ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ספטמבר 2021

ספטמבר
1 בספטמבר 2021	יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926 יוסף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891 – 30 בנובמבר 1985) היה צייר ישראלי יליד אוקראינה, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה. במהלך שנות העשרים היה זריצקי מן האמנים המודרניסטים הבולטים שבתקופת מגדל דוד. יצירתו התנערה מסממנים אוריינטליים, שהיו פופולריים באותה עת. בשנת 1948 נמנה זריצקי עם מקימיה ומנהיגיה של קבוצת "אופקים חדשים". ביצירותיו יצר גרסה מקומית של האמנות המופשטת, שאותה ביקש לקדם באמצעות הקבוצה. למרות אופיה האוניברסלי והמופשט של אמנותו הבשלה, ביצירות כגון "יחיעם (הווי בקיבוץ)" (1951) או "נען, הצייר עם מודל" (1952) ניתן למצוא לצד היבטים ארס פואטיים גם ביטויי הזדהות עם המפעל הציוני. על יצירתו זכה בשנת 1959 בפרס ישראל לציור. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2021	יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926 יוסף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891 – 30 בנובמבר 1985) היה צייר ישראלי יליד אוקראינה, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה. במהלך שנות העשרים היה זריצקי מן האמנים המודרניסטים הבולטים שבתקופת מגדל דוד. יצירתו התנערה מסממנים אוריינטליים, שהיו פופולריים באותה עת. בשנת 1948 נמנה זריצקי עם מקימיה ומנהיגיה של קבוצת "אופקים חדשים". ביצירותיו יצר גרסה מקומית של האמנות המופשטת, שאותה ביקש לקדם באמצעות הקבוצה. למרות אופיה האוניברסלי והמופשט של אמנותו הבשלה, ביצירות כגון "יחיעם (הווי בקיבוץ)" (1951) או "נען, הצייר עם מודל" (1952) ניתן למצוא לצד היבטים ארס פואטיים גם ביטויי הזדהות עם המפעל הציוני. על יצירתו זכה בשנת 1959 בפרס ישראל לציור. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2021	מגדלי האנוי מגדלי האנוי או מגדלי הבראהמינים הוא משחק לוח לשחקן בודד, הנחשב לאחד המשחקים המתמטיים הידועים ביותר. המשחק הומצא על ידי המתמטיקאי הצרפתי אדוארד לוקאס בשנת 1883, ותואר בשנת 1892 בספר "Mathematical Recreations and Essays". לוקאס שיווק את המשחק בתוספת אגדה על מקדש בראהמי שבו הכהנים עוסקים בהעברת מגדל בן 64 דיסקיות. על פי האגדה, כאשר הכהנים יסיימו את עבודתם, יגיע סוף העולם. נוסף על היותו משחק ילדים פופולרי, משמש המשחק כאמצעי לימוד והדגמה של הוכחות באינדוקציה, עקרון הרקורסיה, ניתוח אלגוריתמים ומושגים בסיסיים אחרים בקומבינטוריקה ובמדעי המחשב. על החידה והכללותיה נכתבו במהלך השנים מאות מאמרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2021	מגדלי האנוי מגדלי האנוי או מגדלי הבראהמינים הוא משחק לוח לשחקן בודד, הנחשב לאחד המשחקים המתמטיים הידועים ביותר. המשחק הומצא על ידי המתמטיקאי הצרפתי אדוארד לוקאס בשנת 1883, ותואר בשנת 1892 בספר "Mathematical Recreations and Essays". לוקאס שיווק את המשחק בתוספת אגדה על מקדש בראהמי שבו הכהנים עוסקים בהעברת מגדל בן 64 דיסקיות. על פי האגדה, כאשר הכהנים יסיימו את עבודתם, יגיע סוף העולם. נוסף על היותו משחק ילדים פופולרי, משמש המשחק כאמצעי לימוד והדגמה של הוכחות באינדוקציה, עקרון הרקורסיה, ניתוח אלגוריתמים ומושגים בסיסיים אחרים בקומבינטוריקה ובמדעי המחשב. על החידה והכללותיה נכתבו במהלך השנים מאות מאמרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2021	מבט על העיר נשר מהר הכרמל מאזור אוניברסיטת חיפה נשר היא עיר במחוז חיפה שבצפונה של ישראל, מדרום-מזרח לעיר חיפה. בעיר חיים כ-24,000 תושבים, מהם כ-90% יהודים והשאר בני זהויות אחרות. כ-6,900 איש, כ-30% מהתושבים, הם עולים חדשים. תחום שיפוטה של העיר הוא 12,090 דונם, והוא משתרע בין שטח הטכניון, אוניברסיטת חיפה, פארק הכרמל, יגור, כביש 75 ואזור הצ'ק פוסט שבחיפה. בשטח העיר מספר אתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פארק נשר, פארק יערני מטרופוליני בשטח של 200 דונם. בשטח הפארק שני גשרים תלויים הנישאים על ידי כבלי פלדה. תחילתה של נשר בשכונת פועלים שהוקמה בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי על ידי פועלי בית החרושת "נשר", שרצו לגור לידו ולחסוך את ההליכה הלוך ושוב כל יום מחיפה, דרך כפרים ערביים עוינים ששכנו על הכביש בדרך לעיר. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של הקמת היישוב משולבת בהיסטוריה של הקמת בית החרושת. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת הכפרים הערביים השכנים, הם אוכלסו על ידי יהודים והוקמו היישובים תל חנן ובן-דור. בשנת 1949 הוקמה שכונת גבעת נשר. בשנת 1952 אוחדו ארבע שכונות נשר למועצה מקומית אחת. עם השנים הורחב היישוב, ונבנו בו במעלה הכרמל שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס ושכונת רמות יצחק. תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית לוו בהשקעה גבוהה מאוד בתשתיות כמו פיתוח אזורי תעשייה, פתרונות תחבורתיים ובעיקר השקעה בחינוך ותרבות ובנושאי איכות החיים ביישוב. שיאו של התהליך היה בשנת 1995, אז הוכרזה נשר כעיר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2021	מבט על העיר נשר מהר הכרמל מאזור אוניברסיטת חיפה נשר היא עיר במחוז חיפה שבצפונה של ישראל, מדרום-מזרח לעיר חיפה. בעיר חיים כ-24,000 תושבים, מהם כ-90% יהודים והשאר בני זהויות אחרות. כ-6,900 איש, כ-30% מהתושבים, הם עולים חדשים. תחום שיפוטה של העיר הוא 12,090 דונם, והוא משתרע בין שטח הטכניון, אוניברסיטת חיפה, פארק הכרמל, יגור, כביש 75 ואזור הצ'ק פוסט שבחיפה. בשטח העיר מספר אתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פארק נשר, פארק יערני מטרופוליני בשטח של 200 דונם. בשטח הפארק שני גשרים תלויים הנישאים על ידי כבלי פלדה. תחילתה של נשר בשכונת פועלים שהוקמה בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי על ידי פועלי בית החרושת "נשר", שרצו לגור לידו ולחסוך את ההליכה הלוך ושוב כל יום מחיפה, דרך כפרים ערביים עוינים ששכנו על הכביש בדרך לעיר. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של הקמת היישוב משולבת בהיסטוריה של הקמת בית החרושת. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת הכפרים הערביים השכנים, הם אוכלסו על ידי יהודים והוקמו היישובים תל חנן ובן-דור. בשנת 1949 הוקמה שכונת גבעת נשר. בשנת 1952 אוחדו ארבע שכונות נשר למועצה מקומית אחת. עם השנים הורחב היישוב, ונבנו בו במעלה הכרמל שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס ושכונת רמות יצחק. תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית לוו בהשקעה גבוהה מאוד בתשתיות כמו פיתוח אזורי תעשייה, פתרונות תחבורתיים ובעיקר השקעה בחינוך ותרבות ובנושאי איכות החיים ביישוב. שיאו של התהליך היה בשנת 1995, אז הוכרזה נשר כעיר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2021	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2021	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2021	שמואל נח אייזנשטדט, מרץ 2008 שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 1923 – 2 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. אייזנשטדט נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה (התשל"ג-1973), פרס בלצן, פרס מחקר של קרן מקס פלנק ופרס א.מ.ת. ב-2006 זכה בפרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, והיה הזוכה השלישי בפרס זה מאז הוכרז ב-2004 (קדמו לו ז'וליה קריסטבה ויורגן הברמס). הפרס הוענק לו "בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה, ובעבור 50 שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית." לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2021	שמואל נח אייזנשטדט, מרץ 2008 שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 1923 – 2 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. אייזנשטדט נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה (התשל"ג-1973), פרס בלצן, פרס מחקר של קרן מקס פלנק ופרס א.מ.ת. ב-2006 זכה בפרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, והיה הזוכה השלישי בפרס זה מאז הוכרז ב-2004 (קדמו לו ז'וליה קריסטבה ויורגן הברמס). הפרס הוענק לו "בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה, ובעבור 50 שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית." לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2021	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2021	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2021	דגם של תלת-חתרית יוונית תלת-חַתְרִית הוא שמה העברי המודרני של ספינת מלחמה ים-תיכונית מן העת העתיקה, שנקראה ביוונית טְריאֵרֵס ובלטינית טְרירֵמיס (לעיתים היא נקראת בעברית גם טריארה או טרירמה). ספינה זו, שהייתה ספינת המלחמה התקנית בציי הים התיכון במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס, היא סוג של גליאה – ספינה המונעת בעזרת משוטים. המצאת התלת-חתרית מיוחסת לפיניקים, אך היא ידועה בעיקר ככלי השיט המלחמתי של ערי המדינה ביוון. המספר "שלוש" בשמה מתייחס למספר החותרים ב"יחידת החתירה". ספינה זו הייתה בעלת שלוש שורות משוטים, זו מעל זו, ובכל אחד מן המשוטים אחז חותר יחיד. יחידת החתירה מנתה אפוא שלושה חותרים – אחד במפלס עליון, אחד במפלס אמצעי ואחד במפלס תחתון. אוניות גדולות ממנה היו אף הן תלת-טוריות, אך בכל משוט אחז יותר מחותר אחד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2021	דגם של תלת-חתרית יוונית תלת-חַתְרִית הוא שמה העברי המודרני של ספינת מלחמה ים-תיכונית מן העת העתיקה, שנקראה ביוונית טְריאֵרֵס ובלטינית טְרירֵמיס (לעיתים היא נקראת בעברית גם טריארה או טרירמה). ספינה זו, שהייתה ספינת המלחמה התקנית בציי הים התיכון במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס, היא סוג של גליאה – ספינה המונעת בעזרת משוטים. המצאת התלת-חתרית מיוחסת לפיניקים, אך היא ידועה בעיקר ככלי השיט המלחמתי של ערי המדינה ביוון. המספר "שלוש" בשמה מתייחס למספר החותרים ב"יחידת החתירה". ספינה זו הייתה בעלת שלוש שורות משוטים, זו מעל זו, ובכל אחד מן המשוטים אחז חותר יחיד. יחידת החתירה מנתה אפוא שלושה חותרים – אחד במפלס עליון, אחד במפלס אמצעי ואחד במפלס תחתון. אוניות גדולות ממנה היו אף הן תלת-טוריות, אך בכל משוט אחז יותר מחותר אחד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2021	מערת פעמון בבית גוברין מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא בשפלת יהודה ובגליל. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי צבאו של בר כוכבא כהכנה למרד שניהלו היהודים נגד האימפריה הרומית בשנים 132–135. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי הקרן לחקר ארץ ישראל במאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2021	מערת פעמון בבית גוברין מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא בשפלת יהודה ובגליל. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי צבאו של בר כוכבא כהכנה למרד שניהלו היהודים נגד האימפריה הרומית בשנים 132–135. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי הקרן לחקר ארץ ישראל במאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2021	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2021	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2021	שחזור של הומו היידלברגנסיס הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בעידן הקרח של הפּלֶיסטוֹקֵן, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו. הוא היה אביו הקדמון של האדם הניאנדרטלי באירופה, וככל הנראה גם של המין האנושי המודרני באפריקה. המאובן הראשון ממין זה התגלה בשנת 1907 ליד העיר היידלברג שבגרמניה, ומכאן שמו, אך כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים שהתגלו באתרים שונים ברחבי אירופה ואפריקה, וגם בנחל עמוד בארץ ישראל. במשך שנים רבות סיווגו רוב הפליאואנתרופולוגים את מאובני ההיידלברגנסיס העתיקים יותר למין הומו ארקטוס ואת המאוחרים יותר לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטלים" ו"הומו ספיינס ארכאי", אך בעקבות הממצאים הרבים מתחזקת כיום הנטייה לסווג את כולם כמין בפני עצמו. תיארוך המאובנים אף תואם את תקופתו של האב הקדמון המשותף לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי, שמחושב על ידי מיפוי והשוואת רצפי ה-DNA בגנומים שלהם. הומו היידלברגנסיס היה גבה-קומה וחסון, בעל פנים רחבות ומוח הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. ביחד עם המאובנים שלו התגלו גם כלי אבן פרימיטיביים וחניתות עץ שהיו בשימושו, ועצמות בעלי חיים שצד. בכמה מן האתרים התגלו גם ראיות לשימוש באש. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר ליכולתו של היידלברגנסיס להשתמש בשפה מדוברת וליצור יצירות אמנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2021	שחזור של הומו היידלברגנסיס הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בעידן הקרח של הפּלֶיסטוֹקֵן, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו. הוא היה אביו הקדמון של האדם הניאנדרטלי באירופה, וככל הנראה גם של המין האנושי המודרני באפריקה. המאובן הראשון ממין זה התגלה בשנת 1907 ליד העיר היידלברג שבגרמניה, ומכאן שמו, אך כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים שהתגלו באתרים שונים ברחבי אירופה ואפריקה, וגם בנחל עמוד בארץ ישראל. במשך שנים רבות סיווגו רוב הפליאואנתרופולוגים את מאובני ההיידלברגנסיס העתיקים יותר למין הומו ארקטוס ואת המאוחרים יותר לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטלים" ו"הומו ספיינס ארכאי", אך בעקבות הממצאים הרבים מתחזקת כיום הנטייה לסווג את כולם כמין בפני עצמו. תיארוך המאובנים אף תואם את תקופתו של האב הקדמון המשותף לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי, שמחושב על ידי מיפוי והשוואת רצפי ה-DNA בגנומים שלהם. הומו היידלברגנסיס היה גבה-קומה וחסון, בעל פנים רחבות ומוח הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. ביחד עם המאובנים שלו התגלו גם כלי אבן פרימיטיביים וחניתות עץ שהיו בשימושו, ועצמות בעלי חיים שצד. בכמה מן האתרים התגלו גם ראיות לשימוש באש. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר ליכולתו של היידלברגנסיס להשתמש בשפה מדוברת וליצור יצירות אמנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2021	יגואר יגואר הוא יונק ממשפחת החתוליים המצוי באמריקה הדרומית ובחלקים מאמריקה המרכזית והצפונית. היגואר הוא אחד מחמישה מיני חתולים גדולים המשתייכים לסוג פנתר, יחד עם הטיגריס, הנמר, נמר השלג והאריה, והוא היחיד מביניהם המצוי באמריקה, ובה בלבד. היגואר הוא החתול השלישי בגודלו, לאחר הטיגריס והאריה, והוא החתול הגדול והחזק ביותר בחצי הכדור המערבי. הוא נפוץ כיום מדרום-מערב ארצות הברית בצפון, דרך מרכז אמריקה, ועד לאזור פטגוניה בדרום. מבחינה חיצונית, היגואר דומה מאוד לנמר, אך גופו חסון, שרירי וגדול יותר. התנהגותו ובית הגידול האופייני לו דומים יותר לאלו של הטיגריס. בית הגידול המועדף על היגואר הוא יער גשם טרופי (ג'ונגל), אולם ניתן למצוא אותו גם בשטחים פתוחים. היגואר הוא בעל חיים יחידאי (סוליטרי), כלומר הוא מבלה את מרבית חייו בגפו. הוא נחשב לטורף-על, ובמקומות שבהם חי היגואר, הוא מכתיב את תכונות החברה האקולוגית. ליגואר תפקיד חשוב בשמירה על יציבות המערכת האקולוגית שבה הוא חי, וכן בוויסות אוכלוסיות טרפו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2021	יגואר יגואר הוא יונק ממשפחת החתוליים המצוי באמריקה הדרומית ובחלקים מאמריקה המרכזית והצפונית. היגואר הוא אחד מחמישה מיני חתולים גדולים המשתייכים לסוג פנתר, יחד עם הטיגריס, הנמר, נמר השלג והאריה, והוא היחיד מביניהם המצוי באמריקה, ובה בלבד. היגואר הוא החתול השלישי בגודלו, לאחר הטיגריס והאריה, והוא החתול הגדול והחזק ביותר בחצי הכדור המערבי. הוא נפוץ כיום מדרום-מערב ארצות הברית בצפון, דרך מרכז אמריקה, ועד לאזור פטגוניה בדרום. מבחינה חיצונית, היגואר דומה מאוד לנמר, אך גופו חסון, שרירי וגדול יותר. התנהגותו ובית הגידול האופייני לו דומים יותר לאלו של הטיגריס. בית הגידול המועדף על היגואר הוא יער גשם טרופי (ג'ונגל), אולם ניתן למצוא אותו גם בשטחים פתוחים. היגואר הוא בעל חיים יחידאי (סוליטרי), כלומר הוא מבלה את מרבית חייו בגפו. הוא נחשב לטורף-על, ובמקומות שבהם חי היגואר, הוא מכתיב את תכונות החברה האקולוגית. ליגואר תפקיד חשוב בשמירה על יציבות המערכת האקולוגית שבה הוא חי, וכן בוויסות אוכלוסיות טרפו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2021	טובה סנהדראי, אוקטובר 1959 טובה סַנְהֶדְראי-גולדרייך (1906, טרנופול – 1993, ירושלים) הייתה פעילה מרכזית בזרם הציונות הדתית והסוציאליסטית בישראל, ממייסדות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי ומראשותיו, חברת הכנסת מטעם סיעת מפד"ל (האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת), יושבת ראש תנועת "אמונה" ומייסדת הארגון הראשון לשירות לאומי לבנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2021	טובה סנהדראי, אוקטובר 1959 טובה סַנְהֶדְראי-גולדרייך (1906, טרנופול – 1993, ירושלים) הייתה פעילה מרכזית בזרם הציונות הדתית והסוציאליסטית בישראל, ממייסדות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי ומראשותיו, חברת הכנסת מטעם סיעת מפד"ל (האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת), יושבת ראש תנועת "אמונה" ומייסדת הארגון הראשון לשירות לאומי לבנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2021	T-34 היה טנק סובייטי בינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54. דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2021	T-34 היה טנק סובייטי בינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54. דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2021	שמעון פרס, 2011 שמעון פרס (2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016) היה נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת במשך 48 שנים. מגיל צעיר היה פרס מעורב בעשייה ביטחונית ופוליטית. בגיל 31 מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, ובתפקיד זה השיג הישגים רבים, לרבות הידוק הברית עם צרפת, הקמת הכור האטומי בדימונה והקמת התעשייה האווירית. פעמיים כיהן שמעון פרס בתפקיד ראש הממשלה. בפעם הראשונה בין שנת 1984 לשנת 1986, לאחר שתוצאת הבחירות לכנסת האחת עשרה לא הצליחה להביא להכרעה בין המערך שבראשו עמד, ובין הליכוד שבראשו עמד יצחק שמיר, והוחלט לקיים "הסכם רוטציה" לפיה ישמש כל אחד מן המנהיגים שנתיים בתפקיד ראש הממשלה. בפעם השנייה בין נובמבר 1995 למאי 1996, מסמוך לאחר רצח יצחק רבין ועד לבחירות לכנסת הארבע עשרה. כשר החוץ בממשלתו של יצחק רבין היה בין המובילים את תהליך השלום עם הפלסטינים, המכונה תהליך אוסלו, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום. בשנת 2007 נבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2014. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2021	שמעון פרס, 2011 שמעון פרס (2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016) היה נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת במשך 48 שנים. מגיל צעיר היה פרס מעורב בעשייה ביטחונית ופוליטית. בגיל 31 מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, ובתפקיד זה השיג הישגים רבים, לרבות הידוק הברית עם צרפת, הקמת הכור האטומי בדימונה והקמת התעשייה האווירית. פעמיים כיהן שמעון פרס בתפקיד ראש הממשלה. בפעם הראשונה בין שנת 1984 לשנת 1986, לאחר שתוצאת הבחירות לכנסת האחת עשרה לא הצליחה להביא להכרעה בין המערך שבראשו עמד, ובין הליכוד שבראשו עמד יצחק שמיר, והוחלט לקיים "הסכם רוטציה" לפיה ישמש כל אחד מן המנהיגים שנתיים בתפקיד ראש הממשלה. בפעם השנייה בין נובמבר 1995 למאי 1996, מסמוך לאחר רצח יצחק רבין ועד לבחירות לכנסת הארבע עשרה. כשר החוץ בממשלתו של יצחק רבין היה בין המובילים את תהליך השלום עם הפלסטינים, המכונה תהליך אוסלו, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום. בשנת 2007 נבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2014. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2021	אפאצ'י AH-64A של חיל האוויר הישראלי, טייסת 190, יוני 2013 בואינג AH-64 אפאצ'י הוא מסוק קרב דו-מושבי בתצורת טנדם, בעל שני מנועי סילון מסוג טורבו-ציר, מתוצרת ארצות הברית. מערכת הכינון והחימוש של האפאצ'י כוללת מערכת חיישנים המותקנת בחרטומו שנועדה לרכישת מטרות ולראיית לילה, תותח אוטומטי בקוטר 30 מ"מ המותקן בין שני כני הנסע הראשיים בחלקו הקדמי של גוף המסוק ועוד ארבע נקודות לתליית חימוש המותקנות על הכנפיים הקצרות של המסוק. על נקודות החימוש ניתן להתקין טילי AGM-114 הלפייר נגד טנקים ופודים לרקטות מסוג הידרה 70. בתכנון המסוק הושקע מאמץ רב לבניית יכולת הישרדות, ביניהן יתירות של מערכות. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 החל צבא ארצות הברית בתוכנית שנקראה "מסוק קרב מתקדם" (Advanced Attack Helicopter, AAH) ונועדה להחליף את מסוקי הקרב מדגם בל AH-1 קוברה. חברת יוז איירקראפט החלה בתכנונו של המסוק, שנקרא תחילה דגם 77. אב הטיפוס, שסומל YAH-64, המריא לראשונה ב-30 בספטמבר 1975. ב-1976 העדיף הצבא את הדגם של חברת יוז על פני הדגם המתחרה של חברת בל, וב-1982 אושר ייצור המסוק בקנה מידה מלא. בצבא ארצות הברית נקרא המסוק "אפאצ'י", על שם שבט האינדיאני בעל אותו שם, כחלק מהמסורת בצבא ארצות הברית לכנות מסוקים על שם שבטים אלה. פיתוח המסוק וייצור המשיך גם לאחר שחברת יוז נרכשה על ידי מקדונל דאגלס ב-1984, והמסוק נכנס לשירות בצבא ארצות הברית באפריל 1986. במרץ 1997 סופקו לצבא המסוקים הראשונים מדגם AH-64D לונגבאו. ייצור המסוק ממשיך גם לאחר המיזוג בין מקדונל דאגלס ובואינג. נכון לשנת 2020 יוצרו למעלה מ-2,400 מסוקי AH-64, מן הדגמים השונים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2021	אפאצ'י AH-64A של חיל האוויר הישראלי, טייסת 190, יוני 2013 בואינג AH-64 אפאצ'י הוא מסוק קרב דו-מושבי בתצורת טנדם, בעל שני מנועי סילון מסוג טורבו-ציר, מתוצרת ארצות הברית. מערכת הכינון והחימוש של האפאצ'י כוללת מערכת חיישנים המותקנת בחרטומו שנועדה לרכישת מטרות ולראיית לילה, תותח אוטומטי בקוטר 30 מ"מ המותקן בין שני כני הנסע הראשיים בחלקו הקדמי של גוף המסוק ועוד ארבע נקודות לתליית חימוש המותקנות על הכנפיים הקצרות של המסוק. על נקודות החימוש ניתן להתקין טילי AGM-114 הלפייר נגד טנקים ופודים לרקטות מסוג הידרה 70. בתכנון המסוק הושקע מאמץ רב לבניית יכולת הישרדות, ביניהן יתירות של מערכות. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 החל צבא ארצות הברית בתוכנית שנקראה "מסוק קרב מתקדם" (Advanced Attack Helicopter, AAH) ונועדה להחליף את מסוקי הקרב מדגם בל AH-1 קוברה. חברת יוז איירקראפט החלה בתכנונו של המסוק, שנקרא תחילה דגם 77. אב הטיפוס, שסומל YAH-64, המריא לראשונה ב-30 בספטמבר 1975. ב-1976 העדיף הצבא את הדגם של חברת יוז על פני הדגם המתחרה של חברת בל, וב-1982 אושר ייצור המסוק בקנה מידה מלא. בצבא ארצות הברית נקרא המסוק "אפאצ'י", על שם שבט האינדיאני בעל אותו שם, כחלק מהמסורת בצבא ארצות הברית לכנות מסוקים על שם שבטים אלה. פיתוח המסוק וייצור המשיך גם לאחר שחברת יוז נרכשה על ידי מקדונל דאגלס ב-1984, והמסוק נכנס לשירות בצבא ארצות הברית באפריל 1986. במרץ 1997 סופקו לצבא המסוקים הראשונים מדגם AH-64D לונגבאו. ייצור המסוק ממשיך גם לאחר המיזוג בין מקדונל דאגלס ובואינג. נכון לשנת 2020 יוצרו למעלה מ-2,400 מסוקי AH-64, מן הדגמים השונים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה