ולדימיר ז'ירינובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר ז'ירינובסקי
Владимир Вольфович Жириновский
Владимир Жириновский (05-04-2018) (cropped 2).jpg
לידה 25 באפריל 1946
אלמטי, קזחסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 2022 (בגיל 75)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Institute of Oriental Languages (1970)
  • university of Marxism-Leninism (1967)
  • אוניברסיטת מוסקבה (1977)
  • MSU The Institute of Asian and African Studies
  • הפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורחת כבוד באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה
28 בפברואר 1994 – 20 במרץ 1996
(שנתיים)
חבר הדומה הממלכתית
4 בדצמבר 2011 – 5 באוקטובר 2016
(4 שנים ו־43 שבועות)
29 בדצמבר 2003 – 24 בדצמבר 2007
(4 שנים)
18 בינואר 2000 – 7 בדצמבר 2003
(3 שנים ו־46 שבועות)
נציג באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה
20 במרץ 1996 – 2 במרץ 2004
(8 שנים)
24 בינואר 2005 – 14 באפריל 2008
(3 שנים ו־11 שבועות)
יושב ראש המפלגה הליברל דמוקרטית של רוסיה
13 בדצמבר 19896 באפריל 2022
(32 שנים)
→ אין
אלכסיי דידנקו ←
פרסים והוקרה
  • עיטור אלכסנדר נבסקי (2015)
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (2016)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2021)
  • Honoured Lawyer of Russia (2000)
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2006)
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה (1997)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2008)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2011)
  • תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • עובד רכבת של כבוד
  • Crimea defense medal
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה
  • מסדר הכבוד והתהילה
  • Order of Merit
  • מדליית אנטולי קוני
  • מדליית המערכה הצבאית בסוריה
  • מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג
  • עיטור האומץ האישי (טרנסניסטריה)
  • מדליה על שירותי מפקד אוכלוסין
  • פרסי הרפובליקה של קרים
  • מדליית פיוטר סטוליפין
  • נשק הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature of Vladimir Zhirinovsky.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולדימיר וולפוביץ' ז'ירינובסקי (אידלשטיין) (ברוסית: Владимир Вольфович Жириновский (Эйдельштейн)‎; ‏25 באפריל 19466 באפריל 2022) היה פוליטיקאי רוסי, ממוצא יהודי, מנהיגה של המפלגה הליברל דמוקרטית של רוסיה בשנים 1989–2022, שבניגוד לשמה נחשבת כתנועה אולטרה-לאומנית, ובבחירות 2003 זכתה ל-11.7% מהקולות. התמודד שש פעמים בבחירות לנשיאות רוסיה (1991, 1996, 2000, 2008, 2012 ו-2018).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף עד ובו עדות על סבו של ז'ירינובסקי, שנספה בשואה. על הדף חתום דודו, אהרון איידלשטיין

אביו, וולף אידלשטיין, היה יהודי פולני, שנולד בקוסטופיל, עיירה ליד רובנו, כיום בשטח אוקראינה. סבו, יצחק אדלשטיין, היה אדם עשיר, שהעסיק מאות עובדים במפעל ללבידים שהיה בבעלותו. עם הפלישה לפולין נמלטו וולף ואחיו אהרון לשטח ברית המועצות. סבו וסבתו של ז'ירינובסקי נספו בשואה. על אף זאת, ז'ירינובסקי לא ראה עצמו כיהודי כלל. בריאיון לעיתונאי הישראלי יוסי מלמן ב-1996 אמר "אני? מה פתאום. זו סתם השמצה. אמי הייתה רוסייה וכך גם אבי. אתם לא יכולים להתמודד עם השקפת העולם שלי ולכן אתם מחטטים ומחפשים בעברי ובחיי הפרטיים. אני מציב לכולם אתגר: תמצאו בארכיונים שלכם מסמכים ותראו לי". לדבריו, "למה לי לנטוש את הדם הרוסי, התרבות הרוסית והאדמה הרוסית ולהתאהב בעם היהודי, בגלל אותה טיפת זרע קטנה שאבי השאיר באמי".

ז'ירינובסקי התכחש לאביו היהודי, ובחוברת ביוגרפית אותה פרסם ב-1999 נכתב: "אביו היה עורך הדין וולף אנדרייביץ' ז'ירינובסקי, הבעל השני של אמו. הוא מת בתאונת דרכים בשנה שבה נולד ולדימיר". ז'ירינובסקי נולד באלמטי בקזחסטן, בנם של אלכסנדרה פבלובה מקרובה ושל וולף איסקוביץ' אידלשטיין, שהיה יהודי. כאשר היה בן חודשיים נפרדו אביו ואימו, והאב חזר לפולין, ממנה ברח בשנות המלחמה. מספר שנים לאחר מכן עלה האב לישראל, ונישא מחדש.

בגיל 16 שינה את שמו מאדלשטיין לז'ירינובסקי, ובגיל 18 עבר עם משפחתו למוסקבה בשנת 1964, ושם למד לימודי טורקיה במכון ללימודי אסיה ואפריקה, ומאוחר יותר משפטים באוניברסיטת מוסקבה. ב-1991 הקים את המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה וזכה ב-7.81% מהקולות באותה שנה. במהלך ריצתו הבטיח ז'ירינובסקי הורדה של מחירי הוודקה ומכירתה בכל ימות השנה, ולא רק פעם בחודש, כפי שהיה נהוג אז[1].

ז'ירינובסקי דגל במדיניות קיצונית ותומך באחדות הרפובליקות של ברית המועצות מחדש, ואף טען שרצה לקחת את אלסקה מארצות הברית בכוח "ולזרוק" לשם את האוקראינים. הוא תמך גם בשימוש בפצצות גרעיניות לדיכוי אויבים. ז'ירינובסקי היה ידוע גם בהערותיו המוזרות או הקיצוניות. למשל, לפני המלחמה בעיראק אמר שהאמריקאים צריכים לתקוף במקום את גאורגיה. הוא הציע גם פרויקט, שבמסגרתו היו נבנים מאווררים ענקיים שהיו מעיפים את הפסולת הגרעינית הרוסית לעבר אירופה. הוא גם איים להסיר את ההגבלות על מכירת נשק לאיראן והציע למכור את האיים הקוריליים השנויים במחלוקת ליפן תמורת 50 מיליארד דולר. בעקבות המטאור שנפל על צ'ליאבינסק בפברואר 2013, צוטט ז'ירינובסקי על ידי סוכנות הידיעות הבינלאומית הרוסית כטוען "זה לא מטאורים נופלים, זה ניסוי של נשק חדש על ידי האמריקאים".

בעקבות מספר אמירות שנויות במחלוקת הוא נחשב לאישיות בלתי רצויה (persona non grata) בקזחסטן מולדתו, ובאוקראינה. על קונדוליזה רייס אמר שאמירותיה מראות את מעמדה כאישה רווקה וללא ילדים, הוא אף אמר עליה כי היא "זונה שחורה שצריכה זין טוב. שלח אותה לכאן, אחת החטיבות שלנו תשמח לארח אותה בצריף ללילה אחד. היא תיחנק מזרע רוסי כיוון שהוא ינזל לה מהאוזניים... עד שהיא תזחול לשגרירות ארצות הברית במוסקבה על ברכיה". הוא כינה את ארצות הברית "חנות יד שנייה המלאה במוצצים, עובדי כפיים וסמוגים".

בעקבות מותו של הסוכן הרוסי הנמלט אלכסנדר ליטוויננקו באנגליה בנובמבר 2006 הוא אמר: "כל בוגד חייב להיות מחוסל, יש להשתמש בכל האמצעים".

ב-25 במרץ 2022 דיווחו מספר כלי תקשורת על מותו של ז'ירינובסקי לאחר אשפוז ממושך, מקורות רשמיים מטעמו הכחישו.

יחס ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התבטא לא פעם בגנות היהודים, וכך למשל, לאחר שפט ביוקנן, שהיה מועמד לנשיאות ארצות הברית ב-1996, הגדיר את מדינתו כ"שטח כיבוש ציוני", אמר ז'ירינובסקי כי "לנו ברוסיה יש את אותה בעיה".

למרות זאת, לאחר שנודע לו כי אביו קבור בבית העלמין בחולון[2], וכי יש לו קרובי משפחה בישראל, הגיע ז'ירינובסקי ביוני 2006 לביקור, עלה לקבר אביו ונפגש עם בני משפחתו. במהלך הביקור אמר ז'ירינובסקי כי אינו אנטישמי כלל, וכי בשנים האחרונות הוא מרבה לדבר בשבחם של היהודים. הוא הוסיף שאם יבחר לנשיאות רוסיה ישראל לא תצטרך לדאוג לביטחונה יותר.

לקראת הבחירות לכנסת ה-16 בישראל ב-2003 הוזמן ז'ירינובסקי להשתתף בתשדירי הבחירות של מפלגת העולים "לידר" ותמך באלכסנדר רדקו, יו"ר המפלגה שהוא גם מקורבו של ז'ירינובסקי[3].

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בפברואר 2022, אושפז ז'ירינובסקי בבית החולים הקליני המרכזי עם דלקת ריאות דו-צדדית, שהתפתחה על רקע זן האומיקרון של נגיף הקורונה; הנזק לריאות הוא 75-50%. בערב 9 בפברואר חובר ז'ירינובסקי למכונת הנשמה. ב-6 באפריל מת מהנגיף.

הפרידה מוולדימיר ז'ירינובסקי התקיימה ב-8 באפריל 2022. בטקס הפרידה השתתף נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

בבוקר בקתדרלת ישו המושיע, נערך טקס על ידי פטריארך מוסקבה ורוס כולה קיריל, לאחר מכן נערך טקס פרידה בבית האיגודים. ולדימיר ז'ירינובסקי נקבר בהצטיינות צבאית בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]