לדלג לתוכן

ולדימיר שאינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר שאינסקי
Владимир Яковлевич Шаинский
לידה 12 בדצמבר 1925
קייב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 2017 (בגיל 92)
סן דייגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Володимир Янкелів Шаїнський עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברית המועצות, רוסיה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה, State Conservatory of Usbekistan, האקדמיה למוזיקה של באקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ברית המועצות (1981)
  • פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (1978)
  • עיטור הידידות (רוסיה) (28 בדצמבר 1995)
  • מסדר ההצטיינות בתרבות של פולין (1974)
  • מדליה על גבורת העמל (14 בנובמבר 1980)
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1986)
  • פרס לנין קומסומול (1980)
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (12 בדצמבר 2005)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (11 באוקטובר 2001)
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר יָקובלֶביץ' שָאינסקירוסית: Владимир Яковлевич Шаинский;‏ 12 בדצמבר 192525 בדצמבר 2017) היה מלחין רוסי יהודי פופולרי.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאינסקי נולד למשפחה יהודית בקייב שבאוקראינה, ברית המועצות, שם למד לנגן בכינור בבית ספר למוזיקה. לימודיו נקטעו בשנת 1941 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, במהלכה משפחתו פונתה לטשקנט שבאוזבקיסטן; שאר המשפחה הנרחבת שנותרה בקייב נספתה בבאבי יאר. בטשקנט למד בקונסרבטוריון, ולאחר מכן התגייס לצבא האדום. עם תום המלחמה סיים את הכשרתו ככנר בקונסרבטוריון של מוסקבה.

בשנת 1950 ניגן שאינסקי בתזמורת של לאוניד אוטיוסוב, וכן עבד כמורה למוזיקה ומנהל מוזיקלי של להקות מחול. בהמשך למד קומפוזיציה בקונסרבטוריון בבאקו. יצירתו המוזיקלית הראשונה הייתה קטע לרביעיית מיתרים, אותה כתב ב-1963 במהלך לימודיו בקונסרבטוריון באקו. בשנת 1965 כתב סימפוניה לתזמורת.

בשנת 1965 עבר למוסקבה ולמד בכיתת אמן של גארא גאראייב.

במהלך הקריירה שלו כמלחין, שאינסקי כתב מספר רב של שירי ילדים. בין השאר הוא הלחין שירי משוררים, בהם מיכאיל טאניץ' ויוסף קרלר. הוא כתב שירים רבים לסדרות של סרטים מצוירים, סרטי ילדים ומחזות זמר. התפרסם בשירים שכתב לסדרות האנימציה "צ'בורשקה" ו"38 תוכים". בין שיריו הידועים נמנים "חייל הולך בעיר", "הפינה הקטנה של רוסיה" ו"כלב הולך לאיבוד". שיריו בוצעו על ידי זמרים וזמרות רבות, בהם ולנטינה טולקונובה ואמיל גורובץ. אחד השירים שהלחין לסדרה "צ'בורשקה" היה לשיר יום ההולדת ברוסיה. שאינסקי הירבה להופיע בטלוויזיה, נסע לסיבובי הופעות תכופים ברוסיה והתקבל בתשואות.

שאינסקי חיבר גם שירים רבים בשפת היידיש, המנוגנים כיום בלהקות כליזמר. מעט משיריו, בהם "החיוך" ו"הקרון הכחול", תורגמו לעברית.

הוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס ברית המועצות (1981) ופרס "אמן העם" של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1986).

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, לאחר שנים רבות בהן התגורר במוסקבה, שאינסקי עלה לישראל, בעקבות בנו ובני משפחה נוספים, והתגורר באשדוד. לכבוד יום הולדתו ה-75 הפיקה עיריית אשדוד אירוע לציון הקמתו של "תיאטרון מוזיקה" על שמו. העיתונות בשפה הרוסית דיווחה על האירוע, וראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בירך את המלחין במברק.

ב-2007 היגר לסן דייגו, ארצות הברית.

שאינסקי היה נשוי שלוש פעמים, ונולדו לו שלושה ילדים (שני בנים ובת).

היה חבר במפלגת "רוסיה המאוחדת".

בשנותיו האחרונות לקה שאינסקי בבריאותו ועבר מספר ניתוחים. ולדימיר שאינסקי נפטר מסרטן שלפוחית השתן ב-25 בדצמבר 2017, בגיל 92, בבית חולים בסן דייגו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר שאינסקי בוויקישיתוף