פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 670 ערכים מומלצים מתוך 206,770 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 309 ערכים (0.32%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

מצדה

מצדה היא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית. על פי יוסף בן מתיתיהו, לאחר חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. הלגיון העשירי הרומי הגיע למצדה, והטיל מצור על הצוק. המורדים בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים, לאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוותם להסיר את המצור. לאחר כיבוש מצדה שקע ההר בתהומות השיכחה עד לגילויו מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו.

בעוד היהדות המסורתית התנערה מסיפור ההתאבדות ההמונית על מצדה, אימצה התנועה הציונית את סיפור מצדה כסמל וכמיתוס לשאיפה לחירות והתחדשות לאומית תוך לחימה בלתי פוסקת ולא מתפשרת עד השגת המטרה או מוות. מצדה הפכה ליעד של מטיילים ומסעות של תנועות הנוער ולאחר הקמת מדינת ישראל כאתר השבעה של טירונים בצה"ל מחיילות שונים, על רקע זה נטבעה הקריאה "שנית מצדה לא תיפול". החל מסוף המאה העשרים חל כרסום במעמדה של מצדה כמיתוס ציוני ויש הנרתעים מהמסר הבעייתי המשתקף בקנאות הקיצונית של הסיקריים ובבחירתם להתאבד על פסגת מצדה.

בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל.


ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון.

סמל המועדון בין 1949 ל-2002

לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ואחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978/1979.

המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, שתי זכיות באליפות, דאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, וזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, כאשר הזכייה בעונת 2003/2004 הייתה ללא הפסד בליגה. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו למועדון הכדורגל ברצלונה.

המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אפריקה ואירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית

גרמניה: חומת ברלין

האיים הבריטיים: מפעלי עמק דרוונט

ביוגרפיה: דאהר אל-עומר - אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - קול ירושלים

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - נצרת - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - האמה התחתונה - הגן הארכאולוגי ירושלים - היציאה מן החומות - המושבה האמריקאית בירושלים - ויה דולורוזה - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - איסר הראל - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר