ולא נותר אף אחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולא נותר אף אחד
And Then There Were None
עטיפת DVD
עטיפת DVD
מבוסס על עשרה כושים קטנים מאת אגאתה כריסטי
סוגה מסתורין
דרמה
מתח
כותבים שרה פלפס
בימוי קרייג ויבירוס
פסקול סטיוארט ארל
ארץ מקור הממלכה המאוחדת
שפות אנגלית
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 3
הפקה
מפיק אבי באץ'
חברת הפקה Mammoth Screen
Agatha Christie Productions
Acorn Productions
A&E Networks
הפצה BBC
צלמים ג'ון פרדיו
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור BBC One
תקופת שידור מקורית 26 בדצמבר 2015 – 28 בדצמבר 2015
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולא נותר אף אחדאנגלית: And Then There Were None) היא מיני-סדרת מתח משנת 2015 בהפקה בריטית-אמריקאית. הסדרה שודרה לראשונה בערוץ BBC One בין 26 ל-28 בדצמבר 2015. את התסריט כתבה שרה פלפס וביים קרייג ויבריוס. המיני-סדרה מבוססת על הרומן "עשרה כושים קטנים" מאת אגאתה כריסטי.[1][2] בארצות הברית שודרה הסדרה לראשונה ברשת לייפטיים ב-13 וב-14 במרץ 2016.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום קיץ חם באוגוסט 1939 מגיעים שמונה אנשים, כולם זרים זה לזה, לאי קטן ומבודד בחוף דבון באנגליה. כולם הוזמנו על ידי "מר ומרת אוון". האורחים מתמקמים בבית הגדול, ומשרתים אותם תומאס ואת'ל רוג'רס, שנשכרו לעבודה לא מזמן, אבל בני הזוג המארח אינם נמצאים במקום. כשהאורחים מתיישבים אל השולחן לארוחת הערב, הם שמים לב לקישוט מרכז השולחן בו עשר דמויות של חיילים המסודרות במעגל. אחר כך תומאס רוג'רס משמיע תקליט שבו קול המאשים כל אחד מהנוכחים ברצח.[3] זמן קצר אחר כן, אחד מהחבורה מת מהרעלה, ובהמשך אנשים נוספים נרצחים, כולם בשיטות המתאימות לשיר הילדים הידוע "עשרה חיילים קטנים", שעל שמו קרוי האי "אי החיילים".[4] כל פעם שמישהו נהרג הרוצח מסלק דמות אחת מפסלוני החיילים. האנשים הנותרים מחליטים להתמודד יחד. הם חייבים לגלות מי הוא הרוצח לפני שלא ייוותר אף אחד.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דאגלס בות' – אנתוני מרסטון. הואשם בהריגת שני ילדים, ג'ון ולוסי קומבס, בנהיגה לא זהירה.
  • צ'ארלס דאנס – השופט לורנס וורגרייב. מואשם ברצח חף מפשע, אדוארד סיטון, שגזר עליו עונש מוות בתלייה.
  • מייב דרמודי – ורה קליית'ורן. היא מואשמת ברצח סיריל אוגילבי המילטון, הילד שבו טיפלה כאומנת. היא עודדה את הילד לשחות רחוק מהחוף בתקווה שהוא יטבע. עם מותו אהובה הוגו, דודו של הילד, יירש את הון המשפחה.
  • ברן גורמן – סמל בילוש ויליאם בלור. מואשם ברצח אסיר הומוסקסואל, ג'יימס סטיבן לנדור, בתא המעצר.
  • אנה מקסוול מרטין ונואה טיילור – את'ל ותומאס רוג'רס. הם מואשמים ברצח ג'ניפר בריידי, אישה זקנה שהם עבדו אצלה.
  • סם ניל – גנרל ג'ון מקארתור. הוא מואשם ברצח קצין ששירת איתו, הנרי ריצ'מונד, שניהל רומן עם אשתו של הגנרל.
  • מירנדה ריצ'רדסון – אמילי ברנט. מואשמת באחריות למותה של ביאטריס טיילור, נערה משרתת שעבדה אצלה והתאבדה אחרי שאמילי נטשה אותה מכיוון שנכנסה להיריון.
  • טובי סטיבנס – דוקטור אדוארד ארמסטרונג. מואשם בהרג חולה שלו, לואיזה מרי קליז, שניתח כשהיה שיכור.
  • איידן טרנר – פיליפ לומברד. מואשם ברצח 21 גברים במזרח אפריקה כדי להשיג יהלומים.

תפקידי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארלי גאלאצ'ר – סיריל אוגילבי המילטון
  • פול צ'הידי – אייזק מוריס, טיפוס מפוקפק המשמש כמתווך בין הרוצח לשאר המוזמנים.
  • צ'ארלי ראסל – אודרי
  • ריצ'רד הנסל – שחקן שמקליט את ההודעה המושמעת למוזמנים
  • כריסטופר הרטנל – פרד נראקוט
  • בן דירי – הנרי ריצ'מונד
  • מרגוט אדוארדס – מיס בריידי
  • רוב היפס – הוגו המילטון
  • סיליה הנבורי – לזלי מקארתור (קול בלבד)
  • טום קלג – לנדור
  • דייזי ווטרסטון – ביאטריס
  • קתרין ביילי – אוליביה אוגילבי המילטון
  • ג'וזף פרואן – אדוארד סיטון

הבדלים בין הסדרה לרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספר, פרד נרקוט מסיע את כל החבורה לאי ביחד, פרט לד"ר ארמסטרונג שמגיע בנפרד מאוחר יותר. כאן אמילי ברנט ואנתוני מרסטון מגיעים קודם. בנוסף בספר מרסטון לא תואר כמכור לקוקאין, אלא כפלייבוי עשיר והולל.
  • אדוארד סיטון, האיש שהשופט וורגרייב גזר את דינו למוות על אף היותו חף מפשע (למעשה הוא היה אשם ברצח), נשפט במקור הספרותי על רצח בעלת הבית שלו כדי לקחת את כספה. כאן אומר וורגרייב שהוא הרג מספר רב של אנשים, באמונה שהוא עושה טובה לעולם בכך שהוא מסלק אותם.
  • בספר הבלש ויליאם בלור מואשם בעדות שקר, וכתוצאה מכך נשלח לכלא אדם חף מפשע ושם הוא מת. בסדרה בלור מואשם שהוא הכה למוות צעיר הומוסקסואל. בספר הוא נרצח באמצעות שעון בצורת דוב שהופל על ראשו, בסדרה הוא נדקר בסכין ונעטף בשטיח מפרוות דוב.[5]
  • בספר אמילי ברנט נהרגת באמצעות מחט המזרק של ד"ר ארמסטרונג, ודבורה מוכנסת לחדר כדי להשלים את החרוז שבשיר. כאן אחרי שקיבלה סם הרגעה היא נדקרת באמצעות המסרגה שלה שעליה חרוט EB. גם מותה של ביאטריס טיילור, המשרתת שלה, שונה מהספר, שם היא מטביעה את עצמה, וכאן היא משליכה את עצמה לפני גלגלי רכבת.
  • בספר בני הזוג רוג'רס נחשדים שמנעו מהקשישה אצלה עבדו תרופה חיונית. ואילו בסדרה הם חונקים אותה בכרית.
  • בספר לא מתפתחת מערכת יחסים בין ורה ללומברד.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון
Douglas Booth - February 2011 - crop.jpgMiranda Richardson Met Opera 2010 Shankbone.jpgCharles Dance 2012 (cropped).jpg
Maeve Dermody.jpgSam Neill 2010.jpgAidan Turner bearded.jpg
מימין לשמאל: דאגלס בות', מירנדה ריצ'רדסון, צ'ארלס דאנס,
מייב דרמודי, סם ניל, איידן טרנר

המיני-סדרה הוזמנה על ידי בן סטיבנסון ושארלוט מור עבור ה-BBC לציון 125 שנה להולדתה של אגאתה כריסטי.[6] ההפקה של העיבוד נעשתה על ידי Mammoth Screen בשיתוף Agatha Christie Productions.[7][8]

התסריטאית שרה פלפס אמרה שהיא הייתה המומה מהנוקשות והברוטליות שברומן. בהשוואה ליצירותיה האחרות של כריסטי היא ציינה ש"בספורי מארפל ופוארו, יש שם מישהו שיפתור את התעלומה, ומתקבלת תחושה של ביטחון, שאפשר לחזות את הבאות... בספר זה לא קורה – אין איש שיבוא להציל אותך, לחלוטין אף אחד לא בא להציל או להסביר."[9]

ליהוק

מייב דרמודי לוהקה יומיים לפני קריאת התסריט, והיא הייתה באותה עת בבורמה (מיאנמר). היא טסה לממלכה המאוחדת ועבדה עם מדריך להגייה בשבועיים הראשונים של הצילומים.

צילומים

הצילומים החלו ביולי 2015.[10] חוף קורנוול שימש לצילומי סצינות הנמל והחוף. בין אתרי הצילומים היון הוליוול ביי, קייננס קוב, ומוליון קוב. צילומי פנים הבית נערכו בבית הרפילד בהילינגטון מחוץ ללונדון. מעצבת ההפקה סופי בקר עיצבה את הבית בסגנון שנות השלושים של המאה העשרים.[11] סצינות המטבח צולמו בוורת'ם פארק בהרטפורדשייר.[12] צילומי הרכבות נערכו ברכבת דרום דבון בין טוטנס לבאקפסטלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Plunkett, John (28 בפברואר 2014). "David Walliams to star as BBC bags Agatha Christie drama deal". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2014. 
  2. ^ "David Walliams to star in new Agatha Christie BBC drama". Independent. 28 בפברואר 2014. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2014. 
  3. ^ "Filming begins on Agatha Christie's And Then There Were None". agathachristie.com. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2015. 
  4. ^ "And Then There Were None What's Up With the Epigraph?". Shmoop.com. בדיקה אחרונה ב-29 בפברואר 2016. 
  5. ^ "And Then There Were None Plot Analysis". Shmoop.com. בדיקה אחרונה ב-29 בפברואר 2016. 
  6. ^ "BBC One to become new home of Agatha Christie in UK". BBC. 28 בפברואר 2014. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2014. 
  7. ^ Kemp, Stuart (27 בפברואר 2014). "BBC Commissions Two New Agatha Christie Adaptations". Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2014. 
  8. ^ Barraclough, Leo (28 בפברואר 2014). "BBC Plots Agatha Christie Adaptations for Writer's 125th Anniversary". Variety. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2014. 
  9. ^ Staff (17 בדצמבר 2015). "Adapting Agatha Christie's 'And Then There Were None' for BBC One". BBC Online. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2015. 
  10. ^ "Filming begins on Agatha Christie's And Then There Were None for BBC One". BBC. 10 ביולי 2015. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2015. 
  11. ^ "And Then There Were None: A Landmark Adaptation of the World's Best SElling Crime Novel" (הודעה לעיתונות). BBC. דצמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2015. 
  12. ^ "And Then There Were None and Christie Adaptation Links". 29 בפברואר 2016. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2017.