ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אוגוסט 2026
| אוגוסט | ||
|---|---|---|
| 1 באוגוסט 2026 |
ווטסון והכריש, ציור מאת ג'ון סינגלטון קופלי, מתאר את חילוצו של הנער ברוק ווטסון לאחר שהותקף בידי כריש בנמל הוואנה בשנת 1749. לימים היה לחבר הפרלמנט הבריטי וללורד ראש העיר של לונדון. הציור נמצא בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די. סי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 באוגוסט 2026 |
השחקן והמנחה אדם פירסון בפסטיבל הסרטים הבין־לאומי בברלין. פירסון מתמודד עם נוירופיברומטוזיס והוא מעורב בתוכניות הסברה למניעת בריונות הקשורה להבדלים במראה החיצוני. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 באוגוסט 2026 |
האלים ההינדואים שיווה ופרוואטי יושבים יחד בלילה, בין גן נוי לנהר הגנגס ובו פרחי לוטוס. שיווה הכחול עטור שרשרת גולגולות, ובשערו נחש נגה מרובת ראשים. ציור זה צויר על נייר בראג'סטאן בתחילת המאה ה־19. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 באוגוסט 2026 |
לוח עץ צבוע בג'סו ממצרים העתיקה, המאה ה־20 או ה־19 לפנה"ס, ועליו תרגיל כתיבה בכתב הייראטי. לוחות כאלה אפשרו שימוש חוזר, באמצעות צביעה מחדש של הלוח בג'סו לאחר סיום כל תרגיל. על הלוח שבתמונה, התלמיד תרגל כתיבת מכתב, והמורה תיקן את טעויותיו בדיו אדומה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 באוגוסט 2026 |
הסירות העוגנות הוא ציור שמן מאת וינסנט ואן גוך, המתאר פועלים הפורקים דוברות חול על גדת הנהר רון בארל. מעבר לתיאור חיי היום־יום, היצירה מעניקה לעבודת הכפיים משמעות סמלית באמצעות השימוש בצבע ובהשראת סיפורים מקראיים. השפעתו של אז'ן דלקרואה ניכרת בקומפוזיציה ובשימוש הסמלי בצבע, המבשרים את יצירותיו המאוחרות של ואן גוך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 באוגוסט 2026 |
ארנבת צעירה הוא ציור בצבעי מים מאת אלברכט דירר, הנחשב לאחת מיצירות המופת של רישומי הטבע בתקופת הרנסאנס. ביצירה תיאר דירר ארנבת שדה בדיוק יוצא דופן, תוך הקפדה רבה על מרקם הפרווה, האור והצל והבעתה העירנית. הציור שמור במוזיאון אלברטינה בווינה, ומוצג לעיתים נדירות בלבד בשל רגישותו לאור. יצירה זו הייתה לאחד הדימויים המזוהים ביותר עם אמנותו של דירר והשפיעה רבות על התפתחות ציור בעלי החיים באמנות האירופית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 באוגוסט 2026 |
צילום אוויר של אפל פארק, מטה חברת אפל, הממוקם בקופרטינו, קליפורניה, ארצות הברית. הפארק נפתח לעובדים באפריל 2017 ובנייתו הושלמה בתחילת 2018. בבניין, בן ארבע קומות, בצורת טבעת ענקית, מועסקים יותר מ־12,000 עובדים, ובהם למעלה מ־2,000 עובדי מחקר ופיתוח. רוב שטח הפארק נטוע בעצים מקומיים העמידים לאקלים החם של קופרטינו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 באוגוסט 2026 |
צלמית קרמיקה זאת נוצרה באזור קמפצ'ה במאות ה־7–8 לספירה ומשתייכת לתרבות המאיה. היא מציגה את אל התירס בדמות צעיר המגיח מִקלח תירס, מעוטר בכיסוי ראש, שרשרת ועגילים. צלמיות אלים המגיחים מצמחים היו נפוצים באזור קמפצ'ה; התירס היה מקור המזון העיקרי של בני המאיה, וזכה למעמד גם במיתולוגיה של המאיה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 באוגוסט 2026 |
צלמיות עמוד יהודאיות הן צלמיות נשיות שהיו נפוצות בממלכת יהודה בתקופת בית ראשון. הצלמיות עשויות חרס, ונמצאו בעשרות אתרים בהקשרים ארכאולוגיים מגוונים, כגון בתים פרטיים, מבנים ציבוריים ובורות מים. השימוש הדתי המקורי שלהן שנוי במחלוקת בין החוקרים. אחת הדעות הרווחות היא שהצלמיות קשורות לאלה אשרה, שפולחנה היה נפוץ בימי בית ראשון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 באוגוסט 2026 |
האולם המרכזי בספריית הדוכסית אנה אמליה, הבנוי בסגנון רוקוקו, ובמרכזו דיוקן של קרל אוגוסט. ספריית הדוכסית אנה אמליה היא ספרייה בוויימאר, גרמניה, המאחסנת אוסף נרחב של ספרות גרמנית ומסמכים היסטוריים שמהווה חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו "ויימאר הקלאסית". המבנה המרכזי בחלל הספרייה נבנה בין 1562 ל-1565, וב-1761 החליטה אנה אמליה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל, שהמבנה ישמש כספרייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 באוגוסט 2026 |
עץ טיליה בעונת הסתיו בניו זילנד. טיליה, או בעברית תִּרְזָה, היא סוג של עצי־יער נשירים. בסוג זה יש כ-30 מינים הנפוצים באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני - באסיה, באירופה ובמזרח אמריקה הצפונית. עצים אלו מגיעים בממוצע לגובה של 20–40 מטר וקוטר גזעם עד ל-3 מטר ויותר. עצי הטיליה חיים מאות שנים וידועים גם מקרים של עצים שגילם מעל 1,000 שנה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 באוגוסט 2026 |
האישה עם בעלי החיים הוא ציור מאת האמן הצרפתי אלבר גלז, שהושלם בשנת 1914. היצירה מתארת את מאדאם רמון דושאן־וִיוֹן יושבת בביתה לצד כלב ושני חתולים, ומשלבת מאפיינים של קוביזם ופוטוריזם, ובהם הצגת הדמות מכמה נקודות מבט בו־זמנית והדגשת תחושת התנועה. הציור מוצג כיום באוסף פגי גוגנהיים בוונציה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 באוגוסט 2026 |
טיול לאורך חוף הים הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הספרדי חואקין סורויה, שנוצר בשנת 1909. היצירה מתארת את רעייתו של האמן, קלוטילדה, ואת בתם מריה, הצועדות לאורך חוף הים בוולנסיה באור אחר צהריים קיצי. הציור נודע במיוחד בתיאור האור הים־תיכוני ובמשיחות המכחול החופשיות שלו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 באוגוסט 2026 |
בהדפס זה מאת סוזוקי הארונובו, בסגנון אוקיו־אה ובטכניקת נישיקי־אה, נראים בני זוג לבושי קימונו מהלכים בשלג. השניים אוחזים יחדיו במטרייה, כסמל לאהבתם המשותפת. דבר חריג בציור הוא ששני בני הזוג מוצגים כשווים, לאור אפליית הנשים ביפן באותה עת. קיימים בציור רמזים תרבותיים שהשניים הולכים אל מותם, וייתכן שמדובר באלגוריה של החורף כמוות והאביב, שבא בעקבותיו, הוא לידה מחדש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 באוגוסט 2026 |
אחת מתרומותיהם של פייסיסטראטוס טיראן אתונה ובניו לעירם הייתה מערכת מים ומזרקות ציבוריים. בעקבות כך, בסוף המאה ה־6 לפנה"ס, מוטיב הנשים המתאספות סביב מזרקה ציבורית הפכו נפוצים בקדרות האתונאית, כפי שניתן לראות על כד המים שבתמונה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 באוגוסט 2026 |
פסלו של מיכלאנג'לו, דוד, כפי שמוצג באקדמיה לאמנות של פירנצה. הפסל מציג את דמותו של דוד, היוצא לקראת גוליית ובידו קלע. הפסל נוצר בפירנצה ונחשב אחד מן הפסלים הידועים ביותר מתקופת הרנסאנס ואחת מיצירות האמנות הידועות ביותר בתרבות המערב. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 באוגוסט 2026 |
מרכז העיר היידלברג שבגרמניה, בתמונה מהגדה הנגדית של נהר נקאר החוצה אותה. שלושה מהאתרים המפורסמים בעיר נראים בה – כנסיית רוח הקודש, מימין; הגשר הישן, בחזית התמונה; ומעליו על צלע ההר – טירת היידלברג. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 באוגוסט 2026 |
דיוקנו של המדינאי, המדען, הסופר, הממציא, הפובליציסט והמו"ל בנג'מין פרנקלין משנת 1778. לפרנקלין השפעה רחבה על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, וכן על המדע של המאה ה-18. נמנה עם החותמים על הכרזת העצמאות של ארצות הברית והיה המנהל הכללי הראשון של דואר ארצות הברית, מושל פנסילבניה השישי ושגריר ארצות הברית לממלכת צרפת ולשוודיה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 באוגוסט 2026 |
לָבוֹ הוא אזור גידול גפנים היסטורי המשתרע לאורך חופו הצפוני של אגם ז'נבה בקנטון וו בדרום-מערב שווייץ. הגפנים ערוכים על יותר מ-10,000 טראסות תלולות הנמתחות לאורך של כ-30 ק"מ ואשר נשענות על קירות אבן באורך של יותר מ-400 ק"מ. בשנת 2007 הוכרז לבו כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 באוגוסט 2026 |
הופעה בתיאטרון סיני, המבצעת המחזה של "רומן שלוש הממלכות". הרומן, שנכתב לואו גואן־ג'ונג במאה ה־14, נמנה בין ארבעת הרומנים הקלאסיים הסיניים. ברומן מתוארות שלוש הממלכות שהתקיימו בסין במאה ה־3 והמאבקים ביניהן ובתוכן. ארבעת המפקדים המצולמים בהמחזה זו עוטים לבוש ומסכות בהתאם למסורת התיאטרלית הסינית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 באוגוסט 2026 |
פקסימיליה של ציור מצרי שנמצא בקבר בתבאי (נֹא אמון) מימי השושלת ה־18. בציור נראים מגישי מִנחה: מימין, מינואי מכפתור (כרתים) מגיש ראש שור; משמאל, כנעני, המתואר כנסיך תוניפ, מגיש ילד. בחצר המלוכה המצרית גודלו לעתים ילדי נסיכים זרים לשם חיזוק היחסים הדיפלומטיים; ייתכן שהילד המוגש כמנחה על־ידי הנסיך מיועד למטרה זאת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 באוגוסט 2026 |
ונוס מול המראה, ציור שמן מאת הצייר הפלמי פטר פאול רובנס, מהמאה ה-17. היצירה מציגה את ונוס מול מראה שבידי קופידון, ומשלבת תיאור חושני של האלה עם עיסוק בכוחה של אמנות הציור להתחרות במציאות. הציור מוצג כיום בתצוגת הקבע בארמון הגן של אוספי נסיכי ליכטנשטיין. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 באוגוסט 2026 |
דיוקן עצמי של הצייר ההולנדי יליד גרמניה הנדריק חולציוס. חולציוס מזוהה עם המנייריזם הצפוני ונחשב לגדול יוצרי התחריטים ההולנדים של תקופת הבארוק המוקדם. חולציוס הוכשר אצל דירק וולקרטסון קורנהרט, ופיתח סגנון רישום ייחודי בעקבות פציעה בידו בילדותו. הדיוקן בוצע בגיר, בעט, בדיו אפורה ובצבעי מים, ונמצא כיום באוסף מוזיאון אלברטינה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 באוגוסט 2026 |
הר ראשמור הוא הר השוכן בדרום מערב מדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית. ההר ידוע בזכות האנדרטה שחצב בו הפסל גאטסון בורגלם, אשר מציגה את פניהם של ארבעה מנשיאי ארצות הברית (מימין לשמאל: אברהם לינקולן, תאודור רוזוולט, תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון). ההר הוכרז על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית כאנדרטה לאומית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 באוגוסט 2026 |
ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת. במשך מאות שנים היו הסמוראים בני האצולה הלוחמת ביפן. הקשת הארוכה שבה חמוש הסמוראי נקראת יוּמי, והיא משמשת לקיוּדוֹ, אמנות לחימה יפנית של קליעה בחץ וקשת. הציור נוצר בתקופת מייג'י, תקופת שלטונו של הקיסר מוצוהיטו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 באוגוסט 2026 |
מרכבה אטרוסקית מהמאה ה־6 לפנה"ס, שנמצאה בקבר באומבריה. באטרוריה (ארץ האטרוסקים) ובסביבותיה נמצאו מרכבת רבות שנקברו עם בעליהם, כולן נועדו למצעדים ולא ללחימה. לוחות הברונזה במרכבה זאת מציגות תמונות מחייו של אכילס, גיבור מלחמת טרויה, דבר המשקף השפעה יוונית; הסגנון האטרוסקי מתבטא בריבוי הפגסוסים והעופות הדורסים בתבליטים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 באוגוסט 2026 |
הגשר התלוי של קניון לין הוא גשר להולכי רגל הממוקם בפארק קניון לין אשר במחוז צפון ונקובר, קולומביה הבריטית, קנדה. גובהו 50 מטרים מקרקעית הקניון. הגשר נבנה כמיזם פרטי בשנת 1912. בעבר חויבו המבקרים בתשלום אגרה של עשרה סנטים על מנת לחצות את הגשר. בהמשך נפתחה הגישה לכול ללא עלות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 באוגוסט 2026 |
צא לשלום הוא ציור שמן משנת 1900 מאת הצייר הבריטי אדמונד בלייר לייטון. ביצירה מתואר אביר צעיר הנפרד מאהובתו לפני יציאתו לדרך, ככל הנראה למלחמה. העלמה קושרת צעיף לזרועו כאות לאהבה, לנאמנות ולתקווה לשובו בשלום. הציור משלב רומנטיקה ימי־ביניימית עם סמלים של פרידה, סכנה והקרבה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 באוגוסט 2026 |
המצוק באוואל, אטרטה הוא ציור שמן משנת 1885 מאת הצייר הצרפתי קלוד מונה. היצירה מתארת את המצוק והקשת הטבעית המפורסמת של אטרטה שבחופי נורמנדי, באמצעות משיכות מכחול חופשיות וצבעוניות חיה. הציור מבטא את התעניינותו של מונה בהשפעות המשתנות של אור, אוויר ומים על הנוף, וכיום הוא מוצג במוזיאון ישראל בירושלים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 באוגוסט 2026 |
קישוט שנהב זה, כ־15×11 ס"מ גודלו, נוצר במאות ה־17–19 ועיטר את הבגדים הטקסיים של מלך אוֹוּוֹ, שליט מהיורובה. קישוטי הבגדים הטקסיים של מלכי אוֹוּוֹ ומפקדיה הבכירים עוטרו בקישוטים בצורת ראשי אדם, תנינים, נמרים ואֵילים (כמו הקישוט שבתמונה); חיות אלה נבחרו בשל דימוין כחזקות ואכזריות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 באוגוסט 2026 |
מטוס קרב חמקן F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי. F-35I הוא הגרסה הישראלית למטוס לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II וכולל שינויים והתאמות שפותחו במיוחד לישראל וחלקן הגדול פותח על ידי התעשיות הביטחוניות של ישראל. בתמונה זו הוא מוצג בתצורת תקיפה בה הוא נושא 4 חימושים כבדים (פצצות ברד כבד) על כנות מתחת לכנפיו. יכולת זו פותחה על ידי מרכז ניסויי טיסה של חיל האוויר הישראלי ורשמה טבילת אש מבצעית במלחמת חרבות ברזל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||






























