ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ספטמבר 2020

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
ספטמבר
1 בספטמבר 2020
תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932

תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה. במהלך המאה ה-2 הגיעו לחבלי הבלקן שנשלטו על ידי הקיסרות הרומית יהודים רומניוטים, מהם צמחה בהמשך יהדות בולגריה. החל מתקופה זו, דרך התקופה הביזנטית, האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה, מצויות עדויות שניוניות על קיומו של מנגנון חינוך לבני הקהילה היהודית.

מקורות ראשוניים למערכת חינוך מצויים החל משלהי המאה ה-15, עת נשלט אזור בולגריה על ידי האימפריה העות'מאנית. החינוך היהודי התבסס על בתי למידה שכונו מֶלְדָארִי. במחצית השנייה של המאה ה-19, במקביל להאצת התחייה הלאומית הבולגרית, החלו גם בני הקהילה היהודית בניסיונות לבצע רפורמות במערכת החינוך, הן ברמה הקהילתית והן על ידי רשת כל ישראל חברים. התחולל מאבק על אופיה של מערכת החינוך בין התנועה הציונית לרשת כל ישראל חברים והוא הסתיים בעזיבת רשת כי"ח את בולגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות החלת החוק להגנת האומה, נותרו בתי הספר הקהילתיים פעילים, משום שהוגדרו בחוק כחלק ממערכת החינוך הארצית.

לאחר עליית חזית המולדת לשלטון השתלטו בכוח הקומוניסטים היהודים על הנהגת הקהילות, והחל מאבק על תוכני הלימוד בבתי הספר. ב-1950 הסתיים גל העלייה המרכזי למדינת ישראל, ולאחריו נסגרו מרבית בתי הספר הקהילתיים בשל חוסר בתלמידים. לאחר תקופת כהונתו של וולקו צ'רבנקוב כראש ממשלת בולגריה, חוסלה למעשה מערכת החינוך היהודית בבולגריה. בשלהי המאה ה-20, לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי, חודשה פעילות חינוכית יהודית ובסופיה פועל בית ספר קהילתי אחד ובו למדו ב-2009 כ-800 תלמידים.

עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2020
תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932

תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה. במהלך המאה ה-2 הגיעו לחבלי הבלקן שנשלטו על ידי הקיסרות הרומית יהודים רומניוטים, מהם צמחה בהמשך יהדות בולגריה. החל מתקופה זו, דרך התקופה הביזנטית, האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה, מצויות עדויות שניוניות על קיומו של מנגנון חינוך לבני הקהילה היהודית.

מקורות ראשוניים למערכת חינוך מצויים החל משלהי המאה ה-15, עת נשלט אזור בולגריה על ידי האימפריה העות'מאנית. החינוך היהודי התבסס על בתי למידה שכונו מֶלְדָארִי. במחצית השנייה של המאה ה-19, במקביל להאצת התחייה הלאומית הבולגרית, החלו גם בני הקהילה היהודית בניסיונות לבצע רפורמות במערכת החינוך, הן ברמה הקהילתית והן על ידי רשת כל ישראל חברים. התחולל מאבק על אופיה של מערכת החינוך בין התנועה הציונית לרשת כל ישראל חברים והוא הסתיים בעזיבת רשת כי"ח את בולגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות החלת החוק להגנת האומה, נותרו בתי הספר הקהילתיים פעילים, משום שהוגדרו בחוק כחלק ממערכת החינוך הארצית.

לאחר עליית חזית המולדת לשלטון השתלטו בכוח הקומוניסטים היהודים על הנהגת הקהילות, והחל מאבק על תוכני הלימוד בבתי הספר. ב-1950 הסתיים גל העלייה המרכזי למדינת ישראל, ולאחריו נסגרו מרבית בתי הספר הקהילתיים בשל חוסר בתלמידים. לאחר תקופת כהונתו של וולקו צ'רבנקוב כראש ממשלת בולגריה, חוסלה למעשה מערכת החינוך היהודית בבולגריה. בשלהי המאה ה-20, לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי, חודשה פעילות חינוכית יהודית ובסופיה פועל בית ספר קהילתי אחד ובו למדו ב-2009 כ-800 תלמידים.

עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2020
פריקס

פריקס הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1932 בבימויו ובהפקתו של טוד בראונינג, שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים בהופעות ראווה בקרקס. הסרט הופק בידי חברת מטרו גולדווין מאייר (MGM) עוד לפני החלתן של המגבלות שנקבעו בכללי קוד הייז בהוליווד. התסריט מתבסס על סיפורו הקצר של טוד רובינס "Spurs" ("דורבנות") משנת 1923. במקום ללהק שחקנים רגילים ולשוות להם מראה של פריקים באמצעות תלבושות ואיפור, גייס בראונינג לצוות השחקנים, בצעד יוצא דופן, אמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזרויות.

בראונינג עצמו היה אמן בקרקס נודד בנערותו, עוד לפני שהחל בקריירת הקולנוע שלו, ולפיכך חש קשר לסיפורו של רובינס והחל לעבדו לקולנוע כבר ב-1927. ה"פריקים" בעלי הגוף המעוות שבסרט, הם לפי טבעם אדיבים וטובי לב, בעוד שהמפלצות האמיתיות מגולמות בדמותם של אמני קרקס רגילים, שזוממים לרצוח את אחד הפריקים כדי לרשת את הונו הרב.

בראונינג יצר את הסרט בשיא הצלחתו, לאחר שסרט האימה "דרקולה" (1931) בבימויו נחל הצלחה גדולה בקופות, אך "פריקס" לא זכה להצלחה דומה בקרב הצופים, ונחשב לכישלון חרוץ בקופות. רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 זכה הסרט לעדנה, לאחר הקרנתו בפסטיבל ונציה ב-1962, ותואר אז בידי המבקרים כסרט אנושי מלא חמלה. כיום נחשב הסרט לאחד מגדולי סרטי האימה בכל הזמנים, וב-1994 אף הוכרז כסרט הראוי לשימור והתווסף לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2020
פריקס

פריקס הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1932 בבימויו ובהפקתו של טוד בראונינג, שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים בהופעות ראווה בקרקס. הסרט הופק בידי חברת מטרו גולדווין מאייר (MGM) עוד לפני החלתן של המגבלות שנקבעו בכללי קוד הייז בהוליווד. התסריט מתבסס על סיפורו הקצר של טוד רובינס "Spurs" ("דורבנות") משנת 1923. במקום ללהק שחקנים רגילים ולשוות להם מראה של פריקים באמצעות תלבושות ואיפור, גייס בראונינג לצוות השחקנים, בצעד יוצא דופן, אמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזרויות.

בראונינג עצמו היה אמן בקרקס נודד בנערותו, עוד לפני שהחל בקריירת הקולנוע שלו, ולפיכך חש קשר לסיפורו של רובינס והחל לעבדו לקולנוע כבר ב-1927. ה"פריקים" בעלי הגוף המעוות שבסרט, הם לפי טבעם אדיבים וטובי לב, בעוד שהמפלצות האמיתיות מגולמות בדמותם של אמני קרקס רגילים, שזוממים לרצוח את אחד הפריקים כדי לרשת את הונו הרב.

בראונינג יצר את הסרט בשיא הצלחתו, לאחר שסרט האימה "דרקולה" (1931) בבימויו נחל הצלחה גדולה בקופות, אך "פריקס" לא זכה להצלחה דומה בקרב הצופים, ונחשב לכישלון חרוץ בקופות. רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 זכה הסרט לעדנה, לאחר הקרנתו בפסטיבל ונציה ב-1962, ותואר אז בידי המבקרים כסרט אנושי מלא חמלה. כיום נחשב הסרט לאחד מגדולי סרטי האימה בכל הזמנים, וב-1994 אף הוכרז כסרט הראוי לשימור והתווסף לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2020
הוגו באל קורא את "קרוואן הפילים" בקברט וולטיר

דאדא או דאדאיזם הוא זרם מחאה באמנות שנוסד בציריך ב-1916, ופעל עד שנת 1923. מרכזי פעילות נוספים של תנועת "דאדא" היו בברלין, בהנובר, בפריז, בקלן ובניו יורק.

המניע לייסוד תנועת דאדא בציריך היה הזעזוע מזוועות מלחמת העולם הראשונה ומתוצאותיה. בעיני בני התקופה הייתה הטכנולוגיה עתידה להביא לשינוי ולעתיד טוב יותר לאנושות, אך במקום זאת היא הביאה להרס ולאכזבה גדולה שבאו בעקבות המלחמה וזוועותיה. חברי הדאדא ביטאו את מחשבותיהם נגד המלחמה, כנגד הבורגנות וכנגד האמנות המסורתית. "כיצד יוכל אדם להיפטר מכל מה שמריח מעיתונאות, מתולעים, מכל מה שנחמד ונכון, מכיסוי העיניים, ממוסריות, מאירופיות, מחדשנות?" שאל הוגו באל במניפסט שכתב – "על ידי אמירת דאדא".

הדאדאיסטים קראו לניהיליזם מוחלט, שבעזרתו ביקשו לערער את כל המוסכמות של האמנות והחברה. על פי הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין ורציונלי של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון – באקראי, מתוך תקווה אוטופית לעולם טוב יותר, ללא מלחמות. במידה רבה גם ביקרו הדאדאיסטים את תנועות האוונגרד האמנותי של תחילת המאה, כגון אקספרסיוניזם, כיוון שהן נתפשו בעיניהם כמהלך דיאלקטי, ולא כשינוי רדיקלי של התרבות.

עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2020
הוגו באל קורא את "קרוואן הפילים" בקברט וולטיר

דאדא או דאדאיזם הוא זרם מחאה באמנות שנוסד בציריך ב-1916, ופעל עד שנת 1923. מרכזי פעילות נוספים של תנועת "דאדא" היו בברלין, בהנובר, בפריז, בקלן ובניו יורק.

המניע לייסוד תנועת דאדא בציריך היה הזעזוע מזוועות מלחמת העולם הראשונה ומתוצאותיה. בעיני בני התקופה הייתה הטכנולוגיה עתידה להביא לשינוי ולעתיד טוב יותר לאנושות, אך במקום זאת היא הביאה להרס ולאכזבה גדולה שבאו בעקבות המלחמה וזוועותיה. חברי הדאדא ביטאו את מחשבותיהם נגד המלחמה, כנגד הבורגנות וכנגד האמנות המסורתית. "כיצד יוכל אדם להיפטר מכל מה שמריח מעיתונאות, מתולעים, מכל מה שנחמד ונכון, מכיסוי העיניים, ממוסריות, מאירופיות, מחדשנות?" שאל הוגו באל במניפסט שכתב – "על ידי אמירת דאדא".

הדאדאיסטים קראו לניהיליזם מוחלט, שבעזרתו ביקשו לערער את כל המוסכמות של האמנות והחברה. על פי הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין ורציונלי של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון – באקראי, מתוך תקווה אוטופית לעולם טוב יותר, ללא מלחמות. במידה רבה גם ביקרו הדאדאיסטים את תנועות האוונגרד האמנותי של תחילת המאה, כגון אקספרסיוניזם, כיוון שהן נתפשו בעיניהם כמהלך דיאלקטי, ולא כשינוי רדיקלי של התרבות.

עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2020
Ducham LargeGlass2.jpg

"הזכוכית הגדולה" או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות מאת האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 19151923 ומוצגת כיום במוזיאון פילדלפיה לאמנות.

העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20 והשפיעה על אמנים רבים. היא מציגה, בצורה סמלית, תהליך של מפגש מיני כושל בין "כלה" לבין תשעה "רווקים" המחזרים אחריה. דושאן מציג את המפגש כבמעין מכונה המכוונת לאהבה, אך אינה מצליחה להשיג דבר מלבד סבל ותסכול. תהליך העבודה על היצירה לווה בפיתוח איקונוגרפיה מורכבת, אותה פרסם דושאן בקובץ אותו כינה "הקופסה הירוקה". למרות התקופה הארוכה שהשקיע דושאן בתכנון ובעבודה על היצירה, החליט דושאן לנטוש את העבודה עליה. בנוסף, לוחות הזכוכית המרכיבים את היצירה נשברו ודושאן נאלץ לשחזרה ולהדביק את שבריה.

עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2020
Ducham LargeGlass2.jpg

"הזכוכית הגדולה" או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות מאת האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 19151923 ומוצגת כיום במוזיאון פילדלפיה לאמנות.

העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20 והשפיעה על אמנים רבים. היא מציגה, בצורה סמלית, תהליך של מפגש מיני כושל בין "כלה" לבין תשעה "רווקים" המחזרים אחריה. דושאן מציג את המפגש כבמעין מכונה המכוונת לאהבה, אך אינה מצליחה להשיג דבר מלבד סבל ותסכול. תהליך העבודה על היצירה לווה בפיתוח איקונוגרפיה מורכבת, אותה פרסם דושאן בקובץ אותו כינה "הקופסה הירוקה". למרות התקופה הארוכה שהשקיע דושאן בתכנון ובעבודה על היצירה, החליט דושאן לנטוש את העבודה עליה. בנוסף, לוחות הזכוכית המרכיבים את היצירה נשברו ודושאן נאלץ לשחזרה ולהדביק את שבריה.

עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2020
מכבי חשמונאי ירושלים במסע משחקים לקהיר.jpg

מכבי חשמונאי ירושלים הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שהוקמו בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, והגיעה לעיקר פרסומה והישגיה בתקופת המנדט הבריטי. בראשית שנותיה הרבתה הקבוצה להשתתף במשחקי ידידות מאחר שלא היו בנמצא ליגה וטורניר גביע מסודרים, אך לקראת סיום שנות ה-20 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הייתה הקבוצה אחת מהבכירות בכדורגל בישראל.

הישגיה של מכבי חשמונאי כללו העפלה לשני משחקי הגמר של גביע ארץ ישראל, בהם נחלה הפסדים להפועל ולמכבי תל אביב. במשחק הגמר הראשון שיתפה הפועל תל אביב שחקן שלא כחוק, ובעקבות כך נפסק כי מכבי חשמונאי תחזיק בגביע למשך חצי שנה, מאורע שלא חזר על עצמו בכל שנות הטורניר. עם קבלת ההתאחדות לכדורגל בישראל לפיפ"א ב-1928 נכתב כי הקבוצה זכתה באליפות הליגה, וזאת כ-3 שנים לפני שנערכה העונה הראשונה בפועל. ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת הכדורגל הבכירה, ואף נטלה חלק במשחק הדרבי הראשון אי פעם, מול יריבתה העירונית, הפועל ירושלים. לאורך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה, והישגה הטוב ביותר עד לפירוקה ב-1961 היה העפלה לשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל ב-1955.

עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2020
מכבי חשמונאי ירושלים במסע משחקים לקהיר.jpg

מכבי חשמונאי ירושלים הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שהוקמו בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, והגיעה לעיקר פרסומה והישגיה בתקופת המנדט הבריטי. בראשית שנותיה הרבתה הקבוצה להשתתף במשחקי ידידות מאחר שלא היו בנמצא ליגה וטורניר גביע מסודרים, אך לקראת סיום שנות ה-20 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הייתה הקבוצה אחת מהבכירות בכדורגל בישראל.

הישגיה של מכבי חשמונאי כללו העפלה לשני משחקי הגמר של גביע ארץ ישראל, בהם נחלה הפסדים להפועל ולמכבי תל אביב. במשחק הגמר הראשון שיתפה הפועל תל אביב שחקן שלא כחוק, ובעקבות כך נפסק כי מכבי חשמונאי תחזיק בגביע למשך חצי שנה, מאורע שלא חזר על עצמו בכל שנות הטורניר. עם קבלת ההתאחדות לכדורגל בישראל לפיפ"א ב-1928 נכתב כי הקבוצה זכתה באליפות הליגה, וזאת כ-3 שנים לפני שנערכה העונה הראשונה בפועל. ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת הכדורגל הבכירה, ואף נטלה חלק במשחק הדרבי הראשון אי פעם, מול יריבתה העירונית, הפועל ירושלים. לאורך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה, והישגה הטוב ביותר עד לפירוקה ב-1961 היה העפלה לשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל ב-1955.

עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2020
זאב הרעמה

זאב הרעמה הוא מין בעל חיים ממשפחת הכלביים הנפוץ בדרום אמריקה. שמו ניתן לו בשל הרעמה על עורפו ועל כתפיו: היא בולטת ושחורה, מסתמרת כאשר הוא מאוים או תוקפני, וגורמת לו להיראות גדול ומאיים יותר.

זאב הרעמה הוא השריד הגדול היחיד ממשפחת הכלביים בדרום אמריקה שנכחדה בתקופה המאוחרת של הפליסטוקן. הוא נפוץ באזורים פתוחים ופתוחים-למחצה הנקראים סראדו. הוא נוהג לשכון בצמחייה סבוכה ולצוד בערבות פתוחות. הסתתרותו בעשב גבוה ואורח חייו הלילי מקשים על תנאי הצפייה בו ועל המחקר אודותיו. הוא המהיר והגבוה בין כלבי הבר וניחן במגוון מאפיינים מיוחדים כגון: רגליים ארוכות מאוד, המצוידות בבהונות הפונים לצדדים אשר מגדילים את שטח כף הרגל באזורי ביצות; קול הנשמע כשילוב בין נביחה ושאגה; סימון ריח טריטוריאלי ייחודי; והיותו אוכל-כול (כולל אכילת שאריות פסולת באזורים עירוניים).

עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2020
זאב הרעמה

זאב הרעמה הוא מין בעל חיים ממשפחת הכלביים הנפוץ בדרום אמריקה. שמו ניתן לו בשל הרעמה על עורפו ועל כתפיו: היא בולטת ושחורה, מסתמרת כאשר הוא מאוים או תוקפני, וגורמת לו להיראות גדול ומאיים יותר.

זאב הרעמה הוא השריד הגדול היחיד ממשפחת הכלביים בדרום אמריקה שנכחדה בתקופה המאוחרת של הפליסטוקן. הוא נפוץ באזורים פתוחים ופתוחים-למחצה הנקראים סראדו. הוא נוהג לשכון בצמחייה סבוכה ולצוד בערבות פתוחות. הסתתרותו בעשב גבוה ואורח חייו הלילי מקשים על תנאי הצפייה בו ועל המחקר אודותיו. הוא המהיר והגבוה בין כלבי הבר וניחן במגוון מאפיינים מיוחדים כגון: רגליים ארוכות מאוד, המצוידות בבהונות הפונים לצדדים אשר מגדילים את שטח כף הרגל באזורי ביצות; קול הנשמע כשילוב בין נביחה ושאגה; סימון ריח טריטוריאלי ייחודי; והיותו אוכל-כול (כולל אכילת שאריות פסולת באזורים עירוניים).

עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2020
גברילו פרינציפ יורה בארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופי, ציור בעיתון אוסטרי מ-1914

רצח פרנץ פרדיננד ורעייתו סופי התרחש ב-28 ביוני 1914 בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה שתחת שלטון אוסטרו-הונגריה. יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג. הרוצח, גַברילוֹ פּרינציפּ, אחד מחבורה של שבעה בוסנים וסרבים, היה חבר בתנועת המחתרת הסרבית "היד השחורה", ששמה לה למטרה לשחרר את קבוצת העמים דוברי השפות הסלאביות הדרומיות בבלקן משליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחדם במסגרת ישות פוליטית חדשה, שתיקרא "יוגוסלביה". הרצח, שקיבל את הכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם", הניע שרשרת אירועים, שהביאו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה זמן קצר אחריו, ולכן הוא נחשב ל"יריית הפתיחה של המלחמה".


עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2020
גברילו פרינציפ יורה בארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופי, ציור בעיתון אוסטרי מ-1914

רצח פרנץ פרדיננד ורעייתו סופי התרחש ב-28 ביוני 1914 בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה שתחת שלטון אוסטרו-הונגריה. יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג. הרוצח, גַברילוֹ פּרינציפּ, אחד מחבורה של שבעה בוסנים וסרבים, היה חבר בתנועת המחתרת הסרבית "היד השחורה", ששמה לה למטרה לשחרר את קבוצת העמים דוברי השפות הסלאביות הדרומיות בבלקן משליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחדם במסגרת ישות פוליטית חדשה, שתיקרא "יוגוסלביה". הרצח, שקיבל את הכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם", הניע שרשרת אירועים, שהביאו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה זמן קצר אחריו, ולכן הוא נחשב ל"יריית הפתיחה של המלחמה".


עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2020
תיאור התמונה

קבוצת ים רוֹס הייתה חלק מן המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית בראשות ארנסט שָקֶלטון, אשר פעלה בין השנים 19141917. למשלחת היו שתי משימות: הראשונה – הנחת מספר מצבורי אספקה על פני חומת הקרח הגדולה מים רוס אל קרחון בירדמור, לאורך נתיב הקוטב שהתווּ משלחות קודמות לאנטארקטיקה. עבור משימה זו הקצו חברי המשלחת את הספינה "אורורה". החלק השני והעיקרי של המשלחת, בפיקודו של שקלטון עצמו, היה אמור לרדת אל חוף ים ודל מעברה האחר של אנטארקטיקה, ולצעוד לרוחב היבשת דרך הקוטב הדרומי אל ים רוס. חלק זה של המשלחת הגיע לאנטארקטיקה באונייה "אנדיורנס".

הקשר בין שני חלקי המשלחת היה חיוני להצלחתה, שכן המשלחת העיקרית לא הייתה מסוגלת לשאת איתה אספקה בכמות מספקת בלי סיועה של המשלחת המשנית. התוכנית השתבשה כש"אורורה" נסחפה ברוחות עזות והמשלחת העיקרית של שקלטון נתקעה על אי הפיל לאחר ש"אנדיורנס" נמחצה בקרח ולא יכלה לבצע את חציית אנטארקטיקה כמתוכנן. קבוצת ים רוס הייתה תקועה עד ינואר 1917, כאשר "אורורה", שעברה תיקונים וצוידה מחדש בניו זילנד, הגיעה לחלץ אותם. ההכרה הציבורית במאמציהם בוששה לבוא, אבל לאחר זמן ניתנו ארבע מדליות אלברט לחברים בקבוצה, לשניים מהם לאחר מותם. שקלטון כתב לאחר זאת, כי הנספים "הקריבו את חייהם למען ארצם, בדיוק כאלה שהקריבו את חייהם בצרפת או בפלנדריה במלחמת העולם הראשונה".

עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2020
תיאור התמונה

קבוצת ים רוֹס הייתה חלק מן המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית בראשות ארנסט שָקֶלטון, אשר פעלה בין השנים 19141917. למשלחת היו שתי משימות: הראשונה – הנחת מספר מצבורי אספקה על פני חומת הקרח הגדולה מים רוס אל קרחון בירדמור, לאורך נתיב הקוטב שהתווּ משלחות קודמות לאנטארקטיקה. עבור משימה זו הקצו חברי המשלחת את הספינה "אורורה". החלק השני והעיקרי של המשלחת, בפיקודו של שקלטון עצמו, היה אמור לרדת אל חוף ים ודל מעברה האחר של אנטארקטיקה, ולצעוד לרוחב היבשת דרך הקוטב הדרומי אל ים רוס. חלק זה של המשלחת הגיע לאנטארקטיקה באונייה "אנדיורנס".

הקשר בין שני חלקי המשלחת היה חיוני להצלחתה, שכן המשלחת העיקרית לא הייתה מסוגלת לשאת איתה אספקה בכמות מספקת בלי סיועה של המשלחת המשנית. התוכנית השתבשה כש"אורורה" נסחפה ברוחות עזות והמשלחת העיקרית של שקלטון נתקעה על אי הפיל לאחר ש"אנדיורנס" נמחצה בקרח ולא יכלה לבצע את חציית אנטארקטיקה כמתוכנן. קבוצת ים רוס הייתה תקועה עד ינואר 1917, כאשר "אורורה", שעברה תיקונים וצוידה מחדש בניו זילנד, הגיעה לחלץ אותם. ההכרה הציבורית במאמציהם בוששה לבוא, אבל לאחר זמן ניתנו ארבע מדליות אלברט לחברים בקבוצה, לשניים מהם לאחר מותם. שקלטון כתב לאחר זאת, כי הנספים "הקריבו את חייהם למען ארצם, בדיוק כאלה שהקריבו את חייהם בצרפת או בפלנדריה במלחמת העולם הראשונה".

עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2020
דבש

דבש הוא נוזל סמיך, דביק ומתוק שצבעו חום זהבהב, המופק מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש (Apis mellifera). לדבש מגוון שימושים נרחב: כמקור לתזונה, כמרכיב במשקאות ובמתכונים וגם ברפואה.

עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2020
Runny hunny.jpg

שנה טובה!

עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2020
רימון

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק הקיים מראשית תקופת התלמוד והגאונים ונערך בסעודת ליל ראש השנה. הוא כולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת תפילות בזיקה לשם המאכל, על פי רוב זיקה מצלולית.

מקור המנהג בדברי האמורא אביי בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" (דלעת או קישוא), "רוביא" (מין שעועית, או חילבה), "כרתי" (כרישה), "סלקא" (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו"תמרי" (תמרים). בתקופת הגאונים מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת דבש ובשר שמן קדום מאוד, וכבר בספר נחמיה מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה ""לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם"" (נחמיה, ח', י').

בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, בקרב יהדות אשכנז, אוחד המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעיתים בקרב עדות ישראל השונות.

עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2020
רימון

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק הקיים מראשית תקופת התלמוד והגאונים ונערך בסעודת ליל ראש השנה. הוא כולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת תפילות בזיקה לשם המאכל, על פי רוב זיקה מצלולית.

מקור המנהג בדברי האמורא אביי בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" (דלעת או קישוא), "רוביא" (מין שעועית, או חילבה), "כרתי" (כרישה), "סלקא" (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו"תמרי" (תמרים). בתקופת הגאונים מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת דבש ובשר שמן קדום מאוד, וכבר בספר נחמיה מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה ""לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם"" (נחמיה, ח', י').

בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, בקרב יהדות אשכנז, אוחד המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעיתים בקרב עדות ישראל השונות.

עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2020
רימון

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק הקיים מראשית תקופת התלמוד והגאונים ונערך בסעודת ליל ראש השנה. הוא כולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת תפילות בזיקה לשם המאכל, על פי רוב זיקה מצלולית.

מקור המנהג בדברי האמורא אביי בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" (דלעת או קישוא), "רוביא" (מין שעועית, או חילבה), "כרתי" (כרישה), "סלקא" (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו"תמרי" (תמרים). בתקופת הגאונים מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת דבש ובשר שמן קדום מאוד, וכבר בספר נחמיה מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה ""לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם"" (נחמיה, ח', י').

בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, בקרב יהדות אשכנז, אוחד המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעיתים בקרב עדות ישראל השונות.

עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2020
כרזת הסרט

רוקד עם זאבים הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1990, בבימויו של קווין קוסטנר ובכיכובו. זהו עיבוד קולנועי של ספר בעל אותו השם, ואת התסריט של הסרט כתב מחבר הספר המקורי, מייקל בלייק. עלילת הסרט מתמקדת בחייל מצבא האיחוד שמואס בלחימה במלחמת האזרחים האמריקאית ובוחר לעבור לסְפָר, ובקשרים האמיצים שפיתח עם אינדיאנים משבט סו במערב הנידח. מלבד גרסת הסרט שיצאה בתחילה לקולנוע, התפרסמה כעבור כשנה גרסה ארוכה יותר באורך ארבע שעות.

את תפקידי הילידים האמריקאים ממלאים שחקנים ממוצא אינדיאני, והדיאלוגים מתנהלים לאורך חלקים גדולים מהסרט בשפת הלקוטה האמריקאית-ילידית. שבירת המוסכמות ההוליוודיות הללו והייצוג האוהד והמשוחרר מקלישאות של הילידים האמריקאים התקבלו בידי המבקרים בעין יפה. עם זאת, חלק מהמבקרים טענו כי למרות זאת לא נעשה מאמץ מספיק להיפטר מהסטריאוטיפים המקובלים.

אולפני הקולנוע הגדולים בהוליווד ראו בסרט סיכון לא-רווחי וסירבו להשתתף במימונו, ולפיכך נאלץ קוסטנר להקים חברת הפקה משלו ליצירת הסרט. למרות זאת, זכה הסרט להצלחה רבה בקופות, והכנסותיו העולמיות הן מעל 400 מיליון דולרים. הסרט, שהחיה את ז'אנר המערבונים, זכה בפרסים רבים, בהם שבעה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2020
כרזת הסרט

רוקד עם זאבים הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1990, בבימויו של קווין קוסטנר ובכיכובו. זהו עיבוד קולנועי של ספר בעל אותו השם, ואת התסריט של הסרט כתב מחבר הספר המקורי, מייקל בלייק. עלילת הסרט מתמקדת בחייל מצבא האיחוד שמואס בלחימה במלחמת האזרחים האמריקאית ובוחר לעבור לסְפָר, ובקשרים האמיצים שפיתח עם אינדיאנים משבט סו במערב הנידח. מלבד גרסת הסרט שיצאה בתחילה לקולנוע, התפרסמה כעבור כשנה גרסה ארוכה יותר באורך ארבע שעות.

את תפקידי הילידים האמריקאים ממלאים שחקנים ממוצא אינדיאני, והדיאלוגים מתנהלים לאורך חלקים גדולים מהסרט בשפת הלקוטה האמריקאית-ילידית. שבירת המוסכמות ההוליוודיות הללו והייצוג האוהד והמשוחרר מקלישאות של הילידים האמריקאים התקבלו בידי המבקרים בעין יפה. עם זאת, חלק מהמבקרים טענו כי למרות זאת לא נעשה מאמץ מספיק להיפטר מהסטריאוטיפים המקובלים.

אולפני הקולנוע הגדולים בהוליווד ראו בסרט סיכון לא-רווחי וסירבו להשתתף במימונו, ולפיכך נאלץ קוסטנר להקים חברת הפקה משלו ליצירת הסרט. למרות זאת, זכה הסרט להצלחה רבה בקופות, והכנסותיו העולמיות הן מעל 400 מיליון דולרים. הסרט, שהחיה את ז'אנר המערבונים, זכה בפרסים רבים, בהם שבעה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2020
Duble herma of Socrates and Seneca Antikensammlung Berlin 07.jpg

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

המגעים בין יהודים לעובדי אלילים צברו תאוצה בעקבות מלחמותיו של אלכסנדר הגדול, אשר הביאו את ארץ ישראל על יהודיה תחת שלטון הלניסטי. קהילות יהודיות גדולות חיו לצד עובדי אלילים בערים גדולות כמו אלכסנדריה ורומא. הסיבות לשנאת היהודים בעולם היווני-רומי שנויות במחלוקת בקרב החוקרים: יש הסוברים כי הייתה זו ההיבדלות היהודית ממגע עם נכרים שגרמה לתיוגם של היהודים כמיזנתרופים ועוינים, בעוד אחרים סוברים שהיו אלו סכסוכים פוליטיים כמו מרד החשמונאים וחיכוכים בין הקבוצות היהודיות והלא-יהודיות בארץ ישראל, סוריה ורומא.

היוונים והרומאים הביעו השתוממות ואף לעג כלפי מנהגים יהודיים כמו ברית מילה, הימנעות מאכילת בשר חזיר ושמירת שבת. כנגד היהודים הופצו עלילות שקריות כמו עלילת החמור ועלילת קורבן האדם, וכן עלילת המצורעים שהייתה חלק מגרסה אלטרנטיבית עוינת לסיפור המקראי על יציאת מצרים.

עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2020
Duble herma of Socrates and Seneca Antikensammlung Berlin 07.jpg

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

המגעים בין יהודים לעובדי אלילים צברו תאוצה בעקבות מלחמותיו של אלכסנדר הגדול, אשר הביאו את ארץ ישראל על יהודיה תחת שלטון הלניסטי. קהילות יהודיות גדולות חיו לצד עובדי אלילים בערים גדולות כמו אלכסנדריה ורומא. הסיבות לשנאת היהודים בעולם היווני-רומי שנויות במחלוקת בקרב החוקרים: יש הסוברים כי הייתה זו ההיבדלות היהודית ממגע עם נכרים שגרמה לתיוגם של היהודים כמיזנתרופים ועוינים, בעוד אחרים סוברים שהיו אלו סכסוכים פוליטיים כמו מרד החשמונאים וחיכוכים בין הקבוצות היהודיות והלא-יהודיות בארץ ישראל, סוריה ורומא.

היוונים והרומאים הביעו השתוממות ואף לעג כלפי מנהגים יהודיים כמו ברית מילה, הימנעות מאכילת בשר חזיר ושמירת שבת. כנגד היהודים הופצו עלילות שקריות כמו עלילת החמור ועלילת קורבן האדם, וכן עלילת המצורעים שהייתה חלק מגרסה אלטרנטיבית עוינת לסיפור המקראי על יציאת מצרים.

עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2020
ורקינגטוריקס נכנע לקיסר; ציור מאת ליונל רואייה

מלחמת גאליה (58‏-50 לפנה"ס) הייתה מלחמת כיבוש שיזם יוליוס קיסר במטרה להאדיר את שמו ולזכות ביוקרה הפוליטית המתלווה לכיבוש ולסיפוח שטחים חדשים לרפובליקה הרומית.

במהלך המלחמה הצליח יוליוס קיסר לכבוש את כל שטחה של גאליה, לפלוש פעמיים לאי הבריטי, ואף לחצות את נהר הריין ולהפיל את חיתתו על הגרמאנים. המלחמה לוותה בהרס רב וגרמה לפגיעה קשה באוכלוסיית גאליה. הצבאות הגאלים הובסו והתושבים, שהתנגדו לכיבוש הרומי, נטבחו או נמכרו לעבדות.

כפי שציפה יוליוס קיסר, המלחמה העלתה את קרנו בעיני הרומאים ושימשה לו קרש קפיצה לעמדת מתחרה בכיר על השלטון ברומא. הצבא, שאיתו כבש את גאליה, ראה בו מנהיג נערץ וסיפק לו גם את הניצחון במלחמת האזרחים ברפובליקה הרומית. כתוצאה מכך הפך קיסר לדיקטטור לכל ימי חייו.

עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2020
גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב
מאת יהודה עמיחי
לזכר דיקי

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי;
עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים, אֲשֶׁר
מְכַסִּים רָאשֵׁיהֶם בַּשְּׂמִיכָה –
וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר
אֵינָם מְכַסִּים עוֹד.

"עכשיו ובימים האחרים"
(תשט"ו 1955)

גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי (1924–2000), שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו 1955). השיר, שנכתב בסמוך למלחמת העצמאות, עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן לקוני ומאופק ולכן נוקב. השיר הוקדש לזכרו של דִּיקִי – סגן חיים "דיקי" לַקסברגר, חברו ומפקדו של עמיחי, ששירת כמפקד פלוגה בפלמ"ח ונפל בקרב על משלטי חוליקאת, שבו לחם לצד עמיחי. זהו שיר מודרני מובהק. אין בו תהליך של התחלה, אמצע וסוף, אלא הוא נמצא בהווה בלתי מוגדר; הדגש הוא על עצם הסיטואציה, הבנויה על ניגודים: החיים מול המתים והדובר – אשר עומד קרוב לוודאי בשדה הקרב, וגשם יורד על פניו כמו על פני רעיו – הניצב מול שני הקטבים של הקיום האנושי מזה ומזה.

זהו שיר לירי הגותי מובנה מאוד, קצר (בן חמישה טורים), תמציתי ומרוכז – המוליך אל חוד. ראשיתו באמירה מוכללת או במחשבה המעלה תמונה פלסטית: "גשם יורד על פני רעי". זהו גרעין הסיטואציה לפירוט השאלה מיהם הרֵעים הללו שעליהם הגשם יורד. מכאן שהכללה ופירוט הם תשתית המבנה הלוגי התמציתי של השיר, שהוא מבנה רטורי במהותו. מוטיב המוות טמון בשיר מלכתחילה, גם אם באופן סמוי: מילות הכותרת "שדה קרב" והתואר "החיים" מובילים בהכרח אל אסוציאציה של מתים, אף כי מילה זו אינה נזכרת עדיין בטורים אלה; שהרי אם יש רעים חיים, משמע – יש גם רעים שאינם חיים. אסוציאציה זו של מתים עומדת ביחס ישר אל הכותרת וביחס ניגודי אל התואר "החיים". התמונה הפלסטית "אשר מכסים ראשיהם בשמיכה" מעלה אסוציאציה של כיסוי המת, וזאת על אף היותה מיוחסת עדיין לרעים החיים. ברובד הגלוי והישיר היא אף מכוונת לתאר התגוננות מפני הגשם. הרעים המתים "אשר אינם מכסים עוד" הם הפואנטה החריפה שאליה מוביל השיר כולו.

השיר זכה להערכה מצד מבקרי ספרות ומשוררים, והוא מהידועים שבשירי עמיחי. הוא תורגם למספר שפות וזכה לכמה לחנים וביצועים וכן לאזכורים בספרות העברית.

עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2020
גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב
מאת יהודה עמיחי
לזכר דיקי

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי;
עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים, אֲשֶׁר
מְכַסִּים רָאשֵׁיהֶם בַּשְּׂמִיכָה –
וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר
אֵינָם מְכַסִּים עוֹד.

"עכשיו ובימים האחרים"
(תשט"ו 1955)

גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי (1924–2000), שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו 1955). השיר, שנכתב בסמוך למלחמת העצמאות, עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן לקוני ומאופק ולכן נוקב. השיר הוקדש לזכרו של דִּיקִי – סגן חיים "דיקי" לַקסברגר, חברו ומפקדו של עמיחי, ששירת כמפקד פלוגה בפלמ"ח ונפל בקרב על משלטי חוליקאת, שבו לחם לצד עמיחי. זהו שיר מודרני מובהק. אין בו תהליך של התחלה, אמצע וסוף, אלא הוא נמצא בהווה בלתי מוגדר; הדגש הוא על עצם הסיטואציה, הבנויה על ניגודים: החיים מול המתים והדובר – אשר עומד קרוב לוודאי בשדה הקרב, וגשם יורד על פניו כמו על פני רעיו – הניצב מול שני הקטבים של הקיום האנושי מזה ומזה.

זהו שיר לירי הגותי מובנה מאוד, קצר (בן חמישה טורים), תמציתי ומרוכז – המוליך אל חוד. ראשיתו באמירה מוכללת או במחשבה המעלה תמונה פלסטית: "גשם יורד על פני רעי". זהו גרעין הסיטואציה לפירוט השאלה מיהם הרֵעים הללו שעליהם הגשם יורד. מכאן שהכללה ופירוט הם תשתית המבנה הלוגי התמציתי של השיר, שהוא מבנה רטורי במהותו. מוטיב המוות טמון בשיר מלכתחילה, גם אם באופן סמוי: מילות הכותרת "שדה קרב" והתואר "החיים" מובילים בהכרח אל אסוציאציה של מתים, אף כי מילה זו אינה נזכרת עדיין בטורים אלה; שהרי אם יש רעים חיים, משמע – יש גם רעים שאינם חיים. אסוציאציה זו של מתים עומדת ביחס ישר אל הכותרת וביחס ניגודי אל התואר "החיים". התמונה הפלסטית "אשר מכסים ראשיהם בשמיכה" מעלה אסוציאציה של כיסוי המת, וזאת על אף היותה מיוחסת עדיין לרעים החיים. ברובד הגלוי והישיר היא אף מכוונת לתאר התגוננות מפני הגשם. הרעים המתים "אשר אינם מכסים עוד" הם הפואנטה החריפה שאליה מוביל השיר כולו.

השיר זכה להערכה מצד מבקרי ספרות ומשוררים, והוא מהידועים שבשירי עמיחי. הוא תורגם למספר שפות וזכה לכמה לחנים וביצועים וכן לאזכורים בספרות העברית.

עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2020
שד"ל

שמואל דוד לוצאטו (ה'תק"ס, 1800ה'תרכ"ו, 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה, וממייסדי תנועת חכמת ישראל (יחד עם רנ"ק, שי"ר וצונץ).

תחומי עיסוקו היו רבים ומגוונים: הוא תרגם את חמשת חומשי התורה וכמה ספרי מקרא נוספים לאיטלקית והוסיף ביאור עברי ומבואות, חיבר שירים, כתב ספרי דקדוק לעברית ולארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, פרסם מחקרים בהיסטוריה יהודית, בשירת ימי הביניים ובארון הספרים היהודי לרבות הקבלה, התפילה וההגות היהודית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי העת העבריים של תקופתו ועמד בקשר של החלפת דעות והשפעה הדדית עם כל אנשי חכמת ישראל בני זמנו.

עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2020
שד"ל

שמואל דוד לוצאטו (ה'תק"ס, 1800ה'תרכ"ו, 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה, וממייסדי תנועת חכמת ישראל (יחד עם רנ"ק, שי"ר וצונץ).

תחומי עיסוקו היו רבים ומגוונים: הוא תרגם את חמשת חומשי התורה וכמה ספרי מקרא נוספים לאיטלקית והוסיף ביאור עברי ומבואות, חיבר שירים, כתב ספרי דקדוק לעברית ולארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, פרסם מחקרים בהיסטוריה יהודית, בשירת ימי הביניים ובארון הספרים היהודי לרבות הקבלה, התפילה וההגות היהודית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי העת העבריים של תקופתו ועמד בקשר של החלפת דעות והשפעה הדדית עם כל אנשי חכמת ישראל בני זמנו.

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר