ולדימיר ורנדסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולדימיר ורנדסקי
Владимир Иванович Вернадский
1934-V I Vernadsky.jpg
לידה 12 במרץ 1863
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1945 (בגיל 81)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, ביולוגיה
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האוניברסיטה הקיסרית של סנקט פטרבורג
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט וסילי דוקוצ'ייב, Andreas Artsruni עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Alexander Fersman, Leonid Kulik, אלכסנדר וינוגרדוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים George Vernadsky עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר גאולוגי ופיתוח תאוריה של ביוגאוכימיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולדימיר ורנדסקי (28 בפברואר (12 במרץ) 1863 - 6 בינואר 1945) היה חוקר טבע ופעיל ציבורי רוסי וסובייטי. התעניין בגאולוגיה, ביולוגיה ופילוסופיה. תרם רבות לחקר מדעי כדור הארץ וייסד תחום חדש - ביוגאוכימיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר ורנדסקי נולד בסנקט פטרבורג למשפחת קוזאקים. עד למעבר לבירה, אביו היה פרופסור לכלכלה בקייב. בשנת 1868 המשפחה עברה לחרקוב ובשנת 1876 חזרה לסנקט פטרבורג. בשנת 1885 ורנדסקי סיים לימודים באוניברסיטת סנקט פטרבורג והחל משנת 1890 לימד באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1897 סיים לימודי הדוקטורט באוניברסיטת סנקט פטרבורג ובשנת 1898 התמנה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. ורנדסקי פעל באוניברסיטה עד לשנת 1911 כאשר עזב ביחד עם עשרות פרופסורים אחרים כאות מחאה למדיניות הממשלתית להגבלת החופש האקדמי.

ורנדסקי היה פעיל ציבור. בשנת 1905 השתתף בהקמת המפלגה הדמוקרטית החוקתית ועד לשנת 1918 היה חבר וועד הפועל של המפלגה. ורנדסקי היה חבר של המועצה המדינית והחל מסתיו 1917 חבר בממשלת המעבר הרוסית.

בשנת 1912 התקבל לאקדמיה למדעים כחבר מן המניין.

לאחר מהפכת אוקטובר ורנדסקי נסע לדרום אוקראינה והיה בין מייסדי מוסדות המדע באוקראינה. למרות שהיו לו שורשים אוקראינים וחלק משמעותי של חייו הוא התגורר באוקראינה ורנדסקי לא היה מוכן לקבל אזרחות של אוקראינה העצמאית ותמך באיחוד של רוסיה ואוקראינה.

בשנת 1921 חזר לפטרוגרד, אך ללא ילדיו שנסעו למערב אירופה. ורנדסקי עצמו, נעצר אך שוחרר תוך זמן קצר בעקבות התערבות של לשכת ולדימיר לנין. בשנים 19221926 פעל רבות בצרפת ובפראג. החל משנת 1930 נאסר עליו לנסוע מעבר לגבולות ברית המועצות אך הוא המשיך לפעול במוסדות מדע. בתקופה זו הוא התמנה למנהל מעבדה ביוגאוכימית.

בשנת 1935 קיבל אישור לנסוע לתקופת החלמה לקרלובי וארי ולאחר מכך הוא נסע לפריז, לונדון וברלין. בתקופה זו נפגש בפעם אחרונה עם ביתו שהתגוררה בצ'כוסלובקיה.

בתקופת הטיהורים הגדולים ורנדסקי עזב את כל תפקידיו אך המשיך לתרום לקידום המדע. בשנת 1940 הוא יזם תחילת חקר אורניום. בשנת 1943 הוענק לו פרס סטלין על מפעל חיים.

בשנת 1944 חזר למוסקבה מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית בה התגורר בתקופה שבה החזית התקרבה לעיר מוסקבה. ב-25 בדצמבר 1944 עבר שבץ מוחי ונפטר כשבועיים לאחר מכן.

פעילות מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורנדסקי פעל רבות לחקר כדור הארץ. החל משנת 1908 במסגרת אוניברסיטת מוסקבה פעל לארגון משלחות מדעיות לחקר מינרלים רדיואקטיביים.

בשנים 19201921 היה רקטור האוניברסיטה בסימפרופול. בשנת 1921, כאשר חזר לפטרוגרד ורנדסקי פעל לארגון משלחת מדעית לחקר אירוע טונגוסקה. פעל להקמת מכון לחקר פעילות רדיואקטיבית בלנינגרד.

ורנדסקי פעל לחקר הביוספרה והקים תחום חדש - ביוגאוכימיה. היה תומך של תאוריית פנספרמיה.

בסך הכול ורנדסקי פרסם יותר מ-700 עבודות מדעיות.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכר פעילותו באוקראינה וברוסיה הוקמו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר ורנדסקי בוויקישיתוף