ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:כע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

כ' בחשוון ה'תש"ף - 17 בנובמבר 2019

  • יום נהדר לכולם

מחר, כ"א בחשוון - 18 בנובמבר


ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142


טקסט לבן לצורך צורת הדף

תוכן עניינים

מונחי אנטומיה בעברית[עריכת קוד מקור]

Kulystab, tsabarn, שני אבנשטיין, Ewan2, חסר תקנה, BAswimבעלי הידע ברפואה, נעם דובב, קובץ על יד, saifunny, מכה"כ, יואל, בן עדריאל, דגש חזק, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, שמזן. ‏בעלי הידע בעברית וגם כולם - מוזמנים לעזור במונחים בעברית למושגים שמופיעים בדפים הבאים:

הקטגוריות האלו מכילות ערכים שקיבלו לרוב את תבנית {{אנטומיה}}. התבנית שולפת אוטמטית את המידע מויקינתונים. לפעמים המידע בויקינתונים קיים אבל בלי המינוח בעברית. לכן צריך להיכנס לקטגוריות שברשימה הזאת, ואז להיכנס לערכים שבתוך הקטגוריה, ומהם לעבור לויקינתונים, ובתוך ויקינתונים להיכנס למאפיין שאין לו מונח בעברית, ואז להוסיף לו את המונח הנכון בעברית.

כרגע יש 89 ערכים סה"כ עם מונחים שאינם בעברית. וכל תרגום נוסף ישפר את המצב. חג שמח!

טבעת-זרם - שיחה 02:16, 11 באוקטובר 2019 (IDT)


ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

חג שמח לכולם!

כולכם מוזמנים להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים!

תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית שטרם נכתבו, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל.
סייעו לנו להרחיב את וויקיפדיה העברית בערכים מעולים!

התחרות התחילה ב- 13 באוקטובר 2019, תסתיים ב-13בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.

בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g


יש איזה קטע עם שושלות של מדענים יהודים?[עריכת קוד מקור]

היום גיליתי תופעה: קרל גוסטב יעקב יעקובי הנחה את פול גורדן, שהנחה את אמי נתר שהנחתה את יעקב לויצקי, שהנחה את שמשון עמיצור, שהנחה את אליהו ריפס, שהנחה את צליל סלע. מדובר בשושלת אורכה למדי שמתפרסת על יותר ממאה, שבה כולם יהודים מפורסמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:48, 14 באוקטובר 2019 (IDT)

אני מניח שמרגע שהכל מתנהל בישראל, החל מלויצקי, זה מפליא מעט פחות.2.53.45.230 21:47, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
יאללה - מי כותב על פאול גורדן (אנ'), היחיד בשושלת הזו שאין עליו ערך? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:16, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
אם תשים לב גם הרבה מהמדענים שעברו על פרויקט מנהטן ולמשל המדענים הקרובים לאיינשטיין היו יהודים. כנראה זה בגלל שבעבר היהודים היו מן הסתם חיים בקהילות, אבל גם כשהחל תהליך האמנציפציה אני מניח שבדיוק כמו היום, היהודים חיו ביחד והיו החברים הקרובים ביותר אחד של השני. בדיוק כמו שהיום תתקשה למצוא בארה"ב למשל אדם שחור עם חברים לבנים ולהפך (לפחות לפי ראיון של PragerU) --M1xture - שיחה 21:21, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
מגוחך לחשוב שבפרויקט קריטי כמו פרויקט מנהטן העובדים נבחרו בשיטת יהודי מביא יהודי. כשיצאתי מביקור בבורסת ניו יורק, הדבר הראשון שראיתי היה דוכן שמוכר נקניקיות כשרות (מתוצרת Hebrew National (אנ')), ומאז אני יודע שהיהודים שולטים בשוק ההון העולמי, אבל בפיזיקה? לא בדיוק. דוד שי - שיחה 21:38, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
תראה אני לא טוען שהעובדים נבחרו בשיטת יהודי מביא יהודי אבל אתה חייב להסכים שזה קצת מוזר שרוב המדענים הגדולים שעבדו בפרויקט מנהטן הם יהודים... אז אני כן חושב שהיהודים (בעבר כמובן) "שלטו" בפיזיקה. להשוות את צירוף המקרים הזה לדוכן נקניקיות זו בכלל לא השוואה רצינית. אני אתן מספר דוגמות למה שאני טוען: אופנהיימר, אבי פצצת האטום ניהל את המעבדה הלאומית בלוס אלמוס והיה ראש פרויקט מנהטן, והוא יהודי. לאו סילארד היה הוגה פצצת האטום תרתי-משמע והוא יהודי. למעשה, רוב (רובם הכמעט מוחלט) המדענים הבולטים שעבדו על פרויקט מנהטן היו יהודים: יוסף רוטבלט, נילס בוהר, אלברט איינשטיין, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר ועוד --M1xture - שיחה 22:34, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
בנוסף להיותם יהודים הם גם היו, מרביתם, פליטים שברחו מאירופה ומי כבר יכול היה להציע להם עבודה ומקלט? בברכה. ליש - שיחה 22:42, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
כמובן, אבל למה לא להציע את העבודה לפטריוטים אמריקאים (אזרחים אמריקאים) אלא לזרים? --M1xture - שיחה 22:44, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
לרשימת היהודים בפרויקט מנהטן ניתן להוסיף את הנס בתה וסטניסלב אולם, שגם הם הגיעו מאירופה. גם חלק מהגויים הבולטים בפרויקט, אנריקו פרמי וג'יימס צ'דוויק, הגיעו מאירופה. האם ייתכן שלא היו מספיק אמריקאים מלידה לאיוש הפרויקט? לתשובה נחוץ ידע בתולדות מחקר הפיזיקה והכימיה בארצות הברית. דוד שי - שיחה 23:11, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
אמנם אין לי ידע בתולדות מחקר הפיזיקה והכימיה בארצות הברית אבל בהתחשב בגודל המדינה, מספר התושבים ופרמטרים נוספים, קשה לי להאמין לא היו מספיק אמריקאים מלידה כדי לאייש את הפרויקט --M1xture - שיחה 00:24, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
Noon, אולי לך יש הסבר לריבוי היהודים בפרויקט מנהטן? דוד שי - שיחה 07:27, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
ואם הזכרת את אנריקו פרמי, ראוי להזכיר את חבריו היהודים מקבוצת הבחורים מוויה פניספרנה שהצטרפו אליו בפרויקט, או שסייעו לו מרחוק אמיליו סגרה וברונו פונטקורבו. אביהו - שיחה 08:52, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
אני לא אתפלא אם יתגלה שריכוז היהודים בתחומי מדע מסוימים (כמו גם בעיסוקים אחרים) גדול מכפי שהיה אפשר לצפות. בעולם שאנטישמיות מילאה בו תפקיד לא מבוטל, כפי שהיה העולם לפחות עד אמצע המאה הקודמת, לא כל מסלולי החיים האירו ליהודים פנים באותה מידה. לא כל האוניברסיטאות, לא כל המחלקות, לא כל החוקרים. חלק מהבחירות שעשו מדענים יהודים צעירים נבעו במידת מה מהאפשרויות שהיו פתוחות בפניהם כיהודים - ללכת לאוניברסיטה שמתייחסת בהוגנות ליהודים (ובמקרה, מתמחה בתחום מסוים), ולא לזו ששורצת אחוות סטודנטים אנטישמיות; לנסות להתקבל לדוקטורט אצל פרופ' וקסלר היהודי למחצה ולא אצל פרופ' קירכה שאומרים שהוא קצת אנטישמי, וכדומה.
ב"מצויינים" של גלדוול הוא מתאר בין היתר את הרקע לדומיננטיות היהודית בתחום מסוים של עריכת דין מסחרית - השתלטויות (מה שמכונה השתלטות עוינת), מיזוגים ורכישות. איך זה קרה? מתברר שעורכי דין אמריקנים בכירים בתקופה מסוימת היו חלק מאליטה עסקית, נוצרית לבנה, שבזה ליהודים מצד אחד (ולא נתנה להם אפשרויות שוות לקידום) ולתחום ההשתלטויות מצד שני (קצת מורכב להסביר, אבל עורכי הדין הבכירים היו במקרים רבים חברים ממועדון הגולף עם שני הצדדים למאבקי שליטה על חברות בורסאיות, ולכן נטו לנווט לכיוון פשרה ושיתוף פעולה). מאחד פלוס אחד יצא שעורכי דין יהודים מבריקים, שדלתות המשרדים הגדולים נסגרו בפניהם, התחברו לתחום שהמשרדים הגדולים לא רצו בו, ובתקופה מסוימת שלטו בו. דב ט. - שיחה 12:58, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
אוסיף עוד דוגמה מובהקת לתחום מדעי שמשקל היהודים בו גדול בלי פרופורציה - הפסיכואנליזה. בחוג של פרויד היה רוב מוחץ לחוקרים ממוצא יהודי. נטען שהוא דאג לקדם את קרל יונג הלא-יהודי כתלמיד המועדף דווקא מכיוון שרצה להחליש את הקשר בין הפסיכואנליזה ליהדות, כדי שתזכה ליחס רציני יותר. דב ט. - שיחה 13:06, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

רשמתי בבוקר את התגובה דלהלן (אחרי התגובה של אביהו), ומשום מה היא לא 'נקלטה'. עכשיו גיליתי זאת:

ההסבר הפשוט הוא: מאגר גדול ופתאומי של מהגרים חדורי מוטיבציה (או מוטיבציה לפעולה נגד הנאצים או - בעיקר - מוטיבציה ליצירת מאזן אימה שיכפה שלום בעולם) ונטולי משרות, מה שאפשר להם להתמסר לפרויקט בצורה טוטלית בלי לחשוב על המחר, ומתוך רצון להוכיח את עצמם ולקנות בעמל וביזע את המקום המגיע להם ב"מולדת" החדשה. המלצת קריאה: פרומתאוס אמריקאי על רוברט אופנהיימר עם התמקדות בפרויקט מנהטן ובקשריו החברתיים של אופ'. ביקורת - שיחה 16:05, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

לא הייתי בוויקיפדיה כמה ימים, ועכשיו אני רואה שדוד שי ביקש לעיל את התייחסותי לאחוז הגבוה של יהודים שהשתתפו בפרויקט מנהטן:
סה"כ היו כ-45 מדעני "קו ראשון" בכירים שהייתה להם השפעה מהותית על הפיתוח המדעי של הפצצה האטומית, ומתוכם כ-15 יהודים המהווים כ-33% (הנתונים עובדו מתוך התבנית האנגלית). זהו אחוז גבוה מאוד, ועדיין אינו רוב, ובוודאי אינו רוב מוחלט כפי שנטען בהגזמה לעיל. הסיבות לאחוז הגבוה של יהודים נאמרו בחלקן לעיל: אירופה בתקופת המלחמה הייתה "נקייה" ממדענים יהודים שברחו מאימת הנאצים והפשיסטים לאמריקה (כמתואר בערך), וכן הבולטות והיצירתיות הידועה של היהודים בכל שטחי המדע.
הערה נוספת: אין חולק שהפרויקט היה הצלחה מדעית גדולה, אך הפרויקט הוא קודם כל הצלחה ארגונית חסרת תקדים, שאותה הובילו בוש, גרובס וניקולס - אמריקאים לא יהודים שבלעדיהם לא היה קורה כלום, ובוודאי לא פצצות שהספיקו להשפיע כבר במלחמת העולם. להניע פרויקט ענק סודי ביותר כזה, עם כ-130,000 עובדים ביותר מ-20 אתרים שונים שנפרסו על פני כל ארצות הברית, כשרבות מהתעלומות המדעיות טרם נפתרו וכשבמקביל משתוללת מלחמה שדורשת משאבים עצומים, ולעמוד במשימת הטלת פצצות אופרטיביות בתוך כ-2.5 שנים - זהו לדעתי אחד ההישגים הגדולים שנרשמו בהיסטוריה. זוהי גם הסיבה שהקדשתי כ"כ הרבה בהבאת הסיפור לוויקיפדיה על ידי כתיבת הערך הבסיסי ועוד כ-10 ערכים נלווים. Noon - שיחה 15:23, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

אולי לא הכי קשור, אבל אנקטודה שאני אוהב - כבר בראשית השלטון הנאצי "טיהרו" את אוניברסיטת גטינגן ממדעניה היהודים. לאחר זמן מה הלך שר החינוך הנאצי לבקר באוניברסיטה ושאל את הרקטור כיצד השפיע טיהור היהודים על הפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה (שהיה המוסד המתמטי החשוב ביותר באירופה). "הפקולטה למתמטיקה? שאל הרקטור - "עכשיו אין כזו יותר!") Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:01, 24 באוקטובר 2019 (IDT)

יש דיון מעניין באנקדוטה הזו, כאן. אחד המגיבים מציין, בצדק, שיהיה קשה למצוא מקורות כתובים לאירוע, שכן אי אפשר היה לכתוב עליו בגרמניה לפני 1945, ועד אז הילברט כבר לא היה בין החיים. התאור המשכנע ביותר (בעיני) מגיע מספרו האוטוביוגרפי של אברהם הלוי פרנקל (1967). לפי פרנקל, השר ברנהרד רוסט שאל את הילברט "האם זה נכון שהמכון שלך [=המחלקה למתמטיקה ופיזיקה בגטינגן] סבל רבות מעזיבתם של היהודים?", ועל כל השיב לו הילברט - "סבל? לא, הוא לא סבל, אדוני השר. המכון לא קיים יותר". בניגוד לתאורים אחרים שבהם השר שואל האם "רווח למכון" לאחר ש"שיחררו אותו מעולם של היהודים", נקודת המבט של השר כאן היא יותר ריאלית, גם אם זה הופך את התשובה של הילברט לקצת פחות דרמטית. עוזי ו. - שיחה 18:14, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
ליאו קורי, בסוף מאמרו מתמטיקאים יהודים בגטינגן, 1895-1933 מביא תיאור דומה לזה שעוזי הביא כאן, אבל ייתכן שגם הוא קרא את פרנקל. דוד שי - שיחה 21:12, 27 באוקטובר 2019 (IST)

לוחמת מידע בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כתבה של ה-BBC ביוטיוב (מלפני שבוע), על מניפולציות ודיסאינפורמציה של מדינות באתר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קצת על ההבדל בין עורך בתשלום לעורך מתנדב[עריכת קוד מקור]

לפני ימים אחדים הגיע עורך בתשלום אל הערך פסגות בית השקעות והוסיף לו את המשפט "ב-2018 זכתה פסגות בהליך שיזמה רשות שוק ההון ביטוח וחסכון לבחירת קרנות פנסיה נבחרות". המשפט נכון עובדתית, כך שלכאורה אין כל בעיה בהוספתו. ובכן יש בעיה: יחד עם פסגות נבחרו עוד שלושה בתי השקעות (שניים מתוכם אף נבחרו שנתיים קודם לכן), כך שאם לבחירה זו יש חשיבות, ראוי לציין פרט זה בערכי כל ארבעת בתי ההשקעות, ולא רק באחד מהם. אצל עורך בתשלום אין ארוחות חינם, ולכן אפשר להבין מדוע הוסיף משפט זה רק בערך שלגביו קיבל תשלום על כך. אבל אתם, שעורכים בהתנדבות וחשוב לכם שוויקיפדיה תהיה הוגנת ונייטרלית, כאשר אתם מבקרים עריכה של עורך בתשלום אל תסתפקו בבדיקה שהיא נכונה עובדתית, אלא שאלו את עצמכם: האם מידע זה רלוונטי לערכים נוספים, עליהם לא ניתן תשלום? דוד שי - שיחה 17:28, 15 באוקטובר 2019 (IDT)

לטעמי יש להטיל את העבודה הנוספת הנגרמת בגין עריכת העורך בתשלום על אותו עורך, לא על המתנדבים. אבל אם כבר הגענו לעניין זה, הלוואי שזו הייתה הבעיה עם העורכים בתשלום. ברוב המקרים הם פשוט עושים אצלנו כבשלהם, כאילו מדובר באתר הבית של מי שמשלם להם. נרו יאירשיחה • י"ז בתשרי ה'תש"ף • 10:08, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
אני מציע בהמשך לדברי דוד, שכאשר עורך בתשלום מטה את המידע במרחב הערכים כולו (לאו דווקא בערך שבו עסק, וכמו בדוגמה הנוכחית) הוא יוזהר כפי שהיה מוזהר במקרה של הטיה ברורה של המידע בערך שעליו הוא מקבל תשלום, ואם ימשיך במנהגו זה, ייחסם. כל מה שהוחלט בשעתו הוא לאפשר - בתנאים מגבילים - פעילות בתשלום, אבל לא מכירת תכנים ממומנים. יש גבול לכל תעלול. ביקורת - שיחה 11:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
עריכה לא ניטרלית היא לא תופעה יחודית לעריכות בתשלום. היא מתרחשת, לעיתים גם בידי מי שאוהד את נשוא הערך, או כותב שרוצה להצדיק את חשיבותו. ולמשל גם בערכים עם נגיעה פוליטית, אנו רואים כאלה שמנסים להכניס מידע שלילי או למנוע הכנסתו, משיקולים פוליטיים. לעיתים קורה שאנו מקצצים חלק נכבד מתוכן של ערך שנכתב בתשלום, ולא עושים זאת בערכים אחרים. הבאתי בעבר כדוגמה את הערך נינט טייב, שאם היה נכתב בתשלום, מיד היו מקצצים חלק משמעותי מתוכנו. מס הכנסה נותן הטבות מסוימות למי שעושה גילוי מרצון, אז אולי אנחנו לא צריכים לתת הטבות, אך גם לא להחמיר מדי (גם בהתבטאויות כלפיהם) עם מי שעושה גילוי מרצון, כדי שלא ימנעו מכך. ואני מדבר בעיקר על מעטים (ואני לא מדבר על מישהו ספציפי או מי שכתב כאן) שנראה שבפועל הם לא באמת השלימו עם ההחלטה שמותר לכתוב בתשלום, והם מתייחסים באופן מאוד מחמיר כלפי כותבים בתשלום. אגסי - שיחה 11:40, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
רק אזכיר את נוסח ההצבעה שהתקבלה בפרלמנט: "עם זאת, קהילת העורכים בוויקיפדיה מסתייגת מכתיבת ערכים בשכר על ידי עורכים לכל החפץ בכך, וקוראת להימנע ממנה". דגש חזק - שיחה 12:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
גם שוללים את זכות ההצבעה. התנדבות זה הכי טוב. (אם כי כאשר פרופסור או אדם חשוב אחר, מבקש מהבן שלו לכתוב עליו ערך, זה יוצא הרבה פחות מוצלח מאשר כתיבה בשכר עם גילוי נאות). אגב, אם חלילה ויקיפד ותיק ומוערך יאבד בעוד שנה את מקור פרנסתו, אני לא אגיד לו, שלא להשלים הכנסה מכתיבה בשכר, אבל מנגד גם לא אמליץ לו שכן, כי היחס כלפיו ישתנה לרעה. עם זאת, אני ער לחסרונות של כתיבה בשכר, וברור לי שגם לא טוב למיזם אם רבע מהכותבים כאן יהיו בשכר. אגב, החששות מהצפת המיזם בכותבי בשכר, נראה לי שלא התאמתו (ולא בגלל הכללים). כדאי להיזהר לא לפגוע בגילוי הנאות. אגסי - שיחה 13:07, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
אני מסכים עם ביקורת, כנגד עורך בתשלום שלא פועל לפי הכללים - יש לפתוח בהליך בבירורים ולאחר אזהרה - ניתן לחסום אותו. למי שמתפרנס מכך וצבר מוניטין, זו סנקציה חריפה ביותר. יש לנו כלים להתמודד עם הקושי הנ"ל וצריך להשתמש בהם. אמירושיחה 20:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
אין לנו כלים בגרוש. הכותבים בתשלום מצאו בקלות פתרונות. הם כותבים כל פעם משם משתמש חדש, או מאייפי, ונעלמים. אחרים פשוט מכחישים שהם כותבים בתשלום, גם כשזה ברור לכל בר דעת. פשוט וקל. דף המדיניות מסמיך את הבירוקרטים להכריז במקרים כאלה שמדובר בכותב בתשלום, אבל כבר ניסיתי: הם מפרשים את תפקידם באופן מינימליסטי וספק אם אי פעם השתמשו בסמכות האמורה. אנחנו מוצפים בכתיבה מוסווית בתשלום והכלים הנוכחיים שווים כקליפת השום. במקום למצוא פתרונות מוצלחים יותר מחפשים את המטבע מתחת לפנס ומתעסקים עם הכותבים בתשלום המעטים שברוב הגינותם כן מודים שהם כאלה. נרו יאירשיחה • כ"א בתשרי ה'תש"ף • 15:58, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

קצת משפחולוגיה[עריכת קוד מקור]

אולי זה מתאים להכה את המומחה, אך סביר להניח שגם מי שאינם מומחים יתעניינו. נתקלתי בעיתון (והנה עותק לא נאמן למקור) בשתי מודעות אבל עם שמות מוכרים מעולם המשפט הישראלי, המנוחה היא רני פילוסוף ז"ל כנראה אחותו של עורך הדין (והמנכ"ל) אבי ויוכי פילוסוף (מי שהיה בעבר חתנם של אבא פרומצ'נקו ושל יצחק רבין, אישה של דליה רבין-פילוסוף), אם זה אכן מר פילוסוף המדובר, אפשר לעדכן את הערך בשם אשתו השלישית שמופיעה כעת כאלמונית. לצד מודעת המשפחה מופיעה מודעת אבל משותפת של ארבעה זוגות חברים, מהם שני מאורות גדולים בעולם המשפט (ועוד מאור בינוני: מאיר שמגר ומיכל (רובינשטיין, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב); ניצה ודן כהן (אם זה הוא, נוכל להכניס את שם אשתו לערך, כרגע בן המשפחה היחיד שמוזכר שם בשמו, היא בתו היחידה שנישאה לבנו של מאור גדול אחר: אהרן ברק); שני הזוגות הראשונים במודעה לא מוכרים לי, אבל אולי מישהו מהחברים יוכל לתת משהו מחכים על הפינה הזו: אילה וליהוא ויסר, אירן ויואל אנגל. חיפוש בגוגל מלמד שכנראה מדובר ב"סתם" אנשי ממון ותרבות. כך או כך, שמחתי לראות שדן כהן חזר להיות שותף במשפחת האדם, ושלאחר ששילם את חובו לחברה חזר למעמדו וחברים טובים יכולים לפרסם אתו מודעות משותפות. הלוואי ונדע כחברה להכיל יותר ולקבל יותר את האחר, גם אם מדובר באחד שמעד/סרח/הורשע, לאחר שנענש כדין מגיעה לכל אחד הזדמנות שנייה. פעמים רבות האמוציות מונעות מאתנו לראות זאת. מועדים לשמחה. ביקורת - שיחה 16:40, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

בשולים: האם ליהוא ויסר הוא נכדו של עקיבא אריה ויס? אם כן, זה ראוי לציון בערכו של הנ"ל. ביקורת - שיחה 16:48, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
יוכי היא אשתו של אבי פילוסוף. Shannen - שיחה 20:29, 18 באוקטובר 2019 (IDT)

תרמיות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

היי חברים,

לאחרונה הייתה כתבה במוסף הארץ על הונאת ויקיפדיה (בעיקר האנגלית) אודות "מחנה ההשמדה" הפולני. בויקי האנגלית יש מעין רשימה שמרכזת את כל התרמיות שנעשו על גבה, וברצוני לדעת האם גם כאן יש רשימה דומה. תודה מראש. eli - שיחה 23:50, 21 באוקטובר 2019 (IDT)
תודה eli, זה הלינק הנכון. צחי לרנר - שיחה 10:57, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
אני לא חושב שהיה פה סיפור בקנה מידה חוץ מפרשיית הערך המזויף והכתב הליצן שהשחית בשידור ישיר או משהו דומה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:02, 24 באוקטובר 2019 (IDT)

"אין גן גאה"[עריכת קוד מקור]

מחקר ענק בחן את הקשר בין זהות מינית לגנטיקה, באתר וואלה. לילה טוב, ידידיה צבאןשיחה • כ"ג בתשרי ה'תש"ף • 19:29, 22 באוקטובר 2019 (IDT)

כתבה גרועה. אני מבין ממנה שלא זוהה גן בודד שקשור לנטייה מינית. אבל זה לא אומר הרבה. נדמה לי שאפילו תכונה מוגדרת יחסית כמו שיער ג’ינג’י קשורה לכמה גנים שונים. שלא לדבר על תכונות מורכבות יותר כמו גובה. מהו המאמר המקורי? Tzafrir - שיחה 22:10, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
תקציר המאמר בסיינס. האפקט המחובר של כל האתרים הגנטיים הרבים שהתגלו הוא בין 8% ל-25%. ההשלכה המעשית המיידית היא שבדיקות גנטיות, אפילו כאלה שמסוגלות למדוד באמינות את כל האתרים הנ"ל באדם ספציפי, לא מסוגלות לחזות אם הוא בעל נטייה הומוסקסואלית, אלא לכל היותר לשפר את הניחוש בכמה אחוזים. המחקר למעשה מדד באמינות רבה יותר את מה שכבר היה די ברור מקודם, היינו שנטייה הומוסקסואלית היא בעלת מרכיב תורשתי לא גדול, אבל נקבעת במידה רבה ע"י אינטראקציה עם ה"סביבה". הסביבה הזו כוללת כמובן את כל מה שקורה לעובר ברחם אמו הרבה לפני שהוא נולד. למעשה היא כוללת כל דבר שאיננו רצף הבסיסים בדנ"א, כלומר גם כל מה שקורה בביצית או בתא הזרע אפילו לפני ההפרייה, וכן אפיגנטיקה של הדנ"א, כמו מתילציה. H. sapiens - שיחה 07:58, 23 באוקטובר 2019 (IDT)

"ירדן נחושה: צופר וארם נהריים יחזרו אלינו"[עריכת קוד מקור]

כתבה בידיעות...

חזרתישיחה 20:20, 22 באוקטובר 2019 (IDT)

לא די שיש מלחמה על האזור בין סוריה, טורקיה והכורדים, כעת גם ירדן נדחפת? מתבקשת גם תנועת התנחלות ישראלית שתדרוש את המקום כנחלת אבותינו אברהם, תרח ונחור. דוד שי - שיחה 20:57, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
ענק! נרו יאירשיחה • כ"ג בתשרי ה'תש"ף • 21:06, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
😂 סיון ל - שיחה 08:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
למי (שכמוני) התקשה בהבנת הבדיחה, הכוונה היא לנהריים. אמירושיחה 16:20, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
אכן, נהריים זה לא ארם נהריים וצופר זה לא זמבורה. דוד שי - שיחה 19:31, 24 באוקטובר 2019 (IDT)

זה כתוב בוויקיפדיה, אבל זה שקר מוחלט[עריכת קוד מקור]

כתבתו של עומר בן יעקב בהארץ - התרמיות של ויקיפדיה. eli - שיחה 16:16, 24 באוקטובר 2019 (IDT)

צריך מנוי בשביל לקרוא את זה... המלך הכחולשלח לי הודעה! 16:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
סוקר דברים נחמדים שהוא מצא בw:Wikipedia:List of hoaxes on Wikipedia עם פרספקטיבה טובה (ויקיפדיה לא מושלמת אבל בסך הכל עובדים על תיקון בעיות, ובצורה שקופה). Tzafrir - שיחה 16:57, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
עומר כתב על רשימה אינסופית של תרמיות, אך לי היא נראית סופית מאוד - לא ספרתי, אבל להערכתי יש שם פחות ממאתיים מקרים. בהתחשב בכך שבוויקיפדיה האנגלית יש קרוב לשישה מיליון ערכים, מספר הערכים הפיקטיביים בטל בשישים (וליתר דיוק: בטל ב-30,000, כלומר על כל קבוצה של ערכים שגודלה כגודל האנציקלופדיה העברית, יש ערך פיקטיבי אחד). דוד שי - שיחה 19:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
יש סוג של הטיות ותרמיות בוויקי האנגלית, כאשר הם מכניסים מידע מופקפק נגד טראמפ על פי אסמכתאות מכלי תקשורת, שהתגלו כמוטים ובעלי אמינות מופקפקת בנוגע לטראמפ, וזאת בלי לסייג שנדרשת זהירות. בנושא זה גם "הארץ" בלתי אמין. אגסי - שיחה 23:04, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
דוד, מאיפה הנימה המתגוננת הזו? עומר כתב כתבה מכובדת. נראה לי שאתה מסכים איתו שוויקיפדיה גם טועה וויקיפדיה משקיעה הרבה בתיקון הטעויות שלה. מעבר לכך: לא כל ערך פיקטיבי מתועד (וכמובן שרובם כמובן לא שורדים מספיק זמן). ברור שמכיוון שהושקע זמן סופי בעריכת וויקיפדיה יש גם מספר סופי של ערכים פיקטיביים. אבל ברור שיש חירות ספרותית בניסוחים הלגיטימיים בכתבות. כמו אצל מי שדורש התנחלות באזור ברך הפרת. Tzafrir - שיחה 12:32, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
עובדתית יש בוויקיפדיה לא מעט מידע שגוי/כוזב, אולי אין הרבה ערכים בדויים, אך יש מידע שגוי/כוזב בערכים לא מומצאים. רק אתמול פנה אלי עמי וביקש לבדוק עריכה של אלמוני, עריכה ששוחזרה. בדקתי וגיליתי:
  • לפני 9 שנים אלמוני הכניס בערך על אחת מעריה הגדולות של רומניה פסקה כוזבת.
  • לפני 4 שנים דן בנושא זה אלמוני אחר בדף השיחות של הערך ואף אחד לא הגיב.
  • אלמוני שלישי ניסה לתקן את הפסקה ושוחזר.
הודות לפניה אלי של Amikamraz נכנסתי לראשונה לערך הזה ודאגתי לתקן את הדרוש תיקון, אולם בל נשכח שהקטע הכוזב היה שם 9 שנים ונסיונות של אלמונים לתקן או להתריע נדחו בקש. המסקנה המתבקשת היא להיות זהירים לגבי עריכות של אלמוניים ולעשות מה שעשה עמי, אם אינך מתמצה בנושא, תפנה למי שכן מתמצה. בברכה. ליש - שיחה 13:03, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
דוגמא אחת לטעות בויקפדיה שכרגע עולה לי לראש היא 50 החיילים הבריטים שנספו בפאטריה (האמת היא שנספו שני שוטרים בריטיים, לא נספו חיילים בריטים כלל), טעות שהיתה בערך משנת 2005 עד שנת 2018. הטעות הזאת כמובן לא נולדה בויקיפדיה אלא הומצאה במהלך השנים על ידי מאן דהוא והתגלגלה לויקיפדיה. רבות מהטעויות בויקפדיה הן כאלו. עדירל - שיחה 15:53, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
אבל למה להתמצות? ;) מיכאל.צבאןשיחה • כ"ט בתשרי ה'תש"ף • 21:26, 27 באוקטובר 2019 (IST)
לא צריך להתמצות, עדיף להתמצה ואם אינך מצוי בחומר, חפש מישהו שמצוי בו. בברכה. ליש - שיחה 14:42, 28 באוקטובר 2019 (IST)
(מחילה מכבודכם, אבל לא נראה לי שתהליך של מיצוי הוא השאיפה הנדרשת – זה מגיע אחרי סחיטה ובישול. לא להתמצה או להתמצות – להתמצא [לשון התמצאות]. ייתכן שלזה כיוון מיכאל. דגש חזק - שיחה 22:58, 28 באוקטובר 2019 (IST)

בלי מנוי [1]. חזרתישיחה 04:49, 25 באוקטובר 2019 (IDT)

SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! המלך הכחולשלח לי הודעה! 12:00, 25 באוקטובר 2019 (IDT)

Tzafrir, אני אולי מתגונן, אבל בעיקר רציתי לשים דברים בפרופורציה. ויקיפדיה רחוקה מלהיות מושלמת, ואני כנראה יודע זאת טוב יותר מרבים אחרים, אבל יש לי רושם שאנשים חוגגים על חוסר השלמות שלה במידה מופרזת. אני רוצה לראות את עומר בן-יעקב סוטה לרגע מהמסלול הרגיל שלו, ולכבוד מאה שנות "הארץ" יספר לקוראים על שטויות בולטות שהתפרסמו בעיתון. בתור התחלה אציג את השטות החביבה עלי: כדור הארץ עגול, אבל הלב שלו מרובע. ועוד כתבה שאשמח לקרוא: ידיעות ב-ynet שהסתמכו על ויקיפדיה בלי לתת קרדיט (הנה דוגמה טרייה).
בעצם, גם אנחנו נהנים לצחוק על שטויות של אחרים (ראו דיון קודם בדף זה), אז מותר לצחוק גם על ויקיפדיה, תיהנו, הצחוק יפה לבריאות. דוד שי - שיחה 20:12, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
גם אצלנו קורה שטעויות מחזיקות מעמד זמן רב. בערך לב לנדאו הופיעו במשך 13 שנים המשפטים: "פיזיקאים מכל העולם נטלו חלק בניסיון להציל את חייו של לנדאו. משמרות של גדולי הפיזיקאים עמדו 24 שעות ביממה מעל מיטתו." מקור הטעות במילה האנגלית המבלבלת Physician, שפירושה רופא, לא פיזיקאי (שהוא Physicist). לנדאו היה פיזיקאי, ולכן שטבעי להניח שפיזיקאים ייחלצו להציל את חייו. לערך יש קוראים מעטים, כך שחוכמת ההמונים כשלה לתקן את הטעות. דוד שי - שיחה 17:59, 6 בנובמבר 2019 (IST)
למה כשלה, הנה לבסוף זה תוקן. Assafn שיחה 18:28, 6 בנובמבר 2019 (IST)

אמנון אברמוביץ - הייתכן?[עריכת קוד מקור]

כאן (ובעוד מקומות בפייס). חזרתישיחה 09:52, 26 באוקטובר 2019 (IDT)

מה המקור לכך? המקור שלנו טוען: "ביום 9 באוקטובר 1973, באזור "טלביזיה", במהלך ההתקפה על היעד, נפגע הטנק שסמל אמנון אברמוביץ נהג בו והחל לבעור. למרות שידיו ובגדיו החלו לבעור, המשיך בנהיגה, כי סבור היה שנשארו אנשים בטנק. במעשה זה גילה סמ"ר אמנון אברמוביץ דבקות במשימה ואומץ-לב." (מתוך נוסח צל״ש הרמטכ״ל שהוענק לסמ״ר אמנון אברמוביץ בשנת 1975). Tzafrir - שיחה 10:40, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
אם נסיר מהפוסט בפייסבוק את ביטויי השנאה המכוערים, נגלה שאין סתירה בין המסופר בו ובין המסופר בכתב בצל"ש. הפוסט הוא דוגמה נוספת לשנאה שאינה יודעת גבולות. דוד שי - שיחה 12:32, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
גם באיחור חשוב להתעמת עם שקרים. האיש שמצוטט בפוסט, ד"ר שירי, הכחיש מכל וכל את הדברים שיוחסו לו. אמר שאברמוביץ' ראוי ביותר לצל"ש. דב ט. - שיחה 13:07, 10 בנובמבר 2019 (IST)

למה לא משתמשים במקפים עבריים וקווים מפרידים?[עריכת קוד מקור]

למה לא משתמשים בויקי במקף עברי, דהיינו ־ וקו מפריד, דהיינו – אלא רק במקף אנגלי כזה - ?

ברור לי שזה לא נוח לכתוב עם זה, אבל אפשר לקחת את כל הקיצורים שצריך מקף עברי, ואת כל השאר להחליף בקו מפריד באמצעות בוט החלפות, לא? AdiN - שיחה 13:18, 27 באוקטובר 2019 (IST)

מי אמר שלא משתמשים? לאחרונה (כמה חודשים) משתמשים בסימני הפיסוק התקניים אבל יקח זמן עד שבכל ויקיפדיה הסימונים ישתנו ושכל הויקיפדים יתמכו בשינוי הזה. אני אישית לא תומך בשינוי גורף בבוט. יש למשל מקרים שמשתשים במינוס ואין שם צורך לשנות לשום דבר. כמובן שאם יש קבוצה קטנה שניתן להגדיר בצורה סגורה שכל המינוסים מאותה צורה הם מקף או קו מפריד, אפשר יהיה להגדיר בוט שיחליף אותם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:09, 28 באוקטובר 2019 (IST)
במקף עליון מקובל לא להשתמש. בקו מפריד בהחלט משתמשים. ראה גם וק:מקף וקו מפריד. בן עדריאלשיחה • כ"ט בתשרי ה'תש"ף 14:36, 28 באוקטובר 2019 (IST)
מה הבעיה עם המקף העברי? אני משתדל להשתמש בו איפה שמתאים (לתוכן ולשאר הערך). Tzafrir - שיחה 18:48, 29 באוקטובר 2019 (IST)

ותק בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שמעתי בעבר את הטענה שמעט משתמשים ותיקים נשארו בוויקיפדיה ושיש שיעור עזיבה גבוה. אתמול ישבתי מול המחשב למשך חצי שעה ולהפתעתי הרבה מצאתי שלושים ותשעה ויקיפדים שעדיין עמנו והחלו לפעול בשנים 2010-2003. ייתכן שלו הייתי מקדיש לכך חמש-עשר שעות, הייתי מגיע לשמונים-מאה שמות. כמה משתמשים בעלי בעלי זכות הצבעה יש ? מאתיים ? אני לא יודע, בכל מקרה, מדובר בשיעור הישארות גבוה מאוד, הרבה-הרבה יותר גבוה ממה שאני חשבתי. צחי לרנר - שיחה 16:36, 28 באוקטובר 2019 (IST)

משמח מאוד! אן שרלי - שיחה - שיחה 20:07, 28 באוקטובר 2019 (IST)
וכמה יש שהיו פעילים לפחות שלוש שנים באותם שנים ופרשו? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 22:50, 28 באוקטובר 2019 (IST)
אין לי שמץ של מושג יונה ב., אני מניח שיש רבים, אבל זו לא הנקודה; הנקודה היא שבוויקיפדיה יש שיעור הישארות גבוה מאוד. ניקח תחביבים אחרים שאנשים מתחילים לשם השוואה - בכמה מהם אנשים מתמידים לאורך עשר שנים ויותר ? מעט מאוד. איזה אחוז מהאנשים שהתחילו ללכת למכון כושר, לרוץ, ללמוד נגיד שחמט, ציור, כתיבה, באולינג (כתבתי בשלוף, יש הרבה תחביבים אחרים), פעילות באירגון התנדבותי כלשהו - התמידו בכך לאורך עשר שנים ויותר ? כשבהרבה תחביבים אחרים יש תמריצים שאין בוויקיפדיה - להכיר אנשים, למצוא מזור לבדידות, למצוא אהבה וזוגיות, לקשור קשרים, להתפרסם, לרדת במשקל, לשמור על כושר ובריאות וכולי. צחי לרנר - שיחה 08:39, 29 באוקטובר 2019 (IST)
רק על עצמי אני יכול לדבר, אז דוגמה ממני. יש לי תחביב של פאזלים שהתמדתי בו במשך שנים רבות. הוא נעצר כשנולדו לי ילדים (ויש לי כבר פאזלים מיועדים לרגע שבו הם יגדלו מספיק שלפחות לא יפריעו לי) אז אפשר להגיד שהפסקתי עם התחביב הזה (לפחות כרגע). אותו דבר יכול להיות לוויקיפדים שחלקם מתחילים לערוך בתיכון ואז הצבא מונע מהם להמשיך (לפחות לכמה שנים) או כאלו שערכו באוניברסיטה והתחלת עבודה לאחר מכן גרמה להם להפסיק. בקיצור, יש שינויים בחיים שגורם לאנשים להפסיק תחביבים או להשקיע בהם פחות. מה שכן, אני בספק אם יש 80 ויקיפדים פעילים היום שהיו גם פעילים לפני עשור וללא הפסקה של לפחות שנה באמצע. לדעתי מדובר על 30-40 ואם יתברר שיש 50 אני לא הופתע אבל לא מעל לזה. נ.ב. אני לא מתכוון לבדוק את זה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:16, 29 באוקטובר 2019 (IST)
אני פה יותר מעשור אבל זה לא אומר שבכל התקופה הייתי מאוד פעיל. לכולם יש הפסקות ועיסוקים והחיים עצמם. אגב, באמת יש לא מעט וותיקים שבשלב מסויים התנתקו לגמרי מכל מיני סיבות. ‏DGtal‏ - שיחה 11:18, 29 באוקטובר 2019 (IST)
אגב צחי לרנר אפשר למצוא אהבה גם בוויקיפדיה... אבנר העביר על זה הרצאה ב2015. דריה - שיחה 13:31, 29 באוקטובר 2019 (IST)
ההנחות שכתבתי (פרט לעובדה שבחיפוש של חצי שעה ואולי שעה מצאתי 39 אנשים שנמצאים פה מאז 2010-2003) הן ניתוחי מצב שלי, הן אינן עובדות כמובן וגם לי ברור שמדובר בהכללות גסות. אני שמעתי מוויקיפדים שונים שעוזבים אותנו המונים כי מתנהגים בחוסר סובלנות כלפי כותבים, ייתכן שלו היו מתנהגים יותר יפה היו נשארים יותר (אני מניח שזה לא כולל טרולים), אבל עובדה היא שרבים נשארים שנים רבות ולשם השוואה בתחביבים רבים אחרים, גם עוזבים רבים, ויקיפדיה אינה ייחודית בכך. צחי לרנר - שיחה 14:23, 29 באוקטובר 2019 (IST)
לדעתי האישית בכל חודש מגיעים 10/15 משתמשים שבאמת מעוניינים להשאר ולתרום הרבה, מתוכם רק אחד או שניים שורדים והופכים להיות "משתמשים כבדים" ששורדים למהלך השנים. לא חושב שיכול להיות מישהו שהוא פה רצוף, אלא אם הוא מתחיל בגיל שכבר אחרי שליחת ילדים לבית ספר וכדומה (או שהוא דוד שי Face-smile.svg). התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:30, 29 באוקטובר 2019 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אלו בהחלט נתונים מעניינים אבל אני מאמין שדרך הבדיקה היתה ארוכה וטרחנית משהו וחלקית ביותר (כפי שצחי כתב, אם יש מישהו שיודע איך לבצע שאילתות באתר ומוכן לבדוק את הנתונים הללו פירטתי את השאילתות הרצויות בדף שיחתי עבור יגאל, כך ניתן יהיה להפיק תשובה מלאה ומפורטת בפחות מאמץ. אם רוצים לבדוק פעילות רצופה צריך פשוט להנפיק את רשימת הפעילים בשאילתה לכל שנה/חצי-שנה ולהשוות את השמות בכל שאילתה (באמצעות כלי השוואה אוטומטי כמובן), כך גם אפשר יהיה לבחון דפוסים של הפסקות בפעילות. באמצעות רשימה אוטומטית זו ניתן יהיה גם למצוא את דפי השיחה/משתמש שאולי מסבירים את סיבת ההפסקה בפעילות למי שרוצה לחקור את הנושא עוד יותר לעומק. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ה' בחשוון ה'תש"ף • 09:45, 3 בנובמבר 2019 (IST)

ולגבי תחביבים מחוץ לויקיפדיה: אשתי ואני פעילים בספורט (4-5 פעמים בשבוע) ב-45 השנים האחרונות, ואני מתמיד בפעילות שחמטאית מזה 55 שנים לערך. אני די בטוח שאני לא היחיד שמתמיד בתחביביו. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:21, 3 בנובמבר 2019 (IST)
זה מכיוון שאתה מדור ה-X ולא מדור הדור ה-Y.‏ Assafn שיחה 20:41, 6 בנובמבר 2019 (IST)
נראה לי שאתם מסתכלים על זה הפוך: השאלה היא לא "כמה תורמים "כבדים" היום היו פעילים לפני עשר שנים", אלא "כמה אנשים שהיו תורמים "כבדים" לאורך קיומה של ויקיפדיה, פרשו למעשה לפעילות". כך, גם אם (נגיד) 50% מהעורכים הפעילים היום היו פעילים לפני 15 שנים, זה לא מראה על רמת "הישארות" גבוהה. לפי הטבלה כאן: ויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים/משתמשים/701-800, עורך מספר 800 בדירוג, ביצע יותר מ-1000 עריכות. אם ניקח "1000" עריכות בתור הגבול ל"משתמש כבד" (גבול קצת גבוה, לדעתי), ואם נניח לרגע לצורך הדיון שיש היום 100 עורכים פעילים עם 1000 עריכות או יותר, יוצא "שיעור הישארות" של פחות מ-12.5% ("פחות מ", משום שהטבלה נגמרת לפני שהיא מגיעה לעורך שביצע "רק" 1000 עריכות. האחרון בטבלה ערך 1,882 - אפשר לנחש שמספרו בדירוג של העורך האחרון עם +1000 עריכות הוא בין 1000 ל-2000). קיפודנחש 21:08, 8 בנובמבר 2019 (IST)

הרצליה, אין כמוה בעולם![עריכת קוד מקור]

Ada Lovelace street, Herzliya.jpg
Alan Turing street, Herzliya.jpg

שני רחובות חדשים בהרצליה: רחוב עדה לאבלייס ורחוב אלן טיורינג. הרחובות מקבילים זה לזה ונמצאים משני צדדיו של בניין המשרדים החדש של מיקרוסופט, ולפי המסופר בטוויטר שמותיהם נבחרו על ידי עובדי מיקרוסופט ואושרו על ידי העירייה. אני בספק האם יש עוד עיר בעולם שבה נקראו רחובות על שם שניהם. דוד שי - שיחה 20:22, 29 באוקטובר 2019 (IST)

Like Thumbup.svg יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:28, 30 באוקטובר 2019 (IST)
מנצ'סטר, לדוגמה: [2], [3]‏. Tzafrir - שיחה 19:45, 30 באוקטובר 2019 (IST)
Tzafrir, אלו נראים כמו רחובות בקיימברידג'. Mbkv717שיחה • א' בחשוון ה'תש"ף • 20:02, 30 באוקטובר 2019 (IST)
גם לי זה נראה כמו קיימברידג', שבה נמצא גם רחוב צ'רלס בבג'. דוד שי - שיחה 20:10, 30 באוקטובר 2019 (IST)

מסמך עבור חולה אלצהיימר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:המ#מסמך עבור חולה אלצהיימר

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים - תזכורת[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

שלום לכל החברים!

חלף כמעט חודש, ואנו מזכירים לכם שכולכם מוזמנים להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים!

תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית שטרם נכתבו, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
סייעו לנו להרחיב את וויקיפדיה העברית בערכים מעולים!

לאחר סיום התחרות, יעניק צוות השופטים את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

  • פרס ראשון: 3,000 ש"ח
  • פרס שני: 2,000 ש"ח
  • פרס שלישי: 1,500 ש"ח

התחרות התחילה ב- 13 באוקטובר 2019, תסתיים ב-13בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.

שני עדכונים:

  • לתחרות נוסף מסלול עצמאי, שאינו מגביל יצירת ערכים רק לכאלה שנמצאים ברשימות, אך מחייב חשיבות אנציקלופדית והתאמה למושג אתר מורשת.
  • הוסרה מגבלת כמות למספר ערכים שיכול לשלוח משתתף לתחרות.

בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g


עדכון: לאור שאלות של משתתפים, ובהסכמת השופטים, נוספה אפשרות לשדרג קצרמרים/ערכים קיימים, בתוכן העונה על ההגדרות המופיעות בערך אתר מורשת, ושיש לו חשיבות אנציקלופדית. יש לרשום את הערך ששודרג ברשימה המיוחדת לכך, במסלול העצמאי ולהוסיף בראש הקטע שנוסף את התבנית של המיזם. בהצלחה! ‏Ovedcשיחה 13:35, 6 בנובמבר 2019 (IST)

שואת העם הארמני[עריכת קוד מקור]

הקונגרס האמריקאי (כל הבית, לא ועדת הקונגרס) הכיר היום ברצח העם הארמני. מאחר ואני לא בטוח האם הפרוצדורה דורשת את אישור הסנאט ואף את חתימתו הסופית של נשיא ארצות הברית, שאלתי היא האם מבחינה פורמלית זה נחשב שארצות הברית כמדינה הכירה בכך?
אציין, מכאן אני מבין שזה יותר משמעותי מההחלטה מ-2010 שקיבל הקונגרס (יותר מדויק; ועדת החוץ של הקונגרס) אשר קראה לממשל אובמה "להתייחס לחיסול השיטתי והמכוון של 1.5 מיליון ארמנים כאל רצח עם". נדמה שהיא לא הצליחה אז להעביר את זה למליאה (מה שגם תמוה, כיצד הפעם זה עבר ללא הצבעה בוועדה). eli - שיחה 19:44, 30 באוקטובר 2019 (IST)

לא שואה, רצח עם. בברכה. ליש - שיחה 02:30, 31 באוקטובר 2019 (IST)
eli , אני מניח שהקלדת מילות חיפוש בגוגל באנגלית תניב מאמר שיבאר זאת, או שתפנה לאיש אקדמיה העוסק בפוליטיקה האמריקאית, לי זה נראה צעד סמלי, לא חוק, אלא הצהרת גינוי, בלי משמעות אופרטיבית ולכן זה לא חוק מהסוג שעובר הלאה הלאה לסנט ולנשיא, אבל אני ממש לא מבין בכך, הנה נוסח החוק; לפני ארבע שנים הודיע על כך האפיפיור ולפני שלוש שנים בית המחוקקים הגרמני קיבל החלטה דומה. צחי לרנר - שיחה 07:39, 31 באוקטובר 2019 (IST)
מדובר בבית הנבחרים האמריקאי. "הקונגרס" בארה"ב הוא כינוי לבית הנבחרים והסנאט יחדיו. אין דבר כזה "ועדת הקונגרס". בית הנבחרים והסנאט מפעילים כל אחד ועדות משנה רבות, שנקראות בשמות כמו למשל ועדת הסנאט ליחסי חוץ של ארצות הברית, או "ועדת הבית למודיעין" (House Intelligence Committee). במקרה הזה, מי שהכיר ברצח העם הארמני הוא בית הנבחרים האמריקאי (לא "הקונגרס"). קיפודנחש 20:25, 1 בנובמבר 2019 (IST)

מרצה בבר אילן בהפגנה למען נתניהו: "יגאל עמיר לא רצח את רבין"[עריכת קוד מקור]

כן, לדברי קידר הרוצח הוא י"ר, ואני תמה האם ייתכן שמדובר ביהודית רביץ, שעשתה זאת מרוב זעם על כך שלא היא נבחרה לשיר בעצרת אלא מירי אלוני.
בנימה יותר רצינית: תנחומי לאוניברסיטת בר-אילן, שמאמציה למחוק את הכתם שטבע בה יגאל עמיר נמחקים על ידי איש סגל אקדמי שלה. דוד שי - שיחה 20:54, 30 באוקטובר 2019 (IST)
תמהני מי זה י"ר ? צחי לרנר - שיחה 23:27, 30 באוקטובר 2019 (IST)
עמית סגל הבין שהכוונה ליורם רובין, המאבטח שנפצע בהתנקשות. Liad Malone - שיחה 00:53, 31 באוקטובר 2019 (IST)
ודני קושמרו ציין היום שעמיר לא רצח את בנימין נתניהו. מרתק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:54, 31 באוקטובר 2019 (IST)
בקרוב עומדת לצאת ביוגרפיה מקיפה של יצחק רבין וסוף סוף נדע את האמת. צחי לרנר - שיחה 07:14, 31 באוקטובר 2019 (IST)
אוניברסיטת בר אילן השעתה אותו מכל פעילות ואף שלחה לכל המרצים העובדים בה מכתב גינוי. מיכאל.צבאןשיחה • ב' בחשוון ה'תש"ף • 10:38, 31 באוקטובר 2019 (IST)
צחי, אנחנו כבר יודעים את האמת - כבר 24 שנים אנחנו יודעים אותה, מאז שיגאל עמיר לא רק הודה, אלא אף התפאר ברצח. בית המשפט נתן גושפנקה חוקית למה שהיה ידוע מאז ה-4 בנובמבר 1995. שום מרצה למזרחנות שדעתו השתבשה לא ישנה עובדה זו.שלומית קדם - שיחה 23:48, 1 בנובמבר 2019 (IST)
החלק המשונה בדברי דוד שי הוא הטענה שכתם דבק באוניברסיטה. מדוע אמור לדבוק כתם באוניברסיטה עקב מעשה של סטודנט בודד? בעירו של עמיר (כן, זו שלדעת דוד שי "אין כמוה בעולם"...) דבק כתם דומה? בן עדריאלשיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף 20:02, 2 בנובמבר 2019 (IST)
כתם יכול לדבוק מסיבות לא מוצדקות. בזמנו בר אילן הפסידה הרבה תורמים בגלל יגאל עמיר. לכן הפאניקה שאחזה בה עכשיו לאחר דברי הפרופסור ההזויים (כשמיכאל הרסגור העלה תאוריית קונספירציה משלו לרצח רבין, אוניברסיטת תל-אביב לא נכנסה להיסטריה). Ronam20 - שיחה 20:11, 2 בנובמבר 2019 (IST)
קידר טען והדגיש שיגאל עמיר כלוא בבידוד כדי שלא יוכל לספר את האמת. שיקרא את הערך פה וישכיל. הוא כבר שנים לא בבידוד, והוא אפילו זוכה לביקורי התייחדות. דב ט. - שיחה 13:03, 10 בנובמבר 2019 (IST)

שוב נרדמנו?[עריכת קוד מקור]

מתוך ידיעה בערוץ "כאן": "מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין התייחס אתמול (רביעי) לאיום מטילי השיוט האיראניים. "בעודנו מדברים, סוללות ה'חץ', ה'יהלום', 'קלע דוד' ו'כיפת ברזל' - נמצאות בכוננות", אמר נורקין בטקס סיום קורס קצינים בבית הספר להגנה אווירית. נורקין הוסיף כי "אתגר ההגנה הופך מורכב יותר. לאיום הטילים והרקטות מצטרפים כעת מל"טים תוקפים וטילי שיוט"." בעקבות תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019) (שפרשן האינדיפנדנט הבריטי, פטריק קוקברן (אנ') הישווה אותה לקרב טאראנטו מהבחינה התפיסתית; קרב שבו בפעם הראשונה ראו את כוחה האמיתי של נושאת המטוסים, והוביל רבים להאמין ש"אוניות התותחים הכבדים" יפסיקו להיות הכוח הימי הדומיננטי.) ואני, שאינני מומחה בתחום וסתם אזרח מודאג, שואל שתי שאלות: 1)מדוע האלוף לא הזכיר את ברק 8? האם זה אומר שהמערכת איננה מבצעית? 2) האם יש לישראל הגנה כלשהי מול טילי שיוט? הרי לא מדובר בנשק חדש. איך זה שעד היום כל המאמצים (וכל המערכות שהוזכרו בדברי האלוף) היו לכיוון של טילים בליסטיים ורקטות? מילא כטב"מים שהם יחסית חדשים. אבל טילי שיוט? הם קיימים כבר עשרות שנים.אודי - שיחה 08:48, 31 באוקטובר 2019 (IST)

מקור מהימן?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

אנציקלופדיה ישנה--שלום1234321אפצישיחה • ב' בחשוון ה'תש"ף 15:37, 31 באוקטובר 2019 (IST)

למה אתה שם כאן דברים כאלו? האם התבלבלת בין דלפק הייעוץ לכיכר העיר? אם התשובה היא "כן", אנא הסר מכאן את הודעתך, יחד עם תגובתי (אין צורך בתבנית "הועבר" - פשוט מחק מכאן את הדבר הזה שלא שייך לכאן). קיפודנחש 17:20, 31 באוקטובר 2019 (IST)
לא חשבתי שבכיכר העיר מתייעצים בנושא מקורות. לגבי התבנית היא מתווספת אוטומטית. (אני משתמש בסקריפט העברות...)--שלום1234321אפצישיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף 18:50, 31 באוקטובר 2019 (IST)
- סוף העברה
לא הבנתי. אתה שואל ברצינות אם זה מקור מהימן, או מתבדח?david7031שיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף • 21:14, 31 באוקטובר 2019 (IST)
ברצינות. (זה רק כתוב כאילו זה משחק, תחפש ערך ותשווה אותו לויקיפדיה.)--שלום1234321אפצישיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף 06:10, 1 בנובמבר 2019 (IST)
השאלה לא מובנת (כלומר, לא מובנת לי). עבור איזה ערך הדבר הזה אמור לשמש מקור? האם תוכל לקשר לדף שאמור להוות מקור? הדף אליו קישרת לא נראה כ"מקור" של שום דבר. קיפודנחש 20:11, 1 בנובמבר 2019 (IST)
בדף יש ריבוע שחור שכתוב בו משהו על משחק, צריך לחכות עד שיהיה כתוב בו "מסע אל העבר" ואז
אנסה להבהיר מדובר ב"משחק", שהוא למעשה אנציקלופדיה ממוחשבת ישנה. ניתן לכתוב שם ערך ולקבל את הערך האנציקלופדי המתאים. שלום שואל האם אנציקלופדיה זו יכולה לשמש כמקור. בן עדריאלשיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף 20:00, 2 בנובמבר 2019 (IST)
אז נראה לי שבעקרון כן (צריך לברר מי יצר אותה ומה האמינות שלו), בדיוק כמו האנציקלופדיה של ווינט וכו'. מה שכן, אם מקשרים אליה רצוי להסביר מה צריך לעשות.david7031שיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף • 21:04, 2 בנובמבר 2019 (IST)

אמיר אוחנה מעתיק מויקיפדיה בלי לתת קרדיט![עריכת קוד מקור]

סרטונים בוז לטראמפ! | מהצד השני עם גיא זהר - 31.10.2019, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:11) - עד דקה חמישים ושתיים--שלום1234321אפצישיחה • ג' בחשוון ה'תש"ף 09:58, 1 בנובמבר 2019 (IST)

אני לא הייתי רוצה לקבל קרדית. דגש חזק - שיחה 10:20, 1 בנובמבר 2019 (IST)
אמיר אוחנה, שר המשפטים, הפר את תנאי הרישיון של ויקיפדיה, כלומר הפר את חוק זכויות יוצרים, וזו הבעיה הכי קטנה בנאום הזה. דוד שי - שיחה 14:11, 1 בנובמבר 2019 (IST)
אני חושב שהוא לא הפר שום דבר. זה שימוש הוגן. כמו שאתר חדשות נכנס לאתר אינטרנט ושומר צילום מסך ואחר-כך מפרסם אותו. כמו שויקיפדיה עושה גם. מותר להעתיק באינטרנט. זה חוקי.
זה מותר, אבל צריך לתת קרדיט.david7031שיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף • 10:32, 11 בנובמבר 2019 (IST)
למניעת טעות: הקביעה הכוללת "מותר להעתיק באינטרנט. זה חוקי." משוללת יסוד, כפי שניתן ללמוד מפסקי דין רבים שעסקו בכך.
גם כאשר אפשרי שימוש הוגן (וכלל אינני בטוח שבמקרה שלפנינו זה שימוש הוגן), חובה לתת קרדיט. ללא קרדיט מדובר בהפרה של חוק זכויות יוצרים. אמיר אוחנה הפר את החוק בהעתיקו מוויקיפדיה ללא קרדיט, ויפה עשה גיא זהר בהסבו את תשומת הלב לכך. דוד שי - שיחה 07:30, 12 בנובמבר 2019 (IST)

מומיה עם דרכון[עריכת קוד מקור]

במשך 13 שנה טענה המהדורה האנגלית של ויקיפדיה כי הונפק דרכון מצרי עבור מומייתו של רעמסס השני, כדי לשלוח אותה לשימור בפריז. טענה משונה זו הועתקה מוויקיפדיה לאתרים אחרים, ומהם בחזרה לוויקיפדיה כסימוכין.

ומה בדבר המהדורה העברית של ויקיפדיה? אצלנו הוקדש קטע הידעת למומיה עם הדרכון, המופיע כבר עשור בפורטל אישים ובפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. דווקא לערך אודות רעמסס השני חלחלה הטענה הזו רק לפני שנה, והוסרה הלילה.

ובבניין ציון ננוחם, ליאור पॣ • ה' בחשוון ה'תש"ף • 21:57, 2 בנובמבר 2019 (IST)

זה אחד הסיכונים (המושכלים) שנלקחו עם הצעת ויקיפדיה ליצירת אנציקלופדיה בידי ההמון. מיליוני הטענות הלא-משונות האחרות שנגישות כעת לכל בר בי רב ברחבי הגלובוס, מכריעות את הכף כמובן. ביקורת - שיחה 01:31, 3 בנובמבר 2019 (IST)
לא בדיוק. זוהי דוגמה לציטוגנסיס. עוד מקרים. Tzafrir - שיחה 06:36, 3 בנובמבר 2019 (IST)
לפעמים האמת חמקמקה, ועלינו להתאמץ ללכוד אותה. כעת, משהתברר שמדיניות הממשלה נקבעת בעזרת ויקיפדיה, האחריות המוטלת על כתפינו, לווידוא האמת ולביסוס האמינות, גדולה מאוד. דוד שי - שיחה 07:04, 3 בנובמבר 2019 (IST)
לפחות בוויקי האנגלית הוצמדו תוויות אזהרה שאין מקור אמין לטענה. אגסי - שיחה 10:54, 5 בנובמבר 2019 (IST)
דוד, נתת דוגמה למחאה, שלמיטב הבנתי אכן דייקה בפרטים, אבל זו לא מדיניות. את המדיניות, גם במקרה הזה, קובעים המשפטנים. נרו יאירשיחה • ח' בחשוון ה'תש"ף • 20:01, 6 בנובמבר 2019 (IST)
וכי נותרה למשפטנים ברירה? עם ממשלה שעליה התנבא ישעיהו: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" מישהו צריך לקבוע מדיניות. דוד שי - שיחה 06:23, 7 בנובמבר 2019 (IST)
אני לא בטוח שהפתרון הוא משפטנים עליהם ניבא אותו נביא: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.". אגב, "יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" לא נאמר על מערכת ההנהגה, אלא על מערכת המשפט.david7031שיחה • ט' בחשוון ה'תש"ף • 10:45, 7 בנובמבר 2019 (IST)
מתברר שהנביא חזה את פעולתה של איילת שקד למינוי שופטים, זה נביא אמת. האם גם בן בריתה ואהוב נפשה, אפי נוה, מוזכר בנבואה? דוד שי - שיחה 06:10, 8 בנובמבר 2019 (IST)
לא הבנתי. האם יכולתם המופלאה של המשפטנים לנהל את המדינה נעלמת כאשר מי שממנה אותם היא שרה מהימין?david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 18:56, 9 בנובמבר 2019 (IST)
חלילה, כל משפטן נמדד לפי מעשיו, ללא קשר לימין או שמאל, אם יספק את הסחורה יאותרג, אם לא יספק את הסחורה יועמד לדין Im-yahoo.svg. חסר תקנה :-)שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 19:07, 9 בנובמבר 2019 (IST)
אני מבין שחוק פו חסר פה. בתקופת ישעיהו לא הייתה הפרדת רשויות, אבל בכל מקרה השוררים האמורים אינם שופטים מקצועיים. Tzafrir - שיחה 19:21, 9 בנובמבר 2019 (IST)
אכן לא הייתה הפרדת רשויות, אבל אלו שלא שפטו את היתום היו המנהיגים בשבתם כשופטים, ולכן ההקבלה המודרנית אמורה להיות לשופטים.david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 19:27, 9 בנובמבר 2019 (IST)

קוורה[עריכת קוד מקור]

שלום,

אתר קוורה עומד לפתוח גרסה עברית.

אם מישהו מעוניין לנסות אותו כבר עכשיו, שלחו לי בדוא״ל את כתובת הדוא״ל שלכם, ואשלח לכם הזמנה.

יש לי שמונה הזמנות, אז כל הקודם זוכה :) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:19, 3 בנובמבר 2019 (IST)

יש מיליון גירסאות עבריות לזה. רובן משמשות ככר נבחר למציאוֹת עבור עמודים פרודיים בפייסבוק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 12:45, 4 בנובמבר 2019 (IST)

כמה עורכים יש בכל מדינה[עריכת קוד מקור]

מדינה 5–99 עריכות 100 או יותר עריכות
אוסטרליה 1–10
אוסטריה 1–10
ברזיל 1–10
קנדה 1–10 1–10
קפריסין 1–10
חוף השנהב 1–10
צרפת 1–10
גרמניה 11–20 1–10
יוון 1–10
הונגריה 1–10
אירלנד 1–10 1–10
ישראל 1471–1480 201–210
איטליה 1–10
ליטא 1–10
מקסיקו 1–10 1–10
מונגוליה 1–10
מרוקו 1–10
הולנד 1–10
נורבגיה 1–10
פולין 1–10
רומניה 1–10
סרביה 1–10
ספרד 1–10 1–10
שווייץ 1–10
אוקראינה 1–10
בריטניה 1–10 1–10
ארצות הברית 11–20 1–10
שאר העולם 1–10 1–10

היי. הצוות האנליטי של הקרן פרסם היום נתונים על מספר אנשים שערכו בוויקיפדיות שונות מדי חודש החל מינואר בשנה שעברה. הוצאתי את הנתונים עלינו באוקטובר השנה והפכתי למעט יותר ויזואליים. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:27, 7 בנובמבר 2019 (IST)

לא הבנתי. אנחנו הוויקיפדיה הכי פעילה?david7031שיחה • י' בחשוון ה'תש"ף • 21:49, 7 בנובמבר 2019 (IST)
לא. כאמור, זאת התפלגות של עורכי ויקיפדיה העברית, בלבד, שעורכים ממדינות שונות. ברור שהכי הרבה אנשים באים מכאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:51, 7 בנובמבר 2019 (IST)
יש איפשהוא נתונים כאלו גם לגבי צופים?david7031שיחה • י' בחשוון ה'תש"ף • 22:09, 7 בנובמבר 2019 (IST)
אני חושב שראיתי פעם, אבל לא זוכר. נסה אולי את אמיר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:07, 7 בנובמבר 2019 (IST)
מצד אחד, זה מעניין. מצד שני, לא ברור אם מדובר בעורכים רשומים בלבד, אלמונים בלבד, או גם וגם. מצד שלישי, בעיקר בגלל המספרים הקטנים, יש כאן אלמנט של outing, לא? בעיקר כשרואים "1-10" עורכים עם 100+ עריכות ממקום כמו סרי לנקה, אפשר לחשוב שבעצם מדובר על עורך יחיד, ואז אפשר לגלות (או לנחש ניחוש די טוב) מי זו העורכת הזו: בסך הכל יש מספר לא ענק של עורכים עם 100+ עריכות. עקרונית, לאף אחד חוץ מאשר לבודקים לא אמורה להיות גישה לנתונים הללו (כלומר תשובה לשאלה "מאיזה ארץ העורך פועל") כשמדובר בעורכים רשומים. להודות על האמת, פרסום נתונים כאלו נראה לי פרצה לא רצויה, ופגיעה אפשרית בפרטיות, אלא אם כן הנתונים מתייחסים לאלמונים בלבד - לא בגלל ש"זה בסדר" לפגוע בפרטיות של עורך אלמוני, אלא משום שעורכים אלמונים עובדים תחת IP חשוף ממילא, ולא קשה למפות כתובת IP למדינה. כרגע יש דיבור בקרן על סתימת הפרצה הזו: הפרטים המדויקים לא נהירים לי, אבל בגדול, מדובר על החלפת כתובת ה-IP ברישומים הגלוים כמו "שינויים אחרונים" או "גרסאות קודמות", במחרוזת ייחודית לכתובת הזו, כך שעדיין יהיה אפשרי למצוא את שאר התרומות של אותו עורך, לחסום אותו, או לתקשר אתו דרך דף השיחה, אבל אי אפשר יהיה לעשות, למשל, whois מדף התרומות, או למצוא מאיזה ארץ הוא או היא פועלים, כלומר ביד שמאל הקרן פועלת (או לפחות אומרת שהיא פועלת) לשיפור הפרטיות,גם של אלמונים, וביד ימין היא פועלת להפרתה, כולל לרשומים. קיפודנחש 18:55, 8 בנובמבר 2019 (IST)
בטבלה רואים כי ממרוקו יש לפחות עורך אחד שעשה יותר מ-100 עריכות באוקטובר בוויקי העברית... אגסי - שיחה 01:21, 9 בנובמבר 2019 (IST)

העתקה מוויקיפדיה ללא ייחוס[עריכת קוד מקור]

וייצמן אדריכלות והנדסה (לא אדריכל) העתיק לאתר שלו את ערך אדריכלות מוויקיפדיה ללא מתן ייחוס, והפר את תנאי הרישיון. דוריאןDGW – Talk 15:53, 8 בנובמבר 2019 (IST)

אני מניח שכבר פנית אליו ביקשת ממנו יפה לתקן את המעוות לפני שהכרז על כך קבל עם ועדה. מה הייתה תשובתו? (יש לנו דף עם הדרכה על דרכי הפעולה במקרים כאלו?) Tzafrir - שיחה 16:56, 8 בנובמבר 2019 (IST)
כאן אפשר למצוא כמה תשובות. דוריאןDGW – Talk 19:11, 8 בנובמבר 2019 (IST)

תג מחיר[עריכת קוד מקור]

עד כמה שהבנתי עיקר הבעיה היא שיותר ויתר כותבים סוג ג משלמים להוצאות כדי שיוציאו את הספרים שלהם.david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 22:28, 9 בנובמבר 2019 (IST)
עד כמה שידוע לי זו הפעם הראשונה שמנכ"ליות של הוצאת ספרים יוקרתיות (עם עובד והקיבוץ המאוחד) מודות שהן גובות תשלום מהמחברים וזו נדמה לי הפעם הראשונה שסופרים שהוציאו בהוצאות כאלה מודים בכך ומתראיינים על כך; עיקר הכתבה עוסק בכך שבגלל מצבן הכספים הקשה של הוצאות הספרים הטובות הן גובות כסף מהמחברים, תופעה שלא הייתה קיימת בעבר; david7031, מה שציינת, הוא כנראה נכון, אבל אינו העיקר בכתבה. צחי לרנר - שיחה 09:28, 10 בנובמבר 2019 (IST)
רוצים לכתוב ולפרסם ואין לכם כסף לשלם למו"ל? דעו שבוויקיפדיה הכתיבה חופשית, ושירותי עריכה, הגהה ועיצוב ניתנים חינם (מה שלא בטוח שתקבלו אצל המו"ל, גם תמורת תשלום). דוד שי - שיחה 09:54, 10 בנובמבר 2019 (IST)
דוד שי אבל ההבדל הקטן/גדול הוא שבוויקיפדיה אין קרדיט לכותבים בראש הערך (דבר שבכתיבת ספר אנשים יכולים להתגאות בו ולהשוויץ בפני כל חבריהם וקרוביהם), כל אחד יכול לערוך את הערך ואם אדם מוציא ספר הוא חולם להיות עמוס עוז או אתגר קרת ולזכות לתהילת עולם; על מה אדם יחלום אם יכתוב בוויקיפדיה ? צחי לרנר - שיחה 10:08, 10 בנובמבר 2019 (IST)
אם אתה כותב סוג ג, גם הרבה כסף לא ישאיר אותך בוויקיפדיה.david7031שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ף • 15:17, 10 בנובמבר 2019 (IST)
ועדיין, יש סופרים מסויימים, ע"ע עמוס עוז, מאיר שלו ואחרים, שההוצאות משלמות להם כדי שיוציאו הספר אצלן. אז פשוט כדאי לשאוף גבוה... Tmima5 - שיחה 18:51, 10 בנובמבר 2019 (IST)
לא יודע מה עמוס עוז יעשה בגן עדן עם הכסף שצבר, אבל היורשים שלו יכולים להיהנות ממנו. החבר'ה האלה מרוויחים גם ממכירות התרגומים, ומהרצאות, לעוז, כמו להרבה סופרים נחשבים הייתה משכורת של פרופסור מבן גוריון. צחי לרנר - שיחה 19:26, 12 בנובמבר 2019 (IST)

מי זה אדם?[עריכת קוד מקור]

"האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום." מה הכוונה "האדם"?--שלום1234321אפצישיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף 14:23, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אם הערך לא ברור, אפשר לשאול בשיחה:אדם. Tzafrir - שיחה 15:21, 11 בנובמבר 2019 (IST)
ואפשר גם פשוט לערוך משפטים לא מוצלחים בלי לשאול. Ronam20 - שיחה 15:36, 11 בנובמבר 2019 (IST)
האנושות. אבל הכתיבה הזו, מנקודת מבט "על-גלקטית אובייקטיבית" היא פשוט פארסה. עוזי ו. - שיחה 18:,, 11 בנובמבר 2019 (IST)
האם יש כאן מישהו שלא מחשיב את עצמו לתבוני? קריצה. או שמא הבעייה היא עם "היחיד"? במקרה זה אשמח אם מישהו ממין ביולוגי אחר יקום וימחה. H. sapiens - שיחה 19:03, 11 בנובמבר 2019 (IST)
בעקבות דברים אלו קם אדם (אני מניח) ושינה את המשפט ל"האדם נחשב כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום." אני מציע מונח חדש בויקיפדיה (בהנחה שלא הקדימו אותי): "חמקמשפט" על משקל "חמקמילה". כמו כן אני מציע את המשפט החדש כדוגמה המאלפת ביותר המוכרת לי לחמקמשפט בויקיפדיה. המשמעות האמיתית שלו היא כמובן: "האדם נחשב ע"י האדם כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לאדם ביקום". אגב, גם המילה "לנו" הוכנסה למשפט הזה בעבר בלחץ של אדם (אני מניח) אחר. קודם היה כתוב שם "לו". H. sapiens - שיחה 19:56, 11 בנובמבר 2019 (IST)
אין שום צורך בהבהרה "ע"י האדם". כל האנציקלופדיה מבוססת על ידע אנושי. אם המילה "נחשב" בעייתית, אפשר להסיר את ההסתייגות ולכתוב בפשטות "האדם הוא המין התבוני היחיד בכדור הארץ והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום". בן עדריאלשיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף 21:53, 11 בנובמבר 2019 (IST)
ואם אין צורך בהבהרה, אז אסור לכתוב אותה באנציקלופדיה? הערך אדם מטבעו מלא בקביעות שברורות לכל (היינו, לכל בני האדם), ועדיין, הערך אדם באנציקלופדיה הוא בדיוק המקום שבו צריך לכתוב אותן במפורש. במהלך העבודה הממושכת על הערך (ממצב ירוד מאוד לערך מומלץ) גיליתי שיש כל-מיני סוגים של קביעות "ברורות לכל", שההבדל ביניהם לעיתים קרובות לא ברור בכלל. למשל, לקביעה "האדם הוא המין התבוני היחיד בכדור הארץ והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום" לא הצלחתי למצוא מקור מדעי בר-סמכא. זוהי בעצם קביעה מעגלית מכיוון שאין הבנה מדעית ברורה מהי "תבוניות" (בתחומים של מדעי המחשב אפילו יש על כך מחלוקת לא פשוטה) ובפועל פירושה "רמת הבנה שאופיינית לבני אדם, אבל לא למינים ביולוגיים אחרים שמוכרים בכדור הארץ במשך עשרות אלפי השנים האחרונות לפי הבדיקות המדעיות המעודכנות ביותר, ולא לאלגוריתמים הממוחשבים שיש בטכנולוגיה הכי חדישה כרגע". לכן החלטתי שפשוט אכתוב כל קביעה באופן המבוסס, המדוייק, הנייטרלי והאנציקלופדי ביותר, בלי להניח מה ברור או לא ברור לקוראים כאלו ואחרים. H. sapiens - שיחה 07:57, 12 בנובמבר 2019 (IST)
הערה קטנה מצדי: בלי קשר לכל הדיון המעניין, קצת קשה לי עם המילה "לנו" במשפט הזה. מי הם ה"לנו" הללו? עורכי ויקיפדיה? בני האדם? ברית נאט"ו? אני הייתי מנסח "האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, וכמין התבוני היחיד המוכר ביקום", בלי "לנו". בין כה וכה נאמר בראש המשפט "האדם מחשיב את עצמו...", כך שברור שזה מוסב גם על סוף המשפט: "האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד המוכר ביקום". אם יקום איזה כירופרקט אלמוני ויכעס על חוסר האובייקטיביות, הפנו אותו אלי... אביתר ג'שיחה • 12:32, 12 בנובמבר 2019 (IST)
רק עכשיו שמתי לב למשחק המילים שיצרתי בלי משים: "...המוכר ביקום. אם יקום...". Face-smile.svg אביתר ג'שיחה • 12:35, 12 בנובמבר 2019 (IST)
ויקיפדיה מלאה במשפטים שמכילים את המילה "נחשב". כל הניסוחים בוויקיפדיה אמורים ברמת העיקרון להיות מנקודת המבט של האנושות, ולא של נייטרליות מוחלטת. על כן הניסוח העדיף בעיני הוא "האדם נחשב למין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר ביקום" (למרות שכדור הארץ נכלל ביקום אז למעשה חצי מהמשפט מיותר).
ובכלל, כל הדיון הזה מתאים יותר לדף השיחה של אדם. מיכאל.צבאןשיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 14:56, 12 בנובמבר 2019 (IST)
עקרון שכל הניסוחים בוויקיפדיה אמורים להיות מנקודת המבט של האנושות עוד לא ראיתי בוויקיפדיה, לפחות לא באופן מפורש. דווקא כן ראיתי באופן מפורש טענה ש"נחשב ל..." הוא חמקמילה, ואני אכן מנסה להימנע מהניסוח הזה, אלא כאשר ברור מי הם המחשיבים, ושהם סמכות בנושא. כסמכות בנושא הנוכחי הייתי מחשיב את אנשי נאס"א למשל, שהשקיעו מחשבה, כסף ובייחוד מסה מסלולית בתקליט הזהב של וויאג'ר, למרות שידעו היטב שסיכוייו להימצא ע"י חוצן תבוני כלשהו קרובים מאוד לאפס. מן הסתם הם היו מוכנים להשקיע הרבה הרבה פחות בהקלדת כמה תווים לצורך הבהרה בויקיפדיה (אם חוצנים תבוניים קיימים אז הם מכירים את עצמם). אבל אולי דעת נאס"א לא "נחשבת"? או שאנשי נאס"א הם לא בני-אדם? H. sapiens - שיחה 17:32, 12 בנובמבר 2019 (IST)
למי אתה חושב שהכוונה כשכתוב "נחשב"? לישות על אוניברסלית יודעת כל? מיכאל.צבאןשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 20:28, 12 בנובמבר 2019 (IST)
אז זהו, שלא ברור למי הכוונה. אני מסכים אתך שבדרך-כלל מדובר במישהו שהוא אדם (אני לא בטוח במקרה של קביעות הלכתיות, למשל בשחיטה (הלכה): "בעל חיים שלא נשחט כהלכה, נחשב לנבלה"). אבל משפט שעוסק באפשרות של תבוניות שאיננה אדם הוא כמובן יוצא מן הכלל הזה, ולכן בדיוק במשפט כזה חשוב להימנע מהביטוי. H. sapiens - שיחה 11:32, 13 בנובמבר 2019 (IST)

האם מותר לשמוח כאן[עריכת קוד מקור]

על כך שחסכנו ללאה צמל עבודה? יום נעים, אביתר ג'שיחה • 12:39, 12 בנובמבר 2019 (IST)

זה נחשב יום נעים עבורך כשהמדינה מופגזת ומשותקת? זה משמח אותך? Liad Malone - שיחה 13:15, 12 בנובמבר 2019 (IST)
הוא שמח במחצית הכוס המלאה. Ronam20 - שיחה 13:22, 12 בנובמבר 2019 (IST)
שמחה דוחה ביותר. אין שום שמחה בכך שאנו נאלצים לחיות על חרבנו. דוד שי - שיחה 19:49, 12 בנובמבר 2019 (IST)
רק שמחה על שיש מנוול אחד פחות בעולם. זו טיפה בים אומנם, אבל אם זה הציל חיים אפילו של אדם אחד חף מפשע, יש בהחלט על מה לשמוח (וכזכור החיסולים של יאסין ורנטיסי, היו אפקטיביים ביותר). Ronam20 - שיחה 19:54, 12 בנובמבר 2019 (IST)
לא ידוע לי על אף אחת מ-170 הרקטות ששוגרו לעבר ישראל עד עתה, שהצליחה להציל חיים. אבל כן שמעתי אשה שביתה נפגע ומאד היה חשוב לה לספר לעם ישראל שתמונות הרבנים על הקיר נותרו תלויות במקומן. גם זה סוג של שמחה. Liad Malone - שיחה 20:34, 12 בנובמבר 2019 (IST)
הצלת החיים נבחנת לאורך זמן כמובן. ברור שהשמחה המדוברת צריכה להיות שמחה זהירה. אפשר רק לקוות שהפעם כמו במקרים רבים אחרים של סיכולים ממוקדים נראה תוצאות חיוביות. Ronam20 - שיחה 20:49, 12 בנובמבר 2019 (IST)
לרוצה להעמיק ופחות ללגלג אבי84 - שיחה 22:20, 12 בנובמבר 2019 (IST)

באבוד רשעים רנה. דגש חזק - שיחה 00:30, 13 בנובמבר 2019 (IST)

מה יש אתכם? אין לכם נימוק סביר אז אתם מנסים את שיטת מצליח? (ובלי קשר: למי שתמה מה הקשר של המסמך שאלו קישר אבי84 לכאן: הוא לא קשור לדיון). Tzafrir - שיחה 07:18, 13 בנובמבר 2019 (IST)
(הקישור של אבי מתייחס להערה של Liadmalone ולא לנושא הראשי) Ronam20 - שיחה 08:52, 13 בנובמבר 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── הפרק הזה מתחיל עם התייחסות לחיסכון - בינתיים המשק הישראלי הפסיד מאות מיליוני שקלים, סכום גבוה מהסכום עליו נאבקים כל שנה עבור סל התרופות. להפסד הכספי יש מחיר בחיי אדם, פחות כסף לתרופות, פחות כסף לשיפור התעבורה בכבישים, פחות כסף לאמצעי מיגון, אבל מה זה חשוב, העיקר שבאבוד רשעים רנה... ומיהו רשע? משום מה יש לי תחושה שברצועת עזה אנחנו מוגדרים כרשעים וחיסולים רק מחזקים דעה זו. כמה טוב להזדהות עם ההמון, ההמון השמח לשפיכות דמים, אם על ידי חיסול "כירורגי" הכולל בני משפחה ואם על ידי עשיית לינץ' בחיילים ברמאללה, ההמון יוצא בצהלות שמחה וקצרי ראות מזדהים איתו. בברכה. ליש - שיחה 07:43, 13 בנובמבר 2019 (IST)

אותו רשע הוא אדם שזמם להרוג כמה שיותר אזרחים ישראלים חפים מכל פשע, יהיו אלה ילדים, תינוקות, זקנים או נערים. טוב שעבר מן העולם. על מה אתה מתלונן? שביטחון עולה כסף ? שלחימה בראשי הטרור האסלאמי היא אתגר יקר? אף אחד כאן לא שמח על הכסף שאבד ולא על ״החיים על החרב״. שמחים על הטוב, על חלאת אדם שלא יהרוג עוד אנשים טובים, לא שמחים על המחיר הנלווה. עדיפים היו חיים אידאלים שבהם אין טרור ואין רשע ואין צורך להשקיע כסף ולסכן חיים כדי להילחם בהם. Ronam20 - שיחה 08:52, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ההפסד, שנגרם משיתוק המשק, אינו השקעה בביטחון, זה לא עלות הביטחון, זו פניקה מיותרת שמניעיה אחרים. מי חף מפשע ומי זומם, תלוי בנקודת השקפה - כמו שאתה בטוח שמדובר בשטן צמא דם, כך בטוחים האויבים שלנו שזה תיאור התואם את אנשי הצבא שלנו - מה כבר ההבדל ביניהם. ההבדל הוא שאלה שלהם ואלה שלנו, אז "הם" שטנים ושלנו גיבורים. חוסר היכולת להביט על המצב גם דרך עיני האויב, מהווה מכשול גדול בתכנון המאבק והסיכוי לניצחון. עשיית דמוניזציה של האויב, אינה משרתת את המטרה ועלולה לגרום לשיקולים אמוציונליים במקום שיקולים תבוניים. בברכה. ליש - שיחה 09:08, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אולי זו פניקה ואולי לא היה צריך להשבית את המשק. זו החלטה שלגורמי הביטחון שאולי טעו ואולי לא. אדרבה תסתכל דרך עיני האויבים המבקשים את נפשך, דע את האויב כמו שאומרים. אבל בסוף תצטרך להכריע אם אתה רוצה לתת לטרור האסלאמי הרצחני להשתולל ולהרוג את יקיריך על מזבח הג׳יהאד, או שאתה מעדיף להילחם בו. Ronam20 - שיחה 09:18, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אני חייב לציין ששכנעת אותי. הכסף הרב שאנו משקיעים בביטחון מבוזבז. צריך לפרק את הצבא ולהשקיע את הכסף בחינוך וכבישים. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף • 11:16, 13 בנובמבר 2019 (IST)

משתמש:אביתרג: אני ראיתי באינטרנט את הסרט לאה צמל, עורכת דין. אני מסתייג מחלק מהבחירות המוסריות שהיא עושה. יחד עם זאת מצאתי שהיא אשה מרשימה ושהיא עושה את עבודתה המשפטית למען לקוחותיה על הצד היותר טוב. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:28, 13 בנובמבר 2019 (IST)

אני לא צריך להכריע בסוף, אני הכרעתי כבר בהתחלה, כשהתגייסתי לצה"ל ולחמתי בכל החזיתות, מהתעלה ועד אגם קרעון ובירות. גם ילדי שרתו בצבא וכעת עומדת להתגייס נכדתי - מתלהמים רבים שומרים מרחק מלשכת הגיוס או שמשרתים חלקית ולבנות לא נותנים להתגייס. מי שמכיר את טעם המלחמה לא שש אליה, הולך אליה באין ברירה, לכן אני מסתייג מדיבורים על שמחה בפול אויבך, אני מעדיף לפעול להפיכת האויב לידיד או לפחות להפחית ככל האפשר את השנאה. בברכה. ליש - שיחה 10:56, 13 בנובמבר 2019 (IST)
אז הכרעת. ויפה הכרעת. מסכים אתך שלא צריך לשוש אלי קרב. אבל השמחה בהצלחות שבפעולה המלחמתית ובהשגת יעדים אפילו קטנים וחלקיים, אין בה כל רע. להפך. אני שמחתי על חיסול אל-בגדדי לא מזמן ואני מרוצה גם מחיסול אל-עטא עכשיו. טוב שיש לוחמים שפועלים נגד הטרור האסלאמי. המחשבות על הפיכת האויב לידיד הן לצערי חלומות באספמיה כשמדובר במוסלמים פונדמנטליסטים מדאעש, אל-קעידה, הג׳יהאד האסלאמי ודומיהם, שלא מוכנים לקבל ישות לא מוסלמית בשטחים שכבש מוחמד בשעתו. Ronam20 - שיחה 11:30, 13 בנובמבר 2019 (IST)
"חלומות באספמיה"? כשהייתי בשירות סדיר, האויבים העיקריים שלי היו צבא מצרים וצבא סוריה (לא להתרגש, נלחמתי בהם מרמת גן). כידוע, מצרים חדלה להיות אויב לפני שנים רבות, בזכות מי שחלם והתגשם לו החלום. מדרום לבית הקברות בחולון יש שטח שומם שגודלו כקילומטר מרובע, ולידו שלט "שמור לבית הקברות הצבאי". יש רק סיבה אחת ששטח זה נותר שומם, ולא התמלא בקברי חיילים, והיא הסכם השלום עם מצרים. נכון שהשלום קר, וכף רגלי לא דרכה במצרים (בלבי הם עדיין אויב), אבל עדיף שלום קר על מלחמה חמה. כדאי להמשיך לחלום. דוד שי - שיחה 20:01, 13 בנובמבר 2019 (IST)
מצרים, מדינת ענק על סף קריסה כלכלית מידית לאורך שנים עם צבא מודרני, תנועת האחים המוסלמים האנטי יהודית המושרשת עמוק ואוכלוסיה העוינת את ישראל, לא חדלה להיות איום שיש ליחד לו קשב מיוחד. המתאר הראשי שאליו צבא מצרים מתכונן ומתכנן ומצטייד ומתאמן הוא מלחמה בישראל. לא רק צוללות: מצרים קונה נשק בטירוף ומתכוננת למלחמה, עשרה נמלים חדשים במצרים - ראו הערותיו של משתמש:קודקוד צהוב בסיום
סאדאת לא היה פונדמנטליסט אסלאמי. זה הבדל משמעותי. ייתכן שבעקבות תהליכים עולמיים ארוכי טווח הטרור האסלאמי הפנאטי יכול להיעלם (אפשר גם להפליג לאספמיה כידוע). אבל זה לא משהו שנראה לעין. Ronam20 - שיחה 20:14, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ראוי ונכון לחלום על שלום. לעיתים החלומות האלו מתגשמים, כמו במצרים ובירדן. אה, עוד משהו שאולי הוביל שם לשלום - המהלומה שהם ספגו לפני כן. בברכה, גיברס - שיחה 20:18, 13 בנובמבר 2019 (IST)
מעניין שאתה זוכר את המהלומה שהם ספגו, ולא את המהלומה שישראל ספגה - 2,656 הרוגים במלחמת יום הכיפורים, יהא זכרם ברוך. דוד שי - שיחה 20:58, 14 בנובמבר 2019 (IST)
אני גם זוכר את המספר הכמעט זהה של ההרוגים הישראלים בעקבות הסכמי אוסלו. מה לעשות, במלחמה יש הרוגים, חשוב להגיע להסכם מעמדת ניצחון. בברכה, גיברס - שיחה 21:09, 14 בנובמבר 2019 (IST)
לא רק ההרוגים, גם הטילים והשבתת המשק היו צפויים מראש בעת הסכמי אוסלו וההתנתקות. כזכור, רבין לגלג על זה, ללמדכם שגם ראשי ממשלה ורמטכ"לים יכולים להיות שבויים בקונספציה. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תש"ף • 21:40, 14 בנובמבר 2019 (IST)
נדייק, שהרי זו אנציקלופדיה: רבין לא זכה ללגלג על תוצאות ההתנתקות, משום שרוצח שהקפיד על תרי"ב מצוות מנע זאת ממנו 11 שנים קודם לכן. דוד שי - שיחה 22:27, 14 בנובמבר 2019 (IST)
לגלג כמובן על הטילים (והמשך דבריך אינו רלוונטי). ההתנתקות הייתה השלב הצפוי הבא אחרי מסירת השטח לאש"ף. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תש"ף • 12:14, 15 בנובמבר 2019 (IST)
גיברס - כעורכים של אנציקלופדיה צריך לדייק ולא לזרוק סתם מספרים לא מבוססים. הטענה שלך לעיל על "מספר הכמעט זהה של ההרוגים הישראלים בעקבות הסכמי אוסלו" לחלוטין לא נכונה. למשל, לפי הקישור הבא [4] שמגיע ממישהו בעל אג'נדה דומה לשלך (ולכן אני מפקפק בנתונים שלו) נהרגו 1,426 אזרחים יהודים אחרי הסכמי אוסלו. הרבה הרבה פחות מאשר במלחמות ישראל. זה לא מכובד להפיץ כאן שקרים. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 15 בנובמבר 2019 (IST)
המספר במקור שציינת הוא עד 2006, מאז עברו אי אלו שנים ונוספו עוד כמה וכמה קורבנות אוסלו, אבל בכל מקרה ברור שגיברס הגזים בגדול. (אם כי לא נראה לי שמלכתחילה הוא התכוון להשוואה מספרית כפשוטה). Ronam20 - שיחה 18:48, 16 בנובמבר 2019 (IST)
הוא לא השווה לכלל מלחמות ישראל, רק למלחמת יום הכיפורים, והפער אינו כה גדול. חוץ מזה אני מבין שלדעת גבי יש לפקפק רק בנתונים של מי שהאג'נדה שלהם שונה משלו. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 20:31, 16 בנובמבר 2019 (IST)
היחס הוא כמעט פי שתיים, אבל "הפער אינו כה גדול". יחי הדיוק האנציקלופדי. -- ‏גבי‏ • שיח 21:25, 16 בנובמבר 2019 (IST)
נו, אולי דייקן מדופלם שכמוך לא רק נאה ידרוש אלא גם נאה יקיים אפילו בעצמו וייתן מספר מדויק, כמה נרצחו מהסכמי אוסלו ועד היום, ואז יוכל גם להגיע ליחס מדויק יותר מ"כמעט פי שתיים". נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 21:39, 16 בנובמבר 2019 (IST)
לדעתי מי שטוען שיש "מספר כמעט זהה של הרוגים" חובת ההוכחה חלה עליו. בכל מקרה, חשוב להוסיף הערכה של עשרות אלפי חיי אדם שניצלו הודות לתיאום הבטחוני שהחל עם הסכמי אוסלו. -- ‏גבי‏ • שיח 22:10, 16 בנובמבר 2019 (IST)
התכוונת בטח להערכה של עשרות מיליוני חיי אדם שניצלו הודות לתיאום עם גדודי הפת"ח. Ronam20 - שיחה 22:12, 16 בנובמבר 2019 (IST)
וכמו שכבר נאמר כאן, "יחי הדיוק האנציקלופדי", שמחזיק מעמד עד שהדברים מתחילים קצת להסתבך. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 22:20, 16 בנובמבר 2019 (IST)
הלהג שלכם גורם למשפט הדמגוגי "מספר כמעט זהה של הרוגים" להיראות כנתון אמין, ואתם מנצלים את הבמה הזו במצח נחושה להפצת מידע כוזב. המספרים שניתנו לעיל הם 1,426 מול 2,656, פשוט מאד. הפתגם "אם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא הופך לאמת" לא עובד כאן. -- ‏גבי‏ • שיח 22:32, 16 בנובמבר 2019 (IST)
כבר השיבו לך, והתעלמת להאשים אחרים במקום לענות לעניין. מי באמת "נתן לעיל" את המספר החלקי 1,426? נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תש"ף • 22:41, 16 בנובמבר 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── היתרון הגדול של הסכמי אוסלו וההתנתקות הוא שהימין חש שהם נותנים לו פטור מלא מאחריות למה שקורה במדינה, מאז ועד עולם - כל ההרוגים מאז הם רק בגלל הסכמי אוסלו וההתנתקות, כאילו שעד הסכמי אוסלו לא נהרג איש בפיגוע, וכאילו עד ההתנתקות לא נהרגו חיילים ואזרחים ברצועת עזה. עשר שנים שהליכוד בשלטון, אבל ראש הממשלה אינו אחראי למאומה, זה הכל אוסלו - השוחד אוסלו, הצוללות למצרים אוסלו, הסיגרים אוסלו, השחיתות שאין כדוגמתה אוסלו, הגזענות אוסלו. נתניהו - זך וטהור כתינוק בן יומו. דוד שי - שיחה 10:10, 17 בנובמבר 2019 (IST)

שוב דייקנות מופתית. אין ספק, דייקת לחלוטין בכל מילה, לא מצאתי אף איש קש בכל התגובה שלך. הכול ציטוטים מדויקים. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 10:18, 17 בנובמבר 2019 (IST)
האמת היא שאם תקלף מהדברים של דוד שי את ההתבטאות אנטי-ביבי האופנתית והמופרזת ("שחיתות שאין כדוגמתה" - "שכח" את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה), תמצא את הטענה, שאי אפשר באמת להוכיח שכל ההרוגים האלה היו בעקבות אוסלו, כי אי אפשר לדעת את הדרך שלא נבחרה. וזה נכון. אם מישהו יתעקש לעצום עיניו ולחשוב שאוסלו רק הועיל (ואולי אפילו היציל עשרות אלפי אנשים כדברי גבי), לא תוכל להוכיח אחרת. זה עניין של שכל ישר, שאו שאתה מפעיל אותו או שלא. Ronam20 - שיחה 13:21, 17 בנובמבר 2019 (IST)
מי שירצה יוכל גם להאמין שהחמאס היה מצליח לפתח נשק קטלני אף יותר אילו צה"ל היה ממשיך לשלוט ברצועת עזה. עם זאת, מה שהגבתי אליו היה בנושא מספרים, וזו כבר שאלה עובדתית היסטורית. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 15:26, 17 בנובמבר 2019 (IST)

נחזור לרגע לתחילת הדיון. שמחתם על מותו של בהאא אבו אל-עטא, הרמתם כוס לחיים, עשיתם "מי שברך" לטייס ולכל יתר העושים במלאכה, חילקתם סוכריות. ואז קרתה התקלה בדיר אל-בלח, ושמונה אזרחים נהרגו. שמחתם? הרמתם כוס לחיים? עשיתם "מי שברך"? חילקתם סוכריות? הסכמתם עם ראש ממשלתנו הנערץ שהמבצע היה "ביצוע מושלם"? דוד שי - שיחה 13:26, 17 בנובמבר 2019 (IST)

לא הרמנו כוס לחיים, ולא חילקנו סוכריות. שמחנו על הטוב, התעצבנו על מה שלא טוב ועל שלא היה מושלם. Ronam20 - שיחה 13:30, 17 בנובמבר 2019 (IST)
דוד, ברמה שאתה מדבר עליה אין ביצוע מושלם באף מלחמה. מי שמצפה לאפס נפגעים חפים מפשע משני הצדדים יצטרך למצוא עולם אחר. בנסיבות אלה יש מקום לשמוח על כך שבשני הצדדים היו מעט נפגעים כאלה, זה כלל לא מובן מאליו. נרו יאירשיחה • י"ט בחשוון ה'תש"ף • 15:29, 17 בנובמבר 2019 (IST)
אני לא מצפה לביצוע מושלם, רק סבור שאין סיבה לשמחה. כאשר נהרגים שמונה חפים מפשע, מחריד שראש הממשלה מתאר זאת "ביצוע מושלם". דוד שי - שיחה 19:08, 17 בנובמבר 2019 (IST)

הצבעה על הצבעה[עריכת קוד מקור]

כמה ההצבעה הזאת מוזרה, מאפס עד אינסוף? ההכרעה תתבצע לפי שיטת החציון. ראובן מ. - שיחה 18:44, 13 בנובמבר 2019 (IST)

למה מוזר? Ronam20 - שיחה 19:06, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ראה סעיף 1ב. לא זכורה לי הצבעה עם אינסוף אפשרויות לבחירה (כל מספר שלם חיובי). ראובן מ. - שיחה 19:47, 13 בנובמבר 2019 (IST)
הגדרת משתמש ותיק. דגש חזק - שיחה 19:51, 13 בנובמבר 2019 (IST)
למדתי משהו חדש... ראובן מ. - שיחה 20:45, 13 בנובמבר 2019 (IST)

למה להתרגז כשאפשר לפתור את הבעיה[עריכת קוד מקור]

מפעם לפעם אני מתרגז כשאני נתקל בוויקיפדיה בשפה זרה בערך על אישיות חשובה בתולדות עם ישראל, שאין לו ערך מקביל בוויקיפדיה העברית. כיוון שהערב הייתי עסוק בהתרגזות על עניין אחר, כאשר נתקלתי בערך en:Gerald Estrin לא התרגזתי, אלא תרגמתי אותו לעברית. לפני ימים אחדים תרגמתי בנסיבות דומות מוויקיפדיה הגרמנית את הערך משה מנדלסון (סופר). אם גם אתם רגזניים כמוני, אל תתרגזו - תרגמו. דוד שי - שיחה 22:35, 14 בנובמבר 2019 (IST)

שתי הערות בקשר לערכים אלה:
  • אף שג'רלד אסתרין היה מחלוצי המחשוב בישראל ומדען מחשב יהודי בעל מוניטין עולמי, לא מצאתי באינטרנט העברי שום ידיעה על פטירתו בשנת 2012.
  • משה מנדלסון, שזכה כעת לערך אצלנו, מוזכר באנציקלופדיה העברית בשלוש מילים בלבד, בערך "המבורג". לרוע מזלו שמו מתחיל באות מ"ם, משום שאין לי ספק שאם היה מתחיל באל"ף היה זוכה לערך שם. בכתיבת הערך אני רואה ניצחון של ויקיפדיה העברית על האנציקלופדיה העברית במגרש הביתי שלה. דוד שי - שיחה 07:23, 15 בנובמבר 2019 (IST)
בשולי הדברים, אני רואה שגם לך כואב הנושא של ויקיפדיה העברית vs האנציקלופדיה העברית. ומרשה לעצמי להזכיר את מיזם האנציקלופדיה העברית שלי (ולציין לשבח שני ויקיפדים חרוצים שנרתמו לאחרונה והצטרפו לתורמי מיזם זה: דני ומשה) שבהשלמתו נוכל לראות ציון דרך חשוב בדרך לקביעת מעמדה של ויקיפדיה העברית כאנציקלופדיה העברית האולטימטיבית. ביקורת - שיחה 14:20, 15 בנובמבר 2019 (IST)
למה להתרגז בכלל? עצבנות ויקי? מה שדרוש לנו זה ההיפך, קור רוח. --א 158 - שיחה 19:07, 15 בנובמבר 2019 (IST)
כדי לזכות לקור־רוח יש לעמול... קור־רוח שהושג בלי עמל, אינו נשלט וסופו קיפאון־רוח. ביקורת - שיחה 19:52, 16 בנובמבר 2019 (IST)

מייסד ויקיפדיה הקים רשת חברתית ממוקדת חדשות וללא פרסומות[עריכת קוד מקור]

נשמע מעניין! ניתן לקרוא ב-[5] --‏Yoavd‏ • שיחה 19:40, 15 בנובמבר 2019 (IST)

אני רואה שם רק דף שדורש הרשמה. האם כל התוכן באתר זה הוא למשתתפים בלבד? אם לא: ש למישהו דוגמה לתוכן באתר? Tzafrir - שיחה 01:39, 16 בנובמבר 2019 (IST)
Tzafrir, אני נרשמתי אך כמו עוד 50 אלף איש נתקעתי ברשימת המתנה. לא ברור לי מה התכנים שיש כרגע. Uziel302 - שיחה 23:53, 16 בנובמבר 2019 (IST)

משרדי המועצה בוונציה הוצפו, דקות אחרי שדחתה תוכנית למאבק בשינויי האקלים[עריכת קוד מקור]