ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:דב בר בורוכוב

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

<:דב בר בורוכוב

• תאריך תחילת ההצבעה: 10:26, 24 בנובמבר 2021 (IST)
• תאריך סיום ההצבעה: 10:25, 1 בדצמבר 2021 (IST)

הקדמה

מכיון שקיימות בערך מחלוקות רבות ומהותיות על צורת ומרכיב הערך, ניתן לראות דיון רחב בדף השיחה של הערך, משום כך תפתח הצבעה שתקבע גרסה יציבה על פי יומן השינויים המפורטים להלן.

השוואת גרסאות

	גרסה נוכחית	גרסה חלופית
פתיח	תורת בורוכוב (שכונתה "בורוכוביזם", ובאופן רשמי, "הפלטפורמה שלנו"), התבססה על המהפכה התעשייתית השנייה, שדחקה את התעשייה הזעירה. דחיקה זו, במקביל לאנטישמיות, גרמה להגירת יהודים מרוסיה לאירופה וליבשת אמריקה, בעיקר לארצות הברית ולארגנטינה. לצד היהודים היגרו גם בני לאומים אחרים, וכתוצאה מכך, הפיצה ההגירה ההמונית הכללית את "הבעיה היהודית" בעולם. פועלים יהודים נדחקו החוצה מהמפעלים הגדולים עקב אנטישמיות, תחרות ושכר רעב, ולכן עבדו אצל בעלי מפעלים יהודים שלא הצליחו להתמודד מול מפעלים גדולים ומתקדמים יותר. מכאן לפי בורוכוב, שהיהודים צריכים להיות במקום שעקב נחשלותו המשקית אינו קורץ למהגרים. מקום זה הוא ארץ ישראל.	תורת בורוכוב (שכונתה "בורוכוביזם", ובאופן רשמי, "הפלטפורמה שלנו"[דרוש מקור])הלזנר ישראלה, מתיה קם, דב בר בורוכוב, באתר "תרבות•il", קראה להגירה של יהודים מרוסיה דווקא לארץ ישראל כפתרון ל"הבעיה היהודית". זה היה המצע הרעיוני של מפלגת פועלי ציון [דרוש מקור].
חייו פסקה 1	דב בר בורוכוב נולד ב-3 ביולי 1881 בעיירה זולוטונושה שבפלך פולטבה של האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי (מאז 1991 באוקראינה). אביו משה אהרון, שהיה מורה עברי משכיל וחובב ציון. חודשיים אחרי לידת דב בר, עברה המשפחה לבירת המחוז פולטבה, אביו עסק בהסתר בפעילות של חובבי ציון.	דב בר בורוכוב נולד ב-3 ביולי 1881 בעיירה זולוטונושה שבפלך פולטבה של האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי. אביו משה אהרון, היה מורה עברי משכיל ועסק בסתר בפעילות חובבי ציון.
חייו פסקה 2	בורכוב נחשב לאדם מוכשר ורכש ידיעות בעברית, יידיש, רוסית, סנסקריט, לטינית, יוונית, צרפתית, גרמנית ואלגברה, בגימנסיה החל ללמוד מדעים, פילוסופיה והיסטוריה. בהשפעת לימודי היהדות, יצא בורוכוב מביתו כשהיה בן תשע והלך ברגל לעבר ארץ ישראל, עד שמצאו אותו ידידי המשפחה והחזירוהו לביתו. על ניסיון זה חזר בגיל שש עשרה.	בורכוב רכש שפות רבות ביניהן: עברית, יידיש, רוסית, סנסקריט, לטינית, יוונית, צרפתית וגרמנית, בגימנסיה החל ללמוד מדעים, פילוסופיה והיסטוריה. בהשפעת לימודי היהדות, צעד רגלית אל עבר ארץ ישראל.
חייו פסקה 3	בשל תפיסת עולמו הסוציאליסטית, הצטרף בורוכוב ב-1900 למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית (רסדר"פ) עוד בשבתו על ספסל הלימודים. בשנים 1900–1901, בשבתו ביקטרינוסלב (דניפרו), הוא פעל כמרצה בחוגי פועלים ותלמידים, אך יחסה של המפלגה הרוסית לבעיה היהודית לא הניח את דעתו. בורוכוב חתר למיזוג של סוציאליזם וציונות. בשל דעותיו הציוניות הוצא בורוכוב מן המפלגה הרוסית הסוציאל-דמוקרטית.	בורוכוב הצטרף בשנת 1900 למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בעת לימודיו, בשנים 1900–1901, ביקטרינוסלב, שימש כמרצה בחוגי פועלים ותלמידים. בשל דעותיו הציוניות הוצא בורוכוב מן המפלגה הרוסית הסוציאל-דמוקרטית.
