פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 696 ערכים מומלצים מתוך 185,215 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 266 ערכים (0.38%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

המתקפה האיטלקית ביוון, אוקטובר 1940

מלחמת איטליה-יוון היא עימות בין איטליה הפאשיסטית ובין יוון שהחל ב-28 באוקטובר 1940 והסתיים ב-6 באפריל 1941. העימות סימן את תחילת המערכה הבלקנית במלחמת העולם השנייה. תחילת העימות ברצונו של בניטו מוסוליני להוכיח להיטלר כי איטליה היא מעצמה במרחב הים התיכון ולזכות בניצחון צבאי מקביל לניצחונותיו של היטלר בתחילת המלחמה, ובתפיסה כי הים התיכון, ובמיוחד אזור דרום מזרח אירופה, הוא "שטח השפעה איטלקי".

ב-28 באוקטובר 1940, לאחר שראש הממשלה היווני יואניס מטקסס, שהיה אף הוא בעל נטיות פשיסטיות ופרו נאציות, דחה אולטימטום של מוסוליני להעניק לאיטליה שטחים ביוון, הורה מוסוליני לכוחותיו לפלוש לשטח יוון. הצבא היווני הדף את הפלישה, ואף הצליח לכבוש חלקים מאלבניה. מתקפה איטלקית נוספת, במרץ 1941, נהדפה אף היא. רק לאחר פלישה גרמנית דרך יוגוסלביה ובולגריה, הצליחו כוחות הציר לכבוש את יוון. הישגי היוונים אל מול איטליה היו הניצחון הראשון ביבשה של מדינה כלשהי על כוחות מדינות הציר במלחמת העולם השנייה. הלחימה חשפה את חולשתה הצבאית של איטליה. הצורך בהתערבות גרמנית היה שלב בהפיכת איטליה מבעלת ברית שוות מעמד לגרורה גרמנית, ולבסוף, ב-1943, למדינה כבושה. יוון הפסידה במערכה, ונכבשה על ידי גרמניה, אך זכר הלחימה של הכוחות היוונים נשמר כיום ביוון כמורשת של גבורה והתנגדות לתוקפנות.

לערך המלא - מומלצים נוספים
הצגה גרפית של השינוי הרגעי בתמונת המרחב-זמן מנקודת מבטו של צופה שתנועתו משתנה. עם שינוי אופי המהירות תמונת המרחב-זמן סובבת ומתפתלת, והוא מצטייר כעקום.

מרחב-זמן הוא המרחב הארבעה-ממדי, שנהוג לייצגו על ידי מערכת של קואורדינטות מרחביות וקואורדינטת זמן, שכל נקודה בה מציינת אירוע המתרחש במקום ובזמן מסוימים‏. לעתים נקרא גם מרחב מינקובסקי, על שם המתמטיקאי הרמן מינקובסקי, שהציע ב-1907 את הרעיון והמודל המתמטי הראשון של מרחב-זמן.

המרחב-זמן הוא אחד הביטויים הבולטים להבדל בין התפיסה המכנית קלאסית, הרואה בזמן ובמרחב ממדים נפרדים ובלתי תלויים, לבין התפיסה היחסותית, הרואה בזמן ובמרחב גדלים הקשורים זה בזה, ותלויים בתנועה היחסית של הצופה והאובייקט הנצפה, ובהשפעת שדות גרביטציה. השימוש במודל המרחב-זמן איפשר את המעבר מהייצוג הסטטי והרגעי של אירועים, המאפיין את המרחב התלת-ממדי, לייצוג משוכלל יותר, המעניק תיאור רציף ושלם של היקום המתפתח‏. מעבר לכך, הגאומטריה והמטריקה של המרחב-זמן היוו כלי מרכזי להבנת, הפשטת והעברת רעיונות יסוד בתורת היחסות הפרטית והכללית, כמו גם לפיתוחם של הללו ושל תאוריות אחרות העוסקות ברמת המיקרו והמקרו של היקום.

רעיון המרחב-זמן לא רק הצליח להמחיש את קביעותיה של תורת היחסות, ובייחוד את ההשקפה שמרחב וזמן הם שתי פנים של ישות אחת, אלא גם שינה את ההשקפה על היקום בהעניקו לזירת האירועים עצמה גוף ו'חיים'; תחת מרחב סטטי, שהוא המקום בו דברים נמצאים, ואשר 'אינו עושה כלום', נעשה מעבר לזירה דינמית יותר: מרחב-זמן המנחה את תנועת החומר והאנרגיה, שתצורתו נקבעת על ידי החומר והאנרגיה, ואשר לפי הקוסמולוגיה בת ימינו נוצר במפץ הגדול.

במהלך המאה העשרים, עם השתרשות תורת היחסות, חדר מושג המרחב-זמן לתחומים שונים של הפיזיקה, ואף החל לשמש כשם כללי למארג היקום או ה'עולם שלנו'.


לערך המלא - מומלצים נוספים

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

היסטוריה של מדינות: היסטוריה של דרום אפריקה - היסטוריה של קובה

נושאים כלל-עולמיים: אלכימיה - האימפריה הפורטוגלית - הרפורמות הבורבוניות - חבר הלאומים - יוון הקלאסית - - מבצר צלבני

אסיה: החומה הגדולה של סין - המחלוקת על הטקסים הסיניים - הסכם אלג'יר -הפלנגות הנוצריות - שושלת מינג

אמריקה: אינקה - המלוכה הקנדית - פרשת ווטרגייט - תקרית רוזוול

מלחמות וקרבות: המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939 - 1945) - מלחמת איטליה-יוון - המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-‎1878) - המרד על הבאונטי - קרב ביר חכים - מלחמת הברית המשולשת - קרב יוטלנד - קרב מידוויי - קרב נאווארינו - קרב פילוס - כיבוש קונסטנטינופול - מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה - מלחמת צ'צ'ניה השנייה - המערכה על צרפת - קרב הירמוך - קרב מפרץ הלגולנד - קרב קאנאי - קרב קדש - קרב קרני חיטין - קרב שילה - קרב סטלינגרד - קרב חרן - קרב הייסטינגס - כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אפריקה ואירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית

גרמניה: התנגדות גרמנית לנאציזם - חומת ברלין

האיים הבריטיים: מפעלי עמק דרוונט

ביוגרפיה: מרקוס ויפסניוס אגריפה - דאהר אל-עומר - אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת - אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - היירם בינגהאם הרביעי - לאונרדו דה וינצ'י - - וילהלם השני, קיסר גרמניה - קורט טוכולסקי - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - גאיוס מריוס -סמנתה סמית' - ויליאם פיט הבן - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: המרד הגדול - העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא

השואה: אושוויץ - הארגון היהודי הלוחם - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - בנק אנגלו-פלשתינה - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - קול ירושלים - תוכנית גדס

מדינת ישראל: ישראל - גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - הסכם השילומים - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - כפר אוריאל - כרמלית - מדיניות לשונית בישראל - מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג - נצרת - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מדבר יהודה - מנזר מר סבא - מסע נפוליון בארץ ישראל - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - האמה התחתונה - הגן הארכאולוגי ירושלים - היציאה מן החומות - המושבה האמריקאית בירושלים - ויה דולורוזה - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מגרש הרוסים - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - רחוב הנביאים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - דודו גבע - הרשל גרינשפן - יוסף בכור שור - יעקב גנס - ישראל דה האן - משה דיין - איסר הראל - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - יוסף פרל - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - יוסף רוזנבלט - שבתי צבי - סעדיה שושני - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - מוזס וילהלם שפירא - ארתור שפנייר