ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2018

אפריל
1 באפריל 2018	בפסיכותרפיה, חשיפה עצמית היא מצב שבו המטפל משתף רגשות או מידע אישי אודותיו בתהליך טיפולי, דבר העשוי להיות כלי משמעותי של התערבות טיפולית. חוקרים רבים שבדקו את הכלי מצאו כי יש בו פוטנציאל גבוה לקידום התהליך הטיפולי. לעיתים קרובות הוא בא לידי ביטוי כחלק אינטגרלי מתהליך זה, ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר הטיפולי. יחד עם זאת, כתלות בדרך, בעיתוי ובסיבות לשימוש בכלי, הוא יכול להוות הפרה של הגבולות הטיפוליים והאתיים או לעיתים אף להקשות על הטיפול. ההבנה של החשיפה העצמית כעניין העוסק בגבולות בטיפול והשלכותיה על הקשר ועל התהליך הטיפולי, חיוניים לכל מטפל. הלגיטימציה של השימוש בחשיפה העצמית ככלי התערבות בידי המטפל הולכת וגוברת; זאת בניגוד לקביעתו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שהתנגד לשיתוף המטופל בעולמו הפנימי של המטפל בטענה שהמטופל לא יידע שובע, והזהיר מפני ההשלכות של חשיפת פרטים על אודות המטפל ושבירת עקרון האנונימיות. מלבד שנדור פרנצי‏ והרולד סירלס דגלו כל התאורטיקנים בתפיסה זו, עד הופעתן של גישות חדשות יותר (כמו הגישה הבין-אישית של הפסיכיאטר הארי סאליבן, הגישה האינטרסובייקטיבית שהוגיה המרכזיים הם רוברט סטולורו וג'ורג' אטווד, והגישה ההתייחסותית שבין נציגיה הבולטים סטיבן מיטשל וארון לואיס). גישות אלו נתנו פתח לחשיפה עצמית בתהליך הטיפולי. מחברים אלו מציעים לעשות שימוש בחשיפה העצמית באופן שקול וסלקטיבי, ומבלי לפגוע בחוסר הסימטריה ביחסים הטיפוליים בין המטפל למטופל. לטענתם, שימוש זה יכול לשחרר מצבים בהם הטיפול תקוע, לחזק את ההדדיות בקשר ולהקטין את תחושת ההירארכיה שבטיפול. בנוסף, חשיפה זו מגבירה תחושה של שיתוף פעולה ושל אותנטיות, ומצליחה לפתוח אזורים חדשים בחוויית המטופל, שלא היה להם ביטוי במערכות היחסים שלו. היעדר תחושת המטופל שהוא נמצא בתהליך של היכרות עם המטפל, מעידה על חוסר בליבת התהליך הטיפולי ועל יחסים טיפוליים לא אישיים. מנגד, מזהירים התאורטיקנים מפני נזק אפשרי שיכולה להביא החשיפה העצמית לתהליך הטיפולי כשנעשה בה שימוש שגוי, הממקד את החקירה במטפל, כשהיא עולה ממניעים שגויים, כשהיא מביאה לתוצאות לא רצויות, או כשהיא אינה נשקלת בכובד ראש על פי כללי האתיקה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2018	מרדכי ריווסמן, מחבר השיר המקורי ביידיש ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה אברהם אברוּנין, שנכתב בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1918. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן. השיר זכה לפופולריות ונדפס בשירונים במערב אירופה ובצפון אמריקה. משהפך לעממי, נוצר לו פזמון חוזר קבוע. זמן קצר לאחר פרסום השיר נוצרה לו גרסה עברית, שחוברה בארץ ישראל. אברהם אברוּנין (1869–1957), שעלה מרוסיה הלבנה ב-1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בצפון אמריקה עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah". כמו הגרסאות היידית והעברית, גם הגרסה האנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר, ומבין השלוש היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2018	מרדכי ריווסמן, מחבר השיר המקורי ביידיש ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה אברהם אברוּנין, שנכתב בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1918. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן. השיר זכה לפופולריות ונדפס בשירונים במערב אירופה ובצפון אמריקה. משהפך לעממי, נוצר לו פזמון חוזר קבוע. זמן קצר לאחר פרסום השיר נוצרה לו גרסה עברית, שחוברה בארץ ישראל. אברהם אברוּנין (1869–1957), שעלה מרוסיה הלבנה ב-1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בצפון אמריקה עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah". כמו הגרסאות היידית והעברית, גם הגרסה האנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר, ומבין השלוש היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2018	פילבוקס שמור היטב באזור התעשייה גורן גדר הצפון היא גדר תיל מבוצרת שהוקמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון ארץ ישראל, במסגרת המאבק במרד הערבי. הגדר הוקמה בשנת 1938 על ידי פועלים יהודים, עובדי חברת סולל בונה. לצד הגדר הוקמה שורה של מצודות טגארט ופילבוקסים. תוואי הגדר היה לאורך כביש הצפון, ממצודת כח לכנרת ומדרום הכנרת לירמוך, באופן שיישובי אצבע הגליל נותרו מחוץ לגדר. הגדר הוסרה בשנת 1942. על מידת ההצלחה של הגדר בדיכוי המרד הערבי ישנו ויכוח. רבים הסבורים כי הצלחתה בייעודה זה הייתה חלקית בלבד. מבחינת היישוב העברי בארץ ישראל, היה מדובר במעשה חשוב, שחשיבותו אף בעצם עשייתו. משלוח אלף פועלים (מתוך אוכלוסייה של 400,000 איש) לחבל ארץ קשה ועוין, על מנת לפתח אותו, היווה אתגר של ממש לכושר הארגון של היישוב. הגנתם של הגודרים, שהוטלה אף היא על היישוב העברי, הייתה אף היא מבצע צבאי קשה, שבהפעלתו קיבלה "ההגנה" ניסיון וידע ששימש אותה היטב במבחני העתיד. הקמת הגדר הייתה אחד המבצעים ההתיישבותיים והביטחוניים הגדולים של היישוב העברי בימי המנדט הבריטי. כיום אין כל זכר ושריד לגדר עצמה, אך כביש הצפון רצוף במבנים ובאתרים הקשורים להקמת הגדר ולפעולתה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2018	פילבוקס שמור היטב באזור התעשייה גורן גדר הצפון היא גדר תיל מבוצרת שהוקמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון ארץ ישראל, במסגרת המאבק במרד הערבי. הגדר הוקמה בשנת 1938 על ידי פועלים יהודים, עובדי חברת סולל בונה. לצד הגדר הוקמה שורה של מצודות טגארט ופילבוקסים. תוואי הגדר היה לאורך כביש הצפון, ממצודת כח לכנרת ומדרום הכנרת לירמוך, באופן שיישובי אצבע הגליל נותרו מחוץ לגדר. הגדר הוסרה בשנת 1942. על מידת ההצלחה של הגדר בדיכוי המרד הערבי ישנו ויכוח. רבים הסבורים כי הצלחתה בייעודה זה הייתה חלקית בלבד. מבחינת היישוב העברי בארץ ישראל, היה מדובר במעשה חשוב, שחשיבותו אף בעצם עשייתו. משלוח אלף פועלים (מתוך אוכלוסייה של 400,000 איש) לחבל ארץ קשה ועוין, על מנת לפתח אותו, היווה אתגר של ממש לכושר הארגון של היישוב. הגנתם של הגודרים, שהוטלה אף היא על היישוב העברי, הייתה אף היא מבצע צבאי קשה, שבהפעלתו קיבלה "ההגנה" ניסיון וידע ששימש אותה היטב במבחני העתיד. הקמת הגדר הייתה אחד המבצעים ההתיישבותיים והביטחוניים הגדולים של היישוב העברי בימי המנדט הבריטי. כיום אין כל זכר ושריד לגדר עצמה, אך כביש הצפון רצוף במבנים ובאתרים הקשורים להקמת הגדר ולפעולתה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2018	העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג שושלת מינג הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). היא החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי, והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג נקראה "אימפריית מינג הגדולה", ובשיאה שלטה על אזורים נרחבים. בצפון האימפריה היו קוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן אזורי חסות של האימפריה והעלו לה מס, ובדרומה שלטה האימפריה ישירות על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי פעם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2018	העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג שושלת מינג הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). היא החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי, והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג נקראה "אימפריית מינג הגדולה", ובשיאה שלטה על אזורים נרחבים. בצפון האימפריה היו קוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן אזורי חסות של האימפריה והעלו לה מס, ובדרומה שלטה האימפריה ישירות על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי פעם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2018	פסל של אלכסנדר הגדול כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה החלו מיד לאחר סיום כיבוש מרכזי השלטון של האימפריה הפרסית על ידי צבאו בקיץ שנת 330 לפנה"ס, והסתיימו בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 327 לפנה"ס. במהלך המערכה באסיה התיכונה ניסה אלכסנדר הגדול להשיג מספר מטרות, שהראשונה שבהן הייתה תפיסת הסטראפ של באקטריה, בסוס, שהכריז על עצמו כשליט האימפריה הפרסית (לאחר רצח דריווש השלישי) ונטל לעצמו את השם המלכותי ארתחששתא החמישי. מטרות נוספות היו שאיפתו לזכות בתהילה אישית ולהנציח את שמו באמצעות כיבוש שטחים חדשים וסיפוחם לאימפריה שלו, וכן רצונו להשלים את כיבוש השטחים שהשתייכו לאימפריה הפרסית. במהלך המערכה הצבאית הממושכת נתקל אלכסנדר הגדול בהתנגדות עיקשת מצד האוכלוסייה המקומית שוחרת העצמאות. בנוסף לכך, הצבא היווני-מוקדוני התקשה להתמודד נגד טקטיקות הלוחמה שבהן השתמשו העמים והשבטים המקומיים, שהיו זרות לו, וכללו שימוש בטקטיקות גרילה (התקפות פגע וברח קטלניות והטמנת מארבים) על ידי כוחות פרשים (בעיקר קשתים רכובים) שנהנו מיתרון הניידות. כדי להתמודד עם האתגר נאלץ אלכסנדר לבצע שינויים משמעותיים בהרכב צבאו, ולגייס פרסים ובני שבטים מקומיים כדי לחזק את האלמנטים הניידים בצבאו. הצלחת המערכה של אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה נבעה גם מיכולתו לגייס את תמיכתם של חלק מהשבטים המקומיים, בין השאר באמצעות קשרי נישואים. במסגרת זו התחתן גם אלכסנדר