ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/דצמבר 2025
| דצמבר | ||
|---|---|---|
| 1 בדצמבר 2025 |
עולים מתימן חוגגים ט"ו בשבט ראשון במדינת ישראל במחנה העולים בראש העין, 1950. צילומו של זולטן קלוגר. מחנות העולים היו מחנות בריטיים שבצוק העיתים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים מראשית 1947 ועד מרץ 1950 עת שודרגו למעברות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בדצמבר 2025 |
מכסה קופסה שבור משנהב שנמצא בקבר באוגרית. על המכסה מוצגת אֵלָה יושבת על הר ומאכילה יעלים בענפים. במזרח התיכון הקדום, היעלים הניזונים מצמחים היוו סמל פריון נפוץ שאפיין אלוהויות נשיות; המוטיב הופיע לעיתים יחד עם ייצוג של האלה עצמה (כמו על מכסה זה), ולעיתים בלעדיה. מכסה זה מיקני בסגנונו, אך החוקרים חלוקים האם נוצר ביוון, בקפריסין או בלבנט. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בדצמבר 2025 |
מרכבת השמש מטרונהולם הוא פסל ארד מתקופת הברונזה, אשר התגלה ב-1902 בביצת כבול בצפון-מערב שלן בדנמרק. הפסל מתאר את מסעה הנצחי של מרכבת השמש בשמיים, והוא עשוי מסוס שמיימי המושך דיסקית גדולה מעוטרת. הדיסקית מצופה זהב בצידה הימני, בעוד שצידה השמאלי אינו מצופה; והפירוש שניתן להבדל זה הוא שהצד המוזהב מסמל את מסע המרכבה בשמיים במשך שעות היום, ואילו הצד החשוך מסמל את חזרתה בשעות הלילה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בדצמבר 2025 |
"האסטרונום" הוא ציור מאת יוהנס ורמיר, 1668. מדען מתבונן בגלובוס, לצד ספר אסטרונומיה פתוח. האור מהחלון מדגיש את עיסוקו בחקר גרמי השמיים. היצירה מוצגת כיום במוזיאון הלובר, פריז. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בדצמבר 2025 |
סטאנצ'יק הוא ציור מאת יאן מטייקו, שנוצר בשנת 1862. הליצן המלכותי מוצג קודר ומהורהר, בניגוד לנשף התוסס מאחוריו. הציור מבטא את ייאושה של פולין לנוכח אובדן סמולנסק. היצירה נחשבת לאחד הסמלים המרכזיים של הזהות הלאומית הפולנית. מוצגת במוזיאון הלאומי בוורשה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בדצמבר 2025 |
חירות ממחסור הוא ציור שמן של האמן האמריקאי נורמן רוקוול. הוא השלישי בסדרת ציוריו "ארבע חירויות היסוד". הסדרה נוצרה בהשראת נאום מצב האומה שנשא נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנת 1941, ונודע בשם "נאום ארבע החירויות". |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בדצמבר 2025 |
ג'ק רובי יורה למוות בלי הארווי אוסוואלד, רוצחו של נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי, 24 בנובמבר 1963. אוסוואלד מת מפצעיו מאוחר יותר. רובי נשלח לכלא עד למותו ב-1967. התמונה זכתה בפרס פוליצר שנה לאחר הרצח, ב-1964. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בדצמבר 2025 |
שן ג'ואו היה צייר סיני שחי בין 1427–1509, בימי שושלת מינג. את הציור הזה, המתאפיין בהקפדה יתירה על פרטים, צייר שן לכבוד יום הולדתו של מורו, ולכך קשורה גם הפואמה שבראש המגילה. הציור עצמו מציג נוף בלושאן; שן עצמו מעולם לא ביקר בלושאן, אך בחר בהר המפואר כדימוי לשיעור קומתו של מורו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בדצמבר 2025 |
ציור על אוסטרקון מאבן גיר שנמצא בעמק המלכים, מהמאות ה־12–11 לפנה"ס, המציג את פרעה צד אריה. פרעה חמוש בחנית ונעזר בכלב ציד. הכתובת ההייראטית שמסביב לסצנה אומרת: "הכנעת כל ארץ זרה – פרעה יחיה, ישגשג ויהיה בריא". ציד אריות היה פריווילגיה מלכותית, וביצירה זאת הציד מדומה להכנעת אויבים פוליטיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בדצמבר 2025 |
פרנץ רייכלט, 1912 לערך, לבוש בחליפת המצנח שפיתח. רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי, שנחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית וכונה "החייט המעופף". נהרג כאשר קפץ מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה 57 מטר, בניסיון להוכיח יעילותה של חליפת המצנח שהמציא. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בדצמבר 2025 |
לילית אפורה במוסקבה. זהו מין דורס לילה ממשפחת הינשופיים הנפוץ בחצי הכדור הצפוני, ובכלל זה ברוסיה. היא שוכנת ביערות הצפון ומעדיפה לדור בסמוך לאזורים פתוחים שבהם היא נוהגת לצוד. הלילית האפורה נמנית עם דורסי הלילה הגדולים ביותר, ואולי אף הגדולה שבהם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בדצמבר 2025 |
ערפילית פליטה בקבוצת הכוכבים עגלון. זהו סוג של ערפילית המורכבת מענן גז הקורן כספקטרום פליטה. מקור האור של ערפיליות הפליטה הוא באטום מעורר או מיונן אשר אלקטרונים מסוימים חוזרים בו למסלול אנרגטי נמוך ותוך כדי כך פולטים אור. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בדצמבר 2025 |
מריה גופרט-מאייר הייתה פיזיקאית אמריקאית ילידת גרמניה, זוכת פרס נובל לפיזיקה על תגליותיה בנושא מודל הקליפות של הגרעין. היא הייתה לאישה השנייה שזכתה בפרס נובל לפיזיקה, אחרי מארי קירי. בעבודת הדוקטורט שלה הציגה את התזה בדבר הבליעה הדו-פוטונית על ידי אטומים, תזה שהוכחה לאחר מכן עם התפתחות אמצעים לאימותה בניסוי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בדצמבר 2025 |
סביבונים צבעוניים מעץ בשוק מחנה יהודה, המשמשים צעצוע מסורתי לחג החנוכה. הסביבונים שבתצלום הם משני דגמים: האחד בצבע תכלת, ועליו האותיות נגה"פ המייצגות את ראשי התיבות נס גדול היה פה, לתושבי ישראל, והאחר בצבע צהוב, ועליו האותיות נגה"ש המייצגות את ראשי התיבות שבדיעבד נס גדול היה שם, לתושבי התפוצות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בדצמבר 2025 |
מטבע ברונזה של המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס השני (40–37 לפנה"ס), ממטבעות החשמונאים. על המטבע מופיעה מנורת המקדש, ומסביבה כתובת יוונית (רובה לא שרד) שפירושה "המלך אנטיגונוס". דמות מטבעות מתתיהו אנטיגונוס עם המנורה נטבעה על שטר של 100 שקלים ישנים ועל מטבע של עשר אגורות של מדינת ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בדצמבר 2025 |
מטבע של המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס. מימין, שתי קרני שפע וביניהן רימון; משמאל, זר וכיתוב בכתב עברי קדום "יהוחננ הכהנ הגדל וחבר היהדימ". סמל שתי קרני השפע מאפיין את מטבעות החשמונאים, ומעטר את מטבע שני השקלים הישראלי המודרני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בדצמבר 2025 |
שני פרטים של ארגמון קהה־קוצים בחופי צפון הים האדריאטי. ארגמון קהה־קוצים הוא חלזון ים טורף הנפוץ בים התיכון ובימים הסמוכים לו. מבחינה היסטורית, לחלזון חשיבות רבה בשל תפקידו בהפקת צבעני התכלת והארגמן היוקרתיים, שהופצו על ידי הפיניקים, וזכו למעמד חשוב גם ביהדות. ערימות קונכיות ארגמונים מפוצחות נמצאו באתרי ייצור ארגמן בלבנט. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בדצמבר 2025 |
טיביה רומחית היא מין של חילזון ימי. חילזון זה נפוץ במזרח האוקיינוס ההודי ובמערב האוקיינוס השקט וניתן למצאו מדרום יפן ועד אוסטרליה. הקונכייה של חילזון גדול זה, שאורכה (או גובהה) נע בין 15 ל־31 ס"מ, היא פריט אספנות מבוקש, בייחוד כשה"רומח" שלם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בדצמבר 2025 |
מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים, מעשה ידיו של בֶּנוֹ אֶלְקָן, אמן יהודי-בריטי ממוצא גרמני. בשנת 1956 חברי הפרלמנט הבריטי העניקו אותה כמחווה למדינת ישראל הצעירה. המנורה מציגה כעשרים ותשעה אירועים, ביטויים, דמויות ומושגים מכוננים בתולדות עם ישראל, ונחשבת ל"ספר לימוד" ויזואלי של ההיסטוריה היהודית לדורותיה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בדצמבר 2025 |
"אדם" הוא פסל ברונזה מאת אוגוסט רודן. הפסל מתאר את דמותו של אדם ברגע של לידתו או נפילתו, גופו כבד ושריריו מתוחים, אך ראשו כפוף כלפי מטה בתנוחה המשדרת עייפות, אשמה או התבוננות פנימית. רודן יצר קומפוזיציה דרמטית שבה הגוף האנושי נחשף במלוא עוצמתו הפיזית והרגשית גם יחד. האצבע המופנית כלפי האדמה מבטאת את הקשר של האדם לחומר ולכובד הקיום האנושי, ואת המתח שבין גוף לרוח. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בדצמבר 2025 |
