ולדימיר וינוקור

ולדימיר וינוקור
Владимир Винокур
לידה	31 במרץ 1948 (בן 77); קורסק, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות
השכלה	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
ילדים	אנסטסיה וינוקור
פרסים והוקרה	מדליה על שם ז'וקוב; תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית; העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה; מסדר דוסטיק, דרגה 2; מדלייה להנצחת 300 שנה לצי הרוסי; מדליית המערכה הצבאית בסוריה; מדליה לחיזוק אחוות הנשק; מדליית "200 שנה למשרד הבטחון"; מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; עיטור הדגל האדום של העמל; עיטור אות הכבוד; עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית; עיטור הידידות (רוסיה); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1984); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית; אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1989); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית; עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	פרופיל ב-IMDb

ולדימיר וינוקור (ברוסית: Владимир Натанович Винокур;‏ נולד ב-31 במרץ 1948) הוא שחקן, זמר והומוריסט סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. בשנת 1989 הוענק לו תואר "אמן העם של רוסיה הסובייטית". הוענק לו עיטור ההצטיינות למען המולדת מכול ארבע דרגות.

ביוגרפיה

ולדימיר וינוקור נולד בשנת 1948 בקורסק למשפחה יהודית. אביו עבד בתחום הבינוי בעיר ואמו הייתה מורה. לווינוקור היה אח בכור.

בשנת 1963 וינוקור עזב לימודי בית ספר ולמד בבית ספר לטכנאים. עוד לפני סיום הלימודים הוא נסע למוסקבה וניסה להתקבל ללימודים באקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון. הוא עבר את הבחינות אך לא היה יכול להתקבל בהיעדר תעודת בגרות. בשנת 1967 הוא גויס לשורות הצבא האדום ושירת בלהקה צבאית.

בשנת 1969 עוד בזמן השירות הצבאי וינוקור התקבל ללימודי משחק. החל משנת 1973 הוא החל לעבוד בקרקס של מוסקבה ומשנת 1974 החל לשיר בתיאטרון של אופרטה במוסקבה. הוא עבד בתיאטרון זה גם לאחר סיום הלימודים. במזן הלימודים וינוקור הכיר את לב לשצ'נקו והם הפכו לחברים לכל החיים.

במחצית שנות ה-70 של המאה ה-20 וינוקור החל להופיע עם קטעי פרודיה וסטנד אפ. בשנת 1977 הוא זכה בתחרות לשחקנים. וינוקור זכה להצלחה ונתן הופעות רבות לרבות השתתפות לתוכניות טלוויזיה.

בשנת 1986 ביחד עם לב לשצ'נקו הם איחרו להפלגה של "אדמירל נחימוב" ובכך ניצלו.

בשנת 1989 וינוקור יסד "תיאטרון פרודיה של ולדימיר וינוקור" שפועל גם כיום. התיאטרון מרבה להופיע ברחבי רוסיה ומחוץ לגבולות המדינה מפני קהל דוברי רוסית. הוא הופיע מספר פעמים בישראל.

בשנת 1992 בהיותו בסבב הופעות בגרמניה וינוקור עבר תאונת דרכים קשה. הייתה סכנה לקטיעת רגל, אך בסופו של דבר הוא החלים.

על פעילתו בתחום האמנות וינוקור קיבל פרסים ותארים שונים לרבות עיטור ההצטיינות למען המולדת מכול ארבע דרגות.

אשתו של וינוקור בעבר הייתה רקדנית בלט. גם ביתם אנסטסיה הייתה רקדנית בתיאטרון בולשוי.

וינוקור פרסם מספר ספרים על פעילותו באמנות.

בשנת 2022 וינוקור תמך בפלישת רוסיה לאוקראינה ובעקבות כך נכנס לרשימת עיצומים של אוקראינה.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ולדימיר וינוקור

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר וינוקור בוויקישיתוף

ולדימיר וינוקור, ביישום טלגרם
ולדימיר וינוקור, ברשת החברתית אינסטגרם
ולדימיר וינוקור, ברשת החברתית טיקטוק
ולדימיר וינוקור, סרטונים בערוץ היוטיוב
ולדימיר וינוקור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ולדימיר וינוקור, באתר AllMovie (באנגלית)
ולדימיר וינוקור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ולדימיר וינוקור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ולדימיר וינוקור, באתר Discogs (באנגלית)
ביוגרפיה (ברוסית)