ולדימיר יאקובלביץ פרופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר יאקובלביץ פרופ
לידה 16 באפריל 1895 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1970 (בגיל 75)
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי folkloristics, ספרות גרמנית, Germanic philology, ספרות רוסית, אתנוגרפיה, לימודים סלאביים, פילולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת סנקט פטרבורג (19321970) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Leo Klejn, Mikhail Shakhnovich, M. P. Cherednikova, Nikolay Butinov, Julia Abramovna Dobrovol'skaja עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הדגל האדום של העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר יאקובלביץ' פרופּרוסית: Владимир Яковлевич Пропп;‏ 29 באפריל 189522 באוגוסט 1970) היה חוקר אגדות עם, חוקר נוסחים ובלשן (פולקלוריסט, פילולוג ולינגוויסט).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1895 בשם הרמן ולדמר פרופ, בסנט פטרסבורג שבממלכה הצארית. הוא נולד למשפחה שמוצאה גרמני אשר התבוללה ברוסיה. אביו יעקב פיליפוביץ' פרופ ואמו אנה אליזבטה פרידריכובנה פרופּ לבית בייזל, היו מהקבוצה הלאומית של גרמנים מהוולגה, חקלאים אמידים ממחוז סראטוב שעל גדות הוולגה.

ספרו, חקר הצורה הלשונית ומעשיות עם (מורפולוגיה ופולקלור), יצא לאור בשנת 1928.[1] על אף שהשפיע על קלוד לוי-שטראוס, ממייסדי התפישה המבנית בחקר התרבות והחברה (סטרוקטורליזם באנתרופולוגיה ועל רולאן בארת ממייסדי מדע הסמיוטיקה - חקר הסמלים, עבודתו זו לא נודעה ברבים עד תרגומה בשנת 1958.

החל משנת 1932 היה לחבר סגל ההוראה באוניברסיטת לנינגרד, ועמד בראש החוג לפולקלור, שהפך לחוג לספרות רוסית משנת 1938 ועד סמוך למותו בשנת 1970.

במחקרו זיהה באופן סינטגמטי, כלומר דרך יסודות לשוניים, את מבנה הסיפור (סטרוקטורה נאראטיבית) ובו 31 תפקידים ופעולות (פונקציות) אפשריות על פי הסדר:

  • היעדרות (אבסנטציה) - אחד מגיבורי הסיפור או אדם שעל הגיבור להציל עוזב את המקום ונעדר לפחות חלק מן העלילה.
  • איסור (לאו, כלומר ציווי לא-תעשה, אינטרדיקציה) - הגיבור מוזהר נגד פעולה מסוימת.
  • הפרת האיסור (ויוליציה)
  • בילוש (רקונייזנץ) - איסוף מידע בידי הגיבור.
  • הצלחה (דליברי) - מצב שבדרך כלל מעורבת בו מפת דרכים, ובו הגיבור גובר על הרשע בדרך כלשהי.
  • תככנות (טריקרי) - שימוש בתכסיסים
  • הישמעות (קומפליסיטי) - הקרבן נאלץ להישמע לרשע.
  • רשעות וחסר (וילאניות ולאקונה) - הרשע פוגע בקרבן, או שהגיבור חש בהיעדרותו של משהו אותו הוא רוצה.
  • סירסור (מדיאציה) - הגיבור מגלה את קיומו של אחד מהחסרונות אשר נמנו לעיל.
  • תחילת פעולת הגמול (קונטרה ריאקציה) - הגיבור מזהה את הנדרש לו (בדרך כלל חפץ מכושף או פלאי) כדי להתגבר.
  • יציאה לפעולה (דפרטורה) - עזיבה של הגיבור, אך הפעם עם מטרה.
  • פעולה ראשונה של התורם (פונקציית הדונור הראשונה) - הגיבור פוגש ב"תורם", הוא העוזר או החפץ הפלאי.
  • תגובת הגיבור.
  • קבלת גמול פלאי.
  • הארה וזיהוי המסלול (גיידנס) - הגיבור מובל או מגיע אל מקום חשוב, הקשור בחפץ הפלאי, ברשע, בקרבן או בגיבור עצמו.
  • המאבק (סטראגל) - הרשע והגיבור נלחמים זה בזה בגלוי.
  • מיתוג (בראנדינג) - הגיבור מסומן בדרך כלשהי, אולי דרך פריט לבוש.
  • ניצחון (ויקטורי) - הגיבור המשתחרר בכך מביס את הרשע, הנהרג בקרב, מנוצח בתחרות, או מנודה.
  • איון (ליקווידיזצה) - במהלך הסיפור הבעיות הקודמות בסיפור חפץ או אדם נעלמים.
  • חזרה הביתה (ריטרן)
  • מרדף (פרסוט) - מתחרה אחד או יותר רודף את הגיבור.
  • הצלה (רסקיו) - הגיבור ניצל. משהו עיכב את הרודף.
  • הסוואה (אנרקוגניציה) - הגיבור מגיע למקום אך הרשע אינו מכיר אותו.
  • תרמית (אנפאונדד קליימז) - מתברר שמדובר בגיבור כוזב, או שהגיבור מרמה את הרשע ומציל את עצמו
  • משימה קשה לביצוע (דיפיקאלט טאסק) - המשימה מוצגת בפנינו
  • פתרון (סולוציה) - הגיבור מבצע את המשימה הקשה
  • היכר ראוי (רקוגניציה) - הגיבור זוכה להכרה הראויה לו
  • חשיפה (אקפוזורה) - הרשע נחשף במלא היקפו
  • שינוי צורה (טרנספיגורציה) - לגיבור מראה חדש, אחר זקנתו או בעקבות אבדן איבר בשלב מוקדם יותר.
  • ענישת הרשע (פאנישמנט)
  • חתונה - הגיבור נישא או זוכה למעמד והכרה

הצורנים וצורות הלשון הייחודיות לספרות שזיהה משמשים במגוון תחומים, החל בתחום ההסרטה התסריטאות וההמחזה, עבור בספרות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]