ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/מספר טיפולוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מִסְפָּר טִיפּוֹלוֹגִי (או מספר נוסחאי) הוא מספר בעל מבנה טיפולוגי (ערוך לפי מערכת הטיפוסים), כלומר מספר המבוסס על קרבה והטיה לסימנים או תופעות מסוימות, ומייצג תכונות מהותיות המשותפות למובאות הנושאות את ספרה זו. המספר הטיפולוגי הוא בעל משמעות ייחודית בהתאמה לתרבות, דת, מיתוס ותקופה בהם הוא מופיע. המספר הטיפולוגי משמש כמספר בעל משמעות סמלית ולאו דווקא כמותית, ופעמים רבות הוא במשמעות סמלית בלבד ולא כמותית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור]

מספר טיפולוגי מאופיין בשימושו כנוסחה בתוך מערכת נתונה, כשהוא מופיע בה שוב ושוב בהקשרים שונים. הופעה זו, החוזרת ונשנית, עשויה להעיד על כך שהמספר הוא טיפולוגי ובעל משמעות מיוחדת למערכת זו, ועל כן ייתכן שהופעת המספר אינה מקרית או שרירותית. קיימות מערכות שונות, שלכל אחת מהן מספרים טיפולוגיים שונים. המערכות הן תלויות מצע, תרבות וזמן, ועל פיהן נקבע איזה מהמספרים הם טיפולוגיים. מספרים רגילים במערכת מסוימת יכולים להיות טיפולוגיים במערכת אחרת, וכן להֶפך.

מספרים טיפולוגיים ביהדות[עריכת קוד מקור]

במקרא[עריכת קוד מקור]

במקרא, המספר שבע מאובחן כמספר טיפולוגי חזק, כלומר שיש בו משמעות טיפולוגית חזקה ומובהקת; למספר זה קיימים מופעים והקשרים רבים בתנ"ך, וכך גם המספרים 12, 40 ו-70[1]. אף מספרים אלו הם מספרים טיפולוגיים חזקים. מספרים טיפולוגיים נוספים בתורה הם שלוש ו-10[2]. למספרים טיפולוגיים אלו יש ביהדות משמעות עמוקה בעלת תוכן פנימי, שורשי, סמלי, רעיוני או ערכי, וכך גם הם מפורשים רבות בדברי חז"ל שמבארים בתלמוד או במדרש משמעויות והקשרים פנימיים למספרים הטיפולוגיים שבתורה. עם זאת, חז"ל לא שללו את היות המספר כמדויק וכפוף למציאות, אלא - אדרבה - בדרך כלל חייבו את המספר כמדויק[3]. יש גם הטוענים לנטרל את המשמעות הטיפולוגית, על מנת להישאר כפוף לדיוק המספרים[4]. בהרחבה מדברי חז"ל ואילך - אל הגאונים, הראשונים והאחרונים (בעיקר מקרב בעלי הדרש) - ניתן למצוא משמעות טיפולוגית למספרים רבים בתורה[5].

בחז"ל[עריכת קוד מקור]

בספרות חז"ל ניתן למצוא מספרים טיפולוגיים אחרים, כמו המספרים ארבע, 13 ו60, שאלו מספרים טיפולוגיים חזקים; וכן את המספרים שבע, 10, 24, 100, 300, 400, 500 ("ת"ק") ו-1000[6]. לעיתים מופיעים בחז"ל מספרים טיפולוגיים שמשמשים כלשון גוזמה חז"לית, והמספר הנקוב הוא ללא משמעות מציאותית נספרת, אלא רק טיפולוגי. גם בדברי חז"ל רבים ממפרשי חז"ל רואים לרוב את המספר החז"לי כמדויק דווקא, או כמדויק בנוסף על היותו טיפולוגי[7].

משמעות[עריכת קוד מקור]

למספרים הטיפולוגיים ביהדות קיימים משמעויות עמוקות שונות, בעלות אופי של קדושה, שלמות וכוללניות.

הפרשנות הטיפולוגית ביהדות מופיעה כבר בחז"ל, ומבין המפרשים המאוחרים יותר שבולטים בפרשנות זו ניתן למנות את המהר"ל מפראג, וכן מתנועת החסידות.

מספרים טיפולוגיים בתרבויות[עריכת קוד מקור]

המספר 7 הוא מספר טיפולוגי חוצה גבולות, ומוכר בכל התרבויות הגאוגרפיות וההיסטוריות. גם המספר שלוש משמש בתרבויות רבות כמספר טיפולוגי. בתרבויות אירופיות, מצוי גם המספר 12 כמספר טיפולוגי.

מילה מנחה[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מילה מנחה

ניתן למצוא גם תופעה בה מילה, שורש או ביטוי מסוימים חוזרים ונשנים על עצמם מספר טיפולוגי של פעמים. התופעה, שנחשבת לאלמנט ספרותי, מקנה למילה, לשורש ולביטוי משמעות וחשיבות יתירה. מילה המופיעה בצורה זו מכונה "מילה מנחה". התופעה קיימת ביצירות שירה ופרוזה כלליות, ובעיקר היא מופיעה באופן ניכר במקרא. אצל חוקרים רבים מילה מנחה יכולה להיות כשחוזרת על עצמה מספר פעמים, אף אם אינו מספר טיפולוגי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ על המספר 70 כמספר טיפולוגי במקרא, ראה במאמרו של פרופ' משה צפור, בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה, באתר אוניברסיטת בר-אילן, פרשת ויגש תשנ"ט. וראה שם כי חז"ל ראו ב"שבעים נפש" מספר מדויק, ולאו דווקא טיפולוגי.
  2. ^ המספר שלוש, אם כי מופיע רבות כמספר טיפולוגי, לא תמיד ניתן לקבוע או לזהות זאת באופן מוצק, משום שהמספר הוא מספר ראשוני נמוך, ועל כן קיימת בו סבירות גבוהה יותר להופיע כמספר שרירותי או מקרי ללא משמעות טיפולוגית.
  3. ^ ראה גם במאמרו של פרופ' משה צפור, בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה, באתר אוניברסיטת בר-אילן, פרשת ויגש תשנ"ט.
  4. ^ ראה דניאל משה לוי, מקרא וארכיאולוגיה, נספח מ"ז, ירושלים תשע"א, עמ' 240.
  5. ^ ראה לדוגמה גם אצל הרס"ג על דברי אלקנה (ספר שמואל א', פרק א', פסוק ח'): "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים", שמתרגם "מן כת'יר מן אלולאד" (=מילדים רבים).
  6. ^ ניתן לראות דוגמה להופעת הספרות ארבע, שבע ועשר כמספרים טיפולוגיים במשנה, מסכת אבות, פרק ה'.
  7. ^ וראה עוד בערך לשון גוזמה בחז"ל.

קטגוריה:מספרים קטגוריה:סמלים