ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:הגניוס היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<:הגניוס היהודי

  • תאריך תחילת ההצבעה: 14:54, 21 ביולי 2017 (IDT)
  • תאריך סיום ההצבעה: 14:53, 28 ביולי 2017 (IDT)

הקדמה[עריכת קוד מקור]

  • המחלוקת סובבת סביב שם הערך: "הגיניוס היהודי" או "הגניוס היהודי האשכנזי" וכן בשאלה האם יעסוק בתופעת הגאונות יוצאת הדופן הקיימת לכאורה בקרב יהודים בכלל או בקרב אשכנזים בפרט--א.פ עריכות-שיחה 13:29, 14 ביולי 2017 (IDT)
יש פה שתי שאלות נפרדות. את הראשונה הבנתי, את השנייה לא. מלבד זה, עושה רושם שהמחלוקת מתנהלת בעצלתיים. בינתיים אין טעם שתהיה תבנית הצבעת מחלוקת בערך, מי יודע מתי ייפתחו ההצבעות. נרו יאירשיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז • 20:30, 17 ביולי 2017 (IDT)
ועוד הצעה: ממליץ למנמקים, לצד ההסברים הארוכים והמלומדים, גם לסכם את דבריהם בקצרה, כי רבים מבין המצביעים פשוט לא יקראו נימוקים ארוכים. נרו יאירשיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז • 21:33, 17 ביולי 2017 (IDT)

דיונים קודמים[עריכת קוד מקור]

המשך הדיון[עריכת קוד מקור]

עמדת הצד הראשון[עריכת קוד מקור]

(ייכתב אך ורק על ידי הצד שתומך באופציה זו) נושא הערך הוא "הגניוס היהודי" והצבעת מחלוקת זו נפתחה משום שיש המבקשים לשנות את שם הערך ל"הגניוס היהודי האשכנזי". המערערים על השם הנוכחי באים משני כיוונים שונים ואפילו מנוגדים - חלקם טוענים שתופעת הגניוס הובחנה רק אצל יהודים אשכנזים ומאידך באים אחרים, המכחישים את התופעה בכלל ומעדיפים את השם "הגניוס היהודי האשכנזי", כדי להפגין שמדובר בשטות גזענית. נימוק נוסף שהוצג לשינוי השם הוא הרצון ליישר קו עם השם בוויקיפדיות אחרות.

אתחיל עם הנימוק האחרון, כידוע ויקיפדיות אחרות אינן מהוות מקור שאפשר להתבסס עליו במחלוקת כלשהי. בוויקיפדיות אחרות, כמו בוויקיפדיה עברית, יש לא מעט שגיאות, טענות לא מגובות ולעתים אפילו מגוחכות. סביר להניח שערך הדן באירוע חשוב בהיסטוריה של אנגליה יהיה ברמה טובה במיוחד בוויקיפדיה אנגלית וכך ערך הדן באירוע חשוב בתחום היהדות יזכה לכיסוי טוב יותר בוויקיפדיה עברית, לכן ראוי שוויקיפדיות אחרות יתיישרו על פי הוויקיפדיה העברית.

ועכשיו לעצם העניין התופעה המכונה "הגניוס היהודי" הובחנה אצל אנשים המזוהים כיהודים והזיהוי כ"אשכנזים" אינו מוכח כלל, חלק מהיהודים הבולטים הם בוודאות לא אשכנזים ומרביתם אינם מזוהים לפי חלוקה לאשכנזים וללא אשכנזים. בגלל הנסיבות ההיסטוריות בני העם היהודי נדדו בין ארצות שונות, גורשו מארצות מסוימות והוזמנו אל ארצות אחרות, שגם הן, לאחר תקופת מה גירשו את היהודים. היהודים נעו ונדו רבות ומכאן הכינוי "היהודי הנודד", אך יהודי שהיה מגיע לעיר זרה, בארץ שאת שפתה לא ידע, היה מחפש את בית הכנסת המקומי ושם היה אומר "שמע ישראל" והיהודים המקומיים היו מקבלים אותו בזרועות פתוחות, עוזרים לו להסתדר וגם מתחתנים איתו. כך נדדו יהודים מספרד לגרמניה, מפורטוגל לבלגיה, מספרד לחצי האי הבלקני ולפולין, מאוסטריה לרומניה, מגליציה לרומניה, מבולגריה לגרמניה וכך ההלאה. הם נדדו והתחתנו וערבבו את כל העדות. סבתי מצד אבי נולדה בווינה ומשם הגיעה, דרך הונגריה, לרומניה, שם נישאה לסבי, שמקורו באימפריה הרוסית, משם הוברחו הוריו לרומניה בהיותם ילדים, כדי להימנע מגיוס כפוי לצבא הרוסי. אז הם נישאו ברומניה ובשלב מסוים קיבל סבי עבודה משתלמת ב... אנגליה - הוא לקח את משפחתו מרומניה ונסע לאנגליה לכמה שנים (אחת מדודותי נולדה שם) ולאחר מכן, כשצבר די כסף, קנה באנגליה מכונות לעיבוד מתכת ושב איתן לרומניה, שם הקים בית חרושת לרהיטי מתכת. סבתי ילידת וינה נשאה שם נעורים אשכנזי, וייסלר, אבל מוצאה על פי ספרי היוחסין שהיו בידה היה במשפחה ספרדית מיוחסת ממצרים. המקרה של משפחתי אינו יוצא דופן, משפחות רבות נדדו והתחתנו בהצלבה בין עדות שונות, אפילו בנימין זאב הרצל הוא דוגמה של צאצא מעורב של אשכנזים וספרדים. במשפחות יהודיות רבות אין יודעים את תולדות המשפחה ולא יוכלו להעיד אם שם המשפחה "שוסטר" מקורו במקצועו של סנדלר יהודי ממוצא ספרדי או לא.

