לעשות בחדר לבד כשאיש לא מביט ומתאפק לא לספר איזו מגניבה תמר ציגלר. אבנר - שיחה 18:54, 13 ביולי 2013 (IDT)

כאשר הייתי במגזר לא הצגתי את תרומותיי לויקיפדיה בדייט הראשון וגם לא הסתרתי אותן. אני מניח שמה שנשים חששו ממנו (אם בכלל) הוא שהתחביב הזה תופס נתח גדול מידי מזמנך ומתשומת ליבך על חשבון, למשל, לימודים, קידום מקצועי, זוגיות, קריאת ספרים, קולנוע, ספורט ושאר תחביבים. לדעתי חשש כזה לגיטימי לגמרי. Dvh - שיחה 19:00, 13 ביולי 2013 (IDT)
בדיוק בשביל זה יש לנו את ויקידייט קריצה קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה08:44, 14 ביולי 2013 (IDT)

ראיון עם דוד שי בידיעות אחרונות[עריכת קוד מקור]

ראו כאן לראיון עם דוד שי, ממייסדי ויקיפדיה העברית, מתוך הפייסבוק של ידיעות אחרונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ריאיון יפה מאד ששמחתי לקרוא השבת. תודה רבה לדוד שהזמין את הציבור הנורמטיבי להצטרף לשורותינו. שבוע טוב, ליאור पॣ • ז' באב ה'תשע"ג • 22:48, 13 ביולי 2013 (IDT)
יפה מאד וקולח. ממש נהניתי. • צִבְיָהשיחה • ח' באב ה'תשע"ג 13:20, 15 ביולי 2013 (IDT)

אתר חדשות רפואה טוב?[עריכת קוד מקור]

אתר שמרכז חידושים ברפואה? משהו מאיר עיניים שתמליצו עליו? תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:54, 14 ביולי 2013 (IDT)

סלולריים ותינוקות - מה חשוב יותר?[עריכת קוד מקור]

בעקבות הטרגדיות שמתרחשות כאן כל שבוע, כשאב שוכח תינוק במכונית משום שהטלפון הנייד צלצל, והתירוץ הקבוע - זה מהעבודה! שמקדש הכל, כולל שכחת תינוקות להתבשל במכונית סגורה, הייתי מציעה פיתרון פשוט, שלא עולה פרוטה - כשאתם יוצאים "לפזר" את הילדים, כבו את הטלפון/אייפון/סמרטפון/מה שלא יהיה ואל תפעילו אותו שוב עד לאחר שתבדקו בשבע עיניים, אולי נשאר איזה תינוק או פעוט אי שם ברחבי המכונית. ואל תגידו לי שהבוס דורש שתהיו מחוברים כל הזמן. גם לפני ההמצאה המזעזעת הזאת אנשים עבדו ומנהלים רצו להודיע להם משהו או לשאול אותם משהו, והעולם לא נחרב והפיטורין לא חיכו על השולחן. הצורך הזה של אנשים להיות מחוברים ומקושרים כל הזמן, ללא הפסקת נשימה, כי מי יודע מה יקרה אם תתנתקו לרבע שעה, עולה בחיי הילדים שלכם! גם כשאם חוצה כביש עם עגלת תינוק ביד אחת, פעוט מדדה מאחור וטלפון צמוד לאוזן, זה עושה לי רע. זה באמת כל כך דחוף? נכון, אני זקנה, אני מהדור הקודם ולא מבינה ששום דבר, אבל כשאני ובנות גילי גידלנו ילדים, הם לא נשכחו במכוניות. חישבו על זה.שלומית קדם - שיחה 10:35, 15 ביולי 2013 (IDT)

אני ממליצה לכבות את הטלפון באופן קבוע, בשביל השקט הנפשי...•אור שפירא • ח' באב ה'תשע"ג • 10:44, 15 ביולי 2013 (IDT)
אני לא חושב שהסיבה היא פלאפון/שיחה מהמנהל וכל השטויות האחרות שההורים הללו מתרצים, אף הורה לא ישכח תינוק בן חמישה חודשים ברכב "בגלל שיחת טלפון". הסיבה היחידה היא שהם פשוט הורים איומים וצריך להעמיד אותם לדין על רצח. יש כל כך הרבה אנשים כאלה היום, שזה פשוט אסון לתת להם לגדל ילדים. FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 12:46, 15 ביולי 2013 (IDT)
כמה חוסר רגישות יש בתגובה שלך. ההורים האלה הולכים לסבול כל חייהם מהרשלנות הזאת ומרגשות האשמה, ואתה, ישוב על יד המקלדת שלך, ממהר להאשים אותם על רצח אפילו בלי להכיר אותם? אתה באמת מכיר אדם נורמטיבי שרוצה שילדו ימות בכזה מוות נורא? כל אחד במדינה הזאת לפני שבועיים, כשמתה תינוקת בת 9 חודשים מתה אמר לעצמו "לי זה לא יקרה" - והנה, זה קרה שוב. • צִבְיָהשיחה • ח' באב ה'תשע"ג 12:56, 15 ביולי 2013 (IDT)
אומרים שהעייפות הורגת, במקרה הזה שילוב העייפות של האב שעבד כל הלילה כמאבטח, והעייפות של התינוקת, הוביל לטרגדיה. עם כל הצער שבדבר, תאונות לא ניתן למנוע לחלוטין, ואין מי שמבקש למנוע הליכה ונסיעה בדרך עקב אסונות שקורים להולכי רגל ולנוסעים. מה שנשאר לעשות הוא, תפילה, זהירות, השתדלות, ותפילה. טיפוסי - דברו איתי 13:12, 15 ביולי 2013 (IDT)
יכול להיות שבאמת קפצתי למסקנות - אבל 7 שעות לשכוח תינוקת קטנה ברכב??? מילא אחרי חצי שעה הוא היה נזכר, אבל 7 שעות הוא שכח שיש לו ילדה? FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 13:25, 15 ביולי 2013 (IDT)
כנראה שלא קראת מספיק טוב את הכתבה.. האב עבד בלילה כמאבטח והלך לישון - באמצע השינה הוא פחות יכול לזכור. ברוב המקרים מדובר באבות שהיו אמורים לשים את הילד בגן - ושכחו, לכן מובן יותר מדוע הם "שכחו" שיש להם ילד - הוא כביכול אמור להיות במוסד הלימוד. בנוסף, בכל המקרים שקראתי מדובר בגברים - אולי בגלל שבדרך כלל הם לא אלו שלוקחים את הילדים למוסדות הלימוד ולכן הם יותר נוטים לשכוח את המטלה? לא לי הפתרונים. • צִבְיָהשיחה • ח' באב ה'תשע"ג 13:31, 15 ביולי 2013 (IDT)
כרגע פורסם ברוטר - עוד תינוקת נשכחה ברכב ביישוב דולב- מתבצעת החייאה http://rotter.net/forum/scoops1/35871.shtml יותר מדי אסונות יש בתשעה באב, וזה חוזר על עצמו כל שנה FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 13:33, 15 ביולי 2013 (IDT)
היום השמונה באב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ערב תשעה באב, זה לא משנה, התקופה הזאת היא תקופה של אסונות FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 15:13, 15 ביולי 2013 (IDT)
אינני יודעת אם הסלולרי הוא תירוץ או סיבה - עצם העובדה שהורים משתמשים בנימוק הזה כתירוץ לשכחת תינוק במכונית נורא כשלעצמו, והעובדה היא שכמעט כל הורה ששכח תינוק ברכב טען שזה היה בגלל שיחת טלפון שקיבל מהבוס (היה גם אחד שפשוט שקע בשיחה נעימה עם המכונאי במוסך ורק כשאשתו התקשרה לשאול למה איננו מביא את התינוקת הביתה לאכול ולישון, נזכר שהשאיר אותה ברכב סגור בשמש למשך שעתיים, כשהוא עומד במרחק כמה מטרים מן המכונית). כל הנסיונות להפוך את המצב המזעזע הזה לעניין חברתי - הלחץ המתמיד להתפרנס, לעמוד בדרישות, להיות תמיד צעד אחד לפני - אינם מקובלים עלי. אין זו אשמת החברה או המעביד שאדם מעוניין יותר בשיחות בטלפון או במשלוח הודעות וקבלתן מאשר בשלום התינוק שלו. מי שאיננו מסוגל להעמיד את שלום ילדיו לפני כל עניין אחר, שלא יביא ילדים לעולם. אפשר גם חתול - הוא כבר יזכיר לך להאכיל אותו.שלומית קדם - שיחה 14:45, 15 ביולי 2013 (IDT)
אני חושב שאם הפלאפון היה במושב האחורי הם בטוח לא היו שוכחים אותו שם, וככה אולי זה היה מזכיר להם שיש להם ילד שמה! התינוקת שנשכחה היום נפטרה למרות ההחייאות. אין לי כבר יותר מה להגיד. העולם השתגע. שלא נדע שלא נדע שלא נדע FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 14:47, 15 ביולי 2013 (IDT)
ברוך דיין האמת. טיפוסי - דברו איתי 15:14, 15 ביולי 2013 (IDT)
מתוך הערך ברוך דיין האמת: "פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי האלהים מתוך השגחה ומתוך דין ומשפט אמיתיים, ולא באופן שרירותי או חסר צדק."
טוב לדעת שהתינוקת שמתה היום נשפטה במשפט אמיתי, נמצאה אשמה, והאל החליט באופן צודק להרוג אותה. אני כבר חשבתי שזו תאונה שרירותית, אבל כנראה שלאל סיבות טובות לרצוח תינוקות. זה מסביר הרבה אירועים.
ולעניין - הברכה הזו, שיהודים רבים בוחרים לברך, היא איומה ונוראה. עופר קדם - שיחה 17:35, 15 ביולי 2013 (IDT)
יש יהודים שזקוקים לבצע ריענון ליהדות שלהם, זה יעזור להם להבין טוב יותר את החיים ואת המוות. טיפוסי - דברו איתי 17:38, 15 ביולי 2013 (IDT)
ביקורת מרומזת לכאורה על מידת היהדות שלי? נו, טוב... רק דע שהברכה שלך מבחילה בעיני, עד כמה שלשיטתך היא במקום (למה בכלל אנחנו מבקרים את ההורים? זו החלטה של אלוהים - תאשימו אותו). עופר קדם - שיחה 17:46, 15 ביולי 2013 (IDT)
יכול להיות שטיפוסי ממליץ לנו על רפורמה ביהדות? בברכה. ליש - שיחה 17:49, 15 ביולי 2013 (IDT)
אני מבין למה התגובה שלך כזאת ובצדק. אבל ההחלטות של אלוהים על מוות עפ"י היהדות לא נובעות מאכזריות(ברוב המקרים), אלא מסיבות שונות שאנחנו לא יכולים אפילו לשער מהן. ניתן להגיד שאולי האדם שמת, מת בגיל הזה בגלל מעשים שעשה בגלגול הקודם, ועונשו למות מוקדם. יש המון השערות, הכל נסתר מעינינו. רק המוות יספר את האמת, ובסופו של דבר, כולם מתים. מה שנותר לאחל זה שכולם יחיו חיים ארוכים ובריאים זה הכי חשוב. אני אישית לא משתמש בביטוי הזה, למרות היותי אדם דתי, אני מקפיד להגיד לא עלינו, ת.נ.צ.ב.ה, שלא נדע עוד צער וכו' FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 17:56, 15 ביולי 2013 (IDT)
וגם אם איני שותף לאמונתך, אני מעריך את הרגישות. עופר קדם - שיחה 19:07, 15 ביולי 2013 (IDT)
נמצא עוד ילד נעול ברכב בתל אביב. חולץ בשלום. המדינה הזאת התחרפנה לגמרי FireSky - שיחהאשדוד לערך מומלץ! 18:06, 15 ביולי 2013 (IDT)
עופר, התפיסה שלך כנראה לוקה בקושי לתפוס מימד נוסף מחוץ למה שאת רואה ממש בעיניים. אני מרשה לך ברוב טובי לחלוק על השקפות שאינן מוצאות חן בעיניך כי נתפסו בענייך כשגויות לוגית, אבל לשלול דברים בלי להבין אותם - זה כבר חמור מאד. אתה יכול לפסול את הפילוסופיה שעומדת מאחורי הברכה "ברוך דיין האמת"- הרעיון של השגחה ובחירה, והשגחה פרטית (מושגים שעל פי תשובתך נראה שמעולם לא נתקלת בהם), וכולי, אבל לתת למונח כלשהו פרשנות שגויה משלך ולפיכך לזלזל בו - זה כבר משגה לוגי חמור, נוסף על חוסר הרגישות שלך בכינוי הדרך בה אנשים מתאבלים על יקיריהם - "מבחילה". בכל מקרה, איני יודעת מדוע אדם בן 80 ראוי יותר לעונש מוות מאשר תינוקת בת שנה. אולי לך פיתרונים. • צִבְיָהשיחה • ח' באב ה'תשע"ג 18:32, 15 ביולי 2013 (IDT)
לא אפתח כאן דיונים בנושא, רק זאת אספר, שבטרגדיה במודיעין לפני כשנה, בה מת ילד ממשפחה חרדית, לאחר שנשכח ברכב נהג ההסעות, תגובת המשפחה האבלה היתה, שאין בליבה דבר וחצי דבר על הנהג, וכי היא רואה באסון גזירת שמים, אותה היא מקבלת באהבה, וכמובן בירכה את ברכת דיין האמת. היא אף פנתה לבית המשפט ברוח דברים אלו. תופעות על אנושיות מעין אלו, אינן מצויות בשום תרבות ובשום עם, רק בעם ישראל, ורק אצל יהודים מאמינים בני מאמינים. 'אשרי עולם שאומה זו בתוכו'. צום קל. טיפוסי - דברו איתי 18:46, 15 ביולי 2013 (IDT)
טיפוסי, אני מניח שהתכוונת לצום מועיל. קל הוא בוודאי לא אמור להיות. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:54, 15 ביולי 2013 (IDT)
צביה, אינך יודעת עלי דבר, והזלזול המופגן שלך בי אינו במקום (הביטוי שלך "ברוב טובי" כבר אומר הכל). הברכה הזו, שלך נראית כל כך הגיונית וראויה, מעליבה וחסרת-רגישות למי שאינו שותף להשקפותיכם. נסי לחשוב למה זה, והאם באמת צריך לומר אותה. עופר קדם - שיחה 19:03, 15 ביולי 2013 (IDT)
הרב קוריץ, הכוונה שהצום לא יזיק לבריאות, ולא יגרום להרגשה פיזית רעה. מה שצריך זה לצום ולשמור על חמשת העינויים המפורשים, כשהמנהג המופיע בהלכה הוא אף לגרוע משהו מנוחות השינה, כמו ויתור על כרית וכדומה. טיפוסי - דברו איתי 19:05, 15 ביולי 2013 (IDT)

עוד שני מקרים היום - בפתח תקווה ובבת ים. הילדים חולצו בשלום במזל FireSky - שיחה 20:30, 16 ביולי 2013 (IDT)

239 מיליון קישורים לשפות אחרות נמחקו[עריכת קוד מקור]

מנהל הפרויקט של ויקינתונים דני ורנדצ'יץ' ספר כמה קישורים בין־לשוניים („בינוויקי”) היו בוויקיפדיות בכל השפות וכמה מהם נמחקו בזכות השימוש בוויקינתונים.

היו כ־240 מיליון.

נמחקו יותר מ־239 מיליון, כלומר כמעט כולם. יחסית. זה אומר שנשארו כמיליון קישורים – קישורים כפולים, התנגשויות שצריך לסדר, וכו'.

בסך הכול היה מדובר ב־4.9 ג'יגה־בייט של טקסט משוכפל בכל השפות, שנמחק כי אינו נחוץ עוד, שכן כל הקישורים מאוחסנים במקום אחד בוויקינתונים.

אותי זה ממש מרגש.

דני מוסר תודה לכל האנשים שעזרו להטמיע את ויקינתונים בשפות השונות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:43, 15 ביולי 2013 (IDT)

תודה על המידע. האם לא אמרת שבעצם שום דבר לא נמחק והכל שמור במרתפי המחשבים? מה ההבדל במקרה זה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:54, 15 ביולי 2013 (IDT)
אם אני מבין נכון. במקום שהמידע על הקישורים ישמר בכל שפה בנפרד (100+ שפות) הוא שמור במקום אחד מרוכז (פי 100 פחות נפח איחסון, בהנחה שלכל ערך היו 100 קישורי שפות). -יונה בנדלאק - שיחה 17:57, 15 ביולי 2013 (IDT)
לא נחסך שטח איחסון, המידע שמור בגירסאות הקודמות 84.109.15.74 19:01, 15 ביולי 2013 (IDT)
ובכלל אני סבור שאין חיה כזו "חסכון בשטח אחסון" באתרי ויקימדיה. הכל נשמר בגרסאות קודמות ואדרבה, המחיקה מוסיפה גרסה נוספת לזיכרון.. כנ"ל לגבי תמונות ומדיה, המחיקה לא מפנה מקום אלא להיפך - מוסיפה גרסאות נוספות. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה19:06, 15 ביולי 2013 (IDT)
כן, אבל עכשיו לא יהיה יותר בינוויקי ואז לא יהיו כל הזמן גרסאות חדשות שקשורות אך ורק לזה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:08, 15 ביולי 2013 (IDT)
מה שקוריצה אומר: המקום לא ממש נחסך, כי הכול נשמר בגרסאות קודמות, אבל פחות דברים מציקים לנו בקוד של הערך ובגרסאות הקודמות.
למעשה, שטח האחסון הוא משאב זול מאוד בימינו (אתם יודעים, „ויקיפדיה לא עשויה מנייר” וכל זה).
את המספרים הבאתי לא בשביל להדגים חיסכון במקום, אלא סתם בשביל התרשמות – כמה כל השכפול הזה תפס. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:33, 15 ביולי 2013 (IDT)
240,000,000 זה המון ומרשים, אבל 5 ג'יגה זה שום דבר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:06, 16 ביולי 2013 (IDT)
שום דבר? זה הזכרון המצטבר של 78,125 מחשבי Apple IIe. ‏Dvh - שיחה 00:12, 16 ביולי 2013 (IDT)
הרווח הגדול הוא בביטול התנועה האינסופית של הבוטים להוספת קישורי בינוויקי, שהעיקה על רשימת השינויים האחרונים ורשימת הגרסאות הקודמות. מכאן ואילך תיעלם התופעה של ערכים שמרבית העריכות בהם הן של בוטים. מדד העומק של ויקיפדיה, המשקף את מספר העריכות הממוצע של הערכים, ישנה בהדרגה את פניו, ויהיה מעט יותר משמעותי. דוד שי - שיחה 07:49, 16 ביולי 2013 (IDT)
אולי באמת כדאי לטפל בבינוויקי בגירסאות קודמות (העלמה או לפחות אפשרות הסתרה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לטפל? במה? יש שם בעיה? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:15, 17 ביולי 2013 (IDT)
כמו שאמר דוד. זה מעיק כשמחפשים עריכה בגירסאות קודמות (לפעמים צריך לעבור שלושה דפים בשביל לפגוש עריכות עם תוכן). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני לא מבין מה השמחה הגדולה. 239 מליון עריכות, שחלקן הגדול נובע מהשקעת זמן ומאמצים של עמלי הויקיפדיה ירדו לטמיון בלחיצת כפתור. ומה עם כל הויקיגמדים שעכשיו יפוטרו ויהיו למובטלים? כיצד יפרנסו אלה את משפחותיהם? למה לא התייעצו עם העובדים? איך זה שהועד נכנע ללא מאבק? איפה היתה ההסתדרות? 46.120.209.48 10:46, 17 ביולי 2013 (IDT)
למזלנו ויקיפדיה היא גוף קפיטליסטי ולא סוציאליסטי כמו נמלי ישראל. -יונה בנדלאק - שיחה 10:58, 17 ביולי 2013 (IDT)
הבעייה עם נמלי ישראל היא שהם מונופול. ומונופולים, לאורך זמן, והיעדר תחרות, נוטים להתנוון, לתת שירות גרוע, במחירים גבוהים, ולהילחם נגד התחרות. ולצורך זה אין זה משנה אם מדובר בגוף עם ועד עובדים חזק כמו נמלי ישראל, או אם מדובר בחברה פרטית\ציבורית, לדוגמאות פנה ל-נשר, הוט ואחרים. נדמה לי שיותר סוציאליסטי מוויקיפדיה אין, מדובר בגוף התנדבותי ללא כוונת רווח, המנוהל על ידי עובדיו (הוויקיפדים), מתנהל בצורה דמוקרטית, ולפחות חלק ממנהליו, נבחרים בהצבעה ויכולים לעוף בהצבעה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:23, 17 ביולי 2013 (IDT)

ה VisualEditor הצפוי, והשלכותיו[עריכת קוד מקור]

http://www.mediawiki.org/wiki/VisualEditor/Portal קיים כבר בויקיאנגלית, לדעתי עלול לגרום להרבה מאוד עריכות שוא והשחתות מצד המשתמשים, ומצד שני מקל מאוד על אנשים שיש להם מה לתרום ואינם מתמצאים בקוד ויקי.. --‏Meni181818 דבּררת • י' באב ה'תשע"ג 21:41, 16 ביולי 2013 (IDT)

החשש מעריכות שווא הוא טענה נפוצה מאוד. האם היא נכונה? יש בקרן ויקימדיה צוות שלם של אנשים שמודדים איך העורך משפיע: האם יש יותר עריכות והאם יש יותר שחזורים. (ההנחה היא שאם יש יותר שחזורים, כנראה יש יותר עריכות שווא.)
הם רוצים מאוד לשמוע מה אתם חושבים על זה; הכי טוב לעשות את זה כאן באנגלית, ואם קשה למישהו באנגלית, אז כאן בעברית.
(למען הסר ספק, גם אני עובד בקרן ויקימדיה, אבל לא על עורך חזותי, אלא על דברים אחרים. העיסוק שלי בעורך החזותי נע בין „פרויקט־צד” לבין התנדבות גמורה.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:55, 16 ביולי 2013 (IDT)


ערכים במחלוקת בעולם[עריכת קוד מקור]

ראו כאן לכתבה באתר פידר - מחקר באוניברסיטת אוקספורד מצא את עשרת הערכים השנויים ביותר במחלוקת בעשר ויקיפדיות בנפרד (כולל אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, ערבית, פרסית ועברית), והשווה ביניהם. שבעת הערכים השנויים ביותר במחלוקת בכל השפות - היטלר, ישראל, השואה, אלוהים, אתאיזם, אירופה ואבולוציה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המצולם העביר את התמונה לוואלה!, הצלם תבע את וואלה! וניצח[עריכת קוד מקור]

ראו אורן פרסיקו, לא מפרה תמימה, באתר העין השביעית, 20 ביולי 2013.

נדמה לי שבעבר נשמעו כאן קולות לפיהם אם נשוא ערך העביר תמונה לא נפשפש במקורותיה, ולא נבקש ממנו אישור נוסף של הצלם (בהנחה שהוא לא עמד עם האייפון מול המראה). בית המשפט חושב אחרת. נויקלן 10:19, 22 ביולי 2013 (IDT)

זה בעייתי, אין לזה סוף. כי בכל תמונה של בן אדם מישהו צילם אותו אפילו אם זה בן משפחתו. אבל יש הבדל בין תמונות מקצועיות לבין תמונות משפחתיות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:57, 22 ביולי 2013 (IDT)
הרבה פחות בעייתי משחושבים אם פשוט קוראים את החוק. פרק ה' לחוק זכות יוצרים מגדיר את הבעלות בזכות יוצרים. סעיף 33(א) קובע: ”היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;”. במקרה שלנו, הצלם הוא הבעלים הראשון של זכות יוצרים. אפילו בתמונות מוזמנות הצלם הוא הבעלים הראשון בתמונה, אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת בין המזמין לצלם (סעיף 35(א) לחוק). רק באשר לתמונות דיוקן ותמונות אירוע משפחתי שנוצרו בהזמנה קיימת הוראה מיוחדת בסעיף 35(ב): ”ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.” לכן, אם נשוא ערך העביר תמונת דיוקן של עצמו, כל שצריך לשאול אותו הוא: האם התמונה נעשתה בהזמנתך? האם הוסכם שהתמונה תהיה בבעלות הצלם? אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, ולשנייה שלילית, אין צורך לבקש אישור נוסף של הצלם. אחרת יש לפנות לצלם. Oyשיחה 18:28, 22 ביולי 2013 (IDT)
"המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" - לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה"". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:38, 22 ביולי 2013 (IDT)
אכן, גם זאת קובע החוק. אלא שלא אלה הנסיבות בפסק הדין לעיל וברוב המוחלט של תמונות דיוקן שמעבירים אלינו נשואי ערכים. במקרים שבהם נשוא הערך הוא עובד מדינה (או היה בעבר), ראוי להוסיף ולשאול: האם התמונה הוזמנה על ידך במסגרת תפקידך כעובד מדינה? שהרי ממילא אם לא הוזמנה על ידו, יש להמשיך ולברר את זהות הבעלים בזכויות היוצרים. Oyשיחה 08:20, 23 ביולי 2013 (IDT)
Oy ותומר, זה מידע חשוב שעשה לי קצת סדר. תודה.
אגב, לעניין דומה בוויקיפדיה ראו את שיחה:יהודית מצקל#הצילום הנ"ל צולם על ידי ואבקש להסירו לאלתר והפסקה העוקבת שם. התמונה המדוברת (מחוקה) הועלתה על ידי משתמש:אלעד לרנר, שאף כתב את הערך יהודית מצקל. בתיאור התמונה נרשם: {{מידע||תיאור=האומנית [[יהודית מצקל]] בצילום עצמי|מקור= האוסף האישי של יהודית מצקל|תאריך יצירה=2012|יוצר= יהודית מצקל|אישורים והיתרים={{Cc-by-sa-3.0|שם משתמש=יהודית מצקל}}|גרסאות אחרות=אין}}. מהתלונה שבדף השיחה עולה שהתמונה צולמה על ידי צלמת מקצועית (כך לפחות לפי גיגול). בהנחה שלרנר כתב את הערך (היחיד שלו) לבקשת נשוא הערך, והעלה את התמונה מ"האוסף האישי" של מצקל, הא לנו מקרה של צלם מקצועי שהמצולם לא יידע אותו על העברת התמונה לוויקיפדיה. נויקלן 12:22, 23 ביולי 2013 (IDT)

Hello, sorry for English. In Persian Wikipedia we are currently working on enabling Article feedback but as we checked in wikitest-rtl. There are some bugs for RTL langs that we're reporting in bugzilla:51321. I hope you test these future in Hebrew in test wiki and give us some feedback about feedback extension! you can go the test wiki and you only need to set your language Hebrew (at the sidebar) and make a Hebrew page and add [[Category:Foo bar]] to it and start testing feedback. maybe you like it and start enabling feedback in this wiki too. Best Ladsgroup - שיחה 16:46, 23 ביולי 2013 (IDT)

השחתה חמורה שנשארה 16 ימים![עריכת קוד מקור]

וואו, תראו את זה... --Guycn2 - שיחה 17:09, 23 ביולי 2013 (IDT)

חחחחח באמת בושה, איפה המנטרים? FireSky - שיחה 17:16, 23 ביולי 2013 (IDT)
מותשים מהחום בחוץ (לפחות אני קריצה) ‏Lionster‏ • שיחה 17:18, 23 ביולי 2013 (IDT)
מחסור חמור במנטרים + דיוני סרק שגוזלים את הזמן המועט שיש גם כך. -יונה בנדלאק - שיחה 17:45, 23 ביולי 2013 (IDT)

הרבנים הראשיים החדשים[עריכת קוד מקור]

בבחירות להרבנות הראשית נבחרו הרב דוד לאו (הרב האשכנזי הראשי) והרב יצחק יוסף (הרב הספרדי הראשי). אני מבקש ממעורים בנושא לכתוב כאן ניתוחים של התוצאות והזוכים בבחירות, זיקתם לציונות, תפישת העולם שלהם והתוכניות שלהם לרבנות הראשית. כמו כן, נשאלת השאלה: האם הציונות הדתית נחלה מפלה בבחירות אלה? ואיך זה ישפיע על נפתלי בנט? בברכה, MathKnight (שיחה) 21:34, 24 ביולי 2013 (IDT)

נתחיל בזה שתופעת ה"נסיכים" לא נשארה רק בפוליטיקה ובבית המשפט העליון, היא גלשה גם לרבנות הראשית. עצוב, עצוב. ומה נעשה אנו הפלבאיים מול האריסטוקרטיה המשתלטת על כל הג'ובים? בברכה. ליש - שיחה 21:40, 24 ביולי 2013 (IDT)
אם הבחירות היו מתנהלות בשיטת שולצה, התוצאות היו שונות? למה לא מנהלים בחירות בישראל - בשום סוג בחירות רשמיות - בשיטת שולצה? 93.172.188.158 21:47, 24 ביולי 2013 (IDT)
הרבנות הראשית הפכה לחצר חסידית שמייצרת שושלות אדמו"רים. Liad Malone - שיחה 23:08, 24 ביולי 2013 (IDT)
  1. הציונות הדתית על פלגיה שוב נחלה מפלה כואבת, והיא כואבת במיוחד על רקע הממשלה הבנטית.
  2. בנוגע לנסיכים- דוד לאו ראוי לתפקיד יותר משני קודמיו מבחינה תורנית (לא משתווה לרב יעקב שפירא אבל עדיף על מצגר ועל אביו). כמו כן הרב יצחק יוסף הוא (למיעוט ידיעתי) הראוי ביותר מבין המועמדים מבחינת היותו תלמיד חכם מופלג. אין ספק שללא הוריהם (או חמותם) הם לא היו מצליחים, אבל ככלות הכל זהו מינוי פוליטי ולא מבחן תנ"ך בו הזוכה הוא הראוי ביותר, ובכלל, כל מועמד צריך ללוביסטים שיקדמו אותו בין הגוף הבוחר והפוליטיקאים, לא משנה אם זה משפחה או חברים או הבטחות בחירות. כמו כל בחירות, זה אף פעם לא יהיה הוגן.
  3. ככל הנראה לאו ימשיך את הקו של מצגר, הוא לא יערוך רפורמות לא לכיוון הדת ולא לכיוון הפלורליזם. יתכן מאוד שהוא המועמד הטוב ביותר גם לחילונים, כי סתיו היה עומד תחת התקפת החרדים והחרד"לים, ושפירא הוא חרד"לניק ואיש בעל דעה מוצקה, לעומת לאו שהוא ככלות הכל "ברא כרעא דאבוה"... כנ"ל לגבי הרב יצחק יוסף, הוא לכאורה ימשיך כקודמו. הדעה הציונית לא משנה כמו שדעתם של הוריהם לא שינתה בזמנם, הם כעת אנשים יצוגיים (זה עיקר תפקידם) והם חלק ממוסדות המדינה, כמו בית הנשיא. ככל שזכור לי, לרב יוסף יש "עבר נקי" בתקשורת, וודאי לא מתקרב לאביו בהתבטאויות שערוריתיות.
  4. בנוגע לרב הספרדי, המשמעות העיקרית היא (לא ראיתי אם מדברים על זה אבל לדעתי זה מגמד את כל הכותרות האחרות) שיש ממשיך לרב עובדיה בהנהגת ש"ס והציבור הספרדי, ואם מישהו חשש/קיווה שלאחר פטירת הרב עובדיה הציבור הספרדי/מפלגת ש"ס יתנפצו, הוא התבדה. יתרה מזאת, המשמעות של זה היא ניטרולו הסופי (לאחר הסאגה של החודשים האחרונים) של הרב עמאר ממוקדי כח אצל הספרדים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בתוצאות הבחירות זכינו לראות כי "תורה מחזרת על אכסניא שלה", וכי זאת התורה לא תהא מוחלפת וכו' וגם לקואליציה דורסנית אין כוח לשנות זיז כלשהו ממסורת תורת ישראל, ולכן זו בהחלט מפלה כואבת לבנט לפירון ולסיעותיהם, שביקשו לשנות סדרי בראשית ולהמשיך לקעקע את קדושת תורת ישראל, זממם לא עלתה בידם, וטוב שכך, החרדים אכן אינם רואים ברבנות הראשית מקור סמכות עליונה שכן כידוע יש להם את גדולי ופוסקי הדור שלהם, אך למרות זאת הם מבינים שבמוסד הזה יש לממונים עליו כוח לפעול רבות למען קדשי הדת וכן להיפך, ולכן זה יום חג לשומרי התורה והמסורת היושבים בארץ ישראל, כן ירבו. טיפוסי - דברו איתי 01:15, 25 ביולי 2013 (IDT)
כל שניתן הוא לאחל הצלחה רבה לרבנים החדשים בתפקידם המיותר. מי יתן והציבור השפוי ימצא את העוז להפוך אותם לאחרונים הנושאים בתפקיד זה ויבטל אותו, יחד עם משרד הדתות ושאר שירותי הדת הממלכתיים. ויפה שעה אחת קודם. אורי שיחה 01:28, 25 ביולי 2013 (IDT)
הוחזרה עטרה ליושנה. שוב יש לנו משפחות כהונה המעבירות את השררה מאב לבן

ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן שהם כהנים גדולים ובניהן גיזברין וחתניהם אמרכלין ועבדיהן חובטין את העם במקלות

יורם שורק - שיחה 09:20, 25 ביולי 2013 (IDT)
יורם, יפה ציטטת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:02, 25 ביולי 2013 (IDT)
טיפוסי, בנט והרב דוד סתיו לא רוצים לקעקע את התורה, אלא לקרב אותה לכלל עם ישראל (למשל: ליצור מצב שזוגות יעדיפו להתחתן מרצונם ברבנות ולא בחתונה אזרחית בקפריסין). בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 13:26, 25 ביולי 2013 (IDT)
הדרך היחידה להשיג זאת, היא באמצעות חינוך בני הנוער בחינוך הממלכתי לערכי התורה והדת, לא לגדל דור שנעדר מושגים בסיסים ביותר ביהדותם, ולא להילחם מלחמת חרמה עם אלה שמחנכים כבר כיום לערכים חשובים אלה. והנה ציטוט מחז"ל:

אמר ר' פרנך אמר ר' יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר (ישעיהו נט, כא) ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם מאי אמר ה' אמר הקב"ה אני ערב לך בדבר זה מאי מעתה ועד עולם אמר ר' ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה

טיפוסי - דברו איתי 13:41, 25 ביולי 2013 (IDT)
תורה מחזרת אחרי אכסניא שלה אבל רבנות ראשית אין בה לא תורה ולא דרך ארץ אלא שררה בלבד (אתה עצמך אמרת למעלה שאין שם דבר זולתי כח). אני שמח, אגב, על הבחירה: טובים השוטים מן הרשעים. יורם שורק - שיחה 14:56, 25 ביולי 2013 (IDT)
כל עוד הכוח הזה קיים מכוח חוקי מדינת ישראל, מוטב שהוא יהיה בידי האנשים המתאימים ביותר, ואכן כיוונת לדברי חז"ל: "מוטב שייקרא אדם שוטה כל ימיו ואל יהי רשע שעה אחת לפני המקום". טיפוסי - דברו איתי 15:19, 25 ביולי 2013 (IDT)
חינוך זו אחת הדרכים, אבל יש גם להפוך את הרבנות לפחות ביורוקרטית ויותר מסבירת פנים. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 16:25, 25 ביולי 2013 (IDT)
למיטב הבנתי, על זה אין חולק. הצעה נוספת היא לתת יותר עצמאות למוסד הרבנות, ופחות תלות והתנכלות מצד הממסד המשפטי המתנשא והעויין את הממסד הרבני. טיפוסי - דברו איתי 17:03, 25 ביולי 2013 (IDT)
תרתי דסתרי. כל החיבור בין דת ומדינה לא נועד אלא למנוע עצמאות דתית. המדינה רוצה רבנות תלותית ומושחתת, הרבנים רוצים כסף וג'ובים וכך נהנה גם העורב וגם הזרזיר. רבנות ראשית עצמאית היא אוקסימורון. יורם שורק - שיחה 17:07, 25 ביולי 2013 (IDT)
אני מסכים עם טיפוסי בעניין מתן עצמאות לרבנות הראשית. לדעתי יש להפוך את הרבנות הראשית למוסד עצמאי, שאינו ניזון מתקציב המדינה ואינו כפוף לה, שמטפל רק במי שמעוניין בכך והמעוניין בקיום המוסד ידאגו גם לקיומו הפיננסי. בקיצור, צעד בדרך של הפרדת הדת מהמדינה, כמקובל במדינות נאורות. בברכה. ליש - שיחה 17:10, 25 ביולי 2013 (IDT)
הצרה היא שלרבנות ממונים רבנים של המחנה החרדי שאינו משתמש בשירותי הרבנות ואלה מרשים לעצמם לתת שירות גרוע ועוין לציבורים המסורתיים והחילוניים. הם לא רואים במשרתם שליחות אלא ג'וב. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 17:14, 25 ביולי 2013 (IDT)
הבעיה המהותית אינה בטיב השירות אלא בדת ובכפיית טקסים שוביניסטים שמחפצים נשים על ציבור שסולדת מכך. • ♀♂קלאושיחה17:18, 25 ביולי 2013 (IDT)
רוב הציבור בישראל הוא בעל זיקה במידה כלשהי ליהדות וכן רוצה לקיים את הטקסים הדתיים של ברית מילה, בר מצווה ונישואין (רציתי להוסיף גם קבורה כהלכה, אבל זה יהיה קצת מוזר לרשום שאנשים רוצים למות, אז אסייג שרוב הציבור רוצה שאם הוא כבר מת אז שיקבר כהלכה). הצרה היא שבמקום לקבל רבנים מסבירי פנים הוא מקבל רבנים שמתייחסים בגסות לחילונים/מסורתיים כי הם לא דתיים מספיק לשיטתם וחלק אף מנצלים את תפקידם ל"בקשת" תרומות ותמיכה פוליטית. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 17:25, 25 ביולי 2013 (IDT)
אביר, רוב הציבור אינו מעוניין ברבנות הראשית ואין לו חפץ בה. החרדים לא מכירים בסמכותה והאתאיסטים גם. רוב החילונים יסתדרו מצוין בלעדיה - כדי לעשות לילדים ברית מילה, אין צורך ברבנות ראשית ומי שרוצה לשמור כשרות, יעשה זאת בלעדיה. ובעניין הקבורה... כאן קבור הכלב! מי שמעוניין ברבנות המפרידה בבית הקברות בין בני משפחה בגלל ספק ביהדותו של מי מהם? מי מעוניין ברבנות המפרידה בבית הקברות בין לוחמים שנפלו יחד או למען אותן מטרות? זו רבנות חשוכה, המוטרדת מגלגולי מחילות ועוד ענייני וודו דומים - זו לא יהדות! בברכה. ליש - שיחה 17:32, 25 ביולי 2013 (IDT)
אביר, גם הציבור שהיא בעלת זיקה ליהדות כדבריך לא בהכרח חפצה בטקסים אורתוקסים שמחפיצים נשים. לו לא היתה כפיה אורתודקוסית, היה אפשר לבדוק את השערתך שזו האפשרות המועדפת. הנסיון שלי עם הרבנות היה פקידים שלא הסתכלו עלי כי אני אישה ואימי נאלצה להתמודד עם רב שלא הצליח לחשב שברים פשוטים עבור צו ירושה. למרבה המזל, אמי שולטת בחשבון ברמה של כיתה ג' ויכלה לסייע לו. • ♀♂קלאושיחה17:38, 25 ביולי 2013 (IDT)
אריה, דתות זה דבר מתפתח, אפילו אם מאמיניהן טוענים אחרת. ככל הנראה משה רבנו לא היה מזהה כאנשי דתו את זלמן-שניאור הלבוש כמזרח אירופאי מהמאה ה-19 ומתפלפל ביידיש על כך שנגאלו ממצרים משום שלא שינו את שמם, לשונם ומלבושם. Botend - שיחה 17:45, 25 ביולי 2013 (IDT)
למרות שעיקרי דת אמת אינם משתנים ואינם מתפתחים, לבוש ולשון אלו דברים מתפתחים, ולכן יש להעריך כי משה רבנו היה מאד שמח לראות שכאז כן עתה שומרים היהודים החרדים על שמם לשונם ולבושם המיוחד להם, והמחריג אותם מהגויים אשר סביבותיהם. טיפוסי - דברו איתי 18:04, 25 ביולי 2013 (IDT)
"עיקרי דת אמת אינם משתנים ואינם מתפתחים", וכמובן, ערכיהם של היהודים החרדים זהים לאלה של משה רבנו. אח, הבורות היא אושר. אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"ג, 18:14, 25 ביולי 2013 (IDT)
דייק בלשונך, וכמובן עיקרי הדת של היהודים החרדים זהים לאלה של משה רבנו. אח, האמת היא חיים ואושר. טיפוסי - דברו איתי 18:35, 25 ביולי 2013 (IDT)
כמובן, כמובן. אני חושד שיש לנו הגדרות שונות למושג "אמת". אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"ג, 21:35, 25 ביולי 2013 (IDT)
ללא ספק. טיפוסי - דברו איתי 01:30, 26 ביולי 2013 (IDT)

ראו נא דבריו של יו"ר תנועת "יהדות של תורה" א"א אורבך, איש מדעי היהדות, מענקי הרוח הישראלים, על מוסד הרבנות. הדברים נכתבו ב-1972 (לפני יותר מ-40 שנה!):

קשה מאוד – אך חייבים – להודות בעובדה, שהתקווה שתלו ברבנות הראשית בעת יסודה, לפני 51 שנה, לא נתגשמו, ולא עוד אלא אף איכזבו... היה כבר די בזיון בבחירות הקודמות. מצב זה איננו מקרי. שורשיו נעוצים בזיווג הבלתי-מוצלח בין הקמת מוסד מרכזי-דתי, שסמכותו צריכה לבוא בעקר מגדלות רוחנית ודתית, לבין מקימיו, שסמכותם באה מכוח מוסד ממלכתי-חילוני... לאחר שהרבנות הראשית עברה את יובל-השנים הראשון לקיומה, צריך לציין בכאב, כי לא זו בלבד שהרבנות לא זכתה בגולה להכרה כבעלת סמכות דתית-הלכתית מרכזית, אלא גם סמכותה בארץ נתערערה וכמעט אבדה... לא בעיני חוגים קיצוניים, בחוגים של עולם-הישיבות, שם אין הרבנות מוכרת כלל, אלא גם בעיני חוגים דתיים ליבראליים...
אני סבור, כי הגיע הזמן לבטל את המוסד הקרוי בשם רבנות ראשית. הגעתי למסקנה זו בצער רב. לדעתי, צריך לחדש את הקהילות בישראל. אין תקנה לחיים הדתיים בארץ אלא על-ידי קיומן של קהילות, אשר יבחרו במנהיגיהן ורבניהן – קהילה-קהילה לפי טעמה ולפי הבנתה. המצב כיום הוא, שהגופים הבוחרים את הרבנים (כגון המועצות הדתיות) מורכבים על פי מפתח מפלגתי. נוהג זה הוא פסול מיסודו. רבנות צריכה להיות בקהילות בלבד... [למפד"ל נדמה] שהיא שולטת ברבנות הראשית. אך לאמיתו של דבר... מקיימים רבנות ראשית בלי היסודות הלאומיים, שעליהם קמה תנועת "המזרחי" ו"הפועל המזרחי".
הרבנות הראשית בישראל שקועה במריבות פנימיות... וזאת – כאשר החיים מעמידים על סדר-היום שאלות עקרוניות המחייבות הכרעה הלכתית ורוחנית, הכרעה לאחר בירור דברים לגופם ולא מתוך חישובים וחשבונות ובוודאי לא מתוך פחד מפני קנאים. עובדה היא, שהרבנות הראשית איננה מכריעה בשאלות-היסוד של החיים. היא איננה נותנת הטון אף לא בעניינים של גיוס בני-ישיבות ושירות לאומי לבנות, ניתוחי מתים ו"מיהו יהודי?". נותני הטון הם הקנאים, הסרים למרותם של אדמו"רים וראשי-ישיבות קנאיים ושל "מועצת גדולי התורה". ואם הרבנות הראשית ויתרה על עצמאותה ועל עצמיותה – מה טעם יש בה ומה צורך יש בה?

ארבעים שנה – ומה השתנה לטובה במצבה של הרבנות? אילו נימוקים נוספו בעד קיומה? יוק. אביעדוסשיחה י"ח באב ה'תשע"ג, 17:22, 25 ביולי 2013 (IDT)

ובכן, למדינת ישראל שמציגה עצמה כמדינה יהודית, יש אינטרס חיוני להציג לפחות כלפי חוץ מוסד רבנות ראוי לשמו שפועל בתחומי הדת המגוונים, וממומנת על ידה, הבעייה היא שמדינת ישראל היא למעשה מדינה חילונית וככזו יש לה בעייה קשה עם כל ממסד דתי שמנסה להשפיע עליה, ולכן היא עושה כל מאמץ לצמצם ככל האפשר את השפעתה על הציבור בישראל, ולרוב מצליחה בכך. ועדיין ישנם נושאים חשובים כמו נישואין וגירושין ועוד, שנתונים תחת סמכות מוסד הרבנות באופן בלעדי, ובאם ינסו לפגוע בסמכותו בעניינים אלו, או לחילופין ינהלו את המוסד אנשים שאינם כפופים להלכה בלבד, המוסד הופך ללא רלוונטי, והציבור הנשמע להלכה ידאג לעצמו ולבניו שיינשאו ליהודים על פי ההלכה בלבד, באמצעות רשימות יוחסין נפרדות, וזה לא איום, זו תחזית ריאלית. טיפוסי - דברו איתי 17:40, 25 ביולי 2013 (IDT)
(א) ישראל לא "מציגה עצמה" כך; היא באמת מדינה יהודית, כשם שפינלנד היא מדינה פינית. (ב) לא רואה למה יש לה "אינטרס חיוני" כזה שתיארת. (ג) דמוקרטיה ליברלית היא בהגדרה "מדינה חילונית". (ד) המובנים שבהם ישראל מתרחקת ממאפייניה של מדינה חילונית, היינו מסירה של עניינים כמו הסדרת מעמד אישי לרשותם של גופים דתיים, מימון ממשלתי נרחב מאוד של שירותי דת, הפליה על רקע דתי – כל אלה הם טעמים לפגם, שנזקם רב מתועלתם. (ה) אכן, רצוי להכיר בכך שמוסד הרבנות הראשית על שלוחותיה אינו רלוונטי, ולבטלו, כחלק מהפרדת הדת מהמדינה. (ו) אדרבה: שידאג מי שירצה לדאוג לתחזק רשימות יוחסין נפרדות. זה ממש לא מפחיד. אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"ג, 18:09, 25 ביולי 2013 (IDT)
כמובן שאם יהיו בכנסת רוב שיצדד בעמדתך, הם יפעלו בהתאם, כדי לבטל את מוסד הרבנות. טיפוסי - דברו איתי 18:35, 25 ביולי 2013 (IDT)

מדינת ישראל במקום השני (יחסי) בזכייה בפרסי נובל[עריכת קוד מקור]

כך נאמר בסרטון הזה. בד"כ העניין עם פרסי נובל מיוחס ליהודים ולא למדינת ישראל. האם הנתון הזה נכון? 93.172.188.158 21:45, 24 ביולי 2013 (IDT)

ראה רשימה בוויקי באנגלית, List of countries by Nobel laureates per capita. שם נטען שישראל במקום ה-10 לפי מספר הזוכים לנפש בפרס נובל בכלל, ובמקום ה-14 לפי מספר הזוכים בענפי המדע (כולל כלכלה) ללא הפרסים לשלום ולספרות. יש להניח שבשקלול הפרסים מ-1948 ואילך דירוגה של ישראל היה גבוה יותר, כיוון שמצויות מעליה מדינות כשווייץ ואוסטריה שגרפו פרסים רבים לפני 1948. (עוד יש לשים לב, שברשימה בוויקי באנגלית מנו כל אדם שקיבל פרס באופן שווה מבלי להבחין בין אנשים שחלקו פרס אחד עם אחרים, כמו למשל עדה יונת, לבין אנשים שזכו לבדם).
למי שלבו מתרחב משמחה ומגאווה מהישג זה אזכיר שפרסי נובל של היום ניתנים לרוב לאנשים שלמדו בבית הספר לפני 40-50 שנה והתקבלו לאוניברסיטה לפני 30 או 40 שנה, כך שההצלחה של היום, כפי שנמדדת במדד זה, משקפת יותר את הישגי העבר מאשר את המצב בהווה. דב ט. - שיחה 13:33, 25 ביולי 2013 (IDT)
הערתו האחרונה של דב ט. היא עובדתית, אך היא מושמעת לעיתים קרובות על ידי אנשים הטוענים שמצב החינוך התדרדר ולכן בעתיד ישראל לא תוכל להמשיך לקבל פרסי נובל כמו שקיבלה עד עכשיו. לגבי טענה זאת יש לאמר ראשית שהיא הושמעה רבות בשנות ה-90 לפני שהישראלים החלו לקבל פרסי נובל במדעים, כהסבר מדוע ישראלים אינם זוכים בפרסי נובל (החינוך הישראלי גרוע וכו', לא מספיק משקיעים כסף באקדמיה ושאר טענות מעין אלו). לאחר שהתברר שהטענה הופרכה, וישראלים קבלו פרסי נובל במדעים, הטענה הוסבה לגרסתה הנוכחית. שנית, בפרסי נובל במדעים זוכים בני ובנות האלפיון העליון ההשכלתי של החברה. רמת ההשכלה המוענקת לאזרח הממוצע במדינה מסויימת היא על כן נעדרת כל קשר לסיכוי לזכות בפרס נובל והשאלה צריכה להיות האם המוכשרים ביותר בחברה מקבלים הזדמנות נאותה להשכלה. התשובה על כך בישראל, היא ללא שום ספק כן. אותו דבר נכון לגבי תקצוב האקדמיה הישראלית. חוקרים מוכשרים בישראל מצליחים יפה מאוד לגייס תקציבי מחקר גדולים ואין להם בעייה לחקור ולהצליח. הבעייה היחידה היא שהם מנועים מלקבל משכורות יותר גבוהות מאלו של עמיתיהם הבינוניים ומטה. עדירל - שיחה 13:50, 25 ביולי 2013 (IDT)
המשפט האחרון אינו נכון. שכר חברי הסגל כולל מרכיב של 10% המוענק לפי קריטריונים שונים (פעילות מנהלית ומחקרית), ויש תוספות מחקר לא מבוטלות למי שזוכה במענקי מחקר תחרותיים. מצד שני שכר הבסיס אינו תלוי בתחום המחקר, ולכן אי אפשר לשלם לחוקר בכלכלה פי חמישה מלחוקר בסוציולוגיה, כמקובל בארצות הברית. עוזי ו. - שיחה 14:48, 25 ביולי 2013 (IDT)
" בפרסי נובל במדעים זוכים בני ובנות האלפיון העליון ההשכלתי של החברה. רמת ההשכלה המוענקת לאזרח הממוצע במדינה מסויימת היא על כן נעדרת כל קשר לסיכוי לזכות בפרס נובל" - אני חושב שיש ויש קשר. כשעדה יונת או דן שכטמן עלו לכיתה א' הם עדיין לא היו בשום אלפיון השלכתי מוגדר אלא רק ילדים קטנים עם פוטנציאל גדול. על מיצוי הפוטנציאל הזה עמלו בין היתר המורה שושנה מכיתה א', המתרגל מיקי מסמסטר ב' והפרופ' אלקנה משנה ג', כמייצגי מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה הכללית. דוגמה מאד חדה לנקודה הזו היא מדינות, שבהן ילדות לא נשלחות לבתי ספר כלל. אילו נולדה עדה יונת במדינה כזו, ככל הנראה היא לא היתה מקבלת שום פרס מדעי. באופן דומה, אילו נולד דן שכטמן במדינה שאין בה מוסד מקביל ברמתו לטכניון, סיכוייו לזכות בפרס מדעי חשוב היו קטנים, וסביר מאד שאילו היה זוכה בפרס כזה הוא היה זוכה בו כאזרח של מדינה אחרת. אמנם קורה שגאון אחד למיליונים כמו מייקל פאראדיי מגיע להישגים כבירים מנקודת התחלה גרועה וכמעט ללא תמיכה, אבל במקום שיש בו מערכת חינוך טובה לכל, האפשרויות נפתחות לפני קבוצה רחבה בהרבה.
אני כן מסכים ששיעור הזוכים בפרס נובל דווקא הוא מדד לא מוצלח לאיכותה של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, גם בהסתכלות כמה עשורים לאחור. דב ט. - שיחה 10:30, 28 ביולי 2013 (IDT)
אבותי ואבותיך גדלו במדינות בהן ילדים וילדות לא הלכו לבית הספר, אבל הוריהם דאגו לתת להם השכלה מעולה וכך הם יצרו את הקישור בין העם היהודי להשכלה המחזיק עד היום. גם במדינת ישראל של היום, ישנה שכבה רחבה של הורים הדואגת לחינוך ילדיהם, ואינה מסתמכת על כך שהמדינה תדאג להם (כי היא לא). במדינת ישראל יש וימשיכו להיות מוסדות חינוך מעולים, לא בגלל עזרת המדינה, אלא למרות ה"עזרה" שלה. ברבים מבתי הספר במדינת ישראל ימשיכו לגדול ילדים משכילים, לא בגלל בית הספר, אלא למרות בית הספר. שיפור בתי הספר, יוכל לדחוף עוד שכבה של האוכלוסיה לכיוון משכיל יותר (משהו בסגנון פרוייקט משלוש לחמש של בוגרי הטכניון), אבל הילדים תאבי הדעת, ימצאו את דרכם גם למרות בתי הספר, אם הדבר יידרש. עדירל - שיחה 11:06, 28 ביולי 2013 (IDT)
אינני יודע מאיפה באו אבותיך. כללית, רמת החינוך ברוב הקהילות היהודיות בדורות הקודמים היתה נמוכה, כפי שיעידו דיווחיהם בני התקופה. למשל, התיאור הבא המתייחס לקהילת גרוזיה בסביבות 1800 דומה ברוחו לתיאורים דומים מרחבי מזרח אירופה והמזרח התיכון: "חינוך הילדים נמצא עוד במצב הקודם: חינוך טרדיציוני, בלי שום שיטה ובלי שום סדר, ריק כמו בחיצוניותו כן גם בתוכנו. החינוך היה מסור בידי "חכמים", אשר לא קראו ולא שנו ולא ידעו בין ימינם ושמאלם והם חינכו דורות על דורות במשך מאות שנים." [1]
ייתכן מאד שרמת החינוך של ילדי היהודים היתה טובה יותר מזו של מרבית העמים שסביבם, אך היתה טובה הרבה פחות מזו של מערכות החינוך הציבוריות שהחלו לקום במדינות המערב החל מהמאה ה-19.
הקישור בין העם היהודי להישגים מדעיים הוא מודרני; בכמה שמות של מדענים יהודים חשובים אתה יכול לנקוב מראשית העת החדשה ועד סוף המאה ה-19? רוב מכריע מבין אותם יהודים, שזכו להישגים מדעיים בדורות האחרונים, התחנכו במערכת חינוך ציבורית במדינות המערב. הם לא הסתמכו על חינוך מידי הוריהם בלבד. אני מסכים שיש יחידי סגולה שיכולים להצליח כמעט בכל מקום, כמו פאראדיי שציינתי, אבל אפילו בין אנשים חכמים מאד כמו זוכי פרס נובל, עילויים אלה הם מיעוט קטן. היתר לא יגיעו רחוק בלי בית ספר ציבורי טוב ובוודאי בלי אוניברסיטאות טובות. האם ילדה בעלת היכולות של עדה יונת היתה מגיעה להישג מדעי כלשהו, אילו נולדה בקהילה חסידית בפולין ב-1880? או אילו נולדה בזמנה של יונת, אך נשלחה ל"בית יעקב" במקום למערכת החינוך הכללית? האם היה דן שכטמן מגיע למעמד של זוכה פרס נובל ישראלי לולא היה בישראל מוסד ברמתו של הטכניון? זוכה פרס נובל אולי וישראלי אולי, אבל לא שניהם. דב ט. - שיחה 15:30, 28 ביולי 2013 (IDT)
ההבדלים בינינו לגבי הערכת העובדות ההיסטוריות גדולים ביותר, אבל הם עניין טפל לדיון המרכזי. אציין לשם הדוגמא שבית יעקב קם אך ורק בגלל שהמוני יהודים חרדיים בפולין שלחו את בנותיהם לקבל השכלה בגימנסיה. כך גם ההערכה של החינוך הציבורי, שלמיטב ידיעתי היה עלוב ביותר בכל המדינות. לגבי הטכניון, עד כמה שידיעותי מגיעות הוא לא הוקם על ידי מדינת ישראל, גם לא האוניברסיטה העברית בירושלים וגם לא אוניברסיטת בר אילן. בעצם, כמדומני שגם אוניברסיטת תל אביב הוקמה למורת רוח ראשי המדינה ולא להיפך.
יונת למדה בתיכון פרטי בו קיבלה מלגה תמורת עבודה. מאיפה בא לה הרצון ללמוד והמוכנות לעבוד לשם כך? כדאי לשאול אותה, אני מנחש שלא ממערכת החינוך הציבורית. גם אהרן צ'חנובר למד בתיכון פרטי. על אברהם הרשקו ודניאל כהנמן אפילו לא כתוב היכן למדו בתיכון. אני בספק אם הם ראו בתיכון משהו משמעותי. ישעיהו ליבוביץ, אחד ממוריו של הרשקו, למד בבית ולא בבתי ספר, בודאי לא ציבוריים. המשותף לכל האישים הללו, הוא שהם לא הגיעו לאן שהגיעו בגלל שהמערכת הציבורית דאגה לכך שהם ילמדו, אלא הם חיפשו איך ללמוד ולהתקדם וניצלו את המוסדות הקיימים, שייתכן שבמקרים מסויימים היו בתי הספר הציבוריים. ככל שהמערכת הציבורית משתלטת על חלקות יותר גדולות של מערכת החינוך, סביר שנמצא יותר מדענים מצליחים שצמחו במערכת הציבורית, אבל זה לא בגלל הצלחה של המערכת הציבורית (למעט ההצלחה בלבלוע את המערכת הפרטית) אלא בגלל שאנשים אלו גדלו בבתים שדחפו אותם לכיוון של לימוד והשכלה ו/או בדרך אחרת היו בעלי שאיפה וכלים להצלחה (כלים שלא מוקנים בבתי ספר להמונים). ייתכן שבעבר תכונה זאת של היהודים דחפה אותם יותר ללימודים תורניים ורק יותר מאוחר לכיוון של לימודים מדעיים, אבל עובדה היא שהיהודים דחפו להשכלה הרבה יותר מחברות אחרות. לשם הדוגמא, ריצ'רד פיינמן סיפר על האמא היהודיה שהשוותה את הפרופסור לגנרל. את הדחיפה הזאת להשכלה אנו רואים בחלקים נכבדים של הציבור היהודי בישראל גם היום, ועל כן ימשיכו להיות בעמינו אנשים משכילים רבים, בין אם במדע, בהנדסה, בתורה ובין אם בתחומים אחרים. להצלחת מערכת החינוך לתת חינוך טוב להמונים אין עם כך ולא כלום. עדירל - שיחה 16:52, 28 ביולי 2013 (IDT)
אכן יש הבדלים בהשקפותינו לגבי איכות החינוך בקהילות ישראל בגולה בדורות הקודמים, אך לא הבנתי איך דוגמת בית יעקב ממחישה הבדל כלשהו. כל מה שאמרתי בנושא היה שלדעתי לילדה קטנה שנכנסת היום לבית-יעקב יש סיכוי נמוך יותר לזכות בפרס נובל מאשר לילדה שנכנסת לבית ספר ממלכתי.אם אתה מסכים או לא לטענה זו ודומות לה שהעליתי, כנראה לא נדע. היא נובעת ישירות מן הטענה שאין "ולו כלום" בין מערכת החינוך לקיומם של אנשים משכילים בעמנו.
תיכון חדש הוא, עד כמה שידיעתי מגעת, חלק ממערכת החינוך הציבורית, מבחינת תקצוב, פיקוח וכדומה. כהנמן למד בליד"ה, שמקבל כספי ציבור, וחוויותיו משם היו חיוביות ביותר. זוכה נוסף שמשום מה לא הזכרת, שכטמן, למד בתיכון ברנר בפ"ת, לפי הערך עליו. כל הנ"ל למדו בבתי ספר יסודיים ציבוריים. לרשימת זוכי פרס נובל לפי תיכון ראה כאן Nobel Prize laureates by secondary school affiliation מרבית התיכונים שכמה מבוגריהם זכו בפרס נובל היו תיכונים ציבוריים אמריקאיים.
הטענה שיונת או מדענים אחרים נהנו מדחיפה חזקה מהבית ומיתרונות ייחודיים נוספים בהחלט מקובלת עליי, לא טענתי שעצם הכניסה של ילד למערכת חינוך ציבורית היא תנאי מספיק להפיכתו למדען גדול ומובן שנדרשים תנאים נוספים. ואולם, במקום שאין בו מערכת חינוך ציבורית טובה הפתוחה לכל, רוב-רובם של בעלי הכשרונות לא ימצו את כשרונם. כזה היה גם גורלם של רוב-רובם של היהודים, שאת חינוכם אתה מהלל, לאורך רוב הדורות.
אינני רואה חשיבות רבה לשאלה האם הטכניון הוקם בתקופת עצמאותה של המדינה או בתקופת היישוב. כך או כך הוא מוסד ציבורי. דב ט. - שיחה 17:56, 28 ביולי 2013 (IDT)
דיון זה הולך לכל מיני כיוונים, ואני מעדיף לשמור על מיקוד בשאלה הבודדת איתה התחלנו: מה הגורם למצויינות בחברה? מערכת חינוך ציבורית טובה או שאיפה למצויינות של אחוז גבוה בחברה, שאיפה הדוחפת את אותו חלק בחברה לנצל את האפשרויות העומדות לרשותו כדי להגיע למצויינות השכלתית (במובן הרחב).
תיכון חדש בו למדה יונת היה בית ספר פרטי, לא עירוני, שמומן משכר לימוד. מציאות זאת השתנתה. הליד"ה הוא בית ספר פרטי, בוודאי כך כשכהנמן למד בו (אני בספק אם באותה תקופה הוא קיבל אפילו אגורה אחת מהמדינה או מהעירייה). אציין כהערת אגב שבשנת 1970 הממסד החינוכי הציבורי יצא במלחמה נגד הליד"ה ומנע מתלמידים ששאפו למצויינות ללמוד בליד"ה, בשם האינטגרציה הקדושה, ובג"ץ אישר את המהלך הזה של הממסד. זה כמובן היה הרבה אחרי תקופתו של כהנמן. את שכטמן לא הזכרתי, מכיוון שאיני יודע מה היה בית ספר ברנר באותה תקופה, ייתכן שבי"ס זה היה בי"ס ציבורי. איני טוען שבי"ס ציבורי הורס את כל התלמידים העוברים בו (רק חלק נכבד מהם). טענתי היא שהמערכת הציבורית אינה משמעותית לאנשים אלו, וכי תלמידים בעלי שאיפה למצויינות יגיעו למצויינות גם בלי המערכת הזאת.
כל זוכי פרסי הנובל הישראליים בכימיה וכלכלה למדו במקום שאין בו מערכת חינוך ציבורית טובה הפתוחה לכל, גם אם ייתכן שהצעיר שבהם גדל בעיר בה כבר היו בתי ספר תיכוניים עירוניים ובחר שלא ללמוד בהם.
השאלה איננה האם הטכניון הוא מוסד ציבורי או לא, אלא האם יש הכרח בהיותו מוסד ציבורי כדי שאנשים יגיעו למצויינות. מכך שהטכניון נוסד לפני הקמת המדינה, ברור שהתשובה היא שלילית.
"רוב-רובם של בעלי הכשרונות לא ימצו את כשרונם" - היא עובדה שלא תשתנה בעתיד הנראה לעין. השאלה שאותי מעניינת היא מה הוא הגורם שיגרום לכך שבישראל יהיה אחוז גבוה יחסית של בעלי כשרון שימצו את כשרונם, והתשובה שלי לכך היא חברה שבה הערך של לימוד והשכלה ומיצוי כשרונות (גם ביזמות הייטק ובלימוד תורה) הוא גבוה מאוד ודבר שיש להשקיע בו משאבים. גם אם מחר ילאימו את כל מערכת החינוך של מדינת ישראל ובכך בהכרח יורידו את איכות החינוך בישראל בעוד כמה רמות, ויאסרו בחוק על מתן שיעורים פרטיים (כמדומני שיש חוק כזה בקוריאה, ומחוקקינו מסוגלים לכל מעשה נבלה), איני חושש לעתיד הכשרונות בישראל מכיוון שהערך שהחברה היהודית מייחסת להשכלה הוא מספיק גבוה כדי להביא די והותר הורים להפר את החוקים הללו ולמצוא פתרונות יצירתיים לחינוך ילדיהם. עם זאת, בוודאי שמערכת חינוך חופשית ותחרותית, תתרום להעלאת אחוז בעלי הכשרונות הממצים את כשרונם, כפי שהראו מחקרים השוואתיים בין מדינות. עדירל - שיחה 19:30, 28 ביולי 2013 (IDT)