ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיזם זה פעיל

שלום שלום! כאן מרוכז מיזם הכתיבה על יהדות ביתא ישראל בוויקיפדיה העברית. ביכולתך לערוך דף זה ולשוחח עליו.

ברוך השם אלוהי ישראל
תרבות | ספרות | ניגונים | חולין | אישים | תולדות הקהילה | תולדות אתיופיה | עלייה
בית לאברהם | שיתופי פעולה | מקורות | מעבדה | טיוטות | איך לכתוב?
חידון ביתא ישראל על שם יעקב גטה ז"ל
פורטל ביתא ישראל
Cquote2.svg

ליהודים בצפון.
נימצא נא יחד. יש לנו כח וחכמה רק כאשר אנו מכירים זה את זה.
פרסמו נא את הלחנים שלנו ואת פירושינו לספרים הקדושים.
נדרתי נדר לבקר בירושלים.
בואו לקראתי או שאלך לקראתכם.
אל תאשימוני שאני מפחית בכבוד השבת מכיון שלמען התורה מפחיתים מהתורה.
אני עני ואין לי במה לממן את מסעי. אשמור את השבת עד הים.
אני יודע לפרש את כל כתבי הקודש ואף את הברית החדשה של הנוצרים.
אפשר למוצאני באקסום באמצעות אנטואן.

Cquote3.svg
יא איינה מיזה, דברים שנשבע אנטואן ד'אבדי (אנ') לפרסם באירופה, 1848
Facebook icon.jpg
בקרו גם בדף הפייסבוק של המיזם

קהילות ביתא ישראל (יהדות אמהרה ותיגראי) אינן מוכרות היטב לציבור קוראינו בישראל ובתפוצות. רבים שמעו על מבצע שלמה, אך לא על התרבות המפוארת, המלחמות ואיומי השמד שהיו מנת חלקם של ביתא ישראל, בייחוד מאז ימי יהודית המלכה לפני כאלף שנים. בהתאם לכך, גם הידע הקיים כיום בוויקיפדיה על קהילות ביתא ישראל לוקה בהיקפו ובעומקו. מיזם הכתיבה נועד ליצור מאגר מידע מקיף, נגיש ומוסמך על מורשת ביתא ישראל. בטווח הארוך, מאגר מידע מסוג זה עשוי לסייע בהתמודדות עם גילויי הגזענות והדעות הקדומות כלפי בני הקהילה.

P beta israel.png

תוכן עניינים

היימנות[עריכה]

מקורות: מנהגים דתיים במגזר יוצאי אתיופיה

ערך ראשי: היימנות

מחזור החיים[עריכה]

נישואין[עריכה]

טהרה[עריכה]

ערך ראשי: טומאה וטהרה בביתא ישראל

אירוח[עריכה]

קשר עם העולם[עריכה]

  • אתנקון - אל תיגע בי
  • החלב של שבת - הסדר הלכתי לפרה של יהודי בעדר מעורב המצוי בהשגחת רועים נוצריים או מוסלמים
  • נכסי מלוג - חלוקת ולדות צאן ובקר בין הבעלים היהודיים לבין הרועה הנוצרי או המוסלמי

הדימוי העל-טבעי של היהודים בעיני שכניהם[עריכה]

נדרים והתרתם[עריכה]

נזירות[עריכה]

אבל[עריכה]

מסגיד[עריכה]

ערך ראשי: מסגיד או בית קודוס (ביתא מקדס) או בית צולות (צלות בית)

מקומות קדושים[עריכה]

פרופ' תמרת עמנואל מנה עשרים ושלושה מקומות קדושים, בהם שישה עשר מקומות הקשורים במעשי קדושים ושבעה שסיבת קדושתם לא ידועה לו. השתטחות על קברים אינה נהוגה מאחר וקבר הוא מקום טמא, אך פרופ' עמנואל רשם כמה מקומות קבורה בהם בכל זאת נהוג להתפלל. יונה בוגלה מציין מספר מעיינות שפרצו בעקבות מותו של קדוש באותו מקום, ובמימיהם נהוג לטבול.

מחזור השנה[עריכה]

ערך ראשי: לוח השנה של ביתא ישראל - לוח השנה העברי, לפי קידוש הלבנה דומה ללוח השנה הקראי

חודשי השנה[עריכה]

חגים שנתיים[עריכה]

ערך ראשי: חגי ומועדי ביתא ישראל

מעמדות[עריכה]

שעווה וזהב[עריכה]

ערך ראשי: שעווה וזהב או סאם אנה וורק

סיפורי עם[עריכה]

מקור: ת' אלכסנדר וע' עינת (עורכות), תָּרַת, תָּרַת: סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה, תל אביב, 1996

ערך ראשי: תרת תרת

פתגמים[עריכה]

מקור מרכזי: דני בודובסקי, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה

ערך ראשי: קס בקס אונקולל באיגרו יהדל (אט אט תהלך ברגליה הביצה)

ספרות[עריכה]

ערך ראשי: מצהף קדוס

ספרי קודש שאין עליהם ערך[עריכה]

ספרי חולין[עריכה]

ניגונים[עריכה]

מושגי יסוד[עריכה]

אורחים וסולמות[עריכה]

מושגים משלימים בתורת השירה[עריכה]

כלי נגינה[עריכה]

מקור: en:Music of Ethiopia#Musical instruments

כלי נגינה לשירת קודש[עריכה]

  • נגרית - נֶגַרית - ייחודי לביתא ישראל. תוף חבית הסגור משני צדדיו בעור בהמה טהורה - פרה, פר או עז. תכליתו "לפתוח את הלב ולהסביר את המילים"
  • קצ'ל - קַצְ'ל או מֶטְק- ייחודי לביתא ישראל. נועד לתאם בין מבצעי התפילה במקצב חמש שמיניות.
  • צנצל - צֶנַצְל - מנוגן בו זמנית עם הקַצְ'ל.

כלי נשיפה (אנ')[עריכה]

כלי מיתר (אנ')[עריכה]

נבל וכלי פריטה[עריכה]

כינור וכלי קשת[עריכה]

מצלתיים וכלי הקשה (אנ')[עריכה]

שירת קודש[עריכה]

ערך ראשי: שירת הקודש של ביתא ישראל

פיוטים[עריכה]

מקור ראשי: פיוטי ביתא ישראל באתר הזמנה לפיוט

מקור נוסף: יצחק גרינפלד, קטעים ומילים שאינם בלשון געז בתפילות ביתא ישראל, פעמים, 58, חורף תשנ"ד, עמ' 136-129

פיוטי סיגד[עריכה]

ערך ראשי: פיוטי סיגד

קינות לתשעה באב[עריכה]

פייטנים מרכזיים[עריכה]


ניגונים לארועים מיוחדים[עריכה]

שמחות[עריכה]

אבלות[עריכה]

שירת מלחמה[עריכה]

ניגוני חולין[עריכה]

שירי ערש[עריכה]

אתיופיק[עריכה]

ג'[עריכה]

ד'[עריכה]

מוקדש למולטו אסתטקה (אנ')

ח'[עריכה]

ט"ז[עריכה]

כ'[עריכה]

מחול[עריכה]

מונחי יסוד[עריכה]

הרכבי מחול בישראל[עריכה]

סגנונות מחול[עריכה]


חולין[עריכה]

מטעמים[עריכה]

ערך ראשי: מאכלי ביתא ישראל

מקורות:

המטבח האתיופי[עריכה]

גידולים מרכזיים[עריכה]

מאכלי חג[עריכה]

בשרים[עריכה]

  • קואנטה - קוּאַנְטַה - פרוסות בשר דקות, מומלחות, מפולפלות, מיובשות בתלייה בצל (להבדיל מקארנה דה סול (אנ') הנחשף לשמש) במשך כשבועיים.

ווט[עריכה]

  • ווט - ווֶט (אנ') - נזיד מתובל, בשרי או צמחי. האינג'רה נבצעת ביד ימין ונטבלת בווט או נכרכת סביבו לגורשה (גוּרְשַה)

מאכלים צמחיים[עריכה]

חטיפים[עריכה]

תבלינים ורטבים[עריכה]

(פלפל שחור, שום, זרעי שמיר, מנטה, קינמון, אגוז מוסקט וכורכום)

  • ברברה - בֶּרְבֶּרֵה (אנ') - תערובת תבלינים חריפה, משמשת ברטבים למאכלים בשריים וצמחוניים.
  • גשו - גֵשוֹ (אנ') - צמח דמוי כשות אותו מייבשים וטוחנים לאבקת תיבול המשמשת בהכנת הטלה (משקה).
  • ביקל - ביקל - תבלין המשמש בהכנת הטלה (משקה).

בונה[עריכה]

ערך ראשי: בונה (אירוח) או בון (אירוח) - טקס שתיית בּוּנַה עם האורחים

משקאות משכרים[עריכה]

תוקול[עריכה]

ערך ראשי: תוקול - בית המשפחה

כלי בישול[עריכה]

כלי נשיאה[עריכה]

  • מטניה - מַטְנִיה - כלי חליבה מדלעת, ממנו נמזג החלב לכוסות דלעת המוגשות לאורחים עם הגעתם.
  • גררה - גְרֵרֵה - דלעות מעובדות למיכלי חלב ונוזלים אחרים
  • צ'ילפה - צִ'ילְפַה - תרווד להוצאת נוזלים, עשוי מדלעת
  • מדיגה - כד חרס גדול, קשור ברצועות עור, לנשיאת מים

כלי קיבול[עריכה]

  • גן (כלי) - גַן - כלי חרס גדול לאכסון נוזלים (מים, שמן, בירה)
  • דהונו - כלי בוץ מרובעים או עגולים לאגירת מוצרים יבשים - גרעיני תבואה וקטניות (חומוס, עדשים)
  • גותרה - מכלי בוץ קטנים יותר לשימור קפה, מלח ופלפל אדום

מכתשים ואבני ריחיים[עריכה]

  • מוקצ'ה - מכתש גלילי גדול מעץ או מברזל
  • וופצ'ו - לוח אבן אופקי שעליו טוחנים בעזרת אבן נוספת

ריהוט[עריכה]

  • מסוב - מעמד קלוע המשמש להגשת מזון
  • סנדוק - ארגז הבגדים, החפצים והתכשיטים הנשמר בידי אבי המשפחה
  • מדב - ספסלים לישיבה

מוצרים[עריכה]

חרשות ברזל[עריכה]

אריגה[עריכה]

קדרות[עריכה]

למה נחוצה הטלה?

לבוש[עריכה]

דגמים[עריכה]

נטלה[עריכה]

  • נטלה או שמה - בגד עליון, מעיל, טלית, עטיפה ושמיכה. אופן ההתעטפות בה מסמל את מעמדו ואת מצב רוחו של הלובש

מלבושי גברים[עריכה]

מלבושי נשים[עריכה]

מקור: תמונה של לבוש מסורתי לאישה

  • מטפחת - מבדילה בין נשים נשואות לפנויות
  • קמיס - שמלה
  • מקנת - חגורה - מפרידה בין החלק העליון הטהור לחלק התחתון הטמא
  • שיבשבו - שרוולים ארוכים וגזורים - בהשפעה אירופאית
  • זגול - שרשרת קונכיות לקישוט מנשא התינוק
  • זגול - שבלולים זעירים לקישוט

שיטות אריגה[עריכה]

פיתפית (אנ') המקביל לפתות

אישים[עריכה]

בתקופות קדומות[עריכה]

תקופת ההישרדות[עריכה]

בעידן הנאורות[עריכה]

בעלייה הראשונה לארץ ישראל[עריכה]

קסים[עריכה]

אחרים[עריכה]

הוגים בישראל[עריכה]

נבחרי ציבור[עריכה]

ראו גם: מנהיגי עבר בעדה, שליחי עלייה

ילדי פייטלוביץ'[עריכה]

שירה ונגינה[עריכה]

משוררים בישראל[עריכה]

זמרים ונגנים בישראל[עריכה]

זמרים באתיופיה[עריכה]

מקורות: Category:Ethiopian female singers , Category:Ethiopian male singers

נגנים באתיופיה[עריכה]

מקורות: Category:Ethiopian musicians

בימי קדם[עריכה]

בימינו[עריכה]

אמנים[עריכה]

תיאטרון[עריכה]

שחקנים[עריכה]

הצגות[עריכה]

צילום[עריכה]

ספורט[עריכה]