ויקיפדיה:מזנון

ברוכים הבאים למזנון!
המזנון משמש לדיוני מדיניות ודיונים כלליים שאין להם מקום מתאים אחר. בעניינים אחרים יש לפנות לדפים הבאים: דלפק ייעוץ שאלות מדיניות וכללים חדשות חדשות הקהילה הכה את המומחה שאלות תוכן ומידע לוח מודעות הפניה לדיונים חמים בדפי השיחה ייעוץ לשוני שאלות תרגום, תעתיק ודקדוק בקשות ממפעילים הרשאות, חסימות, הגנת/מחיקת דפים וכו' זכויות יוצרים שאלות בנושא פרלמנט הצבעות מדיניות סדנה לגרפיקה בקשות ליצירת תמונות וגרפיקה פיתוח התשתית הצעת שינויים בתשתית ובממשק כיכר העיר שיחות שאינן קשורות ישירות לוויקיפדיה ניסוח הודעות מערכת הצעת שינויים בהודעות המערכת מועדוני ויקיפדיה דיונים לפי תחום תוכןℹ️ אולם דיונים לתבניות הצעות ודיונים על שינויים בתבניות דיונים נוספים: הבהרת חשיבות • העברה לטיוטה • שינוי שם • ערכים לאיחוד • ערכים לפיצול • החלפות • בדיקה אוטומטית המזנון במיזמים עבריים נוספים: ויקיחדשות • ויקיטקסט • ויקימילון • ויקימסע • ויקינתונים • ויקיספר • ויקיציטוט • ויקישיתוף
נא לא לערוך את כל הדף, אלא לערוך פסקאות בודדות באמצעות קישורי "עריכה" לצד הכותרות. נא לחתום בסוף תגובה, באמצעות ארבעה סימני טילדה (~~~~). נא להקפיד על כללי ההתנהגות ותרבות הדיון: להתבטא בצורה ראויה כלפי חברים בקהילה, ולהימנע מסטייה לנושאים אחרים ומשימוש בטיעונים לא ענייניים. [ עריכה ] ארכיון המזנון (האחרון) – המזנון הנוכחי

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

הגדרת שם ערך של אלבום שנושא את שם הלהקה או הזמר/ת

קרדיט ל-@IdanST על כתיבת תחילת הנוסח הפותח של הדיון בדיון הקודם שמאז אורכב (ולא היה בו קונסנזוס)

בהמשך לדיון בשיחה:Taylor Swift, צוין:

ככה פעלנו במקרים אחרים. למשל: The Beatles (אלבום), Metallica (אלבום), Led Zeppelin (אלבום), Beyoncé (אלבום), The Doors (אלבום), Mariah Carey (אלבום) וכו'. אם יש מקרים נוספים בדומה לשם הערך, כדאי לקבוע מדיניות בנושא.

— עמרי

יוניון ג'ק הוסיף:

לדעתי מוטב לקיים דיון כללי במזנון משום שכפי שמוזכר לעיל - יש אמנים רבים שמוציאים אלבומים הנושאים את שמם. לטעמי, בדיוק כפי ש-The Beatles זו הפנייה להביטלס, Metallica זו הפניה למטאליקה כך גם Taylor Swift צריך להיות הפנייה לטיילור סוויפט

— יוניון ג'ק

בדיון הקודם במזנון הובעו עמדות מגוונות, לדוגמה:

אני בעד יישור קו שאלבום הנושא את שם הלהקה או הזמר/ת יהיה כתוב "(שם אלבום) (אלבום)" + שם הלהקה/הזמר באנגלית יהיה הפניה לערך הנושא את שמו בעברית.

— IdanST

גם אני בעד השינוי.

— CRplayz7

אין סיבה ששם הזמר / להקה באנגלית יהיה הפניה לשם הערך בעברית... זה מיותר ויוצר המון הפניות בלי שום סיבה.

— Shahar124

צריך ליצור אחידות.

— Shahar124

יש שתי אפשרויות: Taylor Swift יהיה הפנייה לערך טיילור סוויפט, או דף פירושונים... העיקר שתהיה אחידות סגנונית.

— יוניון ג'ק

הערך Taylor Swift צריך להיות הערך על האלבום... לא יוצרים סתם הפנייה לערך ששמו בעברית מהשם באנגלית.

— מקיאטו

דף פירושונים הוא פתרון סביר ויותר מוצלח מתוספת "אין להתבלבל עם".

— יונה ב.

למרות ריבוי הדעות, לא הושג קונצנזוס, והדיון הסתיים ללא הכרעה או קביעת מדיניות אחידה.

אפשרויות

להלן מספר חלופות אפשריות להסדרת שמות ערכים מסוג זה:

אפשרות א' – אחידות עם סוגריים + הפניה

• כל אלבום הנושא את שם האמן ייקרא בתבנית: [שם האלבום] (אלבום).
• שם האמן באנגלית (למשל: Taylor Swift) יהיה הפניה לערך על האמן בעברית (למשל: טיילור סוויפט).

אפשרות ב' – שם האלבום ללא סוגריים (כאשר אין התנגשות)

• כאשר אין ערך נוסף בשם זהה באנגלית – שם הערך יהיה ללא סוגריים (למשל: Taylor Swift יהיה האלבום).
• במקרה של התנגשות – יוכרע פרטנית (למשל באמצעות סוגריים או דף פירושונים).

אפשרות ג' – דף פירושונים כברירת מחדל

• שם האמן באנגלית (למשל: Taylor Swift) יהיה דף פירושונים.
• ממנו תהיה הפניה לערך על האמן ולערך על האלבום (ולערכים נוספים אם יש).
• שמות האלבומים עצמם יהיו בתבנית עם סוגריים.

אפשרות ד' – שימוש בתבנית "אין לבלבל עם"

• שם הערך יישאר ללא סוגריים (כאשר אפשר).
• בערכים יתווסף שימוש בתבנית

אין לבלבל ערך זה . כדי להבחין בין האמן לבין האלבום.

• לא ייווצרו הפניות משם באנגלית לערך בעברית.

אפשרות ה' – השארת המצב הקיים

• אין קביעת מדיניות אחידה.
• כל מקרה יידון ויוכרע לגופו כפי שנעשה עד כה.

כמובן שלא יתקיים שום שינוי מדיניות בלי הצבעת פרלמנט.

אני בעד אפשרות א'. ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃ 18:27, 1 באפריל 2026 (IDT)

בעד א. IdanST • שיחה 19:35, 1 באפריל 2026 (IDT)

אני בעד אפשרות ב'. Shahar124 • שיחה 19:41, 1 באפריל 2026 (IDT)

אני גם רוצה להוסיף שהבעיה היא לא רק בשמות של הזמר/ת או להקה, יש שירים / אלבומים שנקראים על שם אנשים נוספים שיש עליהם ערך בויקיפדיה העברית - עם שמם בעברית (דוגמת Tim McGraw - טים מקגרו) אז אם מחליטים על משהו אני חושבת שזה גם צריך לחול עליהם. Shahar124 • שיחה 19:43, 1 באפריל 2026 (IDT)

חד משמעית. ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃ 19:44, 1 באפריל 2026 (IDT)

לטעמי, גם אפשרות א' וגם אפשרות ג' עדיפות בהרבה על פני כל שאר האפשרויות. שתיהן אפשרויות טובות בעייני, עם העדפה קלה לאפשרות ג'. יוניון ג'ק • שיחה 19:41, 1 באפריל 2026 (IDT)

באופן כללי: המדיניות הקיימת כיום בנוגע לשמות ערכים עם סוגריים, דפי פירושונים ותבניות "אין לבלבל עם" / "פירוש נוסף" - אבד עליה הכלח. היא היתה נכונה כאשר היו מעט ערכים בויקיפדיה, אך כיום המדיניות ארכאית וגורמת לדיונים רבים מדי אודות שינוי שמות ערכים, שבדרך כלל מוכרעים בשיטת מצליח, ולאחר מכן - נוצרת עבודה מייגעת של תיקוני עשרות/מאות/אלפי קישורים. המקרה שלפנינו הוא רק טיפה בים. יוניון ג'ק • שיחה 19:46, 1 באפריל 2026 (IDT)

אני קודם כל נגד אפשרות א'. זו ויקיפדיה העברית. בפרט שמות ערכים על אישים הם בעברית (וזה כולל זמרים וזמרות). באופן כללי, לא מקובל ליצור הפנייה מהשם באנגלית לשם הערך בעברית. לכן, ההצעה באפשרות א', ליצור הפנייה מהשם באנגלית של זמר או זמרת (או להקה) לשם בעברית, רק בגלל שיש אלבום באותו השם, ממש משונה בעיני. לעומת זאת, שמות אלבומים הם באנגלית. אפשר להחליט להשאיר את השם ללא סוגריים כמו באפשרויות ב' או ד'; אבל אם יוחלט כן להוסיף את המילה "אלבום" בסוגריים במקרים כאלה, אז אפשרות ג' של דף פירושונים עדיפה בעיני על אפשרות א' (וגם נוחה יותר למשתמש שיודע לחפש את האלבום באנגלית). בברכה, מקיאטו • שיחה 19:44, 2 באפריל 2026 (IDT)

בעד ב', אך אני מעדיף שהדבר ייקבע בהצבעת מחלוקת כנהוג, בשיטת שולצה. כך אפשר להבין הרבה יותר טוב מי בעד מה ובאיזה סדר עדיפויות. דיון במזנון לא ישיג קונצנזוס. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 19:54, 2 באפריל 2026 (IDT)

איני יודע כיצד לעשות זאת, מוזמן לארגן ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃ 20:00, 2 באפריל 2026 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: והערה ל-CRplayz7, כשאתה פותח דיון חדש על דיון ישן, ראוי לתייג את כל משתתפי הדיון הקודם, ולא רק את חלקם. הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לגבי הצבעת מחלוקת, אני לא מתכוון לעשות זאת, כי אני בסדר גמור עם המצב הקיים. מי שרוצה לשנות, מוזמן הוא. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 20:02, 2 באפריל 2026 (IDT)

ביקשתי מ-AI לסדר לי דעות מגוונות מהדיון הקודם בקוד ויקי, ללא קשר ישיר לתיוג. הוא הוסיף בעצמו. טעות שלי שלא תייגתי בעצמי את כולם. אם אתה בסדר עם המצב הקיים אז אחלה. ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃ 20:04, 2 באפריל 2026 (IDT)

בעד אפשרות ד', ואחריה ב'. לגבי אפשרות א' אני לא מתנגדת לה בתנאי מסוים... כששם האלבום זהה לשם האמן בשפת המקור שלו (כמו במקרה של Taylor Swift), הפנייה לערך האמן יכולה להיות מוצדקת (באופן כללי אני לא רואה פסול בהפניות לערכים לפי שמם בשפת המקור). אך כאשר מדובר בשם שנגזר משפה אחרת, למשל אמן קיי-פופ, כמו ליסה, שאם תוציא אלבום שכותרתו באנגלית ההפנייה לערך האמן לעומת הפרויקט עצמו פחות מתקבלת. Tomyeru • שיחה 20:05, 2 באפריל 2026 (IDT)

בעד אפשרות ג' או קישור ישירות לאלבום אבל לא לאמן.AdoniTzedek • שיחה 01:37, 3 באפריל 2026 (IDT)

מקורות מ-אל-ג'זירה

יתכן והאתר של אל-ג'זירה לא עובד בישראל? אם כן יש בעיית מקורות רצינית. הרטמן • שיחה 21:19, 6 באפריל 2026 (IDT)

לא בטוח שהבנתי את השאלה. אם אתר מסוים חסום בטריטוריה מסוימת זה לא פוסל את השימוש בו כמקור (גם אם זה אולי מטיל צל כלשהו על הטריטוריה שמונעת מתושביה גישה למידע). לא כל העורכים בוויקיפדיה בעברית נמצאים בטריטוריה הזו, והם יכולים לוודא שטענות עבורן אלג'זירה משמש מקור אכן מייצגות נאמנה את מה שכתוב בו. קיפודנחש 21:55, 6 באפריל 2026 (IDT)

אני לא מצליח להיכנס לאל-ג'זירה (גם אתם?) מן הסתם שרוב קוראי ועורכי ויקיפדיה העברית הם מישראל, אם הם לא יכולים להיכנס אליו אז ספק אם אפשר להשתמש במקור הזה. הרטמן • שיחה 22:01, 6 באפריל 2026 (IDT)

רוב זה לא כל. אתרים שחסומים ברחבי איראן לא פסולים בוויקיפדיה בפרסית, ואלו שחסומים ברוסיה לא פסולים בוויקיפדיה ברוסית. אתה למעשה דורש מקהילת ויקיפדיה לתת לממשלת ישראל את המפתחות בשאלה אילו מקורות שמישים בוויקיפדיה בעברית, ולפוטין את המפתחות לגבי ויקיפדיה ברוסית. לא דרישה סבירה לדעתי. קיפודנחש 22:14, 6 באפריל 2026 (IDT)

איך אדם מישראל ידע שמה שכתוב הוא נכון? הרטמן • שיחה 22:18, 6 באפריל 2026 (IDT)

VPN, לבקש מחבר מחו"ל, לא חסרות דרכים. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 23:40, 6 באפריל 2026 (IDT)

אתחיל מהסוף: אינך יכול "לדעת שמה שכתוב נכון" - לכל היותר אתה יכול לדעת שהמקור המצוטט אכן תומך בטענה עבורה הובא כמקור. זה עדיין לא אומר בהכרח ש"מה שכתוב נכון" - כבר קרה בהיסטוריה ש"מקורות" פרסמו דברים שהתבררו מאוחר יותר כ"לא נכונים", וזה כולל כמעט כל עיתון, דוברי ממשלות וצבאות (ביניהם ממשלת ישראל וצה"ל) ועוד, ומן הסתם גם באל ג'זירה זה קרה פעם או פעמיים.

לגבי השאלה שלא שאלת אבל אולי התכוונת לשאול: איך אדם מישראל יכול לדעת שהמקור אכן תומך בטענה?

השאלה הזו לא ספציפית לאל ג'זירה. יש שלל מקורות שאינם זמינים לכל הקוראים, אם בגלל שהם מוסתרים מאחרי חומת תשלום, או משום שהספר או המאמר המצוטט לא קיים בביתו של הקורא וגם לא בספרייה העירונית הסמוכה למקום מגוריו. נסה למשל "לוודא שמה שנאמר נכון" לפי המקורות בערך תסמונת קליינפלטר - אם אין לך גישה לספרייה אוניברסיטאית כנראה לא תוכל, וגם אם יש לך גישה, ספק אם תוכל (ספק אם כל הפרסומים הללו זמינים בכל ספרייה - אנחש שבכל מדינת ישראל יש רק עותקים ספורים, אם בכלל, של כמה מהם). במקרים אלו עליך לסמוך על יושרת הכותב(ים) שהוסיפו את המקורות, ולקוות שאנשים נוספים שיש להם גישה למקורות הללו בודקים.

אם מטרת הסעיף הזה היא לפסול מקורות שאינן נגישים להרטמן, התשובה היא שוויקיפדיה תמשיך להתבסס גם על מקורות כאלה, והם לא ייפסלו. קיפודנחש 01:10, 7 באפריל 2026 (IDT)

אפשר גם דרך Internet Archive AdoniTzedek • שיחה 16:16, 8 באפריל 2026 (IDT)

הרטמן, לי אין שום בעיה להכנס לכאן. האם אתה גולש דרך סכי-עיניים כלשהם, כמו רימון או אתרוג? אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 14:07:53, 8 באפריל 2026 ולמנינם: כ"א בניסן ה'תשפ"ו

זה מה שאני רואה שם:

הגישה לשידורי הערוץ אליו ביקשת לגלוש הוגבלה בהוראת שר התקשורת מיום 25 בינואר 2026 מכוח סעיף 2 (א)(1)(ד) לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו- 2025.

על פי הוראת סעיף 9(א) לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז- 2017, ביחד עם סעיף 5 לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו- 2025, כל הרואה עצמו נפגע רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך ולבקש לשנות את תנאי ההוראה או לבטלה.

חזרתי • ∞ • שיחה 16:29, 8 באפריל 2026 (IDT)

@אסף שני לא אין לנו הגנה אני ינסה לנשות בעזרת השם בצהרים את ה DNS פריק התח"צ 10:39, 7 במאי 2026 (IDT)

לכל ה"נפגעים": תשנו את הDNS בהגדרות הדפדפן לכתובת הDNS של Cloudflare (כתובת: 1.1.1.1). TheStriker • שיחה 16:57, 9 באפריל 2026 (IDT)

נקודה בסוף הערת שוליים

לדעתי בסוף כל ויקיפדיה:הערת שוליים יש לסיים בנקודה. משני טעמים: 1. זה מקובל בספרות. 2. זה עוזר במיוחד בעריכת קוד מקור עם {{הערה}} ומונע ריבוי סוגריים לא מופרדים שיכולים לבלבל ({{הערה|{{עיתון כלשהו|כתבה כלשהי}}}}). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:31, 15 באפריל 2026 (IDT)

כשביקשתי שבוט יסדר את כל הנקודות בסוף הערת שוליים כך שתהיה כתיבה אחידה ויקיפדיה:בוט/בקשות/ארכיון_2#בוט_נקודה_הערה, הבנתי שהיתה איזושהי החלטת פרלמנט וכדי לשנות משהו צריך לעבור שוב בפרלמנט. אז ויתרתי על התענוג של לנסות לשנות החלטת פרלמנט מקודשת. ההחלטה הנוכחית של הפרלמנט היא כאוס. איש הישר בעיניו יעשה. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 00:18, 16 באפריל 2026 (IDT)

אכן ישנה החלטת פרלמנט ותיקה מ-2008 שקבעה שיש לשמור רק על אחידות בתוך כל ערך בפני עצמו ולא היה קונצנזוס להכרעה כלל ויקיפדית. רק לפני חודשים ספורים היה הניסיון האחרון לשנות את המצב (אחרי מספר ניסיונות לאורך השנים), שבאופן מפתיע משהו נגמר בחוסר קונצנזוס. חבל לכלות את זמננו פעם נוספת על הסוגיה כשאין סיכוי סביר להגיע להכרעה אחרת. Mbkv717 • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשפ"ו • 00:53, 16 באפריל 2026 (IDT)

נראה לי שלא התייחסתם לאותה נקודה שאליה אני התכוונתי. לא התכוונתי למיקום ההער"ש לפני או אחרי סימן הפיסוק אלא שהטקסט שבתוך ההער"ש יסתיים בנקודה, לדוגמה: {{הערה|{{עיתון כלשהו|כתבה כלשהי}}.}} למיטב ידיעתי, לגבי זה אין החלטת פרלמנט. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 01:14, 16 באפריל 2026 (IDT)

"נקודה" היא סימן פיסוק שמקומה בסוף משפט. רוב הערות השוליים אינן משפטים. כך גם ברשימות, פרק "קישורים חיצוניים" וכדומה. בהערה שהיא משפט (בדרך כלל זהו ביאור – כן מסיימים בנקודה). חזרתי • ∞ • שיחה 11:37, 16 באפריל 2026 (IDT)

אז זה נוהג שגוי. בדקתי בספר שיש בו הערות שוליים (של מריו ליביו), ובסוף כל הערה יש נקודה, גם אם היא לא משפט שלם ואפילו אם היא בסה"כ Einstein 1905a, כלומר: ”Einstein 1905a.” ומאחר שזה הנוהג בעברית יש להחילו גם על ויקיפדיה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:24, 16 באפריל 2026 (IDT)

לא מדובר בשאלה של נכון או לא נכון, אלא בשאלה של מוסכמה. בהרבה פרסומים נדרשת נקודה בסוף הערת שוליים לפי הכללים שאומצו על ידי אותם פרסומים, אבל בחלקם לא, והנה רשימה ביבליוגרפית שיצרו באקדמיה ללשון העברית בלי נקודה בסוף ערכים ביבליוגרפיים. העלית שיקולים פרקטיים שצריך לשקול מול שיקולים אחרים: (1) זה ידרוש שינוי של המוני ערכים ללא צורך אמיתי – אני אישית לא הוספתי נקודה ברוב הערכים משום שפעלתי פחות או יותר לפי הדוגמאות בוק: ביבליוגרפיה, שהן בלי נקודה; (2) בהערות בלועזית שאינן מיושרות לשמאל הנקודה נודדת באופן שאינו שגוי אבל אולי סתם יבלבל חלק מהקוראים (דוגמה). פוליתיאורי • שיחה 19:29, 16 באפריל 2026 (IDT)

לא זכור לי שנתקלתי אי פעם ברשימה כזאת, ללא נקודה בסוף. בדקתי עכשיו בספר שאני קורא עכשיו, "בין יוספוס לחז"ל". הערות השוליים מסתיימות בנקודה כמובן. ניגשתי לבדוק את הרשימה הביבליוגרפית: כל הפריטים בעברית מסתיימים בנקודה, הפריטים בלועזית בלי נקודה, משום מה. Liadmalone • שיחה 19:56, 16 באפריל 2026 (IDT)

ההערה של ליעד פותרת גם את בעיית הנקודה הנודדת באנגלית, לצד האופציה ליישר הער"ש. חוץ מזה, זה לא בעיה להריץ בוט שיתקן פעם אחת את כל המופעים (יוסיף נקודה איפה שחסר) או פשוט לתת לזה לחלחל עם הזמן. בכל מקרה, בתור התחלה צריך לקבוע שלא מסירים נקודה מסוף הער"ש. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:16, 16 באפריל 2026 (IDT)

נגד כמו חזרתי. זה רק מכביד ואין אחידות באקדמיה בנושא. Shannen • שיחה 10:01, 21 באפריל 2026 (IDT)

אם זה לא מכביד, אז לפחות יש להתיר זאת ולא להסיר באופן שיטתי נקודות מסופן של הער"ש, בדומה למצב שבו ההער"ש נמצאת לפני או אחרי סימן הפיסוק ושתי הצורות קבילות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:00, 11 במאי 2026 (IDT)

מהסוף: "שתי הצורות קבילות" – לא ברמת הערך. ולנקודה (תרתי משמע): זה פשוט לא נכון לעשות כך, אלא אם מדובר במשפט. גם בסוף רשימות תבליטים זה כך. חזרתי • ∞ • שיחה 14:05, 11 במאי 2026 (IDT)

נתחיל מהסוף: הצורה עם נקודה בסוף ההער"ש נכונה. אני ו-Liadmalone הראנו זאת ואף הבנו מובאות מהספרות (הן הפופולרית והן האקדמית). בנוסף, פוליתיאורי הביא ציטוט מאתר האקדמיה ללשון העברית ששתי הצורות קבילות. לכן הטענה שזו צורה שגויה היא שגויה. מאחר שכנראה תהיה התנגדות להרצת בוט או צ'קטי או משהו שיוסיף נקודות, אני מציע משהו חלש יותר: פשוט להתיר את שתי הצורות ולא להריץ בוטים שיסירו נקודות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:21, 11 במאי 2026 (IDT)

מספור מקונן

אני שוב מעלה הצעה שהמספור ברשימות בוויקיפדיה יהיה מקונן כברירת מחדל. כיום המספור הוא בצורה הבאה:

1. פריט 1
   1. תת-פריט 1.1
   2. תת-פריט 1.2
2. פריט 2

ואני רוצה שזה יופיע כך:

1. פריט 1

1.1. פריט 1.1

1.2. פריט 1.2

2. פריט 2

יש תבנית {{מספור מקונן}} שעושה זאת (אך היא לא נטולת בעיות), אבל לדעתי כדי לפשט כדאי לעשות זאת כברירת מחדל.

1. פריט 1
   1. תת-פריט 1.1
   2. תת-פריט 1.2
2. פריט 2

אגב, צורת מספור כזה קיימת באופן אוטומטי בתוכן העניינים של כל ערך. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:27, 18 באפריל 2026 (IDT)

תודה, אביר. תוכל לתת כמה דוגמאות לרשימות ממוספרות שלדעתך ירוויחו ממספור מקונן? רצוי דוגמאות ממרחב הערכים. על פניו, אני בעד. כאשר יש הרבה מלל, מספור מקונן ברור יותר וחד משמעי כשמתייחסים אליו "מבחוץ", בעיקר כשיש הרבה טקסט. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 19:24, 19 באפריל 2026 (IDT)

רשימות שהן תיאור אלגוריתם, למשל. רשימות של חוקים וכללים, ואז אפשר להתייחס למשל לכלל 2.3. באופן כללי, זה שומר על ההקשר וזה הפורמט הנהוג בספרות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:03, 19 באפריל 2026 (IDT)

בעד אבל צריך לוודא שזה עובד טוב. בפעם שעברה אני זוכר שהיתה בעיה. רמי (Aizenr) • שיחה 09:18, 20 באפריל 2026 (IDT)

אם כבר מדברים על זה, @Eldad, מה אומרים הכללים בעברת, הנכון הוא 1.2 או 2.1 אחרי 1.1? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:06, 20 באפריל 2026 (IDT)

IKhitron, מבחינת מספור, אחרי 1.1 יופיע 1.2, אחריו 1.3 וכו'. אלדד • שיחה 10:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

@Eldad על מה זה מבוסס? האם יש תקן כתוב לזה? אמיר א׳ אהרוני • שיחה 14:00, 20 באפריל 2026 (IDT)

אמיר, הנחתי שאמרתי רק את המובן מאליו. אבל לפי השאלה שלך, המצב כנראה הפוך. איך צריך לכתוב את המספור בעברית? (תייג אותי בבקשה בתשובתך). אלדד • שיחה 17:32, 20 באפריל 2026 (IDT)

אם הבנתי נכון את עמדתך, אתה סבור שאם כשמדובר בתאריכים, בעברית צריך לכתוב, לדוגמה, כך: 2006–2008, אזי אם בסעיפים עסקינן, זה יהיה 1.2, 2.2, 3.2, 4.2 וכו'. זה נראה לי שגוי, כי במספרים, בתוך המספר, הולכים ימינה, לא שמאלה. בתאריכים זה שונה, כי זה כאילו מילים במשפט, ואז מתקדמים שמאלה, לא ימינה. אלדד • שיחה 17:38, 20 באפריל 2026 (IDT)

לא, אני לא אמרתי שמה שאמרת לא נכון. אולי זה נכון ואולי זה נכון. אני רק שאלתי על מה מבוסס מה שאמרת והאם יש תקן כתוב לזה. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 18:02, 20 באפריל 2026 (IDT)

העמדה של אלדד אכן מובנת מאליה. כשנכתוב שהשנה היא 6202 אפשר יהיה לשקול לכתוב שאחרי 1.1 יופיע 2.1. פוליתיאורי • שיחה 18:03, 20 באפריל 2026 (IDT)

לא, התשובה של @Eldad ממש לא מובנת מאליה. 2026 הוא מספר אחר. 1.3 או 3.1 הם שני מספרים.

אם זה „פורמט נהוג בספרות”, אז הוא צריך להיות כתוב באיזשהו תקן, מדריך סגנון, כללי כתיב וכיו״ב.

בוויקיפדיה נהוג כבר 25 שנים משהו מסוים וצריך סיבה מוגדרת לשנות את זה. „דרוש מקור”, כמו שאומרים. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 18:14, 20 באפריל 2026 (IDT)

אמיר, לא ברור לי. אתה רוצה לומר שבוויקיפדיה הסיעוף בעברית עד היום היה 2.1, 3.1, 4.1 וכו'? לא ידעתי. בכל אופן, לא, לא ידוע לי על מקור למספור של סעיפים בעברית. אלדד • שיחה 18:17, 20 באפריל 2026 (IDT)

משתמש:Amire80, הסתכל על תוכן העניינים של ערך כלשהו (למשל דגל ישראל) ותראה ששם התקן הוא בדיוק מה שהצעתי. כלומר, סעיף 1 - תת־סעיף 1.1 - תת־סעיף 1.2, כמו שכבר קיים כיום בתוכן העניינים. (והערה נוספת: ככה זה מופיע בספרים המודפסים שיש אצלי בבית. זה התקן המקובל.) – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:27, 20 באפריל 2026 (IDT)

כתיבה משמאל לימין של סעיפים ממוספרים היא המקובל בוויקיפדיה ובכל מקום. גם באקדמיה ללשון העברית כותבים מספרי סעיפים משמאל לימין (לדוגמה פה) ואני תוהה אם יש איזשהו מקור שלא עוקב אחרי צורה זו. פוליתיאורי • שיחה 02:58, 21 באפריל 2026 (IDT)

אני מרגישה שצריך דוגמה קונקרטית. מצאתי פסקה שבה מספור מקנן אולי היה עוזר לקריאות הערך: חוקי_נירנברג#החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני. דעתכם? ‏Pixie.ca‏ • שיחה 20:51, 20 באפריל 2026 (IDT)

תודה. הנה דוגמה פחות טעונה: דירוג מטריצות#אלגוריתם בעברית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:05, 20 באפריל 2026 (IDT)

כבר כמה שנים, רוב האנשים רואים תוכן עניינים בלי שום מספרים בכלל, וטוב שכך, כי מספרי פרקים לא שימושיים לכלום. תוכן עניינים ממוספר מופעל רק אצל מי שהפעיל עיצבים ישנים, כמו מונובוק או וקטור. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 21:36, 20 באפריל 2026 (IDT)

לגבי מיקומו של מספור התת-סעיף: מספור כזה נהוג בספרי הקורס של האוניברסיטה הפתוחה (בהיסטוריה לפחות). הספרים מחולקים ליחידות לימוד וכל יחידה מחולקת לפרקים, לפרקי משנה וכן הלאה. אני מעיין עכשיו בספר הקורס "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" - בתוכן העניינים מופיעה רשימת הפרקים של יחידה 1 כך: 1.1, 1.2, 1.3 וכו'. רשימת הפרקים של יחידה 2: 2.1, 2.2, 2.3 וכו'. בגוף הספר מופיעות כותרות משנה נוספות שממשיכות את הסיעוף: 1.1.1, 1.1.2, 1.1.3, וכו'. Liadmalone • שיחה 17:42, 1 במאי 2026 (IDT)

ממה שהבנתי בפעם הקודם, אפשר לממש את זה באמצעות שינוי קוד במדיה ויקי בלי שזה ייצור בעיות. צריך רק הסכמה בשביל להגיש בקשה למפתחים. מתייג את משתמש:ערן ומשתמש:Amire80. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 10:07, 20 באפריל 2026 (IDT)

„בלי שזה ייצור בעיות” הוא ניסוח כללי מאוד.

מה הבעיה עם צורת העבודה הנוכחית? אמיר א׳ אהרוני • שיחה 14:01, 20 באפריל 2026 (IDT)

ראה את התיעוד של התבניות {{מספור מקונן}} ו{{מספור מקונן 2}}. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:04, 20 באפריל 2026 (IDT)

כל מה שכתוב שם הוא שזאת „הצורה המקובלת ברחבי הרשת”, אבל:

1. דרוש מקור שזאת „הצורה המקובלת ברחבי הרשת”.
2. זה לא מסביר מה לא טוב באיך שזה עובד כבר עכשיו בוויקיפדיה ולמה צריך לשנות את זה.
3. זה לא מסביר למה כדאי להשתמש בתבנית ולא בכוכביות הרגילות.
4. בפרט, זה לא מסביר למה השימוש בתבנית מצדיק עריכה קשה יותר למשתמשים בעורך החזותי (יותר מ־20% מהעריכות).

אמיר א׳ אהרוני • שיחה 18:28, 20 באפריל 2026 (IDT)

בדקתי בספרי הלימוד שלי מהאוניברסיטה, זו הצורה המקובלת וגם היחידה שמתקבלת על הדעת כי מספרים עובדים משמאל לימין בכיוון הפוך לעברית. שנית, ראה את הדוגמה הבאה:

1. סעיף 1
   1. סעיף 1.1
   2. סעיף 1.2
2. סעיף 2
   1. סעיף 2.1
   2. סעיף 2.2

איך אני אבדיל בהתייחסות בין סעיף 1.1 לסעיף 2.1? בשיטה שלי זה קל ומיידי, במצב הקיים תצטרך לומר משהו כמו "תת-סעיף 1 שמקונן מתחת סעיף 1" שזה צורה מסורבלת למוסכמה המקובלת בעברית "סעיף 1.1". אם נהפוך את ההצעה שלי ל-default זה רק יפשט את העריכה, כי המספור יעשה באופן אוטומטי ולא באמצעות תבנית מיוחדת. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:37, 20 באפריל 2026 (IDT)

אפשר לקבל הסבר מהם החסרונות האפשריים של התבנית הזו? האם שינוי פוטנציאלי של ברירת המחדל יהיה כרוך באותם חסרונות? התיעוד מציין שיש חסרונות מסוימים, אך לא מפרט מהם.

האם יש התייחסויות למספרי סעיפים מקוננים שנידרש לתקן בעקבות השינוי? האם יש מקומות בערכים קיימים שמסתמכים על כך שהמספור לא מקונן (יש הפניה לתת סעיף 3 שרצויה מבחינת התוכן, לדוגמה)? Tzafrir • שיחה 19:18, 20 באפריל 2026 (IDT)

החסרונות של התבניות הקיימות מפורטים בדפי התיעוד שלהן, והן לא עובדות על כל רשימה (אחת מהן לא יכולה לבצע קינון משולש ומעלה). מה שאני מציע זה לא תבנית נוספת אלא שינוי האופן שבו תחביר ויקי של מספור אוטומטי עובד, דבר שאמור לספק את הפונקציונליות הזאת ללא המגבלות של התבניות (למשל, תמיכה בביטויים שיש בהם תווים שמורים ומילים שמורות). מבחינת הכתיבה, שום דבר לא משתנה. משתמשים בסולמית וכו' באופן רגיל, והידור התצוגה נעשה על ידי תוכנת המדיה ויקי באופן אוטומטי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:05, 20 באפריל 2026 (IDT)

תודה, אביר. אסביר מה שהבנתי כדי לוודא: ההצעה היא שבמקרים בהם אנחנו כותבים רשימה ממוספרת בויקי, עם סולמיות #, לא יהיה שינוי באופן התצוגה. רק אם נשתמש בסולמיות כפולות ## או משולשות ### וכו' תחביר הויקי יהפוך אותן אוטומטית למספור מקנן (נגיד 1.1, 1.2 לשתי סולמיות בשורות עוקבות, 1.1.1, 1.1.2 לשלוש סולמיות בשורות עוקבות). הבנתי נכון? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 05:01, 21 באפריל 2026 (IDT)

כן. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:36, 21 באפריל 2026 (IDT)

תודה. אז אני "בעד חזק" (סימנתי למעלה אז לא חוזרת על השימוש בתבנית כדי לא להטעות בספירה). תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 06:47, 22 באפריל 2026 (IDT)

החיסרון של התבנית הוא עצם העובדה שזאת תבנית. בעורך החזותי אפשר לערוך תבניות רק בתור תבנית ולא בתור רשימה. לפעמים זה מוצדק, למשל בשביל תיבות מידע או ציטוטים. בשביל רשימה פשוטה זה לא מוצדק. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 21:32, 20 באפריל 2026 (IDT)

שימוש במספור מקונן בכל מקום יהיה די מזעזע כי הצגה של המון מספרים מקשה מאוד על קריאה. לא לחינם מספור סעיפים הוא אחד מהסמלים של הצדדים הביורוקרטיה והלשון המשפטית שרוב האנשים מתקשים לקרוא.

בנוסף, מספור אוטומטי כשמו כן הוא: אוטומטי. זאת אומרת שכשמוסיפים פריטים באמצע הרשימה או בתחילתה, כל המספור משתנה. אם מישהו מתייחס בקטעים אחרים בטקסט התייחסויות לסעיפים בעלי מספר מסוים, זה גם יצטרך להשתנות.

יש לזה שני פתרונות:

• לא להשתמש במספרי הסעיפים, אלא לתת לפריטים ברשימה (או לצעדים באלגוריתם) שמות. זה גם יקל על הקריאה וגם ימנע מצב שהטקסט איבד את המשמעות כי כשהמספור משתנה והעורך שכל לעדכן את הקטעים שמתייחסים אליו.
• אם ידוע שהרשימה לעולם לא תשתנה ומאיזושהי סיבה רצוי מאוד להשתמש במספרי סעיפים ולא בשמות, אפשר למספר באופן ידני ולא אוטומטי. הלא אם הרשימה יציבה והמספור ידוע מראש, למה להשתמש במספור אוטומטי?

אמיר א׳ אהרוני • שיחה 21:44, 20 באפריל 2026 (IDT)

להיפך. לא יווצר עומס של מספרים גם עם המספור המקונן. להיפך, הוא יקל על ההתמצאות ברשימה הממוספרת ומה תת-סעיף של מה. הבעיות שציינת עם המספור האוטומטי קיימות גם עם מספור לא מקונן ועוד יותר מקשות להתייחס לסעיף מסוים ברשימה. בלטך יש אפשרות לשים מעין עוגן על סעיף ברשימה ואז רפרנס לאותו עוגן שמתעדכן אוטומטית עם עדכון המספור ברשימה. אני לא יודע אם זה אפשרי כאן, אבל מי שעורך רשימה ומתייחס לאחד הסעיפים בה פשוט יצטרך להיות זהיר יותר ולעדכן את המספור בגוף הערך בהתאם לרשימה המעודכנת. ושוב, זו לא בעיה שייחודית למספור מקונן, אלא קיימת גם במצב הנוכחי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:37, 21 באפריל 2026 (IDT)

כל פתרון שדורש שמשתמש יצטרך להיות זהיר יותר הוא בהגדרה פתרון לא טוב. הפתרון האמיתי הוא לתת לסעיפים שמות ולא מספרים.

יש כנראה אנשים שנוח להם במיוחד עם מספרים, ויש לי ניחוש מהשם שלך שאתה אחד מהם, אבל ממש לא כולם כאלה. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 11:35, 22 באפריל 2026 (IDT)

הבעיה שתיארת קיימת במצב הנוכחי. הפתרון שלי אולי לא מושלם אבל הוא משפר את קריאות הערך ויאפשר בעתיד שימוש ב"עוגן" שיתייחס לסעיף מסוים, כמו שיש בלטך – למשל: בלטך אני אכתוב בסגנון "1.3. {עוגן|שם=דוגמה} סעיף 1.3 אומר ש..." וברפרנס אני אכתוב "לפי סעיף {הפניה-לעוגן|שם=דוגמה}" וזה כבר ייצור את המספור לבד. אבל תנאי מקדים לכך הוא המספור המקונן. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:42, 26 באפריל 2026 (IDT)

אכן, הבעיה קיימת ברשימות הנוכחיות ובדיוק בגלל זה צריך להשתמש במספרי פריטים ברשימות כמה שפחות כבר עכשיו ולא להרחיב את השימוש בהן. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 21:56, 28 באפריל 2026 (IDT)

אין מנוס מהצגת חלק מהמידע בצורת רשימות ממוספרות, והתחלה של פתרון הבעיה היא בהפיכת המספור למקונן. השלב הבא יהיה להוסיף עוגן שיאפשר רפרנס אוטומטי למספור של הסעיף. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:40, 1 במאי 2026 (IDT)

בעד חזק ההצעה שיופיע

1. פריט 1

1.1. פריט 1.1

1.2. פריט 1.2

2. פריט 2

זו הצורה הלוגית שבה עובדים ואם מישהו נמצא בסעיף 1.3.1 הוא מבין מיד היכן בהירכריה של הערך הוא נמצא.
אם נמצאים בערך מורכב הקורא צריך כל הזמן לעקוב ולהבין היכן הוא נמצא בתוכן העיניינים
נכון, יש לוודא ש-1.2 לא יהפוך ל- 2.1 אבל זו בעיה טכנית והפתרון שלה טכני ולא מהותי. פחות הגיוני שבגלל קושי טכני נכניס מימוש לא לוגי. HanochP • שיחה 11:36, 21 באפריל 2026 (IDT)

הצבעה

נא לחתום מי שבעד לבצע את השינוי. אם אני לא טועה צריך 5 חתימות בעד בשביל להעביר הלאה. מתייג את הבירוקרטיםמשתמשת:Funcsמשתמש:ארז האורז, עורכי ממשק@Amire80, Daryag, Guycn2, IKhitron, Kotz, Mod, Neriah, Uziel302, דגש, דוד שי, יונה בנדלאק, עלי, ערן, ו־שרדינגר:, בעלי הידע בתבניותבורה בורה, דוד שי, יגאל, יונה בנדלאק, מקף, Shinaimm, Aizenr, E L Yekutiel, פעמי-עליון, את משתמש:ערן ואת משתמשת:קיפודנחש. מתייג את משתתפי הדיון: אמיר א׳ אהרוני, HanochP, Pixie.ca, רמי (Aizenr) ומשתמש:Eldad.

בעד:

1. בעד – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:40, 1 במאי 2026 (IDT)
2. בעד ‏Pixie.ca‏ • שיחה 17:56, 1 במאי 2026 (IDT)
3. בעד HanochP • שיחה 18:28, 1 במאי 2026 (IDT)
4. בעד. רמי (Aizenr) • שיחה 18:40, 1 במאי 2026 (IDT)
5. בעד דוד שי • שיחה 20:03, 1 במאי 2026 (IDT)
6. בעד (למרות שלא כל כך הבנתי איזה דברים שצריך לשנות כדי שזה יתקיים) Shinaimm • שיחה 21:21, 2 במאי 2026 (IDT)
7. בעד IdanST • שיחה 14:03, 5 במאי 2026 (IDT)

בירוקרטיםמשתמשת:Funcsמשתמש:ארז האורז, עורכי ממשק@Amire80, Daryag, Guycn2, IKhitron, Kotz, Mod, Neriah, Uziel302, דגש, דוד שי, יונה בנדלאק, עלי, ערן, ו־שרדינגר:, משתמש:ערן, משתמש:Matanya: האם תוכלי להעביר את הבקשה לצוות הפיתוח של ויקימדיה? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:19, 6 במאי 2026 (IDT)

MathKnight, האם ידוע לך על ויקיפדיה אחרת שבה זה כבר ברירת המחדל? נריה - 💬 - 21:34, 6 במאי 2026 (IDT)

לא. אבל גם לא בדקתי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:43, 6 במאי 2026 (IDT)

מסופק אם יאשרו משהו כזה. נריה - 💬 - 22:00, 6 במאי 2026 (IDT)

גם אני. לדעתי עדיף לבדוק האם אפשר להחיל את ההחלטה מבפנים, בקבצי ה-common.js/css. למען הסר ספק, אני לא מתנדב לבדוק או להחיל בגלל מחסור בזמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:08, 8 במאי 2026 (IDT)

אז את מי אפשר לתייג כדי שיקדם את הנושא מבחינה טכנית? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:29, 10 במאי 2026 (IDT)

בירוקרטיםמשתמשת:Funcsמשתמש:ארז האורז, עורכי ממשק@Amire80, Daryag, Guycn2, IKhitron, Kotz, Mod, Neriah, Uziel302, דגש, דוד שי, יונה בנדלאק, עלי, ערן, ו־שרדינגר:, משתמש:ערן, אנא קדמו את הבקשה ועדכנו מה קורה איתה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:30, 14 במאי 2026 (IDT)

הזמנה להעלות הצעות ורעיונות לנושא "ועדת ערר"

זוהי הזמנה לעורכים להעלות רעיונות ולהציע הצעות בנושא "ועדת ערר".
ועדת ערר הינה מנגנון נפוץ בויקיפדיות רבות בעולם. מתנדבי צוות פעולה לשיפור האקלים בויקיפדיה מציע לאמץ מנגנון נפוץ זה לויקיפדיה העברית, (תוך התאמות) ולהקים פיילוט לנושא.
עקרונות כללים שהוצעו לנושא ועדת הערר (לאחר תגובותיכם, הנושא יורחב לטיוטה מפורטת שתוצג לקהיליה לאישורה):

1. יפתח פרק "ועדת הערר" במיזם לשיפור האקלים.
2. יוקם מאגר מתנדבים בעלי ז"ה המוכנים למפגשי זום.
3. כל עורך שירגיש נפגע (ממישהו/משהו, ללא הגבלה) יוכל להגיש בקשת ערר בדף המיזם (מכסימום פעמיים בשנה?)
4. מהמאגר יוגרלו 5 חברים שיהיו ועדת הערר של ערר ספיציפי זה. במידה ויתברר שמישהו מהם קשור לנושא, הוא יוחלף. (העורך Aizenr הציע הצעה מפורטת למנגנון ההגרלה והוא יוצג לקהיליה לאישורה.)
5. ועדת הערר תתכנס, תוודא שהערר רלוונטי ותבקש תגובות מהצדדים המעורבים בכתב.
6. הצעד הפעיל הראשון של הועדה יהיה התנעת תהליך גישור באמצעות הזמנת מגשר מוסמך ויוקצב לו לו"ז. במידה והגישור הצליח, הועדה תתפזר והערר הסתיים.
7. במידה והגישור לא צלח, תדון הועדה בסוגיה במפגשי זום גלויים בלו"ז קצר ותגבש מסקנות.
8. במידה והצדדים המעורבים לא יקבלו את מסקנות הועדה, תעלה הועדה את מסקנותיה בפני הקהיליה להצבעה.
9. הצבעה זו של הקהיליה מחייבת את כל הצדדים בכל ההרשאות. הועדה תתפזר והערר הסתיים.
   הערה: סעיף זה שונה מהויקיפדיה באנגלית ובשפות נוספות, שם לא מתקיימת הצבעת קהיליה. מסקנות הועדה הם סופיות ומחייבות את כולם, כולל את הבירוקרטים.

יודגש שעל פי ההצעה, בויקיפדיה העיברית, לועדה יש סמכות אך ורק להגיש את המסקנות שלה להצבעת הקהיליה. הנכם מוזמנים להעלות רעיונות לנושא. מתייג כאן את מתנדבי צוות פעולה לשיפור האקלים ואת המעורבים בניסוח הראשוני. crocodile2020, יודוקוליס, Aizenr,,אייל, Avisadehh, Asaf M, Kulli Alma, Amram Efrat ,mertaro, המקיסט. HanochP • שיחה 11:44, 24 באפריל 2026 (IDT)

זה בהחלט מנגנון טוב, בדרך כלל. השאלה היא האם אנחנו ויקיפדיה מספיק גדולה בשביל זה. כי ממה שאני רואה, חצי מהזמן שאנשים משקיעים בוויקיפדיות כאלו הולך לבחירות - דיונים, הצבעות וסכסוכים. יישארו לנו אנשים כדי לכתוב ערכים? אני אשמח לסטטיסטיקה של ויקיפדיות כאלו עם כמות המשתמשים הפעילים דומה לשלנו או פחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:50, 24 באפריל 2026 (IDT)

1. יש לפרט מהם המקרים בהם הועדה תהיה מוסמכת לטפל. לשום גוף בעולם אי אפשר לתת "צ'ק פתוח" לעשות ככל העולה על דעתו.
2. מפגשי זום לקבלת החלטות עומדים בתנאי השקיפות של ויקיפדיה רק אם ההקלטות שלהם יהיו זמינות לכל.
3. צריך לקבוע מאגר מתנדבים מינימלי שיצמצם באופן סביר את האפשרות להתארגנויות והטיות. מציע להתייעץ עם בעלי הידע במתמטיקהיונה בנדלאק, hagay1000, פשוט, עוזי ו. (בנושאים מסוימים), דביר, איתי (לא בכל מה שקשור למתמטיקה), יואל, ruleroll (גאומטריה), רמי, Tshuva, בר, yotamsvoray, CodeGuru, Zardav, דוד שי, אכן, TergeoSoftware, MathKnight, מקף, E L Yekutiel, שגיא בוכבינדר שדור, YoavDvir, Meir2, Kivkiwi, Innaento, דימה, איתן, Vhinich, Shmoran, ניר אבני, קלאוזביץ הירש אייזנשטיין מהו הגודל הדרוש במקרה שלנו.
4. ממליץ לכולם לעיין בערך אוסטרקיזם.

עמית - שיחה 19:21, 25 באפריל 2026 (IDT)

אני נגד ההצעה כפי שהיא מנוסחת כרגע. שלוש סיבות:

1. למה הדרישה לאנשים שמוכנים להיפגש בזום? אם לא יוצג הסבר משכנע, אני מתנגד לכל מנגנון שמפלה עורכים שמעדיפים להישאר אנונימיים.
2. מגשר מוסמך יודע לעזור לצדדים להתגבר על סכסוכים, אבל מה הוא יודע על ויקיפדיה? ומה זה אומר שהגישור "הצליח"? ההצעה בכלל לא מגדירה באיזה בעיות ניתן לטפל באופן הזה. גישור בין כמה עורכים לא יכול לקבוע לקהילה כולה בנושאים שחשובים לרבים.
3. על אף שלא מצאתי בעיה בהתכנסות של צוות מחוץ לוויקיפדיה, אתם בעצם מציעים כאן הקמה של מנגנון שפועל מחוץ לוויקיפדיה. ויכוחים מהותיים, שקשורים לכללים ולתוכן באתר צריכים להיות שקופים ולהתקיים באתר, כך שכולם יוכלו להשתתף בהם. זה לא תמיד נעים, אבל זה עיקרון חשוב.

בברכה, פוליתיאורי • שיחה 19:49, 25 באפריל 2026 (IDT)

אני גם מרגיש לא בנוח עם הדרישה לשימוש בזום, אבל אני רוצה למקד את זה. למה בדיוק הכוונה שמדובר על משהו מחוץ לוויקיפדיה? האם בכך שמדובר על שיחת וידאו? האם בכך שמדובר על שרת בשליטת חברה חיצונית? לדעתי שקיפות במונחי ויקיפדיה לא כוללת מפגשי וידאו בפנים גלויות וללא עריכת הטקסט הנאמר. מהסיבה הזו אני לא בטוח שאני רוצה לפרסם את הקלטות המפגשים, אם יהיו.

לעניין הצ’ק הפתוח: לוועדה המוצעת אין יכולת לקבוע דברים בפני עצמה. היא יכולה לגשר, ואז תוצאות הגישור צריכות להתקבל על ידי שני הצדדים. בהמשך היא יכולה לברור, אבל גם אז תוצאות הבוררות צריכות להתקבל על ידי הקהילה. כלומר: אם ועדה כזו תגבש מסקנות לא מספיק מקובלות, סביר להניח שהן לא תתקבלנה. זה כמובן לא מזלזל בהשפעת הוועדה. לעניין אוסטרקיזם: זה לא קיים באותה מידה גם היום? Tzafrir • שיחה 13:18, 26 באפריל 2026 (IDT)

. "יוקם מאגר מתנדבים בעלי ז"ה המוכנים למפגשי זום." - נו באמת

3. "כל עורך שירגיש נפגע (ממישהו/משהו, ללא הגבלה) יוכל להגיש בקשת ערר בדף המיזם (מכסימום פעמיים בשנה?)" - תמיד אפשר לפנות לדף המפעילים. יש גם פניות בפרטי.

סעיפים המתייחסים לגישור:

6. "הצעד הפעיל הראשון של הועדה יהיה התנעת תהליך גישור באמצעות הזמנת מגשר מוסמך ויוקצב לו לו"ז. במידה והגישור הצליח, הועדה תתפזר והערר הסתיים" - כל אחד יכול להיות מגשר. גם מישהו מחוץ לוויקיפדיה, חוסר היכרותו עם המערכת אכן יכולה להיות לו לרועץ אבל אם יצליח לגשר ה טוב. אבל לא יכול שתהיה לו סמכות כלשהי במיוחד המסקנה הזו:

7. "במידה והגישור לא צלח, תדון הועדה בסוגיה במפגשי זום גלויים בלו"ז קצר ותגבש מסקנות."

8. "הצבעה זו של הקהיליה מחייבת את כל הצדדים בכל ההרשאות. הועדה תתפזר והערר הסתיים." - זו עקיפה של סמכות המפעילים. ז"א הקהילה יכולה להחליט לשחרר כל משתמש חסום וגם את אלה שנחסמו בטירלול הגדול. הוועדה יכולה גם להחליט לחסום משתמש. זה נחמד אבל אני מתנגד.

הוועדה נקראת ועדת ערר אף על פי שכל סעיפיה נקראים גישור. בפועל הוועדה המוצעת היא למעשה הצעה להחליף את מרכז הכובד לניהול ויקיפדיה. במקום שערעור ישמע על ידי מפעילים או ביורוקרט, תחליט הוועדה במקומו ובהצבעת משתמשים. יש לי דה ז'ה וו בסגנון ההצעה הזה. כבר שמעתי שצריכה להיות ועדת ערר שתוכל לשחרר טרול ידוע ועדת מעריציו. זו לא הצעה לשיפור האקלים זו הצעה להחזרת הטרללת שהייתה. אני כמובן מתנגד לכל ההצעה. הדבר היחיד שמקובת עליי זה גישור שמצליח. אם מישהו יהיה מוכן לקחת על עצמו לגשר בין הצדדים הניצים בעניינים פוליטיים יבורך. אם יצליח הרי שזכינו. אם לא יצליח, כפי שצפוי, המצב צריך להישאר על כנו. Geagea • שיחה 16:25, 26 באפריל 2026 (IDT)

Tzafrir, כמעט כל שלב בתהליך המתואר פה הוא מחוץ לאתר ולא פתוח לתגובות בלייב – בניגוד למה שנהוג בוויקיפדיה. זה כולל דיונים של הוועדה בזום (שגם אם הם יפורסמו, לא כולם יכולים להשתתף בהם), שיחות עם מגשר מוסמך מחוץ לאתר, לא ברור אפילו שהתגובות מהצדדים מתקבלות באופן פומבי באתר. תהליכי הבירור הקיימים מתנהלים בפורומים שפתוחים לתגובות (בוק:בירורים, בדפי שיחה של משתמשים, בוק:במ). כאן מתואר תהליך חיצוני שבסוף מגיע לקהילה כמסקנה מגובשת. גם אם בסוף הדברים מובאים לידיעת והסכמת הקהילה, זה תהליך שמנוגד למהות הפתוחה והשקופה של האתר. פוליתיאורי • שיחה 21:35, 26 באפריל 2026 (IDT)

כבר כתבתי לכם שזה וכיו"ב בדיוק מה שהם רוצים לעשות ועוד ואתם מתדיינים כאילו שמתחשבים בדעתכם הם ימצאו דרך לדחוף ולאשרר מה שירצו הם הבינו איך לעשות את זה והם מאורגנים. אתם הלכתם לישון או שאתם עוד במילואים (מי שאני מתכוון אליו יודע). הדגשתי לכם שמשנים פה דברים מהותיים עקרוניים של התנהלות ללא פרלמנט וללא סמכות. דיברתי איתכם על ההדרה בשימוש בזום ועל חוסר שקיפות מלאה ועל מיקור חוץ של הליכים לא מבין מה קרה לכם. מי-נהר • שיחה 22:28, 26 באפריל 2026 (IDT)

@מי-נהר, קראתי את דבריך. אני מרגישה שאתה נסער, אבל לא ברור לי מה כוונתך. מי זה הם, שמאורגנים? למי אתה מתכוון ב"אתם הלכתם לישון או שאתם עוד במילואים"? ‏Pixie.ca‏ • שיחה 04:40, 27 באפריל 2026 (IDT)

Pixie.ca נכבדה השבתי על כך בפירוט רב בדיונים הקודמים כמו גם על הבעיתיות המבנית וההתנהלותית שיוצרים כאן. ואלו ש"הלכו לישון" תוייגו על ידי מספיק. סליחה אבל אני לא צריך לחזור פעם שלישית. זה היתרון של שקיפות שאפשר לקרוא הכל ולראות רצף והקשר וגם לקחת אחריות. מי-נהר • שיחה 23:48, 27 באפריל 2026 (IDT)

לא חזרתי להיסטוריה, יותר מדי מלל. זה לא נשמע כמו הנחת כוונה טובה, לכן חשבתי שתרצה להבהיר. כרצונך. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 05:26, 28 באפריל 2026 (IDT)

וועדת גישור זה רעיון מצויין, ואם אפשר (לא אנונימיים) להביא את הצדדים לזום יחד עם אדם שלישי זה נהדר. אם אי אפשר - עדיין אפשר אולי שיחת וועידה בטלפון ממספר לא מזוהה. אני מאמינה שכאשר האינטראקציה בטקסט נכשלת, אינטראקציה פנים אל פנים יכולה לעבוד עדיין, בייחוד כשיש מגשר סבלני. זה מסלול משלים למה שקורה כרגע בויקיפדיה, ונראה לי שיכול לשפר את האווירה.

אבל יש הרבה מרחק בין זה לבין וועדת ערר, או וועדה עם חברים מוגרלים (איך?) שחבריה מתנדבים והמלצותיה מחייבות ועוקפות סמכויות שניתנו באופן דמוקרטי. ‏Ladypine‏ • שיחה 07:35, 27 באפריל 2026 (IDT)

כל פעילות שמתקיימת מחוץ לגבולות הקהילה אין לה שום יכולת לחייב את הקהילה.

ועדת הערר המוצעת, היא בדיוק כמו מפגשי קהילה או סיורי 1000 מילים - פעילות העשרה המיועדת רק למי שבוחר לקחת בה חלק. Eladti • שיחה 07:55, 27 באפריל 2026 (IDT)

מסכימה לחלוטין עם אלעדטי שכל פעילות שמתנהלת מחוץ לדפי ויקיפדיה אינה נשלטת ואינה מחייבת את הקהילה. אבל להבנתי הצעה זו בנוייה על הסכמה של שני הצדדים, רצון בבוררות / בהליך גישור.
@Politheory1983 נראה שאתה (ואחרים) מוטרדים מאי שקיפות. אבל גם כיום כל עורך שחפץ בכך יכול לתקשר עם כל עורך אחר (שהסכים לכך) באימייל, פרטי לחלוטין. וכמובן שיש כאן עורכים שמדברים פנים אל פנים בבית, בעבודה, במפגשים ומי יודע היכן עוד. זה בסדר, לדעתי, ובלתי נמנע. במה שונה הצעה זו ממה שכבר מקובל פה? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 08:46, 27 באפריל 2026 (IDT)

Pixie.ca, אם שני עורכים רוצים להיפגש וליישב ביניהם את ההדורים, אז כמובן שאין בעיה עם זה. אבל זה לא מה שמוצע פה. מוצע כאן הליך מסודר עם כללים, עם ועדה שמחליטה אם הדברים רלוונטיים או לא (5) ובסוף מציעה איזשהו הסדר סגור להצבעה (8) ואפילו בלי להגדיר מה סוג הבעיות שיכולות להפעיל הליך כזה. זה הליך סגור, מחוץ לוויקיפדיה ושונה מאוד ממה שמתקיים מעל דפי האתר. פוליתיאורי • שיחה 09:06, 27 באפריל 2026 (IDT)

ההצעה מניחה קיום מספר דברים מעורפלים בלי לפרט איך ומה הם. ספציפית, סעיף 6 מדבר על "הזמנת מגשר מוסמך". יש כאן שני "חורים": הראשון הוא ההנחה שיש "מאגר מגשרים" שיושבים וממתינים מוכנים שהוועדה הנכבדה "תזמין" מי מהם לגשר. זה לא נשמע מאד ריאלי, אבל זו רק ההתחלה. שאלה מעניינת לא פחות עולה מהמילה "מוסמך". כיום אין בוויקיפדיה מנגנון ש"מסמיך" מגשרים (ואין גם מגשרים לא מוסמכים). ההצעה לא מתארת מנגנון כזה, וכל הקטע של "מגשר מוסמך" נשמע מין דאוס אקס מכינה.

גם אקורד הסיום פרובלמטי. יש משפט המיוחס לשופט עליון שתומכי ההפיכה המשטרית מרבים לנופף בו, כאילו "הכל שפיט". כשהדברים נאמרו, "הכל" הובן בהקשר מצומצם וידוע, וברור לכולם שאין הכוונה באמת ל"הכל". שופט לא יקבע את ערכו של קבוע הכבידה, גם אחרי שמיעת עדויות של אלף פיזיקאים. הוועדה המוצעת לא מבהירה את ההקשר ולא מציעה סייגים ל"עררים" שמועלים בפניה, ויחד עם זה קובעת ש"טוב, אם לא נצליח, נקנח בהצבעה", אבל כמו שלא "הכל שפיט" באמת, גם לא על כל דבר ניתן "להצביע".

שורה תחתונה: תודה לחברים שמחפשים דרכים טובות יותר להכריע מחלוקות, אבל בהצעה הנוכחית יש יותר מדי חורים, ודרך הפעולה המתוארת לא ריאלית מכמה אספקטים. קיפודנחש 17:45, 27 באפריל 2026 (IDT)

קראתי עכשיו את סיכום הפגישה (הדל) של הצוות עם מגשרים (ואני מבין בעקיפין מזה שהעמותה שוקלת לממן גישורים?). נקודה מעניינת היא שמישהו מהמגשרים העיר בעצמו שתהליכי גישור מחויבים לסודיות ונעשים פנים אל פנים, ולכן אולי לא מתאימים לוויקיפדיה. בנוסף, מוזכרת שם אפשרות לגישור כתחליף לחסימה או סנקציה (האינדיקציה היחידה שמצאתי לסוג הבעיה שיכולה להפעיל את המנגנון). כלומר, מעבירים שאלות לגבי גבולות ההתנהגות והתגובה להם אל מחוץ לאתר, לדיון חסוי עם אדם שלא ברור מה ההיכרות שלו עם ויקיפדיה. פוליתיאורי • שיחה 04:20, 28 באפריל 2026 (IDT)

נראה שלא לגמרי הבנתי. מישהו יכול בבקשה להפנות למידע בנושא "גישור"? אני הנחתי שהכוונה למשהו פנימי בוויקיפדיה (שכרגע לא קיים) אבל נראה שלא הבנתי נכון. במה מדובר? קיפודנחש 17:25, 28 באפריל 2026 (IDT)

היי Politheory1983, איפה נמצא סיכום הפגישה? תודה. Idoiz • שיחה 17:32, 28 באפריל 2026 (IDT)

Idoiz, כאן בגוגל דוקס. ובאופן כללי סיכומי פגישות מקושרים בדף ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם לשיפור האקלים בויקיפדיה. פוליתיאורי • שיחה 18:35, 28 באפריל 2026 (IDT)

תודה רבה. לא הכרתי את הדף שקישרת אליו ולא הייתי מודע לכל הסיכומים. Idoiz • שיחה 18:44, 28 באפריל 2026 (IDT)

בהצעה כתוב "יודגש שעל פי ההצעה, בויקיפדיה העיברית, לועדה יש סמכות אך ורק להגיש את המסקנות שלה להצבעת הקהיליה." בפועל זה לא כל כך נכון - לפי סעיף 5 הוועדה צפויה להחליט על בסיס כללים לא ברורים האם היא צריכה לטפל בנושא ערר. גם כתוב "ועדת ערר הינה מנגנון נפוץ בויקיפדיות רבות בעולם." - בכמה ויקיפדיות זה קיים? האם שם זה שיפר את האקלים? דוד55 • שיחה 06:00, 28 באפריל 2026 (IDT)

התגובה להלן היא רק הדעה שלי ויש מצב שמשתתפים אחרים בגיבוש ההצעה היו עונים אחרת. אעבור סעיף סעיף תוך ריכוז סעיפים שעוסקים באותו נושא:

1.אני לא מכירה סטטיסטיקה על ויקיפדיות עם כמות משתמשים דומה לשלנו. אני מסכימה שזה תהליך שמצריך השקעת זמן מצד עורכים.

2. גם לדעתי יש לפרט מהם המקרים בהם הועדה תהיה מוסמכת לטפל. מה לדעתכם נכלל במקרים האלה?

3. גם לדעתי מפגשי זום צריכים להיות מוקלטים ו/או מתומללים על ידי AI. נראה לי שתמלול עדיף כי יותר מהיר לעבור עליו אבל אפשר גם הקלטה

4. גם לדעתי צריך ואף חשוב מאוד לקבוע מאגר מתנדבים מינימלי וכדאי שהמינימום הזה לא יהיה מינימלי מדי. רעיון טוב להתייעץ לגבי זה עם בעלי הידע במתמטיקה.

5. לגבי האנונימיות זאת באמת התלבטות. מצד אחד הרעיון מפלה את מי שרוצה להשאר אנונימי. מצד שני אם ועדת הערר צריכה להקשיב לצדדים, להתייעץ ולדון ולהמליץ, טבעי שזה לא יעשה מול מסך מוחשך ואנשים לא מזוהים. לגבי השאלה למה בזום, המחשבה היתה שיהיה קשה לנהל שיח מורכב של קבוצה רק בכתב. יחד עם זה ההסתייגות בנקודה הזאת לגיטימית ומובנת בעיני.

6. לגבי המגשר, אם מחליטים על מגשר חיצוני מוסמך היתרון זה המקצועיות שלו והחיסרון הוא שהוא לא בקיא בכללים ובמערכת. אם מחליטים על מגשר פנימי היתרון הוא שהוא מבין את הכללים והמערכת והחיסרון זה שהוא פחות מקצועי בתחום, ושזה יעלה גם את נושא האמון סביב הניטרליות שלו. הנטיה שלי היא לכיוון מגשר חיצוני מוסמך. יש כבר הסכמה של ויקימדיה לממן את זה במידה שהקהילה תבחר בכך.

7. גישור שהצליח זה גישור בו שני הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם.

8. תהיה שקיפות גם כאן כי המשתתפים בגישור יפרסמו בדף שיחה את ההחלטה עליהם הסכימו. לפי כללי הגישור המגשר מחויב לסודיות ולכן מי שיפרסם את ההסכמות אליהן הגיעו לא יהיה המגשר.

9. גם לדעתי צריך שיהיה ברור באילו מקרים פונים לגישור. זה דומה לסעיף 2. אז אותה שאלה גם כאן- אלו מקרים מתאימים לדעתכם?

10. לגבי זה שגישור לא מתאים בנושאים שחשובים לעורכים רבים- יכול להיות שצריך להפריד וכשהסיבה לפניה קשורה לאדם אחד, כמו למשל חסימה ארוכת טווח אז השלב המוצע הראשון יהיה גישור, ואלו במקרה שמדובר במשהו כלל קהילתי , דוגמת החלטה מערכתית שחלק מהעורכים חשים שהבירוקרטים פעלו בה בניגוד לסמכותם, אז ידלגו על האופציה של הגישור ויעברו ישר לוועדת ערר. זאת מחשבה שעולה לי עכשיו והיא לא נידונה עם הצוות גיבש את ההצעה.

11. הגישור הוא לא תהליך בו המגשר קובע משהו. המגשר לא מחליט כלום. זאת רק פלטפורמה לדו שיח ואפשרות להבנה. נניח שמישהו נחסם לכמה חודשים והוא מרגיש שנעשה לו עוול, במקרה כזה, רק אם גם הוא וגם הבירוקרט שחסם בוחרים בכך, הם יכולים להפגש עם המגשר כדי ללבן את הדברים. בכל רגע כל אחד מהצדדים יכול לפרוש. זאת בחירה שלהם.

12. לא כל הסעיפים נקראים גישור. זה בעצם מורכב משני שלבים. מציעים גישור, אם הצדדים לא רוצים או שלא הגיעו בגישור להסכמה, עוברים לשלב שבו הועדת ערר דנה בדברים. היא לא קובעת ומחליטה כלום. היא רק ממליצה.

13. זה שעורך פונה לועדת ערר זה לא אומר שידונו בזה. זה לא מנגנון עוקף מפעילים. זה נועד למקרה שבו בירוקרטים החליטו משהו שנחווה כלא הוגן ולא סביר. חשוב לי רגע להדגיש שזה לא קשור לבירוקרטים מסוימים. לדעתי ארז ופאנקס השקיטו וייצבו מאוד את המערכת בתקופה בה זה ממש לא מובן מאליו וככלל ההחלטות שלהם שקולות. המחשבה כאן היתה לטווח ארוך. מחשבה שיש צורך במנגנון פנימי דרכו ניתן לערער. בעבר היתה פניה למנגנונים בין לאומיים והיתה לכך התנגדות. אז אם יהיה מנגנון פנימי כזה לא יהיה צורך בפניה החוצה.

נניח שהוועדה שמורכבת מחמישה עורכים אקראיים, הגישה לקהילה מסקנה שיש לקצר חסימה. בשלב זה המסקנה עוברת להצבעת הקהילה שמחליטה אם לאשר אותה.

14. בנוגע להנחת קבוצה שמנסה לדחוף בכל דרך ובניגוד לכללים את מה שהיא רוצה להשיג, @Aizenr הוא אחד ממגבשי ההצעה העיקריים

15. פעמים בשנה זה כדי למנוע מצב של מערער סידרתי על כל החלטה שלא נראית לו. נניח שמישהו פנה לועדה כי הרגיש שנעשה לו עוול. מבקשים תגובה בכתב של הבירוקרט ואז הוועדה יכולה אחרי התייעצות, לענות לאותו אדם, שזה לא מתאים לפנייה לערר כי זה משהו לא מהותי וכי הכל נעשה על פי הכללים. סעיף 2 בתשובתי חשוב לעניין זה. זה נכון שכאן כן יש לוועדה יכולת להחליט ולקבוע אם מדובר בנושא שמתאים לוועדת ערר. צריך לחשוב איך פותרים את זה כי כן צריך להיות מנגנון שמסנן פניות.

16. הפיילוט לחצי שנה מאוד חשוב בעיני. זה משהוא שצריך לבחון.

הדיון הזה הוא חלק מהניסיון לגבש ביחד הצעה טובה לוועדת ערר. זה בהנחה שרוב העורכים סבורים שיש בה צורך. זאת החלטה של הקהילה. גם הדיון הזה הוא חלק מסיעור המוחות בעניין. ותהיה גם הצבעה בפרלמנט. Mertaro • שיחה 12:18, 5 במאי 2026 (IDT)

נגד, מנימוקי פולי. IdanST • שיחה 13:53, 5 במאי 2026 (IDT)

Mertaro, לגבי אנונימיות, שימי לב שגם בירוקרטים יכולים להיות אנונימיים (ביקורת שמר על אנונימיות, וגם הסביר בדיון בבירוקרט נולד למה זה היה חשוב לו לביצוע תפקידו, ונדמה לי שגם גארפילד) – בפועל ההצעה שלכם יוצרת לחץ על בעלי הרשאות לא להיות אנונימיים ועל אנונימיים לא להתמודד. מעבר לאנונימיות, גם אם שיחה בזום מוקלטת, היא לא פתוחה ולא מאפשרת לאחרים להגיב, בניגוד לרוח של ויקיפדיה מאז ומתמיד. בנוסף, אם דיונים בבירורים הם אינדיקציה למשהו, בירוקרטים כמעט תמיד העדיפו לחשוב על התשובות שלהם לעומק ולנסח את עמדתם בצורה מדויקת ולפעמים בהתייעצות, גם אם זה לקח זמן – אתם מבקשים לייצר סיטואציה שבה יש שיחה בלייב, ושמעצם כך קיים בה לחץ לתת מענה מיידי. פוליתיאורי • שיחה 21:23, 5 במאי 2026 (IDT)

או קיי, יש להצעה הזאת גם חסרונות. א. האם אתה חושב שיש צורך בועדת ערר? ב. אם התשובה היא כן, איך היית רוצה שהיא תראה? Mertaro • שיחה 21:50, 5 במאי 2026 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

@Mertaro , לגבי סעיף (1) בתשובתך: כתבת שאינך מכירה "סטטיסטיקות". בואי נשים רגע סטטיסטיקות בצד. הנה אתגר: צייני בבקשה _ויקיפדיה אחת_ בה פועלת "ועדת ערר" כפי שמתוארת בהצעתכם - לא בהכרח התאמה של 100%, אבל משהו מספיק קרוב.

הניחוש שלי הוא שלא תוכלי להיענות לבקשתי מהטעם הפשוט שאין אף ויקיפדיה כזו, והסתתרות מאחרי "לא מכירה סטטיסטיקות" היא מסך עשן - אולי לא בכוונה להטעות אלא הטעיה לא מכוונת.

אשמח להתנצל אם יש ויקיפדיה כזו, ואם זה המקרה, אציע לפתוח דיון קצר במזנון של אותה ויקיפדיה ולבקש לקחים, מסקנות, והצעות לשיפור ולקשר לדיון הזה מכאן: האם העורכים באותה ויקיפדיה מיתולוגית מרוצים? למה כן? למה לא?

לגבי "גישור חיצוני": לא נראה לי ריאלי. אם ועדתכם תקום, ואם אי פעם אקלע למחלוקת שתגיע לוועדה הזו, הריני להודיע מראש שאין לי כל כוונה לקיים כל סוג תקשורת שהוא עם "מגשר חיצוני", ואנחש שכמוני ינהגו גם אחרים. מגשר חיצוני מתאים למחלוקות בעניינים שהצנעה יפה להם, ולא מתאים למחלוקות בוויקיפדיה.

לגבי זום - אין לי התנגדות, וגם אין לי כוונה אי פעם להשתתף במפגש זום שקשור לפעילות הוועדה שלכם (או כל דיון זום שקשור למחלוקת בוויקיפדיה), ואנחש שיש עוד חברים שמרגישים כמוני. מפגש זום כזה יכול להציף רעיונות לפתרונות, אבל לא יכול להביא ל"סגירת עניין" משום שסגירה כזו מקפחת את אלו שמסיבה כלשהי לא הגיעו למפגש. לא בכדי הזמן המינימלי שמוקצב להצבעות, בירורים, ומחלוקות אחרות (למשל הבהרת חשיבות) הוא שבוע: ויקיפדיה אינה "מקום עבודה" בו הפועלים דופקים שעון ואפשר לקבוע פגישה ולצפות שכל המוזמנים יגיעו, ומי שלא מגיע צריך לתת תירוץ ולא להתלונן שדעתו לא נשמעה. זה לא המצב כאן, ולא יהיה המצב כאן.

עקרונית, כל מועד שייקבע למפגש היא שלוש ורבע לפנות בוקר בנקודה כלשהי בכדור הארץ, והוויקיפדים שנמצאים באיזורי זמן כאלה מופלים לרעה. לך אולי נדמה שכל הוויקיפדים בוויקיפדיה בעברית נמצאים באיזור זמן UTC-2, אבל זה לא המקרה. כל שעה שתיקבע למפגש יכולה להתנגש עם ישיבה במקום העבודה (הרי לא ייקבעו מפגשים בשבת קודש, כדי לא לקפח את שומרי השבת, וכל שעה היא גם אחת ורבע אחה"צ איפשהו) או דייט חם או יומולדת לנכד או אירוע חוץ ויקיפדי אחר שיותר חשוב למישהו מאיזו מחלוקת קטנונית בוויקיפדיה (ועם יד על הלב, מעט מאד מחלוקות בוויקיפדיה אינן קטנוניות).

(אחרי ההתנגשות)

שאלתה של מרטרו ("האם אתה חושב שיש צורך בועדת ערר") לא הופנתה אלי, אבל אענה בכל זאת:

יש בוויקיפדיה צורך דחוף, עמוק וחשוב במנגנון טוב יותר לפתרון מחלוקות מהמנגנונים הקיימים היום (דיונים אינסופיים והצבעות על דברים שלא צריכים להיקבע בהצבעה), אבל תשובתי לשאלתה היא "לא, אין צורך בועדת ערר". פירטתי בעבר כמה פתרונות אחרים (שאין ביניהם ובין ההצעה הנוכחית אפילו דמיון קלוש), פתרונות שכן מיושמים בוויקיפדיות אחרות, ואפילו בהצלחה, ואם אתבקש ארשום שוב, אבל לא בדיון הזה - הוא מתבדר גם כך.

אם מישהו חושב שיש בדברי זלזול או חוסר כבוד לחברים שמשקיעים מאמץ וזמן במציאת דרכים לשיפור ויקיפדיה אבהיר שיש לי הערכה רבה לאנשים ולמאמצים האלה, אך למרבה הצער מה שיצא להם במקרה הזה גם לא יכול לעבוד, וגם לא מתאים לוויקיפדיה.

בכבוד - קיפודנחש 22:14, 5 במאי 2026 (IDT)

אני מתאמצת להתמקד ב"הערכה רבה לאנשים ולמאמצים האלה" כדי להיות מסוגלת לענות בקור רוח לכל התשובה. או קיי אז לדעתך אין צורך ועדת ערר ואין לך עניין בזום ובגישור חיצוני. לגיטימי. לגבי ויקיפדיות אחרות כפי שאמרת אף אחד לא עובד כאן ואם זה מעניין אותך תחפש/י על זה מידע. יש לדעתך צורך דחוף, עמוק וחשוב במנגנון טוב יותר לפתרון מחלוקות. אם את/ה רוצה תקדמ/י אותם ואם לא אז לא. זה מקסימום קור רוח שאני מסוגלת לו כרגע Mertaro • שיחה 22:31, 5 במאי 2026 (IDT)

סליחה שתגובתי העמידה במבחן את קור רוחך.

ניסיתי לענות על שאלות, וניסיתי להבהיר שהכיוון שאתם פוסעים בו לא מועיל ואולי מזיק - קצת קשה להבהיר דבר כזה בלי להרגיז את מי שהשקיעו. אתייחס רק למשפט אחד בתגובתך: "לגבי ויקיפדיות אחרות כפי שאמרת אף אחד לא עובד כאן ואם זה מעניין אותך תחפש/י על זה מידע"

סליחה, זו לא תגובה קבילה. הפוסט שפתח את הדיון הזה הצהיר "ועדת ערר הינה מנגנון נפוץ בויקיפדיות רבות בעולם". למיטב ידיעתי בהצהרה הזו אין אמת, וכשמישהו שואל "איפה" התשובה "אני לא מכירה סטטיסטיקה" לא קבילה. לא ביקשו סטטיסטיקות, אני ביקשתי דוגמה לוויקיפדיה אחת כזו. אפשר להצביע על ויקיפדיה בה פועל מנגנון כזה ולחילופין אפשר להודות שההצהרה הזו אינה נכונה (ואפשר פשוט להתעלם מהשאלה). מה שאי אפשר לעשות זה לשלוח _אותי_ לחפש.

בברכה - קיפודנחש 23:40, 5 במאי 2026 (IDT)

כתבתי "לכ/י תחפש/י" בגלל שהתרגזתי על התגובה. יגאל ביקש סטטיסיקה ועניתי לו. ההתנצלות התקבלה Mertaro • שיחה 00:00, 6 במאי 2026 (IDT)

השתמשתי במילה "סליחה" אבל הכוונה הייתה "צר לי". לא הייתה בדברי התנצלות ואי אפשר לפרש שום דבר בתגובתי כ"התנצלות". כעת אתנצל - סליחה שכתבתי "סליחה" במקום "צר לי".

(for the record - כתבת "יגאל" אבל כנראה התכוונת "דוד". עדיין לא הובאה דוגמה לוויקיפדיה _אחת_ בה פועל מנגנון כזה, ועדיין לא השתנתה הטענה שאין כזו. תשובתך רק מאששת את הטענה)

דברי לא התכוונו להתנגח או להרגיז אלא להצביע על כך שלדעתי הכיוון בו אתם הולכים לא מועיל ואולי מזיק. השתדלתי לא להטות את הדיון, אבל עכשיו אעשה זאת, על ידי העלאה מאוב פעולה שנעשתה בכוונה טובה ורצון לשפר את ויקיפדיה, וגרמה לנזק אדיר לוויקיפדיה ולאחד התורמים החשובים שלנו. כוונתי להצבעה להדחת @Dovno, אחד הביורוקרטים הטובים ששירתו את ויקיפדיה מיום היווסדה, מתפקידו כביורוקרט. ההצבעה הביאה לפרישתו, פגיעה בבריאותו, וקיטוב בין חלקים בקהילה לביורוקרטים שנשארו כמו צבוטוטי בים, קיטוב שתרם להעמקת הנזקים עוד חודשים ארוכים אחרי כן, תקופה בה המסירות, שיקול הדעת, הגישה המאוזנת וקור הרוח של דובנו חסרו לצוות הביורוקרטים כאוויר לנשימה. כוונתי בהעלאת הסחופת ההיסטורית הזו ממעמקים היא להדגיש עד כמה פעולות שנעשות בכוונה טובה יכולות להזיק. תקוותי שיוזמתכם ופעולותיכם לא תגרומנה גם הן לנזקים שנתקשה (ואולי לא נצליח) לתקן. קיפודנחש 01:09, 6 במאי 2026 (IDT)

אז לא מתנצל/ת אלא צר לך, גם זה בסדר.

התכוונתי ליגאל, הגבתי לתגובה הזאת.

ועדות ערר יש בוויקיפדיה באנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, פולנית, צ'כית, אוקראינית, הולנדית וספרדית.

המקרה הזה ממש מצער. עוד לא הייתי אז בוויקיפדיה אז לא ידעתי מה קרה אבל מתגובות שונות קלטתי כמה כאב יש סביב זה.

המסר שלך אלי הוא שגם כשיש כוונה טובה יכול להגרם נזק גדול. אני שותפה לדעה הזאת. חשוב מאוד בעיני לנקוט במשנה זהירות, שיקול דעת ומתוך התייעצות וניסיון לצפות דברים שלא ניתן לחזות מראש. אשתף שגם במהלך גיבוש ההצעה הרגשתי את זה. מצד אחד מחשבה שיש צורך בוועדת ערר ומצד שני דאגה מההשלכות. לכן היה לי חשוב שזה יהיה פיילוט של חצי שנה ולא יותר. גם ההתייעצות כאן היא חלק מהרצון להקשיב, לגבש את זה ביחד. שום פעולה "שלנו" לא תעשה. כבר הוסבר לא פעם שהכל לפי הפרוצדורה הרגילה של דיון במזנון, ובהתבסס עליו הצעה בפרלמנט.

אולי אסביר כאן את הרוגז שלי שבינתיים נחלש. זה קשור לדיבור החוזר בגוף שני רבים בתוספת אמירות שמהן נוצרת תחושה שאנחנו קבוצה שיש לקוות שלא תזיק. כיף גדול ככה לעשות מאמץ למען הכלל.

אני מקווה שכתבת את הרעיונות שלך לגבי פעולות לשיפור בשאלון. גם הוא היה ניסיון להבין אלו רעיונות כדאי לקדם.

השאלה ששאלתי מכוונת לא לעורך אחד - האם יש צורך בוועדת ערר ואם כן איך הייתם מתכננים אותה? (אני יודעת שאת/ה כבר ענית עליה) Mertaro • שיחה 18:38, 6 במאי 2026 (IDT)

עדיין לא ברור לי בדיוק על מה מדובר כאן. בהתחלה חשבתי שמדובר על גישור (למקרה של סכסוכים אינסופיים), אבל עכשיו אני רואה שמדובר על הליך ערר שגישור הוא רק חלק ממנו. גישור מתנהל בין שני כמה צדדים. מי מוסמך לדבר בשם „ויקיפדיה העברית” מול מערער? זה בכלל מועיל? יש לי הרגשה שגישור יעיל לדברים שונים וועדת ערר טובה לדברים אחרים. אבל לא ממש שקלתי את זה לעומק. Tzafrir • שיחה 18:54, 6 במאי 2026 (IDT)

בהתחלה ניסינו לחשוב איך תראה ועדת ערר, ואז חשבנו שכדאי שיהיה שלב מקדים של גישור, שמייתר את הצורך בועדת ערר . כלומר שיוצע לנסות לפתור את הנושא בגישור, ובו המערער והבירוקרט ידברו ביניהם ותהיה אפשרות להרגיש מובן ולהקשיב וללבן עניינים. ורק אם זה לא ילך או שלא ירצו גישור אז זה יעבור לועדת ערר. בשלב הזה ויקיפדיה אישרה העסקת מגשר אם יהיה בכך צורך. ואז חשבנו שאם כבר יש מגשר מקצועי שזמין לויקיפדיה אפשר לחשוב על עוד מקרים שבהם ניתן להעזר בו. אולי שכל שני עורכים שמעוניינים בכך יוכלו לפנות אליו. לאחר מכן נפגשנו בזום עם צוות מגשרים ממרכז הגישור ברעננה כדי להתייעץ איתם. לא היו מסקנות קונקרטיות מהזום. עלה הנושא שהרבה פעמים מדובר בויכוח בין שתי קבוצות ולא בין שני אנשים, אז לא ברור איך ניתן לישם כאן את הגישור. הם אמרו שאפשר להעזר בהם במקרים שהם לא בדיוק גישור מהספר אלא שהגישה הגישורית מתאימה בהם. למשל מפגש של מגשר עם קבוצה, ומפגש שלו עם עורך אחד כשיש צורך בכך. נאמר שיש לעשות שעורי בית ולחשוב מה הם המקרים בהם ניתן להעזר בהם. זה מה שהיה בינתיים. Mertaro • שיחה 19:25, 6 במאי 2026 (IDT)

למה דיבור בגוף שני רבים מרגיז? אולי לא הבנתי נכון, אבל הסעיף הזה עוסק (ומבקש תגובות) בהצעה שנוסחה על ידי מספר אנשים, לא? את כתבת "אשתף שגם במהלך גיבוש ההצעה הרגשתי את זה". חנוך כתב "מתנדבי צוות פעולה לשיפור האקלים ואת המעורבים בניסוח הראשוני." ה"אתם" בדברי מתייחס למגבשי ההצעה ומבקשי התגובה. כשדיברתי על "נזק" לא התכוונתי לרמוז שאתם אנשים רעים או מזיקים, אלא שההצעה שלכם, אם ננסה לממשה, יכולה להזיק.

לגבי תגובתו של יגאל (ותשובתך), נראה שיש כאן אי הבנה. כשיגאל מדבר על "ויקיפדיות גדולות" הוא מתכוון כנראה למשהו כמו "ועדת הבוררות" שקיימת בוויקינגליש (en:WP:ARB), אבל אין שום מכנה משותף בין ועדת הבוררות שם לוועדת הערר המוצעת, חוץ מהשימוש במילה "ועדה".

לגבי תשובתך, אין לי ספק שאי ההבנה היא שלך ולא שלי. שום דבר דומה לועדת הערר המוצעת לא פועל באף אחת מהוויקיפדיות שציינת (אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, פולנית, צ'כית, אוקראינית, הולנדית וספרדית).

אני בהחלט בעד מנגנון דומה לוועדת הבוררות בוויקינגליש שיחליף את השימוש העקום שוויקיפדיה בעברית עושה בהצבעות כדי לפתור מחלוקות ולקבל החלטות בנושאי תוכן, אבל מה שאתם (אותם "אתם" אליהם התייחסתי קודם) מציעים ממש לא דומה, ודברייך כאילו "ועדת ערר" כמו שהוצעה כאן פועלת בויקיפדיות הללו מעידים על אי הבנה עמוקה.

בוויקיפדיות הללו (אתייחס רק לוויקינגליש - האחרות פחות מוכרות לי) לא פועלת "ועדת ערר" כמו זאת המתוארת בהצעה, אלא ועדת בוררות שחבריה נבחרים בבחירות (לא כמו "ועדת הערר" ההתנדבותית), לפחות בוויקינגליש הקדנציה מוגבלת וחסומה, ולוועדה שם יש סמכות מעל המפעילים. למעשה, החלטותיה מהוות "פקודות" שהמפעילים נדרשים לבצע במקרים שמימוש החלטה דורש הרשאות מפעיל.

אם המודל אליו התכוונתם הוא של "ועדת בוררות" כמו בוויקינגליש, עליכם "לחזור לשולחן השרטוט", ללמוד איך הוועדה שם עובדת, מה סמכויותיה ומה תפקידה, ולנסח את הצעתכם מאפס.

אסביר למה "ועדת בוררות" כמו בוויקינגליש היא פתרון טוב לדעתי (אלו דברים שהטפתי להם במזנון ויקיפדיה לפני שנים, אם תנוח עלי הרוח מאוחר יותר אנסה למצוא ולקשר):

יש מודל של דמוקרטיות שלמדנו לפני שנים בשיעורי אזרחות, שנקרא "הפרדת רשויות". המודל מדבר על רשות מחוקקת, רשות מבצעת, ורשות שופטת. (באנלוגיה לעולם הפיזי שמים לב לעובדה שחצובה שעומדת על שלוש רגליים תמיד יציבה ולעולם לא מתנודדת). ויקיפדיה אמנם אינה דמוקרטיה, אבל המודל הזה מתאים לה מאד. בוויקינגליש החלוקה ברורה: "הרשות המחוקקת" היא הקהילה שקובעת מדיניות, הרשות המבצעת הם המפעילים וכל כת דיליה (עורכי ממשק למשל), והרשות השופטת היא ועדת הבוררות.

בוויקיפדיה בעברית יש רשות מבצעת (המפעילים), רשות מחוקקת (הקהילה), אבל אין רשות שופטת, ותפקידה מתפזר בין רשויות שלא מתאימות לו ולא מסוגלות לבצעו היטב, וכך מגיעים לאבסורדים של החלטות הנגעות לתוכן שלא מתקבלות לפי נימוקים, מקורות, והתאמה למדיניות שנוסחה על ידי הרשות המחוקקת, אלא לפי ספירת אפים, וכך אנו מבקשים מהרשות המבצעת (ביורוקרטים) לקבל החלטות שיפוטיות למרות שאלו לא נכללות בהגדרת תפקידם, ונתפסות על ידי חלקים בקהילה כ"שרירותיות", "איפה ואיפה", "מונעות משיקולים של אג'נדה" ומה לא.

"הרשות השופטת" (ועדת הבוררות בוויקיגליש בדוגמה) נטולה סמכויות ביצועיות, מתנהלת לפי קודים ש"מבטיחים" ניטרליות, ומחויבת להחליט לפי ה"חוקים" והנימוקים, לא לפי דעתם האישית של חבריה. כמו בחיים החוץ ויקיפדים, ייתכנו מקרים בהם מועלות טענות ל"שיקולים זרים" של שופט, אבל זה עדיף אלף מונים על מצבנו הנוכחי בו אותן החלטות מתקבלות בהצבעות בהן שיקולים זרים מככבים ולפעמים אפילו מוצהרים.

ועדת הבוררות בוויקינגליש היא בדיוק "הרשות השופטת" שחסרה לנו כל כך. ועדת הערר שמתוארת בהצעתכם היא משהו לא ברור עם תפקידים לא ברורים וסמכויות לא ברורות, שלכל היותר יכולה "להעלות להצבעה" משהו. זו לא תרופה, זה בסך הכל שלושה סיבובים במקום לפני שחוזרים למחלה (ה"מחלה" היא שימוש בהצבעה לדברים להם אינה מתאימה).

לעומת ועדת הבוררות בוויקינגליש (אם תרצי "בית המשפט העליון" שם), ועדת הערר המוצעת לא יכולה לתת למפעילים אפילו הוראה פשוטה כמו לחסום מישהו או להסיר חסימה. ועדת הבוררות שם יכולה לא רק להורות למפעילים מה לעשות - היא יכולה להורות לדיילים להסיר הרשאות מפעיל או ביורוקרט, אם כתוצאה של בוררות (מישהו התלונן) או כתוצאה של אי ציות לוועדה עצמה (לא ידוע לי שדבר כזה קרה אי פעם).

שורה תחתונה: בניגוד לדברייך, "ועדת ערר" כמו שאתם מציעים לא פועלת בשום ויקיפדיה גדולה וספק אם יש כזו בוויקיפדיה כלשהי.

אם תעלה הצעה ל"ועדת בוררות" עם שיניים וסמכויות שתעניק לוויקיפדיה בעברית סוף סוף את הרגל השלישית, קרי הרשות השופטת, אתמוך בהצעה. ה"נזק" הצפוי מהצעתכם הוא שאנשים יאמינו (כמוך) שמה שאתם מציעים הוא תחליף הולם לפתרון מוצק, ובכך יימנע או יעוכב הפתרון הנכון לדעתי.

בברכה - קיפודנחש 19:34, 6 במאי 2026 (IDT)

למעוניינים: הדיון שהזכרתי למעלה כשכתבתי "אם תנוח עלי הרוח מאוחר יותר אנסה למצוא ולקשר" כאן:ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 448#הרף לזכות הצבעה.

זה דיון ארוך שלא קשור ישירות לדיון הזה, ודברי שם הם סוגשל הטיית הדיון, אך נכתבו כיוון שהתבקשתי מפורשות להסביר. תוכלו למצוא את דברי בדיון הארוך ההוא אם תחפשו "סליחה על ההרצאה הטרחנית - נשאלתי ואנסה להשיב". קיפודנחש 20:46, 6 במאי 2026 (IDT)

התגובה שלך נמצאת כאן. מעניין מאוד. כמה שאלות לגבי ועדת הבוררות בויקיפדיה אנגלית: לכמה זמן מוגבלת הכהונה של מי שבגוף השופט הזה? איך הגוף הזה מחליט החלטות ?בזום, בקבוצת ווטסאפ פנימית, בדיון בכתב שגלוי לויקיפדים? האם יש שקיפות מלאה? בכמה אנשים מדובר? מה חלוקת התפקידים בין ה"רשות השופטת" לבין הבירוקרטים? אני מבינה שמי שנמצא ב"רשות" אחת לא יכול להמצא בו זמנים ברשות נוספת? באיזה רוב הוא נבחר? Mertaro • שיחה 22:05, 6 במאי 2026 (IDT)

מה שהצעתי זה שאם הוועדה שקבוצת המציעים ("סליחה, מהיעדר שם טוב יותר) מנסה לקדם אמורה להיות במתכונת הוועדות בוויקיפדיות באנגלית, צרפתית. ספרדית. רוסית וכו', קבוצת המציעים צריכה לברר מה היא המתכונת הזו (עודיותר טוב יהיה לנסות לשאול ולברר בכמה מהן האם זה עובד טוב, ובעיקר ממה צריך להיזהר). לדעתי זה הדבר שכדאי לעשות. ויחד עם זאת לי אישית אין כל כוונה להיכנס לזה. תגובותי הארוכות והמעיקות בדיון הזה יצאו אחרי שהיה נדמה לי ששאלתם שאלות וביקשתם פידבק - דעות יש לי בשפע, אבל שם זה עוצר. אענה על חלק משאלותיך - אלו שנדמלי שהתשובה ידועה לי. אנא קחי זאת עם קורטוב מלח, ונסי לקבל תשובה מוסמכת יותר. אל תתביישי לפנות לאחד מחברי הוועדה שם ולשאול - בוודאי תוכלי לקבל קישור ל"תקנון" שמסדיר את הפעילות, וסביר שתמצאי שם תשובות לרוב שאלותיך, ותוכלי גם לשאול שאלות לגבי פרטים שלא תמצאי או שאינם מובנים כל צורכם.

אציע להשתמש בקישור שהוספתי ולנסות לדלות מידע ממנו ומהדפים המקושרים ממנו, אולי זה יספיק.

הנה מה שנדמלי שידוע לי:

• שקיפות - ממש לא. בית המחוקקים פועל בשקיפות, ברשות השופטת הדיונים בין השופטים חסויים.
• תפקידים נוספים: בפועל, רוב או כל חברי הוועדה בוויקינגליש הם מפעילים או ביורוקרטים. אבל התקנון מאפשר למנות גם אנשים שאין להם הרשאות כאלה. בוויקינגליש אין הגבלת זמן לתפקיד מפעיל, אך בכל זאת יש שם גם "מפעילים/ביורוקרטים לשעבר", ונדמלי שהוועדה כללה או כוללת גם לשעברים.
• הקצאת בוררים למחלוקת: להבנתי לכל מחלוקת שהוועדה הסכימה לדון בה מוקצים מספר בוררים בהליך או אלגוריתם כלשהו

הבחירות לוועדה הן כמעט "אירוע השנה" בוויקינגליש, אולי מזכיר "בחירת ביורוקרטים" אצלנו, אבל הפרטים לא מוכרים לי - לא "כל כמה זמן" (יש בחירות), לא "לכמה זמן" (נבחר כל חבר), לא כמה חברים יש בוועדה, לא "באיזה רוב", ואפילו לא מי יכול להצביע (לי אישית אולי יש ואולי אין ז"ה שם - מעולם לא טרחתי לברר. נדמלי שכן, אבל אין לי תוכניות להשתתף בשום הצבעה). תמיד הנחתי שבכל סבב בחירות מוחלפים רק חלק מהחברים, אבל גם זה לא "ידוע" לי.

אצין גם שלדף אליו קישרתי יש מספר מרשים של בינויקי, ואם רוצים ללמוד מנסיונם של אחרים לא כדאי להסתפק בוויקינגליש ועדיף לנסות ללקט מידע מוויקיפדיות נוספות. בפרט. אפשר אולי למצוא כמה דומות בגודלן אלינו (גודל במובן מספר העורכים הפעילים. לאו דווקא מספר הערכים) בברכה - קיפודנחש 23:16, 6 במאי 2026 (IDT)

עוד דבר. למען השקיפות אני כותבת מי השתתף בגיבוש הרעיון כדי שה"אתם" יהיה גלוי וידוע. בהתחלה @המקיסט @אמא של @Aizenr ו @HanochP עבדו על זה. אז אני הצטרפתי. אחר כך אמא של נחסמה ובעקבות זה הפסיקה להשתתף. לאחר מכן המקיסט עזב והמשכנו לדון בהצעה חנוך רמי ואני. לאחר מכן שיתפנו את ההצעה בווטסאפ ובזום עם כל מי שנמצא במיזם לשיפור האקלים, לשם דיון והערות, כלומר עם @Crocodile2020 @Kulli Alma @Asaf M @Amram Efrat@אייל@יודוקוליס@Avisadehh Mertaro • שיחה 22:46, 6 במאי 2026 (IDT)

יש מגשר מקצועי שזמין לוויקיפדיה? כמו שציינת, הליך הגישור הוא הליך וולונטרי. אולי כדאי להתחיל לבדוק את התאמתו בגישור במקומות שיש בהם חוסר הסכמה כרוני בין קבוצות עורכים, בתקווה להגיע להסכמה שתהיה קונצנזוס. במקרה הכי גרוע, זה יהיה בזבוז זמן וכסף ואולי אפילו תתקבל הצעת פשרה שתידחה. אבל לא יהיה מדובר על בזבוז הזמן של עורכים שלא רצו להיות מעורבים. אולי כדאי להתחיל עם זה כדי שנראה במו עינינו (או לפחות: מי מאיתנו שיתחברו לזום, לא בהכרח אני) איך עובד הליך כזה. Tzafrir • שיחה 20:55, 6 במאי 2026 (IDT)

חיצוני לוויקיפדיה? אם יוחלט שהולכים על זה הצוות ממרכז הגישור ברעננה הביע עניין. כלומר לדעתך כדאי להגיש כרגע הצעה לפרלמנט שעוסקת רק בנושא של גישור בין עורכים? עוד שאלה בנוגע לשילוב הנכון בין שקיפות, לבין מרחב בו יתאפשרו הקשבה הדדית ונינוחות וביטחון: האם לדעתך גם בתהליך הגישור, כמו וועדת הערר אמורה להיות הקלטה שתשותף, או שמספיק שהמשתתפים ישתפו בסוף בסיכום עם ההסכמות אליהן הגיעו? האם כל מי שרוצה יכול להצטרף לאותו זום עם המגשר ולצפות, או שרק הצדדים המעורבים, או שהצדדים המעורבים ועוד עורך שהם מעוניינים להזמין? Mertaro • שיחה 22:25, 6 במאי 2026 (IDT)

מה במה שהצעתי דורש אישור פרלמנט? כלומר: מה שמה שהצעתי הוא שינוי של נהלים מחייבים? גישור הוא הליך שמבוסס, בסופו של דבר על הסכמה. בוררות כוללת כפיה של פתרון ולכן מחייבת קיבוע בנהלים. להבנתי יש כאן התמודדות עם שתי בעיות שונות: חוסר אמון במגשר חיצוני, וחוסר אמון במנגנון הערר. אני מציע לבדוק את מנגנון הגישור בנפרד.

יש לנו ויקיפדיה:גישור שהוא הפניה לויקיפדיה:מלחמת עריכה#גישור. מתואר שם הליך של גישור שיכול אולי להמשיך לבוררות. גישור (פנימי בוויקיפדיה, לפי המינוח בדיון הנוכחי) אמור להיות דרך אחת לנסות לפתור חוסר הסכמה שמשתקת עריכה. בפועל, להבנתי (תקנו אותי אם אני טועה, אני כנראה לא מכיר מספיק טוב את ההיסטוריה) הליך כזה לא היה בשימוש פעמים רבות ולא היה מוצלח במיוחד. יש איפשהו ריכוז של הליכי גישור מהעבר? האם ישנה מחלוקת נוכחית שמועמדת לגישור כדי לבדוק את ההליך המוצע (אבל רק גישור)?

לי אישית לא ברור שמגשרים חיצוניים יועילו. אבל זה דבר מעניין ששווה לנסות. Tzafrir • שיחה 08:43, 7 במאי 2026 (IDT)

לא ידעתי שיש מנגנון כזה. בכל אופן קוראים לו גישור אבל גישור הוא לא.

כל משתמש רשום יכול להיות מגשר. לא סביר בעיני. לדעתי המגשר צריך להיות מישהו שהוכשר לכך. גם אם מחליטים על מגשר פנימי ולא חיצוני לא הגיוני שאפשר לפנות לכל אחד שאין לא ידע רלוונטי

גם אם נניח שכל משתמש רשום יכול להיות מגשר(וכאמור לא), לא כתוב כאן ששני הצדדים צריכים להחליט על מגשר שמוסכם על שניהם. אחד פונה אל מישהו שיגשר והשני צריך להסכים?

אם הצד השני דוחה את ההזמנה לגישור ניתן לחייב אותו?!. זה סותר את כל מהות הגישור. לא ניתן לחייב להשתתף בתהליך גישור

אם המגשר לא מצליח בתהליך הגישור הוא הופך לבורר שקובע. גם זה סותר את מהות הגישור. המגשר לא קובע כלום ולא הגיוני בעיני שיהיה שוט כזה שבו המשתתפים בגישור יודעים שאם הם לא יגיעו להסכמה המגשר יהפוך לגורם שמחליט. התהליך הוא שלהם ומבחירתם Mertaro • שיחה 11:57, 8 במאי 2026 (IDT)

בקריאה חוזרת, הנוהל שמוצג שם הוא נוהל תמוה. אגב, לפי הנוהל הזה אם הצד השני דוחה את קיום הגישור, אין גישור, אלא אם כן בירוקרט החליט שיהיה. לעצם העניין: לא מסכים לכך שמגשר חייב להיות מי שהוכשר לכך. למי שהוכשר לכך יש יתרון, אבל כל מי שיכול להציע נוסח מוסכם, יכול לעזור.

הסתכלתי בהיסטוריה, ואפשרות הגישור הייתה שם, בנוסח די קרוב לנוסח הנוכחי, די מתחילת קיומם של הדפים ויקיפדיה:מלחמות עריכה וויקיפדיה:כללים למלחמת עריכה. דוד שי – האם אפשרות הגישור הייתה שימושית בעבר? Tzafrir • שיחה 12:11, 8 במאי 2026 (IDT)

לדעתי זה יעלה את הסיכוי שהתהליך יצליח Mertaro • שיחה 12:26, 8 במאי 2026 (IDT)

לא זכור לי תהליך גישור, ולכן סביר שאם היה, השימוש בו היה נדיר. דוד שי • שיחה 15:48, 8 במאי 2026 (IDT)

אין לי הרבה להוסיף על קביעותיהם הנכוחות של גיאה ומי-נהר. מדובר בעוד נסיון להקים מוסד שיעקוף את הבירוקרטים והמפעילים. במקום לחתור להכרעה על בסיס מקורות איכותיים, ייקברו דפי השיחה והמדיניות תחת עוד דיונים חסרי תוחלת (תחת כותרת של "גישור" או "ערר") שבהם תועלינה טענות משונות יותר ויותר, כשחברי הוועדה יתישו את כל מי שינסה להבין מה מתרחש. כבר היום אין שום משמעות לטיעונים קבילים בדפי השיחה וכל המצליח להביא יותר משתתפים מצדו גבר. עוד מאות אלפי קילובייטים של פטפוטי סרק, ולבסוף עוד נגיע למצב שבו יקיימו הצבעות אם מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-1914 או בעצם ב-1680, וייכתבו דפי מדיניות שיסבירו בק"ן טעמים מדוע בלוגים באינטרנט עולים על מקורות אקדמיים. יש לקטוע את הרעיון המסוכן הזה, שזכה כבר להתנגדות רבה, באיבו. AddMore-III • שיחה 01:45, 7 במאי 2026 (IDT)

@AddMore-III, מה בין הכתר של המלכה אליזבת לDNA של שימפנזה? כלום ושום. לוועדת הערר אין כל נגיעה לענייני תוכן בשום צורה ואופן. להבדיל משכתבת, הכוונה טובה והרצון לקדם ולשפר.

מקורות איכותיים לעולם יהיו הבסיס לכל עבודה ויקיפדית. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 07:20, 7 במאי 2026 (IDT)

משתמש:Mertaro ציינת "ועדות ערר יש בוויקיפדיה באנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, פולנית, צ'כית, אוקראינית, הולנדית וספרדית.". בהתייחס לוויקירוסית יש לציין שהיא פעולת במבוסס על עקרונות שונים באופן מהותי מהצעה הנוכחית. היא מבוססת על אנשים שנבחרות לתקופה קצובה ואינה מתבססת באף שלב על אנשים מחוץ לוויקיפדיה. היא דומה מאוד לוועדה בוויקיאנגלית. לא ברור למה צריך להמציא דברים שככל הנראה לא קיימים באף מקום אחר במקום לאמץ מה שכבר עובד בוויקיפדיות אחרות עם התאמות קטנות. דוד55 • שיחה 15:59, 7 במאי 2026 (IDT)

גם ועדת הערר בהצעה הזאת לא מסתמכת באף שלב על אנשים מחוץ לוויקיפדיה. הגישור זה שלב מקדים. אלטרנטיבה שניתן לבחור בה אם מעדיפים להתחיל בה ולא בוועדת ערר. בוועדת הערר לפי ההצעה הזאת יש חמישה עורכים שנבחרים אקראית בכל פנייה. בויקיפדיה בספרדית בעצם היתה שם בעבר וכיום לא. אני מזמינה את כולם לחקור בנוגע לועדות ערר אחרות. אני מניחה שלכל אחת יש כללים משלה. אפשר ללמוד את החסרונות והיתרונות של כל אחת Mertaro • שיחה 16:13, 7 במאי 2026 (IDT)

אם הבנתי נכון את הדיון, לדעתי הצעד הראשון שיש לעשות בדיון הוא להפריד את מה שלא צריך לחבר. להבדיל בין ההצעה לבסס תהליך גישור לעורכים המעוניינים בכך, לבין ביסוסה של ועדת ערר.
אני לא חושב שיש הרבה משתמשים שייתנגדו לקצאת מגשר לעורכים המעוניינים בכך, אולם הקמת ועדת ערר חייבת לקום מתוך יוזמה הרבה יותר רחבה ולא להיקבר בתוך ההצעה הראשונה. שיפוץ-ניק • שיחה 17:52, 7 במאי 2026 (IDT)

אכן רצוי להפריד בין נושא הגישור לבין הוועדה. בהקשר לגישור - מה זה "מגשר מוסמך"? אם הוא בין המשתמשים - מי מסמיך? מי בוחר? אם הוא בן אדם חיצוני - מי בוחר ומי משלמ? דוד55 • שיחה 06:13, 8 במאי 2026 (IDT)

מגשר מוסמך הוא מגשר שעבר קורס גישור+פרקטיקום בגישור ולפעמים עוד קורס בהתמחות ספציפית (גישור קהילתי, גישור בתהליכי פרידה). הכוונה היא לא לעורך מוויקיפדיה אלא לאדם חיצוני. וויקימדיה ישראל תשלם לו. Mertaro • שיחה 09:11, 8 במאי 2026 (IDT)

ויקימדיה ישראל יצרה קשר עם מרכז הגישור ברעננה, ובזום שהיה איתם השתתפו 3 מגשרים מהמרכז וגם מנהלת תוכנית הגישורים ממשרד הרווחה. הם הביעו עניין לסייע לנו במה שנצטרך Mertaro • שיחה 09:19, 8 במאי 2026 (IDT)

שיפוץ ניק אני מסכימה שיש להפריד. הגישור נכנס להצעה הזאת כי זה קשור למכלול הרעיון. כלומר מישהו פונה לועדת ערר לגבי משהו, אז מוגרל מעין חבר מושבעים, הם מציעים גישור, אם זה לא עובד ממשיכים לוועדת ערר במקרה שהפנייה מתאימה למה שהוגדר שמתאים לוועדה כזאת. בנוסף, בלי קשר להצעה הזאת, אפשר לחשוב על גישור בין שני עורכים שמעוניינים בכך. גם אני מאמינה שלא תהיה לזה התנגדות. גם בהתבסס על זה שעל רעיון הגישור היתה הסכמה רחבה בסקר. ההסכמה הכי רחבה היתה לגבי זה שצריך לשפר מנגנוני עזרה לעורכים חדשים אבל גם לגבי הגישור היתה הסכמה רחבה. אז איך שאני רואה את זה יש שתי ההפרדות שכדאי לעשות- הפרדה בין תהליך הגישור לבין וועדת הערר, בנוגע לתהליך שבין המערער לבירוקרט. והפרדה נוספת, בין שני תפקידי המגשר. תפקידו בתהליך זה שהצגנו בהצעה ותפקידו במחלוקות שבין שני עורכים. Mertaro • שיחה 10:45, 8 במאי 2026 (IDT)

באיזה סקר הייתה הסכמה רחבה לגישור? מה הייתה השאילה ומה היו תשובות? דוד55 • שיחה 14:28, 8 במאי 2026 (IDT)

זה Mertaro • שיחה 08:56, 9 במאי 2026 (IDT)

בסקר היה כתוב "שילוב מגשר מוסמך במחלוקות, בהסכמת שני הצדדים". פרט זה של הסכמת שני צדדים לא צוין בפירוט שניתן בתחילת דיון זה. כמו כן סקר דיבר על שילוב במחלוקת והצעה מדברת על "עורך שנפגע". יש מחלוקות שאף צד לא נפגע ויש "עורך שנפגע" בלי מחלוקת. כך שזה לא אותו דבר. לדעתי זה לא סביר לעשות סקר על דבר מסויים ולצאת עם הצעה לדבר דומה אך לא זהה. חבל שזה נעשה על ידי "ועדה לשיפור האקלים". דוד55 • שיחה 12:39, 9 במאי 2026 (IDT)

זה באמת לא אותו דבר! זה בדיוק מה שכתבתי בהודעה קודמת לשיפוצניק. אני אעשה העתק הדבק: "צריך לעשות הפרדה בין שני תפקידי המגשר. תפקידו בתהליך זה שהצגנו בהצעה ותפקידו במחלוקות שבין שני עורכים".. " בלי קשר להצעה הזאת, אפשר לחשוב על גישור בין שני עורכים שמעוניינים בכך. גם אני מאמינה שלא תהיה לזה התנגדות גם בהתבסס על זה שעל רעיון הגישור היתה הסכמה רחבה בסקר." בסקר עלו חלק מהרעיונות כדי לקבל משוב ראשוני מהקהילה. גם ההצעה שכבר עברה בפרלמנט לא מופיעה בו וכן רעיונות נוספים. שים לב שכתוב בו בפתיחה "נדגיש שכל הצעה עתידית תוצג באופן מסודר בדף המיזם בו היא תגובש על ידי הקהילה, ואז תעבור לדיון במזנון". נראה שסמן ההבלטה מקולקל. אני חוזרת שוב על ההדגשה הזאת. הופיעה בסקר נושא הגישור בין שני עורכים שמעוניינים בכך ולא ההצעה שלפנינו. יכול להיות שאי ההבנה קשורה בזה שהייתי צריכה לדייק ולרשום "בהתבסס על זה שעל רעיון הגישור בין שני עורכים היתה הסכמה רחבה בסקר". אתעלם מדבריך בסיום Mertaro • שיחה 20:15, 9 במאי 2026 (IDT)

אני חושב שלגישור יש סיכוי להתקבל על ידי הקהילה בתנאי שזה יהיה בהסכמת הצדדים המעורבים. כמו כן ניתן להפריד את הנושא מוועדת ערר. מספיק ליצור פונקציה של "מתאם גישור" שתפקידו יהיה טכני בלבד - בהתאם לבקשת הצדדים ליצור קשר עם המגשר ובסוף התהליך להודיע על התוצאות לקהילה. הוא לא יהיה מעורב בגישור עצמו ולא צריך לקבל שום החלטות. גם לא צריך לבדוק אם הנושא מתאים לגישור. לדעתי במידה וההצדדים מסכימים להתחיל את התהליך, אז אין סיבה לפסול את הניסיון. דוד55 • שיחה 15:02, 10 במאי 2026 (IDT)

כן גישור הוא תמיד בהסכמת הצדדים. אהבתי את הרעיון על מתאם הגישור. לגבי זה שכל שניים שמבקשים גישור יכולים לפנות על כל דבר אני קצת מתלבטת. אפשר לנסות את זה כפיילוט ואז לעשות מקצה שיפורים. מה דעתך לגבי ועדת ערר? עזוב שנייה את ההצעה הנוכחית. ועדה כלשהי. האם בכללי יש לדעתך צורך בכך? Mertaro • שיחה 18:10, 10 במאי 2026 (IDT)

אני חושב שהחלפת מנגנון קיים של הצעבות או דיון בבירורים בוועדה מחייבת יכול להיות צד נכון. צריך להכין את תקנון פעילות הוועדה בזהירות ותוך הקפדה על פרטים אחרת נזק עלול להיות גדול מהתועלת. מציע להצמד לניסיון של ויקי בהם ועדה כבר פועלת. מתנגד לבסס את הוועדה על מתנדבים ללא מועד סיום כהונה. בעד מינוי תוך הצבעת הקהילה ולזמן קצוב. דוד55 • שיחה 10:03, 11 במאי 2026 (IDT)

באמת צריך זמן קצוב וגם הזהירות חשובה ובנוגע לה חשוב ללמוד ביסודיות מויקיפדיות אחרות ולא סתם לקפוץ למים. אני לא חושבת שפנייה אקראית למישהו מויקיפדיה אחרת תיתן לנו תמונה מלאה לגבי יתרונות חסרונות ונקודות תורפה בכל שיטה. אם למישהו יש דיבור עם עורך מויקיפדיות אחרות שיש בהן ועדת ערר אשמח שישאל אותו לגבי ועדת הערר אצלם . מה מוצלח ומה עדיף לשנות, מה ההמלצות שלו לאור הנסיון שלהם וכיו"ב. אני לא מכירה וכאמור נראה לי שפניה אקראית למישהו פחות יעילה. Mertaro • שיחה 16:11, 11 במאי 2026 (IDT)

תבניות משתמש ללא שימוש

במהלך שיטוטי בקטגוריות תבניות המשתמש, גיליתי שהרבה מהן לא בשימוש.

נזכיר מה כתוב ב{{תיבת משתמש}}

עברתי על הקטגוריה:ויקיפדיה - משתמש - מעריצי להקות וזמרים ואספתי את כל התבניות ללא שימוש (רק בקטגוריה ההיא) (הסתרתי כי זה קצת ארוך)

אנחנו מדברים על תבניות ללא שימוש בכלל.
כרגע המצב מצחיק: יש עשרות תבניות משתמש ללא שימוש (ולא נדבר על שימוש יחיד, שזה בכלל...), ויש את התבנית שאומרת "אם לפי דעתך לא יותר משניים–שלושה יתעניינו בתיבה אין ליצור אותה בצורה הרגילה"

בגלל הכמות הגדולה (בהוראת מפעיל) פותח דיון במזנון •נעם12•💬•רימון הרמטית• ז' באייר ה'תשפ"ו • למניינם: 14:12, 24 באפריל 2026 (IDT)

למה בעצם זה מפריע? לא שאף פעם הבנתי את הקטע עם התבניות האלו. Shannen • שיחה 14:28, 24 באפריל 2026 (IDT)

הייתי מתייג את מי שהוסיף את התבנית אבל הוא לא פעיל כבר 10 שנים

לא יודע לגבי 2-3. אם אחד משתמש לא הוספתי. התבניות האלו (עם 0) פשוט מיותרות וסתם יוצרות עומס בקטגוריה •נעם12•💬•רימון הרמטית• ז' באייר ה'תשפ"ו • למניינם: 14:37, 24 באפריל 2026 (IDT)

בעלי הידע בתבניותבורה בורה, דוד שי, יגאל, יונה בנדלאק, מקף, Shinaimm, Aizenr, E L Yekutiel, פעמי-עליון •נעם12•💬•רימון הרמטית• ז' באייר ה'תשפ"ו • למניינם: 14:38, 24 באפריל 2026 (IDT)

כל תבנית ללא שימוש זה תבנית מיותרת (כמו קטגוריה ללא ערכים). דוד55 • שיחה 16:59, 24 באפריל 2026 (IDT)

תומך בדברי @נעם12. אפשר לראות דוגמאות לתבניות משתמש ייעודיות שפשוט כתובות ישירות בדף המשתמש אצל @Sapper-bot (למשל "בוט שומר שבת"). אפשר לחפש תיבות משתמש עם מופע אחד ולנקות אותן תוך כדי העברת הקוד לתוך דף המשתמש הרלוונטי.

באופן עקרוני קוד מיותר ולא בשימוש רצוי שיימחק כדי להקל על התחזוקה. Shinaimm • שיחה 20:27, 24 באפריל 2026 (IDT)

זה אומר שדפי משתמש יהפכו להיות בסופו של דבר יותר מסובכים ושגיאות בתבניות שם לא יתוקנו. כמוכן לא יהיה מעקב על שימוש בתבנית. Tzafrir • שיחה 23:22, 24 באפריל 2026 (IDT)

שוב, אני דיברתי רק על כאלו ללא שימוש. נראה לי בסדר עם שימוש יחיד •נעם12•💬•רימון הרמטית• ט' באייר ה'תשפ"ו • למניינם: 21:38, 25 באפריל 2026 (IDT)

האם נעשתה הבדיקה ההפוכה? איחוד תבניות משתמש מקומיות לכלליות? אגב, משתמש זה לא משתמש בתבניות משתמש. Tzafrir • שיחה 13:20, 26 באפריל 2026 (IDT)

אין הצדקה לתבניות משתמש ללא שימוש, בדיוק כפי שאין הצדקה לקטגוריות ללא לפחות 5 ערכים בקטגוריה (נוכחיים ופוטנציאליים). IdanST • שיחה 13:54, 5 במאי 2026 (IDT)

להעביר את זה לוק:במ? •נעם12•💬•רימון הרמטית• י"ח באייר ה'תשפ"ו • למניינם: 14:27, 5 במאי 2026 (IDT)

אכן אין הצדקה לתבניות משתמש ללא שימוש (למעשה אין הצדקה לתבניות משתמש בכלל. נדמלי שאי אז בראשית ימי ויקיפדיה הקטע עם "תבניות משתמש" היה לתת לאנשים סוגשל "ארגז חול" כדי לשחק וללמוד את תחביר התבניות הדפוק של מדיה ויקי באופן "בטוח". גילוי נאות - גם אני שמתי בדף המשתמש שלי כמה תבניות כאלה, וכל מה שיצא לי מזה הן הצקות, שתגובה חמומה לאחת מהן התגלגלה לבסוף לחסימה). מצד שני, אין סיבה טובה להתעסק עם זה, ואין סיבה טובה להתחיל למחוק. זה מה שקוראים באנגלית busywork (לא מצאתי ביטוי עברי מתאים, אולי "עניין לענות בו"?).

הדיבורים על "עומס בקטגוריות" לא עושים שכל. כמו שתבניות המשתמש חסרות ערך ומיותרות, כך גם קטגוריותיהן, וחבל להשקיע מאמצים ב"הקטנת העומס" בקטגוריות המיותרות הללו.

בקיצור, אם @נעם12 באמת רוצה עצה, עצתי היא לעזוב את זה ולשכוח מזה. יש מקומות בהן אין טעם לעשות ניקיונות (אצטט את סוס הים ששאל את הנגר כשטיילו ביחד על חוף הים: "התדמה, כי לו חצי שנה / גרפו מניין שפחה החול / כי אז כליל פונה?" כשהתשובה היא "ספק בכך". הציטוט הוא מתרגומו של אהרון אמיר, ומהזיכרון - אם עיוותתי את התרגום, סליחה). קיפודנחש 01:36, 6 במאי 2026 (IDT)

הבדלים ובירור לגבי 'סרט מסתורין' ו'מסתורין (סוגה)'

נתקלתי בעבודה על ערך שעוסק בסרט עם מסתורין, עלילה לא מובנת שמתבהרת עם הזמן. לפי ויקיפדיה העברית סרט מסתורין מפנה ל'סרט בלשי'. אבל סרט בלשי, והקשר לבילוש, לא בהכרח קשורים ל'מסתורין', כפי שמוצג לדוגמא בערך 'מסתורין (סוגה)'.
אז האם כדאי לשנות את ההפניה של 'סרט בלשי' לערך 'מסתורין (סוגה)' (עד שייווצר ערך 'סרט מסתורין' הראוי לשמו או נכון לז'אנר שלא קשור לסרט בלשי)? או שבעבודה שלי על הערך, אקשר ל'מסתורין (סוגה)' ("כי זה מה יש")?
אשמח לשמוע את דעתכם.ספר כחול • שיחה 01:10, 26 באפריל 2026 (IDT)

אני מציע את הפתרון הבא: להפוך את "סרט מסתורין" לדף פירושונים, עם הפניות אל מסתורין (סוגה) ואל סרט בלשי. כמובן, מדובר בפתרון ביניים, עד אשר ייכתב הערך "סרט מסתורין" בצורה ראויה. יוניון ג'ק • שיחה 12:01, 26 באפריל 2026 (IDT)

האם אתה מציע שאכתוב (או אחרים) שני ערכים נפרדים? דהיינו, ערך "סרט מסתורין" וערך "סרט בלשי"?
פתרון הביניים נשמע טוב, בהנחה שכאשר ייכתבו הערכים דף הפירושונים יימחק לטובת הערכים הנכונים. השאלה היא שכאשר יהיו ערכים נפרדים, איך נעדכן בערכים שהשתמשו במצב הנוכחי ובפתרון הביניים לערכים הנפרדים הנכונים?
תודה על התגובה. ספר כחול • שיחה 12:50, 26 באפריל 2026 (IDT)

הערך סרט בלשי כבר קיים. את סרט מסתורין ניתן לתרגם מ-Mystery film. יוניון ג'ק • שיחה 12:52, 26 באפריל 2026 (IDT)

שלום ספר כחול. קישור סיטוני לדף פירושונים הוא בכל מקרה צעד לא תקין. דפי פירושונים נועדו לסייע בניווט אל ערך היעד המבוקש מתוך חיפוש, לא להחליף את שיקול הדעת של של עורכים כשהם מקשרים מתוך ערך קיים. כלומר, זאת אחריות העורך לקשר לערך המתאים ביותר (ולא לדף פירושונים), ולא תפקידו של הקורא המזדמן שלחץ לתומו על קישור, לבחור מבין האפשרויות שמציע דף פירושונים כלשהו.

כרגע יש 35 ערכים המקשרים אל דף ההפניה סרט מסתורין. אם, לדעתך, יש בהם כאלה שמוטב כי יקשרו למסתורין (סוגה) במקום לסרט בלשי, אתה מוזמן לתקן אותם. אם לדעתך הערך מסתורין (סוגה) הוא האפשרות המועדפת בכל המקרים, אתה מוזמן לשנות את יעד דף ההפניה בהתאם. כדי לגשר בינתיים על הפער שנובע מהיעדר הערך סרט מסתורין, הוספתי תבנית {{מפנה}} בראש הערך סרט בלשי עם קישור למסתורין (סוגה), כדי שמי שמגיע לדף יידע שקיים ערך רלוונטי נוסף. להבנתי די בכך עד שייכתב הערך סרט מסתורין. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 21:56, 27 באפריל 2026 (IDT)

@Virant תודה על התגובה המכבדת והמפורטת. לצערי, אינני אהיה זמין בויקיפדיה בשבועיים הקרובים, אך אני מתכנן ליצור (כפי שהציע והמליץ @יוניון ג'ק תרגום והרחבה לערך סרט מסתורין בסיומם, ולאחר מכן להפנות את הערכים המתאימים והחדשים לערך זה. פתרון הביניים שהצעת יותר ממעולה, ואני מודה לך ע"כ. ספר כחול • שיחה 22:54, 27 באפריל 2026 (IDT)

תודה, ובבקשה. ‏Virant‏ (שיחה) 23:36, 27 באפריל 2026 (IDT)

היי @Virant ו@יוניון ג'ק, אשמח לעזרה קטנה. יצרתי את הערך המתוקן – סרט מסתורין, אלא שכשאני מנסה להוסיף קישורים בין לשוניים מופיעה לי ההודעה הבאה: "הדף שניסית לקשר אליו כבר משויך לפריט במאגר הנתונים המרכזי שמקשר אל סרט בלשי באתר הזה. אפשר לשייך רק דף אחד לפריט. נא לבחור דף אחר". ואין לי כ"כ מושג כיצד לתקן את הבעיה. ספר כחול • שיחה 02:34, 11 במאי 2026 (IDT)

שלום ספר כחול. תודה על יצירת הערך. העניין טופל (הקישור ל"סרט בלשי" הועבר לפריט ויקינתונים Q25533274‏, "detective film", ו"סרט מסתורין" חובר במקומו לפריט ויקינתונים Q1200678‏, "mystery film"). בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 04:32, 11 במאי 2026 (IDT)

תודה רבה.ספר כחול • שיחה 07:36, 11 במאי 2026 (IDT)

Request for comment (global AI policy)

Apologies for writing in English. אנא סייעו בתרגום הדף A request for comment is currently being held to decide on a global AI policy. תודה! MediaWiki message delivery • שיחה 03:57, 26 באפריל 2026 (IDT)

מהלינק שלמעלה הגעתי לדף שמכיל את רשימת הויקיפדיות שיש להן מדיניות בנושא AI עם לינק לדף בויקיפדיה העברית. משם קפצתי למה שמוצג בתור המדיניות שלנו, אבל לקח לי יותר מדי זמן לאתר את התבנית שבראשו שאומרת "זו טיוטה, לא מדיניות". מזמינה אתכם לדף השיחה של הטיוטה כדי לנסות לקדם את הפיכתה למדיניות. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 19:37, 26 באפריל 2026 (IDT)

יש כאן גם הצעה למדיניות גלובלית. למעשה, שתי הצעות שהאחת היא חובת גילוי על שימוש ב-AI לעריכה מעבר לתרגום או עריכה מינורית (basic copyediting) והבהרה שנדרשת הסתכלות אנושית ומוטלת אחריות על העורך. השנייה קצת יותר קשוחה ומבקשת לאסור על שימוש ב-AI בכלל למעט לתרגום ולעריכות מינוריות - ומבקשת לקבוע שערכים שנכתבו רק על ידי AI יימחקו אוטומטית. ניצן צבי כהן • שיחה 21:46, 26 באפריל 2026 (IDT)

ייצוג תלת-ממדי של עמדה פוליטית

כרגע מתנהל בדף השיחה של ביחד בראשות בנט דיון על הגדרתה של המפלגה: מרכז-ימין או רק מרכז פוליטי. בין השאר הגענו לדון במפא"י שמבחינה מדינית הייתה נצית, מה שנחשב כיום לימני, ואילו מבחינה כלכלית היא הייתה עמוק בשמאל (סוציאליזם). לא מצאנו פתרון טוב כיצד לפתור את הסתירה או אי-ההתאמה הזאת. ראשית, כדאי לאפיין את הבעיה. בפוליטיקה של ישראל מוגדרים שלושה צירי אידאולוגיה מרכזיים (שבהם יש ימין ושמאל בפוליטיקה):

1. מדיני-ביטחוני, כולל שאלת השטחים וההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית.
2. כלכלי-חברתי, בעיקר נע בין שוק חופשי למדינת רווחה.
3. שמרנות-פרוגרסיביות + דת ומדינה (צריך למצוא שם טוב יותר לציר הזה), נע בין מדינת הלכה בקרב החרדים, דרך שמרנות חברתית בקרב מפלגות הציונות הדתית ועד לליברליזם חברתי ופרוגרסיביות מגדרית במפלגות השמאל.

לרוב, יש (או אמור להיות) מתאם בין שלושת הצירים. בפועל, בהרבה מקרים אין מתאם כזה. לכן, כאשר מאפיינים מפלגה על הספקטרום הפוליטי, אולי במקום תווית אחת ("ימין", "מרכז" או "שמאל" + התוויות "קיצוני"/"רדיקלי") להגדיר את מיקומה באמצעות שלושה תוויות, למשל: "ימין/שמאל מדיני, ימין/שמאל כלכלי וימין/שמאל חברתי". אם רוצים, אפשר גם ממש לתת ציון מספרי בכל ציר, אבל זה כנראה יהיה כר פורה לוויכוחים על המספר המדויק מעבר למחלוקת הכללית איך לקבוע את הסקלה. אלו כאמור, מחשבות ראשוניות בנושא. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:51, 28 באפריל 2026 (IDT)

דוגמאות: מפלגת ש"ס היא ימין-מרכז מדיני, שמאל כלכלי וימין שמרני. מפלגת הדמוקרטים היא שמאל מדיני, מרכז-שמאל כלכלי ושמאל פרוגרסיבי (בערך). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:51, 28 באפריל 2026 (IDT)

לא צריך לקבוע צירים אחידים ובוודאי שלא לנסות לתת ציון מספרי – זה כר פורה למחקר מקורי. צריך לאפיין את העמדות כל מפלגה בהתאם למה שידוע עליה ומוסכם לגביה ממקורות אמינים, ואין הכרח שזה יהיה אותם הפרמטרים עבור כל מפלגה. אם יש מחקר שמאפיין מפלגות שונות לאורך צירים מסוימים, אפשר להביא את אותו המחקר, אבל זה לא תפקידנו לערוך מחקר כזה. פוליתיאורי • שיחה 05:13, 29 באפריל 2026 (IDT)

ההצעה לייצוג תלת מימדי לא פותרת את הבעיה, רק מאפשרת לה להתרחב לשלושה נתיבים במקביל. אם נתייחס לרשימה של נפתלי בנט ויאיר לפיד, שבגינה התחיל הדיון - כיצד החלוקה הזאת פותרת את הבעיה?

הויכוח (ואיתו הפרשנויות האישיות של העורכים) האם בנט הופך את הרשימה למרכז-ימין והאם לפיד הופך את הרשימה למרכז-שמאל ימשיך להתקיים בדיוק באותה מידה. Eladti • שיחה 07:20, 29 באפריל 2026 (IDT)

מסכים עם פולי ומוסיף: צריך למשוך משלושה סוגי מקורות: מצע מפלגה, מחקרים, ראיונות עם מנהיגי מפלגה. סיכום של כל אלה זה התפקיד שלנו כאן. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 09:00, 29 באפריל 2026 (IDT)

אני מסכים שיצוג תלת מימדי עדיף על פני יצוג חד ממדי. כמובן שכל כלל יש להחיל על כל מפלגה, לא משנה איפה היא ממוקמת על הצירים האלו בתלת מימד. לא חייבים לתת ציון מספרי על הימין שמאל מטר. אפשר פשוט לתאר בקצרה את עמדת המפלגה ופועלה. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 09:16, 29 באפריל 2026 (IDT)

משהו ששמעתי בשיחה של ערן עציון שהוא אמנם פוליטיקאי פעיל אבל גם חוקר בתחום, [מכאן פרשנות שלי] הוא שמאז תחילת שנת 2023 המערכת הפוליטית הישראלית מקוטבת בעיקר על פי ההשקפה לערכי הליברליזם: יש גוש של מפלגות שלדידן הדמוקרטיה מפריעה להן לעשות לממש ערכים אחרים (ארץ ישראל השלמה, מקום נרחב יותר להלכה) או אולי סתם לתגמל כראוי חלקים שונים בציבור. חלק אחר החליט ששימור מדינת ישראל כדמוקרטיה, או דמוקרטיה ליברלית, הוא ערך חשוב כשלעצמו וצריך להיות במקום גבוה בסולם הערכים. גם כאן יש גרסאות שונות ביחס ובעדיפות של ערכים שונות.

הגוש השני הוא בבסיסו שמרני במובן המקורי של המילה והגוש הראשון הוא רדיקלי במובן המקורי של המילה – שימור או שינוי ערכי. לעומת זאת, הגוף הראשון מזוהה במידה חלקית או רבה עם מה שמכונה שמרנות, ולפחות חלקים מהגוש השני מזוהים עם מה שמכונה פרוגרסיביות.

מקרה מעניין הוא מפלגת ישראל ביתנו שנמצאת במקום לא טריוויאלי על המפה הזו וכבר כתבה מצע. יש כאן צעדים לכיוון הפרדת דת המדינה, חיזוק המבנה החוקתי של המדינה, מצד שני עמדות שמזוהות עם מה שמכונה „ימין” (או אולי: שמרני ולא פרוגרסיבי): מדיניות כלכלית ימנית, כולל אפילו פגיעה בזכות השביתה, מדיניות בטחונית תקיפה. לדעתי האישית ישראל ביתנו מביעה את זה כיום בצורה גלויה במצע ואצל אחרים זה פחות גלוי ונוח לציטוט, אבל אני חושב שצירוף כזה בכלל לא נדיר כיום בפוליטיקה הישראלית. Tzafrir • שיחה 09:22, 29 באפריל 2026 (IDT)

עוד נקודה (מחקר מקורי שלי, חמישים שקל מסטודנט): בניכוי חלקים מהליכוד וחלקים מש״ס, ההשפעה של פורום קהלת מחד ושרידי ההשפעה ההיסטורית של תנועת העבודה כבסיס אידאולוגי מאידך יצרה מתאם לא רע (גם אם מאוד לא מושלם) בין שמאל כלכלי לשמאל מדיני ובין ימין כלכלי לימין מדיני. לכן המושגים הללו אינם חסרי משמעות בארץ. אבל המחלוקת האחרונה שאליה התייחסתי פחות קשורה למתאם הזה. Tzafrir • שיחה 11:15, 29 באפריל 2026 (IDT)

אני מציע נוסח פשרה שמפרק את עמדות המפלגה לצירים השונים (מדיני, כלכלי ואזרחי) שתשקף את המורכבות האידאולוגית של המפלגה ושל ראשיה מבלי להכריע באופן מלאכותי בין ההגדרות. להלן ההצעה:

"המפלגה מוגדרת במקורות שונים כמפלגת מרכז או מרכז־ימין; הגדרה זו משקפת, לפי אותם מקורות, שילוב בין עמדות כלכליות ליברליות (שוק חופשי), גישה ניצית יחסית בסוגיות מדיניות־ביטחוניות, ועמדות מרכז ליברליות בסוגיות דת ומדינה, לצד הבדלים אידאולוגיים בין ראשיה, אשר לעיתים מתוארת כתורמים לקו פוליטי רחב או לא אחיד." קניגס • שיחה 17:08, 29 באפריל 2026 (IDT)

נגד חזק לציון מספרי. זה לא מתפקידנו. אנציקלופדיה כותבים על סמך מקורות. הנה מקור המגדיר את מפא"י כמפלגת מרכז-שמאל: ; הנה מקור המגדיר את יש עתיד כמפגלת מרכז ליברלית: . יוניון ג'ק • שיחה 01:13, 30 באפריל 2026 (IDT)

אני נגד הדבקת תווית, בוודאי כשהתמונה לא חד-משמעית. יש לתת בגוף הערך תיאור של עמדות המפלגה, שהן בדרך כלל מורכבות יותר מהסטריאוטיפ שמאל/ימין/מרכז. דוד שי • שיחה 20:06, 1 במאי 2026 (IDT)

מסכים עם יוניון ג'ק ואסף: מקורות, מקורות, מקורות. ולא מקורות קיקיוניים... בקיצור, מה שאסף אמר. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 20:59, 1 במאי 2026 (IDT)

א. האפיון האידאולוגי של מפלגות יכול להשתנות על פני זמן - ככה ההרפובליקנים הרדיקלים והמפלגה הרפובליקנית כולה עברו כמה גלגולים - התנגדות לעבדות, תמיכה בברונים השודדים, ואז המהפך של שנות ה-60 כאשר המפלגה הדמוקרטית עברה ממפלגה גזענית למפלגה בעד זכויות לשחורים. גם בליכוד או מפלגת העבדוה היו שינויים ניכרים על פני שנים. ב. אידאולגיות מסווגות לפי צירים שונים אבל הן יותר דומת לאוסף של צבעים או לאבולוציה של רעיונות באופן כללי - לא לציר מובחן ומכילה סתירות עצמיות רבות . נניח קומוניזם נועד לדאוג לשוויון וחופש אבל הוביל לפערים ודיכוי , השמרנות אינה שומרת על כדור הארץ , וגם מזניחה החוצה ערכים שונים (נניח ערך של צניעות והתספקות במועט שהיה קיים בדתות רבות) וטענות שלה על טבע האדם מתעלמת מהטבע האמיתי בתחומים כמו מיניות או התלות של האדם בטבע. בזמן העבדות - אנשים התשמשו בטיעונים "מדעיים" ודתיים כדי להתנגד וגם כדי לתמוך בהמשך העבדות. - היו דתיים (קוווקרים) שאמרו שאלוהים יצר את כולנו כבני אדם עם נשמות שוות ולכן לכולם צריך להיות שוויון זכויות - לעומתם היו דתיים שהצביעו על פסוקים בתנ"ך שמאפשרים עבדות ואף רמזו ששחורים נועדו לפי התנ"ך לשמש עבדים. הטיעון "לסה פר" שמזוהה כיום עם חופש כלכלי, נועד במקור לאפשר חופש כלכלי לבעלי ספינות פרטיות להשתתף בהובלת עבדים שחורים (לאסור מונופול של ממשלת צרפת על הובלת עבדים) - איפה מסווגים מפלגות שתמכו בזה? בקיצור - סיווגים יהפכו את החיים שלכם לקשים להבנה - עדיף להתקמד במערכות מורכבות - מה משפיע על מה. רוב האידאולוגיות אומרות X משפיע על Y (ומתעלמות מזה שהוא גם במקביל משפיע על Z שמשפיע בתורו על X ו Y) האזרח דרור • שיחה 06:46, 11 במאי 2026 (IDT)

הפניות ממרחב הערכים למרחב קטגוריה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים
שלום מפעילים.

בתחילת השבוע הגשתי בקשת מחיקה על הפניה שמצאתי ממרחב הערכים לקטגוריה. לאחר שהיא נמחקה, הרצתי בדיקה ומצאתי שיש עוד הפניות כאלה. ריכזתי אותן (כבקשות מחיקה) בדף משתמש:Idoiz/למחיקה.

בעיניי יש למחוק אותן, אך הכמות שלהן גורמת לי לחשוב שאולי בקשת המחיקה הייתה שגויה, ולכן אשמח לחוות דעתכם בנושא.

בכל מקרה, אבקש לא למחוק את הדף עצמו, תודה רבה. Idoiz • שיחה 08:47, 1 במאי 2026 (IDT)

ראשית כל תודה ל-@Idoiz שריכז את הנתונים הללו בצורה מסודרת ומאורגנת. בשל הכמות הרבה של הפניות אלה אני סבור שיש לקיים דיון עקרוני במזנון שיעסוק בשאלה האם יש מקום להפניות ממרחב הערכים לקטגוריות ולתבניות. ניב • שיחה 12:22, 1 במאי 2026 (IDT)

― סוף העברה

בעיני אלה הפניות מיותרות ויש למחוק אותן. פוליתיאורי • שיחה 07:05, 2 במאי 2026 (IDT)

עבר כבר שבוע ואין התנגדות, @החבלן, ניתן להריץ את Sapper-bot למחיקת כל הדפים? שיפוץ-ניק • שיחה 15:02, 8 במאי 2026 (IDT)

@שיפוץ-ניק:

1. ריצה חד-פעמית על הרשימה של @Idoiz, או ריצה קבועה למחיקה הפניות ממרחב הערכים למרחב הקטגוריות?

2. האם למחוק גם הפניות לתבניות ופורטלים?

אחרי התשובה אני אתייג את שאר המפעילים כדי לוודא שאין התנגדות. החבלן • שיחה 15:11, 8 במאי 2026 (IDT)

1. עברתי כעת על כל הדפים המפנים לקטגוריה. רוב מוחלט של ההפניות נעשה לפני עשרים שנה והמאוחרות שבהן נעשו לפני למעלה מעשור.
   יוצאות דופן מעט הפניות שנוצרו כתוצאה מיצירה שגויה של דף והעברתו לקטגוריה, וכן ההפניות של טווח שנים עבריות שיצר מש:Seyegd שאשמח לשמוע את דעתו בדיון.
2. לגבי ההפניות לפורטלים, אני חושב שהן דווקא מועילות, וטוב היה אם דפים מסוימים שכיום נמצאים במרחב הערכים היו נמצאים במרחב הפורטל עם הפניה מתאימה.
   לגבי תבניות, אני נוטה גם כן למחוק.

שיפוץ-ניק • שיחה 15:57, 8 במאי 2026 (IDT)

לאחר עיון איני רואה סיבה להשאירן כיום. יוסף יצחק-שיחה, כ"א באייר ה'תשפ"ו. 16:20, 8 במאי 2026 (IDT)

Politheory1983 תודה על ההעברה למזנון.

כפי שכתבתי בפנייה המקורית למפעילים, אני בעד המחיקה. Idoiz • שיחה 09:44, 2 במאי 2026 (IDT)

יש למחוק את כולם, אין צורך בדיון. מדובר בהפניה שגויה שיש להסירה. Mod - שיחה 09:46, 2 במאי 2026 (IDT)

גם אם ההפניות שגויות (לדעתי זה נכון) כדאי לחשוב לפני שמוחקים. הבעיה במחיקה, בוודאי כאשר מדובר במחיקה מסיבית של יותר ממאה קישורים ממרחב הערכים, שרבים מהם קיימים שנים רבות היא שמחיקה כזו שוברת קישורים מאתרים שונים לוויקיפדיה שקישרו בתמימות ל"ערכים" כמו אדריכלים.

אנחנו ממש ממש לא אוהבים כשאתרים אחרים "שוברים" קישורים לדפים בתוכם מוויקיפדיה, ומישהו אמר פעםדעלך סני לחברך לא תעביד. האם הסייג הזה מספיק כדי למנוע את מחיקת ההפניות הללו? ספק, אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון כאחד השיקולים בהחלטה. קיפודנחש 21:31, 8 במאי 2026 (IDT)

עריכות לזכרו ולכבודו של דרור לין, במלאת שלוש שנים לפטירתו

במלאת שלוש שנים לפטירתו של דרור לין ב-6 במאי 2023, אני מציע לחברים לבצע עריכות לזכרו ולכבודו. דרור יצר מעל ל-8,700 ערכים.

בשנים האחרונות לחייו, לקח על עצמו ליצור בכל יום ערך אחד או שניים בנושא אנטארקטיקה, ראו את הרשימה ב:משתמש:Deror avi/פרוייקטים#אנטארקטיקה. במסגרת זו יצר 2,643 ערכים!!!

אתם מוזמנים לקבל רעיונות במקבצים ממיזם "המקבץ השבועי" שהוקדשו לכך, המקבצים מוגבלים לתת-התחום, המקביל לקטגוריה:ארץ ויקטוריה: הרים, קטגוריה בה הפסיק דרור את עבודתו בדמי חייו. ראו כאן:

• ויקיפדיה:המקבץ השבועי/הרי אנטארקטיקה.
• ויקיפדיה:המקבץ השבועי/הרי אנטארקטיקה-2.
• ויקיפדיה:המקבץ השבועי/הרי אנטארקטיקה-3.

מתגעגע - ‏Ovedc • שיחה 09:15, 2 במאי 2026 (IDT)

+1 Shannen • שיחה 09:54, 7 במאי 2026 (IDT)

ספירת תקופה של יותר מ-12 חודשים

בדף שיחה:כנופיית SSQ#ספירת תקופה שמעל 12 חודשים עלה נושא שנדמה עקרוני ורוחבי. האם להפוך תקופה של, נניח, 36 או 45 חודשים - למניינה בשנים - כאשר במקור ממנו הגיעה - מציינים אותו בחודשים. דוגמא נוספת ניתן למצוא בערך על שירות בצה"ל, שם מזכירים את החוק לפיו שירות החובה הינו 30 חודשים ועוד 6 חודשים שירות חובה לפי תקנות שעת חירום, וישנה שאלה האם לכתוב בערך כך,או לכתב שמדובר ב"שנתיים וחצי ועוד חצי שנה". אני הצעתי שנשתמש במה שמציין במקור, מכיוון שלפעמים יש סיבות טובות לספירה בחודשים, שהיא נוחה יותר לחישוב ואולי גם מדוייקת יותר (נגיד מבטלת האפשרות לסיבוך בשל שנים מעוברות בלוח העברי). משתמש:IdanST הציע שתמיד יש לתרגם לשנים עם שארית החודשים - נגיד "שלוש שנים ותשעה חודשים" במקרה של 45 חודשים בגזר הדין. אשמח לדעתכם. בעלי הידע בלשון והגההקובץ על יד, סיון ל, Tomerlv, Funcs, Kulystab, pashute, amikamraz, אלדד, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, יודוקוליס, Tomer T, TergeoSoftware, Patqu, תמרה20, מקצועי, IfatE, Idoc07, TheBooker66, ג.מ.-1974 ‏, ארז ברד ענבים. NilsHolgersson2 • שיחה 16:36, 2 במאי 2026 (IDT)

לעניות דעתי, כאן יש צורך להשתמש בשפת החוק ולהעתיק את המקור, 30 חודשים ועוד 6 חודשים. הדוגמה הטובה ביותר ליתרון של השיטה הזאת היא "45 חודשים". אין צורך לתרגם לשנים, לחצאי שנים, וכו' – זה עשוי לסרבל את התוכן. אלדד • שיחה 16:55, 2 במאי 2026 (IDT)

אלדד, שים לב שנילס ציין 2 מקרים, המקרה הראשון הוא שפיטה (גזר דין) והמקרה השני הוא גיוס (לשון החוק). מדובר ב-2 מקרים שונים.

לעניות דעתי, בכל דבר שהוא מעל שנה (12 חודשים), יש לספור בשנים. בדיוק כפי שגיל אדם מחושב בשנים, כהונת נשיא מחושבת בשנים, כהונת ראש ממשלה מחושבת בשנים, כהונת רמטכ"ל מחושבת בשנים, זמן קיום מונדיאל מחושב בשנים (כל 4 שנים, למרות שזה לא בדיוק כפי שבקטאר זה היה בחורף) וכו'.

מתייג בנוסף את בעלי הידע בתקשורתNimrodbr, טבעת-זרם, גאנדולף, דזרט, אלדד, טוען, יודוקוליס, עזרה לזולת ‏ (לאור הכתבות הרבות שעוסקות בנושאים בעקיפין שציינתי). IdanST • שיחה 19:14, 2 במאי 2026 (IDT)

ראה להלן, מת' מציע משהו שמתאים לכולם. אלדד • שיחה 08:16, 3 במאי 2026 (IDT)

אף אחד לא אומר בעברית "45 חודשים" - תקופות זמן ארוכות נספרות בשנים. אני מסכים עם עידן. Eladti • שיחה 08:55, 4 במאי 2026 (IDT)

בגזר הדין נכתב 45 חודשים אז מישהו בהחלט משתמש בזה בעברית. כנ"ל לגבי חוק הגיוס. NilsHolgersson2 • שיחה 08:59, 4 במאי 2026 (IDT)

אתה אומר שאתה שירת 3 שנים או 36 חודשים? IdanST • שיחה 14:01, 5 במאי 2026 (IDT)

שפת החוק והמשפט היא, במקרים רבות, רחוקה מאד מהשפה המדוברת והכתובה בידי מרבית משתמשי השפה. Eladti • שיחה 22:17, 5 במאי 2026 (IDT)

אמת, ולכן בוויקיפדיה מנגישים לפי מה שמקובל, גם בשמות ערכים. IdanST • שיחה 20:59, 8 במאי 2026 (IDT)

הפתרון: השתמשו בתבנית {{יחידות}} ותקבלו: {{יחידות|30|חודש|שנה}} ← 30 חודשים (2.5 שנים). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:51, 2 במאי 2026 (IDT)

מעולה. הפתרון של מת' עונה על כל הדרישות. אלדד • שיחה 08:15, 3 במאי 2026 (IDT)

תבנית יחידות לא רלוונטית מכיוון שמדובר במספרים שלמים (0.1-0.9 ואז שלם), זה לא סופר את 12 החודשים. בתור דוגמא, הזנתי את זה בערך כנופיית שפירא, וזה ספר את 45 החודשים בתור 3.8 שנים (45 חודשים (3.8 שנים)), למרות שמדובר ב-3 שנים ו-9 חודשים. IdanST • שיחה 15:20, 3 במאי 2026 (IDT)

לא בהכרח. במקרה שעידן מתאר מדובר בשלוש ושלושת רבעי שנה. כלומר 45 חודשים הם 3.75 שנים. היחידה מציגה 3.8, אבל אפשר לומר לה באיזה "דיוק" להציג בעזרת פרמטר precision. אין לי דעה מוצקה בשאלה הנדונה, אבל ההסתייגות של עידן נובעת כנראה מתיעוד לא מלא שלא מסביר ולא מתעד את הפרמטר.

אולי גם אפשר להורות לה (עוד פרמטרים לא מתועדים?) להציג "3 שנים ו-9 חודשים", אך אשאיר את החפירה הזו לאחרים. כך או כך, כדאי לשפר את תיעוד התבנית והיחידה. קיפודנחש 19:07, 3 במאי 2026 (IDT)

אני חושב שזו לא בעיה ליצור תבנית ייחודית שתמיר משנים לחודשים ולהיפך, זה פשוט פעולות של DIV ו-MOD. לגבי {{יחידות}}, מדובר בויקיפדיה:יחידה וצריך לבדוק שם מה האופציות של התבנית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:05, 7 במאי 2026 (IDT)

גם לדעתי, פתרון מעולה של אביר המתמטיקה. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 01:46, 4 במאי 2026 (IDT)

מתייג גם את בעלי הידע בעבריתקובץ על יד, יודוקוליס, Funcs, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Kulli Alma, TheBooker66, ארז ברד ענבים ובעלי הידע בתקשורתNimrodbr, טבעת-זרם, גאנדולף, דזרט, אלדד, טוען, יודוקוליס, עזרה לזולת ‏. בשלב זה אין הסכמה לאף כיוון, במיוחד כאשר תבנית היחידות לא מותאמת לשנים וחודשים. IdanST • שיחה 21:02, 8 במאי 2026 (IDT)

איני מוצא סיבה מדוע לא לאמץ את הפתרון של ד"ר MathKnight. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 20:48, 9 במאי 2026 (IDT)

@Biegel - תגובתך האחרונה בלבלה אותי - בגלל בעיית כיווניות היא נראית כאילו זו תגובה של מישהו אחר, ולמעשה התחלתי לענות לו (חשבתי שהדוקטור מציע לאמץ את "הפתרון שלך", וכתבתי תגובה מעיקה ששואלת באיזה פתרון מדובר, כי לא ראיתי שאתה הצעת פתרון כלשהו. בסוף הגרוש נפל וקלטתי שאתה הוא שמציע להשתמש בפתרון של הדוקטור). יש הנחיה בעזרה:חתימה איך להתגבר על הבעיה הספציפית הזו, ועצתי שתשתמש בה.

לגבי "איני מוצא סיבה מדוע לא" - יש הרבה דברים עבורם אי אפשר "למצוא סיבה מדוע לא" והם בכל זאת לא מתבצעים, בדרך כלל משום שאף אחד לא מבצע אותם. קיפודנחש 21:35, 13 במאי 2026 (IDT)

מסתננים או מבקשי מקלט?

לאחרונה ערכתי עריכה בערך ערד בה החלפתי "מבקשי מקלט" ל"מסתננים" ואלעדב. שיחזר לי אותה, לכן אני נותן לכם כקהילה לקבוע האם יכתבו בערכים "מסתננים" או "מבקשי מקלט". מצד ראשון, המסתננים נכנסו לפה באופן בלתי חוקי ומצד שני הם חוו דיכוי קשה במדינותיהם. דעתי האישית היא שצריך לכבוש את המדינות מהן באו המסתננים, אך אני מבקש ממכם לא להיות מושפעים מדעותיי האישיות ולהביע את דעתכם לפי מצפונכם. אתם יכולים להציע גם אפשרויות אחרות. אני מקווה להכרעה. ~2026-26415-94 • שיחה 19:23, 5 במאי 2026 (IDT)

@אלעדב. ~2026-26415-94 • שיחה 19:24, 5 במאי 2026 (IDT)

אלעדב צודק בכך שהערך אינו המקום להכרעה בנושא. אם זה שנוי במחלוקת, רצוי לקשר לערך על הנושא, והערך צריך לבטא את המחלוקת. הערך הקיים הוא הסתננות מאפריקה לישראל שאולי זקוק לעדכון, כי שם הערך עוסק בתופעה אחת (לא מתייחס לאירופים, לדוגמה). יש גם מבקש מקלט#מבקשי מקלט בישראל עם מידע בסיסי. Tzafrir • שיחה 19:34, 5 במאי 2026 (IDT)

@Tzafrir אני באתי לפה מכיוון שההחלטה על כינוי כלשהו תדרוש הרבה שינויים, אולי אף בוט שישנה את רוב המופעים של השם שהוחלף. ~2026-26415-94 • שיחה 19:40, 5 במאי 2026 (IDT)

הרשה לי לחדד את השאלה - האם אנשים שעלו לארץ בתקופת ההעפלה - צריכים להיקרא בויקיפדיה "מעפילים", "עולים" או "מסתננים"? Eladti • שיחה 11:50, 6 במאי 2026 (IDT)

בלי לחוות דעה, שימו לב שהנושא כבר נידון ב-2014 בלי שהושגה הכרעה. סתם כדי שלא ייטחנו מים ויחזרו על עצמן אותן טענות. Shimon Tregubov • שיחה 21:58, 6 במאי 2026 (IDT)

חלקם הגיע לכאן בהסתננות (ולכן לכאורה הם "מסתננים"), אך מרגע שהם על אדמת ישראל כדי שלא יגרשו אותם, הם מבקשים להגדירם כ"מבקשי מקלט" (בשל המצב הפוליטי / צבאי / זכויות האדם וכיו"ב) ולכן ע"פ החוק הבינ"ל אסור לגרשם / להחזירם לשם, כל עוד המצב בארצם מאפשר להם לחזור ב"ביטחון". לכן יש להתייחס אליהם כמבקשי מקלט. Tosefta • שיחה 12:24, 7 במאי 2026 (IDT)

לשאלת Eladti - המינוח האובייקטיבי הוא "מהגרים" (אם אין אנו יודעים עליהם דבר - נניח את ארץ המוצא שלהם). כך נוכל להתייחס למהגרים יהודים, ערבים ומקבוצות אחרות באופן שאינו תלוי מוצא \ דת. סבתי היתה "מסתננת" לפחות לפי ההגדרות של המנדט. היא גם היתה פליטה או "מבקשת מקלט" לפי ההגדרות המקובלות כיום (חיה היו בסכנה בארץ המוצא שלה). מדינת ישראל מתייחסת אל רוב המהגרים מאפריקה כאל מבקשי מקלט או פליטים ולכן אינה מגרשת אותם (היא גם נמנעת מברור מעמדם). כמו כן ייתכן ומדובר בכלל באנשים שהם צאצאים למהגרים מאפריקה ואם כך הם תושבים מאפריקה או משהו בדומה - הם עצמם לא הסתננו. האזרח דרור • שיחה 06:07, 11 במאי 2026 (IDT)

האלמוני שפתח את הדיון הציג אותו כאילו יש רק שתי אפשרויות למינוח בו משתמשים עבור אנשים שנמלטו ממדינה אחת והשתקעו או מנסים להשתקע במדינה אחרת בלי לקבל הסכמה מהרשויות. זו הצגה מטעה של הדברים - יש אפשרויות נוספות, למשל פליטים, שוהים בלתי חוקיים/שב"ח/שב"חים ועוד.

לא אתייחס לכל האפשרויות אלא רק לזו שהאלמוני (שמאמין שישראל צריכה לכבוש את סודאן ואריתראה) מנסה לדחוף, "מסתננים": הביטוי הזה הופיע בשנות ה-50 של המאה הקודמת ככינוי לאנשים שחצו את הגבול היבשתי של מדינת ישראל ממדינה עוינת (בדרך כלל ירדן או מצרים, מדינות שהיו באותו זמן במצב מלחמה עם ישראל), בכוונה לגרום נזקים ברכוש או בנפש לישראלים. באופן טבעי הכינוי הזה צבר "מטען שלילי" ניכר, והשימוש בו לגבי האוכלוסיות בהן מדובר כאן אינו ניטרלי ואינו תמים - מטרתו לסמן את האוכלוסיות הללו כ"אויב", וויקיפדיה לא צריכה להשתמש בו. קיפודנחש 16:36, 11 במאי 2026 (IDT)

דברי קיפודנחש נכונים. יש שתי סוגיות, הדרך בה הגיעו אותם מהגרים לישראל והתביעה למעמד של מבקשי מקלט. יש מהגרים שהגיעו לישראל תוך הסתננות בגבולות ויש אחרים שהגיעו בדרך חוקית, אך לא עזבו בסוף השהות החוקית - שתי הקבוצות שוהות בצורה לא חוקית, אך רק הראשונים יכולים להיקרא מסתננים. מבקשי מקלט הם אלה שהגישו בקשה למקלט, כך שיכול להיות אדם מסתנן ומבקש מקלט בו זמנית. בברכה. ליש • שיחה 16:54, 11 במאי 2026 (IDT)

מבקש מקלט שהגיע באמצעות הסתננות הוא עדיין מסתנן, וכך יש לנהוג בו. אין מסתננים ירדנים ומצרים, כפי שהסביר ליש, אך בהכרח אריתראים וסודנים הם מסתננים, כפי שכל מי שהסתנן למדינה מסוימת כדי להסתנן / לחצות גבול למדינה אחרת. האריתראים, בתור דוגמא, לא הגיעו לישראל מאריתריאה, אלא הסתננו לסודאן, ואז הסתננו למצרים, ואז חצו לישראל דרך חצי האי סיני. IdanST • שיחה 12:18, 12 במאי 2026 (IDT)

אכן, פעולת הכניסה לארץ היא "הסתננות", אך מרגע שאדם נכנס לארץ הוא מתוייג על פי מספר קריטריונים ובראשם: מטרת הגעתו. יהודי לפני קום המדינה נקרא "מעפיל". אם הוא מבקש מקלט מדיני המדינה מכירה בו כמבקש מקלט, או פליט. מסתנן שמטרתו לבצע פח"ע הוא "מחבל" וכן הלאה.

ישראל אישררה ב-1954 את אמנה בדבר מעמדם של פליטים ואחת הסיבות לאשרור הייתה מה שמצֻווה עלינו בספר דברים: "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו". ודי לחכימא.Tosefta • שיחה 13:41, 12 במאי 2026 (IDT)

הגשת הצעות לתחרות המסורתית לעיצוב סמליל לכבוד חגיגות 400,000 ערכים

שלום לכולם! בהתאם למסורת הנהוגה בוויקיפדיה העברית לציון אבני דרך בהתפתחות המיזם, גם לכבוד כתיבת 400,000 ערכים תתקיים תחרות עיצוב ידידותית אשר בסופה ייבחר סמליל חגיגי שייתנוסס בראש האתר במהלך החגיגות. מוזמנים להגיש ולדון על עיצובים בכפוף להנחיות המופיעות בדף התחרות. Eitan • שיחה • 11:20, 8 במאי 2026 (IDT)

כיווץ עצי משפחה

צהריים טובים,
בוויקיפדיה יש לעיתים עצי משפחה ובמקרים רבים העץ מוצב במרכז הערך. הוא גדול ותופס מקום רב, לטעמי זה מפריע על הנראות של הערך ו"משתלט" עליו.
אני מציע להוסיף לתבנית תבנית:מעטפת תרשים שמכווצת את העץ ומאפשרת צפייה בו בלחיצה פשוטה.
דוגמה: לפני אחרי.
בתור התחלה אני מציע לחייב שימוש במעטפת החל מעץ משפחה של 5 אנשים. אייל • שיחה 14:00, 8 במאי 2026 (IDT)

תיוג: בעלי הידע בעצי משפחהזאב קטן, Ovedc, מי-נהר, עט הזמיר, אייל, אבגד, Yyy774, פיטר פן, aizenr, ghsuturi, אישדה, מפתח-רשימה. ‏. אייל • שיחה 14:01, 8 במאי 2026 (IDT)

אייל, תודה על הדוגמה לתבנית עם מעטפת תרשים שמסתירה אותו כדיפולט. אפשר גם שתיים שלוש דוגמאות לערכים בהם העץ מפריע לנראות של הערך? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 17:34, 8 במאי 2026 (IDT)

כמה דברים: אייל, הקישורים שרשמת למעלה אינם לגרסאות עצמן, אלא הם קישורים "חיצוניים" לדף ההבדלים. גם לדף ההבדלים רצוי לקשר בעזרת קישור פנימי ולא חיצוני, בעזרת "מיוחד:הבדל" (אם באמת רוצים לקשר לדף ההבדלים, אז כך: מיוחד:הבדל/42762003. כרגיל אפשר להוסיף מקל כדי לשלוט על הכיתוב שיוצג. כשרוצים לקשר לגרסה, אז כך: מיוחד:קישור קבוע/42762003, גם כאן אפשר לשלוט על הכיתוב בעזרת מקל)

שנית, כל הכבוד ל@Aizenr על עבודתו המרשימה בנושא התרשימים והכלים לעריכתם - זה באמת שיפור גדול. יחד עם זאת, "מעטפת תרשים" היא תבנית מיותרת, פגומה, בעייתית, ובעיקר לא מתועדת (יש אמנם דף תיעוד אבל הוא לא מציג כלום, לא מתאר כלום, לא מסביר את הפרמטרים ולא את אופן השימוש. הוא מבקש "להעתיק את הקוד הבא" ולא מראה קוד).

לדעתי אין צורך בתבנית הזו, אם כי רמי כמובן מוזמן להסביר איפה אני טועה ולמה היא נחוצה. הדרך המקובלת בוויקיפדיה בעברית לארוז מקטע ב"הסתרה" היא תבנית:טבלה מוסתרת.

כך למשל אם יש תרשים שעדיין לא ארוז ב"מעטפת תרשים", לצורך הדוגמה נגיד תבנית:עץ מיון של הרחבות שדות/תרשים, הדרך לארוז אותה באופן מקופל היא כלהלן:

{{טבלה מוסתרת
| כותרת = עץ מיון של הרחבות שדות
| תוכן = {{עץ מיון של הרחבות שדות/תרשים}}
}}

והתוצאה:

עץ מיון של הרחבות שדות

הרחבת שדות הרחבת שדות                         הרחבה נוצרת סופית הרחבה נוצרת סופית     הרחבה אלגברית הרחבה אלגברית                                         הרחבה פשוטה הרחבה פשוטה הרחבה סופית הרחבה סופית הרחבה ספרבילית הרחבה ספרבילית הרחבה נורמלית הרחבה נורמלית הרחבה ציקלוטומית הרחבה ציקלוטומית הרחבה לא ספרבילית לחלוטין הרחבה לא ספרבילית לחלוטין                         הרחבה סופית פשוטה הרחבה סופית פשוטה   הרחבת גלואה הרחבת גלואה                               הרחבה סופית ספרבילית הרחבה סופית ספרבילית הרחבה פתירה הרחבה פתירה                           הרחבה אבלית הרחבה אבלית                             הרחבה רדיקלית: $K\langle {\sqrt[{n}]{a}}\rangle /K$ הרחבה רדיקלית: $K\langle {\sqrt[{n}]{a}}\rangle /K$   הרחבה ציקלית הרחבה ציקלית                             הרחבה ציקלוטומית סופית: $K\langle {\sqrt[{n}]{1}}\rangle /K$ הרחבה ציקלוטומית סופית: $K\langle {\sqrt[{n}]{1}}\rangle /K$

קל, פשוט ונוח. אם "מעטפת תרשים" יודעת לעשות עוד משהו (קשה לומר, עקב התיעוד החסר), אפשר ללמד את "טבלה מוסתרת" לעשות זאת, או לחילופין, לפשט את "מעטפת תרשים" בעזרת שימוש ב"טבלה מוסתרת". אפשר להשאיר את "מעטפת תרשים המסורבלת (ולדעתי מיותרת) אם נורא רוצים, אבל צריך לעשות משהו עם התיעוד, ולדעתי עדיף בלעדיה.

בברכה - קיפודנחש 01:46, 9 במאי 2026 (IDT)

שלום קיפודנחש, תב:מעטפת תרשים עושה עוד כמה דברים. אנסה לתעד בדף התבנית. בקצרה:

• נותן עיצוב מעט שונה (לדעתי עדיף) שכולל מרכוז של העץ עצמו - אחרת זה נראה לי קצת מוזר.
• היא נותנת אפשרות להעביר את נושא ההסתרה כפרמטר, כך שהיה אפשר להחליט בכל ערך האם העץ מוסתר או פתוח.
• האי מאפשרת טיפול נוח בנושא הערות השוליים והערות אחרות.

לגבי "הקוד הבא" שאחריו לא מופיע הקוד, מדובר בבג שצץ לא מזמן. ראיתי את זה רק עכשיו. אם אתה פותח בקודמקור את התיעוד אתה רואה שיש את הקוד (אפילו בגרסה המקדימה). לא יודע איך זה קרה. אנסה להבין, (וכשאני לא אצליח כנראה אבקש את עזרתך...).

להתראות,

רמי (Aizenr) • שיחה 13:10, 9 במאי 2026 (IDT)

שים נא לב ש"טבלה מוסתרת" תומך במספר פרמטרים נוספים - למיטב זכרוני יש גם שליטה מסוימת על העיצוב. לגבי הער"ש, אולי זה משהו שכדאי ללמד גם את "טבלה מוסתרת", אבל גם בלי, עדיין להכיל בטבלה (כלומר ב תוכן= ) תבנית {{הערות שוליים}} אחרי הכללת התרשים (מה שייתן את אותו אפקט) לא יותר מסובך מהפרמטר שנחוץ אם משתמשים ב"מעטפת תרשים".

זו לא עבירה פליליץ, אבל לדעתי עדיף לא ליצור תבנית נוספת שעושה משהו שתבנית קיימת עושה אם אין בכך יתרון ממשי - העורכים לא צריכים להשקיע זמנם בלימוד עוד ועוד ועוד אזוטריה.

בב"ח - קיפודנחש 15:16, 9 במאי 2026 (IDT)

מצאתי בעצמי דוגמה נגדית. עץ המשפחה בערך נעמי שמר מכיל 9 אנשים אבל אינו מפריע לנראות של הערך. לאור זאת, אני נגד "לחייב שימוש במעטפת החל מעץ משפחה של 5 אנשים". תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 18:15, 9 במאי 2026 (IDT)

נגד. עץ משפחה הוא חלק מהמידע של הערך. פשוט במקום פיסקת "משפחתו/ה" הוא מיוצג בצורה גרפית. Shannen • שיחה 20:17, 9 במאי 2026 (IDT)

@Pixie.ca את צודקת זה באמת מספר קטן מידי, יש לך רעיון למספר אחר?
@Shannen מי היה הבנדוד השני של נשוא הערך זה לא קשור במישרין לערך, ובכל מקרה, המידע לא מוסר, הוק מכווץ.
@קיפודנחש אודה לך אם תעבירי את דברייך למקום אחר, זה לא קשור במישרין לנושא הדיון ומסיט את הנושא. אייל • שיחה 09:58, 10 במאי 2026 (IDT)

האם מה שמפריע הוא האורך או הרוחב של העץ? האם סביר להתייחס לרוחב ביחידות של מספר שמות (אני רואה שנעמי שמר ואריאל הורביץ הם עדיין באותו רוחב בעץ)? במקרה של העץ של נעמי שמר מדובר על גובה של 4 ורוחב של 3.5.

לעצם העניין: לפעמים עץ המשפחה חשוב לערך. לדוגמה, העץ המכווץ במלחמות השושנים#עץ משפחה. כל הכבוד למי שהצליחו לתמצת את החלקים החשובים מהעץ המתוסבך הזה לתרשים ברוחב 5 שמות. Tzafrir • שיחה 11:40, 10 במאי 2026 (IDT)

לדעתך זה לא קשור לערך. מידע גניאולוגי הוא מידע שחשוב לחלק מהקוראים. למשל לחלק מהקוראים החרדים - שושלות הן חשובות. לחוקרי אליטות - עצי יוחסין הם חשובים. כל מידע ניתן להגיד ״בוא נחביא אותו״ ומקס׳ מי שרוצה יפתח אותו. ברור (לי) שזה אבסורד. Shannen • שיחה 13:15, 10 במאי 2026 (IDT)

אף אחד לא מחביא, לרבים מהמשתמשים בניידים כל הערך מכווץ לפיסקאות אותם ניתן לפתוח בלחיצה... ראית איך ערך נראה בכיווץ? אייל • שיחה 14:12, 10 במאי 2026 (IDT)

אייל, אני אפילו לא יכולה לומר בשלב זה אם הקריטריון צריך להיות מספר אנשים בעץ או אולי קריטריון אחר. צריך להבין קודם מה מפריע לך. כמו ששאל צפריר, האם מה שמפריע הוא האורך או הרוחב של העץ? אולי האורך כאחוז מאורך הערך? אם תסביר יותר, אולי אפילו תביא דוגמאות לערכים בהם לטעמך העץ מפריע לנראות של הערך ותדרג את רמת ההפרעה, אפשר יהייה לדון בצורה פרודוקטיבית יותר על קריטריונים או פתרונות. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 17:51, 10 במאי 2026 (IDT)

@Pixie.ca אברהם זרביב למשל, מה שמפריע כרגע זה שהעץ גדול מידי ותופס מרחב למרות שהוא מידע יחסית זניח ביחס לערך. אייל • שיחה 22:15, 10 במאי 2026 (IDT)

תודה. אמתין לדוגמאות נוספות לפני שאקפוץ למסקנות. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 01:18, 11 במאי 2026 (IDT)

כותרת "משפחת הפשע X" בערכים על משפחות פשע

ישנם ערכים על משפחות פשע כמו משפחת קדושים, משפחת אבו לטיף, משפחת אברג'יל ומשפחת אלפרון. אני בעד שכל ערך על משפחת פשע יהיה בשם "משפחת הפשע X", כמו משפחת הפשע קדושים, שכן זהו תיאור מדויק לנשוא הערך. IdanST • שיחה 12:11, 12 במאי 2026 (IDT)

מתייג את המשתתפים מהדיון ההוא פוליתיאורי, מ-ב-צ, ‏גבי‏, איש עיטי. לפרוטוקול, יש ערכים דומים בנוסח, כמו משפחת הפשע לביא. IdanST • שיחה 12:12, 12 במאי 2026 (IDT)

שם הערך לא חייב להיות תאור מדויק. שם קצר יותר הוא יתרון כשלעצמו. האם יש לך דוגמה למקום שבו השם הנוכחי מבלבל, לדוגמה? אני לא חולק על הקביעה מכיוון שבכל המקרים היא מופיעה במשפט הראשון של הערך. Tzafrir • שיחה 13:21, 12 במאי 2026 (IDT)

נגד אין סיבה להאריך את השם של הערך (ויש ערכים שכבר נקראים כך יש לקצר את שמם). בדיוק כמו שלמשפחת אבוחצירא אנחנו לא קוראים משפחת הרבנים אבוחצירא ולמשפחת רוטשילד אנחנו לא קוראים משפחת הבנקאים רוטשילד למרות שהתיאורים נכונים. Eladti • שיחה 13:27, 12 במאי 2026 (IDT)

נגד מסיבות שכבר הובאו פה. ~2026-27649-26 • שיחה 14:12, 12 במאי 2026 (IDT)

בעד, מאותה סיבה שציינתי כאן – עדיף ששם הערך יבהיר שמדובר במשפחת פשע מסוימת. פוליתיאורי • שיחה 23:21, 12 במאי 2026 (IDT)

בעד. שם ערך של 3 מילים זו לא ארכנות ותיאור ממוקד של הנושא משרת את הקוראים. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 04:12, 13 במאי 2026 (IDT)

לא הבנתי את הנימוק שם. אגב, אותו דיווח על טעות טוען שתוכן הערך שגוי. כאמור, תוכן הערך מבהיר היטב (החל מהמשפט הראשון) על מה מדובר. Tzafrir • שיחה 08:12, 13 במאי 2026 (IDT)

נגד. מסכים עם איש עיטי שבמקרה שיש חשש לבלבול, אפשר להוסיף תיאור בסוגריים כמו (משפחת פשע) או פשוט (הרצליה). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ו באייר ה'תשפ"ו • 10:01, 13 במאי 2026 (IDT)

בעד. שימו לב שבבויקיפדיה האנגלית יש אחידות בשמות של משפחות פשע וכולם מכילים את הסיומת "crime family", כמו Bonanno crime family, Gambino crime family, ואפילו Abergil crime family המקומית. לעתים ה"משפחות" האלו כוללות חברים בכירים שמחוץ למבנה המשפחתי, כך שהן חורגות מההגדרה ה"מקובלת" של משפחה ולכן חשוב להדגיש שאכן מדובר בארגון פשיעה. TheStriker • שיחה 10:24, 13 במאי 2026 (IDT)

משפחת אברג'יל זו דוגמה טובה. השם הזה צריך להוביל ל לפירושונים אברג'יל, שבתוכו הפניה למשפחת הפשע אברג'יל. אין סיבה שקורא שומר חוק שיכתוב בחיפוש "משפחת אברג'יל" יגיע ישר לערך על משפחת פשע. פוליתיאורי • שיחה 11:49, 13 במאי 2026 (IDT)

אם כבר משווים לאנגלית, צריך להזכיר רק שבאנגלית כל התיאורים מגיעים לאחר השם. בעברית המשפחה והפשע קודמים לשם. איך זה בשפות אחרות שהתחביר שלהן דומה יותר לעברית? כמוכן, אין לנו ערך על משפחת פשע. נראה שהתרגום האנגלי של crime family הוא ארגון פשע, מתת הסוג של עסק משפחתי (עסק משפחתי (פירושונים)). Tzafrir • שיחה 14:44, 13 במאי 2026 (IDT)

כמו שציינתי בדיון שאוזכר כאן, בעיני אין הבדל בין ערכים על משפחות פשע לשאר ערכים – במידה ואין מתמודד אחר על השם, אין סיבה לדחוף מילות פירוש לשם הערך. אני מבין את הטיעון שהמשמעות העיקרית של השם אברג'יל היא משפחות אברג'יל למיניהם ולאו דווקא משפחה ספציפית, אבל אני לא חושב שנכון לקרוא לערך כלשהו "משפחת הפשע X", צורה שלא נראית לי מצויה במרחב התרבותי העברי (זה שבאנגלית כך מקובל אינו אומר שכך צרילך להיות אצלינו). איש עיטי – הבה נשיחה 19:15, 14 במאי 2026 (IDT)

אני מסכים עם איש עיטי, ומתנגד לתוספת המוצעת. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:23, 15 במאי 2026 (IDT)

בעד. שמות ערכים צריכים להיות ברורים, נהירים ומדוייקים. לאו דווקא הכי קצרים. יוניון ג'ק • שיחה 22:25, 14 במאי 2026 (IDT)

למי שתומכים: האם לדעתכם הערכים צריכים להתייחס למשפחה הגנאולוגית או לארגון הפשע? משפחת אברג'יל כוללת שתי דמויות מעניינות ונספחים. אבל מדובר (לפי הערך) על עסק שבשלב מסוים היה מהגדולים בעולם בתחומו. Tzafrir • שיחה 23:07, 15 במאי 2026 (IDT)

בהגדרה, משפחת פשע זה סינדיקט פשע מאורגן. אם הם לא משתייכים לסינדיקט, אין להם מקום בערך שעוסק במשפחת פשע מסוימת. IdanST • שיחה 15:18, 16 במאי 2026 (IDT)

מעדכן שהוכחל ערך התשתית משפחת פשע. מתייג את המשתתפים מכיוון שזה צוין בדיון. Tzafrir, פוליתיאורי, מרווין האנדרואיד הפראנואיד, עמד, TheStriker, איש עיטי, ‏גבי, יוניון ג'ק. IdanST • שיחה 15:17, 16 במאי 2026 (IDT)

דעתם של אנונימיים בדיון על שינוי שם ערך

ראיתי עכשיו דיון על שינוי שם ערך שבו חלק מהעורכים הרשומים היו בעד אפשרות א' וחלק בעד אפשרות ב', אבל בנוסף להם השתתפו בדיון כמה משתמשים אנונימיים שתמכו באפשרות א', ולא ברור לי אם צריך להתחשב בהם או לא. בדף ויקיפדיה:מתן שם לערך לא כתוב שבדיון מתחשבים רק במשתמשים רשומים, לכן ייתכן שיש מקום להתחשב בדעתם של האנונימיים במקרה כזה. מה דעתכם? — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:21, 15 במאי 2026 (IDT)

@Gabi S. הסיבה לכך היא שיש הרבה יותר אנונימיים מרשימים, יזמות זה משהו עממי, כלומר אם לדוגמה אדם מבחר לשנות את שם הערך "טרנסג'נדרים" ל"טרנסים" (זה רק דוגמה, אני לא מתכוון לפתוח דיון) אז אנונימיים יוכלו לעלות על דברים רשומים לרוב לא יוכלו לעלות עליהם. ~2026-29242-71 • שיחה 17:24, 15 במאי 2026 (IDT)

טיעון משונה... אני משתמש רשום שלא משתמש בשמי הפרטי כך שאני אנונימי...

לדעתי לא צריך להתחשב בדעתם.

ואף יש לשקול לאסור את השתתפותם בדיונים, ככ קל לקפץ בין חשבונות חולפים ולהגיב כמה פעמים כשרק מעטים יכולים לבדוק זאת...Marrinian inna versia • שיחה 17:57, 15 במאי 2026 (IDT)

@Marrinian inna versia כלומר לאסור עלינו להשתמש בוק:דט? גם משתמש רשום יכול לעשות אותו הדבר על ידי התנתקות החשבון במקרה הטוב (ואולי מעבר בין חשבונות חולפים האנונימי) או פתיחת משתמש אחר לצורכי הדיון. ~2026-29242-71 • שיחה 18:09, 15 במאי 2026 (IDT)

מלבד זאת, זה יעודד אנונימיים שלא יודעים ליצור ערכים טובים להירשם וליצור ערכים לא איכותיים, כך שהצד כזה יוריד את איכות הערכים בויקיפדיה. הוא יכול גם להזמין משחיתים שיירשמו רק כדי להשחית בדף שיחה, או משתמשים שיירשמו רק בשביל דיונים בלי אפילו עריכה תורמת אחת. ~2026-29242-71 • שיחה 18:12, 15 במאי 2026 (IDT)

ממתי וק:דיווח על טעויות הוא דף של דיונים?

לצורך הבהרה לצורך העניין דיון הוא לא שיח כללי בדף השיחה אלא כזה שמלווה בתבנית (שם,חשיבות,פיצול וכו)Marrinian inna versia • שיחה 18:17, 15 במאי 2026 (IDT)

@Marrinian inna versia תודה על ההבהרה, אך לפחות בשינוי שם כדאי לאפשר לאנונימים להשתתף. בנוסף לזה, אפשר ליצור דף בו אנונימיים יוכלו "לסמן" דפים פרסומיים, שצריך לפצל וכו'. ~2026-29242-71 • שיחה 18:39, 15 במאי 2026 (IDT)

הדיון שראיתי (אני לא מקשר אליו כרגע) היה דיון שינוי שם מבלי שהונחה תבנית שינוי שם, כך שזה היה דיון כללי. המונח "משתמשים אנונימיים" מתייחס למשתמשי ויקיפדיה שאינם רשומים. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:53, 15 במאי 2026 (IDT)

צריך להתחשב בנימוקים, לא בדגלים סתמיים כמו בעד, נגד, בעד חזק או {{נגד עם חלבה}}.

אם אף אחד מהמשתתפים לא טורח לנמק ואנחנו נמוגים (או נסוגים) לשיטה הפרובלמטית של ספירת אפים, אין לספור "חשבונות זמניים" - אם תרצה, חשבונות אלו תתרנים ואין להם אף שאפשר לספור. לעומת זאת, כשעורכת מחשבון זמני מנמקת תמיכה או התנגדות, או מציעה הצעה אלטרנטיבית (כמו הצעה של שם שטרם עלה בדיון), יש להתחשב בנימוק או בהצעה באותה מידת רצינות בה מתחשבים בנימוק או הצעה של עורכת רשומה.

בברכה - קיפודנחש 19:28, 15 במאי 2026 (IDT)

+1. ‏Virant‏ (שיחה) 20:10, 15 במאי 2026 (IDT)

האם לדעתכם הגיוני לקבל את טיעוני האנונימי הזה? שיחה:עיצומים_בין-לאומיים_בעקבות_אלימות_מתנחלים#שינוי_שם_3 או שאפשר וראוי להסיר את התבנית מכיוון ש- א. היו דיוני שם לאחרונה

ב. הטענות שלו סותרות את החלטות הקהילה

המצב הוא אבסורדי, הרי יתכן שבעקבות דיון כזה תיפתח הצבעה, אך בה אותו אנונימי כלל לא יוכל להצביע. אם כך למה לאפשר לו להשתתף בדיון ובפרט להניח תבנית? Marrinian inna versia • שיחה 20:17, 15 במאי 2026 (IDT)

"האם לדעתכם הגיוני לקבל": למה כאן? המזנון נועד לדיונים כלליים, לא כדי לשאול אם לקבל נימוק זה או אחר בדיון ספציפי על ערך ספציפי.

דיבור מסוג "יתכן שבעקבות הדיון תיפתח הצבעה ולכן מי שלא יכול לפתוח/להשתתף בהצבעה לא צריך להשתתף בדיון" זה פורמליזם איום ונורא, תקוותי שלא נידרדר לסוג כזה של טיעונים. זה כל כך הפוך מרוחה של ויקיפדיה שקשה אפילו לתאר - אפנה אותך ל"חמשת הנדבכים" לאורם אנו מנסים ללכת מיומה הראשון (כמעט) של ויקיפדיה בכלל, וקדמו למיטב ידיעתי לוויקיפדיה בעברית בפרט (שים לב בעיקר לנדבך החמישי). סירוב להקשיב לנימוק בגלל שמשמיע הנימוק הוא X זו טקטיקה שמתאימה לפוליטיקה נלוזה, לא לוויקיפדיה נאורה.

אם חשבון זמני משמיע נימוק פסול או חסר היגיון יש לנהוג בו בדיוק באותו אופן שנוהגים בנימוק פסול וחסר היגיון שמשמיע עורך רשום - לא פחות ולא יותר.

לשאלה "מי רשאי להניח תבנית" לא אתייחס, ברשותך או בלירשותך. בב"ח - קיפודנחש 20:28, 15 במאי 2026 (IDT)

למתעניינים: ויקיפדיה:חמשת עמודי התווך. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 20:35, 15 במאי 2026 (IDT)

@קיפודנחש הבאתי דוגמא להמחשה ונימקתי אחרי... מה אתה רוצה? Marrinian inna versia • שיחה 22:54, 15 במאי 2026 (IDT)

אם הנימוק של האלמוני לא מוצלח, למה שתיפתח הצבעה? אם האלמוני לא ישכנע אף בעל זכות הצבעה, לא תיפתח הצבעה. אם מזהים אלמוני או פעילות של אלמונים שמנסה ליצור לנו עבודה מיותרת באמצעות ניצול לרעה של הנהלים? זה נקרא השחתה. אפשר לבטל עריכות שנוצרו שלא בתום לב (ואני לא טוען שמדובר על כך כאן). כמוכן גם עבור עורכים מזוהים קורה שהם לא מכירים את הנהלים ועושים שטויות. גם במקרה הזה אפשר לבטל. Tzafrir • שיחה 23:01, 15 במאי 2026 (IDT)

הדיון סטה קצת מהנושא. נניח שיש דיון על שינוי שם ערך (לא הצבעה) שבו חלק מהעורכים הרשומים היו בעד שמירת השם הקיים וחלק בעד שם חדש, אבל בנוסף להם השתתפו בדיון כמה משתמשים לא-רשומים שתמכו בשם החדש ונימקו למה הם תומכים בו. מכיוון שבנהלים לא נכתב שאין להתחשב בדעתם של חסרי זכות הצבעה, האם הדבר הנכון יהיה להשאיר את השם הקיים, או לשנות לשם החדש? — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 23:11, 15 במאי 2026 (IDT)

כמו שכתבת: הדיון אינו הצבעה. אתה יכול להסביר בבקשה למה אתה מתייחס אליו כאל הצבעה? האם אתה מניח מראש שבדיון לא עולים רעיונות מועילים ומשכנעים? Tzafrir • שיחה 23:38, 15 במאי 2026 (IDT)

@Marrinian inna versia: השאלה היא לא מה אני רוצה, אלא מה אתה רוצה.

לפי דבריך אתה חותר להדיר חשבונות זמניים מדיונים, והנימוק שלך הוא שאחד מהם הביא בדיון אחד הנמקה דפוקה. המקום להתייחס להנמקה דפוקה בדיון אחד הוא באותו דיון, לא במזנון. במזנון יש לדון בעקרונות, ובעיקרון, לא נכון להדיר חשבונות זמניים מדיונים בוויקיפדיה.

גבי: אם השאלה כוונה אלי, דומני שעניתי (כרגיל,זו דעתי. לא תורה מסיני ולא חוקי המדינה): יש להקשיב לנימוקי האלמונימים ולהתחשב בהם בכובד ראש, אבל אין לספור אותם כשהדיון מידרדר לספירת אפים ובדיקה כמה בעד א' וכמה בעד ז'. בכבוד - קיפודנחש 00:44, 16 במאי 2026 (IDT)

אני נוטה להסכים איתך, אבל זה לא כתוב בצורה ברורה בדפי המדיניות. ייתכן שצריך להוסיף בדף ויקיפדיה:מתן שם לערך (ואולי בדפים נוספים) פסקה בנוסח הבא:

משתמשים שאינם רשומים, או אינם בעלי זכות הצבעה, מוזמנים להשתתף בדיונים ולהציע נימוקים, וגם בהצבעות יש פרק המיועד לדעתם של חסרי זכות הצבעה. עם זאת, קבלת החלטה בדיון תיעשה על בסיס דעתם של בעלי זכות הצבעה בלבד. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:28, 16 במאי 2026 (IDT)

@קיפודנחש מסכים איתך, אכן, שמות ערכים, במיוחד אם זה משהו מוכר, זה משהו שראוי בו מאוד להקשיב לדעות הקוראים. ~2026-29242-71 • שיחה 11:29, 16 במאי 2026 (IDT)

בדיוק כפי שאין התחשבות באנונימיים בהצבעות מחיקה, ככה אין התחשבות באנונימיים בדיוני שינוי שם. יש שלל סיבות לכך, אחת מהן היא שאדם אחד יכול להשתמש ב-7 אנונימיים (כל מה שצריך זה לשנות IP). החלטות קהילה דורשות משתמשים רשומים, בחלקן גם שיהיו בעלי ז"ה. IdanST • שיחה 13:49, 16 במאי 2026 (IDT)

מה פירוש "אין התחשבות באנונימים"? בפרט, למה אתה מתכוון במילה "התחשבות"? קיפודנחש 14:56, 16 במאי 2026 (IDT)

קורה לפעמים שישנם דיונים בהם אין הכרעה חד־משמעית: יש הסבורים כך ונימוקיהם עימם, ויש הסבורים אחרת ואף הם נימוקיהם עימם, ולפעמים עולה צורך להכריע. בדרך כלל הדבר נעשה על ידי רוב סביר של בעלי הדעה בעלי זכות הצבעה. איש עיטי – הבה נשיחה 21:06, 16 במאי 2026 (IDT)

לא לספור ולא להתחשב זה לא אותודבר.

אפשר להתייחס בכבוד לדברים ולשקול ברצינות את הנימוקים שמעלים כותבים בחשבונות זמניים, ועם זאת כשגייע הזמן לספור אפים לא לספר אותם. קיפודנחש 01:12, 17 במאי 2026 (IDT)

רבות מחשבות בלב איש, האם יש להן מקום בוויקיפדיה?

המילה "נחשב" מופיעה בוויקיפדיה העברית 29,570 פעמים. בחלק מהמקרים מדובר בקביעה שמחייבת מתן אסמכתא, וללא אסמכתא אין לה זכות קיום. דוגמה: "מייקל ג'ורדן נחשב לפי דעת רבים לשחקן והקלע הטוב בהיסטוריה". האמנם? אם הוא "נחשב לפי דעת רבים", ראוי להביא שני מקורות משמעותיים מתוך הרבים הללו. דוגמה נוספת: "הצבא הבריטי נחשב לאחד הצבאות המיומנים ביותר בעולם ומן המתקדמים שבהם מבחינה טכנולוגית". האמנם? מי חושב כך? אלה שתי דוגמאות מתוך 20 תוצאות החיפוש הראשונות, שמובילות למסקנה שוויקיפדיה נחשבת לאנציקלופדיה שבה אין בסיס ל-10% מהקביעות שבה בעניין מחשבותיהם של אנשים. לפי דעת רבים יש לתקן זאת: לדרוש מקור או למחוק את הקביעה. דוד שי • שיחה 07:05, 16 במאי 2026 (IDT)

עמדה זו של דוד שי נחשבת לעמדה המדויקת ביותר שהובאה למזנון.

ובלי צחוק, האם ניתן להוסיף דגלון עריכה למילה "נחשב" בדומה לאות סופית באמצע מילה ואו גסויות? כך שיהיה קל לזהות זאת מדף השינויים האחרונים? Marrinian inna versia • שיחה 21:15, 16 במאי 2026 (IDT)

אני די בטוח שאפשר למצוא מקורות לאמיתות האמירה שמייקל ג’ורדן נחשב בעיני רבים לשחקן והקלע הטוב ביותר בהיסטוריה. אבל מה שאמור לעניין אותנו אינו בדיוק דעתם של רבים (וכאן אפילו לא מוזכר רוב) אלא מה שמקובל על המומחים בתחום. אחת הבעיות היא שזה יוצר נטייה להיצמד לניסוחים אובייקטיביים מדי. ג’ורדן היה אחד משחקני הכדורסל הגדולים בכל הזמנים. אני די בטוח בזה. אני לא מומחה בתחום. איך אני יכול לדאוג שהערך יכלול את המידע הזה עליו, שהוא חשוב לערך? Tzafrir • שיחה 21:37, 16 במאי 2026 (IDT)

להבנתי הפועל "נחשב" אינו נובע מהמושג מחשבה אלא מהמושג החשבה. כלומר, כשכתוב שמייקל ג'ורדן נחשב לפי דעת רבים לשחקן הטוב בהיסטוריה, הכוונה היא שרוב האנשים מחשיבים אותו בתור השחקן הטוב בהיסטוריה. לא מדובר על מחשבות אלא על התייחסות שמתבטאת בדיבורים או מעשים – לדוגמה להעריץ מישהו שנחשב למומחה עולמי בתחומו, או לזלזל באנציקלופדיה שנחשבת ללא-מדויקת.
כשכתוב "לדעת רבים" לא ברור אם מדובר על רוב ההמון או רוב המומחים, אבל באופן כללי נראה לי ששניהם חשובים, כיוון שלא מדובר כאן על מחשבות אלא לרוב על מעשים. לדוגמה, חשוב לציין בערך על סרט שהוא נחשב בעיני רוב הציבור לסרט מוצלח, גם אם רוב מבקרי הקולנוע מתייחסים אליו בזלזול. אם בפועל יש סביב הסרט התלהבות והוא מצליח בקופות – יש חשיבות לעובדה הזו.
לפעמים יש משמעות גם להתייחסות אל אדם בקבוצה ספציפית של אנשים. לדוגמה, ראיתי שבערך ראש ישיבה כתוב "בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים".
בכל מקרה אני מסכים שיש להביא מקורות לקביעות כאלה ולא להמציא אותן מתוך התרשמות אישית.
בנוגע לשאלה הטכנית של Marrinian inna versia – אפשר לעשות את זה באמצעות מיוחד:מסנן ההשחתות. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"ו • 21:56, 16 במאי 2026 (IDT)

עמד לא מדייק בנקודה אחת: הוא כתב "רוב האנשים מחשיבים". זו לא טענה שניתן להביא לה מקור אפילו באופן תאורטי. אכן מדובר על "החשבה' ולא על מחשבות, אבל ההחשבה אינה של "רוב האנשים". מי שמחשיב ומי שוויקיפדיה צריכה לכבד את החשבותיו הם מומחים בתחום, ולהחשבות כאלה ניתן להביא מקור. כמו דוד. גם לדעתי יש להשליך לפח כל "נחשב ל" שלא מצרף מקור, אבל מצד שני, "נחשב ל" זה בדיוק מה שנכון לכתוב. לדעתי האישית גדול המתמטיקאים בכל הזמנים היה ארכימדס, אבל לא יהיה נכון לנסח זאת כך בערך עליו בוויקיפדיה, והניסוח הנכון הוא "נחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים<מקור><מקור><מקור>". לשאלתו של @Marrinian inna versia: כן. יש לנו כלי כזה. ראה ויקיפדיה:בדיקה אוטומטית ויותר מכך דף השיחה שלו.

בב"ח - קיפודנחש 01:40, 17 במאי 2026 (IDT)

קיפודנחש מה דעתך על המשפט שציטטתי מהערך ראש ישיבה? האם לא ניתן להביא לו מקור אפילו באופן תיאורטי? אם חוקר ישיבות (בהנחה שיש כזה תחום מחקר) טוען שהשיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב ברוב הישיבות לשיעור הקשה ביותר, זה לא מקור מספיק מבחינתך? לא מדובר כאן על דעת המומחים אלא על הדעה הרווחת בישיבה כפי שתוארה על ידי מומחים, ואף על פי כן זה משפט לגיטימי (אמנם בפועל לא הובא לא מקור). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"ו • 10:05, 17 במאי 2026 (IDT)

אין לי דעה על מקרה ספציפי. יש לי דעה על המקרה הכללי: ויקיפדיה בעברית מרבה להביא טענות ללא מקור גם במקרים שבוויקיפדיות אחרות לא היו עוברים (כלומר, בוויקיפדיות אחרות טענות כאלו היו מוסרות מיניה וביה אם לא מצורף אליהן מקור. לא בהכרח "בכל האחרות" אבל בחשובות שבהן). דעתי היא שבמקרה הספציפי עליו מדבר דוד, טענה מסוג "נחשב ל" עלינו להחמיר ולנהוג כמו אותן ויקיפדיות, גם אם איננו נוהגים כך לגבי כלל הטענות. לקריאה נוספת: וק:חמק. קיפודנחש 10:14, 17 במאי 2026 (IDT)

"נחשב" מלשון חשיבות ולא מלשון "מחשבה". לא מדובר בקריאת מחשבות אלא בסיכום חוות דעת שהביעו אנשים (לרוב מומחים בתחומם, אך גם פופולריות) על מושא החשיבות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 03:12, 17 במאי 2026 (IDT)

אכן, אך ללא מקורות, ויקיפדיה:חמקמילים קיפודנחש 05:27, 17 במאי 2026 (IDT)

‏אני מסכים עם דוד שי. אני חושב שבהצגת מידע יש להסתמך על מקורות איכותיים ולציין אותם באופן ברור. התקיים בעבר דיון בעניין: שיחת ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#הצעה לפירוט על דרישת אימות המידע בויקיפדיה (והחריגים לה) Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 10:39, 17 במאי 2026 (IDT)

חשוּב וחשיבות אף הם גלגול משמעות משורש ח-ש-ב . המשמעות היא "חושבים עליו" "רואים אותו כ..." Barhai • שיחה 05:51, 18 במאי 2026 (IDT)

זו הלכה מפורשת ב-וק:חמקמילים. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 11:36, 18 במאי 2026 (IDT)

מסכים עם דוד שי. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 21:14, 18 במאי 2026 (IDT)

נכון מאוד. אפשר להביא דעות בוויקיפדיה, אבל אמורים להיות שני תנאים: ראשית, שיהיה להן מקור מהימן. ושנית, שתהיינה דעות רלוונטיות.

לי, למשל, יש דעה בשאלה "מיהו שחקן הכדורגל הטוב בכל הזמנים?" – התשובה היא פֶּלֶה. אבל דעתי זו, על אף שיש לכם עכשיו מקור מהימן לעובדה שכך אני סבור, אינה רלוונטית כלל. אין לי שום מומחיות רלוונטית, ודעתי על פלה אינה מעלה ואינה מורידה, אלא לכל היותר מסגירה את גילי ואת מידת העניין שיש לי בכדורגל עכשווי.

לכן, אם ליטול אחת הדוגמאות שהביא דוד שי, אם נרצה לכלול בערך על הצבא הבריטי אמירה כגון "נחשב לצבא ה־X ביותר", נצטרך לא רק להביא מקור כלשהו, אלא לבסס את הרלוונטיות של המקור הזה. למשל, "פרופ' מוישה זוכמיר מהמכון לחקר המלחמה מחשיב את הצבא הבריטי לצבא ה־X ביותר[+מקור]", או "ראש מטה צבא ארצות הברית לשעבר, קולין פאואל, כתב בספרו X כי הצבא הבריטי הוא הצבא ה־X ביותר[+מקור]", וכן הלאה.

אם זה עשוי להועיל או לעניין מישהו, אני מסביר ומדגים את סוגיית הבאת הדעות במסגרת יחידת לימוד על מדיניות נקודת המבט הנייטרלית (לשיטת הויקיפדיה האנגלית) כאן, בסדרת סרטונים באנגלית (עם כתוביות). Ijon • שיחה 00:45, 21 במאי 2026 (IDT)

הפניות מקישורים והפניות לדרגות צה"ל לערכים על דרגות באופן כללי

― הועבר מהדף שיחה:תת-אלוף

@איש עיטי – ההפניה הזו שגויה – תתי אלופים בצה"ל מקושרים כעת לבריגדיר גנרל במקום לדרגות צה"ל או (עדיף) לעוגן דרגות צה"ל#תת-אלוף. חזרתי • ∞ • שיחה 23:45, 15 במאי 2026 (IDT)

למה היא שגויה? המונח תת-אלוף אכן צריך להוביל לדרגה זו, ממש כשם שטוראי אינה הפניה לדרגות צה"ל או לעוגן דרגות צה"ל#טוראי. איש עיטי – הבה נשיחה 21:03, 16 במאי 2026 (IDT)

שלום, וגם אלוף צריך להפנות למייג'ור גנרל? ורב-אלוף ל-לוטננט גנרל? למה? חזרתי • ∞ • שיחה 22:53, 16 במאי 2026 (IDT)

בשני המקרים הנ"ל יש ערכים נפרדים על הדרגות הללו, הקיימים זה לצד זה. אם לא היו, הרי שמן הראוי שיהיו הפניות אלו לאלו (מבחינה היסטורית גם יש לציין שאלוף הקביל בעבר לקולונל ורא"ל לבריגדיר, כך שיש מקום לראות בהם דרגות נפרדות). באופן כללי, כשם שעמיד (השם הערבי של הדרגה הזו) לא יופנה לדרגות של צבא כלשהו אלא לבריגדיר, כך גם תת־אלוף מן הראוי שיפנה לבריגדיר. למעשה, הראוי היה שהערך בריגדיר יהיה תת־אלוף, כשבריגדיר משמש כהפניה (שמת לב לפתיחה של הערך הנ"ל?). איש עיטי – הבה נשיחה 23:03, 16 במאי 2026 (IDT)

לא הגיוני שתתי אלופים בצה"ל יופנו מ"תת-אלוף" לערך כללי, כשיש בדרגות צה"ל שתי פסקאות שמדברות על תת אלוף (בטבלה ובדרגות צה"ל#שינויים במבנה הדרגות). אני רואה שעשית זאת בשאר הדרגות – זה לא תקין ללא דיון רוחבי והסכמה. כל ההפניות מערכי קציני וחיילי צה"ל שונו בפועל ללא דיון. חזרתי • ∞ • שיחה 23:14, 16 במאי 2026 (IDT)

ובעיני להפנות לדרגות צה"ל כשיש ערך על הדרגה עצמה אינו הגיוני. בדרך כלל מקובל עלינו הכלל של היו נועזים – לא צריך לקיים דיון רוחבי או הסכמה לפני שמבצעים שינוי; רק אם עולה ההתנגדות לשינוי יש צורך לפתוח דיון. איש עיטי – הבה נשיחה 23:19, 16 במאי 2026 (IDT)

כאשר לוחצים על "רב-סרן" – מצפים להגיע לתוכן על רב-סרן ולא על "מייג'ור". וכך בשאר הדרגות. מעביר למזנון. חזרתי • ∞ • שיחה 23:23, 16 במאי 2026 (IDT)

זה לא נכון. היו נועזים לא מדבר על מצבים שהעורכים אמורים להבין שלגביהם קרוב לוודאי שישנה עמדה כלשהי. היו נועזים מתייחס לפעולה מקורית. מי-נהר • שיחה 02:00, 19 במאי 2026 (IDT)

― סוף העברה

שלום, בוצעו שינויים בהפניות של רוב דרגות צה"ל, לדוגמה מסגן-אלוף שהפנה לחלק המתאים בטבלה שבדרגות צה"ל#קצינים ל-לוטננט קולונל. כתוצאה מכך שונו בפועל כל הקישורים בערכי קציני וחיילי צה"ל ובכל מקום בו מקושרות דרגות צה"ל. אבקש הכרעת הקהילה בעניין זה. חזרתי • ∞ • שיחה 23:33, 16 במאי 2026 (IDT)

אני מסכימה עם טענת חזרתי. דרגות המתייחסות לדרגות בצה"ל צריכות להפנות לפסקה המתאימה בערך דרגות צה"ל אלא אם יש ערך על דרגת צה"ל הספציפית כמו באלוף שאז כמובן ההפנייה צריכה להיות לערך "אלוף" ולא למייג'ור גנרל הכללי. לעניין הדוגמה שנתן איש עיטי, רב סרן יורי גגרין נשמע לי לא תקין בעברית, ואף מטעה. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 23:43, 16 במאי 2026 (IDT)

בהמשך לדיון הזה ביני לחזרתי (שהעבירו לכאן) לגבי ההפניה תת-אלוף, האם מוטב שתפנה לבריגדיר או לדרגות צה"ל, ארחיב כאן את הדיון לנושא שאני מתלבט זמן מה כיצד להציגו כאן. בעיני, דרגות זרוע יבשה שיש להם שם עברי, מוטב שהשם העברי יהיה שם הערך. כך לדוגמא הערך תת-אלוף יעסוק בדרגת תת־אלוף הצה"לית ובדרגות המקבילות לה, בהן בריגדיר האירופאי ועמיד הערבי. למיטב התרשמותי, רב־סרן יורי גגארין הוא בהחלט צורה מקובלת בעברית למרות שברוסית הדרגה נקראת מיור, וכך גם בדרגות אחרות. ההצעה מתייחסת רק לדרגות יבשה, מכיוון ששמות עבריים לדרגות קיימים רק בדרגות יבשה בהן משתמש צה"ל גם בזרועות האוויר והים, בשונה מכוחות מזוינים של מדינות בעלי ציים וחילות אוויר עצמאיים בהם יש דרגות נוספות כגון אדמירל לנגזרותיו. אני גם לא מציע לאחד בין אלוף ומייג'ור גנרל וכן רב-אלוף ולוטננט גנרל – אפשר שיהיו ערכים נפרדים לדרגות אלו, הן בגלל שבעבר היו דרגות אלו מקבילות לדרגות אחרות (והשתנו עם הנהגת אלוף־משנה ב־1950 ותת-אלוף ב־1968) והן מפני חשיבותם העצמית.

לסיכום, אני מציע לשקול את העברת הערכים הבאים מהתצורת האירופאית־אנגלית לתצורה העברית המקבילה:

• לוטננט ← סגן
• קפטן ← סרן (שימו לב ששם הערך הזה בעייתי בכל מקרה, בגלל קפטן שהיא דרגת אלוף־משנה. אם משאירים אותה בתצורת קפטן מוטב קפטן (צבא יבשה) או משהו דומה)
• מייג'ור ← רב-סרן
• לוטננט קולונל ← סגן-אלוף
• קולונל ← אלוף-משנה
• בריגדיר ← תת-אלוף
• קורפורל ← רב-טוראי.

שימו לב שגם כיום הערכים טוראי וסמל אינם פריווט וסרג'נט, למרות שכך מקובל בעולם האירופאי.

איש עיטי – הבה נשיחה 23:38, 16 במאי 2026 (IDT)

היה דיון כזה לאחרונה לגבי קורפורל באופן ספיציפי, בו השתתפו @Jakednb, @Biegel ו־@IdanST. איש עיטי – הבה נשיחה 23:51, 16 במאי 2026 (IDT)

כל תחום הדרגות הוא מאוד מבולגן כבר המון זמן וללא ספק דורש סידור. לדעתי, ככלל אצבע, ערכי הדרגות צריכים אחידות ובאופן אישי אף פעם לא אהבתי את ההפניה לדרגות צה"ל - כשמישהו מחפש או לוחץ על קישור לטוראי לדוגמא, הוא לא מחפש טבלה, נכון יותר שיגיע לערך מעמיק על הדרגה והשוואה לדרגות מקבילות בעולם. עכשיו לגבי שאלת שם הדרגה; כדי לדבוק באחידות ולמנוע ניסוחים שונים לשמות דרגות לועזיות (כגון לוטננט, לוייטננט ולפטננט), אני דווקא מסכים שערכי הדרגות ישקפו את השם העברי של הדרגה (כפי שנהוג בשפות אחרות אגב). זה פתרון יותר מתאים לדרגות הנמוכות וקצת יותר מוזר בדרגות הגבוהות, אבל שוב, עיקרון האחידות כאן הוא עליון. צריך לדעתי לעגן את הדרגות לפי דרגות צה"ל ובערכים אלו לפרט לעומק את ההשוואה לדרגות מקבילות (שוב, כפי שנהוג בשפות אחרות). אלו שתי האגורות שלי בנושא שמפריע לי כבר כמעט שני עשורים. Jakednb • שיחה 09:18, 17 במאי 2026 (IDT)

יש כאן עירוב בין 2 דיונים שונים:

1. לאן צריכים להוביל הפניות לדרגות בצה"ל - לערך כללי על הדרגה או לערך על דרגות צה"ל?

2. איך קוראים לדרגות בצבאות זרים - האם בשל המקובל באותה שפה או בהפנייה לערך על הדרגה המקבילה בשמה העברי.

לגבי השאלה הראשונה אני סבור שאם מדובר בדרגה צה"לית, ההפנייה צריכה להיות לפרק הרלוונטי בערך דרגות צה"ל. לגבי השאלה השנייה אין לי דעה. Eladti • שיחה 09:41, 17 במאי 2026 (IDT)

”כאן זה ויקיפדיה עברית, לא ויקיפדיה ישראל”.

דרגות צה"ל צריכות להפנות לדרגות המקבילות המקובלות (כמו טוראי לפרייווט). בנוסף, ראוי שבכל ערך יהיה פסקה על הדרגה הרלוונטית בצה"ל עם "הפניה לערך מורחב" למקום הרלוונטי בערך דרגות צה"ל, כפי שיש בקורפורל. IdanST • שיחה 16:42, 17 במאי 2026 (IDT)

לא הבנתי מה דעתך: האם זה תקין שהקישורים "תת-אלוף" בערך "חיים ירון" יקשרו ל"בריגדיר גנרל"? חזרתי • ∞ • שיחה 16:50, 17 במאי 2026 (IDT)

שימוש בפונט שונה לא הופך טענה לנכונה.

האם בערך על כדורגלן ישראלי צריך לקשר לערך עונת 2025/2026 בליגת העל בכדורגל, לערך 2026 בספורט או פשוט לערך 2026 כי "כאן זה ויקיפדיה עברית, לא ויקיפדיה ישראל"? Eladti • שיחה 23:03, 17 במאי 2026 (IDT)

המונחים בעברית הם־הם הצורה הנכונה ביותר לבטא מונחים אלו בעברית. כמו שכדורגלן ולא סאקר פלייר, למרות שזו הצורה המקובלת.19:47, 20 במאי 2026 (IDT)

לכל צבא יש את סט הדרגות שלו, ולא תמיד יש מקבילות טובות בין הדרגות. לכן, דרגות של חיילי צה"ל יש לקשר לדרגות צה"ל ואילו דרגות של צבא X לקשר לערך "דרגות של צבא X" אם יש ערך, ואם לא אפשר ליצור ערכים "דרגות של מדינות נאט"ו" או "דרגות של מדינות ערב" בהנחה, שאני לא בטוח שמתקיימת, שאצלם סטי הדרגות אחידים ולא משתנים בהרבה מצבא לצבא. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:12, 17 במאי 2026 (IDT)

דרגות צה"ל נוצרו כמקבילות לדרגות הצבא הבריטי (אפשר ללמוד זאת בין היתר מ־נקבעו הדרגות בצבא העברי, מעריב, 30 ביולי 1948, למרות שחלו שינויים בדרגת אלוף ומעלה) ואין ספק לאלו דרגות הן מקבילות. גם דרגות בצבאות ערב (לפחות המודרניים) הם מקבילים ברורים של סולם הדרגות האירופאי והסטנדריזציה של נאט"ו. איש עיטי – הבה נשיחה 19:47, 20 במאי 2026 (IDT)

מסכים עם עמדתם של חזרתי וסיעתו כאשר מדובר באדם שהדרגה המצויינת בהקשרו היא על שירות בצהל יש להפנות לערך על הדרגה בצהל. וכמובן שיש מקום לערכים מורחבים על דרגות אלה בצהל. המשפט על ויקיפדיה...העברית... ולא הישראלית כלל לא רלוונטי לכאן (הוא רלוונטי כביקורת נגד הטיה לצד הישראלי כגון באי הצגת עמדה אנטי ישראליות. זה לא רלוונטי לכניסה לרזולוציה באספקט הישראלי או היהודי יתר על ויקיפדיות אחרות) (מה עוד שבנוסף מעיקרו גם איננו בגדר של כלל. בניגוד לניסיון להשתמש בזה בדיונים כאילו היה כזה בעוד שההיגד הזה הוא בסך הכל ניסיון להעביר רעיון במסגרת שיח בהקשרו על מה ויקיפדיה איננה וביקורת עליה ותו לא). מי-נהר • שיחה 02:11, 19 במאי 2026 (IDT)

נגד השינוי שבוצע. מסכים עם חזרתי (ועם נימוקי מי-נהר לעיל). הקישורים לדרגות צה"ל בוודאי עדיפים על קישורים לדרגות ספק-מקבילות בצבאות אחרים. בוויקיפדיה העברית, מטבע הדברים, יש מידע רב וייחודי על הדרגות בצה"ל, יצירתן, מאפייניהן והתפקידים שממלאים בעליהן (גם היסטורית), וקיימים קישורים רבים אליהן. לכן אין לא הצדקה ולא היגיון לפגום בקיים לטובת איזו אחידות עולמית שלא באמת קיימת. הרצון לאחד מובן, אבל יש לשמור אותו לדרגות מקבילות בצבאות זרים, וגם אז רק כשזה מתאים (כפי שנעשה עד כה). העובדה שחסרים ערכים על דרגות זרות לא מצדיק את ה"קוועטש" הזה. יש להחזיר את המצב לקדמותו. ‏Virant‏ (שיחה) 10:19, 19 במאי 2026 (IDT)

נגד כמו חזרתי. Shannen • שיחה 15:41, 19 במאי 2026 (IDT)

מצטרף לנימוקי Virant. ניב • שיחה 20:04, 19 במאי 2026 (IDT)

Virant, אני לא כל כך מבין למה אתה מתכוון ב”העובדה שחסרים ערכים על דרגות זרות” – הדרגות שחסר אליהם ערכים הם הגרסה העברית של הדרגות השונות (פרט לאלוף ורב-אלוף), בעוד שיש לנו ערכים על הדרגות הזרות השונות למיניהם. כמו שכתבתי לעיל, אלו לא ספק־מקבילות, ואין כל ספק בכך שמייג'ור הוא רב־סרן. איש עיטי – הבה נשיחה 19:47, 20 במאי 2026 (IDT)

בקשה מבדוקי העריכות

שלום לחברים.

הרשאת "בדוק עריכות" נותנת למחזיקיה כמה אפשרויות שאין למי שלא מחזיק בה. ראשית, היא מאפשרת לערוך מספר קטן של ערכים שמוגנים ב"הגנה מוגברת", שנית, היא מאפשרת למחזיקיה לראות כמה עוקבים יש לדף. נטולי הרשאה זו יכולים לראות את מספר העוקבים רק כאשר הוא גדול מ-30. ההרשאה מאפשרת גם לראות את הדף המיוחד דפים שאינם במעקב (הדף מציג רק את 5000 הדפים הראשונים שאינם במעקב).

הדף המיוחד "עשה שכל" בראשית ימי ויקיפדיה: דף שאינו במעקב מועד להשחתות יותר מדף במעקב, או ליתר דיוק, להשחתות בדף שאינו במעקב יש "תוחלת חיים" גדולה יותר. מטרת הדף המיוחד היא לסייע לעורכים שרוצים להגן על ויקיפדיה, על ידי כך שיבחרו דפים שאינם במעקב ויוסיפו אותם לרשימה שלהם, ובכך "יגאלו" אותם ממצבם החשוף.

הבעיה היא שכאשר עורכים עוזבים את ויקיפדיה, רק לעתים נדירות הם מנקים את רשימת המעקב שלהם. למעשה, בדף הסטטיסטיקות אפשר למצוא תורמים רבים ברשימת "100 המובילים" שאינם פעילים. הדפים ברשימות המעקב של אלו שכבר לא איתנו (בוויקיפדיה או בכלל) לא יופיעו בדף המיוחד, והמשמעות היא שדפים רבים שבפועל אינם במעקב (כל עוקביהם חדלו מפעילות) לא נמצאים ברשימה, ולכן היא לא באמת ממלאת את תפקידה.

בשלב כלשהו נוספה אינדיקציה שנייה, שגם אותה (רק) בדוקי העריכות יכולים לראות: "מספר העוקבים הפעילים". הקביעה "מי פעיל" לא מדויקת, אבל זה ההכי הטוב שיש לנו. אם רשימת "דפים שאינם במעקב" הייתה מתאכלסת לפי "פעילים" אפשר היה אולי להסתפק בה, אך זה לא המצב.

אחרי ההקדמה הארוכה, הנה הבקשה: בדוקי עריכות, אנא התקינו את סקריפט 33 מ-וק:ס. הסקריפט עושה שני דברים: הוא משנה את הרמז שמוצג כאשר מציפים את העכבר מעל הכוכבית של הוספת/הסרת הדף מרשימת המעקב (הרמז מספר כמה עוקבים וכמה עוקבים פעילים יש לדף), וכמו כן הוא צובע את הרקע של הכוכבית לפי מספר העוקבים הפעילים: אפס פעילים יעניקו לכוכבית רקע אדום זועם, עוקב פעיל יחיד יתן רקע כתום/חום, שניים עד חמישה צהוב, ומעל חמישה ירוק.

אחרי התקנת הסקריפט, כאשר תיתקלו בערך כלשהו (או דף חשוב מספיק שאינו ערך, למשל תבנית משמעותית וכיו"ב) בו לכוכבית רקע אדום, שיקלו להוסיפו לרשימת המעקב שלכם (אם הפעלתם את העדפת הבטא החדשה "דפים שמורים" הצביעה והרמז נודדים מכוכבית המעקב שכבר לא מוצגת לשורה בתפריט הכלים שמחליפה את הכוכבית, ולסמליל הדפים השמורים בין "ההודעות שלך" לסמליל המשתמש בראש הדף).

סיפא: החלטתי לבקש אחרי שנתקלתי בדף בו הכוכבית צבועה אדום, וכשבדקתי ראיתי שלדף יש 18(!) עוקבים ואפס פעילים, מה שגרם לי לחשוד שכל י"ח העוקבים למעשה חדלו מפעילות בוויקיפדיה ובפועל הדף חשוף לחלוטין אך למראית עין הוא מכוסה בשמיכה עבה של 18 מגוננים אמיצים. גם חסרי הרשאה "בדוק אוטומטית" יכולים להיווכח בבעיה: הקישו על "מידע על הדף" בדף זה עצמו (המזנון) - יש לו יותר מ-900 עוקבים, אך פחות מ-100 עוקבים פעילים - למעשה פחות מ-10% מהעוקבים הם פעילים (כולם יכולים לראות כי מספר העוקבים גדול מ-30).

תודה על ההקשבה - קיפודנחש 07:34, 17 במאי 2026 (IDT)

המצב לא טוב. יש אחוז משמעותי של ערכים שאינם במעקב. האם ניתן ליצור דף "ערכים שלא במעקב על ידי עורכים פעילים"?. דוד55 • שיחה 15:22, 17 במאי 2026 (IDT)

לשאלתו של @דוד55:

מעבר לעובדה שיצירת דף כזה יכולה להזיק יותר מאשר להועיל, גם לא סביר שזה אפשרי טכנית (הסיבה שמיוחד:דפים שאינם במעקב לא נגיש למי שאינו "בדוק עריכות", ובפרט לא לאלמונים, היא ההנחה שדפים כאלה יכולים לשמש "מטרה רכה" להשחתות, ואותו שיקול תקף גם לדף שדוד מציע).

הקושי הטכני נובע מהקריטריונים לגבי "עוקבים פעילים": הם לא לגמרי ברורים (הם בוודאי ברורים ל_מישהו_, אבל לא אני הוא האיש...). אפרט את מה שנדמלי שהבנתי: "עוקב פעיל" נחשב לעוקב שביקר בערך מאז העריכה האחרונה, או בשלושים הימים האחרונים (התנאי השני רלוונטי רק לדפים שנערכו לפני פחות מ-30 יום: אם עוקב ביקר בערך לפני שבועיים והערך נערך לפני שבוע, העוקב עדיין נספר כ"פעיל". בערך שנערך לאחרונה לפני חודשיים, התנאי השני נבלע בראשון).

המשמעות היא שספירת "עוקבים פעילים" זה משהו שיכול להשתנות משנייה לשנייה: אם למשל ביצעת שינוי כלשהו בערך שאתה עצמך לא עוקב אחריו, יתכן שהסימון יופיע באדום בוהק גם אם בפועל יש "עוקבים פעילים" - אחד או שניים מהם יראו את השינוי שעשית ויגיעו לערך בקרוב, וכשזה יקרה יופיע מספר "פעילים" חיובי. המשמעות היא שהספירה כמעט חסרת משמעות כשמדובר בדפים שנערכו לאחרונה - אנחש שחלק נכבד מהערכים שמופיעים ב"שינויים אחרונים" יצעקו באדום, גם אם התראת שווא.

יש להתייחס לסימון ברצינות רק בערכים שלא נערכו זמן מה (על האצבע, נגיד שבוע): אם העריכה האחרונה היא מלפני שבוע או יותר ואף עוקב לא בבדק אותה מאז, אפשר לומר "אין עוקבים פעילים"

אולי היה עלי לציין זאת בפתיחת הדיון, אך הארכתי יתר על המידה גם כך...

בברכה - קיפודנחש 19:43, 18 במאי 2026 (IDT)

עוד הערונת להערה: כאשר עוקב "מסמן כאילו נקרא" ברשימת המעקב (או בטופס של סקריפט 88), אותו עוקב נספר כ"פעיל" עד הפעם הבאה שהדף נערך, למרות שלא ביקר בדף בפועל ולא ניטר את העריכה. קיפודנחש 23:36, 18 במאי 2026 (IDT)

הי קיפודנחש ותודה על המחשבה. שאלה טכנית: אני משתמשת בגאדג'ט (פופאפ) שמציף את תוכן השינוי ומאפשר קריאה של שינויים פשוטים מבלי לבקר בפועל בדף. האם זה אומר שמבחינת הסקריפט שהזכרת, לא ביקרתי בו? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 17:06, 19 במאי 2026 (IDT)

התשובה לא ידועה לי, אבל תוכלי לבדוק בעצמך: כאשר יש דף שמופיע בכתב מודגש ברשימת המעקב שלך (המשמעות היא "לא ביקרת בדף אחרי העריכה המקושרת"), הציפי, הציצי, ורענני את הרשימה. אם ההדגשה תיעלם אז מבחינת המערכת ביקרת. אם לא אז לא. בב"ח - קיפודנחש 19:23, 19 במאי 2026 (IDT)

רעיון טוב, והתשובה היא לא, ההדגשה לא נעלמת. אבל אני תמיד לוחצת על "סמן את כל השינויים כנצפו" (במנהל רשימת המעקב) כמו שכתבת למעלה, זהאמור לגרום למערכת להחשיב זאת כביקור. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 07:21, 20 במאי 2026 (IDT)

לא מבין בזה, אבל לא נראה לי יש היגיון בכך שכשאת מסמנת דפים כאילו הם נצפו בלי שצפית בהם בפועל, המערכת תחשיב זאת כאילו ביקרת בהם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ד' בסיוון ה'תשפ"ו • 10:14, 20 במאי 2026 (IDT)

קיימים עוד 2 סוגים של דפים שמסומנים כערכים "בעלי עוקבים" אך למשעה אין מי כלל אותם ברשימת מעקב: (1) ערכים להיו במעקב של משתמש שנפטר ולא היו משתמשים נוספים ששמו את הערך לרשימת מעקב. למשל משתמש:Deror avi שאני מניח אצלו היו אלפים רבים של ערכים במעקב. סביר להניח שחלק מהם היו אצלו במעקב בלעדי. (2) ערכים במעקב של עורכים שהיו מאוד פעילים אך בסופו של דבר נחסמו ללא הגבלת זמן מסיבות שונות. גם במקרה זה יתכן ויש ערכים שמשתמש זה היה משתמש יחיד כלל את הערך ברשימת מעקב שלו. דוד55 • שיחה 15:18, 20 במאי 2026 (IDT)

(תשובה להודעה הלא חתומה [תוספת מאוחרת: מאז נכתבו הדברים, דוד55 הוסיף את חתימתו, אז "תשובה לדוד"]) זה לא "עוד שני סוגים", אלו הם בדיוק העוקבים הלא פעילים עליהם דיברתי. כתבתי בהודעה הפותחת: "כבר לא אתנו (בוויקיפדיה או בכלל)". דרור ז"ל כבר לא אתנו בכלל, ורבים מספור לא אתנו בוויקיפדיה. הצצה קלה בגרסה של המזנון מ-2007 מדגימה זאת יפה - רוב הכותבים שם, רובם ככולם היו אז עורכים פעילים עם רשימות מעקב לא ריקות (כמו רוב המגיבים במזנון, מאז ועד היום) אינם פעילים יותר.

(עמד): לפעמים סימון "קראתי" בלי לקרוא עושה שכל, בעיקר כשמופיעה ברשימת המעקב עריכה יחידה של בוט מוכר. בכולופן, כשמסמנים "קראתי" המערכת לוקחת את הדברים כפשוטם ומתנהגת כאילו קראת, ובפרט מוסיפה את מי שסימן כמישהו שקרא, במילים אחרות, "עוקב פעיל". קיפודנחש 13:25, 20 במאי 2026 (IDT)

הרשמה לכנס הקיץ של הוויקיפדיה העברית, יום הולדת 23 לוויקיפדיה העברית.

קמפוס העיר חיפה מבט על המבנה מרחוב הנמל 16

רחוב הנמל כפי שנראה מהכניסה לקמפוס העיר חיפה

גרפיטי אחד מיני רבים ברחוב הנמל, רחוב מאד יפה

להלן קישור לטופס ההרשמה לכנס הקיץ הרשמה ליום ההולדת ה - 23 לוויקיפדיה

הכנס יתקיים בחיפה העיר התחתית, בקמפוס העיר של אוניברסיטת חיפה ברחוב הנמל 16. קרוב לתחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה. יש אפשרות גם של הסעה בטופס.

אשמח אם תרשמו. אני כותבת בשמי ובשם דוד שי הוועדה המארגנת. פירסמתי גם בכיכר העיר חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - 🌷 18:36, 18 במאי 2026 (IDT)

קישור לדף המפגש ויקיפדיה:מפגשים/מפגש קיץ 2026 .חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - 🌷 18:45, 18 במאי 2026 (IDT)