ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 234

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

ארכיון המזנון (האחרון) – המזנון הנוכחי

---

דיון: הוספת קישורים חיצונים לטוויטר- האם להתיר או לאסור?

הועבר לשיחת ויקיפדיה:קישורים חיצוניים#טוויטר. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 13:07, 25 ביולי 2010 (IDT)

קטגוריות לבוגרי מוסדות לימוד

בעקבות דיון בשיחת קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב מאיר עלתה (שוב) השאלה העקרונית: האם לפתוח קטגוריות לבוגרי מוסדות לימוד (יש כבר את קטגוריה:בוגרי מוסדות לימוד המכילה רק 5 קט' משנה בשלב זה). בשיחה נטען שאפשר ורצוי ליצור קטגוריות עבור מוסדות לימוד שהייתה להם השפעה מהותית על תלמידיהם (להבדיל ממוסדות כמו אוניברסיטאות שבעיקר מקנות ידע). טענה אחרת היא שזה מדרון חלקלק כי קשה לקבוע גבולות, אבל אולי לא צריך וזה בכלל עוזר לקוראים אם נאגד את כל בוגרי מוסד לימוד כלשהו? אשמח להערותיכם. ‏DGtal‏ 14:58, 13 ביולי 2010 (IDT)

לטעמי אין הצדקה לקטגוריה כל עוד לא הוכח אחרת; משמע - רק לאחר שהוכח כי למוסד השפעה ייחודיות ומהותית לפחות על רוב תלמידיו, יש הצדקה לקטגוריה. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 15:03, 13 ביולי 2010 (IDT)

כל מוסד חינוכי מובהק משתדל מאוד לעצב את אישיות חניכיו. ממילא, רוב המוסדות הוותיקים ובעלי השם (חשובים מספיק לערך), שיש להם יומרה חינוכית (להבדיל ממוסדות שבאים בעיקר להקנות ידע ומקצוע), הלימודים בהן נמשכים תקופה ארוכה (להבדיל מסמינריונים למיניהם) והם פנימייתיים (וממילא יש להם יכולת להשפיע על התלמיד אפילו מעבר לשעות הלימודים) אמורים לעמוד בקריטריון זה. ‏DGtal‏ 15:08, 13 ביולי 2010 (IDT)

כל מוסד חינוך מעצב את חניכיו. 12 שנים במערכת החינוך בישראל עיצבו את מי שאני. כך גם החברות בתנועת נוער. הקריטריון לא יכול להיות השפעה מהותית על החניך, אלא חייב להיות גם השפעה ייחודית כתוצאה מתפיסות עולם ייחודיות. מוסד שדומה בהשפעתו לרבים כמוהו, גם אם תהיה השפעתו רבה, אין משמעות לרשימה של בוגריו. רוליג • שיחה • אמצו חתול 15:51, 13 ביולי 2010 (IDT)

יש פה פרדוקס פוטנציאלי - אם המקום ייחודי ולא מוצלח, הוא יישכח מהלב; אם הוא ייחודי ומוצלח, קרוב לוודאי שיקומו לו ממשיכים וחיקויים. ממילא, קשה למצוא מקומות שעומדים בקריטריון כל כך מחמיר. ‏DGtal‏ 17:07, 13 ביולי 2010 (IDT)

למה? נראה לי שנתיב מאיר דאז עומדת בו. ישרון - שיחה 17:08, 13 ביולי 2010 (IDT)

הרעיון שרק מוסדות פנימיתיים משפיעים השפעה עמוקה על תלמידיהם אינו נראה לי. מה דעתכם על הגימנסיה הרצליה, במיוחד בשנותיה הראשונות. היא לא השפיעה השפעה עמוקה? Michael Shefa - שיחה 18:06, 13 ביולי 2010 (IDT)

ומה עם בצלאל, רימון והריאלי? כולם בעלי שם ותפיסת עולם ייחודית והשפעה של המוסדות ובוגריהם על החברה הישראלית. רוליג • שיחה • אמצו חתול 20:48, 13 ביולי 2010 (IDT)

רימון נראה לי באמת כדאי, כמה דברו על הקשר בין מירי, קרן, איה ואריק, ועל כל ההשפעה של בית הספר על המוזיקה. ישרון - שיחה 11:31, 14 ביולי 2010 (IDT)

אני לא מבין משהו מאוד בסיסי בקשר לעניין זה: בשביל מה זה טוב? גילגמש • שיחה 21:02, 13 ביולי 2010 (IDT)

זה טוב כמו כל קטגוריה לחיפוש באמצעות מיון. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:18, 14 ביולי 2010 (IDT)

התיאוריה היא שקטגוריות מאגדות יחד ערכים בעלי נושא משותף בצורה שמשלימה צורות איגוד אחרות (רשימות בערכים, תבניות וכו') ועוזרת לקורא המתעניין. השאלה במקרה זה היא עד כמה יואיל לקורא איגוד בקטגוריה של בוגרי מוסד לימודי כלשהו לעומת הנזק הפוטנציאלי, אם ישנו (למשל, רדידות או בזבוז זמן של העורכים). ‏DGtal‏ 17:52, 14 ביולי 2010 (IDT)

ואיך תעזור לצורך הענין הקט' של בוגרי אונ' אוקספורד? יש מאות אלפי בוגרים מתחומים שונים. מה הטעם באיגוד מהסוג הזה? גילגמש • שיחה 17:54, 14 ביולי 2010 (IDT)

באוקספורד הייתי מקטלג לפי קולג'ים, אבל גם אז השאלה במקום. יש מכנה משותף מינימלי בין כל בוגרי אוקספורד, אך הוא די רופף, כך שזה יעזור רק בעירבון מוגבל, ובעיקר למי ששאלת המחקר שלו היא: האם יש מאפיינים משותפים לכל בוגרי אוקסופרד שהם גם משהו (בהנחה שמישהו יודע לבצע חיפוש משולב). ‏DGtal‏ 08:46, 18 ביולי 2010 (IDT)

פרקי דמויות

הועבר לשיחת תבנית:פרטי עלילה#העברה מהמזנון זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 13:04, 25 ביולי 2010 (IDT)

LiquidThreads - מהפכה בדפי השיחה

לפני חודשים אחדים קרן ויקימדיה הודיעה על פיתוח של שיטה חדשה לניהול שיחות בדפי השיחה. השיטה נקראת LiquidThreads והיא נראית יותר כמו פורום ופחות כמו ויקי, מה שבתקווה יגרום להפחתת הבלבול בקרב משתמשים חדשים. היא גם שומרת על היתרונות של ויקי – אפשר לערוך הודעות שכבר נשלחו, אפשר בקלות להעביר הודעות ממקום למקום וכו׳. וגם, ב־LiquidThreads אין צורך לכתוב ארבע טילדות – החתימה נוספת אוטומטית ואפשר גם להוסיף תמונה. ובגרסה החדשה ביותר שהוצגה בוויקימניה יש אפילו כפתור "תודה" (Thank you) – כמו "אהבתי" (Like) בפייסבוק, רק מכובד יותר.

דפי השיחה הנוכחיים יכולים להמשיך לעבוד יחד עם LiquidThreads, וגם אפשר להפעיל אותה לניסיון רק על דפים מסוימים, ככה שאפשר באופן עקרוני להתחיל לנסות אותה בוויקיפדיה שלנו. אולם בינתיים אי־אפשר לעשות את זה אצלנו, משום שהיא לא תומכת בכתיבה מימין לשמאל. יש על זה באג ויהיה נחמד עם תצביעו בעדו: באג 20934 – LiquidThreads has no support for RTL. (כדי להצביע, יש לפתוח חשבון באתר bugzilla.mediawiki.org, להיכנס לדף הבאג, ללחוץ על הקישור vote, לסמן Enter New Vote here ואז ללחוץ על כפתור Change My Votes.)

אומנם אין ספק שהבאג הזה ייפתר לפני שיתחילו לפרוס את LiquidThreads בוויקיפדיה, אבל ההצבעה יכולה לקרב את פתרונו וככל שהוא ייפתר מוקדם יותר, כך יהיה לנו יותר זמן לחפש במערכת הזאת בעיות אחרות, ויש כאלה (לי, למשל, מפריעה הצורה שבה נספרות הודעות שלא נקראו).

בינתיים אפשר לנסות את LiquidThreads באנגלית בדפי השיחה בכמה אתרים:

• http://liquidthreads.labs.wikimedia.org – אתר הניסויים העיקרי של המערכת
• http://strategy.wikimedia.org – ויקי התכנון האסטרטגי של קרן ויקימדיה
• http://en.wikinews.org – ויקיחדשות באנגלית, בלשונית Opinion בכתבות (הגיוני שזה יהיה טוב לתגובות לכתבות)
• http://translatewiki.net – הוויקי לתרגום הודעות של תכנה, בעיקר של מדיה־ויקי

נסו וספרו חוויות. המפתחים של LiquidThreads סיפרו בוויקימניה שהם אוהבים מאוד ששולחים להם באגים, אז אל תהססו לשלוח באגים לבאגזילה או אליי. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:21, 16 ביולי 2010 (IDT)

יש דרך לבטל את העיצוב הזה בדפי שיחה של משתמשים (בצורה פרטנית)? אריה ה. - שיחה 20:36, 16 ביולי 2010 (IDT)

אני ממליץ בחום לחזור לממשק הישן. אני מסתדר איתו מצויין. אין שום סיבה לדבוק בממשק שבסרגל הכלים שלו אין אופציה להוספת הערת שוליים וכו'. ניסיתי ונרדמתי משיממון. מדוע אני צריך להתעצבן בכל פעם שצריך להוסיף ידנית הערת שוליים? אולי בעוד שנה אחזור לממשק החדש לבדוק מה נשתנה. מרקו • שיחה 20:46, 16 ביולי 2010 (IDT)

במצב עריכה, צלמית חמישית מימין, שנראית כמו ספר, מאפשרת הוספה של הערת שוליים. דוד שי - שיחה 20:56, 16 ביולי 2010 (IDT)

תודה, אבדוק בהזדמנות. מרקו • שיחה 20:59, 16 ביולי 2010 (IDT)

אם לא מופיעות אופציות תלחץ על Ctrl+F5 במצב עריכה, אצלי התחוללו פלאים בממשק החדש ונסתתמו טענותי (שהיו רבות). כל הכבוד למפתחים שלנו. Ranbar - שיחה 21:02, 16 ביולי 2010 (IDT)

זה חדש לי (מפתחים), חשבתי שפשוט עושים לממשק הראשוני (אנגלית) מן לוקליזציה פשוטה. ממש נכנסים לקרביים של התוכנה שם? מעניין. אם כך כל הכבוד שהמפתחים עשו זאת בהתראה כה קצרה, אחרי שהפילו זאת מלמעלה. מרקו • שיחה 21:10, 16 ביולי 2010 (IDT)

סרגל העריכה נבחר בהעדפות ללא תלות בסקין. דניאל ב. 23:41, 16 ביולי 2010 (IDT)

עשיתי שימוש ב-LiquidThreads לא מזמן באחד המיזמים, והוא לא נוח ביחס לממשקים בפורומים רציניים. יחד עם זאת, זאת התחלה טובה, שאותה אפשר יהיה לשפר בעתיד. (אגב, אצלי ב-IE8 אין כפתור vote, בעוד ב-FF יש. אולי גם לזה צריך לפתוח באג?). ‏Yonidebest Ω Talk‏ 00:25, 17 ביולי 2010 (IDT)

קווים מנחים לערכי ספורט - קבוצות ועדכוני סגל

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:מדיניות עדכוני העברות וסגל בקבוצות ספורט
‏Ori‏ • PTT‏ 01:50, 25 ביולי 2010 (IDT)

הצגת נוסחאות

― הועבר מהדף ויקיפדיה:פיתוח התשתית/וקטור

― הועבר לדף שיחת עזרה:נוסחאות

הערת שוליים

הועבר ל-שיחת ויקיפדיה:הערות שוליים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:51, 30 ביולי 2010 (IDT)

מרחב שמות להפניות למקורות

נראה שבוויקיפדיה הצרפתית הקימו, ואפילו די מזמן, מרחב שמות נפרד לניהול הפניות למקורות. אם הבנתי נכון, זה רעיון טוב שכדאי לחשוב עליו, כי אותי תמיד הרגיז לכתוב ידנית בכל ערך הפניה לאותו ספר.

אפשר לקרוא על זה עוד כאן: fr:Référence:Index. אני קורא בצרפתית לאט; האם מישהו שקורא טוב יותר ממני יכול לקרוא ולספר איך הם עושים את זה ולמה הם חושבים שטוב להחזיק בשביל זה מרחב שמות נפרד? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:34, 20 ביולי 2010 (IDT)

כלומר, ליצור דף נפרד לכל מקור? ניהול ויצירה של מסד נתונים כזה גדול נראה לי קשה במיוחד וסוטה מהמטרה המרכזית. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:39, 20 ביולי 2010 (IDT)

כן, יש בזה משהו מוזר, אבל הם כנראה חושבים שזה טוב ואני מעוניין להבין למה, כי לצטט אותו ספר בהרבה עמודים זה גם לא להיט. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:03, 20 ביולי 2010 (IDT)

זה רעיון נפלא עבור שלושה סוגים של אנשים: א) אנשים שכותבים ערכים, וזקוקים לעתים קרובות לרפרר באופן מדויק למקורות. רשימה של מקורות - רבת ערך במיוחד במקורות והוצאות של פריטים נדירים יחסית - היא דרך נוחה מאוד לעשות זאת. ב) עבור כותבי ערכים הנדרשים לדרך נוחה ואחידה יחסית לרפרר למקורות, בלי להתברבר עם כללי ציטוט מקורות בכל פעם. ג) לאנשים שקוראים ערכים לפרטים ראשוניים ומבקשים להעמיק או לחקור עוד (ויקיפדיה אינה יכולה לשמש ליותר מפרטים ראשוניים - היא לא היעד הסופי). הייתשלהדוס - שיחה 14:02, 21 ביולי 2010 (IDT)

אמיר, נכון שזה לא להיט, ובכל זאת, נדמה לי שזה פשוט יותר. אולי אפשר לשאול אותם מה הם חושבים בדיעבד. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 03:12, 24 ביולי 2010 (IDT)

ויקיפדיה שמאלנית?

http://www.myisrael.org.il/action/196 מה אתם אומרים? רחפן - שיחה • הו הו! • ט' באב ה'תש"ע • 16:56, 20 ביולי 2010 (IDT)

הם לא לגמרי טועים. הלך הרוחות כאן בהחלט נוטה לשמאל המתון יותר מאשר לימין. מכאן ועד קורס להטיית הויקיפדיה ועריכות פוליטיות יש עוד מרחק גדול. אני צופה ויכוחים, הטיות, מריבות וחסימות Israels - שיחה 17:13, 20 ביולי 2010 (IDT)

הנושא כבר עלה בכיכר העיר, ואשאל כאן את מה ששאלתי גם שם: אם אתנדב ליצור עמם קשר ולנסות לוודא שיהיה מדובר בגיוס גולשים נייטרלים במטרה לכתוב אנציקלופדיה מהימנה ולא, כפי שאולי מצטייר כעת, גיוס אידיאלוגי - האם זה מקובל? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 17:20, 20 ביולי 2010 (IDT)

ודאי, כל מי שיערוך בצורה אובייקטיבית, ברוך הבא בלי הבדל אם הוא בא מימין או משמאל. בברכה. ליש - שיחה 17:34, 20 ביולי 2010 (IDT)

אני שואל האם לאף אחד לא יהיה אכפת שאני אהיה מעורב ואשתדל להכווין אותם למשהו סביר. בכל זאת מדובר באיזושהי התארגנות חוץ-ויקיפדית מהסוג שאנו לא מחבבים. השאלה היא האם יש התנגדויות לנסיון להפוך אותה להתארגנות חוץ-ויקיפדית מהסוג שאנו כן (משמעות הדבר - שיתוף פעולה מסויים עם היוזמה הזאת). זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 17:42, 20 ביולי 2010 (IDT)

התשובה ליוזמה חיובית וגם התשובה להתנדבותך - אתה אחד המתאימים ביותר לכך עם הסבלנות שלך ועם הכרת הוויקיפדיה. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 20 ביולי 2010 (IDT)

לדעתי, נייטרלי זה לא יהיה - וזה בסדר גמור. בויקיפדיה מטבעה יש הטיית מדגם (למשל, דרושה אוריינות טכנולוגית בסיסית ויכולת התבטאות טובה), לכן הנ"ל לא מעלה ולא מוריד בהכרח. לשתף פעולה אף פעם לא מזיק. במקרה הכי גרוע - לצפות ולהסיק מסקנות בהתאם לתוצאות. גחנמת - שיחה 17:49, 20 ביולי 2010 (IDT)

תמיד אפשר לשסות אותם במהדורה האנגלית של ויקיפדיה, או, רחמנא ליצלן, בוויקישיתוף. ליאור ޖޭ • י' באב ה'תש"ע • 17:54, 20 ביולי 2010 (IDT)

ויקיפדיה היא סכום כל מרכיביה, ולכן, כדי לדעת האם היא שמאלנית, נבחן את מרכיביה: האם הערך משפט הנורמליזציה של נתר שמאלני? והערך משה? והערך הרב קוק? והערך אברהם לינקולן? השאלה "האם ויקיפדיה שמאלנית?" היא שאלה צרת אופקים, המתמקדת בחלק זעיר של ערכי ויקיפדיה, העוסקים בסוגיות פוליטיות. בערכים אלה, למי שדווקא רוצה לדעת, ויקיפדיה חותרת לאיזון (נקודת מבט נייטרלית היא עקרון יסוד של ויקיפדיה), ולדעתי מגשימה אותו בצורה טובה. קיימות תלונות מימין ומשמאל על הטיה, והן אולי הוכחה לקיומו של איזון. אתר "ישראל שלי", שממנו צצה השאלה, עוסק, כדבריו, ב"הפצת ציונות", ולכן עולה שאלה מעניינת יותר, "האם ויקיפדיה העברית ציונית?" לכך התשובה היא "כן" חד-משמעי. כמפעל להפצת ידע בקרב קוראי עברית, בישראל ובעולם, ויקיפדיה העברית היא מעשה ציוני מובהק, הפועל לחיזוקה של מדינת ישראל. דוד שי - שיחה 17:55, 20 ביולי 2010 (IDT)

יתכן שהכוונה לויקיפדיה באנגלית, ושם בהחלט יש מה לעשות. יחד עם זאת, זה נראה לי די בלון אוויר חם. מה יכול לתת קורס של שלוש שעות? צריך לא מעט מיומנויות כדי לכתוב ערך טוב בויקיפדיה, והן כוללות יכולות כתיבה, מחקר, וגם מוכנות להתמדה וללא מעט עבודה. הצד הטכני הוא די שולי, בסופו של דבר. כך שזה נראה לי עורבא פרח. קלונימוס - שיחה 18:50, 20 ביולי 2010 (IDT)

קורס בן 3 שעות יכול לכלול כמה מהעיקרים בחוקי ויקיפדיה (נייטרליות, מקורות חיצוניים) ומהנוהגים בה (כללי התנהגות, מלחמת עריכה, תרומה שאיננה מרוכזת רק באידיאולוגיה) למי שכושר הבעה ויכולת מחקר בסיסית הם דברים שכבר יש לו. אני אשמח לשמוע דעות נוספות על הרעיון שלי לפנות אליהם. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 19:32, 20 ביולי 2010 (IDT)

הרוחות הנושבות כאן מזדעקות מול האפשרות שיבוא לכאן מישהו עם אג'נדה, ואילו שמחות לשלוח אותו להטות בוויקי האנגלית. איפה ואיפה? הפוסל במומו פוסל?

לשאלתו של זהר, אני לא חושב שיש מקום לשתף פעולה עם גוף פוליטי מסוים בצורה נקודתית, אבל יש מקום ליצור מערך מתנדבים-מדריכים לכל דורש מימין ומשמאל. אני יודע שחנה למשל עשתה הדרכות של "איך להשתמש בוויקיפדיה" והיא בטח לא היחידה. רוליג • שיחה • אמצו חתול 20:39, 20 ביולי 2010 (IDT)

אם המטרה היא לקחת פעילות שמונעת מאידיאלוגיה ולוודא שתשאר במסגרת הכללים? לצורך העניין אני מוכן להתנדב גם לעזור להתארגנות נגד של נוער מרצ לערוך באופן נייטרלי שייטיב עם ויקיפדיה, אם רק ירצו. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:41, 20 ביולי 2010 (IDT)

אני סקפטי לגבי האפשרות לשכנע אותם שהם צריכים לערוך בצורה ניטרלית, הם הרי עושים זאת כדי לקדם אג'נדה. כמה הדרכות תוכל להעביר לחתול על נימוסים וכבוד לכל יצור חי, וכשיראה עכבר, יטרוף אותו. הסיכוי הקטן שאני רואה בכל זאת, יהיה אם תראה אפשרות לקדם נושא בלי לפגוע בניטרליות (ויש חיה כזו) - אז יכול להיות שיהיה מי שיקשיב לך. רוליג • שיחה • אמצו חתול 20:57, 20 ביולי 2010 (IDT)

השאלה שאני שואל היא תהיה בעיה אם אציע להם עזרה וסיוע בהבנת אופי הכתיבה המצופה מהם. אם בא להם לכתוב על נושאים ימניים אני לא הולך לעצור בעדם, כשם שאנו לא עוצרים בעד פרוייקט (טוב, ומעניין וחשוב) לכתיבה על הכפרים הערבים לפני 48. אני כן רוצה לראות אם אני יכול לשפר הסיכוי שהערכים ייכתבו באופן מהימן ונייטרלי. זה מצריך שיתוף פעולה, והחלופה היא לחכות עד שיגיעו, יעשו בלאגן ולקוות שנוכל לזהות אותם בזמן. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 21:03, 20 ביולי 2010 (IDT)

לשאלתו של האלמוני לעיל, אין כאן איפה ואיפה. כפי שזהר כותב, פרויקט זוכרות בהחלט מעלה בי הסתייגויות, אך כל עוד הדברים נכתבים על פי כללי ויקיפדיה אינני רואה מקום להתערב בהם. בויקיפדיה באנגלית יש בהחלט הטיה, שנידונה גם כאן וגם במקומות אחרים (ראה כאן למשל), ועל כך מדובר.קלונימוס - שיחה 23:28, 20 ביולי 2010 (IDT)

מכיוון שוויקיפדיה היא גוף פתוח, יש לה מידה מסוימת של השפעה על הקהל הישראלי, ויכולה לשמש לפרסום ויחצ"נות, אין מנוס מדברים כאלה, אם גלויים ואם חסויים. מה שחשוב זה שהעורכים הקבועים והוותיקים ישפטו לגופה של עריכה ולא לגופו של עורך.

ועוד משהו - ממקור אישי שמעתי שעמותה מסויימת, בעלת גוון פוליטי, מעסיקה עובד שתפקידו לטפל בערך על העמותה בוויקיפדיה. מה אפשר לעשות נגד דברים שכאלה? כלום. יוסאריאן • שיחה 15:03, 21 ביולי 2010 (IDT)

ויקיפדיה היא לא שמאלנית. יש בה כמה שמאלנים דיי צעקנים שעושים עריכות מוטות. בסופו של דבר, המכונה מורכבת מהרבה ברגים. ‏Ori‏ • PTT‏ 10:11, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני סבור שלשאלה כזאת יש לענות בעזרת ניתוח הצבעות כמו ההחלטה להקפיד להשתמש במילה "התנחלות" או לצבוע את רמת הגולן בצבע שונה מזה של מדינת ישראל. ביקורת מימין ומשמאל תמיד תהיה, והיא אינה ראיה למיקום המבוקר באמצע. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תש"ע • 23:43, 27 ביולי 2010 (IDT)

אני חש שקיימות הטיות פעם ימינה ופעם שמאלה. אבל יכול להיות שאני חש כך כי אני איש מרכז (מבחינת דעות ביטחוניות אני איש מרכז). יתכן ששמאלנים חשים בעיקר בהטיות ימניות וימנים בהטיות שמולאניות. בלי קשר, ויקיפדיה נשענת על מקורות והמקורות עשויים להכיל הטיות. גם דעת הקהל נשענת על מקורות שאינם תמיד תמימים ושהרבה יותר קשה לאזן אותם מאשר את ויקיפדיה, כך שכקהל של אנשים ישרים בא לכאן, הוא כותב, בתמימות את מה שהוצג לו על ידיו מקורותיו שאינם תמיד תמימים.

אנחנו יכולים להשתדל להיות מאוזנים ואוביקטיבים. למעשה אנחנו חייבים להשתדל. אבל לא תמיד נצליח בזה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 14:16, 21 ביולי 2010 (IDT)

שבירה - בלי קשר לימין ושמאל

מי אמר בכלל שלויקיפדיה יש השפעה על דעת הקהל? האם יש למישהו הוכחה שהפעילות הענפה של המשתמש ברוקולי בכתיבה על כדורגל שינתה את דעת הקהל הישראלי בענייני כדורגל? האם יש למישהו הוכחה לזה שמספר הערכים הגדול שמוקדש פה לסרטי קולנוע שינה משהו בצרכנות הקולנוע הישראלית? האם הציבור מודע באופן משמעותי להסטוריה בזכות הערכים הביוגרפיים שלנו?

או שאולי הסיבה הטובה היחידה עבורי לכתוב בויקיפדיה היא שזה פשוט מתחשק לי?

מתחשק לי לראות מחקר בנושא. משהו כמו מבחן בקיאות על איזה נושא לפני ואחרי שכתבו עליו מאה ערכים בויקיפדיה.

. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 14:27, 21 ביולי 2010 (IDT)

יש להבדיל בין השפעה על הידע לבין השפעה על דעה. השפעתה של ויקיפדיה על הידע מוכחת וברורה. אני הגעתי לויקיפדיה לאחר שהתברר לי שבכיתה של בתי, תלמידת תיכון, התבקשו התלמידות להכין שיעור קצר על איזשהו נושא הלכתי לבחירתן, וכולן הלכו קודם כל לויקיפדיה (לטעמי - בזיון, אבל זה לא הנושא עכשיו). הוכחה נוספת: כתבות עיתונאיות שמועתקות מויקיפדיה (קראתי וגם שמעתי ברדיו, אחרי פטירתם של אח"מים). השפעה על דעה היא משהו אחר לגמרי, וזה תהליך איטי ומצטבר, בשיתוף עם כלי תקשורת אחרים וגורמים רבים נוספים, וקשה לי להאמין שניתן יהיה לבודד את השפעתה של ויקיפדיה ולהוכיח זאת, אבל לדעתי אין ספק שמה שקורה פה מחלחל הלאה. עזר - שיחה 23:28, 22 ביולי 2010 (IDT)

ישוב לא מוכר

ביןישובימועצה אזורית משגב מופיע ישוב לא מוכר .האם זה מקובל? Nachum - שיחה 12:26, 27 ביולי 2010 (IDT)

לא רואה בעיה עם זה. חזרתי • ∞ • שיחה 23:01, 27 ביולי 2010 (IDT)

בחירת בודק חדש

דולב החליט לפרוש מתפקיד בודק. מועמדים יכולים להציע את עצמם בדף ויקיפדיה:בודק/בחירת בודקים - 12. הצבעה תתקיים בעוד כשבוע. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:46, 23 ביולי 2010 (IDT)

מקווה שהפעם לא יהיו טענות על פרסום לא מספק. אגב, מישהו יכול להגיד לי מתי הוחלט שהמזנון מחליף רשמית את לוח המודעות? ואם אכן כך הוחלט, למה לוח המודעות עדיין עמנו? דולב • שיחה 23:12, 23 ביולי 2010 (IDT)

ההתרשמות שלי היא שלוח המודעות היא יותר לצרכים תוכניים ואילו המזנון הוא ליותר צרכים אדמיניסטרטיביים. לא נורא, שום נזק לא נגרם. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:46, 23 ביולי 2010 (IDT)

עד כמה שהצלחתי לבדוק נראה שעד עכשיו תמיד הסתפקנו בנושא זה בלוח המודעות. אלא שבמבחן התוצאה הפעם התרחש פספוס, שאני מניח שנגרם עקב התמקדות ב"סערות" אחרות, כגון ההצבעה בפרלמנט והצבעת הסרת ההרשאות שהיו באחרונה. לא נורא, נשרוד. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:15, 24 ביולי 2010 (IDT)

פתחתי את ההצבעה. אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 23:09, 30 ביולי 2010 (IDT)

לוגו

― הועבר לדף שיחה:עמוד ראשי
‏Ori‏ • PTT‏ 00:10, 31 ביולי 2010 (IDT)

היעלמות תמונות

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
‏Ori‏ • PTT‏ 22:44, 30 ביולי 2010 (IDT)

ערכים על סרטי קולנוע

האם יש מדיניות בויקיפדיה לגבי העלאת ערכים על סרטי קולנוע, או שכל סרט קולנוע שנוצר באיזשהו מקום בעולם זכאי לערך בויקיפדיה העברית? בדקתי את כמות הערכים הרשומים בקטגוריה סרטים לפי מדינות בהנחה שכל ערך על סרט משוייך לשם, ומצאתי שעד עכשיו נכתבו 1,215 ערכים על סרטים המהווים 1.14% מהערכים שנכתבו עד היום בויקיפדיה העברית. מתוכם 833-אמריקאים, 95-בריטים, 76-צרפתים, 45-איטלקים, 38-גרמנים, 21-יפנים, 21-סובייטים. בקצב הייצור של הסרטים בעולם מי יודע לאן נגיע Hanay • שיחה 11:00, 22 ביולי 2010 (IDT)

יש טיוטה שמתישהוא תגיע למזנון ולפרלמנט כאן. ועכשיו בצחוק:אני בעד להשאיר רק את סרטי הארי פוטר, צ'יטי צ'יטי בנג בנג וסרטי בונד. מעבר לזה? רק איפה שלינדזי לוהאן מופיעה. אולי גם בן סטילר. yanshoof • שיחה • 12:39, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני יודע שזו בקשה חריגה, אבל אבקש שהדיון במזנון לא יעסוק עדיין בנושא הקווים המנחים שלי - הם עדיין לא מוכנים לדיון רחב וזה יהיה לדעתי בזבוז אנרגיה. הם צריכים עוד קצת עבודה ואני מקווה להעלותם בהקדם לדיון משלהם. מציע שנתמקד כעת רק בשאלת שהעלתה חנה - מה הרף לסרטים שיצאו לאקרנים. אפשר להתחיל עם התנאים שכתבתי לערכים שאין שום ספק בחשיבותם:

1. מועמדות או זכיה באחד מפרסי הקולנוע החשובים השונים
2. הצגה באחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים
3. הכנסות גבוהות
4. המעורבים בהפקת הסרט הם מוכרים וידועים ביותר, כגון שחקנים פופולארים או יוצרים מוערכים
5. הסרט היה הראשון להשתמש באופן נרחב בטכנולוגיה או טכניקה כלשהי
6. הסרט נחשב לפורץ דרך בתחומו, משמעותי בז'אנר אליו הוא משתייך או תרם להתפתחות סגנון או מבע קולנועי מסוים
7. הסרט היה לסרט פולחן ועדת מעריצים התפתחה סביבו (לדוגמה, מופע הקולנוע של רוקי)

אלו לא קריטריוני רף, אלא רק הצעות להתמקדות - ערכים שעונים על הגדרות אלו אין ספק שצריכים להכתב. זה לא אומר שאלו שלא עונים על ההגדרות האלה צריכים להמחק. אולי יש עוד הגדרות. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 13:07, 22 ביולי 2010 (IDT)

תשובה מאוד חלקית יש בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/סרטי סטודנטים, ובדיונים שם תוכל למצוא אינדיקציות לעקרונות כלליים. ‏DGtal‏ 09:19, 26 ביולי 2010 (IDT)

אין שום צורך ברגולציה בעניין הזה. אז יש 1,215 ערכים על סרטים. imdb מכיר, נכון לכתיבת שורות אלה, 253,710 סרטים באורח מלא ובסך הכל 545,613 סרטים. אם הגיע אלינו 0.2% מזה, כנראה שהסינון שלנו די טוב. אם יש בעיה עם סרט מסוים, שהוא זניח לפי כל קנה מידה, תמיד אפשר להעלות אותו להצבעת מחיקה. עידו • שיחה 09:36, 26 ביולי 2010 (IDT)

אדמין

מוניתי לאדמין בקומונס. מי שצריך עזרה יכול לפנות גם אליי. Geagea - שיחה 06:07, 26 ביולי 2010 (IDT)

מזל טוב!! Ravit - שיחה 08:06, 26 ביולי 2010 (IDT)

בהצלחה! מכיוון שיש לנו כבר כמה וכמה אדמינים ובעלי תפקידים במיזמים ובשפות השונות של ויקימדיה, אני מציע ליצור דף שירכז את כולם ויהיה לעזר רב. דניאל ב. 11:13, 26 ביולי 2010 (IDT)

בס"ד מה זה אדמין? ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:14, 26 ביולי 2010 (IDT)

מפעיל מערכת (באנגלית: Admin). דניאל ב. 11:17, 26 ביולי 2010 (IDT)

בשעה טובה ומוצלחת (: תחזקנה ידיך, ליאור ޖޭ • ט"ו באב ה'תש"ע • 11:36, 26 ביולי 2010 (IDT)

גיאה! תעשה לי ילד! סתם. תעשה שיענו לבקשות שלי שמה. גם סתם. תוסיף קישור מהדף שלך פה לדף שלך בקומונס שאפשר יהיה למצוא אותו בקלות, עם {{משתמש ויקישיתוף}}. באמת. יוסי • שיחה 15:54, 26 ביולי 2010 (IDT)

מזל טוב! טוב שיהיו גם מפעילים ישראליים ודוברי עברית בקומונס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:45, 26 ביולי 2010 (IDT)

תודה לכולם. בהחלט אוסיף קישור. Geagea - שיחה 06:30, 28 ביולי 2010 (IDT)

סחתיין. איתי פ. • שיחה 18:31, 29 ביולי 2010 (IDT)

סמליל הערך המומלץ בעמוד הראשי

― הועבר מהדף ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה

יש מצב שאתם משפרים את האיכות שלה? מרגישים את הטשטוש גם בגודל הקטן שבו היא מוצגת. אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 22:30, 10 ביולי 2010 (IDT)

אם כבר שינינו את הסקין של ויקיפדיה, אני ממליץ להתקדם לסמליל הוקטורי הזה --MT0 - שיחה 13:03, 13 ביולי 2010 (IDT)

היה יפה המשחק עם האור בסמליל הקודם. ישרון - שיחה 21:08, 27 ביולי 2010 (IDT)

הסמליל הנוכחי נראה טבעי יותר, פחות נוקשה, פחות קווים ישרים. אפשר לשפר את האיכות שלו, אבל לדעתי הלוגו הווקטורי מכוער וקר =\ ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:38, 27 ביולי 2010 (IDT)

מסכים עם יוני. אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 23:54, 27 ביולי 2010 (IDT)

הוקטורי בהחלט מכוער. ויקיפד ~ אהמ ~ בית המשפטים העליון 00:18, 28 ביולי 2010 (IDT)

התחתון נראה חולה. אנדר-ויק • 06:06, 28 ביולי 2010 (IDT)

הווקטור נראה אחלה.. ‏ • Itzike‏ • שיחה 13:17, 28 ביולי 2010 (IDT)

לדעתי הגיע גם הזמן לרענן את הסמליל בתבנית האירועים בלוח העברי. ‏JavaMan‏ • שיחה 06:09, 28 ביולי 2010 (IDT)

השוואה

{{{שם}}}

26px

{{{שם}}}

100px

לא חייבים להיצמד למקור. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 22:46, 29 ביולי 2010 (IDT)

המקורי הכי יפה, רק צריך לעדכן אותו, להוסיף לו רקע שקוף, ולאפשר להגדיל אותו מבלי לפגוע באיכותו. זו המחלקה שלכם :) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:33, 29 ביולי 2010 (IDT)

גם אני יצרתי צל"ש משלי (שתיים לפני השמאלי ביותר). מה דעתכם? MT0 - שיחה 09:18, 30 ביולי 2010 (IDT)

מצטער, לא התלהבתי. מה דעתכם על קובץ:Article blue.svg? אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 09:26, 30 ביולי 2010 (IDT)

השמאלי (Blue) הכי שווה ‏Ori‏ • PTT‏ 09:34, 30 ביולי 2010 (IDT)

מסכים עם אורי. רוליג • שיחה • אמצו חתול 12:04, 30 ביולי 2010 (IDT)

אכפת לכם שאחליף את האייקון שיש בפורטל:ערכים מומלצים במה שאני יצרתי? (אתם יכולים לראות את ההבדל לפי הגרסאות הקודמות) --MT0 - שיחה 09:58, 30 ביולי 2010 (IDT)

האייקון יפה, אבל כשהוא קטן (30px) לא רואים את ה"קוצים". יש אפשרות להגדיל אותם? 85.64.3.239 10:10, 30 ביולי 2010 (IDT)

אכן כן. MTO, בגרסה שלך לא רואים את השפיצים של הכוכב/עיגול-עם-פיצוץ. כמו כן, כדי להוסיף קונטור לסרטים שיוצאים ממנו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:12, 30 ביולי 2010 (IDT)

השני מימין. כל השאר ממש לא התלהבתי. ויקיפד ~ אהמ ~ בית המשפטים העליון 16:26, 30 ביולי 2010 (IDT)

יצרתי וקטורי דומה ככל יכולתי למקור. (במאמר מוסגר: מה זה השמרנות הזאת?) ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 22:00, 30 ביולי 2010 (IDT)

זה יצא ממש טוב, אני בעד הסמליל של סטרסט (השמאלי ביותר). תראו איך זה נראה בעמוד הראשי. אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 22:11, 30 ביולי 2010 (IDT)

אבל יש שם בעיה עיצובית קטנה: שתי הרגליים של הסמליל מחוברות וזה נראה לא טוב כל כך, אפשר בבקשה ליצור ביניהם רווח שקוף? אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 22:25, 30 ביולי 2010 (IDT)

ככה היה במקור אז שמרתי על זה, עכשיו שיניתי ושמתי רווח. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 23:24, 30 ביולי 2010 (IDT)

אני גם בעד הסמליל של סט.. --MT0 - שיחה 21:20, 31 ביולי 2010 (IDT)

גם אני. דניאל ב. 21:21, 31 ביולי 2010 (IDT)

Setreset, לגבי , תוכל להסיר את הכחול שמסביב לאייקון? זה לא נראה לי חלק מהאייקון אלא מהרקע הקודם, לא? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:27, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

בוצע. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 02:14, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אני רואה שגם סידרת את הקו מתאר. יפה :-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:20, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

ערכים מומלצים – הקפאת הפרויקט

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:ערכים מומלצים
‏Ori‏ • PTT‏ 14:06, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

מקורות לא כתובים

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל חלק גדול ממקורות המידע שלי הם סרטים הכוללים הרצאות וידאו וסרטי תעודה של רשתות מוכרות ואמינות בדרך-כלל דוגמת ה-BBC, ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, ערוץ דיסקברי, PBS, ערוץ ההיסטוריה ודומיהם, שחלקם ניתנים לרכישה ואחרים משודרים בערוצים השונים בכבלים. קבצים אלה אינם מופיעים במלואם ברשת, כך שאין אפשרות להגיע אליהם בקישור פשוט. עם זאת, התמקדותם בנושאים רחבים וצרים בגאולוגיה מעניקים ידע רב, המומחש באמצעים גרפיים שונים. נכון שאוסף מאמרים יכול לומר בדיוק מה שנאמר בסרט, אבל מרבית המאמרים ממילא אינם חשופים לקורא שאינו רשום בספריות אוניברסיטאיות, ומרבית הסרטים זמינים לכולנו בלחיצת כפתור. אותם כותבי מאמרים הם לרוב אלה המספרים את הסיפור בדרך ייחודית בסרטים המדוברים, ולעתים בדרך הרבה יותר ברורה לצופה-קורא שאינו גאולוג.
השאלה שלי: מאחר והוחלט כי הערות שוליים ייכתבו רק אם כותב הערך קרא אותן בעצמו, האם גם צפייה בהרצאה/סרט נכנסת לאותה קטגוריה? כלומר: האם אוכל להוסיף הערת שוליים המבוססת על מידע (כמובן בצירוף שם הגאולוג והמוסד האקדמי/מוסד המחקר בו הוא פעיל) שהופיע בסרט/הרצאה אותם ראיתי במו-עיני? דקי • שיחה • לא רק בז'... 18:36, 22 ביולי 2010 (IDT)

לפי מיטב הבנתי, הרעיון ברישום מקורות, מעבר להוספת אמינות לערך, היא לאפשר לקוראים לגשת למקורות אלה ולקרוא אותם בעצמם, ובכך גם להרחיב את הידע שלהם. השאלה איך הדבר הזה יעשה לגבי מקורות שאינם זמינים לציבור הרחב Hanay • שיחה 19:10, 22 ביולי 2010 (IDT)

שאלת הזמינות אינה רלוונטית, מאחר ולמרבית הסרטים הללו כל אחד מאיתנו יכול להגיע בלחיצת כפתור באמצעות השלט של ספק הכבלים, בסלון ביתו או בכל חדר שיבחר. מהות השאלה נוגעת למדיה – אנחנו משתמשים בהערות שוליים במקורות שרוב הציבור אינו יכול להגיע אליהם ממילא, ולכן נדרש בהחלטה האחרונה כי הכותב יצהיר שקרא במו-עיניו את החומר, במקרה זה ראה סרט ו/או הרצאת וידאו ולא מאמר מילולי. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:04, 22 ביולי 2010 (IDT)

כיוזם ההחלטה בעניין המקורות אני יכול לומר שהתמריץ שלי לא היה להקשות ולהכביד, אלא למנוע מצב בו יש ערך עם מקורות שלא נקראו ולכן אינם מהימנים. עם מקורות לא כתובים העניין הוא שונה, שקשה קצת ליצור אליהם הפנייה ואסמכתא אקדמית. אני חושב שמה שראוי הוא להוסיף הערה בדף השיחה של הערך, שיכולה גם לפרט קצת מעבר לאסמכתא (כגון תוכן הסרט, אך גם היכן ניתן להשיגו, מתי שודר וכולי) ודאי שאין לפסול את המקור כמקור, וצריך רק לחשוב על הדרך הנאותה לשלבו. אלמוג 20:15, 22 ביולי 2010 (IDT)

סרט שהוצג בערוץ ההיסטוריה ומשמש כמקור, הוצג בעבר. איך אני יכולה בלחיצת כפתור להגיע אליו? לי לא ברור Hanay • שיחה 20:18, 22 ביולי 2010 (IDT)

לא לכל מקור את יכולה להגיע ממילא. הנה דוגמה: אני משתמשת המון ב-Encyclopedia of Geology שניתן להגיע אליה דרך ScienceDirect אם אתה נרשם או יש לך גישה מאיזה מאגר מידע אוניברסיטאי, או לרכוש תמורת $1,632.00 באמזון. אף אחד לא מערער על כך שהאנציקלופדיה הזו מהווה מקור אמין, גם אם רק אני קראתי את הפרקים שאני מקשרת אליהם בהערות שוליים. סרטי תעודה, דוגמת הסידרה כיצד נוצר כדור הארץ, זמינים הרבה יותר מהאנציקלופדיה, ומופיעים בה כמה מן הגאולוגים שכתבו מאמרים באנצילופדיה לגאולוגיה. נכון שאי-אפשר להגיע אליהם בלחיצה על קישור, אבל הם זמינים לכל. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:22, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני מסכים שלא כל מקור נגיש, לעתים מדובר בספרים נדירים או כתבי עת שאזלו מהשוק. ובכל זאת צריך לעשות מאמץ לתת מירב הפרטים שיוכלו לעזור למי שחפץ לחפש את המקור ולקרוא או להאזין. בברכה. ליש - שיחה 20:27, 22 ביולי 2010 (IDT)

לשמחתי הרבה אני גרה בקרבת אוניברסיטת חיפה הכוללת ספריה מדהימה המרכזת במקום אחד ספרים בכל נושא שהוא. הספריה מאפשרת לכל אחד להיכנס ולקרוא. לכן, כאשר המקור הוא ספר, יש סיכוי רב שאני אמצא אותו בספריה הזאת. במקור שהוא סרט, איןHanay • שיחה 20:34, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני יכולה להניח שיש לך טלוויזיה? אם כן, הרי שגם הסדרות שאני מדברת עליהן נגישות לך. כמובן שגם שאר מקורות הווידאו שלי זמינים: כל מה שצריך לעשות הוא לקנות אותם, כמו את האנציקלופדיה. למשל, שתי סדרות ההרצאות הראשונות כאן מצויות ברשותי, ובאופן דומה ניתן לרכוש סדרות טלוויזיה שלמות. האם לקשור לאתר בו ניתן לרכוש את הסרטים? לא בטוחה, מאחר ומדובר באתרים מסחריים, כמו שלא אקשר לאמזון, להראות שספר מסויים אכן קיים וניתן לרכישה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:38, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני לא מצליחה להבין, איך סדרות ששודרו בעבר זמינות בכל עת. אבל אולי יש טכנולוגיה שאני לא מודעת לה, המאפשרת זאת לכל אחד בכל עת גם ללא קשר לחברה שדרכה הוא רואה את ערוצי הטלוויזיה. ספרים בספריה לעומת זאת מחכים על המדף לכל אחד Hanay • שיחה 20:43, 22 ביולי 2010 (IDT)

הטכנולוגיה קיימת: שידורים חוזרים וגיהוץ של כרטיס אשראי, אבל זה פיספוס של העניין. השאלה שלי לא נוגעת לאיך את יכולה לראות את הסרטים אלא על איך מוסיפים בערכים תכנים המופיעים בהם. למשל, אם קראתי מאמר המציין עובדה מסויימת – אוכל בנקל לקשר למאמר. אבל, אם באחד הסרטים מספר אותו חוקר על הדרך בה הגיע למידע, על השאלות ששאל, על עבודת הצוות שמאחורי המסקנות המופיעות במאמר, על הטעויות שעשה בדרך, ואם יש בסרט המחשה ויזואלית שאינה קיימת במאמר – הייתי רוצה שתהיה לי אפשרות להוסיף מידע זה בערך וגם לספר איפה שמעתי/ראיתי אותו. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:52, 22 ביולי 2010 (IDT)

ליש ואלמוג, איך הייתם נוהגים במקרה כזה? האם הייתם מוסיפים הערת שוליים לטענה המופיעה בסרט כזה, בפירוט שם החוקר, שם התוכנית והחברה שהפיקה אותה? האם הייתם מוסיפים את פרטי המקור בדף השיחה? מה תהיה הדרך הנכונה לנהוג במקורות כאלה, כמובן מבלי לוותר עליהם? דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:59, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני חושב שפירוט בדף השיחה, ואולי אם ההסתמכות מאוד כבדה, והטענה שנויה במחלוקת או מסובכת, אפשר לחשוב על פורמט בערך עצמו, אבל הקדימות היא לדף השיחה, לדעתי. אלמוג 21:08, 22 ביולי 2010 (IDT)

ניסיתי לדון בדבר בשיחת ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#שימוש במידע ממקור לא כתוב. המידע שהציג האלמוני עונה, לראייתי, על הדרישות הביבליוגרפיות. אני מבין מדוע מקורות כאלה נחשבים פחות, אך קשה לי להסכים עם זה, משום שהם מביאים את המידע האנציקלופדי, לעתים לא פחות מספר. מהרצאות אני יותר מסתייג, משום שהתיעוד שלהן קשה יותר, וייתכן כי ההרצאה הייתה מיועדת לקהל מסוים. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ב באב ה'תש"ע • 21:18, 22 ביולי 2010 (IDT)

לגבי הרצאות אני מסכימה איתך, ומתכוונת להישען רק על הרצאות מתועדות בווידאו או אודיו הניתנות לצפייה/האזנה ו/או רכישה (שלא לדבר על הורדות לא חוקיות, המהוות צורה אחרת של זמינות, וכמובן שלא אפנה אליהן). אגב, הרצאות מטבען מיועדות לקהל מסויים, ועדיין נחשבות בעיני למקור מוסמך כל עוד המרצה מומחה לנושא ההרצאה. הנה דוגמה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 21:27, 22 ביולי 2010 (IDT)

באופן כללי מקור צריך לענות על שתי דרישות בסיסיות: נגישות (כלומר שניתן לוודא את שנטען שכתוב בו) ומיהמנות (כלומר שהמידע אמין). לאור שתי דרישות אלו להלן השקפתי על הנושא:

1. אין שום בעיה בהסתמכות על מקורות אקדמאיים הזמינים במאגרי מידע אוניברסיטאים או ספריות אוניברסיטאיות, אך לא זמינים לקהל הרחב.
2. כל מקור נגיש לציבור הרחב, גם אם הוא צריך להזיז את עצמו ולהתאמץ כדי להשיגו, למשל על ידי נסיעה לארכיון פתוח, עונה על דרישת הנגישות.
3. מקורות לא-כתובים מהווים בעיה כמקורות משניים, לא רק בגלל קושי טכני בציטוט מדוייק, אלא בעיקר מכיוון שהם עצמם אינם אלא צורה נגישה (לפחות לכאורה) לחומר משני המוצג, לרוב, בידי לא מומחים. כלומר מדובר על גורם מתווך בים הצופה לבין המקור, ומוטב לדלג עליו ולגשת למקור עצמו. זה יופי של מקור ללימוד עצמי ולהרחבת אופקים, אבל לא לכתיבה מוסמכת.
4. מכיוון שכך מקור שכזה לוקה בהיבט המהימנות שלו. לרוב לא מדובר בתוצאה סופית שנבחנת על ידי מומחים, בניגוד, למשל, למאמר שעבר ביקורת עמיתים.
5. זו גם בעיה עם הרצאה. הרצאה היא צבריו של מומחה (במקרה הטוב). לעתים בפורום של מומחים (כנס אקדמאי) ולעתים לא (למשל בפני קהל רחב). ההרצאה עצמה לא נבחנה. אם עלו הסתייגויות בדיון - הן לא תופענה בטקסט ההרצאה. לא רק זאת, אלא שלעתים קרובות הרצאה איננה אלא הצגה של רעיונות ראשוניים, בלתי אפויין, בדרך להפוך למאמר או לספר.
6. לא בכדי בעוד שניתן למצוא בספרות מקצועים ציטוטים של הרצאות שניתנו בכנסים, הרי שממעטים לעשות זאת ככל שניתן, ולעתים קרובות זה משמש להראות את עמדתו של הדובר בלבד, ובהיעדר מקורות כתובים קיימים, לא כי זה נוח יותר.

מכיוון שכך לדעתי אין להפוך את השימוש בהרצאות כמקור להרגל רווח. אין להשתמש בסרטים דוקומנטריים כמקורות גם כן. יש להסתפק במקורות כתובים וזמינים. לא חסרים כאלו. אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 22:18, 22 ביולי 2010 (IDT)

סרט הוא כמו ספר ורק צורת איכסון המידע שונה. אם הסרט מהימן הוא כמו ספר מהימן. אם הסרט נגיש על ידי הזמנתו ו/או קנייתו מתחנת השידור או המפיקים, אינו שונה בכך מספר נגיש. מה שדרוש זה למצוא את הנוסח המתאים לרישום פרטי זהוי של הסרט, של מפיקיו ושל מפיציו. בברכה. ליש - שיחה 23:19, 22 ביולי 2010 (IDT)

מזה 4 שנים אני כותב מאמרי מדע פופולרי ולשם כך השגתי אלפי מאמרים: קרוב ל100% מהמאמרים שנזקקתי להם. מה שאין PDF בגוגל סקולר ניתן למצוא לרוב בדף הבית של החוקר באתר האוניברסיטה שלו. מה שלא נמצא גם שם אני מקבל תמיד כשאני שולח מכתב קצרצר לחוקר (אודה לך על עותק ממאמרך "השפעת ההתחממות הגלובלית על יללות חתולים"...). מעולם, כאמור, לא שילמתי על מאמר, לא הטרחתי עצמי לשם כך לספריה כלשהי ולא עשיתי דבר שאינו זמין בהחלט וחוקי בהחלט. אם ראית אזכור למחקר מעניין בסרט דקומנטרי חפש לפי שם החוקר והנושא ושפע מאמרים שעברו ביקורת עמיתים יהיו על מחשבך. אשמח לסייע בעצת בעל נסיון לשם כך. יורם שורק - שיחה 23:36, 22 ביולי 2010 (IDT)

סרט איננו כמו ספר. לא רק בגלל שהמדיום לא מאפשר את אותם הדברים (אורך, עומק, סימוכין, דקויות, רוחב היריעה, הגבלה לאמצעים ויזואליים, קצב פרישת הטיעון ועוד), אלא מכיוון שסרט, גם סרט דוקומנטרי טוב, לא עובר את אותה ביקורת שעובר ספר עיון. אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 23:45, 22 ביולי 2010 (IDT)

אני מסכים באופן חלקי עם אורי. מאוד צרם לי האזכור דקי בערוצי טלוויזיה פופולרים כמקור מידע. אלו לאו דווקא מקורות מדעיים. בערוצים שכאלו יש כל מני תוכניות - חלקן רציניות יותר וחלקן פחות, חלקן מתעמקות יותר וחלקן נגישות יותר לצופה ההדיוט (לעתים רבות, אני). אי אפשר ללכת "על עיוור" ולהסתמך על כל תוכנית שמשודרת שם, בדיוק כפי שלא ניתן לקחת כל ספר בספריה ולהסתמך עליו - לא כל ספר מתאים לשמש כמקור ברמה הדרושה. האם הבדיקה שמבצעים אודות עובדות המופיעות במאמר במגזין Nature היא אותה בדיקה שמבצעים בשביל להציג עובדות בערוץ ההיסטוריה? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:56, 22 ביולי 2010 (IDT)

כמה הערות: יורם, אולי לא הסברתי את עצמי נכון, אבל אין לי כוונה להחליף מאמרים בסרטים, אלא רק להוסיף להם. אני יודעת להגיע למאמרים ולספרים, רק שלא הכל מצוי בהם. כמו שכתבתי למעלה, לפעמים ה"צבע" המעניין מופיע דווקא בסרטים הללו: איך הגענו למה שהגענו, איפה טעינו, איך והיכן התרחשה פריצת הדרך ומי בצוות עשה מה, וכמובן המחשה ויזואלית שלא תמיד מתאפשרת במאמרים, למשל אנימציה – שבמקרים רבים ממחישה תהליכים הרבה יותר טוב ממילים, למשל גאולוג בסרט הנמצא בשטח ומראה לך באצבע בדיוק למה הוא מתכוון במאמר, או מסך מחשב המראה את פעולתה של תוכנה המריצה מודל וממחישה בכמה שניות מה שקשה להמחיש בדרכים אחרות. מסתבר שלא הכל מילים, ולפעמים נחוצות תוספות, המחשה והעשרה שרק יתרמו (לדעתי) לערכים גאולוגיים, שרבים מתקשים להבין. זהר, אני לא הולכת "על עיוור" ודווקא בודקת בציציות. למשל, כמה סדרות של ה-BBC בנושא גאולוגיה נכתבו ע"י פרופ' איאן סטיוארט שגם מגיש אותן, ואי-אפשר לומר עליו שהוא לא גאולוג רציני. באחד הסרטים שלו הוא מראה אגם לוע, ומסביר בצורה הכי פשוטה איך אפשר להסיק מהתקרשות הלבה על פניו איך החל התהליך הראשוני של טקטוניקת הלוחות עוד כשכדור הארץ היה מותך. לא קובע, רק מסביר. פשוט מדהים לראות את זה. ועדיין, אני מדגישה שוב: המידע בסרטים שהייתי רוצה לקשר אליו הוא לא המהות אלא עזר נוסף להמחשה, שעשוי להיות זמין לקוראים וברור להם יותר מאשר מאמר אקדמי. דבר נוסף: גם מאמרים אקדמיים שעברו ביקורת עשויים לכלול מידע מתיישן ומידע שמקורו בטעות. עם זאת, אנחנו מקשרים אליהם כדי להגיד: פלוני טוען דבר-מה, ולעומתו מוסיפים דעות מנוגדות ומקשרים גם אליהן. באותו אופן ניתן לגשת גם למידע המצוי בסרטי תעודה. בואו נאמר בפשטות: יש דרכים להוסיף מידע מרחיב ומעשיר לערך, מידע המצוי ברשותי והרחיב והעשיר את דעתי, אני רק רוצה לדעת איך רצוי או מקובל לשתף בו קוראים. דקי • שיחה • לא רק בז'... 00:34, 23 ביולי 2010 (IDT)

אני חושב שצריך לעשות סדר - ראשית, אין ספק שישנם סרטים (ואפילו במיוחד של ה-BBC) שיכולים לשמש כמקורות מידע מעולים. הכל כרוך בשיקול דעת. מה שאני חושש ממנו הוא שאם נסכים על נקודה זו, נפתח הדלת לשימוש בכל תוכנית ותוכנית מערוצים, בואי נקרא לזה "עממיים יותר", כמקור. כמובן, גם בערוצים שכאלה יכולים להיות תכנים מעולים וברמת אמינות נהדרת - אבל יותר קשה לבחון אותם במסגרת זו. אז את יודעת, ואני סומך עליך - אבל לא כולם בעלי הכישורים שלך ולא תמיד כה קל לוויקיפדים אחרים לאמתם (זה דורש זמינות לערוץ המתאים בשעה המתאימה וכן הלאה). זה ההבדל - הרי אין ספק שגם אי אפשר לקחת מכל הבא ליד במאמרים אקדמים - אבל יותר קל לנו לבדוק אותם במקרה של ספק.

אבל יותר חשוב לעשות סדר בשאלה - לְמה דרושים לך הסרטים? האם זה בתור "הוכחה" לטענה מסויימת? זו יכולה להיות, במקרים מסוימים, בעיה. מנגד, זה בתור הערת שוליים שמרחיבה מעט על הכתוב - מדגימה אותו, כפי שאמרת - "עזר נוסף להמחשה". זה סיפור אחר לגמרי. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 00:40, 23 ביולי 2010 (IDT)

האפשרות השנייה: המחשה והדגמה, לא הוכחה. הייתי רוצה לאפשר הרחבה של המידע באמצעות הסרטים וההרצאות, שמטרתם הסבר והמחשה של תופעות מסויימות ולא רק המידע המדעי גופא (שעליו כאמור איני מוותרת). גם לי, שמבינה קצת בגאולוגיה, היה קל יותר להבין תופעות מסויימות לאחר צפייה בסרטים ובהרצאות, מה שלא תמיד היה נכון בקריאת המאמרים לבדם. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:04, 23 ביולי 2010 (IDT)

בואי נאמר, בזהירות מתונה, שהפניה לסרטים וכד' לצורך המחשה היא מקום בו ניתן להיות יותר גמישים מאשר הפניה אליהם כמקורות לטענה. אני לא חושב שלמישהו יש השגות עקרוניות בנושא זה, כל עוד מופעל שיקול דעת ראוי. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 01:10, 23 ביולי 2010 (IDT)

כמובן שלא כמקור לטענה. עם זאת, חשוב לי, גם כאשר מדובר בסרט תעודה, לאפשר ל"מומחים" לדבר. כלומר: בסרטים אלה מתארחים המדענים האמיתיים, אלה שהגיעו לאותו מידע, רק שבמקרים רבים בסרט הם מוסיפים מידע שלא קיים במאמרים. כדי להוסיף מידע זה בערך עלי להוסיפו כהערת שוליים, להבנתי. דוגמה: סייסמולוגית היסטורית חוקרת רעידת אדמה עצומה במאה הרביעית. היא מגיעה למסקנה שמדובר ברעידות אדמה נפרדות, אבל על הדרך בה היא גילתה זאת היא מספרת בסרט, ולא במאמרים שנכתבו בעקבות הגילוי. אולי יום אחד היא תכתוב ספר אוטוביוגרפי שיספר על החוויה, אבל אני מסופקת אם היא תעשה זאת. איך אני יכולה להוסיף את המידע הזה לערך, לא כקביעה כי אכן התרחשו כמה רעידות אדמה ולא אחת גדולה, אלא המידע הנוגע לדרך בה היא "עלתה" על העניין, מה עורר את חשדה, מה היא חקרה ואיך היא הגיעה למסקנה המדוברת? כאשר מדובר במידע נוסף שכזה, כמובן שאני חייבת לקשר למקור המידע, במקרה זה – סרט תעודה, לא? דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:28, 23 ביולי 2010 (IDT)

הערה קטנה: סרטים של NG וערוץ ההיסטוריה יכולים להיות מקור מידע מצוין להשכלה כללית, אבל לעיתים יש בהם טעויות ואי-דיוקים, חלקם בגלל הניסיון לפשט ולהנגיש לקהל הרחב והלא מומחה, ואחרים בגלל חוסר מקצועיות של עורך הסרט בנושא המדובר. לדוגמה: ב-NG הייתה סדרה על מבני-על מהעבר, בהם קתדרלת שארטר (בקדימון היא תורמה לקתדרלת צ'ארטרס (Chartres). הסרט היה נחמד אבל בשחזור הקתדרלה היה פגם קטן שרק מומחים יכלו לעלות עליו: כאשר הם הציגו את הקתדרלה אחרי שרובה הושלמה ב-1220 ונחנכה ב-1260 הצריח הצפוני היה צריח Flamboyant שנוסף רק במאה ה-16. במאה ה-13 הצריח על אותו מגדל היה שונה ופשוט יותר. המקור לטעות היה שהשחזור התבסס על הקתדרלה כפי שהיא נראית כיום, מבלי לדעת שהצריח הצפוני הוא תוצאה של שיפוץ מאוחר יותר. לכן, כמו כל מקור - כבדהו וחשדהו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:06, 23 ביולי 2010 (IDT)

אני לא מכיר מספיק את סדרות הטלוויזיה עליהן מדברת דקי, אבל מהיכרות עם החומרים המשודרים בערוץ ההיסטוריה אני יכול לומר כי כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכל סרט, יש אי-דיוקים, שגיאות, בלבולים, ומידע חסר או מוטה.

תוכנית טלוויזיונית יכולה לשמש מקור בוויקיפדיה, כאשר היא מקור ראשוני (לדוגמה, ראיונות שאינם מצויים באופן אחר) אבל בכל מקרה אחר, כפי שכתבו MathKnight הגותי, זהר דרוקמן, אורי ואחרים, הוא בעייתי מאוד. הבעייתיות נובעת, לטעמי לפחות, מכמה סיבות:

1. האמירות או ההמחשות בסרט טלוויזיה או בהרצאה מובאות ללא אסמכתאות ברורות. אם מבקשים להסתמך עליהן לצורך המחשה (כמו במקרה שדקי ציינה), זה לא בעייתי. בכל מקרה אחר, זה שימוש במקור שאמינותו אינה ידועה.
2. גם אם מומחה ידוע שם "חתום" על סדרה, אין לנו ידיעה אם אותו מומחה ידוע אכן "חתום" גם על דיוק כל העובדות המוצגות בסדרה. לעתים קרובות, זה אינו המצב ולעתים, המומחה משמש עזר לחיזוק יוקרת התוכנית, ואינו מעורב בהכרח בכל התהליכים ומפקח באופן מובהק על כל מילה.
3. גם כאשר מומחה ידוע שם מפקח על התהליך ומקפיד על כל מילה (וזה די נדיר) יש תהליכים שונים הקשורים בהפקת סרט שאינם נתונים בידיו בהכרח. לדוגמה, עריכה יכולה להציב אמירה מסוימת של מומחה - אמירה אמינה לחלוטין כשלעצמה - בהקשר לא נכון, מטעה או מסולף.

הייתשלהדוס - שיחה 20:08, 24 ביולי 2010 (IDT)

הכל נכון, ואני מסכימה עם בדיקה לעומק – כפי שאני נוהגת בכל מקור, אף-על-פי שבכוונתי להשתמש בהם ככלי-עזר והרחבה ולא כמקור לאימות טענה מדעית. עם זאת, מה ששאלתי הוא איך להוסיף מקורות אלה, מאחר ולא ניתן לקשר ישירות לסרטים ולהרצאות: האם כהערת שוליים בציון פרטים מלאים של התוכנית ושל הדובר המסויים, כמו כל הערת שוליים שאינה קישור ישיר? האם בדרך אחרת? זו למעשה השאלה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:41, 26 ביולי 2010 (IDT)

נראה לי - שם הסדרה, מספר פרק (אם רלוונטי), שם הדובר (אם מדובר בראיון), חברת ההפקה, שנת ההפקה. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 17:13, 26 ביולי 2010 (IDT)

לדעתי צריך לקבוע פורמט קבוע. אפילו עם נעזוב שנייה את תוכניות המדע, אין ספק שיש מקרים בהם מדיה ויזואלית היא מקור מצוין (קומנטרי של סרטים וראיונות עם אישים הן שתי דוגמאות בולטות). אין סיבה שלטקסטים כתובים יהיה סטנדרט ולזה לא. נוי - שיחה 17:50, 26 ביולי 2010 (IDT)

נוי, ברוך שובך ונכון, זה בדיוק מה שאני שואלת – איך לעשות זאת. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:12, 27 ביולי 2010 (IDT)

Kicking off the 2010-2011 fundraiser

Hi All,

I'd like to begin a conversation about the 2010-2011 Fundraiser, which isn't slated to launch for a few months, but for which we'd like to get community involvement early and often. As you no doubt are aware, the strategic plan calls for the "many small gifts" model to be the centerpiece of our funding strategy, so our community fundraiser is one of the key methods by which we finance and underwrite the operations of the projects. The fundraiser this year will probably, as in earlier years, be primarily banner driven. We're going to have a strong emphasis on testing and iterating ideas, with a defined methodological testing plan.

But the most important part of what we - all of us - are going to need to do is what this community has always been good at: thinking, researching, and iterating.

With that in mind, it's important to identify people who want to help. Of course, anyone's welcome to join in and help at any time, but there's a definite need for people who are willing to be deeply involved from now to the wrap up... people who want to be creative but rigorous, innovative but willing to learn from the past, and most of all, to serve as an active part of the team working on this fundraiser. There will, of course, be Foundation staff deeply involved in this, but there's a real need for people from the community to step up and help us design this thing.

If you're willing to help, would you add your name to http://meta.wikimedia.org/wiki/Fundraising_2010/Committee We'll be in contact - soon - to get things started.

Thanks,

Philippe Beaudette

הם מחפשים חברי קהילה רציניים שמוכנים להשקיע מזמנם למסע ההתרמה הבא. להבנתי, הם מחפשים מתנדבים יצירתיים שיוכלו להציע רעיונות חדשניים משלהם. אם כבר אנחנו עוסקים בנושא הזה, מעניין האם ואיך ניתן לברר כמה קוראים שלנו תרמו לעומת שפות אחרות... ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:43, 23 ביולי 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הם רוצים כסף ומחפשים מי שיכול לעזור להם להשיג. מי אם יכול, שירשם בלינק ‏Ori‏ • PTT‏ 23:54, 23 ביולי 2010 (IDT)

יוני, לא הבנתי אותך - אתה מתכוון כמה ישראלים תרמו לעומת העולם? ‏ • Itzike‏ • שיחה 02:39, 24 ביולי 2010 (IDT)

כן. יש נתון כזה? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:50, 24 ביולי 2010 (IDT)

כ-30 אלף דולר לקרן ישירות, וכ-20 אלף דולר דרך העמותה (כאשר מחצית הולך לקרן) ‏ • Itzike‏ • שיחה 09:13, 27 ביולי 2010 (IDT)

הערה חשובה: בשנה הקרובה תעסוק קהילתנו ועמותתנו בגיוס כספים נרחב עבור ויקימניה הקרובה בחיפה. חשוב לקחת גם את זה בחשבון. ‏עמיחי • שיחה 21:23, 24 ביולי 2010 (IDT)

מה הערך של ערכי כבישים?

אני רק שואל: מה הערך האנציקלופדי של כבישים שאינם ראשיים (למעט כביש חוצה ישראל, כביש הבקעה וכביש החוף)? במיוחד אני תמה על חשיבותם האנציקלופדית של צמתים ומחלפים. האם כל מליוני המחלפים בכבישים הבינעירוניים בעולם הם בעלי חשיבות אנציקלופדית? ויקיפד ~ אהמ ~ בית המשפטים העליון 20:02, 28 ביולי 2010 (IDT)

ערכי כבישים הם בין הערכים השימושיים והראויים ביותר בוויקיפדיה, והם נותנים תמונה ראויה של ההיסטוריה של ארץ ישראל ומדינת ישראל, של הגיאוגרפיה שלה, ושל התעבורה שלה, אם הם נכתבים כהלכה. אלמוג 20:06, 28 ביולי 2010 (IDT)

בהחלט שימושי. כאשר מדווחים ברדיו שנחסם קטע מכביש X, מי שיש לו גישה לאינטרנט יכול לבדוק בוויקיפדיה איפה זה. חובבשירה - שיחה 06:43, 29 ביולי 2010 (IDT)

זו לא המטרה של כתיבת אנציקלופדיה, אבל אני מסכים שנעזרתי בזה יותר מפעם אחת . כמובן שאם זו הייתה התועלת היחידה, היינו משאירים את נושא הכבישים למדריכי מפה למיניהם. כאמור, ערכי הכבישים מלמדים הרבה על מדינתנו, מעבר למידע על הכביש עצמו. אלמוג 08:06, 29 ביולי 2010 (IDT)

האם ערכי הטלוויזיה שלנו מלמדים אותנו על ההיסטוריה של המדיה שלנו? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 08:13, 29 ביולי 2010 (IDT)

אלו מהם הכתובים היטב שעוסקים אכן בטלוויזיה ולא בטריוויה חסרת משמעות - כן. אלמוג 15:44, 29 ביולי 2010 (IDT)

אלמוג, אני לא מתווכח איתך אלא באמת שואל: יש לך ערך טוב על כביש, לשם ההדגמה, שמלמד אותנו רבות על ההיסטוריה הארצישראלית, על הגיאגוגרפיה ועל התעברוה שלה?

ומה עם צמתים ומחלפים? ויקיפד ~ אהמ ~ בית המשפטים העליון 16:03, 29 ביולי 2010 (IDT)

דוגמאות לערכי כבישים המלמדים אותנו היסטוריה: כביש 1, כביש הגבורה, כביש 60. דוגמה נגדית: כביש 40. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 18:03, 29 ביולי 2010 (IDT)

נסה את כביש הצפון. לטעמי כל ערך על כביש הכולל היסטוריה ראויה, ופירוט ראוי של הצמתים והמחלפים מהיכן יוצא הכביש ולהיכן הוא מגיע, נותן ערך מוסף של לימוד על ההיסטוריה הגאוגרפיה והתעבורה של ארצנו, אלא שלכביש הצפון היסטוריה מעניינת במיוחד. אלמוג 18:35, 29 ביולי 2010 (IDT)

אין צורך להפריז בחשיבותם של ערכי הכבישים, הם לא הערכים החשובים ביותר בוויקיפדיה, אבל בהחלט יש להם מקום, והם בוודאי מועילים יותר מדיונים במזנון. עידו • שיחה 09:43, 30 ביולי 2010 (IDT)

בשלישית, מה עם צמתים ומחלפים? ויקיפד ~ אהמ ~ בית המשפטים העליון 16:24, 30 ביולי 2010 (IDT)

כמו צמתים ומחלפים, הם מקשרים בין ערכי הכבישים, כמובן. ‏JavaMan‏ • שיחה 17:20, 30 ביולי 2010 (IDT)

יש צמתים ומחלפים עם היסטוריה ייחודית, אך גם הרגילים - מלמדים על הנדסת התחבורה בארץ וכן על ההנדסה האזרחית בכלל. וכמו שאיש הג'ווה אמר - מקשרים בין כבישים. כמו כן, אני מוצא אותם עוזרים לקורא הודות לאיורי המחלפים שמספק משתמש:בן-ציוןממ ועל כך מגיע לו שאפו גדול. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:20, 30 ביולי 2010 (IDT)

(אני אמרתי את זה בחצי חיוך :) ‏JavaMan‏ • שיחה 02:48, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אלבומי מוזיקה- יש מקום לערך?

די דומה לשאלה של סרטי הקולנוע, אבל האם יש מקום לערכים של אלבומי מוזיקה? סך הכל, ישנם אלבומים אשר חובה שיהיה להם ערך כיוון שהם מפורסמים ביותר. מצד שני, האם גם לאיזה אלבום אולפן של להקה פחות מוכרת (קחו לדוגמה את להקת המטאל סבטון ואת אלבום האולפן החדש שלה Coat of Arms) מגיע ערך? סך הכל הערכים הם קצרים למדי שרשום בהם 3-4 משפטים על האלבום ואת רשימת השירים+קרדיטים. יש מקום לערכים כאלה? SharpImpact - שיחה 22:32, 31 ביולי 2010 (IDT)

כמו הכבישים, לא? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:28, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

כן, שאלה די דומה רק שאלבומי מוזיקה לועזית לא ממש מלמדים על ההיסטוריה של ארצנו. באופן אישי אני חושב שיש מקום לערכים כאלה, כיוון ואם מישהו רוצה לדעת עוד על אלבום מסוים (כמו המתשתתפים באלבום/תאריך יציאה/רשימת שירים/עטיפה) הוא יוכל לפנות לויקיפדיה במקום להתחיל לחפש ברשת האינטרנט את הפרטים אותם הוא רוצה למצוא. בכל מקרה, אני מביא את השאלה אל הקהילה בשביל התייעצות... דעתכם? SharpImpact - שיחה 11:14, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

לטעמי כל אלבום שיצא במסגרת חברת תקליטים מוכרת זכאי לערך. מוזיקאים הינם אמנים, ואלבומיהם הם יצירותיהם. באותו אופן שבו יצירות אמנות כגון ציורים, פסלים וסרטים זכאיות לערך, כך גם אלבומי מוזיקה. עמרי • שיחה 11:29, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אבל מה עם אלבומי מוזיקה לועזית? יש יותר מדי בשביל זה. ישרון - שיחה 12:03, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אז? אתה רומז שניתן העדפה לאלבומים עבריים מאשר ללועזיים? זה שגוי ולא מוקבל. בנוסף, רוב האלבומים הלועזיים (או לפחות אלה שנכתבים עליהם ערכים) זוכים להצלחה גדולה בהרבה מאלה של העבריים, וזה כמובן מסיבה ידועה. עמרי • שיחה 12:10, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

לגבי האלבומים הלועזים, אי-אפשר שלא לכתוב עליהם ערך רק בגלל מספרם הרב. אין המטרה היא ליצור לכולם ערך, אלא ליצור ערך כאשר המשתמש רוצה- אם אני אוהב אלבום, אני אכתוב עליו ערך. כנ"ל לגבי להקות- אם יש להקה שאני ממש אוהב, אני יכול להרחיב עליה ועל האלבומים שלה ובכך לתרום. SharpImpact - שיחה 12:16, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

נראה לי סביר לתת עדיפות כלשהי לאלבומים עבריים בויקיפדיה העברית, כשם שאנחנו מפרטים יותר בערכים הנוגעים לארץ ישראל ולמדינת ישראל יותר מאשר בערכים הנוגעים למדינות אחרות. ונראה לי שאם יש אלבום נידח שיצא בקוסטה ריקה ששלושה אנשים בארץ שמעו עליו - הוא לא ראוי לערך גם אחד מהשלושה הוא עורך בויקיפדיה. אבל בכל מקרה אני לא אתעקש על זה. כי בגדול אני מכליל. ישרון - שיחה 12:51, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא רוצה לתקוף אף אחד, אבל למה לפתוח דיון אם מי שפתח אותו לא מתנגד לכך, זה נראה לי קצת מיותר. אני מסכים עם עמרי, למרות שאני כעורך פחות מעדיף לכתוב על ערכים כאלו. אליסף • TRUE BLOOD • שיחה 12:57, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

ממש לא ישרון. הערכים על ישראל מפורטים יותר רק כי יש יותר כותבים שעוסקים בהם, ולא משום סיבה אחרת. אם יש אלבום על קוסטה ריקה שרק שלושה שמעו עליו בארץ, אבל הוא האלבום המוצלח בכל הזמנים שם אז הוא ראוי לערך. אם גם בקוסטה ריקה שמעו עליו רק שלושה אז הוא לא ראוי, בדיוק כשם שאלבום ישראלי ששמעו עליו רק שלושה לא ראוי. דניאל ב. 13:51, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים. העדיפות כביכול שניתנת לערכים ישראלים נובעת מתוך עניין של הוויקיפדים הישראלים בארצנו, ולא מתוך מתן עדיפות מכוונת. Botend - שיחה 03:20, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

לפי הערכתי אם מישהו יכתוב ערך על המקביל הצ'כי של אברהם טל (זמר) תוך שניות תתנוסס בראש הערך תבנית חשיבות. ישרון - שיחה 22:01, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

ככל הידוע לי, הנוהג הוא שעל כל אלבום שיצא במסגרת חברת תקליטים מסחרית (לא הוצאה עצמית) ניתן ומותר לכתוב ערך. השאלה היא האם באמת יש טעם לכתוב ערך לכל אלבום, כאשר יש אלבומים עבורם אין כמעט מה לכתוב חוץ מלמלא את תבנית {{אלבום}} ורשימת השירים. פיתרון חלקי לבעיה זו נמצא בערכים Draconian וסונטה ארקטיקה, בה יש שימוש בתבנית {{דיסקוגרפיה}} המתארת את האלבום ומאפשרת מספר מילים על האלבום עצמו. ערכים אלה כוללים את כל אלבומי הלהקה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:00, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

אבל מה תעשה עם להקות שהוציאו 20 אלבומים? לדוגמה - איומי האמאסאקי? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 19:48, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

אפשר לפתוח ערך אלבומים של X ולנסות לסדר את תבניות הדיסקוגרפיה בטבלה בת מספר עמודות (למשל 4 אלבומים בשורה) כדי לחסוך בגלילה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:56, 2 באוגוסט 2010 (IDT)