וירה

וירה
Veere
סמל וירה סמל וירה	Veere vlag.svg Veere vlag.svg
מדינה	הולנד
מחוז	זיילנד
מושל	Rob van der Zwaag
בירת העיירה	Veere
שטח	206.55 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	21,953 (1 בינואר 2021)
קואורדינטות	51°32′49″N 3°32′25″E / 51.5469°N 3.5403°E
אזור זמן	CET
	www.veere.nl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הולנד רגילה) האג אמסטרדם מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני וירה

וירה (בהולנדית: Veere) היא עירייה בדרום-מערב הולנד. היא שוכנת על לגונת ורס מיר (אנ') באי וולכרן (אנ') במחוז זיילנד בהולנד. שטחה של עיריית וירה הוא 13,496 דונם, עם קו חוף של 34 קילומטרים ואוכלוסייה של כ-22,000 תושבים.

באזור מבקרים כ-4 מיליון תיירים מדי שנה. האטרקציות העיקריות הן החופים והמרינות. מרכז הצופים זילנד, השוכן בלגונת וירסה-מיר (אנ'), מושך אליו מבקרים של ארגון הצופים העולמי.^[1]

היסטוריה

פירוש השם וירה הוא "מעבורת": וולפרט ואן בורסלה הקים באזור מעבורת ובית מעבורת בשנת 1281. מעבורת זו כונתה "קמפר-ויר" או "מעבורת קמפו", וכך נודעה בשם קמפייר, עד המאה השבע עשרה. האזור נודע בשם "דה ויר". באותה שנה 1281 בנה וולפרט גם את טירת סנדנבורג על אחת הסוללות שהקים. לוולפרט ניתן התואר לורד ואן דר ויר. וירה הפכה לעיר בשנת 1355.^[2]

וירה שימשה כנמל העיקרי של סקוטלנד בין השנים 1541 ו-1799. בסקוטלנד היא הייתה ידועה בשם קמפבר. עד מלחמות האנגלו-הולנדים, היה זה נמל מסחר חשוב ליבוא, בין היתר של זעפרן מנמלי מזרח אנגליה כמו ווילס.

האדריכלים הפלמיים אנטוניס קלדרמנס ואוורט ספורווטר תכננו את הכנסייה הגדולה, את הביצורים, את ציר המים ואת בניין העירייה. במהלך תקופת שגשוג זו, המרכז התרבותי שכן בטירת סנדנבורג, מקום מגוריהן של משפחות האצולה ואן בורסל וואן בורגונדיה.^[3] צייר החצר יאן גוסארט עבד כאן. המשורר אדריאנוס ולריוס חי ופעל בעיר משנת 1591. במאות ה-17 וה-18, וירה הייתה עיר מסחר משגשגת, עם כ-750 בתים בתוך חומות העיר.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, היה בסיס מטוסי ים של הצי המלכותי ההולנדי בוירה, ובו שישה מטוסי Fokker C XIV-W . ב-12 במאי 1940 הופצץ הבסיס על ידי מפציצי היינקל He 111 וגרם לאבדות. ב-14 במאי, קיבלו המטוסים הימיים הוראה להתפנות לצרפת ולאחר מכן לאנגליה, ובסופו של דבר הגיעו לאיי הודו המזרחיים ההולנדיים שם הושמדו בקרב עם היפנים ב-1941 וב-1942. ב-17 במאי, חיל רגלים גרמני של דיוויזיית הפאנצר אס אס השנייה חצה את האי וולכרן דרך סכר סלודאם, ובשעה 18:00 באותו ערב, הכוחות ההולנדים באי, כולל חיל המצב בויר, קיבלו פקודה להיכנע. וירה שוחררה לבסוף ב-7 בנובמבר 1944 על ידי כוחות סקוטיים של הדיוויזיה ה-52 (בריטניה) במהלך מבצע "אינפאטואטה", המתקפה של בעלות הברית על האי וולכרן. כחלק מההכנות למבצע, הופצצו סכרי הים של האי, מה שהביא להצפה של חלק ניכר מהאזור. בניגוד לעיירות רבות אחרות באי, וירה כמעט ולא נפגעה בקרבות.^[4]

עיריית וירה הגיעה לצורתה המורחבת הנוכחית בשנת 1997, לאחר תוספת של מספר עיירות שכנות. שבע עשרה רשויות מקומיות היסטוריות התאחדו והפכו ל-וירה של ימינו. החל מ-2013 עיקר הכלכלה בעיר מבוססת על תיירות.