וירג'יניה המילטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וירג'יניה המילטון
Virginia Esther Hamilton
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 במרץ 1936
ילו ספרינגס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2002 (בגיל 65)
דייטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אפרו-אמריקאים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אנטיוק, מכללת אנטיוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מ.סי היגינס, הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ארנולד אדולף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.virginiahamilton.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וירג'יניה אסתר המילטון (Virginia Esther Hamilton ; 12 במרץ 1936 - 19 בפברואר 2002) הייתה סופרת ילדים ומרצה אפרו-אמריקנית.

במהלך חייה כתבה מעל לארבעים ספרים, חלקם עוסקים במציאות חייהם של אפרו-אמריקאים בארצות הברית באמצעות סוגות שונות, ובשנת 1975 הייתה האפרו-אמריקנית הראשונה שזכתה על ספרה במדליית ניוברי, המוענקת לסופרים משפיעים בספרות הילדים האמריקאית. בשנת 1992 זכתה בפרס אנדרסן, הפרס היוקרתי בעולם לספרות ילדים ונוער.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילטון נולדה בשנת 1936 בחווה ביֵלוֹ ספרינגס (״פרחים צהובים״), אוהיו, לקנת׳ ג׳יימס ואטה בל פרי המילטון. משפחת אִמָהּ התגוררה במקום מאז 1850 לערך, עת הסתיימה מלחמת האזרחים.[1] בבית קיבלה עידוד לקריאה וכתיבה, והחלה להתנסות בכתיבה כבר בגיל 10.[2] היא הצטיינה בלימודיה בתיכון וקיבלה מלגה מלאה לקולג׳ "אנטיוק" (Antioch College), ובשנת 1956 עברה לאוניברסיטת אוהיו, שם למדה ספרות וכתיבה יוצרת.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1958, בגיל 22, המילטון עברה לעיר ניו יורק, שם עבדה בעבודות מזדמנות ולמדה ספרות ב"בית הספר החדש למחקר חברתי".[1] שם גם פגשה את המשורר ארנולד אדוף, ונישאה לו בשנת 1960. בעוד הוא עבד כמורה ופרנס אותם, היא יכלה להקדיש את זמנה לכתיבה, וב-1967 פרסמה את ספרה ״זילי״ (Zeely), שהיה הראשון מבין יותר מארבעים ספרים שכתבה. ב-1969 עברה חזרה לחווה של משפחתה באוהיו והמשיכה בכתיבת ספרים. לצד כתיבתה הענפה, בין 1986 ל-1988 הרצתה במחלקת החינוך בקולג' קווינס, ניו יורק, ובין 1988 ל-1989 באוניברסיטת אוהיו.[1]

פטירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילטון נפטרה מסרטן השד בדייטון, אוהיו, ב-19 בפברואר 2002.[3]

לאחר מותה התפרסמו שלושה ספרים נוספים:

  • (2003) "Bruh Rabbit and the Tar Baby Girl"
  • (2004) "Wee Winnie Witch’s Skinny: An Original African American Scare Tale"
  • (2010) "Virginia Hamilton: Speeches, Essays, and Conversations".[4]

פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ופרסים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967 המילטון פרסמה את ספרה הראשון, ״זילי״ (Zeely), שזכה בפרס איגוד הספריות האמריקאי (ALA). הספר זכה גם בפרס ננסי בלוך. ב-1971 פרסמה את "הכוכב של בראון הקטן" (The Planet of Junior Brown), שזכה בפרס המדף של לואיס קרול.[5]

בשנת 1974 פרסמה את ספרה השביעי, ״מ.סי היגינס, הגדול״ (M.C. Higgins, the great), שזכה במדליית ניוברי - מה שהפך את המילטון לסופרת האפרו-אמריקנית הראשונה שזכתה בפרס זה. נוסף על כך, הספר זכה בפרס הספר הלאומי, בפרס המדף של לואיס קרול, והוא הוגדר על ידי הניו יורק טיימס כספר הילדים הבולט של השנה.[6] בשנת 1992 זכתה בפרס אנדרסן, הפרס היוקרתי ביותר בעולם לספרות ילדים, על כלל ספריה (הפרס לא מוענק כמחווה לספר ספציפי, אלא כהערכה כללית על היצירה). בנוסף, הוענקו לה תעודות כבוד מאוניברסיטאות רבות.[5]

הייחוד של יצירתה הוא בתיאור מציאות החיים המורכבת של כהי עור בארצות הברית. המילטון נהגה לכנות את יצירתה ״ספרות השחרור״.[1] ספריה לא תורגמו לעברית.

רשימת יצירות ושנת הוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Zeely (1967)
    • The House of Dies Drear (1968)
    • The Time-Ago Tales of Jadhu (1969)
    • The Planet of Junior Brown (1971)
    • W. E. B. Du Bois: A Biography (1972)
    • Time-Ago Lost: More Tales of Jahdu (1973)
    • M.C. Higgins, the Great (1974)* Paul Robeson: The Life and Times of a Free Black Man. (1974)
    • The Writings of W .E. B. Du Bois (1975)
    • Arilla Sun Down (1976)
    • Justice And Her Brothers (1978) - (טרילוגיית “הצדק”, ספר 1)
    • Dustland (1980) - (טרילוגיית “הצדק, ספר 2)
    • Jahdu (1980)
    • The Gathering (1981) - (טרילוגיית “הצדק”, ספר 3)
    • Sweet Whispers, Brother Rush (1982)
    • Willie Bea and the Time the Martians Landed (1983)
    • The Magical Adventures of Pretty Pearl (1983)
    • A Little Love. (1984)
    • Junius over far (1985)
    • The People Could Fly: American Black Folktales (1985)
    • A White Romance (1987)
    • The Mystery of Drear House (1987) (Dies Drearהמשך ל)
    • In the Beginning: Creation Stories from Around the World (1988)
    • Anthony Burns: The Defeat and Triumph of a Fugitive Slave (1988)
    • The Bells of Christmas (1989)
    • Cousins (1990)
    • The Dark Way: Stories from the Spirit World (1990)
    • The all Jahdu storybook (1991)
    • Drylongso (Illustrated by Jerry Pinkney) (1992)
    • Plain City (1993)
    • Many Thousand Gone (1993)
    • Her Stories: African American Folktales, Fairy Tales, and True Tales (1995)
    • Jaguarundi (1995)
    • When Birds Could Talk & Bats Could Sing: The Adventures of Bruh Sparrow, Sis Wren, and Their Friends (1996)
    • A Ring of Tricksters: Animal Tales from America, the West Indies, and Africa (1997)
    • Second Cousins (1998)
    • Bluish (1999)
    • The Girl Who Spun Gold (2000)
    • Time Pieces: The Book of Times (2001)
    • Bruh Rabbit and the Tar Baby Girl (2003)
    • Wee Winnie Witch's Skinny: An Original African American Scare Tale (2004)
    • The People Could Fly: The Picture Book (2005)
    • Virginia Hamilton: Speeches, Essays, and Conversations. (נערך ע”י ארנולד אדוף וקייסי קוק)[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 ביוגרפיה, באתר וירג'יניה המילטון - האתר הרשמי (באנגלית)
  2. ^ פול היינס, Virginia Hamilton, Horn Book Magazine (באנגלית)
  3. ^ מרגלית פוקס, Virginia Hamilton, Writer For Children, Is Dead at 65, New York Times, ‏20.2.02 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Virginia’s Books, וירג'יניה המילטון - האתר הרשמי (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Awards and Honors, וירג'יניה המילטון - האתר הרשמי (באנגלית) (ארכיון)
  6. ^ Virginia Hamilton - Biography, Biography, ‏2.4.14 (באנגלית) (ארכיון)