חייו פסקה 5	אחרי החלטות הקונגרס הציוני העולמי השישי שהתקיים באוגוסט 1903 על תוכנית אוגנדה שהגה בנימין זאב הרצל, יצא בורוכוב בחודש מרץ 1904 במאמר להגנת הציונות המקורית, ולקראת ספטמבר 1904 חבר אל מנחם אוסישקין כמסביר ציוני, ונסע בתחום המושב ובפולין כדי להתמודד עם הטריטוריאליסטים. בורוכוב התנגד לפתרון אוגנדה, משום שסבר שהיה קשה מדי ליהודים, והאמין שבאירופה הם לא יוכלו להישאר. משום כך תמך בורוכוב ביישוב היהודים בפלשתינה, שהייתה ארץ חצי מפותחת. בתקופה זו חיבר בורוכוב את מאמריו "לשאלת התאוריה הציונית" ו"לשאלת ציון וטריטוריה". מאמר 'לשאלת ציון וטריטוריה' משקף היטב את האני-מאמין של בורוכוב בתקופת זיקתו לאוסישקין ולמחנה ציוני ציון, ועיקרו היה התגייסות העילית האידיאליסטית-אינטלקטואלית של הנוער היהודי כדי להניע את מפעל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.	אחרי החלטות הקונגרס הציוני העולמי השישי שהתקיים באוגוסט 1903 על תוכנית אוגנדה שהגה בנימין זאב הרצל, יצא בורוכוב בחודש מרץ 1904 במאמר להגנת הציונות המקורית, ולקראת ספטמבר 1904 חבר אל מנחם אוסישקין כמסביר ציוני, ונסע בתחום המושב ובפולין כדי להתמודד עם הטריטוריאליסטים. בורוכוב התנגד לפתרון אוגנדה, משום שסבר שהיה קשה מדי ליהודים, והאמין שבאירופה הם לא יוכלו להישאר. משום כך תמך בורוכוב ביישוב היהודים בפלשתינה, שהייתה ארץ חצי מפותחת. בתקופה זו חיבר בורוכוב את מאמריו "לשאלת התאוריה הציונית" ו"לשאלת ציון וטריטוריה".
חייו פסקה 6-8	ב-18 ביולי 1904 נעצר לראשונה בורוכוב על ידי האוכרנה בחשד לפעילות סוציאל-דמוקרטית. כשנעצר בורוכוב, הוא הועבר ליקטרינוסלב וחקירתו התחילה ב-20 ביולי. ב-22 ביולי חתם ראש הנהלת הז'נדרמריה על גיליון החקירה, בורוכוב הוחזר מיקטרינוסלב לפולטבה ב-5 באוגוסט 1904, ושוחרר בו ביום או למחרת, כשסיבת השיחרור הייתה: "החקירה נתבטלה". אחרי שחרור בורוכוב, הוא כתב להוריו ב-7 באוגוסט 1904, ותירץ את אי-כתיבתו לפני-כן בכך שנפל ונקע את כף ידו הימנית, אך בהמשך מכתב זה כתב בורוכוב להוריו: ""אם אינני כותב, הרי זה משום שמהלך החיים הרגיל, השגרתי, בפולטבה מוכר לכם היטב גם ללא מכתבי; משעמם היה לכם לקרוא את תיאורי החיים האלה, ולי עוד יותר משעמם לכתוב על-אודותם"." משפט אחד אחרי זה, הכחיש בורוכוב שמועות בדבר מאסרו, אך במכתבו להוריו מינואר 1907, עם סיום מאסרו השני, ציין בורוכוב גם את מאסרו הראשון במילים אלו: ""החומר שסימנו 1 נאסף ונרשם על ידי החל ממאי 1902 וכלה ביולי 1904 – משמע עד למעצרי הראשון בבית הסוהר"." השתתפות בורוכוב בקונגרס הציוני השביעי ב-1905 הביאה אותו לבזל כצירם של ציוני פולטבה. בסמוך לפתיחת הקונגרס היה בורוכוב מעורב בתהליכי ארגון סודיים של ציוני ציון, שנועדו להבטיח את ניצחונם בקונגרס ואת דחייתה של תוכנית אוגנדה. על בורוכוב הוטלה המשימה להבטיח את נאמנותה של מפלגת פועלי ציון לאוסישקין, לציוני ציון ולקו המדיני שלהם בקונגרס. פעילות זו נועדה לסכל את השפעת הווזרוז'דנצים (возрождение, התחיה), שהיו חברי קבוצה רעיונית שהתגבשה בקרב אינטלקטואלים מפועלי ציון על רקע משבר אוגנדה, וראו סיכוי לטריטוריאליזציה במאבק למען אוטונומיה פרסונאלית במדינות רבות לאומים. בתום הקונגרס לא חזר בורוכוב לרוסיה, אלא עבר ללימודים אקדמיים בברלין עם ליובה, שאותה נשא לאשה לפני הקונגרס השביעי. לצד לימודי בורוכוב, תכנן אוסישקין לצרף אותו לוועד הפועל הציוני המצומצם בברלין, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל. בברלין כתב בורוכוב את מסתו על "המומנטים המעמדיים של השאלה הלאומית", מסה שהתקבלה כאחד מנכסי צאן הברזל של ההגות הפועלי-ציונית של בורוכוב, והיא מבליטה את דומיננטיות הניגודים הלאומיים (בין עמים) על-פני הניגודים המעמדיים (בין הפועלים לבורגנים). מברלין חזר בורוכוב אל פועלי ציון ברוסיה עקב מהפכת 1905, שיצרה ממד חדש לתקוות הדמוקרטיות ווהעניקה מהימנות לפרוגרמות הסוציאל-דמוקרטיות, לצד עליית הפרולטריון היהודי בזכות עוצמתו הייחודית כעם, מודעותו הסוציאלית ותחכומו האידאולוגי, שהכשירו את הפרולטריון היהודי למלא פונקציות חשובות בתהליכי השינוי הקרובים.	השתתפות בורוכוב בקונגרס הציוני השביעי ב-1905 הביאה אותו לבזל כצירם של ציוני פולטבה. בתום הקונגרס המשיך בלימודים אקדמיים בברלין, בברלין כתב בורוכוב את מסתו על "המומנטים המעמדיים של השאלה הלאומית", בעקבות מהפכת 1905 חזר בורכוב לרוסיה.
חייו פסקה 9-10	מעצרו השני של בורוכוב אירע עם פיזור הדומה הראשונה בתחילת יולי 1906. האוכרנה חשפה מחסן נשק להגנה עצמית של פועלי ציון בחצר ביתו של יצחק בן-צבי, תלמידו של בורוכוב. בן-צבי לא נמצא אותו זמן בעיר, והמשטרה אסרה את הוריו, את אחיו הצעיר אהרון, ואת אחותו שולמית. ההורים והאח נידונו לגלות בסיביר. אחרי גילוי הנשק, ערכה האוכרנה חיפוש גם במערכת העיתון, ועצרה את בורוכוב ואת מזכיר המערכת בוריה ("הקטן") ריאפצ'ינסקי ב-22 ביולי 1906. הם הוחזקו בכלא עד 31 בדצמבר 1906. גם בכלא הרצה בורוכוב בפני האסירים, יהודים ולא-יהודים, על פילוסופיה, אמונה, משה רבנו ותלמוד. לפועלים הרצה בורוכוב על בעיות הכלכלה המדינית, לאיכרים – על בעיות הקרקע והשאלה האגררית, וגם על ישו הנוצרי והאבנגליון. בעקבות הרצאות אלו, שמו של בורוכוב נודע גם בין האיכרים האוקראיניים בכפריהם. במפלגת פועלי ציון קינן חשש שגם בורוכוב צפוי לעונש כבד, כמו בני משפחתו של בן-צבי. בן-צבי וחברים נוספים עשו מאמצים גדולים לגייס את הסכום הדרוש לשיחרור בורוכוב בערבות עד משפטו, בעיקר מארצות הברית, וליובה הגיעה אל הכלא עם הכסף כדי להוציאו. כשבורוכוב שוחרר מהכלא, אצבעו הייתה חולה מכתיבת ראשי פרקים של "האתיקה הפרולטרית" (שלא יצאה לאור בסופו של דבר), ונעטפה בצמר גפן אחרי ניתוח אצבעו בכלא. מיד עם שחרורו מהכלא בינואר 1907 יצאו בני הזוג בסתר מפולטבה למינסק, בתעודות לא להם, ומשם לווילנה.	מעצרו השני של בורוכוב אירע עם פיזור הדומה הראשונה ביולי 1906, במפלגת פועלי ציון קינן חשש שגם בורוכוב צפוי לעונש כבד וגייסו את הסכום הדרוש לשיחרורו בערבות עד משפטו, בעיקר מארצות הברית. מיד עם שחרורו מהכלא בינואר 1907 יצאו בני הזוג בסתר מפולטבה למינסק, בתעודות לא להם, ומשם לווילנה.
חייו פסקה 11	במחצית 1907 יצא בורוכוב לגליציה כדי להשתתף כנציג פועלי ציון בוועידה השנייה מן המניין של מפלגת פועלי ציון הרוסית שהתקיימה בקרקוב ב-2 עד 11 באוגוסט 1907. משם נסע בורוכוב לקונגרס הציוני השמיני בהאג, ולוועידת היסוד של 'הברית העולמית של מפלגות פועלי ציון', שהתנהלה לסירוגין בין 14 ל-20 באוגוסט, וייצגה את הסניפים של פועלי ציון ברחבי העולם. בוועידה זו נבחר בורוכוב לראש הלשכה המרכזית שלה בווינה, תפקיד שבו כיהן עד פטירתו, אך לא חזר לרוסיה מחשש למאסרו. אחרי הקונגרס השמיני בהאג, פרשו פועלי ציון הרוסיים מההסתדרות הציונית, נוכח חילוקי דעות בין הציונות המעשית לבין הציונות המדינית, ומפלגת פועלי ציון הפקידה את בורוכוב על ניסוח מחדש של 'הפלטפורמה' לפי מצע המפלגה המעודכן שאושר בוועידת קרקוב, אך בורוכוב עבר ללייז' בבלגיה, משום שתנאי המחיה בה נראו לו עדיפים על פני עיר גדולה. בקיץ 1909 חזרה ליובה לפולטבה באופן זמני, ובורוכוב נשאר בלייז' עד ספטמבר 1909, כאשר במועד זה ביקשה המפלגה מבורוכוב לעבור לווינה. בורוכוב השתתף בוועידה של מפלגת פועלי ציון הרוסית שהתקיימה בווינה בספטמבר 1909, ונשא הרצאה פרוגרמטית על לקחי המהפכה של 1905.	בורוכוב השתתף בוועידה של מפלגת פועלי ציון הרוסית שהתקיימה בווינה בספטמבר 1909.