ציור יפני זה, בסגנון אוקיו־אה, צויר על־ידי הירושיגה בשנות השלושים של המאה ה־19. במוקד הציור זוג מנדרינים סיניים, סמל מזרח אסייתי לזוגיות. מעליהם פואמה: |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בדצמבר 2025 |
"הטיילת" הוא ציור שמן על קנבס מאת פייר-אוגוסט רנואר. היצירה מתארת זוג צעיר המטייל בשביל יער, רמז למפגש אינטימי, ומשלבת בין טבע לרוך אנושי באווירה פואטית של ראשית האימפרסיוניזם. רנואר שואב השראה מסצנות האהבה של אמני הרוקוקו, אך מבטו ממוקד באור, בתנועה ובתחושת החיים, בהשפעת חברו קלוד מונה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בדצמבר 2025 |
עיטם קולני בפארק הלאומי טרנגירה בטנזניה. עיטם קולני, הנקרא גם עיטם אפריקני, הוא מין עוף דורס מסוג עיטם גדול החי באפריקה שמדרום לסהרה ושם הוא מוצא טרף ליד מקווי מים. הוא הציפור הלאומית של המדינות זימבבואה, זמביה ודרום אפריקה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בדצמבר 2025 |
חיתוך עץ של גוסטב דורה המתאר את מלחמת אל הסער בים כמתואר בספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק א'. זהו מוטיב ספרותי וטיפוס סיפורי שהיה נפוץ במיתולוגיות ובשירות אֶפִּיות במזרח הקרוב הקדום. קטעים במקרא התפלמסו, ככל הנראה, עם מוטיב נפוץ זה, על־ידי הדגשה כי האל המקראי ברא בעצמו את הים ויצוריו, התנינים והלווייתנים, ושהוא משחק בהם לאחר הכנעתם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בדצמבר 2025 |
סנטה קלאוס באיור יפני מתחילת המאה ה-20. סנטה קלאוס הוא מן הדמויות הבולטות הקשורות לחג המולד, המציין את יום הולדתו של ישו בבית לחם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בדצמבר 2025 |
ויטראז' בקתדרלת קלן שבגרמניה, המתאר את סקילתו של סטפנוס הקדוש, קדוש נוצרי וראשון המרטירים הנוצרים, שנסקל, לפי האמונה, ליד שער שכם בירושלים. לסטפנוס הקדוש מוקדשים מנזר סנט אטיין בירושלים וכנסייה בבית ג'מאל שליד בית שמש, ויום חגו חל ב-26 בדצמבר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בדצמבר 2025 |
המומיה של רעמסס השני. מהמומיה, המוצגת כיום במוזיאון המצרי בקהיר, ניתן לדעת שראשו היה גדול ואפו נשרי (לצד לסת בולטת). כמו כן, גופתו היא בגובה 1.73 מטר (גבוה מהמצרי הממוצע לזמנו) במשקל 78 קילוגרם ובדיקת שערו העלתה כי היה אדמוני, דבר נדיר במצרים העתיקה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בדצמבר 2025 |
מפת קורסיקה, האי הרביעי בגודלו בים התיכון, כפי שפורסמה באטלס של צרפת משנת 1861. בחלק העליון של שולי המפה מופיע הקורסיקאי המפורסם בהיסטוריה: נפוליאון בונפרטה, מימין עומד ומשמאל רכוב על סוס. מלמטה מוצרים שונים הקשורים בקורסיקה: דגנים, גפנים ויינות, עזים, דבש, תפוזים, כלי דייג ועוד, ומימין דיוקנו של פסקאולה פאולי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 בדצמבר 2025 |
פרוטומה של גרמאניקוס בצעירותו, טרם גילוח זְקן נעוריו. גרמאניקוס היה מצביא רומאי בולט שנודע במלחמותיו נגד ארמיניוס בגרמאניה (שבעקבותיהן נקרא "גרמאניקוס"), נערץ על־ידי הרומאים ואף תואר כאלכסנדר רומאי. הוא היה קשור בקשרי משפחה קרובים לקיסרים רבים, ואף היה צפוי לרשת את אביו המאמץ הקיסר טיבריוס, אך מת בגיל 33 בלבד, אולי מהרעלה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 בדצמבר 2025 |
"ניוטון" הוא ציור מאת ויליאם בלייק מ־1795, המציג את המדען אייזיק ניוטון שקוע במדידות על סלע תת-ימי. בלייק מבקר את עידן הנאורות ומעמיד את החזון הרוחני כנגד המדע הקר והחומרי. היצירה מדגישה את התנגדותו לדאיזם ולראייה הגשמית של המציאות. ניוטון מופיע כאיקונה של ניתוק מהאמנות ומהרוח. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 בדצמבר 2025 |
"נפטון ואמפיטריטה" הוא ציור מאת יאקוב יורדאנס המוצג במוזיאון רובנסהאוס, אנטוורפן. נפטון ואמפיטריטה נישאים על מרכבת צדף מעל ים סוער, מלוּוים בטריטונים ומלאכים. הקלשון, סוסי הים והקונכייה מייצרים סצנה מיתולוגית של תנועה, עוצמה והרמוניה. הקשת בענן ברקע מסמלת את המעבר משבר לסדר, מסערה לשלווה. היצירה מאזנת בין הדר הקלאסיקה לרוך רגשי, ברוח התקופה שלאחר מלחמת שלושים השנים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||




























