ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/נובמבר 2025
| נובמבר | ||
|---|---|---|
| 1 בנובמבר 2025 |
שלישיית הגשש החיוור בתוכניתה "סינמה גשש" (1967). מימין לשמאל: שייקה לוי, גברי בנאי וישראל פוליאקוב ("פולי"). ההרכב הותיר חותם משמעותי על התרבות הישראלית, יצר דפוס תרבות שהשפיע על הלשון העברית ועל סגנון החיים שנגע כמעט לכל פרט בחברה הישראלית ואף זכה בפרס ישראל עבור תרומה לחברה (ה'תש"ס). |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בנובמבר 2025 |
ציור של העיר קיוטו על מסך מתקפל מהמאה ה־17. קיוטו היא העיר התשיעית בגודלה ביפן, ונחשבת למרכז התרבותי של המדינה. משמעות השם ביפנית הוא "עיר בירה", שכן העיר נעשתה בירת יפן בין השנים 794–1868. בציור ניתן לראות פעילויות שונות בעיר: מסחר, תהלוכות, העלאת מופעים, קריאה בכתבים, אימונים באמנויות לחימה, כביסה, מגורים ועוד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בנובמבר 2025 |
בעיר העתיקה פומפיי, שננטשה בפתאומיות בשל התפרצות הר געש בקרבתה בשנת 79 לספירה, השתמרו תמשיחים רבים. בתמונה, תמשיח שנמצא במקדש איסיס בעיר, ומתאר משמאל דייג, ובמרכז כהן מגיש מנחה לפני ארון הקבורה של אוסיריס. מותו של אוסיריס היה מוטיב בולט בפולחן איסיס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בנובמבר 2025 |
אלון אברהם הוא ציור מאת הצייר האמריקאי הנרי אוסאווה טאנר, אשר חי ופעל בצרפת. הציור הושלם בשנת 1905 לערך. על פי המסורת, "אלוני ממרא", מקום בו מצויים היו אלונים, היה המקום בו חנה אברהם, הקים מזבח לאלוהים, אשר הבטיח לו ולצאצאיו את ארץ כנען, ושם נגלו אליו המלאכים שבישרו לו על לידת יצחק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בנובמבר 2025 |
קרב הפירמידות היה קרב בין הצבא הצרפתי בראשות נפוליאון בונפרטה לבין הצבא הממלוכי, במסגרת המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל. הציור "קרב הפירמידות", מאת אנטואן־ז'אן גרו, הוזמן על־ידי הסנאט של הקיסרות הראשונה, ומנציח את הרגע שבו נפולאון (במרכז הציור) קורא אל חייליו: "חיילים! מראש הפירמידות האלה, ארבעת אלפים שנה מביטות בכם!", בהתייחסו לפירמידות במצרים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בנובמבר 2025 |
הופליט יווני אוחז במגן מעוטר בפגסוס, מניף חרב קופיס על חייל פרסי. ציור זה צויר על כלי חרס יווני קדום: קיליקס אתונאי מהמאה ה־5 לפנה"ס, ימי מלחמות יוון–פרס, שבהן ניסתה האימפריה הפרסית לכבוש את יוון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בנובמבר 2025 |
הזמר בוב מארלי במהלך הופעה באירלנד. מארלי הוא זמר הרגאיי המפורסם ביותר בעולם וזכה להכרה ולפרסים רבים על פועלו כמוזיקאי. אלבומו "Legend" ("אגדה") נמצא במקום ה-54 ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית, ומכר למעלה מעשרה מיליון עותקים בארצות הברית לבדה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בנובמבר 2025 |
הביטלס בעת ביקורם בארצות הברית ב-1964, דבר שסימן את תחילתה של תקופת "הפלישה הבריטית" בתולדות המוזיקה. מימין לשמאל: רינגו סטאר, ג'ורג' האריסון, פול מקרטני וג'ון לנון. הביטלס הייתה להקה בריטית, שנחשבת על ידי רבים להרכב המוזיקלי החשוב והמשפיע ביותר בכל הזמנים בסוגת המוזיקה הפופולרית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בנובמבר 2025 |
צלמית אבן מזוגגת מהמאה ה־15, בסגנון האופייני למחוז שאנשי בתקופת שושלת מינג. כתובת שנחרטה מאחורי הצלמית מסבירה שהצלמית הוזמנה, יחד עם צלמיות נוספות, על ידי כהן דאואיסטי למנזר שלו. בגדי הדמות מזהים אותה כאחת מהסאן־גוואן – שלוש אלוהויות האחראיות על השמים, הארץ והמים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בנובמבר 2025 |
על חותם גליל זה מוצג איש בלבוש מצרי עתיק במרכז, מתפלל לאל סת העומד מולו. האל אוחז בשרביט הוואס, והופעתו החיצונית בחותם זה משלבת מאפיינים איקונוגרפיים של האל בעל, שילוב המכונה במחקר המודרני סת־בעל. מאחורי המתפלל עומד האל רשף, אוחז במגן ומניף אלה. הכתובת שעל החותם מזהה את המתפלל כ"אדוּמוּ, מלך העיר צידון, שליח האלים". |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בנובמבר 2025 |
שבלול עץ ירוק או שבלול ברקת ירוק הוא שבלול יבשה, שחי באי מנוס בפפואה-גינאה החדשה. בית הגידול שלו הוא יערות גשם והוא חי על עצים. הוא ידוע בעיקר בזכות הקונכייה המגדלית שלו בצבע ירוק בוהק, כמו ברקת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בנובמבר 2025 |
פיירו וארלקינו הוא ציור שמן מאת פול סזאן, מציג שתי דמויות מהקומדיה דל'ארטה: פיירו החולמני וארלקינו התוסס. ביצירה, שמצטיינת בצבעוניות נועזת ובתחושת תנועה, מופיע בנו של האמן בדמות הארלקינו. הציור נחשב לאחת מיצירותיו החריגות של סזאן בשל אופיו התיאטרלי והחגיגי. הציור מוצג במוזיאון פושקין במוסקבה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בנובמבר 2025 |
"דיוקן עצמי עם נרות" הוא ציור שמן מאת האמנית היהודייה־בריטית לילי דליסה ג'וזף. היצירה מתארת את האמנית מחזיקה שני נרות שבת, לבושה בצניעות וראשה מכוסה. ג'וזף נודעה כציירת דיוקנאות וחללי פנים, שהושפעה מסגנונו של רמברנדט. מעבר לפעילותה האמנותית הייתה גם פעילה בתנועת הסופרג'יזם למען זכות הבחירה לנשים. הציור שמור באוסף גלריית בן אורי והמוזיאון בלונדון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בנובמבר 2025 |
ארמון הקיץ הוא אתר גן נרחב בשוליים המערביים של המועצה הָאידְייֵן, כ-15 קילומטרים צפונית-מערבית למרכז בייג'ינג, שהוקם בשנים 1750–1764. ארמון הקיץ משתרע על שטח של 2.97 קמ"ר והוא כולל קטעי נוף ומבנים רבים. האתר, הכולל מבני מגורים ומקדשים, שימש את ארבעת קיסרי סין האחרונים של שושלת צ'ינג. פעמיים במאה ה-19 הרס כוח משלוח צבאי אירופאי את האתר, והוא שופץ מחדש אחר כך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בנובמבר 2025 |
זוכי פרס כינור דוד לשנת 1964. עומדים למעלה, שלישיית גשר הירקון, מימין לשמאל: בני אמדורסקי, אריק איינשטיין ויהורם גאון. עומדים במרכז, מימין לשמאל: שחקן התיאטרון חיים טופול, הסאטיריקן אפרים קישון, המחזאי נסים אלוני והבמאי מנחם גולן. יושבים מימין לשמאל: השחקנים מאיר מרגלית וגילה אלמגור, הזמרות נחמה הנדל ורבקה רז והשחקן אברהם ניניו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בנובמבר 2025 |
בכיבושיו הרבים שיצרו את האימפריה המונגולית, כבש ג'ינגיס חאן גם את סין. צאצאיו שהמשיכו לשלוט בה כקיסרי סין, ייסדו את שושלת יואן שהחליפה את שושלת סונג, והוחלפה על־ידי שושלת מינג. דיוקן זה של ג'ינגיס חאן מופיע באלבום דיוקנאות סיני של קיסרי יואן מהמאה ה־14. הכיתוב שלצד התמונה מפרט את שמותיו של ג'ינגיס חאן ואביו, ושנות שלטונו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בנובמבר 2025 |
תליון זהב חִתי זעיר (גובהו כ־4 ס"מ). התליון מציג דמות נשית שמסביב לראשה דיסק גדול המייצג, ככל הנראה, את השמש, ומזהה אותה כאלת השמש החתית ארינה. על ברכיה יושב ילד. תליוני זהב קטנים המייצגים אלוהויות מוכרים היטב ממרכז אנטוליה, מולדתם של החתים הקדמונים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בנובמבר 2025 |
"צהוב-אדום-כחול" הוא ציור מופשט של וסילי קנדינסקי משנת 1925. הציור הוא ברוחב של שני מטרים, וכולל מספר צורות מרכזיות: מלבן צהוב, צלב משופע אדמדם, ועיגול בצבע כחול עמוק, מוקפים כולם במספר רב של קווים שחורים ישרים או מפותלים וקשתות, כשמשבצות ועיגולים צבעוניים מפוזרים בו. הציור שוכן במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בנובמבר 2025 |
אדי אדמס היה צלם אמריקאי, הידוע בזכות צילומי דיוקנאות של ידוענים ופוליטיקאים ובסיקור 13 מלחמות. הוא ידוע בעיקר בזכות תצלומו של הוצאתו להורג של נווין ואן לם, שבוי מלחמה של וייטקונג, עליו זכה בפרס פוליצר בשנת 1969. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בנובמבר 2025 |
קברים מתפוררים בבית הקברות טרומפלדור, בית הקברות הישן של תל אביב, שצולמו בשנת 2006. ברבות השנים הידרדר מצבם של חלק מהקברים בבית הקברות ופעולות שימור בוצעו ברבים מהקברים. בשנים האחרונות בוצע שיקום נרחב של בית הקברות. השלב הראשון בשיקום הושלם ב-2011. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בנובמבר 2025 |
ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר מצביע ביום הבחירות לכנסת השלוש עשרה, יוני 1992. בבחירות אלו הפסיד שמיר ליצחק רבין. לאחר הבחירות כיהן שמיר כחבר הכנסת מטעם הליכוד, אך פרש מפעילות פוליטית לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה ב-1996. הוא נפטר ב-2012, בגיל 96. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בנובמבר 2025 |
דולמן בצפון אראגון, בהרי הפירנאים. דולמן הוא מבנה מגליתי (בנוי מאבנים גדולות) פשוט, המורכב לרוב מאבן גדולה הנשענת על כמה אבנים גדולות אחרות. בשל פשטות המבנה קשה לתארך את רוב הדולמנים, אך ידוע שלעיתים קרובות הם קשורים לקבורה. דולמנים רבים פזורים בחצי האי האיברי, כמו גם בשאר אירופה ומסביב לים התיכון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בנובמבר 2025 |
המשורר העני הוא הציור הידוע והפופולרי ביותר של הצייר הגרמני קרל שפיצווג. הציור הושלם בשנת 1839 והוא קיים בשלוש גרסאות, כשהידועה ביותר שמורה בפינקוטק החדש. זוהי יצירת המופת הראשונה של שפיצווג. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בנובמבר 2025 |
דיוקן עצמי של ואן גוך, הוא אחד מהדיוקנאות האחרונים שצייר וינסנט ואן גוך במהלך שהותו במוסד בסן-רמי-דה-פרובאנס שבדרום צרפת. בציור ניכרת הבעה פנימית עזה לצד שימוש ייחודי במשיחות מכחול היוצרות תחושת עומק ומתח רגשי. ואן גוך מתאר את עצמו באחיזת מכחול ופלטה – סמל לדבקותו באמנות גם בתקופת משבר. היצירה מוצגת כיום בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די. סי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בנובמבר 2025 |
צ'ארלס הראשון בשלוש תנוחות הוא ציור שמן מאת סר אנתוני ואן דייק, המציג את צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה משלוש זוויות ראייה שונות. הציור נשלח לרומא עבור הפסל ברניני, כדי שישתמש בו כמודל לפסל שיש של המלך. כיום שמורה היצירה בטירת וינדזור במסגרת האוסף המלכותי הבריטי. צ'ארלס הראשון היה מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. מלחמותיו עם הפרלמנט הובילו למלחמת האזרחים האנגלית ולהוצאתו להורג במהפכה שהביאה לביטול המלוכה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בנובמבר 2025 |
בניגוד לתפיסה המערבית המסורתית הרואה בדרקון ישות רעה בעיקרה, בסין נתפס הדרקון כישות חשובה וחיובית. אחת האלוהויות המרכזיות בדת הסינית העממית, ובהשפעתה גם בדאואיזם, היא המלך הדרקון הראשי, השולט עם הימים ואחראי על הגשם. בתמונה, ציור של המלך הדרקון מהמאה ה־19, ימי שושלת צ'ינג. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בנובמבר 2025 |
שלושה כדי חרס ממוצאים שונים, שנמצאו בלישת שבמצרים ומתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. הכלי הימני הוא כלי מינואי, אולי מיובא למצרים ואולי נוצר במצרים כחיקוי לסגנון המינואי. הכלי במרכז הוא כד חרס שנוצר בחוף כנען. הכלי השמאלי הוא כלי בסגנון תל אל־יהודיה, סגנון עיטור של כלים שמקורו בכנען ומשם נפוץ למצרים, כוש וקפריסין. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בנובמבר 2025 |
דיוקן אישה הלוקה בהפרעת הימורים כפייתית הוא אחד מתוך סדרת עשרה דיוקנאות שיצר תאודור ז'ריקו בין השנים 1820 ל־1824, המתארים דמויות הסובלות מהפרעות נפשיות שונות. הסדרה נחשבת לאבן דרך במפגש בין אמנות לפסיכיאטריה בראשית המאה ה־19, ומשקפת את המעבר מהתבוננות מוסרית־דתית על הפרעה נפשית לגישה מדעית־קלינית. היצירה מוצגת כיום במוזיאון הלובר בפריז, ונחשבת לאחת הידועות והמרשימות בסדרה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 בנובמבר 2025 |
האמפי הוא אתר היסטורי במדינת קרנאטקה שבדרום הודו. באתר שכנה עיר הבירה של אימפריית ויג'איאנגר, שננטשה לאחר נפילת האימפריה. כיום מהווה האתר מוקד עלייה לרגל הינדואיסטי. בתמונה, תבליטים מבמת הכס בארמון המלכותי באתר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 בנובמבר 2025 |
ונוס היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפריון והניצחון במיתולוגיה הרומית, המקבילה לאפרודיטה היוונית. בתמונה, "ונוס מאזארן", פסל רומי מהמאה ה־2 לספירה, שמושפע ממסורת יוונית בת מאות שנים המציגה את אפרודיטה ערומה. פסל זה התגלה ברומא בשנת 1510. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||




























