לדלג לתוכן

ולדימיר הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר הורוביץ
Владимир Самойлович Горовиц
לידה 1 באוקטובר 1903
קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בנובמבר 1989 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הגדול במילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Владимир Самойлович Горовиц עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Gottlieb Walker Gymnasium
  • האקדמיה הלאומית למוזיקה של אוקראינה על שם צ'ייקובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים RCA רקורדס, דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ונדה טוסקניני הורוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • המדליה הלאומית לאומנויות (1989)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1972)
  • פרס גראמי לאלבום השנה (1966)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1965)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1973)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1977)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1974)
  • פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר (1978)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1964)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1988)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1963)
  • פרס גראמי לאלבום השנה (1963)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1966)
  • פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר (1987)
  • פרס גראמי לאלבום השנה (1972)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1968)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1979)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1982)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1974)
  • אביר בלגיון הכבוד
  • פרס גראמי למפעל חיים (1990)
  • מדליית החירות הנשיאותית (1986)
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1980)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1993)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1987)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר (1988)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1991)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1989)
  • Grammy Award for Best Classical Performance – Instrumental Soloist or Soloists (With or Without Orchestra) (1969) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר הורוביץ (Vladimir Horowitz;‏ 1 באוקטובר 19045 בנובמבר 1989) היה פסנתרן יהודי רוסי-אמריקאי, אחד מגדולי הפסנתרנים של המאה ה-20.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורוביץ נולד בעיר קייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה) למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת, והתגלה כילד פלא שיודע לנגן בעל פה יצירות שלמות של רחמנינוב. את השכלתו המוזיקלית הבסיסית רכש בעזרת אמו הפסנתרנית, והמשיך ללמוד בקונסרבטוריון של קייב.

ולדימיר הורוביץ בצעירותו

פרסומו הראשון היה כשניגן את הקונצרט הראשון שלו ב-1922 בחארקוב, ומאז החל להיות פסנתרן מבוקש באוקראינה וברוסיה. במשך שנתיים ניגן ב-70 קונצרטים הכוללים יצירות בסגנונות שונים. בעקבות המהפכה הבולשביקית איבדה משפחתו את רכושה, והמצב הכלכלי הקשה במדינה דחק אותו ב-1924 להגר מהמדינה. במשך שנים אחדות ערך מסע הופעות בגרמניה, צרפת, הולנד ואנגליה. ב-1928 נסע הורוביץ לארצות הברית, שם הוזמן על ידי הנשיא הובר לנגן בבית הלבן.

מבקרי המוזיקה התפעלו מהמיומנויות הטכניות של הורוביץ ומרגישותו המוזיקלית. "מצטיין באינטרפרטציות לבאך וליסט אך יכול לנגן בצורה מושלמת גם את ראוול ודביסי" כתבו, והישוו את נגינתו לענקי הפסנתרנים של התקופה. כישרונו נמתח על פני טווח רחב של סגנונות מוזיקליים, אך הוא היטיב במיוחד לבצע רפרטואר רומנטי – שופן, צ'ייקובסקי, שומאן. הביצועים שלו ליצירות של רחמנינוב היו מושלמים עד כדי כך שרחמנינוב עצמו אמר עליו כי אין טוב מהורוביץ לנגן את יצירותיו. בהופעות עצמן בלטה במיוחד הדרך שבה ניגן – גב זקוף ללא תנועה, ופנים חתומות מהבעה, רק אצבעותיו מטיילות על קלידי הפסנתר בעוצמה הנכונה ליצירה.

ב-1932 בחר בו המנצח ארטורו טוסקניני לנגן בניצוחו את הקונצ'רטו "הקיסר" של בטהובן, ובמהלך החזרות התפתח רומן בין הורוביץ לוונדה טוסקניני, בתו של המנצח. השניים נישאו ונולדה להם בת. נטייתו ההומוסקסואלית של הורוביץ, ופרשיות רומנטיות סוערות שהיה מעורב בהן, לא הפרידו ביניהם, והם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת במשך מרבית שנות חייהם.

הורוביץ פיתח תכונות של אמן קפריזי והתפרסם בדרישות המוזרות שהגיש לתזמורות אשר ביקשו אותו לנגן עמן. הוא גם דרש סכומי כסף גבוהים ביותר עבור הופעותיו, אהב את מנעמי החיים וצבר רכוש רב. פעמים אחדות פרש מהופעות אך שב להופיע, ובין פרישה להופעה סבל מבעיות נפשיות, אושפז בבתי חולים ואף טופל בנזעי חשמל. ב-9 במאי 1965 הופיע ברסיטל מפורסם בקרנגי הול בניו יורק בקאמבק הגדול ביותר שלו, אחרי 12 שנות פרישה שבהן שהה בשווייץ. מאז הספיק לנדוד במסע הופעות בעולם, שכלל בין היתר הופעה בלתי נשכחת ברוסיה, לאחר שעזב אותה 60 שנה קודם לכן.

הורוביץ באירוע שנערך לכבודו בבית הלבן באוקטובר 1986

בשנות ה-70 הוחתם הורוביץ על חוזי הקלטה עם החברות הגדולות בעולם. תקליטי RCA, דויטשה גרמופון, וסוני התחרו על ביצועיו, וכל אחת מהן שילמה לו בתורה מחירים אסטרונומיים עבור הקלטות שנמכרות עד היום. לאורך השנים זכה בפרסי גראמי רבים. ב-1982 זכה בפרס וולף לאמנות, ב-1986 זכה במדליית החירות הנשיאותית וב-1990 בפרס גראמי על מפעל חיים.

הורוביץ נפטר בניו יורק בנובמבר 1989, במהלך חזרות להקלטה. נקבר בבית הקברות הגדול במילאנו, בחלקת הקבר של משפחת חותנו, טוסקניני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]