ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי עתיקות בדרום הארץ/תחרות 2017

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אתרים ארכיאולוגיים בדרום הארץ[עריכת קוד מקור]

מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה העלאת תמונה


20-1344-101 מנזר גבעות בר Giv'ot Bar Monastery מנזר מהתקופה הביזנטית שהתגלה באתר, ובו קפלה המרוצפת פסיפסים. גבעות בר
31°21′24″N 34°45′22″E / 31.3566°N 34.756197°E / 31.3566; 34.756197
Upload button heb.png


20-0099-101 הר רומם Mount Romem מנזר מהתקופה הביזנטית שהתגלה באתר, ושרידי קבר וקו חומה מהתקופה הכלכוליתית. מצפה רמון
30°30′52″N 34°36′34″E / 30.51444°N 34.60957°E / 30.51444; 34.60957
Upload button heb.png


20-9999-101 בית הכנסת העתיק במעון Maon Synagogue בית הכנסת העתיק שוכן בחורבת מעון שהיא אתר ארכאולוגי השוכן ליד צומת מעון, ממזרח לקיבוץ נירים שבנגב הצפון-מערבי וכ-20 ק"מ מדרום לעזה. במקום שכן יישוב יהודי בשם מעון המזוהה עם "מנואיס" שבמפת מידבא. היישוב הגיע לשיאו בתקופה הביזנטית במאות ה-5 וה-6, אולם למעט שרידי בית כנסת, כל שנותר ממנו הוא בור מים ושני מבנים. בית הכנסת נחשף בעת סלילת הכביש הסמוך בשנים 1957-1958. המבנה ידוע בעיקר בזכות רצפת הפסיפס הצבעונית שבו, שהשתרעה על פני אולם התווך שלו. קיבוץ נירים
31°19′44″N 34°24′32″E / 31.328889°N 34.408889°E / 31.328889; 34.408889
Maon-synagogue-225.jpg
Upload button heb.png


61-0772-100 תל אשדוד Tel Ashdod תל אשדוד הוא אחד מהתלים הגדולים בארץ ישראל ושטחו 380 דונם. שטח זה כולל את האקרופוליס (80 דונם) ואת העיר התחתונה (300 דונם). התל שוכן במרחק של כ-5 ק"מ מחוף הים התיכון[1] וחולש על דרך הים (וִיָה מָרִיס). התל מתנשא לגובה של 10 מטרים מעל גובה פני הים.
31°45′23″N 34°39′29″E / 31.7563612855°N 34.658074856°E / 31.7563612855; 34.658074856
Tel Ashdod 087.jpg
Upload button heb.png


61-0070-100 חורבות אשדוד - ים Ashdod Yam אשדוד-ים הייתה עיר מסחר משגשגת עם נמל עמוק-מים שנקראה בשם היווני אזוֹטוֹס פאראליוֹס, ותועדה במפת מידבא. העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, בין המאה ה-8 למאה ה-11 - התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים שנמצאים לחופה הדרומי של אשדוד, וביניהם מצודת אשדוד-ים הגדולה שמכונה בערבית קלעת אל-מינה. חפירות ארכאולוגיות נערכו באתר על ידי יעקב קפלן בשנים 1968-1965. בחפירות נתגלו כמה ממצאים וביניהם חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית בארץ ישראל. ההנחה כי מצודה זו, בדומה למצודות שנמצאו ביבנה ים ובאשקלון נועדו להגנה מפי פלישות מהים התיכון. בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהביזנטית.
31°46′49″N 34°37′16″E / 31.7803213044°N 34.6211416545°E / 31.7803213044; 34.6211416545
Ashdod Yam 1.JPG
Upload button heb.png


71-7100-100 אשקלון, תל אשקלון Tel Ashkelon שרידי עיר מבוצרת (2 ק"מר). על קו חוף הים. בעיר נחשפו חומות, שער בנוי מלבנים, מקדשים, ומבנים מנומנטליים. ראשית החפירות החלו ע"י לידי סטנהוף 1815. כיום החפירות נערכות ע"י משלחת בראשות ל"א סטייגר.
31°40′54″N 34°33′48″E / 31.6816994427°N 34.563333696°E / 31.6816994427; 34.563333696
Upload button heb.png


71-7100-101 אשקלון, אפרידר וברנע Ashkelon, Barnea, Afridar שרידי ישוב בקרבת חוף הים. במקום נערכו חפירות לראשונה על-ידי זאן פרו ב1955. האתר נפגע במהלך השנים. במקום נחשפו שרידי מבנים, בורות חפורים בכורכר, יסודות מבנים עגולים וקברים (ב"ת II). כן נחשפו גתות (ביזנטיות) ושרידי כנסייה.
31°40′48″N 34°33′49″E / 31.6799417273°N 34.5635039653°E / 31.6799417273; 34.5635039653
Upload button heb.png


