ולאד הנזיר

ולאד הנזיר
Vlad Călugărul

ולאד הנזיר, בתמונה מהמאה ה-19
לידה	1425 טרנסילבניה
פטירה	נובמבר 1495 (בגיל 70 בערך) ולאכיה
מדינה	ולאכיה
בת זוג	ראדה סמרנדה מריה פאלאולוגינה
שושלת בית דרקולשט (ענף של בית בסאראב)
תואר וויווד ולאכיה כינוי ולאד הרביעי אב ולאד דראקול אם קלטונה צאצאים קאלפיה ראדו הגדול מירצ'ה ולאד ולאד הצעיר
וויווד ולאכיה 1481 → מירצ'ה בסאראב הצעיר צפלוש ←
וויווד ולאכיה 1482–1495 (כ־13 שנים) → בסאראב הצעיר צפלוש ראדו הגדול ←

ולאד הנזיר (ברומנית: Vlad Călugărul,‏ (1425 - נובמבר 1495 בטרנסילבניה), הידוע בכתבי היסטוריונים רומנים כולאד הרביעי היה וויווד (שליט) של ולאכיה בתקופה קצרה בשנת 1481 ולאחר מכן בין השנים 1482–1495.
אביו היה ולאד דראקול ואמו אשת אצולה וולאכית ששמה קלטונה. הוא היה אחיהם למחצה של ולאד המשפד, ראדו היפה ומירצ'ה השני.

פרטים ביוגרפיים ומקור שמו

הוא נולד לוולאד דראקול מחוץ לנישואים והוסמך בגיל צעיר כנזיר בשם פכומיוס, ברומנית - פכומייה (Pahomie), לכן קראו לו ולאד "הנזיר". במהלך שלטונו של ולאד המשפד, בעודו עדיין בגלות בטרנסילבניה, תחת הגנתם של בורגנים סקסונים מהעיר סיביו הוא כונה על ידיהם "סקרדוס ולאקורום" (הכומר של הרומנים). עוד בשנת 1457 התלונן עליו ולאד המשפד באיגרת אל נכבדי העיר בראשוב (קרונטאט) שהוא שואף לחתור תחתיו ודרש לסלקו מחבל האמלש הסמוך לגבול ולאכיה בסופו של דבר, מימש ולאד הנזיר את שאיפותיו רק כעבור 25 שנה.

רקע שלטונו

אביו, ולאד דראקול, החזיק בשלטון קודם לכן, וכך גם אחיו מירצ'ה השני, ראדו היפה, ולבסוף גם ולאד המשפד. המאה ה-15 הייתה תקופה לא יציבה בוולאכיה, והשלטון עבר מאחד לשני במהירות. שני אחיו הצעירים, ולאד (לימים "המשפד") וראדו, היו בני ערובה במשך מספר שנים באימפריה העות'מאנית, לאחר שאביהם, נדרש להשאיר אותם במסגרת ההסכם עם הסולטאן בנוגע להשבת השלטון לידיו. אביו עלה לכס המלכות לראשונה בעקבות מותו של אחיו (דודו של ולאד הנזיר) אלכסנדרו אלדיה.

חילופי שליטים תכופים בצל המאבקים בין האימפריה העות'מאנית ובין עמי האזור

שני אחיו מירצ'ה השני וולאד המשפד היו מפקדי צבא מנוסים, ושניהם ראו הצלחה בקרבות נגד העות'מאנים. בשנת 1447, אחיו מירצ'ה השני ואביו, ולאד דראקול נתפסו ונהרגו באכזריות במהלך מסע צבאי שניהל נגדם יאנוש הוניאדי בוולאכיה. יותר מאוחר, בשנת 1456 הוצב ולאד המשפד, "המשפד", על כס השלטון על ידי העות'מאנים. בשש שנות מלוכתו הראשונה הפך ולאד המשפד לאויב מושבע של המעצמה העות'מאנית בה ניהל מאבק מזוין. אחרי הדחתו, ולאד המשפד כפליט בטרנסילבניה נכלא לשנים רבות על ידי מלך הונגריה, מתיאש הוניאדי. אחיו, ראדו היפה, השיג את השלטון בעיקר עקב העובדה שהיה ידיד נאמן של הסולטאן העות'מאני. אחרי חילופי שלטון חוזרים בין ראדו היפה ובין בסאראב הזקן לאיוטה, ופטירתו של ראדו בגלות טרנסילבניה, עלה שוב בסאראב הזקן על כס המלכות, רק כדי לאבדו בשנת 1476 לידי ולאד המשפד, ששוחרר לבסוף מן הכלא ההונגרי והוחזר לשלטון בסיועם של כוחות הונגרים-טרנסילבנים ושליט מולדובה, שטפן הגדול. אולם כעבור חודשים מעטים נהרג ולאד המשפד בקרב עם בסאראב הזקן בשנת 1476. באוגוסט 1477 ולאד הנזיר נמצא בפגראש, בגבול ולאכיה, בציפייה לגייס תמיכה על מנת להחליף את לאיוטה. בנובמבר, 1477 אכן בסאראב הזקן, שהפך לחביב הטורקים, הודח סופית על ידי שטפן הגדול, שליט מולדובה. במקומו הועלה לכס המלכות בסאראב הצעיר צפלוש שגם הוא נכנע בהמשך לעות'מאנים, בניגוד לציפיות השליט המולדבי.

עלייתו לשלטון ומלוכתו הראשונה

אחרי שבסאראב הצעיר צפלוש, שהפך לבן ברית נאמן של הטורקים, השתתף בשנת 1481 בפשיטתם במולדובה והובס יחד איתם בקרב רמניקו סראט (ב-8 ביולי 1481), נכנס שוב שטפן הגדול, שליט מולדובה, עם כוחות צבאיים לוולאכיה והדיח אותו. במקומו הועלה לכס המלכות מירצ'ה, בן נוסף מחוץ לנישואים של ולאד דראקול. אך מול התנגדותם של התושבים, וגילוי הקשרים שיצר גם מירצ'ה עם העות'מאנים, שטפאן והונגריה הדיחו והחליפו אותו עם ולאד הנזיר.

מלוכתו של ולאד הנזיר התחילה בספטמבר 1481, וארכה חודש-חודשיים. בסאראב הצעיר "צפלוש" גייס לוחמים בחבל אולטניה שם נהנה מתמיכתם של הבויארים ממשפחת קראיובסקו והצליח להבריח את ולאד הנזיר בחזרה לטרנסילבניה, זאת לפני התאריך 16 בנובמבר 1481.

מלוכתו השנייה

בדומה לרבים מקודמיו, מן הרגע שעלה לשלטון בשנת 1482, לא נשאר נאמן לקו המדיני האנטי-עות'מאני של שטפן הגדול, אלא עבר לצד הטורקים. כפי שמסביר ההיסטוריון ק.ג'ורסקו, "הבאיים שעל יד הדנובה היו הרבה יותר קרובים מצבאו של שטפאן או זה של המלך ההונגרי". ולאד הנזיר ליווה את הסולטאן באיזיט השני במסע הכיבוש של המבצרים קיליה וצ'טאטיה אלבה. כמן כן השתתף בסתיו 1484 בפשיטת הביילרביי של רומליה, עלי, על מולדובה, בהיעדרו של שטפאן ששהה אז בקולומיה. באיגרת לסולטאן בשנת 1492 הבטיח לסולטאן את מסירותו ונאמנותו.

יחסיו של ולאד הנזיר עם טרנסילבניה היו לבביים עד התחלת שנת 1493. עד אז נהג השליט להתריע בפני שכניו מצפון על כוונות הטורקים לתקוף. אולם בשנת 1493 הביע ולאד הנזיר זעם על בעלי טירת בראן ה"גנבים", חסם את דרכי הסוחרים בהרים ואף התיר לטורקים לפשוט על אזור בראשוב, (בורצנלנד). (15 באוקטובר 1485). טוען לכתר בשם ולאד ה"דוורניק", התחיל לעורר אי שקט מכיוון טרנסילבניה עוד בשנות ה-1480. כפי שמעיד מסמך של ראדו הגדול משנת -1502, הוא נלכד וראשו נערף. ב-1494 הופיע באזור סיביו וטוען חדש לכתר ולאכיה בשם מיכניה, בנו של ולאד המשפד, שהסתנניותיו לוולאכיה החמירו את היחסים בין ולאד הנזיר ובין טרנסילבניה.

מותו

אין עדויות על כך שמותו של ולאד הנזיר בסתיו של שנת 1495 היה דבר מלבד טבעי. שלטונו הארוך מהרגיל והיציב בהשוואה לאלה שלפניו נבע במידה רבה ממדיניות ההשלמה עם החסות העות'מאנית ומהעובדה ששטפן הגדול, שהגיע בינתיים לפשרה עם הטורקים, העדיף לא להתערב יותר בוולאכיה (פרט לכיבוש המצודה קרצ'ונה, על יד אודובשט במרץ 1482). בנו של ולאד הנזיר, ראדו הגדול, ירש ממנו את השלטון.

ולאד הנזיר הובא לקבורה במנזר גאוואצ'וק שהקים. השליט קונסטנטין ברנקוביאנו ששיפץ את הבניין הניח מצבה על קברו. מצבה זו לא נשמרה עד ימינו.

נשותיו וצאצאיו

ולאד הנזיר היה נשוי פעמיים. נשותיו היו:

• סמאראנדה, אחות של הבויאר גרגינה, הפרקלאב של פויינאר. ההתנזרה בשם סאמונידה. להם נולדו ארבעה ילדים:

1. ראדו הגדול - שליט ולאכיה (1508-1495).
2. מירצ'ה.
3. ולאד - שנפטר צעיר.
4. קאפליה -שנישאה קודם ללוגופט סטאיקו, אחר כך לבויאר בוגדאן מפופשט (שעלה בהיירארכיה מספטאר ללוגופט ואחר כך לוורניק).

• ראדה, שאחרי הליכתה למנזר, בחרה בשם "אופראקסיה". להם נולד בן אחד:

1. ולאד הצעיר או "ולדוץ", שליט ולאכיה (1512-1510).

מורשתו

כנסיית המנזר גלאוואצ'וק. הבניין המקורי מזמנו של מירצ'ה הזקן היה בנוי מעץ. נבנתה מחדש מאבן בימי ולאד הנזיר. כאן נקבר ולאד הנזיר בשנת 1495 אך מקום הקבורה לא ניתן לזיהוי בימינו

ולאד הנזיר הקים שני מנזרים - מנזר גלאוואצ'וק (כנסיית האבן שלה) והקפלה באבלה במחוז ולאשקה לשעבר, במחוז ארג'ש של היום. כראוי לנזיר לשעבר, תרם השליט תרומות נדיבות למוסדות כנסייתיים רבים, כולל למנזרים על ההר אתוס. ולאד הנזיר שיפץ את מצודת טרגובישטה ותמך בפעילות בתי הספר של הרומנים בשקיי בראשובולוי על יד בראשוב. לפי מקורות אחדים הוא תרם להתחלת הבנייה מחדש מאבן של הכנסייה ע"ש ניקולאיה הקדוש שם (1495) מורים רומנים משקיי ביקרו בחצרו.

הנצחה

• הוצב פסל דיוקן של ולאד הנזיר בפארק "קינדיה" בעיר טרגובישטה.

מקורות

• Constantin C.Giurescu & Dinu C.Giurescu Istoria Românilor vol.II (1352-1606), Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică Bucureşti (1976).

(קונסטנטין ק. ג'ורסקו ודינו ק. ג'ורסקו - תולדות הרומנים, כרך ב, 1352-1606,) (ברומנית)

• , Marcel D. Popa, Horia C.Matei - Mică Enciclopedie de Istorie Universală, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică Bucureşti, 1983 (ברומנית) (מרצ'ל ד. פופה, והוריה מאטיי -אנציקלופדיה קטנה להיסטוריה עולמית, בוקרשט 1983)

ראו גם

• בית דרקולשט
• ולאד דראקול
• מירצ'ה השני
• ולאד המשפד
• ראדו היפה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולאד הנזיר בוויקישיתוף

• ב"אנציקלופדיה של רומניה" ברשת (ברומנית)
• הפסל של ולאד הנזיר בפארק קינדיה בטרגובישטה, באתר תיירות(הקישור אינו פעיל)
• גאורגה פונגה -ההיסטוריה של הרומנים בימי הביניים, חינוך בהתקשרות, כרך ב, אוניברסיטת א.י. קוזה, יאשי 2005-2006

Gheorghe Pungă Istoria medievala a românilor, vol.2, Universitatea Al.I.Cuza, Iaşi (ברומנית)

הערות שוליים

הקודם: מירצ'ה (בנו של ולאד דראקול מחוץ לנישואין)

שליט ולאכיה 1481

הבא: בסאראב הצעיר צפלוש

הקודם: בסאראב הצעיר צפלוש

שליט ולאכיה 1495-1482

הבא: ראדו הגדול