האם יש גן אשכנזי? לא, אין. האם יש גן יהודי? כאן התשובה מורכבת יותר. בדרך כלל אין גן המייחד בני עם אחד מעמים אחרים, אבל יש קבוצות גנים אופייניות לעמים שונים. זו לא גזענות לטעון שאין נורבגים כהי עור חוץ מפרטים שהגיעו לשם מארצות אחרות. זו לא גזענות לטעון שהליטאים גבוהים במיוחד (אפילו ראשי ממשלה מעל שני מטרים... תחשבו עליהם לעומת בן גוריון או שמיר...) ומשום כך הם מצליחים כל כך בכדורסל. זו לא תהיה גזענות לטעון שבני קניה, חבש ועוד מדינות במזרח אפריקה מוכשרים במיוחד בריצות ארוכות. לא, זו לא גזענות להצביע עובדתית על הצטיינותם של בני עמים שונים בתחומים שונים, הצטיינות בעלת איפיונים גנטיים, כמו גובה או מבנה עקב. משום מה אם נזכיר את עובדת היות היהודים מצטיינים בלמדנות זה גורם לאנשים מסוימים לזעוק מיד "גזענות". לדעתי זאת הגזענות שלהם, הם לא יכולים להפנים שיהודים מצטיינים יותר מאחרים במשהו - קנייתים יכולים, להצטיין, כך גם ליטאים, אבל לא יהודים...

אני לא יודע אם הצטיינות היהודים מקורה בגנים, במסורת של למדנות, באופנה מקרית (משחק השחמט הותר בשבת) או בכל סיבה אחרת - אני חושד שמדובר בשילוב.

ההיסטוריונית דוקטור רבקה שפק ליסק כתבה מאמר מעמיק ורחב יריעה הסוקר את הידוע בנושא ההיסטוריה והגנטיקה של היהודים. אין ספק שהיהודים הם עם בעל מוצא אתני משותף, למרות התורה הקומוניסטית, שהכחישה זאת. במהלך השנים הצטרפו ליהודים קבוצות של מתגיירים שונים, מרביתם התבוללו בתוך המסה היהודית ולא שינו יותר מדי את המאגר הגנטי הבסיסי. שתי קבוצות, קטנות יחסית, בולטות בשונות הגנטית שלהם, קבוצה מהודו וקבוצה מאתיופיה. ההודים לדעתי כבר התבוללו לגמרי במסה הכללית, אך האתיופים עדיין לא. מי שרוצה להכחיש את המוצא היהודי המשותף פונה תמיד לקבוצות האלה ושואל ברשעות מה משותף ליהודי פולין וליהודי אתיופיה? הוא מתעלם מהמשותף הרב שיש בין יהודי פולין ליהודי תימן ויהודי מרוקו, בין יהודי רומניה ויהודי קווקז, בין יהודי צרפת ויהודי רוסיה - אותו מעניינים רק האתיופים. שימתין עוד כמה שנים, מאה, מאתים, אלף, אלפיים וגם האתיופים יתבוללו במסה היהודית.

כעת אשוב לשאלה שבמחלוקת. יש עם יהודי, לכן אפשר לדבר על הגניוס היהודי. אין עם או הבדלה גנטית או תרבותית בין האשכנזים והלא אשכנזים, לכן לא ניתן לדבר על גניוס אשכנזי. בערך ניתנו דוגמאות של יהודים מצטיינים - אם נבדוק את אשכנזיותם לעומק, ספק אם ישאר אחד מהם. בברכה. ליש - שיחה 15:16, 19 ביולי 2017 (IDT)

עמדת הצד השני[עריכת קוד מקור]

(ייכתב אך ורק על ידי הצד שתומך באופציה זו) הערך באנגלית עוסק בגניוס האשכנזי מסיבה פשוטה, המחקר סובב סביב יהודים אשכנזים משום שהחריגה זהותה בקרב יהדות אשכנז. במבחני הIQ המופיעים בערך זוהתה מנת משכל חיריגה אצל יהודים אשכנזים, ההשערה הסובבת סביב הקשר בין הגניוס למחלות תורשתיות כמו טאי זקס מתיחסת רק ליהודים אשכנזים, המחקרים והמאמרים סביב התופעה עוסקים באוכלוסייה זו(ראו דוגמא:[1]). ההתיחסות לתופעה זו בקרב פוליטיקאים ואישים שרק מנסים לפער את העם היהודי כ"הגניוס היהודי" פשוט מיותרת, יש להם מטרה ואג'נדה, הם מתעלמים מהמחקר האמפירי, הם מובלים בידי פופוליזם ופוליטיקלי קורקט ואין להם שום רצון להסתבך עם האוכלוסיה הספרדית, התימנית, האתיופית וכו'. היו הרבה משכילים יוצאי דופן מעדות ספרד, אין ויכוח על זה וכמו שכבר רשמתי בדף השיחה: יכול להות שכל העינין של הגניוס היהודי הוא שטות ומדובר על לא יותר מקבוצה של אינדיבידואלים חריגים שבמקרה היו יהודים ואין קשר בין יהדותם להשכלתם) אבל זה לא משנה את העובדה שהתאוריה (או יותר נכון היפותזה) עוסקת ביהודים אשכנזים, שמושא המחקר העיקרי הם יהודים אשנזים. אם יש ויכוח אקדמי אמיתי סביב השאלה האם הגאונות היחודית הזו היא נחלתם של כל היהודים או רק של יוצאי מזרח אירופה בהחלט ראוי להקדיש לכך פסקה, אך כרגע, לפי הערכים המקבילים בשפות אחרות לפחות, המדדענים מתעסקים ביהודים אשכנזים, המונח "הגניוס היהודי" כמעת לא קיים בשיח האקדמאי אלא במקרים בהם יש התיחסות בלעדית ליהודי אשכנז ולכן אין סיבה לקיום ערך בשם זה , ההנחה שקיים "גניוס יהודי כולל היא באמת לא יותר מאשר מגלומניה של העם יהודי. גם אם ההנחה שגויה היא ראויה לערך בשל העיסוק האקדמי בה, קיים ערך הנושא את השם תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים, על אף שמו כבר בפסקה הראשונה נרשם "תאוריית המוצא הכוזרי של יהדות מזרח אירופה", הוא עוסק בלעדית באוכלוסית יהדות אשכנז, אף אחד לא חשב לשנות את הערך כך שיעסוק בכל היהודים, למה? עובדות: הוגי "תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים" וההוגים והחוקרים של תאורית "הגניוס היהודי האשכנזי" כולם מתכוונים ליהדות אשכנז--א.פ עריכות-שיחה 14:38, 14 ביולי 2017 (IDT)

דיון על העמדות השונות[עריכת קוד מקור]

א.פ עריכות, אני תומך בך, אבל צריך להוסיף את הביקורות על ה"מחקרים" שנעשו בנושא ואת הדעה הנגדית להם. כי למרות שהמושג קיים, לדעתי אלו אינדיבידואלים חריגים שנבחרו בצירוף מקרים. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 23:19, 14 ביולי 2017 (IDT)

עוד הרבה לפני ההתייחסויות לבעיות המתודיות הרבות שהוצגו בדברי הצד השני, יש לציין שהערך לא עוסק בענין מדעי! גם אם הוא מאזכר היבטים שכאלה כחלק מהנושא המוצג. הערך עוסק בתופעה תרבותית ויש להבהיר זאת כבר בפתיח. התופעה אינה בהכרח מציאות, אלא מצד מה שהיא התייחסות בקרב רבים אליה ככזו. ותפקידה של ויקיפדיה לתאר את המינוח הבינ-תרבותי הזה כפי שהוא משמש בשיח בנושא במסגרת זו. השאלה מה נכון מדעית ממש לא רלוונטי לענייננו גם אם זויות מסוימות ייבחנו בו בטרימינולוגיה מדעית ויאוזכרו בו בסייוג הנידרש. לכן מצופה מהקורא להבחין בין עיקר לת/טפל. כאשר ההתייחסות כביכול המדעית המצומצמת לזויות מסוימות בתופעה הינן טפלות, וקל וחומר לגבי הוצאת המינוח אשכנזי בהקשרו מכמה מהן על כלל הנושא.מי-נהר - שיחה 20:18, 16 ביולי 2017 (IDT)

כשעוברים על הערך מוצאים בו מבין אלו שקיבלו נובל והובאו לדוגמא מתוך יהודים נוספים, לפחות אחד בשם הרוש יליד מרוקו. אז לקרא לזה אשכנזי-אירופי זה לא נכון עובדתית. מנוחה - שיחה 21:27, 16 ביולי 2017 (IDT)
שלא נדבר על יהודים-ספרדים ממוצא אירופאי שזכו בפרסי נובל. בר 👻 שיחה 17:53, 18 ביולי 2017 (IDT)
זה לא רלוונטי כלל לדיון. אם תוכיח שיש שכיחות יוצאת דופן של יהודים ממוצא מזרחי זוכי פרס נובל זה יהיה רלוונטי. מקרה אחד לא מדגדג לסטטיסטיקה במקרה זה. • צִבְיָהשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז 12:41, 19 ביולי 2017 (IDT)
סטטיסטיקה צריך לנתח בכלים מתאימים. היהודים, שנחשבו לאשכנזים, היוו במשך זמן רב יותר מ-90% מהעם היהודים, לכן אין לצפות מהלא אשכנזים ליותר מ-10%. יתר על כן, תלוי איזו כמות מהווה הצטיינות - הרומנים, שמונים יותר נפשות מהיהודים, לא הוציאו מקרבם אף זוכה בפרס נובל, האזרחים הרומנים הבודדים, שזכו בכך, לא היו רומנים, אלא יהודי וגרמניה - לעומתם הלא אשכנזים מצטיינים מאוד. וכמה זוכי פרס נובל היו מקרב הניגרים? ומקרב הסינים? ומקרב הברזילאים או הפיליפינים או האינדונזים? מספר זוכי פרס הנובל תלוי במידה רבה בהשכלה של בני אותו עם, השכלה מדעית ובחשיפתם למודרניות. רבים מהיהודים, שזכו בפרסי נובל למדעים, באים מקרב יהודי מרכז ומערב אירופה וארצות הברית וגם העמים בקרבם חיו הצטיינו במספר גדול יחסית של זוכי פרס נובל, כך הגרמנים, כך הצרפתים וכך האמריקאים. בברכה. ליש - שיחה 13:07, 19 ביולי 2017 (IDT)
אוקיי, תוכיח שמספר זוכי פרס הנובל (אגב, זה לא רק פרס נובל אלא הרבה תחומים אחרים) בקרב יהודי המזרח היה קרוב באחוזים למספר הזוכים בקרב יהודי אשכנז. זה לא רלוונטי לדיון מהן הסיבות שגרמו לכך שיהודים ממוצא אירופי השכילו יותר - יכול להיות שכל הסיבות שציינת כאן נכונות. רלוונטי הנתונים. והנתונים מתייחסים ליהודים ממוצא אירופאי, והמסקנות צריכות להיגזר בהתאם. • צִבְיָהשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז 13:39, 19 ביולי 2017 (IDT)
ועוד משהו, אנחנו מדברים על קהילות שחיו במשך שנים בנתק זו מזו גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה גנטית (כלומר, לא היו כמעט נישואים בין הקהילות הללו). הם נראים שונה במראה ובתרבות, וגם חיו בתנאי חיים שונים לחלוטין. מאיפה, אם כן, מגיעה הציפייה שהם יחלקו בהכרח את כל תכונותיהם? אם היו נתונים שמוכיחים שיהודי אירופה נוטים יותר לפשע, גם היינו מתעקשים להכליל את זה על יהדות מרוקו, הודו, תימן ואתיופיה? אז בסדר, על פי ההגדרה כולם יהודים וכולם מוצאם מאברהם אבינו (לא כולל נישואי שפחות כנעניות, גיורים, מתבוללים ונשים שנאנסו פה ושם בפרעות). אם אנחנו מקבלים את הגרסה המסורתית בנוגע למוצא העם היהודי בתפוצות, מן הראוי לציין שמוצא כל האנושות הוא מהאדם הראשון. • צִבְיָהשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז 13:50, 19 ביולי 2017 (IDT)
ראשית, ההצבעה היא על הניסיון לשנות את שם הערך ל"גניוס היהודי האשכנזי" ולא ל"גניוס היהודי האירופאי" ויש הבדל משמעותי ביניהם. שנית ברשימת היהודים זוכי פרס נובל, שהובאו לדוגמה בערך, מופיעים הלא אשכנזים בוודאות קלוד כהן טנוג'י, סרז' הרוש, ברוך בנאסרף, ריטה לוי-מונטלצ'יני ואליאס קנטי - לפחות חמישה זוכים עבור עשירית מהעם יהודי, כלומר קבוצה בסדר גודל של פחות משני מיליונים. אחוז הזוכים גבוה מאחוז הזוכים בכל עם אחר. בברכה. ליש - שיחה 15:11, 19 ביולי 2017 (IDT)
ראשית, חמש זוכים מתוך 196 זה לא עשר אחוז. שנית, אם אתה מצרף את בולגריה ואיטליה ליהודים לא אשכנזים, אנא שקלל אותם בחישוב שלך. ובנוסף, אשמח לקבל חישוב לגבי אחוז יהודים מזרחים-אשכנזים לפני מלחמת העולם השנייה ולאחריה. מן הראוי לציין שרוב הזוכים זכו לאחר מלחמת העולם השנייה. כמו כן, שבה ומזכירה לגבי העובדה שלא מדובר רק בזוכי פרס נובל. • צִבְיָהשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז 15:51, 19 ביולי 2017 (IDT)
לא מדובר בארצות (בולגריה, איטליה), אלא באשכנזים ולא אשכנזים. לא מדובר ב-5 מתוך 196, אלה היו חמישה מתוך קבוצה מצומצמת, שהוזכרה בערך. אין לי מושג וגם לך אין, כמה לא אשכנזים יש בתוך ה-196, כמה יהודים למחצה וכמה מעורבים. אני מהמר שהמעורבים הם הרוב. האם קראת את המאמר של ההיסטוריונית דוקטור רבקה שפק ליסק? בברכה. ליש - שיחה 17:55, 19 ביולי 2017 (IDT)
ליש צודק. יש זוכים רבים דוגמת נילס בוהר, שהיו חצי ספרדים וחצי אשכנזים. כמו גם, יש שנספרים כאשכנזים, למרות שאולי מוצאם ביהדות ספרד.
מבחינת זוכי פרס נובל, אני מכיר לפחות 12 זוכים ממוצא ספרדי (אולי יש יותר), שלושה מהם צפון אפריקאים. אם כן, אולי אף אחוז זוכי הנובל מצפון אפריקה גדול מהאשכנזים, תלוי לפי איזה שנה מחשבים. בר 👻 שיחה 18:15, 19 ביולי 2017 (IDT)
יתכן וגם הספרדים הגיעו להשגים אינטלקטואלים חריגים אבל המחקרים והסטטיסטיקה נערכו על אשכנזים. חוץ מזה ש- 12 זה עדיין לא סטטיסטיקה. אייל ההמ - שיחה 20:31, 19 ביולי 2017 (IDT)
כאן אייל ההמ הינך טועה ומטעה ובזה מהות השגיאה שלך לגבי הדיון. זה שיש מי שעשו לכא' מחקרים מסויימים שבחנו דברים מסויימים לפי מתודות מדעיות זה פרט בערך ובנושא. פרט זה יכול להיות מוזכר בפרק מורחב ואפילו בערך מורחב אם וכאשר מתרכזים בו ואז הוא גם הכותרת. אבל הערך הנוכחי לא משועבד לפרט הזה. הוא לא מתחיל בו ולא מסתיים בו. מבחינה זו הערך באנגלית ניסה יותר לעסוק באותה זוית/מחקר בלבד וזכותם ובאמת יש שוני בתכנים של הערכים. העובדה ההיא שמרבית הערך אצלינו לא מתייחס לכך. הרי שהמחקרים לא בדקו אלא קטע מאד מצומצם של המציאות וכך גם התוצאות שלהם בהתאם כפי שמחוייבים להציגם בהסתייגות מדוייקת מאד. מי-נהר - שיחה 22:09, 19 ביולי 2017 (IDT)
ברגע שבערך מופיעים לא אשכנזים אי אפשר לקרא לזה ערך על אשכנזים, (איטליה ובולגיה אינם ארצות אשכנז, אף אם פה ושם התקיימה שם קהילה אשכנזית שהגיעה ממקום אחר. מנוחה - שיחה 20:52, 19 ביולי 2017 (IDT))
הדיון מעט מסועף, ואני מבקש להעיר על העמדה שמציג ליש, כאילו ניתן במחקר הראשוני שלו, "פרשן המקרא", להכריע שהגניוס האשכנזי תקף כגניוס היהודי, והדבר אינו נכון בהכרח, ובעיקר מהווה מחקר ראשוני ופרשנות שאין מקומה בויקפידה, התכבד ליש לאוניברסיטה יכתוב המחקר, יעבור המחקר ביקורת עמיתים ועיבוד למקורות משניים ונהנה כולם מפרותיו, עד אז המחקר דן ביהדות "אשכנז" לא כפי שטרח להגדיר אותה ליש אלא כפי שלא טרחו להגדיר אותה החוקרים, כלומר לכל היותר בערך ניתן להעלות זאת כסוגיה טעונת שיפור במחקר. אנו לא יכולים "לתקן רק משהו קטן". כמובן שבהזדמנות זו אני שב ומזכיר כי הערך ראוי להיכלל בקטגוריות תורות גזע ביולוגיות ולאומנות.Dovole - שיחה 22:39, 19 ביולי 2017 (IDT)
זה מוזר לומר שמדובר ביהדות אשכנז בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהאנשים המדוברים כלל אינם יהודים ואף לעיתים חיו את חייהם כנוצרים גמורים. כמו גם בהתחשב בעובדה שאף מחקר לא יכל לוודא האם היהודים הללו, אינם בכלל צאצאים למגורשי ספרד. ואף כאלה שכבר ידוע כי הם לפחות חצי ספרדים, גם הם מוגדרים כאשכנזים. משכך, ובהוספת העובדה שיהדות ספרד הייתה מיעוט כמעט שולי לפני השואה, אין טעם בכלל לכנות את אותם יהודים אשכנזים. הם פשוט יהודים. בר 👻 שיחה 23:29, 19 ביולי 2017 (IDT)
מוזר זה לא, בהתחשב שעצם ההבחנה "יהודים" היא הבחנה שאין לה כל אחיזה פיזית במציאות, כמוה ההבחנה "יהודי אשכנזי", אבל זה המחיר של מחקר שהוא תת-רמה, אני שב וכותב, אנחנו לא יכולים לערוך המחקר, לפרשן אותו, לעבד אותו, כן רצוי שנציג אותו כפי שהוא, במלוא חטאיו להיגיון, ובעיקר בתור כלי בידי גזענים ולאומניים, משני הצדדים אגב, באותה המידה שהוא יכול לשמש לזקפה הלאומנית-גזענית הוא גם יכול לשמש כאישוש לפרוטוקולים של זקני ציון...Dovole - שיחה 00:35, 20 ביולי 2017 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────מדברים לא מעט על מחקרים בנושא, אבל החוקרים עוסקים בנושאים קיימים, הם לא ממציאים נושאים, אז הנושא של הגניוס היהודי לא הומצא על ידי החוקרים. מי המציא אותו? הפכתי מעט בנושא ויש לי תשובה - בני אדם רבים ושונים השגיחו ביתרון יהודי בתחום החוכמה ונתנו לכך ביטוי בפולקלור. בקרב אותם עמים שבאו במגע עם יהודים יש פתגמים ואמרות בנושא: פתגם ספרדי אומר "יהודי טיפש וארנב עצל לא ייתכנו". פתגם גרמני שואל: "הראית פרה ירוקה או יהודי טיפש?" הפולנים אומרים "חכם כמו יהודי" וגם "מלומד כמו רב". הרומנים מאפיינים עמים נוספים: "יווני אדיב, יהודי טיפש וצועני הגון לא ייתכנו". מה הפלא שגם היהודים קיבלו עמדה זו ואמרו ביידיש A Jidischer Kop (ראש יהודי) ובלדינו Mioiu de judio (שכל של יהודי). חיפשתי אבל לא מצאתי אף פתגם או אמרה על חוכמת האשכנזים... בברכה. ליש - שיחה 06:50, 20 ביולי 2017 (IDT)

זה לא מדוייק, המחקרים הם תולדה של סטטיסטיקה מפתיעה שבה קבוצה של 1% נהנית מייצוג של 20% מהפרסים/שמחטאים וכו'. המחקר הוא לא תולדה של פולקלור ופתגמים. ובלי קשר, כל הפתגמים שנתת נכתבו בשפות אירופיות ... בלי קשר הפתגמים לדעתי מתאימים לערך כביטוי לפולקלור של העמים בנושא הזה. אולי כדאי להוסיף אייל ההמ - שיחה 12:52, 20 ביולי 2017 (IDT)
כמה הערות:
כפי שהעירו יש לבסס את הערך ושמו על מחקר ומונחים קיימים ולא על מחקר מקורי.
כפי שהעירו יש ביטוי נפוץ "הגניוס היהודי" אבל אין "הגניוס היהודי האשכנזי". לכן אם כבר מחליטים לייחד את האשכנזים צריך שם אחר, כמו בוויקיפדיה האנגלית "אינטליגנציה ביהודים אשכנזים". אפשר לשקול גם "הצטיינות קוגניטיבית של יהודים בעולם המערבי" או אפילו "הגניוס היהודי בעולם המערבי".
נעשו לא מעט מחקרים גנטים על "יהודים אשכנזים" אבל עד כמה שאני ראיתי אלו לאו-דווקא מחקרי אינטליגנציה אלא בעיקר מחקרים אחרים, למשל על מחלות גנטיות כמו טאי זקס. במחקרים גנטים רבים שותפה "אוכלוסייה" (מילה שפירושה בהקשר זה הוא בד"כ "קבוצה שרירותית שהגדרנו לצורך המחקר") שנקראה פשוט "יהודים" או "יהודים אשכנזים", אבל לא שותפו "אוכלוסיות" אחרות של יהודים כמו "יהודים ספרדים" או "יהודים מזרחים", פשוט מפני שרוב המחקרים האלו התבצעו במערב-אירופה ובצפון-אמריקה, שם היה קל להשיג מדגם של יהודים אשכנזים.
המונח "הגניוס היהודי" מתייחס בד"כ להצטיינות של יהודים בעולם המערבי, למשל בפרסי נובל, או במדידות מנת משכל והצלחה אקדמית במדינות המערב, וכמובן רוב היהודים שגרים בעולם המערבי הם אשכנזים. בפרסי נובל למשל יש מעט זוכים שאינם ממדינות המערב (יהודים או לא-יהודים), ומחוץ לעולם המערבי יש מעט סטטיסטיקה של מנת משכל, הצלחה אקדמית והצלחה בפרסים, כך שאין כימות טוב אם יהודים שם הצטיינו (בין אם במושגים גלובלים ובין אם במושגים מקומיים).
כדוגמה מתחום המחקר אפשר לקחת את הסקר שהצעתי לאחרונה בדף השיחה של הערך לגבי הבדלים בביצועים קוגניטיביים בין מדינות ואוכלוסיות, שם יש סעיף מיוחד למה שנקרא כאן "הגניוס היהודי", אבל לא מדובר בו על "יהודים אשכנזים" אלא על "Jews in the West". נראה לי שזהו מונח יותר מדויק לתופעה שמדובר בה. H. sapiens - שיחה 13:27, 20 ביולי 2017 (IDT)
H. sapiens שלום, אמנם אין לי ידע מקצועי בתחום. אבל אני מתרשם שהשיח המדעי בעולם והמחקרים/ספרים כן עושים הבחנה בין חמש קבוצות של יהודים: אשכנזים/ספרדים/מזרחיים/אתיופים. במחקים ובספרים הם מתייחסים בנפרד לכל אחד מהם או לחילופין להשיגי יהודים ממוצא אשכנזי בלבד. חיפוש בגוגל או ביוטיוב מציג תוצאות רבות למשל [2] ,[3],[4] [5] אייל ההמ - שיחה 13:46, 20 ביולי 2017 (IDT)
אייל ההמ קשה לי להתייחס לשיחות והרצאות כי לוקח הרבה זמן לראות אותן, וגם לא כדאי כי מנסיוני חוקרים הולכים בהן יותר רחוק ממה שהם מפרסמים במאמרים עם ביקורת עמיתים (אחת הסיבות שאנחנו בדרך-כלל לא מסתמכים עליהן בויקיפדיה). נתקלתי במעט מאוד מחקרים שבדקו הבדלים גנטים בין יהודים אשכנזים ואחרים, ואף אחד מהם לא עסק באינטליגנציה. לעומת זאת מחקר כמו הסקר למעלה שכן עוסק באינטליגנציה משתמש בביטוי "יהודים במערב" ולא "יהודים אשכנזים". H. sapiens - שיחה 14:28, 20 ביולי 2017 (IDT)
H. sapiens שלום, אני מבין את הסיבה להעדפה של הספר או מאמר כמקור לציטוט בערך עצמו. אבל כדרך למצוא מקורות כתובים ולצורך השיחה בדפי השיחה יוטיוב הוא דוקא כלי לא רע. אם תצפה אפילו בחלק מהקישור לסרטון הראשון למשל דקות 12-17 (זה של החוקר [ריצארד לין https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Lynn] שהוא אגב בריטי לא יהודי. תווכח שהוא נוקב בערכי IQ לכל אחד מקבוצות היהודים על בסיס מחקר שהוא ערך כולל יהודים מזרחיים בנפרד ויהודים יוצאי אתיופיה בנפרד ומציג את ההסברים האפשריים ואת עמדתו לגבי כל אחד מההסברים. גם בשלושת המקורות האחרים שציינתי (של חוקרים אחרים) יש הבחנה בין הקבוצות אייל ההמ - שיחה 14:44, 20 ביולי 2017 (IDT)
ריצ'רד לין הוא ללא ספק אחד החוקרים המעטים שתומכים בהשערת הבסיס הגנטי להשגים של יהודים אשכנזים, ואפילו הוא במרבית המאמרים שלו משתמש במונחים כמו יהודים אמריקאים, יהודים בבריטניה, ויהודים במדינות המערב, ולא משתמש במונח "אשכנזים", להערכתי פשוט מפני שאין לו נתונים להצדיק הפרדה כזו. H. sapiens - שיחה 16:15, 20 ביולי 2017 (IDT)
גם פרופ' לינדה גוטפרדסון [6] בקישור השלישי למעלה משתמשת במושג יהודים אשכנזים ונוקבת ב- IQ ממוצע רק להם. גם סם האריס [[7]] בוחר להתייחס אליהם במנותק מהשאר. אייל ההמ - שיחה 17:57, 20 ביולי 2017 (IDT)
ליש בלתי אפשרי לקיים דיון, שבו פעם אחר פעם מועכים העובדות והמושגים זה בזה, דיון פורה הוא כזה שבו משיבים לדברים, לא נושאים מונולוגים. אני מכיר בחשיבות של להסביר דברים עם מעט עומק ורוחב, אך עשית זאת בכמה הזדמנויות, עתה, אם אתה באמת מבקש ליצור ערך שהוא באמות המידה של ויקי' קרא, חשוב ואז השב, האם ראוי לעבד מחקרים שתיארו תופעה ביהודים אשכנזים, לפי הגדרת המחקרים, האם לא מדובר במחקר ראשוני, האם לא מדובר בפרשנות שלך הדברים, האם לא מדובר ב"רק תיקון קטן" אבל למעשה חשש לפגיעה בעיקר. אתה לא צריך לשכנע אותנו שההבחנה בין יהודים אשכנזים לספרדים למזרחיים היא הבחנה מגוחכת, אני סבור שההבחנה בין יהודים ללא יהודים היא מגוחכת בהקשר זה, אך אנו לא יכולים לכתוב על המחקרים ובה בעת לכתוב המחקרים. כיצד אתה משיב לטענה זו, באשר למחקר ראשוני, באשר לפרשנות ועריכת מידע על ידי הויקיפד העורך? תודה.Dovole - שיחה 17:58, 20 ביולי 2017 (IDT)
אייל ההמ - כאן כבר לא מדובר אפילו בהרצאות אלא בראיונות, וגוגל סכולר לא מוצא מחקר של לינדה גוטפרדסון או סם האריס בנושא של אשכנזים או של יהודים באופן כללי. H. sapiens - שיחה 19:51, 20 ביולי 2017 (IDT)
המחקרים המדוברים כמדומני לא עוסקים בשאלה "מיהו אשכנזי?" או במוצא האשכנזים. אין הם יורדים לדקויות, ולכן אין צורך להיצמד לשגיאות הללו. אם דגמו יהודים אשכנזים, זה רק מפני שרוב היהודים הם אשכנזים. בייחוד במדינות בהם נעשו המחקרים. אם עושים מחקר על ישראלים, מבלי להכליל מיעוט מסוים, אין זה אומר שהמחקר אינו על ישראלים. בר 👻 שיחה 02:12, 21 ביולי 2017 (IDT)
בר זו פרשנות שלך, ה"מחקר" עוסק באופן מוצהר ביהודים אשכנזזים או ב"יהדות המערב". אבל נראה שזה כלל לא משנה לכם, כי אתה וליש מעוניינים להציג את הפרשנות שלכם ולא את התופעה כפי שהיא מתוארת בספרות הנוגעת לדבר.Dovole - שיחה 03:17, 21 ביולי 2017 (IDT)
אין קשר לפרשנות, המחקר לא מסביר מי הוא אשכנזי להגדרתו, אז איך אנחנו נגדיר? וכשמביאים בחשבון את העובדה שבארצות הברית 95-97% מהקהילה היהודית היא אשכנזית, אין היגיון בכלל בהבחנה כזאת. בר 👻 שיחה 19:32, 22 ביולי 2017 (IDT)
בר זו טענה לא רצינית, דווקא העובדה שמרבית הקהילה היא אשכנזית מחייבת התייחסות של החוקרים לסוגייה, כלומר אין ספק שהחוקרים יתארו את קובצת המבחן כאשכנזית, אין להם ברירה. אנחנו לא יכולים לחשוב עבור החוקרים לאחר מעשה, את זה יעשו חוקרים אחרים בביקורת עמיתים. השאלה הרלבנטית היחידה היא כיצד מתוארת התופעה בספרות הרלבנטית (ולא ברנאר אנרי לוי הוא קוריוז לא חוקר ולא רלבנטי), והיא מתוארת ככל הנראה ביהודים אשכנזים או מערביים.Dovole - שיחה 01:30, 23 ביולי 2017 (IDT)
מצטער, אתה מתעלם מחלק ניכר מדבריי. בר 👻 שיחה 01:46, 23 ביולי 2017 (IDT)

הייתי מודה לכל התומכים אם מישהו היה מואיל להסביר(ובכך מועיל לדיון) כיצד הטענה של ליש איננה בגדר מחקר ראשוני ו"עיבוד" של המחקרים עד כדי "כתיבת המחקרים" מחדש... מי יודע אולי תשכנעו אותי...Dovole - שיחה 01:26, 23 ביולי 2017 (IDT)

הערך חסר תקנה, חבל על הזמן[עריכת קוד מקור]

הערך טעון מחיקה לאלתר, מן הסיבות שפירטתי בדף השיחה שלו ולאור תקדימי העבר. כל דקה שאתם משחתים על ויכוחים אודות שם הערך מוטב להשקיע בכתיבת ערכים או במשחק מטקות בים. אחרי שיימחק הערך, אשמח להפנות אתכם לסקירות מדעיות עדכניות העוסקות בשכיחות העודפת של יהודים עם פרסים. למרות שאני ממש לא נחוץ הפעם - שתי דקות חיפוש בגוגל סקולאר יניבו את כל המקורות האמינים הדרושים לכתיבת ערך חדש בנושא. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 12:55, 21 ביולי 2017 (IDT)

יחסית לערך קצר מאוד שרובו רשימת דוגמאות ותמונות יש באמת הרבה מחלוקות על העניין. אולי כדאי שליאור ישכתב את הערך לפי המקורות הזמינים ואם יהיה צורך, נוכל להדרש לסוגיית השם לאחר מכן? גילגמש שיחה 13:25, 21 ביולי 2017 (IDT)
+1 • צִבְיָהשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז 13:27, 21 ביולי 2017 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד Eladti - שיחה 13:30, 21 ביולי 2017 (IDT)
אתייג את משתמש:E.F Edits ואת משתמש:אריה ענבר, שהם יוזמי ההצבעה הנוכחית. אם שניהם יסכימו לרדת מהעניין כרגע משתמש:ליאור יוכל לשכתב בנחת את הערך, לפי מקורותיו. בסך הכל אני לא מבין איך הגענו לכל כך הרבה דיונים על ערך כל כך קצר ודל. גילגמש שיחה 13:40, 21 ביולי 2017 (IDT)
ממסכים לבנתיים--א.פ עריכות-שיחה 13:46, 21 ביולי 2017 (IDT)
איני נחוץ כדי לכתוב מחדש את הערך ואיני מוכן להתבסס על ערימת ההבלים הקיימת. אם תרצו, אני מוכן לחבר ערך חדש אחרי שיימחק הערך הקיים, עליו לא אתבסס במאומה. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 13:59, 21 ביולי 2017 (IDT)
אין לי בעיה שיימחק הערך אבל לא ניתן יהיה לכותבו ללא הצבעת שחזור. מי-נהר - שיחה 14:06, 21 ביולי 2017 (IDT)
במציאות הנתונה כיום בוויקיפדיה, הצבעת מחיקה היא יצור כלאיים שעוסק רשמית בחשיבות מושא הערך, ובפועל בחשיבות ובאיכות הערך הכתוב באופן מעורבב. אם אתה רוצה לשכתב - אתה יכול למחוק את כל התוכן ולהכניס במקומו תוכן חדש. זה לא נוגע לפרוצדורה של מחיקה. יזהר ברקשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 14:14, 21 ביולי 2017 (IDT)
הערך לא חייב להימחק כדי שהוא יוחלף בתוכן חדש. אנשים עושים את זה כל הזמן - לוקחים ערך גרוע/קצרמר ומשכתבים אותו מא' ועד ת', בלי שנשאר זכר לגרסה הקודמת. לא נראה לי שמישהו יתלונן אם הערך הנוכחי יוחלף בערך רציני מגובה במקורות. • צִבְיָהשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז 14:18, 21 ביולי 2017 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────אני מתנגד לרעיון מחיקת הערך. הביטוי "הגניוס היהודי" מוכר היטב וראוי לערך אנציקלופדי. אני מסכים עם האבחנה שהערך במצב גרוע, אך לשם כך הוצבה עליו תבנית "לשכתוב". אני גם לא מסכים למיקוד הערך בנושא הביולוגי, לכן איני בטוח שליאור האיש המתאים לשכתוב הערך. לדעתי דרושה סקירה היסטורית על הופעת הביטוי/האבחנה, מקורות היסטוריים ורק כנושא צדדי סקירה של המחקרים הגנטיים בנושא וכאן יוכל ליאור להושיט עזרה. אם א.פ עריכות מעדיף לוותר על הצבעת המחלוקת, יסוכם שהשם ישאר הגניוס היהודי, דף הצבעת המחלוקת, שעדיין לא החלה, יאורכב וניתן יהיה לעבוד על הערך. אם ירצה להמשיך בהצבעה, כל שעליו לעשות זה להצביע הצבעה ראשונה. בברכה. ליש - שיחה 14:25, 21 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:ליאור לא מתכוון לביטול הערך (פעולת מחיקה כפי שזה מקובל אצלנו) אלא לריקון וכתיבה מחדש. דבר כזה לא דורש הצבעת מחיקה. מותר לשכתב ערכים גם ללא הצבעה. רוקנתי בעצמי עשרות או מאות ערכים שמולאו אחר כך בתוכן חדש. גילגמש שיחה 14:29, 21 ביולי 2017 (IDT)
כללי המיזם השיתופי מאפשרים זאת רק כאשר לא קיימות מחלוקות פעילות בדף שיחת הערך. לא ניתן לדלג עליהן על פי דעת יחיד או סיעה אחת. ואין הכוונה רק למחלוקת זו אלא לדיונים שם. מי-נהר - שיחה 14:45, 21 ביולי 2017 (IDT)
ההתניה שלי לדחיית ההצבעה היא עריכה כוללת של הערך כפי שהוצע בפסקה זו שלאחריה נדון מחדש, אני אדיין דבק בעמדתי שהערך צריך לעסוק במחקר המדעי שמצא את החריגה המדוברת ביהודים אשכנזים--א.פ עריכות-שיחה 14:29, 21 ביולי 2017 (IDT)
אם כך תצביע ונתחיל את הצבעת המחלוקת - אין טעם לטחון מים. בברכה. ליש - שיחה 14:31, 21 ביולי 2017 (IDT)
אני מסכים לשני טיעוניו של אריה:
א. רוב ההסברים לגניוס היהודי הם סביבתיים ולא תורשתיים או אפיגנטיים.
ב. בהתאם לכך אני לא צריך לכתוב את הערך החדש (אף כי אשמח לעזור למי שיבקש).
שבת שלום, ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 14:39, 21 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם ליאור ואשמח לסייע (למרות שכבר הצבעתי).H. sapiens - שיחה 14:51, 22 ביולי 2017 (IDT)

שימו לב לדבריו של ליאור כאן למעלה ובדף השיחה הראשי של הערך. ליאור אמר 3 דברים: 1. יש למחוק את הערך 2. הוא לא מעוניין לשכתב את הערך מאחר שהוא חסר תקנה 3. ליאור מוכן לכתוב ערך חדש מבראשית שיעסוק בקשר בין ההצלחה של יהודים לבין החינוך ואולי סיבות נוספות. דבריו של ליאור זכו לתמיכה של כולנו (באמצעות כתיבת התווים 1+) אבל למעשה התעלמנו מדבריו ונתנו לו "מנדט רחב" (כדברי גילגמש) לשכתב את הערך הקיים שזה בדיוק הפוך ממה שהוא מבקש. מה גם שזכות העריכה ממילא נתונה לכל משתמש ואף אחד לא צריך "מנדט מיוחד" לערוך. לכן, אני מציע לתמוך בצורה בלתי מסוייגת בהצעת ליאור ולאפשר לו לערוך ערך חדש מבראשית ולאחר מכן להצביע כולנו על החלפת הערך הקיים בערך החדש שליאור יכתוב שיהיה טוב יותר ומונח על אדנים יציבים יותר. בברכה, פסיון-פסיון.

הפעולה שאתה מציע איננה אפשרית. כדי לכתוב ערך חדש מבראשית יש למחוק את הערך הנוכחי (הדבר יתאפשר רק על ידי הצבעה) ואז להצביע על שחזור הערך. זאת פעולה מעגלית שאין בה תועלת. אנחנו לא פועלים ככה. שכתוב הוא ריקון של חלק מהערך או של כל הערך ודבר כזה איננו דורש הצבעה. אם ליאור לא מעוניין לשכתב את הערך, זאת זכותו כמובן. כולנו כותבים כאן בהתנדבות. גילגמש שיחה 10:46, 23 ביולי 2017 (IDT)

תחילת ההצבעה[עריכת קוד מקור]

ל-א.פ עריכות ומשתתפי הדיון, דומני שעברו כבר יותר מ-72 שעות לפי עריכה זו. מי-נהר - שיחה 14:31, 21 ביולי 2017 (IDT)

אם משהו יודע איך להפעיל את המונים אשמח שיעשה זאת, אני לא בתוך אם אני צריך לרשום בעצמי את התאריך והשעה או שיש אלגוריתם\סקריפט--א.פ עריכות-שיחה 14:43, 21 ביולי 2017 (IDT)
גש לראש הדף, היכן שכתוב "תחילת ההצבעה, מחק את מה שיש שם ותרשום את חתימתך. היתר תעשה המערכת. בברכה. ליש - שיחה 14:48, 21 ביולי 2017 (IDT)

הצבעה[עריכת קוד מקור]

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

אפשרות ראשונה -הגניוס היהודי[עריכת קוד מקור]

  1. בברכה. ליש - שיחה 14:54, 21 ביולי 2017 (IDT)
  2. כפי שנימקו ליש וליאור. הערך איננו עוסק בענין מדעי! גם אם הוא מאזכר היבטים שכאלה כחלק מהנושא המוצג. הערך עוסק בתופעה תרבותית ויש להבהיר זאת כבר בפתיח. מי-נהר - שיחה 14:57, 21 ביולי 2017 (IDT)
  3. בר 👻 שיחה 15:50, 21 ביולי 2017 (IDT)
  4. הָאֶלְקֹשִׁי - שיחה 16:14, 21 ביולי 2017 (IDT)
  5. שלומית קדם - שיחה 19:32, 21 ביולי 2017 (IDT)
  6. שני השמות לא מוצלחים לדעתי, אך לפחות קיים מושג "הגניוס היהודי" ולא קיים מושג "הגניוס היהודי האשכנזי". H. sapiens - שיחה 14:44, 22 ביולי 2017 (IDT)
    קיים גם קיים [8]--א.פ עריכות-שיחה 14:51, 22 ביולי 2017 (IDT)
    תת-נושא רק לאחר שאטימולוגית מתקיים הרבה לפניו המינוח המקורי המהותי.מי-נהר - שיחה 18:40, 22 ביולי 2017 (IDT)
    במאמר למעלה לא נמצא הביטוי "הגניוס היהודי האשכנזי". בגוגל "הגניוס היהודי האשכנזי" נותן לי 8 תוצאות (בכללן 2 מהדיון הנוכחי בוויקיפדיה) לעומת "הגניוס היהודי" שנותן 3,380 תוצאות. באנגלית "the Ashkenazi Jewish genius" נותן לי 2 תוצאות לעומת "the Jewish genius" שנותן כ-56,200. H. sapiens - שיחה 10:53, 23 ביולי 2017 (IDT)
  7. לפי נימוקיו המפורטים של ליש. ההצטיינות של היהודים אינה מוגבלת רק לאשכנזים. ‏MathKnight (שיחה) 19:03, 22 ביולי 2017 (IDT)
  8. זה הביטוי שאני מכיר. עד השואה יהדות אירופה וצפון אמריקה היתה רוב רובו המכריע של העם היהודי, כך שה"צמצום" הזה די חסר משמעות. באותה מידה ניתן לחפש מאילו תפוצות אשכנז יצאו יותר חכמים ולצמצם את הביטוי עוד יותר. Liad Malone - שיחה 19:28, 22 ביולי 2017 (IDT)
  9. גיא - פתרון למחיקה 22:38, 22 ביולי 2017 (IDT)
  10. היועץ - שיחה 09:19, 23 ביולי 2017 (IDT)
  11. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ז • 10:40, 23 ביולי 2017 (IDT)
  12. --היידן 10:48, 23 ביולי 2017 (IDT)
  13. Ldorfmanשיחה 13:34, 23 ביולי 2017 (IDT)
  14. עמירם פאל - שיחה 14:49, 23 ביולי 2017 (IDT)
  15. בורה בורה - שיחה 05:38, 24 ביולי 2017 (IDT)
  16. בערך מופיעים אישים לא אשכנזים, אז איך אפשר לקרא לו אשכנזי?.?מנוחה - שיחה 14:48, 26 ביולי 2017 (IDT)

אפשרות שנייה - הגניוס היהודי האשכנזי[עריכת קוד מקור]

  1. --א.פ עריכות-שיחה 14:55, 21 ביולי 2017 (IDT)
  2. גם כאשר מדובר בהשערה טיפשית/גזענית/שגויה עדיין יש להציג אותה כפי שהיא ולהסביר למה היא שגויה. לראיה זהו שם הערך בויקיפדיות בשפות האחרות. בדיוק כמו שלא נשנה את שם/תוכן הערך התאוריה הנורדית רק בגלל שהיא לא מדעית. אייל ההמ - שיחה 17:21, 21 ביולי 2017 (IDT)
  3. צִבְיָהשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז 17:47, 21 ביולי 2017 (IDT)
  4. הנדב הנכון - שיחה 21:47, 21 ביולי 2017 (IDT)
  5. בנישיחה • ג' באב ה'תשע"ז • 13:56, 26 ביולי 2017 (IDT)

תוצאת ההצבעה[עריכת קוד מקור]