ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/נובמבר 2014

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
נובמבר
1 בנובמבר 2014
פסל של אלכסנדר הגדול

כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה החלו מיד לאחר סיום כיבוש מרכזי השלטון של האימפריה הפרסית על ידי צבאו בקיץ שנת 330 לפנה"ס, והסתיימו בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 327 לפנה"ס. במהלך המערכה באסיה התיכונה ניסה אלכסנדר הגדול להשיג מספר מטרות, שהראשונה שבהן הייתה תפיסת הסטראפ של באקטריה, בסוס, שהכריז על עצמו כשליט האימפריה הפרסית (לאחר רצח דריווש השלישי) ונטל לעצמו את השם המלכותי ארתחששתא החמישי. מטרות נוספות היו שאיפתו לזכות בתהילה אישית ולהנציח את שמו באמצעות כיבוש שטחים חדשים וסיפוחם לאימפריה שלו, וכן רצונו להשלים את כיבוש השטחים שהשתייכו לאימפריה הפרסית.

במהלך המערכה הצבאית הממושכת נתקל אלכסנדר הגדול בהתנגדות עיקשת מצד האוכלוסייה המקומית שוחרת העצמאות. בנוסף לכך, הצבא היווני-מוקדוני התקשה להתמודד נגד טקטיקות הלוחמה שבהן השתמשו העמים והשבטים המקומיים, שהיו זרות לו, וכללו שימוש בטקטיקות גרילה (התקפות פגע וברח קטלניות והטמנת מארבים) על ידי כוחות פרשים (בעיקר קשתים רכובים) שנהנו מיתרון הניידות. כדי להתמודד עם האתגר נאלץ אלכסנדר לבצע שינויים משמעותיים בהרכב צבאו, ולגייס פרסים ובני שבטים מקומיים כדי לחזק את האלמנטים הניידים בצבאו.

הצלחת המערכה של אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה נבעה גם מיכולתו לגייס את תמיכתם של חלק מהשבטים המקומיים, בין השאר באמצעות קשרי נישואים. במסגרת זו התחתן גם אלכסנדר עצמו עם בתו של אחד מראשי השבטים המקומיים.

עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2014
פסל של אלכסנדר הגדול

כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה החלו מיד לאחר סיום כיבוש מרכזי השלטון של האימפריה הפרסית על ידי צבאו בקיץ שנת 330 לפנה"ס, והסתיימו בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 327 לפנה"ס. במהלך המערכה באסיה התיכונה ניסה אלכסנדר הגדול להשיג מספר מטרות, שהראשונה שבהן הייתה תפיסת הסטראפ של באקטריה, בסוס, שהכריז על עצמו כשליט האימפריה הפרסית (לאחר רצח דריווש השלישי) ונטל לעצמו את השם המלכותי ארתחששתא החמישי. מטרות נוספות היו שאיפתו לזכות בתהילה אישית ולהנציח את שמו באמצעות כיבוש שטחים חדשים וסיפוחם לאימפריה שלו, וכן רצונו להשלים את כיבוש השטחים שהשתייכו לאימפריה הפרסית.

במהלך המערכה הצבאית הממושכת נתקל אלכסנדר הגדול בהתנגדות עיקשת מצד האוכלוסייה המקומית שוחרת העצמאות. בנוסף לכך, הצבא היווני-מוקדוני התקשה להתמודד נגד טקטיקות הלוחמה שבהן השתמשו העמים והשבטים המקומיים, שהיו זרות לו, וכללו שימוש בטקטיקות גרילה (התקפות פגע וברח קטלניות והטמנת מארבים) על ידי כוחות פרשים (בעיקר קשתים רכובים) שנהנו מיתרון הניידות. כדי להתמודד עם האתגר נאלץ אלכסנדר לבצע שינויים משמעותיים בהרכב צבאו, ולגייס פרסים ובני שבטים מקומיים כדי לחזק את האלמנטים הניידים בצבאו.

הצלחת המערכה של אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה נבעה גם מיכולתו לגייס את תמיכתם של חלק מהשבטים המקומיים, בין השאר באמצעות קשרי נישואים. במסגרת זו התחתן גם אלכסנדר עצמו עם בתו של אחד מראשי השבטים המקומיים.

עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2014
חזית המלון עם בנייתו

מלון המלך דוד הוא מלון ירושלמי ותיק, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו. המלון נחשב מהבולטים והיוקרתיים שבמלונות ישראל, וזכה לפרסום ברחבי העולם. הוא ממוקם ברחוב המלך דוד בלב ירושלים, וצופה אל העיר העתיקה והר ציון. המלון מלווה את ההיסטוריה הישראלית והירושלמית מימי המאבק על הקמת המדינה, דרך מלחמת העצמאות, חלוקת ירושלים, איחודה מחדש, ועד ימינו אלה. בין היתר נודע המלון בשל פיצוצו על ידי האצ"ל ב-1946, ובשל שימושו התדיר לאירוח ראשי מדינות ואישים רמי מעלה בעת ביקורם בירושלים.

עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2014
חזית המלון עם בנייתו

מלון המלך דוד הוא מלון ירושלמי ותיק, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו. המלון נחשב מהבולטים והיוקרתיים שבמלונות ישראל, וזכה לפרסום ברחבי העולם. הוא ממוקם ברחוב המלך דוד בלב ירושלים, וצופה אל העיר העתיקה והר ציון. המלון מלווה את ההיסטוריה הישראלית והירושלמית מימי המאבק על הקמת המדינה, דרך מלחמת העצמאות, חלוקת ירושלים, איחודה מחדש, ועד ימינו אלה. בין היתר נודע המלון בשל פיצוצו על ידי האצ"ל ב-1946, ובשל שימושו התדיר לאירוח ראשי מדינות ואישים רמי מעלה בעת ביקורם בירושלים.

עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2014
Arche35.jpg

הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון.

עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2014
Arche35.jpg

הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון.

עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2014
SA6

מבצע ערצב 19 הוא שם הקוד לתקיפה של חיל האוויר הישראלי שהתרחשה בתחילת מבצע שלום הגליל. במבצע הושמד כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון. המבצע נערך ב-9 ביוני 1982, ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-23 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-80 מטוסים סוריים ללא אבידות לחיל האוויר הישראלי.

בניית הכוח, הטכנולוגיה ותורת ההפעלה ששימשו במבצע התמשכו החל ממלחמת יום הכיפורים בה התקשה חיל האוויר הישראלי להתמודד עם מערכי הנ"מ הסורי והמצרי. במבצע הושמד, לראשונה בתקיפה אחת, מערך הגנה האווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל; בשיאו שהו בשמי לבנון למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים.

המבצע נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם ושליטה טקטית.

עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2014
SA6

מבצע ערצב 19 הוא שם הקוד לתקיפה של חיל האוויר הישראלי שהתרחשה בתחילת מבצע שלום הגליל. במבצע הושמד כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון. המבצע נערך ב-9 ביוני 1982, ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-23 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-80 מטוסים סוריים ללא אבידות לחיל האוויר הישראלי.

בניית הכוח, הטכנולוגיה ותורת ההפעלה ששימשו במבצע התמשכו החל ממלחמת יום הכיפורים בה התקשה חיל האוויר הישראלי להתמודד עם מערכי הנ"מ הסורי והמצרי. במבצע הושמד, לראשונה בתקיפה אחת, מערך הגנה האווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל; בשיאו שהו בשמי לבנון למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים.

המבצע נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם ושליטה טקטית.

עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2014
חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים

חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 19611989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה.

שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה.

נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה‏‏.

עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2014
שד טסמני

שד טסמני הוא חיית כיס טורפת, המצויה כיום במדינתאי האוסטרלית טסמניה בלבד. גודלו כגודל כלב קטן, וגופו חסון ושרירי. השד הטסמני הוא הגדול מבין חיות הכיס אוכלות הבשר. הוא מאופיין בפרווה שחורה, בריח דוחה אותו הוא מפיץ כאשר הוא מרגיש בלחץ, בצווחות רמות אותן הוא מפיק, ובהתנהגות תוקפנית כשהוא צד ואוכל. השד הטסמני ניזון הן מציד והן מאכילת נבלות. הגם שהוא בעל חיים יחידאי (כלומר, חי לבדו רוב הזמן), לעיתים הוא אוכל עם שדים טסמניים נוספים.

השד הטסמני הושמד מרובם המוחלט של שטחי אוסטרליה כ-400 שנים לפני בואם של המתיישבים האירופאים לאי בשנת 1788. בהיותם מזיקים למשק החי בטסמניה, השדים הטסמניים ניצודו עד שנת 1941, אז זכו להגנה רשמית. החל משנות התשעים המוקדמות, גידול סרטני מסוים שהחל להתפשט בפניהם של שדים טסמניים רבים הפחית את האוכלוסייה באופן משמעותי, וכיום הוא אף מהווה איום על הישרדות המין כולו, שייתכן שיסווג בקרוב כמין בסכנת הכחדה. ממשלת טסמניה עומדת כיום מאחורי תוכניות שונות שמטרתן להפחית את הפגיעה במין ולשקמו.

עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2014
שד טסמני

שד טסמני הוא חיית כיס טורפת, המצויה כיום במדינתאי האוסטרלית טסמניה בלבד. גודלו כגודל כלב קטן, וגופו חסון ושרירי. השד הטסמני הוא הגדול מבין חיות הכיס אוכלות הבשר. הוא מאופיין בפרווה שחורה, בריח דוחה אותו הוא מפיץ כאשר הוא מרגיש בלחץ, בצווחות רמות אותן הוא מפיק, ובהתנהגות תוקפנית כשהוא צד ואוכל. השד הטסמני ניזון הן מציד והן מאכילת נבלות. הגם שהוא בעל חיים יחידאי (כלומר, חי לבדו רוב הזמן), לעיתים הוא אוכל עם שדים טסמניים נוספים.

השד הטסמני הושמד מרובם המוחלט של שטחי אוסטרליה כ-400 שנים לפני בואם של המתיישבים האירופאים לאי בשנת 1788. בהיותם מזיקים למשק החי בטסמניה, השדים הטסמניים ניצודו עד שנת 1941, אז זכו להגנה רשמית. החל משנות התשעים המוקדמות, גידול סרטני מסוים שהחל להתפשט בפניהם של שדים טסמניים רבים הפחית את האוכלוסייה באופן משמעותי, וכיום הוא אף מהווה איום על הישרדות המין כולו, שייתכן שיסווג בקרוב כמין בסכנת הכחדה. ממשלת טסמניה עומדת כיום מאחורי תוכניות שונות שמטרתן להפחית את הפגיעה במין ולשקמו.

עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2014
עמוס קינן

עמוס קינן (1927–2009) היה סופר, סאטיריקן, פובליציסט, מחזאי, מתרגם, צייר ופסל ישראלי.

לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות לחם קינן בשורות ארגון לח"י. לאחר מכן היה לפובליציסט, ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון הארץ מתח ביקורת חריפה על הממסד של מפא"י. בתקופה זו היה מקורב לתנועת הכנענים. בתחילת שנות ה-50 הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של שר התחבורה, דוד צבי פנקס, אך זוכה מחמת הספק. מ-1954 שהה בגלות בצרפת, ושב בשנת 1962. לאחר מלחמת ששת הימים החזיק בעמדות יוֹניות בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות, ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד", המתארת את מדינת ישראל תחת שלטון חונטה צבאית ימנית. קינן עסק אף בציור ובפיסול, בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות המזרח התיכון הקדום. לצדו של סטף ורטהיימר היה ממייסדי המוזיאון הפתוח תפן ואוצרו הראשון.

עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2014
עמוס קינן

עמוס קינן (1927–2009) היה סופר, סאטיריקן, פובליציסט, מחזאי, מתרגם, צייר ופסל ישראלי.

לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות לחם קינן בשורות ארגון לח"י. לאחר מכן היה לפובליציסט, ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון הארץ מתח ביקורת חריפה על הממסד של מפא"י. בתקופה זו היה מקורב לתנועת הכנענים. בתחילת שנות ה-50 הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של שר התחבורה, דוד צבי פנקס, אך זוכה מחמת הספק. מ-1954 שהה בגלות בצרפת, ושב בשנת 1962. לאחר מלחמת ששת הימים החזיק בעמדות יוֹניות בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות, ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד", המתארת את מדינת ישראל תחת שלטון חונטה צבאית ימנית. קינן עסק אף בציור ובפיסול, בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות המזרח התיכון הקדום. לצדו של סטף ורטהיימר היה ממייסדי המוזיאון הפתוח תפן ואוצרו הראשון.

עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2014
מפת הקרבות בזירת הבלקן והקווקז (בקטן)

המלחמה העות'מאנית–רוסית שנערכה מאפריל 1877 ועד מרץ 1878 עיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו וסימנה את קץ דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה. הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת האימפריה הרוסית להחזרת השטחים שאיבדה במהלך מלחמת קרים, תוך ניצול חולשתו של הסולטאן חסר הניסיון עבדול חמיד השני. במלחמה זו היו שתי זירות לחימה עיקריות, בבלקן ובקווקז.

בעקבות המלחמה נחתם חוזה סן סטפנו, שבמסגרתו זכו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו בעצמאות והוקמה נסיכות בולגרית אוטונומית. בהמשך, במסגרת סיכומי קונגרס ברלין, הועברו בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית. הבלקן חווה לראשונה, אך לא לאחרונה, טיהור אתני משמעותי, של מאות אלפי מוסלמים ואלפי יהודים, אשר גורשו או החליטו לעזוב ביחד עם הצבא העות'מאני הנסוג את הבלקן וחלק משטחי הקווקז. תוצאות מלחמה זו היוו סלע מחלוקת טריטוריאלי ואתני ועילה למלחמות וסכסוכי גבול, למשך למעלה מ-100 השנים שבאו אחריה.

עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2014
מפת הקרבות בזירת הבלקן והקווקז (בקטן)

המלחמה העות'מאנית–רוסית שנערכה מאפריל 1877 ועד מרץ 1878 עיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו וסימנה את קץ דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה. הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת האימפריה הרוסית להחזרת השטחים שאיבדה במהלך מלחמת קרים, תוך ניצול חולשתו של הסולטאן חסר הניסיון עבדול חמיד השני. במלחמה זו היו שתי זירות לחימה עיקריות, בבלקן ובקווקז.

בעקבות המלחמה נחתם חוזה סן סטפנו, שבמסגרתו זכו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו בעצמאות והוקמה נסיכות בולגרית אוטונומית. בהמשך, במסגרת סיכומי קונגרס ברלין, הועברו בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית. הבלקן חווה לראשונה, אך לא לאחרונה, טיהור אתני משמעותי, של מאות אלפי מוסלמים ואלפי יהודים, אשר גורשו או החליטו לעזוב ביחד עם הצבא העות'מאני הנסוג את הבלקן וחלק משטחי הקווקז. תוצאות מלחמה זו היוו סלע מחלוקת טריטוריאלי ואתני ועילה למלחמות וסכסוכי גבול, למשך למעלה מ-100 השנים שבאו אחריה.

עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2014
המומיה הידועה כאצי, איש הקרח, כפי שהיא נראית כיום.

אֶצִי, איש הקרח הוא כינוי שניתן לגופתו החנוטה בקרח של אדם שחי לפני כ-5,300 שנים, שהתגלתה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. השם נגזר משם העמק שבו נמצאה המומיה, אֶצטאל, בהרי האלפים, בצפון איטליה (סמוך מאוד לגבולה עם אוסטריה). גופתו החנוטה של אצי היא הקדומה ביותר מן הגופות החנוטות שהתגלו באירופה, וייחודה בשימור היוצא מן הכלל של הרקמות הרכות ושל הלבוש, במקום שלד עצמות בלבד.

חקירת גופתו של אצי איפשרה למדענים לפתוח צוהר לאנשי התקופה הכלקוליתית באירופה. הבדיקות הנרחבות שנערכו העלו מידע יקר ערך על תנאי חייו של אצי, הארוחות שאכל, מחלות מהן סבל, והעלו השערות מרתקות על דרך חייו והמקומות שבהם התגורר, וגם על הדרך שבה מת. ציודו של אצי האיר גם הוא באור ייחודי את התקופה שבה חי: בין השאר, נמצא כי אצי נעל נעליים עשויות עור, לבש מעיל גשם, והיה מצויד בתרופות שונות, והחזיק גרזן נחושת, פריט יקר ערך באותה תקופה.

גופתו של אצי והציוד שנמצא סביבה מוצגים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של דרום טירול, בעיר בולצנו באיטליה.

עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2014
המומיה הידועה כאצי, איש הקרח, כפי שהיא נראית כיום.

אֶצִי, איש הקרח הוא כינוי שניתן לגופתו החנוטה בקרח של אדם שחי לפני כ-5,300 שנים, שהתגלתה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. השם נגזר משם העמק שבו נמצאה המומיה, אֶצטאל, בהרי האלפים, בצפון איטליה (סמוך מאוד לגבולה עם אוסטריה). גופתו החנוטה של אצי היא הקדומה ביותר מן הגופות החנוטות שהתגלו באירופה, וייחודה בשימור היוצא מן הכלל של הרקמות הרכות ושל הלבוש, במקום שלד עצמות בלבד.

חקירת גופתו של אצי איפשרה למדענים לפתוח צוהר לאנשי התקופה הכלקוליתית באירופה. הבדיקות הנרחבות שנערכו העלו מידע יקר ערך על תנאי חייו של אצי, הארוחות שאכל, מחלות מהן סבל, והעלו השערות מרתקות על דרך חייו והמקומות שבהם התגורר, וגם על הדרך שבה מת. ציודו של אצי האיר גם הוא באור ייחודי את התקופה שבה חי: בין השאר, נמצא כי אצי נעל נעליים עשויות עור, לבש מעיל גשם, והיה מצויד בתרופות שונות, והחזיק גרזן נחושת, פריט יקר ערך באותה תקופה.

גופתו של אצי והציוד שנמצא סביבה מוצגים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של דרום טירול, בעיר בולצנו באיטליה.

עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2014
מטאו ריצ'י ושׂוּ גוָאנְגְצִ'י

המחלוקת על הטקסים הסיניים הייתה מחלוקת פנימית בכנסייה הקתולית, שהחלה בשנות ה-30 של המאה ה-17, נמשכה עד לשנים הראשונות של המאה ה-18, ונסובה סביב פעולות המיסיון הנוצרי בסין. המחלוקת עסקה בשאלה האם עריכת הטקסים הדתיים הסיניים העממיים, והעלאת מנחות לקיסר סין על ידי מתנצרים סינים נושאים אופי תרבותי בלבד, כפי שגרסו המיסיונרים ממסדר הישועים, או שהן סוג של סגידה לאלילים – אחד החטאים הגדולים ביותר בנצרות, כפי שטענו הדומיניקנים. בסופו של דבר החליט האפיפיור קלמנס האחד עשר לתמוך בעמדת מסדר הדומיניקנים – החלטה שגרמה להפסקה כמעט מוחלטת של פעילות המיסיון הקתולי בסין עד המאה ה-20, ולירידה משמעותית במספר הקתולים בסין. ב-1939 תיקן האפיפיור פיוס השנים עשר את החלטתו של קלמנס האחד עשר, והתיר חלק מהפעולות הפולחניות גם לנוצרים הסינים.

עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2014
מטאו ריצ'י ושׂוּ גוָאנְגְצִ'י

המחלוקת על הטקסים הסיניים הייתה מחלוקת פנימית בכנסייה הקתולית, שהחלה בשנות ה-30 של המאה ה-17, נמשכה עד לשנים הראשונות של המאה ה-18, ונסובה סביב פעולות המיסיון הנוצרי בסין. המחלוקת עסקה בשאלה האם עריכת הטקסים הדתיים הסיניים העממיים, והעלאת מנחות לקיסר סין על ידי מתנצרים סינים נושאים אופי תרבותי בלבד, כפי שגרסו המיסיונרים ממסדר הישועים, או שהן סוג של סגידה לאלילים – אחד החטאים הגדולים ביותר בנצרות, כפי שטענו הדומיניקנים. בסופו של דבר החליט האפיפיור קלמנס האחד עשר לתמוך בעמדת מסדר הדומיניקנים – החלטה שגרמה להפסקה כמעט מוחלטת של פעילות המיסיון הקתולי בסין עד המאה ה-20, ולירידה משמעותית במספר הקתולים בסין. ב-1939 תיקן האפיפיור פיוס השנים עשר את החלטתו של קלמנס האחד עשר, והתיר חלק מהפעולות הפולחניות גם לנוצרים הסינים.

עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2014
Avalanche Creek Glacier National park 2007.JPG

הפארק הלאומי גליישר שוכן במדינת מונטנה שבארצות הברית. בפארק שני רכסי הרים, הנחשבים לעיתים כהמשך החלק הדרומי של הרי הרוקי הקנדיים, מאות אגמים בגדלים שונים, למעלה מאלף מינים שונים של צמחים ומאות מיני בעלי חיים. מערכת אקולוגית זו, המשתרעת על שטח של 4,101 קמ"ר, היא המרכז של מה שבעבר כונה "הכתר של המערכת האקולוגית היבשתית", שהוא שטח מוגן המשתרע על פני 44,000 קמ"ר. הפארק נחצה על ידי דרך הולכים-אל-השמש המפורסמת העוברת דרך קו פרשת המים של יבשת אמריקה, ונכללת ברשימת ציוני הדרך ההנדסיים הלאומיים של ארצות הברית, וממנה ניתן לצפות על הנופים המרשימים של רכסי ההרים לואיס וליווינגסטון, יערות צפופים, טונדרה אלפינית, מפלי מים ושני אגמים גדולים. מלבד דרך הולכים-אל-השמש נמצאים בפארק 350 מקומות נוספים הנכללים ברשימה הלאומית של מקומות היסטוריים.

הפארק גובל בפארק הלאומי ווטרטון לייקס שבקנדה. שני הפארקים יחד הוכתרו ב-1932 בשם "פארק השלום הבינלאומי ווטרטון-גליישר", והיו הפארקים הראשונים בעולם שזכו למעמד זה. שני הפארקים הוכרזו על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ב-1976, וכאתר מורשת עולמית ב-1995.

עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2014
Avalanche Creek Glacier National park 2007.JPG

הפארק הלאומי גליישר שוכן במדינת מונטנה שבארצות הברית. בפארק שני רכסי הרים, הנחשבים לעיתים כהמשך החלק הדרומי של הרי הרוקי הקנדיים, מאות אגמים בגדלים שונים, למעלה מאלף מינים שונים של צמחים ומאות מיני בעלי חיים. מערכת אקולוגית זו, המשתרעת על שטח של 4,101 קמ"ר, היא המרכז של מה שבעבר כונה "הכתר של המערכת האקולוגית היבשתית", שהוא שטח מוגן המשתרע על פני 44,000 קמ"ר. הפארק נחצה על ידי דרך הולכים-אל-השמש המפורסמת העוברת דרך קו פרשת המים של יבשת אמריקה, ונכללת ברשימת ציוני הדרך ההנדסיים הלאומיים של ארצות הברית, וממנה ניתן לצפות על הנופים המרשימים של רכסי ההרים לואיס וליווינגסטון, יערות צפופים, טונדרה אלפינית, מפלי מים ושני אגמים גדולים. מלבד דרך הולכים-אל-השמש נמצאים בפארק 350 מקומות נוספים הנכללים ברשימה הלאומית של מקומות היסטוריים.

הפארק גובל בפארק הלאומי ווטרטון לייקס שבקנדה. שני הפארקים יחד הוכתרו ב-1932 בשם "פארק השלום הבינלאומי ווטרטון-גליישר", והיו הפארקים הראשונים בעולם שזכו למעמד זה. שני הפארקים הוכרזו על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ב-1976, וכאתר מורשת עולמית ב-1995.

עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2014
מראה כללי של האתר

מיסטרס הוא אתר ארכאולוגי בלקוניה בדרום הפלופונסוס שביוון, על מורדותיה הצפוניים של שלוחה של הר טייגטוס, בגובה הנע בין 330 ל-621 מטר מעל פני הים‏‏. היא נמצאת כשבעה ק"מ צפונית-מערבית לספרטה, וצופה אל עמק הנהר אֶוּרוֹטַס ואל הדרך היחידה החוצה את מסיב הטייגטוס העבירה לחיל פרשים. האתר כמעט ואינו נגיש מכיוון דרום ומכיוון דרום-מערב, ויתר צדדיו סלעיים ותלולים במידה מספקת כדי לספק לו הגנה נוחה.

באתר שכנה עיר שנוסדה על ידי הפרנקים ב-1249‏‏. עשר שנים לאחר הקמתה נאלצו הפרנקים לוותר על שלטונם במיסטרס ולמוסרה לידי האימפריה הביזנטית, ומאוחר יותר היא הייתה לבירת דספוטט מוראה. העיר החזיקה בתואר זה עד לסופה של האימפריה הביזנטית. תקופת הזוהר של העיר החלה ב-1348, ובחלק מהזמן הייתה מיסטרס העיר השנייה בגודלה באימפריה, אחרי קונסטנטינופול. היא הייתה למרכז לימודי ותרבותי, ונודעה לה השפעה על הרנסאנס האיטלקי.

ב-31 במאי 1460 כבשו העות'מאנים את העיר‏‏, והיא שמרה על חשיבותה ושימשה כמקום משכנו של שליט הפלופונסוס מטעמם. ונציה שלטה במיסטרס בין 1687 ל-1715, ובעת מרד אורלוב היא נכבשה על ידי האימפריה הרוסית שבאה לעזרת היוונים המתמרדים. העות'מאנים שבו וכבשו את העיר, ואוכלוסייתה הצטמצמה, וב-1825 הרס אותה איברהים פאשה לחלוטין. העיר ננטשה ותושביה עברו להתגורר בספרטה המודרנית שנוסדה ב-1834. כיום העיר אינה נושבת למעט מספר נזירות המתגוררות במנזר פנדנאסס, אך הרשות המקומית שבתחומה היא שוכנת קרויה על שמה. בשנת 1989 הכריז ארגון אונסק"ו על מיסטרס כעל אתר מורשת עולמית.

עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2014
מראה כללי של האתר

מיסטרס הוא אתר ארכאולוגי בלקוניה בדרום הפלופונסוס שביוון, על מורדותיה הצפוניים של שלוחה של הר טייגטוס, בגובה הנע בין 330 ל-621 מטר מעל פני הים‏‏. היא נמצאת כשבעה ק"מ צפונית-מערבית לספרטה, וצופה אל עמק הנהר אֶוּרוֹטַס ואל הדרך היחידה החוצה את מסיב הטייגטוס העבירה לחיל פרשים. האתר כמעט ואינו נגיש מכיוון דרום ומכיוון דרום-מערב, ויתר צדדיו סלעיים ותלולים במידה מספקת כדי לספק לו הגנה נוחה.

באתר שכנה עיר שנוסדה על ידי הפרנקים ב-1249‏‏. עשר שנים לאחר הקמתה נאלצו הפרנקים לוותר על שלטונם במיסטרס ולמוסרה לידי האימפריה הביזנטית, ומאוחר יותר היא הייתה לבירת דספוטט מוראה. העיר החזיקה בתואר זה עד לסופה של האימפריה הביזנטית. תקופת הזוהר של העיר החלה ב-1348, ובחלק מהזמן הייתה מיסטרס העיר השנייה בגודלה באימפריה, אחרי קונסטנטינופול. היא הייתה למרכז לימודי ותרבותי, ונודעה לה השפעה על הרנסאנס האיטלקי.

ב-31 במאי 1460 כבשו העות'מאנים את העיר‏‏, והיא שמרה על חשיבותה ושימשה כמקום משכנו של שליט הפלופונסוס מטעמם. ונציה שלטה במיסטרס בין 1687 ל-1715, ובעת מרד אורלוב היא נכבשה על ידי האימפריה הרוסית שבאה לעזרת היוונים המתמרדים. העות'מאנים שבו וכבשו את העיר, ואוכלוסייתה הצטמצמה, וב-1825 הרס אותה איברהים פאשה לחלוטין. העיר ננטשה ותושביה עברו להתגורר בספרטה המודרנית שנוסדה ב-1834. כיום העיר אינה נושבת למעט מספר נזירות המתגוררות במנזר פנדנאסס, אך הרשות המקומית שבתחומה היא שוכנת קרויה על שמה. בשנת 1989 הכריז ארגון אונסק"ו על מיסטרס כעל אתר מורשת עולמית.

עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2014
תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה ליהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה

פדיון יהודי רומניה הוא כינוי להגירת יהודים מרומניה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית. בתקופה זו בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מן המדינה, אך הגירה זו – מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל – הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר. תשלום זה היה מדורג לפי קריטריונים שונים והועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים. המיקוח על גובה התשלום למהגר ועצם קיום העסקאות נשמרו בסוד כמוס; הרומנים חששו שגילוי יביך ויבייש אותם, והיהודים חששו שגילוי יביא להפסקת העלייה.

צורת התשלום עברה שינויים במהלך הזמן: תשלום בציוד ובסחורות, דמי הפלגה מופקעים באוניית נוסעים רומנית, הפקדות מטבע זר בחשבונות במערב אירופה, וגם מזומנים. גם ארצות מעבר, דוגמת בולגריה, גבו "דמי מעבר" במטבע זר. עלותו של פדיון העולים השפיעה על מקבלי ההחלטות וסיכנה את העלייה מרומניה. על מנת לקיים את העסקאות נזקקו הרומנים, בהתחלה, להסכמתה של הנהגת ברית המועצות, אך בהמשך פעלו באופן עצמאי והשתמשו במנוף מתן אישורי העלייה גם להשגת מטרות נוספות, דיפלומטיות, ביטחוניות וכלכליות.

עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2014
תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה ליהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה

פדיון יהודי רומניה הוא כינוי להגירת יהודים מרומניה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית. בתקופה זו בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מן המדינה, אך הגירה זו – מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל – הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר. תשלום זה היה מדורג לפי קריטריונים שונים והועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים. המיקוח על גובה התשלום למהגר ועצם קיום העסקאות נשמרו בסוד כמוס; הרומנים חששו שגילוי יביך ויבייש אותם, והיהודים חששו שגילוי יביא להפסקת העלייה.

צורת התשלום עברה שינויים במהלך הזמן: תשלום בציוד ובסחורות, דמי הפלגה מופקעים באוניית נוסעים רומנית, הפקדות מטבע זר בחשבונות במערב אירופה, וגם מזומנים. גם ארצות מעבר, דוגמת בולגריה, גבו "דמי מעבר" במטבע זר. עלותו של פדיון העולים השפיעה על מקבלי ההחלטות וסיכנה את העלייה מרומניה. על מנת לקיים את העסקאות נזקקו הרומנים, בהתחלה, להסכמתה של הנהגת ברית המועצות, אך בהמשך פעלו באופן עצמאי והשתמשו במנוף מתן אישורי העלייה גם להשגת מטרות נוספות, דיפלומטיות, ביטחוניות וכלכליות.

עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2014 ליאו שטראוס (20 בספטמבר 189918 באוקטובר 1973) היה פילוסוף ותאולוג יהודי אמריקאי יליד גרמניה, אשר התמחה בחקר הפילוסופיה הפוליטית, הפילוסופיה היוונית ופילוסופיית ימי הביניים. שטראוס בילה את רוב שנותיו האקדמיות כפרופסור למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, שבה לימד דורות מספר של תלמידים ופרסם חמישה עשר ספרים. מאז מותו, יותר ויותר אנשים נוטים להתייחס אליו כאל איש הרוח העומד מאחורי הזרם הנאו-קונסרבטיבי באקדמיה ובפוליטיקה האמריקאית. עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2014 ליאו שטראוס (20 בספטמבר 189918 באוקטובר 1973) היה פילוסוף ותאולוג יהודי אמריקאי יליד גרמניה, אשר התמחה בחקר הפילוסופיה הפוליטית, הפילוסופיה היוונית ופילוסופיית ימי הביניים. שטראוס בילה את רוב שנותיו האקדמיות כפרופסור למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, שבה לימד דורות מספר של תלמידים ופרסם חמישה עשר ספרים. מאז מותו, יותר ויותר אנשים נוטים להתייחס אליו כאל איש הרוח העומד מאחורי הזרם הנאו-קונסרבטיבי באקדמיה ובפוליטיקה האמריקאית. עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2014
משה דיין

משה דיין (1915–1981) היה מצביא, מדינאי, ואיש ציבור ישראלי. מפקד ב"הגנה", הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל במהלך מלחמת סיני. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. תרם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש כשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.

משה דיין סימל באישיותו את טיפוס ה"צבר", בן ההתיישבות העובדת, האוחז בידו האחת ברובה ובשנייה במחרשה. כרמטכ"ל נתפס דיין כאחד ממעצבי רוחו ודמותו של צה"ל כצבא חזק בעל אוריינטציה אקטיביסטית. כשר הביטחון נתפס דיין בעיני הציבור כאחד מהאחראים לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך גם כאחראי עיקרי ל"מחדל" במלחמת יום הכיפורים, וכמידת ההערצה שחש כלפיו הציבור לפני המלחמה, כך הייתה מידת השבר האישי והציבורי ממנו בתקופה שלאחריה. דיין השכיל להתגבר על המשבר, ובערוב ימיו, כשכיהן כשר החוץ, תרם מניסיונו ומכושרו המדיני והאינטלקטואלי לעיצוב דמותו של הסכם השלום עם מצרים. דיין האיש, תפיסתו המדינית והביטחונית, וכן אישיותו יוצאת הדופן והשנויה במחלוקת, היו בעלי השפעה רבה על מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה.

עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2014
משה דיין

משה דיין (1915–1981) היה מצביא, מדינאי, ואיש ציבור ישראלי. מפקד ב"הגנה", הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל במהלך מלחמת סיני. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. תרם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש כשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.

משה דיין סימל באישיותו את טיפוס ה"צבר", בן ההתיישבות העובדת, האוחז בידו האחת ברובה ובשנייה במחרשה. כרמטכ"ל נתפס דיין כאחד ממעצבי רוחו ודמותו של צה"ל כצבא חזק בעל אוריינטציה אקטיביסטית. כשר הביטחון נתפס דיין בעיני הציבור כאחד מהאחראים לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך גם כאחראי עיקרי ל"מחדל" במלחמת יום הכיפורים, וכמידת ההערצה שחש כלפיו הציבור לפני המלחמה, כך הייתה מידת השבר האישי והציבורי ממנו בתקופה שלאחריה. דיין השכיל להתגבר על המשבר, ובערוב ימיו, כשכיהן כשר החוץ, תרם מניסיונו ומכושרו המדיני והאינטלקטואלי לעיצוב דמותו של הסכם השלום עם מצרים. דיין האיש, תפיסתו המדינית והביטחונית, וכן אישיותו יוצאת הדופן והשנויה במחלוקת, היו בעלי השפעה רבה על מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה.

עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2014 אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון במשפט העברי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט. הכלל קובע כי לא ניתן לסמוך על קיומו של רוב כדי להכריע בדין ו"להוציא" ממון מחזקתו של אדם.

התלמוד מציג את העקרון כשנוי במחלוקת בין האמוראים רב ושמואל, כאשר לדעתו של רב הולכים בממון אחר הרוב, אך ההלכה-למעשה נפסקה כדעת שמואל שאין הולכים בממון אחר הרוב.

כלל זה עורר פרשנים רבים לדון בתמיהה מה הסיבה שדווקא בדיני ממונות לא הולכים אחר הרוב למרות שהם אינם החמורים ביותר. כך לדוגמה בעלי התוספות מקשים על דברי התלמוד שאין הולכים בממון אחר הרוב, מהעובדה שבדיני נפשות החמורים פי כמה כן הולכין אחר הרוב. בקרב הפרשנים והפוסקים קיימות גישות שונות באשר להגדרת הכלל, כשחלקם מסייגים אותו מהותית וקובעים כי מדובר רק במקרים מיוחדים בהם הרוב חלש יותר מהרוב הרגיל. בכל מקרה, הנימוק הבסיסי שביסוד הכלל הוא שבדיני ממונות קיימת מוחזקות משפטית של הנתבע בממון או ברכוש, ולכן הכלל הרגיל לפיו יש ללכת אחר הרוב, אינו גובר על הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה העומד מולו.

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר