ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אוקטובר 2025
| אוקטובר | ||
|---|---|---|
| 1 באוקטובר 2025 |
אפרים חמיאל, קצין דת במילואים בחטיבה 274, חטיבת הטירנים הראשונה של צה"ל, שהיה אחראי על פינוי גופות חללי החטיבה וגופות החללים המצרים מתחנת האיסוף הגדודית (תאג"ד) הקדמית למפקדת החטיבה באזור מחנה טסה ומשם למתקן איסוף החללים ברפידים במהלך מלחמת יום הכיפורים. בתמונה, שצולמה על ידי צלם עיתון "במחנה" אבי שמחוני ללא ידיעתו של חמיאל, מתועד חמיאל כשהוא מתפלל תפילת שחרית בסיני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 באוקטובר 2025 |
רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים, מה שזכה לכינוי "חג האופניים".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 באוקטובר 2025 |
התמונה הראשונה בהיסטוריה האנושית של חור שחור – גרם שמיים בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. החור השחור עצמו נמצא במרכז הגלקסיה האליפטית הענקית M87 מצביר הבתולה שבקבוצת בתולה. התמונה צולמה באמצעות גלי מיקרו בתדר של כ־2 טרה־הרץ ב-2017 ועובדה ופורסמה באפריל 2019. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 באוקטובר 2025 |
ראני קי ואו היא באר גדולה בגוג'ראט שבמערב הודו שהוכרזה כאתר מורשת עולמית. הבאר נחפרה במאה ה־11 על ידי מלכת הממלכה המקומית לזכר בעלה, המלך המנוח, ומשמעות השם היא "באר המדרגות של המלכה". קירות הבאר ועמודיה מעוטרים במאות פסלים ותבליטים העוסקים בתכנים דתיים, מיתולוגיים וחילוניים. בתמונה, כמה פסלי אלוהויות על קיר הבאר: במרכז מופיע פרשוראמה, אווטאר של האל וישנו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 באוקטובר 2025 |
הלבלר היושב הוא פסל מצרי עתיק שהתגלה בקבר בסקארה. הלבלר לבוש חצאית לבנה, ועליה מחזיק פפירוס. הוא עשוי ברובו אבן גיר צבועה בצבעים שונים, אך עיניו עשויות אבני מינרלים ופטמותיו עשויות עץ. הפסל מהווה דוגמה לסוגת פסלי לבלרים יושבים שהייתה מקובלת באמנות מצרים העתיקה. הפסל מתוארך לתקופת השושלת הרביעית, וסגנונו ריאליסטי ונטורליסטי בצורה יוצאת דופן בהשוואה לפסלים אחרים מאותה תקופה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 באוקטובר 2025 |
עץ ערבה. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמצווה ליטול בחג הסוכות. חכמי ישראל לקחו את ארבעת המינים כמשל לארבע קבוצות בתוך העם. הערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 באוקטובר 2025 |
מרבדים אדומים של כלניות פורחים בפברואר ביער שוקדה בנגב המערבי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 באוקטובר 2025 |
לנטנה ססגונית – שיח ירוק עד שמוצאו במרכז ודרום אמריקה הטרופית. לארץ הובא כצמח נוי, כנראה באמצע המאה ה-20, אך הוא התפשט ונמצא כיום ברשימות הצמחים הפולשניים של המשרד להגנת הסביבה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 באוקטובר 2025 |
פרח פיג'ואה. הפיג'ואה היא שיח ממשפחת ההדסיים הנפוץ הן כשיח נוי והן כשיח לפירות מאכל. מקורו כנראה בברזיל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 באוקטובר 2025 |
חלקת צבעונים רחבי עלים בפריחה בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם. צבעוני רחב עלים הוא צמח נוי תרבותי ממשפחת השושניים. זהו גאופיט בעל בצל שמקורו באסיה. בזכות צבעיהם היפים טופחו זנים רבים של צבעוני, והם נפוצים ברחבי העולם הן בגינון והן למטרות קטיף. במיוחד מפורסמים שדות הצבעונים רחבי הידיים בהולנד. בישראל שותלים את הצבעוני בחורף, הוא גדל לגובה כ-50 ס"מ ופורח באביב במגוון צבעים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 באוקטובר 2025 |
צבעוני ההרים הוא מין של צבעוני הגדל בר בארץ ישראל. צבעוני ההרים בולט בפרחיו האדומים והגדולים, שבבסיס העטיף החיצוני כתם צהוב ובבסיס החלק הפנימי של הפרח מעין מגן דוד שחור המוקף בהילה צהובה ובו האבקנים. צבעוני ההרים נפוץ במרכז וצפון הארץ ופורח מאמצע פברואר ועד סוף אפריל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 באוקטובר 2025 |
רקפת מצויה בסטף. הרקפת היא צמח רב שנתי בעל פקעת גדולה, עגולה ושטוחה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 באוקטובר 2025 |
הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי בירושלים. הושענא רבה (בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי של סוכות והיום השישי של חול המועד, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה נהוג לומר "פיוטי הושענות" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות, וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 באוקטובר 2025 |
כתר ארם צובא נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בגלל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. משערים כי הכתר נכתב סביב שנת 920. רוב דפיו שרדו עד ימינו, והוא מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 באוקטובר 2025 |
"חומת שלמה" הוא ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום המתאר את הכותל המערבי באווירה שקטה וממוקדת. קבוצת מתפללים יהודים ניצבת מול האבנים הקדושות, כשהאמן מדגיש אור, צל ופרטים מדויקים. הציור משקף מבט חיצוני רגשי אל רגע של קדושה בירושלים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 באוקטובר 2025 |
חטיפת משפחת ביבס לרצועת עזה התרחשה ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח בניר עוז. מחבלים פלסטינים מתנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית חטפו מביתם את האב ירדן ואת האם שירי עם ילדיהם אריאל (בן 4 ביום החטיפה) וכפיר (בן 9 חודשים ביום החטיפה). כפיר הוא החטוף הצעיר ביותר שנחטף בידי חמאס. ציור של אורי אינקס מבוסס על סרטון שצולם על ידי החמאס.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 באוקטובר 2025 |
"שניהם חברים במועדון הזה" הוא ציור מאת ג'ורג' בלווז המתאר עימות פיזי טעון בזירת איגרוף ואמירה נוקבת על החברה. מתאגרף שחור מכה בלבן, ברגע שמעמת את אידיאל השוויון עם מציאות של הפרדה גזעית. ברקע הציור עומדת ההצלחה מעוררת המחלוקת של ג'ק ג'ונסון והטלטלה החברתית בעקבותיה. זירת האיגרוף הופכת לסמל של מאבק בין גזעים בעידן של אפליה חוקית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 באוקטובר 2025 |
רזא שאה פהלווי בעת הכתרתו לשאה הראשון של איראן. פהלווי היה קצין בכיר שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית ב־1925 וייסד שושלת מלוכה על שמו. הוא קידם מודרניזציה ותיעוש וקירב את איראן למערב, חיזק את הלאומיות האיראנית, נאבק בהשפעת גורמים זרים, החליש את הדת בציבור והפריד את הדת מהמדינה. הוא שלט באיראן עד שאולץ להתפטר ב־1941 בלחץ בריטניה וברית המועצות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 באוקטובר 2025 |
רפסודת המדוזה היא ציור שמן מאת הצייר הצרפתי תאודור ז'ריקו, שהוצג לראשונה בשנת 1819, ומוצג כיום במוזיאון הלובר. הציור, שהוא אחד הסמלים של ההתנועה הרומנטית הצרפתית, מציג את ניצולי הפריגטה הצרפתית לה מדוז (המדוזה) שעלתה על שרטון מול חוף ארגן במאוריטניה בשנת 1816. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 באוקטובר 2025 |
הפצצת דרזדן הייתה הפצצה אסטרטגית בת שלושה ימים שביצעו ארצות הברית ובריטניה נגד גרמניה הנאצית בעיר דרזדן בשלהי מלחמת העולם השנייה. בהפצצה נהרגו כ־25,000 בני אדם. בין עשרות אלפי המבנים שהופצצו, נפגעה גם כנסיית פראואנקירכה. חורבות הכנסייה נותרו כפי שהן כ"אנדרטה נגד המלחמה" עד 1994, שבה החלו בבנייתה מחדש. בתמונה, פסלו השבור מרטין לותר ומאחוריו חורבות הכנסייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 באוקטובר 2025 |
אוגוסטוס קיסר היה ראשון קיסרי רומא ויורשו של יוליוס קיסר. בתמונה, פסל ברונזה של אוגוסטוס רוכב על סוס (שלא שרד), שנמצא בים האיגאי. אוגוסטוס לובש טוניקה. ניצב חרבו נראה תחת ידו השמאלית, שבה החזיק את מושכות הסוס. עיטורי טבעתו מסמלים את משרת הפונטיפקס מקסימוס שקיבל בשנת 12 לפנה"ס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 באוקטובר 2025 |
תעודת חברות בארגון "בני ברית" משנת 1876. סביב התעודה מופיעים איורים סמליים של דמויות מקראיות – משה, אברהם ויצחק, מנורה, בית יתומים וסצנות מחיי המשפחה. בני ברית, שהוקם ב־1843 בניו יורק בידי מהגרים יהודים מגרמניה, נחשב לארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר בארצות הברית, והפך לימים לארגון בין־לאומי הפועל למען העם היהודי ולמאבק באנטישמיות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 באוקטובר 2025 |
דיוקן של גבר צעיר הוא ציור שמן מאת רפאל, שצויר סביב 1513–1514. הוא מתאר גבר צעיר במבט ישיר ולבוש מהודר, בסגנון המעודן של הרנסאנס, ולעיתים נחשב לדיוקן עצמי של האמן. במלחמת העולם השנייה נבזז הציור מפולין על ידי הנאצים, ומאז נחשב ליצירה האבודה החשובה ביותר מהתקופה. מסגרתו הריקה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי בקרקוב, כאזכור מוחשי לאובדן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 באוקטובר 2025 |
גרם המדרגות של הבאוהאוס הוא ציור שמן משנת 1932 מאת אוסקר שלמר, שנוצר כמחאה על סגירת הבאוהאוס בדסאו בידי השלטון הנאצי. בציור נראות דמויות מסוגננות המטפסות במעלה מדרגות, כביטוי לתקווה, תנועה קדימה וחזון מודרניסטי. היצירה מבטאת את רוח הבאוהאוס ואת עיסוקו של שלמר במחול ובמרחב, ונחשבת לשיא אמנותי בתקופת שקיעת בית הספר. כיום שמור הציור באוסף המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 באוקטובר 2025 |
שדרות רוטשילד בשנות ה-40 של המאה ה-20. שדרה ידועה מבין השדרות בתל אביב; לה תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של תל אביב, ולאורכה אתרים ומבנים חשובים. השדרה הייתה ועודנה מרכז תרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 באוקטובר 2025 |
המורסי הם קבוצה אתנית החיה בדרום מערב אתיופיה, ועוסקת בעיקר בחקלאות, רעיית צאן, גידול בקר ותיירות. בנות הקבוצה נוהגות לְנקב את שפתן התחתונה בנעוריהן ולהכניס לַנקב בתחילה מקל עץ, ולאחר שהנקב מתרחב, צלחות חרס, ובכך לבצע שינוי גוף. בעבר, גודל הצלחת סימל את מעמדה של האישה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 באוקטובר 2025 |
הבתולה הוא ציור שמן על בד משנת 1913 של האמן האוסטרי גוסטב קלימט. הציור מתאר שש נשים צעירות השזורות בהרכב מעגלי. הדמויות עטויות שמלות צבעוניות ומעוטרות, וגופן מתמזג זו בזו בצורה הרמונית אך בלתי אפשרית מבחינה אנטומית. הציור מייצג את שלבי החיים הנשיים, מתמימות ועד התעוררות מינית ותשוקה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 באוקטובר 2025 |
הציור בית הקברות היהודי של יאקוב ואן רויסדאל מתאר נוף פסטורלי החושף מבעד למצבות ישנות, עצים מתים ושמים סוערים – מסר אלגורי על שבריריות החיים ותקוות ההתחדשות. הצייר התבסס על בית העלמין "בית חיים" שבהולנד, אך שילב אלמנטים דמיוניים להעצמת הדרמה הרגשית והסמלית. המצבות בציור מייצגות אישים בולטים ביהדות אמסטרדם במאה ה-17, בהם אליהו מונטאלטו ויצחק עוזיאל. הציור נחשב ליצירה מוסרית ואלגורית מובהקת, ומדגים את שילוב האמנותי של טבע, היסטוריה ודת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 באוקטובר 2025 |
קונגרס ברלין היה כינוס של ראשי כמה ממנהיגי אירופה ב־1878, שנועד לשנות את התנאים הטריטוריאליים שנקבעו בחוזה סן סטפנו. החוזה העניק יתרון לרוסיה בבלקן, ובעקבות כך הציבה הציבה בריטניה כוחות בקרבת קונסטנטינופול. כדי להימנע ממלחמה התבקש אוטו פון ביסמרק לתווך במציאת פתרון שיחזיר חלק מהכוח העות'מאני כדי שיהווה משקל נגד לכוחה של רוסיה. בציור "קונגרס ברלין, 1878", מאת אנטון פון ורנר, מוצגים נציגי המעצמות בקונגרס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 באוקטובר 2025 |
קיודו היא אמנות לחימה יפנית של קליעה בחץ וקשת. הקליעה נעשית בקשת יפנית ארוכה הנקראת יומי. הקַּשָּׁת עוטה כפפת עור על יד ימינו. בתמונה, איור משנת 1878 של סמוראי מתאמן בקיודו, מול מטרות מסוגים שונים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 באוקטובר 2025 |
שריון לוחות גותי הוא סוג של שריון לוחות משלהי ימי הביניים שהיה נפוץ בקיסרות הרומית הקדושה בעיקר במאה ה-15. השריון סיפק הגנה מעולה ללוחם שעטה אותו, מבלי לפגוע בניידות, ואפשר לו להילחם נגד מספר יריבים בו-זמנית. בנוסף להגנה, השריון תאם גם לאופנה של תקופה זו וחיקה בחלק ממאפייניו לבוש אופייני לתקופה וכן שילב את המאפיינים ה"מחודדים" של האדריכלות הגותית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||




