עצמו עם בתו של אחד מראשי השבטים המקומיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2018	פסל של אלכסנדר הגדול כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה החלו מיד לאחר סיום כיבוש מרכזי השלטון של האימפריה הפרסית על ידי צבאו בקיץ שנת 330 לפנה"ס, והסתיימו בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 327 לפנה"ס. במהלך המערכה באסיה התיכונה ניסה אלכסנדר הגדול להשיג מספר מטרות, שהראשונה שבהן הייתה תפיסת הסטראפ של באקטריה, בסוס, שהכריז על עצמו כשליט האימפריה הפרסית (לאחר רצח דריווש השלישי) ונטל לעצמו את השם המלכותי ארתחששתא החמישי. מטרות נוספות היו שאיפתו לזכות בתהילה אישית ולהנציח את שמו באמצעות כיבוש שטחים חדשים וסיפוחם לאימפריה שלו, וכן רצונו להשלים את כיבוש השטחים שהשתייכו לאימפריה הפרסית. במהלך המערכה הצבאית הממושכת נתקל אלכסנדר הגדול בהתנגדות עיקשת מצד האוכלוסייה המקומית שוחרת העצמאות. בנוסף לכך, הצבא היווני-מוקדוני התקשה להתמודד נגד טקטיקות הלוחמה שבהן השתמשו העמים והשבטים המקומיים, שהיו זרות לו, וכללו שימוש בטקטיקות גרילה (התקפות פגע וברח קטלניות והטמנת מארבים) על ידי כוחות פרשים (בעיקר קשתים רכובים) שנהנו מיתרון הניידות. כדי להתמודד עם האתגר נאלץ אלכסנדר לבצע שינויים משמעותיים בהרכב צבאו, ולגייס פרסים ובני שבטים מקומיים כדי לחזק את האלמנטים הניידים בצבאו. הצלחת המערכה של אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה נבעה גם מיכולתו לגייס את תמיכתם של חלק מהשבטים המקומיים, בין השאר באמצעות קשרי נישואים. במסגרת זו התחתן גם אלכסנדר עצמו עם בתו של אחד מראשי השבטים המקומיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2018	המומיה הידועה כאצי, איש הקרח, כפי שהיא נראית כיום. אֶצִי, איש הקרח הוא כינוי שניתן לגופתו החנוטה בקרח של אדם שחי לפני כ-5,300 שנים, שהתגלתה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. השם נגזר משם העמק שבו נמצאה המומיה, אֶצטאל, בהרי האלפים, בצפון איטליה (סמוך מאוד לגבולה עם אוסטריה). גופתו החנוטה של אצי היא הקדומה ביותר מן הגופות החנוטות שהתגלו באירופה, וייחודה בשימור היוצא מן הכלל של הרקמות הרכות ושל הלבוש, במקום שלד עצמות בלבד. חקירת גופתו של אצי איפשרה למדענים לפתוח צוהר לאנשי התקופה הכלקוליתית באירופה. הבדיקות הנרחבות שנערכו העלו מידע יקר ערך על תנאי חייו של אצי, הארוחות שאכל, מחלות מהן סבל, והעלו השערות מרתקות על דרך חייו והמקומות שבהם התגורר, וגם על הדרך שבה מת. ציודו של אצי האיר גם הוא באור ייחודי את התקופה שבה חי: בין השאר, נמצא כי אצי נעל נעליים עשויות עור, לבש מעיל גשם, היה מצויד בתרופות שונות והחזיק גרזן נחושת, פריט יקר ערך באותה תקופה. גופתו של אצי והציוד שנמצא סביבה מוצגים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של דרום טירול, בעיר בולצנו באיטליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2018	המומיה הידועה כאצי, איש הקרח, כפי שהיא נראית כיום. אֶצִי, איש הקרח הוא כינוי שניתן לגופתו החנוטה בקרח של אדם שחי לפני כ-5,300 שנים, שהתגלתה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. השם נגזר משם העמק שבו נמצאה המומיה, אֶצטאל, בהרי האלפים, בצפון איטליה (סמוך מאוד לגבולה עם אוסטריה). גופתו החנוטה של אצי היא הקדומה ביותר מן הגופות החנוטות שהתגלו באירופה, וייחודה בשימור היוצא מן הכלל של הרקמות הרכות ושל הלבוש, במקום שלד עצמות בלבד. חקירת גופתו של אצי איפשרה למדענים לפתוח צוהר לאנשי התקופה הכלקוליתית באירופה. הבדיקות הנרחבות שנערכו העלו מידע יקר ערך על תנאי חייו של אצי, הארוחות שאכל, מחלות מהן סבל, והעלו השערות מרתקות על דרך חייו והמקומות שבהם התגורר, וגם על הדרך שבה מת. ציודו של אצי האיר גם הוא באור ייחודי את התקופה שבה חי: בין השאר, נמצא כי אצי נעל נעליים עשויות עור, לבש מעיל גשם, היה מצויד בתרופות שונות והחזיק גרזן נחושת, פריט יקר ערך באותה תקופה. גופתו של אצי והציוד שנמצא סביבה מוצגים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של דרום טירול, בעיר בולצנו באיטליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2018	תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה ליהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה פדיון יהודי רומניה הוא כינוי להגירת יהודים מרומניה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית. בתקופה זו בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מן המדינה, אך הגירה זו – מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל – הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר. תשלום זה היה מדורג לפי קריטריונים שונים והועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים. המיקוח על גובה התשלום למהגר ועצם קיום העסקאות נשמרו בסוד כמוס; הרומנים חששו שגילוי יביך ויבייש אותם, והיהודים חששו שגילוי יביא להפסקת העלייה. צורת התשלום עברה שינויים במהלך הזמן: תשלום בציוד ובסחורות, דמי הפלגה מופקעים באוניית נוסעים רומנית, הפקדות מטבע זר בחשבונות במערב אירופה, וגם מזומנים. גם ארצות מעבר, דוגמת בולגריה, גבו "דמי מעבר" במטבע זר. עלותו של פדיון העולים השפיעה על מקבלי ההחלטות וסיכנה את העלייה מרומניה. על מנת לקיים את העסקאות נזקקו הרומנים, בהתחלה, להסכמתה של הנהגת ברית המועצות, אך בהמשך פעלו באופן עצמאי והשתמשו במנוף מתן אישורי העלייה גם להשגת מטרות נוספות, דיפלומטיות, ביטחוניות וכלכליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2018	תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה ליהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה פדיון יהודי רומניה הוא כינוי להגירת יהודים מרומניה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית. בתקופה זו בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מן המדינה, אך הגירה זו – מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל – הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר. תשלום זה היה מדורג לפי קריטריונים שונים והועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים. המיקוח על גובה התשלום למהגר ועצם קיום העסקאות נשמרו בסוד כמוס; הרומנים חששו שגילוי יביך ויבייש אותם, והיהודים חששו שגילוי יביא להפסקת העלייה. צורת התשלום עברה שינויים במהלך הזמן: תשלום בציוד ובסחורות, דמי הפלגה מופקעים באוניית נוסעים רומנית, הפקדות מטבע זר בחשבונות במערב אירופה, וגם מזומנים. גם ארצות מעבר, דוגמת בולגריה, גבו "דמי מעבר" במטבע זר. עלותו של פדיון העולים השפיעה על מקבלי ההחלטות וסיכנה את העלייה מרומניה. על מנת לקיים את העסקאות נזקקו הרומנים, בהתחלה, להסכמתה של הנהגת ברית המועצות, אך בהמשך פעלו באופן עצמאי והשתמשו במנוף מתן אישורי העלייה גם להשגת מטרות נוספות, דיפלומטיות, ביטחוניות וכלכליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2018	פרש ולוחם רגלי, ציור על כד בסגנון הדמות השחורה המיוחס לצייר פרינסטון מהתקופה הארכאית יוון הארכאית היא השם שניתן לתקופה בת כ-300 שנה בתולדות יוון העתיקה, מן המאה ה-8 ועד המאה ה-5 לפנה"ס. התקופה הארכאית התאפיינה בהיעדר שלטון מרכזי ובקיום מספר רב של קהילות פוליטיות אוטונומיות או חצי-אוטונומיות ביוון, שניהלו ביניהן מלחמות פנימיות באופן תדיר. הבריתות הגדולות המאפיינות את התקופה הקלאסית (כגון הליגה האטית-דלית) נוסדו רק לקראת סוף התקופה הארכאית, ולפיכך בפוליטיקה היוונית בתקופה זו כל פוליס וכל שבט היו נתונים לגורלם. הייתה אמנם השפעה הדדית גדולה ואף היה שיתוף פעולה בחגיגות דתיות ובתחרויות ספורטיביות, אך ככלל, היוונים נהנו מעצמאות מקומית רבה לכל אורך התקופה הארכאית. בתקופה הארכאית התעצב העולם היווני כפי שמוכר בעולם המודרני. התהוו הפולייס – ערי המדינה המפורסמות של יוון העתיקה, והיוונים העתיקים, שקראו לעצמם "הלנים", פרצו בתהליך קולוניזציה ארוך את גבולות הבלקן והתנחלו לאורך חופיו של הים התיכון. הקולוניזציה הייתה אחד הגורמים לשינוי פוליטי גדול ביוון. האריסטוקרטיה (שלטון המיוחסים), שעלתה לגדולה בראשית התקופה, ירדה מחלק ניכר מנכסיה הפוליטיים בסופה והוחלפה בטיראניה, באוליגרכיה ובדמוקרטיה. שיטות ממשל אלה נמשכו לכל אורך התקופה הקלאסית וגם ההלניסטית. תקופה זו היא הקרקע הפורייה שעליה צמחה התרבות היוונית. בתקופה זו אימצו היוונים המצאות מזרחיות רבות, כגון האלפבית והמטבע, נטעו שורשי הפילוסופיה, האמנות והמדע היווניים. הציור הגאומטרי על הכדים פינה את מקומו לדמויות מורכבות בצבע שחור ובהמשך בצבע האדום. הפיסול צעד כברת דרך ארוכה; דמויות הקורוס היו הבסיס שעליו התפתח הפיסול היווני הקלאסי. האפוסים הגדולים של הסיודוס והומרוס הועלו על הכתב, וכן פעלו בתקופה זו המשוררים הליריים. התקופה הארכאית נחשבת לאחת הפוריות ביותר בהיסטוריה של יוון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2018	פרש ולוחם רגלי, ציור על כד בסגנון הדמות השחורה המיוחס לצייר פרינסטון מהתקופה הארכאית יוון הארכאית היא השם שניתן לתקופה בת כ-300 שנה בתולדות יוון העתיקה, מן המאה ה-8 ועד המאה ה-5 לפנה"ס. התקופה הארכאית התאפיינה בהיעדר שלטון מרכזי ובקיום מספר רב של קהילות פוליטיות אוטונומיות או חצי-אוטונומיות ביוון, שניהלו ביניהן מלחמות פנימיות באופן תדיר. הבריתות הגדולות המאפיינות את התקופה הקלאסית (כגון הליגה האטית-דלית) נוסדו רק לקראת סוף התקופה הארכאית, ולפיכך בפוליטיקה היוונית בתקופה זו כל פוליס וכל שבט היו נתונים לגורלם. הייתה אמנם השפעה הדדית גדולה ואף היה שיתוף פעולה בחגיגות דתיות ובתחרויות ספורטיביות, אך ככלל, היוונים נהנו מעצמאות מקומית רבה לכל אורך התקופה הארכאית. בתקופה הארכאית התעצב העולם היווני כפי שמוכר בעולם המודרני. התהוו הפולייס – ערי המדינה המפורסמות של יוון העתיקה, והיוונים העתיקים, שקראו לעצמם "הלנים", פרצו בתהליך קולוניזציה ארוך את גבולות הבלקן והתנחלו לאורך חופיו של הים התיכון. הקולוניזציה הייתה אחד הגורמים לשינוי פוליטי גדול ביוון. האריסטוקרטיה (שלטון המיוחסים), שעלתה לגדולה בראשית התקופה, ירדה מחלק ניכר מנכסיה הפוליטיים בסופה והוחלפה בטיראניה, באוליגרכיה ובדמוקרטיה. שיטות ממשל אלה נמשכו לכל אורך התקופה הקלאסית וגם ההלניסטית. תקופה זו היא הקרקע הפורייה שעליה צמחה התרבות היוונית. בתקופה זו אימצו היוונים המצאות מזרחיות רבות, כגון האלפבית והמטבע, נטעו שורשי הפילוסופיה, האמנות והמדע היווניים. הציור הגאומטרי על הכדים פינה את מקומו לדמויות מורכבות בצבע שחור ובהמשך בצבע האדום. הפיסול צעד כברת דרך ארוכה; דמויות הקורוס היו הבסיס שעליו התפתח הפיסול היווני הקלאסי. האפוסים הגדולים של הסיודוס והומרוס הועלו על הכתב, וכן פעלו בתקופה זו המשוררים הליריים. התקופה הארכאית נחשבת לאחת הפוריות ביותר בהיסטוריה של יוון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2018	פנאיט איסטרטי פָּנָאיט איסְטְרָטי (1884–1935) היה סופר, עורך עיתון, עיתונאי ופובליציסט יליד רומניה, שעל אף נדודיו שמר על זיקה משמעותית למכורתו. איסטרטי עסק בעשרות משלחי יד, חי במספר ארצות וכתב בשפות הצרפתית והרומנית. יצירתו הייחודית, שניפצה מוסכמות, זכתה לחשיפה רבה ולתרגומים רבים ואף לעיבודים קולנועיים, ואיסטרטי עצמו זכה לכינוי "מקסים גורקי של הבלקנים". הוא היה פעיל פוליטי פציפיסטי וסוציאליסטי, מארגן שביתות והפגנות ונואם המלהיב המונים. איסטרטי היה מתומכי המהפכות ברוסיה והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אך מאוחר יותר, לאחר ביקור ממושך בברית המועצות, התאכזב מהנעשה בה ולא הסתיר את ביקורתו, שגררה התקפות נגד של חלק מחבריו לשעבר. הוא תמך בסופרים דיסידנטים ואפשר להם לפרסם בעילום שם. במחלוקת הגדולה בין הסטליניסטים ובין האופוזיציה השמאלית איסטרטי צידד באחרונים, אך לא הצטרף אליהם, כי, כדבריו, אף מסגרת מפלגתית לא התאימה לו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2018	פנאיט איסטרטי פָּנָאיט איסְטְרָטי (1884–1935) היה סופר, עורך עיתון, עיתונאי ופובליציסט יליד רומניה, שעל אף נדודיו שמר על זיקה משמעותית למכורתו. איסטרטי עסק בעשרות משלחי יד, חי במספר ארצות וכתב בשפות הצרפתית והרומנית. יצירתו הייחודית, שניפצה מוסכמות, זכתה לחשיפה רבה ולתרגומים רבים ואף לעיבודים קולנועיים, ואיסטרטי עצמו זכה לכינוי "מקסים גורקי של הבלקנים". הוא היה פעיל פוליטי פציפיסטי וסוציאליסטי, מארגן שביתות והפגנות ונואם המלהיב המונים. איסטרטי היה מתומכי המהפכות ברוסיה והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אך מאוחר יותר, לאחר ביקור ממושך בברית המועצות, התאכזב מהנעשה בה ולא הסתיר את ביקורתו, שגררה התקפות נגד של חלק מחבריו לשעבר. הוא תמך בסופרים דיסידנטים ואפשר להם לפרסם בעילום שם. במחלוקת הגדולה בין הסטליניסטים ובין האופוזיציה השמאלית איסטרטי צידד באחרונים, אך לא הצטרף אליהם, כי, כדבריו, אף מסגרת מפלגתית לא התאימה לו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2018	שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נדפסו עיתונים עבריים בתפוצות, בעיקר במזרח אירופה, שהביאו לקוראי עברית מידע, חדשות, דברי ספרות והגות מקוריים ומתורגמים, דיווחים וסקירות בנושאים מגוונים. העיתונות העברית שימשה במה לדיון בנושאים פנים-יהודיים וכלל-יהודיים, בהם (החל בשלהי המאה ה-19) הציונות. היא הייתה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לשם דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. כותבים רבים השתמשו במאמריהם העיתונאיים על מנת להנחיל לציבור מתחדישיהם. מאז יציאת חבצלת על ידי ישראל ב"ק בירושלים ב-1863, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. במפנה המאה ה-20 ירד מאוד מספר העיתונים העבריים במזרח אירופה עקב דלדול קהל היעד של עיתונות זו, ומרכז הכובד של העיתונות העברית עבר לארץ ישראל. עיתונות היישוב היוותה שופר אידאולוגי והתפלגה ברובה לפי קווים מפלגתיים. מגמה זו המשיכה גם בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. הליברליזם והאכזבה מהאידאולוגיות לאחר מלחמת יום כיפור הובילו לדעיכת העיתונות המפלגתית ולעלייתה של העיתונות המסחרית, שהובילה לפריחת כתיבה בסגנון ניו-ג'ורנליזם ועיתונות חוקרת לחשיפת שחיתויות. פריחת העיתונות הכתובה נבלמה במחצית השנייה של שנות ה-90 עם עליית האינטרנט וההתמודדות עמו בצורת חינמונים. רבים מראשוני הציונות וראשיה היו גם עיתונאים עבריים, בהם אליעזר בן-יהודה, ברל כצנלסון, נחום סוקולוב, משה שרת וזאב ז'בוטינסקי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2018	שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נדפסו עיתונים עבריים בתפוצות, בעיקר במזרח אירופה, שהביאו לקוראי עברית מידע, חדשות, דברי ספרות והגות מקוריים ומתורגמים, דיווחים וסקירות בנושאים מגוונים. העיתונות העברית שימשה במה לדיון בנושאים פנים-יהודיים וכלל-יהודיים, בהם (החל בשלהי המאה ה-19) הציונות. היא הייתה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לשם דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. כותבים רבים השתמשו במאמריהם העיתונאיים על מנת להנחיל לציבור מתחדישיהם. מאז יציאת חבצלת על ידי ישראל ב"ק בירושלים ב-1863, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. במפנה המאה ה-20 ירד מאוד מספר העיתונים העבריים במזרח אירופה עקב דלדול קהל היעד של עיתונות זו, ומרכז הכובד של העיתונות העברית עבר לארץ ישראל. עיתונות היישוב היוותה שופר אידאולוגי והתפלגה ברובה לפי קווים מפלגתיים. מגמה זו המשיכה גם בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. הליברליזם והאכזבה מהאידאולוגיות לאחר מלחמת יום כיפור הובילו לדעיכת העיתונות המפלגתית ולעלייתה של העיתונות המסחרית, שהובילה לפריחת כתיבה בסגנון ניו-ג'ורנליזם ועיתונות חוקרת לחשיפת שחיתויות. פריחת העיתונות הכתובה נבלמה במחצית השנייה של שנות ה-90 עם עליית האינטרנט וההתמודדות עמו בצורת חינמונים. רבים מראשוני הציונות וראשיה היו גם עיתונאים עבריים, בהם אליעזר בן-יהודה, ברל כצנלסון, נחום סוקולוב, משה שרת וזאב ז'בוטינסקי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2018	לווייתן ממשפחת הבלניים בלניים הם משפחה של לווייתנים המשתייכים לתת-סדרת לווייתני המזיפות. אורכם של הבלניים יכול להגיע עד ל-18 מטרים ומשקלם יכול להגיע ל-100 טונות. גופם הוא לרוב שחור; העור בראש ובחלק מהבטן מחוספס וצבעו לבן. שמם האנגלי של הבלניים – Right whale ‏(Right פירושו "נכון" או "צודק") מקורו בכך שציידי לווייתנים סברו שהלווייתנים הללו היו אלה ש"נכון" לצוד אותם, בשל ציפתם לאחר מותם ולעיתים התקרבותם לחופים. אוכלוסיית הבלניים הצטמצמה באופן משמעותי בשנות הפעילות העיקריות של תעשיית ציד הלווייתנים. כיום הלוויתנים הללו משמשים בעיקר לצורכי בידור. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2018	לווייתן ממשפחת הבלניים בלניים הם משפחה של לווייתנים המשתייכים לתת-סדרת לווייתני המזיפות. אורכם של הבלניים יכול להגיע עד ל-18 מטרים ומשקלם יכול להגיע ל-100 טונות. גופם הוא לרוב שחור; העור בראש ובחלק מהבטן מחוספס וצבעו לבן. שמם האנגלי של הבלניים – Right whale ‏(Right פירושו "נכון" או "צודק") מקורו בכך שציידי לווייתנים סברו שהלווייתנים הללו היו אלה ש"נכון" לצוד אותם, בשל ציפתם לאחר מותם ולעיתים התקרבותם לחופים. אוכלוסיית הבלניים הצטמצמה באופן משמעותי בשנות הפעילות העיקריות של תעשיית ציד הלווייתנים. כיום הלוויתנים הללו משמשים בעיקר לצורכי בידור. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2018	מפת הקרבות בזירת הבלקן והקווקז (בקטן) המלחמה העות'מאנית–רוסית שנערכה מאפריל 1877 ועד מרץ 1878 עיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו וסימנה את קץ דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה. הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת האימפריה הרוסית להחזרת השטחים שאיבדה במהלך מלחמת קרים, תוך ניצול חולשתו של הסולטאן חסר הניסיון עבדול חמיד השני. במלחמה זו היו שתי זירות לחימה עיקריות, בבלקן ובקווקז. בעקבות המלחמה נחתם חוזה סן סטפנו, שבמסגרתו זכו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו בעצמאות והוקמה נסיכות בולגרית אוטונומית. בהמשך, במסגרת סיכומי קונגרס ברלין, הועברו בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית. הבלקן חווה לראשונה, אך לא לאחרונה, טיהור אתני משמעותי, של מאות אלפי מוסלמים ואלפי יהודים, אשר גורשו או החליטו לעזוב ביחד עם הצבא העות'מאני הנסוג את הבלקן וחלק משטחי הקווקז. תוצאות מלחמה זו היוו סלע מחלוקת טריטוריאלי ואתני ועילה למלחמות וסכסוכי גבול, למשך למעלה מ-100 השנים שבאו אחריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2018	מפת הקרבות בזירת הבלקן והקווקז (בקטן) המלחמה העות'מאנית–רוסית שנערכה מאפריל 1877 ועד מרץ 1878 עיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו וסימנה את קץ דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה. הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת האימפריה הרוסית להחזרת השטחים שאיבדה במהלך מלחמת קרים, תוך ניצול חולשתו של הסולטאן חסר הניסיון עבדול חמיד השני. במלחמה זו היו שתי זירות לחימה עיקריות, בבלקן ובקווקז. בעקבות המלחמה נחתם חוזה סן סטפנו, שבמסגרתו זכו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו בעצמאות והוקמה נסיכות בולגרית אוטונומית. בהמשך, במסגרת סיכומי קונגרס ברלין, הועברו בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית. הבלקן חווה לראשונה, אך לא לאחרונה, טיהור אתני משמעותי, של מאות אלפי מוסלמים ואלפי יהודים, אשר גורשו או החליטו לעזוב ביחד עם הצבא העות'מאני הנסוג את הבלקן וחלק משטחי הקווקז. תוצאות מלחמה זו היוו סלע מחלוקת טריטוריאלי ואתני ועילה למלחמות וסכסוכי גבול, למשך למעלה מ-100 השנים שבאו אחריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2018	יום אנזא"ק הוא יום זיכרון לאומי המצוין באוסטרליה ובניו זילנד שמנציח בהרחבה את כל האוסטרלים והניו זילנדים "ששירתו ומתו בכל המלחמות, בכל העימותים ובכל משימות שמירת השלום" ואת "התרומה וההקרבה של כל אלו ששירתו". יום זה מצוין מדי שנה ב-25 באפריל ובמקור צוין לכבודם של חיילי גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים שלחמו במערכת גליפולי כנגד האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. יום אנזא"ק מצוין גם באיי קוק, בניואה, בפיטקרן ובטונגה ובעבר גם צוין בפפואה גינאה החדשה ובסמואה. אף על פי שהמערכה בגליפולי כשלה בהשגת יעדיה הצבאיים, פועלם של הכוחות האוסטרלים והניו זילנדים במערכה זו גרם להנחלת מורשת בלתי נתפשת אך רבת עוצמה. יצירתו של מה שנודע בכינוי "רוח אנזא"ק" הפכה לחלק חשוב של הזהות הלאומית של שתי האומות. רוח זו עיצבה את האופן שבו אזרחי שתי המדינות ראו הן את העבר שלהן והן את הבנת ההווה שלהן. גבורתם של החיילים שלחמו במערכה הכושלת בגליפולי הפכה את הקרבתם לזיכרון אייקוני באוסטרליה ובניו זילנד ולעיתים קרובות ניתן לזקוף לזכותה את תחושת העצמאות שלהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2018	יום אנזא"ק הוא יום זיכרון לאומי המצוין באוסטרליה ובניו זילנד שמנציח בהרחבה את כל האוסטרלים והניו זילנדים "ששירתו ומתו בכל המלחמות, בכל העימותים ובכל משימות שמירת השלום" ואת "התרומה וההקרבה של כל אלו ששירתו". יום זה מצוין מדי שנה ב-25 באפריל ובמקור צוין לכבודם של חיילי גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים שלחמו במערכת גליפולי כנגד האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. יום אנזא"ק מצוין גם באיי קוק, בניואה, בפיטקרן ובטונגה ובעבר גם צוין בפפואה גינאה החדשה ובסמואה. אף על פי שהמערכה בגליפולי כשלה בהשגת יעדיה הצבאיים, פועלם של הכוחות האוסטרלים והניו זילנדים במערכה זו גרם להנחלת מורשת בלתי נתפשת אך רבת עוצמה. יצירתו של מה שנודע בכינוי "רוח אנזא"ק" הפכה לחלק חשוב של הזהות הלאומית של שתי האומות. רוח זו עיצבה את האופן שבו אזרחי שתי המדינות ראו הן את העבר שלהן והן את הבנת ההווה שלהן. גבורתם של החיילים שלחמו במערכה הכושלת בגליפולי הפכה את הקרבתם לזיכרון אייקוני באוסטרליה ובניו זילנד ולעיתים קרובות ניתן לזקוף לזכותה את תחושת העצמאות שלהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2018	טנק שרמן M4 שרמן הוא טנק אמריקאי בינוני שהיה עמוד השדרה של גייסות השריון של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. טנקי שרמן רבים נוספים הועברו ליחידות השריון של צבאות בעלות הברית במסגרת תוכנית השאל-החכר, הבולט מביניהם הוא הצבא הבריטי. השרמן יוצר בקנה מידה נרחב. הוא הטנק השלישי בתפוצתו בעולם, והטנק המיוצר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית – כ-50,000 טנקי שרמן מכל הדגמים יוצרו בסך הכל במהלך המלחמה, והוא הפך לאחד הטנקים הידועים ביותר בהיסטוריה הצבאית. השרמן, שפותח במהירות בארצות הברית אחרי הבליצקריג של 1940, לא היה מהפכני בתכנונו, אך היה טנק מעולה מבחינה מכנית, ופשוט לייצור המוני. בעת כניסתו לקרב לראשונה באל עלמיין ב-1942 נחשב השרמן לטנק הטוב ביותר של בעלות הברית, אף על פי ששריונו היה דק יחסית, חיסרון שפגע בו עד סוף המלחמה. השרמן הפך עד מהרה לטנק העיקרי של עוצבות השריון של הצבא האמריקני. עם זאת, ככל שנמשכה המלחמה, היה פירוש ההחלטה האמריקנית לרכז כמעט את כל הייצור בשרמן ובגרסותיו המאוחרות המוסבות לתותח המשופר בן 76 מ"מ, בבחינת הקרבת איכות למען כמות. הדבר גרם לכך, שהטנק הבסיסי של בעלות הברית היה נחות מהדגמים הגרמניים החדשים והעדיפים. לאחר מלחמת העולם השנייה הועברו עודפים של השרמן ממחסני הצבא האמריקני למספר מדינות ברחבי העולם, וטנקים רבים נשארו בשירות צבאותיהן תקופה ארוכה. טנקי שרמן הגיעו לצה"ל בשלהי מלחמת העצמאות מעודפי אירופה והיוו את גרעין חיל השריון בשנות החמישים, לאחר שעברו הסבות שונות. הם נטלו חלק חשוב במערכות ישראל השונות עד וכולל מלחמת יום הכיפורים. כלים משוריינים רבים ומשונים, כולל טנקים ייעודיים כמו טנקי הנדסה, תותחים מתנייעים, נושאי גייסות וטנקי להביור נבנו על בסיס התובה שלו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2018	טנק שרמן M4 שרמן הוא טנק אמריקאי בינוני שהיה עמוד השדרה של גייסות השריון של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. טנקי שרמן רבים נוספים הועברו ליחידות השריון של צבאות בעלות הברית במסגרת תוכנית השאל-החכר, הבולט מביניהם הוא הצבא הבריטי. השרמן יוצר בקנה מידה נרחב. הוא הטנק השלישי בתפוצתו בעולם, והטנק המיוצר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית – כ-50,000 טנקי שרמן מכל הדגמים יוצרו בסך הכל במהלך המלחמה, והוא הפך לאחד הטנקים הידועים ביותר בהיסטוריה הצבאית. השרמן, שפותח במהירות בארצות הברית אחרי הבליצקריג של 1940, לא היה מהפכני בתכנונו, אך היה טנק מעולה מבחינה מכנית, ופשוט לייצור המוני. בעת כניסתו לקרב לראשונה באל עלמיין ב-1942 נחשב השרמן לטנק הטוב ביותר של בעלות הברית, אף על פי ששריונו היה דק יחסית, חיסרון שפגע בו עד סוף המלחמה. השרמן הפך עד מהרה לטנק העיקרי של עוצבות השריון של הצבא האמריקני. עם זאת, ככל שנמשכה המלחמה, היה פירוש ההחלטה האמריקנית לרכז כמעט את כל הייצור בשרמן ובגרסותיו המאוחרות המוסבות לתותח המשופר בן 76 מ"מ, בבחינת הקרבת איכות למען כמות. הדבר גרם לכך, שהטנק הבסיסי של בעלות הברית היה נחות מהדגמים הגרמניים החדשים והעדיפים. לאחר מלחמת העולם השנייה הועברו עודפים של השרמן ממחסני הצבא האמריקני למספר מדינות ברחבי העולם, וטנקים רבים נשארו בשירות צבאותיהן תקופה ארוכה. טנקי שרמן הגיעו לצה"ל בשלהי מלחמת העצמאות מעודפי אירופה והיוו את גרעין חיל השריון בשנות החמישים, לאחר שעברו הסבות שונות. הם נטלו חלק חשוב במערכות ישראל השונות עד וכולל מלחמת יום הכיפורים. כלים משוריינים רבים ומשונים, כולל טנקים ייעודיים כמו טנקי הנדסה, תותחים מתנייעים, נושאי גייסות וטנקי להביור נבנו על בסיס התובה שלו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2018	א/מ מצדה הייתה אוניית צובר של חברת צים שטבעה בעת סערה באוקיינוס האטלנטי בבוקר 8 במרץ 1981. האונייה טבעה במהלך הפלגה להובלת מטען אשלג מנמל אשדוד לנמל בולטימור בארצות הברית. מקום הטביעה היה כ-95 מיל ימי (כ-176 ק"מ) מזרחית לאיי ברמודה. הים הסוער הקשה על פעולות ההצלה, ומתוך 35 אנשיה ניצלו רק אחד עשר שנאספו על ידי אוניות שנענו לקריאת האזעקה. עשרים וארבעה אנשים נספו באסון שהיה הקשה ביותר שאירע בספנות המסחרית הישראלית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2018	א/מ מצדה הייתה אוניית צובר של חברת צים שטבעה בעת סערה באוקיינוס האטלנטי בבוקר 8 במרץ 1981. האונייה טבעה במהלך הפלגה להובלת מטען אשלג מנמל אשדוד לנמל בולטימור בארצות הברית. מקום הטביעה היה כ-95 מיל ימי (כ-176 ק"מ) מזרחית לאיי ברמודה. הים הסוער הקשה על פעולות ההצלה, ומתוך 35 אנשיה ניצלו רק אחד עשר שנאספו על ידי אוניות שנענו לקריאת האזעקה. עשרים וארבעה אנשים נספו באסון שהיה הקשה ביותר שאירע בספנות המסחרית הישראלית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2018	We Are Never Ever Getting Back Together (אנחנו לעולם לא נחזור להיות ביחד) הוא שיר מתוך "Red", אלבום האולפן הרביעי של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. הוא נכתב על ידי סוויפט, מקס מרטין ושלבק והופק על ידי שני האחרונים. השיר יצא לרדיו על ידי ביג מאשין רקורדס ב-13 באוגוסט 2012 כסינגל המוביל מהאלבום, והוא הרצועה השמינית באלבום. מילות השיר מתארות את תסכולה של סוויפט ממאהב לשעבר שרוצה לחדש את יחסיהם. השיר זכה לביקורות חיוביות; מגזין ה"רולינג סטון" הציב את השיר במקום השני ברשימת השירים הטובים ביותר לשנת 2012, ובסקר סוף השנה של "טיים מגזין" הגיע השיר למקום הרביעי. השיר קיבל מועמדות לפרס הגראמי להקלטת השנה ומועמדות לפרס בחירת הקהל לשיר האהוב של השנה. השיר זכה להצלחה מסחרית מיידית, והיה השיר הראשון בקריירה של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, לשם זינק מהמקום ה-72. הווידאו קליפ עבור השיר יצא באוגוסט 2012. הווידאו קליפ היה הראשון שהוצג ברזולוציית 4K, וזכה לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה. בשיר הגיע למעמד פלטינה משושת לפי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). השיר הוא אחד מהסינגלים הנמכרים ביותר בעולם, עם מכירות ברחבי העולם של מעל 7 מיליון עותקים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה