ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/גנים לאומיים בדרום הארץ/תחרות 2018

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גנים לאומיים בדרום הארץ[עריכת קוד מקור]

מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה העלאת תמונה


62-0246-001 גן לאומי הבשור (פארק אשכול) Eshkol National Park גן לאומי אשכול הידוע גם בשמות פארק אשכול וגן לאומי הבשור, נמצא בנגב הצפוני, ליד כביש 241, בין צומת אורים לצומת מעון, ממזרח לערוצו של נחל הבשור. שטחו של הגן הוא כ-3,000 דונם. זהו גן לאומי אשר הוקם על ידי הקרן הקיימת ומוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. הגן נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה של ישראל בשנות השישים. למרות היותו מקושר למועצה אזורית אשכול בשל שמו ובשל קרבתו הגאוגרפית למועצה אזורית זו, נמצא הגן בשטח המוניציפלי של מועצה אזורית מרחבים אשר הייתה גם שותפה להקמת הפארק.
31°18′28″N 34°29′34″E / 31.307714°N 34.492671°E / 31.307714; 34.492671


62-2200-001 שמורת טבע המכתש הגדול HaMakhtesh HaGadol מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.
30°56′00″N 34°59′00″E / 30.933333°N 34.983333°E / 30.933333; 34.983333




62-2560-001 גן לאומי תל ערד Tel Arad תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-10 ק"מ מערבית לעיר ערד. התל שוכן בבקעת ערד ממזרח לבקעת באר שבע, וגובהו 576 מטר מעל פני הים. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימינו. בתקופת הברזל הגנה ערד על הדרך המרכזית שעברה מירושלים, חברון, ערד לכיוון חורבת עוזה וים המלח.
31°16′51″N 35°07′30″E / 31.280833°N 35.125°E / 31.280833; 35.125


62-0099-001 מכתש רמון Makhtesh Ramon מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם. הוא מצוי בישראל ומהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב. נופו של מכתש רמון הוא ייחודי. על קצה המכתש מצויה העיירה מצפה רמון.
30°36′09″N 34°50′08″E / 30.602458°N 34.835587°E / 30.602458; 34.835587


62-0099-002 שמורת טבע הר הנגב Negev Mountains הר הנגב הוא אזור הררי בנגב, שיא גובהו 1,037 מטר בהר רמון, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום מדינת ישראל. באזור נמצאת העיירה מצפה רמון, בגובה 850 מ' מעל פני הים. האקלים ששורר שם הוא חם ביום וקר מאוד בלילה (הטמפרטורות יורדות בו בחורף לעתים קרובות אל מתחת ל-0) ויבש (ממוצע המשקעים הוא 86 מילימטרים לשנה). שלג יורד בו כפעם בשנה ולעתים אף יותר. באזור אין נחלי איתן; נחלי האכזב הבולטים שם הם נחל צין (השני בגודלו בנחלי האכזב בארץ, שנשפך אל ים המלח), נחל רמון (המנקז את מכתש רמון ונשפך לנחל נקרות), ונחל נקרות (שנשפך לנחל הערבה).
30°30′09″N 34°38′20″E / 30.502611°N 34.63875°E / 30.502611; 34.63875


62-0885-001 עין עבדת Ein Avdat עין עבדת הוא מעיין בהר הנגב, הנובע בנחל עבדת, מיבליו של נחל צין.
30°49′31″N 34°45′48″E / 30.825344°N 34.763317°E / 30.825344; 34.763317


62-0885-002 אחוזת הקבר של דוד בן גוריון Tomb of David Ben-Gurion אחוזת קבר בן גוריון - קברי דוד בן גוריון ורעייתו פולה בגן הלאומי עין עבדת
30°49′31″N 34°45′48″E / 30.825344°N 34.763317°E / 30.825344; 34.763317


62-0885-003 גן לאומי שבטה Shivta שבטה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר שבנגב. שבטה הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9, עת שכנה על דרך הבשמים העתיקה ולאחר מכן הייתה יישוב חקלאי. האתר הוא גן לאומי. בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.
30°53′N 34°38′E / 30.88°N 34.63°E / 30.88; 34.63


62-0885-004 גן לאומי עבדת Avdat עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים. מרכז העיר (האקרופוליס) שוכן בהר הנגב, על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה העתיק מצפון לדרום, וממזרח לכביש 40. הוא נישא לגובה של 655 מטר מעל פני הים, ומשקיף על סביבתו מרום של כ-80 מטר. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם, והיא ניצבת כיום במרכזו של גן לאומי בשטח של 2,100 דונם.
30°47′39″N 34°46′24″E / 30.794167°N 34.773333°E / 30.794167; 34.773333


62-2042-001 שמורת טבע עין גדי Ein Gedi עין גדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.

השמורה משתרעת בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, על שפת ים המלח. השמורה ממוקמת בבקעת ים המלח, שהיא חלק מהשבר הסורי אפריקני.


31°27′00″N 35°23′00″E / 31.45°N 35.383333°E / 31.45; 35.383333


62-2042-002 גן לאומי מצדה Masada מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה. על פי יוסף בן מתתיהו, על מצדה עלה וצר, בשמונה מחנות מצור, הלגיון העשירי הרומאי ולאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוות המורדים להסיר את המצור הם בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים.
31°18′55″N 35°21′13″E / 31.315278°N 35.353611°E / 31.315278; 35.353611


62-2042-002 גן לאומי ממשית Mamshit ממשית הייתה עיר נבטית ששמשה תחנת מעבר ועיר חקלאות על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע. בעיר נמצאו שרידים מכל התקופות הנבטיות שבהן התקיימה לצד שרידים מן התקופה הרומית המאוחרת במהלכה בוצרה העיר, ומן התקופה הביזנטית, שבמהלכה נבנו כנסיותיה.

בשנת 2005 הוכרזה ממשית כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה ועבדת, כחלק מדרך הבשמים.


31°01′34″N 35°03′50″E / 31.026111°N 35.063889°E / 31.026111; 35.063889


62-2600-001 בקעת תמנע Timna Valley בקעת תִּמְנָע היא בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-25 קילומטר מצפון לאילת. הבקעה, שלהּ צורת פרסה, משתרעת על פני שטח של כ-60 קילומטר רבוע, ותחומה במצוקים תלולים משלושת צדדיה. היא מנוקזת על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום, הזורמים לערבה שממזרח לה. במרכזהּ מתרומם הר תמנע לגובה של 453 מטרים. באזור שורר אקלים מדברי קיצוני. האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הנאוליתית, בערך 10,000 לפנה"ס ואילך, בשל עפרות הנחושת המצויות בה.
29°46′24″N 34°58′35″E / 29.773333°N 34.976389°E / 29.773333; 34.976389


62-9000-001 גן לאומי תל באר שבע Tel Be'er Sheva תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר. זהו תל השוכן על הצטלבות הדרכים המובילות צפונה להר חברון, מזרחה למדבר יהודה וים המלח, מערבה לכיוון מישור החוף, ודרומה לרמת הנגב וים סוף. החפירות הארכאולוגיות בתל התקיימו בשנים 1969-1975 בניהולו של פרופ' יוחנן אהרוני ומשנת 1976 בניהולו של פרופ' זאב הרצוג.
31°14′42″N 34°50′26″E / 31.245°N 34.840556°E / 31.245; 34.840556



וויקישיתוף[עריכת קוד מקור]