חייו פסקה 12-15	בשנים הבאות הקדיש בורוכוב את מרצו לחיזוק הברית העולמית של פועלי ציון, ובשנים 1909–1914 ערך את ביטאון המפלגה שהופיע בווינה. בורוכוב גילה התעניינות מיוחדת בפעילותם של הפועלים הציוניים בארץ ישראל, התייחס באהדה לשאיפתם להפוך מפועלים שכירים לחברי משק קואופרטיבי, והיה ממייסדיה וממנהליה של 'קופת פועלי ארץ ישראל' (קפא"י) שהייתה שייכת לברית העולמית של פועלי ציון. במהלך 1910 נדונה ההצעה שבורוכוב יעלה לארץ ישראל וישתלב במערכת האחדות, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל עקב חששות בורוכוב שמעברו יביא קץ למחקריו בפילוסופיה ובכלכלה היהודית, עקב חסרונן של ספריות בארץ ישראל, וגם עקב עמדת בורוכוב על ניתוק מהקונגרס הציוני. ביולי 1910 חברה ליובה אל בורוכוב, והם החליטו יחד לדחות את נסיעתם לארץ ישראל עקב תחילת לימודיה של ליובה באוניברסיטה בווינה. עם פרוץ המלחמה באירופה ב-1 באוגוסט 1914, נאלץ בורוכוב לעבור למילאנו באיטליה, אחרי שאיש המשטרה האוסטרית אמר לבורוכוב: "העולם השתגע", והסביר לבורוכוב שלא יהיה רשאי להמשיך בקשריו עם ארצות אחרות מווינה, ותיאסר עליו כל שליחה של מכתבים, מאמרים וכתבות. ב-16 בנובמבר 1914 הפליג בורוכוב עם אשתו ובתו מגנואה, וב-1 בדצמבר 1914 הגיע לניו יורק, שם התגורר ברובע הברונקס ואחר-כך בברוקלין עד לפרוץ המהפכה ברוסיה. עם פרוץ המהפכה ב-1917, חזר בורוכוב לרוסיה כדי לעצב את דרישות היהודים לתקופה שאחרי המהפכה, ולאחד את הזרמים השונים בקרב פועלי ציון. מייד אחרי מהפכת אוקטובר, בדצמבר 1917 (חנוכה תרע"ח), במהלך סיור מטעם פועלי ציון, נפטר בורוכוב בקייב מדלקת ריאות, בגיל 36. בורוכוב הותיר אחריו את אשתו, ליובה, ושני ילדיו, שושנה ודוד, שעלו לארץ ישראל המנדטורית ב-1925 והתגוררו בתל אביב.	בשנים 1909–1914 ערך את ביטאון המפלגה שהופיע בווינה. בורוכוב גילה התעניינות מיוחדת בפעילותם של הפועלים הציוניים בארץ ישראל, והיה ממייסדיה וממנהליה של 'קופת פועלי ארץ ישראל' (קפא"י) שהייתה שייכת לברית העולמית של פועלי ציון. ביולי 1910 חברה ליובה אל בורוכוב, והם החליטו יחד לדחות את נסיעתם לארץ ישראל עקב תחילת לימודיה של ליובה באוניברסיטה בווינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר בורוכוב למילאנו. בדצמבר 1914 הגיע לניו יורק, שם התגורר עד לפרוץ המהפכה ברוסיה ב-1917, אז חזר בורוכוב לרוסיה. לאחר מהפכת אוקטובר, בדצמבר 1917 (חנוכה תרע"ח), במהלך סיור מטעם פועלי ציון, נפטר בורוכוב בקייב מדלקת ריאות, בגיל 36. בורוכוב הותיר אחריו את אשתו, ליובה, ושני ילדים שעלו לארץ ישראל ב-1925 והתגוררו בתל אביב.
רעיונותיו פסקה 1	בורוכוב היה תאורטיקן, שהשפיע רבות על תנועת העבודה הציונית. תורתו, הקרויה בורוכוביזם, התבססה על שילוב של ציונות עם סוציאליזם מרקסיסטי. אחד הרעיונות הבסיסיים של בורוכוב היה רעיון הפירמידה ההפוכה: התבססות יהודים בגולה במקצועות בלתי יצרניים, לצד התרכזותם בקהילות, בעוד שחלק היהודים במקצועות יצרניים היה הקטן ביותר, יחסית לשאר האוכלוסייה. חלק קטן זה היה פועל יוצא מהתחרות הלאומית מול היהודים. כתוצאה מכך, נוצר ניכור מצד הסביבה כלפי היהודים, הטומן בחובו אסון. ניכור זה מחייב הגירה המונית של היהודים לארץ ישראל, שתתרחש מאליה באופן סוחף וספונטני כ"תהליך סטיכי", בשל התאמתה הכלכלית וההתפתחותית של ישראל לציבור המהגרים.	הושמט
רעיונותיו פסקה 4-6	לפי בורוכוב, בניגוד לפילוסופיה היוונית, הרוח היהודית איננה מתייחסת אל העולם כפי שהוא ואיננה מקבלת הוכחה במישרין, אלא מתייחסת אל העולם כפי שהוא צריך להיות: מוניזם סובייקטיבי – ad absurdum (אבסורד). הגניוס היהודי חותר לכפות את חזונו על המציאות ההיסטורית בכוח רצונו. לכך יש שתי השלכות על האופי היהודי: השלכה ראשונה היא הנטייה "התלמודית" לפילפול לוגי, שמטרתו ליישב את המציאות העובדתית עם ציפיות החזון, והשלכה שנייה היא הרצון להוכיח את אמיתות החזון על ידי הגשמתו בפועל, בכוח רצון אידיאליסטי ובנכונות להקרבה עצמית של יחידים למען עמם. בורוכוב התייחס אל המוניזם כאל תכונה מכשילה שחייבים להתגבר עליה, כדי להציל את העם מגורל גלותו. העם מוכרח לראות את המציאות ההיסטורית המבליטה גורמים מאיימים, ולהתמודד איתה. עם זאת, כיהודי אמיתי, הזדהה בורוכוב עם האידיאל החותר לקביעת הלכה ולהגשמתה במציאות, וקיבל עליו את החובה להוכיח את טענתו האידיאליסטית במעשיו. את תנועת האידיאליסטים לארץ ישראל, שצריכה להיות לפני תנועת ההמונים המתבצעת מכוח אינטרס כלכלי ישיר, הגדיר בורוכוב כתנועה תרפויטית (מרפאת), כשהוא נסמך על תורת בוגדנוב, שקרא להנהיג תיקונים אקטיביים בתפיסת הסביבה, אמפיריוקריטיציזם כלשון אוונאריוס. כמו בוגדנוב, הבחין בורוכוב בשלושה סוגים של תגובות האדם או הציבור לסביבה: תגובות אוטומטיות, מהירות ובלתי-אמצעיות, שאין בהן תחכום; תגובות מתוך הרגל, שהן מורכבות יותר, שמרניות פחות, פחות אוטומטיות ופחות בלתי-אמצעיות; ותגובות פלסטיות, שהן התגובות המורכבות ביותר, ותובעות תחכום, מיומנות אינטלקטואלית וכוח רצון. בוגדנוב החיל את התגובה הפלסטית על מלחמת המעמדות הפרולטרית, בעוד שבורוכוב ראה את התנועה התרפויטית כמשימה התובעת תגובה פלסטית מעולה ומתוחכמת יותר מהתגובה הפלסטית הכרוכה במלחמת המעמדות. התנועה התרפויטית מחייבת לשקוד על תודעה ואידאולוגיה, משום שפעילות כזו כרוכה בשינוי כל תנאי החיים של העם היהודי. התראפויטיקה חורגת מהמרקם החברתי המצוי, מהסביבה החברתית והטריטוריאלית הנתונה, וצריכה להיות כפופה לתוכנית ערוכה לפרטיה, שאותה מגשימים גורמים מתקדמים ביותר. במילים אחרות, הציונות תקום ותיפול על הכוחות האלה, משום שהעם בהמוניו אינו מסוגל לתפוס את עוצמת המאמץ הנדרש למשימה כזאת.	הושמט
רעיונותיו פסקה 7	בורוכוב ראה בארץ ישראל קרקע בתולית מבחינה מעמדית, ומקום שניתן לבנות בו חברה צודקת ושוויונית של פועלים יצרניים, לפי מודל הסוציאליזם האוטופי, מבלי לעבור את שלב המהפכה. רעיון זה, הנקרא "סוציאליזם קונסטרוקטיבי" (סוציאליזם עם דגש על ממלכתיות), אומץ על ידי תלמידו של בורוכוב, דוד בן-גוריון.	ללא שינוי תוכן
כותרת אחרית דבר	אחרית דבר	ללא כותרת - המשך של "רעיונותיו"
אחרית דבר פסקה 1-2	בשנות חייו האחרונות חל שינוי בדעותיו של בורוכוב. הוא ראה באור חיובי את השאיפה לארץ ישראל בזכות הקשרים ההיסטוריים והרוחניים, ולא רק בזכות היותה בסיס אפשרי ליצירת פרולטריון יהודי עצמאי. בכך נטש בורוכוב חלק מעמדותיו המרקסיסטיות, כשראה ביישובה של ארץ ישראל תהליך המושתת על תהליכים היסטוריים ולאומיים, ולאו-דווקא על תהליכים מעמדיים. בורוכוב תמך ברעיון ההתיישבות הקואופרטיבית של פועלים בארץ ישראל, אף על פי שבכך הפועלים יהפכו ל"בעלי בתים" באופן העלול לפגוע במאבק הבין-מעמדי. הוא הפסיק להשתמש במונח "פלשתינה" ועבר לדבר על "ארץ ישראל". במקום להסתמך על "הגירה סטיכית", עבר לתמוך ב"עליה חלוצית". הוא אף צידד בהשתלבות חוזרת של מפלגת פועלי ציון בהסתדרות הציונית, אחרי פרישת המפלגה מההסתדרות ב-1907 והקמת הברית העולמית של פועלי ציון.	בשנות חייו האחרונות חל שינוי בדעותיו של בורוכוב. הוא ראה באור חיובי את השאיפה לארץ ישראל בזכות הקשרים ההיסטוריים והרוחניים, ולא רק בזכות היותה בסיס אפשרי ליצירת פרולטריון יהודי עצמאי. בעקבות כך תמך ברעיון ההתיישבות הקואופרטיבית של פועלים בארץ ישראל, אף על פי שבכך הפועלים יהפכו ל"בעלי בתים" באופן העלול לפגוע במאבק הבין-מעמדי. הוא הפסיק להשתמש במונח "פלשתינה" ועבר לדבר על "ארץ ישראל". במקום להסתמך על "הגירה סטיכית", עבר לתמוך ב"עליה חלוצית". הוא אף צידד בהשתלבות חוזרת של מפלגת פועלי ציון בהסתדרות הציונית, אחרי פרישת המפלגה מההסתדרות ב-1907 והקמת הברית העולמית של פועלי ציון.
אחרית דבר פסקה 3	בורוכוב הכיר אף באפשרות של התבססות יהודית אוטונומית בגולה כגרסת הבונד, אחרי שעמד מקרוב על כוחם של היהודים בארצות הברית. בורוכוב למד שהגירת היהודים לארצות הברית איננה סובלת מתחרות ודחיקה, ומכאן שלא מתרחשת ההטייה המאסיבית של נחשולי ההגירה של היהודים לארץ ישראל. יתרה מכך – ההגירה לארצות הברית ממצה את כל פוטנציאל ההגירה היהודי, ועוד ידה נטויה.	הושמט
אחרית דבר פסקאות 5-9	ראה ערך (החל מ"רעיונותיו החדשים של בורוכוב והסכמתו לחיזוק האוטונומיה בגולה" ועד סוף הפרק).	הושמט

הצעה להימנע מהצבעה כרגע

הצעתי בדף השיחה להשתמש בפלטפורמה כזו כדי לדון על השינויים. היתרון הוא שהצבעה פה רק תקבע מהי הגרסה היציבה. היא ממילא לא יכולה למנוע דיון נוסף על כל פסקה ופסקה, ולכן עדיף דיון מפורט כרגע. נראה לי ששימוש בפורמט כזה (או דומה) לדיון יכול למנוע הימשכות לנצח של הדיון. פוליתיאורי - שיחה 23:25, 18 בנובמבר 2021 (IST)

בעד וכבר הגבתי שם על שיפור הצעתך. בורה בורה - שיחה 01:33, 19 בנובמבר 2021 (IST)

היי @Politheory1983 תודה רבה על עבודתך, השתמשתי בה כבסיס להצבעה זו.
לא נראה שיש רצון אמיתי להגיע להסכמה אלא סוג של מריחת זמן, הצבעה תיטיב לשתי הצדדים וכמובן לערך עצמו • חיים 7 • שיחה • 17:09, 23 בנובמבר 2021 (IST)

שים לב שמאז נעשו שינויים מסוימים בערך. לא עדכנתי אותם בטבלה.פוליתיאורי - שיחה 17:15, 23 בנובמבר 2021 (IST)

ראיתי, אני מגלגל אותם לאחור לגרסה יציבה כי אני מתנגד לשינויים הללו • חיים 7 • שיחה • 17:19, 23 בנובמבר 2021 (IST)

לא רק שביטלת את כל העבודה הרבה שהשקעתי ואתה מטעה את האחרים ומשווה לגרסה לא רלוונטית, מה שלא חוקי, גם הפורמט של המחלוקת שפתחת הוא לא חוקי, ככה לא פותחים מחלוקת. שלא לדבר על כך שהכותרת בערך היא "מחלוקת על פרט בערך", והרי לפנינו ה"פרט". ‏- La Nave Partirà‏ 23:07, 23 בנובמבר 2021 (IST)

שניכם השקעתם עבודה רבה, אבל בואו נכיר בזה: אף צד לא הולך להסתפק בעריכות שהצד השני עשה "סולו", גם אם הכוונה מאחורי העריכות היא טובה. להצביע עכשיו זה גם לא פתרון, כי כמו שהעריכות של פרטירה מראות גם המתנגדים להשמטות רוצים שינויים משמעותיים; פשוט לא את השינויים שהציע חיים. הפתרון הוא לדון ביחד - לא על בסיס ביצוע עריכות בפועל לבד - על כל פסקה ולנסות להגיע לנוסח מוסכם.פוליתיאורי - שיחה 02:20, 24 בנובמבר 2021 (IST)

חיים 7 אני מציע לדחות את הדיון כדי שכשיוצגו הגרסאות זו לצד זו מדובר יהיה בעבודה המושלמת של @La Nave Partirà ולא חצי עבודה כפי שזה כעת. לא יודע לגבי אחרים, אבל אני לא אצביע בעד הגרסה שלך (למרות שבמצב הנוכחי אני נוטה לכיוונה) אלא בעד הגרסה הקיימת אם לא תינתן לפרטירה שהות לסיים את העבודה. באותה נשימה, מבקש מפרטירה להקציב זמן סביר (שבוע?) לסיום העריכה. GHA - שיחה 08:02, 24 בנובמבר 2021 (IST)

היי @GHA שבוע זה פרק זמן שמקובל עלי לדחיית ההצבעה, בדף השיחה של הערך היא כתבה שהיא צריכה לפחות שבועיים שלושה, עלי פי משך הזמן שנדרש לעריכות עד כה מדובר על לפחות זמן כפול, זה נראה לי מוגזם מידי • חיים 7 • שיחה • 11:01, 24 בנובמבר 2021 (IST)

ההצבעה לא תקינה. אין פה הצגה של נימוקים של שתי הדעות. חיים 7, אשמח אם תוכל לארכב את ההצבעה כדי שנוכל להתחיל בהצבעה תקינה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 18:37, 26 בנובמבר 2021 (IST)

.אין לסטות מהגירסה הנוכחית ולהמשיך לבצע שינויים תוך כדי דיון כשזו גירסת הבסיס

העיתונאי המנטר למיטב ידיעתי הוא שומר שבת וזה כבר לא יקרה ביממה הקרובה. עד שנזוז עם זה, ההצבעה כבר תגמר ואז יתחילו ויכוחי עום תקפה/לא תקפה. שבעל סמכות יעצור אותה. בורה בורה - שיחה 18:43, 26 בנובמבר 2021 (IST)

תקינות ההצבעה

שימו לב שמתנהלת כאן הצבעה לא תקינה. ההצעה הראשונה נוספה לפני שההצבעה התחילה. חיים 7 לא שינה את מבנה ההצבעה לשולצה ועל כן היא לא תקינה. יש לשנות זאת המיידית בטרם יצביעו עוד אנשים. בורה בורה - שיחה 19:22, 25 בנובמבר 2021 (IST)

ההצבעה לא תהיה על כל סעיף אלא גרסה מול גרסה, בטרם תחילת ההצבעה החלטתי בטעות לעשות זאת על פי סעיפים, ושיניתי את דעתי והחלטתי שלא • חיים 7 • שיחה • 19:38, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אז מחק את כל ההשוואה מחטיבת ההצבעה. ומחק את הסעיף השני. ההצבעה היא מול הגירסה שהייתה בטרם התחלת לשחזר את פרטירה. המצביע הישר רוצה לדעת מי נגד מי. בורה בורה - שיחה 19:48, 25 בנובמבר 2021 (IST)

הסרתי את ההשוואה. בורה בורה - שיחה 19:54, 25 בנובמבר 2021 (IST)

ראשית אל תשנה הצבעה שמתקיימת ללא דיון.
שנית, ההצבעה היא של הגרסה החלופית מול גרסה נוכחית שהיא הגרסה היציבה, היה לפרטיה זמן רב (מעל חודש וחצי מהצעת הגרסה שלי ומעל שלושה שבועות מאז שהודעתי על כוונתי ללכת להצבעה) להציע גרסה נוספת אך היא נזכרה להציע גרסה (שהיא עצמה מודה שהיא ערכה חלקית) רק לאחר שההצבעה החלה, הרכבת כבר עזבה את התחנה • חיים 7 • שיחה • 19:58, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אם לא מצביעים על ההבדלים לשם מה אתה משאיר את החטיבה המעיקה הזו בדיון לעיל. אני הצגתי את הגרסה שהיתה האחרונה עד השחזור שלך, לפני פתיחת ההצבעה. אז זו חלופה בהחלט חוקית ואני לא משנה "הצבעה שמתקיימת ללא דיון" בטענתך. בורה בורה - שיחה 20:04, 25 בנובמבר 2021 (IST)

בורה עזוב, אין מילים למה שחיים עושה. אתמול GHA ביקש ממנו לבטל את ההצבעה כדי להשוות עם העריכה שלי כשאסיים אותה, וחיים התחייב להמתין שבוע. לא חיכיתי שבוע, עבדתי מרתונית ועשיתי עריכת עומק, והבוקר העליתי את הגרסה שלי. תכף ומיד - תוך שעתיים ליתר דיוק - חיים שכח שהתחייב ותייג אנשים שיבואו מהר להצביע כאן. מה זה חשוב שאדם מתחייב? אתמול התחייב היום לא. בשביל מה להשוות איכות של ערכים, מה אנחנו אנציקלופדיה? יותר פרקטי להשוות שתי גרסאות זהות, אחת ארוכה והשנייה אותו דבר רק מקוצצת, ולבחור בקצרה. ‏- La Nave Partirà‏ 21:16, 25 בנובמבר 2021 (IST)

ביקשתי מהמפעילים לעצור הצבעת בשת זו. נראה מי יגיע לכאן. אם יהיה צורך אזמין גם את הביורוקרטים. בורה בורה - שיחה 22:05, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אני מסכים עם @בורה בורה ו@La Nave Partirà בעניין הזה. ההצבעה הזו לא תקינה ולא מייצגת את המחלוקת שעליה דובר בדף השיחה. מבקש לעצור אותה ולתקן בהתאם למה שסוכם מראש. GHA - שיחה 15:54, 26 בנובמבר 2021 (IST)

מסכים שההצבעה לא תקינה ויש לבטלה, נראה שפותח ההצבעה עשה דין לעצמו. נעם דובב - שיחה 16:46, 26 בנובמבר 2021 (IST)

אם יש חשש לתקינות ההצבעה כדאי לעצור ולחדש במועד מאוחר יותר. גילגמש • שיחה 16:50, 26 בנובמבר 2021 (IST)

גילגמש, מעודף מלל כבר לא שמים לב להתפתחויות בדף השיחה. על פי הסיכום לפני ההצבעה משתמשת:La Nave Partirà/טיוטה 3 הכינה טיוטה. ההצבעה צריכה להיות בין הטיוטה של פרטירה לטיוטה של חיים. אבל כמו שהיא כתבה כמה שורות לעיל, כל זה לא מתקיים. לא יודע מה הנוהל לעצירת ההצבעה. מתייג בירוקרטים‏‏‏ בורה בורה - שיחה 18:36, 26 בנובמבר 2021 (IST)

הצבעה

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

גרסה נוכחית

1. בורה בורה - שיחה 17:24, 24 בנובמבר 2021 (IST)

   בורה בשביל מה הצבעת, ממילא תיפתח מחלוקת על הגרסאות הרלוונטיות. ‏- La Nave Partirà‏ 10:01, 26 בנובמבר 2021 (IST)

   הצבעתי בעת שהיתה כאן הגירסה האחרונה שלך. אבל חיים 7 החליט להעביר את ההצבעה שלי מסעיף מסוים ומוגדר לכאן. לא יאמן. אני מצביע, מעבירים לי את ההצבעה, מבקש סעד בבקשות מפעילים וכולם פתאום מתחבאים מאחורי הסלעים. משתמש:Dovno אולי תדרש לסוגיה בתוקף סמכותך. תוכל לעיין בגרסאות קודמות ובפיסקה שפתחתי לעיל. בהזדמנות גם להסיר את מצג השווא של גרסאות צבועות בצהוב. בורה בורה - שיחה 10:36, 26 בנובמבר 2021 (IST)

גרסה חלופית

1. • חיים 7 • שיחה • 10:59, 24 בנובמבר 2021 (IST)
2. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 17:29, 25 בנובמבר 2021 (IST)
3. AddMore-III - שיחה 17:43, 25 בנובמבר 2021 (IST)
4. גילגמש • שיחה 20:00, 25 בנובמבר 2021 (IST)
5. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 22:07, 25 בנובמבר 2021 (IST)
6. Tmima5 - שיחה 08:48, 26 בנובמבר 2021 (IST) בדרך כלל, אני מעדיפה את דרך הסיכום בערכים על פני הכללת פרטים רבים, שאין מקומם באנציקלופדיה, אלא בספרי ביוגרפיה. #