61-0619-100 בית גוברין Bayt Jibrin עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין. נזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) כ"בית גברי", ובמקורות חז"ל כ "בית גובריא". משמעו של השם בארמית הוא "בית הגברים", וע"פ המדרש ישבו במערות סביב היישוב ענקים, ומכאן שמה. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על בית גוברין ומרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית.
31°36′20″N 34°53′54″E / 31.6054287559°N 34.8983211719°E / 31.6054287559; 34.8983211719
ביתגוברין01.JPG
Upload button heb.png


61-0619-101 תל מראשה Maresha אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה. שטחו של תל מרשה הוא כ-24 דונם בלבד, אך סביבו מתפרשים שרידים במרחב של כ-400 דונם המכונים "העיר התחתית". התל נחפר לראשונה בשנת 1889 על ידי שני ארכאולוגים בריטים, פרדריק ג'ונס בליס ורוברט מקאליסטר, מטעם הקרן לחקירות ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund). עיקר הממצאים מרוכזים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול שבטורקיה. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על מרשה ועל בית גוברין הסמוכה כאתר מורשת עולמית.
31°35′44″N 34°53′58″E / 31.5955108685°N 34.8994072805°E / 31.5955108685; 34.8994072805
Sidonian Burial Caves 036.jpg
Upload button heb.png


61-1265-100 תל בית מרשם, תל בית מירסים Tel Beit Mirsim התל נחפר בין השנים 1933 ל-1936 בידי ויליאם אולברייט, ונחשפו בו שכבות יישוב מהתקופות הכנענית הקדומה, התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית. אולברייט הציע לזהותו עם דביר המקראית, אך יש החולקים על זיהוי זה
31°27′21″N 34°54′35″E / 31.455775°N 34.909846°E / 31.455775; 34.909846
Upload button heb.png


61-1265-101 חורבת בית עלם Hurvat Beit Elem שרידי עיר גדולה ומבוצרת על גבעה. לתל צורת פרסה, בחלק הצפוני היישוב הקדום - ב"ק III-II והברזל II. בחלק הדרומי השרידים מהתקופה הרומית ואילך. בשטח נראים מערות חצובות, קברים חצובים, מתקנים תעשייתים. באר מים ממערב לתל (49/2).
31°33′41″N 34°56′47″E / 31.5613436859°N 34.9464947472°E / 31.5613436859; 34.9464947472
Upload button heb.png


61-0037-100 תל חסי Tell El-Hesi שרידי עיר גדולה על גדת נחל אדוריים. בחפירות שנערכו בתל, נחשפו שרידי חומה, שער, מצודה (מצרית?), בורות איכסון, מבנים קדומים, רובעי מגורים ובתי קברות.
31°32′56″N 34°43′46″E / 31.5489973081°N 34.7294776315°E / 31.5489973081; 34.7294776315
Tell el Hesy - Israel c. 2009 -1.jpg
Upload button heb.png


61-0024-100 תל לכיש Tel Lachish שרידי עיר מבוצרת על גבעה, בגדה הדרומית של נחל לכיש. בחפירות שנערכו בתל, נחשפו חומות, שערים, סוללת מצור, מחסנים, ארמון מלכותי, מקדשים, מבני מגורים, באר מים, אורוות, רובעי מסחר ומתחם מבוצר. סביב התל נחשפו מערות קבורה רבים.
31°33′50″N 34°50′49″E / 31.5638093284°N 34.846845365°E / 31.5638093284; 34.846845365
Tel Lachish1.JPG
Upload button heb.png


61-0016-100 תל בורנה Tel Burna שרידי עיר - מצודה על גבעה נישאת, בגדה הצפונית של גוברין. בחלק העליון של התל, על-פני השטח נראים שרידי מצודה רבועה שעומדת לגובה - 10-6 נדבכים. למרגלות התל משתרעת עיר תחתית. מצד צפון-מזרח מצויים בתי הקברות של העיר.
31°37′48″N 34°52′24″E / 31.6298973373°N 34.8734709251°E / 31.6298973373; 34.8734709251
Upload button heb.png


62-0099-100 מצד שער רמון Metsad Saharonim חאן נבטי (42 X 42 מ') עם חדרים סדורים סביב חצר מרכזי. החאן נבנה ע"י הנבטים באמצע המאה ה-א' לספירה והמשיך להיות בשימוש עד לתחילת המאה ה-ג' לספירה. חלק מהחאן היה בשימוש (אולי ע"י הצבא הרומי) במאה ה-ד' -ה' לספירה.
30°36′17″N 34°56′19″E / 30.6048238533°N 34.9385337747°E / 30.6048238533; 34.9385337747
Upload button heb.png


61-0564-100 מחצבת רבדים Revadim שרידי יישוב קדום על גבעה מדרום לנחל תמנה. המחצבה פגעה קשות בשרידים הקדומים. בחלק הצפוני נחשפו במחשופי המחצבה. בחלק הדרומי נחשף רכוז של כלי צור ועצמות בעלי חיים ממינים שונים, ביניהם צלע של פיל ועצמות חזירים.
31°47′12″N 34°49′18″E / 31.7865832882°N 34.8217066035°E / 31.7865832882; 34.8217066035
Upload button heb.png


61-0067-100 אור הנר Or HaNer שרידי מבנים, חצרות מוקפות גדרות אבן, ממערב לגבעה נחשף שרידי קבר מעוטר.
31°32′43″N 34°35′50″E / 31.5452816301°N 34.5973346979°E / 31.5452816301; 34.5973346979
Upload button heb.png


62-0602-100 חורבת מעון Maon Synagogue שרידי יישוב על תל, על-פני השטח נראים יסודות מבנים, בורות מים, מתקנים תעשייתים ואבני בנייה. בעקבות סלילת כביש נחשפה רצפת פסיפס ששיכת לבית כנסת, זו נחפרה בשנת 1957-8. בעיר היה מרכז צבאי חשוב של קו הביצורים - הלימס.
31°19′47″N 34°24′03″E / 31.3296030743°N 34.4009582562°E / 31.3296030743; 34.4009582562
Upload button heb.png


62-0976-100 תל ערד Tel Arad שרידי עיר גדולה ומרכזית בחלק המזרחי של בקעת באר שבע. בחפירות שנערכו בעיר (במשך 18 עונות) נחשף מרכז עירוני גדול מהאלף השלישי לפנה"ס. העיר הייתה מוקפת חומה. בחלק הגבוהה נחשפה מצודה ממלכתית עם מקדש. כן נחשף ארכיון.
31°16′53″N 35°07′38″E / 31.2812722448°N 35.127089084°E / 31.2812722448; 35.127089084
Tel arad all.JPG
Upload button heb.png


62-1342-100 חורבת ערוער Aruar שרידי עיר על תל בגדה הצפונית של נחל ערוער. בתל נערכו חפירות שחשפו שרידי יישוב מסוף ימי בית ראשון.ומסוף ימי בית שני. באחד השטחים נחשף בית מידות גדול, ועשרים וחמש ממגורות. למרגלות התל מצויים שרידי מבנים.
31°09′08″N 34°58′44″E / 31.1521231787°N 34.9789667662°E / 31.1521231787; 34.9789667662
Upload button heb.png


62-0396-100 תל משוש Tel Masos שרידי עיר גדולה על הגדה הצפונית של נחל באר שבע. באתר נערכו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו מתחם מתק. ב"ת II, מצודה ברזלית, מנזר נסטוריני-ביזנטי.
31°12′49″N 34°57′58″E / 31.2136565098°N 34.9662279619°E / 31.2136565098; 34.9662279619
Upload button heb.png


62-1268-100 חורבת יתיר Hurvat Yatir שרידי יישוב מדרום לנחל יתיר. על-פני השטח נראים אבני בנייה ופריטים אדריכליים, יסודות מבנים. בורות מים, מבנה ציבורי וקברים. באתר נערכו חפירות שחשפו שרידי כנסייה עם רצפת פסיפס.
31°21′11″N 35°00′59″E / 31.3531842157°N 35.0165012615°E / 31.3531842157; 35.0165012615
Upload button heb.png


62-1268-101 חורבת ענים Anim שרידי יישוב ביער יתיר. בין בתי החורבה, נמצאו בית כנסת, מסגד, רצפות פסיפס, בורות מים ומערות קבורה.
31°21′08″N 35°04′06″E / 31.3522936908°N 35.0683461386°E / 31.3522936908; 35.0683461386
Anim Synagogue IMG 7842.JPG
Upload button heb.png


62-1059-100 תל מלחתה Tel Malchata שרידי עיר גדולה בחלק המזרחי של בקעת באר שבע, למרגלות התל משתרעת העיר מהתקופות המאוחרות (60 דונם). בתל נערכו חפירות החל משנת 1967.
31°13′03″N 35°01′34″E / 31.2174514135°N 35.026141982°E / 31.2174514135; 35.026141982
Upload button heb.png


62-1349-100 חורבת דרגות Hurvat Dargot
31°18′13″N 35°04′42″E / 31.3036460492°N 35.0782899575°E / 31.3036460492; 35.0782899575
Upload button heb.png


62-1340-100 נחל בוקר Nahal Boker שרידי יישוב על שלוש גבעות בשפולי הר חלוקים וסמוך לנחל בוקר. בחפירות נחשפו שרידי מבנים עם חצרות ומכלאות. בקרבת מקום חצובים ספלולים ובנויים רגמים. במורד המזרחי של השלוחה חצובות מערות ששימשו למגורים.
30°54′34″N 34°47′28″E / 30.9093070367°N 34.7912462425°E / 30.9093070367; 34.7912462425
Upload button heb.png


62-1151-101 מואה Moa (Nabataeans city) עיר נבטית באזור הערבה צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר. היא פעלה כתחנת מעבר בדרך הבשמים בממלכת הנבטים בתקופה הרומית. ביישוב היה חאן וסביבו מרכז ציבורי. במקביל, התפתחה במקום חקלאות ענפה. בפי הבדואים ששכנו באזור נקרא היישוב בשם "מוית עוואד".
30°32′29″N 35°09′40″E / 30.541389°N 35.161111°E / 30.541389; 35.161111
Moa.JPG
Upload button heb.png


62-2200-101 מעלה עקרבים Scorpion's Pass דרך תלולה ומפותלת בנגב המזרחי, מדרום למכתש הקטן, בקטע המרכזי של כביש 227. המעלה שימש עורק תחבורה עיקרי בין באר שבע לאילת מאז סלילת הכביש במקום ב-1927 ועד 1956, אז נסלל כביש מעלה העצמאות (כביש 40). בראש המעלה ניצבת אנדרטה בצורת צריח (סמל חיל ההנדסה הישראלי) שהוקמה לזכר הנופלים במבצע לוט ב-1950. מעל לאנדרטה, בראש המצפה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים בטבח מעלה עקרבים שאירע ב-17 במרץ 1954.
30°54′24″N 35°07′53″E / 30.90660°N 35.13126°E / 30.90660; 35.13126
Ma'aleh Akrabim.jpg
Upload button heb.png


62-0031-103 רחובות בנגב Rehovot BaNegev עיר נבטית עתיקה, על דרך הבשמים, באזור הנגב ליד נחל שונרה וחולות שונרה. כיום יש באזור מחנה של צה"ל בשם "מחנה הר קרן".
31°01′48″N 34°33′57″E / 31.029906°N 34.565707°E / 31.029906; 34.565707
Upload button heb.png


62-0031-102 חורבת סעדון Horbat Sa`adon אתר ביזנטי לא חפור שנמצא בנגב הצפוני, כ-8 ק"מ מדרום מערב לחלוצה וכ-4 ק"מ מצפון מזרח לרחובות בנגב. שוכן בגדה הדרומית של נחל סעדון. השם סעדון הוא עיברות של השם הערבי של האתר ח'ירבת א-סעדי.
31°01′45″N 34°36′28″E / 31.02911°N 34.60781°E / 31.02911; 34.60781
Upload button heb.png


62-0031-101 חלוצה Haluza עיר נבטית, כ-20 ק"מ דרומית-מערבית לבאר שבע. העיר הוקמה במאה ה-3 לפנה"ס כתחנה לאורך דרך הבשמים. היא שגשגה בתקופה הנבטית ובתקופה הרומית, והייתה לבירת מחוז בתקופה הביזנטית. הנצרות החלה חודרת לעיר במאה ה-5, ובניגוד לערים אחרות בנגב, חלוצה לא ננטשה עם הכיבוש הערבי. העיר השתרעה על שטח של יותר מ-1,000 דונם ונראה שלא נהרסה אלא נקברה ברובה מתחת למעטה של חול. בשנת 2005 הוכרזה חלוצה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.
31°05′55″N 34°39′12″E / 31.09850°N 34.65346°E / 31.09850; 34.65346
Khalasa.jpg
Upload button heb.png


62-0031-991 חורבות עבדת Avdat עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים. מרכז העיר (האקרופוליס) שוכן בהר הנגב, על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה העתיק מצפון לדרום, וממזרח לכביש 40. הוא נישא לגובה של 655 מטר מעל פני הים, ומשקיף על סביבתו מרום של כ-80 מטר. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם, והיא ניצבת כיום במרכזו של גן לאומי בשטח של 2,100 דונם.
30°47′39″N 34°46′24″E / 30.794167°N 34.773333°E / 30.794167; 34.773333
Avdat-v.jpg
Upload button heb.png


וויקישיתוף[עריכת קוד מקור]

  1. ^ איתן אבניאון, "אשדוד", המילון האנציקלופדי של המקרא, תל אביב: איתאב, מרץ 2003