ונוס בפרווה
 | |
| עטיפת הספר באנגלית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לאופולד פון זאכר-מאזוך |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | נובלה |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
| תאריך הוצאה | 1870 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | כן |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001806550 |
  | |
ונוס בפרווה (בגרמנית: Venus im Pelz) היא נובלה שכתב הסופר האוסטרי לאופולד פון זאכר-מאזוך בשנת 1870, ונחשבת לידועה שביצירותיו. הנובלה הייתה אמורה להיות חלק מסדרה של שש נובלות שמאזוך תכנן לכתוב, בשם הכולל "מורשת קין". רק שתי הנובלות הראשונות הושלמו – "ונוס בפרווה" היא הראשונה שבהן. ההשראה לנושאים ולדמויות שבנובלה הגיעה מחייו של מאזוך עצמו. ונדה פון דונאייב, הדמות הנשית המרכזית בנובלה, מבוססת על דמותה של פאני פיסטור, אשתו של מאזוך. בשנת 1998 יצאה הנובלה לאור גם בעברית, בתרגומו של שלמה טנאי.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור המסגרת עוסק באדם שחולם לשוחח עם ונוס על אהבה, בעודה לובשת פרווה. מספר הסיפור, ששמו אינו מוזכר, מספר על חלומותיו לחברו, סוורין, שמגלה לו כיצד יוכל להשתחרר ממשיכתו לנשים אכזריות: באמצעות קריאת יצירה ספרותית בשם "זכרונותיו של אדם סופר-חושני". יצירה ספרותית זו מספרת את סיפורו של סוורין פון קוסיימסקי, אשר אהבתו העזה לאישה, ונדה פון דונאייב, גורמת לו לבקש ממנה להתייחס אליו כאל עבד שלה, ולעודד אותה להשפיל אותו יותר ויותר. סוורין מתאר את תחושותיו באותן סיטואציות כחזקות וכחושניות ביותר. סוורין וונדה נוסעים לפירנצה שבאיטליה. בדרכם לשם מאמץ סוורין את השם "גרגור", שם גנרי רוסי למשרת, ונוטל על עצמו את תפקיד משרתה של ונדה. בפירנצה, מתייחסת אליו ונדה באכזריות הולכת וגוברת, ואף מגייסת לעזרתה שלוש נשים אפריקאיות, שמשפילות ומכות אותו.
הקשר בין ונדה לסוורין מגיע לנקודת משבר, כאשר ונדה עצמה פוגשת את גבר חלומותיה, אלקסיס פפדופוליס, ומבקשת להתמסר לו ולקבל את מרותו. בסוף הסיפור, סוורין, מושפל על ידי מאהבה החדש של ונדה, מאבד את רצונו להישלט, ומצהיר שגברים צריכים לשלוט בנשים, עד שיגיע היום שבו הנשים ישתוו לגברים בחינוך ובזכויות.
השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המונח "מזוכיזם", המתאר מצב שבו אדם נהנה מכאב ומהשפלה וזקוק להם כדי להגיע לגירוי מיני, קרוי על שמו של מחבר הנובלה.
- הנובלה עובדה לסרטי קולנוע שלוש פעמים: ב-1967, ב-1969, וב-1994. הסרט מ-1994 זכה בפרס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סנקט פטרבורג שברוסיה. סרט נוסף המבוסס על הנובלה ועל חייו של מחברה יצא לאקרנים בשנת 2009.
- להקת הוולווט אנדרגראונד הקליטה שיר בשם "Venus in Furs", שהושפע מהנובלה ועסק בסאדו-מזוכיזם ובבונדג'. השיר נכתב על ידי לו ריד והופיע באלבום הבכורה של הלהקה משנת 1967, "The Velvet Underground and Nico". השיר זכה מאוחר יותר לגרסאות כיסוי רבות.
- שירה של להקת ההבי מטאל האמריקאית מרילין מנסון, "Doll-Dagga Buzz-Buzz Ziggety-Zag", מתוך אלבומם "The Golden Age of Grotesque", מתייחס לנובלה, וכולל בתוכו את המשפט: "we've got our Venus not in Furs but in uniform".
- להקת הבלאק מטאל הבריטית "קריידל אוף פילת'" הקליטה בשנת 1998 שיר בשם "Venus In Fear", המתייחס אף הוא לנובלה.
- חבר להקת "סוזי והבנשיז", סטיבן סוורין, בחר בשמה של הדמות הראשית בנובלה כשם המשפחה של שמו הבימתי.
- בסרטו של ג'ון קמרון מיטשל מ-2006, "שורטבאס", אחת הדמויות, שהיא דומינטריקס (אישה עריצה), נקראת סוורין.
- "ונוס בפרווה" היה שם הקוד שניתן לגרסה 6.0 של תוכנת עריכת התמונות אדובי פוטושופ.
- "ונוס בפרווה" הוא שמו של סרט מ-2013 שכתב וביים רומן פולנסקי, בכיכובה של עמנואל סנייה, המבוסס על מחזה של דייוויד אייבס. עלילת הסרט עוסקת בבמאי תיאטרון המחפש אחר שחקנית שתככב בהפקה של "ונוס בפרווה", ועל מאבק כוחות המתפתח בינו לבין שחקנית מסתורית המתייצבת לאודישן למחזה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאופולד פון זאכר-מאזוך, ונוס בפרווה, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)