ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיזם זה פעיל
שלחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר)

מנהל המיזם

משתמש:העורך היהודי

מטרות המיזם

  • לכתוב ערכים על נושאים מרכזיים בהלכה.
  • לכתוב ערכים על ספרי הלכה חשובים.
  • להרחיב את הערכים הקיימים.
  • להוסיף את ברכת הנהנין למאכלים מסופקים במסגרת תת מיזם "לה' הארץ ומלאה".

תבנית משתמש

Mishna tora4.jpg משתמש זה משתתף במיזם הלכה




התפתחות ההלכה

טוען את הלשוניות...

  [ עריכה ]
המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" (ספר משלי, פרק א', ח') כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של היהדות האורתודוקסית.

בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.

ראו גם

מנהג (יהדות)חומרא דרבי זיראפוק חזי מאי עמא דבראוצר דינים ומנהגים

  [ עריכה ]
המסורת היהודית כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד למעמד הר סיני, ואף עד סיפור הבריאה כפי שמסופר בספר בראשית. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית מצה, נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת יציאתם ממצרים. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר בתלמוד כי מקורה של כל התורה שבעל-פה במעמד הר סיני, ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה". ביהדות מספר גישות כלפי המסורת, כאשר הגישה ההלכתית הנפוצה היא הגישה האורתודוקסית - גישה הגורסת כי דברי התנ"ך וחז"ל קדושים, ואל לנו לשנות מדבריהם. אחד מהמנסחים הבולטים של המסורת האורתודוקסית בימינו הוא הרמב"ם, שכתב את י"ג העיקרים המתמקדים בעיקר באופי האמונה באלוהים ועבודתו, תהליך היווצרותו של עם ישראל, נבואה ותחיית המתים.

ראו גם

מסורת (יהדות)בריאת העולםיציאת מצריםמעמד הר סיניהנבואה במסורת ישראלעיקרי האמונה היהודית

  [ עריכה ]
תקנות חכמים מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי בפסיקת הלכה בכל תחום. בדומה לחקיקת משנה המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות חז"ל לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע עבירות, תקנות הודאה והלל שמיתקנות על ניסים (כגון חג פורים), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון קריאת התורה.

סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת פרוזבול. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם תקנות הקהילה - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת התנאים, ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל קהילה בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה האורתודוקסית לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.

ראו גם

תקנות חכמיםתקנות הקהילהתקנות שו"םחרם דרבנו גרשוםועד ארבע ארצות
3
100%
Maroon
#E8E4E3

מצוות ועבירות

הלכות פרטיות

מושגים

הכשרת כלים לפסח.

בוצע:

טרם בוצע:

לה' הארץ ומלאה - ברכת הנהנין

במסגרת תת מיזם זה נוסיף למאכלים אשר יש ספק בברכתם פסקה בערך שלהם המציגה את הדעות השונות ואת טעמיהן אודות ברכת המאכל.

יישר כח לבן עדריאל על הרעיון לתת מיזם זה.

ערכים להרחבה


Decorative text divider 3.svg
אישים ותקופות בהלכה

התקופות השונות בהלכה לא הוגדרו באופן פורמלי מלכתחילה, וההחלטה לגבי הגדרתן התקבלה תמיד בדיעבד - לרוב לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו ושהשפיעו על עולם ההלכה. בסיומה של כל תקופה, לרוב, נותר חותם הלכתי בולט שהותירו חכמי אותה תקופה על עולם ההלכה - אם בצורה של מפעל ספרותי רחב היקף, ייחודי, או סידור ההלכה במתודה חדשנית לתקופה. מקובל להתייחס להבדלים שבין חכמי התקופות כהבדלים מהותיים בחכמה ובגדלות רוחנית, כך שעל אף אי-קיומו של איסור הלכתי פורמלי, נהוג שחכמי תקופה אחת לא יפסקו הלכה למעשה באופן שונה מזה של חכמי תקופות קודמות להם.

מאפיין עיקרי שמתקיים בתקופת האחרונים הוא קִטלוג שני סוגים של חכמים: מרא דאתרא ופוסק הלכה - מול ראש ישיבה והלמדן. פוסק ההלכה הוא חכם שמשמש לרוב כרב הקהילה או נושא תפקיד פורמלי בה, שמתמקד בהוראת ההלכה בשאלות מעשיות שמתעוררות בקהילה, ואילו ראש הישיבה עוסק בעיקר בלימוד התאורטי לשמו, ומלמד זאת בעיקר צעירים במסגרת של ישיבה. ברוב התקופות החכמים עסקו בשני התחומים, אם כי לעתים היה חכם שהתמקד בתחום אחד בלבד.

Decorative text divider 3.svg


תקופת הזוגות

[הצגה/ הסתרה]

תקופת התנאים

[הצגה/ הסתרה]

תקופת האמוראים

[הצגה/ הסתרה]

תקופת הסבוראים

[הצגה/ הסתרה]

תקופת הגאונים

[הצגה/ הסתרה]

תקופת הראשונים

[הצגה/ הסתרה]

תקופת האחרונים

[הצגה/ הסתרה]



תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספרי הלכה

בוצע:

טרם בוצע:

הערות

יש להוסיף בסוף כל ערך תבנית {{הבהרה הלכתית}} הנראית כך:

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

חברים במיזם

  1. העורך היהודישיחה • י' באדר ה'תשע"ה 23:22, 1 במרץ 2015 (IST)
  2. חלקי ציון הלוישיחה • י"א באדר ה'תשע"ה 19:16, 2 במרץ 2015 (IST)
  3. בן עדריאלשיחה • י"ג באדר ה'תשע"ה 12:36, 4 במרץ 2015 (IST)
  4. אוגו - שיחה 22:27, 25 בפברואר 2016 (IST)
  5. יאיר דב יאיר דב - שיחה 21:02, 21 באוקטובר 2017 (IDT)
  6. יאירשיחה • ב' מרחשוון ה'תשע"ז (IST)
  7. דביר • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 12:38, 22 באוקטובר 2017 (IDT)
  8. שיר § שיח § 20:59, 28 באוקטובר 2017 (IDT)
  9. G-Maor - שיחה 23:56, 3 בדצמבר 2017 (IST)
  10. תנכיסט - שיחה 13:15, 6 במרץ 2018 (IST)
  11. Biegel - שיחה 20:31, 8 ביולי 2018 (IDT)
  12. David7031 - שיחה 23:15, 5 בנובמבר 2018 (IST)
  13. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם 07:25, 20 בדצמבר 2018 (IST)