ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יולי 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
יולי
1 ביולי 2012
Avalanche Creek Glacier National park 2007.JPG

הפארק הלאומי גליישר שוכן במדינת מונטנה שבארצות הברית. בפארק שני רכסי הרים, הנחשבים לעיתים כהמשך החלק הדרומי של הרי הרוקי הקנדיים, מאות אגמים בגדלים שונים, למעלה מאלף מינים שונים של צמחים ומאות מיני בעלי חיים. מערכת אקולוגית זו, המשתרעת על שטח של 4,101 קמ"ר, היא המרכז של מה שבעבר כונה "הכתר של המערכת האקולוגית היבשתית", שהוא שטח מוגן המשתרע על פני 44,000 קמ"ר. הפארק נחצה על ידי דרך הולכים-אל-השמש המפורסמת העוברת דרך קו פרשת המים של יבשת אמריקה, ונכללת ברשימת ציוני הדרך ההנדסיים הלאומיים של ארצות הברית, וממנה ניתן לצפות על הנופים המרשימים של רכסי ההרים לואיס וליווינגסטון, יערות צפופים, טונדרה אלפינית, מפלי מים ושני אגמים גדולים. מלבד דרך הולכים-אל-השמש נמצאים בפארק 350 מקומות נוספים הנכללים ברשימה הלאומית של מקומות היסטוריים.

הפארק גובל בפארק הלאומי ווטרטון לייקס שבקנדה. שני הפארקים יחד הוכתרו ב-1932 בשם "פארק השלום הבינלאומי ווטרטון-גליישר", והיו הפארקים הראשונים בעולם שזכו למעמד זה. שני הפארקים הוכרזו על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ב-1976, וכאתר מורשת עולמית ב-1995.


עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2012
גוסטב מאהלר

הסימפוניה הרביעית בסול מז'ור של גוסטב מאהלר, נכתבה בין 1899 ל-1900. ביצוע הבכורה היה ב-25 בנובמבר 1901, במינכן שבגרמניה, בביצוע התזמורת הפילהרמונית של מינכן ובניצוחו של מאהלר עצמו. היא הקצרה ביותר בתשע הסימפוניות שכתב מאהלר, למעט אולי הסימפוניה הראשונה, והיא באה לאחר הסימפוניה הארוכה ביותר של מאהלר, הסימפוניה השלישית, שהזמן הדרוש לביצועה קרוב לשעתיים. משך נגינתה של הסימפוניה הרביעית נע בין 50 ל-60 דקות. לסימפוניה ארבעה פרקים, המבנה המקובל עוד מהתקופה הקלאסית, אך לנגינתה נדרשת תזמורת גדולה יחסית, אף כי חסרים בה כמה מכלי הנשיפה שמאהלר מרבה להשתמש בהם בסימפוניות שלו, כמו טובּות וטרומבונים. לעומת זאת, פרטיטורת הסימפוניה מכילה כלים יוצאי דופן, שאינם מופיעים בסימפוניות אחרות של מאהלר, כמו פעמוני מזחלת בפרק האחרון, וכינור "צוענים" המכוון לטון אחד מעל שאר התזמורת, מה שמקנה לצלילו גוון זיופי ונבוב, אפל משהו.

הסימפוניה הרביעית היא האחרונה מבין ארבע סימפוניות קרן הפלא של הנער. בשלוש הסימפוניות הבאות לא השתמש מאהלר בקול שירה, עד הסימפוניה השמינית, שחיבר כחמש שנים מאוחר יותר. זו הסימפוניה הראשונה של מאהלר שלא קיבלה כינוי כולל (כמו בסימפוניה הראשונה "טיטאן" והשנייה "התחייה"), או כינויים לפרקים נפרדים (כמו בסימפוניה השלישית).


עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2012
גוסטב מאהלר

הסימפוניה הרביעית בסול מז'ור של גוסטב מאהלר, נכתבה בין 1899 ל-1900. ביצוע הבכורה היה ב-25 בנובמבר 1901, במינכן שבגרמניה, בביצוע התזמורת הפילהרמונית של מינכן ובניצוחו של מאהלר עצמו. היא הקצרה ביותר בתשע הסימפוניות שכתב מאהלר, למעט אולי הסימפוניה הראשונה, והיא באה לאחר הסימפוניה הארוכה ביותר של מאהלר, הסימפוניה השלישית, שהזמן הדרוש לביצועה קרוב לשעתיים. משך נגינתה של הסימפוניה הרביעית נע בין 50 ל-60 דקות. לסימפוניה ארבעה פרקים, המבנה המקובל עוד מהתקופה הקלאסית, אך לנגינתה נדרשת תזמורת גדולה יחסית, אף כי חסרים בה כמה מכלי הנשיפה שמאהלר מרבה להשתמש בהם בסימפוניות שלו, כמו טובּות וטרומבונים. לעומת זאת, פרטיטורת הסימפוניה מכילה כלים יוצאי דופן, שאינם מופיעים בסימפוניות אחרות של מאהלר, כמו פעמוני מזחלת בפרק האחרון, וכינור "צוענים" המכוון לטון אחד מעל שאר התזמורת, מה שמקנה לצלילו גוון זיופי ונבוב, אפל משהו.

הסימפוניה הרביעית היא האחרונה מבין ארבע סימפוניות קרן הפלא של הנער. בשלוש הסימפוניות הבאות לא השתמש מאהלר בקול שירה, עד הסימפוניה השמינית, שחיבר כחמש שנים מאוחר יותר. זו הסימפוניה הראשונה של מאהלר שלא קיבלה כינוי כולל (כמו בסימפוניה הראשונה "טיטאן" והשנייה "התחייה"), או כינויים לפרקים נפרדים (כמו בסימפוניה השלישית).


עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2012
דגל צרפת החופשית

צרפת החופשית הוא כינוי לכוחות הצרפתיים שלחמו נגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר במלחמת העולם השנייה, כצבא מאורגן בראשות הגנרל שארל דה גול בין 1940 ו-1945. עד שנת 1944 הם פעלו מחוץ לגבולות צרפת, והחל מקיץ 1944 גם בצרפת עצמה. כוחות צרפת החופשית פעלו גם נגד משטר צרפת של וישי ששיתף פעולה עם מדינות הציר והוכר על ידן כשלטון הצרפתי הלגיטימי בצרפת ובמושבותיה, ובשלבים מסוימים אף הוכר כך גם על ידי מדינות כארצות הברית.

אנשי "צרפת החופשית" פעלו בגלות מיולי 1940, לאחר תבוסת צרפת במערכה על צרפת, ובניגוד למרבית מדינות העולם, ובכללן מדינות מבעלות הברית, טענו כי משטר "צרפת של וישי" אינו לגיטימי, ואינו מהווה המשכיות ראויה של המדינה הצרפתית. "צרפת החופשית" היוותה מסגרת מדינית, בראשותו של דה גול, ולרשותה עמד צבא שכלל יחידות יבשה, אוויר וים.

צבא צרפת החופשית, שהחל לפעול ב-1940 ומנה רק אלפים בודדים של חיילים, גדל והתעצם ככל שנמשכה המלחמה, וביוני 1944, בעת הפלישה לנורמנדי, מנה כ-300,000 חיילים. לצבא זה נוספו לאחר שחרור צרפת עוד כ-300,000 חיילים מאנשי "כוחות הפנים" של הרזיסטאנס, ועד סוף המלחמה גויסו מאות אלפי צעירים נוספים שהגיעו לגיל הגיוס. צבא זה לחם במערכה באיטליה, ועל אדמת צרפת וגרמניה, והיה אחד הגדולים שבצבאות בעלות הברית לקראת סוף המלחמה, אך חימושו היה דל, והוא הסתמך בעיקר על אספקה אמריקאית.


עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2012
דגל צרפת החופשית

צרפת החופשית הוא כינוי לכוחות הצרפתיים שלחמו נגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר במלחמת העולם השנייה, כצבא מאורגן בראשות הגנרל שארל דה גול בין 1940 ו-1945. עד שנת 1944 הם פעלו מחוץ לגבולות צרפת, והחל מקיץ 1944 גם בצרפת עצמה. כוחות צרפת החופשית פעלו גם נגד משטר צרפת של וישי ששיתף פעולה עם מדינות הציר והוכר על ידן כשלטון הצרפתי הלגיטימי בצרפת ובמושבותיה, ובשלבים מסוימים אף הוכר כך גם על ידי מדינות כארצות הברית.

אנשי "צרפת החופשית" פעלו בגלות מיולי 1940, לאחר תבוסת צרפת במערכה על צרפת, ובניגוד למרבית מדינות העולם, ובכללן מדינות מבעלות הברית, טענו כי משטר "צרפת של וישי" אינו לגיטימי, ואינו מהווה המשכיות ראויה של המדינה הצרפתית. "צרפת החופשית" היוותה מסגרת מדינית, בראשותו של דה גול, ולרשותה עמד צבא שכלל יחידות יבשה, אוויר וים.

צבא צרפת החופשית, שהחל לפעול ב-1940 ומנה רק אלפים בודדים של חיילים, גדל והתעצם ככל שנמשכה המלחמה, וביוני 1944, בעת הפלישה לנורמנדי, מנה כ-300,000 חיילים. לצבא זה נוספו לאחר שחרור צרפת עוד כ-300,000 חיילים מאנשי "כוחות הפנים" של הרזיסטאנס, ועד סוף המלחמה גויסו מאות אלפי צעירים נוספים שהגיעו לגיל הגיוס. צבא זה לחם במערכה באיטליה, ועל אדמת צרפת וגרמניה, והיה אחד הגדולים שבצבאות בעלות הברית לקראת סוף המלחמה, אך חימושו היה דל, והוא הסתמך בעיקר על אספקה אמריקאית.


עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2012
Mudam 04 jnl.jpg

העיר לוקסמבורג היא קומונה לוקסמבורגית בעלת מעמד של עיר ועיר הבירה של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג. העיר שוכנת במקום מפגשם של נהר אלזט ונהר פטרוס בדרום לוקסמבורג, ובמרכזה ניצבת מצודת לוקסמבורג ההיסטורית, שנוסדה בידי הפרנקים בימי הביניים המוקדמים.

לוקסמבורג, שנוסדה כבר במאה ה-10, מתהדרת בהיסטוריה עשירה. מיקומה בלב אירופה והמצודה האסטרטגית השוכנת בה, הביאו לכך שהריבונות על העיר השתנתה פעמים רבות במשך למעלה מאלף שנות קיומה. חשיבותה ההיסטורית של העיר זכתה להכרה בינלאומית ב-1994 כאשר הרבעים העתיקים ומערכת הביצורים שלה הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, היחיד מסוגו במדינה.

העיר נחשבת לאחת הערים העשירות בעולם, ובמהלך השנים הפכה למרכז בנקאות וניהול חשוב. העיר היא אחת משלושת מקומות המושב הרשמיים של האיחוד האירופי, והיא משמשת כמקום מושבם של כמה ממוסדותיו, ובהם בית הדין האירופי לצדק, בית המשפט האירופי לביקורת ובנק ההשקעות האירופי.


עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2012
Mudam 04 jnl.jpg

העיר לוקסמבורג היא קומונה לוקסמבורגית בעלת מעמד של עיר ועיר הבירה של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג. העיר שוכנת במקום מפגשם של נהר אלזט ונהר פטרוס בדרום לוקסמבורג, ובמרכזה ניצבת מצודת לוקסמבורג ההיסטורית, שנוסדה בידי הפרנקים בימי הביניים המוקדמים.

לוקסמבורג, שנוסדה כבר במאה ה-10, מתהדרת בהיסטוריה עשירה. מיקומה בלב אירופה והמצודה האסטרטגית השוכנת בה, הביאו לכך שהריבונות על העיר השתנתה פעמים רבות במשך למעלה מאלף שנות קיומה. חשיבותה ההיסטורית של העיר זכתה להכרה בינלאומית ב-1994 כאשר הרבעים העתיקים ומערכת הביצורים שלה הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, היחיד מסוגו במדינה.

העיר נחשבת לאחת הערים העשירות בעולם, ובמהלך השנים הפכה למרכז בנקאות וניהול חשוב. העיר היא אחת משלושת מקומות המושב הרשמיים של האיחוד האירופי, והיא משמשת כמקום מושבם של כמה ממוסדותיו, ובהם בית הדין האירופי לצדק, בית המשפט האירופי לביקורת ובנק ההשקעות האירופי.


עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2012

יהדות קראית - זרם ביהדות הנקרא גם קראות, וחבריו ידועים בשם קראים. הקראים ידועים גם בכינויים בני מקרא ובעלי מקרא, מקור השם הוא השורש העברי ק.ר.א. מקובל ששם זה ניתן לקראים משום שהם נוהגים על פי המקרא (התנ"ך) בלבד ומתנגדים לתורה שבעל פה, אולם יש הסבורים שהקראים נקראו כך משום שהם קראו ליהודים לחזור ולהאמין בתורה שבכתב בלבד.

הקבוצה הקראית הראשונה הידועה בבירור היא הענניים (על שם מנהיגם, החכם ענן בן דוד הנשיא), אך נראה שהיו גם קבוצות אחרות שקדמו לו. רוב הקבוצות הקראיות התמזגו לבסוף מספר דורות אחרי ימי ענן, וראו את ענן כמיסד התנועה הקראית, ומאז מדובר בזרם אחד.


עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2012

יהדות קראית - זרם ביהדות הנקרא גם קראות, וחבריו ידועים בשם קראים. הקראים ידועים גם בכינויים בני מקרא ובעלי מקרא, מקור השם הוא השורש העברי ק.ר.א. מקובל ששם זה ניתן לקראים משום שהם נוהגים על פי המקרא (התנ"ך) בלבד ומתנגדים לתורה שבעל פה, אולם יש הסבורים שהקראים נקראו כך משום שהם קראו ליהודים לחזור ולהאמין בתורה שבכתב בלבד.

הקבוצה הקראית הראשונה הידועה בבירור היא הענניים (על שם מנהיגם, החכם ענן בן דוד הנשיא), אך נראה שהיו גם קבוצות אחרות שקדמו לו. רוב הקבוצות הקראיות התמזגו לבסוף מספר דורות אחרי ימי ענן, וראו את ענן כמיסד התנועה הקראית, ומאז מדובר בזרם אחד.


עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2012
גופותיהם התלויות של הסרג'נטים בחורשת האקליפטוסים

פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם ותלייתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל בחורשה בנתניה במהלך חודש יולי 1947, שנעשו כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי המחתרת על ידי הבריטים. פרשה זו זכתה להד תקשורתי שיש הטוענים כי תרם לזירוז יציאת הבריטים מארץ ישראל ובעקבות זאת לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.


עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2012
גופותיהם התלויות של הסרג'נטים בחורשת האקליפטוסים

פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם ותלייתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל בחורשה בנתניה במהלך חודש יולי 1947, שנעשו כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי המחתרת על ידי הבריטים. פרשה זו זכתה להד תקשורתי שיש הטוענים כי תרם לזירוז יציאת הבריטים מארץ ישראל ובעקבות זאת לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.


עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2012
הדוב, סמל העיר ברן ומקור שמה

ברן היא העיר הפדרלית של שווייץ ומשמשת בפועל כעיר בירתה. ברן ממוקמת משני צידי הנהר ארה בקנטון ברן הנושא את שמה, ומשמשת גם כבירתו. בשנת 2007 התגוררו בעיר כ-128,000 תושבים ובאזור האורבאני שלה מתגוררים כ-340,000 איש.

לפי האגדה העממית החליט ברטולד החמישי, דוכס צרינגן שייסד את העיר בשנת 1191, כי זו תיקרא על שם בעל החיים הראשון שיצליח לצוד. היה זה דוב, העיר נקראה על שמו (Bär - "בֶּר" הוא דוב בגרמנית) והוא היה לסימלה. ברן הוכרה כעיר מלכותית חופשית במאה ה-13. ב-1353 צורפה לקונפדרציה הישנה של שווייץ והייתה לאחת הערים החזקות בה. העיר נהרסה כמעט עד היסוד בשריפה שאירעה בה ב-1405, ולאחר מכן הוקמה מחדש בסגנון הרנסאנס. מרכזה העתיק של העיר מתקופה זו הוכרז בשנת 1983 כאתר מורשת עולמית. בשנת 1848 הייתה למקום מושבם של מוסדות השלטון של שווייץ המודרנית.


עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2012
הדוב, סמל העיר ברן ומקור שמה

ברן היא העיר הפדרלית של שווייץ ומשמשת בפועל כעיר בירתה. ברן ממוקמת משני צידי הנהר ארה בקנטון ברן הנושא את שמה, ומשמשת גם כבירתו. בשנת 2007 התגוררו בעיר כ-128,000 תושבים ובאזור האורבאני שלה מתגוררים כ-340,000 איש.

לפי האגדה העממית החליט ברטולד החמישי, דוכס צרינגן שייסד את העיר בשנת 1191, כי זו תיקרא על שם בעל החיים הראשון שיצליח לצוד. היה זה דוב, העיר נקראה על שמו (Bär - "בֶּר" הוא דוב בגרמנית) והוא היה לסימלה. ברן הוכרה כעיר מלכותית חופשית במאה ה-13. ב-1353 צורפה לקונפדרציה הישנה של שווייץ והייתה לאחת הערים החזקות בה. העיר נהרסה כמעט עד היסוד בשריפה שאירעה בה ב-1405, ולאחר מכן הוקמה מחדש בסגנון הרנסאנס. מרכזה העתיק של העיר מתקופה זו הוכרז בשנת 1983 כאתר מורשת עולמית. בשנת 1848 הייתה למקום מושבם של מוסדות השלטון של שווייץ המודרנית.


עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2012
בית הכנסת המרכזי בסופיה

יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו. בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה.

קהילה רומניוטית התגוררה בסופיה לפחות מראשית המאה ה-14. בשלהי המאה ה-14 הגיעו לעיר מגורשים מממלכת הונגריה ובמהלך המאה ה-15 התיישבו בה גם יהודים שגורשו מצרפת ומבוואריה. בשלהי המאה ה-15, הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לסופיה מגורשי ספרד ובעיר נמנו שלושה קהלים: ספרדים, אשכנזים ורומניוטים. בכמותם הגדולה שינו בהדרגה מגורשי ספרד את צביון הקהילות השונות, אשר נטמעו בהדרגה אל תוך הקהילה הספרדית.

יהודי סופיה, שהיו ברובם אוריינים ורב לשוניים, נחשבו על ידי השלטונות כמיעוט הנאמן לסולטאן העות'מאני, התבלטו כסוחרים אשר חלשו על היבוא והיצוא והיו עמילי מכס וגובי מיסים. תהליך נסיגת האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות אזוריות, בעיקר מול האימפריה הרוסית, שהובילו להרעת המצב בשטחי בולגריה. יהודים רבים היגרו מהשטחים אותם איבדו העות'מאנים לתוך שטחי האימפריה ומקצתם התיישבו בסופיה. בראשית המאה ה-19 מנתה הקהילה 2,600 נפשות. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה בולגריה מעול העות'מאנים וזכתה בעצמאותה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בבולגריה משבר פוליטי, כלכלי ודמוגרפי שלווה בהגירה פנימית אשר לא פסחה על הקהילות היהודיות. קהילת סופיה הפכה לגדולה בקהילות יהודי בולגריה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה, למעלה ממחצית מיהודי בולגריה התגוררו בעיר.

במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. על יהודי סופיה הוחל החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20 עד 40 נשלחו לעבודות כפייה. במרץ 1943 ניצלו בני הקהילה מגירוש אל מחנות ההשמדה, ובמאי גורשו יהודי העיר לערי השדה בבולגריה. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונית. עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה ארצה ובשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 התגוררו בסופיה כ-2,500 יהודים.


עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2012
בית הכנסת המרכזי בסופיה

יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו. בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה.

קהילה רומניוטית התגוררה בסופיה לפחות מראשית המאה ה-14. בשלהי המאה ה-14 הגיעו לעיר מגורשים מממלכת הונגריה ובמהלך המאה ה-15 התיישבו בה גם יהודים שגורשו מצרפת ומבוואריה. בשלהי המאה ה-15, הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לסופיה מגורשי ספרד ובעיר נמנו שלושה קהלים: ספרדים, אשכנזים ורומניוטים. בכמותם הגדולה שינו בהדרגה מגורשי ספרד את צביון הקהילות השונות, אשר נטמעו בהדרגה אל תוך הקהילה הספרדית.

יהודי סופיה, שהיו ברובם אוריינים ורב לשוניים, נחשבו על ידי השלטונות כמיעוט הנאמן לסולטאן העות'מאני, התבלטו כסוחרים אשר חלשו על היבוא והיצוא והיו עמילי מכס וגובי מיסים. תהליך נסיגת האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות אזוריות, בעיקר מול האימפריה הרוסית, שהובילו להרעת המצב בשטחי בולגריה. יהודים רבים היגרו מהשטחים אותם איבדו העות'מאנים לתוך שטחי האימפריה ומקצתם התיישבו בסופיה. בראשית המאה ה-19 מנתה הקהילה 2,600 נפשות. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה בולגריה מעול העות'מאנים וזכתה בעצמאותה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בבולגריה משבר פוליטי, כלכלי ודמוגרפי שלווה בהגירה פנימית אשר לא פסחה על הקהילות היהודיות. קהילת סופיה הפכה לגדולה בקהילות יהודי בולגריה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה, למעלה ממחצית מיהודי בולגריה התגוררו בעיר.

במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. על יהודי סופיה הוחל החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20 עד 40 נשלחו לעבודות כפייה. במרץ 1943 ניצלו בני הקהילה מגירוש אל מחנות ההשמדה, ובמאי גורשו יהודי העיר לערי השדה בבולגריה. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונית. עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה ארצה ובשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 התגוררו בסופיה כ-2,500 יהודים.


עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2012
תווי מוטיב הפתיחה

הסימפוניה החמישית של בטהובן, המכונה "סימפוניית הגורל", היא בין היצירות המוכרות ביותר במוזיקה הקלאסית. לודוויג ואן בטהובן כתב את הסימפוניה בשנים 18041808, ומאז היא שומרת על מקום של כבוד בקרב חובבי המוזיקה בכל הרמות, בעיקר הודות למוטיב הפתיחה המפורסם שלה. מוטיב זה מופיע בסגנונות מוזיקה שונים לצד הסגנון ה"קלאסי", בהם מוזיקה לקולנוע, פופ ואף כרינגטון בטלפונים סלולריים. מקור המוטיב שנוי במחלוקת, וישנן גרסאות שונות לגביו. בעת כתיבת הסימפוניה סבל בטהובן מחירשות חלקית, שגברה עם השנים עד שהגיעה לחירשות מלאה בשנותיו האחרונות.


עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2012
תווי מוטיב הפתיחה

הסימפוניה החמישית של בטהובן, המכונה "סימפוניית הגורל", היא בין היצירות המוכרות ביותר במוזיקה הקלאסית. לודוויג ואן בטהובן כתב את הסימפוניה בשנים 18041808, ומאז היא שומרת על מקום של כבוד בקרב חובבי המוזיקה בכל הרמות, בעיקר הודות למוטיב הפתיחה המפורסם שלה. מוטיב זה מופיע בסגנונות מוזיקה שונים לצד הסגנון ה"קלאסי", בהם מוזיקה לקולנוע, פופ ואף כרינגטון בטלפונים סלולריים. מקור המוטיב שנוי במחלוקת, וישנן גרסאות שונות לגביו. בעת כתיבת הסימפוניה סבל בטהובן מחירשות חלקית, שגברה עם השנים עד שהגיעה לחירשות מלאה בשנותיו האחרונות.


עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2012
טירת קסטלגראנדה מדרום-מזרח

בלינצונה היא עיר בדרום שווייץ ובירת קנטון טיצ'ינו. בלינצונה ממוקמת לרוחבו של עמק נהר טיצ'ינו הצר, והיא חבה את קיומה למיקומה האסטרטגי, החולש על הדרך המובילה מעמק הפו בדרום, אל שלושה ממעברי ההרים החשובים באלפים (מעבר סנקט גוטהרד, מעבר סן ברנרדינו ומעבר לוקמניר), ומשם לצפונה של אירופה.

קיימות ראיות לקיומו של יישוב במקום כבר לפני 6,000 שנים, ובמשך התקופה הרומית הוא שימש כנקודה אסטרטגית חשובה בהגנת גבולה הצפוני של האימפריה. לאחר הרומאים נשלטה העיר על ידי שליטים שונים, ובהם האוסטרוגותים, הביזנטים, הלומברדים, האימפריה הרומית הקדושה ועל ידי דוכסי מילאנו, עד שבתחילת המאה ה-16 עברה לשליטת הקונפדרציה השווייצרית.

בשנת 2007 התגוררו בבלינצונה 17,504 איש‏‏, כמעט כולם דוברי איטלקית. כשליש מתושבי העיר הם זרים, רובם איטלקים, ובסביבתה התגוררו כ-50,000 איש. בלינצונה ידועה במיוחד בשלוש הטירות המדורגות השוכנות בה, טירת קסטלגראנדה, טירת מונטבלו וטירת סאסו קורבארו, אשר יחד עם חומותיה, הקנו לה מעמד של אתר מורשת עולמית בשנת 2000.


עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2012
טירת קסטלגראנדה מדרום-מזרח

בלינצונה היא עיר בדרום שווייץ ובירת קנטון טיצ'ינו. בלינצונה ממוקמת לרוחבו של עמק נהר טיצ'ינו הצר, והיא חבה את קיומה למיקומה האסטרטגי, החולש על הדרך המובילה מעמק הפו בדרום, אל שלושה ממעברי ההרים החשובים באלפים (מעבר סנקט גוטהרד, מעבר סן ברנרדינו ומעבר לוקמניר), ומשם לצפונה של אירופה.

קיימות ראיות לקיומו של יישוב במקום כבר לפני 6,000 שנים, ובמשך התקופה הרומית הוא שימש כנקודה אסטרטגית חשובה בהגנת גבולה הצפוני של האימפריה. לאחר הרומאים נשלטה העיר על ידי שליטים שונים, ובהם האוסטרוגותים, הביזנטים, הלומברדים, האימפריה הרומית הקדושה ועל ידי דוכסי מילאנו, עד שבתחילת המאה ה-16 עברה לשליטת הקונפדרציה השווייצרית.

בשנת 2007 התגוררו בבלינצונה 17,504 איש‏‏, כמעט כולם דוברי איטלקית. כשליש מתושבי העיר הם זרים, רובם איטלקים, ובסביבתה התגוררו כ-50,000 איש. בלינצונה ידועה במיוחד בשלוש הטירות המדורגות השוכנות בה, טירת קסטלגראנדה, טירת מונטבלו וטירת סאסו קורבארו, אשר יחד עם חומותיה, הקנו לה מעמד של אתר מורשת עולמית בשנת 2000.


עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2012
Sumatran Rhino 2.jpg

קרנף סומטרה הוא מין במשפחת הקרנפיים, והוא הקטן בחמשת מיני הקרנפים החיים כיום. בדומה לשני מיני הקרנפים האפריקניים (רחב-שפה וצר-שפה), לקרנף סומטרה שתי קרניים, והגדולה שבהן היא הקרן האפית (מלשון אף).

בעבר נפוצו הקרנפים הסומטריים ביערות הגשם, בביצות וביערות העננים בהודו, בבורמה, בתאילנד, במלזיה ובאיים באינדונזיה. כיום מצב השימור של המין מוגדר "בסכנת הכחדה חמורה", משום שנותרו רק שש תת-אוכלוסיות עיקריות: ארבע מהן בסומטרה, אחת בבורנאו ואחת בחצי האי המלאי. קשה לאמוד את מספרם של הקרנפים הסומטריים, בשל נטייתם לסוליטריות ועקב פיזורם הרב באזור מחייתם, אך האומדנים מעריכים כי חיים בעולם כ-300 פרטים בלבד. הירידה במספרם מיוחסת בעיקרה לציד שמטרתו השגת הקרניים שלהם, שערכן ברפואה העממית גבוה לאין ערוך - מחיר קילוגרם אחד של קרני קרנפים סומטריים עשוי להגיע ל-30,000 דולרים בשוק השחור. הקרנפים הסומטריים סבלו גם מאובדן ניכר של בתי גידול עקב בירוא יערות שמשרת את תעשיית העץ והחקלאות.


עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2012
Sumatran Rhino 2.jpg

קרנף סומטרה הוא מין במשפחת הקרנפיים, והוא הקטן בחמשת מיני הקרנפים החיים כיום. בדומה לשני מיני הקרנפים האפריקניים (רחב-שפה וצר-שפה), לקרנף סומטרה שתי קרניים, והגדולה שבהן היא הקרן האפית (מלשון אף).

בעבר נפוצו הקרנפים הסומטריים ביערות הגשם, בביצות וביערות העננים בהודו, בבורמה, בתאילנד, במלזיה ובאיים באינדונזיה. כיום מצב השימור של המין מוגדר "בסכנת הכחדה חמורה", משום שנותרו רק שש תת-אוכלוסיות עיקריות: ארבע מהן בסומטרה, אחת בבורנאו ואחת בחצי האי המלאי. קשה לאמוד את מספרם של הקרנפים הסומטריים, בשל נטייתם לסוליטריות ועקב פיזורם הרב באזור מחייתם, אך האומדנים מעריכים כי חיים בעולם כ-300 פרטים בלבד. הירידה במספרם מיוחסת בעיקרה לציד שמטרתו השגת הקרניים שלהם, שערכן ברפואה העממית גבוה לאין ערוך - מחיר קילוגרם אחד של קרני קרנפים סומטריים עשוי להגיע ל-30,000 דולרים בשוק השחור. הקרנפים הסומטריים סבלו גם מאובדן ניכר של בתי גידול עקב בירוא יערות שמשרת את תעשיית העץ והחקלאות.


עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2012
JStalin Secretary general CCCP 1942.jpg

יוסיף ויסריונוביץ' סטלין (18 בדצמבר 1878 - 5 במרץ 1953), מדינאי סובייטי ושליט ברית המועצות, מגדולי העריצים של המאה העשרים. סטלין, שירש את לנין בהנהגת ברית המועצות, הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים ("הטיהורים הגדולים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים (הולודומור) ופולחן אישיות קיצוני. סטלין הנהיג את ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה, עת עמדה בפני הפלישה הגרמנית. לאחר הניצחון על הנאצים הייתה ברית המועצות בהנהגתו למעצמת-על, ששלטה במזרח אירופה והתמודדה נגד ארצות הברית על ההגמוניה בעולם במאבק שכונה המלחמה הקרה.


עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2012
JStalin Secretary general CCCP 1942.jpg

יוסיף ויסריונוביץ' סטלין (18 בדצמבר 1878 - 5 במרץ 1953), מדינאי סובייטי ושליט ברית המועצות, מגדולי העריצים של המאה העשרים. סטלין, שירש את לנין בהנהגת ברית המועצות, הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים ("הטיהורים הגדולים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים (הולודומור) ופולחן אישיות קיצוני. סטלין הנהיג את ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה, עת עמדה בפני הפלישה הגרמנית. לאחר הניצחון על הנאצים הייתה ברית המועצות בהנהגתו למעצמת-על, ששלטה במזרח אירופה והתמודדה נגד ארצות הברית על ההגמוניה בעולם במאבק שכונה המלחמה הקרה.


עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2012
דגם בית המקדש השני

ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.

במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.


עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2012
דגם בית המקדש השני

ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.

במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.


עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2012
צוללת גרמנית מדגם UC-1

מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ‏‏הייתה מערכה צבאית ימית שהתחוללה במלחמת העולם הראשונה, בעיקר בין הקיסרות הגרמנית לאימפריה הבריטית. מטרת הצי הגרמני הייתה להטיל הסגר ימי על בריטניה, שהייתה תלויה במידה רבה בייבוא וכך למנוע את זרימת האספקה אליה, ואף להרעיב את תושביה ולמוטט את כלכלתה ואת צבאה. המערכה התנהלה ברובה סביב האיים הבריטיים ובאוקיינוס האטלנטי.

הקרבות הימיים הגדולים במלחמה נערכו תוך שימוש בכלי השייט הגדולים ביותר שבנמצא, במטרה להביא להכרעה צבאית קלאסית על ידי השמדת צי האויב. מערכת הצוללות הייתה שונה בעיקרה: מטרתה הייתה פגיעה בבסיס הכלכלי של האויב, והיא התנהלה באמצעות כלים שנחשבו משניים ואף נחותים יחסית לכלי השיט הגדולים. כלי הנשק העיקרי במערכה זו היו הצוללות; הן הופעלו על ידי הצי הגרמני, והיוו חידוש טכנולוגי צבאי שמולו התמודדו הבריטים באמצעות אוניות שטח, בקשיים מרובים.

בשלהי 1917 דומה היה שלוחמת הצוללות תצליח להכריע את בריטניה, אך מהלכי-נגד של הבריטים, שכללו פיתוחים טכנולוגיים, אמצעים מודיעיניים ובעיקר התארגנות של אוניות הסוחר בשיירות מוגנות, הפחיתו בהדרגה את הנזק שגרמו הצוללות ואפשרו למדינות ההסכמה להמשיך במלחמה עד הניצחון.


עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2012
צוללת גרמנית מדגם UC-1

מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ‏‏הייתה מערכה צבאית ימית שהתחוללה במלחמת העולם הראשונה, בעיקר בין הקיסרות הגרמנית לאימפריה הבריטית. מטרת הצי הגרמני הייתה להטיל הסגר ימי על בריטניה, שהייתה תלויה במידה רבה בייבוא וכך למנוע את זרימת האספקה אליה, ואף להרעיב את תושביה ולמוטט את כלכלתה ואת צבאה. המערכה התנהלה ברובה סביב האיים הבריטיים ובאוקיינוס האטלנטי.

הקרבות הימיים הגדולים במלחמה נערכו תוך שימוש בכלי השייט הגדולים ביותר שבנמצא, במטרה להביא להכרעה צבאית קלאסית על ידי השמדת צי האויב. מערכת הצוללות הייתה שונה בעיקרה: מטרתה הייתה פגיעה בבסיס הכלכלי של האויב, והיא התנהלה באמצעות כלים שנחשבו משניים ואף נחותים יחסית לכלי השיט הגדולים. כלי הנשק העיקרי במערכה זו היו הצוללות; הן הופעלו על ידי הצי הגרמני, והיוו חידוש טכנולוגי צבאי שמולו התמודדו הבריטים באמצעות אוניות שטח, בקשיים מרובים.

בשלהי 1917 דומה היה שלוחמת הצוללות תצליח להכריע את בריטניה, אך מהלכי-נגד של הבריטים, שכללו פיתוחים טכנולוגיים, אמצעים מודיעיניים ובעיקר התארגנות של אוניות הסוחר בשיירות מוגנות, הפחיתו בהדרגה את הנזק שגרמו הצוללות ואפשרו למדינות ההסכמה להמשיך במלחמה עד הניצחון.


עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2012
סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר שניצח וכבש את אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066; פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11

תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, את המאכלים, את מוצרי המזון הבסיסיים ואת אופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בתקופת ימי הביניים – מנפילתה של האימפריה הרומיתמאה ה-5) ועד תחילת תקופת הרנסאנסמאה ה-16).

על אף הגוונים הרבים ועל אף הפנים הרבות של מטבחי האזורים השונים באירופה של ימי הביניים, ניתן לאפיין את הדגנים בכלל ואת הלחם בפרט, כמאכל העיקרי של תושבי אירופה בתקופה זו. ירקות גודלו בסמוך לבתי הצמיתים על מנת לגוון את הארוחה, שהייתה מורכבת כמעט תמיד מדייסת דגנים ומירקות. הבשר נחשב מאכל מותרות במרבית ימי הביניים, כמו גם הממתיקים (כדבש או כסוכר) והתבלינים, שהיו בדרך כלל נחלתם של העשירים בלבד.

החל מן המאה ה-9 ועד למאה ה-11 השתלטו הערבים על נתיבי המסחר בים התיכון ועל מרבית נמליו. הסחר בים התיכון פסק כמעט לחלוטין בשל שוד ימי, ומיעוט הסחר הביא לשימוש בשיטות רבות של שימור מזון. רק עשירים מופלגים יכלו לייבא תבלינים לגיוון המזון, ולכן בדרך כלל רק מטבחי בתי האצולה הגבוהה, מטבחי ראשי הכנסייה ומטבחי בתי המלוכה באירופה היו נתונים להשפעות חוץ-אירופיות.

עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2012
סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר שניצח וכבש את אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066; פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11

תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, את המאכלים, את מוצרי המזון הבסיסיים ואת אופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בתקופת ימי הביניים – מנפילתה של האימפריה הרומיתמאה ה-5) ועד תחילת תקופת הרנסאנסמאה ה-16).

על אף הגוונים הרבים ועל אף הפנים הרבות של מטבחי האזורים השונים באירופה של ימי הביניים, ניתן לאפיין את הדגנים בכלל ואת הלחם בפרט, כמאכל העיקרי של תושבי אירופה בתקופה זו. ירקות גודלו בסמוך לבתי הצמיתים על מנת לגוון את הארוחה, שהייתה מורכבת כמעט תמיד מדייסת דגנים ומירקות. הבשר נחשב מאכל מותרות במרבית ימי הביניים, כמו גם הממתיקים (כדבש או כסוכר) והתבלינים, שהיו בדרך כלל נחלתם של העשירים בלבד.

החל מן המאה ה-9 ועד למאה ה-11 השתלטו הערבים על נתיבי המסחר בים התיכון ועל מרבית נמליו. הסחר בים התיכון פסק כמעט לחלוטין בשל שוד ימי, ומיעוט הסחר הביא לשימוש בשיטות רבות של שימור מזון. רק עשירים מופלגים יכלו לייבא תבלינים לגיוון המזון, ולכן בדרך כלל רק מטבחי בתי האצולה הגבוהה, מטבחי ראשי הכנסייה ומטבחי בתי המלוכה באירופה היו נתונים להשפעות חוץ-אירופיות.

עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2012
שמואל נח אייזנשטדט, מרץ 2008

שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 19232 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים.

אייזנשטדט נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה (התשל"ג-1973), פרס בלצן, פרס מחקר של קרן מקס פלנק ופרס א.מ.ת. ב-2006 זכה בפרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, והיה הזוכה השלישי בפרס זה מאז הוכרז ב-2004 (קדמו לו ז'וליה קריסטבה ויורגן הברמס). הפרס הוענק לו "בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה, ובעבור 50 שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית."


עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2012
שמואל נח אייזנשטדט, מרץ 2008

שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 19232 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים.

אייזנשטדט נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה (התשל"ג-1973), פרס בלצן, פרס מחקר של קרן מקס פלנק ופרס א.מ.ת. ב-2006 זכה בפרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, והיה הזוכה השלישי בפרס זה מאז הוכרז ב-2004 (קדמו לו ז'וליה קריסטבה ויורגן הברמס). הפרס הוענק לו "בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה, ובעבור 50 שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית."


עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר