ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ראשון לציון
- מיזם ראשון לציון
- מסחר ותעשייה
- חינוך ותרבות
- ספורט
- אישים והיסטוריה
- שכונות ורחובות
- אתרים
- נחלת יהודה
- משתתפים ולוח מודעות
![]() |
משתמש זה הרחיב או כתב 3 ערכים במסגרת מיזם ראשון לציון. |
המצב בקטגוריה:ראשון לציון מביך במקצת עבור העיר ה-4 בגודלה בישראל. הרעיון די פשוט:
לכתוב, להרחיב, לשכתב, לתקן. ליד שם הערך כיתבו מה ביצעתם (נכתב/הורחב/שוכתב וכו') ומה נותר לעשות. ערכו, עזרו למפות את החסר, הוסיפו ערכים מבוקשים ושנו את דפי המיזם כאוות נפשכם.
יש ברשותי מקורות רבים, חלקם צויינו ליד שמות הערכים. פנו אלי אם אתם מחפשים מקורות לכתיבת ערך כלשהו. מקורות נוספים ניתן למצוא ברשימה הביבליוגרפית "דיוקן העיר". נויקלן 20:04, 31 במרץ 2014 (IDT)
ערכים מקיפים וערכי ליבה:
- ראשון לציון
- היסטוריה של ראשון לציון
- משק המים בראשון לציון
- חקלאות בראשון לציון
- תחבורה בראשון לציון
- אתרים ארכאולוגיים בראשון לציון
- פוליטיקה מקומית של ראשון לציון
- מערכת החינוך בראשון לציון
- בתי קולנוע בראשון לציון
- קניונים בראשון לציון
- מייסדי ראשון לציון
- ראשון לציון: שכונות/שכונות ראשון לציון
- רחובות ראשון לציון
- סמל העיר ראשון לציון
- עיריית ראשון לציון
- מוזיאון ראשון לציון
מקורות מקוונים
[עריכת קוד מקור]שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם תצוגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- אלבום המשפחות באתר מוזיאון ראשון לציון
- אתר העירייה 1 2 3 ונושאים נוספים דרך התפריט הראשי
- חוברת רחובות העיר, באתר העירייה (מעודכן 09)
קניונים, מרכזי מסחר ותעשייה
[עריכת קוד מקור]- זמן מקומי, "גרנד קניון", מעריב, 6 במרץ 1998 - קניוכל, זהב, ערי החוף, מרכז רוטשילד, לב ראשון, שער ראשון.
- בתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים) אישים ומעשים בראשון לציון, רחובות, נס-ציונה והסביבה, כפר סבא: מקסם, מהדורה ראשונה, ינואר 1995
- "קניון שופ-אין", עמ' 423 (נפתח באוקטובר 1991.)
- "קניוכל", עמ' 422 (4נפתח בסוף 91/תחילת 92. לפי כתבה בזמן מקומי דצמבר 91)
- "דאון טאון סנטר", עמ' 386 (לא ברור על מה מדובר (אזור כדור האיימקס))
- "משה ויגאל גינדי", עמ' 404–405 (קניון הזהב ספטמבר 93)
- "נאות דברת", עמ' 408 (מרכז רוטשילד טרום בניה - מגרש בן 3.5 דונם בבעלותו של יוסף שמוטקין, שקנה אותו בשנות ה-40. היזמים שמואל וזהר אולפינר הם נכדיו. במקור הייתה גם תוכנית לחדר הנצחה (לא קרה...))
- "שלמה חממי, עמ' 432–433 (ראשון סנטר, נפתח באוגוסט 1993, קומת מסחר בודדת ו-6 קומות משרדים.)
- באחד השנתונים על הקמת לב העיר.
- "עוד מרכז מסחרי בראשון", זמן תל אביב, 16 בינואר 1998 (על מרכז בן גוריון)
- רחל לרנר, "הקניוכל בצרות", זמן תל אביב, 19 בדצמבר 1997 (מינוי כונס נכסים)
- זמן מקומי, "שירת הברבור של השופ-אין", מעריב, 13 במרץ 1998 (נסגר ב-97, ימכר? בסוף הרסו...)
- גיא ימין, גזית-גלוב רכשה מאולפינר את מרכז רוטשילד בראשל"צ ב-185 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 ביוני 2005
- אזורי מסחר בילוי ותעשייה (מב"ת):
- מרכז עסקים שורק
- אזור התעשייה הישן/הרובע אזור התעשייה הישן (ראשון לציון)/מב"ת צפון - 1932 הוקם איזור התעשייה (הישן) בצפון המושבה (אתר העירייה)
- אזור התעשייה החדש/אזור התעשייה החדש (ראשון לציון)/מב"ת מערב
- נאפיס
ביח"ר אוקבה
[עריכת קוד מקור]- אוקבה/ביח"ר אוקבה/בית חרושת אוקבה
- kolblade.narod.ru (באנגלית)
- תעשייה באתר העיריה
- דובי זכאי באתר העיריה
- דובי זכאי, טיול השבוע: בעקבות הסכין של המדינה, באתר עכבר העיר, 11 במאי 2013
- אתר נוסטלגיה - מבוסס/עיבוד של אישים ומעשים בראשון-לציון, רחובות, נס-ציונה והסביבה, הוצאת מקסם בעמ, 1995, עמוד 187.
- זכרונות של מישהו
- בתוך "איפה היינו ומה עשינו", עמ' 13 - קצת על הסכין עצמו. "העברי הראשון".
- ראשונים בהגנה, עמ' 57, 67, 162 - מחנה/עמדה של הפלמ"ח וסליק.
- נקודת חן: אתר ודרך, עמ' 190: "משמאל לכביש (ממזרח), באיזור התעשייה של נחלת יהודה, בין המפעלים, היה מפעל לסכיני גילוח אוקבה, ששימש כבסיס אימונים של הפלמ״ח".
- [1]
- מסע ימים, עמ' 119 - סכין גדול על גג המבנה.
- חלק מהתמונות מקורן כנראה בספריית הקונגרס.
- אולי בתוך "ראשון-לציון בדרך התעשייה 1882-1995"
- גוגל ספרים באנגלית
- לחפש גם יהושע אובסיי קלוצמן; סכיני אדיסון; גבעת הצבעים.
תרבות
[עריכת קוד מקור]- מוזיאון יעקב אגם
- היכל התרבות ראשון לציון [2]
- חג היין/פסטיבל הילולים/פסטיבל ראשון לציון
- רוק עצמאות
- אמפיפארק (ראשון לציון) (מתחם הספורט-כיף), אמפיפארק (סופרלנד) (עתידי)
בתי קולנוע
[עריכת קוד מקור]- קולנוע תרצה
- קולנוע תפארת - נפתח 1951
- קולנוע נעמן - נפתח 1927 עם החיבור לרשת החשמל של רוטנברג (נחשב לראשון [3][4]
[5] כתבה מגל גפן), היה "ראינוע" שפעל בחצר בית לפניו. חדלו להקרין אחרי התאונה בה נספה מפעיל המקרן.
- קולנוע ראשון
- קולנוע רון (שיכון המזרח, ג.ג 3 אולמות)
- קולנוע הדר (רמת אליהו)
- קולנוע סטאר (קניוכל)
- רב-חן (לב העיר), קולנוע גיל (מרכז רוטשילד), קולנוע גלובוס (גל בשופ אין -->קניון הזהב)
- סינמה סיטי ראשון לציון, יס פלאנט.
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עינב שיף ואייל דץ, ירידת מסך, באתר וואלה, 16 במרץ 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שחר חי, מסע נוסטלגי בעקבות בתי הקולנוע הראשונים בראשל"צ, באתר nrg, 3 באפריל 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נועם פורר, הראינוע הראשון של ראשון, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 30 באפריל 2009
- אהרון רוט באלבום המשפחות. היה גם שחקן נבחרת ישראל בכדורגל. תמונה של תפארת בפנים.
- ראינוע נעמן באתר העיריה/מט"ח. כולל גם שנת פתיחה של תפארת.
- יעקב פריימן באתר העיריה. חוזה חכירה לבניית הבניין 1933 (?).
- איתן בלקינד באלבום המשפחות. רכישת המכונה במצרים.
- פירוט אולמות ומושבים באחד השנתונים מסוף שנות ה-80.
- בתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים) אישים ומעשים בראשון לציון, רחובות, נס-ציונה והסביבה, כפר סבא: מקסם, מהדורה ראשונה, ינואר 1995
- "עדי מלכה", עמ' 409 (קולנוע הדר)
- הוקם על ידי עדי מלכה והאחים אריה ודוד דמול. האולם נפתח ב-1963 עם 600 מושבים. בטרם הוקם המבנה ישב הקהל על החול, והסרטים הוקרנו על בד שנמתח בין שני בתים. לצד סרטים שימש להעלאת הצגות, אירוח כנסים וקיום מופעי תרבות שונים. ב-1978 נסגר המקום על ידי מלכה.
- "קניון שופ-אין", עמ' 423 (5 אולמות "גל" בקומת המזון המהיר. הקניון נפתח באוקטובר 1991.)
- "קניוכל", עמ' 422 (4 אולמות קולנוע (סטאר) בקומה העליונה (שלישית). הקניון נפתח בסוף 91/תחילת 92.)
- "מאיר רוט" עמ' 396 (אהרון רוט מנהל ב-69 12 אולמות באזור. התחיל כמפעיל מקרן בעבודה שנייה)
- "דאון טאון סנטר", עמ' 386 (התוכנית להקמת כדור האיימקס "אומנימקס" (הכדור שהעלה חלודה למעלה מעשור...))
- "משה ויגאל גינדי", עמ' 404–405 (3 אולמות ג.ג נכון ל-94)
- זמן מקומי, "גרנד קניון", מעריב, 6 במרץ 1998 (אבל יש בו מידע על מרץ 99?!)
- קניוכל - עדיין 4, כנראה הדבר היחיד ששרד שם לפי זמן מקומי, "ושירת הברבור של הקניוכל", 13 במרץ 1998.
- קניון הזהב, עלה ל-6 אולמות (לא מהכתבה - עבר מהמיקום הישן ליד נמקו לאגף החדש (כבר ישן)).
- מרכז רוטשילד - עדיין 3.
- לב ראשון (העיר) - 4 "רב חן",
- אילנית חיות, תחרות לסינמה סיטי: מתחם קולנוע חדש ייבנה בראשל"צ, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2010 - סגירת האולמות בקניון הזהב
מערכת החינוך
[עריכת קוד מקור]- כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי
- כפר הנוער ויצו נחלת יהודה
- כפר הנוער האורנים - פנימיית האורנים
- קטגוריה:המסלול האקדמי המכללה למינהל
- ישיבת ההסדר ראשון לציון
- מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים
- המקיפים והיסודיים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] מעריב, סגירת ביה"ס המקצועי בראש"לצ - מעוררת רוגז, מעריב, 13 ביולי 1961
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] ע. גרא, בית-ספר תיכון ערב בראל"צ חוגג יובלו ה-15 בצל מכשולים וקשיים, מעריב, 22 בנובמבר 1964
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] ע. גרא, כיתות בבתי"ס בראשל"צ יחולקו מחדש - בגלל המיתון בתקציב, מעריב, על מערכת החינוך נכון ל-67, 22 בפברואר 1967
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] סופרי מעריב, צפוי עיכוב בהפעלת תכנית יום חינוך ארוך: ראשון לציון, מעריב, הדרים וסיני בקטנטנה, 30 באוגוסט 1979
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] מעריב מקומי, ראשון לציון: שנה"ל תיפתח כסדרה, מעריב, מספרים 84, 30 באוגוסט 1984
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] מדור מעריב מקומי, מחווה למנכ"ל הפורש, מעריב, מספרים על מערכת החינוך 1986, 24 בספטמבר 1986
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] מעריב מקומי, ראשון-לציון:שינוי בגימנסיה, מעריב, צירופה של גן נחום לרשת המכללה למנהל (קרה - יש פרסומות משנים מאוחרות), 16 ביוני 1986
חביב
[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:המליץ
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יהודה., עזרת סופרים: משא ארץ ישראל (המשך), המליץ, קצת על חביב בתחילת דרכו, 15 באפריל 1891
ספורט
[עריכת קוד מקור]- היכל הספורט גן נחום - נכתב, נויקלן
- אולם נחלת יהודה (ביתה החדש של הפועל ראשל"צ בכדוריד?)
- מגרש הבלטות - שימש את הפועל ראשון לציון בכדוריד
- מגרש הפחים - אצטדיונה הקודם של הפועל ראשון לציון בכדורגל
- אצטדיון האתלטיקה העירוני (ראשון לציון)
- היכל הספורט בית מכבי
- אצטדיון הברפלד
- מגרש ההוקי רולר של ראשון לציון
- מנחת ראשון לציון
- היכל מרדכי רוזנשטיין
- מועדון הגולשים ראשון לציון
- מועדון השחמט ראשון לציון
- אליצור סלע ראשון לציון
- מכבי ראשון לציון (כדורסל)
- מכבי ראשון לציון (כדוריד)
- מכבי ראשון לציון (כדורגל)
- מכבי ראשון לציון בדמינטון
- הפועל ראשון לציון (כדורגל)
- הפועל ראשון לציון (כדוריד)
- הפועל ראשון לציון (כדורסל נשים)
- ראשון דווילס
ספורטאים
[עריכת קוד מקור]יש ליצור רשימת ספורטאים בולטים ששיחקו בקבוצות בעיר, ושטרם נכתב עליהם ערך.
אישים
[עריכת קוד מקור]מייסדים
[עריכת קוד מקור]ככל הנראה, הרשימה בערך ראשון לציון חלקית. הרשימה לפי מוזיאון ראשון לציון: [6] [7]
- זאב אברמוביץ (תר"ג-תרע"א, 1911-1843)
- לוי יצחק איזנבנד (שנת פטירה: תרמ"ט, 1889)
- יצחק גרברג (שנת פטירה: תרס"ז, 1907)
- נפתלי אברהם הלל (תר"ח-תרס"ז, 1848-1906
- יהודה חנקין (תר"ב-תרנ"ד, 1893-1842)
- יצחק ליב טופורובסקי (תר"כ-תרצ"ח, 1938-1860
- ראובן יודלביץ (תרכ"ב-תרצ"ג, 1933-1862)
- משה אהרון כהן (תרכ"ב-תרפ"ט, 1929-1862)
- זלמן דוד ליבונטין (תרט"ז-ת"ש, 1940-1856)
- צבי ליבונטין (תקצ"ב-תרנ"ח, 1898-1832)
- צבי פוסיצלסקי (ג'ורג' גרגורי, בוריסביץ') (שנת פטירה: תרפ"ז, 1927)
- בנימין פיין (תרכ"ב-תרס"ט, 1909-1862)
- יוסף פיינברג (תרט"ו-תרס"ב, 1902-1855)
- יעקב פרימן (תרי"א-תר"פ, 1920-1851)
- מרדכי פרימן (תר"ו-תרפ"ד, 1924-1846)
- אליעזר אלחנן שליט (תר"ו-תרע"ה, 1915-1846)
- משפחת בלקינד: פאני בלקינד, ישראל בלקינד, שמשון בלקינד
- יואל דרובין
- ד"ר חיים חיסין
- דוד יודילוביץ'
- מנשה מאירוביץ'
לא מופיעים בערך:
ראשי העירייה
[עריכת קוד מקור]- ראשי ועד המושבה וראשי המועצה המקומית
- זלמן דוד ליבונטין: 1882–1883
- נפתלי אברם הלל
- אהרן מרדכי פריימן
- מנשה מאירוביץ
- ברוך פפירמייסטר
- דוד סגל
- משה וקסלר
- יעקב כנר
- כתריאל רפפורט: ה'תרע"ח - ה'תרפ"א
- שמעון בלקינד: ה'תרפ"א - ?
- דב חביב לובמן: 1923–1925 (כראש מועצה[1])
- שמואל אוסטשינסקי: 1926–1927
- יחיאל טרכטנברג: 1932–?
- יעקב פריימן: 1931–1936 (לסירוגין)
- מיכאל לוין: 1936–1939
- זרובבל חביב: 1939–1946
- ראשי העירייה
- אליקום אוסטשינסקי: 1951-1950
- אריה שפטל: 1951, 1962-1960, 1969-1965
- משה גבין: 1955-1952
- גרשון מן (מנקוב): 1955
- חנה לוין: 1960-1956
- נעם לאונר: 1965-1962
- חנניה גיבשטיין: 1983-1969
- מאיר ניצן: 2008-1983
- דב צור: 2008-
- חסרה רשימת ראשי המועצה וראשי ועד המושבה http://www.rishonlezion.muni.il/odot/skira_historit/moshava_1882-1922/Pages/vaad_hamoshava.aspx
- רשימת מייסדי ראשון לציון - איתור החסרים http://www.rishonlezion.muni.il/odot/skira_historit/moshava_1882-1922/Pages/hameyasdim.aspx
- להוסיף קישור בערך על הבילוייים http://www.rishonlezion.muni.il/odot/skira_historit/moshava_1882-1922/Pages/habiluyeem.aspx
וגם בספרו של רן אהרונסון, "הבארון והמושבות".
- ז'סטין דיגור/גוסטב דיגור, תרמ"ג, 1883
- יעקב בנשימול, תרמ"ג-תרמ"ד, 1884-1883
- יהושע אוסובצקי, תרמד-תרמ"ז, 1887-1884
- ליאון הפקיד, תרמ"ז, 1887 (מספר חודשים)
- חיים דוד (פקיד הברון), תרמ"ז-תרמ"ח, 1888-1887
- אדולף בלוך, תרמ"ח-תרנ"ד, 1894-1888
- אטינגר הפקיד, תרמ"ח, 1888
- חיים חזן (פקיד הברון), תרנ"ד-תרנ"ט, 1899-1894
- אליהו שייד, תרמ"ג-תר"ס, 1900-1883
- יהושע אברבאיה, תרע"ב-תרצ"ד, 1934-1912
- צבי פרנק (הנרי)
- ^ לפני זה כיהן לסירוגין כראש ועד המושבה. ראו חביב לובמן דב אברהם באלבום המשפחות, מוזיאון ראשון לציון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור]- פרקים שבולטים בהיעדרם בערך הראשי: מ-1915 עד אמצע שנות ה-80. כל תקופת המועצה המקומית, רבע יובל כעיר.
- "ראשונים בהגנה"
- מרדכי בר-און, "נלחמת על בטחונה: הגנת ראשון לציון במלחמת העצמאות", בתוך: עת־מול, גיליון 224
- "הגנה וביטחון בראשון לציון 1882–1949", באתר עיריית ראשון לציון
- התאחדות המושבות ביהודה - נוסדה ב-14 בספטמבר 1913. ==>התאחדות המושבות ביהודה ושומרון (1920) ==> התאחדות האיכרים
- קיבוצים בראשון לציון/קבוצות הכשרה בראשון לציון/גרעיני הכשרה
- [9] [10]
- זאב ענר (עורך), סיפורי קיבוצים: סיפורם של ארבעים קיבוצים (ערכים על רביבים, נגבה, נירים, נען ועין גב; על השלושה האחרונים לא מצויין דבר בערכים, יש לבדוק במה בדיוק מדובר. אולי בהצטרפות בלבד).
- קבוצת השדה (שדה נחום, שיוך: הקיבוץ המאוחד)
- קבוצת רביבים (בפינת הרחובות ירושלים-גבעתי, התפצלו לרביבים ואלונים) [11]. קיים שילוט של המועצה במקום + אנדרטה.
- גבעת גנים 1933–1939 (בנחלת יהודה, חברי השומר הצעיר מפולין. הקימו את נגבה)
- קיבוץ עין הקורא 1930–1937, (בשטח בו יושבת כיום מועצת הפועלים, עולים מצ'כיה ופולין, הקימו את שער הגולן ב-1937. חלקם המשיכו לשבת בעין הקורא גם אחרי 37). 1937–1946/7 גרעין שהקים את חצור אשדוד. קיים שילוט של המועצה לשימור אתרים במקום.
- קיבוץ ג' (הוכשרו בקיבוץ עין הקורא, עלו מצ'כוסלובקיה, הקימו עם גרעינים נוספים את (מענית)
- קיבוץ אודים 1939 (בנחלת יהודה, עלו מליטא, הקימו עם גרעינים נוספים את מענית)
- קיבוץ ו' 1940–1947 (בנחלת יהודה, שיוך: השומר הצעיר, הקימו את עין דור)
- קיבוץ אמונים כ-8 שנים (בחולות ליד נחלת יהודה, שיוך: הקיבוץ הדתי, הקימו את עין הנצי"ב)
- קיבוץ עקיבא (ליד באר יעקב, בקצה של שיכוני המזרח, כיום כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי. שיוך: הפועל המזרחי, בין היתר עלו מהאתר לנירים)
רחובות
[עריכת קוד מקור]-
- ריצוף "הרחוב הגדול" (רחוב רוטשילד כיום) 1903 לפי אתר העירייה
- חוברת רחובות העיר, באתר העירייה (מעודכן 09)
- שמות הרחובות בטבלה (מעודכן תחילת 14)
- שכונות ראשון:
- שלושה רובעים (מזרח, מרכז, מערב).
- קטגוריה:ראשון לציון: שכונות
- ראשון לציון: שכונות/שכונות ראשון לציון
מזרח ראשון
- קדמת ראשון (כוללת את נעורים - החלק הצפוני החדש) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר")
- גני ראשון
- רביבים (שכונה) (התייחסות הולמת לגרעיני הקיבוצים)
- רמב"ם (שכונה)
- מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה)
- נווה הדרים (כוללת שכונת ברנשטיין)
- שיכוני המזרח (כוללים את שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות (אק"א אמריקן קולוני) ושכונת חלום ראשון)
- מרום ראשון (צוריאל)
מרכז ראשון ומערב ישן
- אברמוביץ' (שכונה)
- השומר (שכונה) (כוללת את שכונת שיבת ציון (שכונה))
- כצנלסון (שכונה) (במקור "בית מעון" או ,כוללת את "בנות חיל" (בין ז'בוטינסקי, מחלף ראשון וכביש 4) ומשולש ז'בוטינסקי (מתחם החייל האלמוני)) [12]
- הראשונים (שכונה) (כוללת את "גן נחום" ו"אביבה")
- רמז (שכונה) (כולל את שיכון מפ"ם, שכונת הבולגרים, נווה הלל)
- נחלת יהודה - הוקמה כמושב בשנת 1913 על שם יהודה לייב פינסקר. סופחה בשנת 1988 כשכונה לעיר.
- מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן/הרובע)
מערב ראשון
- שער הים (ההמשך של נווה חוף לכיוון הים, הפרדה מלאכותית מטעמי שיווק. לדחוף לתוך פואבלו)
- נווה חוף (ידוע גם כ"פואבלו אספניול" ובעבר כ"גני יהודית")
- קריית גנים
- נווה כרמים
- נאות אשלים
- נאות שקמה
- נווה דקלים (שכונה)
- קריית ראשון (כולל "קריית הלאום", מתחם הממשלה והמוזיאון)
- קריית פרס נובל
- רמת אליהו, במקור עזרה ובצרון. שמה הרשמי החדש הוא "נווה אליהו".
- נווה ים (בין רמת אליהו לאזה"ת, ייתכן שאוחדה עם רמת אליהו ליצירת "נווה אליהו", צריך לבדוק)
- מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)
- מרכז עסקים שורק
- שכונות העיר - מידע סטטיסטי ומפות, באתר העירייה
- ראשון לציון - עירי: רמת אליהו, ראשון לציון: האגף לחינוך, לתרבות לנוער ולספורט, תשמ"ו - 1986.
- מחוז המרכז (העיר הגדולה במחוז, שטח ואוכ')
- נפת רחובות
יישובים סמוכים:
אתרי מורשת ואתרים היסטוריים
[עריכת קוד מקור]- המדרשה לחקר חיבת ציון/בית זרובבל חביב/בית שלומית וזרובבל חביב
- מגדל בריכות המים בראשון לציון/מגדלי/בריכת ביל"ו - בכתיבה, נויקלן
- מוזיאון ראשון לציון | סיפורי בתים עמ' 197-199. 1982
- בית הרפואות והדואר
- הקליניקה (ראשון לציון)
- באר "מצאנו מים"/בית הבאר (ראשון לציון) - נכתב, נויקלן
- מגדל המים (ראשון לציון) - נכתב, נויקלן
- בית יד לבנים (ראשון לציון)/בית הפקידות השני (ראשון לציון) כיד לבנים 1965 (אתר העירייה)
- בית הפקידות (ראשון לציון)/בית הפקידות הראשון בראשון לציון
- בית הייסמן/בית האיכרים (חלק מהמוזיאון, נוסף בשנות ה-2000) | סיפורי בתים עמ' 201-202
- בית מנשה מאירוביץ (רוטשילד 19) | סיפורי בתים עמ' 204-205
- בית פריימן (רוטשילד 2) | סיפורי בתים עמ' 207-208
- בית אברמוביץ' (רוטשילד 6)
- בית העם (ראשון לציון) [13]
- גן הילדים העברי הראשון [14]
- בית התבשיל (הכרמל 24)
- בית גורדון (ראשון לציון)/מלון לונדון/בית גורדון - מלון לונדון | סיפורי בתים עמ' 194-195
- בית שליט ואורוות שליט
- בית העירייה/בית הרופאים/בניין העירייה הישן (חומר רב בתיק תיעוד מוקדם. רצ/4/40/1 מלון בוטיק במדרחוב, זמין ברשת)
- עיריית ראשון לציון (כולל בניין העירייה הנוכחי)
[17] 40 אלף מ"ר על 1200 מקומות חניה על 800 עובדים על בניין העיריה החדש: [18] [19]
- אורוות הברון (מוהליבר 6)
- הרחבת גן המושבה (מידע נוסף בפרסום "רוח בשדרה")
- בית התווים (שכן ברח' אחד העם 16, להוסיף את המידע לערך שמואל כהן (מלחין))
- בית הכנסת הגדול (ראשון לציון) [20]
- היקב [21] - לשקול ערך עצמאי ליקב ראשון לציון, בהתאם להיקף המידע.
פארקים, אנדרטאות והנצחה
[עריכת קוד מקור]- יד לנדיב - האנדרטה בפינת רחובות הכרמל והרצל.
- גן הבנים (ראשון לציון)/גן התותח/המצבה, האנדרטה המרכזית לנופלים במערכות ישראל בראשון-לציון
- פארק הזיכרון (ראשון לציון)
- גן המנהיגים/פארק מנהיגי האומה
שגיאות פרמטריות בתבנית:Xnet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מיכאל יעקובסון, מנגל בהרצל-ז'בוטינסקי: הגן שמוקדש למנהיגי ישראל, באתר Xnet, 12 בינואר 2012
- פארק ערים תאומות
- חוף ראשון לציון
- אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון
- אנדרטה לזכר יצחק רבין (ראשון לציון)/כיכר רבין (ראשון לציון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:חרות
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סופר חרות, אנדרטה לעולי הגרדום מוקמת בראשון-לציון, חרות, 11 בדצמבר 1964
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור]- המצודה האשורית (ראשון לציון) - משתמש:Ori הרחיב על בסיס "קדמוניות". צריך לאתר את המקור באנגלית ודוחות מ"חדשות ארכאולוגיות".
- ראס אבו דהוד
- גן הגתות/חוות הגתות/הגת הביזנטית (ראשון לציון) ולהבדיל מהגן בת"א: גן הגת - נכתב, נויקלן
- תל יונה
- נחלת מ-2012, טרם ברור מה בדיוק.
- מקורות שונים
- באתר העירייה - להסתמך בזהירות, לא הכל שם מעודכן ומדוייק.
- חדשות ארכיאולוגיות לא מקוון (תוכן עניינים; קיים ב-JSTOR):
- מנשה ברוש, "תל יונה", בתוך חדשות ארכיאולוגיות, מ"ד (1972), עמ' 26
- ק (1993): ראשון לציון, 1782-A [48] - הגת הביזנטית בשפרינצק/הסתדרות (גן הגתות)
- חולות ראשון לציון, 94/91-G-9/92 ,G [49] - בית קברות מתקופת הברזל (200+ קברים)
- קד (1995): ראשון לציון, הודעת פיקוח, אמיר גורזלזני [125]
- קז (1997): חולות ראשון לציון, 1971-A, עדנה אייש [153] (דיווח בדיעבד על החפירה שהביאה לחפירה ב-91)
- קח (1999): ראשון לציון, 2494-A *, אורית סגל [92] - גת באזור המצודה. לא זאת שהועברה לגן (בור יחיד מול שלושה).
- 111 (2000): חולות ראשון לציון, 2976-A*, מרטין פיילשטוקר [136] (כתוב גם שיש משהו בגיליון 110, הגיליון חסר)
- סרקופג מראשון לציון, אמיר גורזלזני [137] (מישהו הניח לצד הגת, לא ברור ולא קשור.)
- מקוון לפי חיפוש "ראשון לציון":
- גן שורק, גן שורק (דרום-מערב) עוזי עד [120 (2008)] *A-4749
- גן שורק, גן שורק (דרום) עוזי עד ואנג'לינה דגוט [118 (2006)] A-4009 - אזור מעוין שורק, כולל גתות (כנראה חלקן עברו לגן הגתות)
- פתח תקוה, פתח תקווה–ראשון לציון, סקר יהודה דגן ודור גולן [121 (2009)] A-4242
- ראשון לציון, ראשון לציון אלי הדד [125 (2013)] A-5619 - חפירות בכיס שפרינצק/הסתדרות/כביש 4, דרומית-מערבית לגן הגתות.
- ראשון לציון, ראשון לציון, חולות, סקר יהודה דגן ועופר מרדר [122 (2010)] A-4615 - אזור תל יונה ומטווח 24.
- ראשון לציון, ראשון לציון, חולות יואב ארבל [121 (2009)] A-3982 - פרס נובל הצלה, שרידי יישוב וגת שהועתקה לגן הגתות.
- ראשון לציון, ראשון לציון, סקר מפה אמיר גורזלזני [118 (2006)] G-35/2000
- נחל ענבה, נחל ענבה, סקר כביש 431 מרדכי היימן, אורן שמואלי ולטיציה ברדה [120 (2008)] *A-3864
- ראס אבו דהוד, ראס אבו דהוד איילת דיין, חמי שיף, יואב ארבל ופטר גנדלמן [125 (2013)] A-6446
- ראס אבו דהוד, ראס אבו דהוד (צפון) דייגו ברקן [121 (2009)] A-3937
- ראס אבו דהוד, ראס אבו דהוד דור גולן [122 (2010)]
- מקווה ישראל, מקווה ישראל, סקר מפה לטיציה ברדה [123 (2011)] S-26/2008 - אתרים שונים באזור חולות ראשון לציון
- אז
- ספר ליובל ה-100, 2013.
- יוסי בן-ארצי, "'מושב הפועלים' ומקומו בתולדות ההתיישבות", בתוך: אביגיל פז-ישעיהו ויוסף גורני (עורכים), הישג היסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית 1910–1990, מכון בן גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2006, תשס"ו, עמ' 69–99 (87–90 +), ISBN 965-510-042-1
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אברהם שלמון, מושב עובדים בצל עיר, דבר, על נחלת יהודה במלאות 40 שנה להקמתה (על סף הסיפוח), 30 באפריל 1954- המרכז למידע ולמחקר, איחוד נחלת-יהודה עם ראשון-לציון, ראשון לציון:, אפריל 1988
- מאיר חובב (עורך), ספר נחלת יהודה, נחלת יהודה: המועצה המקומית, 1967, מהדורה שנייה 2003
- אורי שפר, "מושב עובדים בנחלת יהודה (תרע"ג - 1913)", קתדרה 53, תש"ן, עמ' 106-85
- בת-ציון עראקי-קלורמן, "התיישבות פועלים תימנים ואשכנזים: מראשון לציון לנחלת יהודה ובחזרה", קתדרה 84, תשנז, עמ' 106-85
- מתיישבי נחלת יהודה באלבום המשפחות - מוזיאון ראשון לציון
- 1733. תנאים ירודים בבית-הספר הממלכתי "קפלן" בנחלת-יהודה החדשה, ירושלים, כנסת ישראל, יום רביעי, כ"ב בכסליו התשמ"ג (8 בדצמבר 1982)
- היום
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עדינה חכם, 5 דקות מהקניון: ביקור בנחלת יהודה בראשל"צ, באתר ynet, 25 במאי 2012 (כותבת מטעם)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg מעריב, חדש: גן ציבורי המוקדש לפיזיקה נחנך בראשל"צ, באתר nrg, 7 בינואר 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg מעריב, חדש בנחלת יהודה: התושבים הקימו משמר שכונה, באתר nrg, 4 בנובמבר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רגב גולדמן, תושבים בנחלת יהודה זועמים: "אנו חיים בתוך אתר בנייה", באתר nrg, 12 בפברואר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שלומית צור, ראשל"צ: אושרה תוכנית פינוי-בינוי בשכ' נחלת יהודה, באתר nrg, 8 בפברואר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עידו אפרתי, תוך חודשים: המחיר למגרש בנחלת החדשה זינק ביותר מחצי מיליון שקל, באתר nrg, 2 בפברואר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שי פאוזנר, החלה הקמת "נחלת יהודה החדשה" בצפון ראשון לציון, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2009- [23]
- מוסדות ואתרים
- בית עולים אשר
-
- ספר נחלת, 160
- כפר הנוער ויצו נחלת יהודה ומשק הפועלות
-
- ספר נחלת, 154-158.
- הכפר נכון ל-1991
- יוסי מלול, "התגייסות מופלאה: על שרפת המכון בנחלת יהודה", משק הבקר והחלב 367, דצמבר 2013, עמ' 12-14
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אביגיל קדם, נחלת יהודה: הדישון של כפר הנוער גורם לסירחון, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 ביולי 2012
- כפר הנוער שדה חמד (לנוער חרדי)
-
- ספר נחלת, 159
- לילך ויסמן, נתניהו מחזיר לחיים את תקציב "קריות החינוך": יזרים עוד 30 מיליון שקל לתמיכה בישיבות, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2010
- איציק לוי, בכפר הנוער שדה חמד בראשון לציון נחנך בטקס מרשים חוות רכיבה טיפולית, באתר HNN, 28 באפריל 2011
- ניצן ארליך, לראשונה: מרכז רכיבה טיפולי - למגזר החרדי, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גלעד מורג, הפרדה בין בנים לבנות במרכז רכיבה על סוסים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 15 במאי 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טלי בנדו לאופר, עובדי כפר הנוער "שדה חמד" טוענים: יש אי סדרים חמורים במוסד, באתר nrg, 29 ביוני 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פנחס וולף, תביעה נדירה חושפת: שנים של שכר "שחור" במוסד חרדי, באתר וואלה, 6 ביולי 2012- ישי קרוב, רשם העמותות: למנות מפרק זמני ל'שדה חמד', באתר ערוץ 7, 16 ביולי 2012
- מנהל האתר, פנימיית שדה חמד בראשל"צ יפגינו בירושלים, באתר ראשון-נט, 8 באוגוסט 2012 (ידיעה מערוץ 7 - ישי קרוב)
- חדר החדשות - כפר הנוער החרדי נסגר, באתר YouTube, 29 באוגוסט 2012
- הרב אפרים צמל באנצ' תדהר
- במקור מחנה הכשרה של קוממיות? [24] עמל ואמונה פרקי ההתיישבות הדתית בארץ ישראל, 1972.
- ספר נחלת, 159
- המזקף של דרך הביטחון
- גרעיני ההכשרה (קיבוץ ו')
- ספורט
-
- הפועל נחלת יהודה
- היכל הספורט נחלת יהודה
משתתפים
[עריכת קוד מקור]![]() |
משתמש זה הרחיב או כתב 3 ערכים במסגרת מיזם ראשון לציון. |
לוח מודעות
[עריכת קוד מקור]זה המקום לחיפוש מקורות, התייעצויות, הערות ובקשות שונות.
כדאי להוסיף את דף משנה זה לרשימת המעקב. לרענון הדף לחצו על כפתור .
בתי קולנוע
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף שיחת משתמש:Neukoln/ראשון לציון
שלום ניוקלן, ראשית, אתה מתכנן להעביר את המיזם למרחב ויקיפדיה?, אשמח לתרום קצת. שנית, אני לא חושב שיש צורך בערכים כמו "בתי קולנוע בראשון לציון", זה אובר-פיצול לטעמי. בהצלחה, YoavN123 – שיחה 20:17, 31 במרץ 2014 (IDT)
- עד שסיימתי לכתוב כבר העברת
YoavN123 – שיחה 20:19, 31 במרץ 2014 (IDT)
― סוף העברה
- היי יואב, תודה על הצטרפותך. באשר לקולנוע - זה לא שונה מבתי קולנוע בתל אביב או בתי קולנוע בירושלים, מה גם שראשון היא נכון להיום "בירת הקולנוע" בארץ. נויקלן 20:38, 31 במרץ 2014 (IDT)
- הממ, לא הייתי מודע לקיומם של הערכים האלו, במצב הזה באמת אפשר. למרות שאני מתנגד לערכים כאלה באופן כללי. YoavN123 – שיחה 21:04, 31 במרץ 2014 (IDT)
- זה נראה לי עדיף על כתיבת ערכים נפרדים על בתי הקולנוע השונים. זאת הסיבה שהאדמתי רק את קולנוע נעמן (הראשון, נפתח ב-1927). נויקלן 21:34, 31 במרץ 2014 (IDT)
- כן, העניין הוא שאולי אפשר להסתפק במידע בערך הראשי, טוב, לא קריטי. מציע לך לפרסם בלוח המודעות ובמזנון. YoavN123 – שיחה 21:51, 31 במרץ 2014 (IDT)
- זה נראה לי עדיף על כתיבת ערכים נפרדים על בתי הקולנוע השונים. זאת הסיבה שהאדמתי רק את קולנוע נעמן (הראשון, נפתח ב-1927). נויקלן 21:34, 31 במרץ 2014 (IDT)
- הממ, לא הייתי מודע לקיומם של הערכים האלו, במצב הזה באמת אפשר. למרות שאני מתנגד לערכים כאלה באופן כללי. YoavN123 – שיחה 21:04, 31 במרץ 2014 (IDT)
- היי יואב, תודה על הצטרפותך. באשר לקולנוע - זה לא שונה מבתי קולנוע בתל אביב או בתי קולנוע בירושלים, מה גם שראשון היא נכון להיום "בירת הקולנוע" בארץ. נויקלן 20:38, 31 במרץ 2014 (IDT)