ולדיסלב השני, הגולה
לידה |
1105 קרקוב | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 במאי 1159 (בגיל 54 בערך) אלטנבורג | ||||||
מדינה | ממלכת פולין (1025–1385) | ||||||
מקום קבורה | אלטנבורג | ||||||
דת | נצרות קתולית | ||||||
בת זוג | אגנס מבאבנברג | ||||||
שושלת פיאסט | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
וְלָדִיסְלָב הַשֵּׁנִי, הַגּוֹלֶה (בפולנית: Władysław II Wygnaniec; 1105 – 30 במאי 1159) היה הדוכס הגדול של ממלכת פולין והדוכס של שְׁלֶזְיָה בין השנים 1138 ועד לגירושו ב-1146. הוא מוכר כאביהם של הפיאסט השלזים (בני שושלת פיאסט אשר גורשו לעבר שלזיה).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מות בולסלאב השלישי, עקום הפה, אביו של ולדיסלב, בשנת 1138, ממלכת פולין התפרקה בין ארבעת בניו של הראשון. בשביל לשמור על אחדות פולין לאחר מותו, בולסלאב קבע כי בעת יגיע לבגרות, בנו הבכור ירש את העיר קרקוב וסביבתה. ולדיסלב, הבכור באחיו, ירש לחלקו את שלזיה וכרצון אביו גם את קרקוב. עם ירושת קרקוב, ולדיסלב ירש את הסמכות העליונה מעל כל שאר נסיכי ודוכסי פולין. אף על פי שולדיסלב פעל לשמירת אחדות פולין, מירב הדוכסים, כמו גם חלק מהאצולה החלו להילחם בו למען כוחם האישי.
לבסוף, לאחר מלחמות חוזרות ונשנות, בשנת 1146, בעודו בעיר צייץ (מדינת סקסוניה-אנהלט) ולדיסלב ויתר על כתר פולין והכריז על האומה כפֵאוֹדָלִית. תוך זמן קצר הנסיכים הפולניים גירשו את ולדיסלב מהארץ המפורקת לעבר האימפריה הרומית הקדושה.
קונראד השלישי, מלך גרמניה אחיה של אגנס מבאבנברג, אשתו של ולדיסלב, קיבל את ולדיסלב לחסותו בממלכת גרמניה (חלקה מתוך האימפריה הרומית הקדושה). בינתיים בולסלאב הרביעי, המתולתל, אחיו השני של ולדיסלב, ירש את שלזיה וקרקוב בהיעדר אחיו הבכור.
ולדיסלב החל במערכה מחודשת לאיחוד פולין ולאחר מערכה מוצלחת החלו בתמיכת הקוריה הרומאית ומדינת האפיפיור, מגעים לשלום שבוצעו בידי אלברכט הראשון, מרקיז ברנדנבורג המכונה "דוב" אשר פעל להביא לסיום הקרבות בין אוגדות הפולנים. כאשר בשנת 1152 בולסלאב הרביעי לא פעל כקריאת פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, האחרון פלש לעבר פולין ואיים על פוזנן. בולסלאב נכנע לקיסר הרומאי ושחרר את בניו של ולדיסלב מהשבי שלהם לעבר סקסוניה-אנהלט ואל ולדיסלב אביהם.
לאחר מותו של ולדיסלב בשנת 1159 בולסלאב לא שמר על הבטחתו ועם מערכת מלחמה מחודשת בשנת 1163 הוא תפס מחדש את בניו של ולדיסלב והעביר אותם לשבי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]