ולוול טשרנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולוול טשרנין

וֶלוְול (זאב) טשֶרנין (נכתב גם וולוול, ועלוול, וועלוול; ביידיש: וועלוול טשערנין; ברוסית: Велвл Чернин; נולד ב–1958 במוסקבה) הוא משורר יידיש, אתנוגרף, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי. בין השנים 20032007 היה שליח הסוכנות היהודית לרוסיה, בלארוס והמדינות הבאלטיות. בשנים 20092010 היה סגן נשיא הקונגרס הרוסי היהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טשרנין נולד במוסקבה ב-1958. סיים את לימודיו בפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת מוסקבה עם התמחות באתנוגרפיה. לאחר מכן למד קורסים גבוהים בספרות במכון הספרותי על שם גורקי במוסקבה – קבוצת יידיש. מסוף שנות ה-70 היה פעיל בפעילות יהודית לא–חוקית. הוא למד עברית באולפן לא חוקי והיה אחד המייסדים של הוועד היהודי לאתנוגרפיה היסטורית. עבד במערכת של "סאוועטיש היימלאנד". היה יועץ ספרותי לתיאטראות במוסקבה וקייב.

בינואר 1990 עלה לישראל ועבד בעיתונות בשפה הרוסית בארץ. הוא התיישב בשומרון. בשנים האחרונות מתגורר ביישוב כפר אלדד במדבר יהודה, מדרום-מזרח לירושלים.

בשנת 1999 קיבל תואר דוקטור בבר-אילן. עתה מלמד באוניברסיטת אריאל בשומרון.

פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טשרנין החל בפעילותו הספרותית ב-1983 ב"סאוועטיש היימלאנד". בשנות ה-80 חיבר וערך כמה כתבי עת של סָאמִיזְדָאט (הוצאה עצמית מחתרתית). במהלך חייו בברית המועצות פרסם בכתבי עת שונים: "ביראָבידזשאַנער שטערן" (בבירוביג'ן), "ביי זיך" (תל אביב) ובאחרים. אחרי עלייתו ארצה הוא פרסם בעיקר בכתבי עת ישראליים ובאלמנכים: "די גאָלדענע קייט", "נײַע וועגן", "ירושלימער אַלמאַנאַך", "טאָפּלפּונקט" ואחרים, וכן בכתבי עת בחו"ל כמו "פֿאָרװערטס", "די פּען", "די גילגולים" ואחרים.

על שירתו זכה בפרס דוד הופשטיין לשנת תשנ"ו.

טשרנין פרסם חמישה קובצי שירה פרי עטו ביידיש וכן שני קבצים דו-לשוניים ביידיש ובתרגום לרוסית, וכן קובץ שירה בעברית (חלקו נכתב במקור בעברית וחלקו תורגם מיידיש). שירים בודדים של טשרנין הופיעו בתרגום בשפות אחרות: אוקראינית, צרפתית, גרמנית, אנגלית. טשרנין תרגם לרוסית סדרה שלמה של פרוזה ודרמה משל שלום עליכם, אברהם גולדפדן, חיים גרדה, מיכאל פלזנבאום ואחרים.

טשרנין פעיל בתחום המחקר הספרותי. כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. פרסם מאמרים ברוסית, עברית ויידיש על יצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים, שמעון שמואל פרוג, חיים נחמן ביאליק, אורי צבי גרינברג, לייב ניידוס, לייב קוויטקו, עמנואל קזקביץ' וסופרי יידיש נוספים. הוא אחד מעורכי הכרך המיוחד המוקדש כולו לשירת יידיש של כתב העת "משיב הרוח" (נ"ו, חורף תשע"ז).

פעילותו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80 עבד במחקר שדה אתנוגרפי. פרסם כמה מאמרים על אתנוגרפיה ואתנו-בלשנות אצל קבוצות יהודיות, במיוחד קרימצ'קים. בישראל הוא עובד על מחקר של היהדות הפוסט-סובייטית ואתנו-היסטוריה של ספרות יהודית.

ספריו שהתפרסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין-השמשות: לידער. תל אביב, ישראל בוך, 1997.
  • וועלפישער ניגון :לידער. תל אביב, ישראל בוך, 2001.
  • אליבא דידי: לידער. תל אביב, ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, 2004.
  • אויסדערוויילטע לידער - Избранные стихотворения, קדומים, 2005.
  • מוסף, מוסקבה, 2007.
  • זהות, התבוללות ותחיה: תהליכים אתנו-חברתיים בקרב האוכלוסייה היהודית בברית המועצות לשעבר. זאב חנין וועלוול טשרנין, רמת גן: מרכז רפפורט לחקר התבוללות ולחיזוק החיוניות היהודית - אוניברסיטת בר-אילן - הפקולטה למדעי היהדות, 2007.
  • הסובוטניקים. רמת גן: מרכז רפפורט לחקר התבוללות ולחיזוק החיוניות היהודית - אוניברסיטת בר-אילן - הפקולטה למדעי היהדות, 2007.
  • Ближневосточный фронтир. Израильское поселенчество: История и современность (הפרונטיר המזרח-תיכוני. ההתיישבות הישראלית: תולדותיה ומצבה כיום), מוסקבה - ירושלים, 2010.
  • שלאס-סמ"ך :לידער. מוסקבה: Медиа Формат,‏ 2010.
  • אַרבע-כּנפֿות, תּל-אָבֿיבֿ, 2015.
  • Верлібри ("פֿרײַע פֿערזן". תרגום לאוקראינית מאת המחבר), לבוב, 2016
* Вірю, що я не пасинок. Українські літератори єврейського походження, «Видавництво Українського Католицького Університету», Львів, 2016. (אני מאמין שאינני בן חורג. אנשי ספרות אוקראינית ממוצא יהודי, לבוב, 2016).

(עם ז. חנין ואַ.רומניוק) Держава Ізраїль: політика і суспільство, Львів, 2017 (מדינת-ישראל: מדיניות וחברה, לבוב, 2017).

  • ·        נאָענט צו מיר. עסייען, "ביבליאָטעק פֿון דער הײַנטצײַטיקער ייִדישער ליטעראַטור", תל-אָבֿיבֿ, 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו