ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:כע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

י"ז בסיוון ה'תשע"ט - 20 ביוני 2019

  • יום נהדר לכולם

מחר, י"ח בסיוון - 21 ביוני


ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138


טקסט לבן לצורך צורת הדף

בבקשה תגידו לי שאני טועה[עריכת קוד מקור]

בפרק האחרון בסדרה היה היה - האדם נאמר שהאוכלוסיית העולם בשנת 2010 תמנה כ-7 מיליארד איש. [1] (בדקה החמש וחצי של הסרטון)ולפי הערך דמוגרפיה של העולם זה נכון! הבעיה היא שבהמשך אותו פרק ישנן נבואות שחורות...--שלום1234321אפצישיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט 17:24, 4 ביוני 2019 (IDT)

אתה (כנראה) טועהFace-smile.svg. התחזית של הפרק (משנות ה-70) טוענת לזמן הכפלה של כ-35 שנה שהיה נכון אז. בינתיים האטנו לכדי הכפלה כל 52 שנה לערך. כלומר האוכלוסיה עדיין גדלה, אבל בקצב איטי יותר ויותר. למעשה במדינות המפותחות האוכלוסיה כבר לא גדלה משמעותית ולפעמים אפילו קטנה. בהנחה שהעולם השלישי יצטרף למגמה הזו, האו"ם חוזה התייצבות עד סוף המאה על 11 מיליארד בערך. לעומת זאת הסדרה חוזה 7 מיליארד ב-2010, 14 מיליארד כבר ב-2040 ו-28 מיליארד ב-2070 (היינו זמן הכפלה של 30 שנה בלבד). ע"ע אדם#בית גידול, תפוצה ואוכלוסייה. H. sapiens - שיחה 09:11, 5 ביוני 2019 (IDT)
https://amp.theguardian.com/commentisfree/2014/sep/02/limits-to-growth-was-right-new-research-shows-were-nearing-collapse Yshaveh - שיחה 17:09, 7 ביוני 2019 (IDT)
H. sapiens אוכלוסיית העולם הוכפלה מ-1 מיליארד ב-1804, ל-2 מיליארד ב-1927. מ-1927 ל-1974 היא הוכפלה ל-4 (37 שנים). מ-1960 ל-1999 היא הוכפלה מ-3 ל-6 (39 שנה). מ-1974 (4 מיליארד) היא תוכפל קרוב לוודאי ב-2023 ל-8 מיליארד כלומר 49 שנה. בקצב הנוכחי היא מוכפלת כל 65-70 שנה, אבל הקצב נמצא בירידה ולכן לא נראה ב-2090 16 מיליארד. איתן - שיחה 10:29, 9 ביוני 2019 (IDT)
קשה לעשות תחזיות לתקופות כל כך ארוכות, אבל בהסתמך על כך ששיעור הפריון העולמי הוא סביב 2.4, נמצא בירידה וגדול אך מעט משיעור התחלופה הדמוגרפי העולמי, ניתן בשקט להעריך שב-2035 נגיע ל-9 מיליארד, וסביב 2050 ל-10 אבל אז הקצב יהיה הרבה יותר איטי. איתן - שיחה 10:34, 9 ביוני 2019 (IDT)
ולסיום אני ממליץ לקרוא על תומאס מלתוס שסיפק תחזיות שחורות כבר ב-1798. איתן - שיחה 10:35, 9 ביוני 2019 (IDT)
המתמטיקה של הדמוגרפיה מסובכת (בנוסף לוויכוחים על הנתונים עצמם) ויש דרכים שונות לחשב זמן הכפלה (Doubling time). אני בד"כ מסתכל על אחוז הגידול השנתי, אבל כדי לקבל מספר יותר אינטואיטיבי אני לפעמים מחשב זמן הכפלה = אחוז גידול שנתי/70. אפשר גם לחשב זמן הכפלה ישירות מתוך אוכלוסיית העולם ואז מקבלים גרף כזה.
בכל צורות החישובים מגיעים למסקנה דומה, והיא שאוכלוסיית העולם גדלה אבל בקצב הולך וקטן, וכנראה תתיצב לקראת סוף המאה. למתעניינים, אי הוודאות המוצהרת בתחזית המעודכנת של האו"ם לשנת 2100 היא רווח בר-סמך של 95% מ-9.6 מיליארד נפש ועד 13.2 מיליארד נפש.
זו אולי אי-ודאות קטנה ממה שהאינטואיציה של רובנו אומרת. אבל כפי שכתב איתן למעלה, כבר כיום האשה הממוצעת בעולם מולידה פחות מ-2.5 ילדים, וזה קרוב מאוד לשיעור הפריון הנדרש ליציבות (בערך 2.3, תלוי באחוז הילדים שלא יולידו ילדים בעצמם). לכן העלייה באוכלוסיה שעדיין ישנה היא בעיקר תוצאה של תהליכי "מומנטום". למשל, תוחלת החיים ממשיכה לעלות, ומספר הנשים בגיל הפוריות עדיין עולה למרות שבממוצע כל אחת מהן מולידה פחות ילדים. המומנטום הזה צפוי להמשך עד סוף המאה לערך.
ברור שיכולות להיות הפתעות, אבל הן תצטרכנה להיות בקנה מידה שלא ראינו באלפי השנים האחרונות כדי לגרום חריגה משמעותית מהתחזית הנ"ל. משהו כמו שואה אקולוגית/מלחמת עולם שלישית שיהרגו אחוז ניכר מאוכלוסיית העולם, דת עולמית שתקדש פוריות מירבית, או תגליות מדעיות שיכפילו את תוחלת החיים. H. sapiens - שיחה 13:51, 9 ביוני 2019 (IDT)
אולי אחדש לך משהו, ללא אפריקה כבר היום שיעור הפריון העולמי הוא 2. כלומר, העולם שמחוץ לאפריקה על מסלול של ירידה, כמובן בגודל הדורות. שיעור הפריון של התחלופה לא ידוע כי יותר מדי נעלמים (מספיק שבהודו ובסין עשים הפלות כדי לא ללדת בנות) ולכן 2.3 זה אומדן. איתן - שיחה 22:50, 9 ביוני 2019 (IDT)
אהבתי את הגרף שצירפת - הוא מתאים למה שכתבתי על 65-70 שנה להכפלה מ-5 ל-10... איתן - שיחה 22:56, 9 ביוני 2019 (IDT)
תהיה חריגה אם שיעור הפריון יעלה שוב. זה לא סביר, אבל אני לא חושב שזה קיצוני כל-כך או שזה יחייב דת עולמית שתקדש פוריות מירבית. מספיק שיעלו ל-3+ ילדים לאשה, לא צריך לחזור לדפוסי ילודה של איכרים במאה ה-19. תרחיש שבו נשים חוזרות ללדת בקצב של שנות החמישים או השישים במערב הוא לא דבר קיצוני במיוחד בעיניי. הוא יכול לנבוע לא מאיזו חזרה המונית בתשובה או גל גואה של שוביניזם, אלא דווקא משיפור במעמד האשה - חלוקה שווה יותר של נטל גידול הילדים, הפחתת הפגיעה בקריירה של אמהות ושל הורים בכלל (דפוסי עבודה שמקדמים איזון בין העבודה לחיי המשפחה והחיים הפרטיים לעומת המצב הנוכחי). דב ט. - שיחה 09:35, 10 ביוני 2019 (IDT)
אוסיף גם ששיעור הפריון הוא נתון שקשה יותר להעריכו במדויק מכפי שחושבים, ואם מסתכלים על תחזיות מהעבר רואים שהטעויות הן גדולות. הטענה התמימה "אשה יולדת בממוצע 2.4 ילדים בחייה" מחביאה אי-ודאות גדולה. אנו יודעים לומר בדיוק כמה ילדים ילדה אישה שעברה את גיל הפוריות, ובת כמה היתה כאשר ילדה אותם. אנו יודעים כמה ילדים כבר ילדה אשה בת 30, איננו יודעים כמה ילדים תביא לעולם אשה שטרם עברה את גיל הפוריות. שינויים בדפוסי הגיל של הבאת ילדים לעולם יכולים לגרור טעויות גדולות בהערכת הפיריון הכולל. דב ט. - שיחה 09:43, 10 ביוני 2019 (IDT)
חזרה ל-3 ילדים לאשה ומעלה תהיה שינוי עצום כאשר מדובר בממוצע על פני העולם כולו (בגלל זה אמרתי דת עולמית). זה אומר שיהיו הרבה נשים ומגזרים עם הרבה יותר ילדים מזה. אילו היינו רואים מדינות מפותחות שבהן כבר מתרחש תהליך כזה הייתי אומר שזה לפחות אפשרי. האינדיקציה ממאות השנים האחרונות היא שרוב האזורים עוברים אותם תהליכים עולמיים, אבל בהפרשי זמן של לפחות עשרות שנים: האירופים ירדו לאזור ה-2 ילדים לאשה כבר לפני כמה עשורים, האסייתים קרובים ליעד הזה והאפריקאים רק התחילו. H. sapiens - שיחה 12:08, 10 ביוני 2019 (IDT)
דב ט. לצערי אני פסימי. העולם הולך לכיוון של פחות ופחות, והבעיות הכלכליות והחברתיות כבר בפתח. צעירים בחלקים גדלים והולכים רוצים מעט ילדים, אם בכלל, כדי להעניק להם את החינוך והעתיד האופטימליים. הירידה בילודה משנות השבעים נקראת התמורה הדמוגרפית השנייה, והיא לא מבשרת טובות. איתן - שיחה 09:20, 11 ביוני 2019 (IDT)
H. sapiens האירופאים כבר ב-1.6 בממוצע. אסיה לא הרחק מהם. למעשה סין , עם 1.6, אבל יש האומרים שזה נתון מפוברק. הודו עם 2.2 והמגמה נמשכת. יפן וקוריאה במיוחד כבר הרבה מתחת. איתן - שיחה 09:23, 11 ביוני 2019 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אגב, כשאני אומר לצערי, זה לא בגלל שאני חושב שהעולם צריך עוד אוכלוסייה, אלא שהתכווצות רעה לו. איתן - שיחה 09:24, 11 ביוני 2019 (IDT)

זה לא עניין של פסימיות או אופטימיות, אלא של הכרה בדינמיות של המציאות ובמגבלות יכולת החיזוי לטווח הבינוני והארוך. לכל כיוון. שיעור הילודה במערב יכול בהחלט להמשיך לרדת, גם זאת מבלי שתוכרז איזו דת חדשה, יכול להתייצב בערכים הנוכחיים ויכול גם לעלות. הייתי פוסל כמאד לא סבירה את האפשרות שיעלה לרמות של רהט ומאה שערים (כדי שזה יקרה צריך באמת שינוי יסודי מאד בתרבות ובחברה) אבל תנודה של המטוטלת לכיוון 3+ - אפשרית בחלט. דב ט. - שיחה 10:07, 11 ביוני 2019 (IDT)
דב ט., סביב ממוצע יש שונות. אם הממוצע יתנודד בחזרה ל-3+ אנחנו אמורים לראות לפחות כמה מדינות שאכן חוזרות לרמת רהט ומאה שערים, ועושות זאת כבר כיום. איתן, כפי שכתבתי למעלה מספר הילדים לאשה אמנם יורד, אבל מספר הנשים בגיל הפוריות עדיין גדל (וגיל הפוריות מתארך) ולכן בעשרות השנים הקרובות לא צפוי שנראה פחות ילדים. לא שזה ידאיג אותי: פחות ילדים אומר יותר מבוגרים ויותר הכנסה פר ילד, מה שאומר חינוך טוב יותר. H. sapiens - שיחה 11:02, 11 ביוני 2019 (IDT)
רמת הפיריון במערב ירדה בעשורים האחרונים פחות בגלל שינויים בקצוות (נשים ללא ילדים, או נשים עם 5 ילדים ומעלה) ויותר בגלל תזוזה של הנורמה, במובן החברתי, מ 2-3 ילדים למשפחה ל 1-2. זה בהחלט יכול להתהפך, גם ללא דרמות גדולות. כאמור, תחזיות עבר לא לגמרי דייקו, לא בגלל שלא ידעו סטטיסטיקה לפני 40 שנה אלא מפני שלא קל לחזות התנהגות אנושית לטווחי זמן בינוניים וארוכים. תחזיות שנעשו בשנת 1960 בקירוב על גודל האוכלוסייה בשנת 2000 למשל לא צפו את הירידה בשיעור הפריון או המעיטו בהערכתה. לא הייתי שולל את האפשרות לטעות הפוכה. דב ט. - שיחה 11:15, 11 ביוני 2019 (IDT)
הערה 1: גיל הלידה הפוטנציאלית מתקצר. גיל הלידה הראשונה הולך ומתאחר. נכון שנשים יולדות יותר מאוחר אבל זה קצה זניח של הילודה. 2. לגבי מספר הנשים בגיל הפוריות, גם זה כבר לא נכון, למעט באפריקה. בסין יש כבר כיום הרבה פחות נשים בגיל הפוריות (למעשה התחזית היא שבסין האוכלוסייה תפסיק לגדול ב-2030) ובהודו (שאותה אגב אני חוקר) יש נטייה ברורה להמשך ירידה בפריון שעדיין לא מתבטאת בירידה של ממש במספר הלידות. (בהודו אגב יש תוכנית מובנית לתכנון המשפחה, ורוב הנשים שם מביאות סביב 2 ילדים ומפסיקות שם. יש מדינות רבות בהודו עם שיעור ילודה אירופי). העולם נמצא היום במהלך של שינוי גדול, ולמעשה, ללא אפריקה אנחנו כבר בפחות מ-2. איתן - שיחה 11:17, 11 ביוני 2019 (IDT)
אגב, בסין קיוו שהעלייה מחוק הילד האחר לשני ילדים תשנה משהו. בפועל זה היה שינוי קצר טווח והסיניות מביאות פחות או יותר אותו מספר כמו קודם. החוק הקודם אפשר לחקלאים להביא 2 ילדים בתנאים מסוימים (מדיניות ילד וחצי). איתן - שיחה 11:26, 11 ביוני 2019 (IDT)
כבר שמעתי פעם על --שלום1234321אפצישיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ט 11:39, 11 ביוני 2019 (IDT)
איתן, תעקוב שוב אחרי כל שלושת הגרפים כאן. ולהוציא את אפריקה מהחשבון זה נחמד מתודית בשביל להראות מגמה, אבל בעולם האמיתי אי-אפשר לנתק את אפריקה. H. sapiens - שיחה 12:04, 11 ביוני 2019 (IDT)
/סאפיינס, זה תחום עיסוקי. אני מכיר את המספרים כמעט בעל פה. אל תסתמך יותר מדי על תחזיות האו"ם (אני מסתמך על המספרים שלהם, וגם זה לא תמיד. תחזיות זה סיפור אחר). באפריקה המגמה תימשך עד שהאפריקאים יבינו שלא יהיה להם מה לאכול אם הם ימשיכו, ואז הירידה בפריון תהיה תלולה (אם כי לא מיד בילודה). בהודו ובסין הבינו את זה מזמן ולכן הירידה התלולה בילודה. גיל הילודה כבר מזמן אינו 15-49 ולכן הנתון הזה מטעה. להוציא את אפריקה מהחשבון מאוד לגיטימי . זה מראה את המגמה העולמית ביתר היבשות. זה בדיוק כמו להציג את ישראל בנפרד. איתן - שיחה 12:35, 11 ביוני 2019 (IDT)

Mobile toolbar - עורך חזותי לנייד[עריכת קוד מקור]

אנא סייעו בתרגום הדף

Hello, all, and especially משתמש:Matanya  משתמש:Wikiped201820 משתמש:Yuval12345678910yuval משתמש:YoavRabi משתמש:Amirosan משתמש:Le Comte משתמש:RonyH73 משתמש:לחיים 2 משתמש:סטבו

Remember https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:כיכר_העיר/ארכיון_135#Mobile_toolbar_-_עורך_חזותי_לנייד ?

The mw:Editing team says mw:VisualEditor on_mobile/Edit cards will be ready on Tuesday, 18 June 2019.  An update should be posted there soon.  I think it will have a link to a prototype.  Would you all please put that page on your watchlists?   Whatamidoing (WMF) - שיחה 19:03, 5 ביוני 2019 (IDT)

כביש 90 באנגלית[עריכת קוד מקור]

ב-4 בינואר 2019 שינתה Huldra את שם הערך מ-Highway 90 (Israel ל-Highway 90 (Israel–Palestine בנימוק בתקציר השינוי: more correct, as large part of this is not in Israel
אורך הכביש הוא 480 ק"מ, ולפי הערך בעברית רק 118.5 ק"מ עוברים ביהודה ושומרון, כלומר פחות מרבע – בניגוד לטענת Huldra.

גם בפתיח באנגלית כתוב:

while it passes near the city of Jericho, it runs through Area C and does not enter areas controlled by the Palestinian Authority.

אני מקווה שיש כאן עורך שיוכל להחזיר את שם הערך באנגלית לשמו המקורי. בכל מקרה, יש דף הפניה מהשם הקודם לשם החדש. דוריאןDGW – Talk 00:53, 7 ביוני 2019 (IDT)

למה אתה לא כותב את זה בדף השיחה של הדף ההוא? מעבר לכך: רבע או חמישית הם עדיין חלק גדול. או לפחות חלק לא מבוטל. Tzafrir - שיחה 09:22, 7 ביוני 2019 (IDT)
Huldra כתבה הכי ברור שאפשר:

בפתיח:
Route 90 is the longest Israeli and Palestinian road. (נא שימו לב לקישור הפנימי השני שהכניסה)

במקום:
Route 90 has two checkpoints.
כתבה:
Route 90 has two permanent checkpoints.

In addition, Palestinians are often stopped and turned back at the Beit Ha'arava checkpoint leading to the Dead Sea. This happen mainly but not only on weekends and Jewish holidays; in order "to appease Israeli settlers operating concessions along the Dead Sea's northern shore."[1]

במקום:
In April 2011, a group of people attempted to cycle from Nablus to Jericho.
כתבה:
In April 2011, a group of extreme right-wing activists attempted to cycle from Nablus to Jericho.

את העריכה שלה הגדירה כ-sligt expansion. דוריאןDGW – Talk 17:04, 7 ביוני 2019 (IDT)

גבולי. הולדרה מנועת עריכה בסכסוך הערבי-ישראלי לחודשיים הבאים. אציין שבאנגלית מתייחסים לCanvassing ברצינות (והולדרה ואחרים יודעים להסתכל בעברית...) - אז כל מי שבדיון פה די מנוע מפעולה כלשהי באנגלית.Icewhiz - שיחה 22:28, 7 ביוני 2019 (IDT)
גם לא בתור דן הפלישתי. Tzafrir - שיחה 11:52, 11 ביוני 2019 (IDT)

הערת שוליים[עריכת קוד מקור]

צנזורה בדף האישי[עריכת קוד מקור]

היי, משתמש צינזר ומחק פיסקה שלמה מהדף האישי שלי משתמש:טבעוני 1.

האם אפשר לשחזר ולהגן על הדף ממשתמשים אחרים?

טבעוני 1 - שיחה 21:04, 10 ביוני 2019 (IDT)

מדובר במפעיל, הוא עשה את זה במסגרת תפקידו, וטוב עשה. ככל שתילחם בזה כך תחזק את הרושם שמטרתך אינה השתלבות במיזם משותף. נרו יאירשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:12, 10 ביוני 2019 (IDT)
למה טוב עשה? אסור לי להעתיק לדף שלי מה שכתוב בויקיפדיה על הטרלה הפוכה? טבעוני 1 - שיחה 21:19, 10 ביוני 2019 (IDT)
העתקת את זה אחרי שציינת שמות ספציפיים בהקשר ברור. נרו יאירשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:28, 10 ביוני 2019 (IDT)
אסור לי לכתוב מי כינה אותי "טרול"?
ולכתוב מי צינזר ומחק דברים מהדף שלי, זה מותר?
בינתיים שיחזרתי את הפיסקה שנמחקה אבל לא את השמות של האנשים שכינו אותי "טרול".
טבעוני 1 - שיחה 21:52, 10 ביוני 2019 (IDT)
וגם כתבתי בדף שלי שבעבר עזבתי את האתר הזה למספר שנים אחרי שערך שיצרתי (על ירדן הראל) נמחק. טבעוני 1 - שיחה 21:54, 10 ביוני 2019 (IDT)
טבעוני, עכשיו אני מבין שזה אתה שכתבת לי לא מעט פעמים אותו פוסט ארוך בדף השיחה שלי, שאחרים הקפידו למחוק. הבנתי את המסר, לא צריך לכתוב זאת שוב. אתה גם לא צריך להודות לי על שהוספתי תוכן וסייעתי להציל את הערך החדש שלך, אלה דורון, ממחיקה :)אגסי - שיחה 22:11, 10 ביוני 2019 (IDT)
משתמש:אגסי, ה"פוסט הארוך" שאותו "אחרים הקפידו למחוק" כלל קישור מזוויע לאתר ויקי מצחין שכל תכליתו היא השוואת דוד שי ומשפחתו להיטלר ולנאצים. ה"דיאלוג" שאתה מנהל כאן עם הטרול הזה הוא מחפיר ופושע. יש לחסום את המנוול מיידית ולדוד ומשתמש:Gilgamesh אני ממליץ לפנות לסעד משפטי, יש סבירות לא רעה לפיצוי כספי לא רע בכלל. דגש — 22:24, 10 ביוני 2019 (IDT)
תודה לדגש. אכן הקישור שאליו מתייחס דגש מצדיק תביעת לשון הרע, ובוודאי מצדיק חסימה לצמיתות של טבעוני 1. דוד שי - שיחה 22:41, 10 ביוני 2019 (IDT)
אגסי הטבעוני שכתב לך שם זה טבעוני אחר ואין לי מושג מי זה ואם הוא בכלל טבעוני. אני רק כתבתי את הערך אלה דורון וערכים כמו ירדן הראל.
יש פה משתמשים שכתוב בדף שלהם "נא להתנהג יפה ובנימוס" אבל הם לא מתנהגים לא יפה ולא בנימוס בלשון המעטה.
אני לא יודע מה דוד שי רוצה ממני. יש לו משהו נגד טבעונים?
טבעוני 1 - שיחה 22:51, 10 ביוני 2019 (IDT)
ברגע שראיתי שכתבת כאן שעזבת לאחר שהערך שכתבת על ירדן הראל נמחק, נזכרתי שזה מה שכתבת לי לא מעט פעמים בדך השיחה שלי. אז קשה להאמין להכחשה שלך שזה לא אתה שכתבת בדף שיחתי...
דגש, כבר קיבלת ממני תודה על המחיקה שעשית בדף שיחתי, ביומן תודות כתוב: 09:15, 10 ביוני 2019 אגסי הודה ל־דגש חזק אגסי - שיחה 23:13, 10 ביוני 2019 (IDT)
מי זה ומה הוא כתב לך? הוא קישר לאתרים אחרים? לא הצלחתי להכנס לקישורים שבפוסט שלו. נראה לי שהוא מתחזה.
אכן הראיה שאגסי סיפק היא חד משמעית, מדובר ב"טרול התחת", שאחראי לאתר ספידפדיה. מציע למחוק את כל הערכים שכתב ולשחזר את עריכותיו. כמו כן יש לרכז את כל הכתובות והמשתמשים שלו בדף אחד. Amiroשיחה 07:37, 11 ביוני 2019 (IDT)
אתם מנבלים את הפה ומקללים. אז למה אתם מתפלאים שמשתמשים אחרים גם מנבלים את הפה ומקללים אותכם? טבעוני 1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
טבעוני 1, אזרחית ותיקה או איך שתקרא לעצמך. אנחנו לא מתפלאים על כלום. החזרתי אותך לסטאטוס חסום. --Assayas - שיחה 08:47, 11 ביוני 2019 (IDT)

Amiro, ראה משתמש:אלי גודין/יוני האזרח. דגש — 12:14, 11 ביוני 2019 (IDT)

תודה, דגש, בדיוק חיפשתי דף כזה. האם אתה מכיר מקום בו מרוכזים השמות של כל המשתמשים שהוכרזו רשמית כטרולים? Dovno - שיחה 12:26, 11 ביוני 2019 (IDT)
dovno, כאן. Amiroשיחה 12:52, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה. לא מקום בולט במיוחד, והרשימה בוודאות אינה מלאה. (למשל הטרול מהדיון הנוכחי חסר בה למרות שהוא ותיק למדי, וכן כמה אחרים בולטים) Dovno - שיחה 12:56, 11 ביוני 2019 (IDT)
העברתי לויקיפדיה:התמודדות עם טרולים#טרולים מוכרזים. Amiroשיחה 13:05, 11 ביוני 2019 (IDT)

כתבי העת "משפטים" ו"דווקא"[עריכת קוד מקור]

כתב העת המשפטי החשוב "משפטים", שמאמריו היו גנוזים באתר למנויים בלבד, העלה לאתר חופשי את כל 48 כרכיו, שבהם מאות מאמרים. כ-170 מאמרים מוזכרים אצלנו בפרק "לקריאה נוספת" ובהערות שוליים, וכעת ניתן לקשר אליהם, באמצעות תבנית:משפטים.

גם כתב העת "דווקא" לתרבות יידיש עלה לאינטרנט, אצור לו תבנית בהזדמנות קרובה. דוד שי - שיחה 07:56, 11 ביוני 2019 (IDT)

תודה רבה דוד. דב ט. - שיחה 10:44, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה דוד, בשורות טובות. ביקורת - שיחה 10:46, 11 ביוני 2019 (IDT)
דוד, בהזדמנות זו, האם יש מקום בוויקיפדיה, שבו מרכזים מקורות מידע איכותיים ופתוחים לכל, שניתן לחפש בהם (איני יודע אם ב"משפטים" קיימת אפשרות לחפש)? לדוגמה: אנציקלופדיה אירניקה. זה יכול להיות מועיל מאד. דב ט. - שיחה 10:48, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה רבה. ניסיתי למצוא את המאמר של קרמניצר בעבירה, ולא הצלחתי. ייתכן שחסר להם חלק מהמאמרים. עדירל - שיחה 10:58, 11 ביוני 2019 (IDT)
דב ט. יש את מיזם ויקי ספרייה. יש שם פירוט של כמה מאגרי מידע שנפתחו על ידי המיזם העולמי, ועוד כמה מאגרים שאני הכרתי, אבל המיזם זקוק לעוד מתנדבים ועוד מאגרים... דריה - שיחה 10:19, 12 ביוני 2019 (IDT)
יצרתי גם את תבנית:דווקא. דוד שי - שיחה 19:25, 14 ביוני 2019 (IDT)

מפעיל מערכת בוויקיאנגלית נחסם לשנה[עריכת קוד מקור]

כשבעיני רבים הוא המפעיל הטוב ביותר שם אי פעם. סתם שתדעו. אם מישהו מתעניין למה, תוכלו לנסות להתעמק ב-w:en:special:diff/895438118. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 11 ביוני 2019 (IDT)

אפשר תקציר מנהלים? Amiroשיחה 15:07, 11 ביוני 2019 (IDT)
הבחור קילל את הוועדה החזקה ביותר בוויקיפדיה, משהו כמו סופר-ביורוקרטים. תפקיד כזה לא קיים אצלנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:13, 11 ביוני 2019 (IDT)
הסתבך עם הסופר-אליטות :) אגסי - שיחה 15:36, 11 ביוני 2019 (IDT)
הסיפור שם נראה קצת מוזר. הוא קילל את ועדת הבוררים הזו של ויקיאנגלית בתחילת מאי. והוא נחסם אתמול לשנה ישירות ע"י קרן ויקימדיה (כלומר, לא ע"י מישהו מוויקיאנגלית, גם לא ע"י אותם ביורוקרטים / ועדת בוררים), וזאת ללא אפשרות ערעור. והוא לא נחסם גלובלית אלא רק בוויקיאנגלית, וזה יותר מוזר, כי כל קהילת ויקי אמורה לנהל את עצמה. Dovno - שיחה 17:28, 11 ביוני 2019 (IDT)
עבירת העלבת עובד ציבור - "הדבר הנכון לעשותו הוא להסירה מספר החוקים". עוזי ו. - שיחה 16:57, 11 ביוני 2019 (IDT)
פחח... אצלנו בוויקישיתוף נחסם מפעיל שהיה בעברו גם ביורוקרט בוויקישיתוף וגם מתנדב OTRS. החסימה שלו הייתה גלובלית. הדיון בעניין חסימתו של המפעיל מוויקיאנגלית מתנהל כאן מי שחסם זה המשרד הראשי והעילה - הפרת תנאי האתר. Geagea - שיחה 21:40, 11 ביוני 2019 (IDT)

תקדים בוויקיפדיה העברית: הופעלה שיטת שולצה בגלל מעגלים[עריכת קוד מקור]

בהצבעה זו. וראו גם את זה. בברכה, גיברס - שיחה 00:56, 12 ביוני 2019 (IDT)

האם החרדים אשמים בקריסת פניציה?[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך מעשה שבת: "ההלכה אוסרת על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת". אם כך לא הבנתי מה העליהום נגד הציבור החרדי שנמנע להשתמש בבקבוקים שיוצרו בשבת. כשם שהציבור החרדי ברובו המכריע לא צורך מוצרים בהכשר הרבנות, מתוך עקרון הלכתי, כך גם עליו להמנע משימוש במעשה שבת. בברכה, גיברס - שיחה 01:09, 12 ביוני 2019 (IDT)

ובכלל, אתה מצליח להבין למה יש צורך בתוצרת כחול לבן אם האופציות החלופיות (ייבוא) זולת יותר? גם מי שלא מבין בכלכלה מבין שמדינה שיש לה עתיד בתחומי ההיי-טק לא ממשיכה לייצר מוצרים לצריכה מקומית בעלות אסטרונומית כשיש חלופות, התשובה פשוטה, הפוליטיקאים רוכבים על הגל ומספקים לעיתונאים את הסחורה, הכה בחרדים והצל את עורך... חסר תקנה :-)שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 09:30, 12 ביוני 2019 (IDT)
העניין הוא שאנחנו לא תאוקרטיה ואנחנו לא חיים לפי חוקי ההלכה באופן רשמי. אני מציית לחוקי מדינת ישראל ולא לחוקי ההלכה, וכמוני עוד מיליונים. מיעוט של חרדים ודתיים הולך בקו נוקשה אחר חוקי ההלכה וחיים לפיו באופן מוחלט. החרם החרדי על פניציה הוא כפייה דתית מכוערת ומטומטמת. מה אכפת לחרדים שאני שותה מבקבוק זכוכית שיוצר בשבת? מה אכפת להם שהמפעל פועל בשבת? האם זו סיבה להחרים את מוצרי החברה ולהוביל לקריסתה ולפיטור של מאות עובדים? הרי לא ניתן להשבית את התנור בשבת כי להשבית תנור לייצור זכוכית כמו שיש בפניציה זה תהליך בן שבוע ויותר. אני מייחל ליום שבו הדת תופרד מהמדינה. ניב - שיחה 12:23, 12 ביוני 2019 (IDT)
אבל מה הקשר? זכותו של כל אחד לקנות ממי שהוא רוצה. אנחנו דמוקרטיה. זה כמו שתגיד שגם מי שלא אוהב סופרדרינק חייב לקנות מהם כדי שלא ייקרסו. זו שטות מוחלטת. אין כאן כפייה דתית, מכיוון שהם לא מכריחים אף אחד לא לקנות, אלא רק מי שרוצה מצטרף לחרם. מיכאל.צבאןשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 12:26, 12 ביוני 2019 (IDT)
אין פה כפייה דתית? באמת? עצם חרם הצרכנים הנלוז של חסידות גור הוא ייצור מוצרי החברה בשבת. והחרדים הרי יסירו את החרם אם פניציה יחדלו מלייצר בשבת, מכאן שבעקיפין החרדים דורשים מהמפעל להתיישר לפי חוקי הדת לפיהם "ההלכה אוסרת על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת". כפייה דתית או שאני מדמיין? ניב - שיחה 12:30, 12 ביוני 2019 (IDT)
אתה מדמיין. כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.(מתוך ויקיפדיה). אף אחד לא מחייב אותך או את החברה שלא לייצר בשבת. אם אני לא מעוניין לקנות מוצר כי הוא מיוצר על ידי יהודים בשבת זו זכותי. אני לא אומר לך לקנות או לא. אם מפעל מעוניין לייצר בשבת והוא לא יכול להחזיק כלכלית ללא מכירה לציבור שאינו מעוניין להשתמש במוצרים שמיוצרים בשבת יש לחברה בעיה. אבל זה לא כפייה דתית. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:18, 12 ביוני 2019 (IDT)
ניב, אני באמת לא מבין את טענתך. אִלּוּ היה מדובר בחרדים שאים למפעל עם רובים ומכריחים באיומים את המפעל להשבית את פעילותו בשב, זו אכן היתה כפיה דתית, גם אלו היו באים ומכריחים אותך לא לקנות את תוצרת המפעל היה מדובר בכפיה דתית (הפעם, כפייה שלך ולא של בעלי המפעל). אבל אם הם בוחרים שלא לקנות איך זו כפיה? אין הבדל בין המפעל הזה למפעל תיאורטי שמייצר בשר טרף. האם לדעתך גם המנעות של חרדים מקניית בשר טרף היא כפיה דתית כי בכך הם יגרמו לבעל המפעל לייצר בשר כשר ולא טרף? בן עדריאלשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט 13:55, 12 ביוני 2019 (IDT)

למיטב הבנתי כל הבד"צים מתירים שימוש בבקבוקים של פניציה, כולל בד"ץ העדה החרדית המחמיר, בגלל צירוף של כמה ספקות, ולכן אי אפשר לומר שההלכה אוסרת שימוש בבקבוקים האלה. אמנם מותר לחסידי גור להחמיר בעניין הזה ולהחרים את תוצרת המפעל, אבל חרם הוא עניין מסוכן שיכול להתגלגל חזרה לפתחו של המחרים. על גבי זה נשמעות טענות שבכל מקרה המפעל מתקשה להתמודד עם המחירים של תוצרת טורקיה, שבה שכר העובדים נמוך הרבה יותר, איני יודע עד כמה זה נכון. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 13:58, 12 ביוני 2019 (IDT)

ברור שלאדם יש זכות שלא לקנות מוצר שלא נראה לו. אבל השאלה איזה מין חרם זה, מה גבולותיו. האם מפעילים לחץ על חנויות שלא לרכוש בקבוקים מתוצרת פניציה? גם בחרם צרכנים יש כמה גוונים.
לגבי התחרות מטורקיה, להבנתי המפעל שורד איכשהו אבל בדוחק, ולכן הוא פגיע במיוחד לחרמות מסוג זה וגם יכולתו לשאת בעלויות של השבתת התנור בשבת והפעלתו שוב נמוכה מאד. כללית יש בישראל מקום גם לתעשייה שאינה היי-טק. אין להנשים תעשיות מפסידות בכוח אבל גם לא למהר לסגור כל מפעל ייצור שרווחיותו גבולית. דב ט. - שיחה 15:00, 12 ביוני 2019 (IDT)
השבתה מוחלטת כל שבוע כנראה בלתי אפשרית. כמדומני נטען שהמפעל מסרב להעסיק בשבת גויים בלבד. גם כאן לא לוקח אחריות שזה נכון. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 16:59, 12 ביוני 2019 (IDT)
יש מספר מפעלים בארץ (מפעלי ים המלח, לדוגמה) שהמכונות בהן חייבות לעבוד בשבת. למיטב ידיעתי בחלק מהם יש מערכות אלקטרוניות שגורמות לכך שהמפעל מנוהל במהלך השבת ממדינות שבהן עוד לא נכנסה השבת/כבר יצאה. מעריך שסיפור כזה הוא יקר מדי בשביל מפעל קטן כמו זה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:46, 12 ביוני 2019 (IDT)
ראו בעניין זה מאמר של הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת. עד כמה שהבנתי, הפתרון שעליו הוא מדבר "אם היינו מוכנים לשלם יותר" הוא האכלת התנור בשברי זכוכית, כך שלא באמת ייצר בשבת.david7031שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:04, 13 ביוני 2019 (IDT)

זוכרים את הנופלים[עריכת קוד מקור]

הייתי רוצה לתעד תאונות בניה בישראל (יש בינתיים רק ערך כללי על תאונת עבודה שעיקרו הוא פרק גדול על ישראל). בפרט לקשר ביניהן לבין הקבלנים שאחראים לאתרי הבניה שבהם התרחשו התאונות. לדוגמה, האם סביר להזכיר בערך של אלקטרה (חברה) מידע על תאונות בניה שאירעו במיזמים שהחברה בונה? Tzafrir - שיחה 15:11, 12 ביוני 2019 (IDT)

אירועים נקודתיים - רק אם הם בולטים במיוחד כמו קריסת החניון ברמת החייל. כן יש מקום לנתונים סיכומיים (בשנים 2010-2018 אירעו 21 תאונות עבודה באתרי עבודה של החברה שבהן נהרגו 8 פועלים ונפצעו 50) אם בנמצא. דב ט. - שיחה 15:27, 12 ביוני 2019 (IDT)
זוכרים את הנופלים - תרתי משמע. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 16:56, 12 ביוני 2019 (IDT)
הקרדיט מגיע לפינה בשם זה שהייתה בתוכנית עד כאן! (או לפחות: שם ראיתי את זה לראשונה). Tzafrir - שיחה 18:18, 12 ביוני 2019 (IDT)

שנאת חרדים בישראל[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

בישראל אולי הקונצנזוס הרחב ביותר בחברתנו השסועה הוא שנאת החרדים. ממדי התופעה מרשימים, ביטויי השנאה בכל קשת התקשורת עסיסיים, וחומר הגלם רב ומגוון. גם הסקרים שנעשים, על מגוונם, מצביעים על כך בבהירות.
מכיוון שאנכי נוגע בדבר איני יכול לכתוב ערך כזה.
מאידך אני יכול לעורר כאן דיון על ערך כזה ואופיו הרצוי מבחינתנו. Tshuva - שיחה 15:07, 5 ביוני 2019 (IDT)

אורי אורבך ז"ל אמר פעם על הטרדות מיניות שיש שני סוגי אנשים שנוגעים בדבר ולכן אינם יכולים לדון בו: גברים, ונשים. ואידך זיל גמור. עמית - שיחה 22:48, 5 ביוני 2019 (IDT)
תשובה, אני מציע שחרדים ישקיעו את האנרגיה בשאלה איך לא לשנוא חילונים, וחילונים ישקיעו את האנרגיה בשאלה איך לא לשנוא חרדים, כי הפוך זה לא ילך. מעבר לזה, גם זה נושא לכיכר העיר ולא למזנון. נרו יאירשיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ט • 23:50, 5 ביוני 2019 (IDT)
כמדומני שהנושא אינו "היכן להשקיע את האנרגיה", אלא "האם יש מקום לערך בוויקיפדיה על התופעה, ואיך אפשר לייצר ערך כזה". למרבה הצער, תשובתי היא שיש מקום לערך כזה בוויקיפדיה, אבל למרות זאת, עדיף בלעדיו - הסיכוי לערך טוב, שעומד בקריטריונים של NPOV, קרוב לאפס, והסיכוי לערך נפיץ, שיגזול מהקהילה זמן, וימשיך בדלדול עתודות הרצון הטוב, שכבר אינן במצב מזהיר, עד תחתית המיכל ולמטה מכך, קרוב לוודאות. עמית הזכיר את דברי אורבך על הטרדה מינית, ואנוכי אזכיר את משל קרילוב על העכברים, החתול, והפעמון (כנראה "מועצת העכברים" בתרגום של רייכמן): ההצעה לקשור פעמון לצווארו של החתול, כדי שלא יוכל להתגנב אחרי העכברים ולצודם הייתה מצוינת, אבל לך תמצא עכבר שיבצע את מעלל הענידה... קיפודנחש 00:57, 6 ביוני 2019 (IDT)
"מועצת העכברים" של קרילוב (עמ' 255 בספר בתרגומו של רייכמן) דנה בשאלה אחרת: איך חדר למועצה עכבר נטול זנב, על אף התקנות הברורות: "מי שזנבו יותר ארוך - גדול שכלו לאין ערוך"? ותשובתו של עכבר אחד הייתה: "אני יודע את החוק - אך זה דודי, הבנת? שתוק!" וזה, כמובן, רלוונטי לנושא נפוץ אחר במקומותינו... המשל היפה על העכברים והחתול שהביאו הקיפוד והנחש, הוא של איזופוס, וכנראה לא עבר את עיבודו הנהדר של קרילוב. על אף שגם אני הייתי בטוחה שהוא מופיע בספר. אשר לנושא הנדון, אני בדעתו של נרו יאיר הפעם. Tmima5 - שיחה 09:32, 6 ביוני 2019 (IDT)
בנצרות היה פעם פולמוס קשה בנושא מספר המלאכים, שיכולים לרקוד בו זמנית על ראש סיכה. למתפלמסים לא הפריעה העובדה, שלא הוכח קיומם של מלאכים. כך גם כאן, השנאות המדוברות הן מדומיינות - חילונים לא שונאים חרדים, אלא שונאים ניסיונות לכפות עליהם אורחות חיים. כך גם במהופך, חרדים לא שונאים חילוניים, הם רק מנסים לגרום להם לשנות את אורחות חייהם. הסבים והסבתות שלי היו חרדים ואני לא שונא אותם. אני מניח שכמעט כל החילונים מוצאם באבות חרדים ולא סביר שישנאו את אבותיהם. בברכה. ליש - שיחה 09:43, 6 ביוני 2019 (IDT)
אפשר לכתוב את שנאת חרדים מוצדקת בישראל. עוזי ו. - שיחה 15:47, 6 ביוני 2019 (IDT)
עוזי המשכיל, אנא השכל אותנו, פרט את ההצדקות לשנאה... Tshuva - שיחה 13:50, 10 ביוני 2019 (IDT)
פו פה. Tzafrir - שיחה 14:14, 10 ביוני 2019 (IDT)
אהה, וגם אולי פה Tshuva - שיחה 14:21, 10 ביוני 2019 (IDT)
גם גזענות בישראל והומופוביה בישראל רחוקים מלהיות ערכים טובים שעומדים בקריטריון כלשהו של NPOV, ובכל זאת הצליחו לכתוב אותם. עוזי ו. - שיחה 10:11, 6 ביוני 2019 (IDT)
הייתי מוותר גם על עליהם, וגם על ביטויי שנאה בישראל. כולם ערכים מיותרים ומזיקים. נרו יאירשיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ט • 10:24, 6 ביוני 2019 (IDT)
בתקשורת אין שנאה רבה לחרדים עצמם, אלא בעיקר ביקורת על הפוליטיקאים החרדים, על רקע מחלוקות שונות ובהם גיוס בני ישיבות וכפייה דתית בישראל, כמו שיש ביקורת על הח"כים הערבים. אני לא בעד ערכים שנויים במחלוקת למגזרים כמו אלימות מינית, או שנאה או אפלייה, למעט ערכים רחבים וכלליים יותר מהסוג השסע העדתי בישראל, מעמד האישה בישראל וכד' או בסוגיות שנויות במחלוקת כמו חוק הגיוס, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת וכד'. אגסי - שיחה 12:19, 6 ביוני 2019 (IDT)
אני בהחלט חושבת שיש מקום לערך זה בוויקיפדיה, אך השאלה היא האם מחבר הערך יצליח לשמור עליו נייטרלי, דבר שלא קל יהיה לעשות עבור שני צידי המטבע. כי ללא ספק יש שנאת חרדים בישראל, וללא ספק לא כל החילונים שונאים חרדים, אבל מי יכתוב ערך שיציין את שתי העובדות האלו באופן הראוי לשתיהן? //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 12:31, 6 ביוני 2019 (IDT)
מוטב להתחיל בסעיף בערך חרדים, בכותרת ניטרלית "היחס לחרדים בחברה הישראלית", ולכתוב אותו על בסיס מחקרים ולא סתם ליקוט של התבטאויות. על בסיס ליקוט התבטאויות שנאה אפשר ליצור אינספור ערכים מסוג "שנאת X ב-Y" ("שנאת העולים מרוסיה בחברה החרדית", "שנאת הבדואים בחברה הערבית העירונית" וכו' וכו'). דב ט. - שיחה 12:52, 6 ביוני 2019 (IDT)
מצטרף לדבריי דב ט. איש השום (Theshumai) - שיחה 01:10, 8 ביוני 2019 (IDT)

מעט מקורות במדיה לנפש החפצה[עריכת קוד מקור]

לכאורה התופעה מדוברת וההתייחסות אליה (אף כי בד"כ אמוציונאלית משני הכוונים) אינה קטנה או שולית, מצ"ב מעט ליקוטים:

ונקנח במעט היסטוריה:

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה

זאב ז'בוטינסקי, הארץ 20.10.1919

Tshuva (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

לא הרחקת עדותך מספיק. זה לא כבר, הנגיש אתר "עיתונות יהודית היסטורית" את הגיליונות הישנים של עיתון "הארץ", ואחרי חפירה ארוכה בגיליון "הארץ" מה-20 באוקטובר 1919 (לפני שהלינוטייפ הראשון הגיע לפלשתינה, גיליונות העיתונים היומיים הכילו ארבעה עמודים בלבד, וקשה לי להאמין שהחמצתי את הכתבה - אם כן, אודה להוראות איך למצאה), לא הצלחתי למצוא כל כתבה או מאמר פרי עטו של ז'בו, קל וחומר מאמר בו נכתבו הדברים המצוטטים. ניסיתי למצוא איפה כן נכתבו דברים אלו, ומתברר שזה ציטוט שמרבים לצטט, אבל נראה שאיש טרם מצא את הדברים "מפי הסוס" (אולי כן - אם מישהו מוצא מקור, אנא רשמו כאן - יהיה מעניין לקרוא את הדברים בהקשרם, ולא מחוץ להקשר כפי שהובאו).
לעצם העניין: ז'בו דיבר על חרדים מ"היישוב הישן", שלא לקחו חלק במה שנקרא "המפעל הציוני", ואף התנגדו לו. דבריו לא ביטאו "שנאה", ולא קראו לגרום לחרדים כל רע, להתנפל עליהם בחשכת הליל, לגלח זקניהם ולעולל את קפוטותיהם בעפר - מה שהוא אמר, בהזדמנויות שונות, זה שמי שלא נוטל חלק במפעל הציוני, לא צריך שתהיה לו יכולת להשפיע (="זכות בחירה", או במינוח המקובל כיום, "זכות הצבעה") על דרכו של המפעל הזה. אם לקחת את הדברים אד אבסורדום, שווה בנפשך שמישהו אומר משהו כזה, בערך: "עד שחניכי "גן שושנה" יגיעו לגיל גיוס, אין לתת להם זכות הצבעה". האם תראה בדברים אלו "שנאת עוללים"? כנראה שלא.
גילוי נאות: מעולם לא נמניתי עם חסידי ז'בו, ולמעשה ההפך הוא הנכון, אבל מצאתי שהבאת הדברים המצוטטים (שספק רב אם בכלל נאמרו/נכתבו על ידו) כסוגשל "שנאת חרדים", זו דמגוגיה גרידא (תשובה אינו בהכרח הדמגוג במקרה זה - סביר יותר שהוא משמש בבלי דעת שופרו של איזה דמגוג אחר, אולי מכלי שני, שלישי, או רביעי).
ועוד גילוי נאות: אישית, נוכחתי לא אחת ולא שתיים בתופעה של "שנאת חרדים" בקרב הציבור הישראלי. למרבה הצער, החרדים הם רק אחת הקבוצות מולן ניצבת שנאה כיתתית: אזכיר כמה דוגמאות: שנאת הקיבוצניקים שליבה מנחם בגין והמשיכו אחריו ממשיכי דרכו, הומופוביה (אותה אפשר למצוא גם בוויקיפדיה), שנאת ערבים (עד כדי קריאות וגרפיטי בהן מככבת המילה "מוות"), שנאת זרים - כמה מאיתנו עוד זוכרים את מצעד הפוגרומצ'יקים על התחנה המרכזים הישנה בתל אביב לפני כמה שנים אחריו כינתה חברת כנסת את הפליטים "סרטן", וכמובן, לא נפקד חלקה של שנאת הססססססמולנים, בהנהגת פושטקים כמו "הצל" וחומי חולצות אחרים. קיפודנחש 01:06, 11 ביוני 2019 (IDT)
משתמש:Tshuva, גם אני כמו קיפודנחש לא הצלחתי למצוא את הציטוט שהבאת בארכיון הארץ שבעיתונות עברית היסטורית, ולא באתר בית ז'בוטינסקי. מצאתי אזכורים שלו, ודיונים שבהם מתחבטים היכן נאמר, אבל לא את הדברים עצמם. נתקלתי בהרבה מקרים שבהם ציטוטים פשוט פוברקו - יש להזהר. דב ט. - שיחה 12:25, 11 ביוני 2019 (IDT)
סעיף אחר בלקט מתייחס למקרה של אלימות משטרתית נגד צעיר חרדי בעל מוגבלויות. מקרים של אלימות משטרתית, חמורה לא פחות, תועדו גם נגד כל מגזר אחר במדינה. דב ט. - שיחה 12:25, 11 ביוני 2019 (IDT)
נראה כי קיפודנחש ודב ט. (בכוונה או שלא) עושים כדי לגמד את התופעה. על פי המקורות לעיל (וכפי שכל בר דעת יודע) החרדים הם קבוצה שנואה במיוחד ולא "אחת מהקבוצות" הזוכות לשנאה. לגבי הציטוט מסכים שיש להיזהר. Tshuva - שיחה 12:57, 11 ביוני 2019 (IDT)
עוד אתייחס לכך שבעוד שקידום המודעות למה שמכונה "הומופוביה" הוא בראש מעייניה של ויקיפדיה כמו גם כל מדיה קורקטית, המודעות לשנאת חרדים מודחקת די ביד רמה, כפי שנעשה אולי במעלה דיון זה. Tshuva - שיחה 13:05, 11 ביוני 2019 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

קיפודנחש, חיפשתי גם אני וראיתי הפניה אי שם לכתבת "מחוץ למחנה" אך גם שם לא מצאתי את מבוקשנו... מאידך חלפו עיני על פנינה אחרת באותו מאמר מ-1919 אולי טובה הימנה, מאותו שונא חרדים: "אין כל גשר בינינו (לבין החרדים) חוץ מן הבטחון שהזקנים שבו יכנעו לנו או מות ימותו. וצעיריו יעזבוהו, אם לא היום אז מחר" - איזה יופי שהמציאות יצאה הפוך Face-smile.svg... Tshuva - שיחה 14:36, 11 ביוני 2019 (IDT)

עברתי כעת על הכתבה מה 22 לחודש, שציטטת עתה. אין שם שום סממן של שנאה, אך ניכר שמעמדו תואם את האומר "מאי אהנו לן רבנן" תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ט, עמוד ב'.אבי84 - שיחה 20:42, 11 ביוני 2019 (IDT)
תגובתו של תשובה משונה מאד. בוויקיפדיה, "הערכים העליונים" הם אמת, אמינות, ומקורות. תשובה הביא ציטוט שהתברר כלא אמת, לא אמין, והחמור מכל - עם "מקור" שקרי. באתוס הוויקיפדי זה כמעט החטא החמור ביותר האפשרי (עם "נסיבות מקלות": לפחות זה במזנון ולא במרחב הערכים). כשהועמד על הטעות, במקום "מודה ועוזב", הוא חוגג עם "המציאות יצאה הפוך". אם לצטט את ירון לונדון ("כולם חכמים"), נראה שאפשר לומר גם על תשובה "כשמו כן לא הוא".
בנוסף, הוא האשימני שבכוונתי "לגמד את התופעה" - זה ממש לא כך, ובמקרה הטוב ביותר זה כשל חמור בהבנת הנקרא. הוא מאשים גם את ויקיפדיה כאילו "המודעות לשנאת חרדים מודחקת די ביד רמה" - שקר ודמגוגיה.
לעצם העניין: שנאת חרדים היא תופעה אמתית, ממשית, ומתגברת בישראל. למרבה הצער היא חלק מתופעה רחבה יותר של שנאת זרים, שמתגברת בשנים האחרונות לא רק בישראל, אלא מהווה גל עכור ששוטף את העולם - מברזיל, דרך ארה"ב, חלקים גדולים מאירופה, רוסיה, טורקיה, הודו, מיאנמר, הפיליפינים, ועוד ועוד. האנטישמיות הגוברת בעולם היא חלק מהגל העכור הזה, ואנטישמיות זו לובשת צורה של "שנאת חרדים" כשהיא מגיעה לכאן. קיפודנחש 21:24, 11 ביוני 2019 (IDT)
ולעצם העניין בעצם, קיפודנחש מגמד את שנאת החרדים כאילו היא סתם ככל שנאת זרים "רגילה" ואולם המחקרים, והמקורות הרבים מראים מה שכולנו יודעים, שזה לא המצב. וגם לאבי84, מעניין אם היית אומר שאין שנאה אילו המשפט של ז'בו היה נאמר כך לדוגמא על ידי חרדי: "אין כל גשר בינינו לבין החילונים חוץ מן הבטחון שזקני החילונים שבו יכנעו לנו או מות ימותו. וצעיריו יעזבוהו, אם לא היום אז מחר", ממש נוטף אהבה ורעות, המממ... Tshuva - שיחה 07:09, 12 ביוני 2019 (IDT)
למעשה בוויקיפדיה, כמו גם במרחב הציבורי בארץ יש הלכה למעשה הדרת חרדים קשה. עליהם להתנהג על פי כללי החילונות כדי שלא לעורר מהומה ולהצניע את אמונתם ודרך חייהם שאינה נחשבת לגיטימית. Tshuva - שיחה 07:12, 12 ביוני 2019 (IDT)
הציטוט של ז'בוטינסקי החוגג את יום הולדתו ה-100 הרבה פחות חמור מציטוט טרי בהרבה, של ישראל פרידמן ביתד נאמן משנות התשעים: "בהתנדבות, לכו מכאן. אינני מדבר על גירוש המוני יהודים מארצם. הקריאה הבוטה – עופו מכאן, אינה אלא הצעה ידידותית. אין כאן כפייה, הכל ייעשה בהתנדבות. אז קומו, ידידינו החילונים. תארזו. לכו מכאן... . גם הפשע האמריקני לא יתקשה לקלוט את הנוער הישראלי, הנתון למקסמי השווא של הכימיקלים, הלום האלכוהול, העגיל באוזן הרצועה, ישתלב היטב בנוף... לא אנחנו העלוקות על גבם (של החילונים). להפך, הם עלוקות על גבנו. אנחנו צינור החמצן שזורם בעורקיהם... הם מוצצים את דמנו, חיים על חשבוננו. מתגוררים פה בחשבון מזויף, הרשום על שמנו". מקור לציטוט ולפנינים יפות נוספות [2]. הציטוטים המחרידים שם יהיו לך לעזר בכתבך את שנאת חילונים בישראל ושנאת קיבוצניקים בישראל. דב ט. - שיחה 10:13, 12 ביוני 2019 (IDT)
דב, חייב לציין כי הציטוטים שהבאתה אינם משקפים את הלך הרוח בציבור החרדי, וגם לא בעיתונות (אולי אי שם בשנות התשעים), אדרבה הלך הרוח הוא ל"קירוב" וכאלה, מה שלא כל כך קיים בצד השני.
לגבי ז'בוטינסקי, אני עדיין מזועזע מאותו רשע שהמציא משפט מרושע כל כך, הכרתי את המשפט וכך חשבתי מבלי לבדוק . אבי84 - שיחה 11:07, 12 ביוני 2019 (IDT)
תשובה, לדבריך "כולנו יודעים" שאתה צודק, וגם כל המחקרים בעולם חושבים כמוך, אז אין צורך לשכנע אותנו במה שאנחנו יודעים. בסוף אנחנו עוד עלולים לחשוב מחדש על מה שכולנו יודעים. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 13:45, 12 ביוני 2019 (IDT)
נרו, אם אין לך מה לומר, אז איך אומרים ... הכי טוב, תתרכז במקורות ובמשתמע מהם, ואל תחשוב יותר מדי. Tshuva - שיחה 14:31, 12 ביוני 2019 (IDT)

לא נראה שתשובה קורא את מה שהוא כותב, ואם כן, אז כנראה אין לו מושג באיזה עולם הוא חי. אדם שעיניו בראשו יכול לדבר על "סתם שנאת זרים רגילה" רק אם הוא ציני במידה שאינה מתקבלת על הדעת. המדהים הוא שמאד יתכן שהוא, ואולי גם אחרים, מאמינים שמנת חלקם של החרדים בישראל אכן נוראית יותר ממנת חלקו של כל מיעוט נרדף ושנוא אחר בעולם. קשה לדון ברצינות אחרי אמירה כזו, בין אם היא מבטאת ציניות מזעזעת או בורות מדהימה. קיפודנחש 15:14, 12 ביוני 2019 (IDT)

- סוף העברה
זה קריטריון משונה. האם הומופוביה בישראל היא הגרועה בעולם? האם גזענות בישראל היא הנוראית בעולם? ובכל זאת הערכים הצליחו להכתב. עוזי ו. - שיחה 17:37, 12 ביוני 2019 (IDT)
קיפו"נ, שנאת זרים + שנאת דת, זה בוודאי ערך מוסף. שנאת דת לא יושבת על אותו מקום של שנאת זרים. אבי84 - שיחה 18:03, 12 ביוני 2019 (IDT)
כל המשתתף בדיון זה "בוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם", אל תגידו שלא הזהרתי אתכם. דוד שי - שיחה 19:33, 12 ביוני 2019 (IDT)
עבורי הסיכון לא גדול - כנראה הגיהנום ממתין לי (בסבלנות או בלעדיה) עם או בלי הדיון הזה. אבי: אין הבדל. המינוח מעט מטעה - לא מדובר על "שנאת זרים", אלא על "שנאת האחר". זה לא משנה הרבה אם ה"אחרות" מתבטאת בדת (או אפילו פלג דתי), צבע העור, צבע הדרכון, שפה, שם משפחה, או הצד בו נוהגים לשבור את הביצה. זה כמו ההבדל בין אותו הדבר להיינו הך. קיפודנחש 20:02, 12 ביוני 2019 (IDT)
קיפודנחש וכי למה זה ממתין לך הגיהנום? איתן - שיחה 20:32, 13 ביוני 2019 (IDT)
הסבר לאיתן: לא סייגתי, אבל השתמע: אם יש גיהנום, ואם מי שצוטט על ידי דוד יודע על מה הוא מדבר. הסיבה, או אחת מהן, היא ש"לבטול מדברי תורה" זה לחם חוקי (או באמריקאית: "בּוֹטֵל/ת מִדִּבְרֵי תוֹרָה" הוא שמי האמצעי), וזה עוד לפני שמדברים על חילולים למיניהם - החל משבת וכלה בשם, ועוד כהנה וכהנה. קיפודנחש 23:47, 13 ביוני 2019 (IDT)
נו, במשנה אחרת נאמר "ואַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ", ובנימה של צחוק, סע לאומן ואתה מסודר.אבי84 - שיחה 10:29, 14 ביוני 2019 (IDT)
קיפודנחש אל תיעלב, אבל אתה לא כזה חוטא גדול... ויש לך גם מידות טובות איתן - שיחה 15:01, 14 ביוני 2019 (IDT)
זה לא הוצע כקריטריון אלא עלה בהמשך הדיון בתופעה עצמה - שהדעות עליה נעות בין "לא קיים" לבין "כולם יודעים שזו השנאה הכי שונאת שיש". אני לא חושב שיש התנגדות מיוחדת לעצם קיומו של הערך, ובלבד שיעמוד בקריטריונים המקובלים של אמינות ואובייקטיביות. דב ט. - שיחה 09:53, 13 ביוני 2019 (IDT)

לדעתי יש לכתוב קודם כל ערך על חרדים בישראל שירחיב את הפסקה הקצרה הקיימת בערך על יהדות חרדית. לאחר שיהיה ערך כזה, תהיה בו פסקה בשם "פשעים ואפליה כלפי חרדים" ובו יהיה תיאור תמציתי של המקרים שהוזכרו כאן. -- ‏גבי‏ • שיח 17:40, 13 ביוני 2019 (IDT)

מנהיגת הונג קונג[עריכת קוד מקור]

מופלא בעיני כי עד עתה אין ערך על מנהיגת הונג קונג קארי לאם בויקיפדיה העברית. בעוד הפמיניסטיות והאנטי פמיניסטיים רבים על ערכים זוטרים וניסוחים עדינים. נגרעה מנהיגת הונג קונג מהדיון -- הלל יערישיחה • י' בסיוון ה'תשע"ט • 23:16, 12 ביוני 2019 (IDT)

לא ברור לאיזה דיון זה אמור להיות קשור, מה שבטוח שאם כבר פתחת את הערך מומלץ שיהיה יותר משתי שורות. יחיאל - שיחה 01:22, 13 ביוני 2019 (IDT)
עדיף מעט מלא כלום-- הלל יערישיחה • י' בסיוון ה'תשע"ט • 09:49, 13 ביוני 2019 (IDT)
כדאי באותה הזדמנות לכתוב על המחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה (2019) (2019 Hong Kong anti-extradition bill protests). -- ‏גבי‏ • שיח 16:59, 13 ביוני 2019 (IDT)

הידעת?[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה העברית ישנם 243,324 ערכים ו-75,465 קטגוריות. ממוצע של קטגוריה אחת לכל 3.25 ערכים. מיכאל.צבאןשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 13:18, 14 ביוני 2019 (IDT)

אתה יודע נתונים על ויקיפדיות אחרות? כי אין לי מושג מה המשמעות של הנתון הזה. david7031שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 17:14, 14 ביוני 2019 (IDT)
זה פשוט דבר שהבחנתי בו בדרך אגב, נראה שיש לנו מדי קטגוריות. מיכאל.צבאןשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ט • 18:12, 14 ביוני 2019 (IDT)
כמה דברים: (1) הרבה קטגוריות מיועדות לדברים שאינם במרחב הערכים. לא ספרתי ולא ידוע לי כמה קשה לספור, אבל החשבון שהציג מיכאל שגוי ומטעה. אם בכלל יש לסטטיסטיקה הזו איזו משמעות, אז צריך לספור רק קטגוריות ששייכות למרחב הערכים, לדוגמה, כל מיוחד:דפים המתחילים ב/קטגוריה:ויקיפדיה וקטגוריות נוספות רבות לא צריכות להימנות, כמו הקטגוריות שמופיעות ב"מסדר הניקיון" של יגאל, ועוד. לחילופין, צריך לספור הרבה יותר דפים בוויקיפדיה מאשר רק ערכים - יש לספור את כל הדפים ששייכים לקטגוריה אחת או יותר: כמעט לכל הדפים במרחבי התבניות, עזרה, ויקיפדיה, הקטגוריות עצמן, ועוד, יש לפחות קטגוריה אחת, ואפילו במרחב המשתמש דפים רבים מקוטרגים. (2) (נניח לרגע שכל הקטגוריות "כשרות" לענייננו ועוסקות בערכים): משתמע מה"סטטיסטיקה" כאילו ממוצע הערכים בקטגוריה הוא 3.25, וזה מטעה: אם, למשל, ערך ממוצע שייך ל-4 קטגוריות, אז בעצם יש בממוצע פי ארבע יותר ערכים בקטגוריה מהמספר הזה (3) אחרי כל זה, אולי לא נכון לומר ש"יש לנו יותר מדי קטגוריות", אבל בהחלט נכון לומר ש"מדיניות הקיטרוג של ויקיפדיה בעברית שגויה, באופן שהופך את הקטגוריות לכמעט חסרות ערך", ואם זה מה שמיכאל התכוון לומר, אז (הפתעה!) אני בהחלט מסכימה. קיפודנחש 20:15, 14 ביוני 2019 (IDT)
לטעמי הקטגוריות בוויקיפדיה העברית מועילות, ואשמח לקבל הסבר ונימוקים לטענה האחרונה שלך.
אני משער שברבות הימים גם נושא השיוך לקטגוריות יעבור לוויקינתונים, שהרי מתמטיקאים ישראלים הם כאלה בכל השפות, וגם ירקות הם כאלה בכל השפות, אין טעם לקטלג בכל שפה בנפרד. דוד שי - שיחה 08:54, 15 ביוני 2019 (IDT)
יש המוני קטגוריות דלילות מאד, למשל קטגוריות של נולדים ונפטרים לפי שנה (קטגוריה:ילידי 146 נניח). רק קטגוריות הנולדים והמתים והנולדות והמתות לפי שנה מהוות למעלה מ-5% מכלל הקטגוריות, וברובן יש 0 או 1 ערכים, ראו למשל את תת-הקטגוריות בקטגוריה:ילידי המאה ה-11.
כללית אני חושב שהשיטתיות הנדרשת מבנייה של עץ קטגוריות מתנגשת התנגשות חזיתית באופיו המבוזר וההתנדבותי של המיזם. כל פעם שניסיתי לעשות סדר בקטגוריה מסוימת גיליתי פינה קטנה של כאוס. דב ט. - שיחה 18:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
ניקח לדוגמה את הקטגוריה קטגוריה:ספרים. מתחתיה נמצאת הקטגוריה קטגוריה:ספרים לפי נושא. אין בה ערכים אלא קטגוריות משנה בלבד, ואלו הן: "גרמניה הנאצית בספרות", "ספרי בישול", "ספרי כדורגל", "עבדות", "צבא ומלחמה", "השואה" ו"תכנון עירוני". האם אין בוויקיפדיה ספרים על נושאים אחרים? יש כנראה מאות, אבל לך חפש אותם בקטגוריות ספרים אחרות וסדר עכשיו את כל הערכים על ספרים בוויקיפדיה לפי נושא.
מה יש עוד בספרים? יש למשל ספרים לפי מדינה, ויש קטגוריה:ספרים ארץ ישראליים שכוללת לפי הגדרתה העצמית "ספרים שנכתבו בארץ ישראל". רוב הספרים בה הם ספרי דת והלכה, כגון התלמוד הירושלמי והשולחן ערוך, אך יש בה ערך על כתב יד ספציפי (כתר ארם צובא) וגם כמה ספרים מודרניים יחסית - מדריך לסוריה וארץ ישראל מ-1890, וכמה ספרים ישראלים חדשים יחסית כמו מלכת היופי של ירושלים וצוללים קדימה. עכשיו לך תעשה סדר. נשמע הגיוני להעביר את מלכת היופי לקטגוריה של ספרים ישראלים שבוודאי תימצא בקטגוריה:ספרים לפי מדינה לצד קטגוריה:ספרים דניים או קטגוריה:ספרים מקסיקניים. כלומר היה אפשר לצפות שתהיה שם, אבל אין כזו. יש קטגוריה:ספרות ישראלית ויש קטגוריה:ספרים עבריים. בשלב זה נוטש גם בעל הרצון הטוב ביותר את היומרה לסדר משהו. וזו סתם דוגמה אקראית לגמרי שנפלתי עליה. דב ט. - שיחה 19:19, 19 ביוני 2019 (IDT)
אבהיר שהפעולות שיצרו את המצב המבלבל הזה היו הגיוניות, כל אחת כשלעצמה. כל מקטלג התכוון לטובה והיתה לו במחשבתו איזו תמונה הגיונית של הקטלוג האידאלי. דב ט. - שיחה 19:29, 19 ביוני 2019 (IDT)
מש:דוד שי סליחה על התגובה המאוחרת - ביקורי בכיכר העיר ספורדיים. הקטגוריות בוויקיפדיה בעברית לא מועילות בעיקר בגלל ההתעקשות לחיסול קיטרוג כפול. כך, יש לנו קטגוריה:נעמי שמר, קטגוריה:שירי נעמי שמר, וקטגוריה:לחני נעמי שמר. כל ערך ב"שירי נעמי שמר" וב"לחני נעמי שמר" צריך להיות מקוטרג גם ב"נעמי שמר", אבל המדיניות הביזארית של ויקיפדיה בעברית אומרת שזה סוגשל גילוי עריות או משהו, וכך מגיעים לאבסורד שיש לנו קטגוריה "נעמי שמר", אבל ירושלים של זהב לא נמצא בקטגוריה הזו. מעבר לחוסר ההיגיון הקיצוני של העובדה הזו, היא הופכת את הקטגוריות בוויקיפדיה בעברית כל כך הרבה פחות מועילות ממה שיכלו והיו צריכות להיות, שהן על גבול חוסר תועלת מוחלט. בעיה נוספת היא שעורכי ויקיפדיה בעברית מתייחסים לקטגוריות כמשהו ש"מסמן" את הערכים בהם הן מופיעות כ"משהו". במקרים מסוימים (כלומר עבור קטגוריות מסוימות) זה נכון ורצוי, ובמקרים אחרים זה בעייתי ומביא תוצאות לא רצויות (כוונתי למשל לכך ש"מותר" לקטרג מישהו בקטגוריה "להטב" רק אם יש מקור אמין לפיו הוא הומו, בעוד שמה שנראה לי הגיוני יותר זה לקטרג כך אנשים שיש להם קשר לנושא, בלי לראות בקיטרוג "סימון": למשל פובליציסטים שכתבו על הנושא בהתמדה, או בהרחבה, או בכתבה שיש לה חשיבות, מחוקקים שחוקקו חוקים הנוגעים לעניין, או אפילו (אם יש עליו ערך) רוצח שדקר למוות אחד המפגינים במצעד גאווה, בלי לראות בקיטרוג "להטב" כאילו בכך ויקיפדיה בעברית "מסמנת" את המקוטרגים כהומוסקסואליים. (אולי הדוגמה לא טובה, אבל תקוותי שהכוונה ברורה)
אם לחזור למלחמת החורמה שהוכרזה על קיטרוג כפול: קטגוריה עם עשרות, מאות או אלפי ערכים אינה דבר רע כלעצמו, ולא משהו שדורש תיקון. לא היה נגרם כל נזק אם כל פיזיקאי היה מקוטרג גם ב"פיזיקאים", וגם בקטגוריות משנה רבות ("פיזיקאים ממוצא רוסי", "פיזיקאים של מצב מוצק", "פיזיקאים בוגרי הטכניון", "פיזיקאים ששמם הפרטי יוסי" וכן הלאה). נכון שקטגוריה "פיזיקאים" הייתה מתמלאת באלפי ערכים (לפחות תקוותי היא שמדובר באלפים. היום קשה להגיד כמה ערכים על פיזיקאים יש בוויקיפדיה בעברית - נחש למה?), אבל זה לא היה הופך אותה פחות מועילה מאשר היום, אלא להפך, ועל הדרך זה היה מאפשר חיפושים וחיתוכים מועילים, שהיום אפשריים רק בכלים חיצוניים כמו פטסקן, וגם שם לא תמיד. לא עקבתי בקפדנות אחרי הדוגמה של מש:דב ט., אבל אקח גם עליה טרמפ: כל ספר היה צריך להיות מקוטרג, בנוסף ל"ספר בישול", "ספר בצרפתית", או "ספר מהמאה ה-19", גם בפשטות כ"ספר". שוב, משמעות הדבר היא קטגוריה עם כמה אלפי ערכים - זה טוב, לא רע. לפני לא מעט שנים החילותי לכתוב מאמר שהיה אמור להיות מקיף ומשכנע - קיפודנחש/קיטרוג בוויקיפדיה בעברית. כמו עוד כמה דברים, גם הפרויקט הזה לא הגיע לבשלות. קיפודנחש 01:05, 20 ביוני 2019 (IDT)

ייצוג ראשון לקהילה בוועד המנהל של ויקימדיה העולמית[עריכת קוד מקור]

ברכות לבביות לשני אבנשטיין, שנבחרה (יחד עם נטליה טימקיב), לוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, כנציגת ארגוני ויקימדיה (affiliates). (תוצאות הבחירות - כאן). נעם דובב - שיחה 23:51, 14 ביוני 2019 (IDT)

בחירה מוצלחת במיוחד. ברכות לשני! דוד שי - שיחה 08:55, 15 ביוני 2019 (IDT)
וואו. כל הכבוד. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:10, 15 ביוני 2019 (IDT)
ברכות לשני. זה הישג מכובד מאוד. נראה לי שבמצטבר, בחירה זו מקנה לה חשיבות אנציקלופדית. היא עורכת ראשית ב"פרויקט בן-יהודה" מעת הקמתו של המיזם ועוד. אפשר להתרשם מהרקורד שלה בטיוטה שטרם הושלמה. אגסי - שיחה 11:26, 15 ביוני 2019 (IDT)
ברכות לשני, ובהצלחה! – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:21, 15 ביוני 2019 (IDT)
תודה רבה לכולם! מעריכה מאוד את התמיכה.3>
אשר להצעתו של אגסי, משאירה את עניין החשיבות לקהילה, אך מציעה להמתין לפחות עד המינוי הרשמי, שיקרה רק בוויקימניה, בעוד כחודשיים, באמצע אוגוסט. Shani - שיחה 16:32, 15 ביוני 2019 (IDT)
כל הכבוד! בהצלחה :) שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 23:41, 15 ביוני 2019 (IDT)

Biologists Plan to Bring the Woolly Mammoth Back to Life by 2019[עריכת קוד מקור]

אני מבין שהידיעה הזו משנת 2017 מקושרת כאן בגלל שכבר 2019 והממותה המובטחת לא סופקה? H. sapiens - שיחה 15:00, 16 ביוני 2019 (IDT)

רגע, מה?![עריכת קוד מקור]

בהשראת המד"ב, מטוס ללא חלקים נעים וזוהר יוני כחול, באתר "הידען"--שלום1234321אפצישיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ט 14:30, 16 ביוני 2019 (IDT)
מישהו יודע אם זה אפשרי טכנית?--שלום1234321אפצישיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ט 10:43, 17 ביוני 2019 (IDT)

שאלה טובה. ערכים רלוונטיים באנגלית: w:Ion wind, w:MIT EAD Airframe Version 2 ו־w:Ion-propelled aircraft‏. Tzafrir - שיחה 12:05, 17 ביוני 2019 (IDT)

נשיא ארה"ב נגד ראש עיריית לונדון[עריכת קוד מקור]

נשיא ארה"ב תקף את ראש עיריית לונדון בגלל הפשיעה האלימה שם. שתי בעיות קטנטנות: ראשונה - ראש עירייה באנגליה, בשונה מראש עירייה בארה"ב, אינו ממונה על המשטרה ואין לו אחריות למעשיה ולמחדליה. שניה - בערים הגדולות בארה"ב המצב הרבה יותר גרוע. בוושינגטון הבירה, למשל, יש בערך פי 11 מעשי רצח לכל מאה אלף תושבים (17 בהשוואה ל-1.5 בלונדון). נתונים בקישור. --א 158 - שיחה 22:24, 16 ביוני 2019 (IDT)

אל תבלבל את טראמפ עם עובדות. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:29, 16 ביוני 2019 (IDT)
תשווה את לונדון לשאר ערי בריטניה ואירופה. ראש עיריית לונדון לא יכול להגיד שאין לו שום אחראיות לביטחון התושבים, אלא רק לפינוי הזבל. בערך ראש עיריית לונדון, כתוב "הוא האחראי על תקצוב ותכנון אסטרטגי של השלטון המקומי בלונדון, לרבות: רשויות המשטרה". אגסי - שיחה 14:07, 17 ביוני 2019 (IDT)
עניין הכפיפות שם הרבה יותר מסובך ממה שהצלחתי להבין, או ממה שויקיפידיה העברית מתארת כרגע. מי שהחליטה על מינוי המפקדת הייתה שרת הפנים, אחרי התיעצות עם ראש העירייה. פורמלית זה מינוי של המלכה. מי שמקצץ בתקציבים הוא משרד האוצר, וראש העירייה נאבק נגד הקיצוץ. --א 158 - שיחה 08:21, 18 ביוני 2019 (IDT)

יצירת ספר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

מאונס ועד רצח: 43% מהמחוקקים החדשים שנבחרו לפרלמנט ההודי נאשמים בפלילים[עריכת קוד מקור]

חומת התשלום של "הארץ"[עריכת קוד מקור]

אולי כולם כאן יודעים את זה חוץ ממני, אבל מסתבר ש"הארץ" השאירו בכוונה דרכים פשוטות מאוד לעקוף את חומת התשלום שלהם באופן מזדמן. הפשוטה ביותר: להכנס מקישור של גוגל. הרציונל: לאפשר לקוראים מזדמנים להחשף לתוכן של האתר. ויש מגבלה: "הארץ" עוקב אחרי הכניסות ולא יאפשר לזה להפוך למשהו קבוע עבורכם. ניתן לקרוא על זה כאן. מתאים מאוד לאנשים שלא רגילים לקרוא הארץ, אבל מעוניינים מדי פעם לראות כתבה ספציפית שמעניינת אותם. משה פרידמן - שיחה 20:06, 17 ביוני 2019 (IDT)

מהנסיון שלי, אין כל מגבלה על כניסות באמצעות גוגל. כל מה שצריך זה להעתיק את כותרת הכתבה המבוקשת לשורת החיפוש של גוגל והתוצאה הראשונה תהיה בדרך כלל הכתבה המבוקשת ודרך הקישור ניתן לקרוא את הכתבה בשלמותה. בעיות נפוצות: הכתבה לא התגלתה עדיין על ידי גוגל - ניתן להמתין מספר שעות והיא בדרך כלל תופיע; ניסיתי להכנס דרך קישור רגיל לכתבה (למשל קישור מכתבה שכן קיבלתי במלואה או מאתר אחר), קיבלתי רק את הפסקה הראשונה וכאשר ניסיתי להכנס דרך גוגל קיבלתי שוב רק את הפסקה הראשונה + דרישה לעשות מנוי - חפש שוב בגוגל באמצעות דפדפן אחר מזה שהשתמשת קודם; הכתבה עולה, אבל מיד מוסתרת על ידי דף שמסביר למה נורא כדאי לי לעשות מנוי - לחץ על כפתור חזור ומיד כשהכתבה עולה, לחץ על כפתור עצור. אין באמור לעיל כדי להמליץ על צריכת התכנים של עיתון "הארץ" בפרט או של רשת שוקן בכלל. בברכה, Easy n - שיחה 22:44, 17 ביוני 2019 (IDT)
עכשיו אחרי שגיליתם את הסוד הגדול, יקראו את זה שומרי הסף של הארץ ויחסמו את העתון. צחי לרנר - שיחה 08:27, 18 ביוני 2019 (IDT)
"הארץ", בעבר ואולי גם כיום, חוסמים כניסה מדפדפן במצב incognito. וגוגל מקשרים אליהם. וזה בניגוד גמור לתנאי השימוש המוצהרים של גוגל. אבל אני לא בטוח אם זה המצב גם כיום.
ואגב, אם אותו קישור - כשנכנסים אליו מגוגל הוא קריא, ולא מגוגל הוא לא קריא, לדעתי זה גם בניגוד לתנאי השימוש המוצהרים של גוגל.
ולא, הם לא יחסמו שום דבר שיביא להסרתם מגוגל. גלובס עשו את זה ולפני כמה זמן פניתי לגוגל בגלל עניין משפטי עם כתבה בגלובס שהופיעה בגוגל ואחרי כמה ימים ראיתי שגלובס שינו את זה. כי אני מניח שגוגל איימו עליהם שהם יסירו את האתר גלובס מגוגל.
"הארץ", גלובס וכל אלה הם רוצים שאנשים ישלמו אבל הם לא יעשו שום דבר שיביא להסרתם מגוגל. הסרה מגוגל מבחינתם זה כמו לסגור את כל האתר.
והקישור באתר שקישרת פה הוא מלפני 6 שנים. זה עדיין רלוונטי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
צחי, בכתבה שקישרתי מתראיין בנושא איש "הארץ" ומסביר שזה אפשרי. הם לא צריכים "לגלות" את זה. הם עושים את זה בכוונה. משה פרידמן - שיחה 15:56, 18 ביוני 2019 (IDT)
אני ממליץ על רשימה יפה של עידו הרטוגוזון בענייני קריאה בעידן הדיגיטלי בכלל, וקריאת חדשות בפרט. אצטט פסקה רלוונטית:

"על רקע הציניות והספקנות שרבים מצרכני החדשות בני זמננו מתהדרים בה, די מדהים להשוות את האדיקות שבה אנשים מנסים לא להיות פראיירים ולקמץ בכל שקל כשהם נותנים לכותבים (כמו למצוא דרכים יצירתיות להגיע לתוכן וחלילה לא לשלם אף שקל לחומת התשלום של איזשהו עיתון או מגזין) לקלות שבה הם מעניקים בנדיבות מתשומת הלב היקרה שלהם לגורמים מניפולטיביים ועוינים. אנחנו אוחזים היטב בכסף שלנו אבל מאפשרים לאנשים ממאירים (טראמפ, ביבי, מירי רגב) או צורות מדיה ממאירות (קליקבייטס, ידיעות צהובות, ספינים פוליטיים) לחטוף מאיתנו את תשומת הלב שלנו ולמקד אותה בהתאם לרצונם. אנחנו מקמצים בהשקעה בתודעה שלנו ונדיבים כלפי מי שחפצים להשתלט עליה למטרות עוינות."

הרשימה המלאה: איך לקרוא: עקרונות לקריאה מזינה, משמחת וחכמה בעידן הדיגיטלי דב ט. - שיחה 09:47, 18 ביוני 2019 (IDT)

אני מנוי משלם למהדורה הדיגיטלית. וחומת התשלום מפריעה לי. אני מעדיף דרכים שבהן התוכן זמין ככל היותר. יש מקרים נדירים (כמו LWN.net, שעליו אני מנוי גם כן) שבהם זה אפשרי. Tzafrir - שיחה 12:03, 18 ביוני 2019 (IDT)
לא יודע, הטענה של הרטוגוזון (זה השם?!) נשמעת לי כמו קושי להתאפק מלהכניס גם כאן את התסכול על כך שרוב הציבור חושב אחרת ממנו. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 12:10, 18 ביוני 2019 (IDT)
חשוב להזכיר מדי פעם שביבי, טראמפ ומירי רגב הם ברשימת האנשים שמותר להגיד עליהם "ממאירים". אחרת אנשים עלולים לשכוח ולהזדעזע. עוזי ו. - שיחה 15:17, 18 ביוני 2019 (IDT)
זה עניין של אהבת אדם, פתיחות והכלה של האחר. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 15:32, 18 ביוני 2019 (IDT)
דב, אם הייתי חושב שהמידע שמגיע לי דרך "הארץ" הוא איכותי יותר, אולי הייתי מוכן לשלם עבורו. אילו הייתי חושב שאינציקלופדיה בתשלום נותנת מידע אמין יותר, אולי הייתי רוכש אחת. אבל אני לא רואה את הרווח שמגיע לי מלשלם להארץ או לאינציקלופדיה בתשלום, ולכן אני צורך תוכן חופשי. זה לא אומר שאני מזלזל בתוכן של הארץ, ולכן זה משמח אותי לדעת שיש דרך חוקית לצרוך באופן אקראי את הכתבות שלהם ללא תשלום. משה פרידמן - שיחה 15:56, 18 ביוני 2019 (IDT)
איכותי יותר ממה? ביחס לוינט, מעריב או וואלה, הארץ ודה-מארקר טובים יותר מכל בחינה. גלובס ומקור ראשון הם בסדר יחסית.
המחיר הוא זול למדי, ויש לזכור שגם למודל של פרסומות יש מחיר (לאו דווקא לקורא. התלות של העיתון במפרסמים היא בעייתית). אני מסכים עם הרטוגוזון שהמחיר לא צריך שיקול עיקרי בקריאה, פחות מהזמן והאיכות. קריאה, מכל סוג - ספר מודפס או אתר חדשות בתשלום - היא עסק די זול. בכל אופן אין פה ביקורת על האפשרות שהבאת להיכנס לכתבות ללא תשלום, אני לא רואה בזה פסול. דב ט. - שיחה 19:29, 18 ביוני 2019 (IDT)
ביחס לצריכת חדשות וכתבות ממכלול האפשרויות שמוצבות בפני. בעבר הייתי רוכש עיתון מנייר, והייתי צריך להחליט במכולת איזה עיתון לבחור. היום אני צורך את המידע שלי מהרבה מקורות, בעברית ובאנגלית, ובאופן משתנה בהתאם לתוכן שאני מחפש. זה יכול להיות ערוץ שבע, וזה יכול להיות אלג'זירה. הערך המוסף שאני אקבל מגישה ל"הארץ" הוא מאוד קטן, ולא שווה לי לשלם עבורו. זה גם לא מתאים לסגנון צריכת החדשות והכתבות שלי. גם אם אני אשלם ל"הארץ", אני לא אתחיל לקרוא את הכתבות שלהם אחת-אחת כפי שהייתי נוהג בעבר עם עיתונים מודפסים. זה פשוט לא מתאים לקונספט. משה פרידמן - שיחה 19:40, 18 ביוני 2019 (IDT)
"הארץ" עיתון אייכותי, למעט התחום הפוליטי, שבו הם מוטים ובלתי אמינים כמו "ישראל היום" ואחרים. אגסי - שיחה 20:15, 18 ביוני 2019 (IDT)
אמת, אם כי "ישראל היום" לפחות קרוב יותר למיין סטרים הישראלי. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 21:05, 18 ביוני 2019 (IDT)
גם בתחום הפוליטי, אין מה להשוות (בדיקה של סיקור מערכת הבחירות בכלי תקשורת ראשיים שונים. הארץ היה הכי פחות גרוע, בפער ניכר. ישראל היום היה הכי גרוע). לעצם העניין, אני גם נמנה על התורמים לעין השביעית.Tzafrir - שיחה 06:22, 19 ביוני 2019 (IDT)
"העין השביעית" כמובן גם מוטה, וכך גם הבדיקה שלהם, שכמובן מתעלמת מכך ש"ארץ" נותן סיקור חיובי ואוהד למפלגות הערביות. אגסי - שיחה 16:20, 19 ביוני 2019 (IDT)
איזו חוצפה. מישהו העז לאמר משהו טוב על הערבושים. אבל זו כלל אינה הנקודה: פיספסת לחלוטין את דרך הבדיקה. הבדיקה התמקדה בכותרות הראשיות ובדקה שלוש קטגוריות:
  • מירוץ סוסים: עד כמה כלי התקשורת מסתכל על הבחירות כתחרות, במקום על המהות: שמועות, איושים, וכדומה. ישראל היום היה הכי גרוע (לפניו: חדשות 12). הארץ היה הכי פחות גרוע (וחדשות 13 קצת אחריו).
  • תעמולה: עד כמה כלי התקשורת מהדהד תעמולה של גופים שונים. הארץ היה הכי סביר. אחריו חדשות 13. הכי גרוע בהפרש ניכר היה ישראל היום (לפניו: חדשות 12).
  • עיסוק במהות: כאן כל העיתונים ניצבו לפני ערוצי הטלוויזיה. במקום הראשון: שוב הארץ. במקום השני: דווקא ישראל היום. מבין ערוצי הטלוויזיה: במקום הראשון: 13 ואחרון: 12.
המדד התקיים לאחר פרסומו הראשון ולא השתנה בצורה משמעותית לאורך הזמן שבו הוא נמדד (סוף מערכת הבחירות). Tzafrir - שיחה 16:36, 19 ביוני 2019 (IDT)
לפי דבריך המדד כלל לא בודק הטיה פוליטית. הוא בודק תעמולה לגופים פוליטיים (מפלגות?), אבל לא לעמדות. למשל, באיזה היקף מיוצגות בטורי הדעה או במאמרי המערכת עמדות של הימין האידאולוגי ביחס לעמדות השמאל האידיאולוגי, ובאיזה אופן מתייחסים אליהם. איך נראית התפלגות המאמרים ביחס לסוגיות של דת ומדינה, קפיטליזם מול סוציאליזם וכדו'. משה פרידמן - שיחה 17:42, 19 ביוני 2019 (IDT)
כמו שכתוב בידיעה המקושרת וכמו שכתבתי כאן: המדד הזה לא מתייחס כלל לעמודי הדעות אלא לכותרות הראשיות. Tzafrir - שיחה 17:53, 19 ביוני 2019 (IDT)
זה מדד תפור כדי להגיע לתוצאה הרצויה. באמת זו חוצפה של "הארץ" לעולם לא לכתוב ביקורת על זועבי טיבי ודומיהם. הם צדיקים גמורים. לשיטתם הערבים כולל הפלסטינים מושלמים, ואין אצלם בעיה של פגיעה זכויות אדם, נשים ולהט"ב. אגסי - שיחה 17:57, 19 ביוני 2019 (IDT)
"הארץ" ממש לא איכותי. הם מפרסמים שקרים וטעויות חבל על הזמן וגם כשהם מגלים את זה הם לא טורחים לתקן. והם לא מבקשים תגובה מכל אדם שהם כותבים כתבה עליו, אלא אם כן הוא ראש הממשלה או איזה פוליטיקאי בכיר או איש עסקים בכיר (כמו נוני מוזס או בנימין נתניהו).
בעבר רכשתי מנוי בתשלום ב"הארץ" וקיבלתי הנחה של משהו כמו 6 שקלים לחודש הראשון (אני לא זוכר בדיוק כמה שילמתי), ביטלתי אחרי חודש (כי בנוסף גם היו פרסומות בתשלום) וגם על ה-6 שקלים האלה ששילמתי להם אני מצטער. פשוט, הייתה כתבת שלהם מאוד נחמדה שהנחתה איזה פאנל בקונגרס טבעוני ורציתי לקרוא כתבות שלה באתר. הכתבות שלה אישית הן סבבה אבל האתר "הארץ" על הפנים.
וכתבות שלהם, מצאתי למשל כתבה אחת שלהם שמופיעה פעמיים באתר "הארץ" בשני קישורים שונים (אבל עם כותרת שונה) ופעם נוספת באתר "וואלה". 3 פעמים הכתבה הזאת מופיעה בשני אתרים עם כותרות שונות כשזאת בדיוק אותה כתבה מילה במילה ואפילו אותו תאריך ושעה, רק הכותרת שונה.
לצפריר: זה בכלל לא משנה האם מדובר בעמוד הראשי או במאמרים. להיפך, זה רק הופך את המדד לעוד פחות רלוונטי. תת-הדיון עסק בטענה ש"הארץ" מוטה פוליטית, והמדד שהבאת כלל לא עוסק בשאלה הזו. משה פרידמן - שיחה 19:31, 19 ביוני 2019 (IDT)
זה היה דיון על איכות (או אולי: תמורה למחיר) ואתה ניסית להסיט אותו לכיוון של הטיה. הביקורת של אגסי ושלך לא עניינית: לטעמכם כל פעם שמסקרים ערבים (שמיוצגים כמובן על ידי הקיצונית חנין זועבי, כמו באמירתו של יאיר לפיד: „הזועביז״) חייבים להזכיר את כל הבעיות שלהם. לדוגמה: אסור לכתוב כתבה על אביגדור ליברמן או על זאב אלקין (עד לפני שנה) בלי להזכיר שהם כובשים (ושלא לדבר על כל האמירות הבעייתיות של ליברמן). אסור לכתוב על גלעד ארדן בלי להזכיר את בעיותיו (בחור הוגה, מקורי, אילו נגמל מחסרונו לא לומר אמת בדיווחיו, היה מנהיג למופת), ועוד. אבל לא, על ערבים (טפו!) חייבים להתמקד בכל הבעיות. ולא, זה לא שבהארץ חסר דיווח על הבעיות וביקורת על החברה הערבית. וביקורת על המנהיגות שלה (מכיוונים שונים. שהרי הם לא עשויים מקשה אחת). אבל בשבילך יש כאן חטא בהתנחמדות לערבים (כלומר: מחסור בביקורת קיצונית שלהם). קצת פרופורציה (מהעיתונות המשודרת: מדד הייצוג של העין השביעית. יש שם אמנם התמכרות יתר למספרים, ולכן מומלץ להתעלם מהדיווחים השבועיים. אבל המספרים מאוד ברורים).
וחזרה לנושא המקורי: המדד הזה הוא רק מדד אחד. יש לך דוגמה אחרת למדד דומה? Tzafrir - שיחה 22:24, 19 ביוני 2019 (IDT)
אני לא ניסיתי להסיט את הדיון לכיוון של הטייה. כמדומני שלא עקבת היטב אחרי מהלך הדיון. אני גם לא העברתי ביקורת על עתון הארץ, ולכן קצת קשה להאשים אותי שהביקורת שלי על עתון הארץ לא עניינית. מכיוון שבשום שלב בדיון לא הטלתי דופי באיכותו של עיתון הארץ, ומכיוון שאין לי שום בעיה עם איכותו של העיתון, אני מתקשה להבין את הביקורת שאתה מטיח בפני. קל וחומר שלא הבנתי מהיכן צצו האמירות הגזעניות שלך כלפי ערבים שאתה משום מה מייחס לי. אגסי אכן העלה טענה ביחס להטיה פוליטית, ואני לא הסכמתי איתו ולא התנגדתי לעמדתו. אבל אתה בחרת להביא סקר שאין לו דבר או חצי דבר עם הנקודה שאגסי העלה, ואני בסך הכל הצבעתי על חוסר הרלוונטיות של הסקר שהבאת. אני מוכרח לציין שאני מופתע מהתגובה שלך לדברי. משה פרידמן - שיחה 22:42, 19 ביוני 2019 (IDT)
נאמר זאת כך: מדור ביקורת ספרים איכותי לא מטהר קו מערכת אוטואנטישמי וכותרות וידיעות (בעיקר במהדורה באנגלית) שיש בהן סילופי עובדות ושקרים כדי לשרת את הקו המערכתי הנ"ל כשהוא פסול לכשעצמו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:46, 19 ביוני 2019 (IDT)
נראה כי Tzafrir לא ממש מתעמק בעיתון. הם לא מפרסמים ביקורת משמעותית על איראן הרש"פ וחמאס וכד', וגם לא מפרסמים ידיעות שליליות נגדם, שלא פורסמו לפני כן בשאר כלי התקשורת. אגסי - שיחה 00:32, 20 ביוני 2019 (IDT)
אה, והנה הגיע מי שכהרגלו זורק אוסף טענות חסרות בסיס (להארץ יש מדור ספרים משובח?) אבל אם חוזרים עליהם מספיק פעמים הת תופסות. לא היו דינוזאורים. מדובר סתם על פלאואורניסים. מצטער לפגוע בציפור נפשך.
איראן? מי דיבר על איראן? הם אפילו לא ערבים (חוץ ממיעוט קטן). הרשות הפלסטינית סופגת שוב ושוב גינויים בהארץ. לדוגמה: מפי עמירה הס (כי היא חיה שם, ולכן יכולה לבקר בצורה מועילה). אתה שוב נכנס למשחק של מי לא גונה? מה עם הונגריה? קל מאוד לשלוף שמות. אבל זה גם לא רלוונטי. קל מאוד להעביר ביקורת על גורמי חוץ. זה זול ופשוט. ביקורת פנימית היא דבר מעניין יותר כי יש יותר סיכוי שהיא תגיע ליעדה. וכי מקרוב רואים את הדברים ברור יותר, עם פחות צקצוקים. אגסי, אתה פעם אחרי פעם כותב כאן אמירות שגויות. אף אחד לא מכריח אותך לקרוא את הארץ. אבל ביקורת טובה על הארץ צריך כנראה להעביר מבפנים, כקוראים. כי אז רואים את הדברים מקרוב ולא דרך פילטר של ידיעות בודדות שמועברות אליך. Tzafrir - שיחה 08:19, 20 ביוני 2019 (IDT)
ולסיום: משה, התייחסתי ישירות לנקודה שהעלה שם אגסי. ישראל היום הוא לא סתם עיתון מוטה. הוא שופרו של נתניהו. הוא מקריב הרבה ערך חדשותי של ידיעות לטובת הדברור. בכך הוא גרוע יותר לא רק מהארץ אלא אפילו מידיעות אחרונות (שמאוד לא חף מאינטרסים, אבל בדרך כלל מטה פחות מהמקפצה). הסקר שהראיתי הוא רק דוגמה אחת לכך. Tzafrir - שיחה 08:19, 20 ביוני 2019 (IDT)

פרויקט הכניסה לירושלים[עריכת קוד מקור]

עופר ברקוביץ הציג את פרוייקט הכניסה לירושלים.
בנייני האומה נעלמו (הם שם, ובקושי רואים אותם), וכך גם מלון קראון פלזה (הילטון לשעבר), גשר המיתרים והתחנה המרכזית.
ספרתי לפחות 12 מגדלים חדשים בפרוייקט, בלי לכלול את תשעת המבנים הנמוכים יותר, אם אין טעות בספירה. דוריאןDGW – Talk 04:44, 19 ביוני 2019 (IDT)

איני מבין מה הבעיה כאן. בנייני האומה והגשר קיימים בבירור, אני רואה את בניין התחנה המרכזית שנראה שנותר ללא שינוי, תחנת נבון מוסתרת ככל הנראה על ידי שלישיית גורדי השחקים שצמודים למסילת של הרכבת הקלה, קראון פלאזה נמצא בערך במרכז התמונה למעלה. הם נמוכים יחסית כי הבניינים החדשים אמורים להיות גבוהים יחסית. Mbkv717שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ט • 07:17, 19 ביוני 2019 (IDT)
הבעיה כאן היא כמות המגדלים. ואולי אף עצם קיומם. ירושלים אמורה להיות מאופיינת בקו רקיע מאופק יותר עם מעט מגדלים (ואיפה זה מופיע בערכים שלנו?) Tzafrir - שיחה 08:20, 19 ביוני 2019 (IDT)
אני מסכים עם Tzafrir. לטעמי עדיף למקם את הפרוייקט במלחה או בתלפיות, ולא בכניסה לעיר. מי שמסוגל לבצע פרוייקט בהיקף כזה, יכול לנסוע עוד מספר קילומטרים כדי להגיע ליעדו. נכון שהגשר, בנייני האומה והמלון קיימים, אך הם הפכו לננסים. יש הצדקה להפוך גשר שנבנה על ידי אדריכל ספרדי לננס? דוריאןDGW – Talk 09:09, 19 ביוני 2019 (IDT)
כירושלמי אני תמיד תמה כמה אנשים מוכנים לשמור על קו הרקיע של ירושלים בכל מחיר. לעיר הגדולה בישראל כבר אין הרבה לאן להתרחב, ועל הרבה מההרחבות יש קרבות סביבתיים או משפטיים. גם על הגשר ממש לא היה קונצנזוס (לעניות דעתי הוא תוספת נפלאה לעיר והפך תוך שנים ספורות לאחד מהסמלים שלה), שלא לדבר על הולילנד באזור מלחה. אם אפילו בבנייני האומה אסור לגעת, אין יותר מדי מקומות שכן אפשר. אני רואה היגיון גדול ביצירת מרכז גדול במקום שלפחות בעתיד יהיה הכי נגיש בעיר לבאים מחוצה לה, גם אם עכשיו יראו את הגשר רק מחצי מהעיר ולא מכל העיר. Mbkv717שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ט • 11:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
אני לא ירושלמי, אבל מאד אוהב לבקר בעיר, ובכל פעם שאני מגיע אליה, אני מרגיש כאילו מתחו חבל לרוחב הכניסה, נמוך מאד, בגובה הצוואר שלי, ואני צריך להתכופף לריקוד לימבו. ככה לא צריכה להרגיש כניסה לעיר הראשה של ישראל, עם גשר נמוך שתלוי מול הפרצוף. לגבי הולילנד, עוד לפני שנים, כשהייתי נוסע בבגין, בכל פעם שהייתי עובר מול הפרויקט, הייתי תוהה מי המושחת שאישר את הפרויקט הנוראי הזה. תהיתי גם איך זה שהתקשורת לא תוהה בדיוק את אותה תהייה. רק מאוחר יותר נחשפה פרשת הולילנד. ירושלים לא צריכה גורדי שחקים. היא צריכה כבישים ומסילות בתוך מנהרות מתחת לאדמה (לפחות מנהרה אחת רוחבית ממערב למזרח), שיחברו את הכניסה הראשית לעיר אל האזורים המרכזיים שלה. כמובן, מיד אחרי שיבנו מחלף שיחבר את כביש 1 בכניסה הראשית, ישירות לבגין דרום. Liad Malone - שיחה 12:40, 19 ביוני 2019 (IDT)
לא ברור לי עם מה אתה מסכים. מבחינת המגדלים, הם היו מפריעים לקו הרקיע של העיר גם ממלחה או מתלפיות. אבל עוד יותר לא ברור לי זה מה בדיוק קרה לרשימת המעקב. רק אצלי החל מהבוקר העדכונים של הדפים הנקראים לא מופיעים כמו שצריך? Tzafrir - שיחה 13:17, 19 ביוני 2019 (IDT)
גם אצלי עכשיו מדי פעם דפים נתקעים וברשימת המעקב נשארים דפים מודגשים למרות שאני עצמי הייתי האחרון שערך בהם. Liad Malone - שיחה 13:50, 19 ביוני 2019 (IDT)

דירוג בינלאומי: האוניברסיטאות בסעודיה עקפו את הישראליות[עריכת קוד מקור]

נראה לי מוזר. ייתכן שזה בגלל שהאוניברסיטאות הסעודיות עשירות יותר ולכן יכולות לקבל ניקוד גבוה יותר במדדים כמותיים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
בדירוג שנגחאי הטכניון והעברית במאיה הראשונה, ויצמן 101-150, תל אביב 151-200, בר אילן ובן גוריון 401-500. לסעודים יש שתיים במקומות 101-150, אחת ב 201-300 ואחת ב 301-400. משה פרידמן - שיחה 23:30, 19 ביוני 2019 (IDT)

‏לידיה ממראוף-מאונטפורד[עריכת קוד מקור]

Lydia Mamreoff von Finkelstein Mountford.jpg

נתקלתי בתמונה שלה כשעסקתי בצלם גאראבד קריקוריאן. אני בדרך כלל מוסיף תמונות כאלה לדף ויקיפדיה:תמונה מחפשת ערך. במקרה הזה אולי יהיה מישהו שירצה לקחת את הכפפה ליצור ערך עליה. אישה מתקופת היישוב שהמירה את דתה לנצרות (הייתה כפי הנראה יהודייה לפני כן). דמות מעניינת. פתחתי לה כרטיס בוויקינתונים - ‏לידיה ממראוף-מאונטפורד‏ (Q64707927) וצרפתי לשם שפע של מקורות מפורטים על חייה. Geagea - שיחה 16:47, 19 ביוני 2019 (IDT)

מה עם מפגש הקיץ 2019[עריכת קוד מקור]

הגיע הזמן להתחיל לתכנן את המפגש - הצביעו והשפיעו דרור - שיחה 12:05, 7 ביוני 2019 (IDT)

חשוב מאד להחליט. דרור - שיחה 13:37, 17 ביוני 2019 (IDT)
התקבלה החלטה - ועכשיו דיון על אופי המפגש כאן. דרור - שיחה 00:08, 20 ביוני 2019 (IDT)