ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2010

אוקטובר
1 באוקטובר 2010	יוסף פרל יוסף פרל (10 בנובמבר 1773 – 1 באוקטובר 1839), מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה. ידוע בעיקר בפעילותו נגד החסידות בגליציה, הן על ידי שיתוף פעולה עם השלטונות הנוכריים, והן על ידי פרסום חיבוריו הסאטיריים בעברית וביידיש, ובהם "מגלה טמירין" ו"בוחן צדיק". יצירתו, שחלקים ממנה הולכים ומתפרסמים בתקופתנו, היא ציון דרך חשוב בהתפתחות הסאטירה העברית ובתולדות הספרות היהודית הדו-לשונית – עברית ויידיש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2010	יוסף פרל יוסף פרל (10 בנובמבר 1773 – 1 באוקטובר 1839), מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה. ידוע בעיקר בפעילותו נגד החסידות בגליציה, הן על ידי שיתוף פעולה עם השלטונות הנוכריים, והן על ידי פרסום חיבוריו הסאטיריים בעברית וביידיש, ובהם "מגלה טמירין" ו"בוחן צדיק". יצירתו, שחלקים ממנה הולכים ומתפרסמים בתקופתנו, היא ציון דרך חשוב בהתפתחות הסאטירה העברית ובתולדות הספרות היהודית הדו-לשונית – עברית ויידיש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2010	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2010	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2010	מאיר פיינשטיין מאיר פיינשטיין (5 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 1947), מעולי הגרדום. היה לוחם במחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בצינוק, בהיותו בן 20, בטרם הוצא להורג. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2010	מאיר פיינשטיין מאיר פיינשטיין (5 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 1947), מעולי הגרדום. היה לוחם במחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בצינוק, בהיותו בן 20, בטרם הוצא להורג. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2010	ולדימיר פוטין ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין (נולד ב-7 באוקטובר 1952), נשיא רוסיה ומדינאי רוסי, וראש ממשלת רוסיה לשעבר של הפדרציה הרוסית. פוטין שימש בסוף שנות ה-90 כראש ממשלה תחת הנשיא בוריס ילצין וב-31 בדצמבר 1999 החליף אותו בתפקיד הנשיא וכיהן בתפקיד במשך שתי קדנציות מלאות, עד מרץ 2008. בשנה זו נבחר דמיטרי מדבדב לתפקיד הנשיא, ופוטין שימש כראש ממשלתו, בשנת 2012 חזר פוטין לכהן כנשיא בקדנציה שלישית ומדבדב נהפך לראש ממשלה. במהלך כהונתו כנשיא נהנה פוטין מפופולריות בציבור הרוסי. נוצרה לו תדמית של נשיא חזק שהצליח לנצח את הטרור הצ'צ'ני ולהביא למדינה סדר לאחר תקופה של שפל כלכלי וחוסר יציבות שלטונית בעקבות קריסת ברית המועצות ובתקופת כהונתו של בוריס ילצין. בה בעת עורר פוטין ביקורת על התנהלותו כנשיא, הן מצד מבקרים מבית והן מצד ממשלות זרות וארגוני זכויות אדם. נטען כי המדובר במדינאי כוחני וסמכותני, המתעלם מחירויות אדם בסיסיות, ומנהל מדיניות פנים סמכותנית ומדיניות חוץ תוקפנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2010	ולדימיר פוטין ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין (נולד ב-7 באוקטובר 1952), נשיא רוסיה ומדינאי רוסי, וראש ממשלת רוסיה לשעבר של הפדרציה הרוסית. פוטין שימש בסוף שנות ה-90 כראש ממשלה תחת הנשיא בוריס ילצין וב-31 בדצמבר 1999 החליף אותו בתפקיד הנשיא וכיהן בתפקיד במשך שתי קדנציות מלאות, עד מרץ 2008. בשנה זו נבחר דמיטרי מדבדב לתפקיד הנשיא, ופוטין שימש כראש ממשלתו, בשנת 2012 חזר פוטין לכהן כנשיא בקדנציה שלישית ומדבדב נהפך לראש ממשלה. במהלך כהונתו כנשיא נהנה פוטין מפופולריות בציבור הרוסי. נוצרה לו תדמית של נשיא חזק שהצליח לנצח את הטרור הצ'צ'ני ולהביא למדינה סדר לאחר תקופה של שפל כלכלי וחוסר יציבות שלטונית בעקבות קריסת ברית המועצות ובתקופת כהונתו של בוריס ילצין. בה בעת עורר פוטין ביקורת על התנהלותו כנשיא, הן מצד מבקרים מבית והן מצד ממשלות זרות וארגוני זכויות אדם. נטען כי המדובר במדינאי כוחני וסמכותני, המתעלם מחירויות אדם בסיסיות, ומנהל מדיניות פנים סמכותנית ומדיניות חוץ תוקפנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2010	ישראל בר (באמצע) ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2010	ישראל בר (באמצע) ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2010	רוברט לה פוֹלֵט (1855–1925) היה פוליטיקאי ורפורמטור אמריקני בולט ברבע הראשון של המאה העשרים. חבר בבית הנבחרים, מושל ויסקונסין, סנאטור ומועמד לנשיאות. יחד עם תאודור רוזוולט ווודרו וילסון היה אחד מעמודי התווך של התנועה הפרוגרסיבית שהשפיעה רבות על ארצות הברית בתקופה זו, ועמד בראש מחנה פרוגרסיבי חזק בסיעה הרפובליקנית בסנאט. נלחם נגד בעלי ההון והמונופולים הגדולים של זמנו, והוביל את הנהגת הפריימריז הישירים, בהם נבחרים מועמדי המפלגות לתפקידים השונים על ידי כל חברי המפלגה, תחילה בוויסקונסין ואחר כך ברחבי ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מהמתנגדים הבולטים והחריפים להשתתפות ארצות הברית במלחמה, כמו גם למגבלות שהוטלו במהלכה על חופש הביטוי, והפך בשל כך לאחת הדמויות הציבוריות השנואות והמושמצות ביותר במדינה. מאבקיו הרבים וסגנונו הלוחמני – גם רעל שהושם בכוסו בעת אחד הפיליבסטרים שערך לא הצליח לעצור אותו – זיכו אותו בכינוי "בוב הלוחם" ("Fighting Bob"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2010	רוברט לה פוֹלֵט (1855–1925) היה פוליטיקאי ורפורמטור אמריקני בולט ברבע הראשון של המאה העשרים. חבר בבית הנבחרים, מושל ויסקונסין, סנאטור ומועמד לנשיאות. יחד עם תאודור רוזוולט ווודרו וילסון היה אחד מעמודי התווך של התנועה הפרוגרסיבית שהשפיעה רבות על ארצות הברית בתקופה זו, ועמד בראש מחנה פרוגרסיבי חזק בסיעה הרפובליקנית בסנאט. נלחם נגד בעלי ההון והמונופולים הגדולים של זמנו, והוביל את הנהגת הפריימריז הישירים, בהם נבחרים מועמדי המפלגות לתפקידים השונים על ידי כל חברי המפלגה, תחילה בוויסקונסין ואחר כך ברחבי ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מהמתנגדים הבולטים והחריפים להשתתפות ארצות הברית במלחמה, כמו גם למגבלות שהוטלו במהלכה על חופש הביטוי, והפך בשל כך לאחת הדמויות הציבוריות השנואות והמושמצות ביותר במדינה. מאבקיו הרבים וסגנונו הלוחמני – גם רעל שהושם בכוסו בעת אחד הפיליבסטרים שערך לא הצליח לעצור אותו – זיכו אותו בכינוי "בוב הלוחם" ("Fighting Bob"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2010	פסל של קלאודיוס טיבריוס קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54) היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו בשנת 54. קלאודיוס נולד בעיר לוגדונום, בפרובינקיה גליה (כיום ליון, צרפת) לאביו דרוסוס ולאמו אנטוניה הצעירה, והיה הקיסר הרומי הראשון אשר נולד מחוץ לגבולות איטליה. קלאודיוס נחשב למועמד בלתי סביר לכהונת הקיסר. על פי דיווחי בני זמנו לקה בנכות כלשהי, ומשפחתו מנעה ממנו את ההופעה בפומבי ואת התפקידים הציבוריים, עד לעלייתו לשלטון של אחיינו המטורף קליגולה, אשר מינה אותו למשרת הקונסול, הן על מנת להתעמר בו, והן על מנת להראות את הבוז שרחש למשרה הרמה. נכותו של קלאודיוס הצילה אותו, יש להניח, מגורלם של אצילים רומים רבים בתקופת קליגולה וטיבריוס, אשר נרצחו ב"טיהורים" שערכו קיסרים אלו. הייתה זו יכולתו לשרוד כשלעצמה שהביאה להכרזתו כקיסר רומי לאחר רציחתו של קליגולה, שכן בשלב זה היה הגבר הבוגר היחיד ששרד ממשפחתו. על אף היעדר ניסיונו הפוליטי, קלאודיוס הוכיח את עצמו כמנהלן מוכשר, וביצע מספר רב של עבודות ציבוריות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2010	פסל של קלאודיוס טיבריוס קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54) היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו בשנת 54. קלאודיוס נולד בעיר לוגדונום, בפרובינקיה גליה (כיום ליון, צרפת) לאביו דרוסוס ולאמו אנטוניה הצעירה, והיה הקיסר הרומי הראשון אשר נולד מחוץ לגבולות איטליה. קלאודיוס נחשב למועמד בלתי סביר לכהונת הקיסר. על פי דיווחי בני זמנו לקה בנכות כלשהי, ומשפחתו מנעה ממנו את ההופעה בפומבי ואת התפקידים הציבוריים, עד לעלייתו לשלטון של אחיינו המטורף קליגולה, אשר מינה אותו למשרת הקונסול, הן על מנת להתעמר בו, והן על מנת להראות את הבוז שרחש למשרה הרמה. נכותו של קלאודיוס הצילה אותו, יש להניח, מגורלם של אצילים רומים רבים בתקופת קליגולה וטיבריוס, אשר נרצחו ב"טיהורים" שערכו קיסרים אלו. הייתה זו יכולתו לשרוד כשלעצמה שהביאה להכרזתו כקיסר רומי לאחר רציחתו של קליגולה, שכן בשלב זה היה הגבר הבוגר היחיד ששרד ממשפחתו. על אף היעדר ניסיונו הפוליטי, קלאודיוס הוכיח את עצמו כמנהלן מוכשר, וביצע מספר רב של עבודות ציבוריות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2010	יצחק שמיר יצחק שמיר (15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012), מדינאי, לוחם ואיש ציבור ישראלי. היה ממפקדיו של הלח"י, שימש בתפקידים בכירים במוסד. בחייו הפוליטיים שימש בתפקיד יושב ראש הכנסת, וכן כשר החוץ של מדינת ישראל. לאחר התפטרותו של מנחם בגין שימש כראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, והחזיק בתפקיד זה לסירוגין במשך למעלה משש שנים. שמיר ניצח בשתי מערכות בחירות, ופרש לאחר תבוסת מפלגתו, הליכוד, בבחירות לכנסת השלוש עשרה. שמיר היה איש הקו המדיני הנוקשה וחסיד ארץ ישראל השלמה, אך בתקופת כהונתו השתתף בוועידת מדריד, אשר היוותה פריצת דרך מדינית בשעתה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2010	יצחק שמיר יצחק שמיר (15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012), מדינאי, לוחם ואיש ציבור ישראלי. היה ממפקדיו של הלח"י, שימש בתפקידים בכירים במוסד. בחייו הפוליטיים שימש בתפקיד יושב ראש הכנסת, וכן כשר החוץ של מדינת ישראל. לאחר התפטרותו של מנחם בגין שימש כראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, והחזיק בתפקיד זה לסירוגין במשך למעלה משש שנים. שמיר ניצח בשתי מערכות בחירות, ופרש לאחר תבוסת מפלגתו, הליכוד, בבחירות לכנסת השלוש עשרה. שמיר היה איש הקו המדיני הנוקשה וחסיד ארץ ישראל השלמה, אך בתקופת כהונתו השתתף בוועידת מדריד, אשר היוותה פריצת דרך מדינית בשעתה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2010	זאב ז'בוטינסקי זאב ולדימיר ז'בוטינסקי (17 באוקטובר 1880 – 3 באוגוסט 1940) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה. ז'בוטינסקי נולד באודסה. בנעוריו נמשך לשירה, ספרות ולימודי שפות והחל לתרגם לרוסית ולפרסם מאמרים פרי עטו. לאחר ניסיון בלימודי משפטים בברן וברומא חזר לעיר הולדתו, ושם כתב טורי עיתונות ופרסם מחזות. בעקבות פרעות נגד יהודים בדובסרי וקישינב ב-1903, התקרב ז'בוטינסקי לחוגים ציוניים ותרגם לרוסית את הפואמה "בעיר ההריגה" של חיים נחמן ביאליק. באותה שנה נבחר כציר לקונגרס הציוני העולמי השישי, בו הצביע נגד תוכנית אוגנדה. בהמשך אותו עשור עסק גם בפעילות הסברה ציונית, שכוונה בעיקר לשינוי יחסה של האימפריה העות'מאנית. ב-1911 הקים עם חבריו הוצאה לאור שפרסמה תרגומים של יצירות מופת לעברית, ביניהן תרגומו לפואמה "העורב". הוא פעל בתקופה זו למען עברות החינוך היהודי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה שימש ככתב וניצל תפקיד זה כדי להגיע לצפון אפריקה. הוא פגש את יוסף טרומפלדור באלכסנדריה, והם פעלו יחד על מנת לשכנע את הבריטים להקים כוח יהודי לוחם. מאמציו נשאו פרי עם הקמת הגדודים העבריים החל מ-1917. עם הגדודים הגיע לארץ ישראל, וב-1920 הקים כוח מגן יהדי בירושלים. בעקבות השתתפותו בהגנה על יהודי העיר נשפט ונאסר על ידי הבריטים. לאחר שחרורו קידם ז'בוטינסקי קו ציוני ניצי, שהתנגד באופן גלוי למדיניות הבריטים והביא לחילוקי דעות בינו לבין ההנהלה הציונית וההסתדרות הציונית. כתביו, כגון "על קיר הברזל", שימשו יסוד להתהוותה של תנועה חדשה בהנהגתו – הציונות הרוויזיוניסטית. בהשפעתו נוסד ב-1923 ארגון בית"ר והוא נחשב לראשו; מ-1925 עמד גם בראש מפלגת ברית הציונים הרוויזיוניסטים, אותה ייסד. ז'בוטינסקי הנהיג את האצ"ל מראשיתו ב-1931 ועד מותו. בשנות השלושים נוצר קרע עמוק בין התנועה בהנהגתו לבין ההסתדרות הציונית, על אף הניסיון להגיע להסכמות עם בן-גוריון. לאחר הוצאתו להורג של שלמה בן-יוסף ב-1938, החל לקדם ביתר שאת התנגדות למדיניות ההבלגה, תוכנית למרד שיביא להפלת השלטון הבריטי ואת עליית אף על פי. הוא נפטר מהתקף לב בעת ביקור בארצות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2010	זאב ז'בוטינסקי זאב ולדימיר ז'בוטינסקי (17 באוקטובר 1880 – 3 באוגוסט 1940) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה. ז'בוטינסקי נולד באודסה. בנעוריו נמשך לשירה, ספרות ולימודי שפות והחל לתרגם לרוסית ולפרסם מאמרים פרי עטו. לאחר ניסיון בלימודי משפטים בברן וברומא חזר לעיר הולדתו, ושם כתב טורי עיתונות ופרסם מחזות. בעקבות פרעות נגד יהודים בדובסרי וקישינב ב-1903, התקרב ז'בוטינסקי לחוגים ציוניים ותרגם לרוסית את הפואמה "בעיר ההריגה" של חיים נחמן ביאליק. באותה שנה נבחר כציר לקונגרס הציוני העולמי השישי, בו הצביע נגד תוכנית אוגנדה. בהמשך אותו עשור עסק גם בפעילות הסברה ציונית, שכוונה בעיקר לשינוי יחסה של האימפריה העות'מאנית. ב-1911 הקים עם חבריו הוצאה לאור שפרסמה תרגומים של יצירות מופת לעברית, ביניהן תרגומו לפואמה "העורב". הוא פעל בתקופה זו למען עברות החינוך היהודי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה שימש ככתב וניצל תפקיד זה כדי להגיע לצפון אפריקה. הוא פגש את יוסף טרומפלדור באלכסנדריה, והם פעלו יחד על מנת לשכנע את הבריטים להקים כוח יהודי לוחם. מאמציו נשאו פרי עם הקמת הגדודים העבריים החל מ-1917. עם הגדודים הגיע לארץ ישראל, וב-1920 הקים כוח מגן יהדי בירושלים. בעקבות השתתפותו בהגנה על יהודי העיר נשפט ונאסר על ידי הבריטים. לאחר שחרורו קידם ז'בוטינסקי קו ציוני ניצי, שהתנגד באופן גלוי למדיניות הבריטים והביא לחילוקי דעות בינו לבין ההנהלה הציונית וההסתדרות הציונית. כתביו, כגון "על קיר הברזל", שימשו יסוד להתהוותה של תנועה חדשה בהנהגתו – הציונות הרוויזיוניסטית. בהשפעתו נוסד ב-1923 ארגון בית"ר והוא נחשב לראשו; מ-1925 עמד גם בראש מפלגת ברית הציונים הרוויזיוניסטים, אותה ייסד. ז'בוטינסקי הנהיג את האצ"ל מראשיתו ב-1931 ועד מותו. בשנות השלושים נוצר קרע עמוק בין התנועה בהנהגתו לבין ההסתדרות הציונית, על אף הניסיון להגיע להסכמות עם בן-גוריון. לאחר הוצאתו להורג של שלמה בן-יוסף ב-1938, החל לקדם ביתר שאת התנגדות למדיניות ההבלגה, תוכנית למרד שיביא להפלת השלטון הבריטי ואת עליית אף על פי. הוא נפטר מהתקף לב בעת ביקור בארצות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2010	באמונה המוסלמית, המהדי הוא גואל העולם (בדומה למשיח ביהדות), אשר יגיע בקץ הזמנים, יושיע את העולם מאלימות ומאי-צדק, ויחזיר את האסלאם למסורותיו המקוריות של הנביא מוחמד. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא בקובצי המסורות שבעל-פה – החדית' – השונים לעיתים בין הסונה לבין שיעה. על כן גילו, מוצאו, ולטענת מספר חוקרים סונים, שאלת עצם קיומו – שונים מאוד בין שני הפלגים העיקריים באסלאם. במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2010	באמונה המוסלמית, המהדי הוא גואל העולם (בדומה למשיח ביהדות), אשר יגיע בקץ הזמנים, יושיע את העולם מאלימות ומאי-צדק, ויחזיר את האסלאם למסורותיו המקוריות של הנביא מוחמד. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא בקובצי המסורות שבעל-פה – החדית' – השונים לעיתים בין הסונה לבין שיעה. על כן גילו, מוצאו, ולטענת מספר חוקרים סונים, שאלת עצם קיומו – שונים מאוד בין שני הפלגים העיקריים באסלאם. במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2010	מוזס וילהלם שפירא מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה. בשערורייה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, למותו של שפירא ולאובדן המגילות. 64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2010	מוזס וילהלם שפירא מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה. בשערורייה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, למותו של שפירא ולאובדן המגילות. 64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2010	נוסחת המבנה של פרצטמול פרצטמול או אצטאמינופן הוא אחת התרופות הידועות והנמכרות ביותר בעולם. בישראל נמכרת תרופה זו תחת השמות אקמול ודקסמול. פרצטמול הינו משכך כאבים (תרופה אנלגֵזית) ומוריד חום (תרופה אנטי-פּירֵטית). לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2010	נוסחת המבנה של פרצטמול פרצטמול או אצטאמינופן הוא אחת התרופות הידועות והנמכרות ביותר בעולם. בישראל נמכרת תרופה זו תחת השמות אקמול ודקסמול. פרצטמול הינו משכך כאבים (תרופה אנלגֵזית) ומוריד חום (תרופה אנטי-פּירֵטית). לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2010	אווריסט גלואה (1811–1832), מתמטיקאי צרפתי, ממייסדי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה – שני ענפים מרכזיים באלגברה מופשטת. אווריסט גלואה נולד ב-25 באוקטובר 1811 בבור-לה-ראן, יישוב קטן בעיבורה של פריז. הוא היה אוטודידקט ולמד בעצמו את רוב המתמטיקה בעת שבבית הספר הוא הורד כיתה. בגיל 17 פורסם מאמרו הראשון. בגיל 19 הוא החל בפעילות פוליטית. בעקבות התנצחות עם פוליטיקאי יריב הוא הוזמן לדו-קרב של כבוד במהלכו נהרג, קודם שהגיע לגיל 21. למזלו של עולם המתמטיקה, הוא הקדיש את הלילה שלפני הדו-קרב לסיום מאמריו שהכילו רעיונות פורצי דרך. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2010	אווריסט גלואה (1811–1832), מתמטיקאי צרפתי, ממייסדי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה – שני ענפים מרכזיים באלגברה מופשטת. אווריסט גלואה נולד ב-25 באוקטובר 1811 בבור-לה-ראן, יישוב קטן בעיבורה של פריז. הוא היה אוטודידקט ולמד בעצמו את רוב המתמטיקה בעת שבבית הספר הוא הורד כיתה. בגיל 17 פורסם מאמרו הראשון. בגיל 19 הוא החל בפעילות פוליטית. בעקבות התנצחות עם פוליטיקאי יריב הוא הוזמן לדו-קרב של כבוד במהלכו נהרג, קודם שהגיע לגיל 21. למזלו של עולם המתמטיקה, הוא הקדיש את הלילה שלפני הדו-קרב לסיום מאמריו שהכילו רעיונות פורצי דרך. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2010	דגל ישראל דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. הדגל אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. חלק ניכר מתושבי המדינה היהודים רואה בדגל את הביטוי הלאומי לעצמאות העם, ואת סמלו. כך, למשל, אחד הביטויים החזותיים החזקים להחלת הריבונות על שטחי המדינה במהלך מלחמת העצמאות היה הנפת דגל הדיו באילת. במגזר החרדי ובמגזר הערבי הדגל אינו אהוד. מוסדות חינוך חרדיים אינם חייבים להניף את הדגל, ואילו מוסדות חינוך ערביים ממלכתיים מניפים אותו פעמים רבות בצורה צנועה יותר מהמקובל במגזר היהודי. במגזר הדרוזי מקובל להניף את דגל ישראל לצד הדגל הדרוזי. לערך המלא – פורטל ישראל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2010	דגל ישראל דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. הדגל אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. חלק ניכר מתושבי המדינה היהודים רואה בדגל את הביטוי הלאומי לעצמאות העם, ואת סמלו. כך, למשל, אחד הביטויים החזותיים החזקים להחלת הריבונות על שטחי המדינה במהלך מלחמת העצמאות היה הנפת דגל הדיו באילת. במגזר החרדי ובמגזר הערבי הדגל אינו אהוד. מוסדות חינוך חרדיים אינם חייבים להניף את הדגל, ואילו מוסדות חינוך ערביים ממלכתיים מניפים אותו פעמים רבות בצורה צנועה יותר מהמקובל במגזר היהודי. במגזר הדרוזי מקובל להניף את דגל ישראל לצד הדגל הדרוזי. לערך המלא – פורטל ישראל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2010	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2010	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2010	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה