ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:תשעה באב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<:תשעה באב

  • תאריך תחילת ההצבעה: 10:07, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  • תאריך סיום ההצבעה: 10:06, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

הקדמה[עריכת קוד מקור]

בערך תשעה באב, בפסקה "אירועים מאוחרים" מופיע הקטע הבא:

  • תוכנית ההתנתקות - במוצאי תשעה באב תשס"ה נכנס לתוקפו האיסור על כניסת אזרחים ישראלים לרצועת עזה גם אם הם גרים בה, ובעשרה באב חולקו צווי הפינוי לתושבים. זאת, לאחר שהמועד המקורי שתוכנן לביצוע תוכנית ההתנתקות נדחה על מנת שלא יחול בשלושת השבועות ובתשעה באב.[1] יש הרואים את תוכנית ההתנתקות כאחת הצרות הלאומיות שקרו לעם ישראל בתקופה זו.[2]
  1. ^ אילאיל שחר, "יישום תוכנית ההתנתקות יידחה עד אחרי ט' באב", פורסם באתר nrg מעריב ב-9/5/2005
  2. ^ משרד החינוך, האגף לתרבות תורנית, "מדי חודש בחודשו" גיליון 227, תמוז-אב התשע"ו, עמודים 15-14, בעריכת אריה ויינברגר
    חורבנות וגירושים: ההיסטוריה העצובה של יום תשעה באב, באתר כיכר השבת, ט' באב תשעט, 10.08.19

ישנה מחלוקת האם להתייחס לתוכנית ההתנתקות בערך. לגבי הניסוח לא הייתה מחלוקת, ואם יוחלט להתייחס להתנתקות בערך כעמדת צד א', לא תהיה מניעה לשנות את הניסוח בעתיד. לפני פתיחת ההצבעה נוספה עמדת צד ג', לפיה יש להתייחסת להתנתקות, אולם בחלק אחר של הערך ובאופן מסויים שיוצג להלן.

דיונים קודמים[עריכת קוד מקור]

טיעוני הצדדים[עריכת קוד מקור]

עמדת צד א' - לציין בערך תשעה באב את תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור]

  1. תשעה באב אינו נחשב בהגות היהודית רק ליום זיכרון, כדוגמת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אלא ליום מועד לפורענות. לכן ציון אירועים מאוחרים שקרו באותה תקופה לא נחשב לזילות של חורבן בתי המקדש, אלא להפך, למעין המחשה למשמעותו של התאריך ולהיותו רלוונטי לימינו. כמו כן, גם חמשת האירועים המקוריים שקרו לפי המשנה בתשעה באב לא היו כולם קטסטרופות לאומיות. ממילא ההיסטוריוגרפים היהודים לא ראו בעיה להוסיף לרשימה למשל גם את גירוש יהודי אנגליה, למרות שרק כאלפיים יהודים גורשו בו מבתיהם.
  2. אמת שההתנתקות שונה משאר האירועים המאוחרים בכך שלא בוצעה בידי גורם חיצוני עויין אלא בידי מדינת ישראל. ומה בכך? גם חטא המרגלים, שהוא האירוע הקדום ביותר שמנו חז"ל כסיבה לצום, בוצע על ידי כלל עם ישראל מבחירתו.
  3. ידוע גם שההתנתקות שנויה במחלוקת, ועד היום מיעוט של היהודים סבור שהיא הייתה מהלך מוצדק, או אף "תוכנית הצלה מופלאה, בה הוצאו עשרת אלפים איש מתוך רצועת עזה בזמן" (כפי שנכתב בדף השיחה). אפילו אם כולם היו חושבים כך, זה לא היה מונע את זכירת ההתנתקות כאירוע טראומטי ברמה האישית והלאומית, ואת הרצון להתאבל על חבלי הארץ שנעקרו מההתיישבות היהודית הפורחת ונמסרו בלית ברירה לאויב, וכפי שביז בתמוז מציינים את שבירת לוחות הברית, למרות שהאירוע נחשב לפי חז"ל לתגובה ראויה של משה. למעשה, בתפיסה היהודית גם חורבן בתי המקדש נחשב להצלה מופלאה ("מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל" וכו'). יש אפילו כלל הלכתי: "מברך על הרעה: ברוך דיין האמת אע"פ שיבא לו טובה ממנו". כי כשכואב צועקים. אגב, גם אצל חרדים בחו"ל ההתנתקות נמצאת בתודעה.[1]
  4. מכל מקום רוב האנשים שצמים ומתאבלים בתשעה באב לא רואים את ההתנתקות כהצלה מופלאה, אלא כאיוולת וכחטא של מאיסה בארץ ישראל, אם לא גם כשבירה של כל כללי המנהל התקין במדינה.
  5. בנוסף, ודווקא במקרה של ההתנתקות, התאריך ודאי אינו מקרי. מבחינה חוקית ההתנתקות יכלה לצאת לפועל ב-18 ביולי 2005, והיא תוכננה להתחיל ביום ראשון שלאחר מכן, שהיה יז בתמוז, ולצאת לפועל במהלך שלושת השבועות. לאחר מכן הבחינו בכך, והיא נדחתה מסיבות תדמיתיות. זו דוגמה לחשיבות התודעתית של התקופה, שהוכרה גם על ידי שרון, וסיבה נוספת לחשיבות אזכור האירוע הספציפי בערך.
  6. ידוע לי שברוב בתי הכנסת לא אומרים בתשעה באב קינות על ההתנתקות. זו לא מה שקובע. גם על גירוש ספרד לא אומרים קינות. ככל הידוע לי, בשבע מאות השנים האחרונות בערך, הדבר היחיד שנכנס לשגרת הקינות המקובלת הוא קינה אחת (בד"כ) על השואה.
  7. ולבסוף, נטען שהכנסת ההתנתקות לערך היא חלק מקמפיין פוליטי. אם כבר נכנסו לשאלת מניעי הוויקיפדים, אני טוען את ההפך, שבקרב הוויקיפדים הדתיים שכנראה צמים בתשעה באב יש קונצנזוס על חשיבות האזכור, ומי שמבקשים להסירו הם חילונים, ולא שמתי לב שמישהו מהם הביע עניין בכל פרט אחר בערך. אולי כתוצאה מכך שהם לא קראו אותו, עד לאחרונה לא הפריעה להם ההתייחסות להתנתקות, שקיימת בו כבר יותר מ-13 שנה, ובוויקיפדיה האנגלית יותר מ-12 שנה. לדעתי ההתיימרות לקבוע מה יוזכר או לא יוזכר בערך, לפי מה שמוצדק בעיני הכותב במקום לפי מה שהאבלים זוכרים, היא שנובעת משיקולים פוליטיים. בברכה, גנדלף - 10:07, 13/09/19

עמדת צד ב' - לא לציין בערך תשעה באב את תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור]

בערך תשעה באב יש כותרת "צרות תשעה באב". בכותרת "אירועים מאוחרים" מצויינים אירועים "טרגיים" נוספים שהתרחשו בתשעה באב לאורך ההיסטוריה היהודית. ואז מתחילה מנייה של אירועים אלה. זה מתחיל בגירוש יהודי אנגליה שארע ב-1290, בהמשך מוזכר גם גירוש יהודי ספרד. האירועים הבאים המוזכרים התרחשו בתקופה קרובה יותר:מלחמת העולם הראשונה ובשואה מצויינת התחלת אקציה גדולה מגטו ורשה לטרבלינקה. עד כאן אוסף של אירועים קשים בתולדות העם היהודי.

האירוע הבא שמוזכר הוא תוכנית ההתנתקות, שהמועד לביצוע היה בחודש אוגוסט, סביב תשעה באב. בתוכנית ההתנתקות החליטה ממשלת ישראל הנבחרת בראשות ראש הממשלה שרון לפנות את הישובים היהודיים ברצועת עזה (גוש קטיף), צפון הרצועה וישובים בצפון השומרון. זה אירוע קשה ברמה האישית למפונים ולסביבתם הקרובה. גם ברמה הלאומית זה אירוע קשה, כשהמתנגדים לתוכנית רואים בה אירוע שלילי וטראומתי של פינוי חבל ארץ ויושביו. עם זאת כפי שיש מתנגדים לתוכנית יש רבים שתמכו בתוכנית ועדיין חושבים שהיא תוכנית נכונה ומוצדקת. כאמור, זה צעד קשה לדעת רבים, אבל הוא בוודאי שאינו טרגדיה בתולדות העם היהודי. הוא בוודאי לא משתווה לא לגירוש ספרד, לגירוש יהודי ספרד, ולא להתחלת האקציות לטרבלינקה. תוכנית ההתנתקות, "הגירוש" לדעת אחרים, היא צעד שהיו לו תומכים ומתנגדים, על פי השקפתם הפוליטית. ולכן אני קורא, שלא לכרוך את ההתנתקות שנעשתה על ידי ממשלה נבחרת בישראל, עם אירועים טרגיים בתולדות העם היהודי. אני קורא למחוק את "תוכנית ההתנתקות מן האירועים הטרגיים. Nirvadel - שיחה 08:09, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

עמדת צד ג' - לציין בערך תשעה באב את תוכנית ההתנתקות במקום ובנוסח ספציפי[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להציע הצעה שלישית, לשלב את המשפט הבא בסמיכות לפסקה בה מובאים דברי חז"ל המונים את האסונות שאירעו לעם ישראל בתשעה באב: "רבים ממתנגדי העקירה מגוש קטיף\תוכנית ההתנתקות רואים במאורע טראומתי זה המשך לרצף האסונות שאירעו סביב תשעה באב, שצוינו במשנה במסכת תענית כעילה לאבלות, כמו חטא המרגלים וחורבן ביתר. ישנן קהילות שאף אומרות קינות שנכתבו על חורבן גוש קטיף."
נימוק: בעיניי, ובעיני רבים, תוכנית ההתנתקות שגירשה בפועל אלפי אנשים נשים וטף מביתם, הייתה: 1. חורבן חבל-ארץ בארץ ישראל, כפי שאנו מציינים בתשעה באב את חורבן ביתר (מלבד חורבן בתי המקדש). 2. התנכרות לחבל מולדת, כפי שאנו מציינים בתשעה באב את חטא המרגלים, שעל פי המובא במשנה ארע בתשעה באב, והיה אף הוא התנכרות לארץ. 3. אסון לאומי שהמיט (וממיט) על מדינת ישראל איום טילים ארוך שנים שאילץ את צה"ל לצאת למספר פעולות צבאיות בעזה, ועדיין לא בא על פתרונו. 4. עוול מוסרי כלפי המתיישבים שם כחוק ובעידוד ממשלת ישראל, שעל סמך הונאה של אריאל שרון שהונה את בוחריו פעמיים: גם בהפרת הצהרתו 'דין נצרים כדין תל אביב', וגם בצפצוף על משאל המתפקדים, גורשו מביתם על לא עוול בכפם. ודווקא העובדה שהדבר נעשה על ידי ממשלת ישראל ולא שלטון גוי, מגדילה את חומרת העוון.
אין לי שום כוונה להיכנס לדיון פוליטי על הנושא. אני רק מציג את נקודת המבט של רבים הרואים בזה אסון לאומי שמצדיק התאבלות על הדבר בתשעה באב.
על אף כל האמור, אני לא חושב שאפשר לשים גירוש זה בשורה אחת עם גירוש יהודי ספרד או גירוש היהודים למחנות בשואה. אין כלל מה להשוות. לכן אני חושב שהנכון הוא להזכיר זאת בערך כיוון שאחרי הכל רבים רואים זאת כאסון, וגם מקוננים על כך בתשעה באב (נוסחו קינות ייעודיות לחורבן גוש קטיף). אבל האזכור צריך להיות במקום אחר, לא עם שורת הגירושים שעבר עם ישראל בתשעה באב. למשל אפשר להזכיר סביב אזכור עניין חטא המרגלים שעליו אנו מתאבלים בתשעה באב, וכדומה. יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 10:34, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

המשך הדיון[עריכת קוד מקור]

האם בבית הכנסת שלך אמרו השנה קינות על פינוי גוש קטיף? בכמה בתי כנסת הן נאמרות מידי שנה? Eladti - שיחה 10:44, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
יאיר דב, התחלת את דבריך במילים "בעיניי, ובעיני רבים". האם תוכל להמציא מקורות המעידים על אותם "רבים"? כמה הם "רבים"? 1,000 איש? 10,000? 100,000? 1,000,000? וחשוב לא פחות: האם אותם "רבים" הם ישראלים בלבד, או גם יהודים שאינם ישראלים? איזה אחוז מהווים אותם "רבים" בקרב כלל אזרחי ישראל? איזה אחוז מהווים אותם "רבים" בקרב כלל יהדות העולם? (אני שואל/מבקש ברצינות גמורה, לא במטרה להתווכח/להתנצח וכיוצ"ב). יוניון ג'ק - שיחה 11:21, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
יוניון, אתה שואל בעיני כמה אנשים לפחות אחד מהסעיפים שמניתי לעיל נכון? קודם כל, וודאי בעיני כל מי שהתנגד לעקירה מגוש קטיף בעת העקירה עצמה, שזה עצמו כבר יותר ממיליון איש בוודאות. נוסף על אלו יש את מי שתמך בה בזמנו, אך שינה את דעתו עם השנים מסיבות ביטחוניות או כי הכיר בעוול שנעשה (ושוב, אני לא נכנס לדון עניינית בשאלה אם נעשה עוול, אלא מתאר מציאות של אנשים ששינו את דעתם). וכן יש גם כאלו שהצטערו על מעשה העקירה וראו בזה עוול או סכנה ביטחונית, אך סברו שאין להתנגד לה כיוון שכך קבעה הממשלה. אתה רוצה שאזרוק השערה כמה אנשים כאלו יש כיום? לא רואה עניין להמר על מספרים. מה שבטוח, יש יותר ממיליון כאלו. לא כל המיליון הללו יאמרו קינות בתשעה באב, ואולי גם לא רובם, אבל הם כן רואים בעיתוי בו נפל מועד העקירה סמל להמשך המאורעות שארעו לעם ישראל בתשעה באב, גם אם זהו דבר מינורי לאין שיעור מגירוש ספרד או מהשואה. לכן אני חושב שלשים את העקירה באותה שורה עם הדברים האחרים - לא שייך כלל, אך כן נכון לאזכר זאת בערך לצד האסונות הקדומים שנזכרו במשנה כעילה לאבל, בנוסח בסגנון: "רבים ממתנגדי העקירה מגוש קטיף\תוכנית ההתנתקות רואים במאורע טראומתי זה המשך לרצף האסונות שאירעו סביב תשעה באב, שצוינו במשנה במסכת תענית כעילה לאבלות, כמו חטא המרגלים וחורבן ביתר. ישנן קהילות שאף אומרות קינות שנכתבו על חורבן גוש קטיף".
אני אישית לא מבין אלו שאומרים על כך קינות, כי אני חושב שמבלי להמעיט בחומרת העניין מזווית ההסתכלות שלי, עצם אמירת הקינות על כך יש בה כדי להשוות זאת לאסונות הלאומיים שעליהם חוברו הקינות המקוריות, ואין להשוואה זו מקום בעיניי. אך לעובדה שיש לא מעטים שאומרים קינות אלו, לא ניתן להתכחש. יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 11:54, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
אשאל שוב - בכמה בתי כנסת אמרו בשנת 2019 קינות על חורבן גוש קטיף? מה האחוז שלהם מכלל בתי הכנסת בארץ? Eladti - שיחה 11:59, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
אתה מצפה שאשכור סוקרים שיערכו סקר? מהיכן אתה מצפה שאדע בכמה בתי כנסת אומרים אותן? אתה יודע להגיד לי בכמה בתי כנסת בארץ קוראים את עלון השבת 'עולם קטן'? (בהנחה שלא) האם בגלל זה הוא לא עלון מוכר?
אם אתה רוצה לקבל התרשמות מהי מידת הפופולריות של קינות אלו (כלומר עד כמה תופעה זו מוכרת ונושא לשיח ולעיסוק ציבורי, או לחלופין עד כמה הן ג'וק של נישה קטנה וחסרת חשיבות) כתוב בגוגל 'קינות גוש קטיף' (ללא מרכאות) ותראה בעצמך. יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 12:45, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: יאיר דב, בפירוש ביקשתי מקורות, ולא השערות. אם אין מקורות, הרי שכל מה שכתבת ("יותר ממיליון איש בוודאות" אך לא רק) הוא בבחינת מחקר מקורי, ואין לו מקום בויקיפדיה. יוניון ג'ק - שיחה 12:47, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
בבקשה. ראה כאן וכאן וכאן. מספיק או שצריך עוד? יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 12:55, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
אתה רוצה גם מקורות לכך שחלק משמעותי מהעם התנגד לעקירה מגוש קטיף??? ראה בערך על תכנית ההתנתקות. יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 12:58, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
יאיר דב, תקרא שוב, בעיון, את כל השאלות ששאלתי בהודעתי הקודמת. בקישורים שסיפקת לא ניתן למצוא תשובה לאף לא אחת משאלות אלו. ולכן לא, זה לא מספיק. יוניון ג'ק - שיחה 12:59, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
יוניון, קראתי את כולן. אבל אני לא חושב שבשביל להכניס את הקינות הללו לערך אני צריך לספק נתונים מדויקים כמה אנשים אומרים אותן והאם הם רק ישראלים או גם יהודים בגולה. אם אני מראה שיש אתרים חדשותיים רבים שמסקרים את עניין אמירת הקינות הללו, ניתן להבין מכך שזה לא דבר שאומרים אותו שניים וחצי אנשים אלא ציבור קצת יותר משמעותי מכך, שמצדיק אזכור אמירת הקינות במשפט או שניים בערך.
מי קבע שצריך להוכיח שיש מעל X אנשים שאומרים אותן כדי לקבוע חשיבות. האם לכל נוהג שמוזכר בויקיפדיה יש תיעוד מ'מקורות איכותיים' כמה אנשים בדיוק נוהגים בו? לא נראה לי. העיקר זה להוכיח שיש לזה סיקור ציבורי, ואת זה הוכחתי בהחלט. יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 13:07, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
אף אחד לא ערער על העובדה שקיים סיקור תקשורתי לתופעה זו. מה שעדיין לא ברור הוא היקף התופעה, ולא רק בקרב האוכלוסייה הדתית-לאומית בישראל. יוניון ג'ק - שיחה 13:38, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
ושוב אני שואל, מי אמר שצריך להביא ראיות המכמתות את היקף התופעה? ברור שבאופן טבעי מי שיגיד את הקינות יהיו ברובם הגדול מהציבור הדתי לאומי, הן משום שתושבי גוש קטיף השתייכו ברובם המוחלט לאוכלוסייה זו וחוו את הטראומה באופן יותר כואב וישיר, והן כי בציבור החילוני או אפילו המסורתי אינני יודע כמה אומרים קינות בתשעה באב.
כאמור, מה שמצביע על הצדקה או אי הצדקה לאזכור בוקיפדיה הוא לא מספרים אלא חשיבות אנציקלופדית שמשתקפת בפרסום ועניין ציבורי (בפרט כשמדובר על משפט מתוך ערך שלם), וזה ללא ספק קיים במקרה שלנו. אגב, בערך 'קינות תשעה באב' ובערך על גוש קטיף מופיע עניין זה של אמירת הקינות על חורבן גוש קטיף. יאיר דבשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 13:50, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
זה לא תנאי הכרחי, אבל במידה והתופעה רחבה דיה - הרי שזה תנאי מספיק. יוניון ג'ק - שיחה 16:52, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
וגם כשהתופעה זוכה לסיקור נרחב ברשת זה מצדיק אזכור של שתי שורות. אם אתה לא משוכנע בזה, בדיוק בשביל זה נועדה ההצבעה. יאיר דבשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ט • 21:25, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
הסיקור הוא לא העיקר. העיקר זה התופעה. והביסוס של קיומה וגודלה באמצעות מקורות. יוניון ג'ק - שיחה 02:57, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
הסיקור הוא אינדיקציה להיקף תופעה. לא זכור לי שבמקרים רבים אחרים, ואף זוטרים מתופעה זו, נדרש מקור המכמת את היקף התופעה כדי להצדיק אזכורה, בטח לא כשמדובר על אזכור קצר שכבר יש לו מקבילות בערכים נוספים. ובכל אופן, הקהילה תחליט בהצבעה אם בעיניה זה ראוי לאזכור או לא. לשם כך מתקיימת ההצבעה. יאיר דבשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ט • 11:19, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
ויקיפדיה העברית אינה כפופה לסטנדרטים הקיצוניים של יוניון ג'ק ולא עומדת בהם, ולכן גם אין צורך לשכנע אותו במקרה הספציפי. נרו יאירשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ט • 17:05, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
אתה טועה ומטעה. הדרישה שערכים יכתבו על סמך מקורות היא לא שלי, אלא של ויקיפדיה. יוניון ג'ק - שיחה 17:14, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
גם אני בעד מקורות כמובן. לא זה הנושא. נרו יאירשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ט • 18:12, 13 בספטמבר 2019 (IDT)

הצבעה[עריכת קוד מקור]

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

שיטת ההצבעה[עריכת קוד מקור]

עליכם לדרג את כל האפשרויות העומדות להצבעה. אפשרויות שתתעלמו מהן ייחשבו לאחרונות בתור. הדירוג יכול להיות חלקי, ואסור לו לכלול סתירות פנימיות.

את ההעדפות אפשר לנסח באופן מילולי, למשל "אפשרות א', ואם לא אז ב' או ג', ואם לא אז ד'". אפשר גם להשתמש בקיצורים המקובלים:

  • ד – העדפת אפשרות ד' על פני כל אפשרות אחרת.
  • בגא - העדפת אפשרות ב', ואם לא אז ג' ואם לא אז א' ואם לא אז כל אפשרות אחרת.
  • ב(גא) - העדפת אפשרות ב' כאפשרות ראשונה ולאחר מכן א' או ג' ללא העדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
  • גד(אב) – העדפת האפשרויות ג' ו-ד' על פני אפשרויות א' ו-ב', כשאפשרות ג' עדיפה על פני ד' ולאחריהן א' ו-ב' ללא ההעדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
  • (דה)(אבג) – העדפת אפשרויות ד' או ה' (ללא העדפה ביניהן) על פני אפשרויות א', ב' או ג' (ללא העדפה ביניהן) ואותן על פני כל אפשרות אחרת.

הקולות ישוקללו לפי שיטת שולצה למציאת זוכה יחיד.

אפשרויות ההצבעה[עריכת קוד מקור]

ההצבעה[עריכת קוד מקור]

  1. ב (גא) • חיים 7שיחה • 11:05, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  2. גאב יאיר דבשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ט • 11:39, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  3. ב אמירושיחה 11:40, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  4. ב חמויישֶה - שיחה 13:36, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  5. א בברכה, גנדלף - 14:26, 16/09/19
  6. בגא. יוניון ג'ק - שיחה 19:57, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  7. בגא. Dovno - שיחה 20:15, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  8. בגא. Politheory1983 - שיחה 22:02, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  9. ב(אג) Euro know - שיחה 22:14, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  10. ב דוריאןDGW – Talk 22:22, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  11. ב גילגמש שיחה 22:31, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
  12. גא David7031 (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
  13. גא. נחשוןשיחה • י"ז באלול ה'תשע"ט • 00:09, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  14. אגב --Joalbertine - שיחה 00:57, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  15. ב דקל ער - שיחה 03:32, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  16. גא Eladkarmel - שיחה 05:39, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  17. בג בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 06:40, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  18. גאב אסף השני - שיחה 08:42, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  19. (בג). איש השום (Theshumai) - שיחה 17:10, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  20. גבא. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 19:14, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  21. ב Carpatianlynx - שיחה 22:00, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  22. א. בברכה, גיברס - שיחה 08:19, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
  23. ב Eladti - שיחה 10:43, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
  24. אגב. איש גלילישיחה • י"ח באלול ה'תשע"ט • 13:24, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
  25. אגב הא בהא טליה - שיחה 12:23, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
  26. בג Dindia - שיחה 13:28, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
  27. אגAmos1947 - שיחה 14:36, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
  28. ב. emanשיחה 20:42, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
  29. אגב. ללא קשר לדעה אישית, המציאות היא שלרוב כאשר עורכים רשימות אירועים מסוג זה, כוללים בהן את ההתנתקות. עלינו לשקף את המצב הקיים בתחום. בן עדריאלשיחה • כ' באלול ה'תשע"ט 11:53, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
  30. (אג).--שלום1234321אפצישיחה • כ' באלול ה'תשע"ט 16:13, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
  31. אג מי-נהר - שיחה 00:12, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
  32. גאב. Mbkv717שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ט • 20:11, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
  33. ב Nirvadel - שיחה 22:00, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
  34. אג בתוספת הבהרה שההתנתקות נמנית ברשימה על ידי מי שרואים בה אסון לאומי כבד (ושלא ישתמע שזו עמדה שיש עליה הסכמה כללית). Ronam20 - שיחה 23:26, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
  35. ב שושושושון - שיחה 12:21, 22 בספטמבר 2019 (IDT)

תוצאות[עריכת קוד מקור]

יפורסמו בהמשך.