ולדיסלב הראשון, שליט ולאכיה

ולדיסלב הראשון, שליט ולאכיה
Vladislav Întâiul

לידה	1325?
פטירה	1377 (בגיל 52 בערך)
מדינה	נסיכות ולאכיה
כינוי	Vlaicu Vodă
שליטי ולאכיה 16 בנובמבר 1364 – 1377 (כ־12 שנים) → ניקולאיה אלכסנדרו ראדו הראשון ←

ולדיסלב הראשון או יואן ולדיסלב הראשון המכונה "ולאיקו וודה" (ברומנית: Vladislav Întâiul או Ivan Vladislav, המכונה Vlaicu Vodă,נולד בסביבות 1325 - 1377) היה שליט הנסיכות הרומנית ולאכיה ב-1377-1364. הוא היה בנם הבכור ויורשו של השליט ניקולאיה אלכסנדרו והיה השליט השלישי מבית בסאראב

מפת נסיכות ולאכיה במאות 16-13. בצבע יותר כהה מסומנים חבלי הארץ שהוענקו לולדיסלב הראשון על ידי לאיוש הגדול, מלך הונגריה.

המשיך במדיניות אביו לחיזוק פנימי של מדינתו, מעורבות בזירה הבינלאומית, ניסיונות לשמור על העצמאות ביחס למעצמות השכנות - ממלכת הונגריה והאימפריה העות'מאנית. תוך כדי עימותים עם מלך הונגריה לאיוש הגדול עלה בידו של ולדיסלב לשמור על שליטת ולאכיה בחבלי הארץ אמלאש, פגראש וסוורין. הוא עודד את המסחר לאורך צירי התחבורה שנמצאו תחת שליטתו. החל מ-1370 או 1372 הוא שיתף למלכות את אחיו, ראדו, שירש אחר כך את כיסא המלכות.

קורות חייו ושלטונו

ולדיסלב הראשון נולד בסביבות 1325-1330 כבנו של השליט ניקולאיה אלכסנדרו ושל אשתו הראשונה, מריה. לפי השערות שונות, היא הייתה ממוצא בוסני או בלקני אחר או אולי הונגרי, ואז נקראה מריה לאצקפי .

היחסים ההפכפכים עם הונגריה

ב-16 בנובמבר 1364 עלה ולדיסלב על כס הנסיכות ולאכיה מבלי לקבל את אישור מלך הונגריה, לאיוש הגדול. האחרון החליט בשנים 1366-1365 לנהל מסעות צבאיים נגד השליט הסורר משני כיוונים:מטרנסילבניה ומווידין בבולגריה שם הוא גירש מווידין את הצאר איוואן סרצימיר, שהיה גיסו של ולדיסלב, והקים באנות בולגרית בחסות הונגריה.

נוכח הניצחונות ההונגריים וגישתו המפויסת של הקיסר הביזנטי יוחנן החמישי פלאולוגוס כלפי המעצמות הקתוליות במיוחד הונגריה, הרגיש גם ולדיסלב צורך להתפייס עם המלך ההונגרי והכיר בסוזרניות שלו. בתמורה הוא קיבל את השליטה על באנות סוורין ב-1367 או 1368 כוחות משולבים הונגרים וולאכים דחפו ניסיון של הצארים הבולגים של טרנובו, איוואן אלכסנדר ואיוואן שישמן של בני בריתם הטורקים לכבוש את וידין.

אולם כנראה על רקע אווירה אנטי-קתולית ואנטי-הונגרית של האוכלוסייה המקומית האורתודוקסית, היחסים בין ולדיסלב ללאיוש התערערו שוב. בסתיו 1368 יצא מלך הונגריה למסע צבאי רחב היקף נגד השליט הוולאכי. בזמן שהמלך לאיוש תקף בסוורין, צבא הונגרי אחר בראשות הוויבוד של טרנסילבניה, הסקלרי מיקלוש לאצקפי תקף בליבה של ולאכיה. מפקד רומני בשם דרגומיר במעמד של פרקלאב של חבל דמבוביצה משך בעורמה את הכוח ההונגרי והביס אותו בקרב במבצר דמבוביצה, בין היישובים רוקר וקמפולונג מוסצ'ל. אחרי הצלחות אלה חצה ולדיסלב את הדנובה ובברית עם הצאר איוואן אלכסנדר והמורדים הבולגרים סילק את ההונגרים מווידין

ב-29 באוגוסט 1369 שוב הושג הסכם בין ולדיסלב למלך הונגריה. ולדיסלב הכיר שוב את מעמדו הסוזרני של המלך ובתמורה זכה בהכרת שליטתו בבאנות סוורין, ובחבלים אמלאש ופגראש שבטרנסילבניה. איוואן סרצימיר זכה לקבל בחזרה את השליטה באזור וידין, "בערבות מצד הווייבוד ולאיקו ומצד דוברוטיץ', הדספוט של דוברוג'ה. בסוף 1369 בעזרת גדוד של לוחמים מטרנסילבניה ובראשו לאסלו דובוקאי, עמד ולדיסלב בהצלחה מול פלישה עות'מאנית ראשונה לוולאכיה. אולם ב-1371 כוחות מאוחדים של המקדונים והוולאכים הובסו על ידי העות'מאנים בקרב על נהר מריצה. היחסים בין ולאכיה להונגריה המשיכו להיות טובים וב-1369 אחרי התערבות אמו החורגת, קלרה דובוקאי ובהמלצת האפיפיור גרגוריוס האחד עשר הסכים ולדיסלב לארח בארצו בישוף קתולי.

ב-1370 שוב, על רקע תגובה אנטי-קתולית שניזומה על ידי האימפריה הביזנטית, היחסים עם המלך לאיוש עלו שוב על שרטון. ב-1373 אסר המלך ההונגרי את ייבוא המלח מוולאכיה והאפיפיור גרגוריוס האחד עשר אסר על מכירת נשק לרומנים. ב-1374 העניק מלך הונגריה מקלט לכמה בויארים ולאכים ממתנגדי ולדיסלב. ב-1376 פרץ שוב עימות צבאי שבמהלכו כבש הצבא ההונגרי את הסוורין.

המטבעות הראשונים של ולאכיה

בסביבות שנת 1365 היה ולדיסלב הראשון השליט הרומני הראשון שהנהיג מטבעות, הם הוטבעו בכסף וסווגו כדלקמן (לפי סיווגו של אוקטביאן איליאסקו)

• מטבעות בעלות קוטר של 21-18 מ"מ ומשקל ממוצע של 1,05 גרם;

דומים לדוקטים של ונציה שהוטבעו במקור החל מ-1202 ונקראו בהתחלה "דוקטו", ואחר כך גרושים או מטפאן היו 3 סוגים של דוקטים וולאכים:

• • סוג א, שהיו לו כתובות קיריליות בלבד, ובו בצד הקדמי הכתובת IWBЛAДICЛABABOEBWД ("ולדיסלב ווייבוד") ומגן עם צלב בחלקו העליון המחולק לשני חצאים אנכיים, אחד שנחצה פסים אופקיים והשני מציג סהר, בעוד שבצד האחורי נראה נשר עם ראשו מוטה שמאלה היושב על קסדת אביר עם צלב משמאלו;
  • סוג ב, שהיו לו כתובות לטיניות וקיריליות, ובו בצד הקדמי הכתובת MLADIZLAIWAIWODE או IWBЛAДICЛAB וצלב ירושלים, בעוד שבצד האחורי הכתובת TRANS-ALPIN או IWBЛAДICЛAB BOE ואותו דגם כמו סוג א, אך בראי;
  • סוג ג, אשר, בדומה לסוג ב, כלל כתובות קיריליות ולטיניות, ובהן בצד הקדמי הכתובת MLADIZLAIWAIWODE או IWANABЛATICЛABOIBOДA ומגן המחולק לשני חצאים אנכית, אחד נחצה פסים אופקיים והשני ריק, בעוד שבצד האחורי הכתובת TRANS-ALPINI או IWAN-BЛATI ואותו איור כמו סוג ב
• מטבעות בעלי קוטר של 18-16 מ"מ ומשקל ממוצע של 0.70 גרם

שקולים כנגד דינרים הונגרים.

• מטבעות בעלי קוטר של 16-14 מ"מ ומשקל ממוצע של 0.35 גרם

ללא כתובת (אנפיגרפיים) פרט לאותיות .Б-Л .הם נקראו "באן" בדומה ל"באנים" של סלבוניה. הבאן של ולאכיה היה שקול כנגד חצי דינר, ובהתאמה לאובול הונגרי. לימים בתקופה המודרנית "באן" ייקרא המטבע של מאית מלאו רומני. בימי ולדיסלב הראשון היחס בין המטבעות של ולאכיה היה כדלקמן:

• 1 דוקאט ולאכי = 1½ דינאר = 3 באן
• 1 דינאר = 2 באן

• 
  דוקאט שהוטבע בימי ולדיסלב הראשון בוולאכיה ; בצד הקדמי - המגן של שושלת בסאראב וכתובת בלטינית: WLADISLAI WAIVODA . בצד האחורי -
• 
  דוקאטים מוולאכיה

עידוד המסחר

ב-20 בינואר 1368 העניק ולדיסלב פריבילגיה מסחרית לסוחרים מןם העיר בראשוב, מווה שביססה מאז והלאה את יחסי הסחר בין ולאכיה לעיר הזאת.

המדיניות בתחום הדת

ולדיסלב התנגד למיסיונריות הקתולית. כתגובה אליה הקים ב-1370 מיטרופוליה (ארכיבישופות) אורתודוקסית שנייה בשטחי ולאכיה - את מיטרופוליית סוורין. בראשה הועמד המיטרופוליט אנטים, ממוצא יווני, שנודע בעבר כדניאל קריטופולוס . הווייבוד תמך בעולם הנזירות האורתודוקסית, כפי שהיא קודמה על ידי הנזיר ניקודימוס. בתיווך ניקודים הקים ולדיסלב ב-1370 את המנזר וודיצה בהנהגתו של הנזיר ניקודימוס מטיסמנה. כמו כן תמך השליט במנזרים טיסמנה וקוטמיאנה ובמנזר קוטלומוס על ההר אתוס.

בסביבות 1374 נתן ולדיסלב הראשון את חסותו לבניית המנזר וודיצה שבהנהגת הנזיר ניקודימוס. המנזר הפך לראשון מסוגו בחבל אולטניה.

ולדיסלב הראשון מת בתאריך לא ידוע בסביבות 1377. במקומו עלה לשלטון אחיו ראדו הראשון. הוא הובא לקבורה בסמוך לקבר סבו, הכנסייה הנסיכותית הרומנית ניקולאיה הקדוש בקורטיה דה ארג'ש

עימותים ראשונים עם הטורקים העות'מאנים

ב-1369 השתתף ולדיסלב יחד עם המלך ההונגרי לאיוש בקרב נגד כוחות של הסולטן העות'מאני מוראט וכוחות בולגרים של הצאר איוואן אלכסנדר מטרנובו. ב-1371 כוח ולאכי השתתף יחד עם כוחות ביזנטים וסרבים בקרב צ'ירמן (צ'רנומבן), אולם לא הצליחו להביס את המוסלימים.

משפחתו

דודתו הייתה תאודורה בסאראב, אשתו הראשונה של הצאר הבולגרי איוואן אלכסנדר

נישואיו

ולדיסלב הראשון היה נשוי אולם שמה של אשתו לא נשמר. יש סבורים שהיא נקראה אנה, ייתכן בתו של הדספוט דוברוטיץ', או קראנה, ייתכן אישה בולגריה. מנישואים אלה לא היו לו ילדים.

אחים ואחיות

• יואן ראדו או ראדו הראשון - יורשו כשליט ולאכיה
• אנה בסאראב - אשתו של איוואן סראצימיר, הצאר הבולגרי של וידין

ילדיה היו הצאר הבולגרי קונסטנטין השני אסן והמלכה דורותיאה מבולגריה, אשתו של סטייפן טוורטקו הראשון קוטרומניץ', מלך בוסניה.

דמותו במדיה האמנותית

• 1902 דמותו של ולדיסלב הראשון עמד במרכז המחזה "ולאיקו וודה" מאת אלכסנדרו דאווילה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדיסלב הראשון, שליט ולאכיה בוויקישיתוף

• הערך "ולאכיה" Havasalföld. Magyar Katolikus Lexikon הלקסיקון הקתולי ההונגרי 2014 Szent István Társulat
• על אודות המיטרופוליה של אולטניה - באתר מזכירות המדינה לדתות של רומניה - ארכיב

לקריאה נוספת

• Costin Bogdan, Alexandru Pinzar "Monedele Moldovei și Valahiei". Asociaţia Culturală „Memoria Sucevei 2003“.
• N.Constantinescu, N., Vladislav I 1364—1377, Editura Militară, București, 1979
• Fine, John V. A. Jr. The Late Medieval Balkans: A Critical Survey from the Late Twelfth Century to the Ottoman Conquest. Ann Arbor, Michigan: University of Michigan Press.1994 ISBN 978-0-472-10079-8. OCLC 749133662.
• Constantin C.Giurescu & Dinu C.Giurescu Istoria Românilor volumul II (1352-1606) . Editura Științifică și Enciclopedică, București (1976) p. 25-30 .
• Octavian Iliescu, Vlad Ier, voïvode de Valachie: le règne, le sceau et les monnaies – dans: Revue roumaine d'histoire, vol. 27 ,1988, p. 73 – 105
• Kristó, Gyula; Engel, Pál; Makk, Ferenc, eds. Korai magyar történeti lexikon (9–14. század) [Encyclopedia of the Early Hungarian History (9th–14th centuries)] 1994 Budapest: Akadémiai Kiadó. ISBN 978-963-05-6722-0. OCLC 32052132.(בהונגרית)
• Vasile Mărculeț (coord.) - Dicționarul domnilor Țării Românești și ai Moldovei, Editura Meronia. București 2009 - art. Vladislav I de 'Vasile Mărculeț (ברומנית)

Millet, Gabriel (1937). Documente românești în limba slavă* din mânăstirile Muntelui Athos 1372-1658. Grigore Nandris 1937. (ברומנית - מסמכים רומנים בשפה סלאבית במנזרי ההר אתוס)