ולנטינה ג'אנצ'ינטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולנטינה ג'אנצ'ינטי
Valentina Giacinti
ג'אנצ'ינטי, 2018
ג'אנצ'ינטי, 2018
מידע אישי
לידה 2 בינואר 1994 (בת 30)
טרסקורה בלנאריו, איטליה
גובה 1.70 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
2005–2009 אטאלנטה
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2012
2012–2013
2013
2013–2017
2017–2018
2018–2022
2022
2022–
אטאלנטה
נאפולי
← סיאטל
מוזניקה
ברשה
מילאן
← פיורנטינה
רומא
56 (34)
29 (17)
6 (4)
96 (86)
22 (21)
68 (55)
7 (3)
19 (11)
נבחרת לאומית כשחקנית**
2015– נבחרת איטליה בכדורגל נשים איטליה 61 (21)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-19 במרץ 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-3 במרץ 2023

ולנטינה ג'אנצ'ינטיאיטלקית: Valentina Giacinti; נולדה ב-2 בינואר 1994) היא כדורגלנית איטלקייה, המשחקת בעמדת החלוץ ברומא ובנבחרת איטליה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטאלנטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אנצ'ינטי החלה את דרכה בענף כדורגל הנשים במחלקת הנוער של אטאלנטה מאז שנת 2005. היא ערכה את הופעת הבכורה שלה במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון ב-30 בינואר 2010, כאשר נכנסה כמחליפה בדקה ה-65 במשחק סרייה א' מול גרפיסטודיו טאוואניאקו. בעונת הבכורה שלה בליגה היא רשמה עשר הופעות, אך לא זכתה לכבוש שער באף אחת מהן. אטאלנטה ירדה לליגת המשנה בתום אותה עונה.

עונתה השנייה בקבוצה הייתה עונת הפריצה של ג'אנצ'ינטי, כאשר היא החלה לבסס את מעמדה כחלוצה הפותחת בהרכב. שערה הראשון בקבוצה הגיע לבסוף ב-26 בספטמבר 2010 במשחק ליגה מול אנטלה צ'יאוורי, משחק שבו רשמה שלושער. אותה עונה הסתיימה עם 15 שערים ב-21 משחקים לזכותה. בעונה שבאה לאחר מכן, היא כבשה לשער היריבה 19 פעמים מתוך 25 הופעות.

נאפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי 2012, ג'אנצ'ינטי השלימה את מעברה לקבוצה מהדרום, נאפולי. ב-2 בספטמבר, היא הבקיעה את שערה הראשון במדי המועדון במשחק במסגרת הגביע האיטלקי מול קאירה. היא סיימה את עונתה היחידה בקבוצה עם 19 שערים ב-34 משחקים בכל המסגרות.

השאלה לסיאטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום העונה, היא הושאלה למועדון כדורגל הנשים סיאטל מארצות הברית. הופעת הבכורה שלה במסגרת הליגה האמריקאית לנשים נרשמה ב-9 ביוני 2013. ארבעה ימים לאחר מכן, היא כבשה את שערה הראשון במשחק מול אמרלד. עונתה הבודדת במדי סיאטל נחתמה עם זכייה באליפות מדינת וושינגטון ובגביע הלאומי, הידוע בשמו גביע אברגין.[1]

בחזרה למוזניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי 2013, מעברה למוזניקה הפך לרשמי. היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בקבוצה ב-5 באוקטובר במשחק נגד רס רומא, משחק שבו נשלף לעברה כרטיס אדום. שערה הראשון נכבש בסוף אותו חודש במשחק מול סקאלסה. בעונתה הראשונה בקבוצה היא סייעה לקבוצה לסיים במקום השביעי בסרייה א' ולהגעה לשלב שמינית הגמר הגביע האיטלקי.

בשאר עונותיה במוזניקה, הישג השיא של הקבוצה הגיע בעונת 15–2014, כשמועדון הכדורגל סיים במקום השלישי, בעוד שבעונות 16–2015 ו-17–2016, הקבוצה סיימה במקום הרביעי. במשך שלוש עונותיה הראשונות בקבוצה, היא הגיעה למעמד חצי הגמר. בנוסף, בעונת 16–2015, היא קטפה את תואר מלכת השערים עם 32 שערים ב-22 משחקים.[2]

ברשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2017, ג'אנצ'ינטי עברה לברשה על מנת להתנסות במפעל ליגת האלופות לנשים. במהלך שהותה בברשה, היא זכתה בסופרקאפ האיטלקי בפעם הראשונה בקריירה וסיימה כמלכת השערים בפעם השנייה בקריירה שלה, לצד 21 כיבושים, ואף עזרה לקבוצתה להגיע ליום האחרון של קביעת הזוכה בליגה, עד שהפסידה את תואר זה ליובנטוס.

מילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביוני 2018, רישיון ההשתתפות של ברשה בסרייה א' ביחד עם חוזי השחקניות נקנו על ידי מועדון הכדורגל מילאן אשר החליט לייסד את מחלקת הנשים של המועדון.[3] כתוצאה מהמהלך, חוזה השחקן של ג'אנצ'ינטי הועבר לקבוצת הנשים של מילאן. מעברה לקבוצה מצפון איטליה לא השפיע על יכולת הכיבוש שלה, כאשר היא סיימה את עונתה הראשונה בקבוצה עם 21 שערים ב-21 משחקים.

לאחר עזיבתה של דניאלה סבאטינו בעונת 20–2019, ג'אנצ'ינטי נבחרה להיות הקפטנית החדשה של הקבוצה.[4]

עונה לאחר מכן, ג'אנצ'ינטי סייעה למילאן להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות לנשים לאחר שסיימו במקום השני בליגה. בנוסף, הם הגיעו לגמר הגביע האיטלקי, שם הפסידו בפנדלים לרומא. את אותה עונה סיימה ג'אנצ'ינטי עם 24 שערים ב-29 משחקים בכל המסגרות.

בעונה הרביעית והאחרונה שלה במילאן, היא רשמה ציון דרך, כשהפכה לכדורגלנית מילאן הראשונה שמגיעה ל-50 שערים בליגה. כמו כן, סרט הקפטן הוסר ממנה לטובת ולנטינה ברגמסקי לאחר מחלוקות בינה לבין הצוות המקצועי.[5]

השאלה לפיורנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חלון העברות של ינואר 2022, ג'אנצ'ינטי הושאלה לפיורנטינה.[6] שער הבכורה שלה במדיה הסגולים הקבוצה הגיע בתיקו 2–2 מול יובנטוס ב-22 בינואר.[7] היא ספגה פציעה ב-20 במרץ במסגרת משחק בית מול ורונה. לאחר היעדרות בעקבות פציעה זו, היא חזרה במחזור האחרון של הליגה ואף זכתה לכבוש צמד מול אמפולי אשר הספיק לפיורנטינה להימנע מירידת ליגה.[8]

רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביולי 2022, ג'אנצ'ינטי השלימה את מעברה לקבוצה מבירת איטליה, רומא.[9] הופעת הבכורה שלה במדי הצהובים-אדומים הגיעה ב-18 באוגוסט במסגרת ליגת האלופות לנשים מול גלאזגו סיטי. שערה הראשון בקבוצה נכבש כעשרה ימים לאחר מכן בניצחון החוץ 0–2 על פומיליאנו. ב-5 בנובמבר 2022, היא זכתה בסופרקאפ האיטלקי בפעם השנייה בקריירה שלה לאחר שהייתה שותפה לניצחון על יובנטוס 3–4 בפנדלים.[10] ב-11 בפברואר 2023, היא הבקיעה את השער ה-250 שלה בסרייה א' במשחק נגד אינטר.[11]

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אנצ'ינטי נכללה בסגל 23 השחקניות של הנבחרת האיטלקית לגביע העולם בכדורגל נשים 2019. למרות הישגיה ברמת הקבוצות, המאמנת הלאומית, מילנה ברטוליני החליטה להשתמש בשירותיה לרוב כמחליפה מהספסל. היא הבקיעה את השער הפותח בניצחון 0–2 על נבחרת סין בשמינית הגמר.[12]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשה
רומא
  • אליפות איטליה (1): 2022/23
  • הסופר קאפ האיטלקי (1): 2022
סיאטל
  • אליפות מדינת וושינגטון (1): 2013
  • גביע אברגרין (1): 2013

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלכת השערים של הסרייה א' (3): 2015/16, 2017/18, 2018/19

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולנטינה ג'אנצ'ינטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]