ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/דצמבר 2017

דצמבר
1 בדצמבר 2017	העדות הפלוויאנית (מילולית: העדות של יוספוס פלאוויוס) הוא טקסט שמתאר את ישו כאדם חכם, ומתייחס אליו כמשיח אשר חולל נסים ואשר הופיע מחדש שלושה ימים לאחר צליבתו. העדות היא ההתייחסות הלא-נוצרית המוקדמת ביותר לדמותו של ישו במאה הראשונה. נוסף על כך, בתקופה המודרנית נחשבה העדות הפלוויאנית לעדות הלא-קאנונית היחידה לקיומו ההיסטורי של ישו, מה שהופך את יוספוס (יחד עם טקיטוס) לסופר החשוב ביותר, למעט כתבי הברית החדשה וספרות נוצרית מוקדמת אחרת, לראשית הנצרות. בעת העתיקה ובימי הביניים, הייתה העדות הפלוויאנית הפסקה המצוטטת ביותר מעבודותיו של יוספוס וכך סייעה לא מעט להפיכתו להיסטוריון בשפה היוונית המוכר ביותר בעולם המערבי הקדם-מודרני. למעשה, ייתכן שזהו הטקסט הלא-קאנוני העתיק המדובר ביותר. מאז ועד היום, הספרות על אודות העדות הפלוויאנית היא עצומה ושאלת המפתח היא המקוריות שלה (הייתכן שיוספוס פלאוויוס כתב פסקה כה אוהדת את הנצרות?) לעדות הפלוויאנית תרומה גדולה לחקר ההיסטוריה, בשני צירים עיקריים: ניתן להתייחס אליה כאל ברומטר של התפתחות אינטלקטואלית לאורך מאות שנים, לאור השימוש הרחב בה. כיוון שהייתה כה שנויה במחלוקת, העדות הפלוויאנית מלמדת על התפתחות גישות ביקורתיות בחקר מקורות היסטוריים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2017	משפט פיתגורס הוא משפט בגאומטריה, שהוא אחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא. המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו. בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הינם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: $\ (9+16=25)\quad 3^{2}+4^{2}=5^{2}\quad$. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2017	משפט פיתגורס הוא משפט בגאומטריה, שהוא אחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא. המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו. בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הינם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: $\ (9+16=25)\quad 3^{2}+4^{2}=5^{2}\quad$. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2017	תיאור התמונה קבוצת המזרח הרחוק הייתה חלק ממשלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה, שפעלה בשנים 1911–1914. מטרת הקבוצה, שכללה את מפקד המשלחת דאגלס מוסון ועמו אדוארד ניניס וזאוויר מרץ, הייתה לחקור את האזור הרחק מזרחה מבסיסם העיקרי בארץ אדלי, בכוונה להרחיק עד 800 ק"מ לעבר אדמת ויקטוריה. הקבוצה השתמשה בכלבי מזחלת כדי לזרז את התקדמותם על פני הקרח. הקבוצה יצאה לדרכה בנובמבר 1912. בחלקו הראשון של המסע התקדמו חברי הקבוצה היטב וחצו שני קרחוני ענק בנתיבם לכיוון דרום-מזרח. ב-14 בדצמבר 1912, כשהקבוצה הייתה רחוקה כ-500 ק"מ מן המקלט הבטוח של הבסיס העיקרי בכף דניסון, אירעה תאונה, כשניניס והמזחלת שלצדה רץ הבקיעו את כיסוי השלג של בתרון עמוק ואבדו בתוכו. מאחר שהצידה שלהם פחתה עכשיו במידה מסוכנת, פנו מוסון ומרץ מערבה, כדי לחזור על עקבותיהם, ובהדרגה השתמשו בכלבי המזחלת הנותרים להשלמת מנות המזון הזעומות שנותרו להם. תוך כדי חציית הקרחון הראשון בדרכם חזרה חלה מרץ ונפטר כעבור שבוע. במשך קרוב לחודש משך מוסון את מזחלתו על פני אנטארקטיקה והצליח לחצות את הקרחון השני. מוסון הגיע אל המקלט היחסי של "מערת אלאדין" – מצבור מזון במרחק 8.8 ק"מ מן הבסיס העיקרי – ב-1 בפברואר 1913, ושם נלכד למשך שבוע כשסופת שלגים עזה השתוללה בחוץ. כתוצאה מכך החמיץ את האונייה חזרה לאוסטרליה; "אורורה" הפליגה ב-8 בפברואר, שעות ספורות לפני שהגיע לכף דניסון, אחרי שהמתינה שם יותר משלושה שבועות. האונייה הוזעקה ברדיו, אך תנאי מזג אוויר מנעו את שובה לבסיס, ומוסון נשאר לחרוף עם הקבוצה המחליפה בכף דניסון עד ש"אורורה" חזרה לשם בדצמבר 1913. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2017	תיאור התמונה קבוצת המזרח הרחוק הייתה חלק ממשלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה, שפעלה בשנים 1911–1914. מטרת הקבוצה, שכללה את מפקד המשלחת דאגלס מוסון ועמו אדוארד ניניס וזאוויר מרץ, הייתה לחקור את האזור הרחק מזרחה מבסיסם העיקרי בארץ אדלי, בכוונה להרחיק עד 800 ק"מ לעבר אדמת ויקטוריה. הקבוצה השתמשה בכלבי מזחלת כדי לזרז את התקדמותם על פני הקרח. הקבוצה יצאה לדרכה בנובמבר 1912. בחלקו הראשון של המסע התקדמו חברי הקבוצה היטב וחצו שני קרחוני ענק בנתיבם לכיוון דרום-מזרח. ב-14 בדצמבר 1912, כשהקבוצה הייתה רחוקה כ-500 ק"מ מן המקלט הבטוח של הבסיס העיקרי בכף דניסון, אירעה תאונה, כשניניס והמזחלת שלצדה רץ הבקיעו את כיסוי השלג של בתרון עמוק ואבדו בתוכו. מאחר שהצידה שלהם פחתה עכשיו במידה מסוכנת, פנו מוסון ומרץ מערבה, כדי לחזור על עקבותיהם, ובהדרגה השתמשו בכלבי המזחלת הנותרים להשלמת מנות המזון הזעומות שנותרו להם. תוך כדי חציית הקרחון הראשון בדרכם חזרה חלה מרץ ונפטר כעבור שבוע. במשך קרוב לחודש משך מוסון את מזחלתו על פני אנטארקטיקה והצליח לחצות את הקרחון השני. מוסון הגיע אל המקלט היחסי של "מערת אלאדין" – מצבור מזון במרחק 8.8 ק"מ מן הבסיס העיקרי – ב-1 בפברואר 1913, ושם נלכד למשך שבוע כשסופת שלגים עזה השתוללה בחוץ. כתוצאה מכך החמיץ את האונייה חזרה לאוסטרליה; "אורורה" הפליגה ב-8 בפברואר, שעות ספורות לפני שהגיע לכף דניסון, אחרי שהמתינה שם יותר משלושה שבועות. האונייה הוזעקה ברדיו, אך תנאי מזג אוויר מנעו את שובה לבסיס, ומוסון נשאר לחרוף עם הקבוצה המחליפה בכף דניסון עד ש"אורורה" חזרה לשם בדצמבר 1913. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2017	מערת פעמון בבית גוברין מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא בשפלת יהודה ובגליל. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי צבאו של בר כוכבא כהכנה למרד שניהלו היהודים נגד האימפריה הרומית בשנים 132–135. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי הקרן לחקר ארץ ישראל במאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2017	מערת פעמון בבית גוברין מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא בשפלת יהודה ובגליל. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי צבאו של בר כוכבא כהכנה למרד שניהלו היהודים נגד האימפריה הרומית בשנים 132–135. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי הקרן לחקר ארץ ישראל במאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2017	לסת עליונה של צבי ארצישראלי ממערת מיסליה (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו) ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2017	לסת עליונה של צבי ארצישראלי ממערת מיסליה (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו) ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2017	מבט על העיר נשר מהר הכרמל מאזור אוניברסיטת חיפה נשר היא עיר במחוז חיפה שבצפונה של ישראל, מדרום-מזרח לעיר חיפה. בעיר חיים כ-24,000 תושבים, מהם כ-90% יהודים והשאר בני זהויות אחרות. כ-6,900 איש, כ-30% מהתושבים, הם עולים חדשים. תחום שיפוטה של העיר הוא 12,090 דונם, והוא משתרע בין שטח הטכניון, אוניברסיטת חיפה, פארק הכרמל, יגור, כביש 75 ואזור הצ'ק פוסט שבחיפה. בשטח העיר מספר אתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פארק נשר, פארק יערני מטרופוליני בשטח של 200 דונם. בשטח הפארק שני גשרים תלויים הנישאים על ידי כבלי פלדה. תחילתה של נשר בשכונת פועלים שהוקמה בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי על ידי פועלי בית החרושת "נשר", שרצו לגור לידו ולחסוך את ההליכה הלוך ושוב כל יום מחיפה, דרך כפרים ערביים עוינים ששכנו על הכביש בדרך לעיר. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של הקמת היישוב משולבת בהיסטוריה של הקמת בית החרושת. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת הכפרים הערביים השכנים, הם אוכלסו על ידי יהודים והוקמו היישובים תל חנן ובן-דור. בשנת 1949 הוקמה שכונת גבעת נשר. בשנת 1952 אוחדו ארבע שכונות נשר למועצה מקומית אחת. עם השנים הורחב היישוב, ונבנו בו במעלה הכרמל שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס ושכונת רמות יצחק. תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית לוו בהשקעה גבוהה מאוד בתשתיות כמו פיתוח אזורי תעשייה, פתרונות תחבורתיים ובעיקר השקעה בחינוך ותרבות ובנושאי איכות החיים ביישוב. שיאו של התהליך היה בשנת 1995, אז הוכרזה נשר כעיר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2017	מבט על העיר נשר מהר הכרמל מאזור אוניברסיטת חיפה נשר היא עיר במחוז חיפה שבצפונה של ישראל, מדרום-מזרח לעיר חיפה. בעיר חיים כ-24,000 תושבים, מהם כ-90% יהודים והשאר בני זהויות אחרות. כ-6,900 איש, כ-30% מהתושבים, הם עולים חדשים. תחום שיפוטה של העיר הוא 12,090 דונם, והוא משתרע בין שטח הטכניון, אוניברסיטת חיפה, פארק הכרמל, יגור, כביש 75 ואזור הצ'ק פוסט שבחיפה. בשטח העיר מספר אתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פארק נשר, פארק יערני מטרופוליני בשטח של 200 דונם. בשטח הפארק שני גשרים תלויים הנישאים על ידי כבלי פלדה. תחילתה של נשר בשכונת פועלים שהוקמה בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי על ידי פועלי בית החרושת "נשר", שרצו לגור לידו ולחסוך את ההליכה הלוך ושוב כל יום מחיפה, דרך כפרים ערביים עוינים ששכנו על הכביש בדרך לעיר. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של הקמת היישוב משולבת בהיסטוריה של הקמת בית החרושת. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת הכפרים הערביים השכנים, הם אוכלסו על ידי יהודים והוקמו היישובים תל חנן ובן-דור. בשנת 1949 הוקמה שכונת גבעת נשר. בשנת 1952 אוחדו ארבע שכונות נשר למועצה מקומית אחת. עם השנים הורחב היישוב, ונבנו בו במעלה הכרמל שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס ושכונת רמות יצחק. תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית לוו בהשקעה גבוהה מאוד בתשתיות כמו פיתוח אזורי תעשייה, פתרונות תחבורתיים ובעיקר השקעה בחינוך ותרבות ובנושאי איכות החיים ביישוב. שיאו של התהליך היה בשנת 1995, אז הוכרזה נשר כעיר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2017	לוח שחמט מפרו, המעוצב בסגנון דמויות מהמסורת הדרום אמריקאית שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $10^{43}$ ל-$10^{47}$. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2017	לוח שחמט מפרו, המעוצב בסגנון דמויות מהמסורת הדרום אמריקאית שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $10^{43}$ ל-$10^{47}$. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2017	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2017	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2017	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2017	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2017	מייקל ג'ורדן מייקל ג'ורדן הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בעמדת הקלע. ג'ורדן נחשב על ידי רבים לשחקן הטוב ביותר בתולדות הכדורסל, וזכה להצלחה רבה, שסייעה לפרסם את ליגת ה-NBA ברחבי העולם בשנות ה-80 וה-90. ג'ורדן הצטרף לשיקגו בולס ב-1984, ותוך זמן קצר הפך לאחד הכוכבים הבולטים בליגה האמריקנית. יכולת הניתור שלו לגובה, שהתבטאה בין השאר בהטבעות מקו העונשין, זיכתה אותו בכינויים "אייר ג'ורדן" ו"הוד אוויריותו". הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בשש אליפויות הליגה. הישגיו האישיים של ג'ורדן כוללים חמש זכיות בתואר MVP של העונה הסדירה, עשר פעמים חבר חמישיית העונה, תשע פעמים חבר חמישיית ההגנה, 14 השתתפויות במשחק האולסטאר, שלוש זכיות בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, שלושה שיאי חטיפות כדורים, שש זכיות בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, וזכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-1988. ג'ורדן מחזיק גם בשיא ממוצע הנקודות לקריירה ב-NBA עם 30.12 נקודות למשחק, וכן בשיא של 33.4 נקודות בממוצע למשחק פלייאוף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2017	מייקל ג'ורדן מייקל ג'ורדן הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בעמדת הקלע. ג'ורדן נחשב על ידי רבים לשחקן הטוב ביותר בתולדות הכדורסל, וזכה להצלחה רבה, שסייעה לפרסם את ליגת ה-NBA ברחבי העולם בשנות ה-80 וה-90. ג'ורדן הצטרף לשיקגו בולס ב-1984, ותוך זמן קצר הפך לאחד הכוכבים הבולטים בליגה האמריקנית. יכולת הניתור שלו לגובה, שהתבטאה בין השאר בהטבעות מקו העונשין, זיכתה אותו בכינויים "אייר ג'ורדן" ו"הוד אוויריותו". הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בשש אליפויות הליגה. הישגיו האישיים של ג'ורדן כוללים חמש זכיות בתואר MVP של העונה הסדירה, עשר פעמים חבר חמישיית העונה, תשע פעמים חבר חמישיית ההגנה, 14 השתתפויות במשחק האולסטאר, שלוש זכיות בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, שלושה שיאי חטיפות כדורים, שש זכיות בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, וזכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-1988. ג'ורדן מחזיק גם בשיא ממוצע הנקודות לקריירה ב-NBA עם 30.12 נקודות למשחק, וכן בשיא של 33.4 נקודות בממוצע למשחק פלייאוף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2017	שחזור של הומו היידלברגנסיס הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בעידן הקרח של הפּלֶיסטוֹקֵן, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו. הוא היה אביו הקדמון של האדם הניאנדרטלי באירופה, וככל הנראה גם של המין האנושי המודרני באפריקה. המאובן הראשון ממין זה התגלה בשנת 1907 ליד העיר היידלברג שבגרמניה, ומכאן שמו, אך כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים שהתגלו באתרים שונים ברחבי אירופה ואפריקה, וגם בנחל עמוד בארץ ישראל. במשך שנים רבות סיווגו רוב הפליאואנתרופולוגים את מאובני ההיידלברגנסיס העתיקים יותר למין הומו ארקטוס ואת המאוחרים יותר לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטלים" ו"הומו ספיינס ארכאי", אך בעקבות הממצאים הרבים מתחזקת כיום הנטייה לסווג את כולם כמין בפני עצמו. תיארוך המאובנים אף תואם את תקופתו של האב הקדמון המשותף לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי, שמחושב על ידי מיפוי והשוואת רצפי ה-DNA בגנומים שלהם. הומו היידלברגנסיס היה גבה-קומה וחסון, בעל פנים רחבות ומוח הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. ביחד עם המאובנים שלו התגלו גם כלי אבן פרימיטיביים וחניתות עץ שהיו בשימושו, ועצמות בעלי חיים שצד. בכמה מן האתרים התגלו גם ראיות לשימוש באש. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר ליכולתו של היידלברגנסיס להשתמש בשפה מדוברת וליצור יצירות אמנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2017	שחזור של הומו היידלברגנסיס הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בעידן הקרח של הפּלֶיסטוֹקֵן, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו. הוא היה אביו הקדמון של האדם הניאנדרטלי באירופה, וככל הנראה גם של המין האנושי המודרני באפריקה. המאובן הראשון ממין זה התגלה בשנת 1907 ליד העיר היידלברג שבגרמניה, ומכאן שמו, אך כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים שהתגלו באתרים שונים ברחבי אירופה ואפריקה, וגם בנחל עמוד בארץ ישראל. במשך שנים רבות סיווגו רוב הפליאואנתרופולוגים את מאובני ההיידלברגנסיס העתיקים יותר למין הומו ארקטוס ואת המאוחרים יותר לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטלים" ו"הומו ספיינס ארכאי", אך בעקבות הממצאים הרבים מתחזקת כיום הנטייה לסווג את כולם כמין בפני עצמו. תיארוך המאובנים אף תואם את תקופתו של האב הקדמון המשותף לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי, שמחושב על ידי מיפוי והשוואת רצפי ה-DNA בגנומים שלהם. הומו היידלברגנסיס היה גבה-קומה וחסון, בעל פנים רחבות ומוח הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. ביחד עם המאובנים שלו התגלו גם כלי אבן פרימיטיביים וחניתות עץ שהיו בשימושו, ועצמות בעלי חיים שצד. בכמה מן האתרים התגלו גם ראיות לשימוש באש. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר ליכולתו של היידלברגנסיס להשתמש בשפה מדוברת וליצור יצירות אמנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2017	הוקי קרח הוא ענף ספורט קבוצתי קצבי ומהיר אותו משחקים תוך כדי החלקה על קרח, ובאמצעות מקלות ייעודיים בעלי להב מעוקל, המשמשים על מנת לחבוט דיסקית עשויה גומי מגופר אל תוך שער הקבוצה היריבה כדי להבקיע אותו. הקבוצה שהבקיעה יותר שערים מיריבתה היא המנצחת במשחק. המשחק משוחק בזירת קרח מלבנית בעלת פינות מעוגלות, הסגורה סביבה בקירות נמוכים ועליהם לוחות עשויים זכוכית אקרילית שקופה, על מנת למנוע מהדיסקית או משחקנים שספגו תיקול להיזרק החוצה מזירת הקרח מצד אחד, ולאפשר לקהל צפייה במתרחש מצד שני. מבנה הזירה מאפשר המשך המשחק לאחר שהדיסקית פוגעת בקירות או בלוחות. משחק באורך מלא, ללא הארכה, משוחק בשלושה שלישים בני 20 דקות כל אחד, וקבוצה בהרכב מלא על הקרח – אם אין שחקנים מורחקים בשל עבירות שביצעו – כוללת שוער וחמישה מחליקים (המקבילים ל"שחקני שדה" בענפים קבוצתיים אחרים). הגוף המנהל את הענף בעולם הוא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בה חברות 77 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא התאחדות ההוקי קרח הישראלית, החברה ב-IIHF מאז 1991. מולדת הענף היא קנדה והוא נחשב לחלק מהותי מתרבותה, ואף נחשב בה רשמית למשחק הלאומי של החורף. הענף פופולרי גם בארצות הברית, במדינות סקנדינביה ובמדינות מרכז ומזרח אירופה. הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL הפועלת בצפון אמריקה. בזירה הבינלאומית המפעלים החשובים ביותר הם הטורניר האולימפי המתקיים באולימפיאדת החורף, ואליפות העולם המתקיימת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2017	הוקי קרח הוא ענף ספורט קבוצתי קצבי ומהיר אותו משחקים תוך כדי החלקה על קרח, ובאמצעות מקלות ייעודיים בעלי להב מעוקל, המשמשים על מנת לחבוט דיסקית עשויה גומי מגופר אל תוך שער הקבוצה היריבה כדי להבקיע אותו. הקבוצה שהבקיעה יותר שערים מיריבתה היא המנצחת במשחק. המשחק משוחק בזירת קרח מלבנית בעלת פינות מעוגלות, הסגורה סביבה בקירות נמוכים ועליהם לוחות עשויים זכוכית אקרילית שקופה, על מנת למנוע מהדיסקית או משחקנים שספגו תיקול להיזרק החוצה מזירת הקרח מצד אחד, ולאפשר לקהל צפייה במתרחש מצד שני. מבנה הזירה מאפשר המשך המשחק לאחר שהדיסקית פוגעת בקירות או בלוחות. משחק באורך מלא, ללא הארכה, משוחק בשלושה שלישים בני 20 דקות כל אחד, וקבוצה בהרכב מלא על הקרח – אם אין שחקנים מורחקים בשל עבירות שביצעו – כוללת שוער וחמישה מחליקים (המקבילים ל"שחקני שדה" בענפים קבוצתיים אחרים). הגוף המנהל את הענף בעולם הוא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בה חברות 77 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא התאחדות ההוקי קרח הישראלית, החברה ב-IIHF מאז 1991. מולדת הענף היא קנדה והוא נחשב לחלק מהותי מתרבותה, ואף נחשב בה רשמית למשחק הלאומי של החורף. הענף פופולרי גם בארצות הברית, במדינות סקנדינביה ובמדינות מרכז ומזרח אירופה. הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL הפועלת בצפון אמריקה. בזירה הבינלאומית המפעלים החשובים ביותר הם הטורניר האולימפי המתקיים באולימפיאדת החורף, ואליפות העולם המתקיימת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2017	תיאור התמונה קלריסה "קלרה" הרלו ברטון (25 בדצמבר 1821 – 12 באפריל 1912) הייתה אשת חינוך ואחות צבאית אמריקאית, הידועה בעיקר כמייסדת הצלב האדום האמריקאי וכנשיאתו הראשונה. ברטון נולדה בארצות הברית, ביישוב חקלאי קטן במסצ'וסטס. הייתה רווקה ובמשך כל חייה הקדישה את זמנה למען הזולת. היא כונתה "המלאכית בשדה הקרב של מלחמת האזרחים האמריקנית" בשל הסיוע האישי שהעניקה לחיילים פצועים בשדה הקרב. היא נודעה גם בזכות היותה בין הנשים הראשונות שנשאו משרה בכירה בממשל הפדרלי וכדמות פעילה במאבק למען שוויון זכויות לנשים ולשחורים. לברטון מיוחסת ההצהרה "אני מוכנה לעיתים ללמד בחינם, אך לעולם לא אסכים לבצע עבודה שגברים מבצעים, בשכר נמוך מזה שמשולם להם". אישיותה שימשה השראה לדורות של אחיות, רופאים, עובדים סוציאליים ומורים שאימצו את תפיסותיה הערכיות והקדישו את חייהם כמוה כדי לסייע לאחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2017	תיאור התמונה קלריסה "קלרה" הרלו ברטון (25 בדצמבר 1821 – 12 באפריל 1912) הייתה אשת חינוך ואחות צבאית אמריקאית, הידועה בעיקר כמייסדת הצלב האדום האמריקאי וכנשיאתו הראשונה. ברטון נולדה בארצות הברית, ביישוב חקלאי קטן במסצ'וסטס. הייתה רווקה ובמשך כל חייה הקדישה את זמנה למען הזולת. היא כונתה "המלאכית בשדה הקרב של מלחמת האזרחים האמריקנית" בשל הסיוע האישי שהעניקה לחיילים פצועים בשדה הקרב. היא נודעה גם בזכות היותה בין הנשים הראשונות שנשאו משרה בכירה בממשל הפדרלי וכדמות פעילה במאבק למען שוויון זכויות לנשים ולשחורים. לברטון מיוחסת ההצהרה "אני מוכנה לעיתים ללמד בחינם, אך לעולם לא אסכים לבצע עבודה שגברים מבצעים, בשכר נמוך מזה שמשולם להם". אישיותה שימשה השראה לדורות של אחיות, רופאים, עובדים סוציאליים ומורים שאימצו את תפיסותיה הערכיות והקדישו את חייהם כמוה כדי לסייע לאחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2017	שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל. היא החלה את פעילותה הפוליטית במפא"י, הקימה את רצ - התנועה לזכויות האזרח ולאחר מכן הנהיגה את מרצ. הייתה מזוהה כלוחמת למען זכויות האדם וכדוברת בולטת של מחנה השמאל בישראל. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה. במסגרת פעילותה הפוליטית עסקה בנושאי זכויות האדם ושיפור מעמד האישה, ונאבקה למען מדינת רווחה, נגד כפייה דתית, ולמען הקמת מדינה פלסטינית על בסיס פשרה טריטוריאלית. לפני שפנתה לפוליטיקה אלוני ערכה והגישה במשך 8 שנים תוכניות רדיו פופולריות ("מחוץ לשעות הקבלה", "הנושא בטיפול" ו"הכירו את החוק"), שעסקו בזכויות האזרח ובצרכנות. היא חיברה מספר ספרים, בהם ספר האזרחות הראשון במדינת ישראל. אלוני הייתה גם בעלת טור שבועי בידיעות אחרונות ובלאישה במשך 22 שנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2017	שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל. היא החלה את פעילותה הפוליטית במפא"י, הקימה את רצ - התנועה לזכויות האזרח ולאחר מכן הנהיגה את מרצ. הייתה מזוהה כלוחמת למען זכויות האדם וכדוברת בולטת של מחנה השמאל בישראל. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה. במסגרת פעילותה הפוליטית עסקה בנושאי זכויות האדם ושיפור מעמד האישה, ונאבקה למען מדינת רווחה, נגד כפייה דתית, ולמען הקמת מדינה פלסטינית על בסיס פשרה טריטוריאלית. לפני שפנתה לפוליטיקה אלוני ערכה והגישה במשך 8 שנים תוכניות רדיו פופולריות ("מחוץ לשעות הקבלה", "הנושא בטיפול" ו"הכירו את החוק"), שעסקו בזכויות האזרח ובצרכנות. היא חיברה מספר ספרים, בהם ספר האזרחות הראשון במדינת ישראל. אלוני הייתה גם בעלת טור שבועי בידיעות אחרונות ובלאישה במשך 22 שנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2017	הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2017	הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2017	אחת מספינות שרבורג בדרכה לישראל, דצמבר 1969 ספינות שרבורג הוא כינויין של חמש ספינות סער מסדרת סער 3, שנבנו עבור חיל הים הישראלי בצרפת בפרויקט שלכת, בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. סמוך למועד השלמת בנייתן, הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת נשק לישראל, ועל אף שמלוא תמורתן שולמה, עוכבו הספינות בצרפת. למרות האיסור, הצליחה ישראל למלט את הספינות בדצמבר 1969 ולהביאן לחיפה. הספינות צלחו את הדרך משרבורג עד חיפה במסע בן למעלה מ-3,000 מיל ימי (יותר מ-5,500 קילומטר) בים סוער, כשהן מתודלקות בדרכן בלב ים על ידי אוניות סוחר ישראליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2017	אחת מספינות שרבורג בדרכה לישראל, דצמבר 1969 ספינות שרבורג הוא כינויין של חמש ספינות סער מסדרת סער 3, שנבנו עבור חיל הים הישראלי בצרפת בפרויקט שלכת, בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. סמוך למועד השלמת בנייתן, הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת נשק לישראל, ועל אף שמלוא תמורתן שולמה, עוכבו הספינות בצרפת. למרות האיסור, הצליחה ישראל למלט את הספינות בדצמבר 1969 ולהביאן לחיפה. הספינות צלחו את הדרך משרבורג עד חיפה במסע בן למעלה מ-3,000 מיל ימי (יותר מ-5,500 קילומטר) בים סוער, כשהן מתודלקות בדרכן בלב ים על ידי אוניות סוחר ישראליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה