ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Rishon leZion COA.png משתמש זה הרחיב או כתב 3 ערכים במסגרת מיזם ראשון לציון.

המצב בקטגוריה:ראשון לציון מביך במקצת עבור העיר ה-4 בגודלה בישראל. הרעיון די פשוט:
לכתוב, להרחיב, לשכתב, לתקן. ליד שם הערך כיתבו מה ביצעתם (נכתב/הורחב/שוכתב וכו') ומה נותר לעשות. ערכו, עזרו למפות את החסר, הוסיפו ערכים מבוקשים ושנו את דפי המיזם כאוות נפשכם.

יש ברשותי מקורות רבים, חלקם צויינו ליד שמות הערכים. פנו אלי אם אתם מחפשים מקורות לכתיבת ערך כלשהו. מקורות נוספים ניתן למצוא ברשימה הביבליוגרפית "דיוקן העיר". נויקלן 20:04, 31 במרץ 2014 (IDT)

ערכים מקיפים וערכי ליבה:

מקורות מקוונים[עריכת קוד מקור]


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרים [ שם תצוגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קניונים, מרכזי מסחר ותעשייה[עריכת קוד מקור]

  • זמן מקומי, "גרנד קניון", מעריב, 6 במרץ 1998 - קניוכל, זהב, ערי החוף, מרכז רוטשילד, לב ראשון, שער ראשון.
  • בתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים) אישים ומעשים בראשון לציון, רחובות, נס-ציונה והסביבה, כפר סבא: מקסם, מהדורה ראשונה, ינואר 1995
  • "קניון שופ-אין", עמ' 423 (נפתח באוקטובר 1991.)
  • "קניוכל", עמ' 422 (4נפתח בסוף 91/תחילת 92. לפי כתבה בזמן מקומי דצמבר 91)
  • "דאון טאון סנטר", עמ' 386 (לא ברור על מה מדובר (אזור כדור האיימקס))
  • "משה ויגאל גינדי", עמ' 404–405 (קניון הזהב ספטמבר 93)
  • "נאות דברת", עמ' 408 (מרכז רוטשילד טרום בניה - מגרש בן 3.5 דונם בבעלותו של יוסף שמוטקין, שקנה אותו בשנות ה-40. היזמים שמואל וזהר אולפינר הם נכדיו. במקור הייתה גם תוכנית לחדר הנצחה (לא קרה...))
  • "שלמה חממי, עמ' 432–433 (ראשון סנטר, נפתח באוגוסט 1993, קומת מסחר בודדת ו-6 קומות משרדים.)
  • אזורי מסחר בילוי ותעשייה (מב"ת):

ביח"ר אוקבה[עריכת קוד מקור]

תרבות[עריכת קוד מקור]

בתי קולנוע[עריכת קוד מקור]

קולנוע תרצה
קולנוע תפארת - נפתח 1951
קולנוע נעמן - נפתח 1927 עם החיבור לרשת החשמל של רוטנברג (נחשב לראשון [3][4]

[5] כתבה מגל גפן), היה "ראינוע" שפעל בחצר בית לפניו. חדלו להקרין אחרי התאונה בה נספה מפעיל המקרן.

קולנוע ראשון
קולנוע רון (שיכון המזרח, ג.ג 2 אולמות)
קולנוע הדר (רמת אליהו)
קולנוע סטאר (קניוכל)
רב-חן (לב העיר), קולנוע גיל (מרכז רוטשילד), קולנוע גלובוס (גל בשופ אין -->קניון הזהב)
סינמה סיטי ראשון לציון, יס פלאנט.
  • "עדי מלכה", עמ' 409 (קולנוע הדר)
הוקם על ידי עדי מלכה והאחים אריה ודוד דמול. האולם נפתח ב-1963 עם 600 מושבים. בטרם הוקם המבנה ישב הקהל על החול, והסרטים הוקרנו על בד שנמתח בין שני בתים. לצד סרטים שימש להעלאת הצגות, אירוח כנסים וקיום מופעי תרבות שונים. ב-1978 נסגר המקום על ידי מלכה.
  • "קניון שופ-אין", עמ' 423 (5 אולמות "גל" בקומת המזון המהיר. הקניון נפתח באוקטובר 1991.)
  • "קניוכל", עמ' 422 (4 אולמות קולנוע (סטאר) בקומה העליונה (שלישית). הקניון נפתח בסוף 91/תחילת 92.)
  • "מאיר רוט" עמ' 396 (אהרון רוט מנהל ב-69 12 אולמות באזור. התחיל כמפעיל מקרן בעבודה שנייה)
  • "דאון טאון סנטר", עמ' 386 (התוכנית להקמת כדור האיימקס "אומנימקס" (הכדור שהעלה חלודה למעלה מעשור...))
  • "משה ויגאל גינדי", עמ' 404–405 (3 אולמות ג.ג נכון ל-94)
קניוכל - עדיין 4, כנראה הדבר היחיד ששרד שם לפי זמן מקומי, "ושירת הברבור של הקניוכל", 13 במרץ 1998.
קניון הזהב, עלה ל-6 אולמות (לא מהכתבה - עבר מהמיקום הישן ליד נמקו לאגף החדש (כבר ישן)).
מרכז רוטשילד - עדיין 3.
לב ראשון (העיר) - 5! כנראה 4 "רב חן" + 1 "לב ראשון", שהוזכר גם באחד מהשנתונים.

מערכת החינוך[עריכת קוד מקור]

חביב[עריכת קוד מקור]

ספורט[עריכת קוד מקור]

קטגוריה:ראשון לציון: ספורט:

ספורטאים[עריכת קוד מקור]

יש ליצור רשימת ספורטאים בולטים ששיחקו בקבוצות בעיר, ושטרם נכתב עליהם ערך.

אישים[עריכת קוד מקור]

מייסדים[עריכת קוד מקור]

ככל הנראה, הרשימה בערך ראשון לציון חלקית. הרשימה לפי מוזיאון ראשון לציון: [6] [7]

בילו"יים[עריכת קוד מקור]

לא מופיעים בערך:

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור]

ראשי ועד המושבה וראשי המועצה המקומית


ראשי העירייה

פקידות הברון [8][עריכת קוד מקור]

וגם בספרו של רן אהרונסון, "הבארון והמושבות".

  1. ^ לפני זה כיהן לסירוגין כראש ועד המושבה. ראו חביב לובמן דב אברהם באלבום המשפחות, מוזיאון ראשון לציון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור]

פרקים שבולטים בהיעדרם בערך הראשי: מ-1915 עד אמצע שנות ה-80. כל תקופת המועצה המקומית, רבע יובל כעיר.
"ראשונים בהגנה"
מרדכי בר-און, "נלחמת על בטחונה: הגנת ראשון לציון במלחמת העצמאות", בתוך: עת־מול, גיליון 224
"הגנה וביטחון בראשון לציון 1882–1949", באתר עיריית ראשון לציון
[9] [10]
זאב ענר (עורך), סיפורי קיבוצים: סיפורם של ארבעים קיבוצים (ערכים על רביבים, נגבה, נירים, נען ועין גב; על השלושה האחרונים לא מצויין דבר בערכים, יש לבדוק במה בדיוק מדובר. אולי בהצטרפות בלבד).
קבוצת השדה (שדה נחום, שיוך: הקיבוץ המאוחד)
קבוצת רביבים (בפינת הרחובות ירושלים-גבעתי, התפצלו לרביבים ואלונים) [11]. קיים שילוט של המועצה במקום + אנדרטה.
גבעת גנים 1933–1939 (בנחלת יהודה, חברי השומר הצעיר מפולין. הקימו את נגבה)
קיבוץ עין הקורא 1930–1937, (בשטח בו יושבת כיום מועצת הפועלים, עולים מצ'כיה ופולין, הקימו את שער הגולן ב-1937. חלקם המשיכו לשבת בעין הקורא גם אחרי 37). 1937–1946/7 גרעין שהקים את חצור אשדוד. קיים שילוט של המועצה לשימור אתרים במקום.
קיבוץ ג' (הוכשרו בקיבוץ עין הקורא, עלו מצ'כוסלובקיה, הקימו עם גרעינים נוספים את (מענית)
קיבוץ אודים 1939 (בנחלת יהודה, עלו מליטא, הקימו עם גרעינים נוספים את מענית)
קיבוץ ו' 1940–1947 (בנחלת יהודה, שיוך: השומר הצעיר, הקימו את עין דור)
קיבוץ אמונים כ-8 שנים (בחולות ליד נחלת יהודה, שיוך: הקיבוץ הדתי, הקימו את עין הנצי"ב)
קיבוץ עקיבא (ליד באר יעקב, בקצה של שיכוני המזרח, כיום כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי. שיוך: הפועל המזרחי, בין היתר עלו מהאתר לנירים)

רחובות[עריכת קוד מקור]

ריצוף "הרחוב הגדול" (רחוב רוטשילד כיום) 1903 לפי אתר העירייה

מזרח ראשון

מרכז ראשון ומערב ישן

מערב ראשון

יישובים סמוכים:

אתרי מורשת ואתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור]

[15] [16]

[17] 40 אלף מ"ר על 1200 מקומות חניה על 800 עובדים על בניין העיריה החדש: [18] [19]

פארקים, אנדרטאות והנצחה[עריכת קוד מקור]


שגיאות פרמטריות בתבנית:Xnet

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מיכאל יעקובסון, מנגל בהרצל-ז'בוטינסקי: הגן שמוקדש למנהיגי ישראל, באתר Xnet‏, 12 בינואר 2012

אנדרטאות באתר העירייה:

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור]

מקורות שונים
  • באתר העירייה - להסתמך בזהירות, לא הכל שם מעודכן ומדוייק.
  • חדשות ארכיאולוגיות לא מקוון (תוכן עניינים; קיים ב-JSTOR):
  • מנשה ברוש, "תל יונה", בתוך חדשות ארכיאולוגיות, מ"ד (1972), עמ' 26
  • ק (1993): ראשון לציון, 1782-A [48] - הגת הביזנטית בשפרינצק/הסתדרות (גן הגתות)
חולות ראשון לציון, 94/91-G-9/92 ,G [49] - בית קברות מתקופת הברזל (200+ קברים)
  • קד (1995): ראשון לציון, הודעת פיקוח, אמיר גורזלזני [125]
  • קז (1997): חולות ראשון לציון, 1971-A, עדנה אייש [153] (דיווח בדיעבד על החפירה שהביאה לחפירה ב-91)
  • קח (1999): ראשון לציון, 2494-A *, אורית סגל [92] - גת באזור המצודה. לא זאת שהועברה לגן (בור יחיד מול שלושה).
  • 111 (2000): חולות ראשון לציון, 2976-A*, מרטין פיילשטוקר [136] (כתוב גם שיש משהו בגיליון 110, הגיליון חסר)
סרקופג מראשון לציון, אמיר גורזלזני [137] (מישהו הניח לצד הגת, לא ברור ולא קשור.)

נחלת יהודה[עריכת קוד מקור]

אז
היום
מוסדות ואתרים
בית עולים אשר
ספר נחלת, 160
ראס אבו דהוד
כפר הנוער ויצו נחלת יהודה ומשק הפועלות
ספר נחלת, 154-158.
כפר הנוער שדה חמד (לנוער חרדי)
ספר נחלת, 159
ספורט
הפועל נחלת יהודה
היכל הספורט נחלת יהודה

משתתפים[עריכת קוד מקור]

ניתן להוסיף לדף המשתמש/ת את {{משתמש מיזם ראשון לציון}}.
Rishon leZion COA.png משתמש זה הרחיב או כתב 3 ערכים במסגרת מיזם ראשון לציון.

לוח מודעות[עריכת קוד מקור]

זה המקום לחיפוש מקורות, התייעצויות, הערות ובקשות שונות.

כדאי להוסיף את דף משנה זה לרשימת המעקב. לרענון הדף לחצו על כפתור ניקוי מטמון.

בתי קולנוע[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת משתמש:Neukoln/ראשון לציון

שלום ניוקלן, ראשית, אתה מתכנן להעביר את המיזם למרחב ויקיפדיה?, אשמח לתרום קצת. שנית, אני לא חושב שיש צורך בערכים כמו "בתי קולנוע בראשון לציון", זה אובר-פיצול לטעמי. בהצלחה, יואב נכטיילרשיחה 20:17, 31 במרץ 2014 (IDT)

עד שסיימתי לכתוב כבר העברת Face-smile.svg יואב נכטיילרשיחה 20:19, 31 במרץ 2014 (IDT)
- סוף העברה
היי יואב, תודה על הצטרפותך. באשר לקולנוע - זה לא שונה מבתי קולנוע בתל אביב או בתי קולנוע בירושלים, מה גם שראשון היא נכון להיום "בירת הקולנוע" בארץ. נויקלן 20:38, 31 במרץ 2014 (IDT)
הממ, לא הייתי מודע לקיומם של הערכים האלו, במצב הזה באמת אפשר. למרות שאני מתנגד לערכים כאלה באופן כללי. יואב נכטיילרשיחה 21:04, 31 במרץ 2014 (IDT)
זה נראה לי עדיף על כתיבת ערכים נפרדים על בתי הקולנוע השונים. זאת הסיבה שהאדמתי רק את קולנוע נעמן (הראשון, נפתח ב-1927). נויקלן 21:34, 31 במרץ 2014 (IDT)
כן, העניין הוא שאולי אפשר להסתפק במידע בערך הראשי, טוב, לא קריטי. מציע לך לפרסם בלוח המודעות ובמזנון. יואב נכטיילרשיחה 21:51, 31 במרץ 2014 (